פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 25/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 144 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ז באייר התשפ"ה (25 במאי 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: רועי יצחק – רו"ח, מנהל תחום, שלטון מקומי מחוז צפון, משרד הפנים ד"ר נחום גבינט – עמית ממשק, משרד הכלכלה ד"ר נועה די קסטרו – רופאת מחוז צפון, משרד הבריאות ד"ר בראאה שחאדה – סגנית רופאת מחוז צפון, משרד הבריאות עידית אזוב – תזונאית מחוזית, משרד הבריאות לימור לב – ממונה מחוזית, תכלול נושא שיקום הצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי באסל חמוד – מנהל אגף תח"צ מחוזות חיפה והצפון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורד סוויד – מנהלת אגף רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אניטה יצחק – משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אליה זריהן – מפקחת כוללת בחינוך הממלכתי, מחוז צפון, משרד החינוך שלומית שמש – סמנכ"ל רשויות וקהילה, מינהלת תנופה לצפון גלית רם אורון – מנהלת תחום תיאום תכנון ובקרה, תנופה לצפון, מינהלת לשיקום הצפון מוני מעתוק – מפקדת אלון אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה אלכס קראצ'ון – סגן ראש עיריית קריית שמונה זאביק זויגי – ממלא מקום, סגן ראש עיר, ממונה שפ"ע, עיריית קריית שמונה טל עוזיאל – מהנדסת עיר, עיריית קריית שמונה אסנת רסקין – מנהלת אגף חינוך, עיריית קריית שמונה דודו עמי – מנהל מצוינות, אגף חינוך, עיריית קריית שמונה אל"מ דודו פרץ – מפקד יקל"ר, עיריית קריית שמונה דוד אזולאי – ראש מועצה, מטולה אוריאל חרמון – מנהל סניף, מעוף צפון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פרופ' אופיר בנימין – מעבדה, שגריר פודטק אלי כהן – מנכ"ל, מכללה אקדמית תל חי מרק קופצ'יק – יועץ לחבר הכנסת עודד פורר מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה בעיר קריית שמונה << נושא >> (1. סיור במעבדת פודטק) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום רב ותודה שאתם מארחים אותנו כאן. כמה מילות פתיחה, אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, בבקשה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> חלק מהתפיסה האזורית, קריית שמונה היא מחוז - - - אתה מכיר את זה, דיברנו כשהיית שר נגב גליל, כל עניין הפודטק. בחרנו להתחיל את הביקור פה. ד"ר אופיר בנימין יסביר יותר ממני את הדברים המקצועיים. כל הדבר הזה נולד בשותפות עם תל חי, שהיא מסגרת אוניברסיטה שמובילה את התחום הזה. על בסיסו היא גם קיבלה את ההכרה לאוניברסיטה. זו אחת מהפקולטות הכי חזקות פה. יש עוד, כולן חזקות. אני חושב שזה הדגל, גם הדגל האזורי. היה חשוב לנו להתחיל דווקא מפה. כשאנחנו נרד אחר כך לעירייה, אנחנו נראה את האתגרים, כולל האתגרים של הפודטק אחרי 7 באוקטובר. זו עדיין נשארה תוכנית הדגל שלנו, לכן חשוב לשמוע. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אלי כהן, מנכ"ל תל חי. אופיר הוא תחום בתוך עולם האקדמיה, המעבדה שלו מייצגת חלק מהפעילות של האוניברסיטה בהקמה. זו ההגדרה כרגע. הסיפור של תל חי הוא איך מוסד אקדמי משרת אזור והוא לא המטרה. העניין שלנו זה להיות כלי שמשרת את הצמיחה של האזור. עולם המזון הוא דוגמה אחת למעשים שלנו או לתפיסה שלנו, של איך אקדמיה מצמיחה אזור, כלכלית וגם חברתית, הנושא של להפוך לאוניברסיטה. המלחמה היא לא מלחמה של תדמיות, אלא כי במדינת ישראל אוניברסיטאות מוכרות לתקצוב מחקרי. המחקר הוא הסיפור האמיתי. כי מחקר ואקדמיה מביאים את שני הדברים שתעסוקה מתקדמת צריכה – כוח אדם מתאים וידע. יש לנו דוגמאות רבות למה שזה עושה. לא אפרט על תל חי כי זה פחות הסיפור כרגע. בעולמות של ההיי-טק פה וגם בתעשייה, צומחות BMC, Nvidia, ועוד חברות, כולל חברה שנוסדה על ידי בוגר שלנו ויושבת בקריית שמונה, קופיליקס, ומעסיקה כבר 70 בוגרים של החוג. חברת היי-טק קטנה שכבר הפכה ל-70 עובדים. BMC התחילה פה לפני 15 שנים עם שמונה עובדים, היום יש לה 260 עובדים והיא גדלה. Nvidia התחילה פה עם עשרה עובדים לפני עשר שנים, היום היא מחזיקה פה אתר עם 100 עובדים. הם עשו לנו תרגיל, הם מגייסים אותם ומכשירים אותם פה ומעבירים אותם ליוקנעם. לפני כמה שנים הם התחילו להגדיל גם כאן. יותר מזה, אנחנו בונים בנין מדעי המחשב בקמפוס מזרח שלנו, הוספנו לו קומה רביעית שהיא קומת קליטת חברות היי-טק. חברת PTC, היא חברה מבוסטון שיש לה היום אתר בהרצלייה ואתר בטכניון, והיא עומדת להקים את האתר השלישי שלה בישראל כאן בתוך הקמפוס. הם יתחילו אצלנו ב-30, יגיעו עד ל-100 בתוך הקמפוס וכשהם יגדלו מעל ל-100, הם יצאו החוצה לאחד מאזורי התעשייה, זה הרעיון. על פודטק ואגרוטק אשאיר לאופיר לדבר כי אופיר הוא פרופסור מהעולמות האלה, כבר חצי שנה או כמה? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> שלושה חודשים. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> הוא היזם של סיפור הפודטק אבל זה גדול. זה גם אגרוטק וגם קליימטק. אלה העולמות שהאוניברסיטה הולכת להתמקד בהם, מזון, תזונה, סביבה. בזכות מיגל ותל חי – מיגל עברה לבעלותנו, אין יותר מיגל ותל חי, הן מרכיב בתוך האוניברסיטה – בחמש שנים האחרונות צמחו פה במרחב קרוב ל-100 חברות הזנק בעולמות האלה. רובן ברחו במלחמה ורק ארבע נשארו ועכשיו מתחיל תהליך צמיחה. בסוף השבוע האחרון, בכסף של פילנתרופיה, לא בכסף מדינה, דרך מינהלת הפודטק שאנחנו מפעילים שמונה חברות מקבלות מענקים מכסף של פילנתרופיה, אנחנו נותנים תמיכה לחברות שמעבירות את הפעילות שלהן לצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מכיר חלק מהחברות שברחו מפה כשהתחיל, בין היתר כי הן לא קיבלו שום אמירה מהמדינה לגבי מה שיהיה. שאלו ואמרו להם שלא ידוע. הם עברו מהר. השאלה אם היום יש למשרד החקלאות תוכנית כדי להחזיר לפה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> עוד לא. יש דיבורים, לשמחתנו השר אלקין משתף פעולה ותומך מאוד. בתחום הזה של החזרת חברות עוד לא ראינו כסף מדינה, למרות שאנחנו בקשר עם רשות החדשנות. מנגד, הפודטק האזורי כשותפות של הרשויות המקומיות, אשכול גליל מזרחי, של החממה ושל כל מי שפוסק בפיתוח עולם הפודטק, התחברנו יחד. תל חי מחזיקה את המינהלת. גייסנו כסף מ-Day after fun, שמשמש אותנו כדי לתמרץ חברות. כרגע זה רק פילנתרופיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף פילנתרופי קיבלתם? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> לנושא הזה לדעתי 8 מיליון שקלים ואמור להצטרף כסף של רשות החדשנות, עוד 10 מיליון שקלים שאלקין דוחף שישחררו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה גם נמצא בהפרטה של העסקים האחרונה שעברה, של הטווח הקצר. כרגע ההחלטה מדברת רק על עד סוף שנה. היא שואלת אם זה מספיק כדי למשוך חברות שמסתכלות קדימה, בטח חברות שלא פוצו. הן עוד לא היו חברות קיימות, הן בעיקר איבדו משקיעים. אין להן מחזור להשוות. גם כשיש מחזור להשוות אתה בבעיה כי אתה משווה רק ל-2022. 2023 התחילה המלחמה, 2024 זו שנת מלחמה, 2025 שנה - - -. 2022 זו הייתה שנת קורונה. גם כשאתה מנסה להשוות לאובדן, יש לך בעיה עם בסיסי הנתונים. אשמח אם תגיד עוד משפט אחד על מכון המזון בנוסף. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> לפני זה, עוד הערה אחת. כשאמרתי תפיסה של פיתוח אזורי, חברתי וכלכלי, מבחינתנו אחד המרכיבים החזקים של פיתוח אזורי זה חיזוק עיר המחוז, העיר המרכזית. במשך שנים החלישו את העיר וחשבו שהאזור יתחזק. זה לא עובד. בלי שהעיר חזקה, כל האזור חלש. אנחנו עובדים על זה כולל תכנון משותף של התפתחות האוניברסיטה בתוך העיר, תכנון משותף עם אגף ההנדסה של העיר. את תוכניות הפיתוח של האוניברסיטה בונים ביחד עם אגף ההנדסה אף שהקמפוס עדיין לא בתוך העיר. אני מקווה שזה ייסגר בעת הקרובה. זה שייך למועצה אזורית גליל עליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למטולה יש חלק באזור הזה או שאין? למטולה אין אדמות? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> לא. אני חושב שהחיבור הכי משמעותי הוא החיבור לעיר. עיר חזקה מחזקת את כל האזור. לגבי מכון המזון, אנחנו באירוע של שמונה שנים עם משרד הכלכלה סביב מכון המזון. זה היה רצוא-ושוב. התנאים השתנו, אנחנו עכשיו בדיונים חדשים עם משרד הכלכלה, על התאמה של תנאי ההסכם שלנו לזמן הנוכחי ולא נדבר על תנאים שהיו לפני שמונה שנים. אני מקווה שנסגור את זה בזמן הקרוב ונוכל סוף-סוף להקים את המכון כי הוא קריטי לתעשיית המזון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוא נשמע את הפרופסור. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> בוקר טוב, צוהריים טובים. כמה מילים על תחום המזון ומה קורה פה בצפון ונחבר אתכם לתוכניות של העתיד, מה שאנחנו רוצים לעשות. אני פה 13 שנים, בוגר הטכניון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיפה אתה במקור? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> מהקריות. סבא וסבתא בין מקימי קיבוץ מנרה פה למעלה. אחרי זה הולנד. הולנד היום היא מעצמה, אחת המעצמות החזקות באגרו-פודטק. למדתי שם באוניברסיטת חרונינגן שיש רק מה ללמוד ממנה. היינו בסיור שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמעט הרגו אותי כשאמרתי שמגדלים שם מבחינת תוצרת עגבניות לדונם, בערך פי חמישה מאשר מגדלים פה בממוצע. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> נכון, יש לאן לשאוף. בהולנד, דנמרק ועוד מדינות אחרות שעוקפות אותנו בלי בעיה. אחרי זה הייתי בניו-זילנד, עשיתי שם את הדוקטורט, אחרי כן בגרמניה במכון מזון בפראונהופר והגעתי לתל חי. אני 13 שנה פה. החוג למדעי המזון הוא חוג ייחודי, דינמי מאוד, יישומי. אנחנו מקפידים על קשר טוב עם התעשייה. מיוטבתה שבדרום הגיעו אלינו עד חברות פה באזור. אנחנו עושים שירות לחברות האלה, עוזרים להן במחקרים, בעיקר מחקריים יישומים. כשיש בעיה נקודתית אנחנו מנסים לפתור אותה. יש פה חברי סגל ויש פה אסטרנטים. אנחנו מכללה אז לא מעסיקים דוקטורנטים עדיין. זה אחד הדברים שישתנו עקב ההפיכה לאוניברסיטה, יהיה לנו צוות חזק יותר. אנחנו מצליחים לגייס מענקי מחקר וגם תרומות. הצלחנו לייצר פה ב-13 שנים האחרונות מעבדה חזקה מאוד. אתם תראו חלק ממנה עכשיו, יש בה ציוד אנליטי וגם פיילוט. פיילוט זה לתת לתעשייה לטעום את התעשייה אבל בקטן, ואז אתה יכול לעשות כל מיני שינויים. למשל מפסטר, עזר לנו עם כל תחליפי החלב, עכשיו זה בצמיחה מאוד חזקה, חלב שקדים, חלב אורז. מחלבות רמת הגולן עשו איתנו שיתוף פעולה והמו"פ שלהן היה בתל חי, זה מה שיפה. זה מה שקרה בהולנד. בהולנד, פפסיקו ויוניליוור הקימו את המו"פים שלהן בקמפוס. זה המודל שאנחנו רוצים להגיע אליו, שבקריית שמונה יהיו מו"פים של חברות ישראליות, אולי גם בין-לאומיות שירצו להסתמך על מכון המזון שקם בקריית שמונה, מכון המזון הלאומי. אתן עוד רקע, כל הנושא של מזון חייב לעבור שינוי. התעשייה מייצרת את אותו סגנון מוצרים כבר זמן רב. אין מספיק חדשנות. כשהם אומרים חדשנות זה למשל, להחליף ביופלה את הדובדבנים או את האננס או דברים כאלה. זה לא מספיק, זה לא R&D. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה להגדיל את אריזת הקרטון ולהקטין את התכולה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> לא אמרתי. תעשיית חברים טובים, עבדתי בתנובה. אני רוצה שהתעשייה תשתנה והיא רוצה להשתנות. זה צריך לבוא מהממשלה בתמריצים ועזרה לכיוון. תוכנית ביטחון המזון שלפני שבוע הוצגה, ממש בכיוון הנכון. לתת את הכיוון לשפר, איך לשפר. זו לא רק מדבקה אדומה וירוקה. מה קורה ביניהן? יש עוד מגוון רב מאוד. יש לך היום 90% מהמוצרים על המדף, הם אדומים. יש לך מונופולים שיושבים על המדפים, לא מאפשרים לקטנים להיכנס. יש פה בעיות רבות. כל הנושא של בריאות, עם סוכרת בכמות גבוהה מאוד אצל ילדים ואצל אנשים, בישראל זו סיבה מספר אחת לקטיעת גפיים. זה נורא. וזה כי אנחנו אוכלים לא נכון, אוכל לא בריא. חייבים לעבור שינוי. השינוי הזה יכול להיות מכל חומרי הגלם הים-תיכוניים שיש פה. כל הבריאות, הצמחי, לעבור יותר לכיוון הצמחי. נושא הסוכר הוא מכה. זה שעכשיו שוב פעם חזרו לתת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעיקר באזור הצפון. סטטיסטית כשמסתכלים, אלה מספרים עוד יותר גבוהים. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> זה המגזר הערבי וגם החרדי, צורכים מתוק בכמות רבה. אתמול הייתי בפארק הירקון. הכול קולה, אין מים. קולה בכל מקום. הילדים כבר מגיל שנה, מזריקים להם את הקולה. זו בעיה שאחר כך אנחנו משלמים עליה מיליארדים, זה מה שהם הציגו. מיליארדים בשנה על כל הנזקים הישירים והעקיפים בבריאות של הילדים שלנו, של הדור שלנו, וזו בעיה. מכון המזון יכול להיות קריטי, כי הוא מלווה יד ביד את החברות לעשות את השינוי. יחד עם תמריצים של המדינה, לאפשר להם לעשות את השינויים, את הפיתוחים יותר בריאים, פורמולות, טכנולוגיית AI. AI יכולה להיכנס לעולמות והיא נכנסת, כל המקומות האלה פה, כאקדמיה, כמכון מזון, יכולים לתת מענה נהדר. זו הפתיחה, אנחנו כשישה חברי סגל, חוקרים, מלמדים הרבה מזון, נכנסים לעולם החדש של המזון. אנחנו נפתח גם תואר שני בעתיד יחד עם תזונה, זה מתחבר מאוד, המזון עם התזונה, דוקטורנטים בעתיד. עושים רעש רב חיובי וטוב. השאיפה לגבי מכון המזון כמו שציינו אביחי ואלי, חייב לקרות. זה אחד מנועי הצמיחה הגדולים פה של הצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה החסם שלו, של מכון המזון הזה, למה זה לא קורה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> התחלנו לפני שבע שנים שיח שהכיל בתוכו רכיבים מסוימים. ככל שזה מתקדם, הצוות המקצועי סוגר, נכנסים חשבים, נכנס ייעוץ משפטי, ועדת מכרזים, האוצר. העסק מקבל כיוונים. בתוך שבע שנים העסק מקבל כיוונים כולל ההתעקשות על שותף עסקי שפשט את הרגל. התנאים של מכרזי משרד הכלכלה פעמים רבות לא תואמים את החיים. היה מתמודד אחד שלקחנו אותו על הדרך והוא פשט את הרגל. אם לא יתאימו, אנחנו לא נוכל להמשיך בהסכם עם משרד הכלכלה. אנחנו נמשיך לפתח את עולם המזון פנימה. הפילנתרופיה עוזרת לנו להקים דברים. המדינה לפעמים רק מייצרת קושי. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אוסיף שלדעתי וגם לדעת ההנהלה, כשזה מכון מזון לאומי ולא מכון מזון שלנו כאוניברסיטה, יש לזה משמעויות חשובות מאוד, ברמה לאומית וגם ברמה בין-לאומית. כשאני הולך לעולם ואומר, אני בא כמכון מזון לאומי, זה פותח דלתות רבות יותר לייצר קשרים עם סינגפור, עם המזרח, עם כל מדינה. יש מדינות רבות שיתמכו בזה. כל הים התיכון, יוון, קפריסין, טורקיה, סוריה ולבנון. לך תדע מה יהיה פה בעוד כמה שנים, זה צומת גבולות. יש פה הזדמנויות נהדרות ולכן הלאומי חשוב. לא סתם אנחנו מתעקשים על זה, צריך לפצח את העניין הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה זה משרד הכלכלה ולא החקלאות? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> כי זה מזון ותעשיות. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> פריון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תעשיות המזון? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> כן. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו הולכים להשקיע בעולמות החקלאות. יש קרן גדולה מאוד שאנחנו בשיחות איתה ועם עוד שתי קרנות גדולות מאוד להשקיע בפיתוח העולם של חקלאות חדשנית ומחדשת, מדייקת, כדי לעשות את מה שדיברת עליו קודם. פי חמישה לדונם הופך את העולם הזה לרווחי יותר וגם לטובת החקלאי. להתחיל מפיתוחים טכנולוגיים ועד לליווי של החקלאי. מהחקלאי בשטח ועד למוצרים. זה בעולם של חקלאות. מכון המזון נועד לשרת את תעשיית המזון, לתת לו פיילוטים, לתת לו מחקרים שמשרתים את ההתמודדות עם הבעיות שהתעשייה מתמודדת איתה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> באים לפה לא רק לפיילוט, באים לפה לאלמנטים רבים מאוד ביחד. הכשרה מקצועית, לקחת את האנשים מהתעשייה ולהכשיר אותם לתעשייה המתקדמת יותר. יש לך כיתות לימוד, יש לך פרקטיקה, אלה דברים קריטיים. אנליטיקה, סנסוריקה. אם למפעל יש את כל מה שהוא צריך במקום אחד בצפון, הוא ירצה להקים את המפעל שלו בצפון ולהעסיק את האנשים של הצפון. זה מעגל חד-משמעי קריטי ועליו עובדים חזק מאוד. אראה לכם קצת דברים מהקסם שלנו ולאחר מכן תמשיכו. (יציאה למעבדה) בכוונה עצרתי פה כדי לתת לכם דוגמה מה זה מכון מזון. ציוד לא גדול, אבל זה עושה טכנולוגיה זהה לחלוטין לתעשייה. זה מפסטר עד 150 מעלות כך שהוא יכול לעקר חלב או מיצים, לשים אותם באריזה ולשים אותם במדף בטמפרטורת חדר לחצי שנה כי זה מגיע ל-150. זה מה שמעניין מאוד את חברות המזון, הן לא צריכות לבזבז או לעצור קו של מאות אלפי ליטרים. הן עושות את זה פה בניסיון של 10 ליטרים לשעה וכך מייצרים פה את הקו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עולה מכשיר כזה? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> זה 250,000 שקל, מהזולים שיש. יש גם 0.5 מיליון, 1 מיליון. אנחנו מקבלים את ה-21 מיליון מהמדינה, שזה כלום לעומת מה שקורה במכונים שעבדתי בהם בעולם אבל זה מה שיש ועם זה ננצח. זו דוגמה למכונה כזו, יהיו 40-30 כאלה במכון המזון בתחומים שונים, כך שכל אחד יכול למצוא את מה שהוא צריך. אנחנו מאמינים מאוד בצד הצמחי, לקחת דברים מחומרי גלם כולל זרמי פחת. יש לך דברים רבים של פחת, אפשר להכניס אותם חזרה. יש לי עכשיו מיזם עם התפוחים במג'דל שמס, 30% מהתפוחים נופלים על האדמה או סופגים מכות שמש בגלל שרב שמגיע בחודש מאי ודופק את התפוחים. מכניסים אותם לתהליך של ייבוש לאבקה ואז כל הערכים התזונתיים והסיבים נשמרים. זה חוזר חזרה לתעשיית המזון כי הם מייצבים, מסמיכים ואתה לא זורק את זה כי כרגע הם מוכרים את זה לרשות או לשטחים במחירי הפסד. זה גם בראשית, לא רק הדרוזים בבעיה, זה כולם, כי הטמפרטורות עולות. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> רק התפוחים. לא נגעת בדובדבנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בגלל שאתם מתעסקים רק במזון, לא אגרוטק. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אני מדעי המזון. יש פה חוג שלם של חקלאות אגרוטק, אנחנו ביחד לגמרי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> חוץ מזה יש גם - - -. שם יש גם הנדסאי פודטק ועוד - - - הנדסה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אם הייתם פה ביום חמישי הייתם רואים פה פעילות של 40 סטודנטים שנה ג' מדעי המזון, אביחי, ראית את זה כבר כמה פעמים. אלה סטודנטים שמפתחים מוצרים חדשים שלא קיימים על המדף. הרבה בכיוון הבריא, נגד המדבקה האדומה. מביאים את זה מתחת לסף של מדבקה אדומה. בסוכר, נתרן ושומן רווי. כך מביאים את המוצרים לאיכות גבוהה יותר. יש פחתים רבים. אנחנו עובדים עם סנפרוסט, יש להם פחתים רבים של כרובית, ברוקולי, למשל הגזע. מה עושים לרוב עם הגזע? זורקים. במקום לזרוק טוחנים את הגזע ועושים ממנו קציצות, ועוד דברים טובים. ב-3 ביולי יש כנס של 600-500 אנשים, היום זה הפך לכנס הגדול בארץ לפודטק, מגיעים אליו מכל תעשיית המזון לראות את תל חי, את מה שקורה פה, לראות את הסטודנטים. הם מציגים בפניהם את כל פיתוחי המוצרים שלהם. הם לוקחים מהם קורות חיים ומכניסים אותם מייד לעבודה. אנחנו רואים את זה כל הזמן, הבוגרים שלנו מוצאים עבודה תוך חודש כי אנחנו הכי פרקטיים, הכי מכווני מטרה. אנחנו מלמדים אותם ממש לגעת במוצרים, לחוש אותם. שנה שלמה הם מפתחים פה מוצרים על כל הספקטרום של הכיוונים, כולל תסיסה מדייקת שאלה חלבוני חלב מחיידקים שמייצרים, לא מפרות. אתה מכיר את התהליך הזה, זה תהליך מדהים של טכנולוגיה. חברה בחיפה מביאה לנו שקיות של אבקות חלב, של חלבוני חלב, לא מפרה, מחיידקים שמהם מייצרים את חלבוני החלב. זה העתיד של החלב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שעושה גם Real Meat. הם עושים גם אימפלמנטציה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אני מנסה לראות אם יש לי פה שקית של החברה. אני לא יודע בדיוק איפה זה. הם עשו פה גבינות ומוצרים מחלבוני החלב. זה שיתוף פעולה בין החברה לבין תל חי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מכיר את החברה שעושה חלבון מחסה? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> בוודאי. מהצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם היו בצפון. הם עברו לקיסריה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> 80 חברות הדרימו. רובם בוגרי תל חי, תואר ראשון, שני. הייתה פה התחלה של פריחה, ובבת אחת הכול נרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה יחזור. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> זה יחזור. יש פה מוצר עצום. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מקווה מאוד שזה יחזור. חברה שמשתקעת בחוץ כבר לא חוזרת, יוצרת לעצמה אקו-סיסטם עם הסביבה שלה, כבר לא קל לעקור אותה ולחזור. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> חלק יחזרו והרבה חדשות יפתחו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה בטוח, על זה אנחנו נעבוד. אני רוצה בעיקר לא לוותר על אלה שכבר עזבו. אבל הם קיבלו תמריצים או מענקים מהמדינה כדי להיות פה. אם הם לא חוזרים, שיחזירו את הכסף לחברות הבאות שיישארו. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> דבר אחרון, אני עובד הרבה על החיבור בין חקלאות למזון. זה המפתח לביטחון מזון, למזון בריא, לחינוך, לקהילה, בכל היישובים. אנחנו רוצים שקריית שמונה תהיה חלק מזה. גינות קהילתיות שבהן התושבים הם חלק מהעבודה באדמה, להכיר את העגבנייה לא רק מהמדף בסופר. הם רואים איך היא גדלה ובאים לקטוף אותה גם. להבין את כל התהליך. כך גדל ילד מוכשר יותר להיכנס לעולמות של אגרו או פודטק כי הוא בתוך זה. כל הגנים, כל בתי הספר מדברים על זה, על גינות קהילתיות. בחזון זה גם להכניס סטארט-אפים לתוך הגינות האלה. שיעשו את הניסיונות יחד עם האקדמיה בתוך העיר, בשכונות החדשות שהולכות לקום, ביובלים, להיות שם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה קורה היום בתוך מערכת החינוך אצלנו בעיר. עיצבנו בגרות פדגוגית היחידה בעולם. הכשרנו מורים להיות מורי פודטק. בכל בית ספר הקמנו מטבח פודטק וזה הפך להיות תוכנית דגל עירונית. גם אנחנו כמו סטודנטים, כל שנה עושים יום שיא, התלמידים מכיתה א' עד כיתה י"ב באים ומחברים את הקהילה, את ההורים, כדי שיבינו מה זה העולמות האלה של הפודטק. שנתיים לא עשינו בגלל המלחמה. בפעם האחרונה, הפיתוחים שהיו שם, מילדים ביסודי שלמדו על צבעים זרחניים בברד ופיתחו ברד סגול מסלק או מכל מיני תחליפים אחרים בריאים יותר במקום צבעי מאכל. החברים של י"ב, התיכונים, המיזם שלהם התחרה בתחרויות בחוץ לארץ שפיתחו פטרת ציפורניים מארס דבורים. אתה אומר רגע, תלמידים בכיתה י"ב למדו לחלוב ארס דבורים בלי להרוג את הדבורה. זה היה הסטארט-אפ האמיתי, הוא לא מוגן עד היום. זה הפוטנציאל שהוא אומר לך להשאיר את המידע. סטארט-אפ אחד כזה משאיר לי כסף במערכת חינוך לדורות קדימה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> מספיק אקזיט אחד, ווייז אחד של הפודטק, מרים פה את האזור. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כל השנה יש לך לפחות 30 כאלה רק בתיכונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה שפודטק ובאגרוטק זה תהליך ארוך יותר. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> מתוכנה, זה נכון. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> לא כל דבר זה ביף-טק. לא צריך כל דבר בשר מתורבת. אתה יכול לעשות שינויים כמו תפוחים שזה מחר בבוקר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה גם לא מדויק. הוא ארוך בהרבה יותר היום כי יש לו חסמים. לדוגמה הפסטור שהוא אומר לך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במרגנית ראיתי את המפעל שמקש ייצר קשי שתייה. אני לא יודע מה עלה בגורלו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> נכון. חברת קשים. יש חברות רבות כאלה. קח חברה שעושה את הלבנה מקשיו או שעושים לך דנונה מחלבון חומוס. יש שרוצים לפתח את זה, הם צריכים לבוא לתנובה או שטראוס - - - פס ייצור. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> הצרכנים שמרניים מאוד. לא משנים את דפוס ההתנהגות שלהם. אם תלך להתחלה, לכיוון היברידי, זה כיוון שאני תומך בו מאוד, חלק בשר, חלק צמחי. חלק חלב, חלק צמחי. לא במכה אחת, בעוד 20 שנים, באפקט הדרגתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יכול לראות היום שבחלב זו פעם ראשונה שיש ירידה בצריכה של החלב. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> בצריכת חלב פרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא כי אנשים צורכים פחות. האוכלוסייה גדלה ואתה נמצא במצב שבתחליפים צורכים קצת יותר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> החסם הזה גם יכול להיות היתרון שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה שינוי שלוקח שנים רבות. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אין ספק. עובדים על זה. בינתיים מדינות אחרות עוקפות אותנו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> החסם הזה יכול להיות הדרך שלנו להשאיר אותם פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה חברות מזון נמצאות פה בתוך האירוע הזה אבל כן רואות בזה משהו שהן צריכות להשקיע בו? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> איזה חברות רוצות להשתתף במכון המזון להיות חלק מזה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברות המזון הגדולות בישראל. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> פרסטארט, הם יושבים פה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> פרסטארט נותנת לנו 20-15 חברות סטארט-אפ שחלקן נכנסות לשימוש במזון. בלו טרי, אם שמעת, זו אחת החברות המצליחות שחזרה לקריית שמונה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> החברה הראשונה במחזור שלהם. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> נכון, שעכשיו מוציאה סוכר עם פריניב, כי הם עשו שיתוף פעולה עם פריניב להוצאת 30%-50% סוכר, סלקטיבי, רק הסוכר. כל הוויטמינים נשארו במיץ תפוזים. הם מקימים מפעל. הם גילו שגם מחלב, הם יכולים להוציא את הלקטוז. לאנשים שיש להם בעיה עם לקטוז, עם תסיסה. הם הוציאו את הלקטוז. זה עולם חדש, איזה מוצרים אתה יכול לייצר בלי לקטוז, בלי חלב? אף אחד לא עשה את זה בעולם. יש את תל חי כאן, הם עושים שיתוף פעולה. את מחלבות רמת הגולן יכין קנו. הם עושים עולם חדש, גם צמחי, גם חלב, פתאום מפעל רוצה לגדול. איפה ה-R&D שלו? למה להקים את כל ה-R&D שם? בואו אלינו, תעשו כבר שימוש ביחד. תנובה, הייתי איתם לפני שבועיים בשיחה עם המו"פ שלהם. הם בנו ברחובות את ה-D&R שלהם, זה ה-D&R החזק שלהם כי המחלבה יושבת שם. אבל כל הנושא של המאמא-עוף יושב פה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הן בדרך החוצה. תנובה זו נקודה כואב, אנחנו נדבר על זה, חלק מהדנ"א שלנו, מהחברות שנוטשות. הן בדרך החוצה לצערנו. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אסם, אתה מדבר על הגדולות. תזכור שיש 1,500 חברות מזון בסך הכול. יש את חמש הגדולות ששולטות על רוב המשק, שזו נקודה לא טובה. יש לך 1,000 פלוס חברות קטנות ובינוניות. אין להן כמעט מחקר, חדשנות. אין להן מי שילך אתן יד ביד, פעיל, לדפוק להן על הדלת ולעזור להן. זה המקום שבו מכון המזון והפעילות שלנו יכולים לעשות שינוי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בדרך כלל גם אין להן את הכסף. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> המדינה, 80-20, 70-30, תיתן עזרה כזו או אחרת, זה חייב לבוא. זה בתוך התוכנית לביטחון המזון, אחרת לא יהיה פה שינוי, החברה לא תשקיע. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הם צריכים מיגון, המדינה לא ממגנת. אתה רוצה להתמקם בקו עימות, אתה לוקח בחשבון שיהיו לך פחות עובדים, יותר מרחק שינוע. עכשיו אתה צריך מיגון כי יש לך רצף תפקודי. זו התוצאה. קח חברה כמו אלביט, חברה שרצתה להישאר, שמחויבת להישאר פה. לא יכלה להישאר כי אין לה רצף תפקודי, אין לה מקום ממוגן. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> מבחינת שינוע, רכבת תהיה פה, שזו חובה, כל הלילה היא צריכה להעביר סחורות מהצפון. זה אסם התבואה החקלאי הגדול של ישראל, זה בנגב מערבי, הם צריכים להזרים למרכז עם רכבות בלילה. תן את ה-Bullet line שירוץ, כל המקומות האלה שהעולם כבר שם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> גז טבעי, שרק עכשיו עושים לי עבודות להטמין אותו. עכשיו אנחנו בלי גז טבעי. אני מתחרה במרחק, אני גם מתחרה בתשתיות שאמורות להוזיל עלויות. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> יש פה משימות רבות. נתתי לכם את הפתיחה למה שקורה. מיקרו-תעשייה שאביחי ציין זה קריטי. זה חיבור, שמכון המזון עושה את ה-POC, את ההוכחה של המושג, תפיסה, ומיקרו-תעשייה עושה את רישיון היצרן, אישור לייצר בהיקף קטן כך שחברה יכולה ללכת על כל השרשרת פה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה מה שאמור לקצר את הזמנים. החולייה האחרונה בשרשרת של יכולת ייצור תעשייתי, אין לך איך לעשות אותו, אתה צריך לבוא למפעל קיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי בממשלה מוביל את זה? מי בממשלה יש לכם? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אין. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> יש במשרד הכלכלה אנשים טובים, הם לא מצליחים להתמודד עם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מדבר על אנשים טובים. יש הרבה טובים. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> הם עושים עבודה טובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך להיות לך מישהו בממשלה שזה האירוע שלו. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, יושבים אנשים מצוינים, עושים עבודה מדהימה. לעבור את הרף של חשבים ועורכי דין. עבדנו עם עוז שעזב ועם אריק שעזב. - - - סמנכ"לים ומשנה למנכ"ל. מתאמצים עכשיו לפתור את הבעיה של מכון מזון. הם באמת מתאמצים, עושים את כל מה שהם יכולים כדי לקדם את זה. הבירוקרטיה של מדינת ישראל הורגת. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> וגם המחסור במשאבים. משרד הכלכלה הוא משרד עם תקציב קטן מאוד. אתה דורש פה תחום שניקח חצי מהתקציב שלו, רק התחום הזה לקריית שמונה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> המדינה לא צריכה לרצות לנהל עד הקצה. היא צריכה לרצות לאפשר לדברים לקרות ולעשות בקרה כמה שהיא רוצה ושתעניש את מי שחורג. אי אפשר שהמדינה מלמעלה תנהל עד הקצה, זה הורג הכול. בנוגע לתוכניות לנוער, ראיתם את הילדים שהרעישו פה, אנחנו מפעילים מרכז אקדמי לנוער הגדול בארץ כיום, גדול יותר ממכון דוידסון שבמכון ויצמן, עם כמות עבודות חקר שתלמידי תיכון עושים עם כניסה לגנים. אנחנו מתאימים תוכניות לצרכים. קריית שמונה בהכנה בפודטק לכן אנחנו בונים תוכניות שקריית שמונה מקבלת פודטק. טובא זנגריה בחצור בחרו ברובוטיקה, ואנחנו מתאימים להם תוכניות לרובוטיקה. זה תלוי הרצון של הרשות. אנחנו שותפים, לא לוקחים ביד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו פה רוצה להוסיף משהו על המהלכים? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו בתהליך של חזרה לקמפוסים. גם החוקרים היו מפוזרים בכל הארץ. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אתם היחידים היום במזרח התיכון נכון? שיש להם טכנולוגיות כאלה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> יש לנו לשון אלקטרונית שטועמת בצורה אנליטית, כמה מתוק, כמה חמוץ. לא טועמים אנושיים, מכשיר אנליטי היחידי בישראל. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> לשון של? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> של טעמים, שניסינו טעמים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כל מערכת העיכול, כי יש אוכל שאתה צריך לפרק אותו, לנגוס אותו בשיניים כדי לפרק אותו. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> זה כבר מכשיר אחר, פיתחנו אותו בתל חי, עם שיניים שלועס אוכל. אתה יכול להריח דרכו, לשבור את האוכל, רוק יכול להיכנס בפנים. זה ממש מחקר על מה שקורה בפה, זה רובוט שלי שפיתחנו, 200,000 שקל השקענו בזה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו לא נספר מאיפה אתה מביא את הרוק. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> יש את ההנהלה, הסטודנטים, כל אחד יש לו רוק. מאכלסים פה דברים רבים. הרמנו פה תוך עשר שנים בזכות המכללה, איקא וכדומה. הרמנו פה מעבדה שלא נופלת מהטכניון, לא נופלת מרחובות, וזה מאחד שמכיר טוב מאוד מה קורה במקומות האלה. עכשיו אני הולך לשם, עוד שעה אני בטלפון לראות את הפיילוט שלהם, מרכז קרסו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא יודעת להחזיר כסף למכללה? יש לכם חברת ידע כמו ידע בוויצמן? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> רכשנו את הבעלות על מיגל. מיגל הופכת להיות הגוף הכלכלי, מעין מוסד הטכניון של הטכניון. אנחנו מיגל עם מוסד הטכניון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מכון ויצמן עוד חי מהקופקסון. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> ייקח זמן עד שיהיה לנו קופקסון, ווייז ושכאלה. מיגל היא הגוף שאמון על הפיתוח העסקי אצלנו, על היישום. אנחנו קודם כול רוצים שיתפתחו פה חברות. במרכז היזמות שלנו הוצאנו את סעיף ההחזר למוסד. שיצליחו ואנחנו מקווים שכשהם יהיו מיליארדרים הם יזכרו מי עזר להם להתחיל. המטרה היא לעודד. אנחנו מפעילים מרכז יזמות. קרן סטף תרמה לנו כסף רב להקמה של מרכז היזמות ולפיתוח ההנדסות אצלנו כי זו נכות שיש לנו כבר תקופה. אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לפתח חקלאות בלי עולמות ההנדסה. כדי לפתח לועס אלקטרוני היה צריך לגייס מהנדסים מרחוק. הוא צריך לעשות את זה עם חוקרים שלנו. אנחנו פותחים פה את עולם ההנדסות כדי לשרת את התחומים שדיברנו עליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזו הנדסה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו מתחילים עם הנדסה חקלאית. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> שהיא יחידה בטכניון. הטכניונים סגרו את השערים שלנו ופה אנחנו רוצים להרים את זה מחדש. זה חשוב מאוד. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> כי חקלאי צריך לקבל כלים כדי להגדיל את התפוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם שיתוף עם המו"פים האזוריים? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> בוודאי. מו"פ צפון של המשרד יושב אצלנו במיגל. אנחנו כרגע בשיח עם שיח מו"פ עמקים. עם המו"פ של עמק המעיינות. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> נווה יער? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> לא, של עמק המעיינות. נווה יער הוא של המכון וולקני. עם מו"פ של עמק המעיינות כדי לחבר אותו אלינו. המו"פ החקלאי הוא קריטי לנו. בוויכוח שלנו עם ות"ת מל"ג, הם שאלו אותנו, "מה פתאום אתם לוקחים את מו"פ צפון?" אמרנו להם, "אתם אמרתם שאנחנו צריכים להיות אוניברסיטה יישומית, אנחנו רוצים להיות אוניברסיטה יישומית". אם מדברים על חקלאות, מה יותר יישומי ממו"פ חקלאי? שאתה מחובר לחקלאי בשטח, שומע את הצרות שלו, את האתגרים שלו ועושה הכול כדי להביא לו פתרונות עד אליו כדי שהעגבניות יגיעו בריאות, איכותיות וטובות, גם לתעשייה וגם לשוק. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> עוד נקודה אחרונה וחשובה. יש לנו חיבורים עם חברות פודטק שעכשיו המצב שלהן לא קל. חברות פודטק - - - להגיע להשקעות, - - - השקעות מחו"ל. הן מחפשות מקורות למימון המחקרים שלהן. רשות החדשנות עושה עבודה וגם היא, התקציב שלה מוגבל. אנחנו כאקדמיה לפעמים מצליחים לייצר מענקים משותפים עם חברות ואז אנחנו מייצרים מצב שבו הפוסטדוק ממומן על ידינו אבל החברה רוצה לעשות שיתוף פעולה ואנחנו מייצרים הסכמי IP בין האקדמיה לבין אותן חברות. עושים מחקרים, יש לנו כמה דוגמאות כאלה של חברות, איתי במחקר, עם הקולגות שלי, שעושים שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה סכום כסף היה עושה פה שינוי משמעותי? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו עובדים עם קרנות פילנתרופיות כי אנחנו מדברים בעשור, רק פה גם של חקלאות מחדשת, על 150 מיליון שקלים במשך עשור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שאם היו שמים לך פה מהממשלה 15-10 מיליון בשנה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> פילנתרופיה, ברגע שאני חותם אני יודע שזה מובטח. אם הייתי יודע שזה מובטח אז זה היה מקפיץ גם את תעשיית המזון, תעשיית החקלאות. את העולם הזה זה היה מקפיץ בצורה משמעותית. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> וגם את ביטחון המזון של ישראל. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> יש גופים פילנתרופים שהיו רוצים מאוד מצ'ינג ממשלתי. זה היה מקדם את השיח איתם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אלי, למה צריך ללכת רחוק? הייתה החלטה 3740 קריית שמונה, מטולה, שלומי. בשנת 2022 היא פקעה. היא הייתה בתוקף מ-2022-2018. היו בה בערך 220 מיליון, 110 מיליון היה צבוע לתחום הפודטק. עם זה נולד 90% ממה שאתה רואה פה. זו הייתה המקפצה מהחזון והרעיון ליישום בפועל. ההחלטה פקעה אחרי חמש שנים, לא הייתה לה המשכיות ולא רק שלא הייתה לה המשכיות, באה המלחמה, קורונה, שלחה אותנו אחורה. זה רק מראה שהאזור יודע לעבוד, 99% מההחלטה הזו מומשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אומר שצריך את ההחלטה, לקחת ולהמשיך אותה לעוד חמש שנים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לייצר לה המשך. אלה הסכומים שהיו שם פחות או יותר כל שנה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> מטה התיאום לא נותן פה מענה? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כרגע אני מאמין שיהיה שם רק עד סוף 2025, זו החלטה של הכלכלה. זה מה שיש כרגע, כולל את כלל המגזר, לאו דווקא פודטק. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יש את ההחלטה של כלכלה ויש את מטה התיאום של חשכ"ל מגזר עסקי פילנתרופיה. זה מצ'ינג של - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הוא מדבר ספציפית לתת דחיפה, העצמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מיזמים משותפים עד 4 מיליון שקלים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הוא לא אומר דווקא פודטק, דווקא תל חי. הוא באופן כללי מדבר על המגזר העסקי, להחזיר את המשק לפעולה. הוא לא מדבר על איזו חברה זו או במה היא עוסקת. זה לא ייעודי. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> ייעודי לצפון. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כן. אבל לא ייעודי לתחומים, לא לפודטק, מזון, חקלאות. לא נעים להגיד, אבל במובן הזה שאנחנו מתחרים עם נהרייה, מפעל אחד בנהרייה זה בערך עשרה מפעלים פה. אני צריך להתחרות איתם באותו כסף. זה 09. תשאלי אותי מה הנזק של נהרייה לעומת קריית שמונה או עיר שפונתה, התשובה ברורה. אין דיפרנציאציה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא צריך לעשות תחרות בעניין הזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא עושה תחרות אבל צריך דיפרנציאציה, זה לא עניין של תחרות. מראש התנאים לא הוגנים, זו העדפה מתקנת. תקרא לזה תחרות, אני אקרא לזה העדפה מתקנת. אני לא מתחרה בהם. אני לא נמצא איתם באותו מצב מלכתחילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לאזור הזה יש איכותיות ודברים שאין בנהרייה. מה שיכולים לתת פה, לא יכולים לתת בנהרייה. פה צריכה להיכנס הממשלה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אנחנו עם אותו משאב כולנו. אנחנו מתחרים, אני מתחרה בנהרייה. אתה שואל אותי למה? כי כך החליטו. אם היו מייצרים דיפרנציאציה, מה הצורך של נהרייה ואיזה תעדוף למי שהולך יותר לקצה, אני מסכים איתך אבל זה לא קרה. זה מה שצריך לקרות, לשם צריך לשאוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מסתכל על הפרסומות של פעם. "רק הבננה העברית". - - - << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> זהו חברים, אלה הדברים. עכשיו נלך לראות את החברים בטכניון, מה הם הרימו שם מפילנתרופיה. סוג של תחרות. אנחנו מייצרים שיתופי פעולה כדי שזו לא תהיה תחרות. מנסים לראות מה קורה שם כדי להצמיח פה דברים יותר גדולים, יותר טובים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המרכז שנוצר סביב רחובות - - - והפקולטה לחקלאות, ומכון ויצמן ועוד. זה מה שאתם מנסים לעשות פה? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> אני חושב שיש בידול. האזור שם הוא הרבה יותר על בשר מתובל ותסיסה מדייקת, ברמת תחומי הפודטק. פה לכיוון הצומח, לחקלאי, לפחתים. זה מקומות בטווח הקצר יותר, ואתה יכול להביא - - -, ואתה יכול להצליח ברמת ודאות טובה יותר מול המשקיעים בתחומים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שפריניב עושים זה איתכם? << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> עם החממה של - - - . יש פה עבודה רבה. פונים אליי הרבה מכל מיני תחומים. מגדלי אצות, סברסים. מחפשים עזרה. עשו פה עכשיו חרובים, בדפנה, ביסוד המעלה. חרגול ואליפלט ומגדלים רבים. אתה לא צריך מדע טילים, רק צריך לדעת איך לעבד את זה. מישהו שיעזור להם, כי להקים חברה עם כל הוצאות ההון, זה יקר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר בנימין: << דובר >> תודה לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:39 ונתחדשה בשעה 12:00.) << הפסקה >> (2.עיריית קריית שמונה) << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> (הצגת מצגת) תודה לכל מי שהגיע. רגע לפני המצגת, קצת רקע כללי. אנחנו יותר מחודשיים אחרי שקבעו על תאריך החזרה, ב-1 במרס. זה לא סוד שאני סברתי גם אז שהעיר לא מוכנה לקלוט את התושבים ב-1 במרס. הלכתי עם זה עד לבג"ץ, ביקשתי לדחות חזרה. לצערי לא קיבלו את בקשתנו, קבעו חזרה ב-1 במרס והתוצאה היא כמו שצפינו. אנחנו יותר מחודשיים אחרי שאנסו אותנו לחזור, סגרו את מוסדות החינוך מחוץ לעיר, הפסיקו את המענקים, את הפיצויים של הפינוי ועדיין רק 50% מהתושבים חזרו. הנתון המטריד ביותר הוא שרק 30% מהעסקים חזרו לפעול. זו המציאות, אין לנו יותר מחודשיים אחרי החזרה. אפשר לראות גם פה, זה אותו לוח מחוונים שאנחנו עובדים איתו על כמות התושבים שחזרו לעיר. אתם יכולים לראות שבערך 13,000 נמצאים פה מ-26,000, לכן אני אומר 50%. אנחנו יכולים לראות את תמונת המצב גם בתוך בתי הספר פחות או יותר, למעט התיכונים שזה די ברור, החברים מגיעים בתיכונים, תיכף אגיד גם על זה מילה. התיכוניסטים האלה באים בגלל החברים. אלה חברים בני 18-17 לפני גיוס שלא מוותרים על חברים שלהם, הם באים לבית הספר גם אם ההורים נשארו בחוץ עם האחים הקטנים. יש לי פה היום לא מעט נוער שמסתובב לבד בלי הורים, בלי מסגרת אחרי צוהריים, אחרי שעות בית הספר. זה כרגע הנתון שהכי מטריד אותי. הנוער משוטט ברחובות, חוזר עם תופעות קצה שלא היו לנו בעיר לפני כן. זו תוצאה של שנה וחצי של פינוי, של כרסום בסמכות הורית. כולם באותו חדר במלון, אם יש לך חברים בגיל העשרה, הם לא ישנים עם ההורים, קיבלו חדר לבד. אתה לא יודע מתי הוא נכנס, מתי הוא יוצא, עם מי הוא נכנס ועם מי הוא יוצא. פעמים רבות בית המלון נמצא על הטיילת בתל-אביב, בטבריה, על טיילת בכל מיני מקומות, שם בתי המלון נמצאים. ועם כל התופעות האלה הם מגיעים הביתה. כשאנחנו מסתכלים על תמונת המצב בבתי הספר, זו בערך תמונות המצב החינוכית. באופן כללי אפשר להגיד ש-50% מהגנים, קצת יותר מ-50% בבתי הספר, וזה כולל את התיכונים. בממוצע, אם אני מנטרל את התיכונים אנחנו גם ב-50% ביסודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את השקף הקודם אפשר לשלוח לי? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אשלח לך את כל המצגת. אנחנו נעביר אחר כך למזכיר הוועדה. תמי כבר יודעת, היא תעביר. פה אפשר לראות את הרישום של גנים וכיתה א'. אנחנו רואים את ספטמבר 2023, ספטמבר 2025. בערך 50%, זה כבר מה שעומד להיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא על מרס. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה ספטמבר 2025, שנת הלימודים הבאה. יש לי כבר היום, תראה את הנתון הזה, 30 ילדים של מעונות שאין לי מסגרת לשלוח אותם אליה. הם יושבים בבית עם ההורים. אנחנו חודשיים אחרי, אין לי מקום במעונות. אין מטפלות כדי לפתוח, המעון לא מוכן פיזית. אין לי כוח אדם כדי לקלוט עוד ילדים. יש לי החמרה באירועי קיצון כמו שדיברתי קודם, עומס בלתי הגיוני בעבודת אגף החינוך. תוך כדי היא צריכה לטפל גם ב-50% מהתלמידים שנמצאים בחוץ עם כל הבעיות שלהם, עם חוסרים כל הזמן כי סייעת חוזרת הביתה, מורה חוזרת הביתה. צריך למצוא מורה מחליפה שתחזיק שם או למצוא פתרונות. כמובן שאנחנו כל היום עסוקים, זו בעיניי הבעיה הכי עיקרית כרגע, מעסיקים אותי כל היום באבנים הקטנות. במקום להגיד לי "קח תוכנית חומש, תכין לי איך אתה צריך להיות עוד חמש שנים", כל היום באים אליי, "תכין תוכנית מיידית עכשיו עד דצמבר, תכין תוכנית מיידית עד 1 במרס. מה אתה צריך ב-1 במרס, מה צריך בדצמבר?" אני כל היום עסוק בלהכין להם ישיבות הכנה ל-1 במרס, ישיבות הכנה ל-1 בדצמבר, במקום שאני אעסוק פעם אחת בחמש שנים תמונה, תורידו החלטה ותנו לנו לממש אותה. יש לי בית ספר גוונים. בית ספר שהיה אמור להתחיל בנייה. בינתיים אנחנו בשנתיים של מלחמה, כל המחירים עלו, אין עובדים בענף הבנייה. זה אומר שאם תקצבו אותי בבית הספר הזה, למבנים שתקצבו אותי טרום-אוקטובר, לקחת את עליית המחירים, חסרים לי בערך 15 מיליון כדי שאוכל לסיים בנייה של בתי ספר. זה בית ספר לצרכים מיוחדים, שנותן מענה ל-18 רשויות באזור. לא רק קריית שמונה, זה בית ספר אזורי. בטווח הזמן המיידי יש לי מחסור בעו"סים, במורים. זה רווחה אבל גם פה. 70 מורים עזבו אותנו בשנת המלחמה. 69 אם אנחנו רוצים להיות מדויקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בנוסף, החל"תים האלה שכפו עלינו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני יוצא מנקודת הנחה שכל עוד לא הודיעו לו אחרת, כשהוא מסיים את החל"ת, ב-1 בספטמבר הוא אצלי. 70 המורים שאני מדבר עליהם, אלה 70 מורים שכבר לא אצלי, ששיבצו אותם במסגרת חינוכית אחרת. למצוא 70 מורים מחר שיגיעו לקריית שמונה זה קשה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, קשה למצוא אותם גם במרכז. ברווחה הפערים נוראיים. יש לי תקינה של 35 עובדים סוציאליים, בפועל נמצאים שמונה. תחלק את השמונה לעו"ס נוער וכו', עו"ס משפחה שזה התפקיד העיקרי של אגף רווחה, יש לי רק שניים שצריכים לתת מענה זהה בעיר ומחוצה לה. דיברו על תוכנית תמריצים שתעזור לנו למשוך עו"סים, כך גם למורים. המורים, אני יודע שיצא לדרך, עו"סים עוד לא יצא לדרך. יש תקציב, עוד לא ירד למטה. בפועל אני לא יכול לקלוט עו"סים. כמה מילים על התוכנית הזו. לא ייצרנו מורים חדשים ולא ייצרנו עו"סים חדשים. אני משתמש באותה שמיכה, אני מושך אותה לקריית שמונה. חסר בחיפה, אמשוך לשם, חסר בנוף הגליל. אנחנו משחקים על אותו מספר והמדינה לא השכילה עדיין לייצר את המקצועות האלה. זה נכון לפסיכיאטרים, גם לכל תחום החוסן. כל המקצועות המבוקשים בצפון, גם בדרום. על תחום הקהילה אדלג רגע כדי לתת את תמונת מצב העסקים, כי זה המצב שהכי מטריד אותי. רק 30% מהעסקים חזרו לעבוד. אתה יכול לראות פה פחות או יותר את הפילוח לפי חנויות, משרדים, עסקים, מסעדות ומזנונים, מלאכה ותעשייה. כאשר מלאכה ותעשייה במצב הקשה מכול. אלה המפעלים הגדולים שמעסיקים הכי הרבה עובדים שחלקם כנראה כבר לא יחזור לפה. תכף נראה למה. בכל תחום שאגע בו, אם זה בשירות, הנדסה, ביטחון, בכל תחום יש פערים. קריית שמונה, טרום 7 באוקטובר הייתה בערך 25,000 אנשים. נכון למענקים אנחנו 26,000 אנשים. 1,000 גדלו בעקבות המענקים ו-13,000 חזרו, זה בערך 50%. הסוציו-אקונומי שלנו, 5. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יכול להיות תושב קריית שמונה ולא לגור בה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זו דרך לצמיחה דמוגרפית. תן מענקים, אתה גדל ב-2,000 תושבים. על מדד חברתי כלכלי אנחנו סוציו 5. מדד פריפריאליות, 1. גם פה יש עיוות. חלק מהנתונים הם של הלמ"ס, לצורכי סטטיסטיקה, מכינים אותם על שלטון מקומי וזה לוקח בחשבון כמות לתארים אקדמיים ושינוע למשל. אין לנו תחבורה ציבורית בכלל. כל אדם מחזיק פה רכב. אתה נדפק פעמיים, גם אין לי תחבורה ציבורית, גם אני עולה בסוציו. פה נראה לי שזה מדבר את המצב הכי טוב. משנת 2014 יש פה נתונים עד 2023. הדמוגרפיה לא משתנה, אנחנו נמצאים במגמת תקיעות ואפילו ירידה שלילית אם תיקח גם את ההגירה אחרי המלחמה ל-2025, תיכף נדבר על זה. 50% עוד לא חזרו. ב-1 ביולי 50% יחזרו, עדיין יהיו לי 25% פחות, הגרף פה צונח. זה הסיפור עצמו, אם כל מה שהיה פה לאורך כל השנים אנחנו לא מצליחים לגדול, לא מצליחים להיות עיר מחוז. אלי דיבר על זה במשפט ששנים חיזקו את האזור והחלישו את העיר. זו התוצאה. היה פה גם טרום 7 באוקטובר, לא סוד, שחררנו חשב מלווה בסך הכול חודשיים לפני כן. חשב מלווה שישב פה 17 שנים מ-2006 עם חמש תוכניות הבראה שלא הצליחו. היום ברוך השם אני יכול להגיד שאנחנו אחרי תוכנית ההבראה בלי חשב מלווה ואפילו עם עודף תקציבי אבל זה לא יחזיק לאורך זמן. אחת הבעיות העיקריות של קריית שמונה הן למשל פנסיות תקציביות. קריית שמונה מובילה, יש 257 רשויות בישראל, אף אחת לא דומה בפערים לקריית שמונה. יש לי 500 עובדי עירייה ו-460 עובדי פנסיה תקציבית. יש עירייה ועירייה בדימוס. המשמעות התקציבית של זה שמתוך תקציב של 208 מיליון, 26 מיליון אני השנה משלם פנסיה תקציבית עם גידול של 1 מיליון בכל שנה עד 2035 ורק אז הפעמון יתחיל להיות עקום כי אלה שארים. זה לא מסתיים, רק פוחת לאט בהדרגה. אני עם 28 עד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בא לידי ביטוי במענקים של משרד הפנים, אני מניח. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה לא בא לידי ביטוי. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> לא שיפוי מלא. הם גם בפער מעל כל הרשויות, כמעט פר נפש. רועי יצחק, אני ממשרד הפנים. הם בפער של כמעט 250 שקל לנפש. אם אתה לוקח את מספר שכר פנסיות פר נפש לתושבים בעיר, בפער של 250 שקלים לנפש ביחד ממוצע לכל התושבים ברשות אחרת במדינה. הפער שלהם הוא כל כך גדול והמשרד לא מפצה. יש גבול, מענק האיזון לא נותן לך פיצוי מלא. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מפצה אותך על 75% עד ל-16 מיליון אם אני זוכר, כשהפנסיה שלי 26 מיליון וכל המענק איזון הוא 26 מיליון. מענק האיזון הולך ישר לפנסיה. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> ב-1 בחודש הכול עובר לתשלום של פנסיה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה גם יוצר עוד עיוות כי יש הסכמי פנים אוצר שלכאורה 12% לא נקראים גרעון כי אתה עובד שוטף 90, שוטף 60, מתגלגל. לי אין את זה כי אין שוטף 60, שוטף 90, זה שכר. אני ב-1 בחודש חייב לשם את זה, אחרת זו הלנת שכר. הנוסחה יוצרת לי פה פיקציה, יוצרת לי בעיה תזרימית. המאמצים שעשינו פה כדי להבריא, הכול נכון לטרום 7 באוקטובר, עשינו פה תוכנית התייעלות פיננסית שכללה סגירה של שלושה גנים, בית ספר, עלייה חריגה של 5% ארנונה כל שנה, 64 עובדים שהפרשנו לפנסיה. לא ריחמנו, חתכנו הכול בבשר החי. אף אחד לא תכנן שיהיו לנו שנתיים קורונה ואחר כך שנתיים מלחמה. נותנים מכה ואחר כך יש חמש שנים ליישר. אם אנסה לתאר את הבעיה, יש לנו מעגל קסמים שאנחנו לא מצליחים לשבור אותו. המדינה היא היזם העיקרי. בכל המרחב היא זו שמתכננת, שמחליטה כמה תעשייה תהיה, כמה מגורים יהיו ואיפה ישווקו אותם. כל האזור שלנו חסר וגם אין ראייה אזורית כי עובדים מול כל רשות בפני עצמה. אפשר לקרוא את המחקר של פרופ' טלי חתוקה, נתתי לך אותו בביקור הקודם. היא הגדירה את זה כקניבליזם, שאנחנו רבים על אותם משאבים וכולנו חסרים. האתגר התכנוני מייצר לי אתגר כלכלי כי אם אין לי שטחים מניבים, אין לי הכנסות ברשות. זה מוביל לגירעון, מהגירעון זה מוביל לאתגר דמוגרפי. אני לא מצליח לתת שירותים, הם בורחים ממני ליישובים מסביב. את מעגל הקסמים הזה אני לא מצליח לשבור. אם אני מנסה להסתכל קדימה, 7 באוקטובר גרם לכל האזור להבין את המשמעות שלי עם מחוז. שמונה יישובים שלא פונו, מה הייתה הטענה שלהם בחוסר פינוי? פיניתם את קריית שמונה, פיניתם לנו את העיר מחוז, אין לנו יכולת להתקיים, תפצו אותנו. היום כולם מבינים שקריית שמונה היא עיר המחוז, היא מוקד אורבני, כלכלי, אקדמי, חברתי, הכול אמור לשבת בה. גם מוקד גאופוליטי שהמדינה צריכה לראות בו שומר הגבולות שלה. ככל שהאוכלוסייה פה תהיה גדולה יותר, מן הסתם יהיה יותר ביטחון במרכז הארץ. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להיות עיר כמו כל עיר. בשביל שיהיה לך בית חולים בעיר אתה צריך מינימום 70,000 אנשים. אני חייב לגדול ל-60,000 או ל-70,000 תושבים. איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה? עד 2040 קצב הגידול במדינת ישראל הוא עוד 12 מיליון אנשים במדינת ישראל. אין להם מקום בגוש דן, הם יהיו חייבים להגיע לגליל. אפשר לראות תוכניות עתידיות לגידול העיר, נומינלי אנחנו על 75,000, ריאלי 60,000. זה כולל שלוש ותמ"לים שעובדות היום בשלוש שכונות חדשות. רוב האוניברסיטה, הקטע הצהוב שאתה רואה פה סביב תל חי, היינו בקמפוס הזה, אלה שני הקמפוסים, המערבי והמזרחי, כשאמר לך אלי שהוא מקווה שהאוניברסיטה תיכנס לעיר, יש שם ועדה גיאוגרפית. הדיון אמור להיות ב-27 בעוד יומיים. יכול להיות שאנחנו נדחה אותו כי בינתיים יש ראש מועצה חדש, אנחנו מדברים בינינו ויכול להיות שנגיע להסכמות. כאן אמורה להיות שכונה אחת. השכונה השנייה היא רובע הנחלים. השכונה השלישית היא רובע הרכבת, סביב מסילת כרמיאל, קריית שמונה שמגיעה לפה. תיכף אדבר על זה כעוגני הצמיחה שלנו. השקף הזה מראה יותר טוב מכל דבר אחר, למה אין גידול אצלנו. 2.2 הם 1,240 ומשהו יחידות דיור לעומת 240 ומשהו שנבנו בקריית שמונה עד שנת 2018. בשנת 2018 התחלנו את השיווק של יובלים, מה שהאט קצת. אין לי יותר עתודות קרקע. יובלים שווקה במלואה. תל חי שווקה במלואה. היום בתנופה צפון כשמדברים על להביא 45,000 אנשים ליישובים 02, כשאין לי שום עתודה בחמש שנים הקרובות, זה לשים את המסמר האחרון בארון הקבורה של קריית שמונה כי אני לא אוכל לקלוט אחד מהם. זה אומר שממני הם יעברו החוצה. במקום לחזק את העיר אתה תחזק את כל מה שמסביב. זו תוכנית שעשינו למרכז העיר שלנו כדי לחזק אותה. היום מי שנוסע על כביש 90, 4 מיליון אנשים בשנה עוברים צפונה או דרומה, אין את התנועתיות שמאפשרת להם להיכנס. מי שנוסע לכיוון צפון יכול לעצור רק מצד שמאל. מי שנוסע לכיוון דרום יכול גם לעצור לכיוון שמאל. התוצאה היא שהם עוצרים בצומת הגומא, גן הצפון, כל מרכזי הקניות שיש בקצוות של קריית שמונה ולא בלב העיר. אפשר לראות את הטבעות של רובע האוניברסיטה, רכבת, הנחלים שדיברתי עליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התוכנית על הרכבת? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> תחנת הרכבת מגיעה לכאן. זו המסילה, מגיעה בדיוק פה מאחורי אזור התעשייה הדרומי שלנו. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> דרום מזרחי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> דרום מזרח. שלד מזרח זה כל זה, אתה צודק. הרכבת מגיעה לפה וסביבה יש פיילוט לאומי ראשון להתחדשות תעשייתית. לא התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי היא מגיעה הרכבת? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> המדינה אמרה שבע שנים, אני אומר עשר שנים. בוא ניקח עשר שנים מהיום, הרכבת אמורה להגיע. היא אחרי התנגדויות, התוכנית הופקדה וגם סיכמו על תקציב מאגרת הגודל. אתה לוקח אקסטרה. תחנת הרכבת מגיעה לפה סביב כל אזור התעשייה הדרומי. יש לנו התחדשות תעשייתית ופה הנקודה הזו, נקרא פארק קק"ל. בחרנו להתמקד בו יחד עם אגמא, רשות ניקוז. יש לנו יד - - -, יד הנדיב, כמה שותפים ביחד כדי לייצר שם את כל העתיד של קריית שמונה. יש התחדשות עירונית סביב הנחל. יש פה פארק טבעי, שני נחלים, עין זהב ועיון, נחלים איתנים שזורמים כל השנה לאורך כל העיר, מתנקזים שם. דוגמה בלב רחוב עירוני, ברחוב אחד העם. הדבר הזה היה עובר במוביל בצינור. פתחנו את הכביש, עשינו גשר, קיבלת מופע נחל יפהפה. כל העיר נראית כך רק שהנחל קבור בתשתיות תת-קרקעיות. בקום המדינה התייחסו לזה כמטרד, מלריה, יתושים, מזיקים. במקרה הטוב זה עובר בתעלת בטון, במקרה הרע אתה בכלל לא רואה אותו, זה בצינור תת-קרקעי. זה מבט-על, פארק קק"ל אמור להיראות כך. יש כאן הדמיה קטנה, סביב הפארק כל אזור התעשייה הדרומי עובר מתיחת פנים. אלה מעבדות שמיגל בונה יחד. אומנם מיגל אבל זו אוניברסיטת תל חי, זה חלק מהקמפוס שלהם, המעבדות שיורדות לשם. החזון, הפיתוח שלנו באותה תוכנית של חתוקה שהזכרתי נשענת על שלושה עוגנים, איכות החיים שיש לנו כאן בצפון, אין פקקים, מים זורמים כמו המים המינרליים שאתה קונה בבקבוק, לנו יש אותם בברז. אנחנו מתחברים עם נביעות, למים של עין זהב. התעשייה והאקדמיה, כל מה שראינו עכשיו סביב פודטק ואגרוטק, זה העוגן שלנו. לא כי אני חושב שכולם צריכים להיות מדענים וחוקרי פודטק. יש סטטיסטיקה והיא מראה שעל כל צווארון לבן כזה יש עשרה צווארון כחול. אני מעדיף להשקיע על משרות כאלה כדי לייצר עשר אחרות. זה השיקול היחידי, ברור לנו שלא כולם יהיו מדענים. נושא האגריטוריזם והתיירות החקלאית. מלון גליליון קם על חזון של איש אחד שהתוכנית הכלכלית שלו אמרה, אני רוצה 1% מהצפרים שמגיעים לנדידה שיש באגמון החולה. זה מראה לנו את הפוטנציאל. הכנו תוכנית חומש. הצטרפה אלינו אסנת, מנהלת אגף החינוך. אולי היא תרצה להרחיב אחר כך על חלק מהאתגרים שלנו, דיברתי על החינוך כשהיא לא הייתה פה. בנינו תוכנית לחמש שנים. אז היו 19 מיליארד ל-70,000 אנשים בדרום. אמרתי שגם הגליל הוא-70,000 אנשים, חשבתי שנקבל אותו סכום, 19 מיליארד ל-70,000 אנשים אז אמרתי, אם 40% מהמפונים הם קריית שמונה, 40% מהתקציב. הכנו תוכנית של 10.5 מיליארד שכוללת עוגנים לחמש שנים. עוגנים לאומיים, האוניברסיטה שהיינו בה, תחנת הרכבת, מרכז רפואי ובית חולים גריאטרי, שירותי ממשלתי. כולם מגיעים לקבל את השירותים היום פה ואנחנו נמצאים בתפזורת, טיפול בגבולות הגאוגרפיים והכנסות כדי להכניס את תל חי וכל מה שראינו קודם בחזון התכנוני. חוץ מזה הכנו תוכנית לעיר על כל נושא ונושא, כל כותרת כזו יש לה אקסל מפורט ברמת השקל, תחילת שכר לחמש שנים. כל מה שאתה צריך נמצא שם. רק שלא הייתה לנו מסגרת. היום אנחנו יודעים שיש מסגרת, יודעים שלא קיבלנו 19 כמו בדרום. קיבלנו 15 כל הצפון. 12 ל-09, מזה נשאר בערך 8.5 כרגע. 8.5 אלה תגידו לי כמה, תנו לי שניים, שלושה, ארבעה לחמש שנים. יש לי עשרה, אני אצמצם לשניים, שלושה הכי קריטיים שיש ונעבוד. אבל לא, מעסיקים אותי באבנים קטנות. יותר מזה, ההחלטה היא שלא תהיה תוכנית ארוכה. החומש הארוכה היא תנופה והם יוציאו קולות קוראים כל פעם לרשויות. אני חושב שזו טעות, את זה צריך לשנות, אמרתי את דעתי גם שם. אלה הדרישות שלי, תוכנית חומש מקפיצת מדרגה, אמרנו שאנחנו מחזירים את התושבים, אנחנו רוצים להביא אותם - - -. אני רוצה להחזיר אותם למקום טוב יותר ממה שהיה, בטח אחרי שנתנו להם שנה וחצי לטעום את הפערים לא מהצד של פריפריה, אלא ההיפך. שכשאתה רוצה תור לרופא אתה מקבל אותו תוך שלושה ימים וכשאתה רוצה עבודה זה לא השכר הממוצע במשק ומטה ויש לך לא אפשרות אחת, אלא יש לך חמש אפשרויות. תרבות ורכבת קלה, מדרונית, דן, ואגד. כל זה אין לנו פה, אנחנו יכולים רק לחלום על זה. יש פה את המספרים שדיברתי עליהם, מן הסתם לא נצלול אליהם. אני חושב שאחת הבעיות שיש לנו היום ואני לא ממציא את הגלגל, אני מסתכל על מה שעשו בעולם. מדינות שהיו במשבר ורצו לצמוח כלכלית, הכריזו על עצמן כאזור סחר חופשי, זה מוכח. אירלנד הכריזה על עצמה אזור פטור ממיסים. הגיעו לשם גוגל, מייקרוסופט, פייסבוק, כולם התיישבו שם. אני לא רוצה להיות אזור סחר לכל החיים. תגדירו חמש שנים פטור ממיסים למי שמגיע לגליל. זה זול יותר בהרבה מכל התוכנית שהם יעשו פה. זה ימשוך לנו את החברות הכי גדולות במשק, ייצר תעסוקה ואולי במקום לתמרץ כל הזמן את היזם שעושה התחדשות, המפעל שיפיק לפה, בוא נתמרץ את התושב. אם יהיו פה תושבים יהיה את מי שרוצה לבנות להם בתים, יהיה את מי שרוצה להעסיק אותם כי היום בורחים לי לפה בגלל שאין עובדים, לא בגלל שאין קרקע. גם מפעלים שהגיעו מחוק עידוד השקעות הון, עובדים בגלל כוח אדם. תן פטור ממיסים לחברות, פטור ממיסוי למי שיבוא לגור פה. כל אזרח שעולה למדינת ישראל היום, הבאנו אותו מג'ונגל, לא יודע מאיפה. עלו מאתיופיה, הגיעו לפה, קיבלו סל קליטה, חמש שנים פטור מלא ממיסים. מי שעושה מיקום מחדש לגליל, עושה אותו הדבר, כמו שהעליתי אותו מאתיופיה או מרוסיה או מצרפת, זה מיקום מחדש. תנו לו סל קליטה. זו מצגת שהצגנו לשר האוצר לפני שנה. אז היה סקר. שאלנו את התושבים אם הם יחזרו אחרי המלחמה, הנתונים דומים למה שיש היום, 50% מתעתדים לחזור. אם הייתי מציג לך היום את הסקר מול נתוני אמת, אחד לאחד. פה רואים את מה שאמרתי קודם, 1,243 לעומת 242 בלבד בקריית שמונה. זה אומר שהאוכלוסייה החזקה של קריית שמונה עברה להרחבות בקיבוצים. אני יכול להראות לך פה בשולחן כמה עברו מקריית שמונה, אפילו תמי משדה נחמיה ויש פה עוד דוגמאות רבות כאלה של חברים מקריית שמונה שחיפשו מגורים. פשוט לא היה לך. כשאין היצע אתה הולך הכי קרוב שאתה יכול. אני מדבר על מצגת לפני שנה. אז הבאנו את EY נובמבר 2024. EY עשו ניתוח של השלכות המצב עוד בזמן הפינוי. הכי מטריד אותי שאתה מסתכל על מה הנתון. רוב העסקים הבינוניים והגדולים העתיקו את פעילותן העסקית מחוץ לעיר, לאתרים אלטרנטיביים בצפון הארץ שמספקים תמריצים והטבות בדומה לקריית שמונה. יוקנעם כזו למשל, שחברות הפודטק שלי עברו לעמק שלהם, העמק הפתוח, קיבלו את אותם תמריצים כמעט כמו אצלי, אז למה הוא צריך לבוא עד קריית שמונה? ברגע שהוא העתיק וזה כולל העברה של תשתיות כבדות, המשמעות היא שהם לא חוזרים ואלה עסקים שנותנים היום פרנסה ל-67% מתושבי קריית שמונה שמועסקים על ידי העסקים האלה. אני רוצה להתעכב על המשפט הזה. לא רק שהם נדפקו ואין להם מקום לחזור אליו, מעוד שבוע בדיוק מסתיים חלף האבטלה. מצד אחד אתה אומר שזה נכון שמפסידים את חלף האבטלה כי אין לי עובדים שיבואו לעבוד. נתתי לך את הדוגמה של המטפלות. היא מעדיפה לשבת בבית ולקבל 70% חל"ת במקום לחזור לעבוד. מצד שני 67% מהתושבים שאין להם לאן לחזור, לא מעדיפים לשבת בבית. קניון שמונה שחטף פגיעה ישירה, 20 חנויות. הוא עוד לא חזר לעבוד, הוא בשיפוץ. מה עושים כל העובדים ב-20 חנויות? הוא לא יכול לחתום אבטלה, אין לו חלף אבטלה, הרגתי אותם. הוא כבר ניצל את ימי החופשה שלו בחל"ת, ניצל הכול. היום אין לו פתרון, יושב בבית בלי שום משכורת, 67% מהאוכלוסייה. ביקשנו מ-EY, אמרנו להם בסדר, אתם מציגים לי את הבעיה, בואו תשיגו לי גם פתרון. יש פה המלצה. חלקה היום מסתיימת בהחלטה של משרד הכלכלה לעסקים. המספרים לא דומים למספרים שיש פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה הם לא דומים? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> בהרבה. כשאתה מסתכל רק פה, שהם מאריכים ב-2.5 מיליארד לשנת 2024 בלבד. אתה מבין כמה רחוקים? כל ההחלטה לא תביא ל-2.5 מיליארד. אני מדבר איתך על שנה אחת מגזר עסקי. כשאתה יושב עם מס רכוש ואומר חברים, עסקים לא פותחים כי אין להם מענק התאמה, כי הוא לא מסוגל לפתוח את העסק, מלינים על זה ואומרים מה? קריית שמונה קיבלה הכי הרבה 600 ומשהו מיליון פיצוי. מה זה 600 ומשהו מיליון? צריך 2.5 מיליארד. דוד, אני לא רוצה לגזול ממך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הצטרף אלינו ראש המועצה של מטולה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אצלי הכול בסדר, הכול דבש. שלא יהיה גרוע יותר. אנחנו בסדר, בסך הכול מנסים להתאושש. לצערי הרב רק 20% מהתושבים חזרו. זה בדיוק מה שאמרנו לצערי לאלקין וחבורתו. אמרתי את זה מהתחלה, הנושא של ההחרגה, הלכו איתנו לבג"ץ. זו אכזבה גדולה בעיניי. התושבים מצביעים ברגליים, לא שאנחנו ממציאים. אנחנו בתהליך כרגע של שיקום מסיבי מאוד. רוב הכסף זה בעיקר מס רכוש שאנחנו מקבלים וקצת תורמים. יש בערך 9 מיליון שקלים שקיבלנו מהממשלה משנת 2024. בשנת 2025 עדיין לא קיבלנו כלום. אני מעריך שאנחנו בשנה מאתגרת מאוד. תחום החינוך קשה מאוד, 30% מהמשפחות הצעירות כבר עזבו. אנחנו לא יודעים מה יהיה, מחכים לחודש יולי. אני לא יודע מה קורה בקריית שמונה, אבל במטולה התושבים לא אומרים אם חוזרים או לא חוזרים. עדיין חושבים שאולי יהיו מענקים, אולי עוד משהו. כולם מתלבטים, אנחנו לא יודעים להגיד מי חוזר, מי לא חוזר. אנחנו ככל הנראה בספטמבר לא נפתח את בית הספר היסודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא לא יהיה מוכן? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> בית הספר מוכן. מבחינת שיקום אנחנו עומדים טוב. מבחינת מבני ציבור וכל הנושא הזה, אנחנו עומדים טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי אין מספיק תלמידים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אין מספיק תלמידים. גם משרד החינוך יש לו את היעד הסופי, מתי הוא צריך להודיע לצוותי ההוראה שלו וכו'. החלטנו שנחכה עד יולי, נראה מי בא. הגיע אלי ראש קהילה כלשהי, אדמו"ר גדול, רוצה לקנות בית ולהביא את הקהילה שלו אלינו. נראה לי שרוצים לשנות לחלוטין את הצביון של מטולה. הוא נקב פי שלושה ממחיר הבית, ולא מכרו לו את הבית. אני מקווה שנצליח לעמוד בזה. זה אתגר. גם המשפחות הצעירות חוששות משינוי הצביון במטולה. הבעיה של מטולה היא ש-50% מהבתים בשכירויות, אפשר לסחור חופשי. אבל בסך הכול אנחנו בסדר. אני מאמין שבשנה הזו נעשה התקדמות משמעותית. שנה של אתגר משמעותי מאוד מבחינתנו. כמו שאמר מיכאל, לא חוזרים ל-7 באוקטובר. אין מקום שאני חוזר ל-7 באוקטובר. אני חוזר למקום הרבה יותר טוב, גם אם זה מעכב אותי וזה מעכב, כי אנחנו הולכים לכל מקום לתכנן מחדש ומעצבת לתוך המבנים וכו'. חוזרים וכבר אחד הדברים שאנחנו עושים, הסקנו לקחים ומסקנות מהמלחמה. אנחנו דוחפים את זה כבר עכשיו. לדוגמה, מטולה כולה עכשיו חרוצה עם הכנה לסיבים אופטיים ו-200 מצלמות שיהיו ביישוב, מה שלא היה לפני המלחמה. זה הולך לשדרג אותנו משמעותית, ביטחונית, ונדליזם, גניבות וכל מה שקשור לזה. בסך הכול מחכים להחלטה, אנחנו לא יודעים. אמורה להיות החלטה, אמרו לי שבועות, לא שבועות, לא יודעים איפה זה קורה. אף אחד לא מדבר איתנו. מחליטים, "הולכים על 0 עד 2, תגיש לי משהו". נראה לי לא רציני שלא יושבים ובונים. אם היה תלוי בי, בונים עם יישוב-יישוב, לפי הצרכים שלו. זה יהיה בתוך ההחלטה או לכל אחד. ביקשתי שיעשו החלטת ממשלה רק למטולה, אני לא יודע איפה זה עומד, אני עם עינב כרגע בשיחות. מבחינה ביטחונית יש שינוי מבחינתי מאוד משמעותי בחודשיים-שלושה, אפילו ארבעה חודשים האחרונים, צה"ל תוקף כל מה שזז. זה משהו טוב רק צריך לראות ששומרים, שזה לא חד-פעמי, לא לתקופה מסוימת. בעינינו זה נותן ביטחון. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני חושב שצריך גם קו חיץ, אנחנו לא נסתפק בשמירה כי השמירה תתכרסם לאט-לאט. אולי גם ב-2006 היה לנו שקט עד 2023. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני לא מקבל יותר את המושג "תחושת ביטחון", מבחינתי אנחנו רוצים ביטחון, לא תחושת ביטחון. כרגע אנחנו שם, אני שמח על כך שצה"ל, עם כל הביקורת שיש לנו כלפי צה"ל, כן עושה את זה. רק שזה יחזיק ויימשך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נעשה סבב וגם התייחסויות אם מישהו רוצה להתייחס תוך כדי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> עוד דבר שלא דיברתי עליו כלל, יושב פה אלכס שהוא גם ממונה ספורט. בנושא הספורט לצערי, יש לנו ליגה שאמורה להיפתח. היא לא תיפתח, האצטדיון לא מוכן, לא נכנסו לעבוד בו. בריכה אולימפית לא תיפתח כי עוד לא נכנסו לעבוד בה. בריכה כבר אמורה להיפתח, זה עוד מעט. מגרש כדורסל, יש לנו שם הסכם, זה גליל עליון, קריית שמונה. הקבוצה הבוגרת משחקת במרכז - - - ולכל הנוער, אין לי אולם. האולם בעבודות, עוד לא הגיע כסף לשיפוץ. זה נכון לכל תחומי הספורט. התעמלות אומנותית באולם, מגרש סינטטי, מגרש קטרגל. כולם חטפו פגיעות, נזקי חיילים או נזקי מלחמה. עוד לא הגיע כסף לשיקום. אין ספורט היום בעיר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> גם לנו יש תוכנית חומש לחמש השנים הקרובות, מפורטת. הכנו אותה עם הג'וינט, רק לקחת אותה וליישם, זה בדיוק העניין. היא לא כסף רב, אני לא מדבר על מיליארדים, פחות מ-1 מיליארד. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה תוצר של הדיפרנציאציה. כשאתה גר בעיר בקומה שלישית בשכירות, אתה לוקח את המזוודה ועוזב. עם כל הכבוד כשאתה גר ביישוב חקלאי ויש לך משק של שני דונמים של עצי תפוח וכדומה, אתה לא תעזוב אותו כל כך מהר. גם אם אתה עוזב, אתה מתרחק ממטולה ליסוד. אני יודע, משפחה כזו שעברה אצל דוד ותחזיק את האדמות שלה במטולה ולא תברח לתל-אביב. כי כך אתה לוקח את המזוודה והולך. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> עודד, תודה שהגעתם. אני כממונה ספורט ובאופן כללי כתושב, לא כסגן ראש עיר, רואה דבר גורר דבר. היה לא קל לפני כן, יצאנו לסדרת פעולות לא פופוליסטיות בשביל להרים את המקום והאזור. קורונה, מלחמה, פינוי. אני כתושב חרד מאוד למקום. זה אחד משליך על השני ולי לדוגמה בספורט אין מענה לשום ילד, לא מגרשים ולא כלום. כל מה שיש לי בעיר לא תקין, לא פעיל. פעמים רבות אני מרגיש שאנחנו לבד באירוע הזה. אמר ראש העיר לא פעם, הוא ציין בכל מקום אפשרי, האירוע פה הוא לאומי, זה לא אירוע של מטולה, של קריית שמונה, של מישהו כזה או אחר, אף אחד לא ינכס את זה לעצמו. זה אירוע לאומי. אם עכשיו המדינה והממשלה לא יהיו כאן כמו שאתה מגיע לכאן, לא יבינו, לא יחיו איתנו, לא ירדו לשורש הבעיה וכך זה יתנהל, כל הדבר הזה, כל עוטף לבנון, זה יהפוך לחצר אחורית הכי מוזנחת שיש במדינה. אנחנו עומדים עכשיו בפני מצב שסטטוס קוו לא יהיה. זה או שאנחנו מתדרדרים מטה כשהם איתנו בתוך האירוע ואנחנו עפים למעלה. כל מה ששמעת כאן זה על קצה המזלג. אשמח שיתגייסו, תודה. << דובר >> זאביק זויגי: << דובר >> זויגי זאביק, אני סגן וממלא מקום ראש העיר. אני ממונה שפ"ע. אביחי הציג הכול, אני אוסיף מההתמודדות היום-יומית שלנו. אנחנו יודעים שהתושבים נחשפו לסטנדרטים אחרים ואנחנו מנסים קודם כול להחזיר את כל אלה שקשה להם לחזור הנה ולכל אחד בטח יש סיבה מוצדקת. אני אפשט את זה. אם תוכנית החזון הזו לוקחת אותנו למקום מסוים שייצר כמו משאבת דלק שלוחצים ויוצא דלק, אנחנו בשלב שאנחנו עם צינורית שואבים ושואבים ומנסים לשאוב כדי להוציא את הטיפה הראשונה הזו שתגרור הכול והכול תלוי במה שיש במיכל הזה שאנחנו שואבים ממנו ונחנקים. אני חודש וחצי באגף חזות העיר, כרגע בניסיון להשתלט על אירוע של פסולת. אנשים מגיעים, כל תכולת הבית נזרקת לרחובות כי אנחנו לא מסוגלים לספק להם את הכלים המתאימים כדי לרכז את האשפה הזו ולאסוף אותה בצורה ראויה. כמו כן אנחנו יודעים, אנחנו במקום טבע. הטבע השתלט פה על הרחובות, זה ברמה שאנחנו צריכים לחבלל סמטאות בתוך הרחובות כי זו סכנה לעבור בתוך הסמטאות האלה. בנוסף לכל התוכנית אנחנו נשמח שיקבל ביטוי השיקום המיידי של המקום הזה כדי לשכנע את האנשים לחזור הביתה, קודם כול אלה שעדיין לא חזרו. שמעתם את המספרים, זה משמעותי ולכם תודה שנתתם לנו הזדמנות להגיד את הדברים. << דובר >> מוני מעתוק: << דובר >> מוני מעתוק, מפקדת אלון. כמה דברים בהמשך לדבריו של אביחי. אנחנו עוזרים לעירייה בגיבוש תמונת המצב בתיאום עם מינהלת תנופה. סוגיה אחת היא התקציב השוטף של העירייה. בסוף יולי מסתיים השיפוי בגין ארנונה. עד שחוזרים צריכים לשלם וגם העסקים צריכים לחזור ולשלם את מה שלא שילמו שנתיים. אירוע מורכב שצריך לקבל מענה כבר עכשיו לקראת המחצית השנייה של השנה. אני מקווה שיקבל בתוך החלטת הממשלה שעוד לא פורסמה, של 0 עד 2, לפחות. זה אירוע שצריך לקחת אותו בחשבון. שתיים, בסוף החודש חלף אבטלה מסתיים. זה אומר שעובדים יצטרכו לחזור לעבודתם. כמו שראינו את המצב של העסקים, רבים מהעסקים לא חזרו לעבוד. התמונה לא תהיה ברורה וצריך לתת מענה לדבר הזה ולהסביר לציבור מה הוא יכול לקבל, ומה הוא לא יכול לקבל כבר בעוד שבוע. סוגיה שלמה. עסקים, סוגיה גדולה מאוד שאני מקווה שהחלטת הממשלה תיתן לה מענה. כאמור היא עוד לא פורסמה רשמית. צריך לקחת את זה בחשבון. עוד לא עברה סופית. היא מוכנה להבנתי אבל עוד לא עברה, זה אירוע גדול. תקציב תשתיות כמו שנאמר פה קודם, גני משחקים, מגרשי ספורט, אצטדיון, סיום שיקום החינוך, מבני הרווחה, הצטיידות. אלה דברים שעולים כסף רב. כרגע בכסף שקיים, 62 מיליון שניתנו, די מוצע. הכסף חייב להגיע כדי שחלק מהדברים יהיו מוכנים לקיץ. מתנ"סים שאי אפשר לשפץ אותם כרגע וצריכים אותם ליולי, אוגוסט וכבר לפני כן. מקווה שיקבל בתוך החלטת הממשלה הקרובה. זה כסף שצריך היה להגיע מזמן. דבר אחרון, סוגיית העו"סים ועובדי החינוך. התמרוץ לעו"סים עוד לא יצא על ידי משרד הרווחה והאוצר. סוגיה גדולה שגם כשתצא זה עדיין יהיה מורכב להביא לפה עו"סים. כל האגף הזה מורכב מחדש, אמר קודם ראש העיר. עובדי הוראה, אמנם יצאו תמריצים לעובדי הוראה, אני לא בטוח שזה ייתן את המענה לקראת ספטמבר הקרוב אל מול החוסר הקיים. סוגיה שלמה, לפחות לגבי עו"סים לא יצא עדיין להעביר באופן רשמי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אניטה יצחק, משרד הנגב והגליל. בהמשך ישיר אנחנו עוסקים בשתי רמות. א' בשיפוץ ושיקום הנזקים שיש בעיר. בהמשך למה שאמר קודמי, את שלב א' מתוך 62 מיליון שהוקצו לקריית שמונה, את שלב א' סיימנו ב-1 למרס עם 70 מוסדות. כרגע בשלב ב' יש עוד 20 מיליון שעדיין מופנים למוסדות חינוך ורווחה. כרגע אנחנו מגבשים את שלב ג', עובדים היום על אומדנים לשלב ג' שכולל תשתיות כבישים, גני משחקים, אצטדיון וכל מה שכרוך בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תקציב, מאיפה יבוא? החלטה חדשה? << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> כרגע התקציב הראשוני היה 62 מיליון שקל. את התקציב להמשך אנחנו מנסים לגבש ולעבוד גם מול אלקין בעניין הזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> 62 אלה זה היה, "קחו רגע כסף, תכינו את 1 במרס ומה שאתם צריכים רק תכינו". אלה ה-62 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 1 במרס עבר לפני שלושה חודשים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> רגע, אסביר למה נשארו שם בערך 20. כי באופן טבעי מה שעשינו זה "קודם כול לכו לבית ספר כדי שנוכל לפתוח ב-1 במרס". הכנו מהר בתי ספר כדי לקלוט תלמידים, רובם עדיין אתרי בנייה. יש איסכורית באמצע בית הספר ועל חלק ממנו עדיין עובדים. בשיפוצי הקיץ צריכים להיכנס לסיים שלב ב' כדי שנוכל לפתוח ב-1 בספטמבר. אין לי אפשרות לעבוד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל מ-1 במרס מבחינת הממשלה עד היום? << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> ב-1 במרס סיימנו 70 בתי ספר, כרגע אנחנו עוד עובדים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא סיימנו. נגענו ב-70 בתי ספר ברמה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היה לכם תקציב של 62 מיליון שקלים שהמטרה שלו הייתה 1 במרס. מ-1 במרס עד היום, עדיין לא שמתם תוכנית להמשך. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> כרגע יש. הינה, יש את המהנדס. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> צריך לומר שאחד המשרדים הבודדים שעובדים הוא נגב גליל. זו החלטת הממשלה שלא קיימת. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אני אתן את התמונה למה שאתה אומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשוב שגם את תביני. זה לא שיש לי טענות ספציפית למשרד נגב גליל. היא הממשלה וכל אחד מנציגי הממשלה שיושבים פה. זו הממשלה. השאלה שלי, הממשלה תקצבה ל-1 במרס. אמרו השרים אנחנו רוצים 1 במרס, נתנו תקציב, זה ל-1 במרס. 1 במרס עבר. מ-1 במרס והלאה הדברים הנוספים שלא היו דחופים, הרי מה שאתה עושה ב-1 במרס זה את הדחוף. כל מה שלא היה דחוף, האם תוקצב או לא תוקצב? אם לא תוקצב, לא את לא תקצבת. צריך לדעת מה המציאות. לפי מה שאני מבין, מ-1 במרס לא תוקצב כלום. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> עדיין לא תוקצב. כרגע אנחנו בוחנים את האומדנים כדי שזה יתוקצב. הדבר הנוסף שאנחנו עוסקים הרבה בתוכניות של חיזוק החוסן הקהילתי, הצעירים והמשפחות. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני רוצה לציין מספר. אני ביקשתי במיידי דחוף, כשנתנו 62 אני ביקשתי 250. זה דחוף שזה כולל את האצטדיון. נתנו לי 62. 62 הלך רק לחינוך. כל מה שקשור לרווחה, חינוך בלתי פורמלי, ספורט, מגרשים, לא נגעתי בהם בכלל. באו אליי כתבים, שאלו למה אני לא פותח ליגה. אמרתי שאני לא פותח ליגה כי אין כסף. התשובה שלהם היא "יש כסף ברשות אז תתעדפו". מה זה תתעדפו? יש לי מ-20 לתעדף 200. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> משהו כללי, זה נוגע באותה במצגת והצורך בפיתוח. יש הסכמה מתגבשת לראות לאזור גליל מזרחי סביב העיר קריית שמונה, כעיר אוניברסיטה עם ההתפתחות של האוניברסיטה עצמה וכמרכז של תעשייה ופיתוח של מרכז, הפודטק והאגריטק. במסגרת הזאת אנחנו בנגב הגליל בונים תוכנית שתיתן מעטפת לתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. כן. << דובר >> נועה די קסטרו: << דובר >> ד"ר נועה די קסטרו, רופאת מחוז צפון, משרד הבריאות. שירותי משרד הבריאות בעיר חזרו לעבוד כסדרם. לצערנו הרב אין לנו כל כך במי לטפל כי אין תושבים. אני רוצה להביע דאגה עמוקה לבריאות של כל תושבי הצפון, אלה שפונו וגם אלה שלא פונו. השמנה, עישון, מצוקה נפשית, נוער שמסתובב. כל מה שהזכיר אבישי, אני ראיתי אותם בטבריה מסתובבים על החוף, מעשנים סמים וכולי. כל הנושא הזה, לנו יש תוכניות לקידום ובריאות. הן לא מתוקצבות. דאגה נוספת היא מיגון טיפות חלב, מיגון מרפאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי בריאות הנפש? << דובר >> נועה די קסטרו: << דובר >> בריאות הנפש עברה לקופות ויש את מרכזי חוסן. גם הם לא מתוקצבים כמו שצריך לטעמנו וזה תמיד משחק סכום אפס. יש כמות מסוימת של מטפלים וכל אחד מושך את השמיכה הזו לאן שהוא יכול. צריך להכשיר אנשים נוספים. אנחנו נצטרך אותם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> דוקטור, אני רוצה עוד לפני שאנחנו מדברים על החוסן, על השיקום ועל הקליטה. יש תושבים שצריך להחזיר אותם, יש חצרמ"ים, כל הצרכים המיוחדים, פינינו אותם. יש לי אנשים שיושבים עכשיו בכל מיני בתים סיעודיים ורוצים לחזור הביתה, אין תקציב להחזיר אותם הביתה. זו הזיה, את דופק אותם פעמיים. לא רק שאתה לא מחזיר אותם, אני גם מוריד להם את מענקי השיבה כי הם לא שבו. איך ישובו? צריך אמבולנס. הוא מרותק, סיעודי. אנשים אלה, משרד הבריאות הוציא אותם, משרד הבריאות צריך להחזיר אותם. << דובר >> נועה די קסטרו: << דובר >> אנחנו מחכים ל-420,000 שקלים שלא מגיעים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> פגע בהם פעמיים, את האוכלוסייה הכי קשה. << דובר >> נועה די קסטרו: << דובר >> פינינו חצר"מים בעלות של 420,000 שקלים. יש בעיה, אחריות לדעת איפה נמצאים החצר"מים, נמצאת על קופות החולים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אתם משלמים על כל מוסד שהם נמצאים בו כרגע. << דובר >> נועה די קסטרו: << דובר >> חלקם, אנחנו יודעים איפה הם וחלקם לא. החלטת משרד הבריאות הייתה להחזיר רק את אלה שנמצאים במוסדות ולא את אלה שנמצאים בקהילה. גם את אלה שנמצאים במוסדות, לא קיבלנו תקציב להחזיר. עדיין לא החזרנו. זה באחריותנו, זה לא קורה בגלל תקציב. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> עוד סוגיה אחת שבאחריותכם. חוץ מהחצר"מים יש לנו מרכז רפואי חירומי, פועל 24/7, או פעל כך הודות למשרד נגב גליל שתקצב בעד 1.5 מיליון כל שנה, כשמשרד הבריאות תקצב רק ב-950. זה היה באותה החלטת ממשלה. ההחלטה זו פקעה ומאותו רגע אין לי 1.5 של נגב גליל ומשרד הבריאות, מ-950 ירד ל-360 או אני לא זוכר כמה הם מתקצבים מרכזים רפואיים ליליים בכל הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז איך זה עובד? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה לא עובד. בזמן המלחמה, בזמן חירום, אין לי מענה. אני יכול להראות לך וטרינר מקומי שלי, ד"ר רענן רפאלי, שהעלה פוסט ויראלי מאוד לאחרונה – הוא נאלץ לתפור את עצמו. הוא רץ למוקד, ראה שסגור, חזר למרפאה, תפר את עצמו כי לא היה לא הזמן לעלות לצפת. זה וטרינר שיכול היה לתפור את עצמו. אני יכול לתת לך דוגמאות על מקרים כאלה שהסתיימו גרוע בהרבה מזה כי אין מענה רפואי. עד היום לא חזר לפעול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הבריאות. << דובר >> עידית אזוב: << דובר >> עידית אזוב, תזונאית מחוזית, משרד הבריאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קצת יותר בקול רם בבקשה. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> אליה, מפקחת כוללת מטעם מחוז צפון, משרד החינוך. הנתונים שאביחי הציג בהתחלה הם מדויקים ליום החזרה. הם לא מדויקים להיום. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מה השתנה אם זה לא מדויק? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> השתנה, א', מספר חזרת המורים והחוסרים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> רק המורים. תלמידים, לא השתנה. החוסרים לא השתנו. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> לא, רגע. מספר הילדים, מה שאנחנו יודעים, גם הצוות וכמובן מה שאתם יודעים, אנחנו עובדים על אותו לוח מחוונים. אנחנו כן צפויים לפי סקרים שאנחנו עושים עם ההורים ממש, מחנכת מתקשרת ילד-ילד, על גל שאמור להגיע בתחילת יולי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה גל? יש להם הרשמה לספטמבר 2025 לכיתות א'? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> חלקם לא ממהרים. אבל נרשמים רק לכיתה א', צריך להבין את זה. כל השאר חוזרים באופן טבעי, הם לא נרשמים. אנחנו יודעים שזה כדי להיערך לתקן. << דובר >> מוני מעתוק: << דובר >> אלה הנתונים של הגנים וכיתות א' במערכת של העירייה. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> כיתות א' נרשמים ברשות, כל השאר חוזרים באופן טבעי. ילד שלמד במגינים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה ההערכה שלכם ל-1 בספטמבר בכיתות ב', ג' ו-ד'? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> אנחנו בהערכה לכמעט 80%. אלה 78% חזרה, כמעט 80% ביסודיים. בתיכונים כמו שראית בעיקר בדנציגר הם חוזרים כי הם גם חזרו עצמאית, הילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה בא' יש כזו ירידה לעומת ב', ג' ו-ד'? << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> העניין הוא שבא' הם עוד לא פה. בגלל שהם עוד לא פה הם לא ממהרים להירשם. המשפחות עדיין לא החליטו. יש משפחות שיושבות על הגדר, מחכות לראות מה קורה פה בקריית שמונה. יש פה סיפור רציני מאוד, אנחנו חייבים לתת שירותים מעולים כבר עכשיו כדי שהמשפחות האלה יחזרו. הן יושבות על הגדר, עוד אין לנו הרבה ביטולי רישום. יש לנו מעל 30 ילדים שכבר ביטלו רישום, הודיעו שהם לא חוזרים לקריית שמונה. אנחנו יודעים שבין אלה שכרגע עדיין לא חזרו, יש לנו פער של כ-100 ילדים שעדיין לא נרשמו לכיתה א', וחלקם עדיין לא החליט אם הם חוזרים או לא. הם יושבים על הגדר וממתינים לראות מה קורה פה. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> צריך לקחת בחשבון שרק באילת יש בית ספר ארעי שעדיין פועל, יש בו 168 ילדים שייסגר ביוני והם חוזרים לעיר. כולם חוזרים לעיר ואנחנו יודעים את זה ממנהלת בית הספר. ממה שההורים מדווחים. צריך להבין שכרגע כל המידע שלנו זה מסקרים פנימיים שאנחנו עושים מול ההורים. אנחנו יודעים על חזרה לבית ספר בשיעור של בין 78% ל-80%. בעניין כוח האדם, כוח האדם כרגע מספיק למספר הילדים שהגיעו. אנחנו לא בחוסרים כרגע, אין כיתה שאין לה מורה. יש תחומי דעת בודדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהנחה שיהיו לך 75% בספטמבר. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> הם חוזרים. גם המורים חוזרים, זה בדיוק העניין. יש תהליך של הכשרה רשותית, אנחנו עושים בתהליך משותף של המחוז יחד עם אסנת והרשות, להכשיר סטודנטים בתל חי לעתודה של הסבת אקדמאים שכבר התחלנו אותה, ובנוסף גם המורים חוזרים. אנחנו עדים לצרכים שיש כמו בכל מקום. פה חסרה מורה לאנגלית, פה חסרה מורה למתמטיקה. אנחנו עובדים על זה. זה בבודדים בכף יד אחת, אלה לא מספרים שאנחנו לא יכולים לעזור בהם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מהיום, יש לי 50% תלמידים. אם חוזרים 100% מחר, חסרים לי יותר בהרבה. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> גם המורים חוזרים, זה בדיוק העניין. אנחנו יודעים על מעט מאוד מורים שלא חוזרים. - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו בעיה לא רק של מטולה, יש פה בעיה ארצית. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מה עם ה-70% שעזבו שנה קודמת. זה לא נכון להסתכל רק על מחוזים - - - << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> בבית ספר רמב"ם, חזרו כל המורים למעט מורה אחד למדעים שעדיין במילואים. 50% מהילדים חזרו, שם אנחנו נמצאים במצב מעולה. בבית ספר עוזיאל זה בדיוק הפוך. נמצאים 60% ומשהו מהילדים ויש לנו רק 30% מהמורים שחזרו. לא לומדים אומנות, לא לומדים מדעים, חינוך גופני, כי המורים האלה הפכו להיות מחנכים. זה לא נקודתי, זה קצת יותר מנקודתי, אליה. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> זה רק במקום הזה. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> במקום הזה. יש לנו מקומות שבהם יש לנו מצוקות. צריך להבין מה מצב המורים. ברגע שלמורה אין פרטני ואין שהייה במערכת, - - - מורים מחליפים, בשעות של הפרטני והשהייה הוא נכנס למלא מקום, הוא מסיים את היום על הקצה. אלה מורים שהבטרייה שלהם מרוקנת. - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כי הם מפונים בעצמם. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> הם מגיעים אל הקצה. אנחנו שומרים עליהם בצמר גפן. המצב לא פשוט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מורה שחוזר לפה, יש לו מענק כזה או אחר? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> יש תמריצים. פעימה ראשונה כבר קיבלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התמריץ שמקבל מורה? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> 8,000 שקלים למורה ותיק שכבר במערכת. למורה חדש, אם הוא ידחה בשלוש שנים, זה 20,000 ומשהו שקלים. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> זה רחוק מאוד מהתמריצים של אלעד, שם מדובר על 80,000 שקלים וסיוע. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> זה לא בסכומים האלה. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> אנחנו לא בטווח של אלעד, צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> המורים שחזרו ללמד בקריית שמונה, קיבלו פעימה ראשונה ופעימה שנייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זו פעימה ראשונה? << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> חצי מהסכום, 4,000 והפעימה השנייה 4,000 שקל. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> בנטו זה יוצא פחות בהרבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לפני מס, זה לא פטור ממס. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> הכול בתלוש. << דובר >> אליה זריהן: << דובר >> בנוסף יש כמובן את כל התוכניות, אסנת מכירה אותן ושותפה להן. כל בית ספר קיבל מענק יוזמה חינוכית לצמיחה, מנוע צמיחה, 60,000 שקלים לגפ"ן הבית ספרי, לשדרוג המערכת בשנה הבאה, וכל ענייני כוח האדם שאנחנו על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. את רוצה להוסיף משהו? << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> רק אחזק את הדברים שנאמרו פה קודם. אנחנו כרגע בסיפור גדר. כולם יושבים על הגדר לראות מה יקרה פה בקריית שמונה. יש לנו הזדמנות חד-פעמית והיא צריכה לקרות מהר ועכשיו. להעמיד פה חינוך איכותי מעולה כדי להחזיר את כל התושבים ולהשאיר את אלה שהגיעו לכאן עכשיו. אלה שהגיעו לכאן עכשיו מקבלים כרגע חינוך לא איכותי. הם מקבלים חום, אהבה והכול, אבל החינוך עדיין רחוק מלהיות חינוך איכותי. הם הגיעו מתל-אביב, נתניה, ירושלים, הרצלייה. הם חוו חינוך אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם גילו את האור. << דובר >> אסנת רסקין: << דובר >> הם גילו את האור. הם לא רק לא חזרו ממה שהיה פה ב-6 באוקטובר כי היה פה חינוך טוב, הם בהחלט שואפים לחינוך מצוין ואנחנו רחוקים משם, מעבר לכל המעטפת הנוספת שצריכה להיות פה. זה אומר חוגים, חינוך בלתי פורמלי, אפשרות להשתתף בחוג כדורגל שכרגע אין האפשרות כזו, התעמלות קרקע או כל דבר אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. כן. << דובר >> לימור לב: << דובר >> צוהריים טובים, לימור, משרד הרווחה מחוז צפון. המלחמה פגשה את מערכת הרווחה בקריית שמונה במשבר גדול עוד לפני המלחמה. נוסיף לזה את המשבר בכלל בשירותי רווחה ובעובדים סוציאליים. נכון להיום, המשרד לצערי עוד לא הצליח יחד עם משרד האוצר, להוציא לפועל את התמריצים בהחלטת הממשלה האחרונה 2826. זה נמצא כבר כמה שבועות בהליכי גישור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת לא הצליח? << דובר >> לימור לב: << דובר >> זה אומר שהחשב הכללי על השכר באוצר עדיין לא חתם על זה. יש לי כבר כמה ויכוחים משפטיים שלצערי הגדול מאוד יש שם כרגע ויכוח על מי הרשויות. אין התאמה, אתה רוצה את הפרטים בין הרשויות שכתובות בהחלטה 1786 לבין הרשויות שכתובות ל-2628 ועל זה יש כרגע דיון משפטי. האמן לי, זה הורג לנו את הבריאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכמה כסף אתם מחכים? << דובר >> לימור לב: << דובר >> אנחנו מדברים על 14 מיליון שקל. זה אמור להגיע, התמריצים לעובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תוכלי להעביר לי את זה מסודר היום באימייל לוועדה? << דובר >> לימור לב: << דובר >> שלומית, אתם תעזרו לי בזה? אתם מכירים את הנתונים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> כן. << דובר >> לימור לב: << דובר >> התמריצים לעובדים הסוציאליים קצת בשונה משל המורים, מתייחסים לעובדים סוציאליים לשימור וגיוס. זה אותו דבר, אותו גובה תמריץ שיהיה ועוד מספר פרטים שאמורים לתת לעובדים. בנוסף לזה, השר נתן למשרד לא מעט תוכניות שהמשיכו מהמלונות כדי לבסס את השירותים. בקריית שמונה לא היו שירותים. אני לא מדברת על לפני, בטח לא במהלך המלחמה. התוכניות האלה כרגע ממשיכות עד סוף אוגוסט. יש פה הליך משפטי שעוד לא נפתר, בתוך המשרד כדי שזה יקרה עד סוף השנה, בהמתנה לתקציבים מהחלטת ממשלה הבאה. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> שלום, טל מהנדסת העיר. אני אתייחס לחלק מהנושאים שעלו. אנחנו מדברים על אירוע מערכתי של בינוי ותשתיות בעיר שנמצא במינוס גדול מאוד. לפני המלחמה הצלחנו להתאזן בצורה כזו או אחרת, התחלנו לקדם פרויקטים לבינוי. במהלך המלחמה היו התייקרויות גדולות מאוד של כ-20%. פרויקטים רבים שרצינו לקדם בשוטף באוקטובר 2023 נעצרו. עכשיו אנחנו לא מצליחים לקדם אותם יותר. יש לנו את כל נושא השיקום שמשפיע על כל המערכת ויש לנו את נושא הגישה הכללית והדירקטיבה של משרדי הממשלה. יש כאן פערים גדולים מאוד שמחזירים אותנו הרבה לפני 6 באוקטובר. אנחנו עכשיו במינוס גדול מאוד בכל הפרמטרים. גם בפרטים של השוטף שאנחנו במינוסים ולא יכולים לקדם בתי ספר, גני ילדים, שצ"פים. בנושא השיקום, מדובר על כ-130 מוסדות ציבור עיקריים פלוס עוד 100 ומשהו מגרשי ספורט ומשחקים, פלוס עוד 200 מקלטים, פלוס עוד 50 בתי כנסת, פלוס עוד תשתיות. מכל הדברים האלה, ומתוך כל מה שדיברו קודם, מה שקיבלנו עד היום אלה 62 מיליון שקלים שמתוך זה עשינו מהר לקדם. עשינו רק חלק ממוסדות החינוך. כל הדברים ההיקפיים של תרבות, ספורט, פנאי, תשתיות, מגרשי ספורט, אין. לא נגענו. עד עכשיו יש לנו כ-70% ממוסדות החינוך פעילים וכל השאר לא. ברמה שהם סקר שעשינו עם נגב גליל ביחד, חלק מוכרזים כ"אל תיגעו, זה מסוכן". עוד לא הצפנו את זה, אז אל תוציאו את זה החוצה. האירוע הוא שאנחנו מפרפרים גם על נושא התשתיות שעוד לא קיבלנו עליהן שום דבר. אין לנו אופק של מתי זה יקרה, בין זה יהיה בהחלטת הממשלה שתהיה באוגוסט, ספטמבר, אוקטובר. העניין פה הוא זמן, כל דבר כזה הוא זמן. אם התושבים חוזרים לפה ואין מועדוני נוער ואין צופים ואין בני עקיבא, שום פעילות אחרי הצוהריים, זה מגיע לנושא של הרווחה, לנושא של המורים וכל השאר. אנחנו במערכת שלמה שהיא במינוס מטורף ואין לנו זמן לדבר הזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> טל, העזרה הראשונה שביקשנו, מה היה המספר, 246? 245? << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> זה כולל התשתיות. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> ביקשתי חוסם עורקים ל-1 במרס, 240 ומשהו, קיבלנו 62. אלה המספרים. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> חלק מזה נעצר במרס. אנחנו על החלק האחרון, ממרס לא הצלחנו כמעט לבצע כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, כן. << דובר >> דודו פרץ: << דובר >> דודו, מפקד יקל"ר קריית שמונה, בנוסף אני מחזיק זמנית את תיק הביטחון. כרגע אנחנו בתכנון של מרכיבי הביטחון לאור האיומים בקריית שמונה. זו תוכנית שנעשית עם אוגדה 91, פיקוד העורף ויתר הגורמים. מדובר בסדר גודל של 22 מיליון שקל. אני מעריך שהתכנון, סף כמויות ייסגר בשבועות הקרובים. במקביל אושרה יחידה טקטית כמו שנמצאת בשדרות, סדר גודל של 18 מיליון שקל. היא אמורה לפעול פה החל מחודש אוגוסט. בנוסף יש כמה פרויקטים של הרשות יחד עם יתר הגורמים, נושאים טכנולוגיים. נושא נוסף שמטפלים בו הוא כל הנושא של שדרוג מקלטים. זו סוגיה בעייתית מאוד, כל המקלטים כרגע פתוחים והנושא של השמירה על המקלטים זו משימה חשובה. במקביל אנחנו מטפלים במקלטים שצריכים טיפול, שיפוצים ויתר הדברים. המטרה המרכזית היא תחושת ביטחון לתושבים שיחזרו. אני מקווה שכל המרכיבים האלה ייתנו מענים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> אני רוצה להמשיך לא פירטתי על הנושא של הדירקטיבה של משרדי הממשלה. חשוב מאוד מבחינה שיגיע מלמעלה דירקטיבה למשרדי הממשלה השונים. התחום שלי הוא שיכון, תחבורה, רמ"י וכדומה. לתת דירקטיבה לצוותים שעובדים פה ולאנשים שצריכים לקדם דברים פה. זה סדר העדיפות, לקדם את זה כמה שיותר מהר. לא להמשיך ללכת לעשות את הדברים בקצב של פעם-פעם ועוד לאט מזה. אם צריך להביא צוותים מכל הארץ לביצוע של שתי שכונות שנמצאות בביצוע, להביא צוותים מכל הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הלוואי שהיה מישהו שייתן דירקטיבות לממשלה. בבקשה. << דובר >> דודו עמי: << דובר >> מנהל מצוינות באגף החינוך. מעבר למה ששמעת פה על המצב החברתי, רגשי ועל עולמות החוסן של התלמידים, אני רוצה לפתוח לך זרקור על המצב הפדגוגי של תלמידי קריית שמונה, במיוחד בעולמות המדעים הטכנולוגיים. כשחסר מורה למדעים אחד בבית ספר שמלמד מגמת פיזיקה, זה משפיע מאוד והמצב בכי רע. באוקטובר 2023 לא היינו במצב מצוין ואפילו אולי לא במצב טוב אבל היינו בתהליך חיובי מאוד בעיר הזו בהקשר של לימודי STEM, מדעים ופדגוגיה. המצב הזה החזיר אותנו הרבה יותר לשנתיים אחורה. גם נתוני הבגרות שמציג משרד החינוך, של התלמידים שעברו בפינוי עם הקלות מטורפות, יש תלמידים שהם בעצמם לא מבינים איך הם עברו את הבגרות. המצב הפדגוגי של התלמידים שלנו, אני ממש מבקש לפתוח זרקור לעולמות המדעים והטכנולוגיה, זה מנוע למוביליות חברתית, אנחנו רוצים להוביל בקריית שמונה, המצב בכי רע. זה יותר ממענק של 8,000 שקלים למורה, עם כל הכבוד. זה גרוע בהרבה מזה. צריכה להיות פה תוכנית ללימודי מדעים ומרכזי מצוינות במקום הזה. דווקא במקום הזה צריכה להיות מדינת ישראל עם מוקדי מצוינות. אני מדבר אתך ממש מדם ליבי על מה שקורה לתלמידים שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. כן, בבקשה. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> באסל, משרד התחבורה. אביחי וטל, אפתח בתחבורה ציבורית. שמעתי אותך אומר מקודם, אין לנו תחבורה ציבורית. אנחנו החזרנו את כל התחבורה הציבורית שהייתה פה בשנת 2023. כולל קו חדש בתל חי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שב-2023 היא הייתה חסרה. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> לא, כל מה שפעל חזר לפעול על אף שמחצית נטשו, הם חזרו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא הכול. קו לבית החולים צפת עוד לא פועל עד היום לצערי. אתה פוגע באוכלוסייה הכי קשה כי מי עולה לבית חולים באוטובוס? זו אוכלוסייה הכי חלשה בלי מענה היום. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הגבירו לי את הקו. אצלי במטולה אף אחד לא עולה ולא יורד ממנו. - - - << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> אני בקשר - - - עם טל כמובן ואני מול אביחי. כל מה שחסר לכם אביחי, אנחנו בקשב. יהיה קו גם לבית החולים, מבטיח. זה מוקלט, הכול טוב. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אתה מכיר גם שעוד לא נגעו לי בכבישים. כל קיבוץ עם 100 משפחות, 50 בתים קיבל - - - קרצוף, אצלי עוד לא נכנסו. פעם ראשונה שיש פה נציג משרד התחבורה. סליחה שאני מוציא את זה עליך אבל זו פעם ראשונה שיש פה נציג. אני רוצה שולחן עגול כל שבוע, משרד התחבורה מעולם לא שלח נציג, צריך להגיד גם את זה. נציג לא היה, שנה וחצי. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> אתייחס גם לזה. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> אגף פרויקטים לא ישב איתכם? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לצערי לא. פעם ראשונה שאני רואה פה נציג משרד התחבורה. פעם ראשונה, חייב להגיד את זה, בזכות עודד. היו צריכים להזמין אותו קודם. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> אחר כך נעשה סגירת מעגל מול ורד מאגף רשויות. תח"צ, כל מה שחסר לכם, אנחנו קשובים. אם חסרים יעדים, דברים. יש בשורה פה שבתל חי נפתח קו חדש בין המרכזית לתל חי, זו בשורה. נשב על זה ספציפית. אביחי, על התח"צ נשב ספציפית, אני, אתה, טל. מה שחסר ניתן מענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אותי מה שמעניין זו הרכבת. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> מסילת הרכבת, היא על המסילה. אתם תראו, היא כבר בתכנון מוקדם, אביחי התייחס לזה קודם. כבר בהליכי מינוי צוותי תכנון וכמובן מנהל הפרויקט. הם כבר בקידומי זמינות, הפקעות והשתתפות על - - - << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> יש תקצוב 100% לתכנון? << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> כן. לגבי מה שאמר אביחי, סוגיית הכבישים. הכבישים באחזקת נת"י, בתוך העיר, כביש 90, כל הקטע של 90, יש פה בשורה, שבוע אושר לתקציב. השבוע התקציב הזה יאושר, יעבור לאגף אחזקה בנת"י. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה רק 90. בין-עירוניים, בעירייה אני לא יכול להחזיק אותם. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> אנחנו כמשרד לא מטפלים - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> בקיבוץ טיפלתם. בכפר יובל, מנרה, מרגליות, מטולה, טיפלתם. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> רגע, אביחי. בוא נעשה סדר אביחי, ברשותך. 90 שחוצה את העיר יטופל. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מכיר. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> היום נחתמו הרשאות. דאגנו שזה לא יהיה מחר-מוחרתיים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כביש 90 עובדים. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> גם בשאר הכבישים העוטפים, אושר התקציב לכבישים אלה. בסוגיה שאתה צודק, סוגית הכבישים הפנימיים, לצערי משרד התחבורה לא מתקצב את הפנימיים, זו בעיה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני יודע שאיפה שנעשו טנקים לפחות, שיש נזקי צבא, כן נכנסו. << דובר >> באסל חמוד: << דובר >> זה במסגרת המינהלת, אמור לקבל תקציב. - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> שלום, אוריאל חרמון מהמעוף, קידום עסקים מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מתעסקים עכשיו בשיקום של העסקים. שלוש תוכניות עיקריות. אחת, שחר לצפון, זה נותן תגבור, סיוע לעסקים עצמם וגם ליזמים. שתיים, עזרה לרשות עצמה, יש שתי תוכניות. תוכנית אחת קוראים לה עושים עסק. אביחי, 660,000 שקלים על השולחן. ירדן ארליך מטעמך מטפל בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התפקיד של 660,000 שקלים אלה? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> נגיד שירדן מטפל בזה. ירדן מזמן כבר חצי שנה, הוא בצו 8, מג"ד. אז הוא לא מטפל בזה. יש לך צפי של כמה עסקים הולכים לחזור? << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> ירדן מולי בקשר כמעט פעמיים בשבוע. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מלבנון? איך זה יורד? << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> הוא חזר לפני יומיים עוד הפעם לצו 8. לפני זה הוא היה פה כמה ימים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הוא היה פה בדיוק שבוע. צריך להגיד שזה רק ירדן, כל האגף שלו התפרק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה. 660,000 שקלים, מה הייעוד שלהם? << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> העירייה, הרשות, צריכה לראות מה הצרכים, להציג תוכנית ולקבל את הכסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה מיועדים ה-660,000 שקלים אלה? << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> תוכנית שהרשות תציע. זה יכול להיות - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כמה עסקים חוזרים, כמה לא חוזרים, כמה מתכוונים לחזור? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך מתכננים לעודד חזרת עסקים ב-660,000 שקלים? << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> אני אומר את מה שיש לנו במעוף ובסוכנות, לא מדבר פה על כל הפתרון של העסקים. תוכנית נוספת היא מקדמים עסקים ברשויות. הרשות יכולה לקבל פה 100 שעות לעזרה של ייעוץ, הנחייה. גם בזה אני מול ירדן. זה בגדול מה שאנחנו מקדמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עולה הרושם שיש נתק בין הממשלה לבין העירייה. שמה שקורה בממשלה לא מגיע לפה. אתה אומר שיש את ירדן, הוא אומר אין ירדן. כולנו פה רוצים את אותה המטרה. גם אתה רוצה לקדם, הוא רוצה לקדם. אם אין את האדם שמטפל בזה, גם ה-660,000 שקלים שבעיניי זה סכום די מצחיק אם אנחנו מדברים על שיקום עסקים, גם זה לא נמצא. לא יכול להיות שאומר ראש העיר שמשרד התחבורה לא ישב איתו עד עכשיו. זה לא יכול להיות, אני אכניס את זה לנושא. זה נכון שיש את החינוך ויש את הדברים הגדולים אבל דווקא הדברים האלה חסרים. הקשר עם הרשות המקומית הוא קריטי, הוא לא יכול להיות דרך מישהו שלא נמצא. << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> אשמח מאוד להיות בקשר עם אנשים נוספים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיהיה פה קשר ישיר, תדברו על ירדן. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מפקדת אלון נכנסה תחת האלונקה. ירדן בלבנון, כל האגף שלו עזב אותי כבר שנה וחצי, כולם עזבו, אין לי אף אחד. אתה אומר ירדן. ירדן נמצא בלבנון, אין אף אחד אחר. << דובר >> אוריאל חרמון: << דובר >> אתה ראש העיר. תגיד לי עם מי להיות בקשר, אעשה את זה מהיום. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אוריאל, ירדן ביקש שהאשכול ייכנס פה לאירוע והם שם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יש כרגע נציגה שקיבלנו מקרן רש"י שמממנת לי נציג שיחליף את ירדן. זה מה שיש לי כרגע. אין אגף ואין ירדן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לטיפולכם. כן, תודה. ורד. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> ורד, משרד התחבורה. משרד הרישוי, הבנתי שעובד כבר מעל חודש והכול תקין. אם יש צורך, נעשה שוב ישיבה. אני יודעת שאורית קון נמצאת אתך בקשר רציף. התכתבתי שוב עם המנהל שלה יוסי נזרי, כי אני מאחורי הקלעים הייתי שותפה לטיפול. לטענתם חודש פתוח אם משהו צריך, נשמח להגיע לביקור נוסף ולראות כל מה שצריך. באסל נמצא איתכם בקשר תחבורה ציבורית. בנושא שיקום פרויקטים, ולדי ופיליפ מטפלים יחד עם תנופה, התוכנית שחר צפוני, אני לא יודעת מה שם התוכנית בדיוק תנופה או שחר צפוני. היום יצאו הרשאות לכבישים לבין-עירוני, שאושרו בהתאם למה שמדובר על נזקי מלחמה. מה שנבדק, שאלה נזקי רכב כבד. יש קריטריונים ולפי זה אם צריך, נפרט. יש הרשאות שהארכנו לכם ואנחנו רוצים שיתחיל טיפול מהרשאות שניתנו קודם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> איפה יש מכתב שזה הוארך? כי המכתב האחרון, שבוטלו לי כל ההרשאות, פניתי לברר למה בוטלו ולא קיבלתי תשובה. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> ההרשאות שבוטלו, בוטלו באופן גורף לכל הרשויות בארץ טרם כניסתי לתפקיד. הן לשלוש שנים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יכול להיות, לא קיבלתי מהם שום דבר שמחדש אותן. אני אשמח כי זו בשורה מצוינת מה שאת אומרת. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> הן לשלוש שנים. לא ההרשאות האלה. הרשאות אחרות שפתוחות והוארכו, כולל סימון והתקנים של 2023. - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה ביטלתם הרשאות? << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> לא אנחנו ביטלנו. החשב נעל בתחילת 2023 הרשאות שלא מומשו. להרשאה יש תוקף ואם לא ממשמים אותן, מגישים בקשה להארכה. לא הוגשו בקשות להארכה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הוגשו כמה פעמים - - - ראינו את זה. זו הרשימה שלך בכתב יד ליד השם שלי, לא לקבוע. זה המכתב הזה. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> יש לנו כמה הרשאות מכמה שנים. 2018 סגרו לכולם בלי להודיע, בלי שימוע, בלי כלום לכל הארץ. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> הודיעו, שלחו מכתב. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> לא הודיעו לאף אחד. אפילו אנשים של משרד התחבורה לא ידעו. שלחנו על זה כמה מכתבים, אנחנו חייבים 650,000 שקלים למתכננים שסגרו להם מהרגע לרגע. אלה תקציבים שחלק מהם היה אמור לשלם למתכננים האלה לפיקוח עליון. ברגע שסגרו את הפרויקט, לעולם לא יהיה פיקוח. זה אירוע אחד שהוא בכל הארץ, כתבנו על זה מיליון פעמים. הרשאות אחרות של שותפים לדרך ב-2021 וב-2023, אנחנו אכן לא הגשנו, לא ידענו שצריך להגיש כי זה עדיין תקף, זה עדיין בטוח. לא קיבלתי שום מכתב. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> 2023 פתוח. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> 2023 לא קיבלנו. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> 2024 לא הגשתם אפילו חשבון אחד. ההרשאות האלה, כתוב עליהן שהן לשנה. בגלל מצב החירום - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא הייתי פה כל שנת 2024. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> אני יודעת. עכשיו אחרי שחזרתם, אם אפשר יהיה לטפל באלה של 2024. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> אם יש מישהו שאפשר לדבר מולו במשרד התחבורה זה יהיה טוב כי כרגע אין לי אף אחד. האנשים שהיו התפטרו. << דובר >> ורד סוויד: << דובר >> אני נציגה מולך ופיליפ - - - לפרויקטים. אם צריך, מתי שצריך אתם קוראים. << דובר >> טל עוזיאל: << דובר >> היינו בקשר, את זוכרת? שלחתי לך חומר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> קיבלנו פתרון לזה, בואו נתקדם. איפה שיש פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. כן. << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> צוהריים טובים, ד"ר נחום גבינט, משרד הכלכלה. האיש שדיברו עליו הרבה לפני כן. כשבאתי הבוקר, אמרו לי אתה האיש עם הכסף, תתחיל להוציא את הכסף. אז לא. אנחנו כפסע מאישור תקציב. ברגע שיהיה לנו תקציב אנחנו נתחיל לפתוח את המסלולים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה עד 2025, עד סוף השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת "פסע מאישור תקציב"? איזה תקציב אתה מחכה שיאשרו? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> מבחינת הצעת מחליטים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מהחלטת ממשלה, החדשה. מתי היא אמורה לעלות לממשלה? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> זה אמור לקרות להבנתי בימים הקרובים. אני רוצה לקוות שכך זה יהיה ושלא יהיו לנו עוד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש נוסח מוסכם כבר בין המשרדים? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> ככל שאני יודע, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש נוסח, לא מוסכם. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יש נוסח מוסכם, הוא מתעכב בגלל חוות דעת מסוימת. << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> אחת וזה מאושר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהנחה שזה יאושר, כמה כסף? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> קרוב ל-600 מיליון, צריך להכפיל את זה, 09. יש גם התייחסות ל-3.5-0 בסעיף מסוים. כך שזה אמור לתת דיפרנציאציה שדיברת עליה מקודם. יש חשיבה מאחוריה טכנית, היא נבנתה על סמך שיחות בשטח. המשרד יחד עם רשות החדשנות הוא שותף במיגל. אנחנו נמצאים פה, מדברים פה עם האנשים ורואים גם בכל הנושא של חדשנות וכמנוע צמיחה בכל האזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף שמתם על הנושא הזה בשנה האחרונה על מיגל ועל החדשנות? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> אני לא מכיר את המספרים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אגיד לך. שמנו 55 מיליון בהחלטה שעברה רק לא מזמן. מתוכה 40 היו לתל חי, להכרה באוניברסיטה, לקידום של זה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> 40 היה לטובת זה שהם פטרו משכר לימוד ולהחזיר לאלה ששילמו. לא הלך שקל מזה להקמה או לפיתוח. זה להחזיר את זה לסטודנטים ששילמו. אי אפשר לשים 40 מיליון לפיתוח. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> לא אמרתי פיתוח, ממש לא. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה כסף של מכללה, תחזיר את הכסף למי שלא למד בה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> 15 מיליון הלך לשילוב של מיגל. היה גם בהחלטה של שנה קודמת, עוד 11.7 מיליון שהלך לתל חי. סליחה, לתל חי הלכו 40 ועוד 20. היה השנה 11.7. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> ליווי הקמה זה 26. 40 לא הולך לשום דבר, חוזר לסטודנטים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> עדיין, הכול כספים שתומכים את הדבר הזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני מזקק את ה-26 לצוות הקמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי הקמת מכון המזון? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> אנחנו נחושים שהדבר הזה יקרה. יש חסמים בדרך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אתם נחושים? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תחמת לי את זה במספר של כסף. << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> אני לא מכיר את המספר של הכסף, לא אזרוק סתם מספרים לאוויר. זה לא העניין של החברה, הבעיה פה היא בעיקר בחסמים משפטיים ובחברה שפשטה רגל. אנחנו בתוך התהליך, לנסות לפתור, למצוא את הנוסחה הנכונה שהדבר הזה יקרה. אנחנו רוצים לראות את הדבר הזה קורה. עובדים על זה מינהל תעשיות, עובדים על זה באסטרטגיה כדי להביא את זה לביצוע. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> החברה קמה מפשיטת הרגל. השאלה אם אנחנו הולכים עכשיו לחפש חבר חדשה, חוזרים לחברה הזו? איפה זה עומד מבחינת החברה? << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> אני לא מכיר את מה שאתה אומר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הלבנון. חברת נשק. << דובר >> נחום גבינט: << דובר >> הכוונה שזה יקרה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> היא מתעסקת בנשק וביטחון. שנה וחצי של מלחמה עושה לה פלאים. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> רועי יצחק ממשרד הפנים. שלושה נושאים שאנחנו מטפלים ברשות. משהו שכבר טופל בשנת 2024, חיזוק ההון האנושי. הרשות קיבלה 2.8 מיליון שקלים לפעולות תומכות בכל מה שקשור לחיזוק של ההון האנושי ברשות. יש תוכנית, רובה אושר. אנחנו נצטרך לעשות ועדת היגוי כדי לאשר את שאר הבקשות של הרשות ואם צריכים שינויים מסוימים. שני דברים אחרים שמדוברים בכסף רב ועדיין לא הגיעו. אחד מהם הוא הנושא של הארנונה שציין מוני לפני כן, כספים שעדיין לא הגיעו מהאוצר. מדובר על כ-15 מיליון שקלים, כסף של שנת 2025. עד 7 ביולי אמורים לקבל שיפוי הרשות, עבור כל התושבים, של הכסף הזה. עדיין לא הגיע הכסף הזה מהאוצר, אני אומר את זה בכנות, זה תקוע שם. ב', רק לפני שבוע הייתה החלטת ממשלה לשינוי הייעוד של הכספים, נושא של השיבה הביתה. העברנו לרשות לקריית שמונה 28.5 מיליון שקלים. למטולה כ-5 מיליון שקלים עבור השיבה הביתה וכל הצרכים שהם צריכים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> 2024. זה לא 2025. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> 2025. 2024 הכול הגיע. כל הכספים שהיו ב-2025-2024, כולם הגיעו, מה שהתחייבנו. את הראשונים שחררנו. לא הייתה כמעט רגולציה בשנת 2023 וב-2024. ב-2025 בגלל שאישרנו תוכניות עבודה, האוצר בא ואמר לנו, אנחנו רוצים לקבל סוג של חשבוניות עבור הכסף הזה ובגלל שראינו שזה עלול ליצור קשיים בירוקרטיים, שונתה החלטת הממשלה ועל ידי ההצהרה של ראש הרשות והגזבר, הגזברית, הרשות צריכה לקבל את הכסף הזה בשוטף וההתחייבות שלהם, הם צריכים לעמוד בתוכנית העבודה. אני מאמין שבימים הקרובים הכסף יגיע ונוכל לשחרר את הכסף לרשויות. זה עדכון בנושא. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה משהו מצוין שקרה, שהם נתנו את זה לשופט. זה מצוין לנו. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> תחת תוכנית עבודה, זו הבקרה שלנו. אנחנו אחרי זה נבדוק את הדברים. יהיה כסף לשוטף, כסף שכבר הוצא, לא כסף עתידי, יוכלו להשתמש בו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> בעיה אחת שנוגעת למשרד הפנים. משרד הפנים ונגב גליל, שני המשרדים הכי טובים שהיו לנו בזמן המלחמה שהכי עבדו איתנו והכי היו שותפים בכל הנושא הזה להבדיל מאחרים, נציין את שניהם בעיקר. אני חושב שהבעיה היחידה היום שיש למשרד הפנים ואני מניח שהתקציבים ייפתרו כמו יתר הדברים. זו תקינה. גם משרד הפנים עובד לפי גודל רשות, מגודל התושבים נגזרת התקינה. במציאות שלנו התקינה צריכה להיות שונה מגודל התושבים כי נכון שאני 25,000 איש אבל ברמת הפרויקטים שיש לי היום, אני כמו עיריית תל-אביב עם מהנדסת עיר אחת, עם יועץ משפטי אחד. טל היום, לצורך הדוגמה, בירושלים יש לך מהנדס מבנים מסוכנים, מהנדס תשתיות. אצלי המהנדסת היא הכול אחד. גם התשתיות, גם מסוכנים. זו הבעיה שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, תודה. << דובר >> גלית רם אורון: << דובר >> גלית רם אורון מתנופה לצפון ושלומית תיכף תיתן את המענה שלנו. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> שלומית, תנופה לצפון. אני מברכת על כל ועדה כזו ועל כל סיור וחיבור לשטח ולמציאות. אני חושבת שזו לא בעיה, לא של קריית שמונה, לא של מטולה ולא של מטה תנופה לצפון. האירוע פה הוא אירוע לאומי. פעמים רבות ההרגשה היא שעכשיו זה חונה אצלנו. הבעיה לא אצלנו. המדינה כמדינה צריכה לראות את זה כבעיה לאומית וכפתרון, לא פחות מבעיה. כהזדמנות ופתרון לצו השעה ולהפוך את המשבר הזה להזדמנות ולא כסיסמה, לא ככותרות, אלא להתייחס לזה כך. השותפות עם משרדי הממשלה השונים בסך הכול טובה. פעמים רבות התחושה היא שבונים על המעט מאוד כסף שמראש הוקצה לתנופה ובטח שנשאר כפתרון, וזה לא כסף תוספתי. משרדי הממשלה כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולהגדיר תקציבים ייעודיים לאירוע הזה, כשתנופה מתכנסת לאבנים הגדולות, למנופים הגדולים. אם יחלקו לכל רשות מה שהיא רצתה, זה לא ישיג את השינוי המיוחל. הצרכים מהשטח היו יותר מ-90 מיליארד, בפועל נשארו פחות מ-9 מיליארד וזה מצביע על המשמעויות. זה מה שהביא להחלטות קטנות ממוקדות, לאפשר את החזרה ואת ההיערכות אליה. עכשיו העבודה היא עד הקיץ, בתקווה שזה יהיה בסביבות יולי-אוגוסט, ההחלטה הגדולה הרב שנתית שגם היא הולכת רק על האבנים הגדולות ולא על כל הצרכים, צריך להגיד את האמת. זה לא עונה ולא מתקרב לכל הצרכים האמיתיים שקיימים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> ברור, רגע עודד, לוועדה. לא רוצים לשקם את הצפון, זה שקר. זה רק נותן לך אקמול. לכל אחד נותנים קצת פה, קצת שם, דרך משרד כלכלה, משרד פנים, נגב גליל. אין רצון של הממשלה לשקם את הצפון, הם לא משקמים. ודאי שלא בכספים ולא בתוכניות שעשינו. אין פה שום חיבור. מה שעושה אלקין עם החבורה שהוא מוביל, זה לתת אקמול פה קצת, שם קצת. זה לא באמת שיקום וזה עצוב. זה בדיוק מה שהוועדה צריכה לראות, איפה ממשלת ישראל באירוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם ראשית ולהודות לראש העיר על האירוח. אני שמח שראש המועצה השכנה פה הצטרף. שמח על מערכות היחסים ביניכם. לפעמים ראשי עיר שכנות מכוונים טנקים לגבולות של הרשויות, להילחם. פה הטנקים מכוונים למקומות אחרים. אני חושב שהדבר הכי מטריד שעולה פה מהדיון הזה, מה שאמר ראש המועצה וזו האמת. אין פה חזון לצפון, מה אנחנו רוצים. יש לשני החברים האלה, ראש העיר וראש המוצעה שיושבים לצידי, יש חזון. הם אמרו את הדבר הנכון. פה צריך להיות, לא לחזור ל-6 באוקטובר 2023 אלא יותר. צריך לקחת את המשבר הזה ולהפוך אותו להזדמנות, שהמקום הזה הופך להיות יותר ממה שהוא היה, לא כמו שהוא היה. אי אפשר לעשות את זה כשנותנים בערך 25% מהצרכים. אם נתנו לך 62 או 240, זה למיידי. זה המפתח, זה בערך כנראה מה שנראה בכל מקום. פה נותנים רבע ופה נותנים רבע, כך לא בונים חומה באירוע הזה. תוכנית עם חזון, אני אומר את זה פה לכל המשרדים, נעלמת. היא נעלמת כי עסוקים בסתימת חורים והייתי גם אומר אולי סתימת פיות. מישהו צועק חזק, נותנים לו משהו רק שלא יהיה רעש. כך זה נראה גם מבחוץ ולצערי כשבאתי לפה פנימה, זה המצב. קשה להסביר לחברים שיושבים כאן, למה הממשלה יכולה לחלק 5.6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים אבל להביא את הכסף שנדרש לקריית שמונה ולמטולה, אין. זה לא שכולנו נושאים בנטל עכשיו ואומרים שאין. לפעמים יש מצב שאין. יש בית, אין כסף בבית, אין מה לעשות, מצטמצמים, כולם מצטמצמים. לא יכול להיות מצב שבו אתה רואה שבמקום אחד שופכים את המיליארדים כאילו שאין מלחמה, ומקום אחר שספג הכי הרבה לא מקבל כלום. מקבלים רבע, אומרים לו זה מה שיש, תסתדר. זה בעיניי המסר הכי קשה שממשלת ישראל מוציאה כבר תקופה ארוכה לשטח והוא מעבר לכול. אנחנו כולנו פה ביחד במקום הזה שנקרא מדינת ישראל, כולנו צריכים לשמור עליו ביחד, צריכים לעשות את זה ביחד. הכוונה של "ביחד ננצח" היא לא שאתה תלך לקרב ואני אישאר פה, אתה תאכל את הרקטות ואנחנו לא ניפגע משום דבר. לכן הדבר הזה בעיניי הוא שערורייה שאין כדוגמתה. עולים פה כמה נושאים מטרידים מאוד. הנתון המטריד ביותר הוא הנושא של תמונת העסקים. אי אפשר יהיה לשקם עיר, עם 30% מהעסקים. זה משהו שהיה צריך לשים עליו את כל הכסף כדי שיבואו התושבים. אנשים צריכים את העבודה שלהם, את הפרנסה שלהם, זה הדבר הבסיסי ביותר. כמו שאמרת שאתה משקיע במקצועות איכותיים כי אתה יודע שכל מקצוע כזה מביא אחריו עוד תשעה עובדים של צווארון כחול. אתה אומר, "אני משקיע בצווארון לבן אחד, אני מביא תשעה של צווארון כחול". אותו הדבר פה. אתה תשקיע בעסק, יבואו אחריו אנשים עם מענקים ובלי מענקים. אם תהיה להם פה פרנסה טובה, שירותי בריאות ברמה גבוהה ולא שווטרינר צריך לתפור את עצמו, אם יהיה להם פה שירותי חינוך ברמה גבוהה, הם יבואו. אם לא, גם אם תיתן להם 50,000 שקלים הם לא יבואו. פה הממשלה הייתה צריכה להיכנס ולצערי אין באירוע הזה בכלל מענה. אם אנחנו צריכים לשרטט חזון, רכבת זו דרמה לא רק לקריית שמונה, זו דרמה לכל האזור. פה היה צריך לשים על זה את כל המשאבים כדי שזה יקרה תוך מקסימום חמש שנים ולייצר תוכנית חומש זה דבר בסיסי. אנחנו מבזבזים כסף רב יותר כשאנחנו בכל פעם נותנים לשלושת החודשים הקרובים. בדיוק כמו שאתה עושה תקציב, אתה עושה תקציב, אתה יודע איך לעבוד, איך לפרוס לך את השנה קדימה, איך להתנהל. כשאתה כל פעם חי מהיום למחר, אתה מבזבז יותר. לצערי גם באירוע הזה אנחנו בבעיה. נושא הפודטק כחזון לאזור הזה, אני מאמין בו מאוד. האמנתי בו גם כשהייתי שר חקלאות. פודטק ואגרוטק, יש לאזור הזה דברים רבים וייחודיים. יש פה מנועים שצריך רק מעט, בהשקעה קטנה אפשר להפוך אותם למשהו גדול וזה ישליך על כל הסביבה. זה לא רק לקריית שמונה, זה על כל הסביבה. על מטולה, על היישובים הסמוכים ועל הכול. זה לא יכול לקרות כשאנחנו בתוכניות לחודש הקרוב. זה יכול לקרות כשאומרים, "אנחנו רוצים פה מכון לעשות מזון לאומי, כמה זה עולה?" אנחנו שמים לפה את עשרות המיליונים הנדרשים כדי שזה יקרה פה. זה לא יקרה אחרת. פה העיניים נשואות לממשלה ולא לרשות המקומית. לגבי סוגיית הארנונה, אני רוצה להוציא מכתב לשר האוצר בנושא של שיפוי ארנונה למגורים ועסקים. זה נוגע לא רק לקריית שמונה. גם ארנונה של עסקים, גם העסק, תצטרך לבנות ממנו ארמון. איך זה יעבוד? << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> יש בעיה עם עסקים. יש עניין של העדפת נושים, בגלל זה לא נתנו שיפוי לזה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זו בדיחת המלחמה. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> אפשר למצוא אולי פתרון לפריסה כזו או אחרת, בלי ריבית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעיות יש הרבה והממשלה יודעת לפתור בעיות. כשרוצים לעשות מכרז ל-1,200 יחידות דיור בקריית גת לאוכלוסייה מסוימת זה קורה כך. אתה רוצה להוציא בצפון, אתה מצליח אולי להוציא 300 יחידות דיור בכל הצפון. מספרי החזרה הם גרועים לצערי, ומאוששים את התחזיות של ראשי הרשויות לפני 1 במרס כשאנחנו ביקרנו אותם. אם במטולה חזרו 20% וכאן חזרו 50%, יש גם נתונים קשים יותר של 35% מהמשפחות הצעירות שעזבו. בדרך שבה נוהגת הממשלה, לא שאנחנו נהיה טובים יותר ממה שהיינו ב-6 באוקטובר 2023, אלא אנחנו נחזור לצערי לסדר גודל של 50%-70% ממה שהיה כאן. ההתדרדרות תהיה קשה יותר כי האתגר של מדינת ישראל בצפון מבחינת אוכלוסייה הוא קשה פי כמה וחשוב פי כמה. יש פה אתגר גדול מאוד של התנועה הציונית, יש לה חזון של איך מדינת ישראל נראית. אם נראה פה עזיבה של האוכלוסייה דווקא מהמקומות האלה הממשלה לא תשיג תוכנית לחמש שנים. העברת לי כבר תוכנית, אני חושב שיש תוכניות אזוריות וישבתי גם עם מועצה סמוכה אליך, גליל עליון, העבירו לנו את התוכנית שהם עשו. צריך לקחת את התוכניות שלכם ולאגם אותן ביחד לתוכנית אחת ולשים את זה כמו שצריך כהחלטת ממשלה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יש אותן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי כל מה שאנחנו רואים פה זו סגירת חורים שגם אותה עושים ב-25% תקציב וכך זה לא יעבוד. אני אומר למשרדי הממשלה ולעובדי המשרדים שעושים עבודה, אתם עושים את עבודתכם, את המרב שאתם יכולים בתוך הכלים שנותנים לכם. הדרג המחליט שהוא הממשלה, צריך לקבל החלטות אחרות. עד שלא יתקבלו שם החלטות אחרות, העסק ימשיך לקרטע. זה המצב, אני אומר את זה בצער. אני אנסה לדחוף את כל מה שאני יכול לדחוף מבחינת שחרור הדברים, גם פנייה לחשב הכללי כדי לשחרר את הדברים שתקועים בכל תחום שעלה פה וגם לשר האוצר בהקשר של הארנונה ושיפוי על ארנונה. לגבי משרדי ממשלה, אני אומר את זה למשרד התחבורה ולמשרדים נוספים. מינוי שלכם לרשויות המקומיות פה הוא קריטי. אם יוצא עובד למילואים זו בעיה בכל הארץ, עובדים יוצאים למילואים גם בעסקים. כשעסק יוצא לו מישהו למילואים, הלקוחות שלו, לא מעניין אותם בכלל אם הוא במילואים או שלא במילואים. בעל העסק עושה סלטות באוויר כדי לאפשר למילואימניק שלו לשמור על המשרה שלו אבל ממשיך לתת את השירות ללקוחות שלו. הממשלה חייבת לעשות את זה פי כמה. אני מבקש שיהיה פה שולחן עגול עם הרשויות האלה, לפחות בתדירות של פעם בשבוע, פעם בשבועיים. אני לא צריך לכנס את הוועדה כדי שיהיה שיח כזה. בשיח הזה תפתרו 30% מהבעיות. בואו נפתור אותן, לפחות את מה שאנחנו יודעים לפתור בשיח בינינו, נוריד מהשולחן ונמשיך לריב על הדברים הגדולים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>