פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 20/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 314 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 12:08 סדר היום: << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית - יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה, בראשות תא"ל במיל' קנפו הראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר צגה מלקו – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: משה סולומון מוזמנים: עינב שנלר – רח"ט שירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ זיו בילאוס – רח"ט קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ עמית בייז – מנהלת מחלקת מזרח אפריקה, משרד החוץ חדווה זאדה – אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה מיכל יוספוף – מנהלת, אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה דסי צנגן רוט – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה הבטאמו יוסף – מנהל, פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית תומר ורשה – יו"ר משותף, ועדת ההגירה, לשכת עורכי הדין שלמה וילק – ראש ישיבה, ועד הרבנים והקסים למען שארית יהודי אתיופיה רחל פיש בן ישראל – עו"ד, המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה יהודה עציון – פעילה עלייה, הוועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה בישראל נטלי צסרסקי – יו"ר איגוד מנהלי מח' קליטה ומנהלת מח' קליטה, מרכז השלטון המקומי נפתלי אקלום – חבר במאבק לעליית יהודי תיגראי יצחק מולה – מנהל מטה המאבק, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה ורדאי אברהם – יו"ר, העמותה למניעת המשך הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל יצחק הדנה – רב, מנכ"ל, עמותת אורית צ'ין של יהודי אתיופיה גברה וורקו – יו"ר, כח לעלייה דג'יטנו אגומאס – פעילה חברתית, חברה, כח לעלייה גבריאל סוד – פדרציית ניו יורק סטיבן אקרמן – תומך, Students Supporting Israel אייצ'לתום מסלה – עו"ד ופעיל חברתי משה מסטוואל – ממתין באדיס אבבה לעלייה מקוואנט – ממתין לעלייה בגונדר קברט צ'קול – ממתין לעלייה בגונדר טספון אספור – ממתין לעלייה בגונדר אברהם אוריה – ממתין לעלייה בגונדר משתתפים באמצעים מקוונים: אפרים נגוסה – ממונה תוכנית בין-משרדיות לעולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה סיסאי בקלה – ממתין לעלייה בגונדר מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המשך העלאתם של בני העדה האתיופית - יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה, בראשות תא"ל במיל' קנפו הראל << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים, אנחנו מתחילים את הישיבה, תודה לכל מי שבאו לדיון היום. בפתח הדיון הקודם הבעתי את צערנו בשם כל חברי וחברות הוועדה על נפילתו של יוסף יהודה חיראק, חייל ההנדסה הקרבית מהיישוב חרשה שבגוש טלמונים על נפילתו אתמול ברצועה, שמו הותר לפרסום. יוסף יהודה התחתן לפני כשבעה חודשים והדבר מוסיף לכאב הגדול. אנחנו משתתפים בצער האלמנה, ההורים, האחיות, כל בני המשפחה וחבריו ליחידה וחבריו מחוץ לצבא. היום ה-592 לאסון 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה, 592 ימים של לחימה עיקשת של חיילי צה"ל, 592 ימים שבהם 58 אחים ואחיות עדיין נמצאים בידי ארגוני המרצחים, וכתמיד, נשוב על האמירה שזו האחריות של כולנו להביאם בחזרה הביתה, את החיים לשיקום, את המתים לקבורה, ואני מקווה שהימים הקרובים יביאו עמם גם בשורות טובות בהקשר הזה. תודה לחברת הכנסת צגה מלקו שהצטרפה לדיון, אחת מחברות הבית המובילות בנושא שאנחנו עוסקים בו, גם כנבחרת ציבור שמייצגת את הקהילה וגם כשותפה לעבודה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ודומני שזה אחד מן הנושאים הלא רבים שבהם אין מחלוקת של אופוזיציה וקואליציה בבית הזה, לתחושה שביחד אנחנו צריכים לנוע קדימה. תראו, מכובדיי, כידוע לכם, אני נכנסתי לתפקידי כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה לקראת סוף המושב הקודם. מאז שנכנסתי לתפקידי הספקנו לקיים מספר דיונים שנוגעים להשתלבות העולים מאתיופיה בחברה הישראלית בזירות שונות, בהקשרים שונים. חלק מהדיונים הובלו על ידי חברת הכנסת מלקו בעצמה, דיונים אחרים אני הובלתי, אבל זה הדיון הראשון שאני מקיים בנושא הזה של העלייה לישראל. זה לא הדיון הראשון של הוועדה בכנסת הנוכחית, דו"ח ועדת קנפו הוצג כאן בהרחבה בוועדה, עם סיום עבודת הוועדה יתקיים הדיון העקרוני. ואני מבקש רגע לומר איפה אנחנו נמצאים בתוך התהליך, גם מבחינת שיטת העבודה שלנו כוועדה ושלי כיו"ר ועדה, וגם מבחינת המקום שאנחנו נמצאים בו בתוך השיח למול הממשלה. הדיון היום הוא לא דיון עקרוני, הוא דיון מעשי. הוא לא נועד להציג מחדש את הדפ"אות השונות של ועדת קנפו או לעסוק בכותרות הגדולות של הנושא, כל הדברים הללו כבר קרו בחדר הוועדה, הם נאמרים מעל הדוכן, הם נאמרים באינספור אולפני תקשורת והזעקה והדרישה ידועות. אנחנו בעוד שבוע בדיוק מציינים את יום ירושלים, ביום שני הבא, בכ"ח באייר. היום הזה נקבע כיום הזיכרון לבני ובנות קהילת ביתא ישראל שנספו בדרכם לארץ. מדובר על אלפי יהודים, על קרוב ל-4,000 יהודים שאיבדו את חייהם במסע הארוך והקשה אל עבר מדינת ישראל. ההנצחה שלהם חשובה, הכרת הסיפור שלהם וההטמעה שלו, בוודאי בקרב הדור השני והשלישי של יוצאי קהילת ביתא ישראל, אבל של הציבור הישראלי כולו, זו משימה ציונית ולאומית חשובה. אבל הדרך הטובה ביותר להנציח את 4,000 הנספים בדרך מאתיופיה לארץ ישראל היא להשלים את המהלך ההיסטורי של העלאת הקהילות היהודיות וקהילות זרע ישראל מאתיופיה. והדיון מבחינתי עובר מפסים עקרוניים כאן בוועדה לפסים מעשיים. כפי שהודעתי בעניינה של קהילת בני המנשה, הוועדה תקפיד לקיים דיוני מעקב בנושא הזה לפחות בתדירות של אחת לחודש. כשנצטרך תדירות גבוהה יותר, גם תהיה תדירות גבוהה יותר. יש נושאים שבהם אנחנו יושבים כל שבוע בדיוני מעקב. שלום, חבר הכנסת הרב סולומון, תודה שהצטרפת. אנחנו נכנסים מהיום לשגרה של דיוני מעקב קבועים בנושא שאנחנו עוסקים בו, דיוני המעקב הללו יתקיימו בהיבטים פרקטיים. יש דברים שדורשים החלטת מדיניות של הממשלה, אבל יש כבר דברים שלגביהם אין סימני שאלה ורק צריך לראות שהם מתבצעים. ואנחנו לא נמתין מבחינתנו להחלטות גדולות, גורפות של תהליכים אסטרטגיים בממשלה כדי לראות שאנחנו מתקדמים גם בצעדים יותר מדודים ויותר קטנים. אני אומר בצורה הברורה ביותר, המטרה שלנו היא להתניע מחדש את העלייה ואת ההגעה של יהודי אתיופיה, של זכאי חוק השבות מאתיופיה, ושל זרע ישראל מאתיופיה שנכללים בהחלטות קודמות ושצריכים להיכלל בהחלטות עתידיות. המטרה שלנו היא להתניע מחדש את התהליך. המציאות שבה אין כרגע עלייה והגעה לישראל מאתיופיה היא לא מקובלת על ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, וזו המציאות היום, עצירה כמעט מוחלטת של ההגעה מאתיופיה. אנחנו לא מכירים עוד קהילה יהודית, עוד מדינה ברחבי העולם שהתופעה הזאת רלוונטית אליה, יש פה איזה דבר מוזר שקורה רק ביחס לאתיופיה, לרבות אנשים שהם זכאי חוק השבות. אני אומר עוד פעם, אנחנו מבחינתנו נעמוד על התנעת המהלך, וגם אם בהתחלה ייפתח שער צר וייקח זמן עד שהוא יתרחב, אנחנו רוצים לראות את פתיחתו בהקדם האפשרי. אנחנו, חברי הוועדה, מוטרדים מאוד שתוכניות העבודה של משרד העלייה והקליטה, שתוכניות העבודה של יתר הרשויות הממשלתיות לא כוללות תוכניות עבודה מפורטות למהלך הזה, לא כוללות תקציבים ייעודיים למהלך הזה, ודברים שכן סוכמו ברמה התקציבית גם לא מתממשים בקצב הנדרש. אני לא מטיל דופי באף אחד, כולנו יודעים שהסוגיה היא סוגיה מורכבת, הרבה ממשלות נדרשו אליה, אנחנו לא חושבים שיש פה, לפחות אני לא מייחס כוונת זדון לאף אחד, אבל לפעמים תפקידו של הבית הזה כגוף המפקח על ממשלות ישראל הוא לראות שאנחנו נמצאים במומנטום ולא נכנסים לאיזושהי סיטואציה של קיפאון שקשה להיחלץ ממנה. ולכן אני אומר כבר מראש, אני לא קובע לאנשים מה הם יאמרו בדיון, אבל אני כן שולט בסדר יומה של הוועדה ואני אומר שהדיונים, מטרתם להיות דיונים פרקטיים, ואני מבקש מכל המשתתפים בדיון להציג נקודות מעשיות שדורשות את תשומת הלב של הוועדה שלנו בדיאלוג שלנו עם משרדי הממשלה. אני מייד אתן כמובן לחבריי לוועדה לומר גם הם דברי פתיחה, ואז אנחנו נפנה קודם כול למשרדי הממשלה. ואני כבר אומר לחברותיי וחבריי, נציגי משרדי הממשלה, שאני אבקש לקבל התייחסות בראש ובראשונה לשתי סוגיות: האחת, סטטוס הזכאים לשבות, לעלייה מכוח חוק השבות, ומה הצעדים הבירוקרטיים שמתקיימים היום על מנת לפתור את האתגרים בנושא הזה. והשאלה השנייה, איפה אנחנו עומדים עם הגעתם של קצת יותר מ-1,200 אנשים שנכללים בהחלטת הממשלה הקודמת ולא אמורים להמתין להכרעה של הממשלה. אני אומר, מבחינתי, אלה שתי סוגיות שאנחנו לא נוותר על פתרונן מכיוון שהן מעוגנות כבר מבחינתנו במדיניות ממשלה קיימת ובחקיקה של הבית הזה, של חוק השבות. לא נצליח להתייחס לכל הסוגיות היום, אני כבר מזמין חברים וחברות שנמצאים כאן שרוצים להעביר לנו עוד נקודות ועוד מידע לעשות את זה דרך הנהלת הוועדה בכתב, לעשות את זה בעזרת הצוות שלי. אני בטוח שגם הצוותים של חבריי כאן עוסקים בנושאים. ואני אומר, בין ישיבת ועדה אחת לשנייה אנחנו גם נקיים את השיחות הנדרשות עם כל הגורמים המעורבים בעניין כדי להבטיח דיונים יעילים. חברת הכנסת צגה מלקו, דברי פתיחה, חבר הכנסת סולומון, ואז אנחנו נתחיל את סבב ההתייחסויות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. זה דיון מאוד, מאוד חשוב. למרות שאתה רק תקופה קצרה כיו"ר, קיימנו בנושא של הקהילה כמה דיונים, אם זה בייצוג הולם בתעסוקה במשרות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים, אתמול היה לנו גם על רשות מקומית. גם בנושא של הילדה, אני מגדירה אותה נחטפה, החטופה היימנוט קסאו, גם עליה קיימנו דיון. היום אני איאלץ לצאת מוקדם כי תתנהל תפילה למענה בכותל המערבי, על הילדה הזאת. באמת כואב לב. לנושא של העניין של עלייה, תראה, העניין, אי אפשר לפתוח אותו. אני אתמקד בשתי נקודות שאדוני היושב ראש, העלית. אני כחברת כנסת חדשה נחשפתי פה למספר של אלה שעונים על קריטריון, לזה נחשפתי. לפני זה, אני בתור עיתונאית לאורך כל השנים, אני מכירה את הנושא כבת העדה וכפעילה חברתית, גם בתור עיתונאית הכול ידעתי. והייתה לי ביקורת כל הזמן על משרד הפנים בנושא של קבלת קהל, משרד סגור, אבל הפתיעו אותי לטובה. בתור חברת כנסת חדשה בוועדה הם אמרו, תשמעו, לפי החלטת הממשלה 3,000 אחרונים יגיעו, אבל יש עוד שעונים לקריטריון, 1,226. אתם הבאתם את הנתון. נכון, משרד הפנים לא מחליט את מי להביא ואת מי לא, אבל אלה עונים לקריטריון של הממשלה, זאת אומרת, החלטת הממשלה. לכן, כדי להביא את זה, צריך החלטת ממשלה, זה אחת. שנית, יש אלה שחושבים שזו בעיה של תקציב. זו לא בעיה של תקציב, אדוני היושב ראש. אני דיברתי עם שר הקליטה, דיברתי עם שר האוצר, זו לא בעיה של תקציב, פשוט עניין של החלטה, האם להגדיל את המספר, את המכסה, כבר 3,000 נגמר, אבל יש את אלה שעונים לקריטריון, 1,226, או בנוסף יש את הנושא של חוק השבות לדוגמה. הנה, יושב נציג הסוכנות היהודית הבטאמו, כמה פעמים דיברתי איתך. בנושא של חוק השבות הביאו 100 ומשהו, יש עוד 100 ומשהו שנשארו ממתינים, ממשלת אתיופיה לא מאשרת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תעודת מעבר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תעודת מעבר. אני לא מקבלת את זה. תסלחו לי, אני לא מקבלת, זו מריחה. ממשלת אתיופיה, עם כל הכבוד, אתם יודעים, אפשר להגיד עליה מיליון דברים, היא לא תמנע אישור יציאה, בואו נגיד. אם יש קושי, אני באופן אישי יכולה לסייע. זה אחת. שנית, העניין הזה, תראה, מה עשו? הקימו את הוועדה, הוועדה של קנפו. הוועדה הזאת הביאה נתונים, בסך הכול 19,000. ואז הקטגוריות, חלוקה פה, חלוקה שם, גם יש לי ביקורת על הוועדה, השמעתי אותה, אני אומרת את זה בגלוי עוד פעם. אחד הדברים, לא היו שותפים בני העדה שמכירים את הסביבה, את המקום, איפה כל אחד היה. במקום זה הביאו יוצאי אתיופיה עובדי משרדי ממשלה. אני לא מזלזלת בהם, אבל הידע שלהם מי בכל אזור, למי שייך, האם היהדות שלו, הקשר וזה, לא היו שותפים. לכן העניין הזה, באמת, אני באתי היום לשמוע, כי אני פועלת. שרים, דיברתי עם שר האוצר, דיברתי עם שר הקליטה, עם עוד שרים דיברתי, וכל אחד, אנשים חושבים בגלל תקציב. חבר'ה, לא בגלל תקציב, זה לא, החלטה צריכה להיות. לכן אני חושבת, אני מקווה שיש נציג משרד הקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הוא בזום כי הוא במחוזי, אפרים נגוסה, הוא היה חבר בוועדת קנפו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אני מאוד אשמח שנציג של משרד הקליטה ייתן לנו תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. תודה, חברת הכנסת מלקו. חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשתדל להיות קצר כדי שאני אוכל לשמוע את הנתונים. אני רק אגיד, כשאנחנו מדברים על ממתינים, המשמעות היא שאותו ממתין הוא תלוש מהמציאות. כל זמן שהוא נמצא באיזושהי מציאות אחרת ועוד לא עלתה מחשבתו לעלות ארצה, הוא חי את החיים שלו, הוא חי את היום-יום שלו, לא משנה באיזו תצורה, בכפר, בעיר, איפה שזה לא יהיה. ברגע שהוא נכנס להגדרה של ממתין, מכל מיני קונסטלציות שנוצרו במרוצת השנים, העשורים האחרונים, אנחנו מדברים על אנשים שחיים באופן תלוש מהיום-יום, מהחיים היום-יומיים שלהם, באיזושהי ציפייה, והדבר הזה חייב, חייב להיפסק. יש לנו שלוש תצורות של ממתינים. אני מנכיח בוועדה הזאת כבר שנתיים וחצי את סוגיית זכאי השבות מיהדות תיגראי שנמצאים שם כ-5,700. דיברנו על המספרים האלה שאחת הבעיות של זכאי שבות מאתיופיה היא שבשונה מכל המקומות, כפי שאמר היושב ראש, שצריך ממש לבדוק את העניין הזה. כלומר, אין לך אילו שהם מסמכים או קהילות יהודיות מסודרות שאתה אומר, מי שמעיד על כך יכול לעלות כזכאי שבות, והדבר הזה חייב לקבל תשובה ומענה. היה עניין של חוסר תקנים, התקנים האלה, האוצר הקצה אותם למשרד הפנים, יש עשרה תקנים שהאוצר הקצה למשרד הפנים, הוא רק צריך לממש את זה. ואני לא ראיתי קול קורא שיצא שאומר אלה האנשים שאנחנו רוצים או אלה ההגדרות, לא יצא, ואנחנו מדברים כבר כמה וכמה חודשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדי שאני אבין, אותם תקנים מיועדים לדסק ייעודי שיטפל בזכאי השבות או גם באותה רשימה של 1,226 ממתינים? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, 1,226 כבר נבדקו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה אחת, אני אסביר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק לנושא זכאי השבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היה בעבר דסק של בדיקת שבות, כפי שאמרתי, הוא שונה משאר העולם, ולכן הייתה מחלקה כזאת במנהל הגירה ואוכלוסין, וזה, אני מניח, הופסק גם בגלל שהיה פחות צורך או גם עניינים כלכליים. נתבקשתי, פעלתי בעניין הזה, השגנו עשרה תקנים והדבר צריך לקרות אתמול. ואני לא מבין למה הדבר הזה לא קורה, וחבל, זה ממש עינוי של אנשים שממתינים. אגב, תשובה שלילית זה גם בסדר, גם תשובה שלילית שנבדקה בפרדיגמה שונה היא גם טובה, אבל לא תשובה שלילית כפי שמקבלים. אתמול רק אני יודע על מישהו שקיבל תשובה שלילית שעד עצם רגע זה הוא בוכה ונפל למשכב בגלל העניין הזה, וחבל שהדברים האלה לא קורים. יש לנו שלושה סוגי צירים של המתנה, ובזה אני אסיים. ציר המתנה אחד הוא זכאי שבות, אנחנו מניחים שיש לנו משהו כמו 4,000 בסופו של דבר, מתוך ה-5,700 ועוד אנשים שנמצאים בגונדר ובאדיס, יש כ-4,000 זכאי שבות, רק צריך לבדוק ולאשר אותם. זה ציר אחד שבעיניי הוא חוק, הוא לא צריך שום כסף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, יש את אלה שאושרו, גם לא באו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נכון, אבל אלה עולים, בקצב איטי, אבל עולים. אבל אני מדבר כרגע על בדיקה. זה ציר אחד, אדוני היושב ראש. הציר השני הוא אותם 1,226 אנשים שכבר עברו את הבדיקות, כפי שאמרה חברתי קודם לכן, כל האנשים פה אומרים, עברו את הבדיקות וצריך לראות איפה זה חונה ולצורך כך המתווה אמור לתת לזה מענה, איפה זה חונה? כסף זו לא הבעיה, זו החלטה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> והדבר השלישי הוא כ-8,000 פוטנציאל של ממתינים שלא נבדקו, הם נמצאים בתוך המאגר הזה של ממתינים, וגם מהם צריכים לקבל תשובה. בזה אני אסיים עכשיו, כפי שאמרתי, אדם שמוגדר כממתין הוא אדם תלוש מהחיים והמציאות היא מאוד, מאוד קשה ומורכבת. אנחנו כיוצאי אתיופיה מקבלים פניות בכל שעה נתונה, בכל שעה נתונה אנחנו מקבלים פניות מאנשים שממתינים שם, מי שנמצא בסכנה כי עכשיו חטפו אותו, או זה שכרגע באים אליו ואומרים, אתה יהודי ולכן אתה לא תקבל, באתיופיה, לא תקבל א', ב', ג', ד. בואו ניתן תשובות, אני לא אומר שכולם צריכים לעלות, אני אומר שכולם צריכים לקבל תשובות לכאן או לכאן, אבל אחרי שייבדקו ביושר ובעין טובה, מה שנקרא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אדוני. ברשותכם, חבריי, אני מבקש, מכיוון שאנחנו לא בדיון ראשון ועקרוני, אלא בדיון ששואף להיות מעשי, אני מבקש לפתוח במשרדי הממשלה. נציג משרד העלייה והקליטה נמצא אצלנו, אבל אני ברשותכם רוצה להתחיל דווקא עם מי שטרחו ובאו לבית הזה ולפנות למשרד הפנים ואני רוצה את התייחסותכן, חברותיי, קודם כול לשני דברים. א', אני מבקש להבין את ההיקף המספרי של נושא השבות ולהבין כמה בקשות תלויות ועומדות היום במשרד הפנים, ברשות האוכלוסין וההגירה, כמה פניות מגיעות, מה קצב הפניות שמגיעות של זכאי שבות, האם אנחנו מדברים על מאות בשנה, על עשרות בשנה? אני מבקש להבין את ההיקפים. זו סוגיה אחת. והסוגיה השנייה שאני מבקש להבין, מכיוון שלרשות האוכלוסין וההגירה יש תפקיד מיוחד למול העלייה של אנשים מאתיופיה, של זכאי שבות מאתיופיה לעומת התפקיד שהרשות משחקת למול יתר מדינות העולם, שם הסוכנות מובילה את תהליך הבירור, או נתיב כשמדובר בארצות אחרות, אז באמת התחדד הצורך הזה בדסק ייחודי. אני מבין מהרב סולומון שבקיא ממני בעניין שמבחינת תקנון הדבר הזה הוסדר. אני מבקש לקבל עדכון על ההליכים להקמת הדסק ומה קורה, מה הליכי הטיפול בבקשות לעלייה של זכאי שבות עד שיוקם אותו דסק ייעודי, מה כרגע הטיפול בנושא הזה? אני אשמח להתייחסות שלכן. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> צוהריים טובים, שמי מיכל יוספוף, אני מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות ברשות. בואו נגיד ככה, דסק שבות הוא לא תחתיי, אני יותר מטפלת בהחלטות ממשלה, אבל אני אנסה לענות לגבי שבות מאחר ומנהלת האגף לא יכלה להגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי מנהלת האגף? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> רונית אליאן. אני אנסה לייצג אותה בכבוד. בגדול, דסק שבות מטפל באופן שוטף בכל הבקשות שמגיעות לדסק בנושא של שבות, זה היום המסלול למעשה של העלייה מאתיופיה. לצערנו הרב, יש שם מישהי אחת שמטפלת בתחום הזה. נכון שקיבלנו הבטחות, כמו שאמר חבר הכנסת סולומון, לעשרה תקנים נוספים, על ידי משרד האוצר, אבל עד היום לא קיבלנו אישור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עשרה תקנים פה למשרד הפנים או שישלחו לאתיופיה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כאן. אנחנו ביקשנו בגדול 23 תקנים, זה כולל גם פה וגם באתיופיה, אבל משרד האוצר נתן לנו אישור לעשרה תקנים. עד היום לא קיבלנו אישור בכתב על הנושא הזה ולא קיבלנו שום דבר על זה, זו רק הייתה איזושהי הבטחה. זה בנושא הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לגבי המספרים, אין לי כרגע מספרים מדויקים לגבי כמה בקשות, אבל זה בערך מה שדיבר חבר הכנסת סולומון על פי הידיעה שלנו לגבי מה הפוטנציאל. הפוטנציאל הזה לא חייב להיות 5,000, כי כל אחד יכול לבוא היום ולהגיש בקשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור לי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אי אפשר לתחום את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני לא שאלתי לגבי הפוטנציאל. תודה על הדברים. קודם כול, אני אומר את הדבר הבא, גם בסיכום תצא פנייה למשרד האוצר, אנחנו נברר את הסוגיה הזאת ואני מבקש שמהדיון הבא רפרנטית האוצר הרלוונטית - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, בדיון - - - הוא אמר לי שהוא ייתן עשר התקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אנחנו נבקש שרפרנטית האוצר הרלוונטית, במקרה הזה של רשות ההגירה והאוכלוסין, תהיה כאן, וגם לפני שנתכנס בעוד חודש אנחנו נפנה למשרד האוצר ונדרוש תשובה, הקציתם את התקנים או לא. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בהנחה שהנושא הזה מסתדר, מניסיונך, תוך כמה זמן הדסק הזה יוקם? ברגע שאתם מקבלים את האישור לגיוס כח אדם, תוך כמה זמן להערכתך ניתן להקים את הדסק? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני מאמינה שזה ייקח זמן מאחר והיום יש תהליך סדור של מכרזים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על מה אנחנו מדברים? חודשים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מספר חודשים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. השאלה השנייה, אני אומר עוד פעם, בוודאי הפוטנציאל, קשה לאמוד אותו, אבל אני רוצה להבין בפועל כמה בקשות הוגשו בשנת 2024 ועד עכשיו, עד תום השליש הראשון של 2025, כמה בקשות של אנשים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין לי את זה כרגע פה זמין. אני ארשום לי הערה, אני אשלח את זה לוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה יצא בסיכום. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נעביר לך את הנתונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני פה אומר לסיכום, אני מבקש לקבל תוך שבעה ימים פרטים לגבי מספר הבקשות של אנשים לקבלת אשרת עלייה מכוח חוק השבות מאתיופיה ב-2024 ובארבעת החודשים הראשונים של 2025. אני מבקש לדעת כמה בקשות אושרו, כמה בקשות נדחו, וכמה בקשות עודן ממתינות לבירור. זה צריך להיות פרט שמאוד קל לספק. ורשמנו לפנינו שכרגע ישנה עובדת אחת במכלול שמטפל בזה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> עובדת אחת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה כדי להבין, אותה עובדת מטפלת בבקשות שמגיעות מאתיופיה, נכון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בקשות שמוגשות בארץ, לא באתיופיה, קרובי המשפחה מגישים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור, אבל היא מטפלת בזכאות לעלייה מאתיופיה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא שיש תקן אחד שמטפל - - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, היא מיועדת לטפל בעניין הזה. האם לסוכנות היהודית כן יש נתונים מספריים כמה עולים הגיעו מכח חוק השבות מאתיופיה ב-2024 וב-2025? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אני על זה, לפני זה אני רוצה לתת את ההקשר. הבטאמו יוסף, מנהל פרויקט אתיופיה בסוכנות. אנחנו גורם ביצוע, ברגע שמגיע אישור עלייה, בין אם זה מהחלטת הממשלה או חוק השבות, אנחנו פועלים להביא אותם כמה שיותר מהר לישראל. מתחילת השנה עלו 56 עולים, עולים שאנחנו הבאנו מאתיופיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על פי חוק השבות? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> רק חוק השבות. יש כרגע 42 שממתינים, שקיבלו אישור, חלקם, אנחנו מאחסנים אותם בבית מלון במימון מלא שלנו, שנקבל את תעודת המעבר להטיס אותם לישראל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה לא יכולים להגיע? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> בסוף, רוב אלה שמגיעים, מגיעים מהכפרים. בסוף אתה צריך מסמכי יציאה מאתיופיה. יש כרגע איזה פתרון שהוסדר אתמול בערב, אני מאמין שבשבוע-שבועיים הקרובים - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אתם עושים את זה בשיתוף עם משרד החוץ? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה זה צריך לקחת הרבה זמן? אני לא מבינה את זה, זה לא רק עכשיו, גם בפעם הקודמת. אלה לא מיליון אנשים שמגיעים ביום אחד, פה 50 ומשהו אנשים, מה הסיפור? באמת, אני לא מבינה את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף נבקש ממשרד החוץ להתייחס. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ברגע שיש אישור אנחנו מביאים אותם מהר. בשנה הקודמת הגיעו כ-100 עולים זכאי שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ב-2024? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ב-2024. אנחנו יודעים לענות על אלה שקיבלו אישור עלייה. יש לנו שם משרדים גם בגונדר וגם באדיס. זאת אומרת, אם במידה וצריך לעשות משהו הרבה יותר משמעותי, יש לנו שם את כוח האדם ואת התשתית לבצע כל משימה שצריך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עכשיו אני רק רוצה להבין. הרי המטרה שלנו היא לעשות הבחנה בין מקומות שבהם גם אם יש בעיות בירוקרטיות מסוימות, המסלול פועל. אין טעם לבזבז זמן, גם של הוועדה וגם של כל האנשים הטובים שפה על דברים שבגדול לא קיימת בהם בעיה מערכתית. תמיד אפשר להשתפר, אני רוצה להבין את עמדת הסוכנות או את הניתוח של הסוכנות, האם המספרים הללו בגדול משקפים את הפוטנציאל של המסלול הזה, את היקף הבקשות, או שכן יש לנו פה איזשהו פקק משמעותי, פרוצדורלי, שקשור בתקנים,? כמה להערכת הסוכנות היהודית, אתם לא אחראיים לתת את האישור, אבל הסוכנות היהודית בסופו של דבר מנתחת את המציאות ואתם שם נמצאים, מה להערכתך כרגע היקף זכאי השבות שרוצים לעלות, שהתחילו בפעולה לקראת עלייה? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> מספרים מדויקים אין לי, אני יכול להעריך ככמה מאות, כי בסוף הפניות מגיעות אלינו, שאנחנו נסייע בתהליך ההגשה. אנחנו כמובן נותנים להם את המסמכים שדרכם מגישים את בקשת השבות. גם לפני פחות משנה היינו בתיגראי ביחד עם חבר הכנסת משה סולומון, שליח הסוכנות היה שמה, וגם שם אנחנו מעריכים שיש כמה מאות, והפוטנציאל הוא קיים, במידה ויהיה אישור של מישהו שהוא זכאי שבות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה אבל לנסות להבין ממך, הבטאמו היקר, מה להערכתך היום מוקד הקושי? אתה אומר שיש בשתי הקהילות להערכתך כמה מאות בכל קהילה שהם לא רק זכאי שבות, אלא מהדיאלוג של הסוכנות איתם עולה שהם רוצים להתניע את הליך העלייה, איפה האתגר או האתגרים? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> צריך לבדוק את הבקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, אתה מאשר, כי תראה, גם יכול להיות שיש בעיה במילוי הטפסים, שיש מאות אנשים שרוצים, אבל כשנקבל את הנתונים ממשרד הפנים, נגלה שהם לא קיבלו מאות בקשות, שהם קיבלו עשרות בקשות. ואם הם קיבלו רק עשרות בקשות, 56 עולים בארבעה חודשים זה יפה. אני שואל האם למיטב ידיעתך יש כרגע מצב שיש בצינור כמה מאות בקשות שממתינות להכרעה כרגע של אותה עובדת מסורה, ואם היום במקום עובדת מסורה אחת היו עשרה עובדים מסורים, היינו רואים מספרים של כמה מאות ולא מספרים של 100, האם זה שורש העניין? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> קודם כול, כן, כי בסוף עובדת אחת נדרשת גם לבדוק את התיקים, וגם, אני לא אענה בשם רשות האוכלוסין, ממה שאני מכיר אני אומר, בסוף הבקשות של מי שרוצה להגיש מגיעות אלינו. אני מאמין שאם היה עוד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יצאו מאות - - - << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אני אענה על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבקשות עוברות דרככם? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> לא, בסוף הטלפונים מגיעים אליי ואני מפנה אותם לטופס הרלוונטי ולמייל שאליו שולחים את הבקשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולמיטב שיפוטך, יש מאות בקשות ב-2024? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אני מכיר שיש הרבה בקשות שמגיעות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לקבל נתון מדויק, מספרי, אין סיבה שלא, כמה בקשות הגיעו ב-2024, כמה טופלו ומה תוצאות הטיפול, התקבלו או נדחו? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מחילה שאני יצאתי, בחלק מהדברים עדכנו אותי, מחילה, היה פה איזה ראיון שתואם מראש. אבל מעבר לפניות, יש רשימות מסודרות של זכאי שבות. יש רשימות, שלחו כאן מהקהילה, רבנים מהקהילה הלכו לשם, עשו רשימות. אני לא יודע להגיד ב-100% שאכן הרשימות האלה הן מדויקות, אבל בסוף יש רשימות מסודרות לעניין הזה, ואם כל הבעיה הייתה עד כה עניין של כוח אדם, ואני מבין, אישה אחת שמטפלת בזה זה עומס גדול מאוד, מאוד, אם הבעיה הייתה תקנים, אני לא מצליח להבין למה לא ביצענו את זה כבר, למה קול קורא צריך לצאת עוד כמה חודשים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לומר, חבר הכנסת סולומון, א', ישנה עמדה של רשות האוכלוסין וההגירה שבצד ההצהרות, לא הגיע האישור לעשרת התקנים, זה אתה ואני נבדוק, בסדר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסופו של דבר, הצהרות לחוד, אבל כדי שמערכת בירוקרטית ממשלתית תוציא מכרז, היא צריכה אישור תקנון מאגף התקציבים. א', אנחנו נחזור עם תשובה, ואני בטוח שאם עוד לא התקבל האישור הרשמי, בעזרתך, כמי שהוביל את הנושא, ובעזרתה של חברת הכנסת צגה מלקו, נדאג שיהיה את האישור. הנקודה, ופה אולי מישהי מכן תוכל - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לפני שאני יוצאת, תסלחו לי, פה יש שני דברים. אם מי שחוק השבות, וכמו שנציג הסוכנות הבטאמו אמר, הגיעו לתיגראי ויש את הרשימה, יבדקו, זו לא בעיה, יבדקו, זה לא כל מי שמגיש מקבל. אבל יש גם אוכלוסייה, קבוצה שנייה שדיברנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנבדקה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כבר נבדקה. 1,226, הם לא חוק שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף מגיעים אליהם, שנייה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, הבנתי. למה אני שואלת את זה? משרד הפנים, תראה, בנושא של זכאות עלייה, חוק השבות וכל זה, אני לא חושבת שבינתיים בדקו את זה, רק אלה שבדקו אותם, מספרם קטן. מה שהבטאמו אמר, חלק הגיעו, חלק 56, מחכים, זו בירוקרטיה. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ציינתי מי שאושר, אני לא יודע מי בתהליך בדיקה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, מי שאושר. אבל אני מדברת פה, לפני שאני באמת יוצאת, ויש קבוצה, לא חוק שבות, ועל פי קריטריון של החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה ה-1,226. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אלה באמת מכל האנשים אני מרגישה שהם נופלים בין הכיסאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברת הכנסת מלקו, תכף אנחנו נגיע לקבוצה הזאת, אבל אני רגע רוצה לעשות הבחנה אחת, אני אקח עוד דקה. הנושא של 1,226 הממתינים זאת סוגיה של מדיניות ממשלתית, בסדר? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ופה אנחנו מבקשים לקבל עוד מעט את ההתייחסות, מה המדיניות של ממשלת ישראל, זה דרג מיניסטריאלי. יכול להיות שאנחנו נבקש משר העלייה והקליטה ומשר הפנים, מכיוון שזה לא רק חוק השבות, זה חוק הכניסה לישראל, הממתינים << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נבקש משני השרים הללו, או בכתב או להגיע לכאן, ולומר מה המדיניות. לגבי חוק השבות, אין בכלל שאלה של מדיניות, יש חוק. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במקרה אחד החוקים החשובים שמגדירים מהי מדינת ישראל ולשם מה היא נוסדה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בעניין הזה ממש לא מעניינת מדיניות השרים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממש לא מעניין מה חושב פלוני אלמוני, גם אם הוא שר, על עלייה כזו או אחרת. יש חוק, יש מי שקובע זכאות, הכול בסדר. ולכן אני בכוונה, לא שאני חושב שיש קבוצה אחת יותר חשובה, קבוצה אחרת, כל אדם, כולם חשובים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, גם אני לא התכוונתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני בכוונה רוצה קודם לפתור את הדבר שעל פניו אמור להיות יותר פשוט, כי זה לא עניין של מדיניות, זה עניין בירוקרטי. אז אני רוצה להבין, קודם כול לפצח אותם, אנחנו עוד שנייה נגיע לסיפור הממתינים. ומכיוון שמבחינתי חסר נתון מאוד מרכזי, אני אומר, אני מבקש תוך שבעה ימים להמציא לוועדה את הנתונים המספריים על 2024 ועל ארבעת החודשים של 2025. אני רוצה, בעקבות הערת חבר הכנסת סולומון, לשאול האם כשאותה עובדת מסורה, ובעתיד בתקווה עוד עובדים, בודקים את הזכאות, האם הם מסתייעים ברשימות שקיימות במערכת לגבי הקשר בין המבקשים לבין קהילת ביתא ישראל ולמשפחות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני רוצה בבקשה לציין שהרשימות, כבודן במקומו מונח, אנחנו מסתייעים בהן, אבל חייבים לקבל בקשות, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זהו. הרשימה היא כלי לסייע לנו, אבל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שאני שואל, האם אתם מסתייעים. תראו, מדינת ישראל לא מודיעה לבן אדם שהיא החליטה שהוא יעלה אם הוא לא מבקש לעלות, לשם עוד לא הגענו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אף אחד לא מתקשר לבן אדם ואומר, תארוז ותעלה כשהוא לא רוצה לעלות, ברור שיש בקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש פעמים גם כאלה, אני חייב להגיד לך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקווה שלא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש גם כאלה מאירופה שאומרים לאנשים, תארזו ותבואו לכאן, ראיתי גם את זה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כל עוד המשפחה לא מגישה בקשה, אין לנו מה לעשות עם אותה רשימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לי, אני רק רוצה לוודא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתקן. אני מסכים שאין לכל הרשימה באמת בקשות, אבל יש כ-1,000 בקשות מהרשימה הזאת שכבר הוגשו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהוגשו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שהוגשו. אני בעצמי נגעתי ב-800 מתוכן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכמה מתוכן, למיטב ידיעתך, קיבלו מענה, בין אם בעלייה, בין אם בדחייה מנומקת? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע שחלקם קיבלו, אני לא יודע להגיד מספר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שאנחנו מבקשים לדעת. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו נעביר את הנתונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עכשיו אני מבקש רגע לפנות לחברנו ממשרד החוץ ולהבין האם אתגר המסמכים, אתגר תעודות המעבר, הדרכונים, מהווה צוואר בקבוק רציני, או שזה עוד עניין בירוקרטי שאתם יודעים לטפל בו, אולי מעכב בכמה שבועות את המהלך. מה תמונת המצב הבירוקרטית בנושא הזה? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. לעצם השאלה שהועלתה אני אציין שהנושא עלה גם בפגישה של שר החוץ שביקר באתיופיה ונפגש עם עמיתו שם. בפגישה עלתה הסוגיה והועלתה בקשה לפתור את הבעיה גם בדרגים שלהם וגם בדרגים שלנו. אנחנו מצאנו פתרון בעבודה יחד עם נציגי הסוכנות, אנחנו יודעים היום לקבל בקשות לעלייה. אם הבקשות מוגשות עם כל המסמכים ובצורה תקינה, אין בעיה, ההגעה היא כמו בכל מקום אחר, עם אשרת עלייה בדרכון. אם קיימת בעיה לקבלת מסמך נסיעה לאותו מבקש עלייה, אנחנו יודעים להנפיק מסמך חלופי, זה מסמך של מדינת ישראל. רק צריך לציין שבמקרה הזה יש עדיין איזשהו טיפול בירוקרטי לא רק של הצד הישראלי, גם של הצד האתיופי, בקבלת אישור של האתיופים על אותו מסמך נסיעה ליציאתו. כלומר, זה לא די בסיום הטיפול שלנו במתן אשרת עלייה שלנו שעל סמך האשרה הוא יכול להגיע לישראל, אלא עוד פעולה. יוכל להרחיב על זה אחר כך הבטאמו, על הצד האתיופי, שגם הם בודקים ונותנים אישור כדי שיאפשרו לאותו עולה לקבל. מקורה של הבעיה הוא בהיעדר אישור לאזרחות כפולה, האתיופים לא מאשרים אזרחות כפולה, וברגע שהם יודעים שהוגשה בקשה לעלייה, ברגע שהם כבר יודעים שיש בקשה כזו, הם עוצרים הנפקת מסמך נסיעה. הם אומרים, אנחנו לא ננפיק לו כי הוא כבר לא יהיה אזרח שלנו, ברגע שהוא עולה הוא יצטרך לוותר, הוא לא יהיה גם בשליטתנו, הוא יהיה במדינה אחרת, הם מראש עוצרים את ההנפקה. לכן זה עלה בשיח שהיה שמה באתיופיה. אנחנו נקווה שכן יפתרו את זה, היה ולא יפתרו, אנחנו נידרש לפתור את זה ברמה שלנו על בסיס מסמך נסיעה הנקראת תמהיל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון לרגע זה, למיטב ידיעתך, שתי שאלות מעשיות, א', היום, האם כתוצאה מהשלב הזה בתהליך הבירוקרטי יש פקק? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה לא שיש איזו רשימה של עשרות ממתינים. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> זה לא שיש לי חוסר ב - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש פקק. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, הוא שואל אבל האם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, שנייה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי שיש, אנחנו יודעים להגיד שיש ממתינים. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, אבל שאלתו של היושב ראש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה שישנו עיכוב של כמה שבועות כי יש פה עוד לג בירוקרטי שלא קיים במקרים אחרים, זה לא פקק, זה עיכוב מצער, הלוואי ויוכלו לעשות את זה שזו תהיה עלייה תוך יום מרגע שהם קיבלו את האישור, אני רוצה להבין את עוצמת העיכוב. האם בסופו של דבר אנחנו נמצאים פה במשהו שלוקח חודשים, שיש עליו סימן שאלה ובסוף חצי מהממתינים בשלב הזה לא יקבלו את האישור? עד כמה מדובר ב - - - << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני ארחיב פה ואגע בנקודה הזו גם כן. אנחנו ממתינים לתשובה של שר החוץ מאתיופיה בנושא הזה שהוא נשאל. אנחנו כנראה נקבל את התשובה הזו, ברגע שנקבל את התשובה, אני אשמח גם לעדכן פה את יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לרוב התהליך הזה לוקח כמה זמן, מהניסיון שלכם עד עכשיו? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אם החסם יוסר מהנפקת מסמכי נסיעה, החסם של האתיופים מהנפקת מסמך נסיעה למבקשי עלייה, כמובן שזה יהיה יותר מהיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור, אבל עכשיו, במצב הנוכחי. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> גם עכשיו אין לנו למעשה מצוקה של מסמך נסיעה שאני יכול להגיד, מרגע שאנחנו מקבלים את האישורים עליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה זמן זה לוקח להערכתך? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> הבטאמו, תן דוגמה של כמה זמן מרגע שביקשנו. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ברגע שאני מקבל את מסמך הנסיעה, מבחינתי תוך שבוע אני מוציא אותם. אם זה תמהיל ישראלי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל השאלה לא הייתה כזו, כמה זמן אתם מוציאים. מהניסיון שלך, כמה זמן לוקח כל התהליך הבירוקרטי הזה למול השלטונות האתיופיים? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> בשנה הקודמת זה לקח הרבה זמן, כמה חודשים. אני מאמין עכשיו שנמצא, אני אומר מאתמול בערב, משיחה שהתקיימה ביחד גם עם רשות האוכלוסין ומשרד החוץ, אני מאמין שזה עניין של שבועות עד שתיפתר כל הבעיה לגמרי שתגרום לעיכוב. ובאופן כללי אני אומר, מרגע שמקבלים את האישור שמגיע מרשות אוכלוסין, כולל מסמכי היציאה, עולה יכול להגיע תוך חודש-חודש וחצי לישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני אוסיף שאנחנו כמובן נשתף פעולה עם כל החלטה שתתקבל, ואם יצטרכו לזרז, נזרז. כמובן שגם אנחנו נשמח לקבל את התקנים, שדיברנו על התקנים, גם תקנים בחו"ל להצבה כדי לזרז כל פעולה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל זה אבל זה תלוי קודם כול בלקבל תשובה אם יש בעיה או אין בעיה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל גם במצב הנוכחי שיש בעיה, זו לא אבן הנגף המרכזית, נכון? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> נכון, ואנחנו נשמח - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא זו אבן הנגף. המטרה שלנו היא לזהות איפה אבני הנגף ולסלק אותן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ואותם 100 זכאי שבות בקירוב שהבנתי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, יש 42, יש לנו את המספר המדויק. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ה-56 שהגיעו מתחילת השנה המתינו חודש וחצי, בלחץ חודשיים. מתוך 42, 20 כבר נמצאים בבית מלון שאנחנו איחסנו אותם, כנראה פתרון של מסמך מקומי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והעיכוב אצלם הוא גם של חודשים ספורים? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן. יש כאלה שאנחנו לא מצליחים לאתר אותם כי הדרכים חסומות וזה, לא אכנס לכל תיק ותיק, אבל עקרונית, ברגע שמסמך הנסיעה יגיע, מקצה לקצה ימתינו בלחץ חודשיים עד שלושה, בלחץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אנחנו נשמח גם, כבוד היושב ראש, לקבל את תשובת שר החוץ שלהם שבו הוא התבקש באמת לסייע ולהסיר כל מיני חסמים, לאו דווקא רק החסם של מסמכי נסיעה, אולי נזכה לסיוע של הרשויות המקומיות שם וזירוז הפעולה כולה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אנחנו כמובן נבקש עדכון לקראת ישיבת המעקב, איפה עומדים המאמצים הדיפלומטיים, בסדר גמור. אני רוצה רגע לסכם את העניין הזה, אלא אם מישהו מבקש להתייחס ברמה הקונקרטית לנושא של זכאי השבות, יש מישהו שמבקש? אני אומר עוד פעם, כרגע התייחסות ספציפית לנושא זכאי השבות. בבקשה, מר עציון. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> שלום. אני באמת אתן התייחסות ממוקדת שהיא אולי לא לדיון כרגע לאור הערתך שאתה לא רוצה דברים כלליים, אבל בכל אופן, העובדות הן עובדות. בגונדר ממתינים רבים מאזור גוג'ם. אזור גוג'ם, ההתנצרות הייתה שם מאוחרת מאוד, אל תוך המאה ה-20. הווי אומר שיש שם רבים מאוד שהם נכדי יהודים וזכאי שבות. אף על פי כן, הדבר לא משתקף בבקשות, מכמה סיבות. א', יש סוג של חולשה ורפיון ואי ידיעה איך מגישים בקשות כאלה, גם של קרוביהם בארץ. ויש גם, וזה לא דובר עד עכשיו, יש גם כאלה שאין להם קרובים בארץ. עדיין הפוטנציאל הוא גדול מאוד, ופשוט הם עצמם לא יודעים את זה או לא תמיד יודעים, או לא תמיד מודעים שזה מנוף שמאפשר בקשות עלייה אפקטיביות. אנחנו יודעים את זה מתחקירים שעשינו בצורה מאוד בהירה, כולל רשימות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אגב, על פי חוק השבות והפרשנות שלו היום, התנצרות של דור ההורים או דור הסבים כן מפקיעה את זכות השבות מהנכד או לא? << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> זה הדנג"ץ פלונית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> זה אומר, אם יש התנצרות של הסב - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המרת דת. << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> אם יש המרת דת של סבא, כלומר, אם יש סבא יהודי והמרת דת של הבן, הנכד יכול להיות זכאי וזה תלוי בשאלה האם הוא ממשיך להחזיק בדת החדשה. זאת אומרת, אם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם הוא בן דת אחרת. << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> בדיוק. אם גם הוא ממשיך להחזיק בדת, הוא איבד את הזכאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואם המרת הדת אבל היא של הסב? << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> הסב, הוא אפילו כבר לא נכד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, זה מה שרציתי פשוט להבין. << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> אבל זה לא לפי הדנג"ץ, זה פשוט בגלל שהסבא לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. לכן אני רוצה רגע לדייק, פשוט אני אומר את זה בתגובה לדבריו של מר עציון, שצריך לבוא ולומר, גם כאן יש רגע הבחנה. השאלה באיזה דור בוצעה המרת הדת, ואז יש שאלה האם הנכד נחשב כבן דת אחרת באורח חייו או במבחנים, עוד פעם, לא של הדת האחרת, אלא במבחנים של הפרקטיקה. לכן צריך גם לבוא ולומר שאם המרת הדת הייתה בדור הסבים והסבתות, גם אם זה קרה במאה הקודמת והיה יחסית מאוחר, אנחנו באתגר של השבה ליהדות ולא באתגר של זכאות שבות. אני לא מחווה כרגע עמדה בעניין, אני אומר, זו פרשנות חוק השבות כפי שהיא קיימת היום במדינת ישראל, נכון? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אני לא חותם על זה ב-100%, זה פתוח לבירור. בכל אופן, מה שאני אמרתי זה על אנשים שנולדו לסב יהודי כאשר הוא היה יהודי ואחר כך אורח החיים השתנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מר עציון, אני אשמח, עוד פעם, כמו בהרבה מאוד דיונים, אני בגדר תלמיד שלומד מרבותיו. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אנחנו נשמח מאוד לחשוף אותך לכל הסוגיה הזאת, בשמחה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אשמח לקבל מידע, אני אשמח לקבל חומר, גם כתוב, גם אפשר להיפגש. אני רק רוצה להדגיש עוד פעם, אני מבין את הפרופורציות המספריות, אבל בסופו של דבר, אם המציאות היום היא שיש בערך כ-1,000 זכאי שבות שאין לגביהם ויכוח והם רוצים להגיע, רגע, אנחנו נגיע לדו"ח קנפו בהמשך הדיונים שלנו, אבל בואו קודם כול נביא 1,000 זכאי שבות שאין עליהם ויכוח ושהם מעוניינים להגיע לכאן. וברגע שגם נתניע אותם, אולי אנחנו נהיה במצב שאנחנו לא סוגרים מרכזי קליטה כי אין עולים מאתיופיה. כי זה כרגע מה שקורה במדינת ישראל כשיש 1,000 איש שהם זכאי חוק השבות וצריכים להגיע. כן, גברתי. << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> שלום, אני רחל פיש בן ישראל, אני עורכת דין במרכז הסיוע לעולים של המרכז הרפורמי לדת ומדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במקרה אני מכיר. << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> במקרה. בהמשך לדברים שנאמרו, אני רציתי קודם כול רק לדייק. לגבי עובדת אחת בדסק שבות, זה לא לבקשות עלייה מאתיופיה, אלא בקשות עלייה בכלל, נכון? אלא אם כן אני טועה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> רק לבקשות מאתיופיה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, רחל, כי גם צריך לבוא ולומר שברוב המדינות בעולם - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין צורך בזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המשימה היא לא ברשות האוכלוסין וההגירה, היא או בנתיב או בסוכנות. << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> לא, יש בקשות עלייה שמוגשות לדסק, אבל אוקיי. בעניין הדברים שנאמרו על בקשות לעלייה של נכדים והמודעות לאיך ובאיזה אופן להגיש בקשות עלייה, בתור מקום שמייצג אנשים שמנסים לעלות לישראל או להגיע במסגרת החלטות ממשלה, אנחנו רואות שהדבר הזה הוא מאוד משמעותי. קודם כול, מבחינת אופן הבחינה של הבקשות של רשות האוכלוסין, אנחנו כאן שמים כל דבר במשבצת הנכונה, אתה זכאי שבות, אתה צריך להיות במסגרת החלטת ממשלה. בפועל, אנשים לא יודעים איך לבקש, מה לבקש, ולרוב לא יודעים גם איך הם הגיעו ובזכות מה. וכשהם מבקשים להביא את קרובי המשפחה שלהם, הם רוצים להתאחד עם בני המשפחה שלהם, הם לא יודעים מכוח מה לבקש. הכוח, המידע, המסמכים והתשובות, הכול נמצא אצל האנשים שעובדים ברשות האוכלוסין. אני חושבת שכשמגיעה בקשה, לא משנה באיזה אפיק היא מגיעה, רשות האוכלוסין צריכה לתת תשובה מנומקת וברורה ולהסביר לאדם הזה איפה הוא בדיוק עומד ומה הקונטקסט שבו הוא נמצא. כשאנשים מבקשים ב-2014 בקשה במסגרת החלטת ממשלה ומקבלים עשר שנים אחר כך תשובה שלילית שהם לא נמצאים ברשימות הממתינים, אבל בסוגריים אף אחד לא אמר להם שהם יכלו לבקש בקשה לפי חוק השבות או יכלו להביא ילד בתור נין כשהוא היה קטין ועכשיו כבר נסגר החלון כי הוא בגיר, זה מחדל. יש כאן בעיה. הרשות היא זו שמחזיקה את כל הסמכות, את כל הכוח, מכל הכיוונים. הם אלה שמקבלים את הבקשות, הם אלה שמחזיקים בנתונים, והם אלה שיכולים לתת לנו תשובה בקונטקסט מאוד מסוים. אני אומרת, לפני שאתם מחלקים את הכול בצורה מאוד מסודרת, אני חושבת שצריכה להיות בחינה של איך בוחנים בקשות. לא צריך לעשות לאנשים ראיונות טלפוניים, אלא לזמן אותם לראיונות פרונטליים, לא צריך לתת לאנשים תשובות חלקיות ולא מנומקות, אלא להסביר להם בדיוק על סמך מה הם הגיעו ומה האפשרויות שעומדות בפניהם, צריך להסביר לאנשים בזמן הגיוני מה הם יכולים לעשות. צריך גם ללכת אחורה ולזכור שאנשים הגיעו לכאן מכוח חוק השבות ואחר כך הגיעו לכאן מכוח מדיניות של גר גורר, ואחר כך המדיניות הזאת הסתיימה והתחילו החלטות ממשלה. אבל האנשים שנמצאים כאן ורוצים להתאחד עם המשפחות שלהם, הם לא יודעים את כל זה, וכל פעם נותנים להם תשובה אחרת וסוגרים עליהם מכיוון אחר. יש פה פערי מידע מאוד, מאוד משמעותיים שצריך לקחת בחשבון כשאתם מתעסקים עם עלייה או בקשה להגעה מאתיופיה, וצריך לזכור שהמטרה היא לאחד משפחות ולתת אפשרות ליהודים לעלות לכאן. צריך לקחת את זה בחשבון, זה ממש לא שחור ולבן, והרשות צריכה לעשות עבודה יותר טובה במתן תשובות מנומקות וברורות לאנשים ולתת להם את כל המידע שהם צריכים לדעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם אותה עובדת שיושבת בדסק גם אחראית על בקשות שמגיעות במסלולים אחרים, למשל של איחוד משפחות? לגבי אתיופיה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כל בקשה שמוגשת, לא משנה באיזה מסלול, היא נבדקת על ידי שבות. זה לא משנה, גם אם הוא בא במסגרת החלטת ממשלה, המבקש הגיע במסגרת החלטת ממשלה, או גם אם הוא הגיע במסגרת חוק השבות. ברגע שמוגשת הבקשה, הבקשה נבדקת על פי חוק השבות, על פי קריטריונים של חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אם האדם מבקש מכוח מסלול אחר? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> איזה מסלול הוא יכול לבקש אם אין מסלול? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הומניטרי, מסלול של החלטת ממשלה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, אלה מסלולים שונים, אלה בדיקות שונות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לאן הוא מגיע? הוא שאל לאן הוא מגיע. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> החלטת ממשלה אין כרגע, זו לא החלטת ממשלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שאל לאן הוא מגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאן זה מגיע? אם אדם מבקש איחוד משפחות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שבות, הבנו לאן זה מגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאן זה מגיע? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> למחלקה לאיחוד משפחות. הוא צריך לפנות לאחת מלשכות מנהל האוכלוסין ולהגיש בקשה מסודרת לאיחוד משפחות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אילו מחלקות יש? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בכל סניף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בכל סניף? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן, בכל סניף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש את הנושא של איחוד משפחות, שזה המסלול ההומניטרי, אם הייתה החלטת ממשלה, או בעצם אני כופר בזה, יש החלטת ממשלה, יש 1,226 אנשים שהיו אמורים להיות פה מכוח החלטת ממשלה, לא צריך לגביהם שום החלטת ממשלה עקרונית נוספת, פשוט צריך שהממשלה תבצע את ההחלטות שלה עצמה, זו לא החלטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ההחלטה שם הוגבלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 1,226 אנשים מכוח ההחלטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ההחלטה הוגבלה ל-3,000. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, בדיוק. 1,226 זה מוגבל, כי 3,000 כבר עלו, לכן צריך החלטת ממשלה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> צריך החלטת ממשלה כדי להביא את השאר. את ה-1,200 שקבעו, צריך החלטת ממשלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צריך להרחיב אותה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ללא החלטת ממשלה אנחנו לא יכולים לעשות דבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה אני מבין, בסדר. אני רוצה לומר לנציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אני מבין את מה שאת אומרת, אנחנו נתייחס לזה בדיוני המעקב הבאים. יש פה שאלה של קבלת המידע וההכוונה והאם המדינה מבינה שתפקידה גם לסייע לעולה או למגיע לישראל במימוש זכויותיו. אני בכוונה עומד כרגע על ההבחנה בין שני המסלולים, אני לא מוכן להכניס את הנושא של זכאי חוק השבות לתוך איזושהי שאלה גורפת וכללית של מדיניות ושל תפקוד. הדרישה שלנו היא ברורה, מי שיכול להגיע לישראל כתוצאה מזכאות שלו על פי חוק השבות, בין המדינה לבין המוסדות הלאומיים האדם הזה צריך לקבל את כל הסיוע כדי לעלות לישראל. אני מבין את מה שאת אומרת ברמה הבירוקרטית ונתייחס לזה, אבל אני אשמח לקבל מכם גם הצעות ורעיונות. אני לא מוכן להקל בדרישה שזכאות חוק השבות בהקשר של עולי אתיופיה תהיה באיזשהו גירעון למול היכולת של כל זכאי חוק השבות במקום אחר בעולם לממש את זכותו לעלות למדינת העם היהודי, זה לא יהיה, וזה כרגע מה שקורה כנראה. << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> אני מסכימה עם מה שאתה אומר, מה שאני ניסיתי רק להסביר זה שכדי שאנשים יוכלו לבקש, הם צריכים לדעת איך הדברים עובדים ולדעת מה האפשרויות שלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, זה נכון, אבל אני גם רוצה לומר עוד פעם פה, פה גם יש הבחנה אולי בין התפקיד של ממשלת ישראל לבין התפקיד של המוסדות הלאומיים. אני לא בטוח שזה התפקיד של משרד הפנים בצורה פרואקטיבית לגשת למדינות זרות וליידע מי זכאי שבות ומי לא, בשביל זה קיים שיתוף הפעולה עם המוסדות הלאומיים. זה מצב שונה כשאדם שנמצא פה בישראל פונה ביחס לקרוב שלו או מנסה לקבל מידע. אבל בסדר, אני אומר עוד פעם, אני בכוונה, אחרי לא מעט דיונים בכנסת שהם כולם ברמה העקרונית, אני מעוניין להתקדם צעד אחרי צעד ולפתור בעיות, ולכן אני אומר עוד פעם, הנושא הזה ידון בפעמים הקודמות. << אורח >> רחל פיש בן ישראל: << אורח >> אני מדברת על רמה פרקטית לחלוטין. אני מדברת על זה שאם בן אדם מבקש להביא קרוב משפחה שלו ולרשות האוכלוסין ידוע איך אותו בן אדם מגיע לכאן ומה האפשרויות שלו, שתתן לו תשובה מלאה, שלא תתן לו תשובה, אתה ביקשת בהחלטת הממשלה ולא במסגרת חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, ברור, אני מבין ואנחנו נטפל בזה בפעמים הבאות. חבר הכנסת סולומון יחליף אותי לפרק זמן מסוים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הוא לא יכול, רק אני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא לא חבר ועדה? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, חבר לשם כבוד. חברת הכנסת מלקו, תודה. אני רק אומר ששאלה שאני מבקש לברר לגבי נושא הרשימות זאת סיטואציה שבה אדם פונה והוא לא מופיע ברשימות, האם יש תהליך מסודר? הוא ישר מקבל? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> על אילו רשימות אתה מדבר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הרשימות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו בודקים את זה, הרשימות הן רק כלי עזר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש בדיקה פרטנית גם אם השם לא מופיע ברשימות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יש בדיקה פרטנית. כן, גם אם השם לא מופיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני מתנצל שאני יוצא לפרק זמן, אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו תכף נעבור לנושא הממתינים, אם יש התייחסויות לנושא השבות, בבקשה, ואז אנחנו נעבור לנושא הממתינים. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> אדוני היושב ראש, לפני שאתה יוצא, אפשר הערה קטנה על החלטת ממשלה 713 ס' 6. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חוזר, אני לא הולך, יש יושבת ראש אחרת עכשיו. << מנהל >> (היו"ר צגה מלקו, 13:05) << מנהל >> << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני מחליפה את היושב ראש כי מי שיכול להחליף אותו בזמן שהוא לא נמצא זה רק מי שחבר בוועדה. אני חברה בוועדת עלייה וקליטה, בגלל זה אני מחליפה אותו. בואו נמשיך בנושא שהתחלנו פה. לפי מה שאני הבנתי, משרד הפנים, עו"ד רחל, מה שהיא העלתה, בעבר דיברנו על זה במיוחד, קבלת קהל, טלפונים, תשובות בזמן, כמה פעמים דיברנו בוועדה. אני מקווה שיש שיפור, או שאתם יכולים גם על זה קצת לתת לנו תמונה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> קודם כול, יש את כל הערוצים שהם יכולים לפנות ללשכות שלנו במנהל האוכלוסין כדי להגיש את הבקשות. יש לנו לשכות ברחבי הארץ מאילת ועד קריית שמונה שהן פתוחות בפניהם כדי להגיש את הבקשות. לגבי מענה טלפוני, יש לנו מרכז מידע שהם יכולים לפנות לשמה, ובמרכז המידע, במידה והמרכז לא יכול לתת את המענה, הוא פונה לגורם המקצועי, מקבל את התשובה ומעבירים את זה הלאה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי. יהודה עציון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יהודה עציון דיבר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> דיבר? סליחה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אתה לא רוצה? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> לא, אני הערתי קודם הערה, אם עכשיו אני מקבל רשות דיבור, אני רוצה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> זכות הדיבור שלך. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אנחנו באמת רוצים להתמקד בדבר שהיושב ראש העלה, ולכאורה גם לפי דבריו וגם לפי דברי אחרים, אין איתו שום בעיה. אני מתכוון שוב לאותם 1,226 שעמדו בקריטריונים של החלטת הממשלה הקודמת, אבל צוין מלכתחילה בהחלטת הממשלה ההיא שתידרש החלטה משלימה במידה שיימצאו יותר מ-3,000, ואכן נמצאו אותם 1,226. ההתמקדות בדבר הזה היא מבחינת הדבר המובן מאליו, אבל דא עקא שזה לא חדש, זה כבר חודשים ארוכים, כולל התייחסויות פה בוועדה עם היושב ראש הקודם, חבר הכנסת פורר, והוועדה וראש הוועדה אומרים דברים ברורים וחד משמעיים ופשוט זה לא קורה. זאת אומרת, שר הקליטה מתעלם, שר הפנים מתעלם, הנציגים שלהם פה, אינני יודע באיזו מידה הם דוברים בשמם או לא, אבל בסופו של דבר זה מסתכם באפס. לכן, אם לוועדה יש כלים כדי לזמן את השרים, כדי לדרוש מהם תשובות באופן אישי ולא באמצעות כל מיני פילטרים, זה דבר שצריך להיעשות. אני מוסיף לכך את ההמלצות או חצי המלצות של ועדת קנפו שלא הסתכמו באופן ברור, אלא דיברו על דרכי פעולה אפשריות, אבל גם בדרכי הפעולה האפשריות, בכולן, הדבר המובן מאליו, שאותם 1,200 שכבר נבדקו בדיקה משרדית, צריך לפעול לגביהם. אגב, חלקם הקטן אומנם נבדק גם באתיופיה, זאת אומרת, עברו ראיונות ועברו - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אדוני, מה שאתה אומר, מקודם היושב ראש אמר, אנחנו נפנה לשני השרים שנוגעים בדבר, זה שר הפנים ושר העלייה והקליטה, אני חושבת שבסיכום גם נסכם את זה, שנזמין אותם לוועדה. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> כן, יפה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מה שאתה אמרת, הנושא של ועדת הפעולה גם, מי שהקים אותה זה שר הקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו ועדה משותפת, זה גם וגם. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> טוב, זה בכל אופן מה שנדרש. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> ועדת קנפו. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שני השרים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> שני שרים? אוקיי, אני מתקנת את עצמי, שני שרים, גם נשאל אותם על זה. הוועדה לא סיכמה שום דבר, אני מרגישה שנשאר פתוח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוועדה נתנה ארבע דפ"אות, כמו שאמר יהודה ציון, ארבע אפשרויות, והשרים צריכים לקבל החלטה, על אילו צירים הולכים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> נכון, בדיוק. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> יפה, אבל מה שאמרתי, שאותם 1,226, הם כלולים בצורה חיובית בכל הדפ"אות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בכל הדפ"אות, נכון. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> ולכן אין שום בעיה מלבד זה שהשרים צריכים לקבל על עצמם להביא את זה להחלטת ממשלה משלימה ולבצע את זה. הם לא עושים את זה, רבותיי, וגברתי היושבת ראש, לא במקרה הם לא עושים את זה. הם לא עושים את זה כי הם מתנגדים בעצם. שר הקליטה בייחוד, אני חייב לומר, זה לא נעים, הוא שלילי בעניין הזה, הוא לא מקבל, הוא רוצה איזה סוג של רוויזיה, סוג של לדון בזה עם חברי כנסת, להגיע לקונצנזוס רחב, כל מיני אמירות שאני לא יודע איפה הן מתחילות ואיפה הן נגמרות מלבד זה שלא מבצעים את זה. זה צריך להיות מאוד חריף, מאוד חריף. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כמו שאמרת, נזמין את שני השרים, אני מקווה שנקבל תשובה בעתיד. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> טוב, זה עניין אחד. הדבר השני, כבר הערתי לגביו קודם, אני לא ארחיב עכשיו, בעניין זכאי חוק השבות. לדעתנו ולפי המעקב שלנו, יש רבים מאוד מעבר לכל מה שפה ידוע בארץ, והדבר לא מקבל שום ביטוי, ובוודאי לא פעולה. מה שדרשה כאן הגברת רחל זה שהמדינה תטען לגביהם, זאת אומרת, תהיה גמישה מספיק כדי לומר למישהו שפונה, אתה יכול לפנות אולי בערוץ שבות. זה מחייב שינוי בדנ"א של כל הטיפול. עכשיו אני רוצה נקודה אחרונה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. יש מספרים? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> יש לנו הרבה דוברים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יהודה, רק שאלה. אתה אומר שישנם מספרים רבים יותר גם באזור גונדר ובאדיס. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> חד משמעית, אנחנו עשינו - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש מספרים לזכאי השבות? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אני אומר, עשינו עבודה, נקרא לה סטטיסטית מדגמית, אבל מדגם רחב שנותן תשובה חיובית, שחלקו הוא מוצק, זאת אומרת - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מי עשה את העבודה הסטטיסטית? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> זה מבוסס על ראיונות שהרב ולדמן ואני עשינו באמצעות קרובי משפחה בארץ ויש לנו סיכומים של הדברים האלה, אנחנו יכולים ורוצים לשתף בהם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אתה מתכוון לאלה ש - - - << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אני מדבר על אלה שממתינים, בייחוד בגונדר והם זכאי שבות ואיש לא יודע על זה, לא הוגשו בקשות, איש לא יודע על זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זכאי שבות וממתינים. 100? 200? 1,000? 2,000? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> סליחה, אנחנו אנשים רציניים ואני לא רוצה לזרוק מספריים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה, אדוני. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> שנייה, יהודה, אני באמת שואל, אני לא שואל את זה כדי סתם לזרוק מספרים, אני אומר, בסוף זה נכנס לתוך איזה מכלול של שיקולים. אתה אומר שיש כבר בדיקה שנעשתה ובסופה יש איזושהי שורה תחתונה? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> כן. שורה תחתונה שהיא לא סופית, כי אמרתי שהבדיקה הייתה מדגמית. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בסופו של דבר, מי שצריך לאשר את הבדיקה הסופית זה משרד הפנים. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> ברור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אנחנו ניקח לתשומת ליבנו. בואו נתקדם, יש עוד דוברים. אדוני, סיכמת? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> כן, יש לי נקודה אחת שקשורה לנושא גיור העולים, אם מותר לי, הערה קצרה, כי זה קשור לקליטה, למעשה, זה מעכב קבלת - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> דיברנו בדיון הקודם, בבוקר היה לנו על מרכז קליטה. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> קיבלתי מידע שבדיון הקודם זה עלה. אני צריך להגיד את זה מידע אישי, אני מטפל באנשים שמתגיירים, ש-300 תעודות גיור תקועות עכשיו ללא חתימה ומוכרחים לפתור את זה, מוכרחים לפתור את זה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש לנו דיון בשבוע הבא. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בדיון הקודם העלינו את זה בדרך אגב. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> בסדר, חשוב לי שזה יעלה ושזה יאמר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בשבוע הבא יהיה דיון בוועדה ואתה מוזמן לבוא, להשמיע את זה. תודה. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> בסדר, תודה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אייצ'לתום מסלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חבר מועצת העיר באשדוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> עורך דין. << אורח >> אייצ'לתום מסלה: << אורח >> צוהריים טובים. עו"ד אייצ'לתום מסלה. אני מביא אותי היום כי אני כעורך דין אומנם לא גובה על זה כסף, אבל פונים אליי הרבה עולים, משפחות של ממתינים שרוצים לעלות ומספרים את הכאב, את הקושי שיש להם. וגם עכשיו דיברו נציגי משרד הפנים, חוסר המענה שיש להם שם, שאפילו מגישים מכתבים או מיילים, לא מקבלים תשובות ומענה. בהחלטת הממשלה 713, הדברים ששם הוחלטו, להקים מרכז מוקד שיתן מענה, אבל לצערי זה לא קרה, הייתי בכמה ועדות גם לפני. ולכן הכי חשוב, לפחות לתת למישהו להרגיש שמטפלים בו, גם אם הם לא עולים מחר, אבל לתת למשפחות פה מענה, מידע, אינפורמציה, איפה הסטטוס של הבקשות שלהם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סליחה, אני שואלת את נציגי משרד הפנים, אלה שהגישו בקשה, למשל יש את אלה שמחכים עכשיו להחלטה, כ-1,200, אבל אחרים שהגישו בקשה, לא ענו לקריטריון, קיבלו תשובה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. הוצאנו מכתבים לכל אלה שלא עמדו בקריטריונים של החלטות הממשלה, לכולם. << אורח >> אייצ'לתום מסלה: << אורח >> קודם כול, אני שמח שאתם נותנים מענים, אבל גם חייב שיהיה מוקד. כי לתת להם מענה שהם לא מופיעים ברשימת הממתינים שנעשתה ב-1999, ב-2010, ואחריה הגיעו עוד ממתינים שנמצאים שמה ולא מופיעים ברשימה של הרב ולדמן שנעשתה בשנים שאמרתי, זה לא רלוונטי. יש רשימות חדשות שהתווספו, צריך לטפל בזה. המשפחות האלה פה בארץ, מה שגורם חוסר המענה זה להוצאות כספיות מיותרות, שפונים לעורכי דין פרטיים, להפעיל לחץ על המשרדים, על הממשלה, וזה חבל. אנחנו יודעים, אני חי בתוך עמי, כמה נדרש לשלם לעורכי דין בשביל כל מיני בקשות שלא לצורך. כי בסופו של דבר, הבקשות או העתירה שמגישים, לא מביאות אותם, מה שמביא אותם זה באמת, כבודכם, אתם צריכים קצת ללחוץ על הממשלה. זה חוסר של תקציב, הכול נבדק, יש החלטות של ועדת קנפו שנתנו שם ארבע מסקנות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אין חוסר תקציב. בעניין עלייה זה לא עניין של תקציב, זה עניין של מדיניות. אבל זה לא תקציב, אני הסברתי מקודם, גם היושב ראש הסביר, זה לא תקציב. << אורח >> אייצ'לתום מסלה: << אורח >> אין בעיה, המדיניות. אני אומר, המדיניות צריכה להשתנות. אם שר קליטה אומר, אני לא רוצה לשמוע, כמו שחברי אמר, זה אומר - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כל עוד שלא שמענו מפיו, אנחנו ניתן לו את הכבוד. תסכם את זה ונמשיך הלאה, יש עוד דוברים. << אורח >> אייצ'לתום מסלה: << אורח >> בעזרת השם, אני מקווה מאוד שכולם יעלו בקרוב, שאחותנו היימנוט גם, שאנחנו הולכים עכשיו להתפלל עבורה, שהיא תחזור לחיק משפחתה, זה הדבר הכי חשוב. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כן, אמן. << אורח >> אייצ'לתום מסלה: << אורח >> וחטופינו יחזרו והחיילים יחזרו בשלום. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה. וורקו גברה, בבקשה. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> שלום, אני וורקו גברה, יושב ראש כוח לעלייה. תודה ליושבת הראש, היושב ראש הקודם היה כאן. אני חושב שמסביב לדיון, אם בעיה של תקציב, לא בעיה של תקציב, בהחלטת הממשלה 713, בס' 6, שם מופיע, אם ישנם אנשים שעונים לקריטריון, הממשלה תחליט החלטה ייעודית למציאת מקור תקציבי, ככה כתוב. ולכן, עכשיו זו לא בעיה של החלטה, זו בעיה של תקציב, רק הממשלה - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא, זו לא בעיה של תקציב. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע. לא, זו לא בעיה של תקציב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עלתה פה קודם אפשרות שצריך החלטת ממשלה חדשה, מה שגברה אומר, לא צריך החלטת ממשלה חדשה, צריך פשוט להמשיך את ההחלטה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בדיוק, להרחיב אותה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ולהכניס לתוכה את הכסף, זה הכול. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בדיוק. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא, אני באה ואומרת, לא אמרו, בגלל שאין לנו תקציב, לא נרחיב אותו, זה לא נאמר. מה שנאמר, את הכול, גם ה-1,226, הכניסו אותם עם הנושא של ההחלטה הכללית של הוועדה, זה מה ש - - - אבל לא נאמר על - - - למה אני אומרת את זה? אני דיברתי עם שר הקליטה, אני דיברתי עם - - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> כתוב בהחלטה, אני חושב, צריך להסתכל בהחלטה, גם דיברתי עם שרת העלייה והקליטה לשעבר פנינה תמנו שטה, כולנו מסכימים שזו בעיה של תקציב. אם היה תקציב, כן 1,226 שמשרד הפנים ציין, הם כבר היו פה, הם היו פה. ולכן צריך לגלגל את זה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גבי, אני אעזור לך. אתה צודק ברישא של דבריך שהחלטת הממשלה לא צריכה להיות עוד החלטה, אלא פשוט לאשרר אותה. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בדיוק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אתה טועה בעובדה שאם היה כסף, הכול היה נפתר, זה לא העניין. צריך החלטה שרוצים להמשיך את ההחלטה, וזו מדיניות שדיבר עליה היושב ראש קודם. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> זה מה שהיה גם לפני החלטת הממשלה, זה מה שדיברנו, ומה שהם אמרו אז - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו מדיניות, זה לא כסף, מדיניות. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> לא, זו לא מדיניות, פשוט הממשלה צריכה למצוא מקור תקציבי לעניין הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה חייב להקשיב. מאחר וחברתי צגה ואנוכי פועלים בדבר הזה, אתה צודק שאם הייתה החלטה שבגינה יש כסף, כנראה שהיו עולים, אבל אומרים לך שצריך לקבל החלטה, מדיניות, החלטה, האם ממשיכים את החלטה 713 או לא. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בעניין המדיניות אנחנו כבר רואים את משרד העלייה. אנחנו רואים את משרד העלייה והקליטה, אנחנו רואים את הזלזול, לא רוצים בכלל לראות את הדבר הזה, אפילו לא שלחו נציג, ולכן - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הנציג בזום. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> בזום. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> בסדר, אבל אני אומר, כמה פעמים שיצא לי לשבת ולדבר עם שר - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> גבי, בוא תקצר, כי יש לנו נציג של משרד הקליטה בזום, נשמע ממנו גם. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> שתי נקודות. מה שהצלחתי להבין משר הקליטה אופיר סופר, הוא פשוט לא סופר אותנו, לא מעניין אותו, ולכן הוא גורר רגליים כדי לא לעשות שום דבר. אני חושב, כולם יסכימו שהוא לא רוצה להעלות את הנושא הזה. הצעת מחליטים הוא היה צריך להביא לממשלה, הוא לא רוצה להביא הצעת מחליטים, ולכן מה שהוא עושה, רק לטרפד ואין לו עניין להתעסק בבעיה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, תודה רבה. בואו נעבור, אפרים נגוסה, נציג משרד הקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בואו נעבור להבא, מגונדר, סיסאי בקלה. << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> תודה שהזמנתם אותי לדיון הזה. אני מבקש מכולכם לשמוע טוב-טוב את מה שאני אומר לכם. שמעתי את מה שהרב יהודה עציון אמר לפני כן, הרב ולדמן ועוד רבנים חשובים שנמצאים כבר בארץ הם אלה שעוזרים ונאבקים כדי שנעלה לארץ. אני רוצה לשאול את הוועדה - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סיסאי, כמה זמן אתה ממתין שם? << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> אני ממתין, יותר מ-15 שנים מאז שעזבתי את הכפר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> האם קיבלת תשובה מפה? << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> כן, אני ברשימה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> ברשימה? << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מתי קיבלת תשובה שאתה ברשימה? << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> לפני שמונה שנים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לפני שמונה שנים אמרו שאתה תעלה? << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> כן, אמרו שאעלה סוף-סוף, לא הצלחתי. יש עוד אנשים כמוני, קיבלו החלטות, קיבלו אישור עלייה ולא עלו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כל הכבוד על העברית שלך. << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> יש לי שאלה לוועדה, אני יכול? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> מי קובע לאנשים שעולים ארצה האם מגיע להם לעלות או לא מגיע? כלומר, הם לא בודקים את מה שצריך. הם אומרים, הם אלה שנמצאים ברשימה, מגיע לכם לעלות, לא נמצאים ברשימה, לא יעלו. אבל אני אומר לכם, כולם מאמינים בקיבוץ הגלויות, ואנשים שנמצאים במחנות גונדר ואדיס הם אלה שחזרו בתשובה, עזבו את הכפרים שלהם, אתם מאמינים בקיבוץ הגלויות או לא? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סיסאי, קודם כול, כל הכבוד על העברית שלך, יש לך עברית יפה, כשתגיע לישראל אתה לא צריך אולפן, חסכת לך משהו טוב. בהצלחה, שנתראה בירושלים בשנה הבאה, כמו שאומרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שאל שאלה, מי מקבל את ההחלטות על עלייתם. << אורח >> סיסאי בקלה: << אורח >> כן, אני רוצה שתגידו לי אם הם מאמינים בקיבוץ הגלויות, לא להעלות את אלה שרק - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> יש מי שמקבל החלטות, זה משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה, בגדול, בגדול, ממשלת ישראל. תודה רבה, נתראה בירושלים, בהצלחה. בואו נעבור לנציג של משרד הקליטה, תנסו להעלות אותו, אפרים נגוסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יצא מהזום. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי, נציג משרד החוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, יש עוד ממתינים בגונדר בזום נראה לי, אם אפשר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> רגע, יש אנשים שפה שצריכים לשמוע אותם. נציג משרד החוץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, הוא קונסולרי, אבל גל, לגבי מצב הממתינים. גל, את רוצה להוסיף על מצב הממתינים במחנות? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> גל, אני רוצה לשאול אותך קודם כול לעניין של חוק השבות. מקודם נציג הסוכנות הבטאמו אמר שהם מחכים, כמה? 56? כמה ממתינים שם? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> 42. לא ממתינים, אושרו כבר, מחכים לעלייה. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כן, אושרו 42, למה מחכים? יש לנו יחסים דיפלומטיים, יש לנו שגרירות, אתיופיה היא לא מדינה עוינת, למה צריך להתעכב? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> את שואלת את משרד החוץ? לגבי איזה עיכוב? עיכוב במה? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> כן. חוק השבות, להעלות אותם, להביא אותם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא ענה על זה קודם. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> עניתי על זה קודם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא ענה על זה קודם, כן. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> לא הייתי, אני מתנצלת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, אבל לגבי מצב הממתינים שם במחנות הם לא ענו. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, אלה שני דברים שונים, דיברתי על שבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלה שני דברים שונים, היא מדברת על שבות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בגלל זה אני אומרת, לא על שבות, על המצב במחנות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא אליך לדעתי. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> זה לא נושא שלהם, זה לא משרד חוץ. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> זה לא משרד חוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה תעלה כשיהיה אפשר. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> זה לא משרד חוץ, נכון, אני מתנצלת, פשוט יצאתי לכמה דקות, לכן שאלתי. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כשתהיה שאלה, אנחנו נשמח לענות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אוקיי. ומה שאני רוצה להתייחס פה, אם יש לנו מישהו בזום, נציג משרד הקליטה. שלום, אפרים נגוסה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> שלום וברכה לך, חברת הכנסת צגה, ולכל חברי הוועדה שם ולכל החברים. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה שאתה איתנו, אני מאמינה ששמעת את רוח הדיון פה. מה יש לך להגיד כנציג משרד הקליטה? בינתיים שני משרדים צריכים לאשר בעניין עלייה, במיוחד עלייה שממתינים, זאת אומרת, החלטת ממשלה, במשרד הקליטה השר סופר הוא זה שהקים את ועדת קנפו. איפה אנחנו עומדים? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> ועדת קנפו היא ועדה שהוקמה בשיתוף של משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה כמובן, הוועדה הגישה את המלצותיה והוצגו כל המסקנות לשני השרים. ולאחר שהוצגו כל הדברים, גם הייתה שיחה פנימית משרדית לנושא הזה, איך לקדם. ומבחינת השר, בניגוד למה שנאמר בוועדה, יש לו רצון מאוד, חשוב לו מאוד לקדם את העלייה הזאת, זה מובן מאליו וזה בכלל לא נתון לערעור. אבל מה שהוא רוצה לשנע, לעשות החלטה גורפת על כל הממתינים ולא רק טיפין-טיפין, שזו אחת הסיבות גם שזה נמשך שנים והסוגיה הזאת של העלייה נמשכת שנים על גבי שנים, מההיבט הזה, כי לא מסיימים אותה אחת ולתמיד. השר כרגע מנסה לרתום את כל חברי הכנסת פוליטית על מנת להביא איזושהי המלצה כוללת, לבדוק את כל הממתינים, גם בגונדר וגם באדיס, ובתקווה גם לסגור את המתחמים שבהם ממתינים ולעשות באמת סוף לסוגיה הכואבת הזו. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תוך כמה זמן יתבצע? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> זה נמצא לפתחו של השר, צריך לבדוק את זה. אני לא יכול להגיד זמנים, אבל אני יודע שזה נמצא בראש מעייניו, זה מה שאני יכול לומר. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> זו דרך מאוד יפה לרצות לעשות טוב לאלפי אנשים ולא להביא אפילו אחד. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> שוב, כמו שאמרתי, מנסים לעשות איזושהי החלטה כוללת ולא רק טיפין-טיפין ולהשאיר כמה זנבות ואז עוד פעם להמשיך את הסאגה הזאת עשרות שנים. אני חושב שזו הדרך הנכונה באמת, לעשות איזושהי החלטה גורפת עם ההסכמה של מרבית חברי הכנסת, ובאמת לעשות לזה איזושהי החלטה טובה מאוד. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> לא מדובר בהחלטה, הוא רוצה להעביר חוק בכנסת, 80 חברי כנסת יתמכו בזה. הוא אפילו לא התחיל. כבר שנתיים הוא מורח את זה, זה לא הולך ככה. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא, שנתיים זה - - - אני אומר, בסופו של דבר הוא רוצה לסיים את זה ואחרי זה לעבור לחוק השבות, ובזה אנחנו - - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> הוא רוצה למסמס, עזוב. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> בין לבין היו דברים כמו מלחמה, כמו דברים שלא עלינו וכל הדברים שקורים במדינה הזו. ולכן אני מקווה שהדברים יתקדמו ואלה דברים שכן צריך לדבר עליהם. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מה שאני שומעת עכשיו, אין שום טווח זמן? << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא, אין טווח זמן, אני לא יכול להגיד לך טווח זמן. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> ועדת קנפו, מאז שסיימה את עבודתה, כמעט שנה? כן, כמעט שנה. זאת אומרת, במשך השנה לא הייתה שום מסקנה ועכשיו גם אין טווח זמן. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> לא, אני אומר שהיו שיחות פנימיות משרדיות גם עם המנכ"ל. לקבל החלטה כזאת, כמו שאמרתי, השר צריך לרתום את כל חברי הכנסת, ורק ככה אפשר באמת לגמור את הסאגה הזאת, ולכן זה לוקח זמן, זה לא משהו שאפשר - - - לעשות. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> מה זאת אומרת לרתום? לא הבנתי, אפרים. מה זאת אומרת לרתום את חברי הכנסת? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> זו לא רק את לא מבינה, זה גם השר בעצמו לא מבין, הוא משתמש בסיסמאות גרידא. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> על מנת לקבל החלטה צריך לרתום חברי כנסת, לעשות החלטה גורפת על כל הממתינים, זה לא משהו ש - - - << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> אין שום קשר לחברי הכנסת. יש החלטת ממשלה, יש חוקים, יש חוק השבות, יש חוק הכניסה, הוא צריך לפעול על פי זה. מה קשור לחברי הכנסת האחרים? מה קשור? << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> אני אשאל שאלה. בוא נפריד שני דברים, יש את חוק השבות, יש את החלטת הממשלה. בשני הנושאים, בחוק השבות, החוק קיים, אף אחד לא עושה טובה, מי שנוגע לו החוק, הולך, מגיש, מקבל את זה. יש את החלטת הממשלה, אלה משרדים שנוגעים. מה קשור לחברי הכנסת? לא הבנתי. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> כדי להעביר חוק במדינת ישראל צריך לרתום את כל חברי הכנסת וזה משהו שמצריך - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> סליחה, למה להעביר חוק? לא הבנתי. חוק השבות זה קיים. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> אחרי קבלת החלטת ממשלה - - - << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> החלטת ממשלה, הממשלה מחליטה, זה לא חוק לחוקק. אנחנו לא הולכים עכשיו, אני אגיש הצעת חוק, מחר נצביע, אם יש לנו 61, החוק יעבור. לא, זה לא בדיוק ככה, אני חושבת. << אורח >> אפרים נגוסה: << אורח >> זה יותר בעניין של ניסיון של חוק הכניסה, אבל בסדר, שוב, אלה דברים שנמצא לפתחו של השר, זה לא משהו שאני מעורה בו מאוד. << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >> תודה, אפרים. אדוני היושב ראש חזר. << מנהל >> (היו"ר גלעד קריב, 13:33) << מנהל >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה לחברת הכנסת מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה שרציתי להגיד, גם מקודם דובר, בסופו של דבר, כמו שאמרת, צריכים להזמין את שני השרים לדיון. זה מה שאנשים ממליצים, אני גם חושבת שזה נכון, שר הפנים ושר העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, שר הפנים ושר העלייה והקליטה. אני בהקשר הזה רגע רוצה לדייק, ואני אומר עוד פעם, מכיוון שאנחנו ב-13:50 צריכים לסיים כדי לתת את חדר הוועדה לוועדה אחרת, אני שב ואומר, אנחנו לא נגיע היום לדיון הרחב של כל הממתינים, הדיון הזה יתקיים בצורה מאוד, מאוד מובנית ומסודרת כדי להגיע לתוצאות מתוך הבנה גם שיש פה תמונה כוללת. ההפרד ומשול, יש לו גם חסרונות. אני מבין את הצורך גם בתמונה כוללת, אבל אני חושב שכולנו קצת עייפנו מדיונים עקרוניים שבסוף לא מביאים לתוצאות. אני אומר, מבחינתי, שני הנושאים שאני אמרתי שיהיו במרכז הדיון הזה הפעם יהיו זכאי השבות וה-1,226. ופה אני רוצה רגע לחדד את הנקודה, אני מקווה שנציג משרד העלייה והקליטה עדיין מאזין. אני מבין שנדרשת עוד החלטת ממשלה, אבל אני רוצה רגע לדייק באיזו החלטת ממשלה נדרשת. הרי יש משמעות לזה שה-1,226 נמצאים בתוך רשימת הזכאים. לא דינה של ההחלטה לגבי 1,226 האנשים הללו כדין ההחלטה הראשונה להיכנס למהלך הבדיקה, נכון? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון, אתה צודק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש כרגע החלטה שנקרא לה החלטה ביצועית, החלטה יישומית. הרי ממשלת ישראל קבעה ש-1,226 האנשים הללו זכאים להגיע לישראל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, היא קבעה, רק המכסה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לדייק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפני שאני מדייק, אני מבקש לקבל ממשרד הפנים, כי זה המשרד האחראי על חוק הכניסה לישראל, או מרשות ההגירה והאוכלוסין, אני מבקש לקבל לידינו את כל החלטות הממשלה הרלוונטיות לקבוצה הספציפית הזאת, את כל תהליך ההחלטות. אם יש עוד החלטות שאני לא מכיר, לכן אני אומר, יש החלטות שאנחנו יודעים לאתר, אבל אני מבקש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההחלטה האחרונה הייתה 713. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, אני מבקש לראות, ואני אעבור על זה בעזרת צוות הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה, אני מבקש לראות את מסכת ההחלטות, לא רק את האחרונה, מסכת כל ההחלטות שמכוחן הגיעו אנשים אחרי שנבדקה התאמתם על פי איזושהי פרוצדורה על פי חוק הכניסה. אני מבין שהדבר הזה בוצע לשיעורין, אבל אותם 1,226 אנשים הרי עברו איזשהו תהליך מינהלי של המדינה שהגדיר אותם, איך הם מוגדרים היום? << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> הערה טכנית לגמרי. אדוני צריך לבקש מהם את הרשימה השמית, שהיא תהיה מונחת על השולחן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מניח שהרשימה השמית, גם יש בה היבטים מסוימים של צנעת הפרט, אבל בסדר, אני בשלב גם של איסוף מידע וגם איסוף רעיונות, ותודה שכולכם פה. אני רוצה רגע להבין ממשרד הפנים, אני בכוונה מתעקש שאתם הכתובת, כי זה חוק הכניסה לישראל, מה ההגדרה, מה הכותרת מעל הרשימה הזאת של 1,226 אנשים? מה הגדרתם? הם נכללים ברשימה שאומרת מה? << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> זה ס' 6 להחלטה 713 שאומרת ככה: ככל שלאחר בחינת הזכאים על פי הקריטריונים כמפורט בהחלטה הזו יתברר כי מספרם עולה על 3,000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי להמשך העלאת הזכאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אני רגע רוצה לומר את ההבנה המשפטית שלי, תקנו אותי אם אני טועה, כי מבחינתי ההבנה הזו, אם היא נכונה, היא נקודת המוצא שלנו, בסדר? החלטת הממשלה אומרת שכל אחד מאותם אנשים ברשימה זכאי על פי הקריטריונים שקבעה ממשלת ישראל להגיע לישראל מכוח חוק הכניסה. עכשיו נאמר, רשימת הזכאים, זה ביטוי של, זה הסעיף. תראו, אני מאוד קפדן במילים, מאוד מאמין במשמעות של מילים כתובות, ולכן אני אומר עוד פעם, אני לא קובע קביעות, אני מתכוון לבקש מהייעוץ המשפטי של הכנסת ללוות אותי בעניין הזה, אנחנו נעבור על כל ההחלטות ואנחנו נבין מה המשמעות המשפטית, ואם היועץ המשפטי שלכם, משרד המשפטים, מבין את הדברים אחרת, זה בסדר. אני אומר, כדי להתכונן לדיון הבא, איך אני מבין משפטית. אני מבין את הדבר הבא, יש החלטת ממשלה שקובעת רשימת קריטריונים, רשימת הקריטריונים הזו קובעת מי זכאי ומי לא, אחרי זה ישנה אמירה שהיא בשלב השני, אחרי שאדם מוגדר כזכאי, הוא שממשלת ישראל מעלה עד 3,000, ואחרי זה היא לא פותחת מחדש את בדיקת הזכאות, היא באה ואומרת שאם ישנם יותר זכאים מ-3,000, צריך לקבל החלטת ממשלה נוספת שמתמקדת, תראו את הנוסח, במציאת מקור תקציבי ייעודי, לא בבחינה מחודשת של הזכאות, לא בבחינה של הקריטריונים. << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> ה-1,200 הם 1,200 שאיתרנו אותם כפוטנציאל, זה לא אומר שבסוף, נגיד שנקבל את התקציב ותהיה החלטת ממשלה, הם ייבדקו כדי לראות אם הם עומדים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם ה-1,200 האלה שונים מה-3,000 הראשונים ברשימה? << אורח >> דסי צנגן רוט: << אורח >> יכול להיות שיהיו ביניהם כאלה שיהיו שונים. אנחנו מצאנו פוטנציאל, אבל לא בדקנו אותם לעומק לראות אם באמת הם יעמדו בקריטריונים של החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עד לרגע זה ממשלת ישראל לא יודעת כמה זכאים יש על פי הקריטריונים שהיא קבעה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני אומרת, יש 1,200 וה-1,200 האלה, כשעשינו את האפיונים של הקריטריונים, בין היתר ראינו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומה נדרש כדי שהכנסת תדע מכם כמה מתוך ה-1,200 - - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ברגע שתהיה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למה זה קשור בהחלטת ממשלה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כי צריכים לדעת מה הקריטריונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סליחה, לא, הקריטריונים הם אותם קריטריונים. לא, גברתי, את משנה כאן את החלטת הממשלה, אני מצטער. ולכן אני אומר לכם, אני מתכוון לרדת לכל תיבה ופסיק בהחלטות הממשלה כי אני ממש כופר בפרשנות שלך, אלא אם משהו נסתר מעיניי. ואני אומר מראש, אני תלמיד חדש בכיתה, אבל זה ממש לא מה שהקראתם, אין שום עניין של קריטריונים חדשים, יש רק שאלה אחת, והיא של מקור תקציבי, אפילו לא של מדיניות לגבי העניין, ואני אבדוק את זה. אבל נקודת המוצא שלי היא שהדיון כרגע היחיד הוא דיון של מקור תקציבי. ולכן אני מבקש, זה לא ויכוח, אני מבקש לקבל עד הדיון הבא התייחסות שלכם בכתב לכמות, לא הפוטנציאל, לכמות הזכאים על פי קריטריון. הוועדה עומדת על כך שאם לשיטתכם 1,226 האנשים הללו הם רק פוטנציאל זכאים ולא זכאים, פעם ראשונה שאני שומע את זה, כי אני לא מבין איך גיבשתם רשימה, אבל אנחנו נרד לשורש העניין, אבל אם אתם טוענים שזה רק פוטנציאל, בישיבה הבאה אני מבקש לקבל בכתב מסמך שאומר, כי זה לא, זו הצלבת הקריטריונים, אתם לא עושים ראיונות אישיים לכולם. אני מבקש לקבל הערכה שלכם, כמה מתוך ה-1,226. כי דרך אגב, מה שאת אומרת גם לא עולה בקנה אחד עם דו"ח ועדת קנפו, ההגדרה שם של ה-1,226 היא ממש לא של פוטנציאל עמידה בקריטריונים, אלא 1,226, זה יורד לרמת האדם הבודד, רזולוציה של פלוני אלמוני עם 26. זאת לא ההגדרה של דו"ח ועדת קנפו, דו"ח ועדת קנפו נוקט בלשון אחרת. אני אבקש את ההבהרה שלכם, ואני אומר עוד פעם, אני אעמוד שאם אתם טוענים שזה פוטנציאל, אנחנו לא נחכה להחלטת ממשלה, אתם תאמרו כמה אנשים עונים לקריטריונים, תעשו את הבדיקה כדי שנדע. אם בסוף רק 20 אנשים עונים לקריטריונים, בשביל מה כל הטררם? אני אדלג על הנושא הזה. קודם כול, איך בדיוק ממשלת ישראל גם נותנת הערכה תקציבית בדו"ח ועדת קנפו, כמה עולה להביא את ה-1,226 האלה, אם לא יודעים כמה מהם זכאים? בבקשה, עוה"ד ורשה, אבל אני רוצה רגע לומר עוד פעם, זה יהיה מאוד ממוקד, רק לנושא של ה-1,226. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אני כאן רק בשביל הנושא, אדוני. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד. נציגי משרד הפנים, אני כמעט שנתיים, תשמע, אדוני היושב ראש, אני הבנתי, אלה 1,226 לאחר בדיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לכן כל הזמן דיברתי על זה, כולנו דיברנו על זה. פתאום עכשיו, אדוני היושב ראש, כמו שאמרת, פתאום אלה הם פוטנציאל. למה כל הזמן - - - ? אני באמת אמרתי בהתחלה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כי זה המצב. זה לא פוטנציאל, אלה זכאים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כשאתם אמרתם 1,226, היה להם מאגר, הם עונים לקריטריון כמו אלה שבאו 3,000, אבל המכסה נגמרה, זה מה שאני הבנתי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> תרשי לי רגע לחדד לגבי ה-1,200. כשאנחנו מתחילים כי יש לנו החלטת ממשלה, אנחנו יוצרים קשר עם המשפחה פה בארץ כדי לקבל מידע לגבי הבקשות שיש לנו. כי הבקשות שיש לנו ביד הן בקשות שהתקבלו בשנת 2014. זה אומר שמ-2014 ועד היום יכולים להיות שינויים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, יכול להיות שנולדו להם ילדים ואתם צריכים, זה לא אומר שהם לא זכאים כבר. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ואז אנחנו בודקים, אנחנו למעשה מדברים, מראיינים את המשפחה, את מי שהגיש את הבקשה והכול, ורק לאחר מכן אנחנו קובעים אם הוא זכאי או לא זכאי. לגבי ה-1,200, כדי לא לגרום להם לאיזושהי ציפייה שהם יגיעו לכאן, לא יצרנו עם המשפחות קשר כי בעבר היו עושים את זה ואז - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה היה יוצר תסכול גדול. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ואז זה היה גורם לתסכול והם היו אומרים ברגע שהם יראיינו אותם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיכל, הכול בסדר - - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בשביל זה אני אומרת, 1,200 זה פוטנציאל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יכול להיות שכולם יהיו בתוך זה ויכול להיות שאחוז נמוך לא יהיו בזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני רוצה רגע לעמוד על הדיוק, אני לא מקבל את ההגדרה הזאת. 1,226 ברשימה הם זכאים על פי הקריטריונים של הממשלה, נקודה, זו הגדרת הממשלה. אתם אומרים בצדק, יכול להיות שאחד מהם נפטר, לא עלינו, עברו המון שנים, יכול להיות שאדם נפרד מזוגתו, התחתן עם בת זוג אחרת והוא רוצה בכלל, תעזבו, אני לא בשאלה הפרקטית כרגע. זו בדיקה, בוודאי, אבל אני לא אתן לערער את נקודת המוצא של הדיון הזה. יש 1,226 אנשים שהם זכאים על פי החלטת הממשלה, הדבר הזה אושרר בדו"ח ועדת קנפו, המספר רק יכול לגדול מכיוון שיכול להיות שנולדו להם ילדים והם התחתנו עם בן זוג, הוא לא יכול לקטון מבחינת הזכאות. יכול להיות שאנשים יחליטו, אחרי עשור הם עשו דוקטורט באדיס אבבה, הם לא רוצים לעלות לישראל, בסדר? זה משהו אחר. אבל הדיון הזה הוא דיון שיוצא מנקודת הנחה שיש זכאות. אני רוצה לשמוע בבקשה את עוה"ד ורשה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואנא, בממוקד, אני מתנצל מראש, אבל אלה חוקי הז'אנר כאן. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> ראשית, אני כאן אך ורק למען אותם 1,226. למשרד שלי פנו מספר גורמים ציבוריים שעוסקים בלב העשייה של העלאת יהודי אתיופיה, בין היתר ועד הרבנים והקסים למען שארית יהודי אתיופיה, ואנחנו הוצאנו כבר פנייה לממשלה בעניין הזה. אני עובד המון שנים בתחום, ספציפית מול העלייה באתיופיה, ואני חייב לומר שקצב הטיפול בהעלאת יהודי אתיופיה הוא פשוט בלתי נסבל ולא ראיתי דבר כזה בשום מקום כשאנחנו שומעים אדם ש-15 שנה ממתין לעלייה. אותם 1,226 הם קבוצה שונה לחלוטין משום שלאורך למעלה מ-20 שנה היו הרבה החלטות ממשלה, חלקן סותרות וחלקן משלימות, ובסופו של דבר כרגע יש קבוצה ברורה ומאובחנת שכפי שאדוני אמר, כבר נקבעה. וכלפי אותן משפחות ישראליות שהן קרובות של אותה קבוצה יש כבר לא רק מחויבות מוסרית, אלא התחייבות שלטונית באותה החלטת ממשלה 713, וגם לא רק התחייבות שלטונית, אלא הסתמכות לגיטימית שהיא משפטית, ולכן אנחנו כרגע פועלים במישור הזה. לא יכול להיות שהחלטת ממשלה 713 הטילה את הבדיקה של זכאות של כל האנשים שנמצאים שם ואמרה, כאשר נגיע לכמות גדולה יותר תהיה החלטת ממשלה נוספת שרק מתקצבת, כפי שאדוני אמר, חלפו קרוב לארבע שנים, נכנסה ועדת קנפו. כבר ב-2016 הייתה החלטת ממשלה אחרת שאישרה העלאה של 1,300 ואמרה, קודם כול תעלו את ה-1,300 ובואו נמשיך עכשיו לבדוק את היתר, כלומר, לא להמתין. וכשמשרד העלייה בא ואומר, אנחנו רוצים לעשות החלטה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ההחלטה על ה-1,300 היא מעבר ל-3,000? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> זה לפני, זה היה לפני. אבל הם באו ואמרו, זה היה בהחלטה 1911, הם אמרו, 1,300 תעלו מייד, וכל מי שמגיע לו, היתר, אנחנו נמשיך לבדוק אותו, אבל ההחלטה באה ואמרה, תיעשה במקביל ולא תתעכב. היום, כשאנחנו שומעים את משרד הקליטה אומר, אנחנו רוצים החלטה כוללת על כולם, ברור לנו שזה לא יקרה בטווח נראה לעין. חלפו כבר ארבע שנים מאז אותה החלטת ממשלה, וכפי שחברת הכנסת מלקו אמרה, זה לא עניין של תקציב, כי תקציב מוצאים, ואנחנו למעשה תחת חוק השבות, לכל הפחות במהות שלו, אם לא באופן המילולי. ולכן, מה שאני מתכוון לעשות עבור הוועד ועבור גורמים אחרים זה לצד המאמצים הציבוריים והפוליטיים, ליזום החלטת ממשלה משלימה, לפעול בפן המשפטי, כי כפי שאמרתי, כרגע זה כבר לא עניין של מדיניות, זה עניין של בסך הכול להוציא לפועל השלמה שבאה ואומרת, הנה התקציב לאותה קבוצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. << אורח >> ורדאי אברהם: << אורח >> בבקשה, ביקשתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע מי אדוני ואני אומר עוד פעם, ההתייחסות היא ל-1,226, לא לנושאים אחרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אברהם ורדאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, סליחה, זה לא הנושא, ידבר בדיון הבא, אני ממוקד ב-1,226. << אורח >> ורדאי אברהם: << אורח >> אני באתי מאשדוד כדי להגיד כמה דברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, אני מבין, אם אתה מעוניין לדבר, אני מתנצל כי זה לא נעים, אבל ב-14:00 מתחיל פה דיון אחר. אדוני, דקה וחצי בבקשה ובבקשה להתמקד בנושא הדיון שהוא ה-1,226. << אורח >> ורדאי אברהם: << אורח >> אני את הנושא הזה לא כל כך מכיר, אבל אני רק רוצה להגיד פה, אני מכיר את הנושא הזה למעלה מחמישה עשורים. אני יושב ראש עמותה למניעת המשך הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל, אני מכיר את זה למעלה מחמישה עשורים, בלי כל קשר לעלייה מאתיופיה, בלי כל קשר, 20 שנה לפני זה, 15 שנה לפני זה. אלא שהעניין הזה התגבר והתעצם במסגרת עלייה של זרע ישראל, ממש. מי שמעוניין יודע שכל שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל שנה מוציאה ואומרת שמאלה שבאים מאתיופיה, 60% מהם אין להם קשר לזרע ישראל. כל השנים, במשך שלושת העשורים האחרונים, מי שבאו לא נבדקו על ידי הרשויות במדינת ישראל, לא על ידי הרבנות, לא על ידי ממשלת ישראל. משרד הפנים שם, אני לא יודע עד כמה כוחות יש לו, עד כמה ידע יש לו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, אני מבין, אתה מוזמן להעביר - - - << אורח >> ורדאי אברהם: << אורח >> עוד מילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, זה לא נושא הדיון. << אורח >> ורדאי אברהם: << אורח >> עוד מילה אני רוצה להגיד. אני בעזרת השם כתבתי ספר וגם אני ציינתי בספר שלי את כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אתה מוזמן להעביר אותו להנהלת הוועדה. מכובדיי, לא נעים לי שאנשים טרחו ובאו ולא הספיקו לדבר, אבל ככה דברים לפעמים מתנהלים בכנסת ואני מתנצל על זה. יש לי הרבה כבוד לכולם, אני אאפשר עוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רציתי רק שמישהו מאתיופיה, שתראה אותו, ממתין בזום, שיעלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, אני מבין, אבל סליחה, מכובדיי, יהיו דיוני המשך, אני מתנצל בפני כל מי שלא הספיק לדבר, אבל יש פה גם כבוד לוועדות אחרות וגם לצוות שצריך לארגן. אדוני, אתה יכול להיות אחרון הדוברים, יש דקה, אחרי זה אני מסכם ואני שב ומתנצל בפני כל מי שלא הספיק כי אני רוצה זמן לסכם. << אורח >> יצחק הדנה: << אורח >> הרב יצחק הדנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כבוד הרב, ברוך הבא. << אורח >> יצחק הדנה: << אורח >> תודה רבה. מנכ"ל עמותת אורית צ'ין למען יהודי אתיופיה. אני כמורה ליהדות עבדתי הרבה שנים עם הקהילה הזאת, שארית יהודי אתיופיה, ואני מכיר מקרוב את הקהילה. אבא שלי קס הקסים, ראש זצ"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזכיתי להכיר ולהוקיר, כן. << אורח >> יצחק הדנה: << אורח >> תודה רבה. כמו שמר יהודה עציון אמר, היה בגוג'ם לחזק את יהודי אתיופיה שמה והיה כמה פעמים, ובסוף באמת כמעט כולם התנצרו. כמו שהוא אמר, יש הרבה זכאי עלייה חוק השבות, ולכן מה שאני רוצה לומר כאן, כמו שחברת הכנסת ד"ר צגה אמרה, שיהיו אנשים שמכירים את הקהילה, שיוכלו לבדוק מי זכאי עלייה על פי חוק השבות ועל פי חוק הכניסה ולהעלות את האנשים האלה כמה שיותר מהר. למה לתת להם לסבול שמה ולהמשיך להתבולל ולהמשיך שיקרו להם כל מיני צרות שמה? ואני אומר כאן, באמת, האנשים אלה ששבו ליהדות בכל ליבם, לכן צריך לעזור להם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כבוד הרב, תודה, אנחנו נמשיך בדיון הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש איזה נושא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אדוני, צר לי, אני מבקש שתבינו את זה, אני אשמח לדבר איתך אחרי זה בחוץ, זה יעלה בדיון הבא. אנחנו לא ניפגש פה עוד חצי שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההגדרה של משרד הפנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אדוני, זה לא יקרה, צר לי. יהיה פה דיון בעוד שלושה שבועות-ארבעה שבועות ונדאג שמי שלא הספיק לדבר עכשיו ידבר בדיון הבא, ככה זה עובד בכנסת, ואני מתנצל. אני מבקש לסכם. אנחנו פותחים סדרת דיונים, הדיונים האלה יובילו אותנו עד תום ימיה של הכנסת הנוכחית. כל עוד הוועדה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנה וחצי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה שיהיה, יהיה. לא יודע, יש כאלה שטוענים שתנסו אפילו להאריך את זה מעבר לזה, הכול בסדר. כל עוד הכנסת הזו יושבת על מכונה, הנושא של העלאת יהודי אתיופיה וזרע ישראל באתיופיה יהיה נושא ליבה מרכזי מאוד של הוועדה הזו בשותפות עמוקה עם כל חברי הוועדה, ובתוכם כמובן החברים המכובדים שנמצאים פה וחברי כנסת שהם לא חברי ועדה אבל מחויבים לנושא הזה. והדבר יהיה במתכונת של דיוני מעקב שיתחילו בדיוני מעקב חודשיים, ואם אני אראה שיש צורך להגביר את התדירות, אנחנו נגביר את התדירות. שני הנושאים שאנחנו עסקנו בהם היום הם זכאי השבות ואותם 1,226 זכאים, אני מדגיש, זכאים, שממתינים להחלטה תקציבית של הממשלה כדי שיתחיל התהליך. המציאות שבה שערי העלייה וההגעה לישראל מאתיופיה מצומצמים באופן דרסטי, הן משיקולים בירוקרטיים או מנסיבות בירוקרטיות, והן מהחלטות של מדיניות, מהחלטה רחבה על 1,226 הזכאים ועד להחלטה האם להרחיב את הדסק של בדיקת טענות השבות, המציאות הזאת היא מציאות עגומה, היא עומדת בסתירה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, זה עומד בסתירה מפורשת לחוק יסוד מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, בסתירה מפורשת להוראות חוק השבות. הוועדה רואה מאוד בחומרה את העובדה שבשנים האחרונות אין התקדמות ממשית בהגעה של זכאי שבות ושל אותם ממתינים לישראל. לישיבה הבאה אנחנו נעמוד על קבלת תשובה ברורה ממשרד הפנים ומשרד האוצר לגבי התקנים הנוספים. אנחנו נעמוד על קבלת המספרים לשנת 2024 ו-2025, של כמה בקשות שבות הוגשו, כמה התקבלו, כמה נדחו וכמה ממתינות. אנחנו נבקש עדכון ממשרד החוץ על התקדמות המגעים הדיפלומטיים עם השלטונות באתיופיה כדי לתקף את האמירה שאני סומך עליה שזאת לא אבן הנגף המרכזית. אנחנו נלמד בוועדה את ההחלטות שהתקבלו בנושא רשימת הזכאים, תצא פנייה מפורשת שלנו לשר העלייה והקליטה בעקבות הדברים שנציגו אמר. העמדה שהסתמנה פה שלא תהיה התקדמות עם ה-1,226 זכאים, אלא תתקבל איזושהי החלטה גורפת שהעלויות התקציביות שלהם הן לאין שיעור גדולות בצורה באמת ניכרת, העמדה הזו לא מקובלת עלינו כוועדה. אם אני אצטרך, אני גם אביא את הנושא הזה בפעם הבאה להצבעה בקרב חברי הוועדה. אנחנו דורשים את סיום הפרק שנוגע ל-1,226 הממתינים והתולדות שלהם, אם יש איחודי משפחות ובני משפחה, מתוך תפיסה שצריך לחדש את העלייה ואת ההגעה לישראל מאתיופיה. לא יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה יבנה תוכנית והחלטת ממשלה על הבאת 6,000 בני ובנות קהילת בני המנשה, דבר שאני תומך בו בכל ליבי לחלוטין תומך במהלך הזה להביא לפה תוך ארבע שנים 6,000 עולים מקהילת בני המנשה ואנחנו נעשה הכול כדי שההחלטה הזאת תתממש. אבל כשמדובר על עלייה מאתיופיה, אחרי דו"ח ועדת קנפו, אחרי שיש אמירה מפורשת לגמור את סוגיית הממתינים, אנחנו לא מוכנים לפתוח פה סאגה חדשה של בואו נדבר על כל 10,000 האנשים שממתינים כמקשה אחת. גם עליהם צריך לדבר, אבל קודם כול זכאי חוק השבות ו-1,226 האנשים. אנחנו לא מוכנים שיסגרו מרכזי קליטה במדינת ישראל כי אין עולים מאתיופיה, זה אבסורד שאנחנו לא מוכנים לקבל. זה יהיה מאבק משותף לכולנו, חברי הוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה או מהקואליציה ומהאופוזיציה, כי לכם יש הרבה יכולת השפעה בתוך משרדי הממשלה, ואנחנו נמשיך בעניין הזה. תודה לכל מי שהגיע, אני מתנצל שוב בפני מי שלא דיבר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>