פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת הכלכלה
03/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 688
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בניסן התשפ"ה (22 באפריל 2025), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> קידום אנרגיה מתחדשת בישובים כפריים ובשטחים חקלאיים  << נושא >>    


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
יסמין פרידמן
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	משה דוד קלנר
	–
	ראש תחום תכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות

	כנרת דהן גרנית
	–
	מנהלת אגף בכיר אנרכיה מתחדשת, משרד האנרגיה והתשתיות

	מירב יוסף
	–
	סמנכ"לית חטיבת צרכנות, רשות החשמל

	רן דרסלר
	–
	נציג האגף לתכנון ארצי, מינהל התכנון

	אורן לביא
	–
	מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון

	לורה לוין
	–
	מנהלת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות והכפר, משרד החקלאות וביטחון המזון

	רענן אמויאל
	–
	משרד החקלאות וביטחון המזון

	אלי אלישע
	–
	סגן מנהל אגף, חברת החשמל

	פנינה קפלן פרל
	–
	ממונה תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

	איתן פרנס
	–
	מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

	רועי הלוי
	–
	מנכ"ל נחלה סולארית, מוזמנים שונים

	משה אהרוני
	–
	סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל

	נעמי עציון
	–
	נגה - חברת ניהול מערכות החשמל

	לאנה אלנר
	–
	סמנכ״לית רגולציה ומשפט, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

	יגל יוסף
	–
	מנכל קבוצת מעגלים אנרגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

	דובי מילר
	–
	יו"ר כלכלי הקבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות

	שגיא כהן
	–
	חקלאי, ארגוני מגדלים

	חנניה אזולאי
	–
	חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה

	אברהם דניאל
	–
	יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, התאחדות החקלאים החדשה

	אלון סגל
	–
	מנהל פרוייקט NZO מרכז השל לקיימות, מוזמנים שונים

	טלי קדמי
	–
	החברה להגנת הטבע

	יוסף אבי יאיר אנגל
	
	

	חנה כהן
	
	





מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> קידום אנרגיה מתחדשת בישובים כפריים ובשטחים חקלאיים  << נושא >>    


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: קידום אנרגיה מתחדשת בישובים כפריים ובשטחים חקלאיים, ביוזמת חבר הכנסת ששון גואטה. בבקשה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

שלום, חבר הכנסת ביטן. זו ענבר שלנו, שהייתה הלפרית במסיבת הנובה. רצה 3 שעות, לא היה אף אחד להציל אותה. נורתה ונחטפה לעזה. 

אני הבאתי את ענבר כפול שתיים. שכפלתי אותה בתמונה כיוון שמאז שנודע שענבר שלנו נרצחה היא הפכה לשקופה. אז אולי אם אני משכפלת אותה לשתיים מקבלי ההחלטו יראות אותה טוב יותר. למה אני אומרת את זה – כי ענבר הייתה אמורה לצאת בעסקה ההומניטרית הקודמת ששחררה 33 חטופים שהם גם היו ביניהם כאלה, שלא בין החיים. אבל ענבר לא יצאה. שכחו אותה בעזה ולכן חשוב לשפכל אותה פעמיים. פעם הבאה אבוא כשהיא מצולמת 4 פעמים, כל פעם אעלה את זה. אוי כך יראו אותה יותר טוב.

היה חג שבועת אתמול. ההורים של ענבר סיממו את עצמם. הם לקחו כל מיני כדורים פשוט להירדם ולהתעורר אחרי החג. זה מה שהם עשו. החג הזה קרע לנו את הנשמה. זה היה החג האהוב על ענבר. ושוב אני מבקשת לא לשחרר בעסקאות של פעימות. לא לקבל את זה. לא עשיריות, לא חמישיות, לא בזוגות כמו תיבת נוח. אנחנו רוצים את הילדה שלנו בבית. אימא שלה ואבא שלה לא ילוו אותה לחופה. הם רוצים ללוות אתה לקבר ישראל. האימא רוצה לשבת, לדבר, לבכות כדי שיהיה לה איפה להדליק נר. אם היה לה איפה לעשות את זה היא לא הייתה ישנה אתמול כל היום. היא פשוט הייתה עולה לבת שלה ויושבת מול קברה אבל גם זה אין לנו. גם זה אין לנו.

בסופו של יום נשאיר שם חטופים חללים שמקום קבורתם לא יהיה נודע לעולם כיו שהם לא מייצרים מודיעין החללים. אז מה יהיה עלינו, מה יהיה אתנו? שאנחנו נמות, ונחיה עד סוף חיינו באש הגיהינום? זו הילדה שלנו. הילדה שלנו. לילדה הזו יש הורים שהיא חלק מהם והם רוצים אתה חזרה בבית. זו לא גופה. קוראים לה ענבר. וענבר חייבת לחזור הביתה. בפעם הקודמת קיבלנו את זה שסיפרו לנו שהנרצחים היו לא חלוטים וענבר הייתה חלוטה. הפעם אני מודיעה קבל עדה – שענבר תחזור הביתה. ואנחנו לא נקבל בשום פנים ואופן שום תסריט אחר. כי ענבר שלנו היום היא הצעירה היחידה, הצעירה היחידה שנמצאת בעזה. לא היה עליה לדעת דבר כזה. הפעם לא נעביר את זה בשתיקה. 

אני מבקשת שהעסקה הזו תהיה עסקה כוללת שתחזיר את כל 58 החטופות והחטופים. חבר הכנסת ביטן, אל תיתן ידך לפשע של שחרור בסלקציות. אנחנו מחכים לענבר ואתה יודע את זה. אתה יודע שאנחנו מחכים לענבר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ג'וחא.

 << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >>   

בורק טוב. חברי הכנסת, לפני שנה ב-3.6.24 דיברתי כאן בוועדות ואמרתי כמעט את אותן מילים שאני עומד להגיד עכשיו. שום דבר טוב לא קרה בשנה זו. רק נהיה יותר גרוע. 606 ימים עברו מאז שואת ה-7.10 ועדיין 58 חטופים אי שם בגיהינום העזתי שנבנה והתפתח על ידי מי שמכהן כבר 17 שנים כראש הממשלה של המדינה שלי. המדינה שהולכת ומתפוררת לנגד עינינו מבלי שאתם חברי הכנסת תעשו רגע עצירה ותסתכלו ימין, שמאל וישר לראות לאן זה הולך.

חברי הכנסת, לא שמעתי אף אחד מכם מתנגד לתוכנית וויטקופ שמציע להחזיר את החטופים בחלקים לאורך חודשים רבים במקום לקבל את הצעת החמאס שאחרי 606 ימים לא הצלחנו לחסלו למרות כל ההבטחות והאמירות חסרות האחריות של המפקיר וחבריו לממשלה,  להשיב את כל החטופים, החיים והמתים תמורת הפסקת המלחמה. ההצעה הכי נכונה והכי הגיונית, ודאי במציאות חיינו בזמן הזה. 

מה שנאמר לפני 18 חודשים ולפני שנה, נכון גם להיום. ארגון אידאולוגי לא מחסלים בכוח ולא בעוד יותר כוח, ודאי לא כשמרבית מנהיגיו יושב במלונות פאר בקטאר, המדינה שאנשיה ניהלו את לשכת המפקיר. את המלחמה ב-1967 נגד 6 צבאות סיימנו בניצחון אחרי 6 ימים. את מלחמת יום הכיפורים, שהייתה הנוראה והמפתיעה במלחמות, נגד שני צבאות סיימנו בניצחון אחרי 19 ימים. את מלחמת חרבות ברזל נגד ארגון קיקיוני הנועל כפכפים ומחזיק קלצ'ניקובים, לדברי המפקיר, כבר 606 ימים לא מצליחים לנצח. מנהלים מלחמה ללא תכלית הגובה מחירים מטורפים, כולל אתמול, והניצחון אינו נראה באופק. 

עד מתי תשבו חברי ש"ס ואגודת ישראל ותגידו "אנחנו בעד החזרת החטופים כמצווה בחשיבות עליונה" ולא תעשו כלום כדי לממשה? 606 ימים קשים כש-58 חטופים עדיין בשבי זה לא מספיק?

עד מתי נשמע אתכם, חברי הליכוד, אומרים שזה לא עניין שלכם אלא של הקבינט? ממה אתם פוחדים? האם אתם לא רואים לאן המדינה מתדרדרת? איפה האחריות שלכם לאזרחי המדינה? קומו ועשו מעשה כדי שכל החטופים ישובו לחיק משפחותיהם. זו מצווה ראשונה במעלה. ואם הדרך היחידה הנראית כרגע, להפסיק את הלחימה כדי שכולם יחזרו, פעלו בכיוון.

האם זה רציני בעינכם לרוקן את עזה מתושביה ורק אחר כך להחזיר את החטופים? היש מי מכם שמאמין ברצינות באפשרות כזאת? ואם כן, כמה זמן ייקח המהלך, עד מתי יצטרכו משפחות החטופים ותומכיהם לחכות שהחטופים יחזרו?
 
האם מי מכם שוחח פעם אחת עם נכדי אופיר, שחזר אחרי 54 ימים, כדי לשמוע את חוויותיו או שמע את אלי שרעבי שחזר אחרי 491 ימים שמתאר בפרוטרוט את המצב בו החטופים נתונים במעמקי אדמתה של עזה ללא אוויר, אוכל ומים? ממליץ לכם לעיין בספרו "חטוף" שיצא לאור ביום שישי האחרון. כדאי לקרוא את הספר הזה כדי להבין מה קורה שם.

חברי הכנסת, לא הכול בחיים זה פוליטיקה. יש נושאים נשגבים מהפוליטיקה, ואחד החשובים שבהם שמירה על קיומה של המדינה היהודית הציונית הליברלית בארץ ישראל. הדמיון  בין סוף תקופת החשמונאים, בניה של שלומציון המלכה יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס למדינת ישראל 2025 הוא מפחיד. די להפקרה, החזירו את כולם, עכשיו, כדי שמדינתנו היקרה לא תיעלם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? דקה הפסקה.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 09:46.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. חבר  הכנסת גואטה, בבקשה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

תודה רבה על הדיון, אדוני היושב-ראש. אנחנו פה עשינו כבר דיון על כל הנושא שקשור לכל המושבניקים בנושא הסולארי ואתה ביקשת דיון המשך בנושא. זה עכשיו דיון ההמשך שקבענו שיהיה. 

קודם כל, בנושא ההיתרים, בתוכנית התב"ע יש שיכולים לעשות בחלקה א' על דונם סולארי וזה התעכב ודאגנו להם פה בוועדה שרשות החשמל ייתנו להם הארכה של עוד כשנה להיתר אז אני יכול לומר שגם ההערכה לא עוזרת. אין היתרים, לא נותנים להם היתרים. באה רשות התכנון, ועדות התכנון, מינהל התכנון לא מקדם את הנושא. אין אף מושבניק – אולי בימים האחרונים שכן קיבל אבל עד הימים האחרונים אני יודע שאף מושבניק לא קיבל היתר לעשות על דונם האדמה שלו סולרי על דונם. משרד החקלאות רוצה לעודד את החקלאות אבל הוא לא צריך לתת אישור כי יש אישור בתב"ע לתת את זה ועדיין מינהל התכנון מערבב, הוועדות מערבבות. לא יודעות לקבל את ההחלטה והמושבנעקים שוב נשארים מחוץ לתמונה, שוב מופלים כפי שקרה בהרבה דברים אחרים. הדבר הראשון – שמינהל התכנון ייתן לנו תשובות לנושא. כי רשות החשמל כן מנסה לקדם ואפילו המינהל די זורם, רק בוועדות התכנון זה לא מתקדם לנו. אני חושב שאולי צריך לעקוף אף את ועדת התכנון. אם יש דונם אדמה, ואפשר לעשות עליה, אפשר לנסות לקצר כפי שעשו עם הממ"דים, לחפש מסלול ירוק שלא ניכנס לזה.

שתיים, דוד, בעיר, בקיבוצים, בכל מקום אפשר לעשות בתוך חלקה כמה שעונים. למושבניקים לא נותנים לעשות את השעונים האלה. אומרים: על שעון אחד תתחבר, על חלקה. אם השכן שלי רוצה גם לעשות סולארי – אני עשיתי ראשון, קיבלתי תעריף. השכן שלי גם רוצה לעשות סולארי, אומרים לו – לא, תקבל תעריף פחות נמוך כי אין פיצוץ שעונים. מה זה החארטה הזה? בצד אחד יש לי חממות ולשכן שלי יש לול, גם לי לול, למה אתה מחייב אותי לעשות שעון אחד? למה בקיבוץ או בעיר הכול בסדר? למה במושבניק אתה לא משחרר את זה? הם שחררו. תכניס אותנו לסיפור. דיברנו על זה בדיון הקודם – לכן רצינו לעשות דיון המשך. גם פה הם לא נתנו להם להמשיך. הם עדיין מתעקשים רשות החשמל לתת לנו את פיצול השעונים ואני חושב שזה לא פייר. גם פיצול השעונים, מה קורה – אם אדם עשה שוען לסולארי - תקנו אותי אם אני טועה – מחייבים אותו בבית לעבור, לעשות חשמל עסקי טהור ואז הוא משלם הרבה יותר כסף ממה שהיה משלם בדרך כלל. מצד אחד אומרים לו: בוא נעודד את האנרגיה הירוקה, ננסה למצוא לך עוד יחידה כלכלית שתתפרנס אבל מצד שני המדינה לוקחת לו מפה בחשבון החשמל שלו שאני חושב שזה הכי לא פייר בעולם. 

הדרישה – הבנתי שטראפו זה מסתדר, שחברת חשמל הולכים למן את זה כי חייבו אותנו, רשות החשמל יממנו את החדר. מי פה ברשות החשמל? הנושא של חדר טראפו חייב שיהיה בחזית המשק, נכון?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אנחנו לא מחייבים שום דבר. יש פה חברת חשמל. הם יוכלו לתת הסבר.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

בתקנות ממה שאני יודע, הוא צריך להיות בחזית המשק. למה לא להעביר את זה לאחורה של המשק כדי לא לפגוע בחזית אם יש דרך להגיע לחדר טראפו מאחורה?

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

באופן כללי, כל הנושא של נגישות לתחנה, בסופו של דבר התחנה הזאת צריכה להיות מתופעלת ומתוחזקת במשך 50 ו-60 שנה. יש תנאים טכניים שהיא צריכה לעמוד בהם. הדבר הזה תמיד בשיח ובתיאום עם היזם. יש פה מקום לגמישות, אך ככלל, אנו מבקשים מבעל החלקה, לשים את התחנה במקום שהוא נגיש, אפשר לתפעל אותו לאורך זמן, להגיע אליו, יש תקלות וכו'.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל הבנתי שלא יכולתי להגיש היתרים על הדונם לעשות סולארי אם לא הייתי עושה קודם היתר לחדר טראפו. זה נכון? הוא צריך לעשות את החדר טראפו, זו השקעה – עזוב שהיום ב"ה אתם באים לקראת ובונים את החדר.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

משלם את כל התשלום.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לפני כן היה, עד שתשלמו צריך להביא לכם חשבונית ושילמתם, אין טענה. אבל לפני שאדם מתחיל לעשות את ההיתר, לעשות את הדונם הוא צריך קודם כל להשקיע את הסכום הזה ולהוציא את ההיתר שזה גם הוצאה.

 << דובר_המשך >> אלי אלישע: << דובר_המשך >>   

בנושא ההיתר יכול להיות שיש פה בשורה. עד שנאי אחד אם הוועדה מסכימה אפשר לוותר על ההיתר. קיבלנו למשל דוגמה מאחת הוועדות ובדקנו את זה עם היחידה המשפטית שלנו. כנראה שאפשר יהיה לגמרי לוותר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אז כדאי שזה יהיה יחידה אחת בלי היתר כי אם יש מישהו שיש לו היתר על גג, שלא- -

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

אני מדבר על שנאים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי. למה לא נעשה בכל מושב חדר טראפו אחד שישמש את כל הישוב?

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

לנו אין בעיה. זה עניין של שיתוף ותיאום בין ועד המושב, המועצה. יותר מזה, אנחנו מעדיפים שזה יהיה בשטח- - 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה חברת החשמל לא מקדמת את זה? רשות החשמל גם צריכה לקדם את זה בנושא ואז נפטור כל חקלאי שרוצה לעשות את זה מכל ההיתר.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

זה עניין של הזמנה של הוועד, של האגודה השיתופית. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אתם אומרים שאם הוועד, אם הישוב מקצה קרקע לנושא אתם מוכנים לממן ולעשות הכול.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

כמובן שזה בסמיכות למתקנים. לא קילומטרים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

במרכז הישוב, בצד הישוב. נמצא אזור תעשייה.

 << דובר_המשך >> אלי אלישע: << דובר_המשך >>   

בסמוך לאירוע. איפה שהמתקן נמצא. לא יכול להיות מושב אחר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מתכוון באותו ישוב.

 << דובר_המשך >> אלי אלישע: << דובר_המשך >>   

אנחנו יכולים לחיות עם זה. יותר מזה, בגלל בעיות הנגישות, יותר קל לנו לגשת במקום ציבורי - אף אחד לא חוסם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יש לכם תקציב לזה?

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

אין עניין פה של תקציב.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

מי שמזמין, משלם. זה לא קשור לתקציב.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חברת החשמל מחזירה. רשות החשמל, בקשר לפיצול שעונים, איך אנחנו מתקדמים עם זה?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

בעז"ה שבוע הבא עולה להכניס לחריגים גם את הנושא של חלקה ב'. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מה עם חלקה א'?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

נעשה הפרדה. חלקה א' דיברת והעלית קודם שהבעיה במינהל התכנון – ניתן להם להשיב לך. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל פיצול שעונים זה בעיה שלך, לא מינהל תכנון.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

לא. פיצול שעונים מדובר בחלקה ב', זה בהמשך לפגישה שעשינו אצלך בזמנו שדובר שם על מצב של לאפשר לכל תושב שמקבל משבצת בחלקה ב', לקבל חיבור. דיברנו על זה בזמנו. עשינו חריגים לכל הנושא של החיבורים. שבוע הבא בעז"ה למליאת הרשות עולה גם חריג לפיצול לחלקה ב'.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק בוועדת חריגים. לא כל אחד.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

לא, זה כלל חריג לנושא הזה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

בחלקה א' אנחנו לא יכולים לקבל.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

חלקה א' יש שם בעיה. יש שם בעיה עם מינהל התכנון ומשרד החקלאות. זה בעיה אחרת. אנחנו מדברים על חלקה ב'. הרי אגודה שיתופית מאפשרת לכל תושב לקבל חתיכת אדמה במשבצת של חלקה ב'. כצוות מקצועי אנחנו מעלים את זה להחלטת רשות, הולכים לאפשר, לקבל חיבור צרכני לכל אחד במשבצת שלו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חלקה א' הנושא של השעון של הבית שאתם מחייבים להעבירו לתעוז?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

קודם כל היום לא מחייבים להעביר לתעוז.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אם האדם עושה סולארי מאחורה מחייבים אותו.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

לא. תעריף תעוז זה משהו אחר. אתה מתכוון למה שנקרא בזמנו התעריף העסקי. התעריף העסקי היום והתעריף הביתי זה אותו גובה ולכן אין שום הבדל בין תעריפים.

 << אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

מכריחים אותם לעבור לתעוז.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

זה גודל חיבור.

 << אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

דה פקטו הם עוברים למצב שבו הם משלמים יותר על חשבון הצריכה שלהם.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לא משלמים יותר. איך אתה בודק תעריף תעוז – אתה בודק אותו לאורך שנה. ממש לא בטוח שאתה משלם יותר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לי בבית יש תעוז כי יש לי מתחם צימרים ויש לי משק מאחורי הבית והעבירו אותי בגלל צריכות החשמל הגבוהות שלי ואני משלם יותר מה שהייתי משלם. צריך לדעת לשחק - בשעות שפל, גבה.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

בכל כמקרה הכוונה היא בסופו של דבר שכל אחד ישלם את מה שהוא צורך כדי שלא כולנו כצרכנים נממן ונסבסד אחד את השני. כל אחד צריך לשלם את מה שהוא צורך.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

כלומר חלקה ב' נפתר בעז"ה השבוע. אתם מעלים לרשות החשמל.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

אני מקווה. אנחנו מעלים כצוות מקצועי. ברור שאני ממליצה. אתה יודע איך זה עובד. כנראה כן.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

דיברנו במיהל התכנון – הוא פה? במינהל התכנון ועדות התכנון, עזוב שמשרד החקלאות, המנכ"ל פה חבר ואני חבר כנסת של משרד החקלאות ודואג לחקלאים, ואני גם מבין את האינטרסים של אורן שרוצה לדאוג לחקלאות ישראלית - ואני איתו בנושא. יש כל מיני חבר'ה שלא יכולים לעשות את החקלאות, הגיעו לגיל, רוצים לעשות סולארי. לפי התב"ע לא צריך התייחסות של משרד החקלאות. אז למה אתם דורשים את ההתייחסות? למה אתם עדיין מעכבים את ההיתר? אין היתרים. התב"ע מסוף 2010, מאז עד עכשיו לא הצלחנו להתקדם.

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

התמ"א לא הציבה הרבה תנאים ואין גם דרישה לאישור משרד החקלאות. הרבה שנים המסלול לא היה אפשרי בגלל החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. ברגע שזה התאפשר והחלו לקבל היתרים, אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד ועדות מקומיות – הוועדות עשו שני דברים שהם בהחלט במתחם הסבירות. אחד שרצו לגבש מדיניות לגבי האופן, שבו יקדמו את ההיתרים האלה, מאחר שמדובר במצב שבו יכול להיות שבמושב הרבה מאוד יקימו מספר מתקנים כאלה בחלקות א', והם רצו לראות איך מתנהלים ולראות שהם נותנים הוראות אחידות. ודבר שני, פנו להיוועצות או לקבלת אישור משרד החקלאות למרות שלא נדרש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה זמן לוקח לקבל היתר?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא נתנו היתרים מ-2010.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חלק נתנו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא נתנו לאחד. אנחנו בוועדה ביקשנו ורשות החשמל היו בסדר, האריכו לשנתיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה לא נותנים היתר למושבים?

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

בעיה נוספת שקיימת, שמשרד החקלאות, ראינו בכתובים, עמדה פורמלית שהם מתנגדים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הם לא חייב לבקש את עמדתם לפי התב"ע.

 << דובר_המשך >> רן דרסלר: << דובר_המשך >>   

כשמשרד החקלאות מתנגד להקמת מתקן בתוך הייעוד החקלאי בחלקה א', זה בהחלט מכשול.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אז משרד החקלאות מתנגד. לפי התב"ע דוד, משרד החקלאות לא בתוך אלה שצריכים לבקש התנגדות או אישור שלהם לעשות את החשמל. משרד החקלאות מתנגד ואני מבין אותו, אבל למה הם צרכים להתנגד עם משרד החקלאות אם הוא לא מחויב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה משרד החקלאות מתנגד? הרי לא מדובר פה על כל השטח אלא רק נקודה מסוימת.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אסביר. בישראל יש 33,000 נחלות במושבים. זה אומר 33,000 דונם חקלאי שברגע שאתה מפקיר אותו לאירוע שהוא לא חקלאי אתה מאבד שטח שאמור לספק חקלאות. הממשלה קיבלה החלטה להגדיל את התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם אתה נותן לו גג של חממה?

 << דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

היושב-ראש, אני חושב שאני בדיוק בכיוון הזה. הממשלה קבעה להגדיל את התוצרת החקלאית בשלישי, וביד שנייה אנו אומרים: בוא ניקח קרקעות שגם כך חסרות לנו ונפקיר אותן לטובת סולרי. למה אני אומר להפקיר כי זו מילה קשה – אבל אני אומר את זה כי יש אלטרנטיבות. יש גדר היקפית של מושב שאפשר לנצלה לטובת סולרי, שיכולה לתת פתרון גם לגדר וגם לחשמל. יש גגות שאפשר להשתמש בהם. זה לא שהאירועים האלה נוצלו עד תום ואתה אומר: ניצלנו את כל הגדרות, ניצלנו את כל הגדרות – עכשיו בואו נעבור לקרקע חקלאות.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חלקה א' זה אדם פרטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מבין. אז חלקה א' זה דונם?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מסוף 2010 יצאה הוראה, תב"ע שבחלקה א' זה דונם. לכל משק יש מינימום 20 דונם, אז דונם אדמה מתוך 20 דונם שאנחנו יכולים לעשות סולארי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה יצאה ההנחיות הזאת?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

יש תמ"א.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לי שאלה. כשהיא אושרה, אתם התנגדתם. זו ועדה ארצית.

 << אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

לא התנגדו. הסכימו. לא רק זאת – זו הייתה הפשרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תקנו את התמ"א.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מבין את אורן אבל אסביר לך. אמרתי לך פעם – תגור באחד המושבים. אתה בא למושב, בגיל 65 תתחיל לעשות חקלאות? אתה אומר: אשקיע בסולארי בדונם אחד מתוך העשרים דונם שייתן לי עוגן כלכלי. בגדול למה במינהל התכנון אני שואל אותו – כי הם לא אמורים להתייחס למה שמשרד החקלאות – תמיד להתייחס למשרד החקלאות. במקרה הזה לא אמורים להתייחס. הוא יכול לא להביע דעה אבל הם עוד מעכבים את ההיתר אפילו שהם לא צריכים את האישור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מינהל התכנון נתן הנחיה לוועדות תכנון להתנגד לאור התנגדות משרד החקלאות?

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

לא, אין חיה כזאת. הצגתי את זה כמו שזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בפועל הם לא מקבלם היתרים. לא משחקים בנדמה לי. ועדות התכנון לא נותנות כי משרד החקלאות מתנגד. מה עמדתכם בעניין הזה? אתם צריכים להנחות את ועדות התכנון מה לעשות. אי אפשר לשחק את המשחק בכל החזיתות. אם אתם חושבים כמו משרד החקלאות תקנו את התב"ע, אל תיתנו היתרים. תקנו שאי אפשר לתת היתר על שטח א'. אם אתם חושבים שלא, תנחו את ועדות תכנון כן לתת כי זה דונם מתוך 20. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא 20. יש מושבים שיש גם 5 דונם, יש 6 דונם. גם 1.5.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר גם לעשות הבחנות. איפה שמדובר ב-5 דונם, דונם וחצי, לא לתת. לתת הנחיה. איפה שמדובר בעשרים דונם כן לתת. צריך להבהיר את המצב. ועדות התכנון לא צריך לנחש את העמדה שלהם. אתם צריכים להנחות את ועדות התכנון מה לעשות ואז ייצאו היתרים. אני מסכים שאם יש דונם וחצי לא צריך ללתת.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

נהפוך הוא. כשיש דונם וחצי קשה לעשות חקלאות. יש מושבים שיש בהם- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם צריכים להנחות. זה הכול.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אולי זה לא קשור לעניין אבל כן קשור לעניין. למשל הייתי השבוע במועצת לכיש ולקחו שם 2,500 דונם של האדמה הכי פורייה לטובת בינוי, ולא היו מוכנים לעשות החלפה עם קרקעות שהן פחות פוריות או לא צריכות.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

זו בדיוק המלחמה שלנו אגב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תענה כרגע. אני רוצה לדעת, אני רוצה שמינהל התכנון יוציא הנחיות לוועדות התכנון, איך לתת את ההיתרים הללו. פשוט. או לפי גודל שטח של החלקה או לפי יכולת שימוש. אתם צריכים לתת הנחיות. תגידו לי אם אתם מסכימים לזה, וכמה זמן ייקח לתת הנחיות כאלה. תב"ע היא תב"ע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מי מוסמך לעשות שינוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין צורך. רק הנחיות. הם לא צריכים לעשות שום שינוי.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני חייב לתקן את מטי. היא אמרה שאפשר לעשות גם 5 דונם או דונם וחצי. אי אפשר. זה עד דונם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שיש חלקות א' של דונם וחצי שניים. לא תמיד חלקות א' הן 20 דונם. אבל אני חושבת שדווקא כשיש דונם וחצי או שניים, יש קושי לעשות חקלאות. לכן לא צריך להבחין.



<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עוד משהו. עודדו את זה להעלות את הסולארי למעלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לדעת, מינהל התכנון, האם אתם מסכימים לגישה הזאת? לתת הנחיות לוועדות התכנון ואז הם יוכלו לתת היתרים. גם לא יכול להיות שכל ועדת תכנון תחליט מה שהיא רוצה. אם יש תמ"א, שילכו לפיה, עם הנחיות שלכם. זה הכול.

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

אין בעיה להנחות אבל בכל מקרה מה שזיהינו, גם מה שהוזכר פה הרגע, אחת הבעיות שהתה גם שרוצים להעלות את המתקנים לגובה יש בעיה של זכויות בנייה ואת זה אנחנו מתקנים כרגע דרך- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה עניין אחר.

 << דובר_המשך >> רן דרסלר: << דובר_המשך >>   

זה אחד החסמים. אחת הדרישות שהיו על ידי ועדות מקומיות זה להעלות את המתקנים לגובה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי. בגלל זכויות בנייה. זה מה שאתם מתקנים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בגלל בנייה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מכיר את זה מהבית שלי אבל הנושא של הקרקע לא צריך להיות חסמים. הכול מוכן לכם. כמו שהיושב-ראש אומר, צריך להוריד הנחיה לוועדות להתחיל לתת היתרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לכם שתי אופציות – או לתקן את התמ"א ולא לאפשר לאור עמדת משרד החקלאות, אם יש החלטת ממשלה – לא יודע, או לתת הנחיות. שתי אופציות. תחליטו איזו אופציה מתאימה לכם. זה הכול. אי אפשר לשחק על כל המגרש. מה עמדתכם? אני מבקש ישיבה תוך חודשיים, לראות את ההנחיות, או תעשו תיקון תמ"א. מה שאתם רוצים. או הנחיות או תיקון תמ"א.

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

אפשרות נוספת היא שמשרד החקלאות ייתן הנחיות מקצועיות לאופן ההקמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. משרד החקלאות לא נותן הוראות לוועדות משנה. מי שנותן הוראות זה אתם. משרד החקלאות יעביר לכם עמדה מקצועית איפה אפשר ואתם תיתנו את ההנחיות אחרי שתסתכלו על העמדה המקצועית שלהם. הם לא נותנים הנחיות לוועדות תכנון. זה רק אתם נותנים אז אל תעבירו את הנטל למישהו אחר. או תקנו את התמ"א. אין לכם אופציות אחרות. אי אפשר כל הזמן לשחק את המשחק ואף היתר לא יוצא. זה נראה לכם רציני? אז למה עשיתם תמ"א? לא הייתם צריכים לעשות תמ"א.

 << דובר_המשך >> רן דרסלר: << דובר_המשך >>   

יש הבדל אם פונים למשרד החקלאות והתשובה שלו שהוא מתנגד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא שייך לעניין. אני אומר לך מראש – משרד החקלאות מתנגד. מה זה רלוונטי? יש תמ"א. יכול להתנגד עד מחר. זה לא רציני לומר. אני אומר – הינה, משרד החקלאות מתנגד לכל הבקשות. מה עכשיו?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אתה מבין למה צריך חוק אקלים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא נסגור את האו"ם. מזה זה קשור? אתה מביא משהו שעד שיהיה, יהיה עוד 100 שנה. עזוב אותי מזה.

 << אורח >> רן דרסלר: << אורח >>   

ביקשו לקבל הנחיות מקצועיות איך מקימים את המתקן בשטח החקלאי בחלקה א' בצורה מיטבית מבלי לפגוע ביתרת החלקה, מבלי לפגוע באיגוד החקלאים, מבלי לפגוע בנגישות. אלה האימפוטים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אתה יכול למסור את זה, אורן? תן לי מסמך מפורט איך כן אפשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא אמר – הוא נגד לעשות את זה על הרצפה.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

יש מדיניות שר ומדיניות משרד שאומרת שאנחנו תומכים בסולארי כאשר הוא אגרו סולארי כלומר כשהוא לא על הקרקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

התמ"א מאפשרת את זה. אז עם כל הכבוד למשרד החקלאות – מה שאמרתי להם, אומר לך. תגישו תיקון תמ"א. תגידו שאי אפשר לעשות על הקרקע.

 << דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

יש לנו דיון אצל שר החקלאות שלנו בשבוע הבא בנושא הזה, שזה דיון שנקבע טרם הדיון הזה. כמובן נלבן את הדברים גם שם. תוך חודשיים נגיע אליך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. אני רוצה לדעת, מה עמדת המשרדים. או לתקן את התמ"א שלא יאפשרו לעשות על הקרקע בכלל או לתת הנחיות איך נותנים. אחד משתיים. אז כולם יידעו מה לעשות.

 << אורח >> שגיא כהן: << אורח >>   

הדרך היחידה שלך להחזיר חקלאים זה לעודד דברים כאלה. כפי שאתה יודע, לא נשארו חקלאים צעירים בכלל כמעט. חבל לתקוע את זה על זה. זה סך הכול דונם בקצה חלקה א' שהיא גם ככה היום כמעט לא מורדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על פי רוב אתה צריך לקבל את ה-33,000 דונם האלה בדרך אחרת. כלומר לקבל שטח אחר שיוכלו לעבד. מבחינת השטחים החקלאיים הכלליים שיש במדינה. בבקשה.

 << אורח >> יגל יוסף: << אורח >>   

שלום, אני מחברת מעגלים אנרגיה. אני רוצה לתת לכם קצת מהשטח. אנחנו חברה שמקדמת הרבה מאוד בקשות להיתר, למתקנים של 1 דונם כבר שנה וחצי. יש לנו מעל 140 בקשות באוויר בכל מיני ועדות. קודם כל, המצב בחלקות א' מבחינת חקלאות, כולם יודעים. אחוז החלקות שבאמת מעובדות ובאמת תורמות לאתגר החקלאות של חקלאות, שגם אני בעד חקלאות – לא גדול. בפועל הרבה מאוד לא מעובדות, חלקן הגדול.

שתיים, מתוך ה-33,000 חלקות שהזכרת, לפחות חצי מהם לא רוצים לעשות מתקן של  1 דונם כי זה לא יפה, וכו'. אז קודם כל בעל החלקה צריך לרצות. כבר תוריד חצי מהם שלא רוצים וזה לא רלוונטי. לפחות חצי. אחרי שאמרתי את זה, הרבה מאוד חלקות הן קטנות – 4 דונם, 5 דונם ודווקא בחלקות הקטנות אנשים נמנעים - אין צורך בהנחיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל מה שאתה אומר עכשיו, תכתוב מכתב למינהל התכנון. קח ממנו מייל. תוך חודשיים נדע. או יהיו הנחיות – בוצעו או יהיה תיקון תמ"א. אחד משתיים. לא צריך את הדיון הזה. עצור. לא צריך את הדיון הזה. כל הטענות האלה שאתה טוען תעביר למינהל התכנון. הם יצטרכו להחליט מה ההנחיות שהם נותנים לוועדות התכנון. זה הכול. ואז לא יצטרכו לבקש את עמדת משרד החקלאות. ההנחיות יהיו שלכם, איפה צריך, איפה אפשר ואיפה אי אפשר. מה זה המשחק הזה? תפתרו את הבעיה הזאת. אחרת אתם עושים תמ"א ומשחקים משחקים כאילו יש תמ"א? לכן אין כלום. בבקשה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הנקודה הזו, שחבר הכנסת גואטה מעלה היא חשובה, היא אחת משמעותית במידה. אנחנו לפני אירוע ענק, אחר. זה רק סימפטום של ההתנהלות שלנו. מדינת ישראל, כמו בנושאים רבים בחיים שלנו, עומדת מול שני לחצים סותרים לכאורה אך שניהם חשובים. אנו רוצים לייצר מזון, לייצר ביטחון מזון, ואנו רוצים לייצר ביטחון אנרגטי. בהקשר הקרקעי הטריטוריאלי יש פה התנגשויות. גם האסתטי. לא צריך להיבהל מזה שיש לנו לחצים סותרים. יש לנו חג אצל החותנת ולא בטוח שכולם רוצים להגיע. מקבלים החלטה בסוף, מערך של לחצים.

מה שאמרת עכשיו, זה מדויק לחלוטין. המקום שבו יש לקבל החלטה זה מקום שבו באות הדעות השונות ומישהו צריך לקבל החלטה ולבצעה, אך באותה מידה – אפילו לא נכנס לפרטים – יש לנו עשרות צווארי בקבוק אחרים כדי להגיע למצב של ביטחון אנרגטי – אנחנו באים כרגע לדיון הזה מהצד של הביטחון האנרגטי אבל אנחנו צריכים להישמר מכל משמר שלא נפגע בביטחון המזון שלנו, שלא נפגע בנראות שלנו, שלא נפגע בעומס התשתיות. בקיצור יש לנו פה מלא עניינים.

אני מציע שנדרוש ממשרד האנרגיה, מרשות החשמל, שהם אחראיים להיבט הזה, לביצוע, וכל שאר השחקנים עושים עבודה מאוד חשובה סביב החקלאות, תכנון. הם מסייעים להם לעמוד- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שמשרד החקלאות יישב עם משרד האנרגיה, עם מינהל התכנון ועם מינהל מקרקעי ישראל- -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש מלא נושאים אחרים שלא באים היום לדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 ויסגרו את העניין הזה.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני מציע דיון איטי עוד חודשיים שלושה אבל לא רק על הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בוחנים את הנושאים. איזה עוד נושאים?

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני מציע לזמן את משרד האנרגיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך לזמן. הם צריכםי לעשות את הישיבה ביניהם ולהביא עוד חודשיים.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני מדבר על היבטים נוספים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז  תגידו מה ההיבטים. חלק מהדברים שנטענו, רשות החשמל אמרה שזה בטיפול.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אתן דוגמה שאני מכיר אותה, מכלל ההן תבין את הלאו. הולכים לקראת, גם רמ"י, גם הרשויות השונות, גם התכנון מאפשרים בקווי העימות יותר פרויקטים, יותר מתירניים ביצירת פרויקטים סולריים, אגרו סולאריים ואחרים. עכשיו השאלה, אם אנו עושים זאת כדי להיות נחמדים, ובצדק, לקווי העימות זה אומר שיש אפשרות לעמוד גם במקומות אחרים בארץ ביעדים האנרגטיים. אנחנו לא נעמוד ביעדים. אין שום סיכוי בקצב הזה של התנגשות הטיטאנים- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

- - - בשטחים החקלאיים, עם כל הכבוד.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני יודע. לכן אני מציע גם דיון בנושאים הכלליים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתבו לנו מכתב מסודר לעניין הזה, אין בעיה. בבקשה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

התמ"א החליטה שניתן לעשות דונם בחלקה א'. זה כבר לא ניתן לוויכוח. מאחר שזה הוחלט, אני חושבת שנכון יהיה שמשרד החקלאות ימסור הנחיות מרחביות כדי לעשות אופטימיזציה למינימום נזק בתפיסה החקלאית. מאחר שהתמ"א החליטה את זה, זה כבר לא ניתן לשיקול דעת של פקידות כזו או אחרת. האינטרס של המשרדים השונים הוא לעשות אופטימיזציה של ההחלטה שהתקבלה בתמ"א, וזה מה שאתה אומר אדוני, אז אני רק מחזקת את ידיך. אם זה מה שהוחלט, יש לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

או שיתקנו את התמ"א. אחד משתיים.

 << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל מאחר שהתמ"א חדשה וחלק מהעמידה ביעדים לאנרגיה הירוקה היא גם המרחב הכפרי, הרי ברור ש-85% מהקרקע במדינת ישראל הוא מרחב כפרי ושם הפתרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה אומר שמפסידים 33,000 דונם. אז תשבו עם המינהל ותראו איך אתם - הרי לך לא אכפת הדונם במושב – אתה מדבר באופן כללי.

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

המנכ"ל אמר עד כמה הנושא של פגיעה בקרקע חקלאית הוא נושא מאוד כאוב למשרד החקלאות. זה לא שיש בנמצא דונמים חלופיים. אין לנו את זה. אנו צריכים לשמור- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש שטחים לא מעובדים. שטחי בור?

 << דובר_המשך >> רענן אמויאל: << דובר_המשך >>   

אבל כולם או מסומנים שמורות טבע או מסומנים שטחי אש. זה לא כל כך זמין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הייתה עמדתכם בוועדה הארצית?

 << דובר_המשך >> רענן אמויאל: << דובר_המשך >>   

במקור ב-2014?

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

2010.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם הייתם נגד או בעד?

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

היינו בעד כל התמ"א הזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתה רוצה? עכשיו אתה בא טוען?

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

לכן המשרד הגיע למשרד שהגיע והחקלאות הגיעה למצב שהגיעה כי לא התנגדו. כי לא הסתכלו על החקלאות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

תשתיות וכל פעם מקימים ואני רואה את כל האדמות החקלאיות הולכות ונעלמות ואנשים שמשווקים אותם כנדל"ן זה פשע מהמעלה הראשונה, עם כל הכבוד, לסולארי הזה שיש לו אופציות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז שיתקנו את התמ"א.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מסכים.

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

אני בעד לתקן את התמ"א.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

שלום מדבר על הותמ"ל שהוא חוק דורסני. הוא מה שלקח לבועז, הוא לוקח לכל המועצות האזוריות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אנשים צריכים גם לחיות, לגור באיזה מקום. לא הכול זה חקלאות. מה אתם רוצים?

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אנשים יצטרכו גם לאכול.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

יש מיליארד דירות שהותמ"ל תכנן. תבנו אותם.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אני מכין אתכם – 2050 בפתח. זה רק עוד 25 שנה. יהיו פה 16 מיליון איש. הרבה יותר צפוף, הרבה יותר חם. אנחנו עכשיו נכנסים לשנת בצורת. לפחות שנה, שנתיים, שלוש. הרבה יותר צפוף, הרבה יותר רעבים, הרבה יותר מזוהם לילדים שלנו, לנכדים שלנו. לא יהיה מזון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בונים על המכון הוולקני שיכפיל את התוצרת על דונם.

 << דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

מדינת ישראל סומכת על מכון וולקני תרתי משמע, כולל פינוי מכון וולקני ובניית קיר.

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

אני רוצה שמטי תקשיב כי היא אמרה שאי אפשר לתקן את התמ"א.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר, אבל מאחר שזה קיים, זה קיים.

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

אבל אפשר לתקן כי בימים אלה הומלצה על ידי המועצה הארצית תמ"א למתקנים אגרו וולטאיים והיא אפשרה עד 10 דונם מתקנים אגרו וולטאיים בחלקות א'. 



<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מכיר אף אחד שיש לו. לנו בקושי יש 2 דונם באזור שלנו.

<< דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

נכון, באזור שלכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה בקיבוצים אתם נותנים חופשי? הם אמרו שבקיבוצים אין בעיה. קיבוצים עדיפים על מושבים?

 << דובר_המשך >> רענן אמויאל: << דובר_המשך >>   

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משם אתה לא מפסיד שטח חקלאי? רק במושב אתה מפסיד?

<< דובר_המשך >> רענן אמויאל: << דובר_המשך >>   

ממש לא. אני אמרתי שלא צריך לתת היתר גם בקיבוצים. 

 << אורח >> שגיא כהן: << אורח >>   

אבל באגרו סולר אפשר לתקו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הממשלה צריכה להחליט – או מתקנים את התמ"א או נותנים הנחיות שמאפשרות להוציא היתרים. אחד משתיים. אי אפשר ליהנות מהכול. אבל יש לכם חודשיים לגמור את העניין הזה. המושבניקים צריכים לדעת איפה הם עומדים. זה הכול.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק שאלה אחת שעלתה פה פעם שעברה בדיון ובישיבה שלי ושלך עם יושב-ראש הרשות, הרי דיברנו שאתם לוקחים ערביות. אם האדם שבחלקה א' לא הצליח להוציא את ההיתר, בשביל שיוכל להמשיך את ההיתר ולא תיקחו לו את ה-	PV אם איני טועה זה נקרא, אתם מבקשים ממנו ערבויות כספיות. לפי מה שאני רואה פה והנתונים שקיבלתי השבוע, שעד כה לא קיבל אף מושבניק היתר, אז הוא גם יגיע לשנתיים ויש ערבויות אצלכם. מה אנו עושים עם זה? אתם לוקחים לו את הכסף, את ה-PV, מחזירים לו את הכסף, לוקחים לו את ה-PV. הוא השקיע תכנון, שילם למהנדס. גם רשות החשמל – קודם כל, אני יודע, עשית גם לפני זה ודיברנו ועזרתם באמת. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון בעקבות הדיון עכשיו שאנו רואים שאין היתרים. החקלאי שהייתם בסדר, נתתם לו להמשיך את השנתיים אבל גם לשנתיים הזה לא יגיע אז אנו צריכים לחשוב איך לא נפגע בהוא שהגיש את ההיתר.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אני חושבת שלא נכון לפתור עיוות בעיוות. אתם דיברתם על עיוות שלא מקדמים בחלקה א' מטעמים של משהו נופל בין הכיסאות בוועדות תכנון, בין משרד החקלאות. זו הבעיה שיש לשים עליה את הגז, וגם כבוד היושב-ראש אמר – תוך חודשיים הוא מבקש פתרונות לדבר הזה. זה עיוות שיש לתקנו. כך או אחרת אבל יש לתקן.

הנושא של הערבויות נועד למשהו אחר – למצב שבו אדם שמבקש להקים PV – הרי בסוף הוא תופס מקום ברשת. דיברנו על זה. הוא יכול להיות אדם סופר רציני ולהתקדם ובאמת להקים בסוף. מה שאנו רואים בפועל, ש-50% מהבקשות שתופסות מקום ברשת לא מתקדמות לא כי מישהו מעכב אותם. פשוט המתקנים לא מוקמים. אז מה קורה בתכל'ס? יש היתרם שיש הכול. פשוט לא מתקדמים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הערבות מותנית בזה, שרק מי שקיבל היתר לבנייה, רק אז מחלטים לו את הערבות?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אני מדברת על מטרת הערבות. מה שקורה בסוף, זה שהמקום ברשת נתפס, ואי אפשר לקדם הערכות סולאריות. מישהו אחר היה יכול להיכנס.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

צודקת. מי שיש לו היתר ולא מקדם אני איתך. כשנגיע לרגע תהיו יותר סובלניים.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

צריכים לטפל בזה. אני אתכם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

לשאלה של במידה, האם הערבות מחולטת או יש איום בחליטה של הערבות רק במקרה שהוא קיבל היתר, האם זה מצוין בערבות?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

זה הערבות ניתנת לצורך כך - נקרא דמי רצינות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני שואל שאלה מאוד פשוטה ומדויקת אז תעני לי לא בעיקרון, לא במה המטרה של הערבות.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לא הבנתי את השאלה. אני עונה לך. כן. אם הוא נותן ערבות כדי להקים את המערכת שלו, הוא מתקדם עם המערכת. מה הבעיה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

האם הערבות מותנת בזה שקיבל היתר, לא בונה אחרי שקיבל היתר?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לא מותנית.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כלומר פעם אחת עוצרים את אותו חקלאי בניגוד לזכויות שלו בתב"ע, נכון להיום, ופעם שנייה אתם אומרים: בוא ניקח ממך או נאיים עליך.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אף אחד לא עוצר אותו. רשות החשמל נותנת לו אפשרות להתקדם. לכן נתנו הארכות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל עכשיו אנו שומעים שלא מאשרים לו.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לכן הדיון. מה הבעיה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הבעיה היא שפעם אחת המדינה עוצרת אותו חקלאי מקבלת היתר ופעם שנייה מאיימים עליו בחילוט הערבות.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

חלילה וחס. לכן מטפלים בבעיה. הדיון פה הוא דיון רציני, הדיון שנעשה פה בוועדה היום. יש לטפל בבעיה. בבקשה. אנחנו בעד.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מרוצה מהתשובה הזאת ולא חושב שהיא עונה על הבעיה אבל זה בידי היושב-ראש האם להתעקש על קבלת תשובה יותר רצינית. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

הערבות מוגבלת בזמן. כן יש מגבלה אם לא עמדתי בלוח הזמנים, הערבות מחולטת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה ערבות אתם שמים?

 << דובר_המשך >> אברהם דניאל: << דובר_המשך >>   

זה לפי קילו ואט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם שמים או החברה שצריכה להקים?

 << דובר_המשך >> אברהם דניאל: << דובר_המשך >>   

אני נותן את הערבות כחקלאי כי מתחייב להקים את המערכת אבל אם נתקעתי ומכבי אש לא נתן לי את הרשות והרשות המקומית פספסה, הערבות מחולטת, נקודה. זה חד וחלק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את הערבות אתה נותן במועד הבקשה להיתר או במועד ההיתר?

 << דובר_המשך >> אברהם דניאל: << דובר_המשך >>   

כשהם נותנים לי את המכסה אני נותן את הערבות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אם הוא לא מצליח להוציא את ההיתר?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

שנתיים הוא תופס מקום ברשת ולא מתקדם ולא מאפשר למישהו אחר. מה קורה בסוף – המקום פשוט – המעכבת לא הוקמה ואף אחד אחר לא יכול היה להקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה? זה הולך אחד על חשבון השני?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

כן.

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

זה לא בגללי. זה בגלל הרשות המקומית, ועדת תכנון. חבר שיכול לתקוע אותי ואני נתקע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל עד שהדיון יכריע את העניין, לכם אסור- -

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אז בוא נעשה צ'יק צ'ק דיון. תוך חודשיים יש דיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הליך של הארכת הערבות?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

כן. היה שנה והארכנו את זה לשנתיים כדי שיוכל להגיש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם הוא שולח לכם מכתב ומראה שהוא לא אשם?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

זה לא קשור לאשם או לא אשם. כולנו כממשלה מנסים להסיר חסמים. זיהינו פה חסם סופר חשוב ויש להסירו. זה הבעיה של החקלאים.

 << אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

אדוני, רשות החשמל כן האריכה ונתנה לתקופה ארוכה יותר למי שצריך היתר בנייה, אך לצערנו עשתה את זה רק מי שקיבל את ההיתר אחרי פברואר, אחרי ההחלטה. כל אותם מאות של היתרים מ-2024 לא נהנים היום מההחלטה הארוכה. זו גם דבר שיש לתקנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חושב שרשות החשמל צריכה לשקול להאריך – לא מה שאנחנו שומעים פה שהם לא מקבלים היתרים מכל מיני סיבות. לתת להם ארכה נוספת באופן כללי. לומר: נתתם משנה לשנתיים תוסיפו עוד שנה עד שיפתרו את הבעיות האלה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הערבות היא ל-80 יום או לשנה הארכה שעשיתם?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כל פעם החקלאים האלה בלחץ, פונים אליי בטלפונים על הערבויות. זה מטריד אותם, מלחיץ אותם. למה להוסיף את העומס של אותו חקלאי שעכשיו במילואםי 200, 300 יום? גם כזה הגיע אליי.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

גם אלינו הגיע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז למה אתם לא מתנים את זה שרק ברגע שיש היתר והוא לא בנה מסכים איתך – 60,000, לא 30,000.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

בסוף אנחנו אמורים לשמור על איזון, והאיזון הוא- - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הם לא אשמים.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המערכת אשמה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

במקרה הזה אתם אשמים.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אני לא לוקחת על עצמי שום אשמה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

המשרד. אני לא מדבר ברמה אישית. משרד, רגולציה ופקידי מדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם לא אשמים. ברגע שאדם מגיש בקשה הם לא נותנים למישהו אחר. יש כמו מערכת סגורה.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אז תמשיכו את השרשרת שיוכל לקבל היתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כיוון שהם לא יכולים להוציא היתרים, מכל מיני סיבות. אתם צריכים לתת להם ארכה יותר גדולה. תשקלו את העניין. אני חושב שזה מן הראוי. אם הבעיות של הוצאת היתר ייפתרו אז תהיו יותר קשוחים אבל זה לא המצב.

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

פעם עדכנו את המערכות בלי שום בעיה. אם היה לנו היתר נגמר הסיפור. לא רשות הניקוז, לא מכבי אש. הוסיפו לנו כל מיני גופים אחרים. גם זה עולה לנו לפעמים 65,000 שקל כל הסיפור הזה וגם אנחנו נתקעים כי מישהו לא חתם אז איך אנו יכולים לתת את הערבות? אין שום סיבה שייקחו לנו את הערבות. לא יודע בכלל למה אני צריך מכבי אש, למה אני צריך את רשות הניקוז. יש לי היתר על החממה- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מישהו אצלכם ניגש לבית משפט שלא יממשו לו את הערבות?


 << דובר_המשך >> אברהם דניאל: << דובר_המשך >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הייתם צריכים פעם אחת לפנות ולראות מה בית המשפט יחליט.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו להפעיל עליהם גם בית משפט, גם אגרות, גם זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מפיל אף אחד. ברגע שהם מגישים, החלטה אחת תופסת לכולם.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בית משפט אף פעם לא הולך נגד השלטון.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

למה צריך להגיע לבית משפט?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ערבות בנקאית – ברגע שאתה נותן ערבות בנקאית ויש תנאים לחילוט, הדרך היחידה לעצור את זה, אם אין החלטה של המחלט, היא רק בית משפט.

 << דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

מי בסוף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רשות החשמל מחלטת. 

<< דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

מי הדמות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נסכם דבר כזה. זו הדרך. אחד או שניים או שני חקלאים ניגשים, פונים לבית המשפט ואומרים את הטענות האלה שלא יכולים להוציא היתרים, שהמערכת תקעה אותם, לא מישהו אחר. זה לא תלוי בהם. בית המשפט ייקח את זה בשיקול. יש תנאים לעצירת חילוט ערבות בנקאית, מבחינת בית המשפט. יש פסיקות בעניין הזה.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

יש יועמ"ש, מביאים חוות דעת של היועמ"ש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נסכם את הנושא הזה. אנו רוצים דיון בעוד חודשיים, רשות החשמל, תבדקו את העניין של לתת ארכה כללית לכולם עד שנפתור את הבעיה. תנו עוד שנה חילוט הערבויות האלה. עוד חודשיים מקווה שתהיה לכם החלטה כי אם אי אפשר להוציא היתרים בגלל משרד החקלאות, לא בגלל מישהו אחר, אין טעם לחלט את הערבות הזו. מה אתם רוצים מאנשים?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

מה שיקרה, שלא יוקמו מערכות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המערכות האלה לא קמות ממילא כי אין היתרים. כמה היתרים נתנו למשל?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

אני מבינה שאף אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה את רוצה? אז מה הטענה? אתם אומרים שהערבות כדי להבטיח שיוקמו אבל לא קמים.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

המקום ברשת הוא לא רק לחלקה א' אלא לכולם אז אם הם תופסים מקום ברשת עוד שנה, עוד שנה- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז הם לא אשמים.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אם הם לא מקבלים, תחזירו להם את הערבות.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אני אומרת מה שאני אומרת בלי לבקשת היושב-ראש שנבדוק את העניין, אבל שוב אומרת, תבינו שזה בלון. לוחצים פה – זה עובר למקום אחר. זה מקום ברשת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי אבל מה את רוצה מהמושבניקים?

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

כלום. כולנו מבינים את הבעיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד, פה כל אחד משחק הגנה צפופה. רשות התכנון הגנה צפופה. אתם הגנה צפופה. מי חוטף אותה – המושבניק הקטן.

 << אורח >> שגיא כהן: << אורח >>   

אין פיצול מונים, אז איפה יוקמו מערכות? רק אגרו וסולארי על הקרקע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז יהיה שלוש שנים.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אם לא דנו בהם ויש כאלה מחלוקות, תחזירו להם את הכסף. מה הסיפור?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה, אתם מחלטים את הכסף למי שלא קיבל היתר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור.

 << דובר_המשך >> אורן לביא: << דובר_המשך >>   

תחזירו להם את הכסף.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לא חולט בינתיים שום דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 בגלל מדיניות שהשר החליט כי הוא רוצה לא להפסיד אף מטר חקלאות, אתם דופקים את כולם. עכשיו אתם אומרים – איזה מין דבר זה. לא צריך להגזים.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אם חקלאי הגיש בקשה ולא דנו בה – זה לא שהוא אשם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם חקלאי רוצה לבטל את הבקשה שלו ולבטל את הערבות, אתם מאפשרים את זה?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אלופים. כולם צדיקים. אף אחד לא אשם כמובן.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אהבתי את הגישה שמשרד החקלאות תוקע ולכן אתם לא מתקדמים אז עכשיו משרד החקלאות ממליץ לכם – תחזירו את הכסף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכף נשמע את משרד האנרגיה. מה שאנו מציעים לכם, וגם תנו לנו תשובה תוך חודשיים – זה מספיק זמן לדון בזה – אחת, תנו ארכה נוספת. שתיים, חקלאי שרוצה לאור מה שקורה, מבקש לחזור בו מהבקשה ולקבל את הערבות חזרה, תאפשרו לו לאור זה שמי שאשם במצב הזה, משרדי הממשלה. זה הכול. תנו את זה למישהו אחר. לאור העובדה שאין היתרים. אין כלום. מצד אחד יש לכם מדיניות, מצד שני אין היתרים. מה אני יכול לעשות? משרד החקלאות שומע מה קורה. אתם צריכים לשחרר קצת. אל תגזימו בהגנה הצפופה הזאת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

העיקרון שאי אפשר לקבוע עיקרון על כל החלקות, יש מקומות שזה אולי מתאים. יש מקומות שאתם רואים שזה יכול לעודד חקלאים להמשיך ולעבד ולהתפרנס מהמקום.

 << אורח >> רועי הלוי: << אורח >>   

ויש עשרות בקשות שצריכות הארכה מיידית, שהמועד שלהם הולך לפקוע. אנחנו מבקשים מרשות החשמל להאריך גם את כל הבקשות הקיימות. אנשים שילמו עשרות אלפי שקלים ועומד לפקוע להם התוקף. כבוד היושב-ראש, אנחנו מבקשים צעדים פרקטיים מרשות החשמל להאריך בקשות קיימות, ובזמן הזה שיאריכו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש כאלה שצריכות להיות תוך חודשיים?

 << דובר_המשך >> רועי הלוי: << דובר_המשך >>   

כן. חברי יגל דיבר פה על 140. אצלנו יש מאות נוספות שפוקעים עכשיו, פוקעים לפני שבוע, פוקעים עוד שבועיים. פוקע מועד הסנכרון – הלך כל הכסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עליי זה לא מקובל, רשות החשמל, ומאמין שגם על חברי הכנסת האחרים, לאור המצב הנתון, שאתם כן תיקחו את הערבויות. זה לא הגיוני. מאוד מצטער.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

נבדוק את האפשרות לבטל את הערבויות ושיוותרו על המקום ברשת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור. לחלופין תנו ארכה. יכול להיות שהאדם לא רוצה לבטל. אולי נפתור את הבעיה של ועדות התכנון ואז אפשר יהיה להתקדם.

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אדוני, אם ניתן שנה ארכה, לא ימהרו במינהל התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. חודשיים. מינהל התכנון, אתם שומעים מה קורה בשטח. אל"ף, אין הצלחה בכלל בנושא הזה של האנרגיה כי אין היתרים. מצד שני אנשים תקועים. יש לזה תוצאות גם מבחינת רשת החשמל, בעצם תופסים להם את העמדות והם לא יכולים לשחרר אותם. לכן צריך למהר עם זה. גם משרד החקלאות, קצת תגיד לשר, שבמקרה הזה שיוריד לחץ מהדבר הזה. זה הכול. כן.

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

ביקשת שנתייחס. אמרת שלא כל יהבנו נשליך על חלקה א', ואכן לא כל יהבנו מושלך על חלקה א' ולא כל האנרגיה הסולרית בישראל תבוא משם. בסופו של דבר אנחנו לא יכולים להיות בררנים. דיברת מנכ"ל המשרד על התרחיש של 2050 שמגיע עוד רגע ונהיה במצב של אי ביטחון במזון. אותו דבר בהרבה תחומים. גם האנרגיה שלנו צריכה הרבה מאמץ מצד כל המשרדים וכל הגורמים העסקיים והחקלאיים שיושבים פה כדי שנעמוד ביעד של 30%. זה לא פריבילגיה. זה לא משהו שאנו עושים כי נחמד לנו. אנו צריכים את זה בשביל הביטחון באנרגיה שלנו. אז משרד האנרגיה תומך מאוד בסיפור הזה של אנרגיה במרחב הכפרי. יש לה יתרון כפול שלא עלה פה מספיק – הסיפור שזה קרוב למקום הצריכה. כשאתה מקים שדות קרקעיים גדולים מאוד רחוק בנגב, להוליך את זה למרכז הארץ קשה. מצד שני, קרקעות וחלקה א' יש לנו גם באזורים שהרבה יותר קרובים לצריכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם כל כך טוב לכם- -

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

מעולה לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה לא עשיתם כלום? ראיתם שאין היתרים.

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

עושים הרבה. קודם כל, עבדנו בכל דבר. מנסים לפתור כל חסם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אין אף היתר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מה חלקם בתכנון שלכם?

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

דונם נותן בערך עשירית מגה ואז אנחנו יכולים להכפיל את זה. אם אתה עושה שם אגרו קרקעי- - 

 << אורח >> יגל יוסף: << אורח >>   

כל מערכת של 1 דונם יכולה לספק צריכה של כ-30 בתי אב. זה משמעותי.

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה בסוף על פוטנציאל של מאות מגה אם לא אלפי מגה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם רואים שאף היתר לא ניתן בגלל כל מיני דברים. איפה אתם? אתם משרד ממשלתי. הלחץ צריך להיות מכיוון הממשלה על ועדות התכנון לתת.

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

אנחנו עובדים יחד עם משרד החקלאות ועם משרד התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם נגד. איך אתם עובדים יחד? 

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

כי מנסים לפתור את זה אולי באמצעות- -


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל בינתיים אנשים כורעים תחת הנטל. גם לא מוציאים היתרים, גם משלמים ערבויות, גם הכול.

 << דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

אבל היושב-ראש, ניתן לעשות אגרו. אגרו אנחנו לא מתנגדים. 

 << אורח >>דובר: << אורח >>   

אתה לא יכול לעשות אגרו בחלקות ב' בגלל פיצול מונים. הכול תקוע. בא' יש לך חלקות קטנות. איך אתה יכול לעשות את האגרו? דיברת באופן כללי. 

 << אורח >> שגיא כהן: << אורח >>   

חלקות ב' תקוע בגלל פיצול מונים. זה הכול יחד. איך תגיעו ליעדים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בעוד חודשיים  נתכנס. תעשו שולחן עגול. תראו איך אתם יכולים לפתור את הבעיות האלה. הבעיה נמצאת בפתח של משרדי הממשלה. לא כל כך של האנשים עצמם. תפתרו את הבעיה הזאת.

 << דובר_המשך >> שגיא כהן: << דובר_המשך >>   

היא אמרה שלגבי פיצול מונים היא נותנת החלטה. לא צריך להגיע עוד חודשיים לכאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור. אנחנו לא מתכנסים כל שבוע. היא עובדת על זה.

קריאה:

אנחנו רוצים לבקש שעד הדיון הזה יאריכו לנו את המועדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא שמעה את הבקשה. אלה שאתם עומדים מחר בבוקר לחלט, להם תיתנו באופן זמני עד להחלטה שלכם. זה תלוי בכם. בקשה למימוש זה אתם צריכים להגיש לבנק. אז אל תגישו את זה. זה נדרש לאור הדיון. 

דובר:

לא מדובר רק בערבויות. מדובר גם בחיבור לרשת. מי שפוקע לו מועד הסנכרון לא יכול לחבר את המערכת לרשת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכול ביחד. 

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

אבל מי שפוקע לו זה אלה של השנה, נכון? לא של השנתיים.

דובר:

נכון. התחילו להגיש בקשות ב-2024. כל מי שהגיש עכשיו עומד לפקוע לו התוקף. יש לי עוד בקשות כאלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא שמעה את זה. היא רואה מה קורה. היא לא תלושה מהמציאות.

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

בסוף כל משרדי הממשלה שכאן עבדו להאריך את זה. זה בקשה קונקרטית שמדברת מ-24' עד פברואר. בכלל ההארכה לשנתיים את רוב הבעיות פתרה. 

דובר:

אבל יש מאות בקשות כאלה שכבר הוגשו. היא לא חלה רטרו.

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

הארכה לשלוש מעתה והלאה לא תעזור לך. 

דובר:

נכון, החלטה 70104 לא חלה רטרו וצריך להחיל אותה רטרו.

 << אורח >>דובר: << אורח >>   

אני מייצג את השחקן הבין לאומי היחיד שמשקיע בסולארי בארץ. דיברנו הרבה על דברים מקומיים של פרויקט בדונם. אחד, שזה נחמד, זה יותר אינטרס מקומי למספר בתים. יש לנו אותן בעיות  בפרויקטים בסדר גודל פי 100 פחות או יותר. אנחנו משקיעים בפרויקטים בין 100 ל-3,000 דונם בארץ ואנחנו תקועים בהיתרי בנייה ומצד שני משלמים מילונים ועשרות מיליוני שקלים על כל חיבור מול נגה שמתעכב. זה סדר גודל, 3, 4 מיליון שקל כל רבעון על חיבור שלנו שמתעכב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

למה? על מה התשלום של 4 מיליון על כל עיכוב?

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

משריינים מקום ברשת. זה מאוד חשוב. אנחנו מתווכחים על הנושא הזה. מי שתופס מקום ברשת צריך להקים מהר את הפרויקטים ואנו מקבלים, צריכים לשלם, לתת ערבות לנגה על כל חיבור. אני מדבר על חיבורים בעשרות מגה ואטים. החשבונית מהר מאוד עולה ואנו תקועים. יש המון נושאים. אשים דגש על אחד שמיוחד לשחקן זר כמו החברה שלנו, חברה ממשלתית צרפתית שהשקיעה עד עכשיו 5 מיליארד שקל בארץ, ורוצה עוד להשקיע. אנו תקועים בשלב היתר הבנייה – אחרי כל ההיתר, אחרי כל השלבים של השחקנים האחרים יש לנו שלב נוסף, כאישור משקיע זר על ידי משרדי ממשלה – משרד החוץ, משרד הביטחון. זה היה אמור, לפי הדיונים בכנסת, כשחוקקו את זה, להיות תוך כמה שבועת. בדרך כלל זה לוקח בין 6 ל-12 חודשים. הפרויקטים האחרונים שקיבלנו במושב בית עזרא, 8 חודשים. בנוסף לכל מה שצריך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי צריך לתת לכם את זה? משרד האנרגיה?

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

רשות מקרקעי ישראל מקבלת אישור של שר החוץ ושר הביטחון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את זה לא קיבלתם?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

על כל פרויקט צריכים שוב לחדש את זה?

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

40 פעמים כבר קיבלנו את האישור הזה כי חיברנו לרשת 40 פרויקטים וכל פעם צריך לבקש מחדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אי אפשר פטור באופן כללי?

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

משלמים מיליוני שקלים כל רבעון של איחור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד האנרגיה, מכירה את הסוגיה הזאת?

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

לא הכרנו. ניפגש איתך אחר כך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תנו להם באופן כללי. אותה חברה.

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

זה גם מה שבג"ץ אמר שצריך לתת לנו מראש.

 << אורח >> משה אהרוני: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, זה גזרה אצלנו ברשות מקרקעי ישראל. על פי החוק צריך לקבל חוק אישור זרים – אסור לתת קרקע לזרים. צריך לקבל אישורים מכל מיני גורמים ממשלתיים על כל קרקע וקרקע. יש פרוצדורה מהירה שפיתחנו – מעבירים למשרדים השונים. זה לא תלוי בנו התשובות של המשרדים השונים. ברגע שהם נותנים תשובות אנחנו מאשרים. אנחנו עובדים לפי החוקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כלומר אתם לא יוצרים עיכוב.

 << דובר_המשך >> משה אהרוני: << דובר_המשך >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לוקח לך כמה חודשים כדי לקבל אישור כזה?

 << אורח >>דובר: << אורח >>   

במקום לעודד השקעות זרות אני רואה שגורמים לאנשים לא להשקיע פה ואני שמח שמקרקעי ישראל המציאו פטנט, משהו מיוחד לקצר את העסק. איך אמרת – קידמתם משהו חדיש. יש פה חברה שמגיעה. לא מכיר אותם, לא נפגשתי איתם, גם לא אפגש איתם. אין לי שום עניין בהם. אבל אומרים לך שכל פעם שצריך מחדש להגיש. לא הבנתי. אנחנו בשנת 1900?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק מחייב אישור אבל משרדי הממשלה לוקח להם זמן.

<< אורח >>דובר: << אורח >>   

בנוהל של מקרקעי ישראל היה כתוב שאם לא תוך 60 יום את האישור של המשרדים- -

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

אין לנו איך להקצות קרקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד האנרגיה צריך לרכז את הנוהל. זאת אומרת פנייה למשרד החוץ וכו', אתם צריכים לדאוג שההיתר הזה יינתן מהר. לא צריך להיות שנה ולא חצי שנה.

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

אנחנו יכולים לתמוך ולייעץ אבל אני חושבת שפה זה בגזרה של רמ"י הקצאות הקרקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, רמ"י אומרים: ברגע שאנחנו מקבלים – אם אתם מקבלים את האישורים, כמה זמן לוקח לכם לאשר?

 << אורח >> משה אהרוני: << אורח >>   

ישר אנחנו- -

 << דובר >>דובר: << דובר >>   

העסקה בעצם אצלנו מאושרת. ברגע שיש האישור- - 

<< דובר >> אורן לביא: << דובר >>   

בזמנו היה הסיפור של הגנת הצומח שביקשת שתהיה אמנת שירות. תקבע אמנת שירות. תוך שלושים יום. תחתוך לשלושים.

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

אנחנו עובדים גם אתכם על טיוב הרגולציה ועל איחוד כל הרגולטורים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם צריכים לעשות נוהל שכל פנייה שלו תהיה אליכם ואתם תפעלו במשרד החוץ ומשרדים אחרים כדי להביא לו את האישור. מה הבעיה? אתם יכולים. משרד ממשלתי שפונה למשרד החוץ, מקבל את זה מייד.

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

יש הרבה רגולטורים – הזכירו את זה פה גם החקלאים שדיברו – אנחנו רואים את הצורך בראייה כוללת של כל הרגולציה. אנחנו עושים את זה שלב אחרי שלב. בסוף אתה צודק. המטרה שלנו בסופו של דבר להגיע למצב שכל הבקשות מוגשות במקום אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מציע שעוד חודשיים כשנעשה את זה הישיבה נהיה אחרי זה. תבדקי את העניין הזה מול החברה הזאת באופן כללי ותראו איך אתם עושים את זה כדי שתביאו את האישורים לחברות כמה שיותר מהר.

 << דובר_המשך >> כנרת דהן גרנית: << דובר_המשך >>   

ספציפית את האישורםי של משרד החוץ אדבר איתך ונכיר אבל יש הרבה אישורים מול הרבה גופםי רגולטוריים וגם פה נדרש- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל לכם יש אינטרס מובהק. זה התפקיד שלכם לעשות את זה אז תעשו את זה. הם אומרים במינהל. הבעיה היא לא במינהל. הם מקבלים את האישור, נותנים מייד.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הם אמרו ישר. לא יודע כמה זמן זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד חודשיים תוכלי להסביר לנו מה הולך בעניין הזה?

 << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >>   

מול משרד החוץ ומל"ל? אעשה כל ניסיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> לאנה אלנר: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, נדון פה הנושא של ערבויות אך לטעמנו לא נדון מספיק הנושא של חטיבת קרקע. הסוגיה של חטיבת קרקע לא ייחודית רק לחלקת א'. סוגיית פיצול מונים וחטיבת קרקע היא פוגשת כל יזם וכל מושבניק וכל ישוב כפרי במדינת ישראל. נמצאות פה שתי חברות מובילות, שמקדמות את הנושא של הגידור הסולארי. זה נושא שלמעשה פגש פה כל אחד מהרגולטורים שיושבים פה.

מדובר בלמעלה מאלף ישובים שמוכרים כישוב כפרי שניתן לגדרם. זה עומד לחלוטין בעמדת משרד החקלאות. אראה לכם אחר כך איך זה נראה. מדובר בדו שימוש קלאסי. מדובר בביטחון אנרגטי, מדובר בביטחון ישובי. ישובי עוטף למשל – רשום. זה קיים. יש תמ"א חדשה מעודכנת לגידור סולארי בשנה וחודשיים האחרונות.

 << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >>   

מה רשום שם? שאנחנו צריכים לאשר כל גדר?

 << אורח >> לאנה אלנר: << אורח >>   

אני לא מדברת כרגע על עמדת משרד החקלאות. חלילה. אני מדברת על זה שזה עומד בקריטריונים של כל רגולטור שנמצא כאן מסביב לשולחן. אנו נתקלים באותן סוגיות בדיוק. על כל היקף של כל ישוב שמדובר כבין 4 ל-8 ק"מ בממוצע, אנו מסוגלים לקבל מונה אחד, מה שלא מאפשר לאף אחד, לא לישוב שזקוק לזה, משווע לזה ולא לנו כיזמים להקים מתקנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מבין את העניין של המונה. את צריכה כל מטר מונה?

 << אורח >> מירב יוסף: << אורח >>   

אסביר את סיפור חטיבת קרקע. בשנת 2018 נחתמה רפורמה בחברת החשמל, ואחד הדברים שנעשו שם נקרא חטיבת קרקע. הוא מייצר בעצם חתיכת אדמה, שנמצאת בבעלות של מה שנקרא בעלים רשום או אדם שזו חלקת האדמה שלו. יכול לקבל חיבור לאותה חלקת אדמה, חיבור אחד, ובפנים לעשות מה שהוא רוצה. אותה החלטת ממשלה בנוגע לרפורמה יצרה הרבה מאוד בעיות שעם הזמן אנו כל הזמן נתקלים בבעיות ופותרים אותן, אז אחד הפתרונות היה נושא החריגים, מה שגואטה דיבר, ועכשיו אנו עושים חלקה ב' כדי לפתור את הבעיה הזו ועכשיו הגברת מעלה את סיפור הגדרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבין שמשרד החקלאות בעד גדרות.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

גם רשות החשמל בעד גדרות. אנחנו מקווים שבחודש הקרוב תהיה הסדרה גם לגדרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור. בעוד חודשיים נקבל את זה כל התשובות.

 << דובר_המשך >> מירב יוסף: << דובר_המשך >>   

יכולת לפנות ישירות בלי צורך בוועדה ולקבל אותה תשובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד חודשיים נתכנס ותדווחי לנו. בבקשה.

 << אורח >> אלון סגל: << אורח >>   

אנחנו פועלים לקדם את המעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות מתוך חוויה של משרבר האקלים. הדיון פה עסק הרבה באחד דונם בחלקה א'. עיקר הסוגיה והפוטנציאל במגזר החקלאי זה האגרי וולטאי שמנכ"ל משרד החקלאות התייחס אליו שיש בו גם ההיבטים איך עושים את זה נכון לחקלאות ושזה יהיה טוב גם לחקלאות. יש פה פוטנציאל לתמוך בחקלאות ולא רק באנרגיה. 

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת בהקשר הזה, תכנון תשתיות החשמל. כדי להקים את האגרי וולטאי, גם בשביל חלקה א' צריך לעשות פיתוח של רשת החשמל, רשת החלוקה בישובים. בשביל לאפשר לעשות ייצור אנרגיה משמעותי בישובים, במושבים, יש לתכנן ולפתח את רשת החשמל. היום התכנון של הרשת נעשה כשכל צרכן מגיש בקשה ואז אחד מקבל, השני מקבל והשלישי כבר אין מקום ברשת ואז צריך לפתוח את הכבישים בישוב ולהקים הרבה קונפורמטורים. השיטה צריכה להיות תכנון הפוטנציאל האגרי וולטאי, תכנון פוטנציאל של ייצור אנרגיה בישוב ופיתוח הרשת בהתאם. צריך או שכל הישוב מבקש או משרד האנרגיה, משרד החקלאות פונים לחברת חשמל ויוזמים תכנון של רשת החשמל שתתמוך בייצור של אנרגיה מתחדשת בישוב.

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה שאתה אומר, שהיום מסתכלים, נגיד על המושבניק הבודד, אחד ועוד אחד ועוד אחד. לפי זה מתכננים בראייה לינארית במקום לתכנן מראש ש-50%, 60% ירצו או שטח מסוים. אני מניח שיש תשובה טובה.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

זה לא מדויק. קודם כל חברת נגה מתכננת את המערכת.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

נשמע הגיוני מה שהוא מציע ואני מניח שזה מה שאתם עושים, אני מקווה. 

 << דובר_המשך >> אלי אלישע: << דובר_המשך >>   

יחד עם חברת נגה אנו מנסים לראות את הפוטנציאל בכל הארץ, בלי קשר לאגרו וולטאי או כל טכנולוגיה כדי לראות איך  אפשר לתכנן קדימה. כי הליכי התכנון לוקחים שנים אז לוקחים בחשבון את הפוטנציאל של הספק שניתן להתקין בכל אזור ולפי זה מתכננים את הרשת. זה העיקרון. פה ושם יש מקרה- -

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>   

אצלי בישוב לקחו את כולם.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

לא אמרתי שאין אתגרים ובעיות אבל זאת השיטה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הוא אומר שבניית התשתיות לא מתבצעת בקצב הרצוי אבל כן לוקחים בחשבון את כל הנפח.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

אם קו נתקבע בגלל שיש התנגדות, זה לוקח את הזמן שלו. קשה לעשות היתרים ורישוי בארצנו הקטנה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כלומר הבעיה לא בראיית התכנון.

 << אורח >> אלי אלישע: << אורח >>   

היישום הוא קצת מורכב. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כמו עם הרצל. היה לו רעיון מצוין. הבעיה לא הייתה בחזון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נמשיך עוד חודשיים. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>