פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 423
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה-2025 (פ/5560/25)
של חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אופיר כץ, חה"כ משה פסל, חה"כ יוסף טייב, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ אלי דלל, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ משה סעדה, חה"כ מישל בוסקילה, חה"כ משה רוט, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ סימון מושיאשוילי וחה"כ יצחק קרויזר  << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
לימור סון הר מלך


חברי הכנסת:
אוהד טל
סימון מושיאשוילי
משה פסל


מוזמנים: 
שר המורשת עמיחי אליהו
	אופירה חפצדי
	–
	ראש תחום תמיכות ועיזבונות, משרד ראש הממשלה

	ליטל דוד
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה

	רחלי לוי
	–
	עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך

	לירון סביון
	–
	רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

	מאי שמואל
	–
	שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	דוריה גנות
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	נעמה רוט
	–
	עו"ד, משפטנית, משרד המשפטים

	חנן ארליך
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, משרד מורשת

	יוסף קקון
	–
	ראש עיריית צפת

	ילנה איזנשטיין
	–
	ראש אגף, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

	נעמי אלדובי
	–
	עו"ד, ראש צוות יעוץ משפטי, ארכיון המדינה

	עמרי גולן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, מל"ג

	שמעון סגל
	–
	דובר חב"ד ושליח חב"ד בכנסת ובממשלה, תנועת חב"ד

	הרב אריאל למברג
	–
	המזכיר הכללי אגודת חב"ד, תנועת חב"ד

	מרדכי הלפרין
	–
	חבר הנהלה, תנועת חב"ד

	נפתלי ליפסקר
	–
	ראש אגף סניפים, תנועת חב"ד

	נאוה לבל
	–
	שליחה, תנועת חב"ד

	הרב שניאור גורפינקל
	–
	מנכ"ל מכון הלכה, תנועת חב"ד

	הרב משה שילת
	–
	יו"ר ארגון לבני הישיבות, תנועת חב"ד

	יצחק בלוי
	–
	חבר ועדת איתור אגודת חסידי חב"ד, תנועת חב"ד

	הרב נפתלי רוט
	–
	מנהל צעירי אגודת חב"ד בירושלים, תנועת חב"ד

	בצלאל גלויברמן
	–
	סמנכ"ל, תנועת חב"ד

	הרב יעקב גלויברמן
	–
	תנועת חב"ד

	הרב יעקב הלפרין
	–
	נציג חב"ד בירושלים, תנועת חב"ד

	לוי אדרעי
	–
	איש קשר, תנועת חב"ד

	מנחם מענדל בליניצקי
	–
	מנכ"ל ועדת החינוך החב"די, תנועת חב"ד

	שלמה מרגליות
	–
	רב, מנכ"ל ניידות חב"ד, תנועת חב"ד

	ד"ר אייל צור
	–
	פורום קהלת

	איילת השחר סיידוף
	–
	עו"ד, ראש אימהות בחזית

	שבתאי קטש 
	–
	יו"ר מועצה דתית

	יוסף גולדברגר
	–
	כפר חב"ד ועוזר השר עמיחי אליהו  




ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה-2025, פ/5560/25 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב, אני מתכבד לפתות את ועדת החינוך התרבות והספורט, ט"ו באייר התשפ"ה, 13 במאי 2025, בנושא הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, הצעת חוק שבמקורה של חבר הכנסת עמיחי אליהו היום שר המורשת, זה עבר מטבע הדברים באופן אוטומטי לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, חתומים חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, מספר רב של חברי כנסת.

בפתיחת הדברים נגיד שאנחנו רואים חשיבות רבה ויוזמה ברוכה לרצות להנציח את זכרו של הרבי מלובביץ', אני חושב שהשפעתו בעולם היהודי היא מהגדולות שהכיר עם ישראל, אין מקום שאין שם חב"ד, אין מקום שיהודי באשר הוא שמגיע בעולם בכל התפוצות וגם בישראל ומקבל את השירותים, מתוך באמת אהבת האחר, מתוך באמת אהבה חיבה והנושא הזה מבורך. 

אני אגיד בפתיחת הדברים שאני מעודכן שיש מספר דעות סביב הצעת החוק ואנחנו פה באמת בשביל לדון בהצעת החוק ולהוציא משהו טוב ויפה ושיהיה באמת לשם מורשתו, כמובן כיום הדיון הוא פתיחת הדברים בלבד, אנחנו לא צופים להיום לא להצבעות ולפי מספר המשתתפים אני לא בטוח גם שאנחנו נצליח לעבור להקראה כזו או אחרת של נוסח כזה או אחר, אנחנו נדון בסוגיות המהותיות סביב ההצעה עצמה, כמובן שאם יהיה זמן אנחנו נתחיל לדון בהצעת החוק ובנוסח עצמו וכפי שידוע אין הצעת החוק שיוצאת כמו שהיא נכנסת בכנסת, הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית התהליכים הם תהליכים ארוכים.

כמובן בפתיחת הדברים אני אתן ליועצת המשפטית לוועדה להציף את הסוגיות שאנחנו הצפנו במספר הצעות חוק לזיכרון ויש הרבה בתקופה האחרונה, הצעת החוק לזכרו של הרב עובדיה יוסף זכרון צדיק לברכה, של הרב דרוקמן, של דוד לוי, חוק בגין, מספר הצעות חוק וידועה עמדת משרדי הממשלה על ריבוי הצעות החוק האלה, אבל לשם הפרוטוקול חשוב להציף ולדבר גם על דברים האלה, בבקשה חברת הכנסת לימור סון הר מלך בבקשה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ראשית תודה רבה אדוני היושב ראש באמת על השותפות לתהליך, זה לא רק שותפות זה שותפות נשימתית פנימית לרצון באמת להנחיל את מורשתו של הרבי, אז אני רוצה לומר: אנחנו מתכנסים היום כדי לדון בחוק שמבקש באמת להנחיל את מורשתו ופועלו של הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד, אשר תרומתם לחיזוק הזהות היהודית לחיבור בין חלקי העם בארץ ובתפוצות, הינה חסרת תקדים ואני מבקשת להתייחס למה שהתחולל בוועדת השרים האחרונה כאשר נשאלה השאלה מדוע דווקא הרבי.

אז אני רוצה לענות בפשטות, כי אין עוד דמות יהודית בת זמננו שזוכה לקונצנזוס כל כך רחב, כי הרבי לא פעל למען מגזר, הוא לא ייצג ציבור מסוים, הוא הגיע לכולם לכל יהודי לא משנה איפה הוא גר איך הוא נראה מה הוא חושב או מאמין, הרבי שלח שליח עד אליו, לפעמים לקצה העולם לפעמים למקום שרובינו בכלל לא היינו שוקלים מתחילים לשקול לנסוע אליו, למה? זה לא לשנות אותו לא כדי לשכנע אותו אלא כדי להאיר לו פנים כדי להזכיר לו אתה חלק, אתה שייך לעם אתה חשוב וזה לא סיסמה זו דרך חיים וזה בדיוק מה שהחוק הזה בא לשמר, אבל לא רק לשמר אלא גם להמשיך.

המרכז שאנחנו מבקשים להקים יהיה מקום של תיעוד, של מחקר, של חינוך, של פעילות ציבורית, מקום שיאסוף ויארגן את הידע והחומרים על הרבי ועל חב"ד, אבל גם יפיץ אותם ינגיש אותם ינחיל אותם לדור הצעיר לחברה הישראלית כולה.

למה עכשיו? כי דווקא עכשיו כשאנחנו כעם נמצאים בטראומה בהתמודדות לאומית עמוקה וקשה כשיש כל כך הרבה קולות של פילוג של קיטוב של ייאוש, המורשת הזו של הרבי יכולה להיות המצפן, היא לא רק מעניינת היסטורית היא אקטואלית והיא נוגעת לכולנו, היא מזכירה לנו שאפשר להאמין בעם ישראל גם כשכואב וגם כשקשה, וכמו שהרבי תמיד הדגיש אחדות לא אומר שכולנו אותו דבר כולנו חושבים אותו דבר, כשם שפניהם שונות פרצופיהם שונים כך דעותיהם, אבל היא כן מחייבת אחריות של כל אחד כלפי רעהו, זו הרוח של חב"ד והיא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.

לכן אני מבקשת מחברי הוועדה לראות בחוק הזה לא רק עוד יוזמה סמלית, אלא מהלך שיש בו תכלית שיש בו משמעות שיש בו בשורה ולפני הכל הכרה בדמות הזו שהשפיעה על העם היהודי כולו ושממשיכה להשפיע גם היום, דרך אלפי שליחים, דרך המוני בני נוער, דרך אינספור מעשים של חסד ואהבת ישראל, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. בבקשה תמי.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כמה סוגיות עקרוניות: הנושא של הנצחה אישים כמו שציין היושב ראש עולה הרבה על שולחן הוועדה בכנסת הזאת, מבלי להיכנס כרגע לתרומתו ומורשתו של הרבי מלובביץ' ולתנועת חב"ד, באמת אני מניחה שגם נשמע על זה וחשוב שנשמע על זה בהצעת חוק כזו, אבל ברמה העקרונית לגבי הנצחת אישים יש באמת כל מיני דרכים שבהם כבר היום אנחנו יודעים גם בחקיקה גם בהחלטות ממשלה, המדינה בדרך של מימון ציבורי כי יש גם הנצחה שהיא פרטית על ידי עמותות וכמובן שגם זה קיים וקורה של אישים ושל אירועים אחרים, אבל כשאנחנו מדברים פה על איזשהו מימון ציבורי וחקיקה אז יש כל מיני דרכים שבהם המדינה מנציחה אישיים, עד היום זה היה בעיקר ראשי ממשלה ונשיאים יש גם כמה דוגמאות אחרות, יש הנצחות שהם באמת בדרך של תמיכות, זאת אומרת המדינה באמצעות תמיכות מעודדת הנצחה של אישים ולא רואה את זה כתפקיד שלה, אלא כמשהו שהיא מעודדת ומקדמת.

יש את זה למשל לגבי הרבנים הראשיים, יש מבחני תמיכה, היום יש את החוק של מר"ן הרב עובדיה יוסף, אבל עד אז זה היה בדרך של מבחני תמיכה וגם לגבי ראשי ממשלה ונשיאים יש מבחני תמיכה, אחר כך יש באמת חקיקה, יש החלטות ממשלה לגבי חלק מהנשיאים וראשי הממשלה ההנצחה היא בדרך של החלטת ממשלה שקבעה, או הקמה של מועצה או של תאגיד או דרך הנצחה אחרת ובדרך של חקיקה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כבוד השר אליהו הגיע.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שלום. גם בחקיקה אנחנו רואים כל מיני מודלים, מודל שהוא יותר צר שבו בעצם איזשהו משרד לוקח אחריות על ההנצחה, מוקמת מועצה ציבורית שנותנת ביטוי למגוון הקולות כי זו איזושהי הנצחה באמת שאמורה בסופו של דבר להגיע אל הציבור ויש תקציב שהוא מיועד לתמיכות למלגות למחקרים.

בדרך כלל כשמדובר על אישים שהם לא ראשי ממשלה ונשיאים זאת הייתה הדרך שהחקיקה הייתה הולכת בה, יש לנו את הדוגמאות של הרצל, ז'בוטינסקי, רחבעם זאבי וגם של עובדיה יוסף בכנסת הזו שהלכו בדרך הזאת, המודל היותר רחב זה מודל של הקמת תאגיד שבאמת זה כבר תאגיד סטטוטורי שכולל בדרך כלל ארכיון ,מוזיאון, אתר הנצחה, לפעמים עוד מכון חקר ויש לו עובדים ומנהל ומועצה ותקציב גם אחר כמובן, שבדרך הזו הלכו יותר כאשר מדובר בראשי ממשלה ונשיאים, גם לא לכולם, אבל הייתה לנו דוגמה שהיא בעצם הראשונה כשזה לא ראש ממשלה או נשיא שזה הרב דרוקמן בכנסת הזו.

אני מודה שבהצעות שאנחנו רואים לאחרונה מתרבים התאגידים החקוקים, אני חושבת שזה כן מעורר שאלות גם עקרוניות של מימון ציבורי להנצחת אישים, מה הדרך לעשות אותו כדי לשמור על הממלכתיות, על השוויוניות באופן ההנצחה, על אחידות יש פה גם משרדים שונים שאחראים על ההנצחה לעיתים משרד מורשת, המשרד לשירותי דת, משרד ההתיישבות זו גם שאלה, האם זה נכון שנושא הנצחת אישים יפוצל בין הרבה משרדים והאם זה ניצול טוב של המשאבים שמוקצים לטובת המטרה הזו.

אחר כך יש כמובן גם שאלות יותר ספציפיות, פה גם עולה ובחלק מההצעות שראינו לאחרונה מכיוון שמדובר גם על דמות על הרבנים אז יש גם וגם בהצעות אחרות זה יכול לעלות, השאלה של ייצוג של מגזרים שונים, זרמים דתיים שונים, האם זה עלול להתפרש כאיזושהי אמירה של המדינה או אמירה ציבורית לכיוון מסוים, כן מנסים לשים דגש על כמו שציינת פה גם בדברי הפתיחה, על דמות שיש סביבה קונצנזוס רחב שיש לה עשייה שהיא לא רק מגזרית שהיא יותר ממלכתית, אז זה דברים שאני מניחה שנשמע עליהם. 

יש את השאלות התקציב של העלויות של ההנצחה גם אל מול אישים אחרים, אני יודעת גם שנעשתה עבודת מטה וגם אולי התחילה עבודת מטה נוספת בהקשר הזה, כדי לנסות לראות מה קיים ולייצר איזושהי אחידות בתחום הזה, זה בהקשר העקרוני ובאמת נשמח לשמוע פה את משרד האוצר, את משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים בהקשרים האלה, משרד המורשת שבמקרה הזה הוא המשרד שאמור להיות אחראי, כבר יש כמה גם מתוקף תפקידו וגם מתוקף החקיקה על הנצחה של אישים וגם של אירועים.

פה כרגע אנחנו מדברים על הצעת חוק שהולכת במודל הרחב של הקמת תאגיד, שכמו שאמרתי זה חריג בהקשר של אישים שהם לא היו בתפקידים של ראשי ממשלה ונשיאים ויכול להיות שאם מסתכלים על זה שוב בהסתכלות העקרונית, היה נכון יותר מבחינת ניצול משאבים ציבוריים בצורה יעילה, שיהיה איזשהו תאגיד אחד שעוסק בהנצחת אישים ומייצר באמת אמות מידה, איך מחליטים את מי להנציח, איך מבטאים שיהיה איזשהו ייצוג של מגזרים שונים ואוכלוסיות שונות, איך מחלקים את התקציב בצורה אחידה, אני יודעת שכרגע זאת הצעה שקיבלה הממשלה בוועדת שרים ויותר קשה, כי לכל דמות יש את החשיבות והתרומה שלה, אבל אני כן מציגה פה איזושהי הסתכלות רוחבית יותר שאני חושבת שמבחינת הממשלה היה נכון גם להביא אותה לשולחן לדיון העקרוני.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שכל מי ששותף לתהליך הזה יש לו זכות עצומה, שיכיר בזכות העצומה להיות חלק מהתהליך הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אמת. השר אליהו בבקשה.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

חבריי היקרים בוקר טוב, אדוני יושב הראש, לימור, אחות, אומרים פה חברת הכנסת אחותי לסיעה אחותי לחלומות, אנשי תנועת חב"ד, ובכלל. 

קודם כל מבחינתי זה תהליך של גאולה, אני חושב שהסיפור של הרבי במיוחד ושל תנועת חב"ד יש בו מהרפואה שהעם הזה צריך, יש בו מהאחדות שהעם הזה צריך, זו לא רק תפיסה הלכתית זו לא רק תפיסה תרבותית זו לא רק תפיסה של שליחות, זו תפיסת חיים ששורשה אולי באברהם אבינו שמאחדת שהיא נותנת את הכל את כל הלב לכל יהודי, הקשר של סבא זכרונו לברכה עם הרבי הוא מהמפורסמות שבתנועת חב"ד ואני מרגיש שאני נמצא פה מכוחו לעשות, כשהתחלנו את התהליך היום כבר ברוך השם שליח עושה שליח, אז יש פה שליחים אחרים, גם היושב הראש וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אבל כשהתחלנו את התהליך ודאי מהרוח של החיבור הגדול שהיה בין הרבי לבין סבא.

יש מקרים באמת שהם יוצאים מגדר הרגיל, יש דמויות שאי אפשר להכניס אותן לתוך המבחנים הרגילים שבוחנים האם מתאימים להם תאגיד מורשת או לא מתאימים להם תאגיד מורשת, במקרה של הרבי גם בדיון שהיה בוועדת שרים היה ברור לכולם שגם אם עדיין לא יודעים להגדיר מדוע ולמה, איך אמר שר המשפטים יריב לוין? אין ספק שאם יש מורשת שצריך לספר אותה זה המורשת של חב"ד והרבי מלובביץ' והשאלות הנכונות ששאלה היועצת המשפטית הן טובות וגם הורינו ליועץ המשפטי של המשרד לעשות עבודה עם משרדים נוספים, בסוגייה איך פותחים ואיך יוצרים ועל מי ראוי לעשות תאגידי מורשת, אבל האם יש למישהו איזשהו ספק על תרומתו האדירה, הרוחנית, הגשמית, התרבותית, התורנית, הנשימתית, כל מה שאני אגיד יגיד פה עכשיו זה רק יגרע, שיש לרבי על עם ישראל על כל הציבורים?

אני רוצה לומר לכל אנשי חב"ד שיושבים פה שלא תתבלבלו לרגע הרבי הוא לא של תנועת חב"ד, הוא שלנו הוא של כל עם ישראל וזו המשימה שלנו כרגע, מורשת הרבי צריכה להגיע לכל בית יהודי, כל מי שרוצה לשמוע את הסיפור, כל מי שרוצה להתחבר לרוח גדולה, מורשת זה לא רק הידע ההיסטורי מורשת זה לא רק הפריטים הפיזיים, מורשת זה השייכות ומורשת זה המחויבות זה הדי אן איי, הדי אן איי שמהווה אותנו, ככה אמרנו במשרד בנושאים אחרים ובוודאי בסוגייה הזו של הרבי מלובביץ' ואני מלא הכרת הטוב.

קודם כל, ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת יוסף טייב שבאמת נרתם לזה בכל כוחו, חברת הכנסת כמובן, יש מלא חברי כנסת כולל אופיר כץ שעזר לנו לעשות פטור מחובת הנחה, ואני אומר לך גם פה ליועצת משפטית תמי שליוותה אותנו והלב שלה, לכולכם כל מי שנמצא פה, אני מקווה מאוד שהתהליכים ידייקו יתנו ביטוי לכל הגוונים לרוח הגדולה שבאמת תנועת חב"ד מביאה איתה לעם ישראל ושזה התאגיד הזה יביא פירות של ברכה לעם ישראל, שוב תודה רבה לכולם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אני רק אבהיר אני רואה פה הרבה אנשים שאני מכיר ולא כולם רשומים לזכות דיבור, אז אנא מכם מי שלא נכנס יש טאבלט בכניסה אתם מוזמנים, אתה רשום מי שבקישור בקישור, ישנם אנשים שנמצאים פה ואני לא רואה אותם בקישור, לכן אני אומר יש טאבלט בכניסה פשוט שאני לא אפספס אף אחד ואני לא אגרע מאף אחד את זכות הדיבור.

בפתיחת הדברים משרד רוה"מ בבקשה עמדה של המשרד.

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

תודה רבה קודם כל, תמי היטיבה לתאר את הדברים, אני רק ארחיב טיפה שכמובן מבלי לגרוע מהחשיבות שעמדו פה לפני של ההנצחה של האיש וכבודו ומורשתו, כן חשוב רק לציין באמת למען שנכיר שבאמת במשרד ראש הממשלה כבר לפני שנים נעשתה עבודת מטה מאוד מקיפה סביב הסיפור של הנצחת האישים בליווי גם של חברת ייעוץ אסטרטגי, שקצת צחקה עלינו שאנחנו מנציחים את עצמנו לדעת והיא אפילו עוד לא ידעה עוד כמה. 

כן חשוב פשוט להגיד שמצאנו לנכון במשרד שהדרך באמת להנציח היא שהיא באמת לעשות תאגיד על להנצחה, זה היה דרך הפריזמה באמת של הנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, אבל אמרנו שתוקם ועדה ציבורית שתכלול - - -

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

לא כל כך צלח התהליך.

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

נכון זה בסוף זה פשוט עוד לא התקדם, אנחנו עוד מה שנקרא חזון למועד ואנחנו עוד בתקווה להצליח לעשות את זה כמובן, אבל אירועים שונים שעברנו במדינה ובראשם כמובן המלחמה הסיטו תקציבים, אז כן חשוב לקחת את זה בחשבון, שוב בסוף זה שיקולי מדיניות ואפשר באמת להחליט שזה יהיה מעתה ואילך אבל זה כן חשוב שזה יאמר.

אחד הדברים הכי חשובים שבאמת הגענו למסקנה סביבם, זה שיהיה כדאי להקים איזושהי ועדה ציבורית שתכלול באמת דעות מכל הקשת הרלוונטית שככה היא תוכל לזכות לאמון הציבור ולקונצנזוס, שתחליט מה הם הקריטריונים להנצחה, כמו שתמי הרחיבה באיזה פורמט מה המנגנון, כי בסוף מדובר במימון ציבורי וחשוב לדעת שבסוף דיבור מורשת יכול להיות בהרבה דרכים, זה קודם כל בחינוך, זה בפעילויות ויכול להיות שלא בהכרח הדרך היא בהקמת תאגיד, מרכז, גוף, נדל"ן מה שנקרא שהוא בסוף גובה הרבה תקציבים על תקורה ולאו דווקא על הפעילות, אז פשוט חשוב שהדברים יונחו לפניכם, כמובן עמדת הממשלה ניתנה בוועדת שרים והיא תומכת, תודה.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

אגב אני רוצה להדגיש, זה לא רק הנצחה זה מורשת, זאת אומרת הנחלת מורשת שזה מעבר להנצחה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד האוצר לא נמצא אבל אני כבר קיבלתי את העמדה שלהם תכף, הם פשוט בוועדת הכספים הם יבואו, אני מבין שעדיין אין מקור תקציבי להצעת החוק, אני טועה אופירה?

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

הוא שואל אם יש מקור תקציבי להצעת החוק, אני לא יודעת האוצר יודעים בדיוק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נשאיר את זה לאוצר ברשותכם. חנן בבקשה משרד המורשת.

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>  

שלום, את הדברים העקרוניים שנוגעים להצעת החוק הציג השר, תמי הציגה את השאלות, את הסוגיות ששוב הגורמים המשפטיים בעיקר עוסקים בהם, יש את העבודה שנעשתה במשרד רוה"מ שהתמקדה צריך להגיד יותר עד כה יותר בנשיאים וראשי ממשלות, החלה עבודת מטה עם משרד המשפטים רחבה יותר לגבי אישים בכלל ובאמת הסוגיות הן רחבות כי השאלות הם איזה סוגי אישים יונצחו, מה הפורמט, מי הגורמים שיחליטו איזה אישים וכולי זה באמת שאלות מורכבות ויש פה הרבה אפשרויות. 

כמו שהשר ציין אנחנו כמשרד מתכוונים להיכנס יותר בעובי הקורה בנושא הזה, שוב העמדה שלי כיועץ משפטי שאכן ראוי שיהיה גוף אחד גדול מתכלל בפורמט כזה או אחר, שיביא להנצחה ולשימור מורשת של כלל האישים באופן שבאמת יהיה מובנה, סדור, מקיף, שוויוני במידת האפשר, בינתיים כמו שצוין גם כן ההצעות הפרטניות לגבי אישים שונים בתוכם ההצעה לרבי מלובביץ' הן מקודמות בתמיכה של הממשלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש לו"ז למשרד לגבי עבודת המטה?

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מה צפי גם לא?

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>  

איני יכול להתחייב. 

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

אני אגדיר צפי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אולי השר כן.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

אנחנו נעשה את זה אנחנו נשב על זה יחד עם המנכ"ל, המנכ"ל צריך לחזור בעזרת השם אחרי ל"ג בעומר ואנחנו נגדיר יעדים, אני מקווה שעד הקריאה השלישית כבר יהיה כאן תשובה מפורטת והקריאה השלישית אני מקווה שתהיה מהר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני חוזר על מה שאמרתי בפתיחת הדברים, קונצנזוס רחב סביב מורשתו של הרבי מלובביץ', הנצחתו וכלל שושלת רבני חב"ד וחב"ד בכללותו, בתי חב"ד, צעירי חב"ד, באמת נוגעים בפסיפס רחב של הציבור הישראלי של העם היהודי כולו, יש פה קונצנזוס רחב אופוזיציה וקואליציה למרות שהאופוזיציה הח"כים עדיין לא הגיעו, הפכה להיות קואליציה הרבי הצליח להפוך את הקואליציה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

היא לא התנגדה בקריאה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אומר הרבי הצליח להביא קואליציה רחבה סביב מורשתו סביב דרכו, כמו שאמרתי בפתיחת הדברים - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ראינו אופוזיציה קונסטרוקטיבית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן אכן ואהבת לרעך כמוך כפשוטו, אהבת האחר להביא את היהדות באמת בפן של מחבר מעודד לא מרחיק לא מפריד, באמת אחדות מלאה של עם ישראל ואני חושב שהדברים היו חייבים להיאמר ודברי תורה צריכים חיזוק, אמרתי את זה בהתחלה והיה חשוב להגיד את זה גם עכשיו.

אני אלך לפי סדר הנרשמים ברשותכם, יעקב הלפרין בבקשה נציג חב"ד בעיריית ירושלים, בבקשה.

 << אורח >> יעקב הלפרין: << אורח >>  

שלום לכולם כבוד השר עמיחי אליהו, כבוד היושב ראש, חברי הוועדה היקרים, אני חשבתי נכון שמן הראוי שאני אבוא לדבר כל כך חשוב לבוא לכאן ולהביע את תמיכתנו בעניין בכמה שזה חשוב מורשת הרבי, גם כנין ונכד של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד הידוע בשמו רבי שניאור זלמן בעל התניא שזכיתי להיות מצאצאיו וגם שזכיתי שרוב בניי הם שלוחים גם בארץ וגם בעולם, כולנו יודעים אבל זה טוב לשמוע עוד הפעם ועוד הפעם ולסבר את האוזן, כמה שפעילי חב"ד ושלוחי חב"ד בכל העולם הם בעצם בלי להמעיט מהשגרירים של מדינת ישראל, הם בעצם השגרירים של עם ישראל בכל העולם כולו, בכל בעיה בכל פנייה בכל דבר שנצטרך לא רק ביהדות, גם בעניינים של חסד של אהבת ישראל פשוטה אהבת חינם, הם מתייצבים והם עושים את העבודה כפי שצריך.

זה הכול בכוחו של הרבי שזה החינוך וזה ירושה שהוא העביר לנו ומעביר לנו בכל יום, ממשיך לתת לנו את זה ולחזק אותנו בכל יום, לכן אני מחזק את ידיהם של הוועדה ושל השר ושל כל הצוות שעוסקים במלאכה הזאת, זה חשוב ביותר להשריש את המורשת הזאת, כי ההשרשה של המורשת הזאת בעצם נותנת כוח וחיזוק להמשיך את זה ביתר שאת וביתר עוז, אני גם מברך את הרב משה שילת ואת כל העוסקים במלאכה שדוחפים את העניין ועוזרים בעניין, כמובן שאם תצטרכו עזרה ממני כאיש ירושלים אני אשמח לעזור, בהצלחה לכולם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה, אני רק אחדד עמדת בזמנים, אני אומר בגלל עומס המשתתפים אפשר בשלוש-ארבע דקות אני לא אעצור אם זה יגלוש קצת אבל לנסות להתמקד. הרב יעקב גלויברמן בבקשה.

 << אורח >> יעקב גלויברמן: << אורח >>  

שלום, ברשות חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ברשות השר, היושב ראש יוסי טייב ואתם חברים וחברות הכנסת וציבור חסידי חב"ד חברים כולם ביחד כאיש אחד בלב אחד בלב אחד. ממש מאוד מעניין, החודש הזה, בחודש אייר, מאי 1949, הקים הרבי הקודם את כפר חב"ד ככפר חקלאי. אז היה מושב צפריר וזה בדיוק החודש הזה גם להזכיר שאז נרצחו שישה בחורים שלנו שלמדו בבית ספר חקלאי שאני זכיתי גם להיות אחד המנהלים שם במשך 20 שנה עד לפני 30 שנה והרבי ביקש לא לעזוב את המקום הזה ולחזק, ב-1956 לחזק את המקום הזה כי זה מרכז חינוך של חב"ד, עם השנים עזבו את החקלאות ועברו יותר לחינוך ברוך השם, כפר חב"ד בזמנו ב-1964 הגיע יהודי קראו לו סיר אייזיק וולפסון והקים בכפר חב"ד מבנה גדול שקוראים לזה בית שזר, והייעוד שלו היה גם כן למה קוראים למקום הזה בית שזר? שזר כולם יודעים היה נקרא על שם הרבי הראשון לחסידי חב"ד, ושהמקום הזה יהווה מרכז לקבל אנשים ולהדריך אותם ברוח היהדות בדיוק על מה שאנחנו מדברים פה היום.

רן פקר שהיה חבר טוב שלי נפטר והוא היה סגן מפקד חיל האוויר ב-1975 אז הוא אמר לי כמה וכמה פעמים, חייבים להסכים להקים מורשת על חב"ד, זה דבר מאוד מעניין שזר היה חסיד חב"ד מהבית עוד מסנט פטרבורג והוא מאוד מאוד דחף הרבה דברים בכפר חב"ד וזה מאוד מעניין, אין אדם בארץ שלא הגיע לכפר חב"ד לאיזה צורך? לראות את מאפיית המצות, לקבל מושגים על יהדות.

תנועת עבודה בזמנו לוי אשכול עוד היה בהנחת אבן הפינה, כדי להקים את המקום הזה הם דחפו ונתנו הרבה תקציבים שכפר חב"ד יהווה בדיוק מה שהרבי רצה, עם הרבי גדל אחד מראשי תנועת העבודה קראו לו יונה קאסה, יונה קאסה היה חסיד של הרבי מאוד גדול כי הרבי גידל אותו בבית שלו בניקולייב.

מורי ורבותיי הרי אני יכול לבוא לשבת ולדבר עד הלילה מאוחר, אבל לומר לכם תודה רבה שאתם נכנסים לתמונה הזאת כדי לתת לכל עם ישראל להבין יותר את המורשת של הרבי מלובביץ', כי אין כמו שציינתי אין בית שילד שהיה לפני 50, 60 שנה הגיע לכפר כדי להוות נושא רוחני, אז אני מאוד מודה לכם שאתם נכנסתם לתמונה הזאת בעזרת השם ביחד נוכל להקים דבר יפהפה בכפר חב"ד, תודה כבוד היושב ראש, תודה כבוד השר תודה, גברת סון הר מלך, חברי הכנסת חברות הכנסת הנה אתם רואים פה איזה חסידי חב"ד יושבים פה וכולם פועלים עם הרוח עם הכוח של הרבי מלובביץ', אני זכיתי להיות אצלו בפעם הראשונה לפני 55 שנה, תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. הרב שמעון סגל בבקשה.

 << אורח >> שמעון סגל: << אורח >>  

שלום כבוד יושב ראש ועדת החינוך יוסי טייב, חברי הכנסת, כמובן השר עמיחי אליהו, יוזמי החוק, נציגי הממשלה, חבריי לנציגות הרשמית של תנועת חב"ד וצעירי אגדת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד, מכובדי כולם חסידי חב"ד כל מי שנמצא כאן צוהריים טובים, שימי סגל דובר חב"ד ושליח חב"ד בכנסת ובממשלה. 

אני ניצב כאן בפניכם היום בהתרגשות ובתחושת שליחות, כי המעמד הזה שבו הכנסת והוועדה המכובדת הזאת עוסקת בהצעת חוק להנצחת מורשתו ודמותו של הרבי, הוא רגע מיוחד משמעותי כמעט היסטורי, זאת המילה היחידה שאולי השר אליהו לא אמר.

הרבי הוא מנהיג שאין דומה לו בדורות האחרונים, הוא שינה את פניה של היהדות בעולם, הוא הפך את המושג מנהיג רוחני לדבר שמעצב חיים שמעצב עתיד, כל פינה בעולם כל פינה בארץ ישראל מלאה היום בשליחי חב"ד בבתי חב"ד במוסדות החינוך והחסד של תנועת חב"ד, בזכות הרבי בזכות כמובן השליחים שלו, מפעל חייו מפעל השליחות.

אני מבקש לפתוח בתודה מיוחדת וברגש אמיתי של הוקרה בשם תנועת חב"ד כולה, ליוזמי החוק, לשר עמיחי אליהו, לממשלה, לחברי הכנסת העוסקים ביוזמה הזו, עצם קיומו של הדיון הזה כאן כבוד היושב ראש מעיד עד כמה השפעתו של הרבי נוגעת בלבבות, עד כמה הרוח של הרבי חיה ונושמת בכל בית בישראל בארץ ובעולם, הדבר הזה לא מובן מאליו, כולנו מבינים עד כמה אנחנו זקוקים שהדורות הבאים החברה כולה גם כן תכיר תלמד ותתחבר להרגיש את המורשת הזאת המורשת האדירה הזאת של הרבי.

מכאן דווקא מכובדיי דווקא מהכבוד הגדול הזה אני מבקש להניח על השולחן את גודל האחריות, כשאנחנו באים לעסוק במורשתו של הרבי מלובביץ' אנחנו עוסקים במשהו שהוא לא רק דמות היסטורית לא רק זיכרון של איזשהו אדם דגול, אלא עוסקים במשהו שהוא חי פעיל פועם, מורשת שהיא נשמת אפה של תנועת חב"ד וכפי שאמר השר אליהו של כל העם היהודי לא רק של חב"ד, כל יום כל רגע כל שעה.

לכן אנחנו מבקשים בענווה אבל גם באחריות, להתכנס ולעצור רגע לא מתוך שלילה חס ושלום, אלא מתוך תחושת חובה ואחריות גדולה לעצור כדי להבטיח שכל צעד שיעשה סביב החוק הזה יתבצע בדרך הנכונה, מתוך דיוק, מתוך שיתוף, בעיקר מתוך הקפדה מלאה על הרוח והיסודות העמוקים שהרבי הנחיל ושמאפיינים את חסידות חב"ד כולה כפי שהרבי גם הורה לאורך כל השנים.

לסיום אנחנו באים כאן בשם מוסדות חב"ד הרשמיים, בשם חסידי חב"ד, צעירי אגודת חב"ד, אגודת חסדי חב"ד, רשת חינוך חב"ד, וזו ההזדמנות גם להודות לרב יוסף יצחק אהרונוב יושב ראש צעירי אגודת חב"ד אגודת צעירי חב"ד ואנחנו קוראים לפניכם לשים את הלב לדבר אחד עיקרי, ההוקרה לרבי וחוק מורשת הרבי לא יכולה להתקיים מבלי שנהיה באמת סופר זהירים ואחראים ומבלי שנעצור לרגע לוודא ולהבטיח, שהדרך שבה תוקם ההנצחה הזו והחוק כולו תהיה ראויה לשם הגדול הזה.

לכן אנחנו כאן כדי לומר ואני מסיים, נפתח שולחן נשב יחד נחשוב ונדייק, יש עקרונות עמוקים וחשובים מאוד שישמיעו בפניכם מיד הדוברים הבאים מטעם תנועת חב"ד, יסודות שאינם רק עניינים טכניים או ארגונים אלא עקרונות חסידיים ואמוניים, שעל בסיסם אנחנו פועלים ועל בסיסם כבר יותר מ-30 שנה מאז ג' בתמוז חב"ד רק הולכת וגדלה, אבל אני מבקש בשלב הזה להניח את זה כאן רק בזהירות בעדינות בלי להקדים את הדוברים שאחריי, בשלב זה רק להדגיש שאנחנו כאן מתוך הערכה גדולה, אבל יחד עם זאת כמו שאמרתי תחושת חובה לקרוא לעשות את התהליך הזה בצורה טובה ואולי לעצור הייתי אומר את תהליך החקיקה הנוכחי במתכונת הנוכחית כי יש לנו מה לומר ומה להוסיף על זה כדי שזה יהיה כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בלי התפרצויות, חברים אנא אני אגיב מה שאפשר להגיב, אדוני תודה רבה, חברי אנא.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

חברים אני רוצה להגיד כמה מילים, יקיריי בואו נכבד את המורשת של הרבי מלובביץ', אני חב"דניק אמנם אני לא עם התחפושת אבל אני חב"דניק, אני ממש מבקש אני מבטיח להיות קשוב לכל הערה משמעותית שתהיה, אנחנו באים לקדש לשם שמיים, אנחנו לא נכנסים לכל הפוליטיקות זה לא מעניין אותי בכלל, זאת אומרת אני פוליטיקאי מעניין אותי מצד אחר אבל לא מהסוגייה הזו בסדר? אני ממש מבקש אם יש למישהו הערה בואו הדלת שלי פתוחה הלב שלי פתוח, בואו נשים את הדברים האלה שנייה בצד, אתם גם נמצאים עכשיו במקום שהוא החזית של הממלכה של מדינת ישראל, ראוי שנכבד את זכר הרבי בואו נשים שנייה את הדברים האלה בצד, אני שומע את ההערות נקבל אותם נברר אותם נרד לעומקם, חברת הכנסת לימור סון הר מלך שמובילה עכשיו את החוק אחריי גם תרד לשורש הדברים, אני מבטיח לכם אתם מכירים את הגישה של סבא שלי מכירים את הגישה של אבא שלי את הכבוד שיש לנו לכל הצדדים אנחנו איתכם בסדר?

 << אורח >> שמעון סגל: << אורח >>  

כאמור זה המסר שלנו המסר הראשוני והבסיסי ואני אשמח להשאיר לדוברים שאחרי.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חשוב לי לדייק, החוק הוא חוק להנחלת מורשת הרבי ולא להנצחת הרבי ואנחנו גם נעשה דיוקים וזו בדיוק הסיבה שאנחנו רוצים באמת לכלול את מגוון הכוחות והמגמות, כדי שאני ראיתי ולמדתי בזמן הקצר שאני פה ובחיי הקצרים, שכשאנחנו מצליחים לגייס את כל הכוחות לטובת משהו יש על זה סיעתא דשמיא, אני בטוחה שהרבי השמחה הגדולה שלו תהיה שכשאנחנו נצליח לאחד את כל הכוחות ולהביא אותם לידי ביטוי, לכן אני אומרת באמת הדיוקים האלה הם חשובים אנחנו נגיע אנחנו נדון עליהם ולכל כוח באמת יש משמעות בדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק אגיד.

 << אורח >> יעקב הלפרין: << אורח >>  

כבוד היושב ראש משפט אחד להשלים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב הלפרין דיברת תאמין לי הכל בסדר, אני יודע לנהל את הדיון לא פעם הראשונה, לא פעם ראשונה שיש חילוקי דעות וזה בסדר, התחילה את הדברים של חברת הכנסת לימור בסוף כשם שפרצופיהם שונים גם דעותיהם שונים וזה בסדר גמור, אבל יש לנו מטרה אחת ואני אגיד: אני מבחינתי כרגע אנחנו בתמרון אנחנו מתקדמים קדימה, לעצור אני לא חושב שזה הדבר הנכון, הדבר הנכון הוא כן לנהל שולחנות עגולים אנחנו מתכנסים פה בוועדה, אנחנו נשמע את כלל הדעות ויחד אני לא אומר שאני אכריע אני קטונתי, למרות שאני יו"ר הוועדה אנחנו נעשה את זה בשיתוף מלא של כלל הגורמים, נוציא חוק טוב מתחת ידינו ונתפלל בעזרת השם שלא תצא תקלה מתחת ידינו ונעשה את זה בצורה טובה כפי שמתבקש כלפי הרבי מלובביץ'. חבר הכנסת משה פסל בבקשה.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

תודה אדוני היושב ראש על הדיון הזה, האמת שאני רוצה להגיד קודם כל תודה רבה על הזכות להיות חלק מיוזמי החוק הזה לכבוד השר, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, חב"ד המורשת של חב"ד זה דבר שאין שני לו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תראה איזה חיוך זה מביא לך.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

האמת שהצעת החוק הזאת תמיד חשובה, אבל במיוחד עכשיו האחדות, אהבת ישראל, קבלת כל יהודי בסבר פנים יפות אין שני לדבר הזה, אתם יודעים לפעמים אני חושב אני בחו"ל ולפעמים יוצא לי להיות בשבת, אין דבר כזה אתה יודע שיהודים מתכנסים היינו עכשיו לדוגמה בארגנטינה, פתאום אנשים יוצאים ומגיעים דתיים לא דתיים כל מיני יהודים מגיעים ומתכנסים ביחד ומרבים באהבת ישראל, זה דבר שהוא ראוי להערכה.

אני רוצה להגיד לכם החוק הזה חוק מצוין, אבל המורשת של הרבי זה לא החוק המורשת זה אתם זה אנחנו זה אתם השלוחים זה האנשים ואנחנו נותנים עוד דחיפה קטנה, אני רוצה להגיד לכם שחב"ד והמורשת של הרבי היו ראויים ראשונים אולי לקבל תקצוב מהמדינה שתדע לך זה מה שאני חושב זאת האמת שלי.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

אגב משרד חוץ - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

אני לא אומר משרד החוץ, אם היינו מכמתים כמה שלוחים וכמה המורשת של הרבי תורמים לעם היהודי תאמינו לי זה כפול ומכופל, אני יודע שיש ויכוח בסדר אז לא מקבלים מימון, אבל לפחות החוק הזה את ההנחלה הראויה של מורשת הרבי שהיא כל כך כל כך חשובה לכל יהודי ומרבה באחדות ואהבת ישראל, לכן אני אומר כל הוויכוחים האלה חבר'ה זה לא מתאים לפה, מה שחב"ד מייצגת זה את האחדות בעם ישראל, את האהבה, את האהבה של אחד לשני.

לכן אני אומר לכם חברים קודם כל תודה רבה בשם כנסת ישראל, בשם חברי הכנסת היוזמים תודה רבה לכם על חב"ד ועל החזקת המורשת ביום יום וודאי וודאי נעשה אני בטוח מכיר גם את חברת הכנסת גם את השר, הם יהיו פתוחים לשמוע את הכול מהכול ולעשות משהו שבסופו של דבר יכבד את המורשת של הרבי ובעזרת השם נעשה ונמשיך לתת את הדחיפה הזאת ואת הדברים הטובים ביותר שתנועת חב"ד עושה, אז תודה רבה לכם על הזכות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. משרד התפוצות בבקשה גברת איזנשטיין. משרד התפוצות מתקצב את חב"ד?

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

אנחנו נדאג.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם לא אז זה הזמן, כן בבקשה.

 << אורח >> ילנה איזנשטיין: << אורח >>  

א' כל אנחנו עובדים הרבה עם חב"ד אנחנו עובדים את זה במרחב של - - אנחנו עובדים איתם ביטחון קהילתי, אבל בהחלט יש פה גם אפשרות להנחלה של הרבי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברשותך מה התפקיד שלך במשרד?

 << אורח >> ילנה איזנשטיין: << אורח >>  

אני ראש אגף.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איזה אגף?

 << אורח >> ילנה איזנשטיין: << אורח >>  

תפוצות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מה עמדתכם לגבי הצעת החוק?

 << אורח >> ילנה איזנשטיין: << אורח >>  

כמו שאמרתי אנחנו בהחלט נדון בתוך המשרד, יש לנו עבודה מאוד רחבה ואנחנו עובדים מאוד מקרוב עם שלומי פלס עם דוד, אז בהחלט נדון על זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. גברת נאוה לבל בבקשה.

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

כבוד השר כבוד יושב ראש הוועדה, חברי הוועדה הנכבדים וכל המשתתפים, אני מגיעה מארגון הנוער חב"ד סיטי לישראל, זה ארגון נוער שמטרתו להעצים את הזהות היהודית בקרב בני הנוער בישראל, בארגון שלנו חברים מעל 5,000 חניכים שהם משתתפים באופן קבוע בפעילות, יש לנו פעילות ב-40 ערים בכל רחבי הארץ וב-40 ישובים בנוסף בצפון במרכז בדרום ובנוסף להם אנחנו מגיעים לעוד עשרות אלפי בני נוער בפעילויות שונות דרך הרשתות ועוד.

אנחנו לוקחים חלק יחד עם שאר ארגוני הנוער במפגשים בהתכנסויות מטעם מינהל חברה ונוער ומהיכרותי עם בני הנוער אני יודעת שדמותו של הרבי משפיע מאוד בחייהם, שבני הנוער זקוקים לתחושה של משמעות, תחושה של חיבור, זה לא סוד שבני הנוער בישראל מתחברים יותר מחפשים במה להיתלות מחפשים איש גבוה שיחבר אותם ואני חושבת שהקמת מרכז מורשת כזה, זה משהו שכל נער בישראל צריך לעבור בו ולקבל כוח מהערכים של הרבי ומהמשמעות שיש לרבי לתת לכל יהודי ויהודייה בעולם, כי הרבי יעצים כל אחד ואחת נשים גברים נערים ילדים ובעיניי זה משהו שיכול לתת חוסן אדיר לבני נוער מכל המגזרים ברחבי הארץ.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בהתייחס להצעת החוק אתם כארגון נוער אתם חלק היום ממועצת ארגוני הנוער נכון?

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתם רואים לנכון שבהצעת החוק שהצעת החוק תחייב בצורה כזו או אחרת, לכן אני שואל אני רוצה לשמוע את העמדה שלהם כארגון נוער, האם זה יהיה נכון להכניס אתכם כחינוך בלתי פורמלי שהצעת החוק תתייחס גם לארגוני ותנועות הנוער לאו דווקא של חב"ד, שאכן כלל ארגוני הנוער ותנועות הנוער בישראל יתייחסו לאותה דמות וינפיקו חומרים וילמדו חומרים סביב הרבי מלובביץ', סביב הפעולות שלו בעבר סביב הרצון שלו של קירוב לבבות וקירבה ליהדות?

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

אני בהחלט חושבת שאין כמו החינוך הבלתי פורמלי שמביע את הערכים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברוך הבא לראש העיר צפת, אגב זה אחד מראשי הערים אני חושב שיש כמות החב"דניקים שנמצאים שם הרשמיים והלא רשמיים, כי אמרנו מראש כולנו חב"דניקים - - סליחה נאוה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם חלק ממועצת ארגוני הנוער?

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם לא תנועת נוער?

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

ארגון נוער קצת שונה קצת בתנועה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני יודעת מה ההבדל.

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

אז אנחנו חלק מהארגון אנחנו ארגון נוער.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם בתוך המועצת?

 << אורח >> נאוה לבל: << אורח >>  

בתוך המועצת כן, אני בהחלט חושבת שהחינוך הבלתי פורמלי יכול להעביר את המסרים של הרבי בצורה הכי טובה בדרכים שונות, יש היום הרבה מאוד בני נוער בישראל שחברים בארגוני הנוער וגם בארגון שלנו ואני חושבת שארגוני הנוער יכולים לתת את הפן הזה מהמבט של בני הנוער ולחבר אותם ככה באמת להעביר את שרשרת הדורות והעוצמה של הרבי גם לדור הצעיר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הערה חשובה, פשוט הצעת החוק מתייחסת לזה היה חשוב לי להעלות את זה נושא לדיון גם. הרב מנדי בליניצקי בבקשה.

 << אורח >> מנחם מענדל בליניצקי: << אורח >>  

תודה רבה, ראשית אני אפתח בברכת ישר כוח עצום לשר עמיחי אליהו, חברת הכנסת לימור, ליושב ראש הוועדה, היוזמה היא סופר סופר חשובה, אתם עושים את זה בצורה מצוינת ומדויקת כמו שצריך מול האנשים הנכונים.

אציג את עצמי ברשותכם, אני מנהל בשני כובעים בכובע אחד את עמותת יד לילד המיוחד שמטפלת בעשרות אלפי בני נוער וילדים עם צרכים מיוחדים מכל האוכלוסיות בישראל, ביניהם תוכנית גדולים במדים שמשלבת בצה"ל כיום 1,100 צעירים וצעירות עם צרכים מיוחדים ב-70 בסיסים, אני בא לפה הבוקר מבסיס תל נוף שילבנו קבוצה חדשה שם, זה חלק מאהבת ישראל של הרבי לכל יהודי, בכובע השני שלי אני מנהל את ועדת החינוך החב"די. 

הייתה לי הזכות לעמוד בראש ועדת הבול, יצאו בולים של הנצחות על הרבי ועל האדמו"ר הזקן והובלתי את זה מול רשות השירות הבולאי ומשרד התקשורת ואני רוצה לומר שהדברים פה נעשים בצורה מקצועית וטובה, באתי לחזק את ידכם ולבקש שינתן מקום של כבוד גדול בכל הצעת החוק ובכל יוזמה שתהיה כחלק מזה לתורתו החינוכית של הרבי, התורה החינוכית של הרבי היא ההצלה של הדור שלנו ובמיוחד גם בנוגע בילדים עם צרכים מיוחדים שאנחנו יודעים שזה קיים היום בכל בית שני ושלישי בישראל, הרבי ראה בילדים הללו נשמות גבוהות הוא התבטא אלה הגנרלים שלי, נכי צה"ל הרבי לא הסכים להשתמש בביטוי הזה רק מצויני צה"ל והמבט והדרך של הרבי על כל התחום הזה חייב לקבל גם מקום של כבוד, כי זה בהחלט האתגר של הדור שלנו.

אני יחד עם חבריי כאן לצידי הרב שניאור גורפיקל מנהל מכון הלכה חב"ד שמאגד 60 רבני חב"ד והרב שלמה מרגליות שתיכף מן הסתם גם יגיד מתנועת הנוער נציבות השם, רוצים לחזק את כל העוסקים במלאכה ואותך הרב משה שילת שתובילו את הדבר הזה לנחת רוח של הרבי, אני בטוח שככל והחבורה כאן של האנשים הטובים והמובחרים כאן יוסיפו לתמוך ולייעץ ולעזור, זה יגיע למקום שמדויק בדיוק לנחת הרבי וזה הברכה שלנו אליכם היום, תודה רבה גדולה לכם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. הרב משה שילת בבקשה.

 << אורח >> משה שילת: << אורח >>  

לא ביקשתי לדבר, אז אני רק מצטרף לכל הדברים החמים שאמרו כאן, אני מתחבר לדברי השר אליהו הרב אליהו שאמר שהרבי הוא לא של החב"דניקים, אני חושב שזה הסיפור הגדול של מרכז מורשת הרבי שלא שייך באמת לשום סקטור וכל אחד בעם יכול להעיד על כך, שמענו את יאיר לפיד מדבר על הרבי וכל אחד נתקל בחב"ד ומרגיש קשר ושייכות, תודה רבה לכם על החוק בשום אופן לא לעצור, לא עוצרים דברים טובים בטח שזאת לא השיטה של הרבי לעצור דברים, אנחנו נתקדם ואני סומך על השר ועל חברת הכנסת שיעשו את זה בהרמוניה מושלמת, יש פה אנשים מכל החוגים בחב"ד, חב"ד היא גדולה, חב"ד מכילה הרבה דעות וזה יצליח, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. הרב שלמה מרגליות.

 << אורח >> שלמה מרגליות: << אורח >>  

שלום לכולם ברשות היושב ראש, השר, חברת הכנסת, אני גם כן מגיע מהשטח בתפקידי כמנכ"ל ניידות חב"ד הטנקים של חב"ד, פועלים עכשיו ביתר שאת מהשבעה באוקטובר עם חיילי צה"ל וכוחות הביטחון וגם כן מנכ"ל ארגון נוער גם כן חברים במועצה, ארגון מוכר של צבאות השם של חב"ד שהרבי הקים בתשמ"ז, יש לנו כרגע בארגון 12,000 חניכים ואני אומר דבר אחד, הדבר הזה דרוש ונחוץ וגם אנחנו שומעים מהשטח גם במועצה, במועצת ארגוני הילדים והנוער, גם אנחנו עם החיילים הרבה, רוצים לדעת איפה אפשר להכיר, אז אני מחזק את ידי כולם ועלו והצליחו ישר כוח גדול.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני ראש העיר בבקשה.

 << אורח >> יוסף קקון: << אורח >>  

כבוד גדול שאני נמצא פה בדיון הזה ברשות היושב ראש, ברשות השר חברי הכנסת, אני גם כאחד שגדל עם חב"ד בתור ילד במגדל העמק וגם כאחד שמנהל עיר שיש להם אחוזים מאוד נכבדים של חב"ד גם ישיבות גם כמובן תושבים שלנו, אני חושב שבימים אלו לא רק בימים אלו אבל בעיקר בימים אלו שיש כל כך קיטוב גדול, זה חילוני וזה חרדי אני חושב שחב"ד הם הדוגמה הטובה ביותר לאהבת ישראל אמיתית וכל דבר שנוכל להפיץ, אני יודע אצלי בצפת שאני עוזר לחב"ד במבנה או בבית כנסת או בפעילות עכשיו לל"ג בעומר שאנחנו עוזרים להם שם הרבה, זה לא לחב"ד חב"ד אולי מפעילים את הדבר הזה, אבל זה כל התושבים וזה באמת אהבת ישראל החזקה של חב"ד היא ראויה לשבח ובימים אלו זה חשוב לחזק את זה, אני תומך בזה שמח על זה ואם אתם מקימים איזה בית מורשת ככה גדול ויפה אני חושב שהמקום זה בצפת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

פה יש לנו נקודת מחלוקת כפר חב"ד או צפת. חבר הכנסת מושיאשוילי בבקשה.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>  

צוהריים טובים לכולם, אני משער לעצמי שאני רק חוזר על מספר נקודות שנאמרו כאן, אני פשוט מגיע מדיון אחר, ישר כוח על הדיון ישר כוח לכל מי שהגיע, כבן העדה הגיאורגית אני נולדתי כאן בארץ ישראל במדינת ישראל, אבל אצלנו חב"ד למרות שאני לא התחנכתי או הילדים לא התחנכו בזרם הזה, אצלנו חב"ד אתה יודע אתה מוריש לילדים נקודות מסוימות בשלבי החיים שלהם, אז כל הילולה שקיימת אז אתה יודע אז בשולחן שבת אנחנו מזכירים את אותו רב את אותו רבי את אותו אדמו"ר.

כשדיברנו על הרבי כל ילד זורק משהו ואז אני שואל אותם, אוקיי אז מה אנחנו יכולים איך אנחנו יכולים לסכם את זה? אז אומרים זה האחדות, האחדות ולקחת יהודי בכל מקום שהוא קיים פיזית או רוחנית ולנסות ולקרב אותו לבוראו, אז אם זה מבחינה אפילו פיזית כל יהודי ששואל אותי תגיד לי אני נוסע לגיאורגיה מה? אני אומר יש שם בית חב"ד הכל בסדר, כל יהודי בכל מקום אם זה במרכז אירופה ואם זה בקטמנדו וכמובן רוחנית, אנחנו רואים את הפעילות את השפע שחב"ד ככלל וכפרטים עושה בכל מקום ובכל נקודה על רחבי הגלובוס. אז באתי רק לומר תודה ובאמת שנמשיך כל אחד ואחד מאיתנו את מה שהרבי רצה האחדות, תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. הרב נפתלי ליפסקר בבקשה.

 << אורח >> נפתלי ליפסקר: << אורח >>  

שלום לכולם נפתלי ליפסקר מטעם צעירי אגודת חב"ד, אחראי על 904 סניפים בתי חב"ד ברחבי הארץ, שמונים כיום קצת למעלה מ-1,300 שליחים זו אחריות גדולה ומטבע הדברים אני בא ומדבר מטעם הממסד בשם הממסד בשם השלוחים בתי חב"ד, אבל אני דווקא רוצה כיוון שיש פה גם את עמיתיי וגם יאמרו דברים, אני דווקא רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לדבר ממקום אישי יש שיאמרו אפילו קצת ריגשי, קודם כל כמובן תודה אפתח בדברי תודה לשר עמיחי אליהו שכולם משבחים אותו כולם יודעים את פועלו הרב גם בעניין הזה, שאר חברי הכנסת היוזמים חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יושב ראש הוועדה שלנו שעושה עבודה נפלאה וכמובן כל חברי הכנסת עמיתי.

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

הוא גם מהיוזמים.

 << אורח >> נפתלי ליפסקר: << אורח >>  

הוא גם מן היוזמים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מוביל החוק.

 << אורח >> נפתלי ליפסקר: << אורח >>  

אמרתי אני רוצה דווקא לבוא ממקום אישי ולשתף באיזושהי תמונת ילדות שחקוקה אצלי ואולי חלק גדול מההתפתחות האישית שלי במהלך השנים איפשהו בא מתוך אותה תמונה כל כך חקוקה חזק, הימים הם בימים לאחר שוך הקרבות במלחמת יום הכיפורים, אבא סגן אלוף צבי ליפסקר שהייתה לו משימה גדולה מאוד להקים את כל המערך הלוגיסטי מעבר לתעלה בפאיד מגיע הביתה אני זוכר פעם ראשונה זה כבר היה לאחר שוך הקרבות, אנחנו לתומנו חשבנו שהוא בא לראות את האישה אותנו הילדים, אבל הוא הגיע לשעות רבות 24 שעות של דיונים במטכ"ל, כי הוא קיבל את אותה משימה לעבור את התעלה ולהקים שם את המערך הלוגיסטי ואני זוכר את שעת לפנות הבוקר כשהוא קם לקראת יציאה חזרה והוא לא יכול בנסיבות האלה ללכת לבית הכנסת, אז הוא מתפלל בשעת בוקר מוקדמת בבית, ואז דפיקות על הדלת נכנס חייל צעיר הוא לא היה יכול לצלצל מהנייד כי לא היו ניידים למי שזוכר את התקופה ההיא, אז הוא דופק בדלת ואבא כבר מקפל את הטלית והתפילין, החייל נכנס בחור לא דתי נהג צבאי ואבא כך אני זוכר את זה במן טון שהוא טון של מפקד אבל באותה אהבה ובאותו רגש חב"די כל כך מוכר אומר לו, היי חייל בוא תניח תפילין.

אני מציין את האירוע כמו שאמרתי שמבחינתי הוא אירוע מכונן, מפני שאבא לא היה שליח כפי שאתם מבינים סגן אלוף בצבא, איש שכל חייו אחר כך עסק בארגונים לוגיסטיים גדולים, לא שליח לא פעיל חב"ד אבל הוא גדל בתוך חב"ד הוא גדל הוא גדל על הדי אן איי החב"די והרעיון הזה לא רק לקום בבוקר ולהניח תפילין שזה משותף לכל יהודי דתי יהודי מאמין, אלא הרעיון הזה של להציע כמעט לדרוש מהזולת מכל אדם שפוגשים בו תצטרף בוא תניח גם אתה תפילין, זה משהו שחדור נמצא בתוך הדי אן איי החב"די, זה נמצא אני מראיין בכל שבוע שניים שלושה זוגות לקראת יציאה לשליחות וזה מדהים, אני שואל אותם אני מנסה להבין למה מה מושך אתכם? זה הרי לא כסף זה לא משהו מה העניין? זה בנשמה זה נמצא בפנים.

כאן אני רוצה לומר: אומרים חכמי העולם אומרים שטעמו של הפרי כטעם האדמה שממנו הוא צומח, אני חושב שכשרוצים באמת לדייק ולכוון ולהגיע אל המורשת של הרבי אל אותה מורשת שהרבי הנחיל לנו במשך שנים ושהרבי ממשיך להוביל אותה עם השלוחים שלו, היא חייבת לצמוח מהאדמה ששם הרבי זרע את הזרעים, מתוך העולם של חסידות חב"ד, מתוך עולם השליחות של חב"ד, אנחנו מאמינים בהסתייעות, בעולם המחקר, העולם הטכנולוגי, הרשתות החברתיות, אנחנו מאמינים שאפשר לעשות שיתופי פעולה נפלאים שאנחנו נקבל הרבה כוח עוצמות משאבים מכל מיני גורמים מהסביבה, כדי להנחיל טוב יותר את אותה מורשת, אבל מקור הצמיחה המקום שממנו זה צריך להגיע, צר לי לומר אבל זה לא יכול לצמוח טוב שזה יבוא מוועדה ציבורית ממקום אזרחי כלשהו, זה חייב לבוא לצמוח מתוך החב"ד.

אני מניח שאתם כולכם מבינים למה אני מכוון ולאיפה אני רוצה לכוון את הדברים, אני מניח שאנחנו עוד נעסוק בזה ועוד נדבר והדברים יהיו ברורים, אבל זה המסר שאני הייתי רוצה להעביר ותודה לכם על ההקשבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה.

 << אורח >> יעקב גלויברמן: << אורח >>  

סליחה חבר הכנסת מגאורגיה הנכבד אתה לא סיפרת מאיזה בית הגעת, אבא שלך הגיע כשליח של חב"ד בגרוזיה בשנות ה-50 שהוא ידע גרוזינית עד היום, מר ליפסקר נפתלי, אבא הרי גדל בבית של סבא למי אני אדבר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב מרדכי הלפרין בבקשה.

 << אורח >> מרדכי הלפרין: << אורח >>  

שלום וברכה ברשות החברים ברשות היוזמים וכמובן תודה רבה לכל העוסקים בזה, בהשגרה פרטית אנחנו נמצאים יום אחרי פסח שני, פסח שני הוא סמל שתמיד אפשר לתקן ואין דבר אבוד, עכשיו כשאנחנו יושבים פה ומדברים על דבר כזה נפלא דבר כזה חשוב, אז בוודאי שחשוב לקחת בחשבון על דברים שאישיים אם לא נעשו מספיק מדויקים אפשר לדייק אותם, ההיררכיה שהרבי בנה אותה הוא יזם אותה הוא פיתח אותה היא היררכיה ברורה, לכן אם יש מוסדות רשמיים צריך פשוט למצוא את הדרך המשותפת לדבר איתה.

אז אין לי אלא רק לאחל בעזרת השם בהצלחה ושנמצא כולנו את השיח המשותף כדי לעשות את הדבר הנכון - - -

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

יש פה איזושהי הטעיה כאילו משהו התנהל פה לא בצורה רשמית, אז הכול רשמי ויש מוסדות רשמיים והכול בסדר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב עמיחי אני רק אגיד - - -

 << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>  

זו יוזמה שלנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא יכול לעצור אותך כי אני לא עוצר ח"כים בהערות ביניים ובוודאי לא שרים, אני רק אומר אין עניין להתמקד על הדברים, אני רק אגיד למשתתפים הערות ביניים אפשר להתאפק עוד קצת, כולם רשומים כולם ידברו בעזרת השם יש לנו עד 14:30 עוד שעה, אם כולם יעמדו בשלוש דקות לפי מה שאני רואה את מספר הרשומים ידברו נשים וגברים כאחד.

דוקטור שרה זילברשטורום בבקשה לא נמצאת, איילת השחר סיידוף בבקשה.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>  

שלום לכם, אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף יושבת פה כבן אדם פרטי בדרך כלל יושבת כראש תנועת אימהות בחזית שכבודו מכיר ויודע, באתי לפה היום כשליחה של הרבי, לי יש דולר של הרבי אני הייתי אני למדתי תניא, דבר מלכות הולכת בעקבות הקודש שאני צריכה, אני אוהבת את הרבי והסיבה שאני אוהבת את הרבי כי הוא מעולם לא הגיע לפה, אני חושבת שאם הרבי היה שומע את הדיון הזה הוא היה מתפלץ, אני יודעת שלימדו אותי שמורשת הרבי אמרה להתרחק מפוליטיקה, להתרחק מעסקנות, להתרחק מכל דבר שיכול בטעות אולי להדביק ברבי איזה נגע זר.

אני חושבת שאם הוא היה שומע את הדיון, אני שומעת אתכם ואני רק מעצם השמיעה אני מתפלצת, כי עובדה שכולם פה אמרו - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

איילת אהובה, אנחנו רוצים שמה שאת ראית ופגשת ברבי יהיה גם לעם ישראל, זו המטרה של הישיבה הזו.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>  

אבל תני לי חברת הכנסת לימור אני מכבדת אותך באמת, אני רוצה להגיד שאני באמת אישה בת 48 אף אחד לא כפה עליי מעולם להיכנס לחדר וללמוד תניא, אף אחד לא כפה עליי מעולם ללכת ולחפש את דברי הרבי, אני מכירה שיעורים אצלי בכפר יש שיעור לנשים פעם בשבוע, כולן מה שמוגדר לא שומרות תורה ומצוות לא קוראת להן חילוניות אין כזה דבר, למה אנחנו צריכים את זה? לא צריך עובדה שהרבי הצליח בזכות באמת בזכות הכוחות שלו להגיע לכל לב במדינת ישראל.

אני חושבת שאם אתם תחוקקו פה את החוק הזה תעשו בדיוק ההיפך, אני חושבת שהוכחנו מהשיחה שלכולם יש נגיעה לרבי, כי כשילד מגיע להודו או מגיע לאנשהו, אבל הכניסה לבית המחוקקים והדבר שיהיה וההתנגדות שתבוא ושזה יתחיל לגעת בתקציבי ציבור ושנתחיל לברר כמה ולמה ואיך, אתם תראו שזה יעשה נזק וחבל, עד שיש פה משהו יפה במדינה הזאת, זהו זה כל מה שבאתי להגיד את לא חייבת להסכים איתי.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא מסכימה, קודם כל אני חושבת שאת העלית דבר מאוד - - -

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>  

עכשיו אני אומרת מורשת הרבי, הרבי אמר להתרחק מפוליטיקה זו המורשת שלו. זה לא פוליטיקה? אתה לא מקבל תקציב מתוך תקציב המדינה? פוליטיקה זה מי מקבל מתי וכמה, פוליטיקה זה חלוקה תקציבית.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו איילת את הטוב שאת פגשת והצלחת לפגוש לא בכפייה בוודאי רוצים לכל עם ישראל.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>  

נכון בלי שום חוק, אבל ברגע שיהיה חוק אתם תהרסו את זה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

דרך אגב על החוק הזה יש קונצנזוס ימין ושמאל וזה היופי של החוק הזה וגם כשהוא הגיע לכנסת ישראל הוא דווקא יכול להיות איזה בוחן וסמל לאיך צריך להתנהל - - -

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >>  

אז הנה אני רוצה שישמע ברבים מה שאמרתי, בכתבה הראשונה שתהיה על הרבי וכמה הוא עשה נזק תזכרו את הרגע הזה תזכרו אותו, כי עד היום אני אומרת לכם ברגע שהדברים נכנסים למשכן הם מתחילים להיות מלוכלכים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר העמדה נשמעה אני שמח שגם העמדה הזאת נשמעה. הרב שניאור גורפינקל בבקשה.

 << אורח >> שניאור גורפינקל: << אורח >>  

לא ביקשתי לדבר, הפתעה בשבילי, אני רק רוצה להגיד תודה לשר, לחברי הכנסת ליושב ראש הוועדה, באופן אישי אם אני כבר מדבר אני רוצה להציג, דיברו פה על הצבא כל הדברים, אז כל האחים שלי ברוך השם משרתים בצפון בדרום וחלק מהפעילות שאני עשיתי יחד עם עוד חברים שלי בתנועת חב"ד בקריית מלאכי אני גר, דאגנו כל הזמן גם לאחים שלי הפיזיים אבל גם לכל החיילים וקיבלנו תעודות על זה מכל היחידות, דאגנו להם ודואגים להם, אני חושב שזה חלק גדול מהעניין של בית המורשת, כל עם ישראל כל הכיוונים אני רוצה להודות תודה לכולם ובעזרת השם שיהיה בהצלחה ויגמר כמה שיותר מהר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

צריך גם להזכיר שבמהלך המלחמה הזאת לוחמים חב"דניקים שילמו, גם הם שילמו היו חלק מהמערך המלחמתי ושילמו מחירים לוחמים חב"דניקים, לא שיש הבדל בין לוחם ללוחם, אבל היום בעידן שאנחנו כל הזמן מדברים על החרדים שלא מתגייסים אז אני חושבת שראוי להזכיר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. הרב נפתלי רוט בבקשה.

 << אורח >> יעקב הלפרין: << אורח >>  

יש לציין שהוא יושב ראש צעירי חב"ד בירושלים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שכוייח, בבקשה הרב.

 << אורח >> נפתלי רוט: << אורח >>  

כבוד השר הרב עמיחי שגדלתי בבית של אבא הראשון לציון, הייתי בן בית שם כל השנים וראיתי את ההערצה שלו לרבי ולפעילות של הרבי, כבוד היושב ראש, חבריי מצעירי אגודת חב"ד, הרב ליפסקר, הרב שילת היקר שאני שומע את העשייה הנפלאה סביב את הרעיון הרב הלפרין, כל הקהל בשמו כי אני מבין שהזמן שלי קצר.

רבותיי ישנו ביטוי ממשה ועד משה לא קם כמשה, אני רוצה להגיד לכם שהרעיון של זה של מורשת של הרבי ממשה רבינו המנהיג הגדול לא קם כמשה רבינו של הדור, מה ראשי התיבות של משה אתם יודעים? מורשתו של הרבי המורשה של הרבי, זה משה שלנו של הדור שלנו וכמו שהרבי שכל עבודת הקודש שלו הייתה גילוי אלוקות בעולם, לעשות לקדוש ברוך הוא דירה זה היה משה רבינו, כך אנחנו רואים את הרבי שלא השאיר פינה אחת בכדור העולם, כל מי שנוסע כל מי שמגיע לאיזשהו מקום מוצא שם את הבית, בית חב"ד בית הכנסת, מקווה, אוכל כשר, כל מה שצריך זה המשה רבינו של הדור.

משה רבינו המקורי הדאגה שלו לכל פרט וזה הוזכר כאן כמה פעמים, אבל אני רוצה לציין פה משפט מפתח של הרבי בתחום הזה של הדאגה ואחדות ישראל ואהבת ישראל בלי שום פוליטיקה שאינני מבין איך זה עלה על השולחן, הגביר הגדול תעזרו לי בשם שלו רולנד לאודר הוא היה הבן של הגברת לאודר שהיא פיתחה משהו לנשים, הוא גדל ונהיה עשיר מאוד והוא הגיע לרבי לדולרים, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שעשיר כמו רונלד לאודר הכסף הקטן שלו בכיסו היה לא פחות מ-100 דולר, דולר, 20 דולר זה היה קטן בשבילו, הוא הגיע לרבי בדולרים הוא לא ידע הרבה מדי והרבי מגיש לו דולר, הרבי מרגיש שהוא נעלב, לי נותנים דולר אני הגביר הגדול אני נותן, הוא באמת היה נותן הרבה.

ענה לו הרבי את המשפט הבא זה משפט המפתח, אמר לו כך: חתני לימד אותי שכששני יהודים נפגשים צריכים לחשוב מה התועלת לאדם שלישי, נפגשנו שניים מה תוצאה והוא מסביר לגביר הזה, אני כשמישהו בא להיפגש איתי אני נותן לו דולר לצדקה, כדי שעוד יהודי שלישי יקבל תועלת אם זה כספית פרנסה כל מה שלא יהיה, המשפט הזה זה לא רק הדולר שעובר, זה המשפט של חב"ד של הרבי לאורך כל הדרך, אם נפגשים שני אנשים השאלה מה התועלת לאדם שלישי, מה יצא מזה עם מה אנחנו הולכים לאדם שלישי.

הרבי אין מילים אני אישית אומר, ההשראה שהרבי השאיר לנו פיתח אצלנו אמונה של יכולת, פיתח אצלנו את המסוגלות העצמית שלנו לא רק לעצמנו אלא גם לאחרים, אז אני ברשותכם כאיש בירושלים שליח של הרבי קרוב ל-70 שנה עם עשייה רבה ברוך השם מגדול ועד קטן ובמיוחד עם ילדי ירושלים עם חינוך, יש לנו גם 40 שנה כבר מידת מחנכים מפורסמת שהרבי ליווה אותנו, אז אני רוצה קודם כל לומר רבותיי המפתח של הרבי, נפגשנו בוועדת החינוך כולנו יחד והשאלה מה התועלת יוצאת מהמפגש שלנו? והתשובה היא מרכז מורשת של הרבי, זה מה שצריך לצאת מהמפגש שלנו וככהן אני חושב שהתועלת תהיה אם יורשה לי לברך את כולכם בברכת כוהנים אם אתם מוכנים לקבל.

 וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר:
כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

אני רציתי בנימה אישית ואולי ציבורית גם, כי כשהתחלתי אני כבר 70 שנה בראשות חב"ד לירושלים, שהמרכז הזה ייבנה בירושלים, שם הוא צריך להיות במרכז העולם, הרבי כשדיבר אני כל פעם שעברתי בדולרים אצל הרבי קיבלתי דולר לצדקה לבשורות טובות, ותמיד עוד דולר ביידיש שהרבי אמר לי 'א-גנץ ירושלים' – בשביל כל ירושלים.

פעם אחת כנראה שהרבי חשב שאני לא שומע הוא חזר על זה פעמיים, אז אני מרגיש זכות וחובה אפילו לבקש בעזרת השם קודם שמשיח יהיה איתנו כאן בוודאי שזה יהיה בירושלים, אבל שתצא החלטה מפה של ירושלים מורשתו של הרבי 1,499 תבדקו, אורו של ירושלים לעין כל 1,499.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יישר כוח הרב. חבר הכנסת אוהד טל בבקשה.

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >>  

תודה רבה קודם כל אני באתי לחזק את מציע החוק את חברת הכנסת לימור סון המלך ואת השר עמיחי אליהו על ההצעה המאוד מאוד חשובה הזו שאתם מביאים לחוגג את מורשתו של הרבי, אני חושב שאין יהודי שפגש את הפעילות המדהימה של תנועת חב"ד בארץ בעולם ולא מבין את העוצמה ואת הגודל של הדבר הזה.

אני יכול לספר רק סיפור אחד קטן, אני יכול לספר הרבה סיפורים אבל אחד קטן רק מלפני כמה שבועות, ערב פסח הייתי בכנס באוסלו בנורבגיה והגעתי שם לכנס שהיה בפרלמנט חמישי שישי, הכנס הסתיים ממש כמה שעות לפני שבת, מטבע הדברים לא יכולתי לחזור חזרה לארץ ומאוד מאוד דאגתי, מה אני עושה בשבת? איזה שבת תהיה לי שם הקהילה היהודית שם מאוד מאוד קטנה, אוכל כשר תפילות איפה מה יהיה? ובאמת ברוך השם הגעתי לבית חב"ד וקיבלת אותי שם הרב וילהלם שליח חב"ד, שבסופו של דבר כל כך דאגתי והייתה השבת הכי מרוממת אולי שהייתה לי בחיים, שבת מדהימה עם אנשים הכי מגוונים שרק אפשר להעלות על הדעת, יושבים ביחד באווירה של קדושה ממש מכניסת שבת עד מוצאי שבת זה שבת קיץ ארוכה, ישבנו שעות על גבי שעות באווירה מדהימה מרוממת.

לכן אני חושב שהמורשת של הרבי זה לא משהו שהיה ועכשיו צריך לספר מה היה פעם, אלא זה היום זה היום זה הווה זה בכל רגע ורגע ממשיך ומתקיים ומשפיע על כל כך הרבה יהודים ברחבי העולם בצורה כל כך מהירה ומדהימה וכולנו צריכים להמשיך ולחזק את הדבר הזה ולהעצים את הדבר הזה, ככל שנהיה שותפים באמת במפעל הגדול הזה אז זו תהיה זכות של כל אחד מאיתנו, אז רק לחבר ולתמוך אני לא יודע שמעתי פה איזו אמירה קודם על פוליטיקה, לא מבין בכלל מה קשור איך קשור לומר על המפעל הזה ועל המורשת הזו שהיא קשורה בכלל לפוליטיקה, הכי רחוק שיש בעולם והפוך שתהיה זכות לבית הזה להיות שותף לעשייה הגדולה הזאת, אז כל הכבוד לכם על ההצעה החשובה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. לוי אדרעי בבקשה.

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

שלום לכולם, לוי אדרעי מכפר חב"ד, עבדתי 20 שנה בצעירי אגודת חב"ד בארץ אני 30 שנה מלווה אנשים ועסקני חב"ד בתור ילד בכנסת, עבדתי לפני 30 שנה עם יושב ראש אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק למי שהכיר, מאז אני מסתובב איפה שאפשר לעשות לטובת חב"ד ולקדם מוסדות חב"ד.

דיברו פה הרבה רק בשתי מילים, קודם כל להגיד תודה רבה ליושב ראש הוועדה הרב טייב על הדיון, לשר שיצא ידידי עמיחי אליהו על היוזמה, אז באמת דבר מבורך וכל הכבוד לכם, רק במילה היה פה איזשהם רעשי רקע של כאילו קצת היה נראה משהו רשמיים לא רשמיים, אחד שמכיר את המוסדות החב"דיים ואת המערכת החב"דית הרבה שנים ברוך השם, לא הטעו את היושב ראש, לא הטעו את השר יוזם החוק, כל הגורמים הרשמיים מתוך חב"ד שאתכם בקשר שיזמו ודחפו את העניין הזה, ברוך השם זה מראשי חב"ד היום הרשמיים, אין דבר כזה לא רשמי אחד שהוא חב"ד הוא רשמי, מה זה רשמי לא רשמי זה נשאיר לדברים אחרים.

אני רוצה להודות לאחד מראשי חב"ד הרב משה שילת שיוזם ודוחף את העניין הזה וגם חבריי מצעירי אגודת חב"ד שיושבים פה ששמעו על החוק הזה רק לפני שבועיים בזמן שזה עבר בקריאה ראשונה בכנסת, אגב בפרט בימים טרופים כאלה בכנסת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בטרומית.

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

טרומית קריאה טרומית זה לא התנגדות, מי שמבין קצת מה זה כנסת בימים אלה להעביר משהו בלי ממש ככה פה אחד ללא התנגדות, אפילו שהם שמעו את זה רק לאחרונה את הפעילות של הרב שילת על האירוע והם הגיעו ותומכים, יישר כוח לכם הרב סגל, הרב הלפרין, הרב למברג והרב תולי, יישר כוח היושב ראש תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה, הרב אריאל למברג.

 << אורח >> אריאל למברג: << אורח >>  

צוהריים טובים, כבוד יושב ראש הוועדה הרב טייב, השר עמיחי, חברת הכנסת לימור, קודם כל יישר כוח תודה רבה לכם שהזמנתם אותנו לדיון החשוב הזה וגם על החוק שאתם יוזמים. כמי שהיה לו את הזכות לערוך פה בכנסת כבר למעלה מ-10 שנים את יום ההצדעה לרבי ולתנועת חב"ד וגם זכיתי לקיים את יום החינוך לכבודו של הרבי לכבוד י"א ניסן בלשכת ראש הממשלה בית הנשיא כל שרי החינוך.

אני רוצה להביא פשוט מהניסיון שהיה לנו כשעשינו את זה ארבע נקודות חשובות מאוד, אני בטוח שהנוכחים כאן יסכימו איתי: הרבי הוא לא הדמות הראשונה שמנציחים פה במדינת ישראל בארץ ישראל שמענו על זה, הזכיר כאן קודם את הנשיא שזר שהוא גם כן מונצח, יש בית מורשת והמדינה משקיעה בזה משאבים, שזר כמו שהזכירו נולד בחב"ד גדל בחב"ד היה בקשר אישי עם אדמו"רי חב"ד, אבל מי שמסתכל על מורשתו בבית המורשת זה פשוט נמחק לא קיים, בחייו כמו שהזכירו קודם בחייו בחיי שזר כשרצו כשרצה סר וולפסון ידידו הטוב הנגיד רצה לעשות להנציח אותו, הוא בנה בכפר חב"ד את בית שזר והוא הגיע, שזר הגיע גם להנחת אבן הפינה אם אני לא טועה גם הגיע לחנוכת הבית, כי זה בעצם שזר אמר לו זה המורשת שלי החיבור עם חב"ד.

אבל מה שאני רוצה לומר, שכאשר מקימים בית מורשת אין לך שליטה על זה, תסתכלו מה קרה אצל הנשיא שזר, אין שום ספק מי שהכיר את משפחתו את חייו דיבר עם האנשים הקרובים אליו, חייב ארוגים עם חסידות חב"ד איך אפשר לנתק אותו בכלל, אבל זה פשוט נוצר למה? כי חס ושלמים אני לא מעביר עליהם ביקורת הם רצו להנציח אותו כפי שהם חושבים לנכון וכך זה קרה.

האם אנחנו בנושא הדיוק שדובר פה קודם אנחנו צריכים להיות מדויקים וכאשר אנחנו מביאים ועדה שהיא תייעץ כאן ואין לנו יכולת בכלל לפקח עליה, עוד כמה שנים אני לא יודע מי יהיה כאן ויוכל לפקח על זה והדברים מתגלגלים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה כבודו מתייחס למועצה הציבורית?

 << אורח >> אריאל למברג: << אורח >>  

כן בהחלט אני מדייק, אני רק אומר אנחנו צריכים לעשות על זה דיון.

פה אני עובר לנקודה השנייה, אנחנו פשוט קנינו את זה בדם אנחנו מדברים על ההצלחות של חב"ד, אבל אני רוצה להזכיר: יש לנו גם כן שאם לא עושים לא טועים ואני אתן שתי דוגמאות קטנות "סבן סבנטי" כולם מכירים את הבניין את המבנה של הרבי מלובביץ' את בית המדרש, כל ילד חב"די שם את זה על התפילין ארוג וה"סבן סבנטי" יש לפחות שני מקומות בעולם פה בארץ מקום אחד, הקימו בהתלהבות רבה עם הרבה משאבים, השליח המקומי הקים "סבן סבנטי" זה חלום של שליח שיהיה לו בית חב"ד בתבנית 770.

 אני רק רוצה להגיע לנקודה הנקודה היא היום אני מדבר על זכרון יעקב, הבית הזה בית 770 הוא אומר ובשיחה לכאן דיברתי איתו, הוא אומר לא תאמין הבית הזה היום הוא נלחם בכל מה שקשור עם פעילות חב"ד בזיכרון יעקב, מדוע? כי כאשר בנינו אותו לא היינו בקשר עם בית דין רבני חב"ד ועם המוסדות הרשמיים של חב"ד, היה נגיד גביר שהיה מוכן לשלם את הכסף וכאשר לא בא לו הוא פשוט העביר את זה לארגון אחר שהוא לעומתי והאירוע נגמר.

 << אורח >> יעקב הלפרין: << אורח >>  

הסיבה שם היא קצת אחרת כבוד הרב, הסיבה בזיכרון היא קצת אחרת אז בוא לא להעמיק יותר כי אז אני אצטרך לתת את כל ההסבר מה קרה שם.

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

מה הקשר בין בית דין רבני חב"ד, הם רק מברכים על זה, בין דין רבני חב"ד רק מברכים על פעולה כזאת טובה, בית דין רבני חב"ד אחראי על עמותות של תאגידים מה הקשר של זה, רק בדרכי לפה קיבלתי טלפונים משלושה רבני חב"ד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב לוי אנא, תודה.

 << אורח >> אריאל למברג: << אורח >>  

אני חושב שכולנו רוצים שיהיה פה דיון שידייק, אני אתן דוגמה נוספת בברזיל זה דוגמה של דיוק, בברזיל מספר לי הרב טרייגר שליח בברזיל שגם אצלם הקימו 770 היום הוא בית עבודה זרה, הוא מסכר לבית עבודה זרה גם כן מאותו סיפור, הוא אומר לא עיגנו את זה בצורה משפטית, אם היינו לומדים היינו עושים דיון רציני מקדים לפני זה לא היה קורה דבר כזה, הוא אומר בית מורשת הרבי שהפך להיות לא רק לוחם במורשתו אלא נגד היהדות בכלל.

אז לכן אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מדויקים לנהל על זה דיון מעמיק, כי אם אתה לא מדויק ומקימים מועצה ציבורית, אני בטוח שהרצון הוא טוב הרי כשהקימו את 770 רצון היה אנשים הוציאו כסף מהכיס, אבל לא שיערו שאפשר להגיע מכוונות טובות ויכולים להיות גם דברים שאינם טובים, פשוט צריכים להיות מדויקים ולנהל על זה דיון בבית דין רבני חב"ד, אני בטוח שאנחנו מכאן בוא נתאם נעשה את הדיון הזה ואני בטוח שאנחנו נגיע בדיוק למקומות הכי טובים והכי מצוינים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

המטרה היא לדיין ולתכלל את כל הכוחות ואני מאמינה בדבר הזה ואני מאמינה שאפשר לעשות את זה וצריך שיהיה קשב כולנו.

 << אורח >> אריאל למברג: << אורח >>  

תודה לימור תודה על החיזוק. משהו אחרון עדות אישית, אני לפני שהתחלתי לעשות את מעמדי ההצדעה שבאמת השתתפו בהם אני חושב כולם מכירים כולם ממש כל סיעות הבית, מראש הממשלה ראש האופוזיציה כולם, דיברתי עם מי שעשה את המעמדים האלה כבר בשנות ה-70-80-90 בוושינגטון הרב אברהם שם טוב, רציתי לבקש ממנו לקבל ממנו תובנות, מי שקישר אותי זה היה כמובן הרב אהרונוב שהוא בעצם יזם והוביל את העניין הזה, המעניין הוא אמר לי דבר מדהים אני לא יודע אם זה מפורסם, הוא אמר לי כאשר עלה הרעיון הזה לחוקק חוק בארצות הברית שיום החינוך הלאומי של ארצות הברית יהיה י"א בניסן יום ההולדת של הרב מלובביץ', הוא דיבר על זה עם מזכירו האישי של הרב מלובביץ' הרב חודקוב ראש המזכירות והוא אמר לו את המילה הזאת, מופרך בתכלית.

אנחנו היום יודעים כל הנשיאים חתמו על זה, זה הפך להיות וואו אבל אמר לי הרב שם טוב, היום כולם מדברים על זה נשיא ארצות הברית חותמים על זה מצטלמים עם זה, תדע לך לא הכול בהתלהבות כאילו יש סדר דבר ראשון הוא אמר לו. אחר כך הוא היה צריך לעבור את האישור של הרבי היו סייגים מה כן מה לא איך זה צריך להיות שזה לא יהפוך משהו פוליטי וכמובן כמו שדיברנו, יש לזה הדיוק יש לו משמעות רבה, הרבי הוריד את שמו ממוסדות חב"ד כאשר הם לא היו מדויקים.

שמעתי עכשיו סיפור הרבי סליחה אני ממש מסיים עם זה, הרבי לא יצא מארצות הברית לבקר במוסדות אבל היו בקראון הייטס מוסדות שהרבי ביקר בהם בחג הפסח בבליל הסדר, אחד מהם זה מכון חנה שהיה חביב מאוד כי זה על שם אימו, הרבי פעמיים הוריד את השם שלה מהמוסד הזה למרות שהיה חביב עליו כי הוא לא עמד בסטנדרטים שהוא רצה, הוא אמר זה לא מתאים לאימא זה לא מקום שמתאים לו.

אני לא רוצה חס ושלום שנגיע ליום ונגיד בית מורשת הרבי הוא לא עומד בסטנדרטים שמתאים, לכן ככל שאנחנו מדויקים ככה אנחנו נשמח שהדבר הזה הוא אכן משהו בר קיימא ומשהו שהוא אכן מביא את המורשת, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. יש עוד מישהו בחדר שלא דיבר שרוצה לדבר? לא אייל אתה רשום לי אני מדבר מחסידי חב"ד, האמת אתה גם חסיד חב"ד אייל בבקשה, אמרנו כולם פה בחדר חסדי חב"ד, כן בבקשה אייל.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

תודה רבה לאדוני היושב ראש חברי הכנסת השר צוות הוועדה ומצטרף לברכות לחסידות ולפועלה ב-250 השנים האחרונות הגם שאני יותר מחובר לצד המתנגד, דור עשירי לתלמידו של הגאון מווילנה היחיד שעלה לארצות בחיי רבו אבל יש גם חסידים במשפחה.

 << אורח >> אריאל למברג: << אורח >>  

הם לא רק חסידים הם נשואים אחד לשני, אנחנו נכדים של שניהם גם של הגאון מווילנה וגם של בעל התניא.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

אז אני מרגיש בבית. אז אני מגיע לדיונים אני כבר מרגיש שזה סוג של טקס שעוסקים בתאגידי הנצחה יש זרם כזה בכנסת הנוכחית והתאגיד הזה הוא חוליה נוספת בשרשרת הזאת או במגמה הזאת ואני רוצה לעשות איזושהי הבחנה בין הערכה רבה לתנועה, אגב כדאי להזכיר גם בהמשך למה שנאמר פה התרומה של חב"ד לצה"ל, גם את בר המצווה שנערכה ליתומי צה"ל אני לא יודעת אם עדיין נערכת מדי שנה בכפר חב"ד על ידי הגברת גולומבוביץ' כן אני שמח שזה נמשך, אבל צריך לחשוב שכאשר מחליטים להקים תאגיד מהסוג הזה מה תהיינה ההשלכות הרוחביות.

כי כפי שמדברים על החסידות הזאת ישנן חסידויות נוספות, יש גם כאמור הזרם של הגאון מווילנה הזרם המתנגד ויש חשש כמאמר חז"ל שלא יהיה לדבר סוף, מזכיר גם את ההצעה חברת הכנסת סון הר מלך חתומה עליה בעקבות ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין עוצמה יהודית, להקים גם תאגיד להנצחת זכרם של הרבנים הראשיים שפירא ואליהו, צריך לחשוב על ההשלכות האלה לדעתי בזמן מלחמה בזמן עליית מחירים בזמן באמת העלאות מיסים ולחשוב איך הדבר מתיישב ואני קורא פה לנציגי הממשלה קורא לשרים אני רואה שכרגע השר אינו נמצא כאן, לקדם מהלך שאני עומד אני גם העליתי אותו באוזניים שונות, לחשוב על הנצחה מדיניות הנצחה של הכנסת ושל הממשלה.

 עכשיו ברשותכם אני רוצה להביא לתשומת ליבכם אם כבר נכנסים לתוך קרביה של הצעת החוק באמת ברמה מאוד כללית, גם לחשוב על יחסי הגומלין בין תאגיד כזה לבין גופים אחרים שעוסקים במחקר החסידות ובפרט חסידות חב"ד, הוזכר כאן אגב מרכז זלמן שזר דברים לא ממש מדויקים כיוון שלמרות העובדה שהמרכז אמור להנציח את פועלו של שזר הדבר לא ממש נעשה, יש מחקר על תולדות העם היהודי - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הוא מנציח את הערכים של שזר.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

לצערי לא נכתבה עד היום ביוגרפיה על הנשיא שזר, לצערי הרב אני מקווה שהדבר יעשה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא אז אני אומרת באמת גם הדברים התבררו אתמול במפגש עם היועצת המשפטית עם תמי, שבאמת במרכז שזר זה לא באמת הנצחת הדמות אלא יותר הערכים שהדמות הזאת הביעה ואני חושבת שגם במה שאנחנו, אנחנו בכלל לא מדברים במינוחים של הנצחה אלא אנחנו מדברים בהנחלת מורשת אנחנו מדברים על באמת אותם ערכים שהרבי הנחיל לעם ישראל והעצים גם החסידים שלו, אבל אני חושבת שבאמת וזה גם באמת דיוק שאני חושבת כשאנחנו מדברים פה אני חושבת שגם אנחנו מדברים על הדבר הזה, אבל כן בסוף המרכז להנצחת זלמן שזר.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות ישראל.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

נכון בעצם שם הוא מתבסס על הערכים של זלמן שזר.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

כן זו הייתה הערת אגב אני רוצה לסיים את דבריי, גם מעבר לחשיבה להשלכות המערכתיות הפוליטיות והתקציביות יש אגב עוד הצעות חוק בקנה, להקים מרכז להנצחה לזכרו של יצחק נבון ושתי הצעות למרכז להנצחה של גולדה מאיר, צריך לחשוב על המשמעות.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

דרך אגב גולדה מאיר לדעתי עבר.

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

לא זה תקוע יש הסתייגות, חברת הכנסת סון המלך ברשותך כיוון ששתי ההצעות הוגשו על ידי חברות כנסת מהאופוזיציה הן לא הגיעו לקריאה טרומית כנראה זאת הסיבה.

עכשיו באמת הערות אחרונות, הוזכרה פה אגב אתמול ראיתי מלאה שנה לנפילתו של סרן ישראל יודקין מכפר חב"ד, יש משהו סימלי בזה שהדיון נערך יום אחרי השנה לנפילתו, אם כבר יוקם מרכז הייתי מציע גם שתהיה התייחסות אולי אפילו בסעיפי החוק עצמו לתרומה של חסידים מחב"ד לכוחות הביטחון השונים, בראש ובראשונה לצה"ל אבל אני מניח שיש גם כאלה ששרתו בכוחות אחרים אז מן הראוי אולי גם להפוך את זה לסעיף בחוק.

לגבי הנושא האחרון הנושא התקציבי: נוצרו כל מיני תקדימים, כאן אני רואה שאין מדובר על סכומים אבל לשקול עירוב של גופים פרטיים אולי של תנועת חב"ד עצמה או של קרנות אחרות במימון המרכז, כדי לאפשר בטח בתקופה כאמור של מגבלות תקציביות כאלה ואחרות, הקמה של גוף כזה ואיזון תקציבי רב יותר, זה גם נראה יותר טוב ציבורית.

אני חברת הכנסת סון הר מלך אם את רוצה להתייעץ איתי מהזווית התאגידית אני מעמיד את עצמי לרשותך ולרשות שאר המציעים וכמובן לצד צוות הוועדה, גם אם יש לי הסתייגויות אז אני תמיד נכון לנהל שיח מקצועי, תודה רבה.

 << אורח >> יעקב גלויברמן: << אורח >>  

אמרת שאתה ליטאי מהבית, אז היה פעם יושב ראש הכנסת דב שילנסקי זיכרונו לברכה אמר לי, אני ליטאי אבל הלב שלי חסידי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן בבקשה אדוני שם לפרוטוקול.

 << אורח >> שבתאי קטש: << אורח >>  

שלום וברכה שבתאי קטש אני היום יושב ראש מועצה דתית אולי אוטוטו גם חבר הכנסת מטעם הליכוד אז יש לי קצת יותר כלים, אבל בהחלט אנחנו נמצאים בתקופה של בין פרשת קדושים לפרשת אמור, תקופה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא, תקופה שבה אנחנו אוטוטו חוגגים את ל"ג בעומר, איש אלוקים קדוש הוא נאמר על רשב"י, אבל בהחלט ניתן לומר את זה על הרבי מלובביץ' על כל אדמו"רי חב"ד ובאמת יש שאלה מפתיעה איך יכול להיות שרבי עקיבא הגיע למסקנה אחת, זה כלל גדול בתורה כמו שאומר רש"י ואהבת לרעך כמוך והרבי לקח את זה משמה והוביל את זה עוד קדימה, אבל זה קרה אחרי שכל התלמידים שלו נפטרו, זה קרה אחרי שהוא עצמו 40 שנה לא ידע בכלל מה זה התורה הוא לא הצליח ללמוד תורה, אחרי שכל התלמידים שלו נפטרו הוא לקח את זה למקום אחר לגמרי והוא אמר - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כמה לוויות הוא היה ביום?

 << אורח >> שבתאי קטש: << אורח >>  

כנראה 700 למעלה מ-700 לוויות ביום.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני רק מנסה לדמיין את זה, עובר 700 תלמידים שלך כל יום? 24,000 תלמידים.

 << אורח >> שבתאי קטש: << אורח >>  

נכון אז אנחנו היום לא עלינו בצד אחר גם בלוויות של הותר לפרסום חיילי צה"ל השם יקום דמם ואנחנו רואים את מה הוא לקח הכי הכי חשוב מכל המושג הזה ואהבת לרעך כמוך, הרבי שאני זכיתי להיות אצלו מספר פעמים אני נושא עליי גם מטבעות שקיבלתי בגיל שש מטבעות לצדקה מהרבי וגם הוא לקח את המושג הזה של ואהבת לרעך כמוך, כמה הנושא של אחדות הוא חשוב וכמה הנושא של הביחד, יחד כל ילדי ישראל שהנה עכשיו אנחנו 31 שנה אחרי הסתלכותו של הרבי מאיתנו, מה שאנחנו עושים ביום חמישי וביום שישי בל"ג בעומר מרכזים את כל ילדי עם ישראל ביחד תפוצות כולם וגם בארץ במיוחד סביב עניין של רשב"י, ודאי של מורשתו של הרבי זה הביחד, ודאי שמה שאנחנו צופים ומאחלים שיהיה בבניין הזה זה הביחד.

אמרת לימור כמה שכולם היו פה מחוברים סביב החוק הזה וזה נכון, כי הביחד הזה צריך להיות גם סביב השולחן הזה, הביחד צריך לקחת אותו למקום של להתייעץ עם כולם אבל בסוף בסוף לזכור את המורשת שלו, המורשת זה היה ביחד ואני מאחל לוועדה בראשות היושב ראש והשר שמקדם את זה וכל חסידי חב"ד שנזכור רק דבר אחד, שהמורשת שלו היה ביחד ולהוביל את הבניין הזה שבאמת נזכור שזה המורשת שלו היה חיזקו ואימצו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה אני רק אבהיר שבוועדת השרים לחקיקה הובהר שהצעת החוק תצטרך להתקדם בהסכמה עם משרד האוצר שתיכף יבואו אפשר כבר להגיד להם לבוא אנחנו לקראת סוף הדיון.

משרד החינוך בבקשה רחלי עמדת המשרד. מורשת כבר דיברו ואחרי זה מיד משפטים, בבקשה.

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>  

רחלי לוי משרד החינוך, למעשה הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה היא לא מונה במפורש במטרות או בסמכויות משהו שקשור למערכת החינוך, לא מבוקש להעניק גם לא לוועדה המדעית חינוכית שמבוקש להקים במסגרת החוק סמכויות שנוגעות למערכת החינוך, אנחנו לא יודעים כל עניין התקציב אנחנו גם מחכים לשמוע איפה זה עומד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לגבי מה שהעליתי תנועות וארגוני נוער, זה עובר זה אמור לעבור או לעבוד בצורה כזו או אחרת דרך חברה ונוער?

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>  

אני לא יודעת לענות לגבי זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז לבדיקתכם לקראת הדיון הבא בסדר? עמרי גולן בבקשה.

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

אני אשמח גם אם משרד החינוך דיבר, גם לנו יש איזושהי הערה שחשוב שתיכנס לפרוטוקול, באופן עקרוני כמובן הצעת החוק הזו היא לא בסמכות מל"ג וות"ת, יש לנו אמירה ממש קטנה לגבי דברי ההסבר גם בסעיפי החוק אין איזושהי התייחסות לפעילות אקדמית, בדברי ההסבר כתוב שהמרכז יקדם מחקר אקדמי בנושא.

אז פה יש לנו כרגיל את ההערה הקבועה שמחקר אקדמי זה משהו שצריך להיעשות במוסד להשכלה גבוהה, זה מה שקובע החוק, זה הערה העקבית שלנו בכל הצעות החוק הדומות, אז חשוב שזה ייכנס לפרוטוקול שוב זה רק בדברי ההסבר, אני חושב שבזה התפקיד שלנו הסתיים בהצעת החוק.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בסדר גמור התקבל.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רק אגיד בדיוק הייתי צריכה לצאת סליחה לאיזושהי שיחה דחופה אז פספסתי את החלק של משרד החינוך שהוא כן רשום כאחד המשרדים שצריכים לתת את הסכמתם בהחלטת ועדת שרים, שבמועצה אתם לא נכללים כרגע כאחד המשרדים, אני לא יודעת אם זה נאמר ולעניין החינוך הבלתי פורמלי כרגע זה נציגים במועצה של ארגונים או תנועות נוער, אין פה איזה חובה באופן כללי אין חובה לקיים פעילות כזו או אחרת זה כרגע בכלל לא חלק מהצעת החוק, גם בחוקים שבהם כן מדובר על פעילות של מוסדות חינוך אנחנו בדרך כלל לא מתייחסים, מקרים מאוד מאוד חריגים שמתייחסים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן אבל בגלל שנאמר על ידי נאוה לבל אני חושב, שהם כן היו מעוניינים שהצעת החוק כן תתייחס.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אין להם התנגדות הם לא אמרו שהם דווקא מעוניינים, זאת אומרת יש נציגים שלהם במועצה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ולכן אנחנו נצטרך לבדוק את זה גם מול מועצת ארגוני הנוער ותנועות הנוער וחברה משרד החינוך.

 << אורח >> מרדכי הלפרין: << אורח >>  

חשוב גם להזכיר לפרוטוקול הוא לא יכול היה להגיע, אבל את הרב יאיר בורכוב מנכ"ל ארגון נוער חב"ד שהוא בעצם מרכז את כל הפעילות של נוער חב"ד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא גם חלק מהמועצת? 

 << אורח >> מרדכי הלפרין: << אורח >>  

כן הוא חלק מהמועצת כמובן הם פשוט יותר רוחביים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אנהל כבר דיון עם שלומי קסטרו כמובן אבקש ממנו לבדוק את הנושא הזה גם. משרד המשפטים בבקשה. סליחה עומרי סיימת?

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

רק על זה שאנחנו מדברים על מחיקה של המילה אקדמית.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

דברי ההסבר גם ככה משתנים, אנחנו לא מוחקים את מה שכבר הונח ועבר בטרומית, אבל לקראת קריאה ראשונה זה מתפרסם עם דברי הסבר מתוקנים וניקח בחשבון את ההערה הזאת, תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נעמה רוט בבקשה.

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

קודם כל אני גם אגיד את ההקדמה של אני לא בכלל מפקפקת או מדברת על חשיבותו המורשת והחשיבות של הרבי שכולם פה בעצם התייחסו לפועלו ולמורשת החשובה, שמה לגמרי בצד את הדבר הזה ומתייחסת עקרונית שוב לרעיון של תאגיד הנצחה דווקא, שזה משהו שגם ברמת השיח העקרוני עוד לפני שנכנסים וצוללים לסעיפים, לא הייתה כאן ממש התייחסות לשאלה לשאלת ההצדקה דווקא באמצעות תאגיד הנצחה לעשות את זה, כשיש מנעד של אפשרויות.

היועצת המשפטית לוועדה נגעה בדברים האלה בתחילת הדברים ופרסה בצורה מאוד יפה ומקיפה אני חושבת גם את המורכבויות והקשיים שעולים וגם את הנתיבים השונים שאפשר ללכת בהם, באמת לא שמענו כל כך בדיון הזה איזשהן הצדקות דווקא לנתיב הזה של תאגיד של תאגיד עם כל המשמעויות שבכך, כשבאמת עלויות תקציביות זה משהו שהאוצר יתייחסו.

אני כן אגיד גם ביחס לעבודות, הדברים גם חוזרים על עצמם בדיונים פה כל פעם מדברים על עבודה ממשלתית ואנחנו כמובן החשיבה על הדברים האלה נעשית, אני כן אגיד רק שכל חוק כזה פרטני שמתקדם מטבע הדברים מקשה על החשיבה הרוחבית ועל לאחר מכן דברים שהם כבר בגדר מעשה עשוי מקשים על האפשרות לבחון ככה בצורה של דף חלק את כולם בצורה שוויונית, אבל כפי שגם אמרו ועדת השרים החליטה לתמוך בכפוף לאישורים, אז זה מה שכרגע אפשר לומר.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני רוצה לומר שההפרדה הזאת שעשית היא בעיניי הפרדה שהיא כאילו את אמרת בואו נשים בצד את מה שאתם הבאתם כקריטריון בעצם לסיבה שאנחנו חושבים, אני חושבת שחלק מהקריטריונים כשתיבנה המדיניות הזו של איך צריכים מי התאגידים ואיך הם צריכים לפעול ומי הם ומה הקריטריונים של מי כן יוצרים תאגיד, אני חושבת שהדברים שהעלינו פה הם בעצם בסוף הם יהיו חלק מהקריטריונים, לכן אני אומרת את ההבחנה הזאת ולהגיד הדמות והמורשת שלה ופועלה אני מפרידה אותם מהקריטריונים עצמם, זה קצת לא קיבלנו תשובות, אני חושבת שיש בתוך הדברים שאנחנו העלינו פה עכשיו גם יש איזשהו הסבר, נכון לא ירדנו לרזולוציות עוד לא דיברנו למה זה ונכון וזה יעשה בהמשך, אבל כרגע אני חושבת שבגדול יש איזשהם תשובות מענים נכון הם לא שלמים הם חלקיים אנחנו עוד נרד ונסביר, אבל לעשות את ההבחנה.

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

שוב אני רק אגיד שהדברים שנאמרו ביחס לחשיבות, הם לאו דווקא נאמרו פה ביחס ללמה זה דורש תאגיד מבחינת שזה המבנה המשפטי הנכון לעשות את זה, לא למה חשוב להנציח הנצחה ומורשת.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בדיוק שנתחיל לרדת הנחלה אבל כשנתחיל לרדת לתוך הרזולוציות של החוק אז אני משערת שהמשרדים והנוגעים בדבר יסבירו למה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נעמה אני רוצה לחדד, פשוט שמענו משר המורשת שעבודת המטה הוא מקווה שתתקדם עד לקריאה שלישית, האם מבחינתכם משרד רוה"מ ומשרד המשפטים אתם מתואמים על אותו צפי?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אנחנו מברכים על כל עבודה שנעשית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד המשפטים לוקח חלק פעיל בעבודת המטה מול משרד רוה"מ?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

כמובן שכל עבודה שתעשה במשרד המורשת תהיה מתואמת גם איתנו כמובן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקי זה חשוב.

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

עבודת המטה ששמענו היום עוד לא החלה אבל כבר התחלנו משהו בהמשך באמת לעבודה שנעשתה במשרד רוה"מ בתיאום כמובן עם משרד המשפטים וכולם כולל משרד המורשת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לאור מה שנאמר על ידי נעמה אז כדאי אם באמת נעשית עבודת מטה, בינתיים חקיקות פה מתקדמות, חקיקת דוד לוי כבר נמצאת לקראת קריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

דוד לוי זה גם תאגיד?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן והחוק הזה מתקדם ולכן ראוי.

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >>  

כן בוודאי עבודות מטה תהיה מתואמת, לא יהיו עבודות מטה מקבילות נפרדות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חשוב. אני מבין שיש לנו משתתף אחד בזום, הרב שמואל אוירכמן בבקשה.

 << אורח >> שמואל אוירכמן: << אורח >>  

שלום שלום מה שלומכם? אני שמוליק אוירכמן אני משלוחי חב"ד בהונגריה, בן של נתן יצחק אוירכמן שליח הרבי בעכו, שני אחים שלי הם שלוחים בקנדה, אח אחד שליח חב"ד בפלורידה, אחותי ששליחה איתנו פה בהונגריה, אנחנו גרים פה והבן שלי שנשוי גם גר פה במסגרת שליחות חב"ד.

כבר כמה שנים טובות לא אכלתי סעודת שבת בצורה סדירה בבית, אנחנו אוכלים עם הקהילה ובאמת עושים את כל השליחות ומה שהרבי הטיל עלינו לעשות כשלוחי חב"ד, אני פה בוועדה הזאת גם מהצד הזה שלי ויש לי פן נוסף שאני מייצג את תנועת חב"ד שהיא כוללת את אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חסידי חב"ד כאחראי על קשרי הממשל.

איך אנחנו חיים? איך כל השליחות הזאת שאנחנו חיים כל המשפחה בעולם, אנחנו לא המשפחה היחידה אלא עוד משפחות רבות והשליחות מתבסס ומתקיימת בזכות צד אחד קטן: המבנה הארגוני שהרבי מלובביץ' קבע, הרב מלובביץ' בנה בתנועת חב"ד מבנה ארגוני מאוד מסודר שהוא לא רק המלצה ניהולית, המבנה הארגונית של חב"ד הוא חלק מאידיאולוגיה שהרבי התווה, המבנה הארגוני כולל בראש ובראשונה את בית דין רבני חב"ד, רבני חב"ד תחת בית דין רבני חב"ד שהם גוף העל של תנועת חב"ד, מתחתיהם מגיעה אגודת חסידי חב"ד שאחראית על קהילות של הנוער של חב"ד ועל מוסדות חב"ד ואגודת צעירי חב"ד שאחראית על אלפי שלוחי חב"ד בעולם.

אני תוהה איך יכול להיות שפספסנו משהו בדרך, כי הרבי מלובביץ' שאני חושב מאברהם אבינו הוא היהודי שהקים את הכי הרבה מוסדות יהודים בעולם, האם הרבי פספס משהו שהחוק הזה נותן? מה זה בעצם המורשת של הרבי מלובביץ'? המורשת של הרב מלובביץ' היא חיה לא צריך להנציח אותה, אני וחבריי שם בוועדה וחבריי השלוחים בכל העולם, אנחנו החיים של הרבי אנחנו המורשת של הרבי, אני תוהה ושואל על איזה מורשת ומה יש שהרבי מלובביץ' לא עשה והחוק המדהים הזה והרצון הכי טוב הכי כן בעולם בא לתקן.

אני מדבר בשם תנועת חב"ד ואני רוצה להגיד בצורה מאוד פשוטה וברורה, תנועת חב"ד מתנגדת לחוק הזה, הוא לא בא לידיעת בית דין רבני חב"ד, הוא לא עבר דרך תנועת חב"ד, הוא פרויקט יפה ויוזמה יפה אבל במתכונת הנוכחית שהוא מונח כיום תנועה חב"ד מתנגדת אליו, תנועת חב"ד לא רוצה אותו, תנועת חב"ד לא רוצה להיות חלק מהפוליטיקה הזאת.

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

בשם מי אתה מדבר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב לוי כל הדעות נשמעו הכל בסדר.

 << אורח >> לוי אדרעי: << אורח >>  

אני מרגיש לא נעים כלפי היושב ראש והשר - - - שמוליק ידידי זה לא מכובד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הרב שמואל שנייה. הרב לוי תודה.

 << אורח >> שמואל אוירכמן: << אורח >>  

ובשם תנועת חב"ד ומנהיגיה אנחנו מתנגדים לחוק הזה במתכונתו הנוכחית באופן מוחלט, אנחנו מבקשים שזה יירשם בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הדברים נרשמו.

 << אורח >> שמואל אוירכמן: << אורח >>  

אנחנו מבקשים לא להיות משויכים בשום קטגוריה חוקתית כזו או אחרת, המורשת של חב"ד ניתנה אך ורק לחסידי הרב מלובביץ'.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. הרב יוסף רוצה לדבר הבנתי נכון? בבקשה.

 << אורח >> יוסף גולדברגר: << אורח >>  

שלום וברכה אני ברוך השם יש לי חלק ככה בדחיפה של החוק, חשוב לי רק להבהיר אנחנו עכשיו נמצאים בהתחלה של התהליך של החוק, זאת אומרת בעצם יש לו תהליך ארוך לעבור וכרגע עד שזה לא עובר בקריאה שנייה ושלישית אין טעם לשבת על תאגיד ולהיכנס לפרטים הטכניים מי יהיה, כי בסוף המטרה היא באמת לשלב את כל הגורמים בחב"ד ואת כולם ולתת לכולם מענה.

חשוב לי רק להבהיר משהו שלא קשור לדיון, יש פה כמה אנשים שהזדהו פה כדוברי חב"ד, היה פה מישהו שבכלל נמצא בהונגריה שמזדהה גם כדובר חב"ד.

 << אורח >> מרדכי הלפרין: << אורח >>  

הוא לא הזדהה כדובר חב"ד אלא כמנהל קשרי ממשלה.

 << אורח >> יוסף גולדברגר: << אורח >>  

אל תפריע לי יש פה בחור בשם שימי סגל שמזדהה כדובר חב"ד ויש פה עוד אדם - - אז בבקשה יש פה כל כך הרבה שמזדהים, ברוך השם בחב"ד יש תמיכה מקיר לקיר לדבר הזה וחבל מאוד שיש כל מיני אנשים שמנסים כאילו להכניס פה כאילו יש פה איזושהי מחלוקת או משהו כזה, חב"ד באופן רשמי כולם תומכים בחוק זה חוק טוב וחשוב וחבל שיש פה כל מיני אנשים שמזדהים ומציגים את עצמם כדוברי חב"ד אף אחד לא מינה אותם.

 << אורח >> שמעון סגל: << אורח >>  

סליחה אל תגיד דברי שקר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים אני אצטרך להוציא אתכם חבל, תנו לו לסיים.

 << אורח >> יוסף גולדברגר: << אורח >>  

אף אחד לא מינה אותך הם מסתובבים ומזדהים כדוברי חב"ד אין להם זכות לא לייצג את חב"ד ולא להגיד את הדברים האלה, תודה רבה.

 << אורח >> שמעון סגל: << אורח >>  

כבוד היושב ראש אני אשמח להגיב רק לדברים, הוא אמר פה דברי שקר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא חברים לא, הרב סגל אין פה דו שיח, הדברים נאמרו הדברים שלך נרשמו לפרוטוקול הדברים של הרב שמואל שאר הנוכחים בדיון, הרב לוי דיבר, יוסף דיבר הכל בסדר.

משרד האוצר בבקשה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

דוריה גנות משרד האוצר, שלום אני מודה אני באתי הרפרנטית הרלוונטית למשרד המורשת תקועה בוועדת הכספים, קפצתי להביע את עמדתה אז אני מתנצלת אם אני לא אוכל להעמיק.

בכל מקרה כפי שציינו גם בוועדת השרים כשהצעת החוק עלתה לראשונה וכדומה, בדומה לתאגידים אחרים שהוקמו בהצעות חוק דומות אנחנו מעריכים כרגע את העלות השנתית באזור ה-12 מיליון שקלים בשנה, התחשיבים להבין את האומדן המדויק בעקבות הקמת התאגיד בעצם תחת המשרד, הם עדיין יצטרכו מן הסתם לעבור עבודה קצת יותר מעמיקה ככל שתתקדם הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק שואל, המספר הזה 10 מיליון שקלים, 12 מיליון שקלים זה מספק קבוע שאתם זורקים על כל הצעות חוק הזיכרון או שנעשית מאחורי זה עבודה? כי זה המספרים שצפים כל הזמן המחיר עולה מהצעה להצעה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

יש עבודה אבל צריך גם להגיד שכשהצעה אחת היא מ-2023 ואנחנו ב-2025 ועלה המע"מ וגם המשרדים שונים אז התחשיבים מתעדכנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אשמח שהאוצר יתקצב ויעלה גם את העמדה והתקציבים גם בעלות בהשתתפות המדינה בהסעות לשלטון מקומי ועוד כל מיני דברים, אם יוקר המחיה ויש עלות אז תוסיפו את הכסף בהכל, לא רק בחישובים לעלות הצעת החוק, אבל זה היה רק הערת ביניים.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

בסדר לירון הגיעה אני רק אסיים את הרצף ותוכלו לשאול אותה עוד שאלות, בכל מקרה כמובן שלאור העלות בהתאם לחוק התקציב וכמובן תצטרך להיות זו הצעת חוק תקציבית והיא תצטרך להיות איזושהי פעולה מאזנת אם הממשלה תחליט להתקדם עם הצעת החוק הזאת ולתמוך בה, זהו אני חושבת שאני אתן ללירון להמשיך את השיח מולכם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז אני אשאל את לירון ואני אשחרר אותך לוועדת כספים. ברשותך של לירון האם הממשלה יודעת להביא מקור תקציבי להצעת חוק כזו כרגע עם האומדן שאתם הבאתם של 12 מיליון?

 << אורח >> לירון סביון: << אורח >>  

אני לא מכירה שיש לכך מקור תקציבי וכמובן שככל ומישהו יראה מקור ויצביע על מקור, אנחנו נבחן את זה ונעדכן, כרגע לא הצביעו על מקור.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני כן רוצה גם העמדה שהועברה אלינו דובר על זה שההקמה שה-12 מיליון שקלים זה לפעילות שוטפת מידי שנה וההקמה זה עשרות מיליונים, עכשיו אנחנו צריכים לקבל הערכה יותר מפורטת על מה היא מבוססת, עשרות מיליונים זה יכול להיות 10 מיליון שקלים וזה יכול להיות 70 מיליון שקלים, אנחנו בדרך כלל מקבלים הערכה קצת יותר מדויקת ואיך הגעתם אליה בעצם, כדי שאפשר יהיה להתמודד איתה ולשאול שאלות, קשה לנו עם זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז אני אוסיף על זה שאלה, כי אני קיבלתי עמדת משרד אם אני לא טועה ממשרד רוה"מ או משרד האוצר את תתפסי אותי במילה, כי יש לצמצם באופן משמעותי את תכולת המרכז, כמו כן יש לוודא שהקמה תהיה מכספי תרומות בלבד ושהתפעול השוטף מכספי התרומות ותקציבי המדינה יהיה מוגבל, ככל שלא יעשה כן המשרדים צפויים להתנגד להצעת החוק.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

צריך לדעת מאיפה זה יצא אם אוצר או רוה"מ.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

האם משרד האוצר מכיר את העמדה הזאת?

 << אורח >> לירון סביון: << אורח >>  

למיטב ידיעתי זה לא התייחסות שעברה מטעמנו, בכל אופן ההתייחסות שאנחנו העברנו זה לעלות התקציבית והפעולה המאזנת שנדרשת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד רוה"מ מכירים את העמדה הזאת?

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

כפי שאמרנו קודם יכול להיות שזה דברים שקשורים באמת בטיוטות ודברים שעלו במהלך הדרך, העמדה של הממשלה היא כפי שאמרנו לתמוך בהצעת החוק, אבל אכן הסיפור של העלויות כפי שעלה פה בהרחבה זה משהו שצריך לתת לו את הדעת, כמובן קודם כל במקור תקציבי אחר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן אבל השאלה האם היה שיח בין משרד רוה"מ למשרד האוצר לגבי העלות של הקמת המכרז, כי זה משהו מהותי שאנחנו נצטרך גם לדון בו, האם אנחנו מתקצבים אותו מתקציב מדינה באופן מלא באופן חלקי או שאנחנו משאירים את זה ככספי תרומות.

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

אני מניחה שזה היה דווקא בין משרד המורשת לאוצר בגלל ששר המורשת צפוי להיות זה שאחראי על החוק.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בראייה של דוגמאות אחרות באמת יש תאגידים שההקמה הייתה מכספי תרומות כמו התאגיד של מרכז רבין ומרכז בגין והתפעול עצמו הוא מבוסס על גם תרומות גם הכנסות וגם מימון ציבורי ויש תאגידים שבהם זה הוגבל לסכום מסוים, יש כל מיני מודלים.

 << אורח >> ליטל דוד: << אורח >>  

אגב אני רק אוסיף אם יורשה לי, שזה באמת חלק מהדברים שאפשר לקחת בחשבון בשים לב לכל הדברים שנאמרו פה, כלומר בסוף כן מדובר בעלויות תקציביות לא מבוטלות ששוב כמובן ראויות והכל, אבל כן צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שזו באמת דרך לפתור את השאלה ולשים לב לזה שאפשר לשים תקציב מדינה מופחת ואת היתר לאפשר באופנים אחרים, כלומר זה בסך הכל משהו שיכול לעלות לשיח.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד המורשת מכירים? חנן אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>  

אני לא מכיר משהו שנוגע לדברים התקציביים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו נבדוק את זה בהמשך. ברשותכם תראו מבחינתי אני פשוט צריך להתחיל דיון אחר, לא הספקנו לרדת לנוסח והקראת נוסח אבל היה חשוב כן לשמוע את כלל העמדות וכלל הדעות עמדות משרדי הממשלה גם.

אני רק אסכם משרד החינוך רק לבדוק לי את מה שדיברנו עליו וכמובן משרד האוצר ומשרד רוה"מ תתאמו את העמדה הזאת תראו אם אכן זו עמדת המשרד, אם כן להגיע עם עמדה מגובשת לדיון הבא, אנחנו במקביל נעשה את העבודה מול שר האוצר ומול מי שצריך.

אני רק רוצה להגיד, גם מול החששות שעלו הנושא הזה של הקמת מועצה ציבורית הוא יעשה בתיאום מלא של כלל הגורמים, אם נצטרך נשב על זה שבעה נקיים נעשה את זה כמו שצריך, נשמע את כלל הדעות כולכם מוזמנים גם לדיונים הבאים, המטרה כמו שאמרתי בהתחלה: היא להנציח ולהנחיל או להנחיל יותר נכון את מורשתו של הרבי ושל שושלת חב"ד, העבודה שלהם והתרומה שלהם לפסיפס הרחב מאוד של העם היהודי כולו בכל התפוצות וודאי בארץ ישראל, היא חשובה וראשונה במעלה.

אני חושב שדווקא היוזמה הזו של לבוא ושבכנסת ישראל באים ורוצים לקדם באמת את הדמות הענקית הזאת ולהנחיל את זה לכל יהודי באשר הוא בעולם, אני רואה בזה יוזמה מבורכת, אני לא מקל ראש בדברים שנאמרו בעד או נגד, כמו שאמרתי אני מבחינתי אנחנו בתמרון מול הצעת החוק הזאת, אנחנו מתקדמים נעשה את זה ברגישות ובנחישות ואני מקווה ומתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידינו ושכלל הגורמים יהיו שמחים בהצעת החוק הזו, נתייעץ גם עם רבני חב"ד כלל רבני חב"ד, גם עם כל מי שיגיע כאן לוועדה חב"דניק או לא חב"דניק.

חשוב לקראת הדיונים הבאים שאנחנו נרד ברמת הרזולוציה של נוסח, כרגע זה הנוסח שאנחנו נדון בו אני לא רואה כרגע שינויים, אבל אם אכן יש כבר הערות אתם מתבקשים לשלוח אותם לוועדה ואנחנו נעבוד ואם נראה לנכון לשנות כבר לקראת הדיון הבא והקראת הנוסח שינויים כאלו ואחרים, אז כמובן שאנחנו נעשה אותם. ברשותכם אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>