פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושל הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים 23/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 216 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ופרוטוקול מס' 10 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיכאל מרדכי ביטון - יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ואליד אלהואשלה מירב בן ארי אברהם בצלאל טלי גוטליב גלית דיסטל אטבריאן משה סעדה אורית פרקש הכהן מטי צרפתי הרכבי משה רוט אושר שקלים חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה יוסף עטאונה יסמין פרידמן מוזמנים: יובל תורג'מן – מנכ"ל, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב אבי כהן סקלי – מנכ״ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שגיא בן ברוך – רמ"ח מיגון במיל', צה"ל בני ביטון – ראש עיריית דימונה, עיריית דימונה טלאל אלקרינאוי – ראש העיר ויו"ר פורום ראשי הרשויות הבדואיות בדרום, עיריית רהט סלאמה עדיסאן – ראש מועצה, מועצה אזורית אבו בסמה חגי רזניק – ראש מכון ריפמן ויו״ר הקרן לחיילים משוחרר, מכון ריפמן מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה אפרת מורלי – מנהלת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחר צהריים טובים לכולם. תודה לנוכחים כאן; לחבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, ברוכים הבאים. היום יום שני כ"ז בסיוון התשפ"ה, היום ה-11 למלחמת עם כלביא; 24 הרוגים, 2,380 פצועים, הרג רב. אבל צבא של גיבורים, טייסים מן השורה הראשונה – כן, טייסים מלח הארץ. וכן אפשר להתקיים בלי ממשלה אבל לא בלי כמה טייסות. והמבין יבין. היום ה-625 למלחמת חרבות ברזל; 871 חללי צה"ל, 960 אזרחים, 78 חללי משטרה ושב"כ, 50 חטופים בשבי חמאס. נקווה שישובו במהרה לביתם. אני מתכבד לפתוח את הדיון השני היום בוועדה לביקורת המדינה בשיתוף הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בראשותו של חבר הכנסת מיכאל ביטון בנושא מיגון יישובי הפזורה הבדואית – דוח מבקר המדינה בנושא היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. נושא המיגון והמקלוט בפזורה הבדואית נדון גם כן בוועדה הזאת לא אחת בהקשר לדוח מבקר המדינה המונח על שולחננו היום בדיון. יישובי הפזורה הבדואית אינם ממוקלטים, אינם ממוגנים; ולא ברור האם מגיעות התרעות פיקוד העורף ליישובים אלה בכלל. מבקר המדינה בדק כבר מ-2018 את המיגון ביישובים המוכרים בפזורה הבדואית, ונמצאו שם פערי מיגון עצומים. במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר לא היה מיגון לרוב התושבים. אני מבקש לדעת מהנציגים מעבר למה שראינו בתקשורת שהמצב היה ונותר עגום, מה נעשה ומה ייעשה בקרוב. וכשאני אומר "בקרוב" הכוונה היא קרוב מאוד מאוד. כי אם יהיה תכנון רב-שנתי וידברו איתי שזה לעוד שלוש שנים לא עשינו כלום. אני מבקש להודות לחבר הכנסת ביטון שביקש ממני להקדיש ישיבה נפרדת לנושא חשוב זה. אני מבקש לציין את נוכחותם בזום של ראשי המועצות המקומיות, ואני מקווה שנשמע אותם בקרוב: ראש העיר רהט, יו"ר פורום ראשי הרשויות הבדואים בדרום, ראש מועצת תל-שבע, מועצת כסייפה וראש מועצת ערערה. כמו כן אני מבקש לציין כאן את נוכחותו הפיזית של מנכ"ל הרשות להסדרת - - << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא לא הגיע? גם הוא בזום? אז הוא גם בזום. אנחנו נשמע את יובל תורג'מן שיספר לנו מה קורה עם הנושאים האלה. אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה, היושב-ראש, על שיתוף הפעולה הרחב שלנו בהרבה מאוד נושאים וגם במלחמה על היכולת לעבוד יחד וליזום דיונים משותפים. אנחנו לא שוכחים את החטופים, שמים אותם על לבנו. גם היום אני לובש חולצה של בר קופרשטיין, הבן של טל, שבעצמו התנדב להציל חיים של ילדה בת 4, זינק לטפל בה ונפצע בעצמו בתאונת דרכים. בר לקח על עצמו לגדל את הילדים, האחים הקטנים שלו, יחד עם אימא שלו. אומרים עליו שהוא פשוט נשמה טובה. הוא סירב להתפנות מהנובה, טיפל בפצועים. חברים שלו ביקשו ממנו לברוח – הוא לא הסכים. הוא נחטף. 50 חטופים עדיין בעזה, חלקם בחיים ואנחנו צריכים לשמור עליהם בחיים ולהביא אותם בחיים הביתה – זאת המשימה. בתוך המלחמה אנחנו יודעים לשבח גם את ראש הממשלה, גם את הקבינט וגם את כלל הממשלה על המעשה הגדול והתקיפה באיראן. אנחנו רוצים שהיעילות והאפקטיביות הממשלתית לא תהיה רק ביטחונית אלא כלכלית וחברתית. הסוגיה שלפנינו רחבה: מיליונים בישראל ללא מיגון. גם אני בבית ללא ממ"ד, ואני הולך למקלט עם עם ישראל, ועם ישראל מתנהג באופן מופתי. אבל יש קבוצה שהיא הכי לא מוגנת וזאת הפזורה הבדואית. צריך להסדיר את ההתיישבות הבדואית – זה המחיר שאין סדר בברדק – גם אין ממ"ד ואין בית שמגן עליך וגם אין אפילו רשות מקומית בחלק מהמקרים כי אלה שטחים גליליים. אנחנו רוצים להתמקד בסוגיה הזאת. הממשלה ביום שישי קיבלה החלטה להוסיף 100 מיליון שקל למיגון – היא לא אמרה מי יקבל את הכסף. אני רוצה לדעת מי יקבל את הכסף, וכמה מוקצה לפזורה הבדואית ובאלו דרכים. הבעיה של הפזורה הבדואית היא לא רק בעיה להביא כסף להביא מיגונית, אלא ביכולת של אדם להניח מיגונית. אנחנו קוראים בדיון הזה לכל הגופים: לפיקוד העורף, לרשות ההסדרה, למנהל מקרקעי ישראל, להגמיש עמדות ולאפשר לאדם פרטי מהקהילה הבדואית לקנות ממ"ד, לשים אותו ולהתחייב להזיז אותו, ולרשום את הממ"ד הזה כפי שרושמים את הממ"דים שפיקוד העורף בעצמו הניח בפזורה הבדואית. פיקוד העורף גם כשהייתי שר החזיק מאגר של כ-2,000 מיגוניות שנייד ואסף בסוף המלחמה. אנחנו רוצים לאשר לאדם פרטי בפזורה הבדואית להניח מיגונית במימון שלו, לסמן את המיקום, לאשר את המיקום עם רשות ההסדרה, ובסוף המלחמה להתחייב להזיז את זה. זה דבר אחד שאנחנו דורשים; דבר שני זה לראות תכנית שמכסה את כל האוכלוסייה. נעשו דברים על-ידי רשות ההסדרה. אנחנו נשמע פה על האסקו ועל מיגוניות שהם מיקמו ועל בתי ספר. אבל אין כיסוי מלא. אנחנו רוצים כיסוי מלא של האוכלוסייה הזאת גם אם אלה פתרונות יבילים לעת עתה. שמענו גם רעיון מקדים של מנכ"ל אורט שיש לו 10 בתי ספר תיכוניים בפזורה שמגיעים אליו לישון אלפים בגלל שיש שם מיגון, אבל ריבוי המגיעים לא מתאים לכמות המיגון שיש בבית הספר. אם המדינה רוצה ויש ביקוש שם כבר מותר לשים מיגוניות כי זה מקום שנבנה על-ידי המדינה, ואפשר לתגבר אותו בעוד מיגוניות. אנחנו גם קוראים למיזם ממשלתי ליותר השקעה ממשלתית במיגוניות אבל גם לגופי הפילנתרופיה לעבוד בתיאום עם הממשלה ולדעת לבצע את זה. נמצא איתנו גם מכון ריפמן שהציג תכנית למיגון הפזורה הבדואית, והוא יציג את התכנית הזאת. אנחנו רוצים תשובות לא על מה שעשיתם, אלא תגידו מה אין ומה בכוונתכם לעשות. אנחנו רוצים לצאת עם בשורה אחת: שאפשר לשים מיגוניות והגנה בהיקף גדול ומהיר בפזורה הבדואית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי כנסת לפני כן. ואליד, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה לכולם על הדיון החשוב הזה בימים קשים שהמדינה חווה במלחמה הזאת. הסוגיה של הבדואים בעניין המיגון עלתה במשך תקופה ארוכה. במשך שנים אנחנו דורשים מיגון לחברה הבדואית בנגב. זה לא הזמן להאשים את הממשלה או ממשלות קודמות. אבל מדינה שפותחת במלחמה צריכה לשמור גם על האנשים שלה. ראינו במשך שנים שהכפרים הלא מוכרים בנגב, מפקירים אותם ללא מיגון. ב-7 באוקטובר בתחילת הירי כשהיה מטח לנגב נהרגו שבעה אנשים מהחברה הבדואית כי בכפרים שלנו אין מיגון. לכן אנחנו דורשים שהמדינה תבוא לקראת האזרחים שלה בנגב ותציב מיגון בכפרים הלא מוכרים. הפתרון שמציע ידידי ביטון לגבי הצבת מיגוניות והאפשרות לתת לאנשים להציב מיגון ביישובים שלהם ליד הבתים שלהם, ליד המקבצים שלהם בכפרים הלא מוכרים זאת אפשרות טובה שעונה על הצורך של אנשים לשמור על החיים שלהם. לכן זאת דרישה לגיטימית. לדעתי, הרשויות צריכות להסכים לבקשה הזאת כדי לשמור על חיי האזרחים. בעיריית רהט, במועצות האזוריות ובכפרים האחרים גם יש מחסור. אני, למשל, גר ביישוב סעווה שהוא יישוב מוכר ושייך למועצה האזורית אל קסום, ואין שום ממ"ד ביישוב הזה. יכול להיות שיש כמה ממ"דים במרכזי שירותים, אבל זה לא מספיק. גם לנו, אנשים שגרים במועצות אזוריות אין אפשרות לבנות לא ממ"ד וגם הרשויות לא יכולות להציב שם מיגונים. לכן הדרישה שלנו היא לתת עדיפות לתושבי המועצות האזוריות ולהתאים את המערך שייתן מענה מהיר למועצות האזוריות. שמענו גם על תקציב של 100 מיליון שהוקצה לרשויות המקומיות על-ידי הממשלה, ואנחנו דורשים שחלק גדול מהתקציב הזה יופנה לרשויות הבדואיות כדי להציב מיגון לאזרחים וגם מיגון ציבורי, אם בכלל, ברשויות האלה. לכן מחובתה של הממשלה להציב מיגון, משאבים ותקציבים לרשויות הבדואיות. אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים הרבה מאוד על מיגון, אבל תארו לעצמכם שעכשיו יש אלפים מתחת לגשרים; אנשים נמצאים וגם ישנים בתעלות של מים. ראינו את זה מתחילת המלחמה. אתמול ראשי רשויות ביקרו, וגם אנחנו ביקרנו בגשרים. אני עצמי לפני יומיים שלושה כאשר היה מטח לכיוון הדרום נכנסתי מתחת לגשר במחלף סעווה על ציר 31 כי אין לי ממ"ד. אני בטוח שכולם ראו את התמונה משם. אנחנו מבינים את המציאות, ואני מבין שיש אנשים שיש להם רצון לעזור לחברה הבדואית, אבל אנחנו צריכים לתרגם את זה לפעולה, למשהו אקטיבי כדי לעזור לאוכלוסייה. נקודה אחת אני רוצה להוסיף: יש גם אנשים שלא מקבלים התרעות. למשל, תושבי אל-בקיעה לא מקבלים התרעות. אני דיברתי עם פאיז, נציג אל-בקיעה, לפני שעה, והוא אמר שאנשים לא שומעים את ההתרעות באזור שלו. לכן חשוב שגם פיקוד העורף ייתן דגש לנושא הזה כי יש חשיבות רבה לכך שיהיו אזעקות והתרעות. פיקוד העורף צריך לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובטלפונים של מי שנמצא באזור הזה כן מתקבלות התרעות? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מתקבלות התרעות אבל יש אנשים שלפעמים אין להם קליטה, יש אנשים שאין להם סוללה לפעמים. אני חושב שאפשר לעשות בנושא. לסיכומו של דבר, המדינה לא יכולה להשאיר את החברה הבדואית מאחור; המדינה צריכה לבוא לקראת האנשים, ולהציב מיגון במצב הזה. אנחנו נמצאים במצב חירום, ובהוראת שעה היא יכולה להציב מיגון. אנשים מתחת לגשרים לא יכולים להמשיך עם המראות שיוצאים מהנגב. המדינה צריכה להפנות מבט לכיוון הנגב, ובמיוחד לחברה הבדואית בנגב. אני גם שמעתי שיש גם בחברה היהודית אנשים שאין להם ממ"ד. אתה דיברת על עצמך, ידידי מיכאל, שאין לכם מיגון. אבל לפחות בערים יש מיגונים ציבוריים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ל-70% אין מיגון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש אנשים שאין להם בכלל והמדינה צריכה לתת מענה לאזרחים שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. גילוי נאות: אני כבר הגשתי התפטרות וסיימתי כחבר כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> וואו, לא ידענו. מתי? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מתי? היום? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתמול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 24 שעות אתה עדיין בפנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זאת הפעולה האחרונה שלך בכנסת. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. זאת רק ההתחלה של הפעילות שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה במסגרת הסכם? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, במסגרת הסכם פנימי של הסיעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מי המחליף שלך? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ד"ר סמיר אבן סעיד, גם איש הנגב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברוך הבא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז בוועדה הזאת זאת הפעם האחרונה שאתה מדבר כחבר כנסת? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יכול להיות שכחבר כנסת. אבל בנושאים שהעליתי בשנתיים האחרונות בסוגיות שקשורות לנגב – ואתה עד לזה והיינו גם שותפים לזה בהרבה דברים אני גם מתכוון להמשיך לעקוב וגם להופיע בוועדות, אם יש צורך. אבל מה שבטוח שאנחנו נמשיך לייצג את האנשים ואת המצוקות שלהם בכל דרך. זאת דרכנו וכך חרטנו לעצמנו מאז ומתמיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קודם כול, בהצלחה. שנית, השמים הם הגבול – אולי נראה אותך פה בסיבוב הבא. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. לגופו של עניין אני מודה לך ידידי, מיכאל, על היוזמה לקיים את הדיון החשוב הזה בוועדה. בוועדה הזאת וגם בשאר הוועדות: בוועדת הפנים, בנגב-גליל גם סיירנו בנגב – הנושא של המיגון לא חדש. כי אחרי 7 באוקטובר והמחיר הכבד שהחברה הבדואית בנגב שילמה, והסיכוי שלה להיפגע מטילים, בהיעדר מיגון והימצאות שלהם בקרבה של מתקנים חיוניים בנגב נתנו להם סיכוי להיפגע יותר מכל אוכלוסייה אחרת. לכן התקיימו אין סוף ישיבות וסיורים וגם ישיבות גם עם מנהל התכנון, עם משרד הפנים ועם כל משרדי הממשלה. העניין הוא שלא פתאום מעלים את הסוגיה. גם הממשלה שיצאה למלחמה נגד איראן זה לא אירוע מקרי ובדחיפות, אלא תוכנן הרבה שנים. ידעו מה ההשלכות של האירוע, וכשעושים דבר כזה אני מצפה ממדינה שתהיה אחראית לתושבים שלה כי אי אפשר לצאת למלחמה ולהפקיר את האנשים בצורה הזאת. אנשים בנגב אכן מופקרים בצורה מאוד ברורה. חברי ואליד תיאר את המראות, את הפחד של אנשים, את הריצה מתחת לגשרים ומתחת לטרקטורים כדי לנסות למצוא מחסה מפני הטילים בכל דרך. יש אפשרות לתת מענה מידי, כמו שאמרת, מיכאל. ואני מצטרף לדברים. מספיק, נמאס מישיבות. גם מבקר המדינה כבר התריע בנושא ב-2018, וזה לא חדש. לכן צריך לקבל החלטות מידיות בעניין המיגון של החברה הבדואית בנגב. האחריות של פיקוד העורף ושל המדינה לספק מידית מיגון לאוכלוסייה הזאת. זה אפשרי. כולנו שמענו החלטה על 100 מיליון, ובדיון הקודם שמענו גם את הנציג של פיקוד העורף מדבר על חלוקה מחיפה עד הדרום. נכון, יש פערים במיגון במדינת ישראל אבל יש אוכלוסייה שיש לה אפס מיגון. צריך להתחיל מהמקום שאין – בנגב. שם צריך להתחיל. אני מצפה מהדיון הזה שנשמע בצורה חד משמעית כמה כסף מייעדים מ-100 מיליון לחברה הבדואית ואיזה סוג של מיגון. כי מה שפורסם בעיתונות לגבי סוג המיגון שפיקוד העורף רוצה לקדם זה דבר שהתנגדנו לו בעבר; זה אסקו, זה מעליב, זאת סכנה חיים לאנשים. יש מיגון נייד שצריך לספק אותו. בחלק מהמקרים ביישובים המוכרים סיפקו דרך המשרד הנגב והגליל וצריך לספק אותו. כבוד היושב-ראש, כמו שהעלה חבר הכנסת ביטון, צריך לתת לאנשים אפשרות לרכישה עצמית ובנייה שיכולה לספק מיגון. שתהיה אפשרות לאנשים. סטטוטורית גם מבחינת משרד הפנים וגם מבחינת מנהל התכנון כחלק מהעבודה שלנו בשנתיים האחרונות יש פטור מהיתר במרכזי שירותים ברדיוס של 500 מטר. זה מידית יכול לצמצם משמעותית את הפער במיגון. משרד הפנים חתם על הצו, ואפשר לנצל את הצו הזה ולספק מיגוניות מידיות שיכולות לצמצם בצורה חד-משמעית את הדברים. דבר שלישי, כשבדרך כלל דנים בכפרים הלא מוכרים בנגב אומרים שאין מעמד סטטוטורי לרשות מקומית מוניציפלית שתספק. אני מצפה לדיון הזה מידית, והמדינה משתמשת בזה בדיונים אחרים. כמו שהיא נותנת שירותי חינוך דרך מועצות אזוריות כמו מועצות אל-קסום ונווה מדבר גם בנושא המיגון היא יכולה מידית להעביר כסף דרך המועצות האלה, והם מוכנים לקבל על עצמם לספק את המיגוניות לאנשים. אבל צריך לצאת בהחלטה כי אי אפשר להפקיר יותר את האנשים. אנשים מפוחדים, אנשים משלמים מחיר כבד. לכן הייתי מצפה שמהדיון הזה ייצא לספק מיגוניות מידית; שנית, לאפשר לאוכלוסייה עצמה לרכוש מיגוניות ולהסדיר את זה בצו ופטור מהיתר על-ידי שר הפנים ולהרחיב את ההיתר שקיים; ודבר שלישי, להשתמש במועצות המקומיות נווה מדבר ואל-קסום שדרכן אפשר לתת את המענה הזה מידית לא רק על-ידי פיקוד העורף, אלא גם משרדי ממשלה אחרים יכולים לשים את הכסף דרך שתי המועצות ולספק אותו. כמובן, נשמח לתת מענה, פתרונות ומיפוי בכל מה שצריך בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יואב, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד משהו קצר. בסופו של דבר היו הרבה דיונים על העניין הזה, וטוב שיש דיון היום – אנחנו באמצע מלחמה. אני מצפה שבדיון יהיה מישהו שאומר, אני אחראי, וזה התקציב וזאת התכנית ומתחיל לעשות אותה מחר בבוקר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> גם ישנה את הכללים. הכללים הקיימים לא זזים. יש שני שינויי כללים: א', לתת לאדם פרטי לרכוש מיגונית, לרשום אותה ולאשר אותה ברשות ההסדרה. לרשום ולתת לו להציב אותה, לממן בעצמו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני אומר שוב: המבחן הגדול הוא שיקרה משהו ולא רק נדבר על זה. היום רק דיברנו על זה. אני מצפה לראות בדיון הזה מישהו שבא ואומר, אני אחראי: מי אומר שהוא אחראי, מה התכנית, ומה הוא צריך מאיתנו כדי לסייע, אם צריך עזרה מהכנסת. אין מה לחזור על הבעיות האלה; רואים את התמונות, ואחרי 7 באוקטובר – אני רק מזכיר נשכחות, וזה רק נראה נשכח; ב-7 באוקטובר בחלק מהמקומות בכלל לא היו יירוטים כי זה הוגדר כשטחים פתוחים. כלומר היו בהם אנשים אבל מבחינת המדינה זה שטח פתוח שאין בו אף אחד. את זה צריך לשבור. לכן אני מצפה לשמוע מאנשים מה היא או הוא אומר "אני אחראי", ומה הוא הולך לעשות, ואנחנו כמובן נעזור בכל דבר. זה צריך להיות עכשיו, זה לא משהו לדיונים ארוכי טווח. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לגבי שטחים פתוחים דווקא במקרה של מיגון לפי התמ"א הארצית לשטחים פתוחים אפשר להציב. מבחינת המענה של הגנה זה בעייתי, אבל מבחינת המיגון סטטוטורית דרך תמ"א של שטחים פתוחים אפשר להציב מיגוניות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> רשות ההסדרה נגב-גליל, מועצות אזוריות בדואיות שמו מיגוניות בפזורה. מותר להם לשים. אז לאשר לאדם פרטי לקנות ולשים ולרשום את זה. כבר שמו. זה לא אירוע שלא בוצע. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, הם שמו בתחנות אוטובוס בכניסה - - - צריך כסף וצריך מיגונים. אין יותר מזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האירוע הקשה של השנה וחצי האחרונות הוא הזדמנות טובה להוקיר את המחויבות של חברים וחברות בדואים לביטחונם של אזרחים ישראלים שבא לידי ביטוי במספר עצום של אירועים ובשמירת השגרה. זאת הזדמנות לחזק את האמון בין המדינה לבין השותפים השכנים הבדואים. אני ביקרתי כמו אחרים גם מתוך רצון ללמוד ולהתחזק אבל גם כדי לבטא את המחויבות הזאת. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האנשים בזום לא שומעים אותנו, לפחות, עיריית רהט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא צריך לפתוח. התקלה לא אצלנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי זה סימפטומטי. מדובר בסיטואציה יוצאת דופן. כשמדובר על 100 מיליון שקלים, ומדובר על 3-2 מיליון אזרחים ישראלים שאין להם, צריך לקחת בחשבון שמדובר בחברה שהמתאם בינה לבין היעדר מיגון הוא עצום, הוא גדול מאוד. בערים יש איים של היעדר מיגון אבל פה מדובר בחוסר עצום. אני גם רוצה לומר דבר נוסף: נניח שמחלקים את האחריות ההיסטורית על היעדר תשתיות ועל היעדר הסדרה בין המדינה לבין החברה הבדואית, אבל ברור שמבחינה אוצרית יש חיסכון של עשרות רבות של מיליארדים לאורך השנים – כלומר אם יונחו מיגוניות זה סוג של הקדמת מימון למצב שבו יוסדרו התכנון והתשתיות שבהם גם נושא המיגון במישור הציבורי במוסדות הציבוריים. אני רק רוצה לחזק את היוזמים, את יושבי הראש – תקציב מדינה צריך להיות מוקצה במקרה הזה מתוך 100 מיליון, ואני מניח שצריך הרבה יותר מזה. אני מוחא כפיים ומוקיר את העשייה של מיכאל ושל אחרים בנושא תרומות לחברה הבדואית. נושא הפטור מהיתר – הדברים שנאמרו כאן צריכים לבוא לידי ביטוי ולעודד – החברים ממינהלת ההסדרה וממשרדים אחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להביא לתשומת לב המשתתפים וגם בזום: ב-13:50 אני חייב לסגור כי יש מליאה. עד עכשיו התנהלנו בצורה לארג'ית, אבל אם רוצים לתת לכולם לדבר אני אתחיל להגביל כי אין לנו ברירה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד רק ביטוי אחד שאחד הוותיקים שהודה לי על כך שביקרתי אמר לי: תגיד לחבר'ה – זה אולי לא יפה, אבל זה יעיל מאין כמוהו לחפור תעלות כמו שחפרנו פעם מול האיום הקונקרטי. אם לא נופל לך על הראש זה מציל חיים. פשוט תעלות שאפשר להיכנס פנימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משפט קצר: צריך להבחין בין שני מתווים. הבעיה היא בעיה ומדינה צריכה לדאוג לביטחון אזרחיה, וזה לא משנה אם הם גרים ביישובים לא מוכרים. אנחנו צריכים להבחין בין שני דברים: א', למצוא את המתווה להצבת מיגוניות על-ידי אנשים פרטיים כדי שזה יהיה אפילו לפרק זמן קצוב. מי שיכול להרשות לעצמו יקים מיגונית; ב', המערך המשלים הוא מיגון המרחב הציבורי באותם יישובים על חשבון המדינה. כלומר אלה שני הערוצים: אחד, מי שיכול להרשות לעצמו להציב פעמונית, מיגונית – לאפשר לו את זה והוא לא ייחשב עבריין בנייה; שנית, להבטיח מינימום במרחב הציבורי – לעשות מיפוי ולמגן ברמה מסוימת את המרחב הציבורי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני עובר לאלה שנמצאים בזום. הראשון בזום יו"ר פורום ראשי רשויות מר טלאל אלקרנאוי; אחריו מר בני ביטון, ראש עיריית דימונה. בבקשה, מר אלקרנאווי. << דובר >> טלאל אלקרנאוי: << דובר >> שלום לכולם. אני מודה על היוזמה לקיים דיון בנושא המיגון במגזר הבדואי בדרום. זה צעד מבורך. אני חייב לציין שאנחנו עוברים ימים לא קלים כמו כל אזרחי המדינה. אצלנו בנגב ביישובים הלא מוכרים ובפזורה הבדואית המצב קטסטרופלי: אנשים נמצאים בצריפים, באוהלים, וכשאין להם מיגון הם בורחים לכבישים ולחפש מיגון ואין מיגון. כמובן, גם ביישובים המוכרים. למשל, בעיר רהט – יש שם 15,000 תושבים בדואים שנכנסו לתחום השיפוט של רהט, וכנ"ל גם בלקייה, בכסייפה ובחורה – בכל היישובים שהפזורה נכנסה לקו הכחול שלנו. גם שם אין מיגון, ואנחנו נמצאים בבעיה קשה מאוד בנושא הזה. המאפיין המיוחד של היישובים הבדואים הוא שמרביתם בנויים בבתים צמודי קרקע, והם לוקחים את השכונות הוותיקות. רהט עד 1991 היו 60,000 תושבים במבנים צמודי קרקע בבנייה קלה שגם שם אין מיגון. נכון שאנחנו נערכים לזה מבחינת פיקוד העורף, ואנשים שלנו נערכים כדי להתמודד עם הדבר הזה. אבל רוב הזמן רוב הבקשות הן למיגון ואין לנו מיגון. אמנם פתחנו את בתי הספר וגם את המסגדים אבל הם, כמובן, לא נותנים מענה לרוב השכונות. ואז כל התושבים במגזר הבדואי נמצאים חשופים ללא מיגון וללא הגנה. לדעתי, צריכה להשתנות התפיסה בנושא המיגוניות והמיגון. הדבר הזה צריך להפוך להיות חלק מבנייה החובה של המדינה במקלטים ציבוריים ומבני הגנה ומיגון, ולא להשאיר את האוכלוסייה במצב שבו היא נמצאת היום. הציבור מודע לצורך בביטחון ורוצה מיגון. המצב מחייב בדיקה ותפיסה אחרת. הרשויות המקומיות, כמובן, אינן רשויות עשירות שיכולות להרשות לעצמן לקנות מקלטים או מיגוניות. אין לנו שום אפשרות כזאת. בלי תקציבים יהיה לנו קשה מאוד. במלחמה האחרונה אחרי 7 באוקטובר פיקוד העורף והמשרד לפיתוח הנגב והגליל הקצו לרשויות מעט כסף אבל זה עזר במשהו. אנחנו יכולים להגיד שברהט קיבלנו ארבעה מיליון שקל מהמשרד לפיתוח נגב וגליל להציב מיגוניות בפזורה של רהט. כמובן, זה לא הספיק ולא מספיק, וחלק גדול מהאנשים בפזורה לא קיבלו מיגון, ואין להם. אבל יחד עם זה הקריאה שלי היא למועצות האזוריות: אל-קאסום, נווה מדבר והפזורה הבדואית. שם המצב קטסטרופלי ואי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר להמשיך במצב שלאנשים אין מיגון. זה מבייש את כולנו כשרואים אנשים שנכנסים מתחת לגשרים או מחפשים ברזל להתחבא מאחוריו – זה לא מוסיף כבוד לאף אחד מאיתנו. הציפייה שלנו היא שיתקבלו החלטות. עוד מ-2014 זעקנו את הזעקה הזאת כשהייתה אז מלחמה. ביקשנו אז מיגוניות ויש לנו התכתבויות עם כל גורמי הממשל בעניין הזה. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. אנחנו חייבים לקחת את העניין הזה בשיא הרצינות כי מעולם לא דאגו למיגון לאוכלוסייה הבדואית. יש לי גם עצה בעניין הזה. יש כאלה שיגידו, מה פתאום שנשים מבנים יבילים ומיגוניות ביישוב לא מוכר באזור לא מוכר של משפחה. חברים, חיי אנשים קודמים לכול. אפשר גם לאפשר הצבת מבנים יבילים ומיגוניות גם באישור חריג בלי היתר בנייה, בלי להגיד לאדם שהוא צריך היתר בנייה במקום כלשהו, כי זה מצב חריג. המבנים האלה הם לילדים ואפשר להזיז אותם ממקום למקום אם מישהו רוצה. אבל להגיד, אין היתרי בנייה ואין אפשרות לתת היתרי בנייה ביישוב לא מוכר – זה להפקיר את האנשים, להפקיר את הילדים. ראיתם את התמונות ומה שקורה אצלנו. זה מחייב את כולנו לשים יד כדי לצאת מהפלונטר הזה. כי אחרת אנחנו נמצאים במצב מסוכן בחיינו, ושאף אחד מאתנו לא יגיד שיש ישוב שיש לו מיגון ויישוב שאין לו מיגון. המצב הוא קטסטרופלי, אבל בפזורה הוא סופר קטסטרופלי. הייתה לנו שיחת זום עם פיקוד העורף לפני כמה ימים. ושם הציעו הצעה להביא שקית ולמלא בהם חול ולעשות מהם מיגון – זה צחוק מהעבודה. איך אפשר להביא שקים, למלא אותם בחול ולהגיד שזאת מיגונית? איפה אנחנו נמצאים, חברים? זה לעבוד על אנשים בעיניים. אתה אומר לאנשים, תלכו לשקים האלה ותתאבדו. זה קבר מוכן, תיכנס אליו ונעמיס אותך משם לבית הקברות. זה לא מתקבל על הדעת. אז אני מקווה שפיקוד העורף שפנינו אליו והשר לפיתוח נגב וגליל והשר לעניינים בדואים יקשיבו ויקצו תקציבים לדבר הזה. בלי זה כולנו נהיה ללא מיגון והגנה. היה לי קשר עם ראש עיריית ראשון לציון - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר >> טלאל אלקרנאוי: << דובר >> - - הייתה לו נפילת טיל בצמודי קרקע. הוא אמר שכשיש נפילת טיל בצמודי קרקע הוא מתפרס על שטח ענק – חמישה-שישה רחובות. אז אם, חלילה, נופל אצלנו טיל בשכונות הוותיקות של צמודי קרקע כל השכונה תיהרס. יהיה אסון טוטלי. זאת לא פגיעה רק במקום אחד, אלא פגיעה שיכולה להתפזר. זאת דעתי שאני מציע, ויש מקום למצוא פתרון בהקדם האפשרי לפזורה ולשכונות הוותיקות ביישובים הקיימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. הזעקה נשמעת ממש מהדברים שאמרת. אם המדינה מפחדת לתת אפשרויות לקנות מיגוניות ברכישה אישית לכפרים בלתי מוכרים מאיזושהי מחשבה של תפיסת קרקע וכל מיני דברים כאלה, היא מוזמנת להניח מיגוניות בעצמה כרכוש שלה ולפנות ולהחזיר, לפי הצורך. אז העניין הזה לא יעמוד למדינה לומר, אני חוששת שאם אני אאפשר תהיה תפיסת קרקע. זה לא יעמוד מול חיי אדם. מדינה דמוקרטית ליברלית לא יכולה להתייחס כך לאזרחיה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היום גם נשלח מכתב להצעה נוספת של המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב לתת לאנשים לחפור בור ליד הבית שלהם ולשים קונטיינר בפנים בגודל של 2.5*6 או 2.5*3 כדי לתת מענה. זאת גם אפשרות יותר זולה למדינה. במקום 60,000 העלות של זה היא 15,000 שקל. הייתה הצעה גם של עמותה אחרת לשנות את ההגדרות באפליקציה. יש אנשים שמקבלים התרעות בעברית. יש עובדים זרים ויש אזרחים ערבים שלא קוראים עברית, ויש כל מיני – גם תיירים שמגיעים לכאן. פיקוד העורף צריך לשנות גם את ההגדרות באפליקציות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה סיפור לשנות, אבל אפשר לעשות ציור מפחיד שייתן תשובה עם אזעקה. מר בני ביטון עלה לזום? עוד לא. חגי רזניק, בבקשה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> תודה רבה. אני יושב-ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב. בעבר הייתי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. קודם כול, גילוי נאות: עם חלק מהחברים פה אני חלוק. בנושא הזה אני לא חלוק, אבל מקור האירוע הוא בחוסר הסדרה. כלומר היום אין חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יודע כמה אנחנו מכירים את הסיפור הזה? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> זה אירוע שצריך לטפל בו ויפה שעה אחת קודם, וגם פה יש במה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לוקח את דבריך בשתי ידיים. ידיי קצרו מלהושיע. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> צריך להגיד את הדבר הזה. כל הדברים האלה הם סימפטומים. זה צריך להיות בחקיקה ראשית. באמת קצרה היריעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא לא נחפור בזה. אני מסתכל על זה שגם בני בגין ניסה לתמרן ולא הצליח. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> זה היה לפני 13 שנה. אסור לעזוב את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בגלל זה אני אומר "בני בגין" ולא אומר על אתמול. אנחנו עוסקים בזה הרבה יותר מ-13 שנה. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אי אפשר ללכת רק אחורה, צריך להסתכל קדימה ולא לחכות כמו שהיה מאז בני בגין. מעבר לזה אני אגע בעניין עצמו. קודם כול, רשות הבדואים בפיקוד העורף עושים עבודה מצוינת בכלים שיש להם. והם כלים מוגבלים. אנחנו פנינו – ותודה לחבר הכנסת ביטון שלקח את היוזמה בשתי ידיים – לייצר שורת הקלות בתמ"א 40 – תכנית מתאר ארצית בנושא מיגון שיגדיר בהצבה עצמית – לא בכל מקום, לא בכל סוג של מיגון אבל באלו מקומות ניתן לייצר הגנה בהצבה עצמית ומה האביזר והדרך לפינוי והחיוב לפינוי. הוצאנו מתווה כללי בכתב, ולבקשת חבר הכנסת ביטון, גם נכנסנו למתווה מפורט, וכחברה אזרחית נשמח ללוות את זה. עבודת מטה בין-משרדית יודעת ויכולה לעשות דברים כאלה, וצריך היה למצוא את האיזון הנכון. שנית, יש גם רצון של פילנתרופיה לדבר הזה. כמובן, אנחנו לא ניתן יד למשהו לא חוקי אבל בסוף צריך לעגן את הדברים. זאת אומרת מצד אחד לראות שיש אישורי הצבה ומצד שני לדבר פנימה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מדבר כאילו אתה הריבון – אתה "לא תאפשר". איך אתה מרשה לעצמך לדבר בצורה כזאת? << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> לא, להפך. חבר הכנסת עטאונה, הרבה פעמים אני בוויכוח איתך, ופה נוצר מצב שאנחנו לא בוויכוח. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מציג, אתה אומר - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא בצד החיובי – צריך לעשות. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> יש גם דברים שאנחנו חלוקים עליהם ונמשיך להיות חלוקים עליהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, להמשיך. << דובר >> חגי רזניק: << דובר >> אני אומר שפילנתרופיה לא תשים כסף במקום שאין אישור הצבה. לכן בדבר הזה אנחנו צריכים לייצר הגמשה מצד אחד, מצד שני הצבה עצמית ומצד שלישי אנחנו מדברים על 70,000 תושבים – זה לא דבר שמהיום למחר המדינה יכולה לעשות וגם לא פילנתרופיה. לכן צריך למצוא את נקודות האיזון ואנחנו לשירותכם בעניין הזה. תודה רבה ליושבי הראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה על הדברים החשובים. מר אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות, בבקשה. << דובר >> אבי כהן סקלי: << דובר >> אני כאן. אפשר לתת ליובל ולפיקוד העורף קודם, כמו שסיכמנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל לפני שאנחנו עוברים ליובל אתם כמשרד ממשלתי כמה קיבלתי מתוך 100 מיליון שקל למטרה של הפזורה והבדואים? והאם יש סיכוי שתשיגו יותר כסף? ושאלה שנייה – נגב-גליל כבר ביצע עבורכם הנחה של כ-130 מיליון שקל ב-2022 למיגוניות בפזורה. האם יש צפי שאתם או הוא תבצעו עוד גל כזה כפי שביצעתם ב-2022? << דובר >> אבי כהן סקלי: << דובר >> הלוואי שהדברים היו עובדים ככה. הם פשוט לא עובדים ככה. אני מכיר 100 מיליון, אני לא מכיר שחלק מזה מגיע אלינו. האחריות לכל סיפור המיגון היא של פיקוד העורף בצורה מלאה. אנחנו יכולים לסייע, כמו שנאמר פה. לכן אני אשמח שפיקוד העורף יתייחס ואחרי כן אנחנו. גם מה שעשה נגב-גליל היה בחלקים מתקציב החומש. אנחנו חושבים שהפתרון צריך להיות דרך מרכזי שירותים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מרכזי שירותים זה גם טוב. זה מכסה חלק מהבעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בכמה מדובר במרכזי שירותים? בכמה יחידות? << דובר >> אבי כהן סקלי: << דובר >> יובל, אתה רוצה להתייחס? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יובל תורג'מן, מנכ"ל רשות הסדרת הבדואים, בבקשה. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> צהריים טובים. כמו שאבי ביקש קודם נראה לי שיהיה נכון מאוד לשמוע את תת-אלוף שגיא ברוך. אנחנו שותפים יחד עם פיקוד העורף להרבה מאוד תהליכים מתחילת הלחימה ב-7 באוקטובר. נוכל להציג הרבה מאוד פעולות שעשינו ונוכל גם להתייחס להצעות שעלו כאן בדיון והן חשובות מאוד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא נכון. אתם הכנסתם מיגוניות בתחילת המלחמה ועצרתם אחר כך, יובל. זה לא עוזר שאתם מכניסים היום אסקו. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> אני אתייחס גם לזה. אני רק חושב שכדי שהדיון הזה יקבל את המידע הרלוונטי כדי לקיים אותו בצורה מסודרת נשמע את פיקוד העורף: מה הוא עשה, מה הוא עושה ומה יעשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מקבל את ההצעה שלך, יובל. תת-אלוף שגיא בן ברוך, בבקשה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> צהריים טובים לכולם. היום מטעם מחלקת המיגון של פיקוד העורף אני מתעסק עם המגזר ועם פערי המיגון בחברה הבדואית. לפני כן אני חייב להגיד שבארבע השנים האחרונות הייתי מפקד מחוז דרום ואני מכיר את האירוע לעומק, וחלק מהחברים פה מכירים אותי. לעניינינו, לדייק את הנתונים ואת הדברים שנאמרו: אסקו זה פתרון טוב מאוד לשטח פתוח. הוא לא נופל מפתרון של מיגונית. חלק מהאנשים טענו פה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אלהואשלה, חכה רגע. שגיא, אני עוצר אותך עכשיו כי אני לא רוצה שהוויכוח על האסקו יתפוס לנו את כל הדיון. אני מבקש ממך סקירה של 100,00 השקלים הלא מוסדרים – מה הכיסוי הקיים? כמה מיגוניות פיקוד העורף הניח? כמה רשויות אחרות הניחו? האם אתם הולכים לתגבר מיגוניות? לתגבר אסקו? מה תכנית העבודה שלכם וגם הפערים? אחרי זה נדון באיכות האסקו, אם הוא טוב או לא טוב. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אני מקבל, חבר הכנסת ביטון. היום בבוקר כבר התחילו לבנות עוד אסוקואים. בנינו עד היום מתחילת המלחמה 64 אסקואים. אלה מגננים גדולים וטובים ונותנים מענה טוב. מעבר לזה הנחנו יחד עם החברים פה, עם יובל תורג'מן ועם החבר'ה מהמשרד, גם מיגוניות של פיקוד העורף וגם מיגוניות שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל הביא. הנחנו מעל 600 מיגוניות ונניח עוד בהמשך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> 600 מיגוניות בפזורה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה המון. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> 65 אסקואים כבר נבנו בפזורה. השבוע נסיים עוד עשרה אסקואים. אנחנו בונים אותם בכוונה סמוך למרחבים המאוימים יותר. חייבים להגיד: פערי המיגון במדינת ישראל הם מאוד גדולים. במהלך המלחמה הנחתי בבאר-שבע שתי מיגוניות. ראיתם כמה פגיעות יש שם. גם שם יש אוכלוסייה ללא מיגון, גם שם יש פערים, ובכל זאת הלכנו למקומות האלה מתוך הבנה של האתגר ושל הקושי. הונחו מעל 600 מיגוניות ויונחו עכשיו עוד. זה מונח במקומות שבהם אפשר להניח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אל תפסיקו אותו. כל אחד שירשום ואנחנו נשאל אותו. הוא לא ירד עד שהוא יענה על הכול. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע מה אתה רוצה לשאול: האם 600 הונחו בפזורה או לא. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> או במועצות האזוריות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תן לו לסיים. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אני מדייק: הנחנו בפזורה ובפזורה של הרשויות המקומיות. מה שאמרתי עכשיו זה לא מה שהונח בתוך היישובים, ששם אנחנו מבינים שהמענה קצת יותר טוב; זה הונח בתיאום עם הרשויות המקומיות נווה מדבר ואל-קאסום, וזה הונח יחד עם הרשות להסדרת הבדואים, והרבה פעמים ליד תחנות הסעה לתלמידים. זה הונח בראייה מאוד רחבה. אני מזכיר לכם שהאיום היה פחות מהמרחב שהוא מגיע כרגע, אלא יותר מאזור עזה בגלל מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר עם האובדן הגדול במרחב. אני חייב להגיד שהפתרון שמוצע לגבי היכולת לאפשר זה עניין סטטוטורי ורגולטורי, והוא לא קשור לפיקוד העורף – אנחנו לא חלק מהדבר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מי ייתן את התשובה הזאת? << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> בעניין רגולטורי סטטוטורי? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל למה זה בכלל רגולטורי סטטוטורי? אתם כבר שמתם בפזורה. כבר מותר לשים מיגונית. האם זה משנה אם היא בבעלות המדינה או אדם פרטי קנה ושם? אם דואגים לקביעות - - << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אני לא שם בשטחים פרטיים של אנשים, אני לא מצמיד לבתים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> גם הם לא שמים בשטחים פרטיים. כל השטחים לא פרטיים, אין להם בעלות על כלום, זאת אדמה לא מוסדרת. אבל פיקוד העורף אומר, לפעמים אני דואג למיגון בעצמי, לפעמים אני מתקן מקלטים בעצמי, לפעמים אני פונה לאזרח שיעשה את זה, והוא עושה בעצמו. פה האזרחים רוצים לקנות מיגונית – שיעשו רישום של המיגונית הזאת אצלכם ולתת לו לשים אותה; ושיחולו עליה דינים וכללים כמו המיגוניות שאתם שמתם במרחב הזה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אנחנו לא הגורם שמאשר דברים כאלה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זה נכון שאתה לא מאשר, אתה יכול להגיד שזה אפשרי ונחוץ. אנחנו נשמע את רשות ההסדרה – היא צריכה להגיד לנו את זה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> זה שבן אדם צריך מיגון, זה ברור. לאור הדבר הזה האם רשות התכנון, הרשות להסדרת הבדואים וכל הגופים שעוסקים בדבר הזה יודעים לאשר את זה? זה מעבר לנו, זה רגולטורי. יובל צריך להתייחס לדברים האלה, לי אין say בהקשר הזה, זה לא חונה אצלי. מתנצל מאוד – אנחנו נמשיך לעשות בצורה מאוד משמעותית את הפעולות. בכוונה לאור המצב הקשה אנחנו תמיד נותנים יותר פקטור. כשמחלקים את המשאבים אנחנו מסתכלים על האיום, מסתכלים על צפיפות האוכלוסייה ועל פערי המיגון. הדבר הזה מצריך חלוקת משאבים מאוד גדולה בכל מדינת ישראל, ולמרות זאת אנחנו נותנים תעדוף למרחב הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מה ההבדל בעלות בין אסקו לבין מיגונית תקנית? ואם הבדואים אומרים שהם מעדיפים מיגונית תקנית למה לא לעבור לפתרון הזה? הרי גם ההקמה של האסקו עולה לכם כסף. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> ודאי, ודאי - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני שאלתי ולא קיבלתי תשובה. אז תחכה עם השאלה שלך. שאלתי אותו שאלה, ואתה נכנס באמצע. חכה רגע. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני עוזר לך - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אל תעזור לי. אתה מכיר אותי שאני מסתדר. תן לו רק לענות לי ואז תשאל עוד שאלה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> העלות של אסקו אחד – ימינה, שמאלה, אל תתפוס אותי במילה כי זה גם מורכב מאנשים שעובדים ומקימים אותו – מגיע לכ-50,000 שקל; ומיגונית תקנית עד הנחה יכולה לעלות קצת יותר. היתרון של אסקו זה שהוא מכין יותר אנשים. כלומר למיגונית נכנסים ביום טוב עשרה אנשים, ולאסקו יכולים להיכנס גם 70, 100 אנשים. לכן כאשר אתה שם אותו דווקא באזורים שפערי המיגון הם טוטליים – מיגונית הייתי שם הרבה פעמים ליד גן ילדים לסגור התרעה קטנה ליד תחנת הסעה. כשאתה אומר לי, למקום הזה – לפזורה שסמוכה לבסיס חיל האוויר, למשל – אין בכלל מיגון, הייתי הולך על סגירת פערי מיגון בתצורה הזאת. זה הרבה יותר אפקטיבי. עובדתית גם אנשים משתמשים בזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> חבר הכנסת עטאונה, מה רצית לשאול? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רציתי לשאול את פיקוד העורף האם מרחב האסקו הוא מרחב מוגן תקני לפי החוק של הג"א? << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> לא, אבל גם מיגונית לא. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שמעתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל גם מיגונית לא. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיגונית כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אומר לך איש מקצוע, תת-אלוף. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומר לך, יש החוק של הג"א - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> - - - הוא קובע. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלה שנייה - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תן לו לענות על הראשונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה אחד קשור בשני. האם יש עוד אוכלוסייה אזרחית במדינה שיש לה הפתרון הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אבל אין אף אוכלוסייה שחיה בשטחים פתוחים כמו הבדואים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בבקשה, שגיא. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אני אענה ראשון-ראשון ואחרון-אחרון. אני גם מתנצל על התנאים, אני פשוט גם בשטח. מיגונית היא לא מיגון תקני וחשוב להעביר את המסר. מי שיש לו מקלט, מי שיש לו ממ"ד זה כמובן עדיף. אני בדיוק חוזר מאזור בקריות שראיתי שאנשים נכנסים למיגונית כשיש לידם מקלט פרטי משותף, וזאת תקלה – צריך ללכת למקלט. גם המקלט הפרטי המשותף וגם הממ"ד הם הרבה יותר טובים מהמיגונית. מיגונית ואסקו זה אותו דבר, ואני אומר את זה אחרי הרבה אמירות מגובות של רמ"ח מיגון – שניהם לא יעמדו בפני פגיעה ישירה. מפני פגיעה בצד האסקו אף עולה בהרבה הקשרים. זה דופן של מטר. חיילים מתמגנים בזה בשטחי כינוס. אני - - - פתרון כזה במקומות אחרים בארץ אבל גם אין אוכלוסייה עם מאפיינים כאלה. אני לא אגיד שאין – אני לא מכיר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תת-אלוף שגיא, רגע אחד. אני מציע לכם שלא בעת הזאת שנופלים עלינו טילים להתווכח מה יותר טוב ומה יותר תקני. אני לוקח את הדברים שלו, הוא בעל ניסיון אדיר. כרגע זה המיגון הזמין והאופטימלי, ולכן אסור לנו להתווכח על זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא מתווכחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם קל לו יותר לעשות את האסקו. זה יותר מהיר, יותר זריז, יותר זמין. מיגוניות, אפילו אם תרצה אין בייצור, אין להביא. הוא נותן לך פתרון אולטימטיבי שנותן תשובה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> זה בדיוק מה שהתכוונתי להגיד. להתחיל להזמין עכשיו והכסף שדובר על זה, ואחרי שהוציאו מהמאגרים, בעוד שלושה שבועות אף אחד לא יראה מיגוניות מפסי הייצור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להביא לתשומת לבכם: לפי הסטטיסטיקה שהוגשה לוועדה, 2.5 מיליון אנשים במדינת ישראל אינם ממוגנים. אנחנו צריכים להגיד, בואו נתחיל להזמין מיגוניות ל-2.5 מיליון אנשים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להתקדם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוודאי, אין לנו ברירה. לכן צריך לעשות איזונים. נמצא כאן תת-אלוף שגיא שאומר, אני רוצה לעשות את האיזונים, יש לי כרגע פתרונות מהירים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> הוא גם אמר שהוא ישים מיגוניות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין בעיה, אנחנו לא מתנגדים. אבל צריך לקחת בחשבון גם את ההצעה של המועצה לכפרים הלא מוכרים. זאת הצעה טובה שצריך לשקול אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה ההצעה? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לתת לאנשים לחפור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה לא מה שאמר תת-אלוף שגיא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני שואל את שגיא: הדופן של האסקו בנויה משני מטר חול. אבל אם אנחנו חופרים ואפילו שמים שם שניים-שלושה צינורות בגובה של 2 מטר קוטר, הרי הדפנות זה יותר טוב כי זה בתוך האדמה. אין עניין של דפנות. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> שמעתי בתחילת הדיון והלכתי רגע לבדוק, אז עובדתית בגלל נושא של גשם וכל מיני דברים כאלה זה מתחבר להצפות, וזה פתרון פחות טוב. בהקשר של המיגון לאותו רגע גם מחפורת, בדיוק כמו שציינו פה חלק מהאנשים, זה עדיף מכלום. אבל הפתרון העדיף מהחפירה המתוארת הוא חד-משמעית האסקו גם בהקשרי התחזוק שלו, ולא יצרת בור - - - והתפוצץ משהו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בגלל גשם והצפות. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> כן, הצפות. זה נכנס ונהיה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל הרי מראש אמרנו שגם המיגון וגם האסקו הם לא המיגון האופטימלי מול הטיל. אז עכשיו אם יגיע פילנתרופ ויגיד, אני אחפור, אני אשים צינורות גם לקיץ הזה, גם זה יוצף – האם תעזרו לו לעשות את זה? הם רוצים לעבוד בתיאום איתכם. יש רצון אדיר מחוץ לממשלה מתקציבי הממשלה גם של פילנתרופיה וגם של עמותות וקרנות לעשות פעולות. לחפור מקום כזה, לשים צינור, לכסות אותו עם פתח יציאה אחד רק לקיץ הזה עד שנדע ויהיו דברים קבועים, האם אפשר לתאם איתכם את המהלך הזה? << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> אנחנו על כל דבר כזה עושים ניסויים – זה חיי אדם. אם יש פילנתרופיה שרוצה לתרום נעשה יותר אסקו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בסדר, זאת גם אמירה. אתה אומר שיגיעו אליכם קרנות או מיגוניות או אסקואים לעשות יחד איתם. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> יחד איתנו ננסה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> יש לכם להציג פילנתרופיה וקרנות? << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> ודאי, יש מחלקת אוכלוסייה שיודעים לעבוד. זאת עבודה עם מגזר שלישי. יודעים להגיע אלינו דרך קרן עידוד - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בגלל הייחודיות של הדבר הזה יוכלו להיות איתך בקשר? אם קרן רוצה להבין מה צריך ואיפה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> ודאי, ודאי. יש פה אנשים שמכירים – ראש עיריית כסייפה – והוא מוסמך גם שיעבירו את הטלפון שלי. נדע לחבר ולהיות אפקטיביים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שגיא, אני מכיר אותך שנים. אתה משהו רציני וזכיתי לעבוד איתך בצוק איתן בירוחם, באשקלון ובהרבה מקומות. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> רכז שומר חומות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נכון. כשאתה ניגש למשימה של הפזורה, עם יד על הלב, אתה יכול להגיד לי שאתה מעריך שלאחוז מסוים יש פתרון ולאחוז אחר אין, ובחודש הקרוב אתה מתקדם בנושא הזה ב-10%, ב-20%? התשומות שתשים זה איקס אסקואים, איקס מיגוניות, ואם אפשר נעשה גם חפירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם צריך לפטור מהיתר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אתה גם דיברת על דחיפות ולוחות זמנים ולכן אהבתי את זה. אמרת, עד שאני אזמין מיגונית יעבור חודש. בחודש הזה אתה יכול לשים אסקואים ודברים אחרים – מה תכנית העבודה התוספתית - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אני רוצה להוסיף שאלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני אתן לך. אני רוצה לשאול את השאלה כמו שצריך. ברוכה הבאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הייתי בוועדת חינוך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני איתך. אני אומר לך באמת ברוכה הבאה. לא סתם. כן, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל שאיחרתי רציתי לשאול אם פספסתי. ישבנו בדיון הזה בתחילת חרבות ברזל – האם משהו השתנה מתחילת המלחמה עד עכשיו? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בוצעו כמה פעולות, אבל אנחנו רוצים לדעת את המספר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוסיפו פעולות, הוסיפו אמצעים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כמה בחודש הקרוב אתה יכול לקדם את זה במשאבים שלך – היקף התשומות והפתרונות שאתה יודע לעשות בחודש הקרוב? אחרי זה להביא עוד ממשלה ועוד פילנתרופיה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> כרגע מה שיש לי ביד זה להניח השבוע עוד 10 אסקואים. אנחנו עובדים הכי מהר להניח אותם כדי שהם יהיו רלוונטיים ומהירים. גם לוקח זמן לעשות את זה. אנחנו משתדלים להגביר את הקצב ולהספיק לעשות בין שניים לשלושה ביום למרות שבדרך כלל לוקח ביומיים לעשות אחד. הבאנו עוד אנשים לעבוד בקצב גבוה. מעבר לזה אנחנו עובדים להשיג עוד 30 מיגוניות – 99% שאני מצליח להביא אותן. אין לי אותן ביד עדיין אבל, בעזרת השם, זה יהיה. שוב – הם לא ייצמדו לאדם ספציפי. זה מול ניתוח מרחבים מאוימים ולתת מענה ככל שניתן לאיום. אני יודע שההתרעות והאזעקות מאוד רחבות, ואנחנו בסוף מנסים לדייק את המענה ככל הניתן. אם נצליח להתחבר לפילנתרופיה ולקבל עוד ועוד משאבים נצליח לתת עוד ועוד מענה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אנחנו נכוון אליך. יש כמה קרנות שמתעניינות ורוצות לעבוד בתיאום עם הממשלה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> מעולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ואתה תבדוק את עניין החפירות וצינור, לפחות לקיץ הזה. בזכות ראשי הרשויות שנמצאים פה ושיתוף הפעולה שלהם גם פתיחת מוסדות הציבור – פתיחת בתי הספר, פתיחת גני הילדים, פתיחת המסגדים וגם ראשי המועצות היהודיות שנמצאות מסביב: ערד, דימונה, ירוחם, שנתנו גם הן מענה – יש מענה מצטבר שהוא רחוק מלהיות מושלם אבל הוא מתקדם ומצבנו הרבה יותר טוב מאשר היינו בשומר חומות או בכל המערכות האחרונות. עשינו קפיצת מדרגה בזכות כל החברים פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תת-אלוף שגיא, המספרים שאמרת מעודדים אבל אינם מספיקים. יש לי בקשה אליך – דברים שאני חוזר עליהם הרבה מאוד בדיונים של הוועדה לביקורת המדינה. היא לא יכולה לעבוד כמו מנתח ולהגיד, פה מיגונית, שם אסקו וכולי. יש לי בקשה אליך: חבר הכנסת מיכאל ביטון שמצוי בעניין הזה, אתה, מנכ"ל רשות ההסדרים יובל תורג'מן ואולי עוד ראשי מועצות – במקום שהוועדה תהיה המתווך בואו תעשו בהקדם שולחן עגול. אני מוכן לבוא ולהגיש קפה אבל אני לא יכול להתחרות בקפה של הבדואים. אני יכול להגיש קוקה קולה וסודה, אין לי בעיה. רק תשבו. אני מבקש שתשבו כדי לפרוט את הדיון הזה לפרוטות. אנחנו יכולים לדבר הרבה מאוד ובסוף, תכל'ס – רגע, מה אמרנו? מה עשינו? איפה התיאומים? איפה פרטנו לפרוטות? אני לא מסוגל לעשות את זה. אתם בשולחן עגול בדיון של שעתיים וחצי יכולים לפתור הרבה יותר מאשר אני אפתור פה. אם יהיה צורך אני אעשה פעם נוספת דיון בוועדה לביקורת המדינה. התפקיד שלי ותפקיד הוועדה זה לנסות למצוא פתרונות או לבקר את הממשלה, את הרשות המבצעת, על הפעולות שלה. אם אחרי התוצרים שלכם הוועדה תצטרך להתכנס שוב ולהתערב אנחנו נעשה את זה. אני מבקש ממך, מיכאל, טלפונים אתם יודעים להחליף – תעשה שולחן עגול. אם תרצה שאני אבוא אבל אתה מצוי בחומר טוב יותר ממני. תפתרו את הבעיות מהר יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ניזום את זה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> נשמח להצטרף לכל הזמנה כזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יופי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה: היום לעבודות עפר צריך היתר. אז גם אם בסוף יש מתווים צריך לפתור את הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן אמרתי לשבת עם יובל תורג'מן. כי הוא למעשה הממשלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לך, שגיא, אני אומר שכשאנחנו מקבלים מהשטח הסתייגות גדולה מהאסקו זה עניין מנטלי. בן אדם רואה שאין לו גג – גם במקלט טיל ישיר מחריב אותו – אבל אפשר להשביח את האסקו: תניח שם שני צינורות של קוטר 2 מטר בדפנות שלו כשהן צמודות דופן. ואז בן אדם גם באסקו וגם צינור גליל שנותן לו תחושה שאם יש שברי טילים הראש שלו מוגן – הדבר הזה מכפיל כוח כי האסקו רחב, האסקו גדול. אשר להניח שם צינורות בטון להגן על הראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה עושה טעות ופורט את זה לפרוטות. זה לא ייצא. הדבר הכי חשוב שאמרת זה שיש פה עניין מנטלי ומהנדסים צריכים לעשות עם ראשי היישובים פגישה. << דובר >> שגיא בן ברוך: << דובר >> דיברנו לעשות הרבה הסברה בתחום הזה, להראות שזה מוגן. הצינורות שהצעת – אני חייב להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי שלא תיווצר תעלת רוח כזאת - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא רק צינור, יש אפשרות לקונטיינרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האסקו פתוח? האסקו פתוח לשמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה. גם מיגונית שתחטוף טיל ישיר לא תעמוד בזה. הוכח השבוע שגם ממ"ד כשהוא חטף פגיעה ישירה אנשים נהרגו. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בישיר זה לא - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בישיר לא עומד שום דבר. בנתונים של הטילים הנוכחיים – כמה ישיר פוגע? ברוך השם, עד עכשיו אנחנו יחסית בסדר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי שאלה והצעה קונקרטית שיכולה לקדם את הנושא. שגיא, אתה דיברת על ראשי רשויות שפתחו את המוסדות. אני מצטרף לזה, זה צעד מאוד נכון לפתוח את בתי הספר ברשויות של המוכרים. זה הקל מאוד על האוכלוסייה. לכן בעניין הזה יש מרכזי השירותים בכפרים המוכרים, לפי תכנית תמ"א 14/4, שבבתי הספר הקיימים יש אפס מיגון בהם. באוקטובר יש החלטה בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה לאפשר הצבת מיגוניות, ולא נעשה כלום. לשים במרכזי השירותים בבתי הספר מיגוניות זה יכול לצמצם את הפגיעה בצורה משמעותית, ואנשים יכולים להשתמש בזה במרחב מסביב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תת-אלוף שגיא, זמנך יקר. תודה רבה לך. אני אבקש מחבר הכנסת ביטון לתכלל את הפגישה של השולחן העגול עם ראשי הרשויות. אתה אולי תידרש לבוא עם מהנדס שיסביר לאזן את המנטליות. גם אני לא מרגיש נוח כשאין לי משהו מלמעלה. אבל כשמסבירים לי אני מבין שאני צריך שמישהו לא יחתוך לי את הראש. זה מה שחשוב פה כרגע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיקי, דיברתם על מה שהם בונים לעצמם שלא יהרסו להם בינתיים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל עדיין לא קיבלנו תשובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציגות של המשרד לביטחון לאומי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין, אין. - - - ההסדרה פה ואין. תודה רבה לך שהצטרפת, תודה על זמנך. יובל, מנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים, אתה יכול עכשיו, בבקשה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בטווח הבינוני נדרשים תיקוני חקיקה וגם בטווח המידי. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> אני רוצה להגיד תודה רבה על ההזדמנות להתעסק בנושא חשוב כזה. החברה הבדואית מ-7 באוקטובר היא חלק בלתי נפרד מהנגב. הם משלמים גם מחירים כמו יתר האוכלוסייה. יש הרבה גיבורים ב-7 באוקטובר שעשו פעולות הרואיות מצילות חיים. אנחנו רואים את עצמנו מחויבים מעבר לפעולות ההסדרה שאני אחראי לה גם בעניין שקשור למלחמה ולמציאות שאנחנו חיים בה. לכן מ-7 באוקטובר הרשות הבדואית יחד עם פיקוד העורף וכל מה ששגיא הציג קודם, קראו לשיתוף פעולה מלא כולל תמיכה של המשרד לשוויון חברתי שאחראי לזה בראשות עמיחי שיקלי ומשרד התפוצות בראשות עמיחי שיקלי יחד עם אבי כהן סקלי שהוא המנכ"ל עכשיו. כל מה שנעשה בהסטות התקציביות לרכישת אסקואים או לרכישת מיגוניות נעשה בתיאום מלא. כמו שנאמר נרכשו ובוצעו מעל 700 פתרונות מיגון – כולם בתיאום מלא איתנו, כולל הצבה של מיגוניות ואסקואים מחוץ לקווים הכחולים. בתוך הקווים הכחולים הוצבו כ-500 מיגוניות שצמצמו את פערי המיגון ביישובים בצורה משמעותית. לצורך העניין בעיריית רהט יש ער מיגון קטן יותר מאשר בעיריית באר-שבע. מחוץ לקווים הכחולים הצעתם קודם לחזק את מרכזי השירותים. חבר הכנסת יוסף עטאונה הציע לחזק את מרכזי השירות, וזה בדיוק מה שעושים עכשיו. כששגיא הציג שהולכים להציב עוד אסקואים ומיגוניות המענה הראשוני יהיה במסגרת מרכזי השירותים. בחלק ממרכזי השירותים יש כבר מיגון, ובחלק ממרכזי השירותים יוצבו מיגוניות בימים הקרובים במסגרת עבודה של פיקוד העורף ותעדוף של עשרות מיגוניות שצפויות להתקבל בפיקוד העורף. כל מה שהצגנו עד עכשיו, גם אם זה 700 מיגוניות – הפער הוא גדול. גם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה ציינת בעצמך שתמיד הפער הוא גדול וצריך לעשות עוד. גם כמו שציינת חשוב שהמענה יהיה רלוונטי מידי ולא בתכנית עבודה של כמה שנים. יחד עם פיקוד העורף אנחנו בכל הרמות. שגיא מייצג את הפיקוד בדיון הזה, אבל גם אלוף פיקוד העורף וגם מפקד המחוז והנפה – כולם עסוקים בנושא הזה בנגב. התחלנו בעבודה של מיפוי של כל פוטנציאל המיגון התקני במרחב הנגב ולא רק במגזר הבדואי; בעיריית ערד כל לילה ישנים במתקנים תקינים של מיגון – מקלטים בבתי ספר – מעל 2,000 נפשות. אני רוצה להודות לראש מועצת כסייפה שהוא חלוץ ועושה את זה בצורה מדהימה; מעל 3,000 נפשות ישנים כל יום במתקנים תקינים בכסייפה בממ"דים של גנים ובתי ספר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אפשר שני משפטים לסיכום. אני אחזור אליו כי אני רוצה לתת לראש עיריית דימונה שלחוץ בזמן. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> אני כבר מגיע לזה. אתה עצמך תיארת את הבעיה שהיא, בעיניי, הליבה. אמרת שצריך להגיע לפתרון שאפשר להביא אותו מחר לאוכלוסייה. והנה, היום פיקוד העורף הכין תשתית הסברתית עם כל מספרי החירום של פיקוד העורף ושל המועצות המקומיות והאזוריות והעיר הרהט כדי שהאוכלוסייה תדע איפה יש פתרונות מיגון זמינים להם, גם במה שכבר הוצב קודם באסקואים ומה שיוצב; ובעיקר בתוך יישובי הקבע ששם עשרות אלפי אנשים יכולים לתפוס מחסה במיגון תקני כבר היום. כבר היום עושים תהליך. אם ההצעה שלך, חבר הכנסת מיקי לוי, יושב-ראש הוועדה, להקים שולחן עגול שבו תהיה נציגות גם של כל הוועדים, כולל פיקוד העורף והרשויות המקומיות וכולם, ויגידו, הנה הפוטנציאלים, הנה הביקושים והנה המוקד. כבר היום פיקוד העורף שם במוקד 104 שלו שני אנשים מהמגזר הבדואי שיודעים לקבל את כל הפניות של מיגון מהחברה הבדואית ולהפנות אותם לגורם הרלוונטי. זה עושה ענף הסברה בפיקוד העורף כבר היום. אלה מהלכים שקורים הודות לשיתוף פעולה שלנו עם פיקוד העורף. כל הזמן אנחנו מחפשים איך להשתכלל. אם יהיה פה המשך של עבודה לטייב את התיאום בין הפתרונות הקיימים היום בבתי ספר, גנים ומסגדים לבין הצורך אנחנו נדע להציל חיים כבר היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> יובל, אנחנו מבקשים ממך לתת לאדם פרטי לקנות מיגונית ולשים אותה בתיאום איתכם, באישור ובתיעוד שלכם של המיקום. האם אפשר על העיקרון הזה? ככה נביא יותר מיגוניות. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> - - - כמו שהציע שגיא. בסוף כשהממשלה אישרה תקנות מקלות להצבת מיגוניות בבתים פרטיים מדובר על מגרש של בן אדם עם יכולת - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> עזוב אותך, עזוב אותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אל תתחמק. תענה ישר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אתה כבר מציב בפזורה וכמות המיגוניות שלך מוגבלת. אדם פרטי מוכן לקנות. אנחנו דואגים שזה לא יהיה קבע ולא ינוצל למטרות אחרות. אנחנו אומרים, אתם תאשרו לו לשים את המיגונית; תתעדו אותה בתצ"א, ב-GPS, בכל המפות שלכם, והוא יתחייב גם להסיר את זה בסוף המלחמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חייב לתת לביטון כי הוא צריך לצאת << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא, תן לו לענות. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> אני אענה בקצרה. אנחנו לא הסמכות לאשר דבר כזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי הסמכות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד הפנים. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> גם פיקוד העורף בזמן חירום, בזמן מלחמה - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנראה שאנחנו לא מקשיבים גם לעצמנו כשאנחנו מדברים. אני אמרתי שיש כלי סטטוטורי, ויש צו של השר שנותן פטור, ויש החלטה מספטמבר 2024 של הוועדה המחוזית שנותנת פטור. צריך רק ליישם אותו. זאת לא הסמכות שלך - - - צריך ליישם אותו. אני אעביר לך את הצו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי שצריך לתת אישור זה פיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פיקוד העורף לא נותן אישורי הצבה. הוא לא הגוף הסטטוטורי, הוא הגוף הביצועי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל יש - - - שנותן פטור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שנותן זה משרד הפנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש עכשיו הוראת שעה שנותנת הקלות להצבת מיגוניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא לא תיתן, בחייך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פיקוד העורף אמור תוך 14 יום לתת אישור – כן או לא. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יובל, הצו של השר ידוע לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא תיתן הקלות על קרקע ששייכת למישהו, לא על קרקע לא שייכת. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> ההקלות גם במרכזי שירותים. ההקלות של משרד החינוך – הוראת השעה שקבועה במשרד החינוך לשיפור המיגון במוסדות חינוך זה במקומות שבהם יש תב"ע, יש תכנית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תביא לשולחן העגול מישהו ממשרד הפנים. תודה רבה. אנחנו נעשה את זה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לראש עיריית דימונה, בבקשה. << דובר >> בני ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיקי לוי, החבר שלי והשכן שלי מיכאל ביטון, עמיתיי חברי הכנסת שנמצאים שם שלא את כולם אני רואה, וכמובן, ראשי הרשויות גם שלנו וגם מהמגזר הבדואי שנמצאים איתנו בזום. כאחד שמתכלל את כל המגזר הבדואי כיושב-ראש אשכול נגב מזרחי, חוץ מאשר לקיה ורהט, קודם כול אני רוצה לשבח אותך, חבר הכנסת מיקי לוי ואת כל חברי הוועדה. אני כבר שנים בדיונים האלה: מצוק איתן, חרבות ברזל. אנחנו מדברים ומדברים. שמעתי את תת-אלוף שגיא שהיה מפקד המחוז שלנו. אני מקווה שיובל שומע אותי. יובל, במקום להתעסק בדברים אחרים תגיד לשר שלך שיקלי שבני ביטון אמר שיצבע כסף ייעודי לדבר הזה. אין להם שום מיגונים. אני פתחתי את בתי הספר, את המקלטים שלי. ראש עיריית ערד – קרוב ל-2,000 בדואים שוכנים אצלו ומגיעים אליו למקומות האלה. מהם? בשר מבשרנו. מ-7 באוקטובר הם מתחת לאלונקה איתנו, הם יחד איתנו, הם עוזרים לנו ואנחנו עוזרים להם. מה אנחנו – כמו בשר תותחים משאירים אותם, מפקירים אותם. אני אומר את זה לצערי. ואתם יודעים מי אני – אני כאיש ליכוד אומר – יש לי ביקורת אדירה על הדבר הזה. הגיע הזמן. צריכים ללכת ולא לדבר. עזבו אותי. מיכאל, באמת אני מעריך אותך ואוהב אותך – מה אתה מדבר איתי על כסף פילנתרופי? יש בעיה לצבוע כסף ממשלתי ייעודי לדבר הזה? יש כל כך הרבה כסף למדינה הזאת. מיקי, מי שמכיר אותך שנים רבות מאז שהיית מפקד מחוז ירושלים – אני יודע את האיתנות שלך, אני יודע את האכפתיות שלך. כואב לי הלב. אנחנו מבזבזים סתם זמן, מדברים סתם. עם כל הכבוד, שולחן עגול, לא שולחן עגול – תצבעו כסף, תקבלו החלטה. תגידו לוועדה המחוזית, זה נכון – סטטוטורית הוועדה המחוזית יכולה לאשר את זה נקודתית. מה אתם רוצים, עד שיהיו עשרות הרוגים מהדברים האלה? אז באמת יש לנו המון מזל. אבל אני אגיד גם מנגד: גם מדינת ישראל לא מוגנת. ל-80% מתושבי תל-אביב אין מיגון, ל-75% מתושבי בני-ברק. אבל יש אפס מיגון, כלום. אז אני מבקש בכל לשון של בקשה: עשיתי מאמץ עילאי כרגע. אנחנו כל כך עסוקים. כסגן ממלא מקום יושב-ראש השלטון המקומי יחד עם חיים ביבס אנחנו עוברים מרשות לרשות. הרי מי שמנהל את המדינה כרגע אלה ראשי הרשויות. אנחנו מתחת לאלונקה, אנחנו עושים את כל הדברים האלה. אז אני מבקש בכל לשון של בקשה. מדם לבי דיברתי. הם אחינו הבדואים. חבר שלי, סגן אלוף בצה"ל סלאמה, ראש מועצת נווה מדבר, עושה עבודה יוצאת מן הכלל. יושבים עוד ראשי רשויות מהמגזר שעושים עבודה טובה. אבל מה הם יעשו? אין להם מענה. אני מצטער שדיברתי ככה. אני מוכן להיות שותף לכל דבר - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תצטער. דיברת מדהים, אדוני ראש העיר. << דובר >> בני ביטון: << דובר >> - - שאתם עושים. מיקי, אני חייל שלכם ושל הוועדה הזאת. כל מה שאתם רוצים – אני לרשותכם. בואו נעשה קריאה משותפת לשר האוצר שאני רואה אותו כרגע בטלוויזיה ולראש הממשלה שאני מפרגן לו שהוא עושה עבודה ומגיע לכל זירה וזירה. רוביק דנילוביץ' ואני הזעקנו אותו. תצבעו כסף מידי לטובת מיגון למגזר הבדואי. תודה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בעקבות הדיון שעשינו ניקח על עצמנו גם לתכלל את הדברים שלך ולהוציא מכתב דחוף לשר האוצר ולידיעת ראש הממשלה להקצות כסף צבוע במידי לפזורה הבדואית כדי למגן אותם. כמו שאמרת הם ממש יחד איתנו מתחת לאלונקה. אין ויכוח על העניין הזה. תודה רבה, בני יקירי. מר סלאמה, סגן אלוף במיל', בבקשה. << דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >> תודה לכם על ההזדמנות לתת לי להשתתף. חשבתי שאני לא אשתתף. מר ביטון אמר את הכול. אבל אני רוצה להוסיף ולהכניס חלק מהאנשים למציאות כי נשמע פה שהכול בסדר בנגב, כמו שהציג פיקוד העורף וגם רשות ההסדרה. אמרו ש-500 מיגוניות חולקו. בשביל 70,000 תושבים קיבלתי 54 מיגוניות. אנחנו מופקרים, אנחנו מתחת לכיפת השמיים. מועצה אזורית שיש בה 70,000 תושבים והיעדר תשתיות טוטלי, אתה רק יכול לנחש איפה זה פזורה ואיפה זה יישוב מוכר – אין שם שום דבר. אפשר להסתכל רק על הנייר. המקום היחידי שיש אפשרות להתגונן בו זה בתי ספר וזה לא כל בתי הספר. אגב, כל מי שמחוץ לקו הכחול הוא בית ספר מצרי בעבר אז הוא לא רלוונטי. אין לנו מיגון. לגבי האסקו – יש אנשים שיש להם אסקו והם הלכו לגשרים. האסקו שווה, מתי? אולי כשהטיל יגיע על גלגלים. אמרתם שבתי ספר של אורט בנווה מדבר פותחים. אני לא מכיר בתי ספר של אורט. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו: ברגע שמגיע טיל לאזור נווה מדבר זה - - - במצב הזה נשאר לנו רק להתפלל שיהיה יירוט מוצלח. זה המצב. לגבי העסקים שאומרים לנו שרוצים יותר מיגון ולגבי - - - ברגע שיש יירוט מעל נווה מדבר והיישובים של הפזורה הבדואית, הרי כולם יודעים שלא נופל מלמעלה דובדבן, אלא משהו שיכול להרוג אנשים. זה המצב. אני הייתי אתמול בסיור. מהיישובים שלי אנשים נמצאים מתחת לגשרים. ילדים ותינוקות, אני לא יודע איך הם נשארים שם. זה מצב בלתי אפשרי. אי אפשר להשאיר את המצב הזה ככה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למיכאל ביטון, לואליד אלהואשלה, ליוסף עטאונה, לבני ביטון שמשמיע את כולם, ואני רוצה להוסיף משהו למה שהוא אמר - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ולמיקי לוי היושב-ראש. << דובר >> סלאמה עדיסאן: << דובר >> כן, מיקי לוי, יושב-ראש הוועדה. אני רוצה להגיד משהו חשוב לכולם: ב-7 באוקטובר היינו יחד. בתקופה הזאת אל תפקירו אותנו. התושבים שלנו פשוט מאוד מופקרים. תנו לנו מענה ודחוף. לסיום, אמרו שאולי יצטרכו היתרים בחלק מהמקומות שצריך מיגוניות. אני בטוח שהטיל לא שואל אם יש היתר או אין היתר; ואם טיל נופל בבת-ים ועושה נזק לעשרה בתים מסביב, תארו לכם אם זה נופל אצלי באבו-טלול – איזה נזק יכול להיגרם לתושבים כאן. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים שלך. לאחר מכן מינהל התכנון. הם ירדו. נסכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי ששם את זה על סדר היום ויחד יזמנו את דיון החירום הזה. אנחנו מוקירים ומעריכים את רשויות המדינה שפעלו כבר למגן את הפזורה, אלא שהפתרונות הניתנים הקיימים אינם בכיסוי מלא, לא במענה מלא וחלקם אפילו ללא אמון כיוון שהאסקו כפתרון הוא אולי טוב מקצועית אבל בו קורת גג וצריך לשפר אותו. יש אפשרות לצינור בטון או חי"ת של בטון – היום יודעים לעשות דברים כאלה. על זה נשב בפגישת עבודה מסודרת. הוועדה תעשה בקרה לנושא הזה כי הוא דחוף. בשבועות הקרובים נתכנס שוב יחד לראות מה התקדם. הוועדה רשמה לפניה את המאמץ של פיקוד העורף להוסיף מידית עשרה אסקואים. להוסיף 30 מיגוניות זה לא מספיק. אנחנו נפנה אל פיקוד העורף גם יזמים וגורמים פילנתרופיים כדי להגדיל את כמות המיגוניות והאסקואים, ואנחנו מבקשים מפיקוד העורף לבחון את העניין של חפירה זמנית גם אם זה לקיץ הזה בלי הדאגה של ההצפות עד שנראה מה קורה בעתיד. נעשה חפירות, נשים צינור – הדבר הזה זול ומציל חיים, והוא לביצוע מידי. מכון ריפמן לקח על עצמו לתכלל, לתאם, להיות כתובת לרשויות ולפילנתרופיה ולעבוד עם פיקוד העורף. הוועדה דורשת ממנהל התכנון, מרשות ההסדרה ומפיקוד העורף לאשר לאדם פרטי בפזורה להניח מיגון במימון עצמי בתיאום איתם וברישום של אותה מיגונית תוך התחייבות חוזית שלו לפנות את המיגונית הזאת ולא לבנות לצדה שום דבר אחר. יש לראות במיגונית של האדם הפרטי שהונחה בפזורה כמו מיגונית שהממשלה הניחה שם ללא שום הבדל מהותי. הדבר הזה ייצר מכפלות, ואנחנו רוצים תשובות ברורות. כי כרגע רשות ההסדרה אומרת, זה לא אני; פיקוד העורף אומר, זה לא אני; מנהל התכנון גם יגיד לנו, זה לא אני. אנחנו לא יודעים מי זה. אנחנו מצפים גם משר הפנים לתת הנחיה שהוא מאפשר הנחה של מיגוניות במלחמה גם בפזורה. הרי המיגוניות שמונחות עכשיו בעיריות על מדרכות, על כבישים ובמגרשי כדורגל זה בלי היתר בנייה. למה מותר לשים מיגוניות נוספות בערים בנויות, ואי אפשר לשים בשטח פתוח? וכבר שמנו 600 מיגוניות בפזורה, אז למה אתם מסבירים לנו שאי אפשר? הדבר הזה חשוב. הזעקה שנשמע גם מראש המועצה סלאמה שאחראי על מועצה אזורית נווה מדבר שבה 70,000 תושבים בפזורה; הדברים של בני ביטון כיושב-ראש אשכול נגב מזרחי שקוראים לממשלה לשים יותר כסף, להפוך את זה לפרויקט לאומי, לתת בשורה, שיראו את הממשלה בשטח. ראינו כמה סרטים וכמה גיבורים היו אצל הבדואים בהצלת חיים ב-7 באוקטובר – כמה זה היה רגע מכונן של אפשרות לחיים משותפים. הגיע הזמן לעשות פעולה. אנחנו נעקוב. אנחנו שמחים שמתחילות פעולות. זה לא מסיבי, זה לא כוללני, זה לא מכסה את כל האוכלוסייה. היושב-ראש, בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, אני רק מבקש בנושא של ההסדר: שר הפנים יכול להוציא הוראת שעה להצבת מיגוניות ברכישה אישית שהן ממוספרות ומתועדות. אנחנו בוועדה גם נפנה מכתב לשר הפנים שזה באחריותו כי כל אחד מתנער מזה. מנהל התכנון מתנער; פיקוד העורף אומר, זה לא בסמכותי, אני איש ביצועי – כל אחד אומר זה לא אני; אז ששר הפנים יידע שזה הוא, וחיי אנשים נתונים בידיו. אני סומך עליו, הוא איש מיוחד, הוא ימצא לי פתרון לעניין הזה. אז אנחנו גם נוציא מכתב לשר הפנים בשם שתי הוועדות בלי שום בעיה. אם המדינה מפחדת לאשר לתושבים ביישובים הלא מוכרים להניח מיגוניות מחשש לתפיסת קרקע, שזה בעיניי שטות כרגע – קדושת החיים קודמת, וראוי שהשר יידע את זה, וככה גם נכתוב במכתב שלנו. נעשו פעולות: הוצבו ונחפרו אסקואים, מיגוניות. זה יפה – זה לא מספיק, זה ממש לא מספיק בהתחשב בכך שאין שם מבנים קבועים. אני שמח על ההיענות לשולחן עגול. בבקשה, תנסה לתכלל. כמעט בכל דיון שאני עושה אני מוצא שאין מישהו שמתכלל את האירוע. כל אחד עושה משהו אבל אף אחד לא מתכלל את האירוע. אני אשמח אם מישהו יתכלל את האירוע, אבל לפחות את השלב הראשון של השולחן העגול, במידי. יש לך צוות, הם יוציאו זימונים – אני מוכן להגיש את הקפה אצלך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני אפילו אבקש מארבל חברי, שר הפנים, לעשות דיון אצלו, להזמין את כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נהדר. אני אוציא לו מכתב בעניין הזה. ייצא מכתב לשר האוצר, לידיעת ראש הממשלה ולידיעת שר הביטחון על היעדר תקציב. איך אמר ראש עיריית דימונה בני ביטון? תביאו כסף – נוכל לבצע. אנחנו נבקש משר האוצר לצבוע כסף עבור מיגון החברה הבדואית בפזורה. נראה מה ייצא מזה. זה ייצא גם לידיעת ראש הממשלה למרות שהוא בימים אלה איש עסוק, אבל שיידע שזאת גם אחריות שלו; וגם לשר הביטחון, כי מה לעשות – פיקוד העורף נמצא בצה"ל ולא במקום אחר. פעם היה שר לנושא העורף – אבי דיכטר היה שר לנושא העורף. עכשיו מצאו שמות אחרים לניפוח של השרים. אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף ולאלה שהשתתפו בזום. יש לי תחושה שתם אבל ממש לא נשלם ונצטרך לעשות מעקב בהתפתחויות האלה. תודה רבה למי שבא. אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>