פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

21
ועדת העבודה והרווחה
20/06/2022

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
20/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 9:15



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2022 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אפרת רייטן מרום – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי



מוזמנים: 
	עלי בינג
	–
	רכז רווחה, בטל"א ועלייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	דניאל בלנגה
	–
	רפרנט בטל"א אג"ת, משרד האוצר

	גליה ימין
	–
	משרד האוצר

	הדיל יונס
	–
	עורכת דין, משרד המשפטים

	יהודה הריס
	–
	עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

	שלומי מור
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי

	נטלי גבאי לוי
	–
	מנהלת תחום בכירה נכויות מיוחדות, המוסד לביטוח לאומי

	תמר גלפנד
	–
	פעילה למען ילדים סיעודיים, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

	דפנה אזרזר
	–
	מנכ"ל, אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

	רות פרמינגר
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, "הצעד הבא" קטועי גפיים

	חנן טל
	–
	מנכ"ל, עמותת "נכה לא חצי בן אדם"

	עמיחי תמיר
	–
	ד"ר, יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



 << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2022 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בוקר טוב, אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, היום ה-20 ביוני 2022, כ"א בסיון התשפ"ב, השעה היא 09:15 בבוקר. אני מתכבדת לפתוח את הדיון של הוועדה בנושא הצעת תקנות הביטוח הלאומי(ילד נכה) (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2022.

לפני שנשמע כאן את כל הנוכחים, וידוי קטן שלי באופן אישי. במסגרת חוק ההסדרים שהעברנו כאן ממש עם תחילת כהונתי כיו"ר הוועדה, בנובמבר 2021, אז כמובן שערכנו כאן דיונים מאוד אינטנסיביים שהיו קשורים לחוק הביטוח הלאומי ולקצבאות הנכים בכללותן, העלאת קצבאות הנכות ושיתוף פעולה עם ארגוני הנכים – אני רואה שחלקם גם יושבים פה, שלום חנן, בוקר טוב, שלום תמר – הגענו גם להסדר הרבה יותר רחב בהשקעה של מאות מיליוני שקלים נוספים, שדאגו בעזרת כל הארגונים לטייב את הכסף גם לאוכלוסיות שאולי לא היו בחזית של המאבק של הנכים. אם תרצו אחר כך, גם תוכלו להזכיר את זה, כי זה באמת היה מורכב ומאוד ענף. 

ואז, ממש דקות לפני ההצבעה, פנו אליי גם מארגון "נכה לא חצי בן אדם", וגם תמר וגם אחרים, זה היה ממש דקות לפני ההצבעה, והם אמרו שיש כאן איזושהי לקונה בחוק שאנחנו רצינו להעביר אז, והם אמרו שלא דאגנו ל-13 ילדים במדינה, שמצבם הרפואי לא נכנס לאף קטגוריה שאנחנו כרגע תיקנו, ילדים שהם במצב בריאותי קשה, הם מונשמים והם מורדמים והם מחזיקים שני מטפלים, והם לא נכנסו לתיקון שאנחנו - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הם דווקא לא נכנסים לקטגוריה של מונשמים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הם לא נכנסים לקטגוריה של המונשמים? טוב, תכף תדייקו אותי. בדיוק, כי בהם כן טיפלנו ולהם כן נתנו מענה. היות וזה כבר היה ממש דקות לפני ההצבעה ואי אפשר היה לפתוח את זה ולהבין מה עוד התיקונים הנדרשים, זה היה מורכב מידי, אז לקחתי החלטה ואמרתי שאנחנו מעבירים את הדברים כפי שהם, והבטחתי להם שאנחנו ביחד נמשיך וניאבק בזה, ונעשה הרבה דיונים מול האוצר, עד שנתקן גם את העניין הזה. 

אני זוכרת שהרימו גבה ואמרו לי לעזוב את זה, בסך הכל היה מדובר ב-13 ילדים, מה לי לעשות פה מזה עניין, יש דברים הרבה יותר ענקיים ושחבל על הזמן. אז לא, לא חבל על הזמן, ובגלל זה אנחנו פה עכשיו עם התקנות האלה של תיקון העוול הזה שעשינו, ואני גם רוצה להודות לכם, לכולכם, לכל מי שהגיע, ותכף נשמע אתכם, גם על הנחישות ועל המאבקים שלכם האישיים, וגם למשרד האוצר שבאמת הלך איתנו בעניין הזה של לתקן את זה. זה באמת מסוג הדברים שמרגשים אותי, ואני מודה על הזכות לשבת כאן ולתקן אותם. 

תכף נשמע בדיוק את התיקון ואת כל אחד ואחד מכם, היה לי חשוב פשוט לומר את הדברים לפני. אז דניאל, אולי תאמר איזו מילה באופן כללי, תכף הביטוח הלאומי ואחר כך הארגונים. בבקשה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

דניאל בלנגה, אגף תקציבים, משרד האוצר. אז באמת, אחרי שעשינו את אותו תיקון לגבי השר"מיסטים, זאת אומרת, לאלה שמקבלים קצבת שר"מ בגיל העבודה, נתנו להם בעצם את אותה תוספת שאנחנו נותנים היום לילד הנכה, של המעסיקים של שני עובדים זרים. 

אחרי שעשינו את זה, בעצם הבנו ביחד עם הביטוח הלאומי, כשעשינו את הערכת העלות התקציבית, אז בעצם לקחנו גם את הילדים שמעסיקים עובדים זרים בתוך הערכת העלות, ולכן בעצם יש לנו מקור תקציבי לדבר הזה, כי כבר הקצנו את הכסף הזה בתקציב המדינה, ולכן באנו היום בעצם כדי לתקן את זה ולהשוות באופן מלא את הילדים הנכים לקצבת שר"מ כמו שעשינו קודם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה, דניאל. ביטוח לאומי, מי ידבר?

 << אורח >> יהודה הריס: << אורח >>  

עו"ד יהודה הריס מהביטוח הלאומי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נעים מאוד. 

 << דובר_המשך >> יהודה הריס: << דובר_המשך >>  

כפי שגברתי ציינה וגם דניאל, במסגרת חקיקת ההסדרים האחרונה, או כחלק מהרפורמה הכללית בקצבאות הנכים, תוקנו תקנות שירותים מיוחדים, כך שנכים שזקוקים לשני מטפלים זרים קיבלו תוספת לקצבה. תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), למרות שהן דומות במהותן או בצרכים של הנכים, סיוע של ההורים לילדים, לא תוקנו באופן זהה, ולכן אנחנו מציעים כיום להשוות את התיקון ולתת מענה גם לילדים הנכים שזקוקים לסיוע, בתוספת לקצבה בשיעור של 5,641 שקלים חדשים. התוספת לקצבה תסייע להורים גם לצאת לעבוד, להתפרנס, והיא תסייע למשפחות באמת לסייע לילדיהם דרך התוספת הזאת. 

אני אוסיף שיש מספר תנאים כדי להיות זכאים לתוספת: על הילד הנכה להיות זקוק לדעת רופא המוסד לשני מטפלים, הוא בעל שני היתרים להעסקת עובד זר, הוא העסיק בפועל שני עובדים זרים או עובד זר ועובד אחר במשרה מלאה שאינו בן משפחה, הוא אינו זכאי לתוספת מכוח הסכם המונשמים, כי אז הוא בעצם מקבל מענה דרך הסכם המונשמים, והוא אינו זכאי לתוספת לפי תקנה זו בשל ילד אחר, שלא יהיה מצב שיש ארבעה עובדים זרים בבית אחד. 

עלות התיקון חושבה זה מכבר גם במסגרת חקיקת ההסדרים האחרונה, כפי שגברתי ציינה, והיא כ-900 אלף שקלים, והיא תחול על כ-13 ילדים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. שלומי, רציתי אגב לשאול אותך, ואולי גם תכף את האוצר בעניין הזה, כי באמת נגעת בתנאי שאותו מסייע או אותו מטפל לא יהיה בן משפחה, למה? דווקא כשיש לך ילד אתה לא מעדיף שזה יהיה אמא שלו או אבא שלו, או אולי אח שלו הגדול?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

בסופו של דבר גם דנו בזה בדיונים של ההסדרים כשעשינו את אותו תיקון לשר"מ. זה הרבה יותר קשה, גם לביטוח לאומי, לבדוק את הסיפור הזה האם בן המשפחה משמש כמטפל או לא.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אבל אם יש אישור שהוא צריך שני מטפלים, אמרנו כרגע שזה אחד התנאים שהביטוח הלאומי מנה, יש אישור שהוא צריך שני מטפלים ומראים שהנה, יש לו שני מטפלים ואחד מהם זה אמא שלו, למה זה בעייתי?

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

בסופו של דבר, הסיבה הראשונה היא באמת בירוקרטיה, של איך בעצם בודקים את הדבר הזה. הסיבה השנייה היא שזה מרחיב באופן משמעותי בעצם את כמות הילדים שיוכלו לקבל את הקצבה הזאת, ולכן גם את העלות התקציבית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

למה?

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

כי בסופו של דבר זה הרבה יותר קל להעסיק בן משפחה ועובד זר מאשר להעסיק שני עובדים זרים, זה אירוע אחר לגמרי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אבל דבר ראשון, תמיד יש איזה עניין עם עובדים זרים או לא עובדים זרים, המדינה פעם אחת היא בעד ופעם אחת היא נגד, בכללי היא נגד, אז הנה, אנחנו מביאים פחות עובדים זרים. דבר שני, יש אישור העסקה של שני מטפלים, יש אישור כי הילד צריך את שני המטפלים האלה, אז אף אחד לא עושה פה משהו כזה. הרי ממילא הכסף הזה, הקצבה הזאת ניתנת לשני מטפלים, אז עוד פעם אני לא מצליחה להבין למה זה בעייתי. בירוקרטיה זה תירוץ גרוע מאוד, אנחנו פה נילחם - - -

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

שוב, זאת רק סיבה אחת, הסיבה השנייה והעיקרית היא שזה באמת יגרום כנראה להערכת עלות תקציבית הרבה יותר גבוהה ממש שעשינו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

למה? אבל הוא ממילא רשאי וזכאי לשניים. 

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

לא, אבל יש הבדל בין זכאי לשניים לבין מעסיק בפועל שניים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז בעצם, עוד פעם, אם אותו אדם, וזה יכול להיות גם מבוגר כמובן, כי גם למבוגרים יש זכאות לשניים.

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז המדינה מחליטה, משרד הבריאות והרופא שלו מחליטים שהוא זכאי, אתה יודע מה עזוב זכאי, הוא צריך שני מטפלים, אבל אז באה המדינה ביד השנייה ואומרת שהיא תקשה עליו לקחת שני מטפלים, כי הוא צריך עוד מטפל זר. איפה היגיון כאן?

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

הרעיון של הקצבה זה בעצם לעזור במימון העסקה של עובד זר.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן.

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

בעצם, ברגע שאתה מעסיק בן משפחה אז אתה לא מממן אותו, אתה מממן אותו בעקיפין כי כנראה הוא מאוד הפחית את שעות העבודה שלו, אבל אין לך פה מימון ישיר של אותו בן משפחה כעובד. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני חושבת שזה ממש מצריך, באמת, דיון הרבה יותר מעמיק, באמת, ולהביא לכאן את הגורמים, לפתוח את זה עוד. אני יודעת שנגענו בזה, אבל כשנגענו בזה אז היינו כאן במסגרת כל הדיונים המסיביים של חוק ההסדרים. אני חושבת שיש פה איזה אירוע. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

אנחנו נגענו בזה בזמנו, ואני התנגדתי לזה שיחייבו שזה עובד זר והעדפנו שזה יהיה עובד משלנו, קרוב לנזקק, למטופל, ובעדיפות אחרונה עובד זר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון.

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>  

אני חושב שככה צריך להמשיך בכיוון הזה. אי אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו נחייב ששני העובדים יהיו עובדים זרים, אז מה עשינו?

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון, גם באמת אם אני מצליחה להבין מבין הדברים שאתה אומר, אתה אומר שיותר קשה לו לשכור שני עובדים זרים, ואז כאילו המדינה חוסכת כסף?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

לא, זה לא עניין של חיסכון, זה עניין של השתתפות בעלויות, אבל אני יכול להגיד שגם בזמנו דנו הרבה מאוד גם עם הביטוח הלאומי וגם עם ארגוני הנכים על הסיפור הזה של בן המשפחה. בסופו של דבר הסכמנו להוציא את בן המשפחה מהאפשרויות האלה, אבל כמובן שאם - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה היה קיים פעם שאפשר היה להעסיק בן משפחה? זה אי פעם היה?

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

לא, אף פעם לא הייתה את התוספת הזו.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אף פעם לא. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא במסגרת הזו, זה רק לקשישים.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

זו תוספת חדשה שהכנסנו. 

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

היה בעבר הרחוק שבן משפחה יכול להיות מועסק, ובאיזשהו מקום, לדעתי, הפסיקו עם זה. כלומר, הייתה תקנה שמפסיקים עם זה, ומי שנזקק הלך להביא מה שנקרא קרוב משפחה ממעגל שני, ויש חברות מסורתיות, הם לא יכולים לבוא ולהביא עובדים זרים לא מהמעגל השני. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לא, גם יש מצוקה, אנחנו יודעים שממילא יש מצוקה. 

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>  

כן, כן יש גם מצוקה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כשעשינו פה דיון לפני שבוע שבועיים אנשים פה בכו לנו שהם לא מוצאים עובדים. 

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>  

נכון, גם לא מוצאים עובדים ונכון שקרוב משפחה או בן משפחה יטפל גם בהם. אני חושב שאנחנו צריכים לדון בזה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי, אז בעצם אני רק מחדדת ואני אומרת, בעצם החשש הוא שיעבדו על המדינה?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

לא, זה ממש לא עניין של חשש.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

אלא?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

זה העניין שאנחנו פשוט רוצים להשתתף בעלות העסקת העובד הזר. ברגע שיש בן משפחה, בעצם אין לו עלות מבחינת הילד הנכה או ההורה של הילד הנכה, אז אין לי פה השתתפות בעלויות שלו. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

רותי פרמינגר. אפשר אולי להציע שאם יש שני מטפלים אז יכול להיות שאחד יהיה מהמשפחה, לא שניהם, אבל אחד מהמשפחה. אנחנו הולכים למקום של יותר לקהילה, יותר לתת להם את האפשרות לממש את מה שיש להם בתוך הבית, אז למה שזה לא יהיה מישהו מהבית?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

אבל הם מקשים. 


 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

לא, הוא שאני אומרת, שניים יש? יש אישור לשניים? אחד מהם יכול שיהיה בן משפחה, לא?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

אני חושב שכל סידור צריך להיות מותאם למטופל. אם טוב למטופל עכשיו ששני המסייעים שלו והעוזרים שלו יהיו מהמשפחה, אז הם יהיו מהמשפחה וזה לא מעניין אותי כרגע ההשתתפות בסיוע של העובד הזר, לא. את התקציב הזה של הסיוע של העובד הזר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

טוב, בקיצור מופיד, זאת המשימה הבאה שלנו, זה מה שהבנתי פה מהשיחה הזאת, ואני אשמח שנשלב כוחות כדי לנסות לתקן גם את העניין הספציפי הזה, לראות מה העלות, לראות למה, לראות מה החסמים, להפיג חששות וכולי. 

שלומי, בבקשה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

תודה, שלומי מור מהביטוח הלאומי. נקודה נוספת שהיא חשובה, היא שהנוסח שאנחנו מביאים אמור לחול רטרואקטיבית מינואר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, אנחנו כבר הפנינו את תשומת ליבם של האוצר לעניין הזה, וכמובן שאני מבינה שאין התנגדות להשוות את זה להנחיות ולמה שאנחנו העלינו בחוק ההסדרים, ובמקום ה-1 בינואר 2022, כפי שכתוב כאן כרגע, להחיל את זה מיולי 2021 רטרואקטיבית. 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

נכון, בעצם בגלל שזה אותו תקציב שניתן לשר"מיסטים, וגם הם קיבלו את זה מה-1 ביולי 2021, אז יש לזה מקור תקציבי ולכן זה יוחל רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מצוין, אז זה ברור, ותכף אנחנו נתקן את זה בנוסח.

תמר, חנן, מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

דפנה אזרזר, מנכ"ל ארגון אהב"ה. קודם כל, כאמא שמעסיקה שני עובדים לילד מאוד מורכב, ואנחנו חזרנו עכשיו מחודש שבו הוא היה מונשם ומורדם, להתמודד כמשפחה עם דבר כזה זה לא דבר פשוט, ואני כל כך מברכת על זה. אני, באופן אישי, מעסיקה שני עובדים זרים, ואני פותחת את החודש ב-20 אלף שקלים לא פחות, עם כל התנאים שלהם, ואני מחייבת את עצמי להמשיך ולתפקד, גם כאמא וגם כמפרנסת, וזה לא דבר פשוט. 

אני באמת מודה לכם, מבחינתי זה כמו חלום מה שקורה פה עכשיו, עצם העובדה שהעלו את הקצבאות, את השר"מ. אני רוצה באמת להודות לביטוח הלאומי על שיתופי הפעולה לכל אורך הדרך, זה כל כך לא מובן מאליו, ולמשרד האוצר שישבתי מולם ודיברנו כולנו, גם תמר, והם הבינו אותנו, אני ממש מודה לכם. מבחינתי, היום לא רק הצלתם אותי כאמא ואת הבן שלי שיהיה מי שיטפל בו ואני אוכל להיות שקטה יותר, אלא גם את האחים שלו ואת כל בני המשפחה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה לך.

 << דובר_המשך >> דפנה אזרזר: << דובר_המשך >>  

תודה, וגם לך אפרת, תודה רבה שקידמת את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה. חנן?

 << אורח >> חנן טל: << אורח >>  

תודה על הדברים האלה. חנן טל, מנכ"ל ארגון "נכה לא חצי בן אדם". אני חושב שזאת בדיוק הנקודה שדפנה מזכירה, בהקשר לדברים שלך, גברתי היו"ר, שהמשפחה היא כן לוקחת נטל. דפנה אומרת שזה מציל את האחים, זאת אומרת שהאחים הם באמת חלק בהעסקה, והיו לנו שיחות ארוכות על כך. אנחנו גם חושבים שצריך לפתוח את זה לאחד מבני המשפחה, עם החשיפה שבעניין, אנחנו מבינים את זה, אבל זה באמת הצורך של הציבור אותו אנחנו משרתים, של המעסיקים, ואני חושב שזה נכון לעשות זאת.

אותם 13 מקרים כן נפלו בין הכיסאות, לא היה לנו את המספרים, קיבלנו אותם בשלבים מאוחרים יותר מרשות האוכלוסין וההגירה, ואנחנו כמובן מברכים מאוד על מה שקורה פה עכשיו. תודה רבה, נתנו את האמון, האמנו שכן תעשי את זה אחר כך, והנה אנחנו כאן היום עושים את זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני גם ממש מברכת על כך גם איתך.

 << דובר_המשך >> חנן טל: << דובר_המשך >>  

אז תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בבקשה, חנן. כן, בבקשה.

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

אנחנו כמובן מברכים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אנחנו רק נציג את שמך המלא. 

 << דובר_המשך >> עמיחי תמיר: << דובר_המשך >>  

ד"ר עמיתי תמיר, ארגון הנכים זכויות נכים. אנחנו רק רוצים לתקן רישום, לא מדובר בעובד זר אלא בעובד סיעודי.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אנחנו הצמדנו את זה לפי חוק עובדים זרים, נכון שלומי?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

לחוק עובדים זרים, כפי שהיה בשר"מ, זה זהה לנוסח בשר"מ. 

<< אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

נתקן בשר"מ. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

טוב, בבקשה רותי. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

עו"ד רותי פרמינגר. קודם כל, תבורכי על ההישג הזה, אני חושבת שזה הישג - - - 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

צריך לומר את זה להורים, ההורים הם אלה שדחפו לזה. 

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

ודאי שלהורים, אני יודעת, אבל כמי שרואה פה המון מאבקים שלא תמיד מצליחים, ולא תמיד מסתיימים בחקיקה, אני חושבת שצריך לברך אותך היו"ר, את הביטוח הלאומי, את האימהות שמבחינתן כל יום הוא מאבק גדול, אני מורידה את הכובע בפניכם.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

גם אני.

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

אני מייצגת את ארגון נפגעי פעולות איבה, אבל היום אני בכובע של אנשי "הצעד הבא", שזאת קהילה של קטועי גפיים בישראל. אני מברכת על הדיון היום, ואנחנו נשמע מאוד, כמו שגם הבהרתי, לתקן בהזדמנות הבאה, גברתי היו"ר, עם הנחרצות שלך והמקצועיות שלך וההתמדה שלך, את התקנות של ילד נכה. ילד שנולד בלי גפה בישראל איננו נכה. 

אני רוצה להגיד שהיינו בביטוח לאומי במסגרת "הצעד הבא", ארגון שאני היועצת המשפטית שלו וגם חלק מהארגון, היינו בביטוח הלאומי. התקנות, הנוסח של התקנות עבר את כל מוסדות הביטוח הלאומי, והם נתקעו במשרד האוצר. אני ממש פונה אלייך בשם הקטועים, בשם הורים לילדים שנולדים בלי גפה, שהם בסך הכל 200 ילדים כאלה, זה המון אבל זה גם "בסך הכל" מבחינה תקציבית.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ואז הם לא זכאים לקצבת ילד נכה?

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

לא, הם לא זכאים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

למה?

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

אה - - - אז אני אשמח אם אפשר יהיה לעשות משהו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה, רותי.

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

תודה לך. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

תקנות ילד נכה היום קבועות שהוא צריך להיות קטוע שתי גפיים כדי להיות זכאי, וקטוע גפה אחת כשלעצמו לא מזכה אותו. אם הוא מתקשה באיזשהם אספקטים נוספים והקטיעה מוסיפה לזה, אז אולי הוא יהיה זכאי, אם הוא זקוק להשגחה כזאת או אחרת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

גם ילד שלא נולד ככה, אלא במהלך השנים נקטעה לו היד, הוא לא ילד נכה?

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

כן, אין קשר למועד הקטיעה. קטיעה של גפה אחת כשלעצמה איננה מזכה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

סליחה שאני מפריעה לך. אני רק אגיד בהקשר הזה, שהמנכ"ל של הביטוח הלאומי אמר שיש פה תקלה ושהם יתקנו אותה, ובאמת, הם הציעו את כל התיקון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

שאומר מה?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אנחנו הצענו לקבוע שיעור קצבה נמוך יותר, אם אינני טועה בשיעור של 50 אחוזים לילד קטוע גפה אחת. באמת, לפי הנתונים שלנו מדובר בכ-200 ילדים, בעלות של כ-3.5 מיליון שקלים, זה לא דבר משמעותי, ואכן העברנו את זה במינהלה ובמועצה, ואנחנו מנסים לקדם את זה מול חברינו באוצר. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אז באמת ביטוח לאומי פנו אלינו - - - 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני מחייכת כי אני אומרת שלא יכול להיות שאין למדינה ספייר של 3.5 מיליון שקלים. שמעתי שעודף הגבייה השנה הוא מטורף, אין גירעון, אין אבטלה, הכל פה, איך אומר השר? גן עדן. מה קורה? איך זה יכול להיות?

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

אז אני אגיד שהביטוח הלאומי באמת פנו אלינו בנושא, ואנחנו אמרנו שאנחנו נשמח לבדוק את זה. אני לא מכיר את הנתונים שעכשיו שלומי אמר לגבי העלות התקציבית. נשמח לבחון את זה, ובכל מקרה זה תקנות - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תכינו את התיקון, טוב? תכינו את התיקון, תעבירו את זה אלינו, זה לא יכול להיות. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

תבורכי.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אני רק אגיד שזה תיקון תקנות, ולכן לכל עלות תקציבית בעצם צריך למצוא מקור תקציבי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אנחנו נמצא לזה פתרון. 

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

אבל נשמח כמובן לבחון את זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

זה פסיכי.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

נכון. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

טוב, אנחנו על זה. בבקשה. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

בקובץ תקנות הביטוח הלאומי מופיע סעיף קטיעה: גפה ימנית עליונה 80 אחוזים, גפה שמאלית עליונה 70 אחוזים, וגם לגפיים התחתונות, כך שזה נראה לי אבסורד שאין כדוגמתו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי. שלומי, בואו תסבירו אתם, אני לא יודעת להסביר את זה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

האדון פה מתייחס לנכות כללית או לנכה עבודה, ואז בוודאי שנכה עבודה שנקטעה לו יד זכאי לאחוזי נכות. תקנות ילד נכה קובעות סט שלם ונפרד של ליקויים שבגינם יש זכאות, זה משהו אחר לגמרי.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, זה משהו אחר, זה שני דברים שונים, אוקיי. בסדר, אבל היה חשוב גם לשמוע את זה, תודה רבה.

אז יש לנו שתי משימות לפנינו לפני שאנחנו מאשרים את זה. משימה אחת היא לבדוק את העניין הזה של בן משפחה שיהיה מטפל אחד, צריך לבחון את זה רגע באמת בנתונים אמפיריים, לבדוק מה זה אומר, איך זה אומר, מה החששות. צריך לעשות פה איזשהו דיון יותר מעמיק, וגם לגבי הסיפור הזה של קטועי גף או גפיים. אנחנו נמצא לזה פתרון. 

מי מכין את הנוסח? אתם הם אלה שמכינים את זה ישר? אתם רוצים להעביר אלינו את הנוסח המתוקן?

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

הנוסח כבר עבר.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אה, יש נוסח בעצם, נכון. 

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>  

זה אצל ביטוח לאומי, הוא עבר, הוא אושר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז הנוסח כבר נמצא שם, בסדר, אנחנו נהיה על זה. 

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>  

אני רק אשמח להוסיף משהו, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, תמר, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> תמר גלפנד: << דובר_המשך >>  

נעים מאוד לכולם, שמי תמר גלפנד, פעילה חברתית למען זכויות נכים ואמא לילדה נכה סיעודית בת 13. קודם כל, אני רוצה להודות לאפרת רייטן, שיושבת בוועדה הכי קשה שיש, היא עושה את זה בנאמנות, ביושרה, באמת. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

הוועדה הכי חשובה, לא הכי קשה. 

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>  

גם חשובה, יש פה אוכלוסייה שלפעמים לא כל אחד רואה את זה בצורה פתוחה ומנסה להבין את הצרכים, והיא פה שומעת את כולם. אז אנחנו רוצים להודות לך, באמת מגיעה לך מדליה על כל הפעילות שלך, סוף סוף רואים חברת כנסת שהגיעה לעבוד בכנסת, ונשמח לראות אותך באמת מתקדמת. אנחנו אוהבים אותך, תודה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז קודם כל תודה רבה. זה בדרך כלל מביך אותי כשנותנים לי מחמאות, ואני אומרת לך, אני לא רוצה להתקדם, אני מבחינתי רוצה להישאר פה, טוב?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הלוואי.

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>  

אז עכשיו אני רוצה להגיד לכם על החוק הזה שעכשיו עובר, ילדים נכים סיעודיים שבאמת לא יכולים לבקש "אמא, תיתני לי מים", "אמא, אני רעב", "אמא, עשיתי בטיטול", או ילדים שהם על הרצף, ילדים שהם חייבים השגחה 24/7, הם יכולים לפתוח את המקרר וכל תבנית הביצים על הרצפה בדקה, הם צריכים השגחה 24/7, הם ילדים שישנים שעתיים בלילה. אתם רואים אותנו פה? אנחנו לא ישנו בלילה, אולי ישנו שעתיים הלילה, כי לילדים האלה יש עודף אנרגיות, והם באמת לא ישנים. 

עכשיו באמת, החוק הזה מבורך, ובאמת נשמח שתעשו בפעם הבאה דיון נוסף לגבי המעסיקים של העובדים הזרים, כי בעצם, הורה אחד לא יוצא לעבוד, הוא מטפל בילד, ועלות של עובד זר היום זה 8,000 שקלים, אז תחשבו שבשביל המשפחה פה להעסיק שני עובדים זרים זה 16,000 שקלים, חוץ מההוצאות, כשההוצאות של ילד נכה זה 10,000 שקלים בחודש, אם זה טיטולים, נגישות, כיסאות גלגלים, הרשימה היא רחבה מאוד באמת. 

תודה לכם על החוק הזה, באמת יש עוד הרבה מה על מה לעבוד כי יש לנו בעיות בבריאות, בחינוך, ברווחה, ותמיד נשמח לבוא ולקדם עוד דברים. תודה גם לדפנה אזרזר מעמותת אהב"ה, היא הייתה איתי לאורך כל הדרך כדי לקדם את החוק הזה, ותודה לכולכם.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה, תמר ודפנה, שבאמת אני תמיד פוגשת אתכן ואתן מרגשות אותי מחדש, ואתן באמת כאלה אימהות מדהימות וחזקות ומסורות, ונלחמות עבור הילדים שלכן. 

 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אתן השראה לכל כך הרבה אנשים, אז תמשיכו כך, תודה רבה לכן. בואו נגיע להקראה בבקשה, נעה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 221 ו- 222(ג) ו - 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), לאחר שנועצתי עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	תיקון תקנה 2
	1.

	בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 (להלן- התקנות העיקריות) -

	
	
	(1)	בפסקה (3)(ב), במקום "הסכם המונשמים" יבוא: "הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף (להלן – תוספת לפי הסכם המונשמים) ";



זה בעצם רק תיקון ההפניה להסכם הנכון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>  

	
	
	(2)	בפסקה (3א), בסופה יבוא "ואולם אם משולמת בעד הילד תוספת לגמלה לפי תקנה 2א, ישולם בעדו לפי פסקה זו סכום השווה ל- 188% מקצבת יחיד מלאה".



אז המנגנון הוא, לפי פסקה 2א משולמת עבור הילד גמלה בסכום של 235 אחוזים מקצבת יחיד מלאה, אבל מסבירים לנו שאם אותו ילד, ואנחנו מדברים פה עכשיו על ילד שתלוי לחלוטין באופן מיוחד בעזרת הזולת או ילד שזקוק לטיפול רפואי קבוע, אם משולמת בעדו תוספת לגמלה, התוספת החדשה שנקרא עכשיו, הוא לא יקבל את אותם 235 אחוזים, אלא רק 188 אחוזים, זאת תהיה הקצבה הבסיסית עבורו, ועליה תינתן התוספת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>  

	הוספת תקנה 2א
	2. 
	אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:

	
	
	"תוספת לגמלה
	2א.
	(א)	מבוטח הזכאי לגמלה לפי תקנה 2(3)(א) או (3א) בעד ילדו הנכה, יהיה זכאי לתוספת לגמלה בסכום השווה ל- 253.07%  מקצבת יחיד מלאה אם התקיימו כל התנאים המפורטים להלן בחודש שבעדו משולמת הקצבה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	ילדו הנכה זקוק, לדעת רופא שהמוסד הסמיכו לכך, בשל מצבו הרפואי ותלותו בזולת, לשני מטפלים;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	הוא בעל שני היתרים להעסקת עובד זר; 

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	הוא העסיק בפועל שני עובדים זרים או עובד זר ועובד נוסף במשרה מלאה, שאינו בן משפחה;



זאת אומרת, התנאי שהוא אינו בן משפחה נמצא פה, אבל זה יכול להיות גם עובד שאינו עובד זר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

שאינו עובד זר?

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הוא לא חייב להיות עובד זר, דניאל, אתה רואה? הוא לא חייב להיות עובד זר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

נכון, יכול להיות עובד אחד שהוא עובד זר ועובד אחד שהוא עובד ישראלי, אבל הוא לא בן משפחה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

לא, אבל הוא לא בן משפחה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, ברור, אני אומרת שמקודם כשהסברת, אם הבנתי נכון, אמרת שחלק מהסיוע זה כדי להעסיק את העובד הזר, מההוצאות שלו והכל, נכון? אז יש כאן את האפשרות.

 << דובר_המשך >> דניאל בלנגה: << דובר_המשך >>  

כן, אבל הוא עדיין צריך שני היתרים שיהיה לעובד זר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון, אז אמרנו שני היתרים זה שני היתרים, אבל אני אומרת, יש פה גם את האפשרות שהוא יעסיק מישהו שהוא לא עובד זר. אם אני מבינה נכון, התקנות קובעות שהמטפלים, שניהם, לא חייבים להיות עובדים זרים. נכון?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יופי.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

צריך לפחות עובד זר אחד ושני היתרים לעובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בדיוק, אז לכן אני אומרת, אם זה ככה, אז בואו נלך עם הדבר הזה צעד אחד נוסף.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אבל דניאל מחדד שצריך שני היתרים לעובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אני מבינה.

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אני לא חושב שיש בעיה בנוסח, אני לא חושב שצריך לשנות פה משהו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לא, ברור, אני רק אומרת, שוב, שצריך להבין בדיוק את העניין הזה. אם החשש הוא, שוב, אני לתחושתי, החשש הוא מפני ניצול בכלי הזה. נתקלתי כבר בחשש הזה לא פעם גם בחוקים ותקנות אחרים. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

של הקשישים בזמנו.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

למשל, נכון, תודה רותי. לכן, צריך לבדוק האם החשש הזה הוא מוצדק, האם אנחנו פותחים כאן איזשהו פתח לניצול לרעה על ידי כאלה ואחרים, לראות האם זה שולי או לא שולי, לראות מה זה הדבר הזה. אפשר אולי ללמוד לקח ממקרים אחרים, ואפשר גם לעשות פיילוט, אולי לא לפתוח את זה לכולם אלא לפתוח את זה רק לילדים, למשל. צריך למצוא פתרונות. 

 << אורח >> חנן טל: << אורח >>  

אני רוצה ברשותך, גברתי היו"ר, כן להרחיב בנקודה הזו, כי התיקון הזה היום, וסליחה שאני אומר את זה ככה, הוא נותן מענה למשפחות מחתך סוציו אקונומי גבוה, מכיוון שהן כן יכולות להעסיק שני מטפלים, ולכן יש להן שני אישורי העסקה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון.

 << דובר_המשך >> חנן טל: << דובר_המשך >>  

ואנחנו נרחיב את זה, בהיבטים שכרגע דיברנו עליהם, אנחנו כן ניתן את המענה של הקצבה גם למשפחות מחתך סוציו אקונומי נמוך יותר, כאלה שלא יכלו על היום לשלם לשני מטפלים זרים, וכן צריכות את המענה הזה.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

ממש ככה, זה ממש ממש חשוב. אני חושבת שזו הערה מאוד חשובה. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אפרת, אפשר חמש דקות הפסקה, אני רוצה לברר משהו לגבי הנוסח עם נעמי ונעה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן, חמש דקות עד ל-09:50.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 09:54.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אנחנו שבים ופותחים את המשך הדיון, בבקשה. דניאל ונעה, אתם רוצים רגע לחדד את הדברים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה תיקון שלכם, אני חושבת שאתם תסבירו אותו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אז בואו תסבירו אותו בבקשה, דניאל. 

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

אין בעיה, אנחנו רק דואגים שזה יהיה בדיוק כמו התיקון שעשינו בשר"מ, שבעצם, מי שמעסיק שני עובדים זרים הוא זכאי לקצבה של 188 אחוזים, עם התוספת לה, שהיא 5,641 כפול שתיים בעצם, כי יש לו שני עובדים זרים, וזה הכל. זה תיקון נוסח שעשינו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בסדר גמור, אז אנחנו עושים פה את הנוסח, הנה יש לנו הנהון, משמע כן, הסכמה מהביטוח הלאומי. ברור לחלוטין שהתיקון הזה נועד כדי לעשות כאן הבהרה בנוסח, שמדובר על תיקון שהוא בהתאמה לאותם תיקונים שעשינו אז בחוק ההסדרים לגבי השר"מניקים, נכון?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

נכון, זה בדיוק מה שהתכוונו אליו בנוסח שהעברנו לוועדה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בדיוק. 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

ואז נעשו כמה תיקוני נוסח, ואז זה הוביל לצורך בעוד נוסח. תודה, דניאל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

תודה רבה, 100 אחוז. אז בואי נמשיך את הקריאה, נעה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

	
	
	
	
	
	
	
	(4)	הוא אינו זכאי בעד הילד לתוספת לפי הסכם המונשמים ;

	
	
	
	
	
	
	
	(5)	הוא אינו זכאי לתוספת לפי תקנה זו בשל ילד אחר.



אתם רוצים להסביר את זה?

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

שלומי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אם יש שני ילדים במשפחה שזכאים לפי אותה תוספת, רק אחד מהם יוכל לקבל את התוספת הזו. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

את התוספת הזו, כן, נכון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

רגע, לא הבנתי, אם יש שני ילדים במצב הזה במשפחה? 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

למה?

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

לא יהיו להם ארבעה עובדים זרים בבית, יהיו שניים והאחר יוכל לקבל למשל "ילד מונשם" או את הגבוה מבין יתר החלופות הקיימות.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אבל מבחינת הקצבה הוא לא נפגע?

 << אורח >> חנן טל: << אורח >>  

לא, להיפך, ברגע שיש שני ילדים אז הם גם ככה מקבלים עוד 50 אחוזים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

כן?

 << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>  

הקצבה שלהם כבר מוכפלת ב-50 אחוזים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

הבנתי, 100 אחוז, תודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

	
	
	
	
	
	
	"היתר להעסקת עובד זר"- כמשמעותו בסעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א 1991 (להלן- חוק עובדים זרים); 

	
	
	
	
	
	
	"עובד זר - "כהגדרתו בחוק עובדים זרים, שאינו שוהה שלא כדין בישראל לפי סעיף 324 ב לחוק; 

	
	
	
	
	
	
	"בן משפחה" - בן זוג , הורה, הורה הורה, ילד, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, חם או חמות, נכד או נכדה וכן בו זוגו וילדו של כל אחד מהם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב."



אנחנו מדברים על אחים חורגים. 

עכשיו אנחנו מוסיפים את התיקון לתקנה 4. תקנה 4 נותנת את התוספות הנוספות לכל אחת מהקבוצות. אני אזכיר שיש פה ילדים שמקבלים את הזכאות לפי פסקה (3) שזה ילדים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת, ויש פה ילדים שמקבלים את הזכאות לפי פסקה (3א), שהם או ילדים התלויים לחלוטין במיוחד בעזרת הזולת, או ילדים שזקוקים לטיפול רפואי, ולמרות זאת, גם אם הם במצב הזה לפי פסקה (3א), הם מקבלים את הקצבה ברמה של 188 אחוזים, והדיוק שדויק פה הוא שכמו שאצל השר"מ, ה-188 אחוזים מקבלים את סכום התוספת המתאימה ל-188 אחוזים, גם פה, התוספת תהיה רק לפי הקצבה הנמוכה של ה-188 אחוזים, התוספת לפי פסקה 4. אז אנחנו נתקן את תיקון תקנה 4. 


	תיקון תקנה 4
	4.
	בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בסופה יבוא:

	
	
	למעט ילד הזכאי לתוספת לפי תקנה 2א.



שזו התקנה שהוספנו עכשיו.

	
	
	בתקנה א1, בסופה יבוא:

	
	
	לרבות ילד הזכאי לתוספת לפי תקנה 2א.

	תחילה ותחולה
	3.
	תחילתן של תקנות אלה באחד בחודש שלאחר פרסומן והן יחולו על זכאות לקצבה בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך.




 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

גברתי, אנחנו נצטרך לפחות מספר חודשי היערכות. זאת אומרת, אנחנו נצטרך להמציא טופס ולהעביר אותו לאנשים כדי שהם יגישו את התביעה, ולבדוק את הדברים האלה. זה לא דבר שנוכל לעשות באופן מיידי, אנחנו נצטרך זמן. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

על 13 ילדים? לא הבנתי, למה חודשים, שלומי?

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

אם התקנות עוברות כמות שהן, אז לכאורה יש חובה לשלם מחר. אנחנו נתקשה לשלם מחר בהינתן שאנחנו צריכים להסביר להורים, לקבוע איך עושים את זה אצלנו, להעביר להורים את המסמך עם ההסברים על מה נדרש לעשות, לטפל בפנייה ולאשר אותה. 

כמובן שנעשה את זה תוך שבועיים אם נספיק, אבל צריך לדעת שזה משהו חדש שאנחנו צריכים רגע ליישם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

אבל קודם כל, אנחנו ידענו שאנחנו עובדים על זה כבר שנה, שלומי, למה מעכשיו צריך עוד חודשים קדימה? 13 ילדים, בואו נמצא לזה איזשהו פתרון, הרי הזכאות שלהם מתחילה מעכשיו. 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

לא, ודאי, ודאי, אין שום בעיה. לא רק שהיא מעכשיו היא גם מיולי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

מיולי, ברור. 

 << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >>  

אני רק אומר שייקח לפחות, אני לא יודע, חודש חודשיים של היערכות לתשלום הראשון. 


 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

למה?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

להעביר מחר כסף לחשבון הבנק, זה לא בתקנה. 

 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

זה לא בתקנה, אתם צריכים להיות מוכנים לזה מאתמול. 

 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

שלומי, אבל למה לא ב-1 לחודש הקרוב? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון, למה לא ב-1 לחודש הקרוב? השאלה היא נכונה, היום אנחנו ב-20 לחודש.

 << אורח >> דפנה אזרזר: << אורח >>  

עשרה ימים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

לא תספיקו?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

קודם כל, תצטרך להיות מוגשת בקשה עם שני האישורים ורופא המוסד יצטרך לבדוק - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בסדר, שיתחילו להגיש בקשות. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

אפשר הצעת פשרה? את החודש הראשון ישלמו ב-15 לחודש הבא, ובהמשך ב-1 לחודש. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

נכון, יהיה לכם חודש, הנה, יש לכם חודש, מה-15 ביולי. פשוט חבל, באמת, זה נראה לי, די. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>  

הראשון ב-15 ביולי, ואחרי זה ב-1 לחודש. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אז עדיף כבר לא לכתוב כלום, בסדר?

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

עדיף לא לכתוב, כמו שזה כתוב עכשיו. 

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>  

זה ייכנס, אנחנו נקבל את האישורים - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בדיוק, הכי טוב, שלומי, בוא נתקדם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אז ב-1 בחודש שלאחר מכן, זה יכול להיות כבר - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

עוד עשרה ימים. 

טוב, אנחנו בהצבעה. מי בעד שירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 0
נמנעים – 0
התקנות אושרו

פה אחד התקנות האלה התקבלו, אין לנו נמנעים ואין מתנגדים. אני מאוד שמחה שיכולנו לעזור לכם גם בעניין הזה ולתקן את העיוות הזה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>  

יישר כוח.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>  

בריאות לכולכם, תודה רבה. אנחנו נועלים את הישיבה הזו, ומתחילים את הישיבה הבאה בעוד 10 דקות, ב-10:10, תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>