פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת האתיקה 25/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 54 מישיבת ועדת האתיקה יום שלישי, כ"ה באדר התשפ"ה (25 במרץ 2025), שעה 15:00 סדר היום: << נושא >> מסיבת פרישה לגב' תמי בר, מנהלת הוועדה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה רוט – היו"ר מיכל מרים וולדיגר שרון ניר חברי הכנסת: ינון אזולאי מיקי לוי עאידה תומא סלימאן מוזמנים: שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב מזכיר הכנסת דן מרזוק שולי מועלם-רפאלי – חברת כנסת לשעבר אור בר – בנה של תמי בר, מנהלת הוועדה רויטל בר – בתה של תמי בר, מנהלת הוועדה דוד בר – גיסה של תמי בר, מנהלת הוועדה נועם, אלה – נכדיה של תמי בר, מנהלת הוועדה ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: תמי בר ראש תחום פרלמנטרי: עידית מור רכזת תחום פרלמנטרי: אתי שוהם רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מסיבת פרישה לגב' תמי בר, מנהלת הוועדה << נושא >> << דובר >> עידית מור: << דובר >> כבוד יושב-ראש ועדת האתיקה, חבר הכנסת משה רוט; עו"ד דן מרזוק, מזכיר הכנסת; חברת הכנסת וולדיגר; אורחים; משפחה; עובדי כנסת יקרים – אני נרגשת לפתוח את אירוע הפרידה מתמי, מנהלת ועדת האתיקה, ואני שמחה להזמין אותך, חבר הכנסת רוט, לשאת דברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. בדרך כלל נהוג להתחיל ברשות כלת האירוע, אבל אני רוצה להגיד שזה לא רק ברשות, אלא זו חובה. חובה בשבילי לדבר בגלל הכרת הטוב. בפרשת השבוע, ואנחנו בכלל בפרשיות האלה לומדים על בניית המשכן. יצירת המשכן בפועל לא נעשה על ידי משה רבנו. הוא רק היה זה שהנחיל. מי שיצר היה בצלאל. יש ביטוי על בצלאל שהוא כיוון בחוכמתו למה שבעצם משה רבנו שמע מאלוקים, וזה חוכמה גדולה כדי לכוון לאנשים כל כך גדולים כמו משה רבנו. למה אני נזכר בזה? גבירתי המנחה אמרה מסיבת פרידה. "מסיבת" מצטייר כאילו עד עכשיו היה חלק אחד, עכשיו הולך להיות חלק אחר. יתכן שבאופן אישי בהחלט זה כך, אבל לגבי הוועדה זה כלל לא כך. הוועדה הוקמה בידיים שלך, תמי, "גברת בר" כמו שאני אוהב לקרוא, והחותם שלך והצורה שבנית את המשכן הזה שנקרא ועדת אתיקה, א', היא מקצועית, רגישה, חכמה מאוד. אני יכול לספר לקהל פה, אני יושב בהרבה ועדות. יש לנו בכנסת, מזכיר הכנסת יודע, מעל 30 ועדות. נדרשת הרבה חוכמה בכל ועדה, אבל בוועדת אתיקה גם נדרשת רגישות, ובאותה מידה מקצוענות וחוכמה, ואיך ללכת בין הטיפות ובין השורות. כשאני נפגשתי פעם ראשונה עם גברת תמי בר, הייתי בטוח, א', שהיא פרופסורית, היא גם עורכת דין, גם פסיכולוגית ועוד בנוסף כל מיני דברים, וגם עור של פיל, אגב. התברר שטעיתי בכל, בפרט בחלק של העור של פיל. בחלק הזה היא רגישה מאוד. היא רגישה לאחרים מאוד. אני למדתי במעט הזמן שהיינו ביחד הרבה מאוד, אבל בוועדה אני רוצה להגיד לך שהחותם שלך לא נפרד מהוועדה. כל מי שנגע קצת בוועדה, מה שאת עשית לוועדה הזאת יישאר בכנסת הזאת לעולם ועד. אני רוצה לאחל לך הרבה נחת בהמשך הדרך, ימים, שנים טובות, בריאות ונחת מכל המשפחה המפוארת ומכל החברים, ויש לך בלב של הרבה מאוד אנשים פה נקודה בלב. כמו שנחת אצלי בלב, ואני בקושי כמה חודשים, אז קל וחומר אלה שמכירים אותך כל כך הרבה שנים. מחיל אל חיל השם יעזור לך הלאה, ותודה רבה לך מעומק הלב בשמי, בשם כל הוועדה, בשם כל הכנסת וגם הוועדות האחרות שהן קצת מקנאות שיש לנו מנהלת כזאת, אז מאחל לך את כל הטוב שבעולם. תודה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה, חבר הכנסת רוט. אני מזמינה את חברת הכנסת וולדיגר לשאת דברים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תמי היקרה והאהובה, אני חושבת שמיולי אני בוועדת האתיקה. שמונה חודשים התלבטתי אם להיכנס או לא להיכנס. זו ועדה שהיא לא בתקשורת. אתה לא תופס מקום. ההיפך, אתה מטפל בדברים הכי רגישים ונפיצים כנגד חברים שלך, בין אם זה לסיעה ובין אם זה אופוזיציה/קואליציה, אבל למרות שזה לא נראה בתקשורת, עדיין כולנו, כל ה-120 מכירים אחד את השני, מחייכים אחד לשני. זו ועדה לא פשוטה בכלל. בסוף נכנסתי, ונכנסתי לגוב האריות, מה שנקרא. לא היה קל בכלל, אבל מצאתי אותך, באמת פנינה. שמונה חודשים של להיות איתך ביחד ולראות אישה, כמו שאתה אמרת, כבוד היושב-ראש, את הניגודיות בין העדינות והרגישות לבין הנחישות והמקצועיות, האכפתיות. אכפת לך מהמקום הזה שנקרא כנסת. פשוט אכפת לך. זה לא רק מקום עבודה. זה הרבה מעבר וזה כל כך הורגש. עמדת על שלך. עשית את הדברים בצורה כל כך מקצועית ועם כל כך הרבה אהבה ואכפתיות, שלימדת אותי הרבה בתקופה הזאת. צר לי מבחינת הוועדה שאת עוזבת, אבל לך אני מאחלת באמת שתמצאי מקום למלא את כל - - -. זה היה נראה כאילו אין לך שום חיים, כלומר זה רק האתיקה. כל היום להתעסק רק עם זה. אני לא יודעת, המשפחה, כמה ראיתם אותה, אבל אני בטוחה שתמצאי באמת את המקום שימלא לך את המקום שהכנסת תפסה, ותעשי את זה בכיף ובאהבה כי מגיע לך. ממש מגיע לך. ממש זכות שלי לעבוד איתך. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> חברת הכנסת וולדיגר, תודה רבה. אני מזמינה את חברת הכנסת שרון ניר לשאת דברים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תמי היקרה וכל חברי הכנסת, אני חושבת שדווקא עצם העובדה שיש פה באמת מגוון של חברי כנסת; אופוזיציה; קואליציה; לכבודך תמי, אחרי 45 שנים של תרומה עצומה לכנסת בוועדה כל כך רגישה שהיא ועדת אתיקה, שהיא ועדה שפועלת לא בקדמת הבמה אלא מאחורי הקלעים, והיא עוסקת בשיפוט אמיתי, בדיני נפשות, בדברים שבהם הלב צריך להיות גדול, רחום וחנון ובעיקר במקום שצריך לגלות הרבה הוגנות ורגישות וגם התייחסות מוסרית, אני חושבת שאת היית האדם הנכון במקום הנכון, והיכולת להסתכל לכל נושא ועניין לגופו של עניין. אני רוצה באמת ממני אליך להודות לך, כי הלב שלך נמצא במקום הנכון. תמיד בכל נושא ועניין אפשר היה לראות שהלב שלך נמצא במקום הנכון. אני מודה לך מעומק הלב גם על עצם העובדה שקלטת אותי בוועדת האתיקה, גם על ההוגנות, על האכפתיות, ואני מאחלת לך הצלחה עוד בהמשך הדרך, וכל שתעשי וכל שתבקשי לו יהי. תודה לך. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה, חברת הכנסת שרון ניר. השר אבי דיכטר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> האמת היא שאני לא מקנא בך. להיות בתפקיד שאת נמצאת כל כך הרבה שנים, אני לא יודע כמה יושבי-ראש ועדה החלפת, אבל רבים, ולא מעט תיקים הונחו בפנייך. לפעמים אמרתי, איך היא מסוגלת לשמוע את כל הדברים האלה של מה עוללו – סליחה על המילה – מה עוללו חברי כנסת? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה הפעם? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כן, מה הפעם? אבל בעיקר אני לא מקנא לך בתסכול, כי בסוף מי כמוך יודע שהסנקציות והעונשים, אם אפשר לקרוא לזה ככה, על מה שעוללו חברי כנסת, זה צריך להיות סוד מדינה מפני שאם ידעו מה קיבלו, זה פשוט מביש. אני בטוח שהלב שלך רצה אחרת לגמרי ממה שהוועדה החליטה. העובדה שצריך קונצנזוס סיבכה את הדברים מאוד, אבל לך אין זכות הצבעה. אני משוכנע שאם היו אומרים לך, מה המשאלה שלך, תמי? היית אומרת, אני רוצה זכות הצבעה. לא מאוחר. יכול להיות שתפרשי ותחליטי להגיע לכנסת. בסוף תתגלגלי כחברת כנסת לוועדה ותהיה לך זכות הצבעה. זה לא יקרה, את אומרת. << דובר >> תמי בר: << דובר >> זה כבר לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נראה לי שהמשפחה תטיל וטו. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לא יודע. אני לא מציע למשפחה להטיל וטו אחרי מה שהיא ראתה, שמעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה מפחיד את חברי הכנסת. זה מפחיד אותם. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כאחד שהופיע בוועדה בעקבות תלונות והשגות שהגשתי לוועדה, אני יודע בדיוק מה הכנסנו למיקסר הזה שנקרא ועדת האתיקה, ואני יודע כמה מסכנה הוועדה הזו – אין לי מילה יותר עדינה, סליחה – ביכולת שלה באמת לקבוע, כי כל מערכת אחרת הייתה קובעת סנקציות ועונשים הרבה יותר קשוחים, אבל אחרי כל השנים האלה, ולדעתי ב-19 השנים האחרונות נפגשנו כמה וכמה פעמים, למדתי לראות איך את מנהלת את זה שווה בשווה אל מול כולם, אלה שמביאים את הטענות ואלה שהם נשואי הטענות. הפרצוף שלך היה פרצוף פוקר באמת לכל דבר ועניין. אי אפשר היה לדעת לפי הפנים שלך במי את מצדדת. מי שהסתכל על הלב ידע בדיוק איפה הלב שלך נמצא. המון תודה. באמת מבחינת עמוד השדרה של הוועדה, בלי לפגוע חס וחלילה ביושב-ראש, לאורך כל כך הרבה שנים הוועדה הזו, היה לה עמוד שדרה אחד טוב, אמיתי, שזה היית את. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. סגן השר אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> מכובדי היושב-ראש והמנהלת הנצחית, הרבה יושבי-ראש התחלפו והמנהלת תמיד נשארה. נמצאים פה הרבה אנשים שאני לא צריך להרחיב, להגיד להם מה זה ועדות בכנסת. מנהלות הוועדות זאת הסיירת של עבודת הכנסת. כשאני נכנסתי לכנסת, באתי משנים לא מעטות מעיריית ירושלים. אמרו לי, תשמע, עצה טובה שאני חושב שזה היה נכון. היום אני כבר יכול להגיד לאחרים. עבודת הכנסת האמיתית נעשית בוועדות. המליאה, יכול להיות שזה הזירה מבחוץ, אבל עבודת הכנסת האמיתית, ההשפעה, היכולת והאחריות שיש היא בוועדות הכנסת. אם אנחנו מדברים על ועדות הכנסת, מנהלות הכנסת הן הבריח המרכזי בכל עבודת הכנסת. עבודה אחראית על דיונים, חקיקה, מה לא? יש להן תפקיד מאוד אחראי ומאוד תובעני. הם צריכים וצריכות להיות מאוד מקצועיות, אבל מאוד להיות א-פוליטיות. זה מטבע הדברים וזה לא קל. יושבי-הראש מתחלפים לא פעם באמצע קדנציה. מנהלת הוועדה שעובדת צמוד עם יושב-ראש שיש לו לפעמים חשיבות אחרות מטבע הדברים, הוא רוצה להשפיע מהר. המנהלת צריכה להיות ודאי מקצועית להמשיך לפי הכללים. באמת יש לנו מנהלות מצוינות, אבל תמי הייתה מיוחדת, תיכף אני אגיע לזה, בגלל שחלק מהקושי זה באמת שיושבי-הראש מתחלפים. כל פעם זה משהו אחר, קואליציה, אופוזיציה. אין ספק שמכל הוועדות בכנסת, ועדת האתיקה היא ועדה שונה מכל הוועדות האחרות. יש לה הייחודיות שלה ואת הרגישות המיוחדת שצריך להיות שם. צריך להיות א-פוליטיות לא רק כלפי היושב-ראש, אלא כמו שאתה אמרת, אבי, גם כלפי הנידונים, כלפי חברי הכנסת עצמם. אין ספק שזאת עבודה אחראית מהבחינה הזאת. היא לא החצר הקדמית של הכנסת. היא לפעמים הייתה החצר האחורית של הכנסת, אבל ידעת לשמור על כבוד הכנסת, תמי, ותמיד ידעת שגם אם נידונים דברים לא פשוטים, לצאת בסופו של דבר ענייניים מאוד וממוקדים מאוד, וידעו שזה רק לטובה. לתת את הפן הזה המיוחד זה באמת רק מישהו שהאישיות שלו היא כזאת. את הטבעת את האישיות שלך לתוך העבודה הזאת, והשפעת על יושבי-הראש. מאוד השפעת על עבודת הוועדה הזאת. כולם האמינו בך. אני כבר גם לא מהצעירים. אני כבר 18 שנה נמצא כאן בכנסת. המקום ששמרת, שמורת הטבע הזאת של ועדת האתיקה נזקף לזכותך. אנחנו מאחלים לך בריאות טובה, נחת. שתשמעי הרבה את הקולות האלה ששמענו, המיוחדים האלה של בכי כזה קטן, ותיראי רק טוב. את משאירה כאן מורשת טובה, מקצועית ואנושית. תודה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. ברשות מכובדי, יושב-ראש הוועדה, כמובן תמי, כלת האירוע. להגיד רק מילים טובות. 45 שנה שאת נמצאת פה בכנסת, את גילית ועשית, ודוגמה למה זה אדם באשר הוא אדם. גם אבא שלי זכה להיות חבר בוועדה שאת מנהלת אותה במקצועיות, בחן, בחסד וגם ברחמים. ידעת לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. 45 שנה של עשייה בכנסת זה לא פשוט. אני מסתכל, כל עובד כנסת, כל חבר כנסת, לא משנה מה, להחזיק במקום עבודה 45 שנה זה מראה על מי הוא האדם שיודע להסתדר עם כל אחד ואחת מהבית הזה, ולא משנה מאיזה גוון הוא הגיע, אבל את עשית את זה. את דוגמה ומופת ל-45 שנה. לא זכיתי הרבה זמן להיות יושב-ראש הוועדה, האמת, גם בתקופה מאוד מאתגרת. אני חושב שהתקופה הזאת היא עדיין ממשיכה ואני מאחל לך, ידידי היקר, הרבה הצלחה. אני פרשתי, מרוב העבודה שיש לי בכנסת. פרשתי מצד אחד בשמחה שזהו, התפנה לי עוד קצת מקום, למרות שמילאו אותו מייד בדברים אחרים, אבל גם בעצב, כי את מנהלת ועדה טובה ומיוחדת, לכן אני רוצה להגיד לך שתי מילים – תודה, והדבר היותר חשוב מבחינתי זה גם סליחה, כי היו בינינו הרבה פעמים חילוקי דעות שיכול להיות שאפילו נפגעת מהם, אז דווקא במקום הזה וביום הזה להגיד לך סליחה כי יכול להיות שטעיתי, אבל את אישה מדהימה ואני רוצה להגיד לך שיש לך משפחה מיוחדת מאוד. זכיתי אמנם בצער שניחמתי אותך, אבל גיליתי איזה אנשים טובים, איזה משפחה טובה גידלת לתפארת, שכשאת הולכת מפה לחופשה, תדעי לך שיש מי שמחבק אותך בבית ויש מי שלא שוכח את הטוב שעשית במקום הזה. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. תמי היקרה, קשה לראות אותך דומעת וקשה לראות שאת מתרגשת כל כך. אני רוצה להגיד שרבים דיברו על זה שהיו בקשר איתך, אלה שעבדו איתך. אני חייבת להגיד למשפחה שאני עשר שנים בכנסת. הכרתי את תמי רק לפני שנה וחצי. לא ידעתי איך בדיוק מגיעים לוועדת האתיקה, תרתי משמע, לא בדרך ולא בהתנהגות. פעם ראשונה הגעתי לשם. ממש לא ידעתי מה מחכה, אבל דבר אחד הצלחתי שם, להכיר אישה מדהימה, אישה שקודם כל הייתה יכולה להתנהל בממלכתיות, והיא צריכה להתנהל בממלכתיות במיוחד בוועדה כזו, אבל היא לא הסתפקה בממלכתיות שלה אלא גם כן בהומניות, בגישה שוויונית לכלל חברי הכנסת. אני אף פעם לא הצלחתי להבין ולא ניסיתי, מה הדעות הפוליטיות של תמי, וגם להגיד לכם את האמת, לא מעניין אותי, כי בסופו של דבר היא התייחסה כאישה מול אישה, כבן אדם מול בן אדם וזה הכי מה שמעניין. כמו שאמר סגן השר, מקלב, אני יודעת שמי שכיהן כיושב-ראש ועדה, ואני הייתי יושבת-ראש ועדה שמונה שנים, יודע ויודעת בדיוק מה תפקידם של מנהלי הוועדות. מנהלות הוועדות עושות עבודה מדהימה. חונכות אותנו כח"כים כשנכנסים לתפקיד, ולוקחות אותנו ביחד ומלמדות אותנו איך לנווט בתוך התפקיד הזה. תמי, עשית את זה נהדר. עובדה שעשר שנים הייתי בבניין ולא שמעתי עלייך. עשר שנים לא היה שום סיפור עסיסי על איך מתנהלת מנהלת הוועדה. זה אומר שהיית כל כך בסדר וכל כך הוגנת, ושיחקת אותה מאחורי הקלעים. זה מדהים. אני רק רוצה להגיד למשפחה שהתפקיד של תמי הוא גם לא כמו שאר מנהלות הוועדות. התפקיד שלה כמנהלת הוועדה הספציפית הזו מחייב יכולות וסודיות מדהימה. התמזל מזלכם שאתם המשפחה שלה. לצערי הרב אנחנו נחפש ונראה אם מישהו יכול למלא את הנעליים המאוד גדולות שאת משאירה מאחורייך, תמי. אני חייבת להגיד לך, אני אוהבת אותך. למרות שהניסיון שלי עם ועדת האתיקה היה מר מאוד, מר ינון אזולאי, - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי פעם אחת עשיתי משהו טוב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - אני חושבת שזו אחת הפעמים שתצטרך לבקש סליחה בכל התפילות שלך. את ריככת את הניסיון הזה; תודה לך, ובהצלחה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. כבוד השר מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. חבריי; משפחה יקרה; תמי, כלת האירוע; מזכיר הכנסת. הבניין הזה הוא מלא מאוד באמוציות. בסוף כל מי שנכנס לבניין הזה, יש לו תג מאיזה מפלגה הוא, מאיזה קבוצה, עם איזה גוש. בסוף זה בניין שהוא מאוד מפלגתי לצערנו. כל אחד יודע את דעותיו של השני, ודאי בקרב חברי הכנסת והשרים. עם הזמן גם בוועדות בסוף אנחנו כחברי כנסת מקטלגים, זה איתו אפשר, איתו פחות. בסוף יש איזה שהוא שיח כזה גם אצלנו, שאנחנו יודעים עם מי אתה יותר יכול לדבר ועם מי פחות. מאז שנכנסתי לכנסת לפני שמונה שנים, ואז הכרתי את תמי, אני חושב שזה אחד העובדים לטעמי הטובים ביותר שיש לנו בכנסת, וגם אני רוצה להגיד למה, כי הפקידות לצערנו אלופה מאוד בלהגיד למה אי אפשר ולמה זה לא מסתדר, אז תביא לי פתרונות. לא יודע, אין פתרונות. כמה פעמים שאני נתקעתי בקיר, באמת במחסום, תמי ידעה למצוא את הנוסחה הנכונה, תעשה ככה, תביא את זה וזה יסתדר, וזה לא מחובתה. היא לא מקבלת על זה תוספת בשכר. זה רק מטריד אותה יותר שעות. עדיף שתעזוב את החדר שלי ואני אמשיך להתעסק בעניינים שלי. המסירות הזאת להגיע בסוף שהפנייה תיפתר לשביעות רצון הפונה, הוא דבר שצריך להעלות אותו על הנס. אני מודה לך על הרבה מאוד שנים שאני בכנסת והרבה מאוד שנים שלך בכנסת. אני חושב שאת לא עוזבת. את תישארי פה איתנו. את עדיין תבואי לפה מידי פעם. המשפחה תהנה ממך בטח יותר. שיהיה לך רק בריאות והצלחה, וירבו כמותך בכנסת ובכלל בשירות המדינה. גם לצוות הנפלא שלך שעובד יחד איתך. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה במילה אחת. תודה. תודה באמת על שנים. נכון שהכנסת זה מקום עבודה, אבל קודם כל זו שליחות. זכור לי כמה שיחות בשעות המאוחרות של הלילה שהייתי צריך חומרים, באיזה רגישות את מטפלת, באמת עם נתינה ושליחות, ככה הרגשתי, על מסמכים שהיו צריכים להישאר סודיים. אני רק רוצה להגיד שוב תודה רבה על הדרך, תודה רבה על שליחות ובהצלחה מכל הלב. כשאני אומר מכל הלב, אצלי זה תרתי משמע. אני לא אומר לכל אחד. יש חיים אחרי הכנסת. בהצלחה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה. חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי. << אורח >> שולי מועלם-רפאלי: << אורח >> תודה. זכיתי ובמשך שש השנים שכיהנתי כחברת כנסת הייתי חברה בוועדת האתיקה. אני חושבת שבשש השנים האלה אני חוויתי מה שהכנסת חוותה ממך 45 שנה – מסירות, עשייה בלתי פוסקת, נתינה. הדבר הכי מיוחד שלמדתי ממך זה להיות עוגן של אור ושקט לכולנו. אני באתי לוועדת האתיקה ולחדר של תמי, משפחתה היקרה, גם כשכבר לא היה לי אוויר במקומות אחרים בכנסת, ולפעמים אין פה אוויר, וידעתי שאני אסגור את הדלת ותמי תיתן לי תה או קפה ותגיד לי, תשבי פה כמה דקות, ואני אצא משם עם כוחות, והכוחות האלה באו ממקום הכי פנימי. אני מרגישה שלא סתם אנחנו נפרדים ממך בימים האלה שבין השיח והדיבור והקריאה על אסתר המלכה, לבין פסח שסביבו נאמר שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן גם עתידים להיגאל. אני חושבת שהדרך שבה פעלת בוועדת האתיקה שבה הנחית את כולנו איך לפעול, חברי הוועדה, יושבי-ראש הוועדה וגם אנשים שבאו בפני הוועדה, איך הורדת את המפלס של המתח, של הכעס, איך ביקשת פעם אחרי פעם מכולנו בכל צד שהיינו בו, להישאר בלבל הענייני, בלבל של לראות אחד את השני כבני אדם, ואני מרגישה שהדרך הזאת שהתווית בוועדת האתיקה, ויושבים פה אנשים שעובדים איתך המון שנים והם מכירים הרבה דברים לפני ולפנים. הדרך זאת היא איזה צוהר ראשוני לגאולה שכולנו כל כך מחכים לה. בחיפוש אחרי משהו משמעותי להביא לך, את לא צריכה מתנות, מצאתי יצירת אומנות של אומנות יודאיקה בשם דורית, שהיא כתבה בצורה מיוחדת את מזמור לתודה. אני חושבת שזאת המילה שחזרה פה שוב ושוב, אז גם מזמור לתודה על כל העשייה שלך כאישה, כאדם, כשליחת ציבור, כעובדת ציבור ובעיקר בעיקר על הזכות ללמוד ממך בלי הפסקה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. עו"ד דן מרזוק, מזכיר הכנסת. << אורח >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << אורח >> תמי, אנחנו כבר הולכים כברת דרך ביחד. אנחנו מכירים, אני חושב כבר קרוב ל-20 שנה שהגיעו ממש לשיא כשהייתה לנו שנה שבה ממש עבדנו שכם אל שכם כשהייתה לי הזכות ללוות את ועדת האתיקה מקרוב. ועדת האתיקה, תמי, היא ממש מפעל חיים שלך. את עיצבת את הוועדה בדמותך. את יצקת בה סטנדרטים מקצועיים שלדעתי וכך אני מקווה, עוד ילוו את הוועדה שנים רבות קדימה. הידע המקצועי שלך, הזיכרון הארגוני שלך הוא משהו שקשה מאוד למצוא לו תחליף. הוא מצרך נדיר בימנו. אני רוצה להודות לך בשם המנגנון המקצועי של הכנסת על התרומה הרבה שלך, על העשייה הברוכה שלך. אני רוצה להודות לך לא רק על ההישגים המקצועיים שלך. אני רוצה להודות לך, וזה נאמר כאן על ידי חושב כל הדוברים, על הדרך המיוחדת שבה עשית את הדברים. יצא לי גם להכיר את המשפחה שלך. יש לך משפחה לתפארת. באמת זכית ואתם זכיתם. אני מאחל לך באמת שבשלב שאחרי הכנסת תדעי ליהנות, ושיהיה לך נחת מהמשפחה ומכל מה שתבחרי לעשות. תמי, את דוגמה ומופת למנהלת ועדה מצוינת, ותודה רבה לך. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מזכיר את דן, רק מילה אחת. התפקיד שלך זה לשמר את המצב שיהיה יותר טוב, אבל יותר טוב לא יודע אם אפשר. יותר טוב מתמי לא יודע אם נמצא. היא שמה רף גבוה מאוד. היא ידעה לחנך דור טוב. << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. עו"ד ארבל אסטרחן, בבקשה. << אורח >> ארבל אסטרחן: << אורח >> כל הדברים שאמרו פה חברי הכנסת והשרים, חברי כנסת לשעבר שמכירים היטב את תמי, זה באמת דברים מאוד יפים ואני חותמת על הכול, אבל לי יש קילומטראז' קצת יותר ארוך. אני התחלתי לעבוד עם תמי כשהייתי כאן מתמחה בכנסת, כשכל החקיקה עוד נכתבה לא בוורד, אלא באיזו שהיא תוכנה ייחודית שרק מחלקת שירותי משרד – הוותיקים פה זוכרים – היו יכולים לכתוב את זה, ואנחנו כיועצים משפטיים היינו צריכים לעשות תיקונים בכתב יד וללכת לשירותי משרד שיקלידו, ולצעוק ולחזור וללכת ולחזור. ככה אנחנו בעצם הכרנו, כשאני זוכרת שמי שהיה אז היועץ המשפטי של הכנסת, צבי ענבר, תמיד היה מדבר בשבחה, כמה היא נהדרת ומעולה. זמן קצר אחר כך גם אנחנו כבר לחצנו ש"טוב, מה זה העבודה בתוכנות המיושנות האלה, צריך לעבור לעבוד בוורד, כל אחד יקליד לעצמו". מחלקת שירותי משרד התפזרה ותמי למעשה המציאה את עצמה מחדש, ומאז הייתה לי את הזכות לעבוד איתה הרבה מאוד שנים בוועדת האתיקה, ממש באופן צמוד ויום-יומי. כשאני אומרת זכות זה לא מליצה. זה באמת הרגיש ככה. ועדת האתיקה היא ועדה מאוד מיוחדת. מצד אחד היא קטנה והיא אינטימית, בסך הכול ארבעה חברי כנסת, צוות קטן. מצד שני דיונים מאוד עמוסים. תמיד יש אין-ספור נושאים על סדר-היום, קובלנות, שאלות. הכול תמיד רגיש ודחוף וחשוב, וכאן היה מקום לביטוי למקצועיות של תמי. החריצות, הדייקנות, הידענות, ראש גדול, הניסיון ארוך השנים. מי שהיה בוועדה מכיר את זה, איך כל נושא, כל תיק קיבל צבע משלו. הכול היה תמיד מסודר. כל נושא עם התקדימים, כל מסמך רלוונטי. כמובן לנו כייעוץ משפטי זה היה מתנה. הכול נמסר לנו מראש. הכול נשמר בדיסקרטיות מרבית. על זה לא צריך להרחיב כי כל מי שיושב כאן יודע שתמי זה לא רק עבודה. למזלי ההיכרות שלנו השתרעה גם על הרבה מעבר לזה. הרבה פעמים הוזמנתי לאכול עם תמי והצוות הנהדר שיושב כאן, עידית ואתי. תמיד זה התחיל ב"טוב, לא היה לי זמן להכין אז רק זרקתי משהו לסיר", או "נשארו רק איזה שאריות מסוף השבוע". זה כך התחיל, ותמיד נגמר בללקק את האצבעות. כיושבים עם תמי היא תמיד מצחיקה את כולם, זה ברור. הרבה סיפורים עם הרבה ניסיון וחוכמת חיים, ואין פעם שלא מגיעים לדבר על רויטל כמובן שנמצאת כאן, ועל אור, תמיד בשיא הגאווה, על שניכם, על נועם שאין גבול לאהבה שלה אליו, וכמובן המצטרפת החדשה שגם נמצאת פה, אלה, שאפילו שהשם אור כבר תפוס במשפחה, אין ספק שהיא הביאה הרבה אור בתקופה לא קלה שהייתה לכם כמשפחה. בשנה האחרונה התווספו גם סיפורים על ייטב לב, הרבה סיפורי גבורה והנצחה וחברות טובה שגם מאוד מאפיינת את תמי. אני רוצה לסיים בסיפור קטן שבאמת ממחיש את הלב הענק שלה. לפני כמה חודשים בגלל נסיבות רפואיות, שני ההורים שלי היו מרותקים למיטה, ותמי ידעה שאני נסעתי אליהם הרבה. באחד מימי שישי בבוקר היא מתקשרת אליי ואומרת לי, אני רוצה רגע לראות אותך לפני שאת נוסעת צפונה. אני אקפוץ אלייך. היא באה ליד הבית שלי, פותחת את הבגאז' ופשוט שולפת מגשים על מגשים של אוכל, עוד ועוד. אני לא האמנתי וההורים שלי עוד יותר לא האמינו. הם חשבו שהם יצטרכו להסתפק בבישולים שלי. הם זכו. כמו שאתם יכולים להבין, העזיבה שלך ממש לא פשוטה בשבילי, אבל אני בטוחה שהקשר החזק שנמשך הרבה שנים ימשיך ויעמוד וישרוד גם את זה. הרבה הצלחה בעתיד. את רואה כמה אוהבים אותך. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה, ארבל. הגיע תורנו, צוות הוועדה. אני רוצה גם להגיד כמה מילים מהלב. תמי יקרה שלי, לא פשוט לסכם דרך ארוכה ומרתקת שעברנו ביחד. אני מרגישה שאין מילים שיכולות לתאר את מי שאת באמת, אז פשוט אנסה לספר על הקן החם שבנית לנו בקצה המסדרון כאן בכנסת. הגעתי אלייך לפני 15 שנים ולא אשכח לך שקיבלת אותי בזרועות פתוחות ואוהבות. אמנם היית המנהלת שלנו, אך בעוד מנהל מחלק הוראות – את נתת הכוונה; בעוד מנהל מגדיר יעדים – את הובלת חזון תמיד בכבוד, באהבה כשותפה לדרך. שימשת דוגמה ומופת בחריצות, במסירות ובאנושיות שלך. תמיד פרגנת ופיארת את שמנו ואת פועלינו. אתגרת ודחפת אותנו להתקדם. נלחמת ותמכת בכל קידום אפשרי עבורנו מבלי לוותר. ועדת האתיקה היא מפעל חייך עוד מימיה הראשונים, אותה הובלת ביד רמה, בהצלחה ובגאווה. את משמשת השראה גם כמנהלת רגישה ומקצועית, גם כרעיה הלוחמת והמסורה שהיית לצ'יקו ז"ל, ולהבדיל, גם כאימא אוהבת לרויטל ולאור, וסבתא מכילה ויצירתית לנועם ולאלה. תודה על האהבה האין-סופית, תמי, על הבכי, על הצחוק כי רק לך יש את המיומנות לצחוק ולבכות בו-זמנית. תודה על ההשתתפות בשמחות שלנו ועל המשענת שהיית לי בעיתות משבר. תודה על האוכל הטעים והמפנק, תודה על מוסר העבודה הלא מתפשר שהנחלת בנו. תודה מכל הלב שפרסת כנפייך עלינו. זו לא פרידה בעיניי. זה רק ציון סיום של תקופה. אני מכירה אותך טוב ואני יודעת שיש לך לא מעט חלומות בארסנל. כל החלומות לעתיד פתאום נמצאים בכף ידך. את כזאת תותחית שאין לי ספק שתגשימי אותם אחד-אחד. אוהבת. (מחיאות כפיים) אתי, בבקשה. << דובר >> אתי שוהם: << דובר >> אורחים נכבדים; משפחה יקרה; תמי יקרה; מכובדיי כולם. השבוע אנו מסיימים את חומש שמות ונקרא את פרשת פקודי על סיום הקמת המשכן. התורה מספרת לנו על הנתינה העצומה של העם ועל עשייה רבה שנעשתה. בסיום הקמת המשכן, פרויקט אדיר שנעשה בהתנדבות ובמסירות נפש – משה, מנהיג העם, עצר לרגע והתבונן בעשייה הגדולה. "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו". משה רבנו, דמות מופת של מנהיגות לא הסתפק רק בפיקוח על העבודה, אלא גם ידע להעריך ולברך את העם על עשייתם. "ויברך אותם משה". משה, מנהיג אמיתי, ידע לתת את הקרדיט למי שהגיע לו, ולברך את העם על נאמנותם ומסירותם. כמו משה רבנו, גם אנו עומדים כאן היום כדי להודות ולברך אישה מיוחדת במינה שגם היא הובילה אותנו בדרך של נתינה, מסירות וחמלה. אורחים יקרים ובמיוחד את, תמי יקרה, אנו נמצאים כאן כעת לא כדי להיפרד אלא כדי לחגוג, לחגוג פרק מפואר בחייך, פרק שהטביע חותם בל ימחה על כולנו. אני יושבת כאן בלב מלא בהערכה ובגעגוע כדי לומר כמה מילים על מנהלת יקרה ששימשה לי לא רק כמנהלת, אלא כמנטורית, חברה ודמות מעוררת השראה. הובלת את ועדת האתיקה בגאון, ביושרה ובמקצועיות ללא פשרות. תחת ניהולך ועדת האתיקה הפכה למגדלור של יושרה, והשפעתך תמשיך להדהד כאן עוד שנים רבות. אני בטוחה כי גם מי שיבואו אחרייך יהיו טובים וראויים, אך את תמיד תהיי סמל ומופת לכולנו. במהלך השנים שעבדנו יחד זכיתי להכיר בך, אישה מיוחדת במינה בעלת לב רחב ונתינה אין-סופית. תמיד היית שם בשבילנו מוכנה להקשיב, לתמוך ולעזור בכל דרך אפשרית. אני רוצה לשתף אתכם ברגע אחד מיוחד שחקוק בליבי. כאשר חזרתי מ'שבעה' על אבי ז"ל, היית את, תמי, הראשונה לחבק אותי, להכיל את הכאב שלי ולומר לי, קחי את הזמן שאת צריכה. תתמקדי בלימודים, העבודה תחכה. המילים החמות והתמיכה שלך נתנו לי את הכוח להמשיך, והראו לי כמה אכפת לך ממני. ניסיון החיים העשיר שלך והידע הרב שצברת תמיד עוררו בי השראה. למדתי ממך רבות לא רק על עבודה אלא גם על החיים עצמם. לימדת אותי איך להיות אדם טוב יותר, איך להתמודד עם אתגרים ואיך להגשים את החלומות שלי. לימדת אותי להעריך את הרגע, להודות על הטוב ולברך את האנשים מסביבי. תמי, את לא רק מנהלת. את האישה שמאחורי החזון, זו שדאגה שנרגיש שייכות ומוערכות. את זו שראתה בנו את הטוב ביותר גם כשאנחנו לא תמיד ראינו זאת בעצמנו. את לימדת אותנו שניהול זה לא רק להוביל אלא גם להקשיב, להקשיב ללב של כל אחת מאיתנו, להבין את הצרכים ולתת מענה. לאורך השנים לא רק עבדנו יחד, אלא גם רקמנו קשר מיוחד מאוד, קשר של שותפות, של הבנה ושל הערכה עמוקה. היום כשאנו נפרדות ממך כחלק מהצוות, אנחנו יודעים שאת לא באמת עוזבת. את תמיד תהיי חלק מאיתנו, חלק מהסיפור שלנו וחלק מההצלחה שלנו. לסיום, ברצוני להביע את תודתי העמוקה על ההזדמנות לעבוד לצידך. אני מאחלת לך שכל פרק חדש בחייך יהיה מלא באותם רגעים של נחת ושמחה שאת הענקת לנו. מי ייתן ותפרחי בכל דרך שתבחרי, וכמאמר הפסוק, "ככל אשר ציווה ה' את משה, כן עשו בני ישראל את כל העבודה". עשית את עבודתך נאמנה ועל כך אנו מודות לך. "ויברך אותם משה". מי ייתן וברכת משה תלווה אותך תמיד. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> אור, הבן של תמי, בבקשה. << אורח >> אור בר: << אורח >> הכי פורמלי שלי, אני לא אאלתר אותו. קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שדיבר עד עכשיו. לאורך השנים שומעים רסיסים של דעות כשבאים לבקר ומבינים בערך מה קורה כאן, אבל עכשיו גם לקבל הכול במרוכז, מפעים מחדש וזה באמת תענוג לשמוע. אני אור. רויטל אחותי, ונועם ואלה הקטנה כאן. אני אייצג את המשפחה. חלקכם מכירים אותנו ואני בטוח שרבים שמעו עלינו, ראו את התמונות שלנו. אעלה עוד כמה מילים כאן שמנסות לסכם את קריירת הענק של אימא בכנסת. כמו שנאמר, לא מדובר בסתם מקום עבודה אלא מורשת שלמה שנבנתה פה בתבונה ובמקצועיות אין-סופית, וגם באמת בתחושת שליחות עמוקה, לבנה אחרי לבנה. אימא הייתה החלוצה ואשת החזון מתחילת הכהונה שלה בוועדת האתיקה. היא שמרה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר מבלי לוותר על אנושיות וטוב לב שגרמו לכולם לסמוך עליה, לתמוך בה, לעבוד לצידה ולבקש ממנה תמיכה בעת הצורך. מאין-ספור קולות לאורך השנים כשאנחנו מבקרים ומתמלאים גאווה גם להיות כאן איתה, וגם כשאנחנו נמצאים במשרדים כאלה ואחרים, אנחנו שומעים עלייך, אימא, איך את עוזרת גם פה וגם שם, וגם במקומות שקשה להבין למה את עוזרת שם, כי גם ככה העיסוק שלך מעל ומעבר וזה לא נראה שיש איזה שהוא ציר מקצועי ברור בהקשר הזה, אבל את לא עובדת עם מחלקות, את עובדת עם בני אדם וזה מסביר איך אפשר לשמוע עלייך גם במקומות שנדמה שלא היינו שומעים עלייך בהם. תמיד היינו גאים מאוד לשמוע את זה ותמיד היינו גאים לספר שאנחנו הילדים שלך, והתגובה הייתה תמיד לא פחות מהתרוממות רוח. מה שייחד אותך מעבר ליכולות הניהול, מוסר העבודה והאנושיות הנדירה שלך, היא העובדה שאת הצלחת לעשות הכול. הצלחת להיות 100% בעבודה ו-100% בבית גם בשנים עברו כשגילדת אותנו בדרך הכי טובה שיכולנו לבקש, וגם בשנים האחרונות כשתמכת באבא בצורה שלא משאירה אפילו מקום קטן לחרטה. גם במשפחה ולא רק, אלא לכל מי שהיה צריך, קולגה, מכר, חבר ואח, את היית הסלע להישען עליו. הנתינה שלך והאמפתיה שלך הן תכונות שבעיקר אפשר להסתכל עליהן בפליאה ובהערצה, ואם ממש מתאמצים, אז גם ללמוד מהן ולנסות להתחקות. התרומה שלך לא מסתכמת בהחלטות ומסמכים שכתבת, אלא ההשפעה של מי שאת, שחלחלה דרך כל האנשים שעבדו איתך במרוצת השנים, וזה מה שהופך את כל מה שעשית פה ואת החותם הזה שאת משאירה לענק. בזמן שהצלחת להביא את ה-100% שלך לכל מקום, הרגשנו שלא יכולת להביא את ה-100% האלה לעצמך. עכשיו זה הזמן לפרק חדש שבו תוכלו לחדש כוחות, לחדש את עצמך, להביא את מי שאת לכל מה שתבחרי לעשות. התפקיד שלך היה גדול ומשמעותי בגלל שעשית אותו כזה, והיציאה שלך ממנו לא גורעת ממך שום דבר כי הכול כבר נמצא אצלך, לכן תוכלי לשבט את ההצלחה הזאת בכל מקום שבו תביאי את עצמך אליו, בין אם זה בתחביבים, לשמור על אלה הקטנה, במלאכה כזו או אחרת, אפילו להיות חברת כנסת, מי יודע, כמו שהוצע. את יכולה להפריח כל אדמה שתהיי בה, תרתי משמע. יא מאמא, כולנו גאים בך עד אין-סוף ושמחים בשבילך. ימים יפים היו איתך כאן, וימים יפים יהיו איתך איפה שתבקשי להיות. אוהבים אותך, אימא, ושוב תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה. דוד בר, גיסה של תמי, בבקשה. << אורח >> דוד בר: << אורח >> אם אני מסתכל סביבי פה, ואני רואה פה מכל קצוות הקשת הפוליטית של האנשים לפחות היו פה, חלק כבר פרשו, זה אומר דרשני, תמי. זה אומר שכולם אהבו אותך מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואם אני אזרוק שם, ג'ומס, את תדעי מי זה, כי הוא גם היה שייך לוועדת האתיקה פעם. כל פעם לזכור מחדש את כל שמות חברי הכנסת. איך תמי תמיד הייתה אומרת לי? שמע, כמה אנשים חדשים הגיעו שאני צריכה לקבל וללמד, וזה בדיוק ככה. איך אמר בן גוריון כדי קצת לעשות את האווירה יותר קלה? הנני מכריז בזאת על מנהלת ועדת האתיקה הכי טובה והיחידה בעת האחרונה. אני לא יודע, תמי, אם זה 45 שנה שיש ועדת אתיקה, אבל כל הזמן אני שמעתי את ועדת האתיקה, אז אני מניח שכן. תמי יקרה, אני רוצה לאחל לך עוד 45 שנים לא של עבודה, של חיים מאושרים, חיים מעניינים. יש לך המון יכולות. יש לך התמדה, עקשנות, מסירות. כל התכונות האלה הביאו אותך שהגעת לאן שהגעת היום. את הכי ותיקה בכנסת לדעתי. אני לא חושב שיש פה מישהו שהוא 45 שנה. צריך לבדוק את זה. לצערי הרב בשנה האחרונה איבדת את בעלך, אח שלי צ'יקו. עברה עלייך שנה קשה. אני רוצה להודות למקום הזה שעזר לתמי והתחשב בה, ותמי עם היכולות שלה התמידה גם בטיפול בבעל שלה החולה וגם בטיפול בכנסת ובמשפחתה. למדת מהחיים וכעת תצאי לכבוש אותם. כולם לפנייך. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר >> עידית מור: << דובר >> תודה רבה, דוד. אחרונה חביבה, תמי. << דובר >> תמי בר: << דובר >> חבר הכנסת משה רוט, יושב-ראש הוועדה; חבר הכנסת ינון אזולאי, יושב-ראש לשעבר של הוועדה; חברת הכנסת וולדיגר שאני כל כך אוהבת; חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם; מזכיר הכנסת; ארבל; כל האורחים; המשפחה שלי וילדיי האהובים ומקסימים שאני כל כך אוהבת. לאחר 45 שנים של עבודה בכנסת הגיע הזמן להיפרד. זה הוא רגע מרגש עבורי וקשה לי למצוא את המילים הנכונות כדי לתאר את מה שאני מרגישה. הגעתי לכנסת בגיל צעיר מאוד, בשנת 1979. זה היה בכנסת התשיעית כאשר יצחק שמיר ז"ל כיהן כיושב-ראש הכנסת. רק תתארו כמה שנים. לא תיארתי לעצמי שאעבוד כל כך הרבה שנים וכמה המקום הזה ישפיע על חיי. הכנסת הייתה לא רק מקום עבודה אלא בית, ואני אהבתי את הבית הזה. מעל ארבעה עשורים זכיתי לקום בכל בוקר עם תחושת שליחות, לעבוד עם אנשים נפלאים, ללמוד, להתפתח, להיות חלק מעשייה משמעותית ולהשפיע בדרכי הצנועה. בשנים עברו אופי העבודה בכנסת היה שונה. הכנסת הייתה מוסד קטן ואינטימי. מספר העובדים היה נמוך. כולם הכירו את כולם, מה שתרם לסביבת עבודה חמה ותומכת שבה הרגשנו מחוברים אחד לשני ברמה האישית, ולאווירה משפחתית. ככל שהכנסת גדלה והתפתחה ונוצר גידול במספר העובדים, האופי המשפחתי הזה התפוגג. יש כאן כמה חברות שזכינו לזה, שנמצאות כאן. להוסיף לכך את הטכנולוגיה שהשפיעה רבות על חיינו, אבל גם הובילה לירידה בתקשורת פנים מול פנים ופחות מפגשים בלתי פורמליים. בתחילת דרכי התחלתי לעבוד ככתבנית במחלקת שירותי משרד. זו הייתה תקופה, למי שזוכר, שמכונת הכתיבה הייתה מכנית. מחלקה זו סייעה לכל המחלקות בכנסת והדפיסה את כל הצעות החוק והחוקים. את המסמכים ואת כל החקיקה קיבלנו בכתב יד. לפעמים כתב היד היה לא קריא בעליל, מבולגן וקשה לפענוח עד כדי כך שקריאתו הייתה כמעט בלתי אפשרית. זוכרת שהעברתי פעם מסמך כזה ליועץ המשפטי של הכנסת שלא הצליח לפענח את כתב היד. הוא אמר שזה זלזול בכתבניות, ומייד שלח מזכר – גם בכתב יד, אבל קריא – ליועצים המשפטיים של הוועדות, שיש לכבד את הכתבניות ולכתוב בכתב ברור. רוב עבודתי במחלקת שירותי משרד ובוועדת האתיקה הייתה מול ובשיתוף פעולה עם כל היועצים המשפטיים של הכנסת. חלק מחבריי שנמצאים כאן בוודאי זוכרים את צבי ענבר ז"ל, ארבל הזכירה אותו; אנה שניידר; נורית אלשטיין; איל ינון; וארבל אסטרחן, היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, שהיו כולם גם היועצים המשפטיים של ועדת האתיקה. העבודה מול היועצים המשפטיים הייתה מעשירה ומרתקת. הם סיפקו לי הכשרה מעמיקה בתחומים של ועדת האתיקה, מה שתרם רבות להתפתחותי המקצועית ואיפשר לי ללמוד על סוגיות שונות ומורכבות בוועדה. זו ההזדמנות להודות להם, ובמיוחד לעו"ד איל ינון שאמנם נמצא בחו"ל ונבצר ממנו להגיע, אבל אני לא יכולה שלא לציין את הזכות הגדולה שהייתה לי לעבוד לצידו וללמוד ממנו כל יום מחדש. איל וארבל שעבדה לצידו העשירו את הידע שלי בנושאים שקשורים לוועדה, וכשגילו את היכולות שלי העניקו לי סמכויות נוספות בעבודת הוועדה על מנת לפשט תהליכי עבודה, דבר שיצר אמון רב בעשייה המשותפת גם עם יושבי-ראש הוועדה שסמכו עליי מאוד. אתה שאלת מאיפה הידע שלי של עריכת דין – זה היה מהם. הם כל כך העריכו אותנו, שבכל הזדמנות שיבחו אותי ואת צוות הוועדה במהלך הישיבות של הוועדה, דבר שגרם לנו לשאוף תמיד להיות הכי מקצועיות שיש. אני בוועדת האתיקה מאז הקמתה בסוף הכנסת העשירית. העבודה לא הייתה רק פרנסה. היא הייתה תשוקה בוערת, אהבת חיי. כל יום היה הזדמנות לעשייה משמעותית, ואני אסירת תודה על הזכות הזו. מצאתי בעבודה לא רק מקצוע אלא ייעוד. כל אתגר היה הזדמנות ללמידה וצמיחה, וכל הצלחה הייתה מקור לסיפוק עצום. העבודה בוועדה הייתה הרבה יותר מסתם עבודה. היא הייתה חלק בלתי נפרד מחיי, מהזהות שלי. אני לא רק עשיתי את העבודה שלי, אלא חייתי אותה. לא כולם יודעים שלוועדת האתיקה, בשונה מכל ועדות הכנסת, יש סמכות להטיל סנקציות קשות על חברי הכנסת ולעיתים אף לחרוץ את גורלם הפוליטי. מטבע הדברים העבודה בוועדה יכולה להיות עם לחצים ועומסים. יושבי-ראש הוועדה וחברי הוועדה תמיד נבחרו בשל תכונותיהם האישיות, יושרתם והיותם מקובלים על יתר חברי הכנסת, ועל יכולתם לפשר ולגשר ולהגיע להחלטות הוגנות ונקיות משיקולים זרים. אני רוצה להודות ליושב-ראשי הוועדה ולחבריה לדורותיהם, במיוחד לאלה שנמצאים כאן איתנו. לחבר הכנסת ינון אזולאי שמאוד נהניתי לעבוד איתך; לחבר הכנסת משה רוט, יושב-ראש הוועדה המכהן. כולם התייחסו אליי בגובה העיניים, נתנו לי חופש פעולה, סמכו על הכישורים ושיקול דעתי, האמינו ביכולות שלי, האצילו לי סמכויות ואפשרו לי לקבל החלטות עצמאיות בתחומים שונים שקשורים לוועדה. הדברים שלמדתי מכם, כל אחד בנפרד, יישארו איתי לתמיד. עידית ואתי, אהובות, יקרות, לא הייתן רק עובדות אלא משפחה. הייתן חלק בלתי נפרד ממני. במהלך הזמן שלנו יחד יצרנו קשרים לכל החיים. לא רק עבדנו יחד אלא גם תמכנו אחת בשנייה. היינו תמיד אחת בשביל השנייה. לעזוב אתכן זה כמו לעזוב משפחה. במהלך השנים שעבדנו יחד בנינו מערכות יחסים קרובות מאוד שהן נכס. תודה לכן על הכול, על העבודה המשותפת, השמחה והעצב, על התמיכה והחיבוקים הענקיים במיוחד בשנה האחרונה שהייתה מלווה בהרבה דמעות וברגעים קשים מבחינה אישית וגם מקצועית. מאחלת לכן את כל הטוב שבעולם. אני בטוחה שהשנים בוועדת האתיקה והכלים שרכשתן יסייעו לכן בהמשך דרככן המקצועית. לך, עידית, אני מאחלת שתזכי בעזרת השם בתפקיד מנהלת הוועדה. (מחיאות כפיים) תמשיכי את דרכי בהצלחה רבה, בחדשנות, ותביאי ערך רב לוועדה המיוחדת הזו. אני אוהבת אתכן מאוד. ידוע להרבה מכן כי עברו עליי שנים קשות שבהן סעדתי את בעלי שנפטר השנה. בעלי היה המשענת שלי. הוא היה איתי תמיד ברגעים הקשים וברגעי השיא, דחף אותי קדימה, האמין בי יותר משאני האמנתי בעצמי. בזכות האמונה והעזרה המסורה שלו בגידול הילדים הצלחתי להתמודד עם אתגרים מקצועיים ולצמוח כאישה וכעובדת. ההצלחה שלי תמיד הייתה גם ההצלחה שלו. אני אסירת תודה על כל רגע ורגע שהוא היה בחיי ועזר לי להגשים את כל החלומות שלי. אחרונים חביבים, אני רוצה להודות לרויטל ואור, הילדים האהובים, ולנועם, הנכד היקר שלי. מאור עיניי, נועם. בשנה האחרונה הייתם צריכים להתמודד עם האבל הפרטי שלנו, גם להתמודד עם הרגשה של חוסר האונים והדאגה אליי לאחר שנודע לכם על מה שחוויתי בעבודה בכנסת הנוכחית. אני אסירת תודה לכם על כל התמיכה הרגשית והאהבה שהערפתם עליי. אני נרגשת לקראת הפרק החדש בחיי שבו אוכל להקדיש לכם זמן איכות רב יותר. ידוע לכם כי אתם תמיד בסדר העדיפויות שלי. אתם האושר הגדול שלי ואני מצפה בקוצר רוח לכל רגע שנוכל לבלות יחד. אני רוצה להודות מקרב לב לכל אחת ואחד מכם שהגיעו לחלוק איתי את הרגע החשוב הזה. זה באמת מחמם לי את הלב לראות את כל האנשים שחשובים לי, ביחד. תודה רבה לכולכם. (מחיאות כפיים) אתם מוזמנים לכיבוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, זה בדיוק מה שחשבתי. את רואה כמה שאת ממשיכה להוביל אותי. תודה רבה לכל האורחים הנכבדים. בחוץ יש אוכל. אני מכבד אתכם שתתכבדו. שניפגש יחד תמיד מתוך שמחה, ובשורות טובות לכל עם ישראל, ועוד פעם תודה לתמי ותודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << סיום >>