פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכספים 15/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 302 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ט"ז בסיון התשפ"ב (15 ביוני 2022), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר ינון אזולאי משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי יצחק פינדרוס ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: מופיד מרעי מוזמנים: יובל צפריר – אגף התקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל פדון – אגף התקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – אגף התקציבים, משרד האוצר יובל פרידמן – סמנכ"ל כספים, הרשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלי אלפסי – מנהל אגף, רשות האוכלוסין וההגירה גלעד ונגרובר – מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אדוה קליין – ראש אגף תקציבים, משרד הבריאות אולגה בכשי – מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב. היום ה-15 ביוני 2022, ט"ז בסיון התשפ"ב ואנחנו מתחילים בנושא שינויים בתקציב לשנת 2022. העברה ראשונה, פנייה מספר 40, רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 143,922 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ו-100 תקני עבודה בלתי צמיתה לטובת קליטת העולים האוקראינים בישראל. כמו כן עבור הזמנת חומרי גלם להנפקת תעודות זהות ודרכונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוקר טוב. אני מנסה להבין. בדיון שהתקיים בוועדת הפנים אמר משרד הפנים שלקחו את התקנים האלה והעבירו אותם להוצאת דרכונים. אני מנסה להבין מה זה התקן הזה. היו 100 עובדים חדשים זמניים לנושא הקליטה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש עובדים שהוסטו בתוך רשות האוכלוסין וההגירה לטובת חיזוק הפעולות שנדרשות לקליטת העולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאתם מביאים את הפנייה הזאת, תביאו אותה כפי שהיא עכשיו. זה נראה נייר שהוכן לפני ארבעה חודשים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אני אשמח להסביר. תהליך הקליטה של העולים מחולק לכמה שלבים. בשלב הראשון הגיעו אל העולים פיזית למקומות בהם הם שהו, לקחו מהם פרטים כדי להנפיק את המסמכים אבל המסמכים שהם קיבלו הם מסמכים זמניים. שלושה חודשים מרגע בו העולים נכנסו לישראל הם צריכים לקבל מסמכים קבועים. לכן העובדים האלה מטפלים במסמכים הקבועים של העולים, במתן השירות שהם צריכים לקבל עבור המסמכים האלה וכל התהליך שנדרש כדי לאזרח אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנת את השאלה שלי. בוועדת הפנים היה דיווח שה-100 האלה, 25 מתוכם נכנסים לנושא של הדרכונים לישראלים. אני שואל האם ה-100 נשארים לטיפול באוקראינים? אם זה כך, זה בניגוד לדיווח שמסרתם בוועדת הפנים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> זה מנותק אחד מהשני. הדברים לא קשורים אחד לשני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הטענה של משרד הפנים הייתה שהם העבירו עכשיו חלק מהעובדים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> נכון. הם עשו הסטה פנימית של עובדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם עשו הסטה, תביאו את זה אחרי ההסטה. זה נראה נייר מלפני שלושה חודשים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> כרגע רשות האוכלוסין עשתה תגבור זמני של עובדים. לקחו עובדים ששייכים למקומות אחרים והביאו אותם ללשכות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם כן, לאן הולכים 100 התקנים האלה? אחרי ההסטה להן הם הולכים? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> 100 התקנים האלה מגיעים ללשכות. אלה עובדים שעובדים בלשכות ונותנים שירות לאותם עולים אוקראינים עבור הנפקה של תעודות זהות ודרכונים ישראלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם לא המוסטים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> הם לא המוסטים. אלה עובדים חדשים שנקלטו מאפס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 40. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניית עודפים של משרד התחבורה, 40-001. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. מדובר בהודעה 40-001 להעברת העודפים של משרד התחבורה. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 14.8 מיליון שקלים בהתאם לחלוקה הבאה: · 73.9 מיליון שקלים לתוכנית 40-50-01, המטה הראשי. · 2.9 מיליון שקלים לתוכנית 40-50-02, השירות המטאורולוגי. · 21.1 מיליון שקלים לתוכנית 40-51-01, רשות הספנות והנמלים. · 11.3 מיליון שקלים לתוכנית 40-52-01, רשות התעופה האזרחית. · 30.5 מיליון שקלים לתוכנית 40-53-01, רשות לבטיחות בדרכים. · 1.1 מיליון שקלים לתוכנית 40-54-01, רשות התחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה התחייבות שנוצרו ב-2021? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. מדובר בעודפים שחויבו בשנת 2021 מתוך התקציב וכעת אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את העברתם לשנת 2022 כדי שהמשרד יוכל להוציא לפועל את ההתחייבויות האלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זה כוח אדם, איך זה עובר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא מדובר בכוח אדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? כולל את אגפי מטה, מינהל תשתיות, לשכה משפטית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה תיאור התוכנית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תשלומי שכר ל-550 עובדי המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תיאור התוכנית. תסתכל על נסיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את זה הבנתי אבל למה זה מיועד כרגע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לחוזים חוצי שנה, בעיקר בתחום התפעול. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם אלה 550 עובדים, אני מנסה להבין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתוכנית יש גם תקצוב שכר. זה לא התקצוב שכרגע אנחנו מבקשים בגינו העברה כי שם לא נוצרו עודפים. שם אנחנו מתקצבים כל שנה בהתאם לשנה הקלנדרית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתוכנית יש כמה סעיפים. בחלק מהסעיפים נוצרו עודפים. כשמתארים את התוכנית, נותנים את כל הסעיפים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין. למה העודפים ישמשו? איזה חוזים? רוב הדברים כאן הם כוח אדם, ניקיון, תחזוקה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להפנות את חבר הכנסת לסעיף (ב) בדברי ההסבר. שם מתוארות הסיבות בגינן יועברו העודפים. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> אני אשמח לפרט. מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה. מדובר כאן בחוזים מתמשכים כפי שאמר חברי, כדוגמת חוזה ניקיון – 4.5 מיליון שקלים, משלוח רישיונות רכב, יש לנו התקשרות עם ספק – 15 מיליון שקלים. מדובר כאן על חוזים מתמשכים שנפתחו בסוף שנת 2021 ואלה העודפים שעוברים משנה לשנה. זה משהו תפעולי שוטף. זה לא משהו חריג. כל עניין כוח האדם הוא רק הנושא של תיאור התוכנית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל כל הדברים האלה, זה דומה לכוח אדם. כשאתה מדבר על ניקיון, אלה דברים שוטפים. אתה מנקה ב-2021 ואתה מנקה ב-2022. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> נכון. אנחנו עדכנו את זה בנובמבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה דבר מתמשך. מה שלא ניקית ב-2021, אתה תנקה ב-2022. אני מנסה להבין מה ההיגיון. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> בדיוק לשם כך יש עודפים. אתה יכול לחתום עם ספק חוזה בשנת 2021, אתה חותם איתו נניח בנובמבר לשנה, אתה משלם לו עבור חודש-חודשיים. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> תציג את עצמך. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> סמנכ"ל כספים ברלב"ד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר שמראש זה היה לשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההיגיון הוא שחוזה שנחתם לא ב-1 בינואר אלא הוא תמיד נחתם באמצע השנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאתה עושה חוזה שוטף, מאוד מוזר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תמיד עובד כך. גם שוטף. אתה חותם על חוזה לשנה ואז נוצר לך עודף, אם אתה רוצה או לא רוצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הניקיון ל 2022 היה צריך להיות ב-2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תלוי מתי חתמת חוזה. מתי הזכיין זכה במכרז. זה תמיד כך. אגב, גם בעירייה זה כך. למה אתה מתפלא? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאני בעירייה חותם חוזה ל-5 שנים לניקיון, אני לא חותם על בסיס התקציב של עכשיו אלא אני חותם על בסיס התקציב שייכנס כל שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל טכנית אתה מבצע את אותה פעולה כמו שאתה מבצע כאן. זה אותו הדבר. חבר הכנסת אזולאי, בוקר טוב. יש לך שאלות על תחבורה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שזו הפנייה הראשונה שלכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתה פנייה לגבי האוקראינים ואני הצבעתי בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ייאמר לזכותו שיש רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על תחבורה, עודפים. אני מדבר על התוכנית 40-50-01. כרגע דובר על תשלום הניקיון ואני אשאל לגבי המענה הקולו. על איזה מענה קולי אנחנו מדברים? איזה חלק במענה הקולי שלכם? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> זה מענה קולי בעיקר לרישוי ולרכב. מדובר על עלות של 10 מיליון שקלים בשנה, 3 מיליון פעולות. בפעם הקודמת שהייתי כאן, כבוד חבר הכנסת שאל באיזה שפות זה מתנהל. מדובר בעברית, באנגלית ובערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה זמן לוקח לענות למתקשרים? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> נדמה לי שהם מחויבים לענות תוך 180 שניות. אני לא בטוח שהם עומדים בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מניסיון אני בטוח שלא עומדים בזה. כדאי שתבדקו את עצמכם. אם יש כסף, וחשוב שיהיה כסף בשביל זה, זה חלק מפניות הציבור שצריך להיות. אם זאת הייתה חברה פרטית, לגביה בחוק יש 3 דקות ואפשר לתבוע אותה אם היא לא עומדת בזה, כמו חברות טלפון. לא כך כשזה נוגע למשרדי הממשלה. יש הרבה פניות אבל צריך לתת מענה לאותם אנשים. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> במקרים כאלה אנחנו קונסים את החברה. אני יכול להעביר דיווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב שתעשו איזשהו בדק בית אצלכם, לבדוק תוך כמה זמן נענות הפניות האלה. יש בעיה. אני מכיר את זה מקרוב. יש כאן תשלום לאקספו דובאי. מה גובה התשלום שאנחנו משלמים שם? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> התערוכה שהתקיימה בדובאי על פי החלטת ממשלה, העברנו פחות או יותר כמיליון ו-100 אלף שקלים בשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רק החלק שלכם? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> כן. זה החלק שלנו. אני לא מכיר את כלל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגף התקציבים, מה סך הסכום ששולם לאקספו דובאי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> על פני כל המשרדים? אני אשמח לבדוק את זה ולהחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יועצי ביקורת ורואי חשבון, אלה יועצי חוץ, נכון? מיקור חוץ. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> כן. המכרז יוצא לכלכלנים, רואי חשבון, שעושים את הבדיקות השוטפות של הדוחות כל סוף שנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בתוכנית 3, רשות הספנות. במשבר הקיים שם, יש לכם כסף להתמודד עם המשבר הזה של הפתיחה החדשה? של דברים אחרים? יש משבר. יש כרגע פקק ברשות. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> רשות הספנות היא הרגולטור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסוף הפקקים נוצרים מהרגולטור. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> אני נזהר בלשוני. אני לא בטוח שרגולטור הוא זה שגורם לפקקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמי שנמצא ברגולציה 30 שנים, אני יכול להגיד לך שכן. יש לכם איזושהי תוכנית היערכות? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> אני יודע שדנים בזה במשרד באופן יום יומי וזה נושא מאוד מאוד חשוב. שוב, מדובר כאן על העברת עודפים שוטפים. אני יכול לבדוק את העניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתי מצפה שהמשרד יבוא לכאן עם איזושהי דרישה לטפל בנושא הזה של הפקק הימי, במקום לטפל בעודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע שהאירוע הזה מטופל בוועדת הכלכלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. היו באים עם בקשה למשהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מדברים על עודפים שנוצרו משנה שעברה. בוא נפתור את כל הבעיות של התחבורה הציבורית היום בדיון הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיות של התחבורה הציבורית ייפתרו כשתהיה שרה אחרת אבל זה אני אומר לכבוד רם שנכנס לכאן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. ראינו שזה נפתר ב-12 השנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, יש עוד שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. עוד מעט אני אגיע לחקלאות. לגבי הסיפור של הנמלים, אמנם זה לא בדיוק בפנייה כאן אבל הייתי רוצה לדעת מה זה RCC. בגדול, כל הסיפור שבנמלים מחכות אוניות, בסופו של דבר חלק מיוקר המחייה נובע מהחניה שלהן ואחר כך באחסנה. אם האוניות חוזרות עם הסחורה, אנחנו יודעים שאותו יבוא משלם על כך ואם הן לא חוזרות עם הסחורה אלא מחכות, ישלמו על הימים האלה. יש כאן מישהו שבסוף הדרך, בסוף השרשרת, משלם וזה בעצם הצרכן כי זה מתגלגל עלינו כצרכנים. נכון שזה לא בפנייה כאן אבל אולי פעם אחת יינתן לנו הסבר למה היבואן - והצרכן בסוף השרשרת – צריך לשלם על כך וזה כאשר המדינה אשמה ולא מישהו אחר. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> אני אענה קודם לנושא ה-RCC. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני לא יודע לדבר אנגלית אבל אני יודע לקרוא אנגלית. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> RCC - קורדיניישן סנטר - זה מרכז תיאום לחיפוש והצלה שהוא מרכז שפועל באירועים ימיים ופועל 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. זה מרכז חירום שפועל בהתאם לאמנות בין-לאומיות של ארגון הספנות הבין-לאומי, IMO, וארגון התעופה IKOבהסכם עם קפריסין שנחתם ב-2012. לדוגמה, כל שידור מצוקה מאונייה ישראלי בכל העולם נקלט ב-RCC. בכל העולם יש מערכות כאלה וחדרים כאלה. זה כמו חדר חמ"ל. בפנייה מדובר בציוד שנדרש להחלפה של RCC. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל ההחלפה של הציוד או בגלל שההסכם מתחדש בדצמבר? למה אתה אם לא יודע מראש? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> ברמה העקרונית מדוב כאן על עודפים אבל אנחנו גם מחליפים את הציוד פעם בכמה שנים. העודפים הם לתחזוקה שוטפת. לגבי הנושא של בעיות היבוא. אני אשמח להעביר בכתב התייחסות מנומקת ואחראית כיאה לנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח לקבל את זה. בתוכנית רשות לבטיחות בדרכים. כשאתה מדבר כאן על עודפים אתה מדבר על הפעילות שלהם. מעבירים בגלל התקשרויות עם כל מיני ספקים ואלה הם העודפים. על משמרות הזהב במוסדות החינוך אתם משלמים משהו? זה כלול בעודפים האלה? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> זה לא כלול בעודפים. משלמים על זה. זה תקציב השתתפות במשרד החינוך ולכן אף פעם לא נוצר עודף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתה מעביר את זה למשרד החינוך. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומשרד החינוך מעביר את זה כשעות זהב. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. ברשת החינוך העצמאי וברשת החינוך התורני הורידו להם השנה את שעות הזהב. זה בא לומר שאתם הורדתם את שעות הזהב האלה בתקצוב? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> לא. מבחינתנו אנחנו רוצים שיהיו בכמה שיותר כיתות. משרד החינוך בודק מי מוכן לעשות את השעות האלה, איזה מנהל מוכן להתחייב על השעות האלה ולפי זה מתקצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבדיקה שלי, לא רשת החינוך התורני ולא רשת החינוך העצמאי הודיעו שהן לא מסוגלות למסור. הורידו להן את השעות האלה. השאלה שלי היא אם אתם מכירים את זה. אם תאמרו שהודיעו לכם ואתם מורידים מהכסף הזה, בסדר, אז נדבר איתכם אבל אם אתם לא מורידים, אני צריך ללכת למשרד החינוך. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> אנחנו לא מורידים מהכסף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משפט אחד לשאלה שהוא שואל. אתם בעצם כותבים כאן שאתם מתמקדים באוכלוסיות שהפגיעה בהן היא יותר גבוהה. ידוע שהנושא של פגיעה בילדים באוכלוסייה גם הערבית וגם החרדית היא הרבה יותר גבוהה. אתם מכירים את זה. אני אומר את זה גם כמי שהיה ברשות חרדית. הפגיעה בילדים בתאונות דרכים היא הרבה יותר גבוהה. בילדים. אני לא מדבר על מבוגרים. במבוגרים הפוך. הפגיעה בילדים בנושא תאונות דרכים היא הרבה יותר גדולה. כמו שאומר עמיתי ינון ברשתות החרדיות, לא רק שלא מוסיפים ולא רק שיש פחות, אלא מורידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שר האוצר אומר הוא רוצה שנלמד לימודי ליבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא התכוון אליך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא חלק מלימודי ליבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא התכוון אלי. אני לא למדתי ליבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה השלמת פערים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אני לא למדתי ליבה. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> התקצוב של משרד החינוך, זה שאנחנו מדברים עליו עכשיו, זה תקצוב בחינוך הפורמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנושא הזה אני מבקש שתבדקו למה הם הורידו. אם הם הורידו, אני רוצה שהם יחזירו לכם אתה כסף. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> התקציב של הרלב"ד, כל מה שתוקצב יצא במלואו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מודיע לך שיש שם עודף ואני מבקש ממך לבדוק את זה. אם כן, הרווחת כסף ממני. אם זה ירד, תבקשו מהם להעביר לנו תשובה מפורטת מדוע הורידו את שעות הזהב השנה. תודה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת ביחס לאקספו דובאי. בסך הכול על פני השנים 2019 עד 2021 הוקצו כ-59 מיליון שקלים בהתאם להחלטת ממשלה 4722 מה-10 בנובמבר 2019. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד אישור פנייה מספר 40-001? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 65 ו-66. זו פנייה בה דנו ואז משרד הבריאות נשאל שאלות ואני מקווה שהוא מוכן עם תשובות. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. תשובות לשאלות שנשאלנו. נשאלנו על ידי חברת הכנסת שפק בנגוע למקורות העודפים שנוצרו בסעיף 16, עבור אילו פעילויות נוצרו. מתוך סך הכול 703 מיליוני שקלים של עודפים, 304 מיליוני שקלים נוצרו בגין רכש ציוד רפואי, 187 מיליוני שקלים נוצרו בגין פעילויות דיגום, 11 מיליוני שקלים נוצרו בגין סיוע לקופות החולים באשפוזי בית, 5 מיליוני שקלים נוצרו בגין העסקת יועצים מקצועיים, 95 מיליון שקלים נוצרו בגין הפעלת מלוניות קורונה, 101 מיליוני שקלים נוצרי בגין הפעלת מפקדת אלון. כפי שאמרנו בפעם הקודמת כל העודפים הללו נוצרו בסעיף 16. הם יוקצו מחדש מתקציב משרד הבריאות לפי קצב הביצוע בניכוי משימות שנותרו בהן תתי ביצוע או הזמנות שבוטלו. בכל מקרה אין פגיעה בפעילות השוטפת של פיקוד העורף. נשאלנו לגבי תקנות מכשירים מיוחדים. רוב חברי הכנסת מכירים. התקנות החדשות הובאו לאישור בוועדת הבריאות בהתאם לסיכום בין שרי הבריאות והאוצר והן נדונות שם בימים אלו. נשאלנו לגבי רדיולוגים. נגיד שבמדינת ישראל קיים מחסור ברופאים במגוון תחומים ויש פעילות רבה כדי לטפל במחסור הזה במסגרת תוכניות להגדלת מספר סטודנטים., אנחנו מקווים שההגדלה הזאת בסופו של דבר תביא להגדלת מספר המומחים בתחומים השונים, בין היתר רדיולוגיה. מאז 2016 פועלת תוכנית לאומית לדימות במסגרתה מתוקצבים כמה עשרות מיליוני שקלים בכל שנה שמוקצים בין היתר להכשרת דימותנים ומתן מלגות גם לרדיולוגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש פער גדול במספר הרדיולוגים בין הפריפריה למרכז. יש לך את הנתונים? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> כמה רדיולוגים יש בפריסה ארצית? לי אין את הנתונים. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אגף התקציבים, משרד הבריאות. זה חלק מהנתונים שנבחנים והתוכנית אמורה לתת מענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את הסיפור של הרובוט שצריך לכך רישיון. נראה לי שבחקיקה יש את הרובוט הזה שממתין בפוריה ולא מאפשרים לעשות ניתוחים באמצעותו כיוון שאין אישור בחוק לרישיונות. אם אני לא טועה, בחוק יש אפשרות עד 9 רובוטים. בעבר שאלתי – לא בדיון הקודם אלא לפני כן – ועדיין לא קיבלתי תשובה האם משרד הבריאות חושב שכן כדאי לשנות את החוק לגבי מספר הרובוטים שיהיה בחוק. הרובוט נמצא בפוריה והוא לא יכול להפעיל אותו. בזמנו אופיר נלחם על צנתור מוח בברזילי ואז לא היה צריך אישור בחוק. השאלה אם אתם חושבים שכן צריך לפתוח את החקיקה הזאת ואם כן, תביאו חקיקה מסודרת בנושא הזה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> יש היום דיון מהיר שאנחנו הגשנו וגם מרגי הצטרף אלי לגבי הפריסה של כל המכשירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדקו את זה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אני אומר שגם הרובוט נמצא בתקנות עליהן כרגע דיברנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתי ביחד עם אדוה בקורס קצינות. אני רוצה לשאול על המכשור בבני ציון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדקי את הנושא של החקיקה. חשוב לי לדעת. או שאתם תביאו חקיקה או שאנחנו נביא אותה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> גם לשאלתך וגם למה שנאמר כאן ספציפית לגבי הרובוט. כמו שאמרנו, יש תקנות מכשירים. גם הרובוט נכנס כחלק מהתקנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מאוד מגביל. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> זה בוועדת הבריאות. יש שם הרחבה. אנחנו בוחנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל ההרחבה לא מגיעה לפריפריה. ההרחבה מגיעה בצורה שהיא דווקא לא מצליחה להגיע למקומות האלה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> בכל מקרה, זה כרגע להערות הציבור וגם התייחסות של הוועדה. אני בטוחה שתהיה התייחסות ומענה לכלל ההיבטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, לקריית שמונה הקצינו בתקציב כסף קואליציוני, 1.5 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל אחר כך הורידו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה מוקצה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למיון קדמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כבר הוקצה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אני אישית הייתי לפני כמעט חודש בעירייה בקריית שמונה, אצל אביחי. ראינו את כל הצרכים וספציפית גם לגבי המיון. התקיימה פגישה גם עם ראש העיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שואל שאלה מאוד פשוטה. 1.5 מיליון שקלים הוקצו בכסף קואליציוני לטובת מיון קדמי בקריית שמונה. מה קרה עם זה? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> זה עניין של פיתוח. זה חלק מהסתכלות רחבה. החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אני הייתי בקורס קצינים, אמנם לא איתך, אבל אני מבין שמורחים אותי. מה התשובה לשאלה ששאלתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הכסף שהלך על התכנון. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> זה כסף קואליציוני ולכן זה גם צריך להגיע לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי זה אמור להגיע? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אני מקווה שבחודש הקרוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה להגיד לראש העיר קריית שמונה שהוא לא יופקר, יהיה שם את הכסף, כסף שהוקצה? אגב, אני רוצה לומר שהיו 2.5 מיליון שקלים ולא רק המיליון וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקריית שמונה יש שני דברים. יש את הסיפור של החלטת ממשלה לגבי 2.5 מיליון שקלים, החלטה שעומדת להסתיים ועדיין לא הגיעו החלטת ממשלה חדשה. יש דברים שנגמרו והם נמצאים במחסור שם. תבדקו את הנושא הזה. זה חייב לקבל מענה. זה הדבר הראשון שגם אתמול העליתי. הנושא השני הוא מה שנקרא חדר מיון קדמי. לעיריית קריית שמונה יש תרומות בין 12 ל-13 מיליון שקלים והממשלה תיתן עוד 15 מיליון שקלים. בנוסף לסכום הזה אומרים שיש עוד כסף קואליציוני שהוא 10 אחוזים ממה שחסר. אני שואל מה עושים עם שני הדברים האלה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> שכחת עוד דבר, את ניידת טיפול נמרץ לקריית שמונה במיידי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, זה כסף קואליציוני שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. כסף קואליציוני יחד עם יעל רון. אני לא מקבל את היעדר התשובה לגבי כסף קואליציוני שהוקצה בנובמבר ואנחנו באמצע יוני ועדיין לא קרה איתו כלום. לכן אני מציע לחברי הוועדה להצביע בעד הפנייה ואז אני אטיל את הרוויזיה עד שנקבל את התשובה לגבי קריית שמונה. מי בעד אישור פנייה מספר 65 ו-66? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אני מגיש רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניית עודפים, הוצאות פיתוח אחרות, מספר 83-013. (היו"ר ולדימיר בליאק) << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> משרד האוצר. פניית עודפים. סעיף 83, סעיף הוצאות פיתוח אחרות, סעיף שכולל הוצאות של מספר משרדים ואני אעבור על כל התוכניות. הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפי תקציב בסך 524,205 אלפי שקלים והרשאה להתחייב בסך 171,827 אלפי שקלים משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 למטרות הבאות: · תכנית 83-02-01, פיתוח משרד האוצר. התוכנית נועדה לצורך מימון פרויקטים חוצי שנות תקציב של משרד האוצר ורשות המיסים. העודפים בתוכנית נוצרו כתוצאה מהתקשרויות חוצות שנים ברשות המיסים, הקמת לשכת שירותי מחשוב שהתשלום בגינם בהתאם לביצוע בפועל, הקמת משקפי מכולות בנמלי חיפה ואשדוד עם הקמת הנמלים החדשים. · תכנית 83-03-01, דיגיטל וסייבר. התוכנית כוללת פרויקטי פיתוח ממשלתיים בתחום הדיגיטל, התקשוב והסייבר ואת פרויקט ממשל זמין. הסיבות המרכזיות לעודפים: (1) העודפים נוצרו בגין התחייבויות לספקים עבור חוזים רב שנתיים לפיתוח מערכות טכנולוגיות. במסגרת פרויקטים אלה מועברים לספקים בהתאם לאבני דרך שנקבעו בחוזים מול הספקים או קבלני הביצוע. (2) בגין תקצוב תוכנית האצה דיגיטלית ופרויקט נימבוס כחלק מתוכניות ההאצה בתקופת משבר הקורונה. אני אציין שיש כאן כספים שהוקצו כחלק מהקורונה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי העודפים. אני מסתכל על תוכנית 83-02-01. אלה עודפים שחוזרים על עצמם. לא מזמן הבאנו עודפים מהסוג הזה, אני לא יודע אם ממשרד האוצר או ממקום אחר. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אלה העודפים הראשונים משנת 2022 שהועברו לסעיף 83. פרט לעודפי קורונה שהגיעו בתחילת השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה. אני מדבר על תוכנית 83-03-01(ב). << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שם מדובר בין היתר בעודפים שנוצרו כחלק מתקציבי קורונה ולכן ראיתם פנייה דומה מאוד. מדובר בפרויקטים מתוקף החלטת ממשלה מאוגוסט 2020 שבין היתר הטילה כחלק מפרויקטי ההצעה שקשורים בקורונה גם את החובה לממן מתוך כספי הקורונה את פרויקטי ה-.... לכן העברנו עודפים בפעימה אחת ממש בתחילת השנה. מדובר כאן בפעימה השנייה של עודפי הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, עוד פעימה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> פעימה ראשונה של עודפים רגילים ופעימה שנייה של עודפי הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הפנייה הבאה. מה הצפי בהקמת מרכז המידע בהר הזיתים? מה הסכום ומה צפי הסיום של המרכז, כולל השבילים וכולל כל מה שיש? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת. בהר הזיתים סיימנו את שלב התכנון ועוברים השנה לשלב הביצוע. אני יכולה לבדוק מה הסכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת כמה בסך הכול כל התוכנית? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אני בודקת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדקי. תבדקי גם מה הצפי לסיום וכמה בסך הכול. בתוכנית 83-04-02. יש כאן את הכסף שמועבר לגבי אבני הדרך של שיקום הקרקעות. בכמה יחידות דיור מדובר שם? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. מדובר בשיקום קרקעות במקומות שהייתה בהם פעילות מזהמת לקראת שיווק של הקרקע לבנייה לבניה למגורים כדי שיהיה אפשר להתגורר שם. יש כ-15 פרויקטים שכרגע מתנהלים כמו שדה דב, שם יש שיקום קרקע, בסירקין, גם הריסת המחנה ופינוי, ויש עוד פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי (ב), אני מדבר על הקול קורא של הקבלנים. כמה הסכמים כבר נחתמו? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אתה מתכוון למכרזים של מחיר למשתכן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה אנחנו מדברים. כמה נשארו בעודפים האלה? מה שיש השנה, זה בסדר. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך ברמה של כמויות הסכמים. אני יודע להגיד לך ברמת כמה עודפים נשאר במסגרת ההתחייבויות האלה שיצאו. מבחינת כמה הסכמים, אני לא יודע להגיד. אני יכול לברר ולשלוח לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. כשאנחנו מדברים על (ג), פרויקט האצת התשתיות תומכות הדיור במסגרת תוכנית ההאצה המתוקצבת מתקציבי קורונה ייעודיים. מה פירוש תקציבי קורונה ייעודיים? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הייתה תוכנית האצה של הקורונה שהיו בה כל מיני סעיפים להאצת המשק. אחד הסעיפים היה סעיף של תשתיות תומכות דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקורונה תשתיות תומכות דיור. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. במסגרת אותה החלטת ממשלה 306, אם אני לא טועה, כפי שגם דיברנו בהקשר של נימבוס, הייתה החלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המחיר למשתכן. פורסם שזוגות צעירים לא יוכלו להשתתף, אלה שנרשמו לנישואין. יש כאן מישהו שיודע לענות על זה? האם זה בפועל הולך לקרות או שזה לא יקרה? אתמול פרסם שר האוצר שזוגות צעירים שנרשמו לנישואין 3 חודשים טרם חתונתם, לא יהיו זכאים להירשם למחיר למשתכן. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אגיד מה אני יודע. הייתה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל לפני שבוע, לדעתי ביום שלישי, והתקבלו בה כמה החלטות כאשר אחת ההחלטות הייתה שמי שזכאי, אלה רק זוגות שכבר נשואים ולא זוגות שנרשמו לנישואין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יודע אם מתכננים לשנות את זה כי אנחנו פנינו גם לשר השיכון. תודה. (היו"ר אלכס קירשנר) << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> יש לי תשובה לגבי הר הזיתים. הצפי הוא כ-3 שנים. אנחנו רק מתחילים את שלב הביצוע ולכן זה צפי משוער. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 3 שנים או כולל השנה? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> מעכשיו 3 שנים. צפי ביצוע, כ-20 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה היה עד עכשיו? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> עד עכשיו ביצענו רק את שלב התכנון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חוזרת על דברים שאמרנו. כל פעם אני מסתכלת על הטבלאות שמצורפות לנו ברמת כלום בפירוט. בסעיף 5 בתוכנית 83-40-02, יש כאן שתי פעולות שנעשות. אותי מעניין הנושא של קולות קוראים לקבלנים, מה הפירוט ביניהם ולמה כל פעם מחדש צריך לבקש לקבל את החומר? כאילו אנחנו צריכים להרים יד ולסמן וי. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כשיצאה תוכנית מחיר למשתכן לפני כ-4 שנים, יצאו קולות קוראים לקבלנים לתמרץ אותם לגשת למכרזים שמשווקים במסגרת מחיר למשתכן. התשלום בפועל בגין אותם קולות קוראים הוא כשמוכרים את הדירות. התהליך של מכירת הדירה, צריך קודם לשווק את הדירות, יש את הבנייה וזה לוקח כמה שנים. לכן זה מתפרס על פני כמה שנים ויש עדיין עודפים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני קוראת את מה שכתוב. כתוב כאן מימון עלות קול קורא לקבלנים. לא מימון שום דבר אחר. זה תחת פרויקט שנקרא שיקום קרקעות מזוהמות לאור מעבר צה"ל. אני כל פעם אומרת ואני אתעקש על זה עד שבסוף אנחנו נגיד לכם שנמשיך הלאה כי לא יכול להיות שיחרטטו אותנו במלל. הרבה פעמים בין מה שמוסבר לבין מה שכתוב, זה שמים וארץ. שנית, ביקשנו לפרט. אם אתה כותב תחת 40-2 שני דברים, נא לפרט לנו אותם ולהכניס את סעיף ההערות. למה כל פעם אנחנו צריכים לקרוא בקפה ולבוא לכאן ולהאריך את זמן הוועדה כי אתם לא עושים את זה כמו שצריך? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני חושב שזה כן מפורט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שלא. אני זאת שצריכה לקרוא. אתה מעביר המסר. אם לא הצלחתי להעביר ואני נדרשת לשאלות כאן, סימן שזה לא ברור ואלה שאלות חוזרות. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני מקבל את ההערה. אנחנו ניקח לתשומת ליבנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניית עודפים מספר 83-013. מי עד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. תגיש את הרוויזיה על כל מה שהיה כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי כל פנייה הוגשו רוויזיות בזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני רוצה לזכות בזכות הזאת של הרוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זכית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני זוכה איתו ביחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נחזור בשעה 9:55 להצביע על שתי פניות ראשונות עליהן הוגשו רוויזיות. לגבי הפניות האלה נוציא הודעה נוספת. נעצור את הדיון על החוק ונצביע על הרוויזיות ונמשיך. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:41 ונתחדשה בשעה 09:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על שתי רוויזיות. רוויזיה אחת היא על פנייה מספר 40 של רשות האוכלוסין וההגירה. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול משהו קטן. לא הייתי עת התקיים הדיון על הפנייה. יש כאן את 100 התקנים של העובדים. 100 העובדים שנוספים הם למערך לשכות האוכלוסין? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס שאל לגבי זה והוא קיבל את התשובה. אני לא יכול להגיד שאני יודע כרגע אבל אני יכול לבדוק ולחזור עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר נוסף. תבדוק אם זה לא מספיק ומה יש צפי, אם יש, כי אנחנו רואים את כל התורים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרוויזיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולכם נגדי. תסתכל איך התגייסתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו תמיד מגויסים. אנחנו מצביעים על רוויזיה על פניית עודפים מספר 40-001, משרד התחבורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הבאת אותה? עם משרד התחבורה אנחנו נמצאים בוויכוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי זה אנחנו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל ביטון ואני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מאמין שבוועדת הכלכלה זה לא היה עובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור לי שזה בכלל לא היה עולה על השולחן. אגב, הפגיעה בפריפריה, זה נאמר על ידי מיכאל ביטון, ייאמר לזכותו, וזה גם כי רואים את זה וגם כי כאיש קואליציה שעשה את זה, אבל יחד עם זאת יש את הפגיעה בפריפריה בחלשים ואני חושב שאף אחד מאתנו לא צריך לתת את ידו לכך ולהעביר את העודפים האלה. יש את הסיפור של התחבורה הציבורית בשבת שיכול להיות שחלק מהנוכחים כאן דווקא בגלל זה כן היו מרימים את היד אבל אני נגד זה. בנוסף לכך יש את כל הסיפור שהעלינו קודם, הפקקים בנמלים. אנשים משלמים ביוקר המחיה בגלל זה. כל הבעיות שיש – מלחמות וכולי – יוקר המחיה קיים גם בגלל הפקקים בנמלים. לכן אני חושב שכדי לא סתם נביך את מי שהם נגד הרוויזיה הזאת, אולי לא כדאי כרגע להביא את הרוויזיה אלא תעשו חושבים עד שבוע הבא. אם אתה מקבל את עצתי, בבקשה. אם לא, הכול בסדר, תעש המה שאתה חושב אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדרך כלל אני מקשיב לעצותיך ואת חלקן אני גם מקבל אבל לא הפעם. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד החלשים, בעד הפריפריה ונגד יוקר המחיה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כבוד היושב ראש, אפשר להתייחס לשאלת חבר הכנסת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לגבי שאלותיך. התקנים הם אכן ללשכות האוכלוסין וכרגע אין בקשה נוספת בדרכה לשולחן הוועדה בנושא התקנים האלה. בנוסף, אני אשמח לתקן את הפרוטוקול. כאשר דנו בפנייה מספר 83-013, הזכרתי את החלטת הממשלה 306. הייתי צריך להזכיר את החלטת הממשלה 326. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. תודה רבה. אנחנו נמתין 3 דקות ונתחיל את הדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:59. << סיום >>