פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
14/06/2022


16/08/2022
09:40
מושב שני


פרוטוקול מס' 267 
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 10:30


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של ח"כ רון כץ << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של ח"כ לימור מגן תלם << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב

חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק

מוזמנים: 
	אוריאל סיטרואן
	–
	סגן בכיר לממונה על התחרות, רשות התחרות

	הילה דוידוביץ- בלומנטל
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	נעם דן
	–
	רפרנטית תיירות, משרד האוצר

	מאיה אברמוביץ
	–
	מנהלת תחום הכשרה מקצועית, משרד התיירות

	ירון לוינסון
	–
	מנכ"ל הרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

	הדס יעקובסון
	–
	מנהלת רגולציה וקשרי ממשל, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

	דליה שיליאן
	–
	מנהלת אגף מחקר ופיתוח, כלכלית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	אילנה מזרחי
	–
	לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	חנה וינשטוק-טירי
	–
	יועמש הרשות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	תמר מירסקי
	–
	מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

	ניר קפלן
	–
	סמנכל, התאחדות המלונות

	יניב מאירוב
	–
	מנכ"ל ובעלים, חברת סימפלקס, מנועי חיפוש השוואת מחירים והזמנת מקומות לינה

	רן ירושלמי
	–
	מנהל פיתוח עסקי, חברת סימפלקס, מנועי חיפוש השוואת מחירים והזמנת מקומות לינה

	אליקו שליין
	–
	ארגון הנכים



משתתפים (באמצעים מקוונים):
מוריה כלפה		–    עו"ד, איגוד בתי המלון, איגוד לשכות המסחר	

ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
יפה קרינצה

<< נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, פ/3628/24 << נושא >>   

<< נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, פ/3073/24, הצעת ח"כ לימור מגן תלם << נושא >>   



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שלום. ממשיכים את דיוני ועדת הכלכלה היום. התחלנו בהוקרה לאנשי המילואים ודיון על סוגיות שונות, שיפור היחס, הליווי והטיפול במערך המילואים. כלל הכנסת עוסקת בנושא הזה, למדינת ישראל לא יהיה ביטחון ולא יהיה קיום אם לא יהיה לה כוח מילואים טוב, חזק. זכינו לעשות מילואים עשרות שנים, זה כבוד לעשות מילואים. אין אנשים יותר טובים מאנשי המילואים ולהיות ביחידת מילואים זאת חוויה וזאת קהילה, אבל המעשים שהכנסת והממשלה נדרשים לעשות עוד לפנינו. 

אנחנו ממשיכים לנושא נוסף, שעוסק בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת רון כץ, והצעת חוק דומה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסי שיין ואלינה ברדץ' יאלוב. 

חברי הכנסת רון כץ ולימור מגן תלם, חבריי שנמצאים פה, יציגו את החוק ואחרי זה נשמע את גופי הממשלה השונים ואחרים בהתייחסות להצעת החוק הזאת. רון, בבקשה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני, ובוקר טוב. החוק הזה בא לתקן מצב שמקובל בכל העולם, מצב שמאפשר לגופי התיירות, מציע למלונות, להציע חופשות במחירים זולים יותר באמצעות כלי שמקובל בכל העולם. הכלי הזה אומר ודאות לעסקה. מה זה אומר ודאות לעסקה? זה אומר עסקה שאינה ניתנת לביטול. ולמה זה טוב? זה טוב כי גופי המלונות אומרים: כמו שאנחנו יודעים לעשות את זה לרשתות גדולות, לוועדי עובדים גדולים או לכל דבר כזה, אנחנו יודעים לתת את זה לאזרח הפרטי. בשביל שנוכל לתת את זה לאזרח הפרטי אנחנו צריכים ודאות על התמורה. מבדיקה שעשינו, גם באנגליה וגם במקומות אחרים בעולם, זה עובד, זה מוזיל את החופשות בין 15% למספרים הרבה יותר גבוהים – בכוונה אני נשאר על האחוזים שאנחנו יודעים בוודאות שזה יכול להוזיל את זה. אין פה שום פגיעה בצרכן כי הצרכן בוחר, לא מבטלים לו את זכות הבחירה. 

תעלה כנראה טענה לגבי זה שהמחיר עכשיו יהיה המחיר הגבוה. יש פה איזושהי תיאוריה שדווקא בעלי העסקים ואלו שמניעים את הכלכלה הם תמיד אלה שמנסים לפגוע בצרכן. אז אין להם שום אינטרס לפגוע בצרכן, אתם גם תשמעו אותם. יש להם אינטרס שהצרכן ירוויח, ייהנה ויבוא אליהם כמה שיותר. בשביל לעגן את זה וכדי לוודא שזה לא יקרה ביקשנו שזו תהיה הוראת שעה, ששרת הכלכלה תוכל להאריך אותה אחת לשנה או אחת לשנתיים, מה שהוועדה תחליט. יהיו על זה מנגנוני פיקוח, נבקש אחת לשנה – או אם היו"ר יחשוב אחרת, אפילו אחת לחצי שנה – יבואו לוועדת הכלכלה ויציגו נתונים. אבל הכי חשוב – ההצעה הזו תוזיל מיידית אמיתית את מחירי החופשות בארץ, בלי כל מיני חלומות ותוכניות גדולות. חוק אופרטיבי, אמיתי, כלכלי, שמחר בבוקר יכול להיכנס לתוקף ולהוזיל מחירים לתושבים במדינת ישראל כי, לצערי, היום חופשות במדינת ישראל הן כמעט לעשירים בלבד. את זה אנחנו חייבים לתקן, ואת זה אנחנו גם נתקן. תודה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש טענה הפוכה; אתה אומר שזה יוזיל ויש כאלה שאומרים שהמהלך הזה ייקר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כבר הקדמתי, כי אני שומע שאנשים חושבים שאוטומטית כולם רוצים לרמות את כולם. אני לא חושב ככה, אני בדעה הפוכה. אני בא מהמקום האופטימי שלי, ואני רוצה להישאר אופטימי, ואני אומר שנשים גם מנגנונים לטפל בנושא הזה. איך נטפל בנושא הזה? זו תהיה הוראת שעה ששרת הכלכלה, שיש לה אינטרס לשמור על הצרכנים הישראלים, תוכל להאריך והנושא הזה יבוא לכלכלת הפיקוח. אם נראה שהמחירים לא ירדו לא נמשיך עם זה, ואם המחירים ירדו אז נמשיך עם זה לעד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ברמה של החקיקה, אנחנו צריכים למזג את שתי ההצעות הפרטיות להצעה אחת, אם זה מקובל עליכם, ולהצביע על זה בוועדה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בהחלט. לימור ואני שותפים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק, של רון כץ ושל קבוצת חברי הכנסת: לימור מגן תלם, יבגני סובה ואחרים לכדי הצעת חוק אחת? מי מתנגד? מי נמנע? 

הצבעה

ההצעה אושרה.  

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   


בעד – פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. המיזוג הושלם. לימור מגן תלם, בבקשה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שיזמתי מיטיבה עם הצרכן, מיטיבה עם האזרחים ומאפשרת להזמין את המלון, את עסקת הנופש במחיר זול יותר, חד-משמעית. לראשונה תינתן לעוסקים בענף התיירות אפשרות להציע חבילה מוזלת, מלון מוזל – מה שיש בכל העולם. אנחנו יושבים בוועדת הכלכלה כבר שנים ותמיד אומרים: מה שטוב באירופה טוב לנו – לגבי כל הרפורמה של היבוא. מה שטוב בחו"ל, טוב לנו.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

גם בארצות הברית. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, באירופה, בארצות הברית. גם בסוגיה הזו אני אומרת שמה שטוב בחו"ל טוב לנו, ואם בכל העולם יש שתי חלופות תמיד – פעם אחת עם אפשרות ביטול ופעם אחת בלי אפשרות ביטול – אז גם בארץ שתהיה האפשרות הזו. ברגע שצרכן יודע שיש לו ודאות והוא יודע שהוא נוסע לנופש, הוא מזמין את המלון הזה הרבה יותר זול. זה אמור להוזיל משהו כמו 15%, שזה מאוד משמעותי. לכן אני אומרת שהצעת החוק הזו טובה לשני הצדדים – לכל העוסקים בשירותי מלונאות זה ייתן ודאות, ברגע שמתבצעת הזמנה הם יודעים שההזמנה תצא לפועל, ומבחינת הצרכן, סוף-סוף תהיה לו אפשרות לשלם פחות על הזמנת מלון. 

יש שני מנגנונים שחשבנו עליהם: מנגנון אחד אומר שאם בכל זאת יתגלה שלמרות שהוא רכש עסקה בלי אפשרות ביטול יש עסקה יותר זולה, תהיה אפשרות לבטל. זו הוראת שעה שנבחן לאורך זמן. גם אני מציעה שנגיע לוועדת הכלכלה, שנקבל דיווח לראות איך זה עובד, לראות שאין תלונות, לראות שהמחירים באמת ירדו, ומפה נתקדם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חבר הכנסת יעקב מרגי, שיש לו דעה טיפה שונה, לפי מה שהבנתי. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

לא. הפוך, באתי לחזק. בתקופת הקורונה הוועדה הזו נתנה סעד בחקיקה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שמעתי הערת ביניים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

לגבי המחירים, אני מלין על מחירי הנופש בארץ. ניצלתי את ההערה של חברת הכנסת מגן תלם, שאמרה שמה שטוב באירופה טוב לנו. המחירים של אירופה במלונות טובים לנו, אנחנו רוצים אותם גם בארץ. אני חושב שהצעות החוק הן נכונות, ראויות. צריך לעשות את האיזונים, ברגע שהמציעים מסכימים לעשות את זה בהוראת שעה, עם כל האיזונים ופיקוח ועדת הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לנסות את השוק. איך נחקור? מי יהיה המדד האובייקטיבי?

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

מי שלא צועק איי, לא כואב לו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נניח שנעשה את זה שנה-שנתיים ונרצה לבדוק את התנהגות השוק. בסוף אחד יגיד לנו שזה התייקר, השני יגיד שלא התייקר; מי יהיה הבוחן שלנו? מי יגיד לנו את הנתון האובייקטיבי?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה שוק שמאוד קל לבדוק אם הוא התייקר או לא התייקר. אני יכול להגיד לך עכשיו, בחיפוש של חמש דקות. תן לי שוק בעולם ואגיד לך אחורה היסטוריה – מחירים עלו, מחירים ירדו, למה הם עלו, למה ירדו. אבל יש את רשות התחרות, יש את רשות הגנת הצרכן, משרד הכלכלה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גם היום 56% מהצרכנים מזמינים עסקאות במלונות דרך אתרים כמו בוקינג והוטל, שקיימת בהם כבר היום האופציה של עסקה שלא ניתנת לביטול, ולכן אנחנו אומרים שנאפשר גם למלונות, דרך האתרים שלהם, ולסוכני הנסיעות את אותה חלופה. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

אני תומך. אני חושב שצריך לעשות את האיזונים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. עורכת הדין חנה וינשטוק טירי מהרשות להגנת הצרכן, בבקשה. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אגיד כמה מילים ואחר כך אבקש להעביר את רשות הדיבור לד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית של הרשות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מבין שגם מנכ"ל הרשות עסק בנושא הזה ויש לו מה להגיד, אז אתן שלוחה. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

כן, אנחנו מייצגות אותו. קודם כול, חשוב לציין שהממשלה תמכה בהצעה החוק, וכמובן, היא תמכה בכך שזו תהיה הוראת שעה לשלוש שנים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זו הצעה שלנו מראש. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

בסדר גמור. אנחנו, ברשות להגנת הצרכן, כמובן הוזלת מחירים לצרכן, אבל צריך לראות איך אנחנו משיגים את המטרה הזאת בצורה שלא תפגע בצרכן. עוד חשוב לי לציין שזכות הביטול של הצרכן, בטח בעסקת מכר מרחוק, היא אחת הזכויות החשובות ביותר שיש לצרכן. היא מחזקת את הכוח שלו, היא מצמצמת פערים. ברגע שלצרכן יש את היכולת לבטל את העסקה ולעבור לעוסק אחר, העוסק יתאמץ להשאיר אותו באמצעות תנאים טובים יותר, יחס טוב וכו'. לכן, הזכות הזאת היא אחת הזכויות החשובות של הצרכן. נציין שב-2019 הנושא הזה נדון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

2018. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

הוא נדון ב-2018, נכנס לתוקף ב-2019 והתקבל תיקון שמאפשר את שתי החלופות האלה, כפי שחברי הכנסת המציעים ציינו, רק לגבי שירותי תיירות שניתנים במלואם מחוץ לישראל. ככה החוק התחיל, ניסינו להרחיב אותו ובסופו של דבר צומצם בחזרה, כשהרציונל היה שמקום שבו מדובר בצרכן שקונה מסוכן בישראל מלון בחו"ל, אם הוא מבטל את העסקה קשה לסוכן להיפרע. לכן המחוקק נתן איזושהי הקלה במקרים כאלה. 

עכשיו אנחנו שוב עומדים בפתחה של הצעה, שאני מבינה מהמציעים שהיא לשירותי אירוח במלון. אבל צריך לציין שההצעה מדברת על שירותי תיירות – שזה מונח שהוא הרבה יותר רחב, שכולל גם טיסות, גם בילוי, גם נסיעה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

טיסות קיים גם היום. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

לא, אין היום שני מסלולים בטיסות, אני לא מכירה - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

גם היום אפשר לרכוש בארץ טיסות בלי אפשרות ביטול. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

לא, זה כולל את ה-14 יום תמיד. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

הם חייבים לפי החוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כשקונים טיסת צ'רטר - - - 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אין חריג. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין סייג. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

עכשיו הזמנתי טיסה לסופ"ש, הייתה שם רובריקה: כולל החזר או לא כולל החזר. אז מה זה לא כולל החזר?

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

עם ה-14 יום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תמיד כפוף לחוק - - -

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

יכולים להציע מסלול נוסף, שהוא יכול להיות גם מסלול יותר טוב. היום לפי החוק אתה יכול לבטל תוך 14 ימים, אבל שבעה ימים לפני הטיסה או האירוח אתה כבר לא יכול לבטל, אז הם יכולים להציע לך מסלול אחר שנותן לך אקסטרה. להציע דברים טובים לצרכן, מעבר למה שהחוק קובע, זה בוודאי אפשר. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

יש קושי בניסוח שקבעו, של "שירותי תיירות"?

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אם אני מבינה נכון מחברי הכנסת המציעים, הכוונה היא יותר לשירותי הארחה, אז צריך לחשוב בעת הניסוח אם מדברים על שירותי תיירות כהגדרתם או שאנחנו מצטמצמים רק לשירותי המלון. 

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

לא, סליחה, סליחה. הצעת החוק מדברת על כל שירותי התיירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סליחה, אורחים שלנו לא מתפרצים. 

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

אז אבקש להגיב על זה אחר כך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא נחוקק את החוק הזה בלי שתגיבי, אבל אם תתפרצי – תצאי החוצה. היחידים שיכולים להתפרץ, ובמינימום, זה חברי הכנסת. הרשות להגנת הצרכן, השלימי את דברייך בנחת. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אני לא רוצה להאריך בדבריי. אני רוצה להעביר את השרביט לד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית שלנו, כדי שתפרט לוועדה מה החששות שלנו ומה לדעתנו נדרש לעשות כדי שלא נימצא פוגעים בזכויות הצרכנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה, דליה. 

<< אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

שלום לכולם. אני רוצה להציג ארבע נקודות שאנחנו חושבים שצריך לתת עליהן את הדעת. קודם כול, קיומם של שני מחירים לא מבטיח הוזלת מחיר לצרכן. אפשר לקחת היום מחיר של 1,000 שקל עם זכות ביטול, לתת אותו מחר כ-1,000 שקל ללא זכות ביטול, להוסיף 15% ולהראות מצג שווא שהמחיר ירד. לכן חייבים לראות שהחוק השיג את המטרה שלו, וכמו שחנה אמרה, אנחנו תומכים. 

גם הטענה של התאחדות המלונות, שיש הרבה תחרות בשוק, רק מהדוחות הכספיים 2021 של ישרוטל, דן ופתאל – לפי הדיווחים שלהם – יחד הם שולטים ב-65% מהשוק. לכן, ככל שהשוק יותר ריכוזי ההנחה לא בהכרח מתגלגלת לצרכן. צריך לקבל מסד נתונים אחורה, כמו שכבוד היושב-ראש אמר, שנוכל להשוות אותו. 

נקודה חשובה נוספת היא מה הוא מחיר הייחוס – הנחה ממה? אני רוצה לצטט את מר ליאור אביב, מנכ"ל ישרוטל, מריאיון שנתן ב-12 במאי השנה לקול הים האדום. הוא אומר למראיין: כמה זה שווה בהנחה אני לא יכול להגיד לך. המראיין אומר לו: פגעת במספרים – 10%, 15%, 20%. המנכ"ל אומר: תראה, אני לא אמרתי, זה גם נורא תלוי. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה הייתה השאלה?

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

הוא אמר: פגעת במספרים שנתנה לנו חברת הכנסת מגן תלם – 10%, 15%. אתה כבר הלכת ל-20%, כלומר הגדלת את ההנחה. ומה הוא אומר? תראה, אני לא אמרתי, זה גם נורא תלוי. תראה, זה גם נורא תלוי בתקופות; יכול להיות שבחורף זה יהיה 20%, יכול להיות בקיץ זה יהיה פחות, תלוי בביקושים. צריך לנהל את זה, צריך ללמוד את זה, אני מניח שזה ישתנה מעונה לעונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בקורונה ישרוטל לקחו מענקים מהמדינה, לדעתי. היו רווחי שיא בקורונה. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

מה שמר ליאור אביב אומר זה שהוא לא יכול להתחייב, שזה יהיה תלוי בביקוש ושהם ישחקו עם ההנחה הזאת לאורך העונות כתלות בביקושים. כמו שחנה אמרה, ב-2018 ו-2019 ישבנו עם משרד התיירות, עם המלונות, עם ההתאחדות ועם חברות התעופה ואמרנו: אנחנו בעד, תנו לנו מסד נתונים כדי שנוכל לבדוק את העניין הזה וכולם סירבו. אנחנו בעד - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

שקר. סליחה, את לא מדייקת. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

אז תגידי אחר כך. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

קיבלתם נתונים – אראה אותם לוועדה – ב-2018. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

נפגשתי, כולל - - -

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

לא, אל תגידי דברים שהם לא נכונים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

גברתי, תעמוד לך הזכות להגיב. למה את מתפרצת?

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

כי אני לא יכולה לשמוע. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אז תצאי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סליחה, גברתי. אגיד לך איפה טעית: 1. שהתפרצת; 2. אל תדברו לא יפה לעובדי מדינה. אתם פה לוועדת הכנסת, עובדי המדינה יגידו את דעתם. מי שחולק עליהם, יגיד מה הוא חושב. אף אחד לא יתקוף אותם, ולכן היית צריכה להתאפק. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אני מתנצלת על ההתפרצות. אני לא חושבת שיש פה עניין של דעה, יש פה עניין של עובדה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז חכי לתורך. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, מה יש פה, בשולי הדברים. יש פה הצעת חוק של חברי כנסת, היא מגובה במשרד ממשלתי. יש משרדי ממשלה – בתוכם יש עובדים – ויש רשויות בממשלה, ובחופש דעה כל אחד אומר מה הוא חושב על חוק. יש אילוץ, שכשממשלה באה נציגי אותו משרד לא יכולים להגיד את דעתם. הנוהג בממשלה הוא שאם הממשלה הביאה חוק אנשי המקצוע לא יכולים להתנגד רשמית לחוק, גם אם הם חושבים אחרת מהשרה. זאת לקונה, עובדי המשרדים האלה לא יכולים לפתוח את הפה. רשות עצמאית – והרשות להגנת הצרכן היא עצמאית בדעתה – חובתה להגיד את דעתה. יכולים בסוף לחוקק, גם אם לא נסכים איתם, אבל את הזכות שלהם להגיד את כל מה שיש להם אף אחד לא ימנע פה, כי זה הדבר היסודי של הוועדה הזאת. אנחנו מחוקקים נגד עמדות של רשויות, ומתקנים גם רצונות של משרדים אבל את העמדה, גם אם היא כואבת וגם אם היא בוויכוח – אף אחד לא ישתיק אנשים. אז תנו לה לסיים את דברה בלי התפרצויות. בבקשה. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

תודה רבה. כמו שאמרתי, אנחנו בעד, אבל אנחנו רוצים לקבל מסד נתונים אחורה לפחות שנה כדי שנוכל לבדוק לפני ואחרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני רוצה לחדד את הדבר הזה גם מבחינה מעשית וטכנית, אם אנחנו רוצים להתקדם להקראה ולחוקק. נכתוב בתוך החוק, כדי שתנוח דעתכם, מה תקבלו וממי, מה יהיה הנוסח בחוק שיאפשר לכם את הנתונים שאתם רוצים רטרואקטיבית כמסד הנתונים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

איזה נתונים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם רוצים השוואה עתידית. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה ברור, אבל איזה נתונים כרגע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מגמת השוק שתהיה, לעומת מה שקרה בעבר. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

מחירי מלונות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ממי? 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

ממי שמוכר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואת יודעת מה מסד הנתונים? 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ביקשת את זה ולא קיבלת?

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

בעבר כן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תבקשי את זה שוב. לנתונים הללו יש רמה של סודיות עסקית; אתם מוסמכים לקבל מידע עסקי ויודעים לשמור עליו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך לקבוע חובת סודיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. כן. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

כשאת אומרת מסד נתונים ונתוני השוואה, מהניסיון האישי שלי – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם ניסית פעם להזמין מלון בארץ באפליקציות – המחיר אטרקטיבי, אתה נכנס להזמין וזה קופץ. אף פעם המחיר שמדליק אותך הוא לא המחיר שאתה מקבל. מישהו יודע לענות לי על הדבר הזה? זו לא הונאה בפרסום?


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רון, רצית להגיד מילה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כשמדברים על איזה נתונים רוצים לקבל, חשוב לדעת אם מישהו ביקש אותם בכלל. נכון לאתמול, כשבדקתי גם עם משרד התיירות וגם עם משרד הכלכלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא אמרה "בעבר".

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

העבר זה 2018. גם עכשיו אפשר היה לבקש אותם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא נתחשבן על זה. מתקדמים, עם הפנים לעתיד. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מתקדמים – כן, אבל צריך להבין בדיוק איזה נתונים רוצים לקבל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נעגן את זה בחוק. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה הנתונים, כי עכשיו תוך כדי שדיברתם נכנסתי לגוגל והוצאתי נתונים של השנה שעברה. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

אשמח להסביר. קודם כול, לשאלה של חבר הכנסת מרגי, מלונות ושירותי תיירות משתמשים בתמחור דינמי, שמשתנה בהתאם לביקוש – חודשי קיץ, יותר קרוב. אני באופן אישי הייתי במשרדים של אחת הרשתות הגדולות, בלי להזכיר שמות. יש להם מערכת, ראיתי אותה, שאוספת נתונים, להערכתי, לפחות חמש-שש שנים אחורה ברמה של מחיר של כל חדר, בכמה נמכר, האם הופעלה בו זכות הביטול הסטטוטורית או לא. נתונים יש, אבל כשביקשנו אותם בוורסיות שונות לא נענינו. זה מסד הנתונים שאנחנו רוצים, כי אני אומרת לך שמשהו ירד אתה צריך להגיד לי מה היה קודם, נכון? זו השוואה, א-ב, זה מה שאנחנו מבקשים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הגיוני שיהיה בסיס נתונים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

חייב להיות בסיס להשוואה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עם זה אפשר להתקדם, אדוני היושב-ראש. אין לנו התנגדות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, לא להיתקע על הפרט הזה. גברתי, אנשי הרשות להגנת הצרכן, תשלימו את דברכם. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

עוד שני דברים קצרים. קודם כול, אני רוצה לתקן משהו עובדתית. באירופה הדירקטיבה מ-2018 השתנתה באופן שלא מאפשר למכור חבילות נופש non-refundable. חבילות נופש הן שני שירותים ויותר, למשל: רכבת ומלון, רכב ומלון, טיסה ומלון, כי הרבה פעמים האירופאים קונים מלון ונוסעים. בזה היא שינתה עמדה. חדר אפשר non-refundable, חבילת נופש – אי-אפשר. 

דבר נוסף, שהצענו בעבר למלונות ואני רק חוזרת: כמו שחבר הכנסת רון כץ אמר, גם היום non-refundable זה 14 יום, יש חברות שעושות את זה. המלונות, אם אני מזמינה נופש לספטמבר, למשל, הם נותנים לי זכות ביטול של ארבעה חודשים עד ספטמבר, יומיים-שלושה לפני. אמרנו להם: תנו גם מסלול מצומצם, זכות ביטול רק לפי החוק של 14 יום, ואותה תוזילו. זה יכול להיות מצב שיגרום להוזלה. זכות הביטול המינימלית היא 14 יום, לא יותר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תמר מירסקי ממשרד הכלכלה, בבקשה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

תודה. אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אני בעיקר רוצה להתייחס לעסקים קטנים ישראלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את מתכוונת לצימרים - - - ?

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

כן, שמחזיקים כמה יחידות בודדות והם יותר זקוקים לוודאות. חלוקת הסיכון עם הלקוח יכולה לעזור להם מאוד, בטח שבארץ כשאנשים מזמינים בטווח קצר יחסית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אם מזמינים אליהם בבוקינג זה קיים. את מדברת על הזמנה ישירה. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

כן, ואז יש להם עמלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז את פשוט מחזקת, שהחוק הזה מבחינתך נכון גם עבור תיירות בעסקים קטנים ובינוניים. 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

אני לא מכירה את הנתונים, לצערי, אבל אם אלה הנתונים שנאמרו כאן זה עדיין 35% מהשוק, וזה לא מבוטל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. 

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

תודה, אדוני. בקשר להצעה עצמה, כמובן שאנחנו חושבים שזה ממש נדרש מבחינה מסחרית, תחרותית, כלכלית, בשביל לתמוך בחברות הישראליות, ואני בכלל לא עושה עכשיו השוואה בין בתי מלון למשרדי נסיעות, לסוכני נסיעות, לחברות תיירות. אין שום סיבה שיתבצעו הזמנות באתרים בין-לאומיים שלא משלמים מיסים למדינה הזאת, לא מעסיקים כאן עובדים, לא שייכים למשק הישראלי. מה שההצעה הזאת מאפשרת זה להעביר המון פעילות מסחרית וכלכלית מהחברות הבין-לאומיות האלה לעסקים הישראלים. אני כבר לא מדברת על עסקים ישראלים שחטפו בשנתיים האחרונות, אבל בלי קשר – אנחנו משלמים מיסים למדינה, ככל שהעסקים ינדדו מהאתרים הבין-לאומיים אלינו כמות המיסים שתשלום למדינה והיכולת להמשיך להעסיק את העובדים תישאר. אז מבחינת הכלכלה והאינטרס של המדינה – win לגמרי; מבחינת הצרכן – win לגמרי, כי יהיו לו שתי חלופות – עכשיו אני מדברת על טיסות, שאין שום סיבה להחריג אותן מההצעה, ואסביר תיכף – כי הוא יוכל להזמין דרך בוקינג או דרך הסוכן. היום הוא לא יכול להזמין דרך הסוכן, בגלל שאין לי את האפשרות הזאת, אני לא יכולה לתת לו את האופציה, אבל דרך בוקינג הוא יכול להזמין את זה. ומבחינת התמיכה בעסקים הישראלים – זה מגדיל את הנתח, זה מוסיף לנו שירותים, זה מוסיף תחרות, זה מוזיל שירותים – win-win לכולם. 

משפט על הטיסות, שהן לא אמורות להיות חלק מהדיון כאן, כי היה ברור ששירותי תיירות זה שירותי תיירות. הרי לא יכול להיות מצב אבסורדי שעל עסקאות בחו"ל מותר יהיה להציע בלי ביטול או עם, על עסקאות בארץ יהיה מותר, ורק את הטיסה המקשרת אי-אפשר יהיה. כמובן שאני תומכת בזה לגבי המלונות ולגבי כל עסקאות התיירות, אבל לגבי טיסות זה על אחת כמה וכמה, כי הסוכן שמוכר את הטיסה לא קובע את מחיר הטיסה מראש, הוא גם לא יכול לשחק עם מחיר הטיסה מראש. אז חס וחלילה, לא להחריג. אני גם חייבת להגיד שההצעה שעברה בוועדת שרים לענייני חקיקה הייתה כזאת ופתאום היום להציע הצעה אחרת בלי לתת לנו אפשרות, זה לא עולה על דעתי, גם אין סיבה.  

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אם אני מזמין טיסה דרך בוקינג, יש אפשרות להזמין טיסה ללא אפשרות ביטול גם בארץ?

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

אם אתה מזמין דרך איזיג'ט, לצורך העניין, אתה יכול להזמין בכל צורה אפשרית. אנסח אחרת: כשאתה מזמין ישירות דרך איזיג'ט אין לך את חוק הגנת הצרכן, אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

זה לא מדויק. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז זאת שאלה אליכן. אם אני מזמין טיסה באיזיג'ט ורשום לי שהטיסה היא ללא אפשרות ביטול, אני עדיין יכול לבטל אותה לפי חוק הגנת הצרכן?

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

אין סייגים בחוק הגנת הצרכן על זכות הביטול. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

יכולת המימוש בעייתית. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

זו סוגיה שקשורה לכללי המשפט הבין-לאומי. יכול להיות שתחולת הדין הישראלי - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל יכול להיות שעסקים מציגים לך אפשרויות רכש שהן בניגוד לחוק הגנת הצרכן. הם עוברים על החוק, הם אומרים לך שאין החזרים ואין ביטולים, וזה בניגוד לחוק. 

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

זה שהחברות הזרות מתנהגות כאילו הן לא כפופות לחוק להגנת הצרכן, מה ההיגיון לתמוך בהן?


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לאופר, סיימת?

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

סיימתי, אם תגידו שהנקודה ברורה ושקיבלתם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תרשמי, אולי נחזור אלייך עוד מעט. נעם, עמדת האוצר בנושא, בבקשה. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

האוצר תומך, ההצעה הזו גם עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אבל חשוב להגיד שהחשש שהעלתה הרשות להגנת הצרכן לעניין עליית המחירים הוא חשש לא מבוטל וצריך להתחשב בזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

והפתרון של הוראת שעה מוגבלת בזמן, עם בקרה ונתונים לפני ואחרי, שיימדדו במסלול שיעוגן בחוק, זה סביר מבחינתך?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה. 

 << אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >>   

רציתי לחדד לגבי השאלה של בוקינג והחלת החוק. הוגשו תובענות ייצוגיות נגד בוקינג וכל מיני חברות דומות והיועץ המשפטי והיועצת המשפטית הגישו עמדה שאומרת שכשעוסק מכווין את פעילותו לישראל הוא כפוף לחוק הגנת הצרכן. באותם מקרים של בוקינג והוטלס היו נסיבות שהעידו על כך שהעוסק פועל בישראל, משווק בישראל, מכווין את פעילותו לצרכנים הישראלים, ולכן הוא כפוף לחוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. מאיה אברמוביץ ממשרד התיירות, בבקשה. 

 << אורח >> מאיה אברמוביץ: << אורח >>   

שלום רב. משרד התיירות, כמובן, תומך בהצעה הזו. ההצעה הזו תשווה את שירותי התיירות לנהוג בעולם. אנחנו מוצאים שיש בזה תרומה גם לצרכנים וגם לספקים הישראליים. מבחינת הצרכנים, דיברנו על הוזלת מחירים ואנחנו לכך דוגמאות באתרים, כגון בוקינג, אקספדיה ואחרים, שמציעים חבילות זולות יותר. החבילות האלה מהוות כ-50% מסך הזמנות הבודדים. כלומר, המסלול הזה – ללא זכות ביטול – הוא מאוד אטרקטיבי. אנחנו גם יודעים שהשיקול הראשון של הצרכן בבחירת הזמנת נופש הוא המחיר, ולכן המשמעות של הוזלת מחירים היא חשובה ביותר. 

לגבי העלאת המחירים – השוק הוא כן תחרותי ומבוזר. מעבר למלונות הגדולים יש גם מלונות קטנים ועסקים קטנים, כמו שתמר ציינה – צימרים, מתקני אירוח שונים, אכסניות – שגם הם מצטרפים לשוק הזה. השוק תחרותי, מה שמקטין את הסיכוי להעלאת המחירים. 

נקודה נוספת היא שינוי הרגלי הצריכה. אנחנו רואים שכמחצית מהצרכנים מזמינים נופש, בעיקר בעקבות הקורונה, פחות משבעה ימים מיום הנופש. במצב הזה הצרכן משלם מעין פרמיה עבור הזמנה עם ביטול בשעה שיכול היה לקבל הזמנה זולה ללא ביטול. לכן אנחנו בהחלט תומכים בהצעה הזאת. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך, מאיה. יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, בבקשה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

תודה רבה. מתנצלת שוב על ההתפרצות, אבל זה באופן יחסי לחברתי אז אני רגועה יחסית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל לאופר באה הרבה אז מתרגלים. אז מוזמנת אלינו תמיד. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אבוא בשמחה. ראשית, אנחנו מכירים את טענות הרשות להגנת הצרכן, בטח מאז 2018 כשישבנו איתם למשא ומתן, כשהייתה הסכמה שצריך להעביר הזמנת non-refundable גם לנופש במלונות, כשהם ישבו וביררו איתנו את כל נושא הנתונים. בדיונים היו גם נציגי המלונות, כמו רשת פתאל, ישבנו אתם על טבלאות, ישבנו אתם על נתונים, כך שהאמירה הזאת, שקפצתי בגינה קודם, כאילו לא סופקו נתונים בידי המלונות, לא ברור לי מאיפה היא באה, מה מקורה. גם דליה עצמה הייתה ממוענת לאותם מיילים. אני זוכרת שהיית בחופשת לידה אז, אבל היית ממוענת לאותם מיילים. לכן השורה התחתונה של האמירה הזו, כבוד יושב-ראש הוועדה, היא שבוודאי ובוודאי אפשר בנקל לבקר את השוק ולראות איך non-refundable ישפיע על התנהגות המלונות והתנהגות הצרכנים. 

עכשיו לגופן של הטענות. כאמור, מאז 2018 אנחנו מנסים לגרום למדינת ישראל להתקדם וליישר קו עם מה שקורה בעולם. כמו שאתם יודעים, באתרי הזמנות ומלונות בעולם אפשר להזמין בשני מסלולים non-refundable, וכשאנחנו מדברים על תחרות, זה לא הנתון שנתנה דליה – 65% מהשוק הוא ריכוזי. זו לא התחרות שאנחנו מדברים עליה, התחרות היא באמת אל מול אתרי ההזמנות, כי מה מונע חוק הגנת הצרכן היום? הוא פוגע ישירות באתרים של המלונות. הרי דה פקטו ה- non-refundableמוצע גם בישראל. למרות מה שמשרד המשפטים אמר, החברות הבין-לאומיות טוענות שהחוק הישראלי לא חל עליהן והן מציעות לצרכן הישראלי לבצע הזמנות non-refundable. נכון להיום, למעלה מ-50% מההזמנות פה בארץ הן באמצעות אתרי ההזמנות; רק 20% מההזמנות הן באתרים של המלונות, ואותם אתרים, כאמור, מוגבלים, הם לא יכולים להציע שני מסלולים. לכן היום חוק הגנת הצרכן פוגע במלונות באופן ישיר, הם לא יכולים להציע באתרים שלהם שני מחירים בעוד אתרי ההזמנות הבין-לאומיים יכולים לעשות את זה. בשורה התחתונה, התחרות האמיתית שנפגעת היום היא בין אתרי המלונות אל מול אתרי ההזמנות המתחרים. יש למלונות אינטרס שההזמנות יבוצעו דרך האתר שלהם, וכרגע הם מנועים מלעשות את זה בצורה שעושים את זה אתרי ההזמנות. לכן צריך להבין במי החוק הזה בדיוק פוגע ואיזו תחרות נפגעת. 

לעניין ריכוזיות השוק, נתנו פה נתונים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אגיד לך משהו. יהיו פה הרבה תומכים בחוק. הנאום חוצב הלהבות שלך בעד החוק יכול למנוע את אישור החוק היום. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

חס וחלילה. אקצר, עוד מילה אחת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תקשיבי לי עוד קצת. תומכי החוק – דיברו פה כבר עשרה אנשים. אנחנו רוצים לשמוע את מתנגדי החוק ולעבור להקראה. כל תומך חוק שידבר עכשיו וינאם לנו נאומים מונע את ההתקדמות של החוק. תחשבו על זה כשאתם נואמים. יש לנו שעה לחוקק את זה. בבקשה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אז אגיד רק דבר אחד. הוראת שעה לשנה, אין בה כלום כי אנחנו חיים בתקופה של אי-ודאות – כן קורונה, לא קורונה, אף אחד לא יודע מה יהיה שנה קדימה. אני חושבת שאם אתם מתכוונים לצמצם את הוראת השעה זה חייב להיות לשלוש שנים כדי לתת לשוק להתאים את עצמו ולראות את התחרות האמיתית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לשלוש שנים. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

ככל שזה תלוי במלונות, נספק את הנתונים הנדרשים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הכיוון הוא שלוש שנים. אני ממליץ עכשיו רק למי שיש הסתייגויות מהחוק. איסתא, אתם מתנגדים לחוק?

 << אורח >> טל שיינברום: << אורח >>   

אני מדבר מאוד בקצרה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא אעצור אתכם. אני אומר לכם, יש לנו 50 דקות לחוקק את זה. תומכי החוק, אני ממליץ לכם לא לנאום. מי שיש לו הסתייגות מהחוק – יגיד לנו את ההסתייגות. 

 << אורח >> טל שיינברום: << אורח >>   

רק במילה על סיפור הטיסות, כי נראה לי שהיה פה איזשהו פספוס. היום בין 20% ל-25% מהנוסעים דרך נתב"ג טסים לואו קוסט. כל חברות הלואו קוסט לא מחזיקות בישראל מטה, מה שאומר שהן לא עומדות בחוק הגנת הצרכן. אנחנו מדברים על כך שלפחות רבע מהטסים לא נהנים מחוק הגנת הצרכן בטיסות, וזה ילך ויגבר. אנחנו, כחברות שמציעות שירותי תיירות, לא יכולים למכור חברות לואו קוסט כי אנחנו לא יכולים לספוג את חוק הגנת הצרכן, מה שמייצר תחרות לא שוויונית בינינו לבינם. דווקא בעולם הטיסות הייתי מציע להיכנס ולעשות את זה אפילו בעצימות יותר גבוהה, כי שם גם הצרכנים נפגעים וגם החברות הישראליות נפגעות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך. הדס יעקובסון, המועצה לצרכנות. 

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

שלום, אדוני, שלום לחברי הכנסת. נתחיל מזה שאנחנו לא כל כך אוהבים את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית. אנחנו חושבים שנכון עשיתם כשפניתם לנוהג הבין-לאומי, אבל אנחנו מתעלמים ממצב אחד בסיסי – חוק הגנת הצרכן הישראלי היום מקשה מאוד על ביטול עסקת תיירות, היא כמעט בלתי אפשרית. אם אזמין נופש לחגים היום, בעוד שבועיים כבר לא אוכל לבטל אותו; אם אתקשר עכשיו לחברה ואזמין לעוד ארבעה ימים – גם אז לא אוכל לבטל אותו. זכות הביטול כמעט לא קיימת בחוק הגנת הצרכן, היא נורא מצומצמת, היא זכות עם תנאים כפולים, אני כבר לא מדברת על זה שכולנו סופרים שמונה ימים שאינם ימי מנוחה. זה סעיף מסובך, מסורבל מאוד, שמצמצם את זכות הביטול. הבעיה היא לא זכות הביטול הנרחבת מדי של הצרכן הישראלי לעסקאות תיירות, הבעיה היא הפוכה. 

אני מקבלת את הרעיון שאנחנו צריכים להצטרף לשוק הבין-לאומי, הנתונים מדברים בעד עצמם, אבל צריך ללכת עד הסוף. אי-אפשר לצמצם אותה עוד יותר - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

החוק הזה מצמצם?

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

בוודאי. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה זה עד הסוף?

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

תסבירי לי איך מצמצם. 

<< אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

עד הסוף זה אומר שבמקום אותם 14 יום – שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, שגם ככה לא מאפשרים לי לבטל – שגם ככה לא מאפשרים לי לבטל, שזה התנאי החיובי - - - 

 << אורח >> טלי לאופר: << אורח >>   

אבל זה לא קשור להצעת החוק הספציפית הזאת. זה מעלה - - - אחרת בחוק. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע, אבל בואו נשמע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לאופר, צאי החוצה לרבע שעה ותחזרי. בבקשה. 

<< אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

זאת אומרת, גם הצד החיובי הפרו-צרכני - - - 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אחדד, ברשותך. ההצעה הזו לא משנה את התנאים של ביטול עסקאות בארץ, היא רק מוסיפה עוד אופציה. 

<< אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

נכון, היא מוסיפה עוד אופציה שמצמצמת את זכות הביטול, כשהזכות מצומצמת מלכתחילה. אם כבר הולכים לצמצם את זכות הביטול, ואני מוכנה - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כשאת אומרת ללכת עד הסוף, למה את מתכוונת? להוריד את ה-14 יום ואת השבעה - - - ?

<< אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

היום כשאנחנו נכנסים לבוקינג יש לנו שתי אופציות: non-refundable ו-refundable. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מבקש ממך להפוך את מה שאמרת להמלצה מעשית. בהנחה שהחוק הזה עובר בקריאה ראשונה, מה את ממליצה לעגן בתוכו?

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

אנחנו ממליצים שבמקביל לאותה הצעה non-refundable תינתן אפשרות לרכוש נופש שהוא refundable עד 24–48 לפני מועד הנופש, בלי ימי מנוחה, בלי לספור ימים - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

להוסיף עוד רובריקה?

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

עוד מסלול?

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

כן, אפילו יקר יותר. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זאת אומרת, לגבי זה אין הסתייגות, פשוט להוסיף עוד איזשהו מסלול שמאפשר להרחיב - - - 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

לא בהכרח להוסיף עוד מסלול – שהמסלול של זכות הביטול יורחב. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני מוכן גם להוסיף עוד מסלול. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

זה עוד מסלול. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים. תשלימי את דברייך. 

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

אם אנחנו נותנים non-refundable וזה יהיה בזול – נהדר; כאמא לילדים, אם אני רוצה להזמין חופשה לחגים – לילד שלי יש נטייה להעלות חום שנייה לפני שיוצאים לחופשה – הייתי מאוד שמחה לקנות היום ולשלם יותר על מסלול שיאפשר לי לבטל את החופשה יום-יומיים לפני. אשלם היום יותר. זה יכניס כסף לשוק, זה טוב לכולם וזה פרו-צרכני, כי כרגע האופציה תהיה שאי-אפשר לבטל או מאוד מאוד קשה, בהתאם להוראות החוק היום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז עוד תחנת ביטול, עוד אופציה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא עוד אופציה, זה במקום החלופה שיש היום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה שהיא מציעה זה במקום החלופה של החוק, אז אתם צריכים לחשוב אם אתם רוצים את זה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

לא במקום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא אמרה עכשיו "במקום".

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

הם מציעים במקום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם ביטול – אז עד הסוף, עד הרגע האחרון. אפשר יומיים לפני. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

אם אני הצרכן ובוחר בצלילות הדעת את המסלול, אני עושה את ההימור שלי, למה שלא אעשה את זה?

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

אני מאוד רוצה שתעשה את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא לא אמרה את זה, מרגי. היא אמרה: אם קניתי אפשרות לביטול, זה יהיה גם עד יומיים לפני, לא שבוע ולא עשרה ימים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא 14 ימים מיום ההזמנה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ככה זה בדרך כלל באתרים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, זה מה שנאמר כאן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם אתם רוצים את האפשרות הזאת, תתחילו לבשל את זה בראש. עו"ד ירון לוינסון, רשות ההסתדרות לצרכנות – מה זה אומר, של ההסתדרות?

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

הארגון צרכנים ששייך להסתדרות. עסקת המכר מרחוק היה הישג צרכני גדול שהגענו אליו לפני הרבה שנים נועד, בין היתר, לפתור את כל הבעיות שהיו, כשסוכנויות וחברות פרסמו, אפרופו טורקיה, 99 דולר לאנטליה, ולמטה, באותיות הקטנות: לא כולל, לא כולל – ואז המחיר הכולל היה 200–300 דולר. אז אמרו: נעשה עסקת מכר מרחוק, שיהיה ביטול. הלכו לכיוון סוכנויות התיירות, כי הן באמת ענף רגיש שצריכים לתמוך בו, ואמרו: להבדיל ממקצועות אחרים במשק, לסוכנויות תיירות תהיה להם אפשרות עד שבועיים ימים שאינם ימי מנוחה לפני האירוע עצמו. אחר כך היה את הביטול בשירותי חוץ. זאת אומרת, יש פה מגמה שהולכים לקראת שירותי התיירות – ואני בעד זה, ככל שניתן. במקרה הנדון אני בכלל לא בטוח, למרות שיש פה קונצנזוס של משרדי הממשלה, שתהיה פה באמת הגנה על הצרכן. אולי זה יעזור לתיירות, אבל לדעתי – ואמרה את זה הרשות להגנת הצרכן בשקט – הצעת החוק לא רק שלא תוזיל את המחיר אלא עלולה אפילו לגרום להעלאת מחירים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בגלל זה עשינו את הפיקוח. 

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

לא ניתן הרי לפקח בנושא של מחירים, אתם תעשו איזה מחירים שתרצו. יש הרבה אפשרויות למניפולציה בהצגת המחירים. אלה לא מחירים בפיקוח, כל אחד קובע את המחירים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו נותנים עוד אופציה. 

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

איך תפקח?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, אני זורם איתך – אז אל תשתמש באופציה. 

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

אבל אופציה בסיסית אין לי, מה זה אל תשתמש? לדעתי, לא תהיה ירידת מחירים, גם לא תהיה אפשרות לבדוק את זה במנגנונים שהוצעו פה. חייבים לייצר מנגנון, חייבים איכשהו לראות אם יש עלייה. לדעתי, לא תהיה ירידת מחירים והצרכן בסופו של דבר יינזק למרות הכוונה הטובה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. מוריה כלפה בזום. אם את תומכת, אז קצר כי הדברים נאמרו. 

 << אורח >> מוריה כלפה: << אורח >>   

תודה רבה על רשות הדיבור, נעשה את זה בקצרה. אנחנו מייצגים את איגוד בתי המלון והתיירות. אנחנו תומכים בהצעת החוק, אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו תגביר את התחרות בענף התיירות. אנחנו יודעים שבעולם החוק המוצע כבר קיים. מעבר לזה, אנחנו חושבים שמדינה ששמה דגש על חדשנות וטכנולוגיה, מן הראוי שתאמץ את החוק הזה. אנחנו יודעים שהצעת החוק תוזיל ותייעל גם לאזרח. יש כאן מצב של win-win, כמו שאמרו חבריי – מצד אחד, ודאות לבית המלון שלא יחשוש מביטולים והנחה משמעותית לצרכן. 

אני מצטרפת למה שאמרה חברת הכנסת לימור מגן תלם, שהצעת החוק הזו לא פוגעת, היא מוסיפה על הקיים. הצעת החוק כתובה שחור על גבי לבן ואומרת שאם הצרכן ירצה לרכוש חופשה וימצא שהחופשה עם האופציה עם ביטול והאופציה ללא ביטול היא באותו סכום, מה שיחול עליו זו האופציה עם הביטול. אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו מאוזנת, אנחנו חושבים שאין סיבה לא לאמץ את הצעת החוק הזו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך. אוריאל סיטרואן, רשות התחרות, בבקשה. 

 << אורח >> אוריאל סיטרואן: << אורח >>   

אנחנו בעד ההצעה, בסך הכול זה ייתן עוד אופציות לצרכן, הוא יכול לבחור בזול או ביקר. זרקו פה כל מיני דברים על המחיר – המחיר יעלה או המחיר ירד – זה תלוי לאיזה צרכנים. אם הגנת הצרכן חלה פה – שזה לא בטוח כי מאוד קשה לבטל, זה רק בתוך 14 יום מיום ההזמנה והרבה פעמים החופשה היא בעוד הרבה זמן – אבל מי שרוצה לקחת סיכון ולהזמין ללא ביטול, עבורו רוב הסיכויים שהמחירים ירדו. יכול להיות שכאלה שרוצים עם אפשרות ביטול, להם המחיר יכול לעלות כי עכשיו חברות התיירות יכולות להציע את שתי האופציות. בגלל שהיום רוב חברות התיירות מציעות אפשרויות ביטול רחבות, רוב הסיכויים שהצרכן ייצא נשכר מההצעה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה, אוריאל. יניב מאירוב, חברת סימפלקס. מי שתומך בחוק – תאמינו לי, תתקדמו. אנחנו רוצים להקריא והזמן עובר ולא נספיק לגמור את החוק היום. 

 << אורח >> יניב מאירוב: << אורח >>   

שלום לכולם, אנחנו מעל 15 שנה בשוק, עובדים עם מעל מ-50% מבתי המלון בארץ ומייצגים את החנויות שלהם. לפני הנתונים שאנחנו רואים, אין קשר לחוק הביטול של מכר מרחוק. המחירים עלו בין שנת 2018 ל-2019, מ-2019 ל-2020, מ-2020 ל-2021 וגם עכשיו הם יקרים יותר. ללא חוק ביטול וללא חוק אחר, המחירים עלו. המחירים עולים ויורדים כתוצאה מביקוש. 

יש תחרות של המלונות מול שני גורמים: 1. מול המתחרים שלנו בחוץ – יוון, טורקיה וכל מה שמסביב – וברגע שהמחיר פה יקר מדי אנשים נוהרים החוצה. לכן שום חוק – של ביטול, ללא ביטול, עם החזר או בלי החזר – לא ישנה פה שום דבר, כי אם המחיר יעלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה בעד החוק?

 << אורח >> יניב מאירוב: << אורח >>   

אני בעד החוק, כי אם - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז תגיד משפט סיום, אדוני. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

הדיון הוא לא על הוזלת מחירי התיירות. 

 << אורח >> יניב מאירוב: << אורח >>   

לסיכום - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא יהיה חוק היום, אתם לא מבינים את זה? אני צריך להסביר את זה אלף פעם?

 << אורח >> יניב מאירוב: << אורח >>   

יכולתי לסיים. לסיכום, החוק לא יעלה את המחיר, הוא בסך הכול ינגיש אותו להמון אנשים. מצד שני, הוא יאפשר לבתי המלון להבטיח את עצמם לתקופות שהם לא יודעים מה יהיה. הם מוכנים לתת את זה במחיר יותר זול. 

דבר נוסף וחשוב מאוד, חלק גדול מההזמנות נעשה על ידי בוקינג וסוכני תיירות כאלה ואחרים. מה שקורה, זה יוביל חזרה את האמנות האלה לסוכני הנסיעות ולבתי המלון, שיחסכו המון עמלות. אם בית מלון - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יניב, זה נאמר כבר. למה אתם חוזרים על דברים שנאמרו?

 << אורח >> יניב מאירוב: << אורח >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה טוב שכיף לדבר בוועדת הכלכלה – כל זה נאמר, חבל על הזמן של כולנו. אליקו שליין, ארגון הנכים, הערות לחוק הספציפי. לא הערות כלליות, רק לחוק הזה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>   

אנחנו תומכים בחוק. קודם כול, אנו סוברים וחושבים שצריך לאפשר עסקה עם זכות ביטול – חלקית אפילו, של 48 שעות – וגם עסקה בלי זכות ביטול, שהיא זולה יותר. זה לטובת הצרכנים בכלל, ובפרט לאנשים עם מוגבלים, שכל שקל שהם יכולים לקבל כהנחה הרי זה מבורך, כולל באתרים הישירים של בתי המלון. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך, אליקו. אנחנו עוברים להקראה, כולל תיקונים אפשריים. יכול להיות שנחליט על בחינת שינויים לאחר הקריאה הראשונה. למשל, אותה זכות ביטול של 24 שעות או 48, אם נכלול את זה עכשיו בנוסח זה משנה את כל החוק ומאריך את האפשרות שלנו לחוקק את זה עכשיו, אבל נרשום לפרוטוקול שלקראת קריאה שנייה ושלישית יוזמי החוק יציגו אפשרויות עם משרדי הממשלה גם לביטול של 24 שעות או 48 שעות לפני החופשה עצמה. הקראה בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבקש לומר שני משפטים לפני ההקראה. הדברים נאמרו כאן, אבל אני בכל זאת רוצה להסב את תשומת לב חברי הכנסת לכך שמדובר במהלך של כרסום בזכות ביטול סטטוטורית, שקבועה היום בחוק הגנת הצרכן שנחקק לפני כ-20 שנה. גם בזמן החקיקה היו חששות לגבי הדבר הזה, לא עבר בקלות בכנסת. גם זכות ביטול "כי בא לי" – חרטה צרכנית – ותקנות ביטול עסקה עברו לאחר דיונים מאוד ממושכים. צריך לזכור שחוק הגנת הצרכן נותן הגנות לצד שהוא מוחלש לעומת העוסק – יש פערי מידע, יש פערי כוחות בין שני הצדדים האלה. אני חושב שצריך לזכור את הנקודה הזאת כשקובעים את ההסדרים האלה שמכרסמים לראשונה – למעשה לא לראשונה, מכיוון שיש כבר את הסעיף שנוגע לשירותים שניתנים במלואם בחו"ל, אבל זו פעם ראשונה שמדובר בכרסום בזכות הביטול הסטטוטורית לגבי שירותים שניתנים במלואם בישראל. לכן אני חושב שצריך להיזהר עם הכרסום הזה ולהיזהר מפני מדרון חלקלק, מכיוון שאם אנחנו מחילים את ההוראות האלה כעת לגבי שירותי תיירות או לגבי שירותי אירוח בבתי מלון, יכולות לעלות בהמשך טענות גם מצד עוסקים בתחומים אחרים, שאולי אפשר להחריג או לסייג את זכות הביטול. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל הוראת השעה פותרת את הבעיה הזאת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוראת שעה לשלוש שנים עם סעיף של דרישת נתונים – ניסחתי משהו כזה - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דיווח לוועדת הכלכלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

דיווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה פותר את הבעיה הזאת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא יודע אם הוא פותר, צריך לראות את הנתונים שיימסרו והאם הרשות תוכל לעבד אותם, לבדוק אותם ולתת תמונה מלאה לגביהם. אני לא בטוח. אולי העוסקים בתחום יוכלו להגיד האם הנתונים, למשל מהשנתיים האחרונות, מייצגים. עברנו שנתיים של משבר קורונה, שאני לא בטוח שהנתונים לגביו כל כך מייצגים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אפשר ללכת יותר אחורה אולי ואז את השנה-שנתיים של הקורונה לנטרל. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

בכל אופן, לענף יש נכונות מלאה לשתף פעולה ולמסור נתונים. זו לא הבעיה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם יכולים לתת נתונים גם חמש שנים אחורה?

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

כן, זה הכי נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כי השנים הרגילות שונות מהקורונה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איתי, צריך ללכת לשנת 2019, הייתה שנת שיא בתיירות. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

אפשר גם במהלך שלוש השנים של הוראת לקבל נתונים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה ברור. צריכים לקבל קודם ואת ההשוואה לעכשיו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כלפי העתיד – בוודאי, אבל גם חמש שנים אחורה. עד חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף יימסרו נתונים, שיהיה להם מעמד סודי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התכלית, אם אני מבין נכון, היא לוודא שהמחירים שנהוגים היום לא יהפכו להיות מחירי ה- non-refundable, והפרמיה שאנחנו, הצרכנים, נידרש לשלם תהיה מאוד גבוהה עבור מתן זכות ביטול, גם היא, כפי ששמענו, מצומצמת היום לעומת מה שנהוג באתרים הבין-לאומיים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש תחנה, שהיא מעבר לדיווח השנתי שיעשה איזושהי בקרה. אחרי שלוש שנים, אם לא נחה דעתה של ועדת הכלכלה באותה תקופה, הוא פשוט תבטל. אם היא לא עשתה פעולה אקטיבית להאריך אותו הוא מתבטל. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

מאחר שדיברה כאן הדס יעקובסון על צמצום הפגיעה, ואנחנו מדברים כבר על יוקר התיירות והנופש פה, הייתי מבקש עוד רובריקה בדיווח – גם תוצאות המאזנים, לא רק המחירים. עליית מחירים לא משקפת את הצורך האמיתי, החזירות שיש לאחרונה במשק הישראלי, לעשוק את הצרכן, הגיע הזמן לשים את זה במרכז החדר. אין שום הצדקה למחירים האלה, אני לא חושב שבחוץ לארץ, שהפערים מולם הם 300% ו-400%, מפסידים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היועץ המשפטי אמר לי שכל חברה שתרצה לעשות את שני סוגי החבילות התיירותיות – אחת עם ביטול ואחת בלי – תהיה חייבת לתת את המידע. אם היא לא תיתן את המידע החוק לא חל עליה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

צריך לדעת מה לבקש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בתוך המידע אתה מדבר גם מחירי החדרים וגם מאזנים לחברות שלא נסחרות בבורסה, שזה חברות פרטיות, יידרשו לתת את המאזנים שלהן. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

למה המידע הזה רלוונטי? אני שכשאתה עושה השוואה לגבי מחירי חדרים זה מדבר בעד עצמו. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

לא, לא מדבר בעד עצמו. כשאתם מתאמים מחירים כולכם יחד - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

לקבל מאזנים מחברות פרטיות, אני לא בטוחה שזה - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

יש תיאום מחירים וולונטרי, מה שנקרא. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

איזה תיאום מחירים? יש תחרות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

איזה תחרות יש פה? אין מלונות, איזו תחרות יש פה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המחירים של מלונות בישראל יקרים, הדיון מי נושא - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אני מבינה מה אתה אומר. למה זה רלוונטי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הדיון מי נושא באחריות לכך לא מתקיים היום, אבל כשרואים רווחי שיא בקורונה, בשנים הכי קשות של האזרחים בישראל, את התייקרות חבילות התיירות, כשראינו מענקים ודיבידנדים בזמן שהממשלה נתנה מענקים לחברות - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אתם מדברים חברה אחת של 20 מלונות מתוך 460 מלונות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אם ניווכח שזה לא היה נכון – נכון. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

זה לא מעיד על הכלל. ראיתם דוחות של פתאל ודן, הם לא נמצאים שם. חברה אחת, 20 מלונות, אני חושבת שיש בזה משהו שהוא לא מידתי והוא גם זר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי שאין לו מה להסתיר לא פוחד לתת את המאזן שלו. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

למה מלון שרוצה לתת אפשרות של בחירת שני מחירים צריך לתת את המאזן שלו? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כי המאזן מבטא - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אני לא חושבת שזה רלוונטי. הוא ייתן את המחירים, הוא ייתן את כל הנתונים ההשוואתיים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה רלוונטי כי שיעור הרווחיות יכול לנבוע מהפקעת מחירים. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אבל אתה יכול לראות אם יש הפקעת מחירים, אתה משווה את המחירים למה שהיה לפני ארבע שנים לצורך העניין ומשם אתה מסיק את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני שומע את ההתנגדות לי - - - 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

כי זה נראה לי, סוג של חברות פרטיות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שמעתי אותך. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

יש חברות ציבוריות שמדווחות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נכלול את זה בחוק. מי שנכון ורוצה לבוא לקראת האזרחים לא יפחד להציג את הנתונים הכספיים שלו, ואם יש לו מה להסתיר – זה מדאיג אותנו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איזה נתונים כספיים אבל? לא הבנתי. 

 << דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>   

דוח כספי, מאזני רווחיות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל זה משהו שהוא סוד מסחרי.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

תישמר הסודיות. אנחנו גוף מחוקק. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אולי נשמע את רשות התחרות, אם יש פה עניין לתת מאזן רווח והפסד. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לפתור את החששות האלה – זה יישאר סודי, זה מידע חסוי. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

ודאי, אמרנו. זה בכפוף לכך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גם אם נשמע אותה, אנחנו נדרוש את זה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה מידע חסוי בכל מקרה, זה לא משהו שאמור להפריע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, אפשר לעבור להקראה?

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

יש לנו זמן להתווכח בין הקריאה הראשונה לשנייה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נעבור לקראה. איתי, קדימה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כל הדברים האלה, אחרי הקריאה הראשונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), 
התשפ"ב–2022

	תיקון סעיף 14ג2
	1.
	בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 14ג2 – 

	
	
	(1)	בכותרת השוליים, המילים "מחוץ לישראל" – יימחקו.

	
	
	(2)       בסעיף קטן (א) – 

	
	
	
	(א)	ברישה, המילים "הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל" – יימחקו;

	
	
	
	(ב)	בפסקה (2) במקום "נותן השירות מחוץ לישראל" יבוא "העוסק".

	
	
	(3)     האמור בסעיף קטן (ז) יסומן (ח) ולפניו יבוא: 

	
	
	"(ז)       מצא הצרכן סמוך לאחר מועד ביצוע עסקה למתן שירותי תיירות, כי מחיר שירותי התיירות שרכש בעסקה לפי מדיניות הביטול אינו נמוך ממחיר אותו השירות שהעוסק מציע בעסקה עם זכות ביטול לגבי אותו מועד למתן השירות, יחולו על העסקה ההוראות לעניין זכות הביטול."



אני רוצה להסביר וגם להעיר תוך כדי לגבי הסעיף שהקראתי. מדובר על תיקון של הסעיף שקיים היום, שעניינו ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל. זה ההסדר שנחקק, כפי ששמענו, לפני כשלוש שנים, וכעת הוא יחול על כל שירותי התיירות, בין אם הם ניתנים בישראל ובין אם הם ניתנים במלואם מחוץ לישראל. 

אני רוצה לשאול לגבי הסעיף האחרון שהקראתי, כי הוא מעביר את הנטל לצרכן לבדוק האם המחיר שהוא מצא הוא נמוך יותר, ואז הוא צריך לפנות לעוסק ואמורות לחול לגביו ההוראות לעניין זכות הביטול. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה בא להגן עליו. זה סעיף שמגן עליו, שאם הוא מצא כזו עסקה, שתהיה לו אפשרות. כל הרעיון היה להגן על הצרכן. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אפילו יותר קל. איתי, יש שתי רובריקות: עם ביטול / בלי ביטול. אם המחיר עם ביטול יותר יקר מאשר בלי ביטול – זה לא חל. קל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

קודם כול, כעיקרון, לא כתוב שהאפשרות לפי מדיניות הביטול בהכרח אמורה להיות האפשרות היותר זולה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז בוא נוסיף משפט שצריך להציג את זה יחד. כשיש אפשרות בלי ביטול, צריך להציג גם את האפשרות עם ביטול, ואז זה הכי קל בעולם. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כל הרעיון הוא להגן עליו, לא להטיל עליו נטל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה היא לגבי פערי המחירים, כי זה נושא שלא מוזכר בסעיף שאנחנו מתקנים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מדובר על אותו חדר. אתה רוצה להזמין חדר במלון X – יציגו לך מחיר עם ביטול ומחיר בלי ביטול. אם המחיר בלי ביטול גבוה יותר מהמחיר עם ביטול, אז אתה יכול לבטל. מדובר על אותה עסקה בדיוק, זה העניין.  

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין עליו שום נטל. זה מאוד פשוט, הוא רואה את זה מוצג ואז יש לו אפשרות לבטל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז צריך יהיה לחדד את זה בנוסח. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בנוסח תחדדו, אבל זה היה הרעיון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה חל גם לגבי תיירות מחוץ לישראל?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מבחינתנו, אנחנו מדברים על כל סוגי התיירות שישראלים רוכשים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל איך זה יעבוד בפועל? אם מצאתי שמכרו לי עסקה כזאת במחיר גבוה יותר, מה אני עושה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יכול לבטל אותה, חוק הגנת הצרכן חל עליך. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה נותן לך זכות ביטול אוטומטית. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו מדברים על אותה זכות ביטול שיש לך היום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ממתי סופרים את זכות הביטול?
 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

ממועד העסקה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל יכול להיות ש-14 ימים כבר עברו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא כל כך ברור כי כתוב כאן ככה - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אפשר ב"סמוך לאחר ביצוע העסקה" להכניס מועד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך להכניס מועד אני חושב.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו סתם מסתבכים, החוק ברור גם היום. הוא חל בדיוק כמו שהוא חל היום, לא משנים את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רכשתי עסקה לא לפי זכות הביטול הצרכנית המעוגנת היום. רכשתי חדר לפי מדיניות הביטול של העוסק. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

שהייתה אמורה להיות יותר זולה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הייתה אמורה להיות יותר זולה, מצאתי עכשיו שמכרו לי בעצם עסקה יקרה יותר. מה אני עושה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו אותו על אותו חודש, על מועד ביצוע העסקה. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

מועד עשיית העסקה? זה משאיר פרק זמן מאוד קצר לעשות את השינוי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המחיר משתנה 17 פעמים ביום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה בדיוק העניין, המחיר יכול להשתנות. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אם תרכוש כרטיס טיסה לחו"ל, יש לך ריבועים: עם ביטול / בלי ביטול – באותו רגע. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

באותו מועד ואותו ספק. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אותו יום ואותו ספק. אבל זה ברור שזה באותו יום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עד 24 שעות אחרי. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

קח 48 שעות, כדי להגן עוד יותר. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, המחירים משתנים. זה כבר יהיה בלגן. ממש באותו יום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המחירים משתנים מעת לעת בהתאם למלאי. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

על אותו יום. אנחנו מדברים על אותה עסקה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברור, לכן אמרתי שמספיק 24 שעות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נספיק לקרוא את זה היום? לגמור? אנחנו רוצים להקריא ולאשר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

	אני מבקש זכות דיבור. זה חשוב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, אני רק רוצה להבין מה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתן לכם, חברים. אבל אם אתה בעד החוק, תדע שלא יהיה לך חוק היום. אני חוזר על זה אלף פעם, אתם לא מקשיבים. תעירו כמה שאתם רוצים; בעוד 20 דקות הדיון נגמר. מי רוצה להעיר הערות?

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אחרי הקריאה הראשונה יש עוד פעם דיון בוועדת הכלכלה ונדון שוב בדברים לעומק. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אין הערות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי רוצה להעיר הערות? אוקיי, תתקדם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה לחדד מה השינויים שנשלב בסעיף קטן (ז). מצא הצרכן עד 48 שעות אחרי - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

24. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

24? מה ההחלטה? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

24. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם המחוקקים, הם יגידו. 24?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

24. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

24. תתקדם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אותה עסקה בדיוק. במקרה הזה יחולו על העסקה הוראות לעניין זכות הביטול שקיימות היום, אבל סופרים את 14 הימים לא ממועד ביצוע העסקה אלא מהמועד שבו הוא גילה - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שיש עסקה יותר טובה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כן, כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

על מי נטל ההוכחה בעניין הזה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

על הצרכן. גם היום זה אותו דבר. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין פה יותר מדי נטל הוכחה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

רק חידוד – שזה מאותו ספק. 

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

וזה ייכנס גם לפיצוי לא הוכחת נזק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיכף אגע בעניין הזה. יש כמה תיקונים שצריך יהיה לערוך בעקבות השינויים. תיקון אחד: למחוק את ההגדרה "מחוץ לישראל", מכיוון שהסעיף יוחל על כל העסקאות. צריך יהיה לתקן את סעיף העיצומים הכספיים שחל גם היום – סעיף 22ג(א)(25א) – למחוק משם את "נותן שירות מחוץ לישראל" ולהחליף אותו ב"עוסק". זו התאמה. כך גם סעיף 31א לעניין פיצוי לדוגמה – זו סמכות של הממונה על הגנת הצרכן. 

עכשיו אגע בתיקונים שעלו כאן בדיון. קודם כול, החוק המוצע יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום הפרסום. נצטרך לחדד על אלו שירותי תיירות החוק יחול מכיוון שהיום, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, החוק על שירותי תיירות שהם שירותי הארחה, נסיעה, חופש ובילוי – כלומר, הגדרה רחבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש הגדרה בחוק לדבר הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רוצים להשאיר - - - ?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

שיישאר. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

מה ההצדקה להחיל על השכרת רכב או כרטיסים למופעים?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איתי, מלונות וטיסות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הארחה, חופש ובילוי, בלי נסיעה? אבל זה לא טיסות. 

 << אורח >> הדס יעקובסון: << אורח >>   

אתרי נופש, לא רק מלונות. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אפשר לומר "מתקני אירוח". 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חנה, תחדדי איך עדיף לנסח מבחינתכם, כי כרגע כתוב: "הארחה, נסיעה, חופש - - -"

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אפשר לא להיצמד למה שכתוב היום, להגיד: שירותי אירוח ושירותי טיסה. נדייק אחר כך. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איתי, אנחנו מדברים על לינה וטיסות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבקש להקריא טיוטת נוסח שניסחתי תוך כדי הדיון לגבי הסמכות של הממונה על הגנת הצרכן לדרוש מידע, ותתקנו אותי תוך כדי. "הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן או עובד הרשות להגנת הצרכן מטעמו רשאי לדרוש מידע מעוסק המשווק או מוכר שירותי תיירות שחל עליהם הסעיף שעכשיו אישרנו ומציע שמציע שירותי תיירות לפי מדיניות ביטול – כלומר ללא זכות ביטול – לעניין מחירי השירותים שהוא מציע, תנאי העסקאות המוצעים וכן" – וכאן רציתי להבין מה החלטת הוועדה על דוחות כספיים מבוקרים, מאזנים. מה הוועדה מבקשת?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

דוחות כספיים - - - 

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

אני מבקשת להחריג עסקים קטנים מדרישות הדיווח. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה? הם לא חייבים להציע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יכול להיות שהרשות להגנת הצרכן לא תבקש מעסקים את הדוחות האלה, אבל את הזכות לבקש יש לה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה, אין להם אפשרות להציג אותם? זאת הבעיה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל לא יפנו אליהם, לא נראה לי שהם יהיו הסיפור. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

זו אמירה בעייתית, כאילו עסקים קטנים לא מגישים. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

ממחזור עסקי מסוים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ממחזור עסקי מסוים? איזה מחזור?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

לקבוע מחזור הכנסות של עסקים גדולים. 

 << אורח >> ניר קפלן: << אורח >>   

20 מיליון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה המספר שאת רוצה?

 << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >>   

יש הגדרה בחוק חובת מכרזים. 

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

אבל זה לא מתואם איתנו, סליחה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז מה את חושבת? שתהיה לך את הזכות לבקש פיקוח - - - 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

לא צריך להחריג אף אחד, אדוני. 

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם נרצה לעשות הגבלה לעסקים בהיקף מסוים זה ייכלל בתיקונים מקריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה חוזר אלינו אחרי הקריאה הראשונה. אחרי ההקראה, אם נספיק ונגמור, נעיר מספר הערות לפרוטוקול לסוגיות שייבחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי נציין את זה בדברי ההסבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בדיוק, שם. 

 << אורח >> אוריאל סיטרואן: << אורח >>   

בתור מישהו שמבקש הרבה נתונים מחברות ועושה ניתוחים, אז אני חושב שזה לא צריך רק מציע אלא בפועל, כי בסוף נרצה לראות אם סך האנשים ששילמו לחופשות שילמו בממוצע יותר מאשר לפני החוק או פחות אחרי החוק. יהיו כאלה שישלמו יותר. לא הצעת מחיר של המלון אלא בכמה כסף העסקה נסגרה בסוף, ולא רק הצעות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מחירי עסקאות שבוצעו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בפועל.

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

שאפשר יהיה לקבל את הנתונים לפחות שלוש שנים אחורה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיכף אגיע לזה, אבל עוד לא הבנתי מה החלטת הוועדה לגבי הדוחות הכספיים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מאזן מבוקר, וזה ייבחן במעבר בין קריאה ראשונה לשנייה אם זה חל על עסקים מסוים.

 << אורח >> חנה וינשטוק-טירי: << אורח >>   

נשמח להגיד לפרוטוקול שההמלצה שלנו היא לבחון נתונים של עסקים במחזור של 100 מיליון שקל בשנה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

אז סירסת את כל תיירות הפנים, השארת רק את המלונות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נבדוק את זה, לא אישרנו את זה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>   

עם כל הכבוד, מה עשינו בזה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא אישרנו את זה. כרגע לא אושר. בואו נמשיך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עוד כמה הבהרות לגבי דרישת המידע. עוסק שקיבל דרישת מידע יחויב למסור את דרישת המידע, ויכול להיות שלקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית נבחן סנקציות שיוטלו על עוסק שלא ימסור מידע – לא כרגע. נחדד בנוסח החוק שהמידע, יכול שיתייחס לגבי גם לגבי עסקאות שבוצעו חמש שנים לפני יום התחילה של החוק המוצע. 

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

אפשר לבקש שהממונה לא רק יוסמך לבקש את המידע אלא גם יורה על האופן שבו המידע יועבר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, ודאי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ועל האופן שבו הוא יימסר. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

חבר הכנסת מרגי, הכוונה הייתה שהעברת המידע תחול רק על עסקים גדולים מעל 100 מיליון, לא שהצעת החוק כולה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו מבינים, אבל כרגע לא נעסוק בזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נכריע בכל השאלות בין הקריאה הראשונה לשנייה. בואו נתקדם, חברים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף הבא הוא סעיף שעניינו חובת שמירת סודיות על כל מי שהגיע לידיו מידע שנמסר – מן הסתם הרשות להגנת הצרכן וכל אדם שהגיע לידיו מידע שנמסר. ננסח את סעיף שמירת הסודיות כפי שמקובל בחקיקה, כלומר נסייג מקרה שבו הוצא צו של בית משפט. זה הסייג המקובל בחקיקה לגבי שמירת מידע. אני מציע גם לקבוע שעוסק שלא מסר מידע לא יהיה רשאי להציע שירותי תיירות ללא זכות ביטול לפי חוק הגנת הצרכן, ואז תחול עליו הסנקציה של הצעת עסקה לצרכן בניגוד לסעיף 14ג לחוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אם נתבקש, כי יכול להיות שהם לא יבקשו מעסקים קטנים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רק אם הוא התבקש וסירב. 

 << אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >>   

אבל אם צרכן נכנס לאתר, איך הוא יידע? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא הבנתי את ההערה. 

 << אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >>   

איך אדע - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם היום עוסק יכול להפר את החוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הצרכן לא צריך לדעת אם הוא קיבל בקשה. אם אדם הגיש את הנתונים, הוא יכול להציע הצעה של ביטול ולא ביטול; אם לא הגיש את הנתונים הכספיים הוא לא יכול לפרסם הצעה כזאת והוא עובר על החוק.  

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי הצעה  פשוטה. אם הם לא יסכימו להעביר את המידע, משרד התיירות יידע לפרסם את זה. בוא נתקדם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל משרד התיירות הוא לא הגורם שמפקח. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

יעבירו את זה למשרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא לא. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

משרד הכלכלה יפרסם את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בוא נבחן את זה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תבדקו איזה גוף אחראי על זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המידע יועבר לבחינה למשרד התיירות. זה בסדר, נרצה שהמידע יועבר. 

<< אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

אבל איך יפרסמו את זה? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

דממה. החוק הזה לא בשל לצאת לעולם, הוא לא בשל לקבל תוקף מחר. יש לנו עוד תיקונים, עוד הבהרות, עוד בדיקות. החוכמה היא להעביר בקריאה ראשונה, לעשות עוד דיון ולתקן ולהשלים. אל תיתקעו עכשיו על הדברים האלה. יש פה כמה שאלות, הן יירשמו לפרוטוקול בסוף. נרשום את כל הסוגיות שעוד לא סיימנו לטפל בהן, נאשר אותו בקריאה ראשונה ונמשיך לטפל. זה הכיוון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מניח שגם לנו יהיו הערות לנוסח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אולי גם עוד דברים שלא שמענו פה היום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

סירב לקבל מידע - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל צריכה להיות דרישת מידע. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רק אם הוא דרש. 
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לנו בחוקים אחרים חובת מסירת מידע. יש לנו התנהלות בדבר הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף האחרון הוא סעיף דיווח לוועדת הכלכלה: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה החל מיום שנה מיום תחילתו של חוק זה. צריך להבין מה הוועדה מבקשת – נתונים או - - - 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו מבקשים לקבל את - - -  

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא הייתי משאיר את זה רק הממונה, הייתי מבקש משלושה משרדים לדווח איך הם רואים - - - 

 << אורח >> מאיה אברמוביץ: << אורח >>   

משרד התיירות גם מבקש לקבל את הנתונים שהרשות תקבל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נבקש שהרשות להגנת הצרכן ומשרד התיירות ידווחו. אנחנו רוצים גם אחריות כללית. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לראות אם הייתה באמת ירידת מחירים, איתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אפשר להטיל על שני גופים לדווח. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אגיד לכם מה מקובל בדרך כלל. הגורם שמקבל נתונים והגורם שאוכף זה הגורם שבדרך כלל אמור לדווח לוועדה על יישום החוק. זה המודל שאני מכיר. אתה מבקש לקבוע שהממונה יתייעץ עם משרד התיירות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בתיאום – אני לא יודע אם בתיאום, כי יכולה להיות גם דעה סותרת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה היא מה יהיה הדיווח - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש מבט מקרו-כלכלי, יש לאוצר מבט נוסף. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם הייתה ירידת מחירים או לא, זה כל הרעיון בדיווח. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל הרשות אוספת את הנתונים. 

 << אורח >> הדס לצרכנות: << אורח >>   

מצד שני, אנחנו יכולים לקבל המון מידע האם מיושם, אם יש בלגן, אם פתאום אנחנו רואים שבפועל יש המון בעיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שר התיירות והממונה על הגנת הצרכן ידווחו אחת לשנה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל צריך להבין על מה. הממונה על הגנת הצרכן מדווח על ריכוז הנתונים שהוא קיבל מהעוסקים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן. בחינת הנתונים והשפעתם על עליית המחירים בשוק האירוח והטיסות. 

 << אורח >> דליה שיליאן: << אורח >>   

גם אנחנו יכולים לדווח על תלונות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שר התיירות ידווח על התפתחות השוק והשפעת החקיקה הזאת בהיבטים מקרו-כלכליים על ענף התיירות בישראל, ייתן לנו מבט כולל על הדבר הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז שתי חובות דיווח. סיימנו את ההקראה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לגבי המועדים, נעשה את זה אחרי הקריאה הראשונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה רוצה להגיד את הסוגיות שנטפל בהן בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית, שעוד נבדוק אותן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סוגיה ראשונה, אם אני מבין נכון, זה לשקול החרגה של עסקים בהיקף פעילות קטן מחלק מחובות דרישות המידע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה הדבר השני? יש לנו את הבדיקה על אפשרות ביטול של 24 שעות או 48 שעות, לבחון אפשרות כזאת בחקיקה הסופית. יש לנו הגדרת המושג "שירותי תיירות" – מרחיב או מצומצם, האם כפי שהיא קיימת בחוק או מנוסחת ספציפית לחוק זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

וסנקציות אפשריות על עוסק שדרשו ממנו מידע והוא לא מסר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה עוד, חברים? חובת הפרסום והמידע לצרכן בשינוי החקיקה הזה, נכון? אני חושב שאלה סוגיות היסוד בדבר, פלוס התקנות של דיווח לוועדה, פלוס פקיעת תוקף החוק הזה, אם הוא לא ישיג את מטרתו, אוטומטית בתום שלוש שנים. אם ועדת הכלכלה העתידית תראה שאכן השוק הזה השתנה לטובה בעקבות תיקון החקיקה היא יכולה לתת לחוק הזה תוקף לצמיתות או להאריך אותו ב-X שנים, כפי שתבחר לנכון במועד הדיון הרלוונטי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כרגע זו הוראת שעה לשלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

החוק הזה הוא ביוזמת לא מעט חברי כנסת. רוב הגופים העסקיים וחברי הכנסת תומכים בחוק הזה, אבל שמענו גם דאגה מצד גופים צרכניים לאפשרות שהחוק הזה לא יוזיל מחירים אלא ייקר אותם או יפגע בזכויות צרכניות שמעוגנות היטב בכלכלה הישראלית. אלה שתי דאגות שנשמעו כאן, ולכן אנחנו קוצבים לחוק הזה זמן להוכיח את עצמו ולהביא תוצאות. 

אנחנו שומעים את שני הקולות – אחד של זהירות וחשש מפגיעה במעמד הצרכני וביכולת של האזרחים לקנות בזול, וקול אחר שאומר שהעולם הוא גלובלי ומערכת הפעילות התיירותית שלנו היא חלק מהעולם, ואם בעולם יש שני סוגים של מוצרים – מוצר עם ביטול ומוצר בלי ביטול – אנחנו צריכים לייצר את הסוגים האלה גם בפעילות התיירותית בישראל. אנחנו שומעים את שני הקולות, לשניהם יש מקום. הדאגות אמיתיות, ופה תהיה התבונה להכריע בוועדה וגם לקבל כל שנה דיווח. אלה יהיו סימנים ראשונים על בסיס שנתי מה המגמות באירוע הזה. 

אז אני מביא את זה להצבעה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

להכנה לקריאה ראשונה, עם השינויים שהוקראו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד הצעת החוק של כלל חברי הכנסת שהוזכרו, בשביל כבודם והעובדה שהם עבדו על כך. מיזגנו שתי הצעות חוק: הצעת החוק של חבר הכנסת רון כץ והצעת חוק נוספת של חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין ואלינה ברדץ' יאלוב. 

מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה

ההצעה אושרה. 
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר פה אחד בהכנה לקריאה ראשונה. בהצלחה לכולם, תודה רבה. אני נועל את הישיבה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>