פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הבריאות 19/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 343 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה-2024 (פ/5052/25), של חה"כ יונתן מישרקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר אושר שקלים מוזמנים: שירלי דראי-לאטס – ס' ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות ויקטוריה פינקל-פקרסקי – אגף הרוקחות, מנהלת המח' ליבוא פרמצבטיקה וסמים, משרד הבריאות אסיל סעדי – לשכה משפטית, רוקחות, משרד הבריאות רוני ברקוביץ – מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות שרה רובק – מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים יואב סטשבסקי – ייעוץ וחקיקה ציבורי חוקתי, משרד המשפטים איריס סעדון – מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא ברשות המיסים, משרד האוצר עידן צפני – עוזר ייעוץ משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר רחל לוי – לשכה משפטית, משרד החינוך רעיה שטנר – עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי אילן מלכה – מדור נוער, חטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אתי כהנא – הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי תמר טופז – ק' ייעוץ וחקיקה, מדור נוער, משטרת ישראל יהונתן גנץ – ק' רגולציה, לשכת אח"מ, המשרד לביטחון לאומי ליאור בן דוד – אגף חקירות, חו' רשמים ומוצגים, משטרת ישראל טל פז מזרחי – קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון לאומי ענת שגב – מנהלת תחום פ"א-התמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי תמר מירסקי – מנהלת תחום בכיר חקיקה ורגולציה, משרד הכלכלה מעיין פורת גנץ – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה שלי לוי – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת נעם גרינברג – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליאורה חיים – מנכ"לית מגן הנפש-מרכז לטיפול בבני נוער הודיה פרץ באלק – נציגת הניצולים של המסיבות חנה קטן – ארגון 'אימהות לוחמים' אלון שניר – אח של לירון שניר ז"ל, משפחות שכולות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מיכאל קוסאשווילי מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה-2024, << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום. אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא שעל סדר היום, הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה-2024, שלי. לפני שאני אפתח ברציונל שעומד בבסיס הצעת החוק, זה בהכנה לקריאה ראשונה, אני אבקש משני דוברים, נתחיל עם אלון שניר, אח שכול. אלון, בבקשה, רשות הדיבור שלך. << אורח >> אלון שניר: << אורח >> תודה רבה. אני אלון שניר, אני תאום של סרן לירון שניר ה' ייקום דמו. אני אומר את זה בגאווה גדולה, שזכיתי להיות תאום של לירון ולחיות ולהיות לצדו. לירון היה קצין בסיירת גולני. יש פה מטרה קדושה כמובן שזה להחזיר את החטופים, זו בכלל לא אמורה להיות שאלה, זה אמור להיות לפני כמעט 600 ימים, עם זאת חייבים להמשיך את המלחמה עד הסוף, עד הניצחון, שלעולם יותר לא יהיו חטופים ולעולם אנשים חדשים לא ייכנסו לעולם השכול, שאני לא מאחל לאף אחד את הדבר הזה, את הגיהינום במילים עדינות. לירון התאום שלי לא היה צריך להיכנס לעזה, הוא היה צריך להתקדם בתפקיד, סמ"פ בבא"ח גולני והוא התעקש במשך כמה שבועות מול המפקדים הבכירים ביותר להיכנס ללחימה. הוא כל כך רצה לקחת חלק, להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים. כרמלה מנשה ראיינה אותו כמה ימים לפני שהוא נכנס, אני אשמח להשמיע את מה שהוא אמר לה. (לירון בהקלטה): "אנחנו עם ישראל, אנחנו חזקים, מחכים כבר להיכנס לעזה, להחזיר את החטופים, להילחם. בעזרת ה' ננצח ואם צריך אותנו גם נעבור צפונה, נעשה מה שצריך, עם ישראל חזק". זה מה שלירון ענה לה. גם לי הוא כל הזמן אמר, אני עכשיו פה במשימה להגן על המדינה, להחזיר את החטופים, גם אם זה יעלה בחיי. רבע שעה לפני שהוא נכנס הוא כתב צוואה לכל עם ישראל, ממש רבע שעה לפני שהוא נכנס הוא כותב ככה: זה סוף סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס וברוך ה' יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה, אנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר ולנו יש את התביעה את האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, כואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה, אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם. עכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת במלחמה הזאת. בעוז ובענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו אני אוהב את המשפחה שלי ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם, לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו, לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכול וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב. לפני הכניסה ללחימה כל הזמן אמרו לי: לירון, למה אתה מתעקש להיכנס ללחימה? למה אתה מתעקש תתחיל את התפקיד הבא שלך, למה אתה צריך את הסיכון? ומה שלירון ענה כל הזמן לאותם אנשים שהיו אומרים לו את זה: מה זאת אומרת, אחי, עם ישראל צריך אותנו. ובימים אלה, זו כבר תקופה ארוכה, עם ישראל צריך פה כל אחד ואחד, זה כבר לא ימין ושמאל, דתי או חילוני, אנחנו פה במלחמה על הקיום שלנו ובאמת הלוואי שנהיה מאוחדים, שננצח את המלחמה הזאת וזהו, עד הסוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלון, תודה. זו לא פעם ראשונה שאתה כאן בוועדה ותמיד אנחנו בהתרגשות גדולה לשמוע את הסיפור של לירון, על הגבורה של לירון, על השליחות והמסירות שלו. שלא תדעו צער, ה' ייקום דמו ושנשתמע וניפגש רק בבשורות טובות. תודה רבה. << אורח >> אלון שניר: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> קטונתי אחרי דברי מסילת הישרים ששמענו עכשיו ואני חושבת שהגבורה שלך זה גילוי נשמתו של אחיך, להעלות את נשמתו לא צריך, הוא כבר עלה לשמי מרומים. אני באה בתור אימהות ללוחמים, יש לנו נקודה ספציפית שאנחנו רוצים להעלות היום. אני אמא כעת בזה הרגע לשישה לוחמים, עשרות נכדים נמצאים כבר שנה וחצי כשאבא לא נמצא בבית וכמעט כל הלוחמים שלנו הם מתנדבים. אני אומרת את זה שוב ושוב לא בשביל שופוני שלי, אלא לומר שיש ציבור מאוד מאוד גדול, יש לי המון חברות כאלה, אני לא מיוחדת, אני רק מתווכת את זה שהרבה מאוד שהבנים שלהן והחתנים שלהן והנכדים שלהן נמצאים בקרב מתוך בחירה, מתוך ראייה שזו זכות מאוד מאוד גדולה, לא מוכנים לוותר על זה. שמענו את הדברים האלה מהגיבור ואני לא ארחיב בדברים האלה, אני רוצה להתרכז בנקודה אחת שהיא מאוד אקטואלית וזה הנושא של הסיוע ההומניטרי שמדובר עליו היום. אנחנו רוצים לומר שהצבא שלנו הוא הצבא הכי מוסרי שיש, אבל יש פה בלבול מוסרי. יש פה אויב, את האויב הזה צריך להכניע. אם זה נכון שיש אזרחים בעזה שסובלים מרעב, אני לא יודעת עד כמה הנתונים מבוססים, אבל לו יצויר שזה נכון, מי שאחראי על כך זה האויב, זה מי שלא מוכן לפרק את נשקו, זה מי שלא מוכן להאכיל את האוכלוסייה שלו, מי שממשיך בעקשנות במלחמה האכזרית הזאת וזה לא אנחנו. ברגע שאנחנו מדברים על סיוע לא הומניטרי לאויב, אנחנו מחזקים אותו, אנחנו לא מאפשרים לו להיכנע. זה מסכן גם את החיילים שלנו שלוחמים בעוז, זה מסכן את החטופים שלנו וזה לא מקדם אותנו לשום מקום וזה לא כבוד עם ישראל. אני רוצה רק להקריא את המכתב שכתבנו לראש הממשלה ובזה אני אסיים כדי לא להכביד עליכם: אל ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. אנחנו אימהות ללוחמים ששולחות את ילדינו להילחם ולנצח, מזועזעות מההחלטה להכניס לאויב הרצחני עזרה. החלטה זו מסכנת את חיי בנינו הלוחמים ועומדת בניגוד מוחלט לכל הבטחותיך, ניצחון מוחלט וחיסול החמאס, כמובן החזרת החטופים זה ברור, זה הדבר הראשון שאנחנו מדברים עליו ולא האחרון, זה ברור שזו אחת מהמטרות הראשונות של הלחימה. ילדינו נלחמים בעוז ובגבורה ואנחנו בבית לא ישנות מרוב דאגה, אני יכולה להעיד על כך, לא העלינו בדעתנו ששוב הממשלה ששלחה אותם לקרב תחזור על טעויות העבר ותחשוב להעביר סיוע לאויב. סיוע לעזתים מסכן את הלוחמים, מרחיק אותנו מהמטרה של השבת החטופים, מחליש אותנו, האימהות והעם בישראל. אנחנו שעומדות מאחור ונותנות להם גב וכוחות לא יכולות לומר להם שהמשימה שלהם היא נעלה וחשובה כשראש הממשלה שולח אותם למלחמה ותוקע מקלות בגלגלי הלחימה. אנחנו אימהות הלוחמים דורשות ממך לחזור בך מן ההחלטה האומללה לסכן את חיי ילדינו למען רווחת האויב. משימתם ניצחון מוחלט וכל המרחם על אכזרים מתאכזר על רחמנים, כך אומרת תורתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לך, ד"ר קטן, ותודה גם לך שוב, אלון. לעניין הצעת החוק המונחת בפנינו, התופעה של שימוש לרעה בגז קצפות או גז צחוק היא, לצערי הרב, ממש התרחבה בשנים האחרונות. גז קצפות שנקרא גז דו חמצן חנקני, שהוא למעשה מיוצר עבור תעשיית המזון או רפואת שיניים להרדמה מקומית הפך לסם מסיבות פופולרי. דיברנו על זה בכמה מפגשים שהיו וגם קיבלתי פניות בעניין הזה, הוא נמכר בחופשיות בפיצוציות ובחנויות מקוונות ללא כל פיקוח או הגבלה. זה חומר שעלול לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים. לאחרונה התפרסמו מספר כתבות על בני נוער ממש צעירים שפנו למרכז הרפואי מאיר בעקבות השימוש בגז הזה, אחד מהם נזקק לשיקום בשל פגיעה נוירולוגית ולכן אני רואה חשיבות גדולה מאוד לחוקק את הצעת החוק הזו שמבקשת להגביל את המכירה ויבוא של החומר, כמובן בתנאים שאנחנו נדון בהם פה לעומק. אני כמובן אבקש את שיתוף הפעולה של כלל המשרדים, אני יודע שיש תמיכה באופן עקרוני, אבל יש ניואנסים שבהם אנחנו צריכים את העזרה והגמישות של המשרדים ואנחנו נעשה את זה ביחד ובשיתוף פעולה. אני מבקש מד"ר רוני ברקוביץ להציג בפנינו את הנתונים. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, מכובדיי. אני דיברתי עם חבר'ה שנמצאים פה, אנחנו נמצאים בהרבה ישיבות בוועדות בכנסת ואת הישיבה היום אנחנו רואים כאחת מהישיבות החשובות ביותר. משרד הבריאות, יחד עם כל השותפים, משטרה, מכס, היה לנו שולחן עגול ופה אני אתן לכם בקצרה על הממצאים שלנו ופחות או יותר מה עשינו בנושא. (מצגת). מבחינת גז קצפות, מדובר בחומר שמצד אחד יש לו שימושים גם רפואיים חוקיים וגם שימושים בתעשיית המזון, ייצור קצפות, וגם שימושים אחרים שהם לא רפואיים לתעשיית המוליכים למחצה. גז הקצפות מתחיל להשפיע מהר, הוא משפיע תוך 30 שניות ובגלל ההשפעה המהירה שלו מה שקורה זה שאותם בני נוער לוקחים חמישה ועשרה מכלים רצוף אחד אחרי השני, כלומר יש להם השפעה של עשר דקות רצוף, הם לא מסתפקים במכל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכמה זמן זה מחזיק כל שאיפה? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> ל-30 שניות עד דקה ואז הם עושים רצוף חמישה או עשרה, בשביל שיהיה להם עשר דקות היי וההשפעה היא דומה בדיוק לסמים אחרים כמו הרואין, כלומר עשר דקות הם מסטולים. יש לו את תופעות הלוואי בדיוק כמו סמים אחרים שזה אופוריה, עיוותים, דיסוציאציה והזיות. הם לא שואפים ישירות את גז הקצפות מהמכל כי זה יעשה להם כוויות קור, לכן הם שואפים את זה דרך בלון והם שואפים את החומר מהבלון. ככה זה נראה, הם שמים את גז הקצפות בתוך חומר שנקרא נוקר, בראש הנוקר יש מחט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם קונים את זה ככה? זה מגיע במכלים כאלה? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> זה מגיע במכלים קטנים, הם שמים את המכל הקטן בתוך מכשיר שנקרא נוקר, בראש הנוקר יש מחט שעושה חור ואז הגז משתחרר לבלון ואז הם שואפים את זה ישירות מהבלון. ואגב גם למכשירים של הנוקרים התייחסנו בישיבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חוץ מהאופוריה שנמצאים בה, איזה סיכונים בריאותיים יש? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אני כבר אגע בזה ובתופעות הלוואי, יש לנו עשרות אשפוזים, זה בעיקר תופעות לוואי נוירולוגיות, בעיות זיכרון, קשה ללכת. המשטרה גם אחר כך תרחיב, היא חוקרת מקרים שהם היו בהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם נכון לומר שיכולים להיות נזקים בלתי הפיכים? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> כן, נזקים לטווח הארוך. גם התמכרות וגם נזקים נוירולוגיים לטווח ארוך שזה בעיקר בצריכה ארוכה. אם מישהו לקח את זה באופן חד פעמי, כנראה הוא יהיה בסדר, אבל אם אנשים לוקחים את זה חודשים רצוף אז התופעות הן לא הפיכות וראינו הרבה תופעות לוואי של פגיעה בזיכרון, חוסר יכולת ללכת וכו'. החומר היום נמכר בצורה חופשית בכל החנויות, אין הגבלה של גיל, כמות. זה נחשב היום לחומר הכי פופולרי שמשתמשים בו בני נוער וצעירים, הוא זמין בכל מקום, כל אחד יכול למכור אותו, אם זה פיצוצייה, אם זה סופר, אין הגבלה. ההשפעה היא מאוד קצרה, אבל היא נותנת תחושה של היי. בפעילות משותפת עם המשטרה, עם אילן מלכה והחבר'ה שלו במשטרה ושירות המזון, הכמויות שנתפסות הן כמויות אדירות. אני מדבר על תפיסות של חצי מיליון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה תפיסות? אם זה חוקי מה הכוונה נתפסות? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אחר כך המשטרה תרחיב, יש להם מידע מודיעיני שזה הולך למסיבות טבע, כלומר הוא יכול להביא את זה בצורה חוקית, אבל הוא מוכר את זה בצורה לא חוקית למטרות לא חוקיות של מסיבות ובעצם כתחליפי סם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אשאל עוד מעט את המשטרה את השאלות האלה, מכוח מה הם תופסים את זה אם זה חוקי. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> כמו שציינת ושאלת לגבי תופעות הלוואי, תופעות הלוואי בעיקרון הן תופעות לוואי נוירולוגיות, נימול בכפות ידיים ורגליים, קושי בהליכה, פגיעה בזיכרון ואלה תופעות לוואי לטווח ארוך. אם מקודם, אדוני היושב ראש, אנחנו דיברנו על מכלים קטנים, היום המכלים הם גדולים ורוב המכלים שנמכרים בשוק הם מכלים גדולים של ליטרים, כלומר אם במכל הקטן של 28 גרם הכמות שהוא יכול לשאוף היא קטנה ומוגבלת, הכמויות שהם יכולים לשאוף במכלים האלה, הם ענקיים והם מכלים של מעל 10 ו-20 ליטרים, ולכן התופעות הן הרבה יותר קשות. זה בתחנת טייבה, הייתי עם אילן, נתפסו שם אלפי מכלים גדולים וזאת גם בעיה מבחינת המשטרה, מבחינת האחסנה, כי בכל זאת מדובר במכלי גז, מי יאחסן, מי ישמיד. עם כל הכבוד המכלים האלה הם מכלים דחוסים, מסוכנים, ואם חס וחלילה ייפול שם איזה שהוא – אנחנו בבעיה ולכן אחד מהדברים הוא לתת את הדין מי ישמיד וכבר ניגע בזה. מבחינת החוקיות, החומר הוא חוקי, יש לו אישורים, גם של אגף הרוקחות וגם של שירות המזון, ומה שחשוב לציין שדווקא מה שאושר לתעשיית המזון מבחינת החומר הפעיל הוא הרבה יותר חזק, הוא פי שניים. ברוקחות יש לו שימושים, אצל רופא שיניים, כשמשתמשים בו לטיפולי שיניים אצל ילדים החומר גם מהול ב-50%, כלומר מה שנותנים למזון הוא הרבה יותר חזק מאשר מה שנותנים בשימוש תרופתי. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> כי זה 100% גז. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> בדיוק. המדינה היחידה שהכניסה את גז הקצפות לפקודת הסמים זאת בריטניה שהם מכל המדינות בעולם הלכו הכי רחוק. בבריטניה החומר מוגדר בקטגוריית C כמו תכשירים אחרים סטרואידים שהעונש יכול להיות עד 14 שנות מאסר בפועל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> לא. אבל פה אפשר לראות ארבע מדינות ויש מדינות רבות שכולם הלכו על תהליכי חקיקה, כל אחת בתחום שלה, אם זה להגביל שימוש, להגביל גיל, להגביל מכירות וגם אכיפה פלילית. זו בעיה לא רק בישראל, זו בעיה כלל עולמית, גם במדינות אירופה, ובכל מדינה בחודשים ובשנים האחרונות הלכו על שינויי חקיקה, בדיוק כמו שאנחנו עושים. אלה הנתונים שהתקבלו מהמכס. אפשר לראות מהנתונים האלה שבשש שנים כמות היבוא עלתה פי 30. זה לא שבשש שנים נפתחו פי 30 גלידריות או פי 30 מאפיות ולכן רוב השימוש הוא בעצם לשוק הלא חוקי, לשוק השחור, כי העלייה ביבוא היא ממש לא פרופורציונלית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קיים מכס על יבוא? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> המכס יתייחסו לזה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> יודעים לומר אם היה גידול במספר היבואנים? << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> במכס ובשירות המזון יתייחסו מבחינת היבואנים, אבל כמות היבוא עלתה פי 30 בשש השנים האחרונות, היא ממש הרבה יותר גדולה ולא פרופורציונלית. פה אפשר לראות את כל משרדי הממשלה שהשתתפו בשולחן העגול. השולחן העגול חולק לארבע קבוצות עבודה. הקבוצה הראשונה זו קבוצה של רגולציה, שאני הייתי אחראי. הקבוצה השנייה בראשותו של רב פקד אילן מלכה, קצין הנחיה ובקרה, יחידה 105, מדור נוער, מבחינת אכיפה. הקבוצה השלישית על ייצור, אחסנה והשמדה בראשותה של ויקטוריה פינקל, מנהלת אגף ליבוא פרמצבטיקה וסמים במשרד הבריאות, והקבוצה הרביעית על היבוא, בראשותה של שירלי דראי לאטס, סגנית ראש שירות המזון הארצי. פה מסוכמות ההחלטות מכל השולחנות העגולים, פה החשיבות ולכן אנחנו בסופו של דבר נמצאים פה, כי לדעתנו המכירה של גז קצפות תותר רק בבתי אוכל שקיבלו לכך אישור, מאפיות לדוגמה, כלומר יהיה אסור למכור אותם בפיצוציות ובמקומות אחרים כמו שזה נמכר. יהיה אסור למכור את גז הקצפות לילדים מתחת לגיל 18 ומי שיבוא יצטרך להציג תעודת זהות והגודל של המכל לא יעלה על 250 מיליליטר. תיאסר מכירה של גז קצפות בלילה, בדיוק כמו שנאסרת מכירה של אלכוהול בלילה, תיאסר מכירה און ליין. קביעת איסור נהיגה תוך השפעה של גז קצפות בדיוק דומה לנהיגה תחת סמים ואלכוהול. יהיה ניתן לתת לזה שימושים נוספים כמו למשל במרכזי צלילה, שאנחנו יודעים שיש להם שימושים אחרים, לאו דווקא שימושים רפואיים. אכיפה פלילית, שכמובן זה הנושא של המשטרה, אילן מלכה היה אחראי כשמשרד הבריאות מספק חוות דעת מקצועיות למשטרה שכן תוכל להגיש כתבי אישום. הסדרת סמכויות למשטרה לשם תפיסה, החרמה והשמדה של מכלי גז קצפות שנתפסים במרחב הציבורי, איסור דומה לחוק המאבק בתופעות השכרות והכרה בשימושים הלגיטימיים שנותנים להם. מבחינת יבוא ואחסנה, תצהיר ועקיבת היבואן שהמוצרים ישווקו רק לעסקים לגיטימיים למזון, קביעת מגבלות על גודל המכלים, כלומר אי אפשר להביא כמו שמביאים היום כמה שרוצים. גם היום יש מיפוי יבואנים ויש חקירות נגד יבואנים שמייבאים כמויות גדולות מהמותר. בדיקות מדגמיות, הנושא של תנאי האחסנה הוא מאוד חשוב וגם להתאים את תנאי האחסנה של גז קצפות ליבואנים. פה הנושא של המשרד להגנת הסביבה הוא מאוד חשוב כדי לתת את ההיתר לאחסנה מעל כמות מסוימת, ועם כל הכבוד החומרים לא אמורים להיות מאוחסנים בתחנות משטרה מכיוון שזה גם יכול לסכן. ועדה שתדון על מתן רישיונות ליבואנים וכמו שאמרנו על הציוד, הנוקרים שמשתמשים בהם, שהיבוא שלהם ייאסר כי אנחנו יודעים שמי שמוכר נוקר יחד עם אותו גז קצפות הוא בעצם מוכר את זה לא למטרת עשיית קצפת אלא להפיץ אותו למסיבות לבני נוער, לכן גם להגביל את השיווק של הנוקרים ופיות פלסטיק שהם משתמשים בהם. במישור החברתי, שזה מאוד חשוב, שזה גם התפקיד של הרשות למלחמה בסמים, אנחנו מדברים על קמפיינים משותפים למשרדים מעורבים וגם לשים אזהרות לציבור על המכלים, על האריזות, שיידעו שמי שמשתמש בהם בסופו של דבר יש תופעות לוואי ושיידע לאן ללכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו השתדלנו בהצעת החוק שמונחת פה להיצמד כמעט להחלטות שיצאו מהדיונים שלכם כדי להביא את הצעת החוק בהסכמה כמה שיותר רחבה כדי בסופו של דבר להגיע לתכלית שהיא הגבלה של המכירה והשיווק של התופעה, בכלל חסימת התופעה הזאת. תודה לך על הצגת הדברים. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אני אפתח ואומר שקיבלנו את העדכונים להצעה אתמול בערב ואני אקח אותך כמה צעדים רציניים אחורה. אנחנו מתריעים על התופעה הזו כבר למעלה מחמש שנים, רוני פירט על המשמעויות הרפואיות שיש לחומר הזה, אנחנו מכירים את זה, אם זה במסיבות ואצל קטינים וזו תופעה שהולכת ומידרדרת. עיניך רואות את הנתונים, לא צריך להיות גאון בשביל להבין שאנחנו במדרון חלקלק. השאלה היא לא כמה מהר אנחנו נעביר את החוקק אלא כמה נסגור הרמטית את כל הקצוות, כי אם אנחנו סותמים בצינור בצד אחד ומשאירים בצד שני פתוח ומתירים יבוא בלי שום הגבלה, לא יעזור כמה אכיפה משטרת ישראל תעשה זה לא יהיה מועיל, לא נוכל לצמצם את התופעה והקטינים עדיין ישתמשו במסיבות. משטרת ישראל היא לא שחקן בודד בתיאטרון שנקרא גז קצפות ולא יכולה להיות, צריך כאן אכיפה משולבת, זה לא אנחנו רק או משרד הבריאות, אנחנו צריכים פה גם את נושא המכס וגם את הרשויות האחרות שייכנסו וייתנו יד כל אחד בגזרתו. מעבר לדבר הזה אנחנו מדברים פה על רגולציה שנדרש לה מהלך מקדים, אני צריכה שיכריזו על החומר הזה כחומר מסוכן. העובדה שהיום אני פותחת תיק על סעיף 338, מעשה פזיזות ורשלנות על חומר כזה שמביא אנשים לפסיכוזות או חוסר זיכרון או יו ניים איט, אנחנו לא באירוע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאיזה כוח היום אתם עושים את התפיסות? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> 338. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה אומר? סליחה על הבורות. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> מעשה פזיזות ורשלנות, העושה אחד מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה דינו מאסר שלוש שנים. החלוקה הרלוונטית היא תת סעיף (8), מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן. לוקחים חוות דעת של משרד הבריאות, יש אצלנו את המעבדה שהרחיבה את עצמה כדי לתת חוות דעת מומחה ראשונית בשביל להבין מה קורה במכלים האלה. אנחנו מאחסנים את זה אצלנו למרות שאסור לנו, אנחנו משנעים את זה למרות שאסור לנו. אנחנו מסכנים את השוטרים שלנו בשביל טיפה בים. אני מדברת על ארבעה מקרים, עוד מעט יגידו אנשי חטיבת החקירות, יתקנו אותי פה אם אני טועה במספרים, אבל זה טיפה בים, זה לא מענה ראוי לתופעה ובטח לא לבד. אז היה שולחן עגול וזה מאוד נחמד, אבל זה לא רלוונטי, אנחנו צריכים פה שכל הרשויות ייכנסו וכל אחד ייתן את תרומתו לאירוע הזה, השוטרים לא יכולים להיות לבד. אנחנו צריכים רגולציה מתאימה, אנחנו צריכים תקציב בשביל תחום אכיפה חדש שלא התעסקנו בו ולא התנסינו בו. אני לא רוצה להגיד שהוא דוחק את הקנאביס אצל הצעירים, אבל אנחנו רואים שזה כל כך רווח וזה כל כך מצוי ונפוץ וזמין ונגיש, אתה כבר לא צריך למכור את זה, זה באינטרנט תוך דקה. אנחנו צריכים תקציב לאירוע הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה תקציב אתם מבקשים? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אנחנו קיבלנו את התיקונים אתמול, בשביל להוציא לך משמעויות תקציביות רציניות אנחנו צריכים להתעמק בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפילו סדר גודל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אני לא יכולה, אדוני, לנקוב סתם, זה יהיה לא רציני. זה תחום חדש, כמו שאמרתי, אנחנו צריכים לאמוד את זה וזה כשאני מוציאה - - - << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> זה לא תחום חדש, הרגע אמרת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סליחה, לא להפריע. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אבל היא אמרה שמתלוננים על זה כבר ארבע שנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש עלות תקציבית שהיא מגיעה לכדי הפיכת הצעת החוק לתקציבית, אנחנו צריכים להכריז על זה בשלב הזה כדי לדעת לקראת ההצבעות. זה מתחת ל-6 מיליון? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אני לא יודעת, אדוני, להגיד את זה. אני רק אדגים לך, השינויים למשל שאתמול הוכנסו זה כל נושא עבירת ההחזקה. כשאתה מבקש ממני עכשיו לאכוף עבירת החזקה זה שונה מהמכירה. אם אני עכשיו מתמקדת בעסקים, בקמעונאים כאלה ואחרים, שאני אוכפת רק על המוכר, עכשיו אתה מרחיב, או מכפיל או משלש את העיסוק שלי ואני צריכה לאכוף החזקה על כל בן אדם, זה שונה לגמרי מבחינת המשמעות האג"תית, המשאבית, של זה. זה נושא שני. אני חושבת שמבחינת הרגולציה, אין פה את הנציגה של הבל"מ, אבל היא ביקשה שאני אעביר את זה הלאה, מבחינת לשכת השר הם מבקשים שהכול ייעשה בתיאום איתם, זאת אומרת שתהיה איזה שהיא הסכמה בין משרדי הממשלה, גם ייעוץ וחקיקה כאן, צריכים לעשות דרילדאון קודם כל לעניין ההסדרים הרגולטוריים, במקביל נעשה משמעויות משאביות ובינתיים להתחיל את הסדרי החקיקה ולהכריז על החומר חומר מסוכן. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> היה שיח עם משרדי הממשלה וגם עניין עבירת ההחזקה, רק לציין שבסוף זה לא כל - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אתמול העברתם שינויים, כל כמה ימים, כשאני העברתי את ההתייחסות של המשטרה לנוסח זה כבר לא היה רלוונטי. זאת אומרת אחרי כמה ימים זה כבר לא היה רלוונטי כי שיניתם, זה קרה כבר שלוש פעמים. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אני שואלת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את לא שואלת, את יושבת וכשאני אתן לך את רשות הדיבור - - - << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אז אני רוצה לקחת את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, את לא יכולה לקחת את רשות הדיבור. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> זו ועדת הבריאות, זו ועדה שקשורה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את לא יכולה לקחת את רשות הדיבור, אני מתנצל, ואם תמשיכי אני אצטרך להוציא אותך, אני לא רוצה לעשות את זה. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אוקיי. קוראים לי הודיה, אני - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, תשבי, אני לא רוצה לעשות את זה. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אני אשב ואדבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, את לא תדברי, רק כשאני אתן לך את רשות הדיבור. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> המצוקה הנפשית של בני נוער - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מכובדי הסדרן, אני מתנצל, אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אין לי ברירה, אי אפשר ככה לנהל את הדיון הללו. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> חברי וחברות הוועדה - - - על גז קצפות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הודיה, אני מבקש ממך מאוד, לא, בשום פנים ואופן. בזמן רשות הדיבור שלך את תדברי, לא כרגע. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אני לא רוצה, אני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בזמן שאני אאפשר לך, הודיה. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אני רוצה שהם ישמעו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בזמן שאני אאפשר לך בלבד. תמשיך, בבקשה, מיכאל. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> שוב, לעניין עבירת ההחזקה, כרגע הנוסח הוא: לא יחזיק אדם גז דו חנקן חמצני או יאחסנו במטרה למוכרו. שוב, יש פה הצעה שקשורה ל – << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> המכירה לא חייבת להיעשות בחנות, זה יכול להיות גם במכירה בתוך הבית שלי כשיש לי כוונה למכור את זה לקטינים שעכשיו עושים מסיבת כיתה י"ב. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> אבל כרגע הנוסח שמונח בפני הוועדה, גם עליו התקבלו הערות - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> איך התקבלו הערות אם זה מאתמול בלילה? << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> יש הצעות ועוד שיח על מתווה הגבלת השיווק, אבל כרגע הנוסח מציג הגבלת שיווק למספר סוגים מסוים של עוסקים, בתחומים מסוימים, שלפי עבודת ההכנה שעשינו לקראת הדיון הזה הבנו שגז קצפות נצרך להם לצורך מהלך העסקים הטבעי שלהם. ניקח את הדוגמה הכי פשוטה, מסעדה שמגישה מנה שכוללת קצפת ככל הנראה תצטרך להשתמש בגז קצפות. יש פה רשימה של תעשיות או של עוסקים שצריכים את הגז הזה במהלך העסקים הטבעי ויש פה עוד הגבלה על מכירה קמעונאית, מכירה לאדם, לצרכן הסופי, שזה יוכל להיעשות רק בחנות לממכר מוצרי אפייה. איסור ההחזקה פה מתייחס - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> איסור ההחזקה פה מאוד מאוד רחב. צריך עוד הידברות, את ההוראות של השינוע וההחסנה וההשמדה, הן לא יכולות להיות במשטרת ישראל. זה מאוד מאוד בוסרי. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> היית רוצה להטמיע פה גם הוראות שקשורות לאחסנה ולהחזקה ולהשמדה? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> חד משמעית. לי אין איפה לעשות את זה, אולי אתה מכיר חברה פרטית אחרת שתעשה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו כרגע בהכנה לקריאה ראשונה, אנחנו נחדד היטב את סעיפי המחלוקת, אנחנו נניח את זה פה על השולחן, מה שצריך לדון לקראת שנייה ושלישית אנחנו נשאיר, אם נראה שזה לגמרי בוסרי אז אפילו לא נצביע בקריאה ראשונה, אנחנו נבין בשלב ההקראה. אני שומע את הדברים שהעלית פה ואנחנו כמובן לוקחים את הכול בחשבון. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> בנוסף לדבריה של הקולגה שלי טל, אני רוצה לומר לך בנימה אישית תודה רבה, תודה על הצעת החוק החשובה הזו, אנחנו נלחמים כבר חמש שנים פלוס בתופעה המסכנת הזאת. יצא לי לפגוש ברמה הפיזית נפגעים ונפגעות מהגז הזה בבתי חולים, בסורוקה, בשניידר קטין מאושפז שליוויתי אותו. אני רוצה לומר לך תודה רבה, אני 31 שנה כמעט במשטרה, זו תופעה מסוכנת מאוד והרמת את הכפפה והתפקיד שלנו זה לסייע לך להעביר את החוק הזה, אבל לדייק את החוק הזה, כי אם לא נדייק חבל, הוא לא יהיה אפקטיבי. אנחנו ראינו את חוק המאבק באלכוהול, באפריל-מאי 2010, חוק עם שיניים, חוק אפקטיבי ששינה סדרי גודל של קטטות אלימות, של דקירות בעמק האלכוהול, מרחיק לכת, אין אח ורע לחוק כזה בעולם. לכן גם פה חשוב לדייק ולא להיות נמהר ולא להיות פזיז, לקחת את הזמן, אדוני חבר הכנסת. הצעה מצוינת, תודה רבה, מברך עליה, תן לנו, אנחנו אנשי השטח, אנשי משרד הבריאות, אנשי המכס, מהרלב"ד, כל הגורמים כאן שנמצאים רוצים לדייק את ההצעה המצוינת שלך כדי שזה יהיה אפקטיבי, למה? כדי להציל את הילדים שלנו. גם לי יש ילדה מתבגרת בת 14, חשוב לי שהיא לא תשתמש בגז הזה. יש פה הרבה אנשים שיושבים כאן, שהם לא חסינים. זה שאנחנו אנשי חוק או עובדים במשרד ממשלתי כזה או אחר, במשרד הבריאות, זה לא אומר שזה לא יפגע לנו בבית, שזה לא ידפוק לנו בדלת. אני רוצה לשמור על הילדים שלך גם, אז תן לנו, בבקשה, לא להיות נמהר, לא להיות פזיז, תן לנו להתכנס, לדייק. אנחנו בכלל חושבים שלא צריך למכור בשום שעות את הגז הזה בפיצוציות, בכלל, לא באינטרנט ולא בשום חנות, למעט החנויות שמיועדות לכך ברשימה שאנחנו נחליט, מאפיה וכו', בטח לא בפיצוצייה. אין שום סיבה שימכרו את הגז הזה בפיצוצייה, אין שום הצדקה, בטח לא המכלים הגדולים שציין חברי רוני, הגענו למצב של מכלים של ארבעה וחצי קילוגרם. אני הלכתי בחג עם הכלב שלי באריאל, ראיתי שם בפארק זרוק מכל של ארבעה וחצי ליטר, זרוק בתוך ואדי של הפארק. אני בטוח ואני מבטיח לך, אדוני חבר הכנסת, הקטינים שהשתמשו בגז הזה בטח לא אפו עוגות, זה לא מסדנת האפיה של בית הספר, הם ישאפו, ויתרה מזאת, המכל היה די כבד, אני מניח שגם היה חצי מלא מהמשקל שאני הרגשתי. לכן אני אומר, חייבים לדייק את זה, חייבים לתת מכה חזקה בטמבון בתופעה הזאת. זה לא סוד שארגוני הפשע בישראל פלשו לתוך התחום הזה, עבריינים ראו את הכדאיות הכלכלית בעניין הזה ואנחנו חייבים להשיב מלחמה אחרת אנחנו נפסיד. לכן, בבקשה, תן לנו את הזמן, ביחד עשינו כברת דרך, אין אח ורע למה שהיה פה בשולחנות העגולים של כלל המשרדים, חברנו יחד, עבדנו בשיתופי פעולה, עד היום, יש לנו הצלחות מרחיקות לכת, תיכף שירלי תספר לך על ההצלחות שיש לנו גם כנגד יבואנים, חקירות שאנחנו מנהלים ודברים שמותר לפרסם אבל ממש ככה על קצה המזלג, כי עדיין החקירות מתנהלות, אבל בסופו של יום אנחנו מתחילים להשפיע, רואים את זה, ההרתעה מתחילה לחלחל, אנשים מתחילים להבין, יבואנים, שיש כללים חדשים במשחק הזה עכשיו. זה מה שרציתי לומר, שוב תודה רבה ושיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אילן. כמובן שנדייק את ההצעה, זו מטרת הדיונים הציבוריים, גם לשמוע אתכם וגם לדייק את הצעת החוק, יחד עם זה אני אומר, כמו שחיכינו חמש שנים, אם לא נקדם את הצעת החוק ונדרוש לקדם אותה היא תישאר עוד חמש שנים ככה ואנחנו מכירים הרבה מאוד הצעות מהסוג הזה, ולכן אני כאן בתפקיד הזה, לפחות כל זמן שאני יושב כאן כיו"ר ועדת הבריאות, אני אלחץ על הגז כדי לקדם. כמובן בשיתוף פעולה וכמובן מדויק, בסוף המטרה של כל מי שיושב כאן סביב השולחן היא אחת, למנוע את הגישה והשימוש בחומר הזה אצל אותם בני נוער. נעשה את זה ביחד, בשיתוף פעולה מלא, אני מבטיח. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לגופה של הצעה, בשלב זה אגף התקציבים לא יתנגד להצעה, אנחנו לא רואים איזה שהן עלויות תקציביות שנגזרות מטיב ההצעה. במידה שכן, בסופו של דבר יוחלט להכניס מנגנוני אכיפה כאלה ואחרים שכן ייגזרו מהם עלויות תקציביות שיעלו על 6 מיליון שקלים הממשלה תצטרך להצביע על מקור תקציבי כפעולה מאזנת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, כשנגיע לזה כמובן אנחנו נטפל גם בסוגיה הזו. נכון לעכשיו ההצעה איננה תקציבית, אלא אם כן יצביעו כאן על - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, משטרת ישראל כרגע בחרה שלא לציין את מנגנוני האכיפה ואת הדרישות התקציביות שייגזרו מהם. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אדוני, זה לא שבחרנו לא לציין, זה עדיין לא הבשיל. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא באתי לעלוב באיש, אני אומר כרגע משטרת ישראל לא השמיעה דרישות תקציביות או ששמתם על השולחן איזה שהם מנגנוני אכיפה. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, במידה ויהיו כאלו שיעלו על 6 מיליון שקלים הממשלה תצטרך, ככל דינה של הצעת חוק תקציבית, להצביע על מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האמירה שלו היא אמירה פורמלית שכרגע להצעת החוק הזו - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אגף תקציבים בוחר כרגע לא להתנגד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. תעקבו אחרי זה, אגף התקציבים, ותדעכנו אותנו. << אורח >> רעיה שטנר: << אורח >> תודה למיכאל שליווה אותנו בסבלנות, אבל לצערנו טרם יש עמדה סדורה מגובשת של המשרד לבל"מ. מה שכן, קיבלנו את עמדת המשטרה המעודכנת וגם את עמדת רב"ק שהנציגים נמצאים כאן ונוכל להגיש עמדה סדורה בימים הקרובים. כבר אני אומרת, כפי שציינה טל פז, שיש קושי תקציבי ראשוני שבלעדיו אנחנו לא רואים היתכנות מעשית להצעת החוק. אני שבה ומזכירה לאדוני שוועדת שרים לחקיקה כמובן ביקשה תיאום וככל שתהיה בעיה ולא תהיה הסכמה מלאה, לצערנו נצטרך לחזור שוב לוועדת שרים לחקיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מבטיחים להוביל בהסכמה. << אורח >> רעיה שטנר: << אורח >> תודה רבה, מגובה עם ראש מטה השר לנושאים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. הודיה, אני אסיים את משרדי הממשלה ואז אני אתן לך את רשות הדיבור. אתי, בבקשה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אנחנו גם, כמו שגם רוני הזכיר, שנים שאנחנו בתוך הנושא הזה, הוא נושא שמטריד אותנו מאוד ואנחנו בהחלט מברכים על יוזמה לקדם פיקוח בעניין הזה, כלומר אין פה מחלוקת שהנושא הזה צריך טיפול והסדרה והמצב הולך ומחמיר. אני רק אספר שהבוקר נסעתי עם חברים שהסיעו אותי ואמרתי שאני הולכת לדיון על גז קצפות והייתה שם בחורה שהיא קצינת מבחן לנוער והיא אמרה לי: את לא יודעת כמה תיקים יש לי עם חבר'ה שמשתמשים בגז הקצפות הזה. זאת אומרת זה באמת נמצא בכל פינה, בצורה אקראית אתה נתקל ורואה, וגם המכלים האלה, כמו שאילן אומר, שהוא מטייל ברחוב ורואה מכלים, וגם האנשים שלנו, אנחנו עובדים ביישובים בשטח זועקים את העניין הזה שכל הזמן רואים את הבלונים האלה והתחילו עם הבלונים הקטנים ועכשיו כבר יש הרבה יותר מהבלונים הגדולים. צריך לקחת בחשבון, כמו שגם אמרו פה מהמשטרה, שאנחנו רוצים שיהיה חוק אפקטיבי, חוק שבאמת סוגר את הפינות ולא רק מסדיר ומשאיר את הפרצות שהם ישתלטו בסוף על כל העניין. זה לדעתי משדר מסר יותר גרוע, כלומר אם אנחנו נותנים פה סמכויות אכיפה, קובעים כביכול איזה שהוא הסדר ובסופו של דבר לא אוכפים ולא מיישמים בגלל כל מיני בעיות אופרטיביות, אז יצא שכרנו בהפסדנו, כי אז השטח מקבל איזה שהוא משהו שכל העניין הזה לא רציני. לכן כשאומרים לעשות הכול בצורה זהירה שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. כמו למשל, אילן כל הזמן זועק שצריך לעצור את הנושא של היבוא, כי הפיקוח על היבוא הוא הדבר הכי משמעותי פה כי דרכו הכול נכנס פנימה ודרכו זה מגיע גם למקומות שהם לא לגיטימיים והמסוכנים שמהם אנחנו כל כך מוטרדים. אני לא חושבת שבחוק הזה יש סגירה של הנושא של היבוא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש התייחסות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> יש איזה אמירה שזאת עבירה וכו', אבל זה לא מדויק. כלומר כשאומרים פה לדייק, זה לא מדויק עד הסוף. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> יש לכם הצעה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אין לנו כרגע הצעה כתובה, אבל כמו שרעיה אמרה, המשרד לביטחון לאומי יעבוד על העניין הזה עם שלוחותיו ואנחנו ננסה להגיע למשהו יותר מדויק מבחינתנו. זה כולל גם, כמו שעו"ד טל פז הזכירה, נושאים רגולטוריים, כלומר לא רק נושאים של קביעת עבירות, נושאים כמו שדיברנו עליהם של אזהרה למשל על סיכונים, התוויות, כל מיני, נהיגה בהשפעה. בגדול זה סמים, אנחנו מנסים איך שהוא להתייחס למשהו עם שימושים לגיטימיים, אבל הנושא שאנחנו עוסקים בו, מה שמטריד את כולנו ואותו אנחנו רוצים בעצם להסדיר זה סמים לכל דבר ועניין, בלי לקרוא לו בשם סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים, כי זה נושא בעייתי להכניס את זה לפקודת הסמים המסוכנים. כולנו עובדים בנושא הזה ויודעים כמה זה מורכב שיש כאלה שימושים לגיטימיים. גם באנגליה, כשזה כן הוכנס שם להסדר של סמים, אז מדובר במדינה שיש בה קטגוריות של סמים ולכן המשמעות של להכניס שם סמים לפיקוח היא שונה מאשר במדינה כמו שלנו שכל הסמים עומדים בשורה אחת, אין הבחנה בין סמים מקטגוריה A, B או C והמשמעויות של זה הן משמעויות מאוד רציניות וצריך לעשות גם את זה מאוד בזהירות. אני אסכם רק בקצרה ואגיד שאנחנו עובדים בשטח ברשויות והנושא הזה נמצא ביעדי עבודה שלנו בשנת 2024, שנת 2025, אנחנו הוצאנו הרבה חומרים למנהלים היישוביים, פליירים, מצגות, כדי שהם יוכלו להכשיר את אנשי המקצוע ביישובים בתחום המניעה. אני כמובן מדברת כרגע בתחום המניעה בנושא הזה. דצמבר מוכרז כחודש הסמים ועשינו כנס גדול בדצמבר 2024 שכולו היה ממוקד בנושא של גז הקצפות. זאת אומרת זה לגמרי באג'נדות שלנו, ובמקביל לעבודה שנעשית פה הרשות מובילה ועדה בין-משרדית בנושא מניעה והסברה בשותפות של כל המשרדים ולוועדה הזאת יהיו המלצות בתחום המניעה, כיצד להתמודד עם הנושא הזה של גז הקצפות. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> רק ברמה העובדתית, אולי מישהו יידע לענות, הזכרת את העניין של נהיגה תחת השפעת הגז הזה, זה גז שניתן לאתר אותו אחר כך בדם? << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> זו שאלה מצוינת. קודם כל אנחנו צריכים לקחת בחשבון נתון מאוד מדאיג, מתחילת 2024 עד הלום יש לנו שלוש תאונות דרכים קטלניות בהן נהרגו ארבעה קטינים בשתי תאונות שונות ועוד בגיר אחד, רוכב אופנוע, שהחטא היחיד שלו שהמתין לרמזור שיתחלף מאדום לירוק, נהגת נכנסה בו, תיק של תחנת טייבה עם כתב אישום על רצח באדישות. הנושא הזה עולה כל הזמן. נכון לעכשיו אין את הטכנולוגיה, בדקנו גם עם עמיתים שלנו בחוץ לארץ, יש שם התפתחות של שיטה באנגליה, מי שמוביל את הנושא הזה ובקי בעניין הזה, כי הוא גם מספק לנו חוות דעת מקצועיות רפואיות, זה ד"ר אופיר לבון שבמספר תיקי תאונות דרכים קטלניות הוא כתב חוות דעת גם לאחרונה. אין ספק, לדעתי, אדוני יושב ראש הוועדה, חשוב מאוד לזמן כבר ליום רביעי הקרוב את ד"ר אופיר לבון, יש לו הרבה מידע, הוא מוביל את התחום הזה בטוקסיקולוגיה במדינת ישראל, יש לו ידע רחב מאוד בתחום הזה ובזכות חוות הדעת שלו אנחנו מצליחים להגיע לכתבי אישום. מה יהיה בבית המשפט אנחנו לא יודעים, זה תחום בתול, אנחנו נלמד מה יהיה, זה טסט קייס, אבל אנחנו נעזרים בו הרבה, משרד הבריאות, משטרת ישראל, ולכן חשוב לזמן אותו לדיון הבא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אנחנו קצת נשארים בדיון תיאורטי כשאין לנו הצעות פרקטיות על השולחן, אבל בסדר, אנחנו נתקדם ככה. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> אנחנו היינו שותפים לשולחנות העגולים שנערכו ושותפים להחלטות, תומכים בהחלטה שמוצעת פה, למעט העניין של האכיפה, כי בסעיף שמדובר על מכירה או יבוא אתם מתנים את היבוא, 'לא ייבא אדם גז דו-חנקן חמצני אלא לשם מכירה למשתמשים שהמכירה שלהם מותנית' וכו' וכו'. אנחנו כמכס אוכפים בעת היבוא, אנחנו אוכפים את הטובין בעת היבוא, אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך. על שימוש עתידי אנחנו לא יכולים לאשר. מה שכן יש לנו, המגבלה החוקית לפי החקיקה הקיימת, יש התניה של היבוא של הגז הזה באישור שירות המזון, אם זה משמש למזון, ואם זה משמש לדברים אחרים אז זה אגף הרוקחות. הבקשה שלנו ששירות המזון, לפני שהוא ייתן את האישור, שהוא יעשה את הבדיקה לאן זה הולך להימכר, שהוא יבדוק את התנאי הזה, כי לנו אין את האפשרות. << אורח >> עידן צפני: << אורח >> סוג של אישור מקדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נגיע לזה בשלב ההקראה. << אורח >> נעם גרינברג: << אורח >> יש אפשרות להגביל את היבוא האישי, במסמך שלנו בנושא אנחנו דנו בכך שיש אפשרות לייבא את החומר ביבוא אישי שאין בכלל פיקוח עליו. לא ראיתי את זה בהצעה שלפנינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש היום מנגנונים של פיקוח של המכס על יבוא אישי? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז אולי אנחנו נצטרך להכניס את זה גם בתוך הנוסח. לגבי שימוש עתידי, נגיע לשלב ההקראה ונדון בזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאתם אומרים יבוא אישי אז הוא צריך להצהיר שזה רק לשימושו האישי? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> כן, יש תנאים ליבוא האישי. זה באחריותו, לשימושו ויש לו כמויות מוגבלות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הכמויות שדוברו כאן במצגת? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> לא, זה יבוא מסחרי. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> ועקרונית כל יבוא של הגז צריך לעבור את האישור של משרד הבריאות או שיש עוד אפיקים שאפשר להעביר את הגז הזה? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> עוד פעם, המכס בודק אחוז מסוים ביבוא. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> לא, ברמת ההיתרים, מסלולי הכניסה של החומר הזה לארץ. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> הם אמורים להיות בהיתרים. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> כן, אבל בהיתר רוקחות ובהיתר מזון, נכון? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש עוד מסלולים? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> אין עוד משהו. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> והיבוא האישי, שזה בנפרד עכשיו. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו גם היינו שותפים לעשייה הממשלתית ואנחנו מאוד תומכים בקידום של החוק וגם העסקים תומכים, כי אני עשיתי סיבוב ודיברתי עם בעלי העסקים והם באמת תומכים בזה שזה לא יגיע לנוער. אנחנו כן חושבים שצריך לאסור מכירה קמעונאית שהיא לא לצורך של אפייה, זאת אומרת כל מכירה של הגז כגז לצרכן הסופי היא לא צריכה לקרות, רק אם זה משמש לצורכי אפייה. אני ביקרתי בחנויות למוצרי אפייה ודיברתי עם בעלי עסקים והם מוכנים לקחת על עצמם את ההגבלה של השעות וההגבלה של הגיל ואין להם בעיה עם זה וגם הם מוכנים להסיר את זה מחנויות האינטרנט שלהם. לזה יש הסכמה והם ממש מברכים על ההצעה הזאת. יחד עם זאת הניסיון ליצור רשימה מוגבלת של עסקים שהיום אנחנו יודעים להגיד חלקית מי העסקים שמשתמשים בזה לצרכים אחרים, כמו תעשיית השבבים, היום פתאום גילינו, מישהו אמר שאולי אקווריומים, בחו"ל התחילו לנסות להשתמש בזה כמקור אנרגיה כמו דלק, זאת אומרת זה עדיין מתפתח ולכן אנחנו חושבים שחוק שנקבע עכשיו והוא יהיה לעוד הרבה שנים, הוא לא צריך להיות עם רשימת עסקים סגורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז, קיבלנו את ההערה הזאת. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> זו בעיקר העמדה שלנו, ויש כל מיני דברים בנוסח. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> לעניין הגבלות על יבוא, כי נשמעו פה הערות בנוגע לצמצם אותו, לצמצם יבוא לשימוש אישי. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> לגבי היבוא, משרד הכלכלה מוביל תהליך של מה שטוב לאירופה טוב לישראל ולהקל על יבוא, להקל על בירוקרטיה עודפת. כבר היום יש שם בירוקרטיה של אישור ממשרד הבריאות, בין אם זה לרוקחות ובין אם זה לייצור מזון, כשאנחנו באים לדון על שינוי לגבי איך נעשה את זה נדון לכל דבר לגופו, לראות שזה משהו שהוא סביר, שאין שם בירוקרטיה עודפת. אני לא יודעת כרגע להגיד על זה, כי לא דיברנו על משהו מאוד מעשי לגבי הדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש התאמה של תקנים בין אירופה לישראל בהקשר הזה של יבוא? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו לא יודעים שיש איסור יבוא במדינות אחרות של החומר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלתם האם אימצנו איזה תקנה מאירופה בהקשר של גז קצפות. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אני לא יודעת, אולי יודעים ברוקחות או ב – << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. << אורח >> ליאורה חיים: << אורח >> אני פסיכותרפיסטית, אני מטפלת בבני נוער, קצת לדבר על האדוות של מה קורה אחרי השימוש הזה ולמה הילדים מגיעים למקום הזה. צריך להבין, זה לא במסיבות של כיתה י"ב, זה היום מתחיל במסיבות של כיתה ז' ו-ח'. אני מסתובבת במסיבות האלה. אני חייבת להגיד לכם שאני לפעמים לוקחת את הרכב ואני לוקחת את בעלי שיבוא איתי כי אני מפחדת להגיע לכל המקומות שהם מסתובבים שם, איזה שהוא נ"צ ואיזה שהוא מקום שמאוד מאוד קשה להגיע למקומות האלה ולתפוס את זה. זה שאנחנו נגביל את המכירה של הסם הזה בלילה, הם מתארגנים על זה, הם כל כך משוכללים ומתוחכמים. זה כמו ממתקים, הם הולכים עם הגז הזה ופשוט יש שם סחף נוראי, אם אתה לא משתמש אז אתה סחי ואם אתה סחי אז אתה לא בחבורה ואם אתה לא בחבורה אז אין לך חברים. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> זה היבט אחד. << אורח >> ליאורה חיים: << אורח >> נכון, יש לזה המון משמעויות וצריך להבין שילדים שרוצים להיות היום שייכים ולהיות בתוך החבורות ולהיות מקובלים, הם עושים את הדברים האלה מתוך סחף. אף פעם זה לא בא בפני עצמו, הם לא שותים אחר כך פטל, הם שותים אחר כך או לפני אלכוהול ומעשנים סמים וזה מגביר את הפעולה של הסם הזה וזה מסוכן והם עושים את זה לאורך הרבה זמן. להורים אין מושג, הם גם לא מדמיינים, הם לא יכולים לדעת שהילדים שלהם עשו את הסמים האלה. כשהם מגיעים אליי לטיפול זה אחרי שהם היו אחרי פגיעה מינית, אחרי שהם היו בעבריינות, אחרי שהם מעשנים סמים ונושרים מבית הספר, אחרי הרבה הרבה בעיות נלוות. אז כשמדברים על הקצפת, אני אומרת לא להכניס את הסם הזה בכלל, שיעשו קצפת בדרך אחרת, זה ממש מסוכן. וזה לא הדבר היחיד, ברגע שנאסור את זה יהיה גז אחר, ימצאו שטות אחרת שתעשה להם איזה שהוא אפקט של סטלה. אנחנו צריכים להבין שצריך לעשות פה עבודה גם על החינוך, גם על הדרכת הורים, להורים אין מושג, זה שובר משפחות, זה הורס ילדים, זה גורם לכל כך הרבה בעיות שצריך לקחת את הדברים בצורה קצת יותר רחבה ולהבין שזה רק העשן שיש לנו מלמעלה. ילדים שהולכים לשימוש בדבר הזה יש להם צורך רגשי שלא מקבל מענה וצריך לקחת את הדבר הזה ולתת לזה מענה ביחד עם איסור הגבלה ואכיפה ממש ממש רצינית על כל הנושא הזה. זה יפגוש את הילדים של כולנו, זה מזעזע להגיד, כיתות ז' זה ילדים, תינוקות, זה פשוט ילדים קטנים שמתלהבים, אני יכולה להבין אותם. הרשת מהדהדת את זה, יש שם עבריינים שמהדהדים את זה, צריך ממש לקחת את הדברים האלה בצורה הרבה יותר רחבה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך, יש פה נציגים? << אורח >> רחל לוי: << אורח >> אנחנו ביקשנו שיתווסף סעיף שיאפשר סמכויות כניסה והפרדה של הגז וכלי הקיבול שלו במידה שהם נמצאים וזה התווסף לנוסח שאנחנו עובדים עליו אז הכול בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על איזה דברים ביקשת? << אורח >> רחל לוי: << אורח >> ביקשנו אז שייכנס סעיף שיקנה סמכויות של תפיסה והשמדה של הגז ואני רואה שזה מופיע בסעיף 5. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. משרד הרווחה. << אורח >> ענת שגב: << אורח >> מבחינת משרד הרווחה אנחנו בהחלט רואים את התופעה הזו כתופעה מדאיגה, אנחנו תומכים במגבלות בהצעת החוק, שותפים לפעמים גם לשולחנות העגולים, אבל אנחנו פחות בנושא הסברה והמניעה אלא יותר בתחום הטיפול. אין לנו עדיין נתונים של היקף התופעה מבחינת מטופלים במשרד הרווחה ביחידות לטיפול בהתמכרויות בעיקר של נוער, אבל גם צעירים. זה בגדול. ביחידות אנחנו עושים את הטיפול הפסיכוסוציאלי שכולל טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, מיצוי זכויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו רוצים למנוע מכם להגיע לטיפול. << אורח >> ענת שגב: << אורח >> נכון, אנחנו שותפים בהחלט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המשרד להגנת הסביבה רלוונטי בעניין פה? יש פה נציגים? << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> הייתה התייחסות של נציגות המשטרה לעניין האחסנה של המכלים והריקון והשינוע שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לך מה לומר בהקשר הזה? אנחנו רוצים לדעת אם יש לכם התייחסות לגבי הנושא של שינוע, הובלה ואחסנה של החומר הזה, או בכלל אם יש לכם משהו להגיד על הצעת החוק הזו. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> בעיקרון גז קצפות הוא חומר מסוכן לפי חוק החומרים המסוכנים, הוא טעון היתר רעלים. חידשתי? << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו לא יודעים שהוא שם, זה משהו חדש? הוא לא מוגדר כחומר מסוכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם הוא הוגדר כחומר רעיל. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני אסביר. גז קצפות הוא חומר מסוכן לפי חוק החומרים המסוכנים, הוא טעון היתר רעלים בכמות העולה על 500 קילו היום. אנחנו עומדים בפני רפורמה, כבר העברנו תיקונים לחוק החומרים המסוכנים ואחרי הרפורמה הוא יהיה טעון היתר רעלים בכמות העולה על עשרה טון. אני רק אסביר שהיתרי רעלים אמורים להסדיר באופן פרטני את העיסוק ברעלים לפי כמות או היקפי עיסוק שיש בהם סיכון לבריאות הציבור והסביבה, בהיקפים גדולים, ולכן העיסוק בין 500 קילו לעשרה טון יוסיף להיות טעון היתר רעלים עד שאנחנו נפטור אותו בתקנות בהתאם לתוכניות העבודה שלנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם הוא חומר מסוכן איך הוא מותר להימכר בפיצוציות? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> מדובר בכמויות קטנות, אנחנו לא נותנים היתרי רעלים. המשרד להגנת הסביבה לא מסדיר מכירה או עיסוק בכמויות מאוד מאוד קטנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מדברת על חומר מסוכן לפי חוק החומרים המסוכנים, אבל לא על חוק המאבק - - - << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא חומר מסכן אלא חומר מסוכן. זה החידוד וזה מה שגרם פה לשולחן קצת להתבלבל. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> בנוסף השמדה של פסולת חומרים מסוכנים ובכלל זה גז קצפות שמיועד לסילוק, צריכה להיות מסולקת בהתאם לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), ובעצם היא צריכה להיות מועברת או לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב או באישור מנהל ליעד טיפול אחר כשיעד הטיפול צריך להתאים לסילוק של אותו החומר. אז גם את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון, גם בהצעת החוק וגם בתקציבים ייעודיים לדבר הזה, לפי התפיסה או מה שזה לא יהיה של החומרים. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> אדוני, אמרו לנו חד משמעית שאסור לנו לשחרר את הגז באוויר הפתוח כי זה פוגע בשכבת האוזון, לכן אנחנו מאוד מוגבלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז, אנחנו כאן כדי לשמוע. לגבי אחסנה? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אחסנה, שוב, בכמויות הגדולות אנחנו מסדירים באמצעות היתר רעלים, מעל 500 קילו, מבדיקה שלנו יש מעל 80 עוסקים שמחזיקים היתרי רעלים לעיסוק בגז קצפות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה ידרוש מהמשטרה אם היא תצטרך לאחסן לפני שהיא משמידה? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> המשטרה, אני לא יודעת אם זה נחשב פעילות מסחרית או לא. אפשר לדבר על זה בינינו לראות איך בדיוק, אבל אנחנו יכולים לסייע ולהנחות ביחס לאופן האחסנה הנכון. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כרגע אנחנו שומרים על הגז שנתפס אצלנו בתחנות המשטרה כי אין לנו מקום לאחסן את זה ואני חושב שזה די בניגוד לחוק הקיים כרגע עם היתר הרעלים הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה החומר היחיד מהסוג הזה, סוג של גז, שאתם תופסים ושומרים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> לא, התפיסות האלה זה תפיסות של מכלים שנתפסים ומובאים כמו כל מוצג אחר לתחנה ונשמרים במחסנים של המוצגים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מאוחסן בצורה מוסדרת. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> לגמרי לא. גם הנושא של ההשמדה של זה, מרגע שהחליטו ש - - - << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אדוני היושב ראש, למה מותר להכניס את זה למקרר אם משתמשים בזה לעוגות? אני לא מבינה איך דנים על זה שאין תקציב, איך הגענו לאין תקציב? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> מרגע שקיבלנו את המכתב מהמשרד להגנת הסביבה שאנחנו לא יכולים להשמיד את זה לבד זה התחיל להצטבר אצלנו והניסיון שלנו למצוא מקומות שיכולים להשמיד את זה, אני הגעתי לסך הכול שלוש חברות בכל הארץ שמסוגלות מבחינה חוקית ומבחינה טכנית להשמיד את זה. אפילו עשיתי ניסוי בחברה אחת, באקוסול, זו חברה לאיכות הסביבה, ושם ראינו איך הם עושים את זה. הם צריכים להכניס את זה לאיזה שהוא מכשיר שמעלה את הגז לתנור של 1,200 מעלות ואחרי זה הם מערבבים את זה עם איזה שהוא חומר כימי ורק אחרי זה הם משחררים את זה, כשזה כבר חסר נזק סביבתי. רק מילה אחרונה, הנושא הזה הוא הון תועפות. על כל מכל כזה להשמיד הם רוצים בממוצע 350 שקל, תכפיל את זה בכמויות שראית כאן ותבין כמה כסף זה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> המכל של 8 גרם? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> המכלים שבין קילו לעשרה קילו ממוצע של 350 שקל. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> היושב ראש, אתם פשוט לא מודעים לנתונים מהשטח. אני יכולה בבקשה את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני אתן לך כבר. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> כי אני באה מהשטח. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> זו המשמעות התקציבית רק של ההשמדה של הסיפור הזה, אני לא מדבר על השינוע, אני לא מדבר על האחסון ואני לא מדבר על מע"מ, זה היה לפני מע"מ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא תצליחו לייאש אותי. קודם כל אני אבקש מהגנת הסביבה להעביר למשטרה ולנהל שיח לגבי אופן האחסנה של החומר כדי שהמשטרה תדע איך מאחסנים כזה חומר ומה הכללים וההוראות שזה דורש ממנה. כמובן גם לגבי השמדה אתם צריכים לדעת, לקחת את זה בחשבון ולהביא לנו את אומדן התקציב בהקשר של זה. האפקט של דיון ציבורי, אילן, זה חלק ממה שקורה פה עכשיו, אנחנו שומעים את הנתונים, לומדים, מבינים מה המשקלים שעומדים פה. אני אומר, למרות כל זאת, למרות הדרישות והקושי, יש רצון פה לקדם את החקיקה בעניין של ההגבלה ונמצא את הדרך איך עושים את זה בצורה הכי טובה. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> אני מדבר על ההיבטים הלא פליליים, לידי שרה תדבר על ההיבטים הפליליים. קודם כל מחובתי להזכיר גם את ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה שאומרת שהליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, המשפטים, הבריאות, החינוך והביטחון הלאומי. עבודת המטה שנעשתה בשביל להכין את החוק, גם מההיבט של מכס, גם מההיבט של הגנת הסביבה, גם מההיבט של משטרת ישראל וגם בריאות, באמת היה פה שילוב כוחות בהובלה של משרד הבריאות ועל כך באמת תודה רבה לרוני ולכל הצוות על העבודה המאומצת הבין-ממשלתית שנעשתה בנושא. אני רק אגיד שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה לפי החלטת ועדת השרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יואב, זו הקדמה ארוכה מדי בשבילי. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> מצטער, אני רק אגיד שיש לנו כמה הערות והפרטים בנוסח, עדיין אין להם עליהם הסכמה, עדיין צריך עבודה וליבון אחרי שאנחנו שומעים כאן את הגורמים המקצועיים. ברשותכם אני אגיד כמה הערות קצרות. אחת, לגבי ההגבלות, ההגבלות דומות להגבלות לגבי מכירת מוצרי עישון, יש חוק להגבלת השיווק של מוצרי עישון, חוק איסור פרסומת והגבלת שיווק של מוצרי טבק ועישון, אבל עדיין יש כמה הגבלות שבהצעת החוק בנוסח הנוכחי הן יותר מזה, למשל הגבלה לגבי השעות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה יותר באלכוהול מאשר העישון. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> נכון, יש הגבלות שדומות לאלכוהול, יש הגבלות שדומות לעישון. הגבלה, מה שאנחנו מצאנו בחקיקה זה מ-23:00, פה בנוסח זה מ-19:00, צריך לבדוק למה יש צורך בזה. הדבר היותר מהותי זה ההגבלה של המקום של המכירה. מכירה באינטרנט, ברור שזה עונה לצורך גם לפי החובה של המידתיות לפי חוק-יסוד: חופש העיסוק, אבל הגבלה שלא יימכר בכל מקום, עד כמה שאנחנו לוקחים את כל ההגבלות ביחד, השאלה אם יש צורך בכל ההגבלות בשביל להשיג את תכלית החוק. ברגע שיש הגבלה של גיל של מעל גיל 18, ברגע שיש הגבלה של נפח המכל, שהוא מפחית באופן משמעותי את הסיכון, של 250 מיליליטר, ברגע שיש הגבלת שעות מסוימת, מ-19:00, מ-23:00, על זה אפשר לדון, אבל יש הגבלה של שעות והשאלה היא האם יש צורך גם שההגבלה תהיה דווקא למקום שמוכר מוצרי אפייה לשימוש לגיטימי, מי שתרצה גז בשביל להכין קצפת או לשימוש עתידי שיהיה, היא לא תוכל ללכת לסופר ולקנות אותו. השאלה אם יש בזה צורך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם הסופר מוכר מוצרי אפייה. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> נכון, אני אומר שבהגבלה בחוק עכשיו מה שכתוב זה רק למקום לממכר קמעונאי של מוצרי אפייה שיותר ממחצית ממלאי סוגי המוצרים המיועדים למכירה בו הם מוצרי אפייה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> נכון, זה כרגע הנוסח המוצע. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> ההסתייגות שלנו היא שבינתיים לא שוכנענו שיש מקום להגבלה הזאת, אפשר לתקן את ההגבלות האחרות שכן קיימות בחוקים דומים ואז לראות, אם זה לא מספיק אז אפשר לשוב ולחוקק הגבלות נוספות. לגבי החזקה, בחוק המאבק בתופעת השכרות יש איסור על החזקה, אבל זה מצומצם בזמן, במקום ובזמן שיש כוונה לשתות באופן שמסכן את בריאות הציבור, השאלה אם פה להגביל איסור על החזקה, זה בעייתי ומבחינה פלילית שרה תרחיב אחרי זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אם מגבילים את זה לשעות או לזמן או למקום שמתכוונים לצרוך את זה, אז זה בסדר מבחינתכם? << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> זה בסדר, כמובן. לגבי סמכויות אכיפה, הנוסח לגבי סמכויות האכיפה הועבר רק לאחרונה, עדיין לא ביצענו עבודה מקצועית לגבי התוספת הזאת, אני לא אעיר עכשיו לגבי זה, יש עוד צורך ללבן את זה. זה מבחינתי בינתיים הדברים המרכזיים, כמובן שיש הערות לנוסח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כשנרד לסעיפים אנחנו נתייחס לכל מה שאמרת כרגע, וגם תינתן לך רשות הדיבור. << אורח >> שרה רובק: << אורח >> אני רק אוסיף בהיבטים הפליליים. כמו שיואב אמר, צריך להשלים את השיח על ההסדרה המוצעת בהיבטים השונים וגם בהיבט של העבירות הפליליות. יש הערות להצעת החוק שהעברנו שטרם הושלם הליבון שלהם ויש גם שינויים שהוכנסו ברגע האחרון לטיוטת הנוסח ועדיין לא נעשה לגביהם שיח איתנו, זה משהו שצריך להשלים. אני אגיד כמה הערות קונקרטיות. ההסדרה כמו שהיא מוצעת בהצעת החוק מבוססת בעיקר על עבירות פליליות. אין טעם ולא נכון לקבוע עבירות פליליות שאין כוונה לאכוף, בעיקר כשמדובר בהצעת חוק שכאמור מבוססת רובה ככולה על עבירות פליליות. חשוב להבין כנקודת מוצא לדיון, והשאלה כבר עלתה מהמשטרה בתחילת הדיון, האם יש כוונה למשטרה או לגורם אחר לאכוף בפועל את העבירות שנוגעות למכירה ויבוא של גז הקצפות. לגבי הצורך בעבירות פליליות, צריך את התייחסות המשטרה לגבי הצורך באיסור, בעיקר על החזקה. גם על מכירה, למרות שעל זה כבר היה איזה שהוא שיח. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> אולי החזקה במודל שכרגע הוצע, בשעות מסוימות ובמקומות מסוימים. << אורח >> שרה רובק: << אורח >> כרגע ההחזקה המוצעת היא באופן רחב. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> אבל הייתה פה עוד הצעה שעכשיו העליתם, איסור החזקה בדומה לחוק המאבק בתופעת השכרות. << אורח >> שרה רובק: << אורח >> לגבי אופן ההסדרה של איסור היבוא, בגלל הגדרת המטרה שיש כרגע בעבירה בהצעת החוק זה איסור שלא מנוסח באופן שמתאים לעבירת רגולציה ויהיה קשה לאכוף אותו. בהקשר הזה אני מצטרפת לאמירה של המכס לעניין השימוש העתידי, שאי אפשר לדעת בשלב היבוא מהי מטרת המכירה והאם יש כוונה לעמוד בהוראות החוק ולכן יש גם בעיה לקבוע על כך איסור פלילי. צריך לדון באיסור שייקבע ליבוא יחד עם משרד הכלכלה ויחד עם המשרד להגנת הסביבה, גם בהמשך להערות שהם העירו כאן. צריך להסדיר גם את היחס לצו היבוא החופשי בהקשר הזה. לגבי איסור ההחזקה, על פניו לא ברור מה ההצדקה לקבוע איסור החזקה שיהיה על כל אדם, מדובר באיסור רחב ובעיקר צריך לזכור שהשימוש בחומר הוא מותר, גם לפי הצעת החוק, אז צריך לבסס את ההצדקה לאיסור כזה. לגבי האיסור על ייצור, מכירה, יבוא ויצוא של כלי העזר, של הנוקרים ומכלי ההעברה. ההגדרה כרגע היא מאוד רחבה ולא מספיק ברורה וחד משמעית, צריך ללבן מול גורמי המקצוע גם האם אין חפצים שהם כן לגיטימיים שעלולים להיכנס תחת ההגדרה הזאת וצריך למקד את זה אם רוצים שזו תהיה עבירה פלילית. לגבי איסור המכירה לקטין, הענישה צריכה להיות מותאמת לענישה שקיימת בחקיקת רגולציה דומה, בטח ככל שהוחלט לא להכניס את החומר לפקודת הסמים אלא להסדיר את השימוש המותר בו ברגולציה. אני אתן דוגמה, בחוק העונשין האיסור על מכירת אלכוהול לקטינים, העונש בצדו הוא שישה חודשי מאסר. והערה אחרונה, זה כן התחלנו שיח, אבל אני חושבת שצריך להשלים אותו, שיש חפיפה בין החוק לבין הסדרים אחרים שקובעים איסורים על יבוא ומכירה, כמו פקודת הרוקחים וחוק המזון, וצריך להשלים את עבודת המטה בהיבט הזה של להבין את היחס בין החוקים השונים וגם בחוק החומרים המסוכנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, כל מה שנאמר פה עכשיו צריך לבוא לפה יותר מגובש אחרי שיח בין המשרדים ולכן אני אבקש לקראת הדיון הבא, שחשבתי שהוא יהיה ביום רביעי, הוא כבר לא יהיה ביום רביעי כי אני מבין שיש עוד הרבה מאוד עבודה שצריך לעשות, המשך שיח בין המשרדים. תודה רבה לך על זה. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> אני גם רוצה להוסיף. המכס דיברו, הם דיברו, אני רוצה את רשות הדיבור הבסיסית, מותר לי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני אחליט. המכס, מה ביקשתם להשלים לגבי היבוא? << אורח >> עידן צפני: << אורח >> עלתה הסוגיה של היבוא האישי ושמנו לב שבסעיף 6(ב) רשום כך, לא ייבא אדם גז דו-חנקן חמצני אלא לשם מכירה למשתמשים שהמכירה להם מותרת בהתאם לחוק זה. זאת אומרת אין באמת מענה ליבוא האישי וכל אדם שירצה לייבא לצורכו האישי את אותו גז קצפות יוכל לעשות את זה. זה דבר שצריך לתת לו מענה, אין בחוק משהו שאוסר את זה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> מבחינת משרד הכלכלה, אולי משרדים אחרים, יש מקום לאסור יבוא אישי? זו שאלה לגורמי המקצוע, לכלל החדר, האם יש מקום להוסיף הגבלה או איסור על יבוא לצריכה אישית? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> צריך לדון על זה, לא דיברנו על זה. << אורח >> אסיל סעדי: << אורח >> כמו שכולם סביב השולחן הזה רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת גם המשרד שלנו תומך ורוצה לקדם את ההצעה הזאת, אבל, כמו שאמרו חבריי מהמשטרה ומהרשות הלאומית ומשרד המשפטים, אי אפשר לקדם הצעת חוק בלי כלי אכיפה ופיקוח. משרד הבריאות לא נמצא במקומות האלה שיש איסור לשווק את הגז שם, איך משרד הבריאות יפקח שהגז הזה יימכר בין השעות 8:00 עד 18:00 או 19:00, מי יפקח? מי יעשה את העבודה הזאת? כרגע בחוק מי שאחראי זה משרד הבריאות, אבל למשרד הבריאות אין את הכלים האלה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> לכן מה ההצעה? להסמיך את פקחי משרד הבריאות לאכוף את השיווק? לבדוק? לעשות ביקורות? למנות פקחים? << אורח >> אסיל סעדי: << אורח >> בשירות המזון אני לא יודעת אם זה אפשרי בכלל. << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> אנחנו היינו מצפים שכמו שבאלכוהול וכמו בשאר החוקים הדומים נכנס פה או המשטרה שעד עכשיו עסקה בזה או הרשויות, צריך למצוא את הגורם שכבר במסגרת הפעילות השוטפת שלו נמצא שם ויכול לבצע את זה בנוסף על פעילות שהוא עושה בין כה. אין לנו את הכלים, אנחנו לא נמצאים שם, לעשות את זה. זה מחד. מצד שני אנחנו מאוד תומכים ומעוניינים בחקיקה. אני רוצה להגיד משהו לגבי היבוא. היום חלק נכבד מהיבוא הוא של מזון ואנחנו עושים בחודשים האחרונים עבודה מאוד יסודית בנושא יחד עם כל משרדי הממשלה. באמת יש שיתוף פעולה נהדר עם כל המשרדים, ואני לא אחזור על מה שאמרו, גם בנושא אכיפה על יבואנים, כלומר הידוק החגורה, ועקיבות ובדיקות מחסנים וכו' וכו'. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> כל הדברים האלה הם תקנות מכוח היבוא והיצוא? << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> כל הדברים האלה אלה דברים שהם תחת החקיקה הקיימת, אבל החוק הזה מאוד חשוב לנו כי הוא מגדיר ליבואן על מה הוא יכול להביא את המוצרים ואיפה הוא יכול לשווק אותם וכיום הוא יכול, הוא צריך כמובן בשום שכל, צריך להיות לוגיקה, אבל בגדול יש חור בהגבלה. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> מה זאת אומרת חור? << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> זאת אומרת שיבואן שמביא לדוגמה ארבעה וחצי קילו של גז ומוכר את זה לפיצוצייה, הוא מספר הרבה סיפורים למה הוא יכול ולמה מותר לו ולמה לא אסור לו וצריך לסגור את הפינה הזאת בצורה הרמטית ופשוט לא לאפשר את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם תוכלו לקחת על עצמכם את החובה ליידע את המכס לצורך העניין למי הוא מתכוון - - - << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> אין לנו את המידע למי, אנחנו בודקים את היבואנים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כל מסגרת היבואן הנאות וכל הדברים שאתם דורשים ממנו אי אפשר לדרוש ממנו גם - - - << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> קודם כל הוא לא חייב להיות יבואן נאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא משנה, אתם מחייבים את היבואנים בכל מיני הצהרות ותצהירים ומקורות ושימושים, תעודות וכו', תבקשו גם כן - - - << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> צריך להבין שגז קצפות 942 או ניטרוס אוקסיד, איך שלא תקרא לו, הוא מזון רגיל, הוא משוחרר תחת הצהרה ואנחנו רואים אותו רק כשאנחנו בודקים את היבואן ברמת המחסן אחת ל- ואנחנו לא שם. אם יש לנו מידע על יבואן מסוים שאנחנו מקבלים מהמשטרה, וזה מה שקורה גם היום, אנחנו מקבלים מידע מהמשטרה או מאיכות הסביבה או מרישוי עסקים, אז אנחנו בודקים את היבואן ואז אנחנו מבקשים את המידע ומקבלים אותו ויכולים לפעול על פיו. זה לא מזון רגיש, גם לא יעזור אם תעביר אותו למזון רגיש, וזה גם נוגד את כל העקרונות שלנו של - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, הבנו. << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> לשאלתך קודם על חקיקה שאימצנו, אימצנו את ה-FIA, Food Improvement Agents לאחרונה, תיקון 10, ניטרוס אוקסיד הוא חלק מתוספי מזון. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> אבל יש מסלול מקביל לאותו יבוא, שזה מסלול דרך אגף הרוקחות ושם זה אותו חומר, הייעודים שלו שונים, התמהיל שלו גם בצריכה הסופית הוא שונה, אבל פה יש מנגנון אחר של היתר, של עקיבה, אולי אפילו יש אצבה לכל בלון שמיובא ובאגף המזון המסלול הוא לא מסלול שצריך לקבל אישור מראש על היבוא, אלא הוא מסלול הצהרתי. << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> מזון רגיל, כן. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> יש אפשרות אולי לשנות את המנגנון, להפוך את היבוא ליבוא בהיתר ולא ליבוא בהצהרה ואז גם היכולת של המשרד לפקח על כמויות המזון, כי אדם יצטרך להצהיר פחות או יותר כמה מזון הוא הולך לייבוא, אולי היא כן תגדל בהתאמה? << אורח >> שירלי דראי-לאטס: << אורח >> שוב, misuse של מזון יכול להיות כל מוצר, זו דוגמה אחת מני רבים. << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> אני לא חושב שיש הרבה מזונות שאפשר לצרוך אותם כסם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוחות הזמנים מחייבים אותנו לסיים כבר ואני רוצה לשמוע גם את הודיה, אז נמשיך את הדיון הזה או את השיח או מאחורי הקלעים או בישיבה הבאה כשאנחנו נתכנס פה. הודיה, רשות הדיבור שלך. << אורח >> הודיה פרץ באלק: << אורח >> תודה רבה. שלום, הודיה, יחצ"נית של הנובה וניצולה. אני שמחה קודם כל שהדיון הזה מתקיים. כבליינית זה סיוט, אני אקריא מה שכתבתי. חברי וחברות הוועדה, אדוני יושב הראש, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. כבליינית במסיבות אני רואה מקרוב עד כמה תופעת גז הקצפות הפכה נפוצה ומסוכנת והיא רק סימפטום, היא סימפטום למצוקה עמוקה של בני נוער המשתמשים, הם לא עבריינים, הם ילדים במצוקה. ילדים שעברו טראומה, שכול, אובדן, חברים שלהם שנרצחו ב-7 באוקטובר ואחרים שהתאבדו. הם לא מחפשים להתמסטל, הם מחפשים להפסיק להרגיש. אני שואלת אתכם כמה הם באמת מקבלים מענה מותאם, כמה טופלו דרך קציני מבחן, כמה חזרו למעגל הפשע, כמה נעצרו, כמה נעצרו למעצרים של ימים, כמה מהם הגיעו לכלא אופק? איפה הנתונים האלה? איך אפשר לטפל בלי לדעת? במקום להציע טיפול מותאם אנחנו דוחפים ילדים למסגרות כפייתיות, אבל טיפול בכפייה לא פותר את הבעיה, הוא לא שיקום, הוא לא מניעה, הוא לא חיבוק, וכשאין מענה אמיתי הילדים נכנסים למעגל הפשע והמדינה משלמת את המחיר. עלויות של מעצר בית, משפט, כליאה, נזק עתידי לחברה, לפוטנציאל שלהם כאזרחים ובעיקר אובדן של נשמות צעירות שהמערכת פשוט ויתרה עליהם, זאת לא רק שאלה מוסרית, זו גם שאלה כלכלית, ביטחונית וחברתית. כמה עולה למדינה לא לטפל נכון וכמה היה עולה פשוט לטפל כמו שצריך? האם הגיע הזמן לעצור את זה? לא עוד כפייה, לא עוד הדיפה, לא עוד רשלנות, לא עוד מעצרי שווא, הגיע הזמן לעצור את זה. ילדים במצוקה צריכים ליווי, לא סטיגמה, טיפול מותאם, לא נידוי. אני מבקשת, תראו לנו נתונים, תעשו חשבון נפש ותתחילו לבנות מערכת שבאמת שומרת על הנוער שלה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. לקראת הישיבה הבאה, אנחנו נפרסם מתי היא תתקיים, האירוע עדיין בוסרי מבחינת זה שישנן הרבה שאלות פתוחות ואין הרבה הצעות לפתרונות, כן הייתי מבקש שיהיה שיח בין המשרדים, בעיקר ביטחון לאומי, משפטים ובריאות, כמובן כל השאר. כל מי שכאן התייחס ואמר את הדברים שלו אנחנו לא מתעלמים, אבל בעיקר ראיתי שהסוגיות שם כבדות שלא פתורות. תנהלו שיח מאחורי הקלעים לטובת העניין, יחד עם העלאת השאלות והקושיות הלא פשוטות תציעו גם פתרונות כדי שנוכל לבחון אותם. מיכאל, ננסה לגבש את כל השאלות שעלו פה היום לאיזה שהוא מסמך שיופץ בין החברים, נבקש לקבל כמה שיותר מהר התייחסות שלכם יחד עם הצעות ופתרונות ותקציב, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים בשולחן פה וננסה לגייס כמובן את כל מה שיש לנו לטובת העניין הזה כדי להביא בסופו של דבר התקדמות בהצעת החוק. אני מודה לכולם על הישיבה, עד כאן להיום, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:06. << סיום >>