פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
06/05/2025


מושב שלישי
פרוטוקול מס' 364
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 14:44

סדר היום:
 << הלסי >> מצב הדיור להשכרה לטווח ארוך בישראל, נוכח עליית הריבית - הצעה לדיון מהיר של חה"כ רון כץ, חה"כ אוהד טל, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ ניסים ואטורי << הלסי >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר

חברי הכנסת:
רון כץ

מוזמנים: 
	דוריה גנות
	–
	רפרנטית שיכון ודת, אגף תקציבים, משרד האוצר

	צבי נוסבוים
	–
	רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	עינת גרינפלד
	–
	אחראית קשרי ממשל, בנק ישראל

	דארין וייסמן
	–
	חטיבת המחקר, בנק ישראל

	נסי אנג'ל כץ
	–
	משרד הבינוי והשיכון

	יוסף צמח
	–
	יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי

	עידן ורטהיים
	–
	מנהל אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל

	סיון סיגטי
	–
	סגנית מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

	רוסלאן עותמאן
	–
	משרד המשפטים

	הילה תירוש
	–
	יועמ"שית, שיכון ובינוי בע"מ

	בן נבון
	–
	מנהל מערך דיור להשכרה, שיכון ובינוי נדל"ן

	גבריאל דוד
	–
	מנכ"ל זכיינות - חברת שיכון ובינוי בע"מ

	נופר יעקב
	–
	יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

	ערן ענבים
	–
	מנכ"ל "אזורים ליבינג" - קרן ריט

	עלמה ארליך
	–
	פורום ארלוזורוב

	נעמי כהן
	–
	סגנית יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

	יצחק לוקוב
	–
	מנהל פיתוח עסקי ושמאי - חברת גיא ודורון לב יזמות

	מתן רבינוביץ'
	–
	רכז דיור בעיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

	אלה ובר
	–
	רכזת בכירה ותכנון אסטרטגי, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

	אלון כהני
	–
	יועץ ליחידה האסטרטגית, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

	יצחק גורביץ
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כא כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	
מוזמנים באמצעים מקוונים:

	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון



ייעוץ משפטי: 
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> מצב הדיור להשכרה לטווח ארוך בישראל, נוכח עליית הריבית - הצעה לדיון מהיר של חה"כ רון כץ, חה"כ אוהד טל, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ ניסים ואטורי (מס' 413). << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום מצב הדיור להשכרה בטווח ארוך בישראל, נוכח עליית הריבית – הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי כנסת נוספים. נמצא איתנו חבר הכנסת רון כץ. 

הנושא הוא נושא חשוב. אני חושב שלא רק הריבית היא הסיבה לכך שצריך לחשוב בגדול יותר על נושא השכירות בכלל. כמובן שזה גם קטליזטור לעניין הזה, אבל אני חושב שהנושא הוא חשוב מאוד ואנחנו נפתח אותו, אבל הזכות הראשונית היא ליוזם. ידידי חבר הכנסת כץ, בבקשה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה, אדוני היו"ר. אז באמת יש לנו בעיה מאוד משמעותית במדינת ישראל, מחירי הדיור הכל כך גבוהים הופכים את שוק השכירות בעצם לשוק המרכזי של זוגות צעירים במדינת ישראל. כמעט ואין אפשרות לזוג צעיר במדינת ישראל לרכוש באמת דירה ללא עזרה של ההורים או דברים אחרים, ועכשיו בעקבות המלחמה גם הריביות כל כך גבוהות, שאנחנו רואים שגם עם העזרה זה מאוד מאוד קשה. 

בזמנו לפיד, יו״ר המפלגה שלי, הקים את החברה שנקראת דירה להשכיר. המטרה שלה הייתה פשוטה, לתת אופק אמיתי לזוגות שרוצים להשכיר דירה לטווח ארוך, לזוגות, לאימהות חד-הוריות, למי שצריך את הדירה הזאת. מאז המלחמה אנחנו רואים שהפרויקטים האלה כבר לא כלכליים, ויושבים פה גם נציגים סביב השולחן שיוכלו להרחיב יותר. ברגע שהפרויקטים לא כלכליים, הפסיקו לבנות. 

כיום במדינת ישראל יש 4,500 דירות מושכרות. בקנה יש עוד מעל 10,000 דירות. לא מתחילים לבנות אותן. לא מתחילים לבנות אותן, כי לא משתלם לבנות אותן ולהשכיר אותן, היזמים יפסידו כסף. עכשיו, המדינה צריכה לקבל החלטה. האם היא משנה את הבירוקרטיה שתוקעת את היזמים, ודואגת לזוגות ולצעירים שכן צריכים את הדירות האלה, או שאנחנו נשאר כמו שאנחנו, וזה ממשיך ככה כבר בשנה וחצי האחרונות, שאין פתרון אמיתי למגורים במדינת ישראל למי שבאמת צריך את העזרה הזאת. 

עכשיו, הכי קל, אתה יודע, לתת את זה להמשיך ואחרי זה לצעוק מהאופוזיציה למה לא עוזרים בזה. אני מנסה לעבוד הפוך. אני מאמין גדול בעבודה דווקא עם הקואליציה, ובייחוד עם חברי קואליציה כמוך שכן יודעים להזיז דברים. ואני חושב שדווקא אתה והוועדה הזו יכולים לעשות שינוי אמיתי, כי בסוף זה עניין של החלטה ומדיניות. תודה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה רבה. אני אמשיך אותך בכמה מילים, ואז באמת נשמע את הדברים. יש פה בעיה שלדעתי לא ברור לי היום מה המדיניות של ממשלת ישראל בעניין הזה של השכירות, כי זה מתחלק לכמה גורמים. יש את החלק שהוא החלק של תכנון ובנייה, והחלק של דיור בר השגה, והחלקים שקשורים יותר לזה, אבל בסוף יש את הכלכליות של העניין הזה. 

עכשיו, בחוק ההסדרים לפני שנה או שנתיים, אני לא זוכר, הנושא היה על השולחן, ואפילו שינינו כל מיני דברים בחקיקה כדי לעודד את זה. ומצד שני גם התנהלו דיונים בוועדת כספים, כי זה מתפצל כאן, לגבי כל הנושא של קרנות ריט. והדברים הללו, שאנחנו יודעים שהיום, לא יודע, נשארו בכלל קרנות ריט? אחת או שתיים שפעילות, גם זה אני לא בטוח. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אין הצדקה כלכלית היום. במדיניות הקיימת אין היום איך לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זאת אומרת, שהרי אם היו שינויים, או שהיו נותנים סיוע, או שהיו נותנים הפחתות במיסוי, אם היו נותנים כל מיני אינסנטיבים כאלה ואחרים, השוק יודע לעשות את זה. כמו שאנחנו רואים בכל הנושא של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, שהשוק בלע את זה. היום הקטר של הדיור בארץ זה לא הפרויקטים הממשלתיים, אלא זה דווקא היזמות העצמית הזאת. למה? כי זה היה על השולחן, טיפלו בזה בקצב איטי. 

אני מוכרח לומר שבשנתיים שאני כאן עם הצוות שלי, בקצב מאוד מוגבר, שינינו המון דברים, ועודדנו דברים, והורדנו אחוזי הסכמה, ועשינו מאות שינויים, אני חושב, רעות, את ליווית אותי בעניין הזה, והשוק יודע לקרוא מפה ולהיכנס. 

הייתה איזושהי התעוררות בנושא הזה של שכירויות, הייתה הצעת חוק. היה בחוק ההסדרים, גם בנושא הזה של השכירות המוסדית, קרנות הריט וכו', והתחילה טיפה ההתעוררות, התחילו לראות אנשים, ואז פתאום זה נחבא. 

אני שומע בכלל שהאוצר, אגף התקציבים, שינה דיסקט בעניין, והוא לא מאמין בנושא הזה של השכירויות, ואני חושב שזו טעות גדולה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. על השולחן שלנו, במקרה בתקופה הזאת, יש תקנות של דיור בר השגה, אנחנו מקדמים אותן ביחד עם רשויות מקומיות, למדנו הרבה לקחים מתוך הרשויות המקומיות וזה. 

אבל שוב, זה מוגבל לאותם מקומות שיש כמה אחוזי דיור בר השגה בכמה ערים. אבל אין, וזאת ההרגשה שלי, וזה בעצם נושא הדיון, אני רוצה לשמוע ממשרדי הממשלה, כי אני לא בטוח שמה שאומר אגף התקציבים, גם משרד הבינוי חושב אותו דבר. כי אני הבנתי ששם דווקא הכינו איזושהי תוכנית בעניין הזה. 

אני אומר, בחו"ל השוק הזה הוא שוק יציב, הוא שוק ברור, יודעים מהו. זה חלק מהחיים שם. מתחלקת האוכלוסייה בכאלה שיש להם את הבתים הפרטיים שלהם, ואלה שאיך אמרת? זוגות צעירים שמזדקנים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

שישכרו הרבה שנים, נכון. דרך אגב, ה-4,500 דירות שכן מושכרות, זה נהדר. זה נותן להם ביטחון, הם לא רצים אחרי אם יעלו להם את השכירות, לא יעלו להם את השכירות. זה אחלה פרויקט. הבעיה שעשו שינויים שהפכו אותו ללא כלכלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני רוצה באמת לשמוע ולנסות אולי להתניע מחדש, למרות ששוב, אנחנו יכולים להתניע עד מחר. אבל אם המדינה, ובמיוחד משרד האוצר, שהוא 3/4 מדינה, מי במשרד האוצר כאן? ה-3/4 מדינה זו לא מחמאה, זה כאילו תיאור מצב, זה הכול. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אני הייתי נותן לכם יותר, אני לא יודע איפה שאר האחוזים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם האוצר לא יוביל, כמו שבחוק הסדרים בדרך כלל האוצר מוביל, רפורמות שהוא חושב שצריך לעשות אותן, אז אנחנו מתעסקים בכל מיני יוזמות קטנות כאלה ואחרות של רשויות מקומיות וזה, שזה טוב, אבל זה לא מספיק. זה לא נכון. גם חברת דירה להשכיר, שלצערי הם לא נמצאים פה באיזושהי טעות שלנו, משהו טכני בדיון. גם החברה הזאת שגם עושה דברים בעניין הזה, הטילו עליהם מטלות נוספות, הם הפכו להיות יזמים של המדינה. 

עכשיו זה בסדר, אין לי בעיה שחלק מהניסיון, כוח האדם שיש להם וההתמקצעות יכולים לעבוד גם לטובת עניין אחר. אבל לא גדל שם האירוע. האירוע הזה של השכירות לא גדל. ולכן אני קודם כול מודה לך על זה שהעלית את הנושא. אני מקווה שנוכל להקדיש לזה זמן. אבל אני אומר מראש, אני לא אקדיש לזה זמן אם אני אראה שהמדינה לא תרצה, לא תראה נכונות לבוא עם הטבות במיסוי או הטבות כאלה ואחרות. אתה יודע מה? בוא ניקח גם מגבלות אחרות. 

היום בדיור בהשכרה צריך שתהיה בעלות אחודה על כל ה... זה לא עובד. עכשיו, למה צריך בעלות אחודה? כי רוצים שהטיפול בבניין יהיה טיפול אחוד. אפשר לעשות בעלות לא אחודה, אבל טיפול אחוד בבניין. אפשר למצוא את הדרך לעשות. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר גם להוריד את הטיפול, לתת יותר שכירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה חסם. אז זה חסם, ואם אין הטבות במיסוי, אז זה חסם, ואם המדינה לא מגויסת לעניין הזה, אז גם זה חסם, ואם יש רגולציה בעייתית בתכנון ובנייה, אם קיימת, אז גם זה חסם. זאת אומרת, במילים אחרות, אם יש ארבעה חסמים, שעל כל החסמים האלה אחראית המדינה בסופו של דבר, זאת אומרת שהמדינה אומרת, אנחנו לא רוצים דיור בהשכרה. ואני חושב שזו תהיה טעות גדולה מאוד לטווח ארוך וגם לטווח בינוני וקצר. וזה בעצם מבחינתי הנושא של הדיון. 

אנחנו נתחיל עם משרדי הממשלה. עיריית תל אביב, אתם רציתם, מי נמצא פה בעיריית תל אביב? אה, ראיתי, ההנהונים האלה. אמרתי יש איזה משרד ממשלתי שמהנהן לי בראש, אז בסוף זו רשות מקומית. אז אולי בתור מובילים בעניין הזה, אני חושב שבהחלט אפשר לומר, אז אולי באמת תציגו את המצגת שלכם, כי זה בתור משהו פרט שמלמד על הכלל. מה אפשר לעשות, מה אתם מרגישים שחסר בעניין הזה, ומשם נתחיל את הדיון.

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

אוקיי. קודם כל תודה רבה. מתן רבינוביץ', רכז דיור בעיריית תל אביב-יפו, ונמצאת איתי גם אלה ובר, מהיחידה לתכנון אסטרטגי של העירייה. אנחנו נשיג מצגת מאוד קצרה, אבל שוב, תודה על הדיון הזה. אני חושב שזה נושא חשוב, וכמו שאמרנו, בנפשנו אנחנו עוסקים בו, והעירייה עוסקת בו כבר למעלה מעשור, בקידום שלו. 

ואני חושב שבמצגת הקצרה הזאת אנחנו יכולים להראות גם את הצורך הזה, שהוא לא רק צורך תל אביבי, וגם את האפשרויות שכן פתוחות בפנינו, וכמובן צריך את הממשלה להירתם לנושא הזה. ואנחנו חושבים שזה דבר שהוא הכרח, כלומר, זה משהו שהוא צורך, אנחנו רואים בדיור להשכרה ממש תשתית ציבורית. כלומר, כמו שיש כבישים ושיש מערכת דיור וכו', גם דיור להשכרה הוא תשתית ציבורית, וככה צריך להסתכל עליו. וצריך לפעול בצורה אסטרטגית ונכונה לאורך זמן, ובסוף אנחנו מאמינים שזה מניב תוצאות. 

(הצגת מצגת)

הדבר הראשון, נראה ממש כמה נתונים קצרים. נראה שהתפיסה הזאת שלנו בעירייה היא כבר למעלה מעשור, ששכירות היא דרך חיים. היא לא משהו זמני, לא רק לסטודנטים או לאנשים צעירים, אלא למגוון של אוכלוסיות, ואנחנו גם נראה נתונים שמראים שזה לא רק עניין תל אביבי, כלומר, זה בהחלט עניין שהוא נכון לכל הערים הגדולות בישראל. 

אנחנו נדגים כמה פעולות שהעירייה עשתה ועושה בנושא הזה, ואת ההישגים ואת הפירות שאנחנו מתחילים לקצור בשנים האחרונות בהקשר הזה. ואנחנו נסיים בעבודה, בעצם אלה ובר, תציג עבודה מאוד מעניינת שעשינו, מחקר על כלי מימון לדיור בהישג יד. 

קודם כל השוק. זה ששוק השכירות הוא גדול יותר, יותר ויותר אנשים שוכרים דירות, בעיקר בגלל מחירי הדיור הגבוהים. זה דבר ידוע, זה עובד לאט, אבל המגמה היא מאוד מאוד ברורה. אנחנו גם רואים שהנתונים מראים שנטל הדיור על שוכרים הוא גבוה משמעותית מנטל הדיור על אנשים שלוקחים משכנתא וקונים דירה, ובטח בהשוואה ל-OECD ולמדינות אירופאיות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בגלל שהביקוש גבוה וההיצע נמוך. 


 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

נכון, והנתונים מראים את זה בבירור. אנחנו גם רואים, והלמ״ס לא מזמן פרסם מסמך מאוד מעניין עם נתונים, שמראים שבעצם השיעור של שוכרי הדירות בערים הוא גבוה יותר מהשיעור הכללי. בערים הגדולות, שמעל 100,000 תושבים בישראל, שליש מהתושבים חיים בשכירות. 

שוב, זה לא רק צעירים. אנחנו רואים שהגילאים עולים, אנשים עם משפחות עם ילדים, יש לנו הגיל השלישי, זה משהו שהוא הכרח והוא חלק מאוד מאוד גדול מהאוכלוסייה. צבעתי פה גם את הערים הגדולות, כלומר בתל אביב אנחנו מגיעים ל-50% של שוכרי דירות מהתושבים שלנו, אבל זה נכון גם לירושלים, גם לבאר שבע. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

יש לך פה התייחסות לטווח ארוך כי זה נושא הדיון, או שזה בכלל לשכירות באופן כללי?

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

לא בטוח שהבנתי את השאלה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

האם אנחנו מדברים פה על שכירות לטווח ארוך, או כל שכירות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מישהו כרגע משכיר את הבית שלו לשנתיים או - - - 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

זה אנשים שחיים בשכירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי, אין לך פילוח של המוסדי יותר.

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

זה כן מופיע בשקף הבא. אנחנו יודעים שהמוסדי בישראל הוא אחוז או שניים, הוא נמוך משמעותית מה-OECD. זה שיעור מזערי, זה בטח לא הנתונים שהמדינה רצתה לפני עשור כשהקימה את דירה להשכיר, זה דברים שהם ידועים. אני לא חושב, אגב, שהשוק המוסדי אמור להחליף את כל השוק הפרטי ואת השכירות הקצרה יותר, אבל הוא כן אמור לקחת איזשהו נתח משמעותי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל גם השוק הפרטי, אם הוא שכירות לטווח ארוך, אז זה בסדר. זאת אומרת, אם מדובר על טווח ארוך. אם הוא יציב, בדיוק.

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

נכון, וצריך שתהיה עוד אלטרנטיבה. זו בעצם איזושהי חלופה, ואולי גם קצת לשנות את הסטנדרט ולהשפיע על השוק הפרטי. זו המשמעות. ושוב, עיריית תל אביב-יפו כבר למעלה מעשור עוסקת בדבר הזה, ואנחנו רואים לאט לאט את הפירות. יש לנו 550 יחידות דיור בהישג יד במחיר מופחת מאוכלסות כבר בעיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבעלות של? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

חלק בבעלות פרטית. אנחנו עושים את זה במגוון, כל המסלולים שהחוק מאפשר לנו. יש לנו על קרקעות פרטיות כחלק ממגדלים, יש לנו על קרקעות עירוניות שכירות של העירייה. כלומר זו הוצאה גם כבדה מאוד ומימון כבד מאוד עירוני, וגם על קרקעות לצורכי ציבור, בעיקר בשדה דוב, יהיו 2,100 יחידות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מה הביקוש לדירה כזו? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

אנחנו עושים הגרלה שנתית בעצם לכל הפרויקטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה מגישים? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

17 אלף בשנה האחרונה, על 200-300 דירות. הביקוש הוא אדיר. ביקוש קשיח פלוס. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זה רק אומר על הצורך המטורף שיש, ואנחנו מפספסים את האירוע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

חד משמעית. הוועדה המקומית אישרה מדיניות חלוצית שאומרת שהיום בתל אביב כל תוכנית חדשה למגורים, בין 10% ל-15% מיחידות הדיור הם לדיור בהישג יד, כלומר השכרה ארוכת טווח במחיר מופחת. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זו החלטה של הוועדה המקומית? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

כן, זה חלק מתוכנית המתאר שלנו, זה בסמכות של הוועדה. אתם יכולים לראות, זה בפריסה גם עירונית על המפה, מאוד רחבה, בצפון העיר, בדרום העיר, במזרח העיר, 9,000 יחידות כאלה בשלבים שונים של תכנון ושל בנייה. זה היקף כבר מאוד משמעותי שאנחנו צופים שיתאכלסו בעשור הקרוב. הקמנו רשות דיור עירונית שבעצם תיקח את הדבר הזה קדימה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא עושה פה עכשיו פרומו לתל אביב, אלא אני חושב שאם בתל אביב אפשר לעשות את זה, אפשר לעשות את זה גם בכל מקום אחר. 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

בהקשר הזה אני אגיד, גם הבנו שזו לא בעיה רק תל אביבית, ושיש צורך גם ברשויות אחרות. לפעמים המשאבים הם לא כמו שיש לתל אביב, אבל בהחלט הצורך קיים. הקמנו פורום דיור של רשויות מקומיות שפועל כבר למעלה משנה, אנחנו מעבירים ידע וכלים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ישבו איתנו, לא? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

כן, נכון, ישבנו בדיון על תנאי הזכאות. הם לוקחים בזה חלק, נכון. יש למעלה מ-20 רשויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מקווה לסיים את זה בזמן הקרוב, אני מחכה להם. ישבו פה ראשון, ובת ים, ותל אביב, וחולון. לא בנושא של השכירות, אלא עכשיו זה תקנות, זה חלק מהדברים. היום בעצם דיור בר השגה, הוא היה דבר אמורפי כזה שלא הייתה לו מעטפת חוקית נכונה. היום יש פה תקנות שאנחנו מלבישים עליהם.

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

זהו, וכחלק מהעיסוק המאוד אינטנסיבי שלנו, עשינו עבודה גם בחצי שנה האחרונה לנושא של מימון. זיהינו את זה כסוגיה מרכזית שצריך לעסוק בה, ואלה תציג בעצם את העבודה שנעשתה. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

בגלל שאצלנו הסטטוטוריקה עובדת בסך הכול טוב, יחידות הדיור להשכרה מתעשרות, התקדמנו מהר מאוד, אבל באיזשהו שלב נעצרנו כי יזמים הגיעו אלינו ואמרו לנו – אנחנו לא מצליחים לקבל הלוואות מהבנקים. אמרנו, אנחנו חייבים לפצח את זה. 

ואפילו בשנה האחרונה אלון ואני, אלון כהני, יועץ דיור שלנו, מכתתים רגליים. היינו אצל כל יזמי הדיור להשכרה הגדולים בישראל, גם אצל ערן ענבים מאזורים ליבינג. והיינו מצד שני גם אצל כל גורמי המימון. היינו בבנק פועלים, ובבנק לאומי, ובגורמי מימון חוץ בנקאיים, וניסינו להבין למה זה לא קורה. ואחרי שמיפינו את הכשלים, תכף נראה לכם את השקף הכי חשוב, שזה כל הכלים שלדעתנו יכולים לעבוד. רובם באחריות שלכם, רובם ברגולציה ממשלתית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה את אומרת 'שלכם'? אל תתבלבלי. אנחנו חברי כנסת.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

של הממשלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל בסוף זו מדיניות ממשלתית. בסדר, אנחנו ננסה. זה התפקיד שלנו לנסות להביא אותם לזה, אבל בסוף היא אחראית. הלאה. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

מיפינו את הכשלים, גיבשנו את הכלים. ממש לפני פסח קיימנו ישיבה גדולה, שוב, עם כל האנשים שראיינו מכל החזיתות, אצל מהנדס העיר, ואמרנו להם עכשיו אחרי שמיפינו את כל הכלים, אתם תגידו לנו מה חמשת הגיים-צ'יינג'רס שיקרו הכי מהר. אנחנו לא יכולים לעבוד על הכל כרגע. והם סימנו לנו את הכלים האלה, נדבר עליהם, ואנחנו עכשיו בימים אלה מקימים צוותי עבודה כדי לייצר את הפניות הרלוונטיות לגורמים הרלוונטיים. למשל, לבנק ישראל שנמצא פה היום. למשל, לרשות המיסים. למשל, למנהל מקרקעי ישראל. אבל אנחנו גם מסתכלים על עצמנו, תכף אני אסביר גם מה אנחנו רוצים לעשות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך אתם תתרמו לעניין הזה.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

ברור, חייב. מה שכן צריך לומר, שזיהינו כבעיות מרכזיות, זה שגורמי המימון הם חסרי ניסיון בעסקאות כאלה. לא היו בעבר עסקאות שבהן בא יזם ואמר – יש לי מגדל של 100 דירות, 85 דירות הן רגילות ו-15 דירות הן להשכרה. זה משהו שהם פשוט לא מכירים. זה לא אומר שהם לא מסוגלים להתמודד איתו, אבל הבנקים לפחות מאוד שמרניים וצריך לפצח את השמרנות הזו. צריך למצוא את השיטה לייצר את העסקאות האלה. 

יש מחסור בגופי מימון ייעודיים, וגם אין מספיק שחקנים כרגע בשוק. אז אם גוד פורביד יש פרויקט שנופל, אין מישהו שיתפוס אותו ויגיד 'עליי, אני לוקח את זה'. השוק צעיר. אנחנו קוראים לזה, השוק הוא בבקיעה, הוא בתחילת דרכו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, השוק של המימון והריט לא בתחילת דרכו. הוא עומד כבר חמש שנים בתחילת דרכו, הוא לא מתרומם. וממילא גם אין שחקנים. אני לא יודע היום כמה חברות ריט קיימות היום אם בכלל. שלוש? 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

ארבע בפוטנציה. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

מה שאנחנו נעסוק ממש בקצרה, אנחנו כן עשינו למידת עמיתים עם ניו יורק, עם יועצים פיננסיים בניו יורק. ובניו יורק, דיור להשכרה ודיור בהישג יד זה לא גמ"ח, זה אירוע כלכלי רווחי לכל הצדדים המעורבים. זה מנוע כלכלי. מכיוון שיש תרומה ממשלתית כזו או אחרת במיסוי, הדיור בהישג יד הוא תמיד ממשיך לקום. גם באירועי משבר בענף הנדל"ן בארה"ב, כמו 2008, כשהייתם הולכים ורואים מנופים בארה"ב, זה היו מנופים של הדיור בהישג יד והדיור להשכרה. הוא שומר על הקטר של הנדל"ן פעיל גם בתקופות משבר.

עוד דבר מאוד מעניין שיש, מכיוון שיש חברות שעוסקות בניהול ותחזוקה של דיור להשכרה ודיור בהישג יד, איכות הדיור במאגרי הדיור האלה היא גבוהה לאין שיעור מזאת שאפשר למצוא בשוק השכירות הפרטי בישראל.

אנחנו היינו בניו יורק לאחרונה בנובמבר, זה לא מזמן. סיפרנו להם על תנאי הפתיחה שלנו, ניסינו לשאול אותם למה זה לא עובד אצלנו, אז הם אמרו לנו אין, פשוט לא רואים שום סיבה למה שזה לא יעבוד אצלכם. יש לכם את הביקוש הקשיח שמקודם מתן דיבר עליו, יש לכם את שוק הדיור ההדוק. מה זה שוק דיור הדוק? אין הרבה יחידות דיור פנויות.

אתם צריכים להבין שלמשל בניו יורק, יש 1.4% יחידות דיור פנויות בעיר. בתל אביב זה 5%, אבל גם בערים סביבנו, אין, השוק צפוף. עכשיו, הם אמרו לנו ככה, אנחנו גם בשנות ה-70' עם כלום, אבל אל תתחילו איפה שאנחנו התחלנו בשנות ה-70' עם מענקים. תלמדו ממה שאנחנו עושים עכשיו. עכשיו, שני הדברים הכי משמעותיים שהם עושים כרגע, זה תוספת זכויות בנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מאוד מעריך את עיריית תל אביב והכל, אני לא בא עכשיו לטפוח להם על השכם, אולי אני אעשה בדרך אגב, איזו מילת טובה לא תזיק. אני מנסה לקחת מכאן את הנקודות ולראות אם ככה למה אנחנו לא עושים את זה בארץ. אבל תנסי לקצר ולהתמקד בנקודות.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

מה שניו יורק עושים היום זה עוסקים הרבה מאוד בתוספת זכויות בנייה. בתל אביב עושים את זה המון. יש להם גם עולם שלם ומשוכלל של הטבות מיסוי, שבעזרתו כל השוק הזה עובד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שפה לא קיים.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

לא קיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היה קיים, זה בוטל בחוק עידוד השקעות הון. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

זה קיים במידה מסוימת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אנחנו תכף נדבר.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

תראו, החזון שלדעתי צריך להוביל את כולנו, הוא שדיור להשכרה ארוכת טווח הוא מוצר נדל"ן מניב, כמו שמלונאות זה מוצר נדל"ן מניב, וכמו שמסחר זה מוצר נדל"ן מניב. אבל יש לו מאפיינים שלו, של תכנון, של עיצוב, של תחזוקה, שזוכים לתנאי מימון רלוונטיים ספציפית אליו, וזה מה שיהפוך אותו לענף רווחי ומרובה שחקנים. 

זה השקף האחרון שלי, זה המאני-טיים. אנחנו הלכנו וארזנו את כל הכלים בחמישה סילויים. יש סילו של רגולציית מיסוי, אפשר לדבר על זה בהמשך. אני עוברת לדברים הדרמטיים, יש סילו של רגולציית מימון מול בנק ישראל. יש סילו שלנו ספציפית של כלי תכנון, יש פה הרבה עבודה שאפשר לעשות. ויש סילו של כלי מימון כמו ערבויות, איגוח, הגנות ריבית, ויש גם השתתפות ציבורית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זהו, הדבר היחיד שלא הבנתי עוד, תדייקי לי את ההשתתפות הציבורית. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

ההשתתפות הציבורית יכולה לבוא בדרך של מענק הקמה. אני יודעת שזאת תקופה לא טובה לדבר על השתתפות ציבורית בדרך הזו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היא תכף תתעלף שם. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

אני יודעת, ולכן אני מדברת על זה אחרון. אם הייתי יכולה הייתי שמה אותו בהסתר. הדרמה היא במיסוי, ברגולציית המימון, בכלי המימון ובכלי התכנון. אז מבחינתי זה השקף, זאת העבודה שעשינו, ויש פה הרבה עבודה ממשלתית משמעותית שאפשר לעשות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אני לוקח את הארבעה האלה בלי ההשתתפות הציבורית, ונותן להם עכשיו ציונים, לדעתי במצב הכי טוב נמצא דווקא כלי התכנון. אני שואל, כן או לא?

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגולציית מיסוי לא קיימת כמעט.

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

אבל אפשר להקים אותה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את לא שומעת מה שאני שואל. אני שואל נכון לרגע זה, אם אני מציין, לדעתי, קצת מהתחושה שלי ומהידע שלי פה, דווקא הקטע של כלי התכנון, יש עוד מה לשפר, יש מה לעשות. זה עיקר הכלים שמפעילים היום. כל השאר לא קיימים. 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

נכון, חד משמעית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. בזום נמצאת מיכל ארן. כן, שלום מיכל. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני מתנצלת שאני בזום, זה דיון שהוא ממש חשוב לנו האמת ומאוד קרוב לליבנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הלאה, לכי קדימה. כבר דיברנו על זה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אגיד כזה דבר, עברה החלטת ממשלה שבעצם משרד הבינוי והשיכון מקדם, תוכנית אסטרטגית לכל נושא שכירות ארוכת הטווח. היינו אמורים להגיש את התוכנית כבר קצת קודם, אבל הסיבה העיקרית שבגינה התוכנית התארכה, הייתה באמת עבודת המטה המאוד-מאוד מקיפה שאנחנו עשינו, והיא צפויה להיות כן מוגשת בזמן הקרוב ולכלול רכיבים שחלקם פה עלו. 

אני אגיד רק שנייה מה כלל התהליך כדי לסבר את האוזן. אז אנחנו באמת, א', ישבנו גם עם עיריית תל אביב וגם עם מתן מפורום הדיור הציבורי, שאנחנו רואים כאן עכשיו את התוכנית. זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים את ההצעות המדוברות על הפרק. להפך, אנחנו התעמקנו בזה תקופה ארוכה. חוץ מזה, היו כמובן גם שיחות שעשינו, שולחנות עגולים עם יזמים כדי לשמוע את נקודת המבט שלהם. גם על סוגי תמריצים כאלה או אחרים בשוק הפרטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, עזבי את התהליכים, מיכל.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

שורה תחתונה – אנחנו אמורים להגיש, אני מקווה בשבועיים הקרובים לכל המאוחר. אבל זה תלוי עדיין בתיאומים שאנחנו צריכים לעשות מול עוד משרדים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איזה ענפים אתם נגעתם? מה אומרת התוכנית?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

התוכנית האסטרטגית מתייחסת גם לתיקונים שהיינו רוצים לראות בשכירות, גם לתמריצים ומיסוי בעת דיווח בעולמות של השכירות ארוכת הטווח הפרטית, לראות איך אנחנו מתמרצים את זה גם בשוק הפרטי. היא גם תתייחס לרכיב תכנוני, אנחנו יושבים יחד עם מנהל התכנון לגבש איזה בדיוק רכיבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מזה אני הכי פחות מודאג. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

ממה אתה מודאג?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני הכי מודאג מרגולציית המיסוי, מימון וכלי מימון. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בעולם המיסוי דווקא אני מרגישה שיש פה תיאום גם עם משרד האוצר ושחקנים נוספים בתוך הדבר הזה. אני מסכימה שזה כלי סופר מרכזי ומאוד חשוב, והרבה מהתוכנית הולכת להתעסק גם בעידוד בתוך השוק הפרטי וגם בהאחדה של תנאים בעולם של השוק המוסדי, שלא יהיו כל כך הרבה תוכניות מעורבבות. 

אנחנו כן רוצים לראות תמהיל מגוון של מוצרים של שכירות בתוך השוק, אבל כרגע יש הרבה מאוד בלבול בשוק ואי הבנה של הזכויות בהיבטי המיסוי שאפשר, כי יש בשכירות מוסדית אפשרות היום בהטבות מס. זה לא שאין. פשוט יש צורך לעשות שנייה האחדה של התנאים והסתכלות עם איזשהו ראש חץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, יש דברים שפשוט כנראה שהם אין, כי הם לא הצליחו. עובדה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

או שמדובר בקבוצה ריקה, או שהם לא ברי מיצוי, או שהשוק לא יודע עליהם. נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צריך לתקן אותם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני מסכימה. ברור שהחלטת ממשלה שתבוא ותציע את התוכנית האסטרטגית היא קריאת כיוון לכמה שינויים שיידרשו כאן בצורה משותפת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מאחר ואנחנו בארבע עיניים, תגידי לי את האמת, כי אני שמעתי כל מיני שמועות ואולי אפילו ראיתי איזו כתבה בעניין הזה, שהאוצר מתנגד לזה. או בואי נאמר לא מתנגד, אלא, איך אומרים, מתחרט, לא מת לקדם את העניין הזה. בארבע עיניים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, עם הצוות שלנו בתוך האוצר, אני מכירה שהדברים הם דווקא מתקדמים. אני אגיד רגע לדוגמה, חובת הדיווח שהיא תשתית חשובה מבחינתנו כדי לקדם הטבות מס בשוק הפרטי, זה משהו שאני דווקא חושבת שהוא קונצנזוס יחד עם משרד האוצר, ככל שאני מכירה - - - איך זה נראה בדיוק בהיבט של מס, אבל אני לא מכירה דווקא בהכרח התנגדות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ובחלקים של המימון? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אם אתה מכיר משהו אחר, אני אשמח לדעת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, יכול להיות שסתם שמועות, יכול להיות שלשון הרע, אסור לשמוע לשון הרע. בנושא המימון, ערבות, מדינה, איגוח, דיברת על זה גם כן. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בהיבטים האלה של השכירות המוסדית בהקשר של התערבות וסבסוד, שם כן יש אני מאמינה אתגר. אבל אני רגע רוצה להגיד, אני חושבת שהבוננזה המרכזית שאנחנו צריכים לייצר פה זו הסתכלות משקית רחבה על כל שוק השכירות. ושוק השכירות המוסדית הוא רכיב מרכזי וחשוב ומשמעותי במשרד, אבל צריך להתייחס גם לעוד רכיבים בתוך הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מסכים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

צריך להסתכל גם על השוק הפרטי ולהבין איך אנחנו מודדים שכירות ארוכת טווח שם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מסכים איתך לגמרי, אבל גם וגם. זה צריך לבוא שני מנופים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

 בסדר, התוכנית תתייחס גם לשכירות מוסדית, כמובן. אנחנו עוד בעבודה של תיאום עם המשרדים. כרגע יש תחושה של שיתוף פעולה. אני חושבת שבסוף יהיו פשרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תני לי לוחות זמנים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מול מינהל התכנון אנחנו בישורת אחרונה. מול משרד המשפטים, אנחנו גם באיזושהי עבודה שהתחלנו אותה, כי בסוף אני רוצה רגע להגיד, חוק השכירות והשאילה יושב שם. יש דברים שבהתחלה חשבנו ועלו כהצעות, ואחר כך כשבחנו אותם הבנו שאולי לא כצעקתה, ודברים אחרים שאנחנו כן חושבים שצריך שנייה לבוא ובכל זאת לשים אותם ולבחון אותם ולראות איך אנחנו משפרים את המעמד בין השוכר והמשכיר, שיש איזו אסימטריה קיימת ומובנית בתוך הדבר הזה. 

גם עם האוצר יש שיח, בטח להיבטי המיסוי ובטח להיבטי הדיווח, וגם בכל הנוגע לשכירות מוסדית. אני חושבת שאתה צודק, אם אתה מתייחס לסובסידיות בהקשר של המוסדית, אתה צודק ששם יש אתגר. אבל אם אני עכשיו מסתכלת על מכלול הכלים שאנחנו רוצים לקדם בשוק השכירות בהסתכלות אסטרטגית, אז זה רכיב אחד, אבל אנחנו מסתכלים יותר רחב ויותר ארוך טווח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתם מובילים? מה את אומרת? תסיימי. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

גם להתחיל לשים שנייה יעדים ממשלתיים לכמה יחידות דיור בשוק השכירות, אנחנו רוצים לראות בהלימה למה שקורה לצרכים, כדי להתאים את עצמנו שנייה למה שקורה בעולם, בזירה הזאת, זה גם משהו שהוא חשוב. זאת אומרת, אפילו לפעמים יש, זה לא שאני אומרת ששם זה יסתיים ושם תסתיים העבודה, אבל גם לפעמים לרמת הדקלרציה ביעדים יש משמעות שהממשלה אומרת לשם אני מכוונת, לשם אני רוצה להגיע. זה שוק שכמעט לא עשו את זה בו מעבר לזירה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אם הממשלה אומרת את זה ומתקצבת את זה בהתאם, זאת אומרת, לוקחת את זה בחשבון בתקציבים של כל שנה ושנה, שקשורים למיסוי, היבטים של הכנסות ממיסוי או דברים כאלה ואחרים, שזה עלויות, אז זה משהו אחר. אתם מובילים, מי מוביל את התוכנית הזאת? אתם בעצם? אתם צריכים להגיש אותה בסוף? 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

משרד הבינוי והשיכון מוביל, כמובן שזה מבלי לפגוע בשחקנים השונים. מינהל התכנון קובע את הרכיבים שלו, משרד המשפטים קובע את הרכיבים שלו, אבל אנחנו האינטגרטור, כן, ואנחנו גם נציג את זה לממשלה אחרי שנסיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מתי אתם מאמינים שתציגו את זה לממשלה? בערך. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אמרתי מקודם, אבל שוב, זה תלוי בשיתופי פעולה, אנחנו מקווים שבשבועיים הקרובים. מקווים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם זה שבועיים, אין לי מילה רעה לומר. אבל זה לא יהיה שבועיים. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

שוב, זה תלוי מאוד, אתה מכיר את התהליכים האלה של תיאום בין משרדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה רק אומר דבר אחד, רון. אנחנו נצטרך לעשות ישיבת מעקב בעוד שלושה שבועות ולראות איפה אנחנו נמצאים. אז אני מודיע לכם, למרות שמתמלא לי כבר היומן יותר מדי, אבל אני אוהב ישיבות מעקב ואוהב לשמוע בשורות טובות, ולא אוהב לשמוע שלא מתקדם. אז בואו נראה, בואו ננסה להיכנס לאיזשהו לופ בעניין הזה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אנחנו גם מעריכים אצלנו את ישיבות המעקב. הן מסייעות לנו גם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע, תאמיני לי שאני יודע. אנחנו זוכרים כולם גם את העובדים, אישור של עובדים זרים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון, זה פתר הרבה בעיות, חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל גם הגרון שלי הלך מצעקות על חברייך בממשלה, או הפקידים. טוב, בסדר, תודה רבה, מיכל. משרד האוצר, מה בפיכם? 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

דוריה גנות, משרד האוצר. נראה לי שהתייחסו בשמי כבר יחסית הרבה, אז לא יודעת מה יש לי להוסיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן אני רוצה עכשיו להשוות את הגרסאות. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בסדר גמור. אני דווקא אתחיל בהתחלה. אני חושבת שזה לא סוד שמשרד האוצר רואה המון ערך בשוק השכירות, בוודאי ארוכת הטווח, מכיר בחשיבות שלו, ומנתח אותו לאורך שנים. אני גם די בטוחה שהמשרד שלנו הקים את העיסוק הממשלתי באירוע. חברת דירה להשכיר הייתה שלנו בהתחלה, וכו'. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

של מי היא היום? 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

היום היא עברה למשרד השיכון. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זה גם שלנו. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מתכוונת אנחנו כמשרד האוצר, אבל אני מבטיחה שאנחנו בשיח שוטף עם משרד השיכון ועם חברת דירה להשכיר, שחבל שלא יכלו להשתתף. ואני מבטיחה שהיו אומרים שהייתי אצלם לפני שבועיים. בכל מקרה, אז אנחנו רואים בו ערך, ואנחנו עוסקים בו המון שנים. וכמו שאמרת, גם לכן, לאורך המון חוקי הסדרים וחקיקות תקציב, גם בוצעו לא מעט התאמות בשוק הזה. 

כולל, אגב, הטבות מיסוי, יש הטבות, ומס רכישה, יש את החוק לעידוד השקעות הון, שאומנם עודכן בעיניי לחיוב, אפשר תכף להתייחס אליו, אבל זה לא שאין שום מסגרת של הטבות. וגם אובדן הכנסה, אגב, נחשב השקעה ממשלתית בעינינו. אנחנו מודעים לחלוטין לאובדן ההכנסה מקרקע שקורה במכרזים האלה. כפי שניתן לראות, אנחנו בוודאי לא עוצרים אותם, והם עדיין קורים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני עכשיו מדבר על עוד דבר, על אובדן הכנסה בגלל הטבות במיסוי שתעשו. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אבל יש גם הטבות במיסוי, יש הטבה במס רכישה לקרנות.


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הולך להיות איזשהו שינוי? 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

יש כבר היום במסגרת המיסויית הקיימת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל במסגרת היום זה לא עובד. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

רגע, אז אני אומרת, אבל זה לא שזרקנו את המוצר לשוק ולא התערבנו בכלל. לאורך השנים בוצעו לא מעט התאמות כדי לאפשר את מסגרת המיסוי. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, עזבי מה היה פעם. היום בפועל יש 4,600 דירות. לא בונים יותר כי זה לא כלכלי להם. מה אתם עושים עם זה?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מסכימה, אז אתה מוביל אותי לנקודה הבאה. אנחנו ערים לחלוטין לכך שבשנתיים האחרונות השוק נתקע. זה ברור לחלוטין שעליית הריבית הייתה המניע הראשון לזה, כנראה שיש עוד נסיבות, אבל גם אנחנו בוודאי לא היינו מרוצים לגלות שהמודל הכלכלי שבנינו עליו, שאגב, ב-2021-2022 הייתי דווקא די פריחה. במגוון דיונים באוצר כבר התחיל להיאמר 'סוף סוף השוק עלה על הגל'. 

התאכזבנו לגלות שזה לא מחזיק מים ברגע שהריבית עולה. ולכן אנחנו מבינים שלאור העובדה שמה לעשות, הריבית לא צפויה לרדת מחר, אנחנו כנראה צריכים להיכנס למחשב חדש על איך עושים את זה נכון, את אירוע השכירות ארוכת הטווח בישראל. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מישהו עובד בזה?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

משרד השיכון כרגע מוביל את המהלך.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מישהו אצלכם עובד בזה? משרד השיכון יכול להוביל הרבה מהלכים, אבל אם משרד האוצר לא יקבלו החלטה לשנות את המדיניות, זה לא יעזור. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בוודאי, אז אני אגיד. אני הרפרנטית שאחראית על משרד השיכון ולכן אני מתעסקת בזה, תחת מתן יגל, סגן ממונה התקציבים. אנחנו עוקבים אחרי השוק, מתעסקים בו, דנים יחסית הרבה. אגב, גורמים בשוק, גם פרטיים וגם ממשלתיים, ומנסים לחשוב על מגוון הפתרונות לשוק השכירות. באמת, לא רק לשוק השכירות המוסדית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז תני לי ספוילר, האם בתוכנית האסטרטגית שאתם אמורים להגיש ביחד עם משרד השיכון, וכמובן עם משרד המשפטים והכל, אבל אתם הפקטור היותר חשוב לצורך העניין הזה. האם יש שם דברים או מהלכים כלכליים מיסויים ומימוניים ותמריצים כאלה ואחרים, שנמצאים שם שלא נמצאים היום? מה שיש היום אני יודע. לא הצליח, אוקיי? יכול שזה טוב, יכול להיות שזה לא טוב. לא הצליח. כשלא הצליח, זה כנראה לא טוב. האם הולך להיות בתוכנית הזאת משהו חדש, או שנמחזר את הסחורה שאין לנו?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אז אנחנו כן עובדים על מודלי תמריצים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

יש איזה משהו שאת יכולה להציג פה?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

פשוט בגלל שאנחנו עדיין בתחשיבים ובזה, אני לא רוצה כל כך להבטיח פה דברים שאני לא יודעת.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אבל יש לך איזשהו דד-ליין מתי זה הולך לקרות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, את הדד-ליין כבר שמענו.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

שבועיים?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני נוטה לחשוב שזה מספר שבועות. אבל אם משרד השיכון יודעים להתגמש, זה מהמם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם אני נוטה ככה, אבל אני לא אטה יותר מדי. אנחנו נקבע במהלך החודש הקרוב מעקב. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

מקבלת. אז אני אגיד, אנחנו גם כחלק מהצוות עם משרד השיכון, גם פנים אוצרית, אנחנו ממש מנהלים על הדברים האלה שיח. בעיקר על האזורים מן הסתם שלנו, איפה שאנחנו יודעים לתרום. אין לנו עדיין את כל התשובות לשוק השכירות המוסדית, אני חושבת שאנחנו עדיין בתהליך למידה ולא הכל נדע להביא בחודש הקרוב. אבל אנחנו חושבים על זה, בהחלט.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אתם עושים גם בדיקה מימונית? כלומר, יש לכם תקשורת גם עם גורמי המימון או שהמדינה יכולה לעזור בזה?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני אגיד, הרבה מההצעות שעיריית תל אביב הציגה פה אנחנו מכירים, והרבה מהחברות היזמיות בשוק גם הגיעו אלינו לא פעם בשנה האחרונה, שמענו, מכירים את הדרישות. אני אגיד שיש גם דברים שניסינו כבר לתקן בשנה החולפת ולצערי לא התכנסו. 

למשל, הבעלות האחודה שצוין פה שהיא גורם מכשיל. ממש תיקנו אותה. חשבנו שתיקנו אותה כבר לפני שנה, אני חושבת, ש-40% מהפרויקט יכול להימכר לגורמים פרטיים, שהם יהיו הבעלים אבל לא הגורם המתפעל, ואז רק התפעול השוטף בעצם יהיה אחוד. ולהבנתי, במרוצת הזמן התגלה שיש איזה פער בחקיקה שכרגע לא מאפשר להחלטה הזו להתקיים, אז צריך לפתור אותו. אבל אנחנו לא מתנגדים לעדכונים כדי לנסות לעזור למודל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, זה נגיד יחסית פשוט. איפה זה תקוע? בואו נקדם את זה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מודה שמשרד השיכון מקדם את זה, אני לא כל כך יודעת להתייחס. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אז משרד השיכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה? לא שמעתי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

היא אומרת שהחלק עם הבעלות האחודה, הם כבר טיפלו בזה וזה תקוע אצלנו בחקיקה. זה משהו שאפשר לפתור. היא אומרת שמשרד האוצר נתנו 40% בבעלות פרטית ו-60% בבעלות דירה להשכיר, ואז הפרויקט יותר כלכלי.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

זה לא משרד האוצר, עשינו דיון עם רמ"י ומשרד השיכון וכולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תקוע אצלנו?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

בחקיקה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני לא חושבת שזה תקוע בוועדה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא בוועדה, בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אצלי דברים טובים לא נתקעים. רק הרעים נתקעים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אז זה משהו שאפשר למשוך לפה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא יכול למשוך אם אין לי תזכיר חוק. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אנחנו נעשה את הבירור איפה זה בדיוק, מודה שלא שמעתי מזה כבר כמה שבועות. אבל אני אומרת, אנחנו מתעסקים בזה, אנחנו לא עוצמים עיניים לשוק הזה, ואנחנו מודעים לבעיות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אגיד לך, כי אני ראיתי מכתב, אומנם חתמו על זה כמה, מתן יגל והמנכ"ל והכל, שבא ואומר למינהל התכנון תפסיקו לתכנן דירות להשכרה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו, הסיבה כביכול בתוך המכתב, זה עד שיהיה לנו מדיניות וצוות אסטרטגי והכל. אבל אתם מבינים שקריאה כזאת למינהל התכנון לא לעשות, המחסנית תתרוקן, וגם אם תבואו עם תוכנית אסטרטגית ותתקצבו אותה והכל, אז זה גם ייקח זמן עד שיתמלא הזה. למה זה היה חכם לעצור כרגע תכנון?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

הקריאה הזו נבעה יותר מהכללים שנקבעו בתוכניות השכירות שאושרו בוועדות התכנון השונות בשנים האחרונות. נתקלנו בכל מיני תוכניות מפורטות שממש אי אפשר לממש, לא משנה מה נעשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל רק החלק הזה זו אחת הסיבות שצריך למהר עם ההחלטות, כי אחרת אתם תוקעים את השוק. אם תקעתם את שולחן השרטוט מה שנקרא, את התכנון, אז אנחנו נראה את זה אחר כך.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אז אנחנו הרגשנו שיש פערים בתכנון, ובינתיים מה שקורה, בגלל שהשוק יש בו בעיה, נצברות עשרות אלפי יחידות דיור מתוכננות שבעצם לא עוזרות להגדיל את היצע הדיור כרגע, כי הן יושבות על המדף בזמן שאנחנו מנסים כל הזמן לרדוף אחרי הגדלה של התחלת הבנייה וכו', כדי לעמוד בביקושים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את מאגף תקציבים?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

כן, מאגף תקציבים, אני מהצוות של מתן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

והחשב הכללי גם בעניין פה?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בשיח איתנו? בטח בהקשרי תמריצים, בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק, כל הנושא של הריט. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

גם רשות המיסים, הכלכלן הראשי. אנחנו באמת מתעסקים לא מעט בשוק הזה, אנחנו לא עוצמים עיניים. זה מורכב. אנחנו פשוט הרגשנו שהוא רץ ותקוע, אז רצינו קצת רגע להאט ולחשוב מחדש. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

ערן ענבים, מנכ״ל של קרן ריט אזורים ליבינג, שעוסקת בדיור להשכרה. אני רוצה לחדד את השאלות שלכם למשרד האוצר, ואגב האמירות גם של מיכל. בעצם, אם אני מבין נכון, אתם שואלים, אני מניח לגבי מהלכים לקידום של השוק של דיור להשכרה מוסדי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם המוסדי וגם הפרטי. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

האם בין השורות בעצם האמירות שלכם ושל משרד השיכון פה בדיון הזה, אתם לא יכולים להיכנס ממש לתוכנית שאתם כנראה מתכננים, אבל האם המטרה היא בעצם להסיט את הפתרונות ואת התמריצים לשוק הפרטי על חשבון השוק המוסדי?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

לא אמרתי על חשבון, אני לא מחפשת לסגת מהדברים הקיימים. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

אבל האם התוכנית בעצם הולכת לעסוק בפתרונות לשוק הדיור להשכרה המוסדי, או שהיא הולכת לחפש פתרונות בשוק הפרטי? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

או גם וגם. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

לא, השאלה לאן המשקל הולך.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

העיסוק הוא גם וגם. אני כן חושבת, אני אגיד לך לאיזו מסקנה אני הגעתי דווקא במחשב שהיה לנו בחודשים האחרונים. הסתכלתי על מלאי הדירות להשכרה בכל התוכניות המאושרות וכו', וניסיתי להבין תוך כמה זמן זה הופך להיות נתח שוק משמעותי. כי זו בעצם הייתה התכלית, נכון? לתת לזה בוסט בשנים הראשונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אגיד לך תוך כמה זמן, כשזה יהיה כלכלי. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אבל השאלה, תוך כמה זמן לוקח לנו באמת להפוך את זה לחלק משמעותי משוק השכירות, כי שוק השכירות הפרטית הרי הוא ענק. גם אגב, בהשוואה בינלאומית, די בסדר. למרות שאנחנו מרגישים, בתור שוכרת, מרגיש שלא ברמה הפרטית, אבל הוא די בסדר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מה זאת אומרת? 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בסוף, מבחינת האחוזים שמתגוררים בשכירות, הם לא חריגים בהשוואה בינלאומית. התשואה על שכירות מאוד נמוכה בישראל, מה שאומר שהשכירות פה לא יקרה. יש כל מיני מדדים. 

 << אורח >> מתן רבינוביץ': << אורח >>  

הראינו פה גרף נתונים של המדינה, שאומר שנטל עלות הדיור הוא בין הגבוהים ב-OECD.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תשובה לגבי המוסדי?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אנחנו לא ניקח אף אחת מההטבות הקיימות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

האם התוכנית כוללת גם פתרונות ומהלכים בעניין הזה גם כן?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מפחדת להתחייב, אני מתנצלת. אנחנו חושבים על הכל. זה נכון שיש הרבה דגש על הפרטי, שלא היה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה האם זה השולחן, אל תגידי לי אם זה יהיה בתוכנית או לא.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

על השולחן זה בשיח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השיח הוא גם על הפרטי וגם על המוסדי?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

כן, זו לא פעם ראשונה שהם נשמעו. אנחנו רק מנהלים על זה שיח. זה מורכב, ברור שזה מורכב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מאוד מבקש להאיץ את הקצב ולהגיע עם התוכנית הזאת, כי אני מתאר לעצמי שחלק ממנה תצטרך להיות מלווה גם בחקיקה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בוודאי, חלק נרחב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז זה אומר שככל שנניע את העניין יותר מהר, אז אולי נגיע לאיזשהם דברים. בנק ישראל, התייחסותכם, עמדתכם, מה אתם חושבים שצריך לעשות?

 << אורח >> דארין וייסמן: << אורח >>  

שלום, כבוד היו"ר. שלום, אני דארין וייסמן מבנק ישראל. אני אציג את ההתייחסות שלנו בקצרה. אז נתחיל מהתייחסות למצב הקיים בשוק השכירות ארוכת הטווח בישראל. החל משנת 2020 כ-2,500 דירות בשנה נבנות במסגרת הפרויקטים של שכירות לטווח ארוך. מדובר בערך כ-4% מסך כל התחלות הבנייה ברמה שנתית. 

ואולם, על פי הנתונים של רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, החל משנת 2023 פחתו שיווקי קרקע להשכרה, ושיעורי ההצלחה בשיווקים שפורסמו ירדו בגלל הביקוש הנמוך מצד היזמים. למשל, בשנת 2022 כ-4,300 דירות שווקו בהצלחה. לעומת זאת, ב-2024, פחות מ-1,000 דירות, ושיעור הניגשים למכרזים ירד משמעותית. 

אנחנו מאמינים בחשיבות של שכירות ארוכת טווח. אני אתייחס לזה בקצרה. שכירות ארוכת טווח עשויה להציע תועלות חברתיות וכלכליות. היא עשויה למנוע את דחיקת מעמד הביניים ממגורים בערים שבהן מחירי הדיור גבוהים והיצע הדיור מצומצם, ועשויה לסייע בשמירה על מגוון האוכלוסיות בערים. מגוון אוכלוסיות חיוני לפעילות כלכלית מקומית, לשימור הקהילתיות ולשימור התרבות בעיר. 

שוק השכירות הפרטי בישראל מתאפיין ברגולציה נמוכה, ולא בהכרח תומך במגורים של מגוון האוכלוסיות הנחוצות לחיי העיר, בעיקר בסביבה של עליית מחירים. בנוסף, שכירות ארוכת טווח מספקת יציבות לשוכרים, מבחינת תקופת השכירות ומבחינת עדכון שכר הדירה, יציבות שכר הדירה. לכן עשויה לשפר את רווחתם של משקי הבית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

האמת שכנעת אותי שזה חשוב וזה טוב. עכשיו אני שואל, מה אתם יכולים כבנק ישראל, דובר פה מקודם על נושא של בנקים, על נושא של ליווי, האם יש פעולות שאתם ממליצים לממשלה, או ממליצים לעצמכם כרגולטור חשוב מאוד במשק, איזה פעילויות אתם חושבים שצריכות להיות? אתם חלק מהשולחן האסטרטגי הזה? מה שהוצג קודם של משרדי ממשלה, אתם הייתם בלופ? 

 << אורח >> דארין וייסמן: << אורח >>  

לא, אני לא חושבת. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אם אפשר גם להתייחס ליחס הלימות הון, דיברנו על זה בעבר בהקשרים של השכירות המוסדית לבנק ישראל. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

אני אחדד את השאלה, שתבין במה מדובר. בנק ישראל לצורך העניין, אנחנו מדברים על קושי במימון של פרויקטים מהסוג הזה. אחד הרעיונות לפתרונות אפשריים שיכלו להיות, זה שבנק ישראל יאפשר לבנקים להקצות פחות הון למימון פרויקט דיור להשכרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני שואל, לתת כל מיני, לא הנחות, אלא אפשרויות. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

זה הכלי של בנק ישראל, היכולת לדרוש הקצאת הון יותר נמוכה למימון פרויקטים של דיור להשכרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אני עכשיו שואל שאלה שאני לא מצליח להבין. הרי אתם גם מבינים שהבנקים הם חלק מהמשחק פה, נכון? משרד האוצר. איך יכול להיות שהם לא נמצאים בשולחן? לא בנק ישראל ולא הבנקים.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

סליחה, זו שאלה למשרד השיכון, לא אלינו. אני מתנצלת, אבל זה צוות שהם הקימו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל אני לא אגיד שהעיקר חסר מהספר, אבל זו זרוע ביצועית. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני נוטה להסכים שהם חשובים מאוד בשיח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל יש דברים שהם כסף, יש דברים שהם שווי כסף כמו שהקראת מקודם, ויש דברים שהם ברמה של החלטה של בנק ישראל, שבא ואומר תקשיבו, בגלל שהיום המדינה חייבת ללכת לעניין הזה, אנחנו עושים איזשהן הקלות בנושא של הלוואות. עושים את זה כמובן מחושב בלי לגרום להתמוטט של בנקים חלילה, או משהו כזה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא תצליח גם אם תנסה. אל תדאג להם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דווקא מהניסיון שלי עם בנק ישראל, הצלחתי כמה דברים לפצח.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, למוטט את הבנקים. שם אל דאגה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, אוקיי, חשבתי שאתה אומר משהו אחר. 

 << אורח >> דארין וייסמן: << אורח >>  

אז בעצם, כבוד היו"ר, אני מהמחקר, זה פחות התחום שלנו הלימות ההון. זה נושא יותר לפיקוח, לבנקים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, זה המפקח. אני אגיד לכם מה אני חושב. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני אגיד, לדוגמה לפי איך שקיימנו בעבר, אנחנו מנסים, אנחנו דנים בזה באמת עם המון גופים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אבל הבנקים הם קריטיים לשיח הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את רוצה להצליח? עזבי עכשיו משרד השיכון אשם, זה אשם. עזבו, בארבע עיניים סיכמנו הכל.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מסכימה. לכן אמרתי, אנחנו מדברים עם כולם, גם עם הבנקים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, השאלה אבל אם בשולחן הזה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בשולחן העגול, אני פשוט לא מזמינה את הנציגים אליו.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

למה לא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רון, אל תיכנס לפרוצדורה. אני לא בא עכשיו גם להקניט אף אחד. אנחנו לא פקידים, אנחנו פוליטיקאים, אבל לפעמים אנחנו גם אנשים שעשינו משהו בחיים גם ברשויות מקומיות וגם בזה. אני חושב ששחקן כזה הוא שחקן חשוב בעניין. כן, אני כבר אומר, כסיכום לסיכום, אוקיי? קודם כל אני מברך על זה שהתוכנית האסטרטגית מתקדמת ואמורה להגיע לדיון לפחות בממשלה, ואנחנו נרצה גם שיהיה דיון אצלנו בעניין הזה עוד לפני חקיקה בשלושה-ארבעה שבועות הקרובים, נקרא לזה ככה בגדול. זה חשוב מאוד. 

אבל אני חושב שהיום תוך כדי ההתכנסויות שלכם, אתם צריכים להכניס שחקן, ואני גם קורא לבנק ישראל לדרוש להיות שחקן בתוך העניין הזה. זה גם אינטרס שלכם, של משרד הממשלה, כי זו עוד זרוע שהיא גם עולה פחות בסופו של דבר. זאת אומרת, אם אני מסתכל כרגע כאיש אוצר בעניין הזה. ולכן אני קורא לכם, למשרד השיכון ולכם, ותעבירי את זה להם, אני אנסה גם לתפוס אותה ולהגיד לה את זה, למיכל, וגם למנכ"ל המצוין שלה. 

פשוט זו עוד זרוע, זה עוד דבר. קחו את הטבלה הזו של עיריית תל אביב, תורידו רגע את ההשתתפות הציבורית, אוקיי? כי פה אנחנו, בואו לא נחלום גבוה מדי כי נתרסק מהר מאוד. אבל את ארבעת הכלים הללו, רגולציית מיסוי, רגולציית מימון, כלי מימון וכלי תכנון, אלה הדברים שאתם צריכים לגעת בהם, וכל משרד צריך לתת את התרומה שלו בעניין הזה. 

מינהל התכנון צריך לתת את התרומה שלו, אתם צריכים לתת את התרומה שלכם, שהיא בדרך כלל כסף או הפסד כסף וכו'. בנק ישראל יכול לעשות רגולציה זהירה, אבל יותר פתוחה כדי לעודד את השוק הזה. כל אחד יש לו התפקיד שלו. פרשת?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

כן, פורש. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני ממש מבקש את הדבר הזה, ואם אפשר יהיה לעדכן אותי אפילו, או מיכל, או את, לעדכן את הוועדה שמתבצע הדבר. בואו נשמע רגע את נופר יעקב, יו"ר המחודשת של ארגון יועצי המשכנתאות. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

תודה אדוני. אז באמת אי אפשר לדבר על דיור בר השגה, בלי לדבר על היבט המשכנתאות כמי שאתה מוביל, מכיר הרבה בתחום הזה והקושי, אז באמת אני יכולה להגיד לך שאנחנו פוגשים את הזוגות האלה ואת התסכול של דור שלם שמרגיש שהדלת נסגרת בפניו. וגם פה אולי אפשר לבחון, דיברנו על זה בעבר, את נושא הלוואות הזכאות שיהיו קטליזטור לאפשר את ההון העצמי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל אנחנו עכשיו בדיון על שכירות.

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

נכון, מסכימה. אבל עדיין כרגע נראה שהפתרונות לשוק השכירות הם עוד רחוקים מאיתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אולי אפשר היה לייצר איזו משכנתא לשכירות כזאת? את עושה לי 'כן' כל הזמן, את מעיפה אותי למעלה, אני כבר מרגיש את עצמי גאון. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

לא, צריך להמציא את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צריך להמציא משהו שהוא איזשהו, אני לא יודע, או בסוף כמו ליסינג.

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אגב, היום אם בן אדם פרטי רוצה לקנות דירה להשקעה, אז הרבה יותר יקר אצלו, הוא מקבל רק 50% מימון והמימון החיצוני שהוא צריך לגייס זה משהו מאוד בעייתי. זאת אומרת, גם מבחינת העידוד של ציבור שיש ביכולתו לעשות דירות להשקעה, זה משהו שלא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, לא נרחיב על זה עכשיו.

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

אבל פה בהחלט חשוב לדבר על הנושא של הלוואות זכאות ולהחריג אותן מאחוזי המימון. אנחנו מדברים על 70,000 דירות לא מכורות, אז אי אפשר בלי להתייחס לזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מכירים את זה, אבל זה לא הדיון עכשיו. טוב שהזכרת לנו מה שנקרא, תודה רבה. גבי דוד, חברת בינוי ושיכון.

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

כן, אז אני המנכ"ל של שיכון מינוי הזכיינות, אנחנו מחזיקים בעצם ביחידות בכל רחבי הארץ, גם בירושלים, גם בקריית ביאליק, בחריש, באור יהודה, בלוד, וגם בתל אביב כמובן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עד כאן הפרסומות, עכשיו נעבור. 

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

עכשיו למהות. כולם כאן חולמים, וכולם אומרים שהם בעד והכל בסדר ושום דבר לא קורה. שלוש שנים כבר אנחנו תקועים. אז אומרים ממשרד האוצר שהם בעד, אבל בינתיים עד שהם חושבים, אנחנו תקועים עם יחידות שאנחנו לא יכולים לממש אותן. 

אז הפתרון הוא פתרון פשוט. הנושא של הבעלות האחודה, גם משרד האוצר בעד, גם משרד הבינוי והשיכון בעד. היום יש אפליה, שבעצם תוכנית שהיא מקודמת בוועדה המחוזית או הוועדה המקומית, יכולים למכור את הדירות ל-40% ולאפשר הקלה של המימון. הכי פשוט, הכי טכני. וכולם בעד, אבל אף אחד לא שם את הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל זה מה שאמרתם שנצא עכשיו בחקיקה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני ממש בשמחה אעזור לברר איפה זה תקוע.

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

כולם בשמחה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלו, הלו. אני יודע להיות יותר תיאטרלי ממך, אבל אני לא רוצה. אני רוצה עכשיו באמת לתפוס את השור בקרניו. אם אני מבין נכון, תבדקי ותחזרי אלינו, אני מבין שיש איזשהו מהלך לתזכיר חוק בעניין הזה או תקנות.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

מועצת רמ"י קיבלה את ההחלטה, ואז הבנו שאנחנו תקועים בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע, כי דיברנו על זה כאן באחד הדיונים שהיו אצלנו בחקיקה, אז אמרו שהולכים, כי זה חסם. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני אברר, גם אותי זה מעניין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. הלאה, מה עוד?

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

הדבר בגדול, שאני לא הייתי מחכה לתוכנית אסטרטגית שתאושר וזה. הייתי הולך על ניצחונות קטנים. אפשר לעשות הרבה מאוד פעולות קטנות. דיברה על הלימות הון, אני חושב שאחלה רעיון. הבעלות האחודה זה משהו שחייבים לטפל בו, וכל מיני דברים קטנים. לא לחכות עכשיו, איך אמרת? נחלום בגדול – נתרסק. אני לגמרי מאמין בזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, יכול להיות שכשתהיה תוכנית אסטרטגית, אפשר לקחת ממנה חלקים.

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

אבל צריך להריץ. בסוף, בשלוש השנים לא נבנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עוד פעם, בסדר. זו ממשלה, ואנחנו ננסה להעיר אותם. כן, גברתי. 

 << אורח >> הילה תירוש: << אורח >>  

אני הילה תירוש, היועצת המשפטית של שיכון ובינוי, ואנחנו באמת נקראנו לדגל כשהממשלה החליטה לצאת בפרויקטים האלה בשיתוף המגזר הפרטי, ונקראנו באמת לדגל ואנחנו באמת ובתמים משלמים את המחיר. ההפחתות והנזקים שנגרמו לנו בגלל המתווה הם פומביים, והתיקון שאפשרי הוא מאוד קל. פשוט חוק הותמ"ל מחייב בעלות אחודה, ועל המדוכה התיקון הוא באמת מאוד קל והוא יעשה שינוי מהותי מאוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אני לא יודע מה את התכוונת באוצר, אבל עכשיו מזכירה לי עו"ד רעות, חוק הוותמ"ל נמצא אצלנו כרגע בשביל הצעת חוק ממשלתית, במסגרת חוק ההסדרים שפוצל. אם זה לא יטופל בתזכיר חוק, זה יטופל על ידינו כשנפתח את זה. אני מקווה שנוכל לעשות את זה. כי זה דבר שדיברנו עליו לא פעם. 

 << אורח >> הילה תירוש: << אורח >>  

ברשותך, גם מועצת רמ"י דיברה עליו והחליטה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, זה מה שהיא אמרה. כנראה שזה לא בחלל ריק, אבל רצון טוב לא מספיק. איך אומרים, חסרה רק הסיומת. אוקיי, תודה רבה. איציק גורביץ, התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

כן, אני סמנכ"ל ההתאחדות. אחרי כל הנושאים של הכלכלה, המיסוי, ובין היתר הנושא של שכירות ארוכת טווח, אנחנו הגשנו התייחסות מאוד פרטנית למשרד הבינוי לגבי הצעדים שאנחנו ממליצים בנושא טיפול דיור להשכרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שמה?

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

אני אומר, אנחנו הגשנו נייר מאוד מסודר למשרד הבינוי לגבי כל הטיפול בנושא של דיור להשכרה, בראייה שגם אנחנו מכירים לא מעט את השוק הזה. רק מבחינת מספרים, בגדול, יש 830 אלף משקי בית שגרים בדיוק להשכרה במדינת ישראל, שזה 28%-29%. מידי שנה המספר הזה גדל בגדול מ-15 ל-20 אלף. 

נכון לשנים האחרונות, הגורם היחיד שנתן מענה לדיור להשכרה זה המשקיעים הפרטיים. הם היחידים שרוכשי דירות קנו להשכרה ונתנו מענה. בממוצע, ב-20 אלף דירות בשנה, מ-2013 שלוקחים. זאת אומרת, כשבאים לנתח ובאים לעשות תוכנית ויעדים, אני לא יודע, צריך לתת משקל לכל הפתרונות שניתנים פה. מה המשמעות של לתת הקלות בריתוק הון של הבנקים בשביל לעודד פרויקטים, או סבסוד גיוס הון לקרנות ריט. 

מה שאני מנסה להגיד, צריך לכמת מה זה נותן מענה. אם עושים תוכנית אמיתית, ואני מגיע ממערכות הביטחון, תוכנית אמיתית יש לה טווח קצר, טווח בינוני, טווח ארוך. באופן מיידי, הדבר היחיד שנותן מענה לזוגות צעירים שצריכים דירות להשכרה, זה המשקיעים הפרטיים. זה לא יעזור, הם אלה שקונים את הדירות, הם אלה שמשכירים אותן. 

נכון, זה לא ארוך טווח, זה לא ממוסד. אפשר למסד את זה, אפשר להסדיר את זה. אבל זה הפתרון המיידי. מה כרגע קורה? עם מס רכישה כל כך גבוה למשקיעים, ועוד ריבית אלטרנטיבית בבנקים, שהיא כמה? 5% נניח? אז למה שאני אקנה דירה, שאני אשלם עליה מיסוי וכו', כשאני בבנק מקבל יותר מאשר השכירות, שכמה? 3% במקרה הטוב? ואין לי כאבי ראש עם אף דייר, עם אף גורם.

לכן, כשבאים ומסתכלים על כל הדבר הזה, ונכון מה שאמרה מיכל, צריך לקבוע יעדים. אבל גם לכמת ולסדר את הפתרונות. בטווח הקצר, הדבר היחיד שיכול לחולל כרגע, אגב, יש 80,000 דירות בבנייה פעילה שטרם נמכרו. אולי חלק מזה לייעד אותן למשקיעים שהם ישכירו את הדירות? עד שתצא פה תוכנית.

כשהייתה תוכנית שעודדה דיור להשכרה, זה אפילו תוכניות של התחדשות עירונית ומרכזי אוכלוסייה ותיקה שנתנו מענה גם לתעסוקה וכו', במסגרת חוק עידוד השקעות הון החליטו שחמש שנים זה לא מספיק, למרות שזה לא באמת חמש שנים, אז צריך לשנות ולהפוך את זה למשהו שהתרענו בוועדת כספים. זה לא יעמוד לא בריביות הנוכחיות, זה לא היה עומד בריבית של 3% אפילו. אז את זה אפשר למחוק. 

בוא נפרט מה אנחנו מציעים. כן לתת הקלות לגבי רוכשי דירות להשקעה ולהתנות אותן. אתם רוצים להתנות לשכירות לתקופה מסוימת להסדיר את הנושא? בבקשה. אתם מדברים על דירה להשכיר, ואני פוגש את החבר'ה של דירה להשכיר, אנשים מקסימים, אבל זה גוף ביצוע, הוא לא גוף אסטרטגי. אז מבחינתנו, המלצתנו להקים רשות לקידום שכירות. אם זה מעניין מישהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמו שעשו ברשות להתחדשות עירונית, וגם היום מצליחה מאוד.

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

משרד השיכון גם יש לו עוזרות, הוא צריך מישהו שיהיה מיינדד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, ברור שהם צריכים להקים את זה ולא אתם. אבל אותו משרד שיכון שיש לו אגף אסטרטגיה, יש לו גם את הרשות להתחדשות עירונית לצידו. היא חלק אורגני מהמשרד. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

כבוד היו"ר, כרגע השיחה הזאת ממחישה כמה דברים. אני אומר, צריך להקים רשות כזאת לקידום. צריך לתת כלים מיסויים. פה הוזכר מה שקורה בארה"ב. חלק גדול מאותן דירות להשכרה שנבנו בניו יורק זה התקציב של הרשות המקומית של ניו יורק או הקלות מס. אז הצענו תעודות זיכוי במס. בארצות הברית זה ביי פאר נותן מענה לצרכים הללו. 

סוגיות תכנוניות, כשבאים לתת זכויות בנייה נוספות, לאפשר את אותן זכויות בנייה ביחד עם הקלות מס. אחרת, ליזם, מה לעשות? לא כדאי כלכלי. ולבסוף, לתקן חוק עידוד השקעות הון, להחזיר למה שהיה קודם. רוצים לא 15 שנה, רוצים שבע שנים. אחרת, אין לכם דירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. חלק מהדברים שהוא אמר הם חלק מהדיונים שלכם? אל תגידי מה יהיה בתוכנית. 

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

לא, לגבי השוק הפרטי וזה גם אני אמרתי, בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל לגבי השוק הפרטי זה אומר, הוא נגע בנושא של מס רכישה, הוא נגע בנושאים כאלה שהם עדינים מאוד. הוא גם אומר עוד דבר, זאת אומרת, אפשר לחשוב על כל מיני הקלות והכול, ומצד שני גם למסד אותן. לבוא ולהגיד להם, תקבלו את ההקלות האלה אם תלכו לטווח ארוך שכך וכך שנים. אם זה יהיה ממוסד בצורה כזו או אחרת, זאת אומרת, זה יכול להיות באיזושהי עסקת חבילה על העניין הזה. כן, בבקשה, גברתי. 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

שמי סיון סיגטי, אני סגנית מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה. ובעצם הרשות להשקעות היא זו שהוקמה בחוק עידוד השקעות הון, ואנחנו מלווים כמובן את כל מה שקשור לחוק ולהטבות של בנייה להשכרה למגורים. אז נכון הדבר שפעם היה מסלול בחוק עידוד השקעות הון, מ-1968 ועד בעצם ה-31 למרץ 2024, שנגע להטבות מס למי שבונה בניין להשכרה למגורים ומשכיר אותו חמש שנים מתוך שבע שנים מסיום בנייה. 

בנובמבר 2021, בעצם במסגרת חוק ההסדרים, מבוצע תיקון, ובתיקון הזה אומרים שהמסלול הישן מ-1968 יפסיק להתקיים, זה היה אמור להיות בדצמבר 2023, לאור המלחמה זה אורך למרץ 2024, ויבוא מסלול חדש של שכירות מוסדית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נחשו מה? 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

מה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרגו את זה ולא הביאו את השני. כנראה, לא? 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

אני רוצה להגיד משהו. כל הזמן אומרים, הרגו, הרגו, הרגו, אבל בואו רגע נהיה מפוקסים. בסך הכל המסלול הישן, הוא הפסיק לחול לפני כמעט שנה, קצת יותר משנה. המנהלה ברגיל היא צריכה היתר בנייה כדי שאפשר יהיה לדון בבקשות, אז יש הרבה בקשות שהן מ-2023 והן עוד בצנרת, זאת אומרת, כל מי שיכול היה להגיש בקשה עד סיום המסלול הזה, הגיש אותה. ובעצם היישום של המסלול החדש הוא קורה רק עכשיו. זאת אומרת, הוא עכשיו מתחיל ללכת, המסלול הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ויש מסלול חדש? 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

יש מסלול חדש. הוא נכנס לתוקף כבר אז, בנובמבר 2021. אבל כנראה שלא הייתה כדאיות ליזמים, או שהם הכירו את הישן. אז רגע, אני רוצה להסביר את ההבדלים ממש בקצרה. בסדר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אל תכניסי אותי עכשיו לזה. הוא לא יצליח להבין.

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

אני אגיד לך משהו אחד. הטבת המס, הרי על זה אנחנו מדברים, נכון? הטבת המס הייתה 11% על השבח שיש לך בהשכרה או ממכירה. הפלא ופלא, במסלול המוסדי החדש, הטבת המס בחמש השנים הראשונות לחברה היא גם 11%. 

מה קורה? אם השכרת עוד חמש שנים, בשנה השישית עד העשירית יורד ל-9%. עוד חמש שנים יורד ל-7%. עוד חמש שנים יורד ל-5%. הישן נתן לנו רק 11%. אז מה עשתה בעצם הכנסת? מה עשה המחוקק? אמר, מי שישכיר ל-15 שנים מתוך 18, יכול להגיע עד 5% הטבת מס. נכון, יש פה איזשהו מינימום של דירות שצריך להשכיר, אבל ההטבה ישנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא אצליח ללמוד את זה מהר. אבל את יודעת, אני שואל קליינטים, כן? בדרך כלל מישהו אומר המצאתי המצאה נהדרת, משהו מאוד נהדר, אבל אין קליינטים. אז אני שואל את הקליינטים. מה עם המסלול החדש? הוא טוב? הוא רע?

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

אנחנו לא הגשנו שום בקשה במסלול החדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה? 

 << אורח >> גבריאל דוד: << אורח >>  

כי הוא לא רלוונטי. 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

כי הוא מנסה ליצור שוק שכירות ארוך טווח, ולא מקלט מס, מה שמכנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תאמיני לי שאני יודע כל אחד גם מה האינטרסים שלו. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

המסלול הקודם התבסס על אינטרס כלכלי נטו, שהיזם, שגם יכל להיות מוסדי, שהשתתף, ראה גם את המימוש של הנכס בתום מספר שנים. כרגע לא. כרגע זו אי ודאות, ואתה לא יודע לאיזו תקופת אי ודאות אתה נכנס. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה אי ודאות? אם הוא אומר לך לא? אומרים, במקום חמש שנים, תמתח את זה ל-15 שנים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

אבל 15 שנים, במצב שהריבית משתנה ואתה לא יודע מה יכולת המימוש בסוף של הפרויקט, הפרויקט הוא לא כדאי כי אתה לא יודע מול מה אתה מתמודד. איך אתה מגייס הון לפרויקט כזה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אתה צודק. אבל אתה אמרת בעצמך כלל אחד, ולא ניכנס כרגע לוויכוח כי אין לנו זמן, אני צריך תכף לסיים. אתה אמרת אבל דבר אחד, שאם ילכו לקראתנו בהטבות מס והכול, שימסדו אותנו, שיכניסו אותנו לתוך משבצת. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו, ברור לי שמיסוד הוא קצת יקשה עליכם בכלכליות. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

אבל גם קודם היה מיסוד, כבוד היו"ר. לא יכולת להשכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היה מיסוד לחמש שנים. אנחנו רוצים יותר. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

לא, אבל יכולת להשכיר דירה. זוג צעיר רצה באמצע תל אביב, גבעתיים, רמת גן, להשכיר דירה ב-20% יותר זול מאשר דירה שבבניין ליד, וקיבל את זה. כרגע אין את זה אפילו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

עוד משהו קטן. אפשר אחרי תום כל חמש שנים למכור למשכיר ממשיך שייכנס בנעליך. אז זו לא חתונה ל-15 שנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, לא עושים עכשיו את הוויכוח פה. חברים, אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציות האלה, בטח לא עכשיו. אני כן אבל חושב, שוב, אני לא יודע, אתם כן חלק מהשולחן העגול עם משרד השיכון? 

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

אני חלק ספציפית, והשתתפתי בישיבות והבענו את דעתנו. אנחנו חלק, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בתקופה האחרונה ניסיתם לשבת עם היזמים, עם בוני הארץ, לנסות להגיע לאיזשהם, לשמוע אותם לפחות? לא להסכים איתם איפה שלא צריך להסכים, ולא, זו לא תוכנית כבקשתך, כל אחד יבוא וירוויח מה שהוא רוצה. אבל ניסיתם לנסות לפתור, אולי לשפר קצת את המסלול החדש, לראות מה הבעיות, הבאגים שיש בו וזה?

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>  

אז אדוני היו"ר, שוב, המסלול הזה הוא ממש בתחילת דרכו, כי עדיין היה אפשר לגשת למסלול הישן עד ממש לא מזמן, ולכן לא פנו אלינו. אבל כן אני אגיד שכשנכתב התיקון הזה לחוק, ישבו התאחדות הקבלנים, וישבו המון נציגים מכל החברות הגדולות. היו פה עד שיצא עשן לבן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, בוא נראה. רוסלאן, משרד המשפטים. אתם חלק מהצוות, אני מבין, ויש לכם אפילו חלק מסוים שם. אנחנו נעמוד בלוח זמנים של שלושה שבועות כזה?

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

רוסלאן עותמאן, משרד המשפטים. אני אתחיל ואגיד שאנחנו באמת, גם רואים בשוק השכירות כדבר מאוד חשוב, וכמובן שאנחנו נברך על כל מהלך שיש בו לקדם את השוק הזה. בכל זאת, הקדמה שבאמת חשוב להגיד. אנחנו באמת נמצאים בשיתוף פעולה עם משרד השיכון. אני כן אגיד שאנחנו לא הגורם שמוביל את הצוות הזה. יש חוק השכירות והשאילה, שהוא באמת בסמכות שר המשפטים, אבל אני אגיד שהתחומים שהחוק הזה מסדיר, זה לא באמת התחומים שדוברו כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

 לא, הבנתי שזה כן חלק.

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

חלק מהצוות, אבל זה לא הנושאים שפה מעניינים את משתתפי הישיבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. זאת אומרת, מבחינתכם, לגבי התוכנית האסטרטגית, אתם תהיו מוכנים בזמן. 

 << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >>  

אנחנו, ככל שיועבר אלינו תוצר אופרטיבי, סופי, נבחן אותו ונגיד את עמדתנו, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. כן, בנק ישראל, רציתם? 

 << אורח >> דארין וייסמן: << אורח >>  

אנחנו מבקשים להכניס התייחסות לפרוטוקול על פי התגובה של הפיקוח על הבנקים, בסדר? הרגולציה הבנקאית נקבעת על פי הסטנדרטים הבינלאומיים וגורמי המקצוע, והיא נועדה להתמודד עם סיכונים שונים ולהגן על כספי המפקידים. אנחנו לא סבורים שיש מקום לסטייה מהסטנדרטים האלה, זה חשוב לשמירת האמון של השווקים במערכת. מעבר לכך, קביעת הרגולציה הינה בסמכות המפקח על הבנקים. חשוב לשמור על עצמאות בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אינה בסמכות מפקח הבנקים?

 << אורח >> דארין וייסמן: << אורח >>  

הינה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הינה, בוודאי. אני לא מהח"כים שחושב שאני יכול לשנות לכם מדיניות מוניטרית. אבל אני חושב שעם כל הכבוד, סליחה שאני אומר, ואני מעריך את בנק ישראל, אנחנו יודעים לשתף פעולה למרות שיודעים גם להתווכח. התגובה הזאת לפרוטוקול היא אולי לא מנוסחת טוב, כי כנראה נוסחה כרגע מהר מדי. 

אני לא חושב שיש דבר שאי אפשר לחשוב עליו מחדש. לא אנחנו. לא אני אקבע לכם איך תעשו. אני יכול לתת קריאת כיוון על זה, שאתם כחלק מהשיקולים שלכם צריכים לראות. לא בא אליהם לבוא ולפתוח את השוק עכשיו ברגולציה לא אחראית. ברור, אני מבין את שרשרת הקלפים שיכולה ליפול. אבל לא יכול להיות גם שאין חשיבה של לנסות למצוא איזשהו תהליך מסוים, לעשות בנושא מסוים לדעתי.

כי הבנקים עובדים היום עם הרבה מאוד עצבים, נקרא לזה ככה, ואף אחד לא מגביל אותם גם כן. הם יכולים יום אחד להקשות ולסגור את הנושא הזה של הלוואות מימון, יום אחד לפתוח, יום אחד לסגור, זו לא מדיניות. עובדים לפי הבטן, וזה לא נכון. 

התפקיד שלכם מעל הבנקים הוא, של המפקח על הבנקים, להתוות איזשהן גדרות, להרחיב גדרות במקומות שאפשר, להצר במקום אחר שצריך, אבל שבסופו של דבר זה יביא לכך שאם המדינה רוצה לעודד, ואתם חושבים שזה יכול לעזור לכם ויכול לעזור למדינה, אם זה יעזור למדינה זה גם יעזור לריבית וזה יעזור להרבה מאוד דברים שיקרו וקורים בגלל עליית המחירים בדיור, ובגלל משבר הדיור בכלל. אז חושבים על משהו, ולא לבוא ולהגיד 'זה דבר שלא נוגעים'. תגובה אפעס לא מקצועית. 

 << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >>  

כבוד היו"ר, בכללי באזל, שהם הכללים שמנחים את בנק ישראל, לא כתוב הלוואות לדיור להשכרה. אין מונח כזה בכללי באזל, לכן הם יכולים כן להתגמש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זו עוד חשיבה שצריך לחשוב עליה. אוקיי, אנחנו לא נמצה את הכל. אחרון חביב. 

 << אורח >> ערן ענבים: << אורח >>  

לא נוסיף על פתרונות אפשריים קדימה. דיברנו פה על ביטול הבעלות האחודה כפתרון שכבר קיים והוצע ולא מתקדם. יש עוד פתרון כזה שכבר קיים, התחילו אותו ולא מתקדם, זה תזכיר חקיקה בהקשר של חוק המע"מ לדחיית תשלום המע"מ לפרויקטים של דיור להשכרה. אני אומר לך, זה פתרון שהוא יעיל, פשוט, ישים, יש תזכיר חקיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תעצור. את מכירה את זה? אל תגידי מה יקרה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מכירה, נראה לי שבישיבת המעקב נוכל להתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי, תודה רבה. הישיבה סגורה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>