פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 18/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 385 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ' בסיון התשפ"ה (18 ביוני 2025), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> "עם כלביא" - דיון דחוף בטיפול ובתמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים באתרי הפגיעה השונים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר יוראי להב הרצנו יוסף עטאונה מטי צרפתי הרכבי אלון שוסטר חברי הכנסת: מיכאל ביטון עופר כסיף נעמה לזימי גלעד קריב נאור שירי פנינה תמנו שטה מוזמנים: רונן פרץ – מנכ"ל משרד הפנים עידו צפניק – מנהל אגף מדולוגית בקרה בשלטון, משרד הפנים נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר משה ראש – מנהל תחום נזק ישיר, רשות המסים שמוליק קלמי – סגן ראש רח"ל, משרד הביטחון נתנאל לפידות – משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון רפי אלמליח – מנכ"ל, מינהל התכנון שמעון וייס – מנהל תחום בכיר צעירים, המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי רוסלאן עותמאן – משפטן אשכול נדל"ן, משרד המשפטים דוד נזר סונינו – יו"ר הפורום להתחדשות עירונית אילון בנימין – בנק ישראל רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות, חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים חגית מגן – סמנכ"לית שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי לירון דורון לוי – סמנכ"לית מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מש"מ כפיר מצוינים – מרכז השלטון המקומי יונה יהב – ראש העיר חיפה מנחם שפירא – מ"מ ראש עיריית בני ברק בני ביטון – ראש עיריית דימונה ריפעת עזאיזה – ראש מועצת דבוריה חאתם שיבלי – ראש מועצה מקומית שיבלי אום אל-גנם ישראל אירנשטיין – מנכ"ל, עיריית בני ברק יריב פישר – ראש העיר הרצליה כרמל שאמה הכהן – ראש העיר רמת גן אדיר נעמן – ראש מועצה אזורית שפיר ניר ונגר – ראש מועצה אזורית תמר צביקה ברוט – ראש עיריית בת-ים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> "עם כלביא" - דיון דחוף בטיפול ובתמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים באתרי הפגיעה השונים << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים בתנחומים למשפחות הנרצחים מהתקפות הטילים שקרו - אני מקווה שלא ימשיכו עוד - מאחלים החלמה מהירה לפצועים שנמצאים בבתי החולים, וכמובן כולנו מתפללים ומודים לכל כוחות הביטחון בים, באוויר וביבשה ומאחלים שכולם יחזרו לשלום. אנחנו בימים היסטוריים, אבל הוועדה שלנו היא לא היסטורית, היא מטפלת בהיום ובמחר. אני מודה לחברי הכנסת שהגיעו לדיון הזה, מודה לראשי הרשויות שנמצאים איתנו בזום. אישרתי גם למשרדי הממשלה להיות בזום, כדי שיהיו קרובים למקומות האירועים ולמקומות העבודה. נמצא איתנו מנכ"ל משרד הפנים. אני מודה לו על ההשתתפות בישיבה, מודה לשר הפנים על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך. נמצא איתנו גם מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. חוסן לאומי תלוי הרבה מאוד בקשר ובתפקוד הממשלתי. התפקוד הממשלתי עובר דרך העיריות כי העיריות הן במפגש היום יומי עם התושבים. כולנו יודעים באיזה מצב נמצאים התושבים. התושבים צריכים לראות שיש מולם גוף אחד שיודע לתת את התשובות, שיכולות להיות יותר טובות או פחות טובות. ברור שיש דברים שישתפרו תוך כדי תנועה. מה שנבחן פה היום זה אם הרשויות המקומיות מקבלות מהממשלה את האפשרויות, את הכוח ואת המשאבים הנכונים כדי לתת תשובות מהירות לאנשים בטווח הקצר ובטווח הבינוני. מדובר פה בדיור, בדיור חלופי. אי אפשר לשגע אנשים ולהעביר אותם ממקום למקום, חייבים לקבל החלטות מהירות ונכונות. אנחנו נבחן גם את התפקוד של הרשויות, אם זה מס רכוש שלדעתי נמצא בעומס שאני לא יודע אם היה לו אי פעם בתוך יומיים, נראה הם מה סדרי העדיפויות. אם הייתי ראש עיר היום, והייתי בעבר ראש עיר, הייתי רוצה לדעת שיש קרט בלנש שאני יודע שאני יכול להשתמש בו. ברור שאני אצטרך למנף את עצמי אחר כך ולאשר בצורה מסודרת. אני לא רוצה שיהיה מצב כזה שאנשים לא יקבלו טיפול ולא יקבלו את הסיוע שהם צריכים בגלל שחסר איזה נייר, בגלל שחסרה איזו חתימה, בגלל שצריך אישור של מועצה שאפשר לכנס או אי אפשר לכנס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק שנזכור ש-621 ימים חלפו ועדיין יש 53 חטופים וחטופות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הזיכרון הוא לא רק שלך, הוא של כולנו. אישרתי לנציגי המשפחות בתחילת הדיון, למרות שהדיון צפוף, לבוא ולומר את דברם, אבל הם לא הצליחו להגיע. נמצא פה ראש מועצה אזורית תמר שביקשו ממנו לומר כמה מילים בעניין הזה והוא יביא אותם בהמשך הדרך. נתחיל עם יונה יהב, ראש עיריית חיפה. אנחנו קודם כל מחזקים את ידיך. << אורח >> יונה יהב: << אורח >> הדיון הזה מאוד חשוב, אתם יכולים לשרטט קו מאוד מאוד מיוחד בהיסטוריה של המדינה הזאת - לא לקמץ על הכסף, לא לתקן בתים רעועים. אם תבואו ותסיירו במקום שנפלו הפצצות, אתם תראו בתים שלדעתי אי אפשר יותר לגור בהם, צריך להרוס ולבנות לפי אמות מידה חדשות. זה אמנם עשרות מיליוני שקלים אבל צריכים להיות נדיבים. אם נחדש את הבניין ותהיה חס וחלילה רעידת אדמה, הבניין לא יחזיק מעמד, זה ברור לגמרי. אתם חייבים לתת לנו את התמיכה, להרוס את מה שנפגע ולבנות מחדש. צריך לעשות את העבודה בלי פחד, בלי להסתכל על האגורה. אנחנו צריכים לממן את צורכי המשפחות שפונו מבתיהם – לינה, מלונות, כלכלה, כשרות מיוחדת. כל הדברים האלה שהם דורשים עולים מיליונים. אנחנו לא מצליחים לקבל ולא יודעים מאיפה לקחת את הכסף הזה. אי אפשר להשאיר אותם בלי פתרון. שם המשחק כדי ליצור חוסן וכדי ליצור שקט בעיר זה למלא אחר דרישות התושבים. הם חטפו ואנחנו חייבים להיות לימינם. אנחנו חייבים למצוא עמדות עבודה לעובדי העירייה. להוציא אותם ממקומות לא ממוגנים ולהכניס אותם לעמדות ממוגנים עולה מיליונים. חייבים לעשות את זה, העירייה חייבת להמשיך לתפקד מול התושבים. תודה לאל יש מענה מיידי לטלפונים בעיר חיפה, ואני מאוד גאה על כך. אנחנו חייבים שהמדינה תעזור לנו להקים ממ"דים בגני הילדים. זאת עיר ותיקה שרק 50% מהמגורים בה ממוגנים. חייבים לעזור לנו בהקשר הזה, לא לקמץ. יש פה הזדמנות בלתי רגילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחזקים את ידיך ואת ידי כל עובדי העירייה ושאר הגופים על קור הרוח והעבודה הבהחלט לא קלה בימים האלה. אני מקווה כבר היום להכניס למערכת הסנהדרין של הכנסת הצעת חוק שלי שמדברת על התאמה, על לא לעשות פשרות בתיקונים קטנים, על לא להשאיר את הבניינים באופן רעוע למכה הבאה - רעידת אדמה או משהו אחר. יש לי הצעת חוק שהרעיון שלה הוא שיקום העיר, שיקום של מבנים שניזוקו. שיקום זה לא רק בניין קיים, זה גם בניינים חדשים שאולי צריך לשקם. אין היום הגדרה של מבנים הרוסים, לכן נכניס את ההגדרה הזאת שתיתן קדימויות ואופציות, אם זה יותר אחוזי בנייה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בתמיכה ממשלתית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נראה כשזה יגיע לממשלה. אנחנו כבר העברנו נוסח שלנו לממשלה. אנחנו נעשה את זה בתיאום איתם ככל הניתן, כאשר אני מקווה שבשבוע הבא נוכל לקדם את זה. זה חשוב מאוד, זה ייתן הרבה מאוד כלים בידי רשויות התכנון ובידי הרשויות המקומיות לעשות את הדברים עם פחות בירוקרטיה. החוק היום לא מתייחס למבנים שנהרסו בגלל פעולות איבה. לגבי הממ"דים בגני ילדים, אנחנו בזמנו עשינו תיקון חקיקה שנתן את האפשרות לפטור מהיתר בעניין הזה. יש כמובן את העניין התקציבי. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> הפטור מהיתר כבר קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא קיים כבר כמה חודשים. חיים ביבס, יושב ראש השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אני רוצה לברך על הדיון הזה, הוא דיון חשוב מאוד. מיום שישי האחרון אנחנו נמצאים במבצע "עם כלביא", מבצע חשוב מאוד לעתידנו ולעתיד המדינה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות גם לברך את ראש הממשלה, את אנשי מערכת הביטחון, כוחות הביטחון, את הצבא ואת כולם על החלטה אמיצה ועבודה יוצאת דופן שאני מקווה שבעזרת השם זה יימשך ככה. מתחילת המבצע, כמו בכל דבר, ראינו את ראשי הרשויות נרתמים, ראינו איך הם לקחו על עצמם את ניהול העורף. צריך לזכור שאנחנו אלה שמתורגלים במשך שנים - פעמיים בשנה לפחות - בתרחישים כאלה. תמיד זה היה נראה לכולם רחוק. יום אחד הגענו לתרחיש האמיתי שתרגלנו עליו הרבה מאוד. ללא ספק התרגול סייע והלקחים של מלחמת לבנון השנייה נלקחו פה בחשבון. ממדי ההרס עומדים באותם קריטריונים שהוצגו לנו וצריך לטפל בהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיים, תתרכז בנקודות העיקריות שאתה חושב שצריך לדבר עליהן עכשיו. ראיתי את המכתב שלכם לשר הפנים ולשר האוצר. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> ערכתי סיורים וראיתי שממדי ההרס, ההיקפים וההוצאות הם לא משהו שאנחנו מכירים. מתקדמים אמנם הרבה יותר ממה שהיה אחרי השבעה באוקטובר או ממה שהיה בתחילת הקורונה, אבל עדיין יש סחבת שצריך לפתור. צריך שתיקבע קופסת תקצוב לכל הרשויות. היום כל הרשויות נמצאות תחת איום, נמצאות בדריכות מלאה 24/7 עם עובדים שעובדים שעות נוספות. הסיפור של 2,000 שקלים במיידי זו עזרה ראשונה בלבד, לא שום דבר אחר. ברגע שעוזרים פעם אחת חושבים שסיימו את הבעיה. לא, זו עזרה ראשונה לבת-ים, לרמת גן, לראשון, לבני ברק, לאותן רשויות שנפגעו וצריכות את הסיוע המיידי כדי לפנות דברים, לעשות דברים, לתת לתושבים כדי שיוכלו לקנות מצרכים. להעסקת כוח האדם בשלטון המקומי צריך שיינתנו 5.1 מיליון ₪, וזה לא כולל חוזים אישיים של אנשים שעובדים במערכת בצורה מלאה. אנחנו כבר נמצאים מעבר לשעות הנוספות החודשיות שאנחנו מסוגלים לשלם. הדבר הנוסף זה כל הניקיון והטיפול בתשתיות באזורי הנפילה, בבתי הספר. בבת-ים היו 75 בניינים שנפגעו וכל האבטחה נפלה על ראש העיר, לא על אף אחד אחר. זו הוצאה ענקית שצריך להתייחס אליה בנפרד. את השלמות המיגון, כמו שאמר ראש עיריית חיפה, צריך באופן מיידי לתת. אם אני מתכלל את הכל אנחנו מגיעים לעלות של 15 מיליון שקלים ליום, כאשר צריך לקחת את זה קדימה פר הימים שהולך להיות פה המבצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 15 מיליון השקלים שאתה מדבר עליהם זה לכלל הרשויות? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> לכלל הרשויות. המינימום הנדרש כדי להפעיל את השלטון המקומי הוא 15 מיליון שקלים ליום. האירוע מבחינת מס רכוש הוא בסדר גודל אחר לגמרי. צריך להעביר החלטה כדי שיצרפו את כל השמאים במדינת ישראל, את כל מי שאפשר לגייס. ראיתי בבת-ים, בבני ברק ובמקומות אחרים שאנשים עומדים בתור, מחכים. צריך לצרף כוח אדם משמעותי כדי שאנשים שאיבדו את ביתם יקבלו את הפתרון ברגע הראשון. הדבר הנוסף הוא מסלול ירוק שעומד כיום על 10,000 שקל. בכל מקום שהגענו זה לא פחות מ-25,000,30,000 שקל. נפגשנו אתמול עם מבקר המדינה בפתח תקווה, שגם הוא הבין שהעלויות שונות לחלוטין מהאומדנים הישנים. בלאו הכי הם יגיעו למספרים הרבה יותר גבוהים מזה לכל בית ובית, לכן צריך להגדיל ל-30,000 שקלים. אנחנו מבחינת הפינוי לבתי מלון נכנסנו מתחת לאלונקה ראשונים, לקחנו על עצמנו את הסיוע הראשון. דיברו איתנו מהאוצר על כך שניקח את ה-14 יום הראשונים. אני הצעתי לחזור למודל שבו משרד התיירות מנהל את הכל ואנחנו רק מגייסים את הרשימות ומעבירים. יש כנראה ויכוח בין משרד התיירות לאוצר וזה לא קורה. ככל שהם רוצים שאת ה-14 יום האלה אנחנו נשלים, 90% או 100% מהכסף הרשות צריכה לקבל במיידי, לא הפוך. אנחנו לא צריכים לממן אף אחד, זה תפקידה של המדינה, של משרד התיירות ושל משרד האוצר. יש היום 4,948 מפונים מהבתים שצריך לפתור להם את הבעיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שצריך לפתוח מסלול של שכירת דירה עם כיסוי לעניין הזה. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אני מסכים איתך לחלוטין. יש כאלה שלא רוצים ללכת לבתי מלון, רוצים לשכור דירה או לגור אצל המשפחה. את התשלום על ה-14 יום האלה הם אמורים לקבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סל דיור. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> בדיוק. מי שהחליט שהוא הולך לשכירות מיידית ולא מתפנה לבית מלון או הולך למשפחה, צריך לקבל מהיום הראשון את השכירות עד שיחזור לבית שלו. צריך להגדיר מינימום של שלושה חודשים לכולם, כאשר משם והלאה זה יהיה לפי ממדי ההרס. הבניין המרכזי שנפגע בפתח תקווה זה בניין שייקח לשקם רק בעוד שנה. את הבניינים מסביב ייקח לפחות שלושה וארבעה חודשים קדימה. צריך מראש לקבוע את הדברים האלה ולא להגיע לסחבת ולבירוקרטיה. הדבר הנוסף, וזה חונה אצלך ב-100%, זה הנושא של הטיפול בבתים בהתחדשות. בבת-ים יש עשרות בניינים שלא יוכלו לחזור. צריך לעשות מסלול מהיר ומיידי לאישורי תכניות להתחדשות עירונית באותם מקומות, לא לנסות לשקם את הבניינים. הרשויות, והיית ראש עיר בעברך, נמצאות בחזית. אנחנו תמיד נרתמים כדי להיות שם מהרגע הראשון, כולל סיוע, משאבים ותקציבים, אבל אנחנו צריכים וחייבים את הסיוע של הממשלה, את החבילות במיידי, וזה עוד לפני שדיברתי על עסקים שזה עניין שהאוצר יצטרך לדון איתנו בנפרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמצא איתנו בזום צביקה ברוט, ראש עיריית בת-ים. אנחנו כולנו מחזקים את ידיך. אתה נמצא בשטח כל הזמן. חשוב לנו לשמוע, וזה מעבר לתמיכה ולחיבוק החם שאנחנו נותנים לך מכאן כולנו, את התובנות שלך ואת הדברים שאתה חושב שצריך לקדם ולעשות בימים אלה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני רוצה להתעכב על סוגיית הפקידות שפשוט חסרה. אני יודע שיש בעיות כוח אדם, זה ברור, אבל לא יכול להיות מצב שאנחנו נערכים חודשים ושנים לאירוע כזה והתושבים לא מצליחים שלושה ימים אחרי האירוע לקבל מענה בסיסי של רישום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פקידות של מה? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> מס רכוש. מס רכוש, יו"ר רשות המסים ומשרדי הפנים והאוצר הם בסדר גמור, הייתה התגייסות מלאה ורצון טוב, אבל עם רצון טוב לא הולכים למכולת. כמו שאנחנו מתחקרים את עצמנו איפה לא היינו טובים, גם פה צריך לשים לב שלא יהיה מצב שכשתושבים, בטח באתר הרס כל כך נרחב כמו אצלנו שמדובר במאות רבות של משפחות, מגיעים למרכז משפחות, יש פקיד אחד על כמות כל כך גדולה של אנשים. נכון שיש להם אין ספור מקומות שנפגעו, אבל גם לנו יש עומס גדול וכולנו צריכים לדעת איך להתמודד עם זה כדי לצמצם פערים. כשהגעתי למרכז המשפחות ביום ראשון בשעה 16:00, ראיתי שנכנס מספר שבע מתוך איזה 400 שנרשמו. זה פער מאוד מאוד משמעותי. כשהם כבר מגיעים למלון, אומרים להם שכל יום מחדשים את השהות מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע אני מבין שהנוהל סגור על שבועיים. השאלה איזה משרד מטפל בזה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> הנוהל נסגר בשעות האחרונות על שבועיים, אחרי שביממה האחרונה הוא דויק בשיחות בין מש"מ לרשות המסים. אני לא רואה את רשות המסים באה ועוזרת להם לפתור את הבעיה והם יוכלו לחזור הביתה - אני מדבר על אלה שהבתים שלהם הם ברי שיקום. אין שום סיכוי ללכת על מתווים לפיהם בעלי הדירות שבתיהם אינם ברי שיקום יקבלו איזה שהוא פיצוי בתקופת הביניים עד שיבנו להם מחדש את הבניין. אולי זה יכול להיות במקום נקודתי כשנפגע בניין אחד, אבל באתרי הרס נרחבים, ואני אתן את הדוגמה שלנו, אין שום סיכוי לקדם תב"ע בפחות מחמש-שש שנים. מתוך 75 בניינים שנפגעו יש 22 שסומנו להריסה מיידית. אין שום דרך בכמות כל כך גדולה - זו ממש שכונה חדשה - להגיד לאנשים לחכות עוד כמה שנים עד שהם יקבלו את הדירות. זה המון זמן, זה יעלה למדינה הרבה כסף. המתווה שצריך להיות זה שהמדינה תיתן להם דירה במקום אחר - גם ככה השוק מוצף בדירות. רוב הדירות באזור אצלנו אלו דירות להשקעה. בערך שליש הן דירות שבעלי הדירות גרים בהן. מאוד יכול להיות שהרוב המוחלט יעדיף לקבל כסף כפיצוי או לקבל דירה אחרת, מה שיאפשר לנו לתכנן תכנון מיטבי של השטח, לא עם אקדח לרקה, לא במהירות. זה פתרון שיחסוך למדינה כסף, כי היא לא תצטרך לשלם שכירויות ולפצות את האנשים חמש או שש שנים קדימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מודה לך. אולי צריך ללכת על משהו ותמ"לי מיוחד, משהו שיקצר את החמש-שש שנים האלו. בכל מקרה זה לא יהיה פחות משלוש-ארבע שנים, אלא אם כן - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מבחינת תכנון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תכנון. רפי אלמליח, בבקשה. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> הייתי אתמול עם הנהלת מינהל התכנון בבת-ים ובפתח תקווה. מחר אנחנו בערים נוספות שנפגעו. כמו שאמר היושב ראש, אנחנו תופרים חליפה מתאימה מבחינה תכנונית לכל מקום שנפגע. בפתח תקווה יש מבנים שלא נדרשים להריסה, בבת-ים יש. אנחנו נמצאים בבת-ים במצב תכנוני ממש טוב, יש שם ותמ"ל. הבניין שנפגע הוחרג מההתחדשות העירונית, הוא היה בניין יחסית חדש. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> וגם גבוה. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> אין כדאיות כלכלית לעשות שם התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא קיבל קדימות מסיבות אחרות. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> זו ההזדמנות לבוא ולהפוך את זה לכדאי כלכלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אנחנו יודעים לייצר תכנית במסלול מהיר. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> המסלול המהיר שהצענו אתמול זה מתוך הותמ"ל הגדול שיש שם, שנתמקד במקומות שנדרשים לקידום מהיר ואותם נעשה בשלב ראשון. זה מצריך תיקון שנכניס בחקיקה שאתה מביא. הצבנו פרויקטור וקונסטרוקטורים שיהיו זמינים לכל מי שצריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר מבחינת זמנים בניגוד להליכי התכנון הרגילים? << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> יש את חלופת שקד, שזה תכנון פלוס היתר באותו הינף שאנחנו רוצים ליישם לגבי המבנים שנפגעו. לגבי מה שלא נדרש ברמת הבטיחות או האבטחה נייתר את ההמתנה עד סוף התהליך, ניתן את האפשרות להיכנס לפעילות של השלב הבא לפני שמסתיים השלב הקודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שאתה לא אומר כמה שנים בדיוק, כי מה שתגיד עכשיו לא יהיה נכון. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> אנחנו לא מדברים על שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מנסים לתת את הפלטפורמה החקיקתית כבר עכשיו על מנת שיוכלו לרוץ עם זה קדימה. אף אחד מחברי הכנסת לא יתכנן את המבנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי מקרה של התנגדויות שלא פעם זה חסם תכנוני. מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחת הנקודות זה עניין המתנגדים, כמה חתימות צריך. אנחנו רוצים לייצר מושג בחקיקה - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לגבי מבנים שניזוקו בפעילות מלחמתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נותנים לזה את המתווה בתוך החקיקה הקיימת. תומר, תרחיב לנו לגבי מקומות רחבים שניזוקו כמו בת-ים ולגבי תכניות נקודתיות שיכולות להשתלב עם התמ"אות שקיימות לנו היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נצטרך להתייחס למתחמים נקודתיים של בתים בודדים או למיני פינוי-בינוי של מספר מגרשים סמוכים, מצב שהחקיקה לא נותן לו מענה היום. נצטרך להתייחס לשאלות קנייניות בנוגע לאיזה רוב נדרש במתחם לצורך שיקום בניינים שנהרוס, וכמובן לעשות תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין לגבי פטור ממס שבח ומס רכישה במקרים המתאימים. אולי נצטרך לאפשר לותמ"ל, לוועדה למתחמים מועדפים, במסגרת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים. נצטרך להתייחס לשאלות רבות נוספות שעולות, כמו הנושא של התנגדויות והנושא של הרוב הנדרש, כי לפי החוק הקיים כדי להקים מחדש או לשפר מבנה שנהרס נדרש רוב של 75% מבעלי הדירות בבניין. כמובן שנצטרך לחשוב על הורדת הרוב הנדרש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא נראה לי שתהיה פה בעיה עם ההורדה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם ירוצו לריב על מי יקבל יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. מישהו יאמר להם באוזן שאם הם יתעקשו עוד קצת הם יקבלו עוד מטר ועשרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא מדבר גם על המעגל שעוטף, כי עושים פרויקט לא רק בבניין שנפגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבר הכנסת שירי, מדובר בבעלי זכויות קניין. לפי הדין הרגיל, כל פעולה בזכות קניין דורשת את הסכמתו של בעל הקניין. המחוקק קבע רוב של 75%. במקרה שיש פחות מ-25% שלא מסכימים, אפשר "לפלוט" אותם החוצה. אם הם לא מעוניינים להשתתף בפרויקט, מוציאים אותם מהפרויקט ונותנים להם את הסכום ששווה הזכות שלהם. אני רוצה להתייחס לטווח המיידי. אחד העניינים שמבקר המדינה מצביע עליו בדוח שלו זה העדר ריכוז של מידע. הממשלה היום לא יודעת להגיד כמה אנשים נפגעו וזקוקים לטיפול נפשי, זקוקים לטיפול מיידי וכו'. אחד הנושאים המרכזיים בעניין הזה הוא ריכוז מידע. אין כרגע מנגנון שמרכז את המידע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש מועצה אזורית שפיר יודע בדיוק כמה אנשים נפגעו, אפשר לסכום את זה בטבלת אקסל פשוטה. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבעיה שזה לא קיים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מוזר מאוד אם זה לא קיים. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> בוודאי שכל רשות יודעת מה קורה עם התושבים שלה, יש לה את הרשימות, את הדאטה ואת הכל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדובר על הממשלה, לא על הרשות. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> מערך הדיגיטל הלאומי במשרד ראש הממשלה מאגם את כל הנתונים והם יהיו בפני כל הגורמים שצריכים אותם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היו דיונים ארוכים בוועדת העבודה והרווחה בכל הנוגע לתקנות שעת חירום, לפינוי, אבל לצערי הרב התקנות עוד לא הושלמו. מדובר על כל הנושא של הכספת, של איך להעביר מידע מרשות לרשות, ממקום למקום. דיברנו על זה בוועדה ולא הגיעו להחלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך מקום אחד שייתן את הדאטה לכל המשרדים הממשלתיים, שכל אחד יטפל בחלק שקשור אליו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מעל שנה וחצי בתוך האירוע הזה. מעבר לריכוז המידע הזה יש גם את אוכלוסיית הקשישים והאנשים עם מוגבלות. יש את העניין של מי יבצע את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נעשה את כל המאמץ לגבש הצעת חוק מטעם יושב ראש הוועדה ולהביא אותה להליך חקיקה מהיר. בשיחות המוקדמות שהיו לנו עם נציגים שונים של הממשלה, קיבלנו מענה מאוד חיובי לשיתוף פעולה מהסוג הזה. אני מקווה שביחד נוכל להביא מוצר שייתן מענה מיידי ופתרונות טובים לסיטואציה המצערת שנוצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני מחזיק ביד את הטיוטות שלנו בעניין הזה, מקווה שעוד היום נתחיל להזרים את זה לתוך המערכת ולשפר את זה תוך כדי תנועה. כרמל שאמה, ראש עיריית רמת גן, אנחנו קודם כל מחזקים את ידיך על העבודה. אמרו לי במשפחה שראו הודעה שלך יומיים לפני פרוץ המלחמה לגבי היערכות. זאת הייתה הודעה שהייתה נראית מפחידה, אבל איך אומרים, חכם עדיף מנביא. נשמח לשמוע ממך תובנות לא רק בשביל העיר שלך, גם לגבי מקומות אחרים. << אורח >> כרמל שאמה הכהן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, גם על הדיון הסופר חשוב הזה וגם על העלאת הנושא ומתן האפשרות להביא את הקול שלנו ואת הקול של המפונות והמפונים שאנחנו בקשר בלתי אמצעי איתם. יש הרבה אנשים שאנחנו צריכים להגיד להם תודה בכנסת, בממשלה, אם לדרג הפוליטי ואם לדרג המקצועי. קודם כל, למנכ"ל משרד הפנים שביקר אצלנו ומתקשר כמעט כל יום אלי ושואל מה צריך ומתייעץ, לראש הממשלה שהתקשר מיד והציע עזרה, לנשיא המדינה. תודה רבה לכולם, זה מחזק ומחמם את הלב. עכשיו לעצם העניין, לגבי הנושא של תכנון ובנייה. להערכתי, מההיכרות שלי את כל המערכות, את הדיירים ואת התהליכים שחלקם נמצאים באמצע וחלקם לא החלו, הדרך היחידה להסתכל על אירוע כמו שלנו שבו יש שלושה בניינים להריסה ועוד בניינים סביבם שהם חצי הרוסים שלשפץ אותם זה עניין של טווח בינוני ואולי עדיף לצרף אותם להריסה, זה לתת סמכות לוועדה המקומית לאותו מתחם שנקבע והוגדר לוועדה מחוזית. הוועדה המקומית תעשה את זה הכי מהיר שבעולם. זה האנשים הכי מחויבים לאנשים שכרגע תלויים בין שמיים וארץ, זה האנשים שהכי מכירים את הסביבה, אנשים מנוסים. אפשר לשים שסתום בקרה של מתן תוקף, או להחליט שהחלטה להפקדה תצריך חתימה של יו"ר ועדה מחוזית כבקרה, אבל לא להתחיל עם הריצות בערכאות שנמצאות בירושלים, אנחנו מכירים את התכנונים שיוצאים משם. זה לא מתאים לתכנונים נקודתיים וזה לא עובד בתכנונים נרחבים בצורה מיטבית, כי את התכניות האלו צריך לתקן בהמשך ואז הן מתעכבות. לא יקרה שום דבר בשום עיר, בטח לא בעיר גדולה, אם אחת מתוך מאות התב"עות שלה היא תתכנן לבד. זה יכול להיות אחלה טסט קייס כדי לראות אם אפשר לבזר עוד סמכויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחד האלמנטים שנמצאים בתוך ההצעה שאני מקדם זה גם סמכויות לוועדה מקומית. אני מסכים איתך שנכון לגעת בזה, לעשות את זה, שזה יכול להיות טסט קייס לחוק התכנון והבנייה שנמצא על שולחן הניתוחים במינהל התכנון. אנחנו חייבים לתת את הפתרונות לאותן רשויות, מדובר בהיקפים גדולים. יש הרבה מאוד השפעה על שוק השכירות רק מאותם אלפי מפונים. מאות או אלפי יחידות דיור יצטרכו עכשיו שכירות. הפתרון חייב להיות מהיר ואפקטיבי. << אורח >> כרמל שאמה הכהן: << אורח >> הנושא הנוסף הוא מס רכוש. כשאני מסתובב בבתי המלון, והבוקר הייתי אצל עוד קהילה – הם מפוזרים אצלנו בשישה בתי מלון כי יש לנו כמות של ארבע ספרות של מפונים, לא רק מאות רבות - אני רואה שמס רכוש לא עומד בעומס. הכי חשוב זה לתת ודאות לאנשים. כרשות אנחנו לא תמיד יודעים מה באמת נכון, אין כלים ברורים בנושא הזה. מזלנו שהממשלה הפעם התעשתה מהר, לקח לה 24 עד 48 שעות. היא הייתה בהתחלה באופסייד. ההוראה שלנו הייתה לא לפנות לבתי מלון אלא רק משפחות שממש נהרס להן הבית. שר האוצר, ואני חייב לשבח אותו, הבין את גודל האירוע. רק כשאתה נמצא בשטח אתה מבין, רק כשאתה מסתכל לאנשים בעיניים אתה יודע לקבל החלטות נכונות. הרשויות המקומיות זה הגוף היחיד בארץ שמחק את כל סדר היום שלו. היומן שלי ריק. אני, המנכ"ל, הסגנים שלי, ראשי האגפים, הסמנכ"לים וכל החברות העירוניות, כולל חברות כלכליות שמגלגלות מאות מיליונים ויותר ואחראיות על פרויקטים אדירים, נמצאים עם אפודים בשטח, בבתי המלון, בכל מקום שצריך, בהסברה, בשירות. תנו לשלטון המקומי לטפל בזה. את מה שאמר שר האוצר אתמול צריך להוציא על נייר כי אנשים איבדו אמון. צריך לקבל את הדברים בנהלים מסודרים. חלק מבעלי הדירות אומרים לשוכרים שהצ'קים שלהם ימשיכו לרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בעיה של שוכרים שאין להם מעמד מאחר הם לא בעלי הדירות עצמן. << אורח >> כרמל שאמה הכהן: << אורח >> חלקם הם אנשים קשיי יום. רמת גן היא רשות חזקה ואיתנה - אנחנו נותנים לכל התושבים גיבוי, אנחנו אומרים להם לא לדאוג ואם מישהו צריך אנחנו גם נותנים מענק לטווח קצר - אבל מחר יכול ליפול טיל ברשות שהיא מוחלשת. האנשים לא צריכים את הטובות של הרשות, מגיע להם בדין שיהיה איתם צוות ושהמדינה תיתן להם גיבוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ותחזקנה ידיך. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, הדיון הזה חשוב ודחוף. ביום השישי למלחמה אתה מזמן אותו, כל הכבוד. ראשי הרשויות ופיקוד העורף עושים עבודה מדהימה, אבל אין להם כלים. המבחן של הדיון הזה הוא לא בהליכי תכנון של התחדשות עירונית, בזה אנחנו יכולים לדון גם חודש וחודשיים. המבחן הוא בלהביא כסף לקופה של ראשי הרשויות באופן גמיש, מידית לכל הפעולות שהם עושים. למה ראש רשות צריך לחפש את הכסף? אומר לי ראש העיר בת-ים שהוא מבקש אישור להשתמש בכספי פיתוח. מה פתאום? שימו לו 10 מיליון והוא ידווח על ההוצאות. עשינו את זה במלחמה, עשינו את זה בצפון. המבחן הוא כסף בתוך שבוע בקופה שיאפשר להם לעשות פעולות. המבחן השני זה ודאות של מלון ושכר דירה. אם אדם עזב את הבית להרבה שנים, מגיע לו מלון לכמה ימים וכסף לשכר דירה. צריך לתת לו לשכור דירה. צריך לתת את הדעת על החלשים ביותר בחברה, על הפזורה הבדואית. כשהייתי שר היו לנו 1,000,2,000 יבילים שניידנו. בואו ניקח 5,000 כאלה, נשים בפזורה וכשתיגמר המלחמה נחזיר לאן שאנחנו רוצים. אם אין יבילים תחפור תעלה, שים צינור בטון גבוה בגובה מטר וחצי. בואו נראה לאזרחים שאפשר. 1,000,2000 כאלה משפיעים על עשרות אלפי אנשים. הדבר האחרון זה העסקים שאין להם כסף לארנונה, שזה דבר שיחזור לפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יחזור לוועדת כספים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך מסלול אדום לעסקים שמאבדים הכנסה כשהם סגורים. היושב ראש, תודה על הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ביקרתי בכל המקומות, בכל האתרים שנפלו בהם טילים, ראיתי את הצורך. דיבר יושב הראש על חוסן. בוודאי שחלק מהמרכיבים של חוסן זה אמון במערכת. אנחנו חייבים להכניס פה את האמון. יש תושבים שנמצאים איתנו, בוטחים ומרגישים בטוחים, אבל יש רבים שאינם. אני רוצה לדבר על האנשים עם המוגבלות ועל הקשישים - פגשתי כאלה - שנפלו בין הכיסאות. בוועדת הרווחה היו בתחילת המלחמה דיונים רבים על תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלות ודיברו על כך שיהיה מאגר כדי שכל רשות תדע מי אותם האנשים שבתיהם נהרסו או צריכים עזרה כזו או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו קודם על הדאטה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. דיברו פה מקודם כמה וכמה ראשי ערים על בעיה של כוח אדם, שאין להם כוח אדם. דיברנו בדיון בוועדת העבודה והרווחה גם על תומכי קהילה, על כך שאכ"א, שהם היחידים שיכולים מהרגע להרגע להביא אנשים, יגייסו בצו 8 את אותם תומכי קהילה שידעו לגשת לאותם אנשים עם צרכים מיוחדים, לאותם קשישים, יתנו להם את השירותים שצריך, כולל בפינוי. זה דבר שנתקע. אני חושבת שהממשלה, המדינה ואנחנו כחברי כנסת צריכים לדאוג - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ממוקדים בראשי רשויות וברשויות, אבל יש שיתוף פעולה עם הרווחה. נעשה דיון בוועדה כדי שהכל ישתלב ביחד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגמרי. מכיוון שאני מסכימה לגמרי שחסר להם כוח אדם שיתייחס לאוכלוסיות מיוחדות, זה צריך להגיע דרך תומכי קהילה ברווחה. אני מקווה שנקיים דיון כמה שיותר מהר ונוכל לתת את הפתרונות הראויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש מועצת שפיר, בבקשה. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> היושב ראש, חברי הוועדה ומנכ"ל משרד הפנים, אני אבקש לפתוח בתנחומים למשפחות החללים, לשלוח חיזוקים למשפחות הנפגעים, החטופים והמפונים ותודות לכל משרדי הממשלה, בראשם משרד הפנים, רח"ל ומס רכוש שעמדו מאחורינו. מדיניות הפינוי השתנתה ללא דיון ציבורי מקדים. מדיניות הפינוי שאנחנו הכרנו, שהתושבים שלנו הכירו, השתנתה יום אחד. כנראה שזה קרה ממש לפני פתיחת המלחמה הזאת, כי התושבים שלי, וזה לפי מה שנאמר לי, לא זכאים לשום רכיב פינוי ממה שהכרנו בצפון ובדרום. אני לא בא להשוות אלה לאלה, אבל אני יכול לספר, ומי שהיה אצלי במועצה ובזירות הרס אחרות יודע, שלתושבים אין לאן לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מפונים יש אצלך? << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> כשאני אומר שאין להם לאן לחזור, אני לא מדבר על זה שאין להם לאן לחזור כי יש איזה צו אלוף, אלא על זה שאין להם לאן לחזור כי ביתם ומבצרם קרס עליהם, הכל שבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתה חושב שזה שונה מאנשים שזה קרה להם באזור המרכז? << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> זה לא שונה מאזור המרכז. לא ביקשתי להבדיל אותם מאזור המרכז, ביקשתי להבדיל אותם ממי שקיבל הוראה לפנות את ביתו לתקופה מסוימת, סגר את ביתו ויצא עם חפציו. אני מדבר על כך שהם בבום אחד נעקרו ממקומם, לפעמים עם סנדל אחד, בלי טיטולים, בלי מטרנה. הלכנו ועשינו להם קניות בסיסיות. הם יצאו מביתם חסרי כל ונשלחו לבתי מלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו יודעים מה קרה. אנחנו מדברים עכשיו על הפתרונות. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> את התושבים שהגיעו לבתי המלון וקיבלו באותו לילה מיטה מוצעת ומקלחת חמה כדי להקל את ההלם, מבקשים לזרוק מבית המלון לפני סוף השבוע הנוכחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נטפל בזה תיכף. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> אני לא מבין איך מצפים ממשפחות שהוגדרו לפינוי של חודשיים, שלושה וחצי שנה למצוא עם 4,000 שקל מענה לתקופה קצרה שיהלום את צורכי המשפחה. איך אפשר לשלוח אותם לחפש מענים לא בסביבה, לא בקהילה, בלי החוסן, בלי הטיפול של המועצה? למי שמבקש להשמיש את ביתו אומרים לשים דיקט על החלון. לפני רגע התפוצץ לו טיל שזרק אותו משם ועקר אותו מביתו, והיום אומרים לו לישון עם דיקט מעל הראש. שלחתי קבלנים כדי להתחיל לעזור, להירתם, לתרום לקהילה בכל מיני פעולות - ניקיון, טאטוא ופינוי, כי אני מבין שהמצב הנוכחי לא הולך להשתפר, רק הולך להיות גרוע. לא ייתכן שישלחו את האנשים ליפול בין הכיסאות. משרד החינוך ומשרד הרווחה צריכים לייצר להם חבילת טיפול, חבילה שנותנת להם מענים. האנשים האלה לא יודעים איפה הם מתחילים שנת לימודים, לא יודעים מה קורה איתם, הם מבולבלים, הם מבועתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש גם מקומות שנפגעו בהם מבני חינוך, שזה גם משבית - - << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> אני בכלל לא מדבר על מבנה המועצה, אני מדבר על הפרטיים. ליבי אליהם. מי שלא היה בזירת ההרס ולא היה בפינוי בתי המלון לא ראה את המשפחות המבועתות ואת האירוע. אני מבקש להתאים להם חליפה אישית בנושא החוסן, בחינוך ובנושא הפינוי. צריך להגיע לפתרונות קבע בצורה נכונה, לא בצורה מוחלטת, לא לחתוך לכולם בבת אחת. אני לא מצליח לקבל מהממשלה את הדאטה בייס כדי לדעת מי הם התושבים שלי בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם צריכים לקבל את זה ממך, לא אתה מהם. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> אני עושה את הרישום ואני מעדכן, אבל לא ייתכן שכשבמשרד הפנים עושים שינוי כתובת לא קופץ לי במחשב תושב חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הפנים לא שינה כתובת ביומיים האלה לאף אחד. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> למה אני אומר את זה? כי בסוף אני מתמודד מול קבוצה של תושבים שאני מטפל בהם ורוצה לתת להם מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צריך להיות זה שמעביר למשרדי הממשלה, כי אתה חי מול התושבים, אתה יודע מי נמצא באיזה סטטוס וכו'. האתגר שלהם, כמו שדיברנו קודם, זה שיהיה דאטה בייס אחד שישרת את כלל המשרדים. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> כשהתושב רוצה לשנות כתובת הוא לא בא אלי, הוא הולך למשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בקשה. << אורח >> בני ביטון: << אורח >> אדוני היושב ראש, מנכ"ל משרד הפנים, חברי הכנסת, עמיתיי ראשי הרשויות, אני רוצה ברשותכם להתייחס להפקת הלקחים. אני הסתובבתי אתמול בחמש רשויות. הייתי אצלך בבני ברק, אדוני היושב ראש, בפתח תקווה, בבת-ים, בראשון וברחובות. ראשי הרשויות, כדאי לכם לעשות סיור, זה לא מה שאנחנו מכירים, זה לא מה שהתרגלנו. מה עשיתי? פתחתי עוד חדר מיון קדמי, כי ברגע שיש פגיעה ישירה זה גומר רחובות שלמים. הלכתי וסגרתי בתי מלון מראש כי למרכזים בבתי הספר אנשים לא יתפנו. דיברתי עם מנכ"ל פתאל וסגרתי 300 חדרים. מה שאני צריך זה משאבים ותקציבים. רשויות כמו בת-ים ואחרות לקחו את זה על עצמן, מימנו את כל השהייה בבתי המלון. חשוב ללכת ולדבר עם האוצר, כדי להביא - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו תיכף נעשה את זה כאן. << אורח >> בני ביטון: << אורח >> אני יוצא כרגע לתרגיל מוסק ופינוי של שכונה שלמה כדי להיות מוכן אם חלילה זה יקרה. אני רוצה לחזק את עמיתיי ראשי הרשויות שעומדים בחזית. חברי הוועדה, זה יפה לשבת ולדבר, אבל אני מציע שתצאו לשטח, שתראו את זה. תודה רבה לכם על היוזמה הברוכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ממליץ לראשי הרשויות שעוד לא חוו ובעזרת השם גם לא יחוו, לעשות את התרגול על יבש, ללמוד לקחים מהעירייה בשטח. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> המלחמה הזאת שונה מחרבות ברזל מבחינת הכללים. לראש רשות שמפנה היום את האוכלוסייה שלו לבית מלון יש גיבוי תקציבי מלא ממס רכוש. זו לא שאלה של כן או לא מפנים, כי החוק קובע את זה באופן מפורש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שבשונה מחרבות ברזל זה לא כרגע מענק לפליטים, זה דבר שמגיע על פי חוק. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> נכון. גם לגבי בתי המלון יש כיסוי מלא של מס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם הכל סגור. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> הכל סגור. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> תגיד לכמה זמן. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> את הכללים קובע מס רכוש, זה לא העניין שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שייקבע. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> אם מס רכוש קבע שחצי שנה הבית לא שמיש, רשות יכולה לפנות לבית מלון במשך חצי שנה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לא, יש כללים. כל מי שמפונה יכול לעבור לבן משפחה או לשכירות ויקבל את המענק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערה של מנכ"ל משרד הפנים הייתה נכונה ובמקומה. אין פה שאלה תקציבית. זה לא שמישהו צריך לאשר תקציב לעניין הזה. התקציב עומד במסגרת החוק, לאדם מגיע הדבר הזה. מה שכן חשוב זה לסגור את אלמנט הזמן, את גובה הסכום וכו'. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> זו בדיוק הנקודה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> יש אוכלוסייה שלמה שלא מקבלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממלא מקום ראש עיריית בני ברק, בקשה. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> תודה רבה על הדיון, אדוני היושב ראש. אני רוצה לפתוח בהקשר לחוק שאתה עומד לשים. שאפו לך, כמו תמיד אתה הראשון שיודע לקלוט ולזהות בזמן הנכון את הבעיות ויודע ישר לתת את הפתרונות. ישנם בניינים כמו אצלנו שאין כדאיות כלכלית לפינוי-בינוי ולכן צריך לשקול להעביר את הפיצוי שהמדינה נותנת ישירות ליזם, מה שיאפשר לו את הכדאיות הכלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יזם שיקבל את אישור התושבים. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> כן, וזה על מנת שתהיה כדאיות כלכלית. יש לנו בניינים שאין כדאיות כלכלית וניתקע איתם, אף יזם לא ירצה לגשת לזה. אם המדינה לא תדע לתת פה משהו מחוץ לקופסא, ויכול להיות במסגרת החוק שלך או בצורה אחרת - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מקומות שהנושא של הבנייה לגובה לא מקובל, לא קיים, מוגבל מאוד. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> יותר תושבים ממה שאנחנו יכולים ויודעים לתת, הופך את זה לאי כדאיות כלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מגיע מכל מיני סיבות - מבחינת כמה יחידות דיור התשתיות יכולות לשאת, מבחינת מוסדות ציבור, מבחינת זה שאין שטחים חומים בשפע כדי לעשות איזו תכנית בינוי גרנדיוזית, מבחינת זה שהתושבים לא יכולים מעל שש קומות בגלל שבת ודברים מהסוג הזה, מבחינת מקומות שתכנונית אין היגיון להכניס מגדלים ולצופף. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> יש בניין אחד שכבר התקדם מאוד לפינוי-בינוי. איפה שאפשר אנחנו מריצים את זה בצורה מהירה ביותר, מורידים בירוקרטיה במקסימום בשביל שכן יהיה פינוי-בינוי, אבל יש בניינים שלא ניתן. אם את הפיצוי ניתן יהיה להעביר ליזמים זה יכול לעזור. אם אפשר יהיה שהקו הכחול יהיה במן סוג של תב"ע מקומית שמתוכה אפשר יהיה להוציא היתר - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגדלת סמכויות לוועדה מקומית. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> הגדלת סמכויות בצורה כזאת שתקצר את הבירוקרטיה זה אחד הדברים הדחופים ביותר, אם אנחנו רוצים לשקם. אחד הדברים שמעיקים עלינו כרגע זה מס רכוש. תאפשרו לנו, לשמאים העירוניים, להיות אלה שנותנים את חוות הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפחות הראשונית. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> אנחנו אלה שמתמודדים מול התושבים, לכן תנו לנו את היכולת לשרת את התושבים. יש לנו תושבים שמאז הפיצוץ ברמת גן עד היום מס רכוש לא היה אצלם. לא קיבלנו, וזה בשונה מערים אחרות, את הפריבילגיה שמס רכוש ישב במרכז קליטת משפחות אצלנו. אנחנו נמצאים במצב של חוסר מענה אדיר לתושבים. תנו לנו את היכולת, אנחנו נעשה דברים הרבה יותר מהר, בהרבה פחות בירוקרטיה. תנו לנו את היכולת, לא את הסמכויות. צריך לגבי כל הנושא של חלונות ודברים אחרים לתת את הדעת, הכללים לא ברורים. באי בהירות הזאת הרשות מפחדת לקחת אחריות. אמרו לנו לעשות הכל ונתנו כללים ששינו תוך כדי דיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש כללים. לגבי עזרה בשיפוץ קטן, אם זה זכוכיות שנפלו וכו' - - << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> לא שיפוץ. שיתנו לנו את היכולת בימים הראשונים שנפלו כל הוויטרינות ויש זכוכיות, לפנות את האנשים. בכללים שהוציאו אמרו שאי אפשר, אחרי זה בעל פה אמרו שניתן בצורה כזאת או אחרת. זה היה בצורה מאוד לא בהירה. יש המון משפחות שאין להן ויטרינות, שאין להן חלונות, שהתריסים עומדים ליפול. ברגע שהעירייה מבינה שהיא לא בטוח תשופה, התושבים משלמים מחיר והכעס נוראי ברחוב. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> שר האוצר אמר שלגבי כל הפגיעות הקטנות הם ישיקו באתר שלהם אפשרות לתושב שניזוק להכניס ברמה מקוונת צילום של דברים קטנים, ויטרינות וכו', שהם יפצו אוטומטית על סמך ההצהרה של התושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם העירייה רוצה להיכנס כדי לפנות את אותן ויטרינות, איך זה משתלב? יש תור ענק כשמדובר באזרח שצריך להתמודד מול מס רכוש. האם הוא צריך לחכות עם כל הזכוכיות על הרצפה? << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> הוא מצלם ומאמינים להצהרה שלו. זה מה ששמעתי משר האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מס רכוש, בקשה. << אורח >> משה ראש: << אורח >> אנחנו עדיין מטפלים במבצע חרבות ברזל. סיימנו את רוב הדרום, היינו בצפון, ועכשיו הגיע האירוע הזה. אנחנו כרגע עם 250 עובדים ועוד 100 עובדים שכבר עובדים בשטח. מיום הנפילה של הטיל הראשון אנחנו עובדים 24 שעות. כולם עובדים ומנסים לעשות את המקסימום. לגבי השמאים - אני יודע באופן חד משמעי שחסר. אנחנו עושים עכשיו גיוס דרך ועדת מכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם נחכה עכשיו לפרוצדורות? הרי אתה לא הולך להכניס עובדים חדשים. יכול להיות שאפשר במיקור חוץ לעשות משהו מהיר מאוד ולמכרז את זה תוך כדי תנועה, יכול להיות שאפשר עם נציגות השמאים להגיע לאיזה שהן הבנות, יכול להיות שאפשר להשתמש בשמאים של הרשויות המקומיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחוזר מנכ"ל צריך לאשר שאין שמאים מן המניין. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם חסמים כלשהם? << אורח >> משה ראש: << אורח >> אם אני אקח את השמאים של העיריות ומחר יהיו עררים, ועדות ובתי משפט, תהיה קצת בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם מתכוונים לעשות? איך אתה פותר את בעיית כוח האדם? << אורח >> משה ראש: << אורח >> קיבלנו רשימה נוספת של שמאים שנעלה לוועדת מכרזים, נאשר ונגדיל את הפול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה שמאים אמורים לעלות היום לוועדת מכרזים? << אורח >> משה ראש: << אורח >> בין 30 ל-50. באתר של רשות המסים יש כבר את המסלול המהיר, המסלול הירוק עד 10,000 שקל. שמעתי מראשי הערים שאמרו שאולי 10,000 שקל לא מספיק. תוך יום-יומיים נראה כמה אנשים יפנו, אולי נגדיל את הסכום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אדם שנשברה לו ויטרינה בבית צריך לחכות שמישהו יבוא לראות את זה? << אורח >> משה ראש: << אורח >> יש מסלול ירוק מהיר באתר רשות המסים לנזקים עד 10,000 שקל. האדם צריך לתקן, לשלם והכסף יעבור אליו צ'יק צ'ק. יש באתר הנחיות בנוגע לאיך עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוך כמה זמן יגיע התשלום? << אורח >> משה ראש: << אורח >> ברגע שזה מאושר על ידנו זה עניין של כמה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה כוח אדם יש לך לטפל בזה? << אורח >> משה ראש: << אורח >> לאשר את זה זו לא בעיה, יש לנו מספיק אנשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תלוי כמה יגישו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אנשים יקבלו כבר היום אישורים? << אורח >> משה ראש: << אורח >> כן. מי שיגיש תביעה במסלול הירוק, יקבל כבר היום אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יסתבר שלאותו אדם הנזקים עולים על 10,000 שקל, אותו אדם לא יוכל לפנות יותר בגלל שהוא פנה במסלול עד 10,000 שקל? << אורח >> משה ראש: << אורח >> בגדול אתה צודק, זה מה שהוחלט כרגע. אני מקווה שבימים הקרובים נצליח להבין את הסכומים אם נראה שזה לא עובד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אף אחד לא ילך לירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם למישהו נשברה ויטרינה, ויש המון כאלה - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נזקי קונסטרוקציה לוקח זמן לבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדם יכול לחשוב שיש רק את הוויטרינות שנשברו ואחרי שבועיים-שלושה לגלות שיש נזק של קונסטרוקציה. הפתרון של המסלול הירוק הוא לא פתרון. << אורח >> רפי אלמליח: << אורח >> זה פתרון חלקי. אי אפשר להגיד שזה לא פתרון. יש כרגע 30,000 תביעות. מספיק שזה יוריד כמה אלפים טובים - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא פתרון טוב אם המסלול הירוק חוסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם בן אדם יש לו כרגע שתי ויטרינות ושלושה חלונות שנשברו וזה מונע ממנו לגור שם, אנחנו לא רוצים שהוא יצטרך לחכות לשמאי שיבוא. צריך להוסיף כוכבית שתאמר שאם יתברר שבאותו בניין שהיו בו רק בעיות של חלונות יש גם בעיות אחרות של חיזוקים וכו' בגלל שהוא בניין ישן מאוד, התביעה על השניים-שלושה וחצי חלונות שהוא קיבל לא תחסום לו את האפשרות הלאה. << אורח >> משה ראש: << אורח >> דיברנו על 10,000 שקל לדירה שנשברו בה חלונות, תריסים. אם יש פגיעה בקונסטרוקציה זה לא קשור, זה קשור לוועד, זו כבר פגיעה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעיית קונסטרוקציה היא בדרך כלל בעיה של בניין שלם, כשממילא זה תופס את הדיירים בתוכו, זו לא תביעה אישית של בן אדם. הקריאה שלנו מכאן היא לגיוס כוח אדם בכל מסלול אפשרי שאתם יכולים, אם זה שמאים, אם זה אנשים שבימים של תיקונם עבודת הפקידות שלהם היא אחרת והם יכולים לעזור בעניין. אני חושב שקריטי שהמסלול הירוק יתחיל לעבוד ויגרע כמה אלפים שממתינים וגם המסלול היותר רציני יתחיל לעבוד. אמר פה מקודם מנכ"ל משרד הפנים שלא מדובר על פינוי של אנשים שהבית שלהם לא נפגע כמו שהיה בחרבות ברזל. פה האנשים שמפונים הם אנשים שבתיהם נפגעו בצורה כזו או אחרת, כשהמממן לעניין הזה זו קופת המדינה דרך מס רכוש. מה התהליך עכשיו כדי שכמה שפחות אנשים יהיו בבתי מלון בחודשים הקרובים? איך אתם נערכים לגבי התשלום למלונות ולגבי תשלום לאזרח שאומר שהוא רוצה לשכור דירה? << אורח >> משה ראש: << אורח >> הוצאנו בהתחלה נוהל לפינוי של שבוע שהארכנו ל-14 יום. אנחנו נותנים לעיריות את כל הכסף שמגיע להן. כבר היום יש אצלנו חוליה שמתקשרת לכל הערים שהיו בהן פגיעות קשות, אם זה רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, בת-ים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> טמרה. << אורח >> משה ראש: << אורח >> לכל מי שמגיע לו. כולם באמת עשו מעל ומעבר, אני מצדיע לכולם, מודה לכולם, באמת ערבות הדדית מדהימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הרשות המקומית יכולה לעשות ומה היא לא יכולה לעשות? האם היא יכולה, כמו שאמר בני ביטון, לסגור עם בתי מלון? אומר מנכ"ל המשרד שכן. אתם מעבירים ישירות למלונות? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש נוהל פינוי של רח"ל שצריך לפעול לפיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל כרגע על הכסף, כי עוד שבועיים פתאום יתברר שהרשויות כן או לא קיבלו את הכסף. הכסף אמור להגיע דרך מס רכוש. מה המסלול של הכסף? << אורח >> משה ראש: << אורח >> אנחנו נפנה לכל רשות, נמלא איתה טופס תביעה ונעביר לה מקדמות עבור בתי המלון, עבור השמירה, עבור פינוי של פסולת ודברים כאלה. היום אנחנו נעביר לרשות מקדמה גדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המקדמות הן לרשויות? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> מי שעושה את ההתקשרות מול בתי המלון נכון להיום זו הרשות המקומית, לא מס רכוש ולא התושב. מס רכוש מעביר מקדמות לרשויות המקומיות בגין ההתקשרויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם ישירות או דרך משרד הפנים? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> ישירות. << אורח >> משה ראש: << אורח >> כבר היום נפנה לכל הערים שהיו בהן פגיעות קשות ונעביר להן מקדמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה המשפט הכי חשוב מבחינתי. << אורח >> משה ראש: << אורח >> אני מבין שבנוהל רשמנו לעיריות לא לפנות. למה רשמנו את זה? כי אם נצטרך לפנות, נצטרך לפנות את כל המדינה, יש הרבה מאוד רסיסים והדף. ברור שצריך לפעול בהיגיון ואת מי שהלך לו כל הבית צריכים לפנות, אנחנו לא נגיד לא, אבל לא לפנות על חלון אחד. אנחנו ניתן את כל הכסף שמגיע לרשויות, אין מה לדאוג. לגבי בניין שנפגע ואנחנו יודעים שהוא להריסה, שהשיקום שלו ארוך וייקח כמה שנים, נוציא את רשימת הדיירים בעזרת העירייה או בעזרת נסח טאבו, נפנה לתושבים ונגיד להם להתחיל לחפש דירות לטווח ארוך. אם הוא צריך לשלם 6,000, 7,000 שכירות לחודש, אנחנו נשלם לו שנה מראש. יש את העניין של ביטוח חפצים אישיים, שיש לו תקרה. אני לא יכול להביא שמאי שיאמוד את זה, לכן אנחנו פשוט נשלם את התקרה שיש בחוק, לפי מספר הנפשות. דיברו פה על העניין של 4,000 שקל. לאנשים שהייתה להם פגיעה קטנה ולא רצו ללכת לבית מלון, רצו ללכת למשפחה, אנחנו נותנים 4,000 שקל. את האנשים שרוצים ללכת לשכירות, לא לבית מלון, אנחנו לא מגבילים. אם הבית לא ראוי למגורים, הם יכולים ללכת לשכירות ואנחנו לא משלמים לשבוע-שבועיים, אנחנו משלמים לתקופות ארוכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לכם שהדברים צריכים להיות משולמים היום מול הרשויות ומול האנשים. מדובר על קביעות שחלקן מקדמיות מול הרשויות ויכולות להשתנות עם הזמן. לא מדובר ב-250 רשויות מקומיות , מדובר ב-10,12 רשויות - אני מקווה שזה ייתקע על המספר הזה ולא יגדל יותר. חשוב לעשות "וי" על אותם מקומות במקדמות, כשכל ההתחשבנויות ייעשו לאחר מכן. תעשו כל מאמץ שאתם יודעים לעשות כדי להביא ולגייס עוד עובדים שיסגרו לכם את הפער הזה בצורה הכי מהירה שאפשר. ראש מועצת דבוריה, ריפעת עזאיזה, בקשה. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> רציתי להעלות את הנושא של המגזר הערבי. אנחנו במצוקה כלכלית מאוד קשה עוד לפני המלחמה. כשאנחנו באים לטפל בנושאים של החירום אין לנו מאיפה לטפל. המצב כל כך קשה שאין לנו איך לטפל בנושאים של החירום, מה שמאוד מקשה עלינו. אין לנו אפשרות לקחת הלוואות ואפשרות לקחת מקרנות. כל המגזר נמצא במצב מאוד קשה. אנחנו מבקשים עזרה מיידית בנושא הזה, מבקשים לשחרר את כל הכספים שמגיעים למגזר הערבי. אנחנו לא יכולים להתמודד עם דברים מאוד בסיסיים, אנחנו במלחמה מכל הבחינות. אנחנו רוצים שתתנו את תשומת הלב למגזר הערבי. את הבעיות של המיגון נשאיר לאחר כך. יש דברים בסיסיים שאנחנו נאנקים ואין לנו מענה ממשרד הפנים וממשרדי הממשלה. << אורח >> חאתם שיבלי: << אורח >> אני מחזק את ידו של ריפעת. היה פעם קו עימות. היום כל המדינה היא קו עימות. בבקשה להתייחס לכפרים הערביים והבדואים בהתאם. מעל חודש וחצי-חודשיים אני מבקש מפיקוד העורף וממשרד הפנים לעזור לנו. אני היום מתרוצץ ממקום למקום כי אין לי ממ"דים, אין לי מיגוניות, אין לי כלום. כל היום אני מקבל בווטסאפ התרעות והוראות, אבל אין לי כלים לעשות. במה אני אעשה את זה? דרך איפה? אין לי שוב משאב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ראש עיריית הרצליה, בקשה. אנחנו קודם כל מחזקים את ידכם. << אורח >> יריב פישר: << אורח >> אנחנו עובדים בצמוד עם כולם, גם עם מס רכוש שנותנים עבודה יוצאת דופן ונמצאים בשטח. יש לנו משהו כמו 40 פניות. יש בעיר הרצליה סדר גודל שמתקרב ל-700 מפונים. זה מבחינתנו האירוע הגדול בעיר. העיר מוכנה, מתורגלת, כל הצוותים שלנו מוכנים 24/7. יהיה פה אירוע כלכלי שנצטרך לדבר עליו אחר כך. לכל העיריות זה באמת אירוע כלכלי מאוד קשה. כרגע מה שמבחינתי חשוב זה לתת כמה שיותר תמיכה למפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם המפונים. אם אני מבין נכון, אין פה בעיה של תקציב, לא צריך החלטת ממשלה על תקציב, לא צריך כלום, יש חוק. כל המשחק פה עכשיו זה איך יעשו את זה, אם יעשו את זה עם אישורים ראשוניים ומקדמות לטווח מספק, בדיקה וסגירה של הדברים. << אורח >> יריב פישר: << אורח >> את האור הירוק צריך להעלות מיד ל-30,000 שקל, לא להשאיר על 10,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כחלק מההמלצות שלנו נכניס שזה יהיה עד. << אורח >> יריב פישר: << אורח >> 10,000 שקל לא מספיק לחלון שנשבר. 30,000 שקל יוריד את העומס ממס רכוש, אבל בשביל זה צריך שתהיה החלטה מלמעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך. << אורח >> יריב פישר: << אורח >> מבחינת המפונים צריך לעשות חשיבה. אני יודע לעבוד נהדר עם עיריית פתח תקווה ועיריית בת-ים, אבל צריך גם מלמעלה את הדחיפה ואת העזרה. זה אירוע מתגלגל וארוך, עם כמויות מאוד מאוד גדולות. בהרצליה אנחנו מתקרבים ל-700 מפונים מבת-ים ומפתח תקווה שצריך לטפל בהם עם משרד הבריאות ואחרים. כולנו צריכים לעבוד יחד ולרוץ קדימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ושיהיה בהצלחה. חבר הכנסת שוסטר, בקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, העובדה שאנחנו נשאבים בכנסת לניהול פרטני, לניהול ברמה הבסיסית ביותר, היא ההוכחה לכך שאנחנו לא מנוהלים נכון ולא נערכנו כמו שצריך בכל המערכות. ייתכן וכל משרד ומשרד חושב שהוא בסדר, רק לא ברור מי מנהל את המערכה האזרחית. יש את רח"ל ואת פס"ח, אבל מי מבצע את התכלול? הכל היה צריך להיות מוכן מראש, לא היה צריך להודיע לאף אחד, כולל לנוסעים לחו"ל, שיש מערכה. כל הכלים היו צריכים להיות כאן. אני מבין שאנחנו עכשיו מנסים לעשות תוך כדי תנועה את המובן מאליו, מנסים לתת מענים למי שנתקע בחו"ל, למי שמפונה, לבדואים. זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים אחת ולתמיד להסדיר את המערכת השלטונית והאזרחית בזמן חירום. צפויה לנו רעידת אדמה, צפוי צונאמי, צפויים אירועים ביטחוניים, רפואיים, אקלימיים. קדימה, בואו ניערך אזרחית. אני חושב שזאת הוועדה לבצע את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך, ואתה יודע כמה פעמים עשינו פה דיונים על רעידות אדמה וכו'. אין, לצערנו הרב, גורם מתכלל אחד. כרגע יש את ההתארגנות הזאת שאני רואה את חובתי לראות שהדבר יצליח ויהיה. כמובן שצריך להסתכל על הדברים במבט קצת יותר רחב להמשך הדרך. מטי, בקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לומר תודה לכל הרשויות שמתגלות במלוא עוצמתן וביכולת שלהן. יש חשיבות לביזור הסמכויות לרשויות המקומיות לא רק בעת מלחמה, כי הרשויות עושות את זה הכי טוב. פה הממשלה צריכה טיפה לצמצם את הריכוזיות לטובת ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות. זה נושא שנמצא על השולחן הרבה זמן, וצריך מתוך השנתיים האיומות והנוראיות האלו להרים אותו שוב לסדר העדיפויות. המערכה הזאת הייתה ידועה, ידועה למי שהיה צריך לדעת. כמו שהצבא בהרמת שאלטר התנפל על האירוע ועשה את הדברים בהכי מקצועיות, הייתי מצפה שמשרדי הממשלה יהיו ערוכים למערכה מול איראן, יהיו ערוכים לרעידת אדמה דרמטית, לא שהחקיקה, עם כל התודות לך שאתה מקדם - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא משהו מאוד ספציפי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> החקיקה הייתה צריכה להיות כבר קיימת, בטח בתוך השנתיים האלה, לגבי היערכות לחירום מול מערכה באיראן, מול מערכה בלבנון. העובדה שאין נהלים ואין חקיקה שבהרמת שאלטר נכנסת לפעולה, מלמד על... יש לנו מינהלת צפון, יש לנו מינהלת דרום. פה מדובר על משהו שהוא בכל הארץ. צריך להקים איזה גוף מתכלל של כל משרדי הממשלה. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> מינהלת ארצית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת. מאחר וזה חותך הרבה מאוד משרדי ממשלה, צריך איזה שהוא גוף מתכלל. אני מציעה שנעשה דיון ברמה של מעקב שבועי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואולי איזה שהוא דיון נקודתי על הסכנות אל מול התשתיות הלאומיות. אנחנו מכירים את האירוע של בית הזיקוק שצריך היה להיות מפונה. חייבים לוודא שבנושא של תשתיות לאומיות אנחנו לא נופלים בין הכיסאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לחלוטין. יוראי, בקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טוב שפתחת עם ראשי הערים כי כשביקרנו באתרי הנפילה ראינו את ראשי הערים ואת הצוותים שלהם יוצאים מגדרם. הם נמצאים בשטח מסביב לשעון עם הצוותים שלהם, עושים את מה שאפשר עם מה שיש ועם מה שאין. אני רוצה לומר למשרדי הממשלה, ובראשם למשרד הפנים – שחררו חבל לראשי הערים, הם יודעים על מה הם מדברים, הם נמצאים בקשר, הם נמצאים בשטח, הם עושים את העבודה. גם כשאין להם את המשאבים הם מוצאים דרכים יצירתיות לסייע לתושבים. צריך לתת להם כמה שיותר משאבים, גמישות, תקציבים, מה שזה לא יהיה. אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת שיש פה כדי להצדיע לכוחות הביטחון, לאנשי חילוץ והצלה, לצוותי החירום המקומיים. הם נמצאים שם מסביב לשעון ועובדים באמת קשה. התושייה, המחויבות והאכפתיות שלהם מאפשרות לחלץ את הנפגעים, לאתר את הדברים שצריך. אני חושב שכל עם ישראל מצדיע להם בפעילות שלהם מסביב לשעון. הם מצילים אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, דיברת בשמנו. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני מצטרפת בברכות על קיום הדיון. אני חושבת שהדיון הזה בכנסת, גם אם היא פועלת במתכונת מצומצמת, הוא דיון סופר משמעותי וחשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשבוע הבא נתחיל לעשות דיון אחד אחרי השני. אנחנו לא בשביתה ולא בפגרה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין, אתה תזכה גם לביקור שלנו. אני רוצה לחזק את החיילים ואת החיילות שלנו, בין בחזית, בין בעורף, בין באוויר. ממש עם של אריות ולביאות. זה משהו שמעורר בכולנו, למרות הימים המורכבים והאובדן, הרבה מאוד גאווה ישראלית. אני רוצה להזכיר שיש מעל 600 ימים 55 חטופים שנמצאים בשבי. זו משימה לא פחות חשובה להחזיר אותם הביתה במידי. אנחנו שומעים את הקולות של האימהות, של האבות ושל המשפחות, הם נמצאים במצוקה אדירה. זו משימה עליונה ואסור שתשתנה. פנו אלי מילואימניקים. כולנו מהללים את גבורתם, אוהבים אותם ומחבקים אותם, אבל לא יכול להיות מצב שמילואימניקים שהבית שלהם נפגע יצטרכו להתעסק בבירוקרטיה ולא יהיה מי שיסייע להם בזמן שהם נמצאים בכלל החזיתות. אני מבקשת שמס רכוש, יחד עם קצין מילואים ראשי ומי שצריך, יעשה מסלול מהיר לכל מי שנמצא כרגע בשירות מילואים פעיל ואינו יכול להתפנות רגשית ופיזית כדי לטפל בענייניו. צריך להקפיא את המשכנתאות והבנקים צריכים להתגייס עכשיו. אם הם לא יתגייסו עכשיו, אימתי? מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה. לא תהיה שיטת מצליח לגבי עולים חדשים שלא יודעים למצות את הזכויות שלהם. אני מבקשת שתזמין את משרד העלייה והקליטה כדי שבכל השפות יהיו את הזכויות של העולים החדשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יוזמנו לישיבה הבאה. חבר הכנסת כסיף, בקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לחזק את כוחות ההצלה שעושים עבודה חשובה מאוד בארץ, לחזק את יושבי ראש המועצות והערים. אני רוצה לדבר על הבעיה הייחודית של הציבור הערבי שלא מטופלת כיאות, בעיקר בנוגע לטמרה שחוותה את האסון הנוראי. צריך להנגיש, ובמיוחד לציבור הערבי, את כל הטיפול גם לפני וגם אחרי שנפגעו. יש בעיית מידע, הנגשת מידע, בעיה של דיגיטציה. המשפחות שנפגעו כל כך קשה ואתמול נקברו יקיריהן בטמרה לא מקבלות מענה משום שאין את הדרך. אני לא מאשים אף אחד ברצון רע, אני רק אומר שהדבר צריך להיעשות. תיצרו קשר ישיר עם ראש עיריית טמרה ועם יושב ראש ועד ראשי הרשויות הערביות. לא יכול שכשאני פונה לראשי ערים ומבקש לתאם ביקור באתרים שנפגעו כדי לראות אם אפשר לסייע ולהביע סולידריות - אני יודע שאני לא הבן אדם הכי פופולארי בארץ - הם מסננים אותי ולא עונים לי. זה לא מכובד, לא מקובל ופוגעני כלפי הציבור שלהם. אני לא מבקש שיסכימו איתי או יאהבו אותי. אני מנסה לעשות עבודה לטובת הציבור. זה שמסננים אותי זה דבר לא תקין, לא מכבד ומכוער. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנכ"ל משרד הפנים, בקשה. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה על הדיון החשוב הזה. כמו שנאמר פה, ואני מסכים עם כל מילה, מי שנמצא כרגע בחזית הטיפול באוכלוסייה זה הרשויות המקומיות. אני חושב שזה היה ברור גם בחרבות ברזל וגם עכשיו. תפקידנו כמשרדי ממשלה, בטח של משרד הפנים, לסייע לרשויות המקומיות. אני חושב שהאמירה שנאמרה פה על ידי חבר הכנסת שוסטר על כך שהמדינה לא נערכה היא לא אמירה נכונה. היו היערכויות רבות שנים אחורה - ביתר שאת בשנה האחרונה ובחודשים האחרונים - של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות. אנחנו בסופו של דבר במלחמה, אנחנו לא בשגרה, הדברים לא ילכו כרגיל. ביום השישי או השביעי למלחמה התחילו לדבר על מוסדות חינוך, אבל אנחנו עוד לא שם. בניגוד לחרבות ברזל, המסגרת הנורמטיבית פה היא מאוד ברורה. אין פה פינוי של אוכלוסייה על מנת להגן עליה מפני איומים של ירי טילים כזה או אחר או איומי חדירה כאלה ואחרים. הפינויים שנעשים כרגע של האוכלוסייה הם כדי לתת למי שביתו נפגע איזה שהוא מענה. עד כמה שאני יודע, ואני נמצא לא מעט בשטח, אין אדם שביתו נפגע ולא קיבל מענה. הרשויות המקומיות עושות עבודה מעולה. כשאני נפגש עם הרשויות אני אומר להן שיש להן את הגב המלא של משרד הפנים ונתחשבן אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה המשפט הכי חשוב. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני חושב שזאת הדרך. אם אנחנו נותנים בהן את האמון המקצועי והיושרה לטפל באירוע בסדר גודל כזה, אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו לא מאמינים בהוצאות שהן מוציאות. אנחנו איתן לאורך כל הדרך, והן יודעות זאת היטב. המסגרת הנורמטיבית שבה מס רכוש נותן את הגיבוי התקציבי היא מאוד ברורה. את הכללים מתקנים תוך כדי תנועה, שזה בסדר, אבל המערכת הזאת סך הכל עובדת כמו שצריך. אנחנו במשרד הפנים, כמו שאמרתי, נמצאים בשטח מול ראשי הרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי הגורם המתכלל של כל האירוע? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> הוקם משל"ט של רח"ל שמתכלל את כל עבודת משרדי הממשלה, לרבות משרד החינוך, רווחה, שיכון, איכות הסביבה. אנחנו במשרד הפנים עובדים מול הרשויות המקומיות בכל ההוצאות שיש להן, בכל מה שנדרש מבחינת תקציבים ורגולציה. בימים האחרונים עשינו לא מעט הקלות רגולטוריות כדי שיאפשרו לרשויות המקומיות להתמודד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו מה למשל? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אפשרנו לקחת הלוואות מקרנות הפיתוח ולהשתמש בקרנות שבדרך כלל לא משתמשים בהן. כל מדיניות ההלוואות שאנחנו נותנים מאוד מאוד מקלה. חתמתי על הלוואות רק בימים האחרונים ללא מעט רשויות, בטח במגזר הערבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההלוואות האלו נועדו לנושא של חירום? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרשויות רשאיות להוציא את זה רק על חירום, לא על דברים אחרים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מכסה את ההלוואות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על רשויות שלא נפגעו. זה רק כדי שהן יהיו ערוכות. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> רשות שנפגעה נכנסת לכיסוי מלא של מס רכוש, לרבות הוצאות אבטחה של אתרי ההרס, לרבות השמירה, הניקיון, כל מה שצריך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ויש להן אשראי. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> נכון, אבל אנחנו לא מסתפקים בזה. אתמול עברה החלטת ממשלה שנותנת מדרגה נוספת על המדרגה של מס רכוש. רשות מקומית תיתן 1,500 שקל עבור כל תושב שביתו נפגע - זה עבור ההוצאות המיידיות של הרשות המקומית כדי שתוכל להתחיל לעבוד. בנוסף, הרשות המקומית תקבל עוד 500 שקל שאותם היא תיתן לכל מי שהתגורר בנכס שנפגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו מעטפת נוספת על מס רכוש. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מספיק. לא כולם אנשים אמידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע לשלוף מה מספיק ,לא מספיק, אני קודם כל רוצה לדעת מה קיים. לשפר אפשר תוך כדי תנועה. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> זה לא מחליף את מס רכוש שנותן דמי קיום או דמי כלכלה. לפעמים כשנופל טיל וזורע הרס כזה האדם יוצא עם גופייה בלי מברשת שינים ובלי טיטולים לילד. המענה הזה אמור להיות בדיוק למטרה הזאת. הרשות המקומית תוכל לתת לתושב כרטיס נטען לפי כמות הנפשות שהתגוררו בנכס, 500 שקלים לכל אחד. זה לא נועד לפתור את כל בעיות העולם, זה לא נועד להחליף את התקציב של מס רכוש, זה בשביל לאפשר לבן אדם ללכת לסופר ולקנות את מברשת השיניים שהוא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם כראש רשות אני מתחיל להוציא כסף על הדבר הזה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לפני שאני מקבל אותו מהמדינה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והוא משופה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> והוא משופה. זאת החלטת הממשלה שעברה בלילה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתם צריכים לתת להם יותר מ-500 שקלים. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> רשות שצריכה להוציא יותר - תקבל יותר. אנחנו נדע להיות שם. אנחנו תוך כדי תנועה לא קובעים מסמרות וכללים נוקשים. אמנם אנחנו לא נותנים מעטפת שהיא מושלמת או פותרת את כל בעיות העולם, אבל זו בהחלט מעטפת שמאפשרת לנהל את האירוע הזה. את כל ההתחשבנויות נעשה לאחר מכן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם בקשר עם ועד ראשי הרשויות הערביות? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> עם כולם. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תתנו מענה למה שביקשתי? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> כן, יהיה מענה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם הנגשה בשפה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נועה שוקרון, משרד האוצר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מצטרפת לדברים של משה ראש ממס רכוש ושל רונן ממשרד הפנים. אנחנו בקשר עם מרכז שלטון מקומי ועם כלל הרשויות שנפגעו, כולל הרשויות הערביות. היה לנו מאוד דחוף לתת בשלב הזה מענה ראשוני וודאות לרשויות שנפגעו כדי לתת את מקסימום הכלים. כפי שציין רונן, עברה החלטת ממשלה במשאל טלפוני שהיא תוספתית לכל מה שנותן מס רכוש. חוק מס רכוש לבתים שנפגעו במסגרת מלחמה מכניס אותנו לעולם שמעניק הרבה מאוד שיפויים והרבה מאוד ודאות, אם זה ברמת בית המלון ואם זה ברמת שכר הדירה בהמשך. רשות המסים תממן את השכירות החלופית למי שביתו נפגע באופן משמעותי וצריך שיפוץ ארוך טווח. << אורח >> לירון דורון לוי: << אורח >> בשלושת הימים האחרונים דיברנו עם כל ראשי הרשויות, עם הגזברים, עם המנכ"לים, קיבלנו תמונת מצב מאוד מאוד ברורה. דיברנו על רשויות שנפגעו, ואני רוצה לדבר על כלל השלטון המקומי. אנחנו נמצאים במערכה שהעורף הוא החזית. כמו שהצבא חילק צווי 8 לחיילים שלו, כך הרשויות המקומיות חילקו צווי 8 לעובדים שלהם. הם נמצאים בעבודה 24/7. בת-ים לא ידעה שנייה לפני נפילת הטיל שהם יצטרכו לפנות אלפי אנשים. כשישה מיליון שקלים עולה כזה יום לכלל השלטון המקומי, כשזה בכלל לא קשור לרשויות שנפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי אמר לך שלא יצא יותר? << אורח >> לירון דורון לוי: << אורח >> יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לדבר על המספרים האלה. << אורח >> לירון דורון לוי: << אורח >> יותר מחצי מתושבי מדינת ישראל נמצאים ללא מיגון ואנחנו משכנים אותם בתוך מבני ציבור. העלות של התחזוקה ושל מה שיקרה אחר כך היא עלות גבוהה מאוד. עם ה"אחר כך" שאתם מדברים עליו היינו בחרבות ברזל. המענק שהיה אמור להיות לרשויות שקיבלו את המפונים לא התקבל. ל"אחר כך" הזה אנחנו עד עכשיו מחכים. משרד הפנים עושה עבודה מדהימה, וגם כל המשרדים האחרים שתומכים ברשויות, אבל המענק הזה לא ניתן. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> משרד החינוך תקצב פעולות חינוך בחרבות ברזל, משרד הרווחה תקצב פעולות רווחה. כולם היו שם ומימנו. << אורח >> לירון דורון לוי: << אורח >> לא דיברתי על זה. דיברתי על משהו ספציפי. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> במצב הנוכחי של "עם כלביא" יש את כל המענה שהרשויות צריכות כאן ועכשיו. האם זה נותן את כל הפתרון? אני לא יודע להגיד לך כמה בת-ים צריכה, האם זה שישה מיליון או אולי 60 מיליון. אנחנו בתוך האירוע. << אורח >> לירון דורון לוי: << אורח >> אני מדברת על כל הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש רשויות שלא נפגעו ופותחות מקלטים בכל מיני מקומות, מסייעות בכל מיני דברים. כוננות גם עולה כסף. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> משרד הפנים מוציא מידי שנה עשרות מיליונים בקולות קוראים לרשויות המקומיות - בשנה שעברה זה היה למעלה מ-40 מיליון - עבור המוכנות לחירום. לרשות מקומית יש חובה, ולירון יודעת את זה, להיות ערוכה לקליטה של ארבעה אחוז מהאוכלוסייה שלה. יש לה תקציב שאמור לשמש לטובת החזקת מקלטים. זה מספיק? לא, זה רחוק מלהיות מספיק. אנחנו מתכוונים בימים הקרובים לעשות עבודה נוספת, להוציא מנה נוספת שאמורה לשמש מקומות שלא נפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שיש דברים שמקבלים לשעת חירום. הכמות הגדולה שקורית כרגע היא פיק, היא לא בתוך תקצוב רגיל. אנחנו נעשה ישיבות מעקב בנושא הזה, נדבר על הנושא של הממ"דים, על החוסר בממ"דים. בישיבות המעקב נבדוק אם בשלב מסוים משרד הפנים בדק עם משרדי הממשלה אחרים לגבי הדברים מסביב לעניין עצמו. עלה הנושא של הקפאת משכנתאות לאותם אנשים שמפונים. אילון בנימין, בקשה. << אורח >> אילון בנימין: << אורח >> אתמול בצוהריים פרסמנו מתווה סיוע ללקוחות שנפגעו מנזקי המלחמה שתכליתו לתת הקלה תזרימית מהירה לאוכלוסיות שנפגעו. מיקדנו את זה במשקי הבית שביתם נפגע ונאלצו להתפנות מביתם, בכאלה שנפצעו ואושפזו. הם יוכלו לדחות את המשכנתאות לתקופה של שלושה חודשים ללא חיוב בריבית ועמלות. גם אם יש להם הלוואה צרכנית של 100,000, הם יקבלו דחייה לשלושה חודשים ללא חיוב בריבית ובעמלות. אוכלוסייה נוספת היא עסקים קטנים וזעירים עם סדר גודל של עד 25 מיליון שקלים בשנה. אותם עסקים שנפגעו ויציגו אישור לבנק, לרואה חשבון או ליועץ מס שהם היו סגורים בחלק מהתקופה, יוכלו לקבל דחייה של ההלוואות העסקיות שלהם בסכום של שני מיליון שקלים. אותה דחייה תהיה לתקופה של חודשיים ללא חיוב בריבית ובעמלות. זה מענה שנותן הקלה תזרימית ומיידית ללקוחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קבעתם כרגע שלושה חודשיים, אני לא מתווכח, אני רק מבקש שזה ייבחן כי לדעתי יהיו כאלה שביתם נפגע ויצטרכו הרבה יותר מחודשיים-שלושה. השאלה אם זה שלב א' או שלב סופי. << אורח >> אילון בנימין: << אורח >> זה מתווה דינאמי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מבקשים שהדינאמי הזה יהיה יותר ארוך. בפתח תקווה אמרו לאנשים שאין מה לדבר על חזרה בשנה הראשונה. בנק ישראל, אתם אמורים לומר באופן חד וחלק שאתם מקפיאים משכנתאות. האזרחים האלה משלמים ביטוחים, משכנתאות, ריביות. אני חושבת שאתם צריכים להיות עם יותר סכין בין השיניים, לייצג את האזרחים קצת יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם תעשו את מה שאמרת עכשיו, אבל אני מבקש שתהיה חשיבה בבנק ישראל ועד שבוע הבא יהיה לכם מיפוי יותר גדול. יכול להיות שתקבעו כמה מסלולים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עד שבוע הבא, לא פחות מחצי שנה. << אורח >> אילון בנימין: << אורח >> הבנקים נותנים הקלות נוספות בעצמם. אנחנו הגדרנו תנאי מינימום, אבל זה לא נגמר כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאתם צריכים לתכלל את האירוע מול הבנקים ולשקול מדרגות. יכול להיות שיהיו כאלה שחודשיים-שלושה יספיקו להם, יהיו כאלה שיצטרכו חצי שנה. יכול להיות שצריך לתת אפשרות לבחור כי הרי לא כל אחד אוהב לדחות, יש כאלה שלא אוהבים לדחות. תהיו גמישים, תהיו עם היד על הדופק. לא מדובר פה במיליון משכנתאות. << אורח >> אילון בנימין: << אורח >> בהחלט. אנחנו נעקוב אחרי זה. המתווה הוא דינאמי, אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתנאל, משרד השיכון, בקשה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש צוות שמוביל מנכ"ל משרד השיכון יחד עם מנכ"ל משרד האוצר לגיבוש מתווה שייתן פתרונות לשכירות ולמגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה אירוע ענק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. יש במשרד השיכון מאות מהנדסים שהוכשרו במיון מבנים במסגרת ההיערכות לרעידות אדמה. היום מתקיים יחד עם פיקוד העורף ריענון לכל המהנדסים האלה, הם יהיו זמינים לרשויות בעזרה מיידית וטיפול באתרים שנפגעו. יש הערכת מצב לגבי הרציפות התפקודית של ענף הבנייה על מנת לאפשר מענה לכל הרשויות והאזרחים שצריכים עכשיו שירותי שיפוצים, שירותי בנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה דירות של הדיור הציבורי נפגעו? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כרגע יש לנו 105 דירות שנפגעו, מתוכן ארבע במבנים להריסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מטופלים באותו מסלול? הם גם צריכים לרוץ למס רכוש? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הדיור הציבורי זה מסלול אחר, כי המבנים הם לא חלק ממס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטופל? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נבדוק. היום זה רק פרומו לישיבות הבאות. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> קולן של האוכלוסיות המוחלשות לא מספיק נשמע כאן. יש לנו חסרי מעמד, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט שאין להם יכולת להיות מבוטחים בקופות חולים. יש כאלה שהבית שלהם נפגע ולא מצליחים לקבל מענה ברמה של קביים וכיסא גלגלים - זה נורא ואיום. יש שונות מאוד גדולה בין הרשויות החזקות לחלשות. זה תמיד ככה, אבל במצב חירום זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שבטמרה יש 60 אנשים שישנים בבית ספר כי הבית שלהם לא מספיק הרוס ולא מאשרים להם את התשלום למלון. גם הרשות לא יכולה לממן את המלון, היא לא יכולה לקחת על עצמה את הריזיקה הזאת כי היא רשות חלשה. גם קשישים ובעלי מוגבלויות שהבית שלהם לא ניזוק - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שתהיה דאטה מסודרת כך שכל אחד יבין - - << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אגפי הרווחה יודעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגפי הרווחה יודעים אם יש לו תיק סוציאלי או אין לו תיק סוציאלי. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> לא כל קשיש או בעל מוגבלות צריך שיהיה לו תיק סוציאלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לרובם יש הזדהות כזו או אחרת עם מחלקת רווחה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> נכון. אנשים שיושבים בבתים ולא יכולים להגיע למקלט, מחכים שהבית יקרוס עליהם, זה נורא ואיום. העובדות הסוציאליות במשרד הרווחה וברשויות המקומיות קפצו ראשונות, הן עובדות 24/7 תוך סיכון עצמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מצדיעים להן. על מי צריך להטיל את העניין של הדאטה בייס? לאיפה זה בא מהרשות? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רח"ל הקימו משל"ט לקבלת נתונים. << אורח >> שמוליק קלמי: << אורח >> רח"ל קיבלה אחריות על כל תכלול משרדי הממשלה עוד טרם פתיחת המערכה. מערך הדיגיטל נדרש לרכז את כלל הנתונים מכלל הרשויות וכלל המפונים. אנחנו עוסקים ברציפות התפקוד המשקית אל מול מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף וגם תופרים את המענה של משרדי הממשלה לכל האוכלוסייה שנמצאת בבתי המלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוך כמה זמן הדאטה בייס של כל התושבים שנמצאים כרגע בלופ הזה עומד לרשות כלל משרדי הממשלה? << אורח >> שמוליק קלמי: << אורח >> לנו יש דאטה ראשונית שאומרת איזה בתי מלון וכמה אנשים נמצאים בכל בית מלון. מערך הדיגיטל קיבל את האחריות לרכז את הדאטה על כל אחד מהאנשים. אני מניח שלמערך הדיגיטל זה ייקח קצת יותר זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לקחת גם את המידע שקיים ברשויות ולנסות לשלב את זה. ניר, בקשה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> נציגת משפחות החטופים לא הצליחה להגיע לדיון והתבקשתי להגיד כמה מילים בשם משפחות החטופים. ימים קשים והיסטוריים עוברים על המדינה שלנו, כל אזרחי ישראל מרגישים איום ממשי וקיומי. אנחנו משתתפים בצער משפחות הנרצחים במתקפת הטילים, הלב נשבר והעצב אין לו סוף. מאחלים החלמה מהירה לפצועים בגוף ובנפש. מודים לטייסים, לטייסות, לחיילי וחיילות צה"ל, כוחות הביטחון וההצלה על גבורתם בלחימה בכל החזיתות ובעורף. מודים גם לממשלה. לצד כל מה שמתרחש, הדאגה שלנו ושל עם ישראל כולו לכל 53 החטופים והחטופות הולכת וגדלה. אין להם התרעות, אין להם מרחב מוגן ושום יכולת להגן על עצמם. הם מצויים כבר 621 ימים בזירה אכזרית ומסוכנת. הדי הפיצוצים והיירוטים שאנחנו שומעים ומתכווצים מפחד הם המציאות היום יומית שלהם. המגבלות לא מאפשרות לנו לצאת לפעולה ברחובות, אבל אנחנו מנצלים כל במה כדי לזעוק את זעקתם ולהשאיר את נושא החטופים בסדר היום הציבורי. תודה לך היושב ראש על ההזדמנות. אין ולא יהיה ניצחון מוחלט ושלם, לא משנה כמה הרואית הלחימה באיראן ובכל החזיתות, ללא השבתם של כל 53 החטופים והחטופות, חיים וחללים, במהרה. כל מי שנותר בחיים נמצא במצב הומניטרי קשה פיזית ונפשית. כל החללים יכולים להיעלם ולא לקבל קבורה ראויה באדמת ישראל, להם ולמשפחותיהם. יש הזדמנות לנצח בזירת עזה כחלק בלתי נפרד מהניצחון ההיסטורי מול איראן, ולבצע הסכם אחד כולל שישיב את כל החטופים והחטופות בניצחון לאומי שלם ומוחלט. נחזיר. נקום. נחזיר. ננצח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו כמובן בתפילה. נקווה שישועת השם תהיה על הכל, גם על החטופים. העלתה פה חברת הכנסת תמנו את הנושא של המילואימניקים, שהם לא יכולים כרגע לשבת מול המחשב ולהכין את הבקשות כמו שצריך. השאלה איך נותנים את העדיפות לחיילי מילואים או סדיר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנמצאים בשדה הקרב. << אורח >> משה ראש: << אורח >> יש אצלנו אנשים שעובדים מול הצבא ונותנים מענה לכל הנושא של המילואימניקים. אם יש מילואימניקים שלא קיבלו מענה והם יכולים להגיע אלי אישית, אני מאוד אשמח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אישית זה לא טוב. << אורח >> משה ראש: << אורח >> יש אצלנו צוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפרסמו את הדבר הזה או תעבירו לוועדה. יש לנו צוות של ח"כים שעוזר בכל מיני פניות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעבירו ואנחנו נפרסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קחו לתשומת לב את הנקודה הזאת. אני מתנצל בפני כל אלה שלא יכלו לדבר, יהיה לנו דיון נוסף. התנצלות מיוחדת למנכ"ל עיריית בני ברק. בעזרת השם נתבשר רק בשורות טובות, ישועות ונחמות. תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה ליושב ראש. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>