פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
14/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 268
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022, של ח"כ חיים כץ << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
איתן גינזבורג
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
חיים כץ
יעקב מרגי
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי


מוזמנים: 
	חן פליישר
	–
	עו"ד במחלקה משפטית, בנק ישראל

	גרניט אופק
	–
	הפיקוח על הבנקים- יחידת אסדרה צרכנית, בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים

	אילת שמעון
	–
	עו"ד בלשכה משפטית בשוק ההון, משרד האוצר

	מיכאל בן דהן
	–
	רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

	אלי טובול
	–
	סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

	נעמי אברהם
	–
	עו"ד ייעוץ וחקיקה, המחלקה האזרחית, משרד המשפטים

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	איתן מדמון
	–
	מנכ"ל, איגוד הבנקים

	גלי כספרי
	–
	מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

	דוד קשני
	–
	יו"ר עמותת קול בשכונות, ארגוני סיוע לדיירים

	ירון אליאס
	–
	יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

	גיל סלומון
	–
	איגוד חברות הביטוח




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	יונתן ברלינר
	–
	חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות)

	שי אבו
	–
	יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	לירז חקמון
	–
	יועמ"ש, מימון ישיר בע"מ

	דניאל מזרחי
	–
	מנכ"ל אופל בלאנס בע"מ

	עודד אופק
	–
	נציג מנהלי השקעות




ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


<< נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022, פ/2905/24 כ/901 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו ממשיכים בדיון שלישי של ועדת הכלכלה היום. אלה דיונים כבדים וחשובים, התחלנו בהוקרת אנשי ונשות המילואים ובחשיבה איך עוזרים להם - -

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

תומכי לחימה לא שווים גרוש? לא דיברתם עליהם. דיברתם רק על הלוחמים - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא נכון, אתה לא היית.

 << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >>   

הרי בלי המכשיר שלי לא תוכל - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה לא היית שם. אנחנו הזכרנו את האלוף עמרם מצנע ואת האלוף אודי אדם שהיו נוסעים במשאיות של מובילי טנקים עם מתנדבים. זה מה שהם עושים במילואים, מובילים טנקים. עמרם מצנע ואודי אדם, הם ביחידת התנדבות אז אנחנו בעד תומכי לחימה.

 << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >>   

עוד נתון – אתה יודע שהצבא מעצמו לא קורא לי למילואים? אני יכול להגיד שזה רק אחוז אחד או שני אחוזים – זה הצבא, זה לא החברה. אני מתגעגע למילואים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נכון, לא נותנים לנו לעשות מילואים.

הדיון השני היה חשוב – סוגיית חקיקה בענף התיירות – התאמות למצב גלובאלי ברכש של חבילות תיירות.

הדיון השלישי – המשך דיון – קידום הצעת חוק הבנקאות (הגבלת עמלה בעד הגשת בקשה להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022, הצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ וחברת הכנסת חוה אתי עטייה. חברי הכנסת יפתחו בקצרה, אחרי זה נציגי הממשלה הרלוונטיים, אחרי זה הגופים המרכזיים שהחוק הזה משפיע עליהם וסבב חברי כנסת.

חיים כץ ואתי, בבקשה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

הצעת החוק הזאת נולדה כי הבנקים מנצלים את היכולות שלהם לקחת מאנשים בגלל שהם יכולים. מי שבא לבקש משכנתא, משלם עמלה בגין פתיחת תיק משכנתא, שהיא אחוז מוגדר מהמשכנתא. לא שהם אומרים שפתיחת תיק של מיליון שקל עולה לי איקס ושלושה מיליון שקל עולה לי שלושה איקס. הם יודעים שהיא עולה איקס, אז למי שנחמד הם נותנים הנחה של 90% או 70%. אנחנו ניתן לך 70%. ולמי הם לא נותנים הנחה? לבלונדינים עם עיניים כחולות כי אין להם כסף, כי הם לא יכולים לשלם, אז גם קורעים אותם בריביות וגם קורעים אותם בפתיחת התיק. הבנקים, שנותנים הלוואות 20, 30 שנה צריכים להרוויח כסף. אני אמרתי שבחיים אני לא אעשה עסקים עם מי שלא מרוויח כסף וזה לגיטימי, בשביל זה הם קמו, בשביל להרוויח כסף אבל הם צריכים להרוויח כסף במידה ולא בחזירות. הנושא של פתיחת תיק זה חזירות וזה לקחת בגלל שהם יכולים. זה כמו לקחת עמלת שמירה על המניות, שמישהו קונה ניירות ערך, יש עמלת שמירה כי פעם הם היו לוקחים ניירות ושומרים אותם, היום זה שורה במחשב – עמלת שמירה – כי הם יכולים.

אז הכנסת באה ואמרה: אוקי, נכון שאתם יכולים אבל נשים לזה קץ. תרוויחו במידה. 

בשנת 2021 לקחו 16 מיליארד, לא 16? איפה אנשי המחקר, 16 מיליארד? אני חושב ש-16 מיליארד ומשכנתא ממוצעת של מיליון שקל, הבנקים הרוויחו על פתיחת תיק, רחמנא לצלן, בין 250 ל-280 מיליון שקל. נכון, קיבלנו דיבידנדים, אלה שיש להם מניות של הבנקים – לא רוצים. לא רוצים, לא צריך. תתנהגו בהגינות, ואת זה אנחנו לא רואים מהבנקים.

ולכן באה הצעת החוק הזאת, לשמור על אלה שלא יכולים כי מי שיכול מקבל את ההנחה, כי מי שיכול לא משלם כי הבנקים נחמדים אליו. כי מי שיש לו ובא לקחת משכנתא בשביל לעשות ארביטראז' על הכסף כי הוא יודע להרוויח את הכסף בריביות מהשוק, לא בשוק של היום אבל בשוק של אתמול והוא יודע להרוויח – הוא לא משלם את העמלה הזאת. מי שנלחם על החיים שלו בשביל 13 שנות עבודה בשביל לקחת משכנתא כדי לקנות בית – אותו קורעים. 

ופה הכנסת באה והחליטה, בהמשך לעבודתו של מיכאל, להוריד את מחירי התחבורה כי את מי קורעים? את מי שהם יכולים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לייקר.

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, אותו דבר פה, זה לקחת כי הם יכולים, כי הם חושבים שהם יכולים.

אז אני מקווה שכנסת ישראל תסביר היום לבנקים שזהו, תם עידן לפחות בזה, וזה הסדק בקיר. וכמה שהם יתנגדו יותר – הם יקבלו יותר בראש. כמה שהבנקים יתנגדו יותר – הם יקבלו יותר בראש. הם צריכים להרוויח במידה. אנחנו לא רוצים שהם לא ירוויחו, הם לא עובדים לשם שמיים, הם עובדים בשביל להרוויח אבל לא בשביל לקחת מה שלא צריך בגלל שהם יכולים. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך. אתי, רוצה להוסיף?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

בוקר טוב. אני אתחיל עם הפרגונים – תודה לך, אדוני היושב-ראש, וכול הכבוד לך חיים כץ. אילולא אתם הצעת החוק לא הייתה מקודמת. אנחנו צריכים לזכור שהלקוחות הם לפני הרווחים של הבנקים. וכמו שאני אומרת, בשעה טובה ומוצלחת הגענו לישורת האחרונה, הבאנו בשורה משמחת גם לרוכשי הדירות, גם לזוגות הצעירים, ואין ספק שזו הצעת חוק חברתית והיא תיטיב עם האוכלוסיות החלשות, הם יכולים לנשום לרווחה.

	אני חושבת שאנחנו נביא הישג מרשים הודות לוועדה, ואני מברכת. הצעת החוק סוף-סוף תביא לשקיפות, לשוויון, לביטול האפליה. אנחנו יודעים שהרווחים של הבנקים נוסקים ותפקידנו כחברי כנסת זה לבחון צעדים אשר יקלו ולא יכבידו על האוכלוסיות החלשות, וזו מהות העבודה שלנו. בלשון החוק – ההצעה היא לטובת הציבור. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך. נציג משרד האוצר, ולאחריו נציג בנק ישראל.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אני רפרנט פיננסים באגף תקציבים. אמרתי בדיון הקודם ואגיד את זה גם עכשיו: שר האוצר תומך בהצעה הזאת. אנחנו חושבים שלא נכון לקבוע עמלה בחקיקה, זה דברים שמצריכים גמישות גבוהה יותר ולכן יכלו לקבוע אותם ברמות יותר נמוכות כמו חקיקת משנה וכמו הוראות המפקח.



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. נציג בנק ישראל, בבקשה.

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>   

שלום. אני מנהלת את יחידת האסדרה באגף בנק-לקוח בפיקוח על הבנקים. אנחנו התייחסנו לנושא והעברנו עמדה בכתב בדיון הקודם ובה התייחסנו לרפורמה במשכנתאות שהפיקוח מקדם, שאנחנו סברנו שהיא זו שנותנת את המענה הנכון לסוגיה על-ידי זה שהיא מציגה בצורה טובה יותר את המידע ללקוח ומאפשרת לו לשפר את יכולת ההחלטה שלו וחשבנו שגם המחוקק צריך לקחת את זה בחשבון, יחד עם זאת, אמרנו שככל שבכל זאת יולט לקדם את הרעיון בחקיקה אז יש לזה חשיבות שזה יהיה על כול הגופים נותני האשראי ולא רק על הבנקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ושאנחנו מביאים בתוך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית החלה גם על הגופים החוץ-בנקאיים, של העקרונות וה - - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

תודה רבה לך על ההערה הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. חיים כץ מפרגן לבנק ישראל – לתעד בבקשה.

נציגי הבנקים, לא להתפרץ לדבריו.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אני כן אשמח להוסיף על העניין של החוץ-בנקאיים - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בן דהן, הייתה לך הזדמנות לדבר, אתה מדבר קצר. עברה דקה, אתה רוצה לדבר שוב?

 << דובר_המשך >> מיכאל בן דהן: << דובר_המשך >>   

הצעת החוק המקורית לא כללה את החוץ-בנקאיים ועכשיו הם כן כוללים את זה. אני כן אשמח להתייחס ספציפית לעניין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בדיון הקודם אמרנו שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית יכללו גופים חוץ-בנקאיים – מה שטוב לבנקים טוב לכל נותני המשכנתאות. אם תהיה לך התייחסות בהמשך... אנחנו עכשיו נותנים לנציגי הבנקים, ואנחנו מבקשים לא להתפרץ לדבריהם גם אם תשמעו משהו שאתם לא אוהבים לשמוע. היחיד שמתפרץ פה זה רון כץ, הוא היחיד הלא-מאופק. חיים לא מתפרץ, הוא רגוע.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

גם אם היא תגיד אני לא יודע מה, אני לא אעיר הערה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נציגי הבנקים, בבקשה.



 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני מנכ"ל איגוד הבנקים. אני רוצה לפתוח בדברי הסבר להצעת החוק. אני מקווה שכתוב שם שכן לא נראה שיש הלימה בין הפעולה המבצעת לבין התשלום המבוקש. אני קצת קיצרתי. 

אני רוצה להתמקד בנושא ה"כן לא נראה" כי הצעת חוק, אני לא ידוע אם מגישים על בסיס תחושות אבל גם על ההלימה הרלוונטית שמדובר עליה כי זה העיקרון עצמו. אני לא בטוח שבתהליך המהיר שבו הצעת החוק הזאת מקודמת נכללו לעומק ה - - - המקצועיים ולכן אני אבקש לחדד במספר נקודות: 1. עמלה שכזאת קיימת ברוב המוחלט של מדינות ה-OECD עם אותו מנגנון, המנגנון שמתייחס לאחוז מהיקף ההלוואה. גובה העמלה בישראל, בהשוואה למדינות ה-OECD, כי זאת נקודת הייחוס של כולנו, כשאומרים שיקר פה ויקר פה ויקר פה, אז נקודת הייחוס היא תמיד למה שקורה מחוץ לישראל. אז גובה העמלה הזאת בישראל נמוכה, ולא סתם נמוכה אלא נמוכה משמעותית והיא נמצאת בחלק התחתון. אולי יש מדינה אחת שמתקרבת אלינו והיא נמצאת פחות או יותר במספרים שלנו.

גובה העמלה שמוצעת הוא אינו מתכתב בשום צורה שהיא, בשום דרך שהיא, עם העליות שמבוצעות בפועל. אני לפחות, אני לא יודע, אולי יש, לא ראינו ולא הוצג לנו ואני לא חושב שגם למגישי ההצעה יש כזאת, איזו שהיא עבודה כלכלית שמתייחסת לאותה אמירה שכן לא נראה שיש הלימה בין הפעולה המבוקשת לבין התשלום המבוקש בגינה. אז אפשר להתכבד ולעשות איזו שהיא עבודה מסוימת כי על סמך מה נקבע הסכום הזה? אפשר היה לקבוע כול סכום שהוא.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

20 פעם ח"י.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

בסדר, אז שיהיה רשום בהצעת החוק שככה נקבעת העמלה, שזה 20 פעמים ח"י, שזה בסדר. אני רק רוצה להבין את המכניזם שההצעה הזאת מביאה פה לדיון.

אני רוצה להוסיף עוד משהו – אנחנו נמצאים על סיפן של רפורמות, שתי רפורמות מאוד גדולות בתחום המשכנתאות. את שתי הרפורמות אתם מכירים טוב, מי שהם חברי הוועדה הזאת – רפורמה שעומדת לצאת ממש בחודשים, בשבועות הקרובים  ורפורמה נוספת שהיא הרבה יותר גדולה, רפורמת ה-API, שמייצרת איזה שהוא יתרון מאוד משמעותי לגופים שיבואו ויציעו הצעות ערך עבור הלקוחות, לדברר ולתמחר את השירותים הפיננסיים השונים וביניהם גם את המשכנתאות. זאת אחת הסיבות ששתי הרפורמות האלה יצאו לדרך, אחת מהן מיידית שקורית ממש בימים אלה.

זה סכום הפסדי, ותכף אני אסביר אבל אין שום היגיון לקבוע שיש סכום הפסדי באופן גורף לכולם. יש פה איזה שהוא עיוות מסוים ותכף אסביר למה זה סכום הפסדים אבל באופן מובהק, לחלקם אין שום הצדקה לכך. למשל, יש עסקאות לא מעטות – היום מרבית הפעילות בשוק הנדל"ן היא בעסקאות תמ"א. עסקאות תמ"א הן עסקאות מאוד-מאוד מורכבות ומסובכות לכשעצמן ומגיעות לכדי חיתום בתוך המערכת הבנקאית.

יש אבחנה ביחס לסכום ההלוואה, יש יחס באבחנה לסכום הנכס. אם יש פה חשיבה מסוימת ו20- פעמים ח"י – אני מכבד את זה, אני גם באתי מבית הכנסת אבל השאלה היא שוב איזה קהל מטרה ולאן רוצים להגיע, ואני חושב - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

שמונה שעות כפול 45. לא לתת שמונה שעות, ואתה לא משלם לפקידים שלך, הקבלנים, 45 שקלים שעה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חיים, אני מבקש ממך.

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בוא, אני אתן לך - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חיים, אני מבקש ממך להתאפק. לפחות הבאת שני סוגי תחשיב, אחד מבית הכנסת ואחד לפי עבודה. בהמשך תביא לנו עוד איזה תחשיב. תמשיך אדוני.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

עכשיו אני רוצה לדבר קצת לגבי הנושא של כמה שעות לוקח החוק הזה של העבודה ומה רמת התמחור: תראו, העמלה הזאת נגבית רק כאשר הושלם התהליך או השלב הסופי של מתן המשכנתא. אני מזכיר שלפני כן, במסגרת אישורים מקומיים, שמרביתם לא מגיעים בכלל לכדי פעולת ביצוע המשכנתא, הבנקים לא גובים שום כסף מהלקוחות. יש פה עבודה עצומה, בהיקפים מאוד גדולים כי אנשים מתמחרים ובודקים, וכמות הבדיקות וכמות הבדיקות ביחס לכמות הביצועים היא מאוד משמעותית ויוצרת תהליך של עמלות שבכלל לא מתומחר במסגרת העמלה הרלוונטית הזאת.

יש את הפגישות עם הלקוחות, יש את הליכי החיתום, יש את התהליכים המשפטיים, יש את התהליכים שקשורים לעולם התפעול, יש את העולמות שקשורים להצגת  - - - למעבר עליהם ובדיקה שלהם. זה לא שמונה שעות וגם לא 10 שעות וזה גם לא 45 שקלים לשעה כי במערכת הבנקאית, וזה נתונים שמתפרסמים, היקף שעת עבודה ממוצעת בתחום הספציפי הזה, בעולמות של חיתום ובצד המשפטי, ואלה הגופים שמתעסקים בנושא המשכנתאות – לצערי הרב או לשמחתי הרבה זה רחוק מאוד מ-45 שקלים לשעה.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

זה הרווח היחיד שיש לבנק מהמשכנתא?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

יש בבנקאות עמלות...


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איתן, איתן, בשיחות מקדימות אמרתי שאני אתן לך ארבע דקות להציג, כבר עברו שש. קח עוד שלוש ותסיים.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אוקי, אז אני מסיים. אז יש את מרכיב העמלות שאמור לשקף את העלויות, ואני מסביר פה שרמת העלויות לא מתכתבת עם המספר שבהצעת החוק, ממש לא מתכתבת. אני גם לא חושב שמישהו מכם ביצע עבודה כלכלית יסודית ובא עם איזה שהוא נתון מסוים שיכול להצדיק את הסכום ביחס לנושא הספציפי הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך סכום אחר להציע? מספר אחר?

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אני לא יכול לעשות את זה מבחינה הגבלית, אני לא רוצה לבוא ולשים מספרים, אני לא יכול להתעסק עם הדברים האלה. אני מבקש מכם שתעשו את העבודה הזאת. נשב ונבצע אותה, וגם אם זה ייקח עוד קצת זמן, אנחנו נבצע תהליך שהוא הרבה יותר נכון, הרבה יותר רלוונטי ונותן מענה, בין היתר, גם לבעיה שאולי הוחלטה פה על-ידי חברי הכנסת - -

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

היה ראוי שתבוא עם נתונים, אל תפיל את זה עלינו.



 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני איגוד, אני לא יכול להביא נתונים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

בסדר, לא אתה - - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

הוא התכוון שתגיד כמה הרוויחו הבנקים בשנת 2021.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

על זה הדיון עכשיו? זה לא הדיון. אז בוא נקיים דיון - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

כמה? מספר? כמה הרוויחו הבנקים - - -

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אדוני, ביחס לאיזה היקף של נכסים? הבנקים הרוויחו השנה 18 מיליארד שקלים, כזה היקף. יש לי עוד שאלה לכבודו: על איזה היקף של אשראי למשל הרווח הזה היה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איתן, זה לא חלק מהשלוש דקות, תסיים את דבריך.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אז אני רוצה לומר כזה דבר: אנחנו נמצאים טרום שתי רפורמות מאוד משמעותיות בתחום – האחת בנושא המשכנתאות שהובאו פה על-ידי הוועדה, והשנייה היא API שגם הובאה פה על-ידי הוועדה. אני מדגיש עוד פעם - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו לא מכירים API, אצלנו לא היה API. למה אתה מתכוון, לבנקאות פתוחה open banking system?

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

כן, כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את זה אנחנו לא מכירים, זה פורמט הבנקאות הפתוחה. API זה לא אצלנו. 

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

הבנקאות הפתוחה עברה פה, בוועדה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תמשיך, איתן, למרות שקשה. תמשיך.



 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אני אומר עוד פעם – גם אם הצעת החוק באה לתקן משהו, צריך לכוון אותה למקום שהיא באה לתקן לתפיסת אותם מציעי החוק ולא באופן גורף על-פני כול המשכנתאות. יש סוגי משכנתאות ויש תחומים מסוימים שאתם יוצרים עיוותים כי אם אותה הנחה תגיע לצורך העניין גם ללקוחות שמגיעים כמשקיעים ולא כרוכשי דירה ראשונה - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

יש מצווה לדפוק את החזקים?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

לא. חבר הכנסת מרגי, אני שב ואומר עוד פעם שמדובר פה בהצעת חוק ששמה על השולחן מחיר הפסדי לשירות. יש פה מחיר הפסדי לשירות.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה העמלה באה לעשות? לא להגדיל את הרווחים של הבנק וגם לא לכסות לך את העלויות, העמלה ברציונל שלה היא דמי רצינות של הלקוח כדי לא להתיש אותך במסלול הארוך ואחר-כך יהיה לך - - -. זה דמי רצינות, בנית את הרווחים שלך על זה, יש לך רווחי אשראי לא מבוטלים מהמשכנתא, עם כול הכבוד.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אדוני, אני לא מכיר את המנגנון הזה, אני מכיר את  - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

כי אתה לא רוצה להכיר אותו.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

לא, אני לא מכיר אותו כי ככה לא עובדת בנקאות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אתה רוצה עוד ועוד ועוד.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אתה מכיר את המנגנון שבא לקוח ואתה מציע לו 75% הנחה? אתה מבין שזה לא רציני שאתה בא ללקוח ואומר לו: אני אתן לך 75% הנחה. נראה לך שזה רציני?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

זה רק מתקף את זה שזה תלוי אירוע. 

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני בא לבנק עם כבוד - -

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אדוני, זה תלוי אירוע. אני מזכיר שגם שיעור העמלה בתעריפון הוא בריינג', הוא ברווח, הוא במרווח מכיוון שכול אירוע וכול עסקה - - -



 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

איתן, אתה לא אומר מה לפי דעתכם העמלה צריכה לשקף ומה הסיבה שיש פער בין הלוואה של מיליון לשלושה מיליון. אם לפי העמלה צריכה לשקף עלות, אז צריך להגיד כמה העלות. מה ההבדל בין הלוואה של מיליון לשלושה מיליון?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אז אני אסביר: ככול שסכום ההלוואה יותר גבוה, הליכי החיתום הרבה יותר קפדניים ולוקחים הרבה יותר זמן - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

העלויות על הלווה גדולות יותר. אתה מטיל עלי חובות לכתת רגליי ולשלם עמלות, לשלם אגרות - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אתם שואלים - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

לפי מה שאתה אומר לא משכנע, אתה לא עשית שיעורי בית כי יש לך תקרה של שני מיליון – עד 5,000 שקל. אז אם זה כבר ארבעה מיליון, זה ירד ל-0.125. 

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אז אני אסביר.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

תבוא מסודר.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אדוני, אני אסביר, אני באתי מסודר ואני אסביר - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

עד שני מיליון זה רבע אחוז, מעל שני מיליון זה נשאר רבע אחוז. אז אם זה 10 מיליון זה לא יותר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איתן, לפני שתסביר ובאמת לא נעים לי להפסיק אותך שרירותית. זה לא יהיה דיון בינך לבין חיים כץ הדיון הזה וגם יש פה הרבה ח"כים וזה מעיד על חשיבות הדיון כי ח"כים באים לדיון בחוק שהוא חשוב. יש לנו אולי שעה, כשאני מעריך את הזמן, ואנחנו רוצים להגיע להקראה. כול הערה, כול ויכוח, כל ווכחנות לא תביא אותנו להקראת החוק. כול אחד ייקח את זה בחשבון ואני אשחרר. תנאמו חופשי, תגידו מה שאתם רוצים אבל אם רוצים הקראה והתקדמות - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

היה דיון מקדים, אז בואו נקדיש את הדיון להקראה.



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, היה דיון על טרומית, דיון כללי. אתה עושה דיון, עכשיו החוק בא מחדש וזכות ההתדיינות נפתחת מחדש. למשל, נכנסו פה גופים חוץ-בנקאיים שעוד לא השמיעו את דבריהם. יש לנו חובה לשמוע אותם.

אדוני, ממש דקה בלבד ואחרי זה עוד כמה דוברים, ורק ח"כים שמאוד רוצים ידברו או שתהיה הקראה. בבקשה.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני אתייחס בדקה אחת לנקודות שעלו פה: סכום ההלוואה הוא לא – אני אתן דוגמה: אם הלוואה היא ארבעה מיליון או שישה מיליון, אז אין הבדל ברמת הרצינות אבל אם ההלוואה היא ארבעה מיליון או 200,000 או 500,000, אז יש הבדל משמעותי. לכן יש דיפרנציאציה בין גובה ההלוואה לבין היקף העבודה שהבנק מבצע על-מנת לבצע בסופו של דבר את הליך החיתום ותהליך הביצוע.

מה שבטוח, ותסכימו איתי, שהרי אין היגיון במספר הזה. המספר שנמצא בתוך הצעת החוק, אין בו שום היגיון, הוא לא מתכתב עם שום עלות רלוונטית. גם אתם, בדברי ההסבר, כותבים שנראה לכם אבל שוב, בין מה שנראה לבין מה שקורה יש פער מאוד גדול.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך הצעה יותר טובה? חלופית?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני חושב שמה שאתם צריכים לבצע פה - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא, מה ההצעה שלך?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני רוצה להגיד שהיקף השעות - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אל תשלח אותנו - - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אתה בא ליישם את...

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איתן, אני יכול להגיד לך שאני חושב שחיים צריך להגדיל את הצעת החוק שלו לכול הלוואה שיש, לא רק למשכנתאות, אז שאתם באים, לפחות תבואו ממוקדים. אני לא מבין את השיח הזה בכלל, ואני כן תומך בהצעה של מרגי להגיע להקראה.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

ברשותך, אני רוצה להגיד כזה דבר: אני חושב שברמת העיקרון אני כן יכול להגיד שאני חושב שצריך לדרג את המספר הזה ביחס להיקפים מסוימים. אני חושב שאתם צריכים לקחת בחשבון שהמספר הזה לא ריאלי בכלל, ממש לא ריאלי, והדבר האחרון – הוא לא לכול סוגי האוכלוסיות. יש כול מיני סוגים של משכנתאות מורכבות מאוד, שהיקפי העבודה שמיוחסים להן הרבה יותר משמעותיים מאשר המספר שהוצע בהצעת החוק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה יתקזז ברווח. כמה אמרנו, חיים, 18 מיליארד? נראה לי שזה יתקזז ושעות העבודה יכולות להכיל את זה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

וחזרת על זה ארבע פעמים. אם זה היה כול-כך משכנע, לא היית צריך לחזור ארבע פעמים.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אדוני, חבר הכנסת כץ, אני רוצה גם להזכיר בהקשר הזה את היקף הפעילות של - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איתן, - - -  איך הוא השאיר אותנו ככה? איתן, משפט אחרון.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

- - כשאתה אומר הרבה או קצת, תתייחסו בבקשה גם לגודל ולהיקף של המערכת. זה לא חוכמה לנפנף במספר הזה כשאף אחד לא רואה מה היקף גודל המערכת, ואני מזכיר שבסופו של דבר כול הכסף הזה משתחרר חזרה להעמדת אשראי לטובת הציבור, לטובת צמיחת המשק וקרן הפנסיה של כולנו. הוא לא הולך לכיס של אף אחד.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

לא, אף אחד לא מרוויח מזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. איתן, תודה. אנחנו עוברים - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אפשר רק שאלה אינפורמטיבית?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בוודאי ולדימיר.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בהמשך להערה של משרד האוצר, האם יש עוד מקרים שאנחנו קובעים בחקיקה ראשית או מגבילים את גובה העמלה של הבנקים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש הגבלות בעמלות מסוימות אבל נמצא תשובה. בוא נתקדם.

עורכת דין לירז חקמון, יועצת משפטית של "מימון ישיר", בבקשה.

 << אורח >> לירז חקמון: << אורח >>   

שלום. יש לי רק הערה טכנית להקראה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז בהקראה. אני אוהב שאנשים ממוקדים. תודה רבה לך.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

במענה לשאלה – באותו סעיף אגב, 9ז, יש פה הגבלת מחיר בעד מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, רשאי התאגיד הבנקאי לקבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 125 שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. דני מזרחי, מנכ"ל "אופל בלאנס". אתה לא נשמע טוב. דבר. 

 << אורח >> דניאל מזרחי: << אורח >>   

אני מנכ"ל "אופל בלאנס". אנחנו חברה ציבורית למתן שירותים פיננסיים מעל 26 שנים. ברורה תכלית החקיקה, אני מבין מאיפה היא מגיעה אבל נראה לי, אדוני, כי בהצעת החוק יש חוסר הבנה ביחס לתהליכי חיתום, המשאבים הנדרשים להשקיע בין לווה ללווה, בין לווה טוב ללווה פחות טוב.

הבקשה לקבוע מחיר פיקס לכול הלווים היא חסרת היגיון ואני מיד ארחיב. הליכי חיתום בבדיקת היתכנות להעמדת הלוואה דורשת מבחינתנו השקעת משאבים הן מבחינת אופי הבטוחה, הן מבחינת אופי הלווה. במיוחד יש לקחת בחשבון, אדוני, אחריות ש - - - שומעים אותי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, תמשיך. עכשיו כבר לא שומעים אותך טוב. יש בעיה שם.

 << דובר_המשך >> דניאל מזרחי: << דובר_המשך >>   

- - - אנחנו, כגופים פיננסיים, נדרשים לבדוק יכולת החזר, כושר החזר של לווים, למה החלטנו לתת את ההלוואה שלא תעלה מחר טענה כלפינו האם - - -

יש לקחת בחשבון - - - שכנראה ידחו על-ידי המערכת הבנקאית. יש מיליון לווים שיש להם הליכים משפטיים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משפט אחרון דני, משפט סיכום שלך.

 << דובר_המשך >> דניאל מזרחי: << דובר_המשך >>   

ממש חשוב – יש לווים שנחשבים כמודרי אשראי וכנראה לא יקבלו מענה במערכת הבנקאית. לווים כאלה, שיש להשקיע בהם משאבים רבים, יש לווים שלוקחים איחוד הלוואות, לווים שיש לו כונס נכסים. יש המון לווים שנדרשים משאבים מטורפים - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, אבל עמלת פתיחת התיק לא תהיה גבוהה, מה הבעיה? תלווה אותו, תעשה מה שאתה צריך אבל תיצמד לעמלה שתיקבע פה, כמו הבנקים, כל שכן אם הם המוחלשים ביותר שבאים אליך עם יכולת פיננסית הכי נמוכה – עוד יותר להתחשב בהם. תודה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

הוא יכול עם ריביות - - -



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך, דני. עורך דין עודד אופק, איגוד חברות האשראי. קצר ולעניין.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

שלום. ראשית, קיבלנו היום בעקיפין את הנוסח של החקיקה והוא שינוי מהותי של התחום. אנחנו חושבים שראוי לאפשר לשחקנים לבחון את זה - -

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

הנוסח פורסם בשבוע שעבר, ביום רביעי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הנוסח פורסם בשבוע שעבר. לא להגיד עקיפין, לא עקיפין. אנחנו שקופים ושבוע מראש.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

אני מקבל את זה. אני רק אומר שצריך לאפשר לשחקנים להעיר את ההערות שלהם כי מדובר כאן בשינוי דרמטי של המצב. זה לא משהו קטן שאפשר ללמוד אותו תוך כדי. זה תיקון כל-כך מהיר של החקיקה, ואמר את זה גם קודמי. אני חושב שראוי, בעיקר בגלל שאנחנו באים לשרת את אותם שחקנים, את אותם לקוחות, את אותם לווים צרכניים. צריך לבדוק את הנתונים, אולי אפילו במחקר של הכנסת או בכול מחקר אחר כדי להבטיח שאנחנו נשיג את המטרה שאנחנו רוצים להשיג, אחרת זה עשוי לחטוא למטרה שלשמה זה מקודם.

נאמר כאו קודם שמה שטוב לבנקים, טוב לגופים החוץ-בנקאיים. אני לא מקבל את ההנחה הזאת כהנחת מוצא ברורה. זה עולם אחר העולם של הגופים החוץ-בנקאיים. צריך לזכור שאנחנו מדברים וכן, אנחנו רוצים לשרת את הצרכנים ואנחנו רוצים לשרת את הציבור של אותם אלה שהם מודרי אשראי או אותם אלה שלא יקבלו את ההלוואה מהבנקים, והם ילכו לגופים החוץ-בנקאיים. המטרה של הגופים החוץ-בנקאיים היא באמת לשרת את אותם לקוחות. ועד היום, לצורך העניין, לא הוגבלה היכולת לגבות דמי טיפול בגין השירות הזה. צריך להבין שהשירות החוץ-בנקאי, מרגע שאותו לקוח מקבל אותו, שלא קיבל את השירות בבנק, הוא מגיע לגוף החוץ-בנקאי ויש כאן עלויות אחרות מהעלויות של הבנקים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

ושם הוא "אוכל אותה" באמת.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

שם הוא "אוכל אותה" בריבית. שם הוא קורע אותו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברי הכנסת להתאפק. עודד, משפטי סיום בבקשה.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

יחד עם זאת, עם כל הכבוד, אנחנו מייצגים את כול התעשייה שהיא לא הבנקים ואני חושב שמגיע לנו את כול - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש פה כמה שמייצגים את כול התעשייה, אתה לא היחיד. 



 << דובר_המשך >> עודד אופק: << דובר_המשך >>   

ובכל זאת, אני אומר שהעמלה וההליך של החיתום מדי פעם כרוך במספר רב של דרישות - - - ובטח לא אותו סכום של 360 שקלים שאנחנו מדברים עליו - - - לתשומות שאנחנו נדרשים להקדיש לעניין הזה. 

אני רוצה מילת אזהרה ברשותכם, בכול זאת: אני מבין את הלחץ הציבורי. אני משרת את אותם לקוחות שאתם מבקשים לשרת - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני לא חושב שחיים כץ פעל פה בגלל לחץ ציבורי, לא נראה לי שהוא קיבל אלפי מכתבים. רוב האנשים לא יודעים על מה הם משלמים. הוא פעל פה כי הוא ראה עוול שהוא רוצה לתקן. לא ראיתי איזו מחאה ציבורית על העמלה הזאת. אם האנשים היו יודעים על מה הם חותמים, המשיח היה בא.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אם הייתה לו ברירה. אין לו ברירה, הלקוח שבוי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

טוב, לא רציתי עכשיו לעצבן אותך. משפט סיום, אדוני.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

ברשותך, שלושה משפטי סיום: ראשית, אני חושב שאנחנו רוצים לשרת את אותו ציבור. אני חושב שהחוק במתכונתו הנוכחית לא ישרת את מאושרי האשראי והוא עשוי לפגוע בהם, באותם - - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

מה, אתה הולך לסגור את העסק? בגלל החוק הזה תסגור את העסק? לא. אז במה פגעתי בו?

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

אני רק רוצה להסביר - - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

יש פה אנשים שיש להם אמנם מנת משכל לא הכי גבוהה אבל אל תזלזלו עד כדי כך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אל תשים אותנו איתך, מרגי.

 << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אני, אני. אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו בבקשה.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

ההיפך – אני פונה לאינטליגנציה שלכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עודד, תודה רבה, דבריך נשמעו. 

יש פה כנראה תומכי חוק. מי שתומך חוק, כגופים, אל תאריכו כי לא יהיה חוק אז...

 << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >>   

משפט אחד - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כלום עכשיו, כלום. יש תומכי חוק – מי שתומך בחוק אולי משפט ולא יותר. מי שמתנגד לחוק ולא השמיע את דברו – נשמע אותו יותר ממשפט. אחרי זה, אנחנו עוברים להקראה.

יונתן ברלינר מהתאחדות יועצי המשכנתאות, בבקשה.

 << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >>   

תודה רבה. אני אקצר מאוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה תומך בחוק?


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, ואני רוצה להוסיף - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קצר, יונתן.

 << דובר_המשך >> יונתן ברלינר: << דובר_המשך >>   

לעמלת פתיחת התיק יש היגיון כלכלי אמיתי, ולמרות זאת כדאי לבטל אותה. הסיבה היא שהיא גורמת ללקוחות קושי להשוות בין הצעות. כאשר לקוח משווה רק את הריבית - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

וככה זה בשום מקום בעולם, זה שזה בשום מקום בעולם - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא להתפרץ, אדוני. אני לא יודע מי אתה, לא להתפרץ.

 << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >>   

כאשר הלקוח צריך לנהל גם משא ומתן על הריבית וגם על עמלת פתיחת התיק, הדבר מבלבל וגורם קושי להשוות. גם אם צמצום העמלה היה מביא לעלייה בריביות, וכרגע מה שנראה בשוק, שהוא לא יביא לשום שינוי בריביות – כלומר, זה יהיה הורדת עמלה בלי פגיעה בלקוחות בכלל בצד השני – גם אם זה היה מביא לעלייה בריביות, זה היה נכון בשביל שלקוחות יוכלו להשוות בצורה קלה. כשמשווים רק את הריבית, יש להם מוצר אחד שהם משווים אותו וקל להשוות אותו, ולהשוות בין ההצעות השונות וזה הכול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך. גם לעניין וגם קצר.

שי אבו מאיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. אתה רק הגעת, קרעי, יש פה שבעה ח"כים שלא דיברו, אתה תתאפק. ברוך הבא, אהובי.



 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

ברוך הנמצא. לא ביקשתי מיידי. הרמתי יד, זה לא אומר מיידי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה איתנו, אני יודע. שי אבו, בבקשה, קצר ולעניין.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>   

זכיתי לקבל את הדיבור כי קרעי הגיע. קודם כל, בנושא השקיפות – אני חושב שעצם זה שהעמלה הזאת קיימת, היא מקשה היום על שקיפויות כי אנחנו רואים מה קורה בגופים חוץ-בנקאיים. כמו כן, אני רוצה להגיד שאם לא הייתי בדיון הזה ולא הייתי מבין בכלכלה, הייתי מרחם על כול אותן חברות שדיברו לפניי, זה ביזיון אחד גדול. אני חושב שהעמלה צריכה להיות ביזיון – בגימטרייה זה 75 ולא מעבר לזה כי יש כלל פשוט אחד שאומר כלל 72 – בתוך כמה זמן אחוז התשואה מכפיל את הכסף שלו. אז 72 לחלק לשמונה זה תשע שנים. 72 לחלק לשבע – תעשו את התחשיב עם עצמכם, האנשים האלה מרוויחים כסף כפול ואין שום סיבה - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אתה תומך בחוק, אז אתה צריך לדבר קצר. תודה, שי. 

מישהו שמתנגד לחוק ולא השמיע את דברו באולם. בבקשה, אדוני.

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>   

אני מארגון יועצי בנק לאומי. רציתי להעיר הערה אחת לגבי ה-20 פעמים ח"י או 360 או כול מספר מתקבל: אנחנו העברנו לבנק ישראל נתונים על עלויות – מה העלויות האמיתיות התפעוליות של הנושא של המשכנתאות, של העמדת משכנתא. מה שאני מציע, ואני חושב שזה הדבר הכי נכון והגיוני כי לזרוק מספרים כול אחד יכול – שכול בנק, אין לי מושג אם בנקים אחרים העבירו לבנק ישראל את הנתונים המדויקים, כמה עלה להם להעמיד משכנתא - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו ניתן לבנק ישראל להתייחס, אם יש להם אמירה בדבר. חיים, האם אתם תשקלו לשנות את המספר שהצגתם בחוק? 

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא ואני אסביר לך גם למה: ירדנו ל-360 כי זה שקל לחודש. זה 30 שנה, 360 חודשים, שקל לחודש. 20 ח"י. אתה מבקש - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה התחשיב השלישי שהוא הביא לנו.

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מה אתה מבקש? אתה מבקש על הלוואה ממוצעת של מיליון שקל, אתה מבקש 6.5 שקלים לחודש. אתה מדבר איתי על עלויות, על הפסדים, אתה בא לקחת מבן אדם 6.5 שקלים בחודש, בגלל שאתה יכול. אבל תבדוק - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. 




 << דובר_המשך >> ברי רוזנברג: << דובר_המשך >>   

תבדוק את העלות.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

העלות שלך בתוך הריבית - - -

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>   

לא, בנקאות לא עובדת ככה, לא, לא. אנחנו לא ממציאים את הגלגל פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ברי, תשלים את דבריך.

 << דובר_המשך >> ברי רוזנברג: << דובר_המשך >>   

שמעתי את חבר הכנסת חיים כץ וזה לא קשור למה שאמרתי. אני רק אומר שיש עלויות אמיתיות שאפשר לדון בהן אם הדיון הוא ענייני. אם הדיון לא ענייני אז כול מספר מתקבל, הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. בנק ישראל, יש לכם עמדה מוגדרת בדבר הזה ספציפית, מה צריך להיות גובה העמלה או תחשיב או הצעה או משהו?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>   

אני אשמח להתייחס. אנחנו לקראת הדיון הקודם פנינו למערכת הבנקאית וביקשנו את הנתון שברי מתייחס אליו. אנחנו קיבלנו תשובות שונות ויש חוסר אחידות בין הבנקים. לכן, אנחנו לא יכולים לקבוע סכום וגם יש לנו בעיה להציג נתונים - -


 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אז בנק שלא הביא את התשובות – שייתן את התשובות. מי שלא נתן את התשובות, שייתן תשובות כמו שצריך.

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>   

קיבלנו תשובות מכול הבנקים, התשובות שונות זו מזו, אין תשובה אחת - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אתם אומרים שאתם משאירים את זה פתוח. תודה רבה.

עוד מישהו שמנתגד לחוק בתוקף, שלא קיבל את הזכות להשמיע את דברו? 

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אני לא מתנגד בתוקף, אני רק לעניין ה - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם תהיה לך הערה בהקראה, אולי נוסיף אותה.



 << אורח >> אלי טובול: << אורח >>   

אני מרשות שוק ההון. לגבי עניין החוץ-בנקאיים של נותני שירותים פיננסיים – אם יש שוק אפור, אנחנו רוצים להעלים אותם מהעולם. אין שוק אפור, יש בעלי רישיון ויש כאלה שפועלים בלי רישיון. אנחנו מדברים על גופים מפוקחים שאנחנו נותנים להם רישיון, זה דבר ראשון.

דבר שני, צריך לזכור - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם בעד החלת החוץ-בנקאיים - -

 << דובר_המשך >> אלי טובול: << דובר_המשך >>   

אנחנו בעד להשאיר את שיקול הדעת, ואני אגיד למה אני מתכוון – זאת לא התנגדות, אני רק רוצה שתבינו שכרגע שוק האשראי לדיור, שוק המשכנתאות, נשלט באופן מוחלט על-ידי המערכת הבנקאית. זאת אומרת, כרגע אנחנו מדברים בסדר של 99% מצבר המשכנתאות מול המערכת הבנקאית. יש ציפייה שגופי האשראי החוץ-בנקאיים יתחרו במערכת הבנקאית באלמנטים מסוימים לרבדים מסוימים. אני חושב שצריך להשאיר את העניין של קביעת העמלה לשיקול המפקח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך. אנחנו עוברים להקראה אלא אם ח"כים רוצים להגיד משהו. בבקשה, קרעי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אני אשמח גם להתייחס לסוגיה הזאת, אני התחלתי לדווח לכם - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני, אתה קיבלת ראשון כמעט. אמרת את דברך. יש הקראה ותהיה איתנו. אתה מתכוון להיות איתנו כול הדיון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ודאי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז במהלך הדיון תקבל את הזכות הזאת. בדיוק במקום שבהקראה מופיעה הנקודה של מה שיש לך להגיד, אתה תעיר את ההערה. תלך איתנו צעד-צעד.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

תודה, אדוני יושב-הראש. שוב, ברכות, בהמשך לדיון הקודם על הצעת החוק הזאת, אני חושב שהיא ראויה. חברי, חבר הכנסת חיים כץ וחברת הכנסת אתי עטייה וכול מי ששותף למהלך הזה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שלא ייתכן שהצעת חוק כזאת תעבור כשהיא חלה רק הלוואות לדיור. הלוואות לדיור זה הלוואות לכאורה עם הכי הרבה עבודה בהן, ואנחנו מגבילים כאן ב-360. צריך להוסיף כאן הסתייגות, ואני מתכוון להוסיף הסתייגות כזאת אם לא תתקנו את זה, שהמגבלה תחול גם על הלוואות שאינן לדיור. היום, בהלוואה פשוטה, שהבנק לא מתאמץ רגע כמעט בשבילה, אתה משלם כאחוז מגובה ההלוואה. הלוואה בפריים של 150,000 שקל, אתה משלם אחוז וחצי, שני אחוז מגובה ההלוואה על פתיחת תיק כשאין לך כלום, לא שיעבודים ולא שום דבר. המגבלה הזאת חייבת לחול גם על הלוואות שאינן משכנתאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, חבר הכנסת קרעי. יוזמי החוק, מה דעתכם להערה הזאת?

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אם האוצר לא מתנגד זה לא מפריע לנו.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

גם אני חושבת כך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עוד מישהו לפני ההקראה? נא להקריא את החוק כפי שהוא מנוסח. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

"חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס – אנחנו ניתן את התיקון בהמשך) (הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022

תיקון כותרת פרק	1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, (להלן – החוק העיקרי), 
ב'1 			    במקום כותרת פרק ב'1 יבוא "טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד
			    פירעון ההלוואה".

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

מדובר פה בתיקון טכני כדי להתאים את כותרת הפרק גם לנושא הנוסף שהתווסף בסעיף 9ז.

"תיקון סעיף 9ז		2. בסעיף 9ז לחוק העיקרי –
				
(1) בכותרת השוליים, במקום "שינוי" יבוא "טיפול בבקשה להלוואה
      לדיור ושינוי";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
     "(א1) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי
       לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים."

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אנחנו מבקשים - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי זה "אנחנו"? הערות לסעיפים אלה בלבד.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אנחנו מציעים להגביל את זה להלוואה לדיור לדירה ראשונה ולמעט עסקאות תמ"א. אני מזכיר שוב שעסקאות תמ"א הן עסקאות מורכבות מאוד ברמת החיתום.

נושא שני – אני נורא מבקש גם מחברי הכנסת מציעי ההצעה, שגם אם התמחור, כפי שאתם רואים אותו הוא 10 שעות - - - אז תלכו עם איזה שהוא שכר ממוצע במשק כמו שהשכר במערכת הבנקאית הוא יותר גבוה מזה. תקבעו את זה למשהו אחר.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

תקשיב, כשאתה בא ונותן 90% הנחה על 2,500, אתה גובה 225 שקלים. וכשאתה קובה 225 שקלים מ-2,500 זה משפיל את הבן אדם. משפיל את זה שיש לך אופציה. כשאתה בא ולוקח מאדם על פרויקט חיים כמו רכישת דירה ואתה הולך איתו ואומר לו: אני מוריד לך 90% או 75% מגובה פתיחת תיק, זה מעליב. אז תוריד לו מה-360 כי אתה מרוויח על הריביות. קח עוד אפס אחד.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אבל אדוני, חבר הכנסת כץ - - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

טוב, דיברת, שמעתי אותך.

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

אני מאוד מבקש – אם התמחור שלך, ואתה אמרת קודם שהתמחור הוא 10 שעות, אז תתמחר את זה לפי 10 שעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. אנחנו לא משנים?

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני לא אמרתי 10, אמרתי שמונה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

לא, לא משנים.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו לא משנים.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הנוסח הזה מקובל עליכם?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני רק רוצה להוסיף שני דברים: האחד – הסכום הזה צמוד למדד, יש מנגנון הצמדה בסעיף 9ז(ג) כך שהסכום - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, זה חייב לשמור על הערך.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

- - גם סכומי המעלות האחרים שקבועים בחוק הבנקאות – גם הם צמודים למדד.

בנוסף - -



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נזכיר כול הסתייגות. רגע, מצביעים על 1(2) עכשיו, קודם הסתייגויות.

יש הסתייגויות לסעיף 1 ו-2, נכון?

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

קיבלנו הסתייגות לסעיף 2 מסיעת כחול לבן, סיעת מרצ, סיעת ישראל ביתנו, סיעת העבודה וסיעת יש עתיד, שמבקשים לשנות את הסכום כך שבמקום 360 שקלים יבוא 180 שקלים, ואולי הוא יסביר את ההסתייגוית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות הזאת, היסוד שלה הוא ביחסי הגומלין בין קואליציה לאופוזיציה. אנחנו נצביע על ההסתייגות הזאת ולא נקבל אותה. אתם צריכים להתנהג יותר טוב לבקשות של איתן גינזבורג בקואליציה, אתה תטפל בזה חיים.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

איתן, זה מטופל?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

טופל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו מצביעים על ההסתייגות הזאת - -

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו ביקשנו שיעלה ל-185.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני מוכן לקבל את ההצעה של 185 ולא 180.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו מעלים את ההסתייגות להצבעה: מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה אבל היא תעלה לדיון במליאה כולל זמן הנאומים הדרוש לכך.

הצבעה על סעיפים 1 ו-2 כפי שהוקראו בחוק. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

הסעיפים התקבלו.



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הסעיפים התקבלו פה אחד. 

הערה, בבקשה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אני מבנק ישראל, מהמחלקה המשפטית. רק הערה אחת: עולם העמלות הוא עולם מורכב ורווי תובענות ייצוגיות, ויש לעיתים אי-בהירויות שנובעות מדברי חקיקה שונים שחלים על אותו אירוע. לנו חשוב שזה לא יגיע לבית משפט ושתהיה בהירות עכשיו על מה מדובר. היה לנו איזה שיח מקדים עם מרב על הנוסח של הגדרת השירות – כתוב: טיפול בבקשה להלוואה בדיור, ובכללי עמלות אין כזה שירות.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול, וזה מתואם עם מרב, שמבחינתנו כרגע, בנוסח הכללים הנוכחי ואם יהיה שינוי אז זה לא יעבוד אבל כרגע המקבילה בכללי עמלות היא טיפול באשראי וביטחונות, כדי שלא תהיה אי הבנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני רק אשיב שאנחנו סברנו שראוי להשאיר את ההגדרה הזאת הגדרה רחבה כך שאם בעתיד בנק ישראל יחליט לשנות את שם ההגדרה יובן שמדובר בעמלה שהיא עמלה בגין פתיחת תיק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. אנחנו ממשיכים בהקראה אבל נכנס פה עכשיו בצניעות רב-סרן רמי ברדוגו, תעמוד רגע, ביום הוקרת המילואים. הוא אחיין אבל הוא לא פה בגלל זה אלא בגלל שהוא מצטיין בשירות מילואים פעיל, עשרות שנים הוא פעיל במילואים וזו גאווה שהוא נמצא איתנו ותודה שאתה פה.

ממשיכים בהקראה, בבקשה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

"תיקון סעיף 11א	3. בסעיף 11א(ב)(2) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף 9ז(א)" יבוא "בסעיף 9ז(א), 
                                             (א1)"."

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

	המשמעות של התיקון הזה היא הוספת הוראה בעיצומים כספיים כך שהמפקח יוכל להטיל עיצום כספי בגין הפרת הוראה של גביית עמלה של 360 שקלים. סכומי העיצום הכספי, כפי שהם מופיעים בחוק, עומדים על - - 


 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

בגבייה מעל 360. מעל.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

בדיוק. הפרת הוראה עלולה לגרור הטלת עיצום על המפר של אחד מהתאגידים הבנקאיים.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

בגבייה מעל 360 כי 360 זה החוק.



 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

נכון. הפרת הוראה עלולה לגרור הטלת עיצום כספי על המפר של אחד מהתאגידים הבנקאיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תקריאי עוד שני סעיפים ונצביע על שלושתם.

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

בסעיף 4 יש הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז תקריאי.

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

"תיקון סעיף 5		בסעיף 5(ג) לחוק העיקרי, במקום "קלול" יבוא "עלולה".

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

	מדובר בתיקון שלא לגמרי קשור להצעה המקורית אבל אנחנו בלשכה המשפטית קיבלנו הערות מטעם האקדמיה ללשון, שטענו שיש טעות בנוסח האזהרה, שברגע שמפרסמים הלוואה יש חובה לפי סעיף 5(ג) לחוק הבנקאות, לפרסם אזהרה בנוסח של: אי עמידה בפירעון ההלוואה ולגרור חיוב ריבית בפיגורים והליכי הוצאה לפועל. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

האזהרה זה בנקבה ולכן – עלולה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

נכון. גם המילה "עלול" מתייחסת לאי עמידה ולכן זה צריך להיות בלשון נקבה. התיקון הזה מופיע פעמיים, אני גם אקריא את זה בהמשך, ולכן אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתיקון הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. הערות על סעיף 3 ועל הסעיף הלא-ממוספר שהוקרא עכשיו. אין הערות.

מי בעד הסעיפים האלה? רון, תצביע איתי. קרעי מצביע מתי שבא לו.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אין לנו זכות כי יש לנו תקן בוועדה אז זה שאתה לא סופר את זה - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

הסעיפים התקבלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיפים אושרו פה אחד.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

	"תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
	4.
	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, אחרי סעיף 57א יבוא:


	
	
	"הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור
	57ב.
	(א)	בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי המלווה לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."



 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

וכאן אני מבקשת גם להקריא את הסעיף שמאפשר הטלת עיצום כספי בדומה לתיקון לחוק הבנקאות:

	
	"בחלק ג' לתוספת הראשונה יבוא: אחרי פרט 5, פרט 6: 
  גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות סעיף 57ב." 



 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

שאלה אינפורמטיבית לגבי העדכון לגבי 10 שקלים: יש מגבלה, כבר לא סופרים שקלים בודדים? שקל יום - - -

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

כן, זה מנגנון אחיד בחקיקה ואנחנו מעדיפים לשמור על זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לשמור על נוסח קיים.

יש הערות לסעיף הזה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

כן, אני אשמח להתייחס לסעיף בהזדמנות הזאת ל - - -



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה נציג האוצר.

 << דובר_המשך >> מיכאל בן דהן: << דובר_המשך >>   

אני אגיד שדובר כאן הרבה על ההתנהלות של הבנקים ועל איך שהם מנצלים את הכוח שלהם ואיך שהם מנצלים את הכוח שלהם מול הלקוחות וכולי. אני אגיד שהשוק החוץ-בנקאי הוא שוק שונה בתכלית, הוא פרומיל מהמשכנתאות במשק. הם נאבקים כדי להילחם במערכת הבנקאית ולהוסיף תחרות לשוק בישראל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איך אתם עוזרים להם בזה?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

אני יכול לפרט בהמשך, יש לנו הרבה צעדים שאנחנו - -

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

הקצאת אשראי זול כמו שהם מקצים לבנקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רון, אתה רוצה לפתור את כול בעיית הבנקאות? תשמור משהו לשבוע הבא.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אם הם מפוקחים, תן להם הקצאת אשראי זול.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שאני אומר, תנו להם להיכנס. צריך באמת לפתוח את השוק הזה כי אין תחרות היום. מי שמגיע לגופים החוץ-בנקאיים זה כי הבנקים לא רצו לקבל אותו ושם הוא בכלל אוכל אותה. זו האמת להיום. עד שלא נפתח את זה כמו שצריך, אנחנו נישאר באותה סיטואציה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה שרון אומר, שכשאתה מסתכל על שוק ההון, יש חוץ-בנקאיים שהם בבורסה, תראה את הרווחים שלהם בחצי השנה האחרונה.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

יש שונות מאוד גדולה בין החברות החוץ-בנקאיות. זה לא כמו הבנקאים שהתשואה להון שם היא יחסית אחידה, יש הרבה מאוד גופים שמתעסקים בהרבה מאוד סקטורים שונים וזה מאוד משתנה כי יש גם חברות שמפסידות כסף, זה לא רק חברות שמרוויחות כסף.

אני אגיד שבאופן כללי השוק הזה עוד לא התפתח, אנחנו לא יודעים איזה מוצרים הולכים להציע ללקוחות ואנחנו רוצים להשאיר את הגמישות לגופים האלה, שבאמת יוכלו לבוא – אני מזכיר שהתמריץ שלהם זה להילחם בבנקים ולהוסיף את התחרות למשק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני בעד אבל תעזרו להם.



 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

חלק מהמדיניות של משרד האוצר בתחום הפיננסי זה לאפשר לגופים החוץ-בנקאיים להתחרות במערכת הבנקאית - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא המצב היום.

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

- - ובאמת יש את החוק שעבר בוועדת הכספים, בדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית שנוגע בדיוק לאפשרות הזאת, להרחיב את - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז מה אתה אומר, שאתה לא רוצה את הגופים החוץ-בנקאיים בפנים? דבר עברית. אתה לא רוצה את הגופים החוץ-בנקאיים בחוק הזה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל תחייה עם זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע. אתם רוצים אותם, כן? יפה. אז אנחנו ממשיכים. העמדה לא התקבלה.

הסתייגויות לסעיף 5.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

יש הסתייגות זהה להסתייגות הקודמת שבמקום 360 שקלים - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין צורך להקריא, אנחנו מצביעים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אני מצטרף להסתייגויות האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה מצטרף? לאסוף שעות דיבור? ככה אתה עובד? הבנתי אותך. לפחות אתה לא נואם בוועדת הכלכלה אז אין לנו בעיה.

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה. 

מי בעד סעיף 4 והנוסח הנוסף? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סעיף 4 אושר פה אחד. 

נעבור לסעיף 5.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

	"תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
	5.
	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 59א2 יבוא:


	
	
	"הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור
	59א3.
	(א)	בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

	
	
	
	
	
	
	(ג)	בסעיף זה, "הלוואה לדיור" – כהגדרתה בסעיף 59א1(ה)."

	
	
	
	
	בחלק ג' לתוספת השלישית אחרי פרט 4 יבוא 4א: 
גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות סעיף 59א3."



 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

גם כאן מדובר על הוראה לגבי העיצום הכספי במדרג הגבוה. אותה הוראה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הערות לסעיף 5 של הנוכחים? אין. יש הסתייגויות?

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בואו נצביע על ההסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות לסעיף 5, מי נגד?
הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה אבל היא תעבור למליאה לזמן דיון ונאום.
 
עכשיו אנחנו מצביעים על סעיף 5 כפי שהוקרא. מי בעד סעיף 5?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הסעיף אושר פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים.

נעבור לסעיף 6.

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

	"תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
	6.
	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016 – 


	
	
	(1)	אחרי סעיף 44ד יבוא:

	
	
	
	"הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור
	44ה.
	(א)	בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.

	
	
	
	
	
	(ב)	הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

	
	
	
	
	
	(ג)	בסעיף זה, "הלוואה לדיור" – כהגדרתה בסעיף 44ג(ה).";

	
	
	(2)	בסעיף 47(א1), במקום "עלול" יבוא "עלולה";"

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

שזה התיקון המשלים.

	
	
	
"(3)	בסעיף 72(ב), אחרי פסקה 24ב יבוא 24ג:

	
	
	
	בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי אשר גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות סעיף 44ה."



 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

גם כאן סכום העיצום הכספי הוא הסכום הבסיסי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. יש הסתייגויות לסעיף 6? הערות לסעיף 6. עודד אופק, איגוד חברות האשראי בזום, בבקשה.

 << אורח >> עודד אופק: << אורח >>   

תודה, אדוני. שתי הערות ובשים לב לזמן שיש לי אעשה את זה ממש מהר: 1. אנחנו מבקשים לאפשר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לקבוע את שיעור העמלה על בסיס הרכיבים התחרותיים כפי שהיא תלמד אותם, כפי שהציע אלי טובול במהלך הדיון.

הנושא השני - - - להפעיל שוויון מהותי בין הבנקים לבין נותני אשראי חוץ-בנקאי, לגבי האזהרה שקבועה בסעיף 47: אי עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלול לכרוך ריבית פיגורים בהליכי הוצאה לפועל. לא רק עלולה אלא שזה יהיה לפי העניין, שפירעון ההלוואה או החזר האשראי לפי העניין כי זה לא רלוונטי להקריא את האזהרה הזאת באופן מלא וכול פרסום של נותני אשראי חוץ-בנקאי בדיוק כפי שחל בבנקים. להפעיל שוויון מהותי מוחלט בין שני הגופים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

על שתי ההערות – התייחסות של יוזמי החוק? 

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

תקשיב, אני לא מקבל את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

על העברת הסמכות?

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ועל השני?

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני לא יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עוד התייחסויות?

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

רון, מה אתה אומר?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מקבל את זה, יכול להיות שצריך להרחיב את החוק הזה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

לא, הוא מדבר על שוויון בינם לבין הבנקים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שצריך להיות שוויון מלא, אני חושב שצריך לתת להם הרבה יותר אפשרויות וצריך להרחיב את כול השוק הזה. כול השוק הזה מצומצם בצורה לא הגיונית אבל טוב, התחלתם עם משהו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היועצת המשפטית של הוועדה גם אומרת שנוסח האזהרה אמור להיות אחיד בין סוגי ההלוואה. מישהי מרימה יד בזום, נא לפתוח לה.

 << אורח >> לירז חקמון: << אורח >>   

אני יועצת משפטית של "מימון ישיר". הערה טכנית, כמו שביקשתי קודם לכן, לגבי נוסח האזהרה: העניין הוא לא רק אחדות אלא שכיום, בלי שהסעיף מנוסח, יש בלבול – זה מבלבל את הלקוח שמכירים לו בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי, הוא מאוד מתבלבל, הוא שואל אם זה הלוואה, אם זה אשראי. ולכן, ביקשנו לפי העניין – אם זה הלוואה, שיהיה הלוואה ואם זה אשראי, שיהיה אשראי. לגבי האחידות בבנקים, כמובן. הדבר הוא טכני לחלוטין ונועד למנוע בלבול בעיקר מצד הלקוחות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. היועצת המשפטית תתייחס, בבקשה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אני סבורה שכן צריכה להישאר פה אחידות – הלוואה היא הלוואה, בין אם זה באמצעות מתן אשראי ובין אם זה הלוואה מהבנק. אני חושבת שזה די ברור ללקוח וזה מה שזה צריך להיות – ברור ובהיר ללקוח, שכשהוא לוקח כסף מגוף פיננסי הוא עלול לעמוד בפני סכנה שאם הוא לא יחזיר את הכספים זה יגרור הליכי הוצאה לפועל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. הסתייגויות לסעיף 6 יש?

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה. 

עכשיו אנחנו מצביעים על סעיף 6. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סעיף 6 התקבל פה אחד. 

נא להקריא את סעיף 7.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

	"תחילה ותחולה
	7.
	תחילתו של חוק זה ביום שהוועדה תקבע (להלן – יום התחילה) והוא יחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך."



 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

אני סבורה שאולי כדאי לשמוע את הגופים כדי לדעת אם נדרשת איזו שהיא היערכות מסוימת ולקבוע מועד תחילה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה. בנק ישראל והגופים, מי שיש לו התייחסות לסעיף התחולה, בבקשה. בנק ישראל ראשון, יש התייחסות?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>   

לנו אין התייחסות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין. גופים אחרים, התייחסות לסעיף 7?

 << אורח >> איתן מדמון: << אורח >>   

שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חיים ביקש חודש ואנחנו נשבור אותו היום ונעשה חודשיים. 

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

תגיד שאתה רוצה חודש, תהיה לארג' בכסף קטן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז מתי זה נכנס לתוקף?

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

אנחנו באופן כללי מעדיפים שזה לא יהיה מספר חודשים מיום הפרסום אלא באמת לקבוע - - - ולכן האופציה היא 1 באוגוסט, 1 בספמטבר?

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

1 באוגוסט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

15 באוגוסט זה טוב? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

תעשה את יום התחילה בט"ו באב, זה בערך ב-15 באוגוסט השנה.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני לא יודע אם יש פה הרבה אהבה לחוק הזה אבל...

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

יש לנו אהבה לאזרחי ישראל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תשמעו, זה חוק שהולך להיטיב איתו. 

אני רוצה לברך - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

רגע, יש עוד הסתייגות שלא הצבענו עליה.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>   

קודם כול צריך להעמיד להצבעה את סעיף 7.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש הסתייגות על סעיף 7?

 << דובר_המשך >> מרב תורג'מן: << דובר_המשך >>   

לא. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

יש הסתייגות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, קרעי. 15 באוגוסט זה דווקא טוב כי אין הרבה פעילות עסקית ואז זה מאפשר זמן להתארגן.

15 באוגוסט ותכף נצביע על ההסתייגות הזאת.

מי בעד סעיף 7 כולל תאריך ספציפי 15 באוגוסט לתחולה?
הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

התקבל פה אחד.

הסתייגות כללית שהוצגה על-ידי חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה משפט אחד: - - 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

רגע, הוא הציג לי אותה ואני מצטרף.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לציין שקרעי עקבי בסוגיית הבנקים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

רון מצטרף. אני רק רוצה להראות לכם - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רון, שלא תצטער על זה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

- - את גודל האבסורד. אדוני יושב-הראש, הלוואה של 300,000 שקל שהיא אינה הלוואה לדיור, משלמים עליה בבנק לאומי 4,500 שקל עמלת פתיחת תיק; בבנק הפועלים 3,000 שקל; בבנק דיסקונט 7,500 שקל עמלת פתיחת תיק. אנחנו נתקן את זה כאן, זה בדיוק אותו רעיון. זאת שערורייה – עד 100,000 שקל אתה לא משלם שקל. 101,000 שקל – אתה משלם לפי אחוז, אחוז וחצי, שני אחוז, שניים וחצי אחוז, תלוי באיזה בנק. לכן, ההסתייגות שלי שהחוק הזה יחול גם על הלוואות שאינן לדיור.


 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אני הפסקתי לקחת - - - בלי עמלות ובלי...


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני לא רוצה למהר בדבר, ההערה שלך הייתה גם קודם. אתה אומר שאם זה חל על משכנתה שיש בה עבודת ניירת, איך זה לא חל על הלוואה באותו היקף?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

כל שכן וקל וחומר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ולמה לא הכנסנו את זה לחוק?



 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אם תשאל אותי, אני משתדל לכבד את מילותיי. החוק הזה שעבר - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבנתי. קיבלת את ברכת הממשלה - -

 << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

- - קיבלתי את ברכת האוצר כמו שזה.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

נכון. זה צעד ראשון.

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

הוא אומר – אם הוא מסכים, תכניס. אם הוא לא מסכים - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

היה על זה דיון?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

בדיון הקודם העלינו את זה.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, האוצר פה. אתה רוצה לצאת להתייעצות עם שר האוצר? 

חמש דקות הפסקה, תחזור עם תשובה משר האוצר.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:19 ונתחדשה בשעה 13:22.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, מתחילים. נציג האוצר, יש לך תשובה עקרונית של האוצר?

 << אורח >> מיכאל בן דהן: << אורח >>   

כן. אני אגיד שיש הרבה - - - הלוואות והרבה מאוד מורכבויות בעניין הזה וזה משהו שדורש בחינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ולכן אתם נגד. בסדר, זה משתלב עם העובדה שחיים אמר שהוא יכבד את עמדת האוצר כי הוא תיאם את החוק הזה והוא נתמך על-ידי האוצר והוא לא יעשה מהלך חד-צדדי מאסיבי שלא תואם מראש. יש מקום לבחון את החקיקה הזאת בעתיד כי אם לעשות הלוואה פשוטה עם פחות ניירת תעלה בעמלות יקרות יותר – יש מה לעשות עוד סדר בדבר. המשך יבוא. לעת עתה זה לא יכלל בחוק.

מי בעד סעיף 7, תחולה? רגע, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי?
הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה, היא תגיע למליאה.

מי בעד סעיף 7 כפי שהוקרא?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אושר. אז החוק הזה מאושר ויגיע למליאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מברכים את יוזמי החוק ושמחים שנקל קצת על לוקחי המשכנתאות. 

 << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני מברך את יו"ר הוועדה. בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על רגישותך החברתית. אלה שמכירים אותך לא היו צריכים לחכות ולשמוע. ראיתי בעבר את יושרך, ראיתי את פעילותך למען הציבור. אשרי האנשים שיש להם מייצגים כמוך. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:46. << סיום >>