פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 09/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 127 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרס 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> סוגיות וחסמים בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: מירב אבירן – משרד הרווחה והביטחון החברתי אור יצחקי – ועדת מנכ"לים, משרד ראש הממשלה אלכסנדר קוקוי – ראש מדור כלכלה, מתפ"ש, משרד הביטחון אע"צ מיכל רובין – קמ"ט תעסוקה, מנהל אזרחי, משרד הביטחון מיטל כהן שבתאי – מנהלת, אגף מוסדות סיעוד, רשות האוכלוסייה וההגירה ידידיה צוריאל – מנכ"ל, רשת יקירי נחי כץ – מנכ"ל קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל יולי גת – יו"ר, קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל אביטוב זלקין – חבר הנהלה, קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל ניר פז – סמנכ"ל כספים, רשת סיעוד ביחד אלי גרגיר – סמנכ"ל, רשת עמל ומעבר משתתפים באמצעים מקוונים: צפרירה הלל דיאמנט – מנהלת, המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: שרון ברק, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סוגיות וחסמים בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צוהריים טובים שלום לכולם. היום יום ראשון בשבוע ט' באדר תשפ"ה 9 בינואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא סוגיות וחסמים בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי. הישיבה מתקיימת לבקשת קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל. בישיבה נעלה מספר סוגיות וביניהם הגעת העובדים הזרים מנפאל באופן מהיר כולל הגדלת מכסות היתרים ענפיות באופן משמעותי וחלוקת היתרים מהירה ללא המתנה של חודשים בין קול קורא אחד לשני. מניעת הישענות בלעדית על נפאל. בשנתיים האחרונות הוועדה טענה שוב ושוב שאסור להסתמך על מדינה אחת בענף מסוים. ענף שלם לא יכול להיות תלוי ברצונה הטוב של מדינה זרה אחת, חייב להרחיב את ההסכמים הבילטרליים לעוד מדינות. למרות שהעובדים הנפאליים מצוינים ומנהלי המוסדות מרוצים מהם מאוד ואף ראינו בעצמנו בסיורי ועדה שקיימנו ודיברנו עם העובדים הנפאליים שהם עובדים מצוינים. עם פרוץ המלחמה הייתה עצירה של הגעתם ארצה בשל החלטות ממשלת נפאל עד לאחרונה. בנוסף, נדון היום על ההכשרות של העובדים הזרים שמגיעים לענף הסיעוד המוסדי, שיפור תהליכי המיון והכשרה של העובדים עוד במדינת המוצא. בסיורים שקיימנו שמענו שתהליך ההכשרה של העובדים שמגיעים ארוך ולוקח זמן רב. בנוסף, ישנה בעיה של עובדים זרים בסיעוד המוסדי שעוברים ממוסד למוסד ללא יציבות תעסוקתית החשובה מאוד למטופלים הדיירים הסיעודיים במוסדות. גם כאן אבקש לשמוע מרשות האוכלוסין וההגירה מה ניתן לעשות כדי לצמצם את המעברים של המטפלים בין מוסד למוסד והבעיות שנוצרות למוסדות שהמטפלים עוזבים אותם ונשארים בלי כוח אדם חשוב שיטפל בקשישים שזקוקים לטיפול רגיש ואינטימי של המטפל. נושא נוסף – 1,000 העובדים הפלסטינים שעובדים היום במוסדות הסיעוד. ישנם קשיים כגון חיוב הגעה למחסום לסגירת מעגל המונע מהם לעבוד באופן מלא במוסד ופקקים במחסומים המונעים את הגעתם למוסד. אנחנו נתחיל עם נחי כץ מנכ"ל קדם שיציג לנו את הנושא. בסדר ותעלה את כל הטיעונים ואחר כך נשאל אותם לגבי המכסות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> גם מנהלי תכנון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם. אנחנו רוצים לדעת כמה מכסות. ועדת מנכ"לים כמה אישרה כמה מומשו, נוצלו. אז אתה רוצה להתחיל? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן, אני אפתח. גבירתי יושבת-הראש, תודה רבה על הדיון. אנחנו מדברים על איכות טיפול בזקן סיעודי במוסד. לא מדובר במטפל על אדם אחד כמו בבית, אלא מטפל אחד על חמישה-שישה זקנים, לקלח אותם בשעה אחת, להאכיל את כולם ביחד להחליף להם חיתולים ובגדים ולשנות תנוחות בלילה. אני חושב שזאת עבודה כמעט הכי קשה במשק. אין ישראלים בתחום הזה – לפחות לא נכנסים בכלל – וכוח אדם זר זה הפתרון היחיד. הנפאלים הגיעו וזו ברכה עצומה, הם עובדים מדהימים. הם הגיעו בקורונה. אני חושב ששיתוף הפעולה עם רשות האוכלוסין והוא מדהים, אנחנו רואים עין בעין את החשיבות ואת איכות הטיפול, גם של משרד הבריאות, ואנחנו מעריכים את זה. אני מבין שצפי בזום. אני חושב שכולנו מבינים מה צריך לעשות כדי שיהיה טיפול איכותי, אבל בפועל, בנקודת הזמן הזאת, יש היום מאות זקנים ששוכבים בתוך הצואה שלהם, סליחה שאני אומר, ואין מי שיחליף להם. אין ידיים עובדות וצריך הרבה מאוד. צריך לפתוח את המכסה ולפתוח את כל החסמים ופשוט להביא. יש בנפאל בטוח יש מעל 1,000 מטפלים שיושבים ומחכים לעלות על מטוס ולהגיע לאותם מאות זקנים ששוכבים עכשיו וזקוקים למישהו שיטפל בהם. ויש חסמים שאני מקווה אולי פה בוועדה יהיה אפשר לחבר רגע את הנקודות, כי זה מפוזר על כמה יחידות. כנראה יש חסמים בירוקרטיים או רגולטורים. יש את נושא האגרות שאנחנו יודעים זה בטיפול של הוועדה במסלול אחר ואנחנו מודים על הטיפול הזה, זה מדהים ואנחנו מקווים שזה ייסגר. אבל יש עוד חסמים ואנחנו לא מבינים למה אי אפשר לפתור אותם, למה כל פעם משחררים בפעימות של 250. המכסה מתמלאת תוך מספר ימים. בספטמבר זה היה תוך 48 שעות או אפילו פחות וצריך לחכות חודשיים עד שיצא קול קורא חדש. למה? יש עובדים יש מטפלים יש זקנים – תחברו. יש מכסה, יודעים כמה צריך לאייש – תאיישו. לא פעם זה לא ספציפי, זו המערכת, צריך לקבל פה החלטות. הענף שלנו נשען על 1,000 פלסטינים וממה שאני שומע הם עובדים טובים אחד-אחד. יש פה ושם בעיות אבל בסטטיסטיקה זה בסדר. אבל לאחרונה, מאז פרוץ המלחמה, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי להעסיק אותם. עוד מעט אני אתן למנהלים שהגיעו וטרחו להציג את הנושא של הקושי בהעסקה ואולי גם פתרונות, אך בהתאם למה שאנחנו שומעים הצפי הוא שבשנה הקרובה הם לא יהיו בענף שלנו. לא יהיה אפשר להעסיק אותם, כי ההעסקה הזאת הולכת והופכת להיות קשה יותר ויותר. אנחנו צריכים ליצור חלופות. אם אנחנו יודעים שאנחנו מסתמכים על 1,000 – תפתחו את המכסה ב-1,000 ויש 1,000 נפאלים ובואו תביאו אותם. זה נושא אחד. עד אז, עד שנותנים פתרון ל-1,000 הפלסטינים, אנחנו מבקשים גם שלא תהיה אכיפה. בחודשיים שלושה האחרונים היו לפחות שני מוסדות - - רשות האוכלוסין נתקלה בעובד זר לא חוקי שעובד במוסד והוציאה אותו מהמדינה. זה אומר שאותו מוסד יום אחרי זה אין לו מי שיטפל בזקן. זה אי אכיפה שהייתה בתחילת המלחמה, עד אפריל, אנחנו מבקשים להאריך אותה. דבר ראשון לא להיכנס למוסדות לאכיפה, אלה אנשים שמטפלים בזקנים. זה לא מותרות או משהו כזה. זה נכון שזה לא בדיוק לפי הקריטריונים, אבל אנחנו במצב חירום וצריך להבין את זה ולתת לזה פתרון ואתם יודעים לתת לזה פתרון, צריך רק לקבל את ההחלטה. נושא נוסף שדיברת עליו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הניוד. המעבר. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הניוד וההסכם הבילטרלי. יש היום במוסדות טיילת של עובדים, בעיקר בצפון וזו בעיה עם המלחמה וגם קצת בדרום. העובדים מאוד רוצים להיות בתל אביב וזה בסדר, אבל המעסיקים צריכים מישהו שיטפל בזקנים. לצורך העניין, אם יש מוסד בעפולה או בצפון שקיבל היתר, הביא עובדים, השקיע את האגרה, עשה את כל המסלול והתחיל הכשרה איתם והם אומרים לו שהם הלכו לתל אביב כי מותר להם – זה לא תקין. כמו שזקן בבית שלו שמקבל מטפל והמטפל מוצמד לאותו בית של הזקן אותו דבר גם פה, זה טיפול אישי אינטימי מאוד. כמו שאמרתי, זה מטפל שעובד עם זקנים מקלח אותם, עם כל האינטימיות שבעניין, מאכיל אותם, יש קשרים אישיים – זה לא יכול להיות טיילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה תיקון חקיקה? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני חושב שיש אמצעים - - - אבל אפשר אולי ועדת חריגים. אם עובד באמת רוצה לעבור לתל אביב – שישטח את הטיעונים שלו, תהיה ועדה של רשות האוכלוסין איתנו או עם משרד הבריאות, מי שצריך, ואם יש צורך – יתנו לו מענה, אבל לא ככה – הלכתי מההוא הלכתי להוא, נעבור להוא, בא לי להיות ליד הסופרלנד בראשון אז נלך עכשיו למוסד בראשון. זה לא עובד ככה זה לא נכון כלפי הזקן. עזבו אותנו כמעסיקים או כלפי המערכת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואם הוא רוצה לחזור? אז זה בסדר בחזרה, הוא עוזב ואחר כך הוא רוצה לחזור? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה, אבל סתם לעבור ממוסד למוסד כל יום במקום אחר או כל שבוע או כל חודש, זה לא נכון כלפי טיפול בזקן סיעודי. אם אפשר, אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לאביטוב, אולי בנושא הפלסטינים או בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק שנייה. כמה מוסדות סיעודיים יש בארץ שהם נקראים רווחה ובריאות? כמה בסך הכל יש? אני רק רוצה לדעת כמה מוסדות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש פה את נציגי הממשלה, אבל אנחנו יודעים על כ-250 מוסדות סיעודיים תחת פיקוח של משרד הבריאות. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> חלקם. יש גם רווחה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> וברווחה יש כ-100 בתי אבות שהם תחת חוק הפיקוח על המעונות. כ-70 מתוכם ממה שאני יודע הם משולבים זאת אומרת קומה אחת זה סיעוד קומה שנייה זה רווחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה ההבדל בין בתי אבות למוסדות? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה בעיקר מחלקות שבתוך - - - זאת אומרת, יכול להיות בית אבות קומה אחת עם מחלקה סיעודית ברישיון משרד הבריאות וקומה אחרת מחלקת תשושים תחת פיקוח משרד הרווחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> זאת אומרת המוסד יהיה אותו מוסד, רק משרד הרווחה משתמש בביטוי "בית אבות" בעוד משרד הבריאות משתמש בביטוי "מוסד גריאטרי" או סיעודי. אני מיד אתייחס לסוגיית הפלסטינים אבל אני רוצה להתייחס לסיפה בדבריו של נחי. הטיילת בין המוסדות קיימת בגלל שקיים מחסור תמידי. אם לא היה מחסור תמידי אז מטפל גם אם הוא היה רוצה לעבור מטבריה לתל אביב או מעפולה לירושלים, הוא לא יכול היה כי למוסדות היו מספיק עובדים. אני מדבר כמנהל מוסד, אני מנהל את בית האבות נווה הורים בירושלים, בפועל יש מחסור תמידי בכל בתי האבות. אם היינו מביאים הנה עכשיו 200 מנהלי בתי אבות, כולם בלי יוצא מן הכלל היו מדברים על מחסור תמידי בעובדים. נוח לכולנו להתעלם מזקנים. באמת שנוח לכולנו להתעלם מזקנים. אף אחד לא רוצה לעבוד בזקנה. אם נלך לבית ספר לאחיות ונשאל כמה מהן רוצות לעבוד בזקנה התשובה תהיה אף אחת. כולן רוצות להיות מיילדות או בחדר ניתוח וכך גם פיזיותרפיסטיות ומרפאות בעיסוק. וכשאנחנו מגיעים לכוח עזר, כמו שאמר נחי – אין ישראלים בתחום. שנים אמרו משרדי הממשלה לא, אסור לקבל עובדים זרים כי זה יגרום לאבטלה אז כבר מבינים שאין ברירה. יש מכסה של 1,000 פלסטינים – תכף נדבר עליהם – ויש מכסה של הנפאלים והיא לא מספיקה. אני רוצה להתמקד רגע בסוגית הפלסטינים ואני אקח כדוגמה את נווה הורים. לנו יש היתרים לעשרה עובדים פלסטינים כולם מבית לחם. העובדים שמגיעים עובדים מצוינים, אך המחסומים נסגרים והעובד שלי לא יכול לעבור והוא מצלם לי היתר עבודה של עובד שגר לידו בבית לחם, עובד שעובד בהדסה שיש לו על הרישיון חותמת איש צוות רפואי והוא יכול לעבור במחסום. עובד שעושה את אותה עבודה בבית אבות – אין לו את החותמת הזו. פנינו לכל מי שאפשר והתשובה הייתה לא, אי אפשר שגם עובדים שלכם יקבלו את החותמת הזו. אז למה? אז מה? מה ההבדל בין כוח עזר בהדסה או כוח עזר בשערי צדק לבית כוח עזר בבית אבות שמנהל ידידיה או בבית אבות שאני מנהל. מה הסיבה? למה עובד בהדסה – מדינת ישראל אומרת שהיא מכירה בזה והיא נותנת לו חותמת של איש צוות רפואי על הרישיון שלו, מקלה עליו לעבור במעברים ועובדים אחרים לא? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אנחנו נחשבים בית חולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. בהמשך הוא ייתן את ה - - - << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> כן. אנחנו בית חולים. אנחנו בית חולים גריאטרי בהגדרת משרד הבריאות של מדינת ישראל לא אנחנו המצאנו. אי אפשר לומר אנחנו כמדינה מבינים שיש מחסור לכן נאפשר לעובדים להגיע לבתי חולים אבל לא נאפשר להם להגיע לבתי אבות. אני אסיים במשפט אחרון. רוב הנוכחים פה צעירים, אנשים בגילי ובוודאי מבוגרים אחרים לא היו רוצים שילדיהם יעסקו בטיפול סיעודי. אף אחד מאיתנו לא רואה את זה כייעוד לטפל ולהחליף חיתולים. לא הילדים שלי לא הנכדים של אף אחד אחר, גם לא שלכם, גם לא אחים שלכם ובוודאי לא אתם. תנו לנו את הפתרונות אנחנו לא מבקשים כסף, אנחנו מבקשים את האפשרות ואת כלי העבודה כדי שאנחנו נוכל לעשות עבודה שאף אחד אחר לא רוצה לטפל בזקנים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה ידידיה עכשיו? << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> כן. ידידיה צוריאל. לגבי העובדים. לגבי העובדים – כרגע כל העובדים שמגיעים לבתי האבות הם מנפאל. אני חושב שאפשר להוסיף הסכם בילטרלי עם עוד מדינה, זה גם נכון בתוך בתי האבות לעשות את הגיוון עם הדיירים, וגם מבחינת העובדים שנוכל לקבל, כי אנחנו מעסיקים היום את העובדים הנפאלים שהם עובדים מצוינים אבל יש מחסור גדול של עובדים. הניוד – הזכירו זאת גם קודם, זה בעיקר פוגע ברצף התפקודי. זאת אומרת, אם קשיש מכיר איזה שהוא מטפל מסוים שהוא עובד איתו הוא יודע את הצרכים שלו את הרגישויות שלו והוא מתחלף – זה גם מבלבל אותם. זאת אומרת זה גורם להם גם איזושהי פגיעה ברצף הטיפולי בדייר עצמו. זה לגבי העובדים הנפאליים. לגבי העובדים מהרשות יש לנו איזו שהיא בעיה מבחינת העובדים, זאת אומרת אם אנחנו למשל מגישים עובד שרוצים להחליף אותו בעובד אחר – הביטול נעשה באופן מידי והעובד החדש שאנחנו רוצים להוסיף הוא מתקבל אחרי חודש, אנחנו נמצאים בהמתנה ארוכה, באיזשהו פער גדול ולפעמים אם יש עובד שהוא לא טוב אנחנו נשקול אם אני מוציא אותו כשיש שלי מחסור של עובדים. אני חושב שהתהליך שם אמור להיות בבדיקה, זאת אומרת, אל תבטלו את האישור הקיים עד שיש את האישור החדש זה יעבור באופן מובנה. דבר נוסף, מבחינת האישורים – אם מוסד קיבל אישור מסוים להעסקת עובדים ועבר חודש ועובד יצא ולא קיבלנו עובד אחר, האישורים מתבטלים וצריך להגיש את כל המסמכים מחדש. זה סוג של בירוקרטיה. צריך לבדוק את הנושא הזה בעובדים מהרשות, שאם מוסד קיבל אישורים מסוימים, אם למשל יש לו עשרה אישורים יש כמות של עובדים גם כן, אני מגיש בקשה ואם במהלך חודש לא החלפנו שהאישור של המוסד יישאר לתקופה של שנה או לא יודע חצי שנה. שיהיה איזה שהוא רצף לאישורים כי האישורים מתבטלים. זאת אומרת, אם אני לפני המלחמה העסקתי כמות מסוימת של עובדים, היום אני אוחז ב-50% מבחינת כמות העובדים מהרשות, והבקשה לחדש אותם קשה מאוד בירוקרטית. יש אצלי מוסד מסוים ששינו לא את הרישיון, היו שם ארבעה עובדים ביקשנו לשנות את אותם עובדים לרישיון החדש וביטלו את ארבעת העובדים. שלושה חודשים אנחנו ממתינים וכל תשובה של מייל לוקחת כעשרה ימים. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> בעניין המכסה של ה-1,000 פלסטינים, אנחנו לפחות מבחינת העובדים נפאלים אומרים כל פעם פותחים קול קורא כשנגמרת המכסה. לגבי הפלסטינים אין לנו מושג אם המכסה מנוצלת או לא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכך נתייחס לזה נבקש - - - << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> ואם היא לא מנוצלת במלואה אנחנו נשמח לדעת כדי להגיש בקשות. << דובר >> ניר פז: << דובר >> שלום. לי קוראים ניר פז ואני סמנכ"ל של כספים של הרשת הכי גדולה בארץ בטיפול בקשישים. ברשת יש לנו שבעה בתי אבות ואני אחראי על כמעט 1,700 מיטות. כך שהצרות שנחי, אחיטוב וידידיה אמרו, אצלי תכפילו אותם בשבע. הסיפור שלנו הוא בשני המישורים. פעם אחת בעובדים הפלסטינים ופעם אחת בנפאלים. אנחנו מאוד מאוד נלחמנו בעבר לקבל את הנפאלים ומאוד מאוד שמחנו שקיבלנו אותם. הסיפור של לקבל עובד נפאלי לבית אבות לוקח לנו זמן לפחות חודש שאנחנו מכשירים את הבן אדם שהוא יוכל להחליף כמו שצריך, לטפל בזקן ולקלח אותו הוא לא עשה את זה בחייו. גם אין לו את השפה. לוקח לנו זמן רב להכשיר אותו. בשלב הזה אני לא רוצה לדבר על עלויות הוא עובד ליד עוד עובד, הוא לא עובד לבד. לוקח לנו קרוב לחודש להכניס אותו לסידור העבודה כעובד עצמאי. זאת אומרת שהוא כבר לא בליווי. הוא מסיים את החודש הזה ואחרי חודש נוסף הוא מקבל טלפון מהחבר שלו בבית אבות ליד. לנו יש שישה בתי אבות רק במרכז. הוא מקבל טלפון מבית אבות ליד שנותנים לו לעבוד עוד שעתיים ביום והוא לוקח את המזוודה ונוסע ואני השקעתי בו הרבה מאוד ואני לא מדבר על כסף, השקעתי בו הכשרה ואין לי עובד למחרת. הוא נוסע והוא לא עושה לי שום חשבון. הצעתי היום לנחי שתקום ועדה. אני קיבלתי את העובד ויש לו מחויבות להישאר איתי לפחות שנה, לפחות. בשנה הזאת הוא רוצה לעזוב, אין בעיה שילך לוועדת חריגים שלכם, שלנו ואפילו אני מציע גם להוסיף גם נציג של שגרירות נפאל. שהעובד הנפאלי לא ירגיש שהוא בא לשם לבד, שיש לו מישהו שדובר את השפה שלו והוא איתו ביחד והוא יסביר למה הוא רוצה לעזוב. אנחנו משקיעים בהם את הנשמה שלנו כי אנחנו חייבים כל בוקר לקלח את הזקן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << דובר >> ניר פז: << דובר >> נחי דיבר על זה, אתם לא ראיתם איך נראה הזקן בבוקר, זה מאוד לא נעים, ולא יכול להיות שהוא לוקח את המזוודה ונוסע הוא בכלל לא מדבר איתי, הוא לא אומר לי. אני מודיע את זה לרשות בשביל לקבל חזרה את האגרה, אבל נעזוב את זה עכשיו, לא נדבר על זה. העובד הגיע – הוא שנה חייב להיות אצלי, אלא אם כן הוא הולך לוועדת חריגים. זה בנושא הנפאלים, אנחנו ממש כורעים תחת הנטל. לי בבית אחד יש 37 אישורים לנפאלים נכון לרגע זה יש לי 22. 22 עובדים. עזבו אותי אחרי שהשקעתי בהם, אנחנו שוכרים להם דירות בבני ברק אתם לא יודעים כמה זה עולה. שוכרים להם דירות הם לא רוצים לגור עם הפלסטינים. זה ברור. הם רוצים לבד להיות. אז אם יש לי דירה אחת גדולה אני לא יכול לשים אותם הם צריכים להיות לבד, אבל זה סיפור אחר. אבל אנחנו צריכים אותם כמו אוויר לנשימה. לגבי משרד הביטחון עם נושא העובדים הפלסטינים. לפני הנפאלים היה לנו רק עובדים פלסטינים. כמו שנחי אומר בעשר השנים האחרונות אף עובד ישראלי לא הצטרף אלינו לבית אבות. יש לנו עוד שלוש עובדות רוסיות שהגיעו בשנות השבעים שעדיין עובדות אצלנו בבית אבות ואני כל פעם מוריד בפניהן את הכובע. זה אפילו לא קוריוז זה מה שיש אין עובדים שיעשו את העבודה הכל כך קשה הזאת לטפל בקשיש. משרד הביטחון עם החלטה – שיכול להיות שהיה לה איזה שהוא היגיון בתחילת המלחמה – העובד הפלסטיני היה מגיע אלי היה נשאר שלושה שבועות והיה יוצא לשלושה ימים הביתה כמו ימאים. אתם נתתם לנו הנחיה שהוא כל שישה ימים חייב לנסוע למחסום, הדרכים הם דרכים שאני לא רוצה לספר לכם, לחזור אני לא רוצה לספר לכם מה זה בשבילו לעבור את כל המחסומים שהוא אמר. הוא נמצא אצלי בקושי שלושה ימים בשבוע. מתוך מה שהיה לי – 60 עובדים פלסטינים, יש לי בפועל 30, כי אשתו אומרת לו "אתה תעמוד עכשיו חצי שעה במחסום? אתה לא הולך אתה כבר הגעת הביתה, תישאר בבית". לנו במצוקה הזאת, ההגדרה הזאת שחייבים כל שבוע לנסוע להחתים את הכרטיס – תקעה אותנו והורידה לנו קרוב ל-30% מכוח האדם. זה נושא שחייב להיבדק. אולי בתחילת המלחמה חשבו לעשות את זה בגלל הביטחון. חבר'ה, העובד הזה כל בוקר מטפל בשישה זקנים, אם חס וחלילה יש בעיה עם הביטחון שלו – גם בשלושה ימים האלה הם בבעיה. אני מבקש את הנושא הזה להחזיר לנו, העובדים האלה עד שיגיעו הנפאלים, אנחנו זקוקים להם כאוויר לנשימה. אני חושב שהוועדה הזאת של ועדת חריגים זה דבר חשוב מאוד שהוא יפתור לנו את בעיית התנודתיות הזאת שהיא קטסטרופלית מבחינתנו. תודה. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> שלום אני אלי גרגיר, אני משנה למנכ"ל של רשת עמל ומעבר. אין לי אלא להצטרף לעמיתי ולהשמיע את אותם טיעונים. אני נמצא בתחום הזה לא הרבה זמן אני בא מהמערכת הצבאית. ובחרתי בשליחות והמשכתי בשליחות גם בתחום הזה של ניהול רשת של בתי אבות. יש 15 בתים בפריסה ארצית גם כ-1,650 מיטות בכל הארץ. אני רוצה לומר לכם שכל התחום הטיפולי סיעודי הפך להיות תלותי לחלוטין בכל מה שנקרא העובדים הזרים. נכון, זה לא רק ויש עוד, אבל לא מספיק. אין עובדים, חסר ומי שנושא בעיקר הנטל של העבודה הכי קשה שיש, של הטיפול הכי אישי והכי קרוב זה אותם אנשים. זה אותם אנשים שהמערכת צריכה לעזור לנו ולעשות את עבודת הקודש הזאת – לטפל בהורים שלנו לטפל בזקנים לטפל בחסרי הישע. זה פשוט לראות את זה יום יום את העבודה ואת הפעולות הבסיסיות ביותר שהאנשים האלה עושים זה מוערך מאוד ואין מי שיעשה את זה, אנחנו פשוט תלויים באותם גורמים. וכמו שנאמר פה בסוף חסר כוח אדם. אנחנו יודעים מה קרה בשנה הזאת ואנחנו יודעים מה קורה בכל הסביבה – אם זה הפלסטינים ועם זה שיש צרכי ביטחון מיוחדים שאנחנו מבינים אותם. מצד שני, צריכים למצוא פה את האיזון הנכון. כל ההגבלות האלה וכל סגירות המעגל האלה והשיטות שאני מבין מאיפה הן נולדו, צריך לעשות להן איזה שהן התאמות. כי בסופו של דבר, כל העובדים האלה מפוקחים גם על ידי הצבא והמנהל האזרחי וכל הגורמים הרלוונטיים וגם על ידנו. יש לכולם את ההיתרים הנדרשים וזה בהחלט פוגע. לפני שבועיים הייתה תקלה במערכת הרישומית ואני נאלצתי לפעול בכל דרך אפשרית כדי לשחרר 65 פלסטינים שנתקעו בצד השני של הגבול. אתם מבינים מה זה 65 מטפלים בבית אחד ברעננה, לצורך העניין, שלא מגיעים עכשיו לעבודה. מי יעשה את העבודה הזאת? עזרו לי, אחרי שירקנו דם ובצבא עזרו לי, אבל זה היה לנו תמרור גדול של כמה אנחנו צריכים רגע לפתור את החסמים ואת המגבלות האלה בשיטה החדשה. הדבר הנוסף, ואני חושב שאולי הבעיה המרכזית ומשמעותית שאנחנו מתמודדים איתה בשוטף זה כמו שנאמר פה האי מחויבות או הקלות שבה המטפל הנפאלי יכול לקום וללכת ולעזוב אותנו אחרי שהשקענו בו בהכשרה ודאגנו לו לדירה ולריהוט ולמשאבים ולכל מה שאתם רוצים. עשינו כל מה שצריך וכמו שנאמר הוא החליט שלא מתאים לו והולך לחפש בעיר הגדולה. רוב הבתים שלנו נמצאים בפריפריה והקהילה הנפאלית כנראה שכולם מאוגדים ומדברים אחד עם השני הרבה יותר נוח להיות במרכז, חד-משמעית. לא יכול להיות מצב כזה שאין הגבלות ואין חסמים. בטיפול הסעודי הפרטי אני חושב שיש הגבלה כזאת. מגבילים אותם גיאוגרפית או נותנים להם איזה שהיא אשרה שאומרת אוקיי הגעת לאזור מסוים אתה חייב להישאר באזור הזה. אין את זה בתחום שלנו של בתי האבות. אני חושב שלשם התחלה אולי אם תהיה הגבלה כזו זה יצמצם במידה מסוימת את הפער. אנחנו משקיעים הרבה מאוד תשומות בדבר הזה ואנחנו פשוט מתמודדים כל פעם עם אותה הבעיה. היקפים אדירים של ניוד ושל חוסר יציבות עם אותם האנשים. אם אני צריך לזקק את הדרישות שלנו, את הבקשות שלנו פה בסוף לכולנו יש פה מטרה משותפת ורצון לעזור לזקן לקשיש לחסר הישע. תגדילו את התקנים, תסירו חסמים. אפשר גם לא רק להתמקד באוכלוסייה מנפאל אני מניח שיש עוד מקומות, אולי עוד הסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו תכף נשמע. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> שאפשר יהיה אולי לייצר איתם הסכמים כדי להרחיב את המעגל, עד שכמה ניתן – במגבלות צרכי הביטחון, אנחנו לא באים לבקש הקלות בצרכי ביטחון – לצמצם חסמים. לפחות נתחיל. לא דיברתי פה בכלל על סכומי העתק שאנחנו משלמים על אשרות ועל רישיונות ועל הארכת תוקף ועל כל ההוצאות הנלוות בביטוחים. לא דיברנו פה על העניין הזה אבל זה כשלעצמו אירוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיוט בפני עצמו. יש לי שאלה למנהלת הוועדה מתי לאחרונה היה דיון בנושא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היינו בסיור בנווה אורנים לפני חודשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעבר לזה לא התקיים כאן - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. היו מספר דיונים. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לפני שנה אולי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בנושא האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לא הצפתם את הבעיות שהעליתם עכשיו כאן? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הצפנו אני חושב היה דיון במאי אולי או באפריל לפני שנה. כמעט שנה עברה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא את כל הנושאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. לא את כל הנושאים טוב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם הציפו חלק. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אני רוצה קודם כל שתתחילי בבקשה עם הנושא של ועדת המנכ"לים כמה מכסה אישרה וכמה מומשה עד כה ותתייחסי לגבי הנושא שזה רק מדינת נפאל ואשמח שתייחסי לכל הטיעונים. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> ברכה שיש יושבת ראש מיטל חדשה בתפקיד . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> הרבה ציפיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיהיה בהצלחה רבה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. אני חדשה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לפרוטוקול מיטל כהן שבתאי מנהלת אגף מוסדות סיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מבינה שאת גם בחקלאות? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. גם בחקלאות, גם בירדנים וגם במוסדות סיעוד. אני אתן איזה שהוא רקע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לגבי המכסות. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. לפי החלטת ממשלה קודמות וועדות מנכ"לים יש שלושה סוגי מוסדות שיש להם מכסה להעסיק עובדים זרים. המכסה הכללית של שלושת המוסדות היא 3,800. מתוך זה 2,000 – למוסדות סיעוד ברישוי משרד הבריאות, 500 – למוסדות ברישוי משרד הרווחה ו-1,300 – למוסדות ברישוי משרד הרווחה למעונות לבעלי מוגבלויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה לבעלי מוגבלות סליחה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> 1,300. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 1,300. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. מתוך המכסה של ה-2,000 של משרד הבריאות כל המכסה מוצתה במלואה. חילקנו את כל 2,000 ההיתרים. מתוך המכסה של ה-500 לרווחה כרגע יש – זה מחולק בהתאם לדרישה – 64 היתרים. ומתוך ה-1,300 , 348 עובדים. לגבי רווחה, בין מוגבלויות רווחה רגיל, לא הייתה דרישה. אז זה אומר שיש לנו מכסה שלא ממומשת. כרגע יש בארץ כ-1,400 עובדים ועוד 500 עובדים בדרך. כדי להגדיל - - אתם ביקשתם להגדיל מכסה אני מניחה שהתכוונתם לגבי הבריאות, כי בשאר המוסדות אין דרישה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> נכון. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא אנחנו, משרד הבריאות אני מניחה שאם צפי פה היא תתייחס תכף, צריך לגשת לוועדת מנכ"לים כדי לבקש הגדלת מכסה כי אין כרגע היתרים לחלוקה. לגבי הסכם בילטרלי. בתחילת הדרך חתמנו על שני הסכמים בילטרליים עם נפאל וגיאורגיה. ההסכם עם גיאורגיה לא כל כך צלח ולכן נשארנו עם נפאל. כמו שהם אמרו העובדים מנפאל יחסית מוצלחים, משתלבים יפה במוסדות. בתיאום מול משרד הבריאות נפתח משא ומתן גם מול מלאווי כדי להביא עובדים זרים. יש לנו כרגע 1,000 עובדים ממתינים בנפאל, אבל אין כרגע דרישה עבורם. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אין מכסות. אין היתרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה עם מלאווי? את יכולה לפרט? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אין היתרים , יש דרישה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אין היתרים למוסדות בריאות . << דובר >> נחי כץ: << דובר >> המוסדות צריכים הרבה ואין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה עם מלאווי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז איך משחררים את החסם הזה ? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> משא ומתן. מול מלוואי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה הסכם בילטרלי ? משא ומתן? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. זה הסכם בילטרלי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אגב זה הסכם שאני חושב דיברתם עליו עוד מיוני האחרון. שהתחיל. או יולי זה כבר המון זמן על הפרק. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני תכף אבדוק מה קורה עם הזה אבל אני יודעת שזה מתקדם. שכבר עברו איזה שהם סינונים ראשונים כי יש דרישות על תעודות כלשהן שהם צריכים להגיש לנו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> מיטל אפשר שאלה? << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> אבל איך אפשר לשחרר את ה-1,000 האלה? הם נמצאים ואנחנו צריכים אותם ואתם לא משחררים אותם. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. זה לא שאנחנו לא משחררים אותם אתם צריכים היתרים וכרגע אין לנו היתרים לחלק. מכסות באות בהתאם להחלטות ממשלה או ועדות מנכ"לים. ועדת מנכ"לים האחרונה שחררה לכם את 250 ההיתרים הנוספים. פתחנו וחילקנו את כל ה-250. כדי להגדיל את המכסה מעבר ל-2,000 שנקבעו –אנחנו כמובן לא נתנגד אנחנו נתמוך בזה – אבל משרד הבריאות צריך לפנות לוועדת המנכ"לים כדי להגיש הגדלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קחו את אלה של הרווחה שלא מנוצלים. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני רוצה לחדד. ועדת מנכ"לים גם אישרה עקרונית שברגע שהמכסה מתחילה להתמלא אוטומטית תיפתח מכסה נוספת. אני לא יודע אם אוטומטית או עוד פעם - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> זה נפתח. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל כל התהליך הזה של העוד 250 ועכשיו לחכות עוד חודשיים שלושה כדי שוועדת המנכ"לים תתכנס ועוד פעם יפתרו ועוד פעם יפתרו בעוד 250 וזה יתמלא תוך יום ואז עוד פעם לחכות. למה לא פותחים ב-1,000 וזהו? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. בהתחלה הייתה החלטה על 1,750 פלוס 250, וועדת המנכ"לים שחרה את ה-250. זה אומר שהיום אתם במקסימום, אין מכסה נוספת לחלק ואין עוד 250 שוועדת מנכ"לים צריכה לאשר אלא צריך להגיש בקשה להגדלת המכסה. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> וזה תהליך שייקח חצי שנה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. דווקא לא. ועדת מנכ"לים מאשרת במהירות, משרד הבריאות יצטרך לפנות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל המכסה כבר מלאה אני מניח שבוע שבועיים שלושה או - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> עכשיו. לא. לא. עכשיו פתחנו וסגרנו. היום לדעתי היה - - - << דובר >> נחי כץ: << דובר >> המועד האחרון. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> יש עוד נקודה שיש הרבה מוסדות שיש להם אישורים והיתרים ואין עובדים. זאת אומרת, כמו שהוא ציין שיש לו 30 היתרים ויש לו פחות עובדים. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> 20 עובדים. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> אצלי אותו דבר. יש לי היום כמות של היתרים שאין לי עובדים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> למה אין לך עובדים? << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> כי אנחנו לא מוצאים נפאלים. הם עברו למוסדות אחרים ואני נמצא עם היתרים - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> חדשים? << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> לא קיבלתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור לי. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> למה אסור ? << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> כי אם לי יש מכסה של 37 נפאלים ולא ניצלתי אותם – אני לא יכול להזמין חדשים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. אתה לא יכול לבקש תוספת. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> אבל אין לי עובדים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אבל מתוך 37 אמורים להיות לך 37 עובדים. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> אבל הם הלכו לבתי אבות אחרים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אתה יכול להזמין חדשים במקומם. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> לא. לא נותנים לי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> ולשלם את האגרה מחדש. זה הסיפור גם. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. לשלם. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יצטרכו עוד פעם לשלם אגרה ואין להם קיזוז על האגרה הקודמת. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> זה ובהנחה והם נקלטו במקום אחר. יש כאלה שעוד נמצאים באוויר בכלל שעוד לא נקלטו ומסתובבים - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני אמשיך ואני אחר כך אשמח לענות על שאלות. חלוקת ההיתרים לשלושת סוגי המוסדות נעשית בהתאם למשרדים המקצועיים לבין משרד הבריאות ומשרד הרווחה. לגבי מעבר בין מעסיקים. כמובן שיש את בג"ץ הכבילה, אנחנו לא יכולים לכבול בין עובד למעסיק כמו שאנחנו לא יכולים לכבול את העובד אליכם ואם אתם לא מרוצים ממנו הוא חייב להישאר אצלכם. אנחנו גם לא יכולים לכבול אותו למעסיק. בכל הענפים זה לא רק במוסדות סיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? אבל בסיעוד הביתי הוא לא יכול לעבור, ברישיון שלו יש לו את האזור הגאוגרפי. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> יש הגבלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל פה לא . למה שגם - - - << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אז תעשו הגבלה גיאוגרפית זה גם יכול להיות פתרון. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אין בעיה. אנחנו יכולים. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> הגבלה גיאוגרפית תיתן לנו פתרון ל-50%. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם תבחנו את זה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. זאת הפעם הראשונה שזה עולה. לדעתי, לא אמורה להיות בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. היא טוענת שפעם ראשונה שזה עולה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כבר העלינו את זה בעבר. << דובר >> ניר פז: << דובר >> מה עם ועדת חריגים? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> למה? << דובר >> ניר פז: << דובר >> לעובד שהוא רוצה לעזוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם תהיה הגבלה – הוא לא יוכל לעזוב. << דובר >> ניר פז: << דובר >> בגוש דן יש לו מספיק לאן לברוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, בתוך המרכז. << דובר >> ניר פז: << דובר >> בתוך גוש דן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. זה את יכולה לתת תשובה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני לא יכולה לכבול אותו למוסד מסוים. << דובר >> ניר פז: << דובר >> לא לכבול אותו. הוא רוצה לעזוב – אין בעיה הוא צריך לפנות לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הנסיבות שהוא עוזב ולא לקום ולנטוש. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני חושבת שהמעבר נעשה קודם כל - - - << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> אם אני ארצה לפטר עובד, יש לי חודש הודעה מראש. העובד פתאום נעלם ביום בהיר. אין בעיה שיעזוב באיזה שהיא מסגרת מסודרת וייתן לי 30 יום הודעה מראש יעזוב כמו כל עובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יהיה מישהו במקומו. << דובר >> ידידיה צוריאל: << דובר >> יש פיקוח. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני חושבת שזה לגיטימי שעובד יקום ויעזוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. אבל שיהיה מישהו במקומו. עד שיקלטו מישהו ואז שיעזוב. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אצלנו אנחנו לא רואים את מה שאתם טוענים שיש מעברים חריגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לכן יש את הישיבה כאן בה מעלים את הדברים . הם באים מהשטח. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני לא רואה שיש מעברים חריגים בכמויות. << דובר >> ניר פז: << דובר >> את יודעת למה את לא רואה את זה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> למה? << דובר >> ניר פז: << דובר >> כי כשהוא עוזב אותי הוא הולך לבית אבות אחר. בית האבות באחר אמור היה לדווח לך. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> נכון. << דובר >> ניר פז: << דובר >> שהוא קיבל אותו בשביל שלחדש לו את הרישיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אין את זה? << דובר >> ניר פז: << דובר >> הוא לא רוצה לשלם את האגרה הנוספת אז הוא נשאר אצלו בלי לדווח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זו עבירה על החוק. << דובר >> ניר פז: << דובר >> את לא יודעת את זה. אבל מאחר ועכשיו מלחמה אין את הפיקוח הזה וזאת חגיגה בסנוקר. פשוט בית האבות השני לא מדווח עליו, את לא יודעת את זה כי הוא לא רוצה לשלם עוד פעם 11,000 שקל. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני מבינה אבל את זה אני לא יכולה למנוע, זאת האחריות שלכם לפעול בהתאם לחוק. << דובר >> ניר פז: << דובר >> אני אומר שצריך איזשהו חסם שנקרא ועדת חריגים. ובהסכם הבילטרלי עם מלאווי את כותבת שכדי לעבור במהלך השנה הראשונה בלבד – העובד חייב לפנות לוועדת חריגים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני אגיד לך מה - - << דובר >> ניר פז: << דובר >> אז זה גם ייכנס אצלם באיזה שהוא נוהל. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כל עובד שמגיע למעסיק חייב לעשות ניסיון כן ואמיתי להשתלב אצל המעסיק, בין אם זה מוסד סיעודי או עובד חקלאות. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> כן אבל זאת אמירה שאין מאחוריה כלום, כי בפועל הוא יכול לקום וללכת. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> בסדר. ינסה להשתלב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> והוא לא השתלב אז מה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> גם אצלנו יש מוקד לפניות של עובדים זרים ואנחנו מקבלים פניות מעובדים זרים על תלונות של –שכר, מגורים, יחס. אני לא יכולה להיכנס למקום של להיות שופטת. אם אקים ועדה והוא יטען שלא מתנהגים אליו כמו שצריך, מהסיבות שלו, אני לא יכולה להיכנס למקום הזה ולהתחיל לבחון. << דובר >> ניר פז: << דובר >> הוועדה תזמין אותי. אני רוצה לגרום לו שלפחות - - - הסברנו לכם, להכשיר כזה עובד שהוא קשור לאותה זקנה שהוא מטפל בה, היא כבר יודעת איך הוא מקלח אותה, היא כבר יודעת שהיא רוצה כשמחליפים לה שיחליפו לה בצד ולא ככה, הוא כבר מכיר אותה, למחרת הוא הלך עכשיו לוקח לי חודש למלא מישהו אחר. אנחנו לא באים ורוצים לשנות את סדרי בראשית. אנחנו רוצים טיפה להקשות בשנה הראשונה על המעבר, כי ברגע שהוא כבר עובד אצלי שנה הוא ימשיך לעבוד אצלי. ברגע שעובד הגיע ואחרי חודשיים הוא בורח - - זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים טיפה לעכב את זה, לא לשנות את החוקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר לשנות פה בחקיקה, זה יעזור? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא זה בג"ץ, אין אפשרות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל כן להכניס את זה לאיזה הסדרה מסוימת . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה נוהל או משהו. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אנחנו נבחן למרות שאני - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה אתם לא מדווחים לרשות האוכלוסין? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> נכון. זה לא תקין. << אורח >> פז ניר: << אורח >> אנחנו מדווחים באותו רגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדווח וכולם פה פועלים כמוך? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל יש הרבה שלא וזה לא תקין. << דובר >> ניר פז: << דובר >> באותו רגע שהוא עוזב אני מדווח, כי היא לא רואה שהוא עזב אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה היא לא רואה אבל דיווחת? << דובר >> ניר פז: << דובר >> כן. אבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם צריכים לתקן אצלם במחשב . << דובר >> ניר פז: << דובר >> אבל היא לא יודעת לאן הוא הלך וגם אני לא . << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זאת הטיילת שאנחנו מדברים עליה וצריך רגע לעצור אותה. << אורח >> פז ניר: << אורח >> כשהבית השני ידווח עליו היא תדע היכן העובד. אבל הוא לא רוצה לשלם עוד פעם 11,000 שקל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא בסדר הוא עובר על החוק. << דובר >> ניר פז: << דובר >> נכון. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אולי אי האכיפה שכל פעם מאריכים, זו הסיבה שזה המצב, כי אם תהיה אכיפה לא יהיה את כל המעברים וחוסר הדיווחים האלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדיון הקודם אמרו לנו לגבי האי אכיפה, שמתקנים את הוראת השעה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. לסיעוד ביתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק לסיעוד ביתי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה רק לסיעוד ביתי . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אולי גם אותנו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> גם אותנו. צריך אי אכיפה רשמית. הפתרון הוא להסדיר את הטיילת הזאת. אנחנו לא אמורים למנוע טיילת יש מקרים - - - אבל הגבלה הגיאוגרפית שהצעת יכול להיות שזה יהיה פתרון מצוין, אם זה הפתרון שהכי נראה לכם אופטימלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תדברי עם יאיר, זה היה בדיון הקודם על הביתי. היא עדכנה אותנו על הצעת החוק שבדרך. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. לדעתי לא אמורה להיות עם זה בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שהשר צריך לחתום לאשר אותה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לדעתי בהגבלה גיאוגרפית לא. אבל אנחנו נבחן את זה ונעדכן אתכם. בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעדכני את הוועדה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> בוודאי. כן. זהו. משהו נוסף שאתם רציתם? << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> כן. אמרת שיש מכסות רבות לא מנוצלות ברווחה. למה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אי אפשר להעביר למוסדות. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> להסיט. אלו לא מנוצלים - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> צריך לפנות לוועדת מנכ"לים, זה באחריותם. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל כל התהליך הזה עם ועדת המנכ"לים, הרי הכל קורה - - הקודם היה בספטמבר, אחרי זה היה רק בינואר. זאת אומרת, עבר רבעון עד שיצא קול קורא נוסף. אני מבין שהקול קורא נסגר השבוע, הבא בתור יהיה כנראה עוד רבעון, כי יהיה צריך ועדת מנכ"לים וצריך לעבוד עוד פעם על קול קורא ועוד פעם לקבל רשימות ממשרד הבריאות. אומרים למה לא לאשר עכשיו 1,000 אפילו כמכסה בוועדת מנכ"לים למשרד הבריאות שפונה לוועדת מנכ"לים . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעלה את משרד הבריאות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן. עכשיו לחכות שיאשרו לנו עוד 100 עוד 200, לחכות עוד פעם רבעון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעלה אותם ונטען בפניהם. << דובר >> ניר פז: << דובר >> מיטל, לנו ברור למה המכסות ברווחה לא מנוצלות. אם אצלי במחלקה של 36 אני צריך להעסיק שישה מטפלים כל הזמן ברווחה זה אנשים שרוב הזמן יכולים להסתדר לבד עם עצמם, מחזיקים בן אדם אחד שהוא עוזר להם. בתחום הזה גם קל יותר להביא אנשים כי זה רובם אנשים שמתקלחים לבד והם מחליפים לעצמם לבד. בעניין זה קל יותר למצוא אלטרנטיבות. לא נכנסים לעלויות האלה שלא דיברנו עליהם של להבין מה זה להביא עובד מנפאל. ודאי שצריך לחשוב איך מעבירים מתוך ה-500 מנוצלים - - - את אומרת, כמה 37 אמרת שם? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> 64. << דובר >> ניר פז: << דובר >> 64. תשאירו עוד 100 בצד, 400 מעבירים. אנחנו זקוקים להם בטירוף. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני אסביר לך אני לא יכולה להעביר. לי אין סמכות להעביר. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> כן. אבל לכם יש את הנתונים. אבל לכם יש את הנתונים. לא עוזר לנו לבוא לכנסת ולשמוע שנוצלו רק 64. אני הייתי מצפה שמדינת ישראל – לצורך העניין רשות האוכלוסין – תפנה לרווחה ותגיד לרווחה שהם לא מנצלים ואם יש להם התנגדות שנעביר. אם הם יגידו לא – תפני את לוועדת מנכ"לים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני לא מכירה את הצרכים של משרד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש פה נציגת משרד הרווחה את יכולה להשיב? << דובר >> מירב אבירן: << דובר >> כן. מירב אבירן ממשרד הרווחה. קודם כל אני מתייחסת ל-1,300 של מנהל מוגבלויות. הפרופיל שהצגתם אני מכירה את זה מתוך מנהל מוגבלויות, אנשים שצריכים עזרה בפעילות היום-יומית. והסיבה של שזה לא מנוצל – אני מדברת על מנהל מוגבלויות ואני מניחה שזה גם באזרחים ותיקים ככה – פשוט לא הגיעו עובדים זרים מנפאל כמו שאליכם לא הגיעו ולכן נוצר הפער הזה של חוסר הניצול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המוסדות ביקשו אותם? << דובר >> מירב אבירן: << דובר >> סליחה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המוסדות ביקשו אותם? << דובר >> מירב אבירן: << דובר >> בוודאי. גם שילמו את האגרות ופשוט לא הגיעו. המוסדות מחכים לזה כבר שנה ועכשיו באמת התחילו להגיע. עכשיו כשהתחילו להגיע מנפאל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, את יכולה להתייחס? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. היא מתייחסת למנות לבעלי מוגבלויות. ההחלטה לגביהם התקבלה רק מתי? << דובר >> מירב אבירן: << דובר >> בערך שנה. כן. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> פחות או יותר לפני שנה בשונה מרווחה ובריאות הסיעודיים אז לקח זמן, פתחנו בפעם ראשונה 1,300 הגישו בקשות רק ל-348 . << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> זאת אומרת הגישו בקשות. לא הגישו בקשות ל-1,300. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. אבל עכשיו אנחנו נפתח את זה שוב, הם פשוט חיכו עד שהעובדים יתחילו להגיע וזה יחסית חדש. אבל ברווחה של סיעודיים יש מכסה פנויה וככל שמשרד הבריאות יטען שיש צורך אולי לנתב בין המכסות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה זמן המכסה פנויה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> פנויה הרבה זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה זמן. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני גם חושב שהסמכות שיש לוועדת המנכ"לים מהממשלה זה לעשות מה שהיא רוצה, זאת אומרת לעשות כמה שהיא רוצה, איפה שהיא רוצה ואם היא צריכה להבין שיש צורך ב-1,000 פלסטינים –שייתנו את 1,000 הפלסטינים. זו החלטה שהיא יכולה לקבל מידית. היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אבל היא צריכה להבין שיש צורך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב יש לי עוד שלוש שאלות למיטל. כיצד ניתן לעזור למנהלי המוסדות להביא את העובדים הזרים באופן מהיר יותר? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני אתייחס לזה. בתקופה האחרונה היה קושי בהגעת עובדים, בגלל שכשאנחנו חותמים על הסכם בילטרלי עם מדינה נוספת הם מקימים מאגר של עובדים שעתידים להגיע לפה. נוצר מצב שבמאגר האחרון נשארנו עם 150-200 עובדים שלא הייתה דרישה עבורם ולדעתי הם המתינו במאגר מעל שנה. נפאל התנגדו להקים מאגר נוסף, ברגע שנגמר זה לקח קצת יותר זמן כי הם רצו איזשהו ביטחון שתהיה דרישה של העובדים. עכשיו הוקם מאגר של מעל 2,000 עובדים, כרגע היה ביקוש ל-500. חלקם הגיעו וחלקם אמורים להגיע ממש בקרוב. לא אמורה להיות בעיה בנושא הזה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> רק שאין מכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם פעלתם להבאה פרטית של העובדים הזרים בענף הסיעוד המוסדי? האם הועברה עמדתכם בנושא לוועדת המנכ"לים? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אני לא מכירה, אני יודעת שהם פנו, נכון? אני לא חושבת שהיה דיון בנושא. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> פנינו לאשר. שנה שלמה ממשלת נפאל באמת עצרה את ההגעה שלהם. אמרנו שאם אין, אז כמו שזקן בבית שלו יכול ללכת ללשכת סיעוד ולהביא עובד, גם מוסד יקבל היתרים מרשות האוכלוסין. יגידו מה הקריטריון שהוא יכול להעסיק והוא ילך ללשכת סיעוד או לכל לשכת כוח אדם בעולם וייקח מטפל בלי יותר מדי. זה נעצר כי בינתיים נפאל שחררה את המכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה קרה עם זה? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל אני לא יודע איפה זה עומד כרגע. אנחנו נשמח שיפתחו אבל מדינות נוספות, אנחנו חייבים לפזר את הביצים בעוד מקומות כי אי אפשר רק נפאל, למרות שהם טובים אבל מחר יהיה חס וחלילה אירוע בטחוני ויקרה משהו לנפאלי – כל הענף שלנו לא יקבל יותר עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת המנכ"לים אישרה לכם בהבאה פרטית לחירום? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לא. לא. אני יודע שזה היה באיזה שיג ושיח גם בין משרד הבריאות לוועדת המנכ"לים זה לא נחתך איפשהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת, כמה זמן העובדים צריכים לתת הודעה מוקדמת על עזיבה המוסד? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> בהתאם לחוק. הם חייבים להעביר הודעה מוקדמת אני יודעת שיש עם זה מורכבות. זה בכל הענפים התרבות הזו של העובד להגיע לפני המעסיק שלו ולהודיע שהוא עוזב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בחוק כניסה לישראל? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא. גם בחוק של - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיני עבודה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> דיני עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר >> ניר פז: << דובר >> מיטל, בסיעוד ביתי יש מכסות? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> בסיעוד ביתי אין מכסות. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> במה אנחנו שונים? למה אם אני סוגר היום את בית האבות שלי או אם רשת ביחד סוגרים את הרשת שלהם ושולחים הביתה 1,700 זקנים, הם יקבלו אישור לעובד אחד-לאחד מיד, ולנו במוסדות כל פעם –אין אישור, אין מכסה, למה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אולי צריך כן לפנות לוועדת מנכ"לים שתגדיל את המכסה בצורה יותר רחבה. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> אבל לא בסמכותנו לפנות לוועדת מנכ"לים, נכון? זה רק משרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, משרד הבריאות. עכשיו נעלה את משרד הבריאות ותטען את מה שיש לך. תודה רבה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> משרד הבריאות כמו משרד הרווחה טוען מה הצורך. כשמשרד הבריאות פנה לראשונה הצורך היה 2,000, או אני לא יודעת מה הם הציגו, תכף צפי תענה. זה מה שהוצג כצורך וזה מה שאישרו. ככל שיוצג צורך רחב יותר אני מקווה ומאמינה שייתנו פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום, צוהריים טובים צפרירה. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> שלום, יושבת ראש הוועדה ותודה על האפשרות לעלות בזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> היה לנו אירוע לכל עובדי האגף הגריאטריה ולכן אני לא אתכם במשכן. אני רוצה להתחיל ולהודות לחברי על זה שהם הציפו את כל הנושאים הידועים והמוכרים. והם גם שותפים למשרדים השונים שאיתם אנחנו עובדים בשותפות רבה ומנסים לעבור על החסמים הקיימים. זה נכון, כמו שנאמר, שהזקנה היא לא סקסית ואנשים לא רוצים לעבוד עם זקנים. אנחנו רואים את זה בהרבה תחומים לצערי ועדיין בזכות החלטות הממשלה הצלחנו להביא 1,000 עובדים פלסטינים ועוד 2,000 עובדים זרים למוסדות. אבל צריך להגיד גם משהו נוסף בנוגע למנהלי המוסדות. גם העובדים הפלסטינים וגם העובדים הזרים, לקח הרבה מאוד זמן עד שמנהלי המוסדות הזמינו אותם לעבוד. אנחנו הגענו למצב שהיו לנו מוסדות שלקחו היתרים ולא מימשו אותם. והחזיקו מעל 400 היתרים אצלם ולא אפשרו למוסדות אחרים לקבל אותם. גם היום לנו לא מעט מוסדות שלא לקחו עובדים בכלל ולא ביקשו. ואז כשבאנו לחלק – הם רצו. המכסה האחרונה של ה-250 שנפתחה הייתה כאמירה שכל אחד ייקח קודם כל מה שהוא יכול לקחת ורק מי שלקח את כל המכסה שלו יוכל לקבל יותר. כמובן שה-250 לא הספיקו לכולם. התהליך של פנייה לוועדת מנכ"לים – אנחנו כרגע בשלב שאנחנו פונים ומבקשים כמות נכבדה מאוד של עובדים, כדי לתת את המענה ולפתור חלק מהבעיות שהועלו על ידי מנהלי המוסדות כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם פניתם לוועדת המנכ"לים כבר? << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> זה כרגע נמצא בסבב חתימות. ההנחיה הייתה שרק כשאנחנו נמצא לגמרי את המכסה – נוכל לפנות, ולכן העובדים האחרונים צפויים לנחות בימים הקרובים והמכתב יצא לוועדת מנכ"לים, בבקשה למכסה גדולה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה ביקשתם? << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> אנחנו ביקשנו כמה אלפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד כמה? << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> נאמר לי לא לנקוב במספר כרגע. אבל אנחנו מבקשים מספר אלפים כדי שבאמת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד כמה בערך? סדר גודל בערך, לא במדויק. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> אנחנו מבקשים כ-3,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> ברור לנו שהמכסה לא תהיה מידית וככל הנראה תהיה התנגדות של משרדים נוספים, כי יש גם אמירה של האוצר ושל משרד העבודה מבחינת כמויות של העובדים שנכנסים לארץ. אבל אנחנו מניחים שאם יהיו מעל 1,000 עובדים אז הטיילת שתוארה בין המוסדות והדרישה לשעות נוספות, תפחת. כמובן שזה מחייב את מנהלי המוסדות להזמין ולהביא את העובדים ולהעסיק אותם. זה תהליך. ושוב, גם לגבי הטענה שהועלתה בנוגע לאגרה, אנחנו פנינו לוועדת מנכ"לים בשתי בקשות – בקשה אחת לבטל לחלוטין את האגרה במידת האפשר, והבקשה השנייה היא לחלק את תשלום האגרה כך שהוא יהיה רבעוני או חודשי, כדי שאם עובד עבר ממקום למקום עבודה, המעסיקים שלו ישלמו רק את החלק היחסי של ההעסקה שלו. עם זאת, כל הנושא בעניין החלטה בדבר האגרה אינה בסמכות משרד הבריאות. משרד הבריאות מאוד תומך בבקשה לבטל את האגרה. אבל זה לא בסמכותנו. << דובר >> ניר פז: << דובר >> צפי, תנסי להתמקד ב-500 מכסות שיש לרווחה והן מנוצלות 64 כבר זמן רב, בשביל להעביר אותם מידית, אולי חלקית להעביר אלינו. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> אני יכולה לבקש את זה בדיון שיקבע בוועדת מנכ"לים ואני חייבת להחמיא לוועדת מנכ"לים על העבודה המהירה והמענה המדויק לבקשות שלנו. הם מקשיבים, הם קשובים והם מבינים את הצורך מאוד והם מאוד נענים. הראייה לכך, היא כאשר אנחנו ביקשנו לא להמתין למילוי של 85% מהמכסה אלא לאפשר לנו עוד קודם – הם אפשרו את זה וכך הגענו למיצוי של המכסה. לבקש שהמכסה של הרווחה תועבר אלינו – בהחלט נוכל לבקש. אני לא בטוחה שהוא יינתן ואני לא בטוחה שמשרד הרווחה לא יתנגד לכך. עדיין אני אומרת בצורה מאוד ברורה, אם יאשרו לנו את המכסה שאנחנו מבקשים, שהמכסה של הרווחה תישאר. עיני לא צרה בזה שלמוסדות הרווחה יהיה את הבקשה. אנחנו רוצים שיהיה לנו, וההחלטה איך המכסות יחולקו – לא בסמכותנו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> צפי, תודה. אני חושב שזה מבורך. אם המשרד באמת יתעקש שזה 3,000 ויבין שהצורך הוא לא רק מאיתנו הוא גם מגיע מכם – כמו שאני יודע שאתם מציפים – אני חושב שיהיה אפשר לשבור את זה. כמו שאמרת, זה תלוי בעוד פונקציות ממשלתיות כמו כל דבר. משרד העבודה ומשרד האוצר אומרים שאולי עכשיו הם ייקחו עובדים זרים במקום ישראלים. ואנחנו אומרים שוב שאין ישראלים. אנחנו מאוד נשמח לקחת ישראלים. להעסיק את העובד הזר זה הרבה יותר מסובך, היינו מעדיפים להימנע מזה. אם אנחנו מממשים היתר ולוקחים עובד זר, זה כי אין משהו אחר. זאת אומרת, גם אם יגדילו ב-3,000 או יגדילו ב-10,000 זה לא משנה. זאת אומרת אם ייקחו מתוך המאגר הזה, ימלאו את ה-2,000 או ימלאו 3,000 או ימלאו 4,000 – זה הצורך בשטח אמיתי, יש זקן שצריך את הידיים האלה. אני לא יודע אם יש פה נציגים של משרד העבודה, אבל הם צריכים להבין שאם אנחנו כמוסדות מזמינים את העובד – אנחנו צריכים אותו זה לא מותרות. אם משרד הבריאות מבקש כמה אלפים ומתוכם אנחנו נממש, זה הצורך בשטח וזה חשוב להבין. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> נחי, תרשה לי בבקשה. יש כאן גם תהליך שהוא צריך להיות הוגן גם מבחינת המוסדות. אנחנו מדברים על אנשים שמארגנים את כל חייהם כדי לבוא ולטפל בזקנים שלנו פה במדינת ישראל. הם עוזבים את הכל יושבים על המזוודות וממתינים. וכמו שמיטל סיפרה, אם הם ממתינים שהמוסדות יזמינו ומוסדות לא מזמינים – זה אירוע שקרה לנו – האמון בנו נפגע ואז הם לא רוצים לבוא לעבוד פה. אם יהיה תהליך ויהיו לנו עובדים שאנחנו נגייס ונאפשר להביא אותם לעבוד – המוסדות יצטרכו לעמוד בבקשה שלהם ולהזמין אותם. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אז זה בסדר - - - << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> לא, זה לא בסדר ושנינו יודעים - - - << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לא, זה בסדר כי כרגע המכסה הסיעודית מלאה ב-2,000, היא התפוצצה והיא מתמלאת תוך מספר שעות או ימים, זאת אומרת אין לנו בעיה למלא מכסה, אנחנו צריכים עוד עובדים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> להזמין לקבל היתר זה משהו אחד. אבל להזמין את העובדים זה השלב הבא. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כי אז יש את האירוע - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אם מוסדות ייקחו היתר ולא יזמינו עובדים –1,000 העובדים שכרגע ממתינים בנפאל יצטרכו להמתין - - - << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> אני חושב שהסיפור של ה-250 האחרונים מוכיח שהצורך קיים. בתור מנהל מוסד, אני יכול לומר שמלכתחילה בפעם הראשונה כשזה נפתח אמרתי נחכה נראה איך מסתדרים. כל המנהלים נכון להיום יודעים, שמדובר בעובדים טובים וגם שאין לנו פתרונות אחרים. בעיקר עם ההגבלות וההקשחות בנושא הפלסטינים, ונשמח לשמוע גם את נציגי משרד הביטחון. << דובר >> ניר פז: << דובר >> צפי, אנחנו כולנו עם רגשות בבטן שחס וחלילה אם יקרה איזשהו אירוע ביטחוני עם העובדים הפלסטינים, ייקחו לנו אותם, ואנחנו כל יום מברכים על זה שלא קרה. אנחנו תלויים מאוד בנפאלים האלה ולא רק בנפאלים כי יכולה להיות גם הפיכה בנפאל, חייבים לפתוח את השוק הזה לעוד שתיים, שלוש מדינות. אנחנו מכירים את המדינות האלה, היום הם משחררים מחר יש להם איזה בעיה עם הנשיא וסוגרים את האפשרות. אם חס וחלילה קורים כאלה דברים – אין לנו פתרון. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> ניר, אתה צודק ואנחנו מודעים לכך. אנחנו נמצאים כרגע בשלב של קידום הסכם בילטרלי עם מלאווי ועם מדינות נוספות. אנחנו בודקים את הכול עם השותפים שלנו ברשות האוכלוסין וההגירה ועם משרד החוץ. העבודה נעשית כל הזמן. השותפות היא כל הזמן. ההתכתבויות שלי עם מיטל ועם שותפים אחרים הן אין-סופיות. ועדיין התהליכים האלה הם תהליכים דיפלומטים שלוקחים את הזמן שלהם. תאמין לי שהם קורים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם פניתם לוועדת המנכ"לים בעניין הבאה פרטית? << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> אנחנו לא פנינו בנושא של הבאה פרטית כי הבאה לסיעוד מוסדי לטיפול במוסדות הגריאטריים - - - לשאלתך קודם, השוני בין מוסד של הרווחה למוסד סיעודי של משרד הבריאות – הבתים הסיעודיים הם כולם עם רישיון של בית חולים, כך שמבחינת סטנדרטיזציה התהליכים שונים. המוסדות של רווחה הם בתהליך אחר ברישוי אחר. בוועדת מנכ"לים עלה הנושא של הבאה פרטית, ומה שנאמר שם שכרגע ההבאה לסיעוד המוסדי היא במסגרת הסכמים בילטרליים, זה לא דרך לשכות. משרד הבריאות לא התנגד בדיון שהיה להבאה פרטית אבל זה בינתיים לא עבר את השלב הבא של הדיון. ואם זה יעלה שוב – כמובן שאנחנו עדיין לא נתנגד לכך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר >> ניר פז: << דובר >> צפי, ההבאה הפרטית היא כמעט מכל העולם, כך שמגיעים הרבה יותר אופציות ממה שיש היום בבילטרלי, שהוא היום רק מנפאל. << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >> מאחר ואני לא מכירה עד הסוף את התהליך של הבאה פרטית אני לא יכולה להתייחס אליו ואני מעדיפה שאנשי המקצוע שיותר בקיאים בנושא ידברו על כך. אבל אנחנו לא התנגדנו לכך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תודה רבה. נעבור לדובר הבא, אורי יצחקי מוועדת מנכ"לים. << דובר >> אור יצחקי: << דובר >> אור יצחקי ועדת מנכ"לים, משרד ראש הממשלה. אין לי הרבה מה להוסיף. אגיד לגבי הנושא של הבאה פרטית – אם המשרד הרלוונטי – במקרה הזה משרד הבריאות – רואה צורך להביא עובדים בהבאה פרטית, הוא יכול להעלות את זה כבקשה. הוועדה תשקול את זה בהתאם לנתונים שהיא תקבל, מהעמדה של רשות האוכלוסין ושל משרד החוץ וגם מהעמדה של משרד הבריאות. לא קיבלנו בקשה ספציפית להעלאה של הבאה פרטית, יכול להיות שזה חלק מהשיקולים של לממש קודם כל את המכסה. שוב, ברגע שגם שנקבל את המכסה ונראה את התקדמות המימוש אני מניח שמשרד הבריאות יחליט אם הוא רוצה ללכת על הנושא הזה עד הסוף. במידה ותעלה בקשה ספציפית, הוועדה תדון בזה ועמדתה תתקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תודה. משרד הביטחון בבקשה תתייחסו למה שנאמר. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> צוהריים טובים שמי מיכל רובין. אני קמ"ט תעסוקה במנהל האזרחי. על פי החלטת ממשלה, בענף הסיעוד יש לנו מכסה של 1,000 עובדים והיא נוצלה במלואה. זאת אומרת, היום יש לנו 957 עובדים בעלי רישיונות עבודה. כמו כן, מבחינת קריטריונים, יש הקלות רבות לסיעוד. אני מדברת על קריטריונים של תעסוקה בישראל. תעסוקה בישראל נכון להיום זה 35 נשוי פלוס ילד, סיעוד – הקריטריונים הם 21 ומעלה ללא קשר למצב משפחתי. זו גם הקלה די משמעותית. לגבי סגירת מעגל. בתחילת המלחמה, אתם מבינים את כל המורכבויות, ניסינו למצוא כל מיני מתווים כדי שעובדים ייכנסו לארץ וחשבנו על סגירת מעגל. לגבי הסיעוד, גם פה יש הקלה. העובדים הייחודיים שיוצאים לעבודה היום בישראל למפעלים ייחודיים, מחויבים להיכנס לארץ ומדי יום לסגור מעגל. מה שיש בסיעוד זה פעם בשבוע. זאת אומרת, החלפנו לכולם את רישיונות העבודהף, הוספנו להם ברישיונות עבודה את הלינה, כולל כל שעות היממה. אפס-אפס. זה כל שעות היממה וכולל לינה והם מחויבים פעם בשבוע פשוט להגיע ולסגור מעגל וזה כל כך פשוט, זה פשוט להגיע למעבר, אפילו באפליקציה דרך המכשיר הנייד שלהם הם יכולים לעשות את זה. פה שמעתי שאמרת שיש מצבים שהם נשארים אצלכם שלושה שבועות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> היו. למה? מה זאת אומרת? בגלל סגירת המעגל. << דובר >> ניר פז: << דובר >> בגלל סגירת מעגל הם הולכים כל שבוע, בפועל הם נשארים עוד יום בבית ואני במקום להיות עם 60 עובדים בפועל אני נמצא עם 40. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אנחנו נוכל להעלות את זה, אני לא מבטיחה שנגיע לזה. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> מיכל, זה הכול מתכנס לאותו דבר, צריך לסגור סידור עבודה, לשבץ מספיק מטפלים שייתנו את המענה. מספיק שיש לנו עכשיו את האילוץ הזה של איקס המטפלים הפלסטינים שצריכים לצאת פעם בשבוע – אנחנו צריכים להתמודד עם הפער הזה. חסרים עובדים. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> אמרת שיש 957 מתוך 1,000. אני אשמח לקלוט מה-40 הנוספים. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> מה הבעיה? בוודאי. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> תגידו אם אפשר, כי כל פעם שאנחנו פונים אומרי המכסה נוצלה במלואה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> מי אומר לך? << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> כשאנחנו פונים לבקש היתרים נוספים דרך המיילים וכו'. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני חושב שהמענה הרשמי זה שהוועדה לא מתכנסת או משהו כזה, זה המשפט הקבוע. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אין שום ועדה, אתה פשוט נכנס לאתר של רשות האוכלוסין וההגירה, כי התהליך לא מתבצע אצלי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> נכון. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> התהליך מתבצע ברשות האוכלוסין וההגירה. אתה אמור להגיש - - - << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אנחנו מגישים בקשות והתשובות הן שהמכסה מנוצלת, אין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכולה לבדוק? שתבדוק. שווה בדיקה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> היתר העסקה של המעסיקים? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן. יש גם סיטואציה שכשעובד הולך הוא צריך לחדש את האישור, הוא צריך לעשות את זה תוך חודש או משהו כזה מרגע ש - - - << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> העובד לא אמור לחדש את האישור. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> המעסיק, לא העובד. אבל ההיתר הולך ברגע שהוא לא הספיק תוך פרק זמן. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> בוא נעשה הפרדה, יש היתר העסקה שאתם מקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה. ומהמנהל האזרחי מתפ"ש אתם מקבלים רישיון עבודה. אנחנו לא אחראים על היתר העסקה, זה ברשות האוכלוסין וההגירה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לא. אז לצורך העניין היה מקרה לפני שבועיים שלושה של מעסיק שרצה להחליף היתר אחד, את אותו עובד לשבץ על היתר אחר, או לעשות איזה שהוא שחלוף עם ההיתר. זה לקח יותר זמן ממה שמותר לו להחזיק היתר. הרי אם הוא מחזיק היתר בלי עובד – תוך פרק זמן מאוד קצר ההיתר נלקח לו. אנחנו מבקשים להאריך את פרק הזמן הזה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> זה לא אני, זה רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> מיכל, אם את תוכלי להתייחס לסיפור של החותמת של עובד מוסד רפואי. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> כן. לפני החותמת, דיברתם פה על מצב שאתם מנסים להחליף עובד בעובד וזה לוקח לכם שלושה שבועות. אני לא מכירה דבר כזה. אתם עושים את זה באתר של רשות האוכלוסין וההגירה, זה אמור להגיע אלי עד יומיים. ברגע שאתם מגישים את הבקשה לביטול רישיון עבודה ובמקום אתם נותנים עובד אחר –זה מגיע במקביל ואנחנו מטפלים בזה. לא אמור להיות שום עיכוב. לגבי צוותים רפואיים החותמת הזו היא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע. אולי ברשות האוכלוסין יש עיכוב? זה לא עובר אליכם. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אלה מערכות ממוחשבות, אני לא מכירה שיש עיכובים. לגבי החותמת של צוותים רפואיים, זו חותמת של מתאם בריאות. הם מחתימים את הרישיונות של רופאים. אני יודעת שהם חותמים רק על רופאים. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> מטפלים, כוחות עזר. חותמת. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> חותמת או שפשוט יש מלל ברישיון. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> העברנו לוועדה גם דוגמא של החותמת הזו. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אני אשמח לראות את הדוגמה הזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי אחראי על זה אצלכם? מי מחליט? << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> מתאם בריאות. יש לנו מתאם בריאות. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> עמוס. אז אנחנו פונים אליו והוא מפנה הלאה, הוא אומר שאי אפשר, שאין אפשרות. אם כוח עזר אחד מבית לחם והדסה יכול – אין סיבה שכוח עזר בנווה אורים לא יוכל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להחיל את זה גם לאחרים. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> טוב. זה משהו שצריך לבדוק. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> יש לכם עם מי לבדוק אבל ולתת לנו תשובות דרך הוועדה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> כן. אנחנו נבדוק את זה. אנחנו נבדוק לגבי סגירת מעגל, ולגבי החותמת של הצוותים הרפואיים, אני גם אבדוק. היו לכם עוד שאלות אלי? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> האם אתם צופים שהעסקה הזאת תימשך יציב בשנה שתיים הקרובות כמות שהיא? מה שנקרא שאלת השאלות. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> שאלה קשה. הנה יש את אלכס. << דובר >> אלכס קוקוי: << דובר >> אלכס קוקוי ראש מדור כלכלה במתפ"ש. אנחנו הזרוע המבצעת, מה שמשרת את התכלית. לאור שיקולים עניינים ביטחוניים – אנחנו נבצע. לא אנחנו מחליטים על המדיניות. אם אפשר, סיימת? << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> כן. << דובר >> אלכס קוקוי: << דובר >> אני רק אוסיף עוד משהו קטן. עם פרוץ המלחמה הוטל סגר על איו"ש, כל העובדים בסיעוד מאיו"ש ויש סגר. מערכת הביטחון פעלה באופן מידי להחריג את הפועלים האלה, מאחר שהבנו מיד שזה צורך חיוני למדינת ישראל. גם זה שהם היום עובדים מראה שהם כבר מוחרגים. הגענו לפשרה למול כל הסיכונים וכל ההתרעות שעולות מאיו"ש, ושימו לב יש פיגועים כל יום. ודובר על אוכלוסייה צעירה. הגענו לדיווח פעם בשבוע, הדיווח יכול להיות טכנולוגי אם המעבר סגור אין קיוסק הוא יכול לעבור פשוט במעברים שכן פתוחים ולדווח מאפליקציה. כך מערכת הביטחון שולטת על הפועלים האלה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אני רוצה להבין את הבעיה של כניסת הפועלים. אתם מתכוונים שבבוקר יש להם בעיה לצאת לישראל? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן. עובדים מכפר עקב למשל צריכים לעבור, לעשות מסלולים. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> בסדר. כפר עקב הוא די מורכב. הם צריכים לעשות באמת עיקוף ולהגיע למחסום. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> כן. אבל גם המחסומים הרגילים שהם יכלו לצאת מהם, בעקבות סגרים אלו ואחרים הם לא יכולים לצאת, הם צריכים לנסוע שעתיים לכיוון לצאת מאזור שכם וכל מיני דברים אחרים. אז במה שאפשר להקל - - - << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> אני אשמח לקבל דוגמאות ואנחנו נבדוק את זה. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני רק חושב להסדיר, אנחנו צריכים לטפל בזקנים סיעודיים, אם המדינה החליטה שאנחנו מקבלים 1,000 פלסטינים והם בסדר הם עובדים טובים – תאפשרו לנו גרין פס או לא יודע מה או חותמת או להחריג אותם. אנחנו יודעים שאתם כבר מחריגים אבל עדיין יש הרבה חסמים בהעסקה שלהם. אם תגידו שזה בלתי אפשרי כי יש הסגרים ויש פיגועים, אנחנו מבינים את המציאות הם משחררים עכשיו מאות מחבלים לשם. אנחנו מבינים. אז תגידו שאי אפשר ותביאו חלף, זה לא יושב אולי אצלכם אלא אצל אחרים, אבל אנחנו צריכים לדאוג לטיפול סיעודי לזקן סיעודי שיהיה נקי בבוקר ויאכל. זו חלקת האלוהים שלנו. אני חושב שכולנו רוצים שיהיה לו טיפול טוב. אז אם זה בלתי אפשרי – תמצאו חלף. ואם זה אפשרי ויש חסם כזה או אחר – בואו נשחרר אותו. << אורח >> פז ניר: << אורח >> אני חושב שהלכתם לקראתנו רבות בכל הקטע של הורדת גיל העובד לגיל 21, זה הקל עלינו מאוד. אך הסיפור הזה של המלחמה לבוא ולשים את הכרטיס הזה – מגביל אותנו. אני לבד הוספתי נהגי מוניות, אנחנו לוקחים אותם לשם ומחזירים אותם שהם יהיו לנו בסידור העבודה. זה הוסיף לי לכל בית כמעט 30,000 שקל בחודש. אבל אני לא באתי לבכות על הכסף, אני באתי לבכות על הטיפול. סידור העבודה הוא הנר לרגלינו, על מנת שיהיה מי שיטפל בהם. אתם לא הוספתם מכסה. אני שולח קבוע את הבקשות האלה כי אני אומר אולי אני אצליח לדוג עוד איזה דג ולקבל עוד איזה מכסה אחת. אז אני די קבוע שולח את הבקשות. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> תנסו מדי יום כי - - - << דובר >> ניר פז: << דובר >> השבוע קיבלתי אחד לאחד הבתים . << דובר >> יולי גת: << דובר >> יולי גת יושבת ראש קדם. הרי זו החלטה, למנוע מהם כניסה או לאפשר להם כניסה יכולה להיות החלטה של רגע. והשאלה היא מה עושים כשאין 1,000 עובדים בשוק. כלומר במוסדות. השאלה אם לא חושבים להקטין או להשאיר או להביא עובדים זרים בנוסף כדי שהם לא יעבדו גם שעות נוספות. מה המדינה חושבת? אם ברגע אחד יגידו לא מגיעים, המוסדות קורסים. אין תפקוד. 1,000 עובדים זה הרבה מאוד ולא ברור מה יהיה התפקוד. השאלה אם נערכים לזה ובאיזה אופן נערכים לזה. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> לגבי עובדים זרים, יש פה את מיטל שתוכל לענות לך. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> יש פה פער מערכתי, זה מה שנאמר פה, יש פה פער מערכתי שרוב הביצים בסל אחד. גם הפלסטינים שכל המגבלות וצרכי הביטחון המיוחדים ואנחנו נמצאים במציאות מאוד מרוכבת. באחת השער יכול להיסגר כמו שנאמר. גם בעניין הנפאלים אנחנו לא יכולים לדעת מה רמת היציבות שמה ומאיזה סיבה השערים יסגרו. << דובר >> יולי גת: << דובר >> אנחנו יודעים מה רמת היציבות פחות או יותר, הבעיה היא שזה לא מספיק. צריך עוד מדינה לגוון. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> ולכן צריך לייצר גמישות. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> השאלות האלה אמורות להיות מופנות לדרגים הרבה יותר גבוהים. אני לא אוכל לענות לכם. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> מכל הדיון הזה עולה הבקשה שלנו כלפי מדינת ישראל שיושבת פה מולנו במספר זרועות. מאיפה להביא עובדים לא צריכה להיות בעיה שלנו כמנהלי מוסדות. אנחנו ישבנו בשיחה פעם עם שר הרווחה שאמר אתם עושים עבודת קודש. הוא תרגם מה היא עבודת קודש – עבודה שאף אחד לא רוצה לעשות כי היא מאוד קשה ומשלמים עליה סכום זעום. אנחנו לא מבקשים, אף אחד פה לא דיבר על כסף, נושא האגרות לא עלה. לא באנו לדבר על כסף בכלל, לא על עלות שעות נוספות ולא על שום דבר אחר. אנחנו מבקשים את הדבר הבסיסי כדי שאנחנו נוכל לקיים את המחויבות שלנו, של מדינת ישראל כלפי הזקנים זהו. אז אם אי אפשר פלסטינים – נפאלים. אי אפשר נפאלים – שיהיה מלאווים, לא משנה מה. אנחנו צריכים את המעורבות של ועדת מנכ"לים, של כל אחד מהמשרדים ושל הוועדה פה כדי שיהיה לנו את הדרך לספק טיפול מכובד לזקנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להאיץ את הקצב, קצב יותר מהיר ופחות חסמים ובירוקרטיה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> יש לנו פחות או יותר את הפתרון, כרגע יש לכם גם פלסטינים וגם נפאלים. כמו שצפי אמרה – הם הגישו בקשה לוועדת מנכ"לים להגדיל את המכסה. אנחנו מקיימים משא ומתן גם עם מלאווי ומנסים מדינות נוספות. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> וגם אפשר להסיט מהרווחה לכיוון. זה פתרון מהיר יותר. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> נכון. וברגע שיהיה לכם מכסה יותר גדולה אני מניחה שרוב הבעיות שלכם גם במעברים - - - << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> הלוואי. אנחנו מחכים. << דובר >> יולי גת: << דובר >> אני מניחה שחצי שנה זה במהירות הבזק וזה יכול לקחת שנה. השאלה אם במשרדי הממשלה מישהו חושב בגדול. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> על מה את מדברת? << דובר >> יולי גת: << דובר >> על נפאלים ודומיהם. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> על הגדלת מכסה צפי מקודם ציינה שהם ממש בסבב חתימות אחרון. אני מאמינה שהם יעבירו את זה השבוע, שבוע הבא לוועדת מנכ"לים. << דובר >> יולי גת: << דובר >> הגדלת מכסה זה 250 איש. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא היא אמרה 3,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרה 3,000 בערך. לא היית בפתיח. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> 3,000. אין לנו פתרון בשלב הזה. << דובר >> אלי גרגיר: << דובר >> גם אם נגדיל את המכסה – ויש פה באמת נימה של אופטימיות מסוימת, כי יש פה מספר פתרונות שעלו – חייבים במקביל לטפל בעניין של ההגבלה הגיאוגרפית, כי גם אם עכשיו יהיו לנו הרבה מאוד מכסות עדיין תהיה את התופעה של הקושי בפריפריה של מטפלים שינהרו למרכז. וההיפך. ולא תהיה הגבלה ויהיה תקנים. הבעיה יכולה רק להחמיר ולכן במקביל לטיפול של הגבלת המכסות חייבים לעצור פה את בעיית הניוד והקלות הזאת כפי ש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לדעתך תהיה תשובה בסוגיה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. אני מניחה שאני אתייעץ עם היועצת המשפטית שלנו, נראה שלא צריך איזה שהוא שינוי חקיקה או משהו מורכב יותר ואם זה רק אצלנו – לא אמורה להיות בעיה. כל עוד זה מוסכם עליכם. << אורח >> אביטוב זלקין: << אורח >> אנחנו נשמח שזה יקרה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אנחנו יכולים רק לברך על התהליכים, בגלל הדחיפות ואנחנו בסיטואציות כמעט בלתי אפשריות כל מנהל פה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקבע בהמשך דיון נוסף. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> פגישת דיון מעקב בעוד כחודשיים או שלושה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. לפני שאני נועלת את הישיבה, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין דיווח על ההסכם הבילטרלי המתגבש מול מלאווי. מתי צפויה חתימה על ההסכם ועדכון על מדינות נוספות אם ישנן. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להגביל את העובדים הזרים בענף הסיעוד המוסדי לאזורים גיאוגרפיים כמו בענף הסיעוד הביתי ולדווח על כל לוועדה בכתב תוך שבוע. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להזדרז עם הפנייה של המשרד לוועדת המנכ"לים להבאת 3,000 עובדים זרים לסיעוד המוסדי ובחינת ניצול המכסה הפנויה של משרד הרווחה ולעדכן על כך את הוועדה בכתב. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לבחון את האפשרות להארכת ימי העבודה של העובדים הפלסטינים במוסד הסיעודי. << דובר >> מיכל רובין: << דובר >> לא הארכה זה סגירת מעגל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סגירת מעגל. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לבחון אפשרות לתת חותמת גם למטפלים במוסדות הסיעוד כמו שכוח עזר פלסטיני בבתי החולים מקבלים ולדווח על כך לוועדה בהקדם. הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא לבחון את ההתקדמות. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>