פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
הוועדה לביטחון לאומי
25/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 345
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה (25 בפברואר 2025), שעה 14:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 (מ/1836) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה סעדה – מ"מ היו"ר
ישראל אייכלר


חברי הכנסת:
משה פסל – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש
	שמעון אלבום
	–
	מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל

	יוסף דייטש
	–
	פרויקטור הילולת מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל

	אהרון שפיץ
	–
	מנהל תחום בכיר מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל

	אדוה מבורך
	–
	לשכה משפטית, משרד ירושלים ומסורת ישראל

	לאה כהן
	–
	לשכה משפטית, משרד ירושלים ומסורת ישראל

	ארנון פרידמן
	–
	חטיבת האבטחה, אגף המבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	ברק ערוסי
	–
	רמ"ד תכנון, אגף המבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	מיכאל פרנקנבורג
	–
	ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	אורי בוצ'ומנסקי
	–
	ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	אוסקר פוקס
	–
	רמ"ח הגנה מאש, מחוז הצפון, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	טיראן שמר
	–
	רמ"ח רישוי והגנה, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	שאולי שמעון
	–
	ממ"ק אג"מ מחוז צפון, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	שירן לוזון
	–
	רע"ן תיאום מבצעי, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	עמנואל הלון
	–
	יועמ"ש מחוז צפון, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	תומר חזות
	–
	סגן יועמ"ש, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	סיון סמואל
	–
	מתמחה, לשכה משפטית, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	רן אדלשטיין
	–
	מנכ"ל בפועל, אגף שע"ח, משרד הבריאות

	ענאן סרחאן
	–
	יועמ"ש פקע"ר ואמ"ץ, צה"ל, משרד הביטחון

	משה אבן חן
	–
	רמ"ט מחוז צפון, צה"ל, משרד הביטחון

	עדי כהן
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גולן ירמיהו
	–
	הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שלמה רוזנשטיין
	–
	יועץ, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עופר לוי
	–
	הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 

	פיראס תלחמי
	–
	מנהל אגף כנרת ושימור מקורות מים, צפון, רשות המים

	אליעזר היימן
	–
	סמנכ"ל מתנדבים ותפעול, איחוד והצלה

	אוריה לוז
	–
	ייעוץ משפטי, איחוד והצלה

	חיים וינגרטן
	–
	סמנכ"ל מבצעים, זק"א

	רונן בשארי
	–
	מנהל אגף מבצעים, מגן דוד אדום

	אפי פלדמן
	–
	מנכ"ל איחוד האמבולנסים בישראל

	שמעון ישראל אלחדד
	–
	שני אחיו נהרגו באסון מירון

	ישראל דיסקינד
	–
	אחיו נהרג באסון מירון




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	סלבה בוצ'וק
	–
	מ"מ רע"ן אבטחה ורישוי, המשרד לביטחון לאומי

	טלי אריכא
	–
	יועמ"ש מחוז צפון, המשרד לביטחון לאומי





ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק
עדן בן ארוש

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 (מ/1836) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית << נושא >>

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

צוהריים טובים. אנחנו רוצים להתחיל את הדיון החשוב הזה שעוסק בהילולה. הר מירון נקשר לכולנו בהילולה של רשב"י, בדבר הקדוש והנפלא הזה שרבבות בני ישראל מימים ימימה נוסעים לשם כדי להתפלל על עם ישראל ולצערי בשנים האחרונות יש לזה קונוטציה קצת פחות טובה על רקע האסון הנוראי הזה ש-45 גברים וילדים מצאו את מותם, דבר שלא היה אמור לקרות. 

כולנו מכירים בפרשת עגלה ערופה שאומרים מנהיגי הציבור, ידינו לא שפכו את הדם הזה. מה שהיה, הוקמה ועדת חקירה שחקרה, דרשה ובדקה היטב היטב את הדברים והמליצה על מסקנות ועכשיו התפקיד שלנו, וכמובן של השר, לפעול לתיקון של מה שהיה כדי שלא נגיע חס ושלום לאירוע נוסף. 

לא אירוע נוסף בממדים הללו, זה לא יכול להיות, אבל אנחנו אפילו לא רוצים שילד יישרט שם. אנחנו רוצים שהחוויה של ילד שיגיע וכל אדם שיגיע יגיע לחוויה של קדושה, לחוויה של התעלות, כמו שעולים לרגל לירושלים בתקופת בית ראשון ושני, לשם אנחנו רוצים להגיע. בירושלים היו מקבלים תושבי ירושלים בברכה את העולים לרגל. כל מי שיגיע להר, נאפשר לו להגיע, להתפלל, לשהות, בביטחון. זה המינימום של המינימום שזאת החובה שלנו. 

אני חושב שמאז שהשר מאיר פרוש נכנס לתפקיד שלו הוא פעל ללא לאות לתקן את זה. לפני שנה אי אפשר היה בגלל האיומים של חיזבאללה, שמאז בזכות התפילות הצלחנו גם למגר את האיום הזה. הייתה עלינו טבעת חנק שיעית רדיקלית שניסתה לפעול נגד מדינת ישראל ולשמחתי רוב טבעת החנק קרסה לתוך עצמה. לפעמים אין בעל הנס מכיר בניסו, היה לנו אסד, נסראללה הובא לקבורה לפני יום, יחיא סינוואר, הניה, מוחמד דף. כולם נפגשים שם למעלה בזכות התפילות שלנו, למעלה בגיהינום, ועכשיו טראמפ אומר לנו שייפגשו גם למטה, בגיהינום גם בארץ. הפעם זו אחריות שלנו, אנחנו השליח ובעזרת ה' עם התפילות נעשה את זה. 

אני חושב שלפני שנה לא הצלחנו לציין את היום הקדוש הזה כמו שצריך, ולפני שנתיים הגיעו מתפללים וזכו להתפלל בביטחון אחרי שהשר עשה עבודת קודש כדי לאפשר את הזכות הבסיסית הזאת של כל אדם להתפלל בכל מקום שבו הוא יחפץ, במיוחד במקומות קדושים מעין אלו, והמטרה שלנו כמה שיותר מהר לעבוד על התיקון של החוק כדי שבעזרת ה' בהילולה הקרובה נוכל גם לציין את היום הקדוש הזה, את ההילולה הקדושה, גם להתפלל, אבל הפעם בבטחה ובנחת. 

אני אתן לשר את רשות הדיבור. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

ברשות יושב ראש הישיבה, חבר הכנסת משה סעדה, חברי כנסת שיצטרפו בשעתיים הקרובות, נציגי הגופים השותפים, תודה לכולם. אני מתכבד להופיע כאן בפניכם היום ולהציג את עיקרי הצעת החוק הממשלתית להסדרת אירוע ההילולה רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה-2025. 

הצעת החוק נועדה להסדיר את קיום מתווה ההילולה בשמחה ובבטחה בדומה להתנהלות המופתית שהייתה בסיעתא דשמיא בשנת תשפ"ג, דהיינו לפני שנתיים. לטובת אלו שמכירים פחות וגם לאלה שמכירים יותר, אתן קצת רקע. 

בשנת תשפ"א, כידוע, כמו שהיושב ראש הזכיר, היה אסון נורא בו נהרגו 45 קדושים בהילולת רשב"י במירון. מדובר באסון שטלטל את עם ישראל כולו, בעקבותיו הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שגיבשה המלצות ביניים ומאוחר יותר המלצות סופיות. בשנת תשפ"ב, אחרי המלצות הביניים הראשונות התקיימה הילולה מצומצמת למורת רוחם של רבבות שציפו להשתתף בהילולה. אמנם הייתה בטחה, אבל לצערנו לא הייתה שמחה, לא הצליחו למצוא את המתווה לשמור על המסורת. 

בשנת תשפ"ג קיבלתי את האחריות על ההילולה ובהתאם להחלטת הממשלה ולהמלצות ועדת החקירה מיניתי את יוסי דייטש, שיושב פה לשמאלי, לפרויקטור ההילולה. בסיעתא דשמיא מרובה יוצאת דופן הצלחנו ברוך ה' לגבש מתווה שעשה היסטוריה והוכיח שאפשר לשלב שמחה בבטחה. המתווה הזה לא נשאר על הנייר אלא מומש אחד לאחד בשטח בהיערכות ובתכנון ובאירוע עצמו. 

באופן מופתי אז כ-200,000 איש הגיעו למירון ופעלו בדיוק לפי ההנחיות, הצליחו להיכנס בהמוניהם לתוך הציון בתור מוסדר ומכובד, שמחו וחגגו לכבוד רב שמעון בר יוחאי במתחם ההילולה המורחב ועזבו את המקום בתוך חמש שעות. בשנה ושלושת רבעי שחלפו מאז הפקנו המון לקחים, פעלנו לעשות שיפורים, למדנו גם את ההמלצות הסופיות של ועדת החקירה שטרם אומצו על ידי הממשלה, הקמנו במשרד את אגף הילולת ל"ג בעומר במירון בראשות סמנכ"ל המשרד, מר חיים רוזנשטיין, שנמצא פה, גיבשנו תוכניות לשיפור התשתיות ועוד. 

אנחנו מגיעים אליכם היום עם הצעת חוק משופרת יותר, אך לא ממש חדשה. אני לא מתבייש לומר, כי זה לא רק כבודי אלא כבודם של המון אנשי מקצוע שעבדו על זה לפני שנתיים שבסיס החוק היה טוב לפני שנתיים ועל כן השינויים לא גדולים. מה שעבד לא שינינו, רק מה שדרוש שיפור שינינו. 

אחד האתגרים הגדולים שלנו השנה שבאים לידי ביטוי גם בחוק וגם במתווה הוא מועד ההילולה, חמישי בלילה, ליל ל"ג בעומר, ולמחרת יום שישי. הזיכרון שלנו משנת האסון עדיין מטלטל. ללא ספק אחד הגורמים לאסון לפני ארבע שנים היה העומס בחמישי בלילה מאחר ששישי היה מתוכנן להיות יום יחסית יותר ריק במירון. במסגרת המתווה והשיח עם הקהילות אנחנו עמלים לשנות את זה ולפעול לכך שהשנה למרות הקושי העומס יתחלק כך שביום שישי יעלו יותר אנשים למירון באופן שכמות העולים תתחלק באופן שווה יותר בין ליל ליום ההילולה. 

אנחנו נטייב עוד יותר את פיזור הקהל במתחם הציון, מתחם ההילולה המורחב, מתחם בני עקיבא ויתר המקומות במרחב מירון כך שלא ייווצר חס וחלילה מצב שיכול לקרב אותו לאזורים של דוחק וסיכון. בחסדי שמים עמדנו במשימה הזאת בשנת תשפ"ג ובעזרת ה' ביחד עם הרבה השתדלות וזהירות יתרה נעמוד בה גם השנה. 

אני אחדד שוב, כפי שהבהרתי בדבריי בהצגת החוק במליאת הכנסת שעבר בקריאה ראשונה, החוק הזה הוא חוק ללא פשרות. אין כאן פשרות לשלום הציבור, החוק הזה מבטיח עמידה בהנחיות הבטיחות המחמירות והמדויקות ביותר כך שהאיזון בין השמחה לבטחה הוא לא כולל פשרות. אנחנו נהיה בטוחים במאה אחוז בעזרת ה' ושמחים במאה אחוז. 

עוד נושא שאני מבקש להתייחס אליו, מאחר שאני כבר יודע שזה יעלה פה לדיון ומוטב שאבהיר את הדברים לפני. כפי שאמרתי בשבוע שעבר במליאת הכנסת, עיקרון המתווה שלנו מבוסס על כך שיש לכל קהילה וקבוצה עם מסורת במירון מקום של כבוד בהילולה וזה נכון גם ביחס לתפארת יהדות ספרד עולי מרוקו. כבר לפני תקופה כינסתי אותם במשרדי יחד עם הגורמים הרלוונטיים והנחיתי לפעול בכל דרך להסדיר את העניין, גם התקיים עמם סיור בשטח ומשרדי נכון לעשות כל שיידרש כדי לפתור את העניין במסגרת המגבלות שיש על כולנו בעקבות המלצות ועדת החקירה. 

לקראת סיום דבריי אני מבקש להרים פה דגל. אני מקווה שנמצאים פה נציגי משרד האוצר, ואם לא, אני מקווה שהדברים יגיעו לאוזניהם. אנחנו פחות משלושה חודשים להילולה ואין לנו תקציב. אני מתבייש להתייצב פה כבר שנה שלישית ברציפות פרק זמן קצר כל כך לפני ההילולה ולזעוק את אותה זעקה. אי אפשר לעשות הילולה בטוחה בלי תקציב מתאים ואם לא תהיה התעשתות מאוד מהירה בעניין הזה אני חושש לומר מה יהיה. 

כחבר כנסת במשך עשרות שנים אני מזועזע לומר את זה. ביום ראשון השבוע לא אמרו את כל האמת בוועדת הכספים, כי בליל התקציב שאושר בממשלה לפני כמעט ארבעה חודשים חתם מנכ"ל משרדי שימי אלבום שיושב פה לשמאלי מול משרד האוצר על סיכום תקציבי להילולה. חתם, לא סיכם בעל פה, חתם ברחל בתך הקטנה. השבוע כאשר ממלא מקום יושב ראש הישיבה בוועדת כספים, חבר הכנסת הרב פינדרוס, שאל האם יש סיכום בנידון, נענה בשלילה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

על ידי האוצר? 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

כן. אני מבקש להתריע פה התרעה כפולה. יש להסדיר במיידי את התקציב שהובטח להילולה וכן לתשתיות הדחופות הנדרשות שאולי שם יש איזה שהיא תזוזה. כמו כן אם אנחנו רוצים למנוע ריטואל חוזר בכל שנה עלינו להכניס את התקציב של ההילולה לבסיס התקציב של השנה הקודמת, כלומר מאחר שההילולה לא תמיד חלה במחצית הראשונה של השנה הלועזית והיערכות ראויה דורשת לפחות שמונה-תשעה חודשים, יש לתקצב את הילולה תשפ"ו, דהיינו מה שיהיה בעוד שנה ושלושה חודשים, בתקציב 2025, וכן הלאה בכל שנה ושנה, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו כאן בכל שנה רגע לפני ההילולה נלחמים על התקציב. בין התנהלות זו לבין עמידה בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון אשר מדברת על נטילת אחריות כוללת של הממשלה לחיי אדם המרחק רב וגם מסוכן. 

אם בענייני תקציב עסקינן אז אני לא יכול לשתוק על הכותרות שיצאו השבוע שוב מוועדת כספים. אם רק בהכפשת שמי עסקינן, לא הייתי טורח להגיב כי אני פוליטיקאי וזה חלק מהמחיר, אבל כשמדברים על המשרד, מדברים על עובדים מסורים, עובדי ציבור נאמנים שמטילים דופי בפעולתם, על זה אני חייב להגיב. כמה פעמים אפשר למחזר את השקר הזה שהוצאנו 30 מיליון שקל בשנה שעברה על הילולה של 30 אנשים? כמה חסרי אינטליגנציה צריכים להיות אנשים שמצטטים את השטויות האלה? סליחה שאני אומר. 

ואני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, 17 מיליון שקל בשנה שעברה מהתקציב האמור היו עבור תשתיות קבע במירון כחלק מיישום המלצות ועדת החקירה. זה לא רק לשנה שעברה, זה ישמש גם השנה. יתר התקציב נועד לספק דרישות בטיחות ומשטרה סביב ההר. לדוגמה 1.8 מיליון ₪ למיגוניות, 2.3 ₪ לאבטחה, ועוד כהנה וכהנה. כמה עלתה ההילולה עצמה? האירוע המדובר של 30 איש אולי עשרות אלפי שקלים, אולי, אבל לפני שח"כי יש עתיד יתחילו לחגוג על תקציב ההילולה השנה אעשה לכם ספוילר, זה יעלה כסף. 

מה לעשות, כאשר מדינת ישראל התקמצנה על ההילולה ההיא זה הסתיים באסון. בטיחות עולה כסף, פיזור קהל עולה כסף והמלצות ועדת החקירה מדברות בעד עצמן. אני מציע שאלה שהקימו את ועדת החקירה, במקרה זה היה ראש הממשלה החליפי מיש עתיד, אלה שהקימו את ועדת החקירה בממשלה הקודמת לא יעשו עכשיו פרצוף מופתע מכך שיש עלויות למימוש ההמלצות. 

לסיום אני מבקש להודות לאלה שעמלו רבות על הצעת החוק הזו, מנכ"ל המשרד שימי אלבום, סמנכ"ל מירון חיים רוזנשטיין, מנהל תחום בכיר אגף ההילולות ל"ג בעומר במירון אהרון שפיץ, עורכות הדין לאה כהן ואדוה מבורך, מערך הייעוץ המשפטי לממשלה שסייע רבות, בהן עורכות הדין המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס, יערה למברגר ועדי כהן. כך גם הצוות המשפטי והמקצועי במשרד התחבורה, במשרד לביטחון לאומי, במשטרת ישראל, בכבאות והצלה, במשרד הבריאות, בפיקוד העורף, רשות הטבע והגנים ועוד. 

אני מבקש, מכובדי היושב ראש, חבריי, אלה שנמצאים כאן, צוות הוועדה הנכבד, אנחנו מתקרבים לסיום מושב החורף ואף אחד מאיתנו לא רוצה שחלילה החוק הזה ייתקע בצנרת. אני וכל הצוות במשרד עומדים לרשותכם בכל שעה ויום שתבחרו. אני מבקש, אנא תזרזו את הליך החקיקה, כולנו יודעים שבחודש מרץ למניינם, או נקרא לזה חודש אדר, גם חוק התקציב יובא לכנסת. לכן אני לא מבקש שתתפשרו על איכות הדיונים או כמותם, אבל תתאימו את לוח הזמנים ללו"ז של הוועדה ואנחנו נעשה את הכול כדי שגם במליאת הכנסת הדבר הזה יאושר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הייתי רוצה לפני שנתחיל, קודם כל לשאול את נציג האוצר. 

 << דובר >> לאה גופר: << דובר >> 

הם יעלו תיכף בזום. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

כי אחרת באמת מה הועילו חכמים בתקנתם, אם אין תקציב איך תקיימו בכלל את ההילולה? אני מניח שזה יסתדר. הפרויקטור רוצה לומר משהו? לא. מי מהגופים רוצה להתייחס לפני שנתחיל לעסוק בחוק עצמו? מי מעוניין להגיד משהו? קול דממה דקה. לא רגיל לזה בוועדות, בדרך כלל זה הפוך. 

אני רואה שאף אחד לא רוצה להגיב, אז, הייעוץ המשפטי, בוא נתחיל. כולם כנראה רוצים שנזדרז בחקיקה. אולי נקריא את זה בעשר דקות, ויאללה, גמרנו, יש הסכמות. מותר להסכים גם. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

יהיו הערות. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

האמת שהנחנו שבדיון הראשון יהיו הרבה שירצו לדבר ולכן לא חשבנו שנגיע לקריאת הסעיפים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אמרנו, תתאמו את לוח הזמנים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לאנשים כנראה יותר חשוב מלדבר זה שההילולה תקרה במועדה וכמו שצריך, כל הכבוד לכם. אנשים שמו את האגו בצד, זה לא קורה פה בבניין הזה, אבל הנה, פעם ראשונה. 

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	הגדרות
	1.
	בחוק זה – 

	
	
	"אוהל הסעדה" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה להכנה או הגשה של מזון בלא תשלום למגיעים למתחם מירון;

	
	
	"אוהל נוחות" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון;

	
	
	"אוהל תפילה ושירה" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון לתפילה, לשירה ולנגינה;

	
	
	"אירוע ההדלקה המרכזי" – אירוע הדלקה המתקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי לפי סעיף 5;

	
	
	"אירוע נוסף" – אירוע שאינו אירוע ההדלקה המרכזי, שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:

	
	
	(1) הוא כולל התכנסות של שלוש מאות אנשים או יותר;

	
	
	(2) ייעשה במסגרתו שימוש באמצעי עזר לאירועים;

	
	
	(3) תבוצע במסגרתו הדלקה.

	
	
	"אמצעי עזר לאירועים" – אוהל, במה, גנרטור, גשר תאורה, יציעים לקהל, טריבונות, מערכת הגברה שאינה פרטית, מיתקן הדלקה, וכל מבנה או מיתקן אחר שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע וכן כל מיתקן שנועד לשמש פריטים אלה, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים;

	
	
	"הדלקה" – כל הבערת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל ולמעט הדלקת נרות במקום שיועד לכך;

	
	
	"הוראות הג"א" – הוראות שניתנו לפי חוק ההתגוננות האזרחית החלות על מתחם מירון בזמן ההילולה;

	
	
	"היתר כניסה ושהייה" – היתר כניסה ושהייה לפי סעיף 3 או לפי סעיף 7(ב)(2)(ג) במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי העניין;

	
	
	"הכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

	
	
	"זמן ההילולה" – התקופה המתחילה ביום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025) בשעה 06:00 ומסתיימת ביום י"ח באייר התשפ"ה (16 במאי 2025) בשעה 18:30;

	
	
	"חוק הבטיחות" – חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962;

	
	
	"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

	
	
	"חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;

	
	
	"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

	
	
	"חניונים" – חניונים המשמשים את אירוע ההילולה ואשר יועדו לכך על ידי הממונה על ההילולה, המיועדים לחניית כלי רכב פרטיים של הבאים להילולה שיש להם היתר שהייה או תחבורה ציבורית המשמשת את בעלי ההיתר;

	
	
	"כוחות הביטחון, החירום או ההצלה" – משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל, מגן דוד אדום או הרשות הארצית לכבאות והצלה;

	
	
	"כרטיסי נסיעה למירון" – כרטיסי נסיעה ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית למתחם מירון בזמן ההילולה, שמנפיק הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון;

	
	
	"הממונה על ההילולה" – עובד משרד ירושלים ומסורת ישראל בעל ידע וניסיון מתאימים שמינה השר לארגן את ההילולה ולנהלה;

	
	
	"הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון" – עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיך לעניין חוק זה;

	
	
	"מהנדס רשוי" – מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, בענף הנדסה אזרחית;

	
	
	"מהנדס רשות בעל ניסיון" – מי שהתמלאו בו כללי הכשירות המנויים בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991;

	
	
	"מיתקן הדלקה" – מיתקן ייעודי המאפשר הבערת אש גלויה בצורה בטיחותית ומבוקרת;

	
	
	"המפקח הכללי של המשטרה" – כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

	
	
	"המפקח על התעבורה" – כמשמעותו בפקודת התעבורה.

	
	
	"משכנו במירון" – מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא במתחם מירון, או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון;

	
	
	"מתחם מירון" – המתחם המסומן במפה שבתוספת בצבע שחור;

	
	
	"מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" – המתחם הכלול במתחם מירון ומסומן במפה שבתוספת בצבע כחול;

	
	
	"המתחמים" – מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, מתחם ישיבת בני עקיבא המסומנת במפה שבתוספת בצבע סגול ומתחם 89 המסומן במפה שבתוספת בצבע ירוק;

	
	
	"ראש הג"א" – כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית;

	
	
	"הרשות הארצית לכבאות והצלה" – הרשות שהוקמה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;

	
	
	"שעת התקפה" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית;

	
	
	"השר" – שר ירושלים ומסורת ישראל.



 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לפני שנתחיל עם הערות המוזמנים, המשרד רוצה להעיר משהו? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

בכל זאת אתם מגישים את הצעת החוק, אם יש לכם משהו להגיד על הסעיף. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מי רוצה להתייחס?

 << אורח >> אוריה לוז: << אורח >> 

בהגדרת כוחות הביטחון, החירום וההצלה, הוגדרו משטרת ישראל, מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה. איחוד הצלה הוא גוף שיש לו מעמד רשמי מכוח פקודת המשטרה, הוא מוסדר בפרק שישי 1 לפקודת המשטרה מכוח סעיף 90א לחוק שמגדיר גוף הצלה כגוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי. אירוע חירום אזרחי הכי גדול שראינו בשנים האחרונות זה אסון מירון התשפ"א. 

אין ספק שבמסגרת הזאת הצוותים הרפואיים של איחוד הצלה, שכל שנה נמצאים בהר, תרמו הרבה להתמודדות עם האסון הנורא. הגישה של הצוותים של הארגון חשובים מאוד להבטחה שהאירוע ייערך גם השנה בצורה בטוחה. לצערנו ההגדרה הזאת מחסירה את איחוד הצלה, אנחנו רוצים להציע שיתווסף בסוף ההגדרה 'וכן גוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה'. זה חשוב מאוד גם שנוכל למלא את תפקידנו הסטטוטורי. איחוד הצלה חייב, לא רק מקבל את הזכות לתרום לאזרחי מדינת ישראל, אלא חייב להיערך לקראת אירוע חירום אזרחי מכוח אותו פרק בפקודת המשטרה והוא חייב להיות שם כדי לתת מענה מציל חיים שלא יגיע עוד פעם אירוע שכזה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

עוד התייחסות לסעיף הזה? תרשמו לעצמכם שאתם צריכים לתת מענה. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

אמנם אני לא יועמ"ש, אבל אני רוצה להשיב בהמשך להתייחסות של היועמ"ש של איחוד הצלה. מד"א הוא על פי חוק ארגון ההצלה הלאומי וכל הארגונים האחרים כפופים למד"א, הן בפיקוד ובפיקוד הרפואי, לכן טענתו להוסיף, עם כל הכבוד גוף הצלה הוא אך ורק בעת שהוכרז אירוע חירום אזרחי, רק אז הוא מקבל את התוקף ולא לפני זה. לכן מי שמוביל את האבטחה הרפואית במירון גם באסון ולאורך שנים, זה לא שנה ראשונה, זה הגוף הלאומי של מדינת ישראל שיש לו את היכולות ואת המשאבים לכסות רפואית את האירוע. 

אין שום בעיה שככל שהם ירצו להשתתף הם יהיו ת"פ הפיקוד של מד"א וזה גם מגובה ממשרד הבריאות. יש פה נציג משרד הבריאות שגם יוכל לאשר את מה שאני אומר. אני מתנצל שזה לא המקום, אבל הטענה היא לא ממין העניין. תודה. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

שלום, תומר חזות, סגן היועץ המשפטי של רשות הכבאות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

התחלנו כבר עם יועצים משפטיים, עוד לא התחממנו. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

אני רק רוצה להצביע על חוסר הלימה קטן בין ההגדרה של החניונים לבין הסימונים על המפה בתוספת. כל מה שצריך לעשות זה פשוט למחוק את הסימון של החניונים מהמפה כי יש עוד חניונים שהם לא בתחום המפה הנראית בכלל וזה עשוי ליצור איזה שהוא חוסר הבנה על מה הדברים בדיוק חלים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

נתקן את המפה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אתם תוציאו מפה חדשה? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אנחנו נוציא מפה זהה, שהמילה חניונים לא מופיעה שם. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

עוד התייחסות? משטרת ישראל? לא חובה, רק אם יש מה להתייחס.

 << אורח >> רן אדלשטיין: << אורח >> 

אני רוצה לחזק את מה שאמר פה נציג מד"א, כי ההחלטה היא של משרד הבריאות. מי שמוביל את כל היערכות הרפואית במירון זה מד"א ואיחוד הצלה הוא יותר ממומלץ להצטרף. גם אנחנו נמצאים שם בפועל, אבל מי שמהווה הנציג הראשי זה מד"א. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס לדברים. אני גם רוצה להצטרף לדברים של נציג מד"א. בסופו של דבר משטרת ישראל כמי שאחראית על הפו"ש באירועי חירום אזרחיים עובדת מול מד"א כגורם שמתכלל את ההיערכות הרפואית, ואם זו העמדה של מד"א אנחנו תומכים בה. 

גם עודף כוחות וכניסה של אלפי מתנדבים של איחוד הצלה, זה כמובן יכול אולי לעזור אם יש אירוע חירום, אבל יש לזה גם היבטים נוספים ולכן ככל שמד"א סבורים שנדרשים כוחות של איחוד הצלה כדי שהם יוכלו לתת מענה רפואי מתכלל לאירוע חירום אם הוא יקרה, אז כמובן שאפשר לאשר את זה, אבל אם מד"א סבורים שנכון יותר שהכוחות של איחוד הצלה ייערכו מחוץ למירון או בכל מקום אחר והם ינהלו את זה באופן הזה, אז אנחנו חושבים שזה נכון. 

היו לנו לא מעט התנסויות עם העניין הזה בשנים הקודמות. אני לא יודע אם נמצא כאן, אולי בזום, הנציג המבצעי של מחוז הצפון, כמו שאמרת, לא רק יועמ"שים שידברו אז אני אשמח אם נמצא כאן נציג של מחוז צפון שלנו, של המשטרה. אם סלבה נמצא כאן בזום, אני אשמח אם הוא יוכל להתייחס.

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

כן. אני אתייחס ממש בקצרה, אמר את זה מיכה, היועמ"ש. המשטרה פוקדת ואחראית על הפו"ש בשגרה ובחירום ועל כן המשטרה עובדת מול מד"א. מד"א לכשהוא יראה לנכון להוסיף כוחות, או שהוא יאמר שכוחותיו אינם מספיקים והוא צריך סיוע מגוף רפואי כזה או אחר, זה בסמכותו כמובן, אבל גם בשגרה וגם בחירום המשטרה תפעל מול מפקד הכוחות של מד"א שיפעילו כוחות אחרים, כמו שאמרתי, ככל שיבחרו. לכן האם איחוד הצלה כן או האם איחוד הצלה לא, אני חושב שזה חונה - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

זאת אומרת אתם אומרים מה שמד"א תנחה אתכם מקובל עליכם. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

מד"א לא מנחים אותנו, מה שמד"א יבחרו לעשות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לא, בעניין הזה. אמרנו שאין אגו. כבוד השר, יש לכם התייחסות לעניין של איחוד הצלה? 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

מה המציאות במירון לפני שנתיים ומה אנחנו חושבים לעשות השנה? היו קשיים בתפעול ההר בימי ל"ג בעומר. אחד הדברים שיוסי כפרויקטור לפני שנתיים חידש, גם כאשר כולנו יודעים שכשהמשטרה באה אנחנו כולנו עומדים דום, המשטרה הבינה שכדי לנהל אירוע כזה כנראה שרצוי שיהיו סדרנים חרדים. הם מחלו על כבודם ונתנו לאחרים שיעשו את העבודה הזו. אני לא חושב שחלילה מד"א תאבד את התואר, ברור שמד"א היא הגוף המרכזי שמטפל בדברים האלה. אני כבר דיברתי לפני חודש וחצי עם רן אופיר בסיור שהיינו במירון, ואז סיכמתי איתו ואני מציע שכך זה יהיה, שאיחוד הצלה ייפנו בבקשה למד"א, אני מציע למד"א - - - 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

זה לא במסגרת החוק. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני מציע למד"א שיאזינו ויבינו שרוצים רק לעזור להם. אני מבין את מד"א שהם לא רוצים שיהיה להם עוד גוף שמחליט על דעת עצמו מה לעשות, זה ברור שלא, אבל אפשר לעשות חלוקת עבודה וגם להיעזר באיחוד הצלה. 

אני במנותק עובר איתך רגע לדו שיח בין שני אנשים במליאה, כמה מבקשים לראות את הציבור החרדי, שעוסק לא רק בלימוד תורה אלא עוסק גם בדברים אחרים? 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הרבה מאוד. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני יודע שחבל על הזמן, אבל חבל עלינו שאנחנו צריכים לדון אם אנחנו נכלול את איחוד הצלה בין אלה שיעזרו שם ויפעלו, כמובן בתיאום עם מד"א. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אני בעד, אני חושב שזה נכון. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני מאוד בעד, אבל אני מציע שלא יציגו לי פה את הכרטיס של אני אחראי ורק אני, המשטרה גם ידעה להגיד שמקובל עליה שסדרנים אחרים יעשו את זה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אמרנו, כל אחד דוחק את האגו. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני מציע שמד"א תפגוש את איחוד הצלה אחרי פנייה של איחוד והצלה ונוכל לברר אם נצטרך לתקן משהו. 

רק מה שאני רוצה כן להעיר את תשומת לב הוועדה, אני מבין שהחוק שהיה לפני שנתיים היה עם המילים 'כוחות הביטחון, החירום וההצלה' ולא היה פירוט של מד"א, אני לא בטוח, אין לי לפניי את החוק. 

 << אורח >> אוריה לוז: << אורח >> 

בחוק לפני שנתיים לא הייתה הגדרה בכלל. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אז לא הייתה הגדרה ועברנו את זה בשמחה ובבטחה בלי שהייתה הכותרת הזועקת הזאת. לכן אני מציע שמד"א תפגוש את איחוד הצלה בלב פתוח ותשמע למה שהם רוצים לעזור, כמובן כאשר מד"א היא הנותנת הנחיות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אני מצטרף לדברים של השר ואני פונה אליך, נציבות מד"א. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

אני רק רוצה לסבר את האוזן לכל מי שנוכח בוועדה. מד"א פועל יחד עם כל ארגוני ההצלה החרדים וכולם עובדים ת"פ מד"א. זה לא שאנחנו לא עובדים עם חרדים, יש לנו מאות ואלפי מתנדבים מהמגזר, הצלה בית שמש, הצלה ירושלים, הצלה רחובות, הצלה בני ברק, הר נוף ועוד 22 ארגונים כאלה. אנחנו שותפים ואנחנו משתפים, ולראיה בשנתיים ובשלוש השנים האחרונות הם פנו, הם קיבלו משימות.

 אני לא רוצה להלאות את הוועדה בדברים לא נכונים ולא תקינים שהיו, אבל אם תרצו תקבלו את המסקנות של מירון 2023, גם של המשטרה וגם שלנו, ולא בכדי, כמו שיש משטרה אחת שמפקדת, יש כיבוי אחד שהוא שולט על נושא השריפות, יש את מגן דוד אדום שהוא ארגון לאומי על פי חוק שאמור לפקד על הנושא הרפואי תחת הפו"ש שלו וכולם נכנסים תחת הכנפיים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

רונן, אמרנו שאנחנו לרגע, זה קשה, שמים את האגו בצד. כל מה שהשר ביקש ממך, הוא לא ביקש למנוע מכם את האחריות, הוא ביקש שתיפגשו. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

אני מראש אמרתי שאין מניעה בכלל, זה נעשה ב-2023 וזה נעשה ב-2022, אבל כשנפגשים גם צריך לעמוד בסיכומים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

זה פשיטא. לא יעמדו בסיכומים לא יהיו באירוע. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

לכן אמרתי, אם הוועדה תרצה לקבל את מסקנות 2023 היא תוכל לקבל אותן. אבל אני מרים את הכפפה והכול יהיה בסדר ואנחנו ניפגש איתם ונשתף אותם. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני אומר שוב, אני לא חוזר ממה שביקשתי קודם, כי התשובה שקיבלתי היא שלא. אני מבקש שיקבלו את זה ולהזיז הצידה, איך אמרת? את האגו. גם המשטרה יודעת לשמוע שמישהו אחר עושה משהו ולא קורה כלום, באירוע שיש כל כך הרבה מהציבור הזה שאולי זה לכבוד לו שהוא רואה את איחוד הצלה. אם יש דברים שלא היה בסדר לפני שנתיים, תגידו לי מה שהיה, אפשר להכול לדאוג, אבל לא לשלול. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מה שאומר השר, ואני עכשיו יורד לסוף דעתו, הוא אומר שזה אירוע חשוב, חשוב להם לקחת חלק במצווה הזאת. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

ואני לא אמרתי לא, אני - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

ההדלקה עושה מצווה, תנו להם את הזכות הזאת. 

 << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 

בראשית דבריי אני אמרתי שאנחנו משתפים את כל מי שרוצה, אנחנו באים באמת בנפש חפצה ובלב פתוח. אני רק אומר, בסך הכול אני לא רוצה פה - - -
 
 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אם בסוף אין סיכום אז אני אדרוש שבחוק יהיה כתוב כמו לפני שנתיים, אין מד"א ואין בכלל. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

ואז כולם. מקובל עליי, נכון. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני מבקש שיכניסו אותם לתוך העניין. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אני מקבל את מה שהשר אומר. אנחנו רוצים שתסתדרו לבד, מעולם לא אמר אדם צר לי המקום על הר הבית, אין סיבה שבהר מירון שהוא יותר גדול מהר הבית תהיה בעיה של מקום. אז כל אחד ימעט את האגו, ייתן מקום לקבר, לרב, ונסתדר. 

 << אורח >> אוריה לוז: << אורח >> 

כבוד ממלא המקום, חשוב לי להוסיף עוד כמה מילים. נאמרו כמה דברים שהם לא מדויקים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לא משנה, עזוב, השר הבין אותך, קיבלנו את הבקשה שלך, בוא נתקדם. חשוב בסוף שנסיים את החוק הזה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

יש לנו כמה שאלות על הסעיף הזה. קודם כל ההערה שנאמרה לגבי החניונים שהם יוסרו מהמפה. אז איך יידעו איפה הם נמצאים? כי יש כל מיני הוראות שנוגעות לחניונים האלה ואם הם לא במפה אז – 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו נעביר מפה מתוקנת שבה יסומנו כל החניונים. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אז כן יסומנו? כי אמרתם שתמחקו אותם. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

האם מישהו מרגיש איזה צורך וחובה לשים את הדבר הזה? אני חושב שכולנו יודעים על מה מדובר ומכירים. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

יכול להיות שאפילו לא צריך לתת את המפה, אלא אנחנו נסמן את המיקומים, אנחנו נגיד חניון אליקים, חניון אליפלט, חניון כחל, חניון עכברה. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

ואם יתחלף חניון בגלל חניונים שתפוסים על ידי הצבא או כאלה? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני חושב שאנחנו בשלב מוקדם מדי ויש דברים שעוד יזוזו. בניגוד לציון שלא יזוז. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הוא אומר שהוא לא יודע עכשיו איזה חניונים, כי אם הצבא יצטרך לאחד, הוא לא יודע. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו נרשום את שמות החניונים שבהם אנחנו משתמשים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אומר לך אהרון שאי אפשר. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אנחנו בסעיף הגדרות, אתה לא נכנס עכשיו לפירוטים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יוסי, אם אני אכתוב את שמות החניונים אני אצטרך לחזור לכנסת בשביל להחליף חניון. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

חבר'ה, אני היושב ראש, זו הסמכות היחידה שיש לי להתכנס. לקראת סיום העבודה על החוק אתם תעדכנו אותנו. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אבל מה הבעיה לכתוב חניונים שייקבעו על ידי הגורם המקצועי? 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

זה גם מקובל עליי. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

הרי אנחנו לא קובעים את החניונים, אנחנו עושים את זה ביחד עם – זה הכול. אנחנו למשל מנהלים עכשיו משא ומתן על חניון אליפלט ויכול להיות שהוא לא יהיה אצלנו, נצטרך לזוז 300 מטר לכיוון חצור. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

יוסי, זה כתוב כרגע בחוק, כתוב שזה חניונים. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אנחנו קובעים חוק שתכליתו למנוע אסונות, הדברים צריכים להיות ברורים וחדים. לא אכפת לי אם זה יהיה מפה או יהיה כתוב, אבל רק שזה יהיה בסוף ברור. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הם אמרו שהם יבררו את זה, אין להם תשובות עכשיו.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

נכון, הבנתי את זה, אבל אני לא רוצה שזה יתמסמס. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

שום דבר לא יתמסמס. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

שתי נקודות נוספות. אחת, נוספה כאן לראשונה הגדרה של אוהל הסעדה. אני רוצה לציין שבדוח ועדת החקירה לענייני מירון דובר על כך שזה לא יהיה במתחם הקבר עצמו. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

זה ברור. אוהל ההסעדה זה במתחם 89. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מי אחראי על אוהל ההסעדה? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו מקימים את האוהל ואת ההסעדה לא אנחנו עושים, יש ארגונים שתורמים את זה והם מטפלים בהסעדה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

שאלה כסקרן, מי דואג לתברואה, לבריאות? לכשרות. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

הכול אנחנו. המפיק, מה השאלה בכלל? 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אתם דואגים ואנשים חיצוניים? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו בתחום ההר. באזור של ההר, בעקבות ההמלצה של ועדת החקירה אסור שתהיה חלוקה של מזון אלא רק מזון יבש, זאת אומרת חתיכת עוגה ארוזה ובקבוק מים, זה מה שאנחנו עושים. כל אוהלי ההסעדה שהיו בעבר ירדו לכיוון למטה, לכיוון המושב, לאזורים האלה. באזור של מתחם הקבר, באזור ההדלקה המרכזי, אין אוהלי הסעדה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

ושאר האוהלים איפה הם? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

יש אוהלי תפילה. ברחבת רבי אלעזר וברחבת הנשים, בכל המקומות האלה חייב שיהיה אוהלים, כי אנחנו רוצים לתת פחות צפיפות בציון עצמו אז אנחנו מקימים אוהלי תפילה. אוהלי נשים, לחלאקס, לכל הדברים האלה יש אוהלים, אבל זה לא כולל הסעדה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

שאלה נוספת, לגבי הגדרה של 'משכנו במירון', ההגדרה הזאת נועדה לאפשר לתושבי האזור גישה חופשית לבתיהם וגם למי ששוכר מהם יחידות אירוח. בהגדרה הקודמת, בנוסחים הקודמים, דובר על כך שזה מי שראש מועצה אזורית אישר שמקום שהייתו הקבוע במתחם מירון, וכאן נוסף גם מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא - - -

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

זה היה כבר בשנה שעברה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

מענו הרשום לא היה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני מקריא: משכנו במירון, מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע במתחם מירון או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

איך זה עובד פרקטית? הוא מקבל אישור? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

בפרקטי הוא מקבל אישור מהמועצה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

לא גרים שם אלפים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לא מספיק שהוא מציג תעודת זהות שאומרת שהוא תושב מירון? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זה גם וגם. אם בן אדם גר שם והוא לא מציג, לזה זה מיועד, לכסות את זה. הוא צריך להציג אישור מראש המועצה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

נעבור לסעיף הבא? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	הגבלות על כניסה ושהייה במתחם מירון בזמן ההילולה
	2.
	(1) לא ייכנס אדם למתחם מירון ולא ישהה בו בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה:

	
	
	(1)  הוא קיבל היתר כניסה ושהייה לפי סעיף 3 או לפי סעיף 7(ב)(2)(ג) ובכפוף לתנאיו של היתר הכניסה והשהייה;

	
	
	(2)  משכנו במירון;

	
	
	(3)  מי שניתן לו אישור על ידי הממונה על ההילולה למעבר במתחם מירון לשם הגעה ליעד שנמצא מחוץ למתחם מירון;

	
	
	(4)  הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה אם הוא אחד מאלה:

	
	
	(1) הוא נמנה עם ההפקה של ההילולה וקיבל היתר שהייה;

	
	
	(2) הוא נמנה עם כוחות הביטחון, החירום או ההצלה;

	
	
	(3) הוא נהג או איש שירות בקו שירות הפועל ברישיון להפעלת קווי שירות כאמור בסעיף 8(ג);

	
	
	(4) הוא פקח שמונה לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, והוא נושא תעודת פקח כאמור;

	
	
	(5)  הוא נדרש להגיע למתחם מירון לצורך סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי.

	
	
	(2) לא ייכנס מי שמשכנו במירון למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה ולא ישהה בו, אלא אם כן קיבל היתר כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי או שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5).

	
	
	(3) הממונה על ההילולה ידאג להצבת שלטים או מחסומים המיידעים את הציבור בדבר איסור הכניסה והשהייה לפי חוק זה, זמן סביר לפני זמן ההילולה, השלטים יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובדרכי הגישה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; הממונה על ההילולה יפעל להסרת השלטים והמחסומים שהוצבו בתוך שלושה ימים מסיום זמן ההילולה.

	
	
	(4) השר יקבע, בצו, את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון וכן יקבע את המספר המרבי של השוהים בכל מתחם מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה בהתאם להמלצות של מומחה שעומד בתנאי הכשירות בסעיף 5(ב)(3).



 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

התייחסות, בבקשה. לא חובה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אני אשאל אולי את עורכות הדין שלנו. שלושה ימים מיום סיום ההילולה, כאשר הפעם יש לנו את שבת באמצע. אז אולי שלושה ימי עבודה? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

או שאפשר לכתוב ארבעה ימים. 

 << אורח >> אדוה מבורך: << אורח >> 

ברוך שהכוונה היא לימי עבודה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אם זה ברור אז אין בעיה, אז לא צריך לשנות. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

לא בטוח שזה ברור, או שאומרים ארבעה או שאומרים שלושה ימים למעט ימי מנוחה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

שלושה ימי עבודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

זה מונח בדיבור. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אז שלושה ימים למעט ימי מנוחה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אפשר להתקדם לסעיף הבא? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

סעיף 3 בבקשה. 

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	היתר כניסה ושהייה וכרטיסי נסיעה למירון
	3.
	(1) השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; ההיתר יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי האדם להיכנס ואת משך תוקפו. 

	
	
	(2) היתרי כניסה ושהייה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו אלה:

	
	
	(1)  היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שיינתנו באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית למירון; הרכישה תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה; הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק למכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון; כל כרטיס יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן ואת משק תוקפו של היתר השהייה כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (א);

	
	
	(2)  היתרי כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, יכול שיינתנו למי שמשכנו במירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו במירון היתרי שהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי.

	
	
	(3) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון למי שנמנים עם אחת הקבוצות המפורטות להלן, ובלבד שסך כל היתרי הכניסה והשהייה לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 15% מכלל היתרי הכניסה והשהייה שיונפקו לפי חוק זה:

	
	
	(1)  קהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולות ל"ג בעומר המתקיימות בהר מירון;

	
	
	(2)  קרוביהם של הנספים באסון הילולת ל"ג בעומר שהתקיים בהר מירון בשנת התשפ"א;

	
	
	(3)  מי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה – לפי אמות מידה שיקבע השר, שיפורסמו עד יום כ"ה בניסן התשפ"ה (23 באפריל 2025), באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל;




 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

שתי שאלות. דבר ראשון, לגבי קרוביהם של הנספים. בשנה שעברה היה נציג אחד בגלל מגבלות הביטחון, אבל לפני שנתיים הוגדרה הקרבה המשפחתית, פה זה לא מוגדר. איך זה הולך לעבוד? 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

מקבלים אוטובוס, כל משפחה מקבלת אוטובוס ובזה היא יכולה להביא את הקרובים שלה, זה המנגנון ששנה שעברה - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מי מממן את האוטובוס? 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

המשרד אחראי לאשר להם את הכניסה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

המטרה של החוק היא להסדיר כניסה עם 50 אישורים. אנחנו לא הולכים לבדוק אם הוא הביא את האמא והאבא, שיביאו - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

את מעגל התמיכה שלהם. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

בסוף זה הילולה שלהם פעמיים, הילולה לרבי שמעון והילולת הקרובים שלהם שהלכו ואנחנו לא הולכים לבדוק מי ומי הם מביאים. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

רציתי לחדד רק דבר אחד. צריך להבחין הבחנה אחת, אולי ראוי שהיא תחודד בדברי ההסבר. כתוב כאן שכל כרטיס יכלול את מספר תעודת הזהות. מתכונת ההיסעים למירון נחלקת לשלושה. המתכונת הראשונה היא שאנחנו מוכרים כרטיסים לציבור שנוסע באוטובוסים מרחבי הארץ אל מירון, המתכונת השנייה היא שאנשים נוסעים בהיסעים פרטיים, לא בקווי שירות בתחבורה הציבורית, מגיעים לאחד מהחניונים ומשם ממשיכים בקווי שירות אל מירון, והמתכונת השלישית היא שאנשים מגיעים ברכב פרטי לחניונים של רכב פרטי וממשיכים בקווי שירות אל מירון. 

אנחנו יודעים למכור רק לאנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית נגיד מאלעד למירון כרטיסים עם תעודת זהות וגם לחניוני הרכב הפרטיים. להיסעים הפרטיים, ההיסעים הפרטיים זה אוטובוסים של 60 מקומות שמסיעים ממקומות שונים בארץ שאנשים מתקשרים עם חברת היסעים או וואט אבר ומגיעים עם האוטובוסים האלה לאחד מהחניונים, לאוטובוסים האלה אנחנו לא יודעים למכור לכל אחד מהנוסעים כרטיס עם תעודת זהות, אלא רק את תעודת הזהות של הנהג. כך היה מאז ומעולם וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

עופר, התכתבנו על ההערה הזאת שלכם בתחילת הדרך וגם ישבתי עם שלמה וגולן אצלכם בנושא הזה ומה שאמרנו זה שמספר הזהות של נהג האוטובוס לא כל כך רלוונטי וגם לא בטוח באיזה שלב אפשר לדעת אותו, אבל מה שסיכמנו זה שבאתר הרישום, שכל מי שרוצה להגיע עם אוטובוס פרטי, נכנס בעל האוטובוס או השוכר שלו וצריך לתפוס כרטיס של אוטובוס של 50 מקומות ואז הוא מוכר את זה לאנשים, שיופיע שם שמוטלת עליהם חובה למלא לכל נוסע ונוסע את פרטי הזהות שלו. זה יופיע באתר שם.

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

אם רוצים אז צריך שהחובה הזאת תחול כאן. אני לא יודע למכור להם. 

 << אורח >> שלמה רוזנשטיין: << אורח >> 

זה לא באחריותנו, אני לא יודע לאכוף את זה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

עופר, ברור שאתה לא יודע לעשות את זה כי לא קונים דרך המערכת. מה שקורה בסוף בפועל, ברמת הפרקטיקה, שמקבלים חבילה של 50 כרטיסים עם שם ותעודת זהות וממלאים עליהם. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

לא כתוב כאן, עופר, שיש עליך אחריות, כתוב שכל כרטיס חייב לכלול וזה אכן מה שיהיה. יובהר לכל מי שרוכש אוטובוס פרטי שהוא חייב להבהיר לכל הרוכשים - - -

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

בסעיף כתוב - - -

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

זה התחבורה הציבורית. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

התחבורה הציבורית זה גם המייל האחרון וגם היסעים זה תחבורה ציבורית. אם רוצים ממש לחדד את זה אז אפשר לכתוב בקווי השירות בתחבורה הציבורית. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

במייל האחרון גם ככה אין לך תעודת זהות. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא, יש לו, ברכבים פרטיים יש. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

ברכבים פרטיים, נכון, מסכים. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

אם רוצים ממש לחדד, אז הייתי מוסיף 'בקווי השירות בתחבורה הציבורית'. 

 << אורח >> שלמה רוזנשטיין: << אורח >> 

אני חושב שצריך להוסיף מילה בדברי ההסבר לגבי הנושא של ה - - -

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

דברי ההסבר, מה שנכתב נכתב, זה לא ממשיך הלאה. אם רוצים לחדד משהו בגוף החוק אז בגוף החוק. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

אז אני מציע לחדד ב-3(ב)(1), כל כרטיס בקווי השירות בתחבורה הציבורית יכלול את מספר תעודת הזהות. זאת חובה שחלה עליי ואני יודע למלא אותה. את החובות האחרות, משרד ירושלים. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

להבנתי, עופר, מודגש פה בבירור שהממונה על כרטיסי הנסיעה למירון, שזה אתם, משרד התחבורה, אחראים רק למכירה ולהנפקה של כרטיסי הנסיעה, אתם לא אחראים על ההגדרה של היתר השהייה בתוך זה. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

אבל, אהרון, כשאני מוכר כרטיס ואומרים לי שכל כרטיס שאני מוכר יכלול תעודת זהות, ואם אני לא יודע למלא את זה אז אני לא ממלא את הוראת החוק. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

גם אם אתה מנחה את הרוכש ממך להכניס מספרי זהות? 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

אני לא יכול להנחות אם אין לי אסמכתא. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

עופר, מקובל.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אני רוצה להבין מה אתם רוצים להוסיף. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

מה שאני רוצה שבסעיף (ב)(1) אחרי כל כרטיס יירשם בקווי השירות בתחבורה הציבורית. 

(היו"ר משה פסל).

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אני מציע שנלבן את זה אחרי הדיון. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

יש נוסח. עופר, בבקשה. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

בסוף אחרי סעיף קטן (א), שיירשם 'למעט הנוסעים בהיסעים שאינם קווי שירות'. כהגדרתה בפקודת התעבורה, אם אתה רוצה להוסיף אז בכלל. מה לעשות, אין לי הגדרה של היסעים פרטיים כאן. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

עופר, אתה יכול לחזור בבקשה על הניסוח? 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

בסוף, אחרי (א), יירשם 'למעט הנוסעים בהיסעים שאינם קווי שירות כהגדרתם בפקודת התעבורה'. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אבל היתר הכניסה והשהייה חייב לכלול את מספר תעודת הזהות ללא קשר לאיך אדם נכנס למקום. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

זה מסגרת הסמכות שלי. מה שמשרד ירושלים, שימלא את מסגרת הסמכויות שלו. היתר שהייה חייב לכלול תעודת זהות, סבבה, אבל במסגרת ההיתרים שניתנים על ידי המפקח על התעבורה הממונה על הכרטיסים, אז אני יודע לתת את מה שאני יודע לתת.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני אחדד את מה שהוא אומר, אני גם הבנתי עד עכשיו שהאחריות היא לא מוטלת עליכם. ככל שאתה חושב שהאחריות מוטלת עליכם, לכן תסייג אותה במה שאתה יודע לתת ומה שלא. 

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >> 

זה בדיוק מה שניסיתי לעשות, אדוני. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אנחנו נלבן את זה לקראת הדיון הבא ונציע. שאלה נוספת, לגבי הפרסום של אמות המידה בעניין העניין הציבורי. בסעיף 3(ג)(3), בעבר היה פרסום של העניין הזה גם בעיתונות. אמות המידה מפורסמות רק באתר האינטרנט, השאלה אם בהתחשב בקהל היעד, שלא כולו משתמש באינטרנט, האם לא נכון לפרסם במקום נוסף? 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

לי אין בעיה לפרסם, רק חלק גדול מאלה שבאים למירון לא קוראים אף עיתון, מה אני אעשה איתם? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

לשיקולכם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אפשר לפזר פשקווילים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

מי שלא מבין חושב שזה דרך להפצה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אפשר בלוחות המודעות. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

תבקש מעיריית ירושלים שתציב לוחות מודעות גם במאה שערים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אז אנחנו נשארים עם אינטרנט, בקיצור. 

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	איסור הדלקה
	4.
	(1) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי.

	
	
	(2) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, אלא במסגרת אירוע נוסף לפי סעיף 6 ובמיתקן הדלקה. 



 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

למישהו יש הערות? בבקשה, נמשיך.

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	אירוע ההדלקה המרכזי
	5.
	(1) בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה אחד בלבד שיכלול שני מיתקני הדלקה, ובלבד שניתן היתר לכך מאת השר לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי אותו היתר (בחוק זה – אירוע ההדלקה המרכזי).

	
	
	(2) השר ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה לפי החלטת ממשלת ישראל מס' 7 מיום י' בתמוז התשפ"א (20 ביוני 2021), ובלבד שנוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה:

	
	
	(1)  תנאים שהתנה קצין אגף המבצעים במחוז הצפון, ובהיעדרו, מפקד מרחב כינרת במחוז הצפון במשטרת ישראל, לקיום אירוע ההדלקה המרכזי – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו;

	
	
	(2)  תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירוע ההדלקה המרכזי – על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות;

	
	
	(3)  אישור לקיום אירוע ההדלקה המרכזי שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אספות ועצרות עם לעניין חוק הבטיחות – לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים.

	
	
	(3) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע ההדלקה המרכזי.

	
	
	(4) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי לקבוע בהיתר לאירוע ההדלקה המרכזי תנאים נוספים, אם מצא כי יש בכך צורך לפי המלצת הממונה על ההילולה.

	
	
	(5) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע ההדלקה המרכזית מתקיימים תנאי ההיתר.



 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אגב, יש ממונה בטיחות ספציפי לאירועים? יש דבר כזה? מי נותן לו הרשאה? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

כתוב, גם מוסמך פה בחוק, יש מהנדס. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

בלי קשר לאירוע במירון, אני מבין שיש אישור מהנדס לקונסטרוקציה שבונים, האם יש מהנדס בטיחות שהוא אחראי על אירועים המוניים? יש דבר כזה? 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

יש חוק הסדרת מקצוע בשם מורשה בטיחות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זאת אומרת אין מקצוע כזה עד עכשיו, יוצרים עכשיו. 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

זו אחת ממסקנות ועדת החקירה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מסקנה חשובה. 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

זה התחיל עוד לפני, אבל עכשיו ממש מדייקים את החוק לפני העלאתו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

ותלמדו את הפרדיגמה, מאיפה? מאירופה? תן לי להבין, בישראל עד עכשיו לצורך העניין לא היה דבר כזה? זאת אומרת כל מומחי הבטיחות זה לא מומחי בטיחות ספציפיים לאירועים המוניים, עכשיו אנחנו לומדים מאיפה שהוא בעולם את הנושא הזה, כן? 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

כן, וגם או שמשתמשים במהנדס או שמשתמשים ב - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לא, מהנדס יודע לתת? 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

אספקטים של בטיחות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אספקטים של בטיחות, אבל לא בטיחות של תנועה המונית וכו', אלא הוא יודע להגיד הקונסטרוקציה הזאת היא תקינה, היא לא יכולה ליפול על האנשים, זה בסדר. 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

נכון. אני עונה לך על הפרדיגמות שמהם לומדים כדי להביא לאותו חוק מורשה הבטיחות הזה. זה אחד מהם. עד היום אגב משתמשים בממונה בטיחות שהשם המלא שלו זה ממונה בטיחות במקום העבודה והוא הקרוב ביותר שהיה לתחום האירוע, כי כשבונים אז מן הסתם יש פועלים ויש עובדים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

ומה קורה נגיד באירופה? בברצלונה עכשיו עושים הופעה של מיילי סארוס, לא יודע, מה שעושים, מה קורה שם? 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

זה מה שעכשיו מייצרים כאן, את החוק הזה, חוק מורשה בטיחות, ככה הוא נקרא, הוא גם מדויק לאירועים תחת כיפת השמים. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

חשוב להדגיש שהחוק הזה הוא באחריות משרד העבודה, זאת אומרת יש רגולטור, יש משרד שאחראי על החוק הזה, הוא גם אחראי על ההכשרות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מתי יסיימו את העבודה על החוק? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

אני רק אשלים משפט לגבי שאלה קודמת שלך, היושב ראש. משרד העבודה כבר בנה הכשרה, כבר הסתיימו שלושה מחזורים של הכשרה, זאת אומרת של מהנדסים שמוכשרים להיות מורשי בטיחות באירועים המוניים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זאת אומרת ללא קשר לחוק יש כבר את אותו אדם שיוכל לתת אישור לאירוע? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

לא, זה כן בקשר לחוק, פשוט צריך להמתין להשלמה של החוק כדי שהם יוכלו להיכנס לפעולה, אבל בעיקרון הם כבר מוסמכים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מתי החוק של משרד העבודה יהיה מוכן בשביל שהאירוע – הרי לאירוע הבא יצטרכו לתת אישור. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

אז כרגע בחוק הזה מוגדר המהנדס שמוסמך לתת אישור, זה מוגדר באופן ספציפי בחוק הזה, אגבל כמו לגבי כל שאר ה - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

והמהנדס הזה, נחה דעתך שהמהנדס הזה הוא אדם שהוא עבר את ההכשרה שאתם מתכוונים לתת לו בחוק? אם אני מבין נכון, עוד לא הסתיימה העבודה על החוק, יהיה אירוע, מישהו יצטרך לתת עליו אישור בטיחותי והחוק עוד לא הסתיים. מה נעשה בפער של הזמן הזה? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

משה, שוב אני מזכיר, לא אנחנו המשטרה ממונים על חוק מירון, אלא יש משרד ממונה, משרד העבודה אחראי על החוק הזה. יש היום אירועים בכל הארץ, יש הופעות בפארק הירקון, יש היום אירועים, לא יודע אם לשמחתנו, אבל אירועים קורים כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

כן, אבל אם ההתייחסות הזאת שלנו, שיש אירועים כל הזמן, אז נגיע עוד פעם לבעיה, אז לא צריך בכלל את ההסמכה החדשה כי היו אירועים גם לפני מירון. חוק מירון מסמיך את? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הוא לא יוצר תפקיד חדש, הוא משתמש במהנדסים - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

בחוק שעוד לא הסתיים. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

לא, הוא משתמש במסגרת של מהנדסים קיימים. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הוא מדבר על מהנדס רשוי שיש לו ניסיון כמהנדס ועדה מקומית. בסופו של דבר האירוע יתקיים, הוא לא יחכה לחוק שלנו. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו לוקחים גם מהנדסים וגם מהנדסי בטיחות שהם עושים, זו העבודה שלהם, אף אחד לא הביא מהנדס שעושה יציקות, אנחנו לוקחים מהנדסים שהם אמורים והם יודעים איך עושים אירועים המוניים. הם אחראים על אירועים בפארק הירקון והם אחראים על אירועים המוניים בכל רחבי הארץ. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

וגם בזמן האסון לקחו את האנשים האלה? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

לא את מי שאנחנו מעסיקים, אבל המהנדסים שאנחנו מעסיקים - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מהסוג. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

זה מה שאמרתי, שאני לא יודע, אבל המהנדסים שאנחנו מביאים אותם, אנחנו לא מביאים רק מהנדס אחד, אנחנו מביאים שני מהנדסים כי אנחנו עושים אחד על השני, אחד מפקח על השני, וכמובן שעברנו על זה ביחד עם יועץ הבטיחות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

השאלה אם המהנדס הזה עבר את ההכשרה שהם מתכוונים בחוק לייצר. 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

אני לא יודע אם המהנדס הספציפי - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אבל אתה אומר שיש כבר שלושה מחזורים שסיימו הסמכה לאירועים המוניים ספציפית. האם אתה יכול להעביר את הרשימה כדי שהם יוכלו להשתמש באותם אנשים לפחות? יש כבר אנשים שהמשטרה, לדידם אלה אנשים שמומחים ספציפית. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

המהנדסים שלנו שעובדים כיום איתנו הם מהנדסים שעבדו עם משטרת ישראל במחוז צפון. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זה לא מעניין אותי, השאלה אם הם עברו את ההסמכה. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

סביר להניח, כמו שמשטרת ישראל דורשת שהם רשומים בפנקס המהנדסים והם יודעים לעשות אירועים המוניים והם כנראה אלה שיהיו - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אבל החוק הולך לקראת שינוי. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

כשהחוק ישתנה, סביר להניח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מעולה. אז אני אומר, עד שהחוק יסתיים יש להם רשימה של אנשים שעברו שלושה מחזורים, רשימה של אנשים. בעיניי, החוק הוא גם צופה פני עתיד, אם אנחנו עושים פה חוק, אנחנו עושים פה חוק ספציפי למירון, אבל החוק הזה, אם האירוע יתקיים במירון בעוד שלוש שנים לצורך העניין אתה תיקח רק אנשים שעברו את ההסמכה לאירועים ספציפיים. אני אומר תקדים את המאוחר. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

החוק הוא רק לשנה, הוא הוראת שעה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אני מבין. אז השנה, כל מה שאני מבקש זה שתיקחו מאותם אנשים שמשרד העבודה הכשיר את אותם אנשים. משרד העבודה, אתם תעבירו את הרשימה והם יהיו חייבים להיות – גם בלי קשר לחוק. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

זה רק כשהחוק יהיה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אתם מתפזרים, ברמת הפרקטיקה. ברק יסכים איתי ואנשים שמכירים פה, יש בעולמות האלה מהנדסים בודדים, אנחנו לא עם הרבה מבחר, מן הסתם כל המהנדסים שעשויים להיכנס לתוכנית הזאת כבר עברו את ההכשרות המדוברות כבר בסבב הראשון. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

מעולה. אתה חותם על מה שנאמר כאן? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

מי שיכול לענות זה סלבה, הוא נמצא איתנו, הוא מכיר את המהנדסים שלנו, הוא עושה איתם את העבודה.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לכאורה מדובר בהתקטננויות קטנות, אבל מה לעשות שהאסון קרה, אז לפחות את ההתקטננויות האלה צריך לברר עד הסוף. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

אני רוצה, ברשותך, להתייחס סעיף אחד אחורה, לעניין מי שנותן את התנאים. רשום שמי שנותן את התנאים זה קצין אגף מחוז צפון. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לאיזה סעיף אתה מתייחס? 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

5(ב)(1). 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

תנאים שהתנה קצין אגף המבצעים מחוז צפון ובהיעדרו מפקד מרחב כינרת. אנחנו מבקשים פה לשנות את זה לקצין אג"מ מבצע מירון ובהיעדרו קצין אג"מ מחוז צפון. בעקבות חילופי תפקידים, זה משהו סמנטי. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

מקובל, סלבה. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

נעשה את זה מסודר. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אתה יכול להקריא לנו את הנוסח שאתה מציע לשינוי? 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

סעיף 5(ב)(1), תנאים שהתנה קצין אג"מ מבצע מירון ובהיעדרו קצין אגף המבצעים מחוז צפון. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אז אתה מוריד את מפקד מרחב כינרת? 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

כן, מוריד את זה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

יש היום קצין אג"מ של מירון? 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

כן, יש. 

 << אורח >> ברק ערוסי: << אורח >> 

אני אסביר. יש חוסר במפקד בגזרת צפון, קצין אג"מ צפון נדרש למלא את מקומו ולכן ממחלקת המבצעים שלנו קצין הלך למלא את מקומו של קצין אג"מ צפון במבצע, לכן אנחנו מבקשים את השינוי הזה. זה הכול. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

ברשותכם לגבי הדיון לגבי המהנדס שהתחיל פה דקה קודם לכן. קודם כל לא הזכרתי שכבר יש שלושה מחזורים שמשרד העבודה הכשיר מהנדסים. יש לי הרבה כבוד למהנדסים שהמשרד עובד איתם והמפיק, אבל אני חושב שאם כבר יש אנשים שהוכשרו מוטב להשתמש בהם. זאת דעתי. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זה מה שאנחנו אומרים, שיבחרו מתוך מי שהוכשר על ידי משרד העבודה. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

כדי שלא אחר כך נגיד אבל יש מוכשרים ולא לקחנו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

רק לעניין מורשי הבטיחות, מבלי לגרוע מכל מה שנאמר פה על השולחן, שימו לב שלא סתם השתמשו במהנדסים האלו, כיוון שהחוק הזה מתגבר על דיני התכנון והבנייה ובהיעדר בדיקה של דיני התכנון והבנייה נוצר פה מנגנון שמחליף את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואת מהנדס הוועדה ולכן להבנתי השתמשו דווקא במהנדסים הללו. זה שהולכים לעולם מורשי הבטיחות זה יכול להועיל בכל מה שקשור לתנועות קהל וכו', אני לא בטוח שזו חלופה ראויה לדיני התכנון והבנייה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

תסביר שוב, אני לא מצליח להבין. מה לא ראוי? 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

בהמשך החוק אנחנו נגיע לסעיף שאומר שכל המבנים שהוקמו לצורך ההילולה וכו' פטורים מלעמוד בדיני התכנון והבנייה בתנאים מסוימים. המהנדס שנותן אישור לאותם מבנים הוא בעצם חלופה של בדיקות שנעשות במסגרת הליכי התכנון והבנייה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

נו, אבל ברור, זה לא מבני קבע, זה מבנים שהביאו אותם לצורך האירוע עצמו. יש מהנדס בטיחות שהוכשר, איפה הבעיה? 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

מורשה בטיחות להבנתי הוא לא בהכרח מהנדס אפילו. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

לא בסעיף הזה. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

אני יודע, אני אומר שאם מחליפים את המהנדס שימו לב שלא מאבדים את הפונקציה הזאת של החלפת דיני התכנון והבנייה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בכל מקרה, תומר, אי אפשר להחליף כרגע ולציין מורשה בטיחות כי אין עדיין בעל תפקיד כזה. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

נכון, אין מורשה בטיחות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לאיזה סעיף הייתה ההערה שלך? 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

זה מופיע למיטב זיכרוני בסעיף 12, אבל זה מופיע גם בסעיפים 5 ו-6. אישור המהנדס הזה הוא חלופה לאישור שהיה נדרש לפי דיני התכנון והבנייה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

ולכן מה? איזו בעיה יכולה להיווצר? קח אותנו לפרקטיקה. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

אם נחליף את המהנדס הזה במורשה בטיחות שהוא לא מהנדס, אז אני לא בטוח איזה כישורים יש לו לבדוק - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לבדוק האם המבנה תקין או לא תקין. 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> אוסקר פוקס: << אורח >> 

כשיש מהנדס רשוי שיש לו ניסיון של עשר שנים לפחות הוא עוסק בכל נושא הצד של תכנון ובנייה שלא נכנס בחוק, כמו מספר פתחים, מרחקים שצריך לעמוד בהם למילוט, כל מיני דברים כאלה שאני לא יודע שאם מי שהוכשר, מי שיעסוק בנושא שדובר קודם, מורשה בטיחות מטעם משרד העבודה, עבר - - -

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זאת אומרת לדידך, לפי מה שאני מבין, ההכשרה של משרד העבודה שהוא מציע, שהוא אומר שכבר עברו שלושה מחזורים, אתה טוען שיכול להיות שההכשרה לא מספיק טובה? 

 << אורח >> אוסקר פוקס: << אורח >> 

לא, אני אומר שכשאנחנו שמים בצד את חוק התכנון ובנייה בעניין חוק זה, כשהוא שם את חוק התכנון ובנייה בצד ומאשר למפיק ולשר להקים מבנים ואוהלים בכל מקום ללא חוק התכנון והבנייה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אבל ברור, מה, יעברו על כל מבנה עכשיו חוק תכנון ובנייה מחדש? עושים אירוע שהוא חד פעמי, שהוא חד שנתי. יבוא מהנדס העיר, יאשר כל דבר? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אוסקר ותומר, מחילה. החוק של משרד העבודה עוד לא חל, בוא נוציא אותו שנייה מהדיון, יבואו מהנדסים ראויים, ההתאמות הנדרשות לדיני תכנון ובנייה נמצאים בדיפולט, השקענו בזה הרבה מאוד שנים, כרגע זה מערער את כל יסודות החוק. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אין לנו גם בעיה שזה יהיה משנה הבאה. השנה כבר עובדים מהנדסים, זה לא היה בדרישות המשטרה, אין היום בדרישות המשטרה או בדרישות המהנדסים שיעברו, זה לא איזה קורס חובה לעבור אותו. משרד העבודה עושה בכמה מקומות קורסים, באור יהודה, בבאר שבע, אי אפשר עכשיו כשיצאנו כבר לדרך לבוא ולהגיד לי תשמע, המהנדסים שאתם עובדים איתם – זה המהנדסים שאנחנו עובדים איתם, הם מוסמכים ומוסכמים על המשטרה, על הצוות הבטיחותי. 

בשבוע שעבר ישבנו אצל ממ"ז צפון, אמרו לנו צוות הבטיחות של פיקוד צפון: אנחנו סומכים את ידינו על המהנדס הזה. אי אפשר עכשיו באמצע המשחק כשאנחנו כבר יצאנו עם מהנדסים להגיד לנו: חבר'ה, תכניסו משהו כשהוא אפילו לא קורס חובה. אין מישהו שחייב. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

לא, הוא הולך להיות חובה בחוק. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

כשהוא יהיה חובה אז תחייב אותו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

כן, אבל כל החקיקה הזאת התחילה בגלל אסון מירון. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אבל אי אפשר היום לבוא לחייב אותנו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

כמה זמן אתם על החקיקה? 

 << אורח >> תומר חזות: << אורח >> 

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

בקיצור אתה לא מודאג שהמהנדסים האלה לא יעברו את ההכשרה של משרד העבודה? המשטרה, מה דעתה? היא לא מודאגת מזה? היא סומכת ידיה על המהנדסים שכרגע עובדים, כן? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

מחילה, מיכה, זה רלוונטי כרגע כשעוד אין חוק? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

לא, לא רלוונטי כרגע. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זהו, אז מה הדיון? אנחנו דשים במשהו לא רלוונטי. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אנחנו לא מסכימים להכניס שזה צריך להיות מהנדס שעבר את הדרישה הזאת, שעבר את הקורס הזה. לא יכול להכניס.

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

אי אפשר להכניס את זה בחוק כי זה עוד לא - - -

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

זה גם לא מחויב. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

זה לא מחויב, אבל פה בכנסת אנחנו יכולים לחייב. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אבל אתה לא יכול לחייב משהו שלא קיים בחוק. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אתה יכול לחייב מהשנה הבאה, לא מהשנה. כשהמהנדסים כבר עובדים, אני אגיד להם: חבר'ה, תלכו הביתה? 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אתה גם תבטל את האירוע אם צריך, מה זאת אומרת? אם זה לא בטיחותי אתה לא תעשה אירוע גם. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

אבל אני עושה אותו בטיחותי. לבוא להגיד לי שאני לא עושה בטיחותי זה קל מאוד. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אז אתה עושה, מצוין, אז מה אכפת לך לקחת את המהנדס הזה שעבר את ההכשרה? 

 << אורח >> אדוה מבורך: << אורח >> 

כבוד היו"ר, החוק לא בתוקף, החוק עוד לא נכנס לתוקף. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אז מה אם החוק לא בתוקף? אנחנו כאן צופים פני עתיד. אם משרד העבודה עושה עבודה ואומר שהוא מכשיר אנשים ספציפי לאירועים המוניים, ודאי צריך להיות אנשי חלם שבאים לעשות אירוע עכשיו ולהגיד שאנחנו לא ניקח מאותם אנשים כי עוד לא עבר החוק, למרות שהם מוכשרים. נשמע לי לא סביר. לא יודע. שוב, אנחנו חיים אחרי שקרה אסון, נהרגו אנשים. אז אם יש בן אדם שמוכשר לאירועים המוניים מה הבעיה שהוא יצטרף לצוות? 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

המהנדס הזה שעושה איתנו השנה עשה איתנו את 2023, שעשינו בו אירוע המוני שעברו בו למעלה מ-200,000 איש, הוא מהנדס שבאמת מקובל ומוערך על ידי כל הגורמים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

טוב, אז מה עמדת משטרת ישראל? 

 << אורח >> ארנון פרידמן: << אורח >> 

אני בבדיקה במקביל מול משרד העבודה, ייתכן מאוד שהמהנדס כבר עבר את ההכשרה הזאת ואז אין ויכוח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

אז אנחנו נחכה לקבל ממך תשובה בעניין. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אתה לא יכול להיות במצב שאין את זה עוד בחוק, החוק עוד לא מחייב ואתה מחכה שנשמע. ואם לא, אז מה, אז אני אשנה? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

גם אם המהנדס עבר אנחנו מתנגדים לדבר הזה. אי אפשר להכניס משהו שלא חייבים בחקיקה, ואם נרצה מחר שלושה מהנדסים, אז נהיה כבולים עם הדבר הזה? ואם נרצה עוד שישה? ואם הוא יהיה עסוק, אז נחכה שיכשירו מישהו? זה חוק שלא עבר, אנחנו לא מחויבים לו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

טוב, מה אני אגיד לך. לגבי עניין התכנון, אני באמת לא חושב שכל דבר בתכנון, אבל אם יש פה עניין בטיחותי – 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

תאמין לי שאם היית שומע את מנהלת המועצה שם היית מבין שגם זה לא פשוט. כל אחד עם הראייה שלו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> 

טוב. נמשיך.

(היו"ר משה סעדה)

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לפני שנמשיך בדבר החשוב הזה קיבלתי פנייה של נציג המשפחות השכולות, של שמעון ישראל אלחדד ששני אחיו נהרגו באסון הנורא הזה, אני רוצה שניתן לו את הזכות לדבר.

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

תודה רבה, היושב ראש. אני באתי לפה, למרות שייאמר לשבחו של הרב מאיר פרוש, השר הממונה, על האירועים במירון מלפני שנתיים, שאנחנו רואים שינוי מאוד משמעותי בגישה של ההתנהלות של האירועים, כאשר הכול נלקח בחשבון, אם זה קיום האירוע כמו שצריך וגם הבטיחות הנדרשת, שלא יחזור על עצמו אותו אסון נורא שקרה בתשפ"א. 

דיברנו על זה כמה פעמים במשרד, לפני שנתיים, שנתיים אחרי האסון, היה את אירוע האזכרה של המשפחות, 43 משפחות, כולל הקרובים שלהם, שחלק מהמשפחות, חלקנו קברנו במירון, שצריך התייחסות בכל מהלך האירוע, עם כל האנדרלמוסיה שיש, שאנחנו צריכים לקיים אזכרה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

כלומר הקברים הם בהר?

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

הם במירון, ביישוב למעלה בהר, אחרי הציון, ליד קבר רבי יוחנן הסנדלר. יש את ההתנהלות עם כל האנדרלמוסיה שיש במקום, מטבע הדברים, אלפי איש, והמשטרה, כמה שהיא רוצה לעזור וכו' היא עדיין צריכה לשים לב – ככל שהיא תשים לב לפני, לעדכן את כולם, עד הקצין בשטח הרלוונטי, כי בשנה שעברה זה היה ממש זוועה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

בשנה שעברה היה את העניין של המלחמה. 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

נכון, ועדיין, לא היו הרבה אנשים כל שנה ועדיין נשים בהיריון מהמשפחה שלי, באנו כמשפחה כדי לעשות את האזכרה ולעלות לציון, אז עם כל הרצון הטוב שיש במשרד ויש אצל המפקדים במשטרה, זה צריך לרדת בשרשרת הפיקוד וזה לא קרה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

איפה הבעיה? 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

הבעיה שיש חסימות כאלה ואחרות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הבנתי שיש אוטובוסים מיוחדים שאתם מקבלים, לכל משפחה שכולה יש אוטובוס של 50 אנשים ואני מניח שזה מצוין והמשטרה מעודכנת ויודעת על האוטובוס הזה? 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

כן, אני לא יודע להצביע על הבעיה המפורטת, איך שאני רואה את פני הדברים, שפשוט זה לא עוברת בשרשרת הפיקוד, הקצין או השוטר – אולי לעשות איזה צמיד מיוחד או משהו כזה, כי בשנה שעברה היה ממש מצב שבחום ובשמש שוטר כמעט הרביץ לאחיות שלי, מחוסר מודעות כי יש חסימה ואת לא יכולה לעבור וכו'. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זה דברים שלא פותרים בחקיקה, אלה דברים שפותרים בישיבה מסוכמת עם המשטרה, אם שמים צמיד או - - -

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

לא משנה, אני מעלה את הדברים על השולחן, בפרט כשהנציגים של כלל הגופים פה. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

בשנה שעברה זה לא היה, בשנה שעברה היה אירוע מאוד מאוד מורכב. אם נחזור ללפני שנתיים, לפני שנתיים היה בסדר גמור, המשפחות כובדו, הגיעו, נכנסו. 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

כן, בהחלט. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

בשנה שעברה זה לא אירוע שיכולנו ללמוד ממנו. 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

זו נקודה אחת. נקודה שנייה לגבי אירוע האזכרה של המשפחות. בשנה שעברה הוא לא בוצע בגלל המצב הביטחוני, לפני שנתיים הוא בוצע באופן יפה ומפואר על ידי ה - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אז זה מה שיקרה השנה בעזרת ה'. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

אני מבין שזה לא מעוגן לנו. במסקנות של ועדת החקירה הממלכתית, המסקנות הן שחור על גבי לבן שבין השאר נדרש כל שנה אירוע למשפחות שמעוגן. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

יש שם, כתוב. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

לא, מעוגן בחוק אישור למשפחות לשהייה בהר. אנחנו למשל המשפחה, ההורים שלי גרים היום בירושלים, אחי שמחה בונים ז"ל קבור בחיפה, מחיפה אנחנו ממשיכים למירון, יש אזכרה שאמורים לעשות. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו גם מתכוונים לעלות למירון, למקום שבו הוא נהרג, וגם בהמשך צריכים לחזור חזרה לירושלים לקיים את האזכרה. אם אנחנו נגיע למצב שזה לא יהיה מעוגן בחוק, אז אנחנו צריכים ללכת לדפוק על דלתות האוצר או לא יודע מה. זה קרה גם בשנה שעברה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אתה לא חייב בחוק. זו התנהלות של המשרד, שקודם כל יש לכם את היכולת להגיע ולשהות שם בהר. פה המשרד צריך לייצר משהו כמו צמידים או משהו כזה שאתם תהיו מזוהים. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

לא, אנחנו מדברים על אירוע, אירוע זה אומר תקציב. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

החוק לא עוסק בתקציב. גם באירוע ההדלקה של הרב עמאר או של הרב שמואל אליהו, כל הדלקה, החוק קובע שיש מנגנון לבצע אירועים נוספים ובמסגרת המנגנון הזה אין שום ערעור על זכותכם. החוק לא מתייחס בכלל לשום אירוע. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

ברגע שוועדת החקירה הממלכתית דיברה על זה שיהיה אירוע למשפחות, בתוך החקיקה עצמה, שזה נגזרת של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית, לא מופיע שם האירוע של המשפחות. בשנה שעברה, אגב, לא היה אירוע למשפחות. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

בשנה שעברה לא הייתה הילולה. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו צריכים להתדפק על דלתות ולהתחנן ולבקש את הדבר הטריוויאלי שיהיה אירוע למשפחות. עשו את זה לפני שנתיים, אנחנו מעריכים את השר פרוש ואת שימי אלבום על כל הפעולות בנושא, אבל חייב להיות מעוגן בתוך החקיקה שיהיה את האירוע למשפחות. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אבל החקיקה לא מעגנת שום אירוע. גם ועדת החקירה המליצה שיהיה ההדלקה של האדמו"ר מבויאן, החוק מגדיר שתהיה הדלקה מרכזית, החוק לא מגדיר מה יתוקצב מתוכה, מה יבוצע שם. החוק לא מגדיר מיהו הבן אדם שמדליק, כי בסוף זה מה שמוסדר במסגרת העבודה המקצועית של המשרד, בשביל זה אנחנו קיימים. החוק בהחלט מאפשר את המנגנון המשפטי והחוקי לבצע את מה שאתם מבקשים, אבל הוא לא יורד לפרטים על כל אירוע ואירוע, הוא לא מדבר על שום אירוע הדלקה אחר שמתבצע, לא על ההדלקה המרכזית, לא איך היא מתוקצבת, הוא בכלל לא מדבר על תקצוב. 

גם בשנה שעברה שנדרשנו והחוק אמר שאנחנו אחראים לחסום או לסגור, החוק לא התייחס לתקצוב ואת המלחמה שלנו על התקצוב מול משרד האוצר. זה היה בנפרד, זה לא קשור. החוק לא עוסק בתקצוב, החוק לא עוסק בקביעה מי ישתתף באיזה אירוע, זה הכול יבוצע מולנו. בוודאי, אין שאלה, אתם הראשונים ברשימה לפני כולם, אין ספק, אבל ספציפית טכנית זה לא חלק מהדברים שהחוק עוסק בהם. 

 << אורח >> ישראל דיסקינד: << אורח >> 

במילים אחרות אתה אומר לי שאין שום אפשרות לעגן את זה, לוודא, לחזור למשפחות עם תשובה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

לא כל דבר הוא בחקיקה. דבר כזה לא צריך להיות בחקיקה ראשית, יש משרד שהוא אחראי לזה שיש לכם מעמד, זה כן מופיע בחוק. איך להסדיר את זה, תקציב כזה או אחר, גם לא מעוגן פה תקציב לשום דבר. 

 << אורח >> שמעון ישראל אלחדד: << אורח >> 

אוקי, אנחנו נשב עם השר ועם - - - 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

תשבו עם השר. כן אני מבטיח לכם דלת פתוחה אם תהיה בעיה. אני לא מאמין, אתם מתפרצים לדלת פתוחה והשר חפץ לסייע וגם הפרויקטור. אם תהיה בעיה תחזרו לוועדה, אני מבטיח להשמיע את הקול שלכם כי בסוף בסוף אחרי רשב"י, שזה האירוע, הקול שלכם הוא החשוב ביותר וכולנו רוצים להשמיע אותו וכולנו רוצים לכבד את בני המשפחה שלכם. אני חושב שיש פה הסכמה מוחלטת. אם תהיה בעיה, תחזרו לוועדה, אני מבטיח לכנס את הוועדה ולדון בזה. 

<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	הגבלות על קיום אירועים נוספים
	6.
	(1) לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן השר נתן היתר לעריכת אירוע נוסף, לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף לתנאי אותו היתר.

	
	
	(2) לא ייתן השר היתר לקיום אירוע נוסף אלא אם כן נוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה:



 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

פה צריך להיכנס השינוי. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

כן, קצין אגף מבצעים מבצע מירון ובהיעדרו קצין אגף מבצעים במחוז הצפון. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

שנייה בסוגריים. אני חושב שההתייחסות הפרסונלית הזאת בדיוק לשנה היא קצת מיותרת. מיכה, אני מנסה להציע לכתוב מי שהוסמך על ידי מפקד מחוז צפון, במקום פרסונלי קצין אג"מ מירון, בלילה, בבוקר, בצוהריים. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

בזמנו משרד המשפטים אמרו שעדיף להצביע על פרסונות ספציפיות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אבל הפרסונה משתנה רק עכשיו.

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

בסדר, אבל גם החוק הזה הוא חוק ספציפי לשנה ספציפית. אני אדיש, לי אין התנגדות. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

ואם הוא יהיה חולה, אז מה? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

לכן יש חלופה, לכן יש שניים, אבל לי זה לא משנה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אוקיי, נשאיר. 

 << אורח >> עדי כהן: << אורח >> 

אם אנחנו יודעים מי הפרסונה למה לא להגדיר אותה בחוק, שימי? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

כי היא השתנתה בעת כתיבת החוק, זה מה שקרה לנו ספציפית. 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

השתנה עכשיו, השבוע זה השתנה, לפני יומיים-שלושה. 

 << אורח >> ברק ערוסי: << אורח >> 

הם טוענים, בצדק, שזה בסוף פרסונות, ואם יהיה חולי או נבצרות כזו או אחרת אז אתה פתאום צריך לשנות, אין מחליף. בגלל זה הוא אומר מי שהוסמך על ידי מפקד מחוז צפון. לנו כמשטרה אין התנגדות. 

 << אורח >> עדי כהן: << אורח >> 

אני אבדוק את זה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

מה דרגתו של אותו קצין? 

 << אורח >> ברק ערוסי: << אורח >> 

בעיקרון הדרגה היא ניצב משנה, אבל ממלא המקום שעכשיו אמרנו, קצין אג"מ מבצע מירון הוא סגן ניצב שבעזרת ה' יקבל ניצב. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אפשר לכתוב שזה יהיה קצין בכיר? 

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

אפשר לכתוב קצין בכיר שיוסמך על ידי מפקד מחוז צפון. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

גם פה וגם בסעיף הקודם.

 << אורח >> מיכאל פרנקנבורג: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

קצין בכיר מוגדר בפקודת המשטרה, סגן ניצב ומעלה. 

 << דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >> 

	
	
	(1)  תנאים שהתנה קצין אגף המבצעים במחוז הצפון, ובהיעדרו מפקד מרחב כינרת במחוז הצפון או במשטרת ישראל לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו;

	
	
	(2)  תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות;

	 
	
	(3)  לגבי אירוע נוסף הכולל הכנה או הגשה של מזון בלא תשלום או אירוע נוסף שיידרש לגביו שימוש בתשתיות מים או ביוב או סילוק פסולת – תנאים שהתנה רופא מחוז הצפון במשרד הבריאות או סגנו לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולי תברואה;

	
	
	(4)  אישור לקיום האירוע הנוסף שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אספות ועצרות עם לעניין חוק הבטיחות – לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים ולמעט אמצעי עזר שהוא מערכת הגברה פרטית.

	
	
	(3) (1) בקשה לעריכת אירוע נוסף שתוגש לממונה על ההילולה עד יום כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025) בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל.

	
	
	(2)  הממונה על ההילולה יגיש את הבקשות לאישור השר ויצורפו להן אישורים המעידים על קיומם של התנאים שהתנו גורמי המקצוע לפי סעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ואישור מהנדס רשוי לפי סעיף קטן (ב)(4).

	
	
	(4) השר רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לקיום אירוע נוסף לאחר שהתקיימו התנאים שבסעיף קטן (ב), וכן רשאי הוא לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים נוספים; והכול כדי להבטיח את ההתנהלות הבטוחה והתקינה של ההילולה לאפשר לכמה שיותר אנשים המעוניינים בכך להשתתף בהילולה.

	
	
	(5) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה.

	
	
	(6) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע נוסף והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע נוסף.

	
	
	(7) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע נוסף כאמור בסעיף זה מתקיימים תנאי ההיתר.



 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מישהו רוצה להגיב לסעיף הזה? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הסעיף קובע עד מתי צריך להגיש לממונה על ההילולה את הבקשות לעריכת אירוע נוסף. אין מועדים, לא מתי הממונה צריך להגיש לשר ולא מתי מתפרסמים האירועים שעתידים להתקיים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

בהמשך אין? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

לא. היה בעבר. בהצעות קודמות נקבעו מועדים, בהצעה הנוכחית אין מועדים. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

כתוב תוגש לממונה עד יום כ"ט בניסן. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

נכון, ואחרי זה הממונה צריך להגיש את הבקשות לאישור השר. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

אני אתייחס לזה, הנושא גם עלה לדעתי בהערות מול המשטרה או מול כבאות והצלה בתחילת התהליך. ההיתרים שהשר נותן בסופו של דבר, הממונה שמגיש את הבקשה לשר וממליץ לשר לתת היתר, זה אחרי שמתקיימים שורה של תנאים כמו שמפורט קודם. המציאות הוכיחה לפני שנתיים שהתנאים האלה מתקיימים ברגע האחרון, זאת אומרת אין יכולת לקבל חתימה של מהנדס על תקינות הדברים לצורך אירוע יומיים קודם. הוא ממש מספר שעות לפני האירוע יחתום, כי על כל מבנה הנדסי אי אפשר לחתום שלושה ימים קודם שהמבנה הזה תקין לעשות אירוע בעוד שלושה ימים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

תפרט שזה תהליך ששבוע קודם בודקים, יומיים קודם, שלושה ימים קודם. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

בודקים, התהליך מתחיל שבוע קודם. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

וחתימה סופית היא ברגע האחרון. 

 << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> 

ואותו דבר בסוף חתימה של המשטרה מגיעה די ברגע האחרון ואותו דבר חתימה של כבאות והצלה ושל משרד הבריאות, כי זה לא דבר שניתן מראש. לכן כל מי שרוצה לקיים אירוע נוסף מגיש את הבקשות שלו ואז שוקלים את האירועים וזה נכנס בתוך האירועים שמתקיימים במתחם 89, האירועים שמתקיימים בבני עקיבא וההדלקה המרכזית ובשעות האחרונות שלפני התקיימות האירוע אז יודעים בוודאות למה יש אישור ולמה אין אישור ומה מוסדר ואז השר יכול לחתום על ההיתרים וההיתרים מיד מפורסמים באתר. מיד אחרי שהשר חותם הם עולים לאתר, סריקה של כל ההיתרים. זה המנגנון שעבד בפועל.

אחרי ההילולה של לפני שנתיים היה סוג של צוות הפקת לקחים משפטי, דן הרבה ישיבות עם המשטרה ועם יועצים משפטיים לייצר מנגנון אחר להיתר ולא מצאנו שום דרך אחרת. ניסו ובסוף הגיעו למסקנה שזו הדרך היחידה לפעול בצורה מסודרת. 

 << אורח >> אוסקר פוקס: << אורח >> 

אני מסכים שהאישורים ניתנים ברגע האחרון, אבל יש דרך לעשות את זה לפני. אפשר לאשר את הכול לפני, רק צריך, כמו שעושים אירוע שמתקיים כמה ימים, ואז אם הוא ממשיך לעמוד יום אחר יום בכל יום מאשרים אותו מחדש. קל יותר לאשר אותו מחדש אם מאשרים את הכול יום לפני, אם יש אישור, ואפשר לאשר אותו ביום ההילולה עצמו. יהיה קל יותר, זה לא יגיע לרג'קטים ולכל מיני פערים ברגע האחרון. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

אבל אני לא אוכל לפרסם באתר האינטרנט שנתתי אישור בכל יום עד הרגע האחרון. 

 << אורח >> יוסף דייטש: << אורח >> 

לא, אנחנו לא יכולים לאשר אירוע יומיים קודם, כי לנהל אירוע במירון ולעשות את ההרכבות של מה שעושים זה מאוד מאוד מורכב ומאוד מאוד דינמי. אנחנו עובדים תוך כדי שיש תנועה של אנשים. אני מבין את מה שאוסקר אומר, זה לא אירוע שהוא מתנהל כמה ימים וצריך כל בוקר לפני שמתחיל האירוע מחדש לעשות סיבוב של המהנדס ולאשר אותו. בשטח עצמו יש כל הזמן אירועים דינמיים שמתרחשים וקורים. 

מה שתקף לאירוע המרכזי, ההדלקה של האדמו"ר מבויאן, מה שיהיה תקף לילה לפני ההילולה לא תקף בבוקר, כי אני לא יודע מה קורה בתנאי השטח. לכן גם המשטרה וגם המהנדס שלנו רוצים כל פעם לתקף אותו ממש ממש הכי מאוחר שניתן לעשות את זה. אם יש רג'קטים, את כל זה עושים עוד קודם, הרי החתימה זה הדבר האחרון שמתבצע לראות שכל הרג'קטים שהם נתנו והעירו, תיקנו אותם ועשו אותם. 

אותו דבר אנחנו עובדים ביחד עם כב"ה, אנחנו מסתובבים, מאשרים את הכול, אבל אי אפשר לעשות כמה טקסי חתימה, זה סתם יכביד עלינו, זה מיותר. האירוע, ברגע האחרון שצריך לחתום אותו, אנחנו עושים אותו, מאשרים אותו. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הבנתי. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

ברשותכם, ביקשתי כבר קודם לדבר וקצת קשה פה בזום, אז עד שנתנו לי, לעניין בעלי התפקידים שדובר בסעיף הקודם. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אבל חתמנו את זה, סלבה. סוכם. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

חתמנו בלי ששאלו אותנו. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

דיבר נציג המשטרה. 

 << אורח >> סלבה בוצ'וק: << אורח >> 

אבל הסוגיה שנכנסה, ואני מאוד מכבד את ידידי המלומד, אנחנו נכנסים פה לסוגיה של הסמכות, ללכת למפקד המחוז ולהתחיל לבדוק נהלים האם הפרסונה הזאת או אחרת - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

סלבה, אין לנו בררה. אני שומע אותך, אני אסביר לך מה שקרה, אנחנו לא יכולים עכשיו להגדיר את זה באדם כזה או אחר, כי ברגע שתגדיר אדם כזה או אחר, מחר שניהם יהיו חולים ויש לנו בעיה בחוק. לכן אמרנו שמי שיחליט את זה יהיה מפקד המחוז, הוא יסמיך, מה הבעיה? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הרי יש בן אדם שידעתם להגיד מיהו. 

 << אורח >> טלי אריכא: << אורח >> 

אני ברשותכם אתייחס. ראשית לגבי הגופים האחרים, יש שם ציון של תפקיד ואין לנו התנגדות שיירשם קצין אג"מ מבצע מירון, לחילופין מי שיוסמך על ידי מפקד מחוז צפון. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

מה ההבדל? 

 << אורח >> טלי אריכא: << אורח >> 

שיש לנו פרסונה מוגדרת ולא צריך להיכנס עכשיו להסכמות. היא כבר מוגדרת בחוק ולא צריך לעבור הליך נוסף. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

זה לא כזה אירוע דרמטי, שמשטרת ישראל תשב עם עצמה, תחליט מה שהיא רוצה ותעדכנו אותנו. אתם כל אחד קול אחר, אנחנו כבר אמרנו ששמים את כל האגו בצד, אני רואה שהחזרנו אותו. עזבו אותנו מזה, תחליטו מה שאתם רוצים. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

בסוף נקבל את עמדת המשטרה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אנחנו נצדיע לעמדה שלכם. 

 << אורח >> טלי אריכא: << אורח >> 

לא נראה לי שיש מחלוקת, לא תהיה מחלוקת בסוגיה הזאת. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

בסדר, אתם תקבלו החלטה. 

תודה רבה לכולם, אני רוצה לנעול את הישיבה החשובה הזאת. קודם כל התקדמנו יפה מאוד. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

מאוד יפה. אני מתעקש שתסיים ותבקש שבשבוע הבא - - -

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

אנחנו נבקש לעשות פגישה כמה שיותר מהר כי אנחנו רוצים לסיים את החוק הזה, להעביר את התקציב, חשוב לנו שתישאר ממשלה חזקה. השר פרוש, חשוב שתשמע אותי אומר את זה. אגף התקציבים חייבים להיות, לכן יש לך עוד אינטרס שהממשלה הזאת תשרוד כי אחרת לא יהיה תקציב להילולה. תחשוב על זה. בעזרת ה' ניפגש בישיבה הבאה אחרי שנאשר את התקציב.

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה סעדה: << יור >> 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:56. << סיום >>