פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת הכלכלה
23/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 701
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 11:15



סדר היום:
 << נושא >> 1. החלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ << נושא >>   
 << נושא >> 2. השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
עופר כסיף
רון כץ
שלי טל מירון
יבגני סובה
סמיר בן סעיד


חברי הכנסת:
אפרת רייטן
קארין אלהרר
יוליה מלינובסקי
שרון ניר
מאיר כהן


מוזמנים: 
	עוזי יצחקי
	–
	הפרויקטור הלאומי של מבצע "חזרה בטוחה"

	אמיר ענבר
	–
	רח״ט לוט״ר ומעברים, מל"ל

	דניאל שוורץ
	–
	רפרנט תחבורה, משרד האוצר

	שמואל זכאי
	–
	מנהל רת"א, רשות התעופה האזרחית

	שרון קדמי
	–
	מנכ"ל רשות שדות התעופה

	מרדכי שמואלי
	–
	מנהל אגף תשתיות, רשות התעופה האזרחית

	נדב חנין
	–
	סמנכ"ל שיווק, אל על

	דוד שפרכר
	–
	עו"ד, מומחה דיני תעופה










ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
איה לינצ'בסקי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. החלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ
2. השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא השבת האזרחים הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" והחלטת הממשלה לאסור על יציאת נוסעים מישראל בטיסות החילוץ. בינתיים החלטה זו השתנתה. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

לא הייתה שום החלטה כזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בהתחלה כן הייתה החלטה ושיניתם אותה. גם הוועדה ביקשה את הדיון ויש גם חברי כנסת יוזמים: שלי טל מירון, עודד פורר, אפרת רייטן, מירב בן ארי, אחמד טיבי. מדובר על חוק יסוד טיבי שתוקן בניגוד לדעתו של המחוקק הראשי. 

קודם כל אני מבקש לברך חבר כנסת חדש שנכנס בעקבות רוטציה ברשימה של חד"ש-תע"ל. חבר כנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לפני שחבר הכנסת סמיר ידבר, בעקבות הסכם רוטציה, חברנו יוסף עטאונה התפטר ובמקומו נכנס ד"ר סמיר בן סעיד, שניהם מהנגב. ד"ר סמיר איש חינוך משגב שלום, יהיה לו מה להגיד בתחום החינוך, אבל גם בשאר התחומים, לרבות נושאים הקשורים בנגב. ברוך הבא. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

היה סיור של הוועדה בבית הספר בשגב שלום ואתה היית, אתה מנהל בית הספר שם?    

 << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לא הייתי המנהל שם, הייתי מנהל מחלקת חינוך לשעבר. נעים להכיר, אני מקווה שנעשה עבודה מדהימה בנגב וגם לסטודנטים שלנו בכל רחבי הארץ. מקווה גם שהמלחמה והמצב הזה יסתיימו ונהיה כולנו בשלום. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

בהצלחה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חבר הכנסת טיבי בבקשה.


 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

לא פלא שכל-כך הרבה  חברי כנסת בקשו ליזום את הדיון הזה, זה בגלל המצוקה. אלפי אזרחים תקועים בחו"ל, חברות תעופה מנסות להתחמק מיישום החוק, החוק של פיצוי על ביטול טיסות. החוק אומר שבמקרה של ביטול טיסה או עיכוב, מגיע פיצוי לנוסע. אנחנו מייצגים את הצרכנים, את הנוסעים, את הציבור וחברות התעופה דואגות לכיס שלהם ולרווח שלהם. אני מבין שהן לא רוצות להפסיד אבל בסבב הקודם של המלחמה אל על הרוויחה מיליארדים. 

מה קורה עכשיו? בהתחלה אמרו 200,000, אחר כך 100,000, 150,000 תקועים בחו"ל. תוך כדי משרד התחבורה אסר על אזרחים לצאת את הארץ - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

לא תוך כדי, מהתחלה.


 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

 - - לכן, כשיוצאות טיסות חילוץ הן יוצאות ריקות והמחיר הכרטיס מוכפל ומושלש. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

סך כל ההכנסות של חברת אל על ב-2024 זה 3.4 מיליארד, רווח נקי זה 545 מיליון, שזה פי 5 מ-2022.

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

והם היו הראשונים לשלוח מכתב לוועדה כדי לתקן את החוק שוב. יש מכתב שהונח על שולחן הוועדה, שהם מבקשים לתקן את החוק אחרי התיקון של פברואר.  החוק הזה צומצם, רק שתי לילות ואין פיצוי כספי, יש כרטיס חלופי בלבד. מה עושות חלק מחברות התעופה?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אגב, איפה הן חברות התעופה? מי הנציגים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש בזום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בדיוק כמו הבנקים, הם מתייחסים אותו דבר לכנסת. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

זה לא קשור, יש הגבלה על כניסה לכנסת. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

מה הם עושים? נניח הזמנת כרטיס טיסה בחברה מסוימת, מתקשרים אליך, אומרים לך שההזמנה שלך מבוטלת, קח זיכוי ותקנה כרטיס חדש עכשיו, שעולה יותר ממה שנתנו לך. לכן זה ישראבלוף והחברות מרוויחות עוד יותר כסף. יש מפלט, המפלט הוא מפלט קרקעי או דרך שארם א-שייך או דרך עקבה או ירדן. יש גם מפלט ימי שהוא פחות בטוח.

לכן, פניתי אליך כבוד היושב-ראש בעבר וביקשתי ממך שלא תביא את התיקון הקודם שצמצם את החוק ופגע בצרכנים. השרה בתיקון הקודם הייתה צריכה לחתום על צו, האם השרה חתמה על הצו? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה עושה בלבול גדול.

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

לכן שאלתי, אין בלבול. השרה לא חתמה על הצו למרות שהיה צמצום של החוק, החוק שלי התעכב, כי השרה לא חתמה על הצו, אלא אם הייעוץ המשפטי יגיד אחרת.

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

תתקדם לימינו אנו.

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

אנחנו צריכים לתת מענה לכל אלה שנמצאים בחו"ל ולהחזיר אותם. יש אנשים חולים, אנשים עם עבודה, קשישים, אנשים שצריכים תרופות.  

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה עושה בלבול גדול. אני אבקש מהייעוץ המשפטי להבהיר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אחדד כמה דברים לגבי התיקון האחרון לחוק שירותי התעופה שאושר בחודש פברואר האחרון. קודם כל, בשורה התחתונה, במצב המשפטי היום אין שינוי במשטר ההטבות שחל לגבי נוסעים כל עוד שרת התחבורה לא הביאה לאישור ועדת הכלכלה צו המשנה את משטר ההטבות. ההוראה היחידה שעדיין קיימת היום בתוקף לעניין מלחמת חרבות ברזל היא הוראה שנוגעת למה שמכונה ביצוע בקירוב של החובה להציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי במקרה של ביטול טיסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צו כזה עוד לא הובא.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הצו עוד לא הובא, אבל ההוראה לעניין ביצוע - - - 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אז על בסיס מה הם פועלים?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

החובה היחידה שכרגע בתוקף, שמשנה את משטר ההטבות לפי החוק, נוגעת כפי שאמרתי לביצוע בקירוב ומחייבת מפעיל טיסה שהפסיק לחלוטין את טיסותיו לישראל ואליה, להציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי לבחירתו מנקודת מוצא שונה וליעד שונה מכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו. כלומר, לקרב את הנוסע לישראל מלרנקה, אתונה, ומשם יוכל לטוס, זה לגבי חברה שלא טסה לישראל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שצו כזה יבוא אלינו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

יכול להיות שצו כזה יגיע לאישור הוועדה, כרגע לא הגיע. הצו שמסמיך את שרת התחבורה, באישור הוועדה, לשנות את משטר ההטבות בכפוף לאותם סייגים שקבענו בחוק עדיין לא הובא לאישור הוועדה. מה שאמרתי בסוף קיים בחוק. זה השינוי היחידי בעניין משטר ההטבות בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

להביא את הנוסע למקום קרוב יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי החברות הרוויחו הרבה כסף, אבל עדיין הן לא אשמות בזה שיש מלחמה והכול בוטל.  כרגע, כל עוד אין צו שהשרה חותמת, ההטבות שמחויבות חברות התעופה קיימות. זה הרבה מאוד כסף, כרגע הם צריכים לממן בתי מלון ועוד כל מיני דברים.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

הם לא עושים את זה בפועל, אין שום דבר כזה.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לדעתי החברות סומכות על זה שהצו ייחתם ויהיה רטרואקטיבי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה יכול להיות ועם כל הכבוד, הן לא אשמות במצב שקרה. נמשיך עם חברי הכנסת, חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל אנחנו רוצים לדעת שכל חברות התעופה הרלוונטיות נמצאות בזום, לפי מה שהבנתי כרגע רק אל על נמצאת. אני מבקשת שתבדקו את זה כי אני מקבלת כאן דיווחים אחרים.

 << קריאה >> עידית חנוכה: << קריאה >>   

  הוזמנו חברות נוספות, לא הגיעו.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אז קודם כל צריכים להבין שהאירוע הזה רלוונטי גם לחברת ארקיע וישראייר. אמנם אל על היא חברת התעופה הלאומית, אבל לא יכול להיות שאין חברות אחרות בזום, האם אפשר לשלוח להם הודעה להצטרף? 

לעצם העניין, כל חברי הכנסת מקבלים מיום שישי הודעות מאנשים שנמצאים במצוקה נוראית. כמובן שיש אנשים שנכנסו לאירוע ועושים כמיטב יכולתם, כולל חברת אל על, אבל יש כמה דברים: אם תפקידנו ככנסת זה לבקר את עבודת הממשלה, ברגע שהמבצע יצא לדרך בין חמישי לשישי, מדוע לא הועמדו ביום שישי בבוקר ספינות, או מטוסים בלרנקה, מקומות עם ריכוזי אוכלוסייה ואפשרו חזרה? נכון שהכול היה בהפתעה, אבל ב-03:00 לפנות בוקר כל מדינת ישראל ידעה שישראל תוקפת באיראן. למה לא עמדו מטוסים כבר בבוקר? הרי הטסתם אותם ללרנקה כדי לחלץ מטוסים שלא יפגעו בהם, למה לא באותו בוקר כבר החזרתם? אני רוצה שתענו לי למה ביום שישי כל היום לא הוחזרו לפה ישראלים?

דבר שני, האירוע שבו ישראלים משלמים על החזרה, יש לי חבר ששילם 3,500 יורו לסירה שתיקח אותו מלרנקה לישראל. עושק של ישראלים, ניצול המצוקה שלהם. אני יודעת שהיה אירוע בין שרת התחבורה למנו ספנות, אני לא נכנסת לוויכוחים האלה, למה לא הועמדו ספינות לטובת חילוץ? דבר שלישי, לא נשקר, יש הרבה חברי כנסת ששלחו אנשים גם לשארם וגם לעמאן - - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

זה גרוע מאוד. לא לקחתי על עצמי אחריות כזו. ברגע שיש אזהרת מסע, למה לשלוח לשם ישראלים?

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לא, כי פה שוויצריה הקטנה. זה קרה. מעברי הגבול היבשתיים עובדים, רוב מי שיוצא הם אזרחים זרים, אני מדברת עם מנהלי המעברים. מאידך, באו גם הרבה ישראלים. מה עם תגבור בתוך המעברים? יותר שעות, התנהלות אחרת כשישראלים יוצאים וגם חוזרים, גם על האזרחים הזרים אנחנו מחויבים להגן, מה עשיתם כדי לתגבר את המעברים היבשתיים? מה עשיתם כדי לדבר עם אותם ישראלים שעוברים דרך המעברים היבשתיים?  אני מניחה שלא כל דבר ניתן לומר כאן, לפחות מבחינת עמאן ושארם, אם יש דברים שמצריכים ועדה סגורה יותר, נשמח לדעת כיצד אפשרו את העניין הזה, כשיודעים שישראלים רבים עוברים דרך טאבה.  

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

השרה דברה על זה בחדשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היה הסדר של אבטחה.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה התפקיד שלנו ואני רוצה לדעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קרוב ל-25,000 איש עברו דרך עקבה. הכול היה מתואם עם הירדנים ולא הייתה בעיה. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אז למה להגיד לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חברת הכנסת רייטן בבקשה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

תודה רבה אדוני היושב-ראש ותודה למי שהגיע לכאן ובזום. אני רוצה לציין בפתח הדברים את התשובות המפורטות שקבלנו למכתבים ששלחנו מבעוד מועד. נשלחו כמה מכתבים מכמה חברי כנסת וחשוב לי לשים את הדברים האלה בתחילת דבריי כי זה היה יוצא דופן שאנחנו שולחים מכתבים ומקבלים תשובות מאוד מפורטות. הדבר הזה הוא אירוע נדיר בכנסת ישראל הנוכחית. לכן חשוב לי דווקא לפתוח בדברי שבח, שכך ראוי, כך מכובד והיה מאוד ענייני לקבל תשובות מאוד מהר בתוך יומיים שלושה. 

אני לא רוצה לדעת בעניינים החשובים של ההכנה ושל הפיצוי, הם עניינים מאוד רציניים וחשובים ואני בטוחה שיהיה לכם מה לומר על זה. הפניות שלנו נשלחו יחד עם נציגים מהחברה האזרחית כמו התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האדם והאזרח ושמיים פתוחים, ארגונים המתייחסים לזכויות ולמצב החוקי והחוקתי במדינת ישראל, גם בזמן מלחמה.   

אומר בפתח הדברים בצורה מאוד ברורה, ברור ששיקולי הביטחון הם השיקולים הרלוונטיים במצב הנוכחי בו אנחנו נמצאים. אין ספק שכולנו רוצים לחיות, לשרוד, להיות בטוחים ושהמדינה תהיה אחראית ותיקח אחריות על מצב מאוד מורכב ומאתגר שאנחנו נמצאים בו. כמובן עוד לפני המלחמה עם איראן, גם במהלך חרבות ברזל, אבל ברור שהמצב הזה הוא חסר תקדים, שהשמיים נסגרו הרמטית מאז המערכה עם איראן.

יחד עם זאת, עלו כאן הרבה שאלות חשובות שלא קבלנו עליהן תשובות, לא תשובות שמספקות את הדעת בקשר לסמכות, למרות שנכתב באחד המכתבים שמדובר על חוק הטיס, סעיף 82 אם אני לא טועה. זה לא עומד. גם השיקול של ביטחון, כולנו מבינים שהשיקול של הביטחון הוא לא שיקול מוחלט מקצה לקצה וצריך לאזן עם זכויות חוקתיות אחרות כמו הזכות של חופש התנועה והזכות לפרטיות וזכות חופש הביטוי. הדברים האלה נידונו בבית המשפט כבר הרבה שנים, לדעתי מאז שנות ה-50 וברור לחלוטין פעם אחר פעם שצריך לאזן. כשפוגעים בזכות חוקתית שקיימת בצורה מפורשת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למרות שהזכות הזו הייתה קיימת עוד קודם לכן, ברור שצריך להיות הולם את ערכיה של מדינת ישראל - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את מדברת על היציאה?

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

כן, היציאה קיימת בצורה מאוד חד ערכית, להבדיל מכניסה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין מטוסים.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

יש מטוסים, למה אין?

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני מדברת קודם כל על המצב הנורמטיבי, עוד לא דיברתי על המצב העובדתי. גם במקרה הזה של המצב העובדתי יש מטוסים, חלקם פרטיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו יש.

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

היו גם לפני זה. יש פרטיים ויש תובלה וכשאנחנו מדברים על מטוסי מטען שנמצאים שעות על הקרקע, גם שם יש צוות שעובד על הקרקע, האם במקרה הזה אתם מחריגים אותם? כשמוציאים את התכולה של מטוסי המטען וכן מסכנים את הצוות לעומת מטוסים אחרים? 

אני לוקחת את זה שלב קדימה, כשלא הבנו בכלל בשבוע האחרון את סדר ההחלטות. איפה החלטת הממשלה הרלוונטית המסמיכה? איפה החוק? איפה האיזונים? איפה כל אותם דברים שעושים סדר נורמטיבי של זכויות של האזרחים במדינת ישראל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה את אומרת? ששדה התעופה יפתח וכולם יצאו כרגיל?

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

זה מה שאמרתי? חבל שלא הקשבת לדברים שלי, זה לא מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את אומרת שיש פגיעה בזכויות יסוד. 

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

אמרתי שהביטחון הוא הדבר החשוב, אמרתי שכאשר נפגעת זכות חוקתית צריך לבדוק את המידתיות, צריך לבדוק האם היו חלופות, צריך לבדוק דברים אחרים. אלה דברים שאני מבקשת לדעת האם נעשו ומאיזה כוח חוק נאסר על אזרחים לצאת ממדינת ישראל? אני מדברת על חוק, לא האם היה מטוס או לא היה מטוס. אם תבדוק, תראה שיצאו מטוסים, כך שאנחנו יודעים שזה לא נכון. 
 
כל התשובות האלה צריכות להיאמר ולהישמע, יכול להיות שמבחינתך מספיק שיש החלטה, שאין לה שום סמכות חוקית וזה מספק אותך, אותי זה לא מספק. אני מצפה ממדינה מתוקנת שתשמור על הזכויות של האזרחים גם בזמן מלחמה. גם בתקופת הקורונה הדבר הזה נדון בצורה חד ערכית ובית המשפט אמר את דברו. לכן עשו שימוש ופתחו את חופש התנועה.

לגבי עניין הקריטריונים של היוצאים, לדעתי רק היום פורסמו הקריטריונים, אני מנסה להבין האם יש ועדת חריגים? אין ועדת חריגים?    

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

לגבי היוצאים אין שום קריטריונים כי הכול פתוח. ממוצאי שבת חברות התעופה פתחו ומכרו כרטיסים, אין שום מניעה ושום בעיה, אתם ניזונים ממידע שגוי. שמי עוזי יצחקי, הפרויקטור הלאומי של "חזרה בטוחה", אני פה כדי לתת את כל המידע ואת כל הנתונים. נמצא אתי גם שרון, מנכ"ל רשות שדות התעופה באנו לפה לשמוע בסבלנות ובאורך רוח.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נשמע לא כל כך בסבלנות אם אתה קוטע את דבריי. אני רק רוצה להגיד לך שעצם זה שיש כל כך הרבה בלבול ויש כל כך הרבה דיס-אינפורמציה, אני לא צריכה לשאול את עצמי למה זה קרה. אולי הפרויקטור צריך לשאול את עצמו למה זה קרה כי עובדה שהגענו עד הלום, כל כך הרבה חברי כנסת ואזרחים מודאגים שלא מבינים. אתה אומר עכשיו משהו, שנפתחו השמיים וכולם יכולים לחזור או לנסוע? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לומר כמה דברים בקצרה, אחד, ברור לי ששדות התעופה העיפו את כל המטוסים, כך זה כשיש שדה תעופה שמאוים בטילים. פזרו אותם באירופה, אני אפילו יודע לאן וזה בסדר גמור. הכעס הוא לא על זה שכשדה תעופה מאוים בטילים אז חברות זרות לא באות כי הן לא מבוטחות והן לא מהאוהבים הגדולים שלנו. 

אני מדבר על החברות הישראליות, אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לכך שאתה מגיע לזירות נפילה ואתה רואה את עם ישראל במיטבו, נותן את נשמתו, אנשים נכנסים לבתים מפיקוד העורף וזה יוצא מהכלל. ברגע שזה קשור להחזיר אנשים במצוקה, מתחיל טירוף של חזירות חסרת תקדים. מדהים איך פתאום כל חברות התעופה, או רובן, משלשלות את מחירי הכרטיסים. כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, החוקים הופכים להיות למשהו בקרון האחורי וכולם עסוקים בלחטוף.

אני רוצה לספר סיפור אישי, אשתי הייתה תקועה בחו"ל עם חלק ממשפחתי, לא העזתי לעשות שום דבר בגלל היותי איש ציבור, התקשרתי למנו ספנות כי אמרו לי שזה אפשרי. מנו ספנות לקחו 690 יורו מכל אדם  על הפלגה של 12 שעות מלימסול. אני מסתכל על חברות ישראליות, שהלקוח הישראלי לא מתווכח אתם על מחירים ומעדיף לנסוע אתם, ברגעים כאלה של משבר, מה גורם לאנשים האלה להפוך להיות לחזירים?

אם הפלגה של חמישה ימים בשגרה, במנו ספנות, כולל הכול, עולה 450 יורו לאדם, תגידו לי למה צריך לנצל את הישראלי שנמצאת בחו"ל ולחלוב אותו ולקחת ממנו 700 יורו על שיט של 12 שעות? תגידו לי למה? הם ספרו שהם שטים ריקים, זה קשקוש, אין שום הצדקה למסע של קניבליזם ולהפוך את הישראלים שנסעו לנופש למשאב שאפשר לרוקן לו את הכיס ולהרוויח. 

אי אפשר לחוקק חוק, אני לא מצפה שנחוקק חוק, אבל אני מצפה שמשרד התחבורה ישלח מכתב חריף ואני מצפה שהשרה תוקיע את האנשים האלה כי בסופו של יום הצרכן הישראלי הוא צרכן טוב והגון והוא גם לא מתווכח, אבל בצרתו הוא הופך להיות מקור לחזירות, כמה שיותר כסף שלוקחים ממנו זה יותר טוב. 

ברוך השם הם הצליחו לחזור, לא ניסיתי להפעיל קשרים ולא שום דבר, אבל היו שם משפחות שלא יכלו לשלם 700 יורו לאדם. היו חבר'ה צעירים בטיול לפני צבא שאספו פרוטה לפרוטה והגיעו לרודוס ליומיים שלושה ומצאו את עצמם תקועים שם. איפה הגנים הישראליים? איפה כל ישראל ערבים זה לזה? 


 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

לפני הכול אני רוצה להזכיר לכולנו שהיום הוא היום 625 למלחמה ויש לנו עדיין 50 חטופים וחטופות בעזה. חשוב מאוד להנכיח את זה בבית הזה, גם ברגע הזה, דווקא עם כל מה שקורה עכשיו יש פה הזדמנות וצריך לתפוס אותה בשתי ידיים ולעשות הכול כדי להחזיר אותם. 

הוצאתי מכתב לוועדה כבר ב-15 ביוני, 48 שעות אחרי שפרצה המלחמה כי כל עם ישראל הבין שיש לנו פה בעיה. אני רוצה לשקף מה הציבור בישראל אומר, כי הם פונים אלינו. יש הרבה חברי כנסת שאני בטוחה שמופצצים בפניות ציבור. יש את הנשוא של היוצאים ויש את הנושא של השבים. מה שאני שומעת שוב ושוב שחוזר על עצמו, אין שיקוף של המידע. אין ודאות, לא מבינים מה קורה, לא מבינים למי לפנות, לא מבינים מה הפרוצדורה, זו הבעיה המרכזית קודם כל.  

אני רוצה לומר מילה טובה, יש לנו קבוצת ווטסאפ של הרבה חברי כנסת שעוזרים בפניות ציבור במלחמה ונמצאת שם היועצת של השרה, ספיר שבאמת עוזרת לנו, היא באמת נותנת תשובות. אגב, היא היחידה שהצלחתי לקבל ממנה תשובות ומגיעה לה מילה טובה. אבל גם שם יש בלבול מוחלט.

אם אנחנו כחברי כנסת שפונים ויש לנו נגישות לדבר עם כל מי שאנחנו רוצים, אם אנחנו בעצמנו מבולבלים, מה יגידו אזרחי ישראל? אני מאוד שמחה שמונה פרויקטור לאומי ואני מאוד שמחה שאתה פה כדי שנוכל לדבר על הדברים ובאמת לפתור אותם. 

הציפייה שלי היא שתהיה כל יום מסיבת עיתונאים שבה השרה או אתה או מי שתבחרו יעמדו מול עם ישראל, יסבירו את המצב ויתנו הנחיות. אני מצפה שיועברו לכל ערוצי התקשורת, גם בטלוויזיה וגם ברשתות, שקף יום יומי שמסביר מה קורה היום. אתם שיניתם תוך כדי תנועה את הנהלים והאזרחים מבולבלים.   

יש לי המון פניות ציבור אבל לצורך העניין בדרך לפה שמעתי אזרחית שנמצאת בווינה. היא התראיינה 20 דקות ב-103, שמעתי את הסיפור שלה. היא קנתה באל על כרטיס ביזנס לפראג וכמובן בוטלה הטיסה חזור. היא נרשמה כדי לחזור לארץ ואין עם מי לדבר. אף אחד לא מודיע לה איפה היא בתור, מתי הצפי, האם בכלל יהיו טיסות מפראג או לא. אף אחד לא אומר לה שהצפי הוא יומיים, שלושה, שבוע, אולי עדיף לך לקדם את עצמך לקפריסין, לאתונה, אין שום מידע, אין מספר טלפון. במספר טלפון שיש לא עונים, מבחינתי זו הבעיה.

צריכה להיות תקשורת. אם יש דברים שאי אפשר להגיד בתקשורת כי הם מהווים סיכון ביטחוני, כמובן שאני לא רוצה שנעשה את זה. אבל התקשורת מול האזרחים חייבת לקרות. הם צריכים ודאות, הם צריכים לדעת. 

פונים אלי מקרים הומניטאריים, חולים עם דיאליזה שחייבים לצאת או להיכנס, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אימהות מניקות, פצועי צה"ל, משפחות שכול, משפחות חטופים, כל כך הרבה מקרים ללא מענה ואין כתובת לפנות אליה, אין עם מי לדבר. אני הכתובת ולי בעצמי אין תשובות. אני מול ספיר חמש פעמים ביום ואחר כך שואלים את עצמנו, הבנת מה היא אמרה, זה ככה או ככה? 

אי אפשר להתנהל ככה. אנחנו צריכים שתתנו לציבור ודאות. הם צריכים להבין מה הצפי ומה קורה. אני מבינה שהנהלים משתנים בטווח של שעות, אתם צריכים מול ערוצי החדשות, באתר שלכם, לשקף את המציאות כמו שהיא. יש אזרחים ישראלים שלא יכולים לעמוד בזה כלכלית. אנחנו נמצא את עצמנו במציאות של אנשים שנזרקים בשדות תעופה זרים, משפחות שלמות כי הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות במלון. הם אומרים לי, אנחנו לא יודעים מה לעשות כי אמרו לנו להיות בהתראת הקפצה של שש שעות, אז כל יום הם מחדשים את המלון ומדובר במחירי עתק. אנשים לא עומדים בזה. תנו לעם ישראל ודאות. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

 קודם כל אני מאוד שמחה שמונה פרויקטור ולעוזי יש ניסיון עשיר ואני מאחלת לך המון בהצלחה. האירוע הוא גם היערכות מראש וגם שקיפות. כמו שאומרים, ברוך השם ידענו על האירוע הזה, ידענו שהוא מגיע, היו הרבה דיונים והשרה אפילו הורתה להוציא את כל המטוסים, החלטה נבונה מאוד. אבל אם ידעת שהדבר הזה מגיע, לא חשבת שיש אנשים שיצטרכו לחזור לארץ? ידענו את זה. זה בסדר לא להודיע להם מראש, זה ברור למה. אבל ברור שצריך להכין תוכנית ברורה וסדורה איך מחזירים לפחות את המקרים ההומניטאריים, את אלה שלא יכולים להישאר בחוץ. שתהיה החלטת ממשלה שתהיה גם על היציאה וגם על הכניסה. עד לפני יומיים אי אפשר היה בכלל לדבר על יציאה מהארץ ואתה אומר שזה פתוח לגמרי. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו זה פתוח, בהתחלה לא.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

הוא אומר שזה ככה כבר יומיים ואנחנו לא הכרנו את זה. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לא הייתה הודעה רשמית.  

 << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כולנו מבינים מסביב לשולחן הזה שיש פה תנאים אחרים. במלחמה לא מתנהגים כמו בזמן אחר. יחד עם זאת, מדינת ישראל, עם הצבא החזק במזרח התיכון, אם לא בעולם, לא יכולה להיערך לאירוע כזה? אני יודעת שחיל הים הציע עזרה והיא אמרה לו לא. שמעתי אותה מתראיינת ואומרת שמנו ספנות עושים בעיות. אז פתאום כן. אמרו שהמל"ל נתן התרעה בדרגה 4 לא להגיע לעמאן ולעקבה. אז פתאום היא מתראיינת ואומרת שהחזרנו 50,000 איש, חצי מהם באו משם, אז כן או לא, תחליטו ותשקפו לציבור. אתה חושב שאנשים רוצים להתלונן? אם יהיה פתרון לא יהיו תלונות. אם תהיינה תלונות לא יהיה להם מקום. פשוט תשקפו ותגידו מה כן ומה לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. חבר הכנסת רון כץ, אחריו יבגני סובה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל אני רוצה לחזק את ידי כוחות הביטחון שעושים עבודה נפלאה. אנחנו נהיה חזקים בעורף וניתן להם לגמור את האויב. אני לא רוצה לדבר על הרע ועל מה שלא, אני רוצה לדבר על הבעיות הנקודתיות שיש כי כולנו מתעסקים עם אין ספור בקשות של ישראלים שתקועים בחו"ל. הרבה מאוד מקרים הומניטאריים של חולים, של אנשים שצריכים להגיע לארץ. 

חייב להיות קריטריון ברור. חייבת להיות כתובת אחת שכולם ידעו לפנות אליה. צריך לתגבר אותה, צריך לתקצב אותה, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת אבל צריך שידעו למי לפנות. סביב השולחן הזה יושבים חברי כנסת מהרבה מאוד מפלגות וגם אנחנו לא יודעים מי הכתובת הרלוונטית. אני אומר לך שכולנו משגעים את אותה ספיר שלא מצליחה להגיע לווטסאפ שלה לענות לנו, היא מאוד נחמדה אבל לא מצליחה באמת לתת מענה כי היא מוצפת. חייבת להיות כתובת אחת.

דברו על ספינות, כמו שהצבא ידע להלאים משאיות וטרקטורים, אפשר להשתמש גם בספינות, לא צריך לגזול את הציבור. אני  מבין שזה ספורט לאומי להיכנס בחברות התעופה אבל צריך לעשות הבדל, חברות התעופה הזרות נטשו את הציבור הישראלי. הן לא קיימות בכלל. בין חברות התעופה הישראליות צריך לעשות סדר, חברת אל על עובדת, היא נותנת מענה ל-60,000 נוסעים, מדברת אתם, עונה להם, אני מתנהלת מולם ואני יודע שהיא עונה להם. ישראייר נעלמה לגמרי והעלתה מחירים בצורה קיצונית. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אל על גם לא חזירים מבחינת הפער.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל על מתפקדת מצוין.

 << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לכן אני רוצה לומר, למרות הדברים, צריך להסתכל גם על הצד הטוב, הם מוצפים, יש להם עשרות נוסעים בחו"ל, עם זאת הם הקימו ועדה מיוחדת לבדוק כל נושא לגופו והם יודעים לקבל פניות גם מהממשלה. עם זאת, הדיון הזה צריך להיגמר בסופו של דבר בזה שיש כתובת אחד, מספר טלפון אחד, מייל שעונים לו, שאנחנו, ועדת כלכלה, נדע לפקח עליו, כי עם כל הכבוד היום, הכול באוויר.

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

גם אי אפשר הכול להפיל על ספיר. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

למה היא צריכה לפתור בעיות נקודתיות? 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ורק מי שמכיר את ספיר יפתרו לו את העניינים?

 << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ספיר היא גברת מאוד נחמדה שמנסה לתת מענה, אבל בסוף, כולנו פונים לאותה גברת שמנסה להיות נחמדה אבל לא מצליחה לענות לכולם. מקרה אחד לסיום, ביום שישי טיפלתי בגברת שאמורה לחזור לטיפול כימו, היא פספסה אחד והייתה צריכה להגיע לשני. לא הצלחנו לקבל מענה, בסוף היא חזרה דרך טאבה, נכנסה לארץ כדי לקבל טיפול. לא יכול להיות שלא תהיה תשובה מתי מחזירים ואין כתובת לפנות אליה. אותה גברת פנתה לוועדת חריגים, נתתי את המספר, שום דבר לא עזר, בסוף, היא הייתה צריכה להסתנן דרך המדינה ששר הפנים פותח את הגבולות, קומבינה אחת גדולה כדי להחזיר אותה. ככה מדינה לא אמורה להתנהג.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מבקש להפריד בין הבלגן שקורה מול משרד התחבורה וחברות התעופה לבין הטייסים ואיגוד הטייסים שעובד מול ועדת הכלכלה. קיבלתי הרבה פניות מטייסים, שמוכנים לעשות כל דבר, לטוס בשבת, לטוס בכל רגע ולכל יעד, אז אני מבקש קודם כל בדיון הזה לחזק את הטייסים הישראלים. הדגשת חברת תעופה, אני מופתע לשמוע את השם שנקבת, אני דווקא חושב שהמנכ"ל של החברה זמין ואני קיבלתי רושם אחר לגמרי. אני מבקש לא לעשות הכללות, אין מנוס מחברות ישראליות כי כל החברות עזבו ברגע. לא צריך לעשות הבדל בין חברה לחברה.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל יש הבדל. אחת ביטלה כרטיסים ולקחה יותר כסף. 

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

למה חברות ישראליות לא באו לדיון הזה?   
 
 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אל על בדיון בזום, אתה יכול לדבר אתם. 

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני מבקש לחזק את הטייסים הישראלים ובשאר הדברים נטפל מול המשרד. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה רבה אדוני היושב-ראש, לא אחזור על הדברים, ברור שכשהמצב לא רגיל, הפתרונות לא צריכים להיות רגילים וכולנו מבינים את הפן הביטחוני של האירוע. הייתי בשיחות גם עם שרון וגם עם עוזי, אנחנו מבינים את המצב. 

יחד עם זאת, אני שואלת שאלות פשוטות, כמה ישראלים יש היום ברחבי העולם שאנחנו יודעים עליהם שהם במצוקה? לא כל מי שנמצא בחו"ל הוא במצוקה. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם להישאר, יש אנשים שמראש נסעו לטווח ארוך, לא כולם במצוקה. שאלתי כמה ישראלים יש היום ברחבי העולם שהם במצוקה.   
 
פניתי ליושב-ראש ולמנהלת הוועדה והעברתי את השאלות מראש, האם משרד החוץ יודע על מספר הישראלים שנמצאים היום בחו"ל והם במצוקה? למשל אנחנו לא יודעים להגיד היום כמה יש תקועים בפראג שחייבים לצאת. בפראג זה קטסטרופה, במקרה אישי שלי התעסקתי עם גיאורגיה, אף אחד לא יודע מה אתם. 

אני חושבת שהאירוע הזה הוא לא רק של משרד התחבורה, אני בכלל לא חושבת שזה אירוע של משרד התחבורה, הם שעיר לעזאזל, הם חייבים לתת את הפתרונות שלהם, אבל הם לא יכולים לנהל את זה. למה שגרירויות נסגרו במשרד החוץ? אין מענה, אין שום דבר. למה משרד החוץ לא פתח בכל מדינה לינק ייחודי שכל אחד נרשם והשגריר באותה ארץ יודע על קיומו, לפחות שידעו שיש מישהו במצוקה. אלה שבמצוקה שירשמו. 

בהתחלה היה רישום דרך המחלקה הקונסולארית של משרד החוץ, יצאה הודעה בארץ ואנשים נרשמו, התברר שזה היה לשווא כי אף אחד לא בודק את זה. עכשיו יש רישום של gov מישהו ניסה לעשות את הרישום הזה? צריך להיות פרופסור למתמטיקה במדעי המדינה יחד עם כדור הרגעה, זה מה שצריך כדי לעשות את הרישום ב-gov. אין אפשרות לעשות קבוצות, כל אחד פרטני, מה עם אנשים שלא יודעים עברית? שלא נגישים לאינטרנט? מה עם אנשים שלא מסתדרים עם הרישום הזה, שהוא קללה. אגב, מ-gov אתה לא יכול לעשות רישום מחו"ל כי המערכת מזהה חדירה עוינת. אלה שאלות למשרד החוץ ועכשיו משרד התחבורה, לדעתי הם לא צריכים להוביל את האירוע.  

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

זה המנדט שהם מובילים, כשאתה פונה למשרד החוץ הם אומרים זה לא אני, זה משרד התחבורה.

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

זה לא המנדט שלהם, זה מישהו החליט שזה המנדט שלהם. אני לא מבינה מי החכם שאמר לכל הישראלים להתרכז בלרנקה ובכל המקומות האלה, הקפיץ מחירים, בלגן מטורף - - - 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

קוראים לה שרת התחבורה.

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

סיכון ביטחוני מטורף וראינו את זה לפני כמה ימים. חברים שלי ששואלים מה לעשות, האם להתקדם לשם? אני אומרת להם בשום פנים ואופן, זה מסוכן וגם שם שום דבר לא עובד. הכול קומבינות, הכול קשרים, מה זה?

שאלה נוספת, לפיקוד העורף יש מטוסים, שלחנו סיוע לכל מדינות העולם כשהיו שם אירועים. איפה המטוסים האלה? למה עכשיו אני צריכה להטיל את הכובד הכלכלי הזה על האזרחים, על חברות התעופה, אם יש לי מטוסים של פיקוד העורף ואני יכולה לעשות את זה יותר זול, יותר מהיר ויותר בטיחותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה לך שיש כל כך הרבה מטוסים?

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

למה שצריך כרגע למקרים הדחופים, לא כולם צריכים לצאת. יש לי סיפור: שלושה זוגות נסעו לבולגריה לבית הבראה, הם יושבים שם ופתאום הם בהיסטריה שהם צריכים לצאת, כלכלית הם בסדר והם לא צריכים, הם יכולים להישאר בבולגריה עוד שבוע, לא קרה כלום. יש מקרים אחרים שאנשים נסעו לכמה ימים והשאירו פה ילדים, זה סיפור אחר. אנשים עם מחלות, איפה משרד הבריאות? חברה שלי תקועה בפראג מ-13 ביוני, הטיסה שהיא הצליחה לתפוס זה ב-1 ביולי. היא עם מחלות קשות, נגמרו לה התרופות, תודה לבית חב"ד שסדרו לה הגעה לבית חולים והרופאים המקומיים נתנו לה מרשם. היא יכולה לדבר עם משהו? עם אף אחד. יש גם את העניין של העלויות, להטיל את זה על חברות התעופה זה דיון אחר ובינתיים אנשים נושאים בהוצאות ויש עוגמת נפש. 

אני מציעה דבר כזה, שקודם כל משרד החוץ, שהוא מתפקד, עונים בחדר מצב, שיתחילו לעשות גם את הרישום במקומות ספציפיים, שכל שגריר ידע מה כמות האוכלוסייה שצריכה עזרה, שתהיה כתובת למי לפנות. גם לא כל הטיסות מפורסמות, זה גם אירוע, אז השגרירות במקום תוכל להודיע לאנשים מה קורה כי אנחנו לא מפרסמים מטעמי בטיחות את לוח הטיסות. כן לגייס את הצבא, את פיקוד העורף ואת הכוחות שיש לנו.

נקודה נוספת, אנשים שטסו עם חברות זרות, אין להם בכלל כתובת, הם כאילו לא קיימים. אבל מה לעשות שמדינת ישראל אפשרה לחברות זרות לטוס, מדינת ישראל לא מאפשרת היום לחברות זרות לחזור, גם לאלה שרוצים. אז אנשים שטסו עם חברות זרות הם בין הכיסאות, אין להם למי לפנות.


 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

עוזי, קודם כל תודה רבה שהגעת לכאן, אני יודע שאתה עסוק ואני מעריך מאוד שאתה כאן. אני מטפל כבר שבוע בפניית ציבור של ירין ויניב, זוג הורים מיועדים שאמורים לטוס לארצות הברית כדי להשתתף בלידה של הילד שלהם. הייתי שם, חוויתי פונדקאות, אני יודע שהרגעים שלפני הלידה מלאים בחוסר ודאות ובמתח. למקרה של ירין ויניב מתווסף ממד נוסף, שאם הם לא יהיו שם הילד שלהם ייוותר לבד. לפונדקאית אין שום קשר, לא הורי ולא ביולוגי לילד, הילד שלהם ייוותר לבד מעבר לים והם לא נמצאים לידו.

אתה אומר לי שהכול פתוח, תסביר לי באמצעות הסיפור של ירין ויניב, איך הם אמורים לטוס לחו"ל? אנחנו מנסים להתקשר לאל על ואין מענה. אנחנו מנסים למסור את העובדה שמדובר במקרה מיוחד שמחייב קדימות ואין מענה. אני לא מצליח להבין מה קורה. התפקיד של המדינה במקרה הזה הוא להבטיח שלמקרים האלה, כמו של הורים בפונדקאות, כמוש ל אנשים שזקוקים לסיוע רפואי בחו"ל, ניתוחים, שמחות ושלא נדע הלוויות. איך המדינה דואגת שאותם אנשים יוכלו לצאת מהארץ? אתה אומר שהכול ברור ופתוח, אז עם מי מדברים? למי מתקשרים?

אני אומר את זה לא ממקום של רק ביקורת אלא מתוך מקום של רצון לסייע. אני חושב שכל חברי האופוזיציה שיושבים סביב השולחן הזה התגייסו בשבוע וחצי האחרון כדי לסייע. אנחנו עובדים לצד הממשלה, בתיאום עם משרדי הממשלה כדי לוודא שהשירות הכי בסיסי, חופש התנועה של אזרחי ישראל יישמר למרות המגבלות הנכונות שהוטלו פה מטעמי ביטחון. כולנו מבינים שאנחנו באירוע של מלחמה.

אני מצטרף לדברים של קארין, של שלי ושל אפרת, אנחנו חייבים שתשקפו את המציאות טוב יותר לאזרחים. אם אתה אומר שהכול פתוח ורק אתה יודע את זה, או שאפשר לטוס לחו"ל ורק אתה יודע איך גורמים לזה לקרות, אז יש קצר בדרך לאזרחים. 

אני באמת מנסה לעזור לעשרות זוגות שפונים אלי, אנשים שצריכים להגיע לחו"ל ללידה של הילדים שלהם ואני לא מצליח כי אני לא יודע מה הנתונים. כשאני שולח הודעות אין תשובה. ברור לי שאתם עושים את העבודה אבל אתם חייבים לשקף את הערוץ הזה ואת הנתונים לציבור כדי שהם יוכלו לקבל החלטות קריטיות לצרכים שלהם.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

שאלה נוספת, מה אתם עושים עם נתינים זרים שרוצים לחזור למדינות המוצא שלהם?      

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

שם המדינות פועלות. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אז אני רוצה לדעת איך זה עובד. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה להתייחס בקצרה, אנחנו ביום העשירי למבצע "עם כלביא" ועדיין לא קרה שום דבר. אופרטור נבחן בשעת חירום, מבחינתי היממה הראשונה היא שעת חירום. כשם שציפינו ממשרד הבריאות בתקופת הקורונה לתת מענה מיידי, כך הציפייה ממשרד התחבורה לתת מענה כאופרטור לשיבה בטוחה של האזרחים. כבר ביום הראשון, היה צריך לתת מענה על בסיס קריטריונים ושקיפות, כך שנוכל לשקף את זה לאזרחים. ברור שיש תעדוף, ברור שיש כאן חברות שמשיבות, אבל לפחות אחוז מסוים מתוך הטיסות היה צריך להיות מוקצה לאנשים שמוגדרים לפי קריטריונים כקבוצה נזקקת. זה לא קרה, כולנו נדרשנו לזה, האופרציה הזו לא הוקמה, אנחנו כבר ביום העשירי ושום דבר לא קרה. 

לא רק שלא קרה, קרה בדיליי, אחרי שבוע, הוקמה ועדת חריגים ויממה אחרי זה היא בוטלה. אין פה ניהול, אפשר להוציא הרבה סלוגנים, להגיד שיבה בטוחה, להגיד מבצעים, אבל בפועל  בסוף יש רק עלייה במחירי טיסות בלתי סבירה בעליל, בטח לא לאזרח הממוצע, אם מבקשים מבן אדם 1,500-1,000 דולר כדי לשוב מאירופה זה לא סביר בעליל. 

אני אומרת בכאב רב, אין פה ניהול וזו הציפייה בסוף. לא יכול להיות שאל מול הצלחה פנומנלית של הדרג הצבאי, שמצליח לעשות פה מבצע בלתי יאומן, הדרג האזרחי מחוויר. בעניין הזה אני אומרת למשרד התחבורה, מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, מבחינתי צריך לשקף את הקריטריונים, אנחנו לא רואים נקודת יציאה, צריך להגיד בסוף כמה מהטיסה מוקצה לאנשים שהם נזקקים ונצרכים וברגע שמשקפים אתה אופרציה הזו הרבה יותר קל לתווך את זה לציבור אל מול הרבה פניות שאנחנו מקבלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מנכ"ל רשות שדות התעופה, אם תוכל להתייחס גם לטענה שבמעברים אין מספיק כוח אדם. 

 << אורח >> שרון קדמי: << אורח >>   

קודם כל אני מתנצל שאני נאלץ לצאת קודם כי אני חייב לחזור לשדה ועוזי אחר כך ייתן את כל תמונת המקרו. רשות שדות התעופה, רשות תעופה אזרחית זה שמואל שיתייחס לחוק 82 לטיס, את צודקת גברתי חברת הכנסת, אבל אשאיר את זה לו לענות. לגבי המעברים התשובה קלה, מעבר טאבה פתוח 24/7. אתמול הייתי שם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא פתוח אבל הטענה היא שאין מספיק כוח אדם. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

זה לא מדויק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אומר מה הטענה.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אין אזהרת מסע?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אתייחס לכול. הייתי אתמול במעבר טאבה, הוא פתוח, יש תנועה ערה פנימה והחוצה. יש תגבור של כוח אדם, רשות האוכלוסין תגברה את כוח האדם, האבטחה תוגברה, זה זורם, אין שום בעיה, יש אוטובוסים שלוקחים את כל מי שמגיע ממצרים לישראל לארבעה יעדים במרכז הארץ, לנתב"ג. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

זו המלצה שלכם? אתם ממליצים לישראלים להגיע דרך טאבה?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אני לא ממליץ לאף אחד לעשות משהו.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל בסוף שואלים אותנו האם זה בטוח והאם זה מה שהמדינה ממליצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אי אפשר שהמל"ל מצד אחד יוציא הודעת אזהרת מסע והרבה שיכלו לחזור דרך טאבה או שארם לא חזרו בגלל אזהרת המסע, מצד שני, כשדברתי עם משרד התחבורה יש סיכום עם ירדן, הכול פתוח. הרבה חזרו גם דרך עקבה. אי אפשר לבלבל את הציבור. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אתה צודק ויש לזה תשובה. המל"ל הוציא הבהרה לאזהרת המסע שלו. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

מתי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא ראיתי שום הבהרה.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

הבהרה שאומרת שבמעבר בין שדה התעופה למעבר הגבול הוא מרדד את האזהרה. האזהרה מתייחסת לתיירות.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

והיא עדיין קיימת? הוא מרדד את האזהרה אבל עדיין יש אזהרה?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

הוא מרדד את האזהרה לשטח בין נמל התעופה לגבול.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

למה זה לא פורסם? איפה זה פורסם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרבה שיכלו לחזור לא חזרו בגלל זה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

הערה ראשונה, תעשו סדר בפרסומים. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אבל זו לא אחריות של שרון, זו אחריות של מי שהוציא את האזהרה.    
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה משנה אחריות של מי? המל"ל לא פה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז אפשר ללמוד שהמעבר פתוח 24/7 ואזהרת המסע רודדה?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

זה לגבי מעבר טאבה. אגב, יש טיסות שנוחתות משדה תעופה עציון, מה שהיה בעבר בח"א 10, נמצא 20-30 דקות מהגבול, יש טיסות שנוחתות כל היום במצרים. בצד השני בירדן, שדה התעופה עקבה נמצא כשבעה ק"מ מהגבול, כעשר דקות נסיעה. יש טיסות שמהיום הראשון נוחתות שם ומאות ואלפי ישראלים מגיעים לשם. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אז תעשו מסיבת עיתונאים, תגידו את זה לציבור. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

השרה עשתה כבר ארבע מסיבות עיתונאים. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

ראיון זה לא מסיבת עיתונאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בנושא של המל"ל ישנה סתירה מובהקת ואף אחד לא יודע את זה. הרבה מאלה שיכולים לחזור דרך עקבה לא חוזרים כי יש אזהרה של המל"ל. לא יכול להיות דבר כזה. זה דבר שאתם צריכים לתקן אותו. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

בעקבה המעבר פתוח עד 23:00 בלילה.

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

לא נכון, עד 22:00, אתמול היינו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להשאיר אותו פתוח עד 23:00 כי הייתה טיסה. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אני שמח שמסבירים לי מה עשיתי אתמול לפנות בוקר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מראים לי עכשיו שאין שום רידוד של המל"ל, אני מאוד מצטער. שום דבר. אני לא יודע על מה אתם מדברים. לא יכול להיות שהמל"ל יגיד לא לנסוע דרך עקבה ואתם אומרים שהדברים מוסדרים וחלק חזרו וחלק לא. הרבה מהבעיות היו נפתרות אם היו יכולים לנסוע דרך עקבה. זו אותה מדינה ואותה אחריות לא מעניין אותי אם זה מל"ל או לא מל"ל. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

יש פה נציג מל"ל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היה צריך להיות. אין נציג. יש פרויקטור. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

זו הערה נכונה. אני מקבל את זה.

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אין תיאום בין הגופים בדברים האלה?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש תיאום, שרון יסביר, תקבלו את כל המידע ותראו שיש תיאום מלא בין כל גורמי הממשלה. בעניין הזה אני לוקח עלי לבדוק את זה. 

 << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>   

אם אתה יכול לבדוק את זה עכשיו כדי שתהיה לנו תשובה, תודה. 

 << אורח >> שרון קדמי: << אורח >>   

לגבי מה שהיה אתמול זה פשוט לא נכון. הייתי על הטלפון עד כשהאוטובוס עבר. המעבר פתוח עד 23:00 בהגדרה. אנחנו משאירים אותו פתוח גם מעבר. לא השארנו ולא נשאיר ולו נוסע אחד בצד השני של הגבול. קבלנו תגבור מהצבא ואם יהיה צורך המעבר הזה יהיה פתוח 24 שעות. אם מישהו אומר אחרת, או שהוא לא יודע, או שהוא עושה משהו אחר. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מעבר עקבה פתוח בשבת?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

פתוח 24/7, מעבר עקבה פתוח גם בשבת. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

למה עקבה כן פתוח בשבת אבל נהר הירדן בבית שאן לא פתוח בשבת ורק עד 16:30?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

חבר הכנסת טיבי, זה בהתאם לביקושים, אם יהיה צורך אנחנו נרחיב גם את הפעילות במעבר נהר הירדן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תחסכו כסף עכשיו.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אני לא מדבר בכלל על כסף, אין שאלה של כסף, אנחנו לא חוסכים.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

המעבר הזה היה פתוח לפני שנה וחצי, שנתיים גם בשבת. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

קווין עלייא סגור לפרקים, יש מעט תנועה, אנחנו לא נתקלים בביקושים בנהר הירדן. אם היו ביקושים בנהר הירדן היינו פותחים אותו.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

כמה פעמים פניתי אליך בקשר לזה? 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

עכשיו? בזמן המלחמה?

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

באופן כללי. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

נדבר כשהאירוע הזה יסתיים, אשמח לסייע לך. לגבי האירוע הזה, לא נותיר בן אדם אחד בצד השני של הגבול. נקודה. גם אם נצטרך לעבוד 24/7. 
 
 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אם יגיעו אנשים דרך נהר הירדן בשבת, האם תפתחו להם? מנמל תעופה בעמאן דרך בית שאן, מעבר נהר הירדן. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אנחנו לא מכירים דרישה כזו, אם תהיה דרישה כזו, נטפל בה.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מוזר. אני חבר כנסת ערבי ואני מוצף בדרישות כאלה של אנשים שנאלצים לחזור דרך ירדן ורוצים לעבור דרך נהר הירדן.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

לאדוני יש לו את הטלפון שלי, הייתה פעם שלא עניתי? 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

פתחתי ואמרתי הערכה על העבודה שלך. יש לי בעיה עם העובדה שנהר הירדן סגור כבר שנתיים בשבת כש-95% מהעוברים בנהר הירדן הם ערבים.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

ברגע שיסתיים האירוע שאנחנו נמצאים בו אנחנו נטפל בזה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

וחיילים? קבלתי בקשות מחיילים שקבלו צו 8 והמטוס שלהם הוסט לירדן והם פנו אלינו בבקשה שיעזרו להם.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

מערכת הביטחון דואגת לחיילים. אני יודע שמערכת הביטחון מביאה לארץ חיילים שמגויסים בצווי 8 בטיסות צבאיות. אני לא מכיר חיילים שהיו עם צו 8 ונחתו בירדן. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

יש לנו שם ופרטים אם תרצה שנעביר.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

נשמח לפתור כל בעיה שיש. 

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

מעבר טאבה פתוח 24/7, גם בשבת. עקבה עד שעה 23:00 - - - 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אם יידרש יהיה 24/7. אנחנו רואים את הטיסות, אנחנו מחוברים לשדות התעופה גם בעקבה, גם בטאבה, טיסות שמתעכבות אנחנו מתגברים, שלשום נשארנו עד 03:00 לפנות בוקר וגם ביום לפניו, לא יישארו אנשים בצד השני של הגבול.  

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

מה לגבי אזהרת המסע?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

עוזי מטפל בזה.

 << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

70% מהיוצאים מהארץ והחוזרים לירדן יוצאים דרך מעבר נהר הירדן ליד בית שאן, זה במצב הרגיל. אבל שדה התעופה בעקבה קטן מאוד, רוב החוזרים לארץ חוזרים דרך רבת עמון, שם שדה התעופה הגדול, כך שרובם חוזרים דרך מעבר נהר הירדן. למה המעבר עובד כל יום עד 16:30, שישי עד 14:00 ובשבת לא עובד בכלל, זו בעיה גדולה. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אני אומר שוב מה שאמרתי לחבר הכנסת טיבי, אנחנו לא מזהים כרגע צורך, אם יהיה צורך נשמח לטפל בו. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

זו שאלה שחוזרת על עצמה, אני מקשיבה לשיח וגם נמצאת בקבוצה עם ספיר - - - 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אני לא מכיר את הקבוצה הזאת למרות שאני מוצף בפניות. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

יש פה עניין שבעיני אקוטי וכל הזמן עולה, העניין שבו אנחנו מלקטים אנשים שפונים אלינו ונהייתה נורמה שזה בסדר שרק מי שמכיר אותנו ורק מי שמכיר את ספיר אנחנו יכולים לעזור לו. זה דבר שאסור שיהיה בשיח בכנסת ישראל. אנחנו משרתים רוחבית ובשוויוניות את כולם. לא ייתכן שניתן את המענה רק למי שיש את הטלפון שלי או שלך. אין לי את הטלפון שלך ולכן לא פניתי אליך באופן ישיר, אבל זה גם לא נוח. כמו כולם קיבלתי עשרות ומאות פניות אישיות וחשבתי שאני יכולה לעזור לאחד, שניים, אבל זה לא הגיוני רק כי הם מכירים אותי. צריך לעשות פה משהו שוויוני לכל אזרחי ישראל. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אתן לעוזי להתייחס לזה כמתכלל. לגבי הטיסות, צריך להבין, אנחנו במדינה שכרגע חוטפת עשרות טק"קים ביום, זה מצב מטורלל, לא סביר. באוקראינה יש מלחמה שלוש שנים, המטוס היחיד שטס שם באוויר זה כטב"מ. העובדה שמדינת ישראל, רשות התעופה האזרחית, אנחנו, משרד התחבורה, השארנו את השמיים פתוחים, לא היה לזה אח ורע מאז מלחמת העולם השנייה. העובדה שאנשים לוקחים את זה כמובן מאליו שטסים וחוזרים, זה לא סביר.  מה שנר לרגלנו ואמרה את זה חברת הכנסת רייטן, הוא קודם כל הביטחון של הנוסעים. אני לא אקח על אחריותי שייפגע ולו נוסע אחד, גם אם יישאר בארץ וגם אם הוא יישאר בחו"ל. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

גם אנחנו.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

כל האירוע זה ניהול סיכונים וחקר ביצועים. אנחנו מנסים לראות איך מרדדים לחלוטין את הסיכון. יחד עם רשות התעופה האזרחית, יחד עם רשות שדות התעופה, יחד עם מערכת הביטחון ועם תמונת המודיעין, כדי שנוכל לאפשר להביא לארץ את הנוסעים. 

צריך להבין דבר ראשון שיש הבדל בין תנועת נוסע נכנס לנוסע יוצא. נוסע שנכנס, אני יכול להכניס אותו לארץ בין רבע שעה ל-35 דקות. זה גם מה שהתחלנו לעשות, בפעם הראשונה שמטוס נחת על הקרקע, הגיע לשרוול,  תוך עשר דקות עד חצי שעה הנוסע היה בחוץ. אני יודע לפנות את הטרמינל. 

נוסע יוצא זה תהליך הרבה יותר ארוך, לוקח בין שעה וחצי לשעתיים. אני לא יכול להרשות לעצמי להגיע למצב שהטרמינל עם מאות ואלפי אנשים תחת החרגה של פיקוד העורף במקרה שיש נוהל מטח. אנחנו לא ניקח סיכון, לכן אנחנו מרדדים גם את מספר הטיסות שנכנסות וכרגע אנחנו על 24 טיסות ביום, פועלים אך ורק בשעות היום, שתי טיסות בשעה. 

היציאות שהתחילו היום, 50 נוסעים במטוס, אני יודע שזה קשה אבל זה המקסימום שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו ברמת הסיכון. תזכרו שפיקוד העורף נתן 30 איש בחדר והוא החריג, אנחנו העלינו ל-50, כשהבעיה הכי גדולה שלי היא בנקודה הקריטית שמטוס מנתק משרוול ומסיע אחורה. ברגע ש-50 איש יושבים בצינור ברזל מוקף ב-10 טון דס"ל, לא צריך טק"ק, מספיק רסיס ויש 200 גופות. אני לא אקח את האחריות, בגלל זה זה רק 50 ורק בטיסות יוצאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל מה שקשור לביטחון זה ברור. גם חברת הכנסת רייטן לא אמרה משהו אחר. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

כתבתם לי שעשיתם בדיקה עם החוקרים שלכם ועם אנשי המקצוע לגבי הסיכון באוויר ואמרתם שהסיכון למטוס באוויר הוא מזערי ועומד בסטנדרט הבטיחות התעופתי.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

אני מדבר על הקרקע.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אני יודעת, לכן כשהצגת את הדברים ואמרת שאין לזה אח ורע הכול נכון אבל לא אישרתם להעלות מטוס לאוויר לנכנסים כי בדקתם את רמת הסיכון של הפגיעה במטוס אוויר ואמרתם שזה סיכון מזערי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל עדיין זה סיכון קיים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

הכול סיכון, גם כשאנחנו יושבים פה זה סיכון וגם כשאנשים יושבים ברכבת ישראל זה סיכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא אותו דבר.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ברכבת ישראל יושבים עכשיו מאות אנשים ברכבת, גם בתוך צינור. 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

את צודקת, באוויר הסיכון יותר נמוך, הבעיה שלי היא על הקרקע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תשכחי ששדה התעופה מטווח.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

גם הנמלים במדינת ישראל מטווחים, למה מוציאים את האוניות הגדולות עם מאות אנשים? אני מנסה להבין את ההבדלים.

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

היושב-ראש אמר דבר נכון, בבנק המטרות של הצד האדום, נמל התעופה בן גוריון עומד בין הראשונים. אין חלום יותר רטוב לצד האדום מאשר להפיל מטוס כחול לבן משנות ה-70. זה הישג תודעתי שאני לא רוצה להגיד יותר גדול ממה והסיכון הכי גדול שלנו הוא על הקרקע. אנחנו מכירים את הלחצים, אני אשמח לתת את הטלפון שלי, מי שרוצה יקבל, ננסה לעזור לכל מי שצריך, אבל מה שעומד כנר לרגלינו זה הבטיחות. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

סליחה שאני מקשה, כמה נחיתות היו בשעה כשהיה עכשיו פתוח? שתיים, שלוש טיסות? נניח  היו על הקרקע במהלך שעה שלוש טיסות, היו עשר דקות, לפחות רק הירידה של הנוסעים, אני טועה? 

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

לצערי כן. תבנית הפעולה היא כזו ששני מטוסים נכנסים בשעה. כל חצי שעה מטוס. הוא מגיע, עושה סבב ויוצא מכאן. לפני שעה היה נוהל מטח, ארבעה מטוסים היו באוויר, הדלק לא אין סופי, היו ארבעה מטחים. המטוסים הגיעו למצב שהדלק התחיל להיות צר, צריך להתחיל לחשוב מתי אני מוריד אותם. ברגע שאני עם ארבעה מטוסים שהצטברו על הקרקע אני ברמת סיכון יותר גדולה ואני לא יכול לפזר אותם.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

לא דברתי על מצב ספציפי של מטח באוויר, יש נחיתות פעמיים בשעה, כמה זמן מטוס עומד על הקרקע?

 << דובר_המשך >> שרון קדמי: << דובר_המשך >>   

שעה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

לקחתם אחריות להחזיר חזרה, השמיים לא סגורים, לקחתם את הסמכות - אפשר להתווכח על זה אם זו סמכות או לא אבל נשים את זה בצד – אמרתם, אנחנו מאפשרים ולוקחים את הסיכון שיכנסו לכאן, יש סיכון מזערי באוויר ויש סיכון על הקרקע ואנחנו יודעים לנהל את זה. שניים שלושה מטוסים כאלה בשעה. פתחתם את זה ואתם מחליטים עבור האדם שרוצה לצאת מהמדינה, לקחתם את זכות הבחירה שלו. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

חברת הכנסת רייטן, את נכנסת לעניינים שהם לגמרי לא בסמכות שלי ולא שלך. יש פה סמכויות ביטחוניות, בטיחותיות, יש עניין של חיי אדם. עם כל הכבוד את יושבת ומדברת כאילו את חצי רמטכ"ל. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

סליחה אדוני? עכשיו אני מבינה למה בחרו בך להיות הפרויקטור, כדי לצעוק על חברי כנסת?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא לצעוק, כדי לבוא ולהסביר ואם תתנו לי להסביר - - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

סליחה, גם התפרצת לדבריי, גם משתמש בטון מאוד לא הולם, אני לא מבינה את האירוע הזה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אנחנו שומעים במשך שעה הכפשות ואנחנו שומעים על חוסר מידע ואני מבקש להציג ואחרי שאני אציג, אם יהיו לכם שאלות או הבהרות. אתם תקשיבו. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

זה קור הרוח של הפרויקטור? מה זה? 

 << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מה פשר ההתלהמות הזאת? זה לא בסדר. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא בסדר מבחינתכם, תנו לי לדבר קודם. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

מה קרה? אני מבינה שנלחצת מהסיפור הזה?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא נלחצתי, אני לא נלחץ, יש לי הרבה ניסיון.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז למה אתה צועק? על מי אתה מנסה להתנשא כאן?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני מבקש, אנחנו פה נכנסים לעניינים שהם תעופתיים, בטיחותיים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אתה מבקש? למה אין לך תשובות? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש לי תשובות לכול.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

   אז למה אתה מדבר בצורה כזאת? בחוסר כבוד. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש לי תשובות לכול, גם לחוסר האינפורמציה שאת מפזרת - - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

חוסר אינפורמציה? אני שואלת שאלות, שרון עונה בצורה מאוד יפה ואתה מתנהג בצורה מאוד בריונית. למה אדוני? נגעתי בעצב רגיש?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

בכלל לא. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז למה אתה צועק ככה? אני מדברת בצורה מכובדת, שואלת שאלות ענייניות ואתה מתנהג בצורה שהיא חסרת תקדים. מישהו שהוא במינוי של השרה, אני לא מבינה את האירוע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את מגזימה.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

במה אני מגזימה? בלשאול שאלות ענייניות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את  משתלטת על הדיון מהתחלה. מספיק עם זה. גם אתה עוזי - - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

האירוע הזה באמת מאוד לא נעים.

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

בואו נקשיב לאנשי המקצוע, יש פה דברים שאנחנו לא מבינים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתתי לחברי הכנסת לדבר, יש אנשים שדברו על בעיה ספציפית, לא הפרעתי לכם, מספיק. אני מבקש, דבר ראשון אל תשתלטי על הדיון. דבר שני, אתה לא יכול להתייחס לחברי כנסת בצורה הזאת.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני מתנצל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חברי הכנסת סיימו לדבר או שמתעקשים עוד לדבר? אני רוצה לעבור לשמוע את החברות ואת אנשי המקצוע.

 << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

יש לי שאלה, דובר עד כה על נושא החוזרים ואני רוצה לדבר על היוצאים. אחד זה הנושא של ספורטאים, יש נבחרות או בודדים שצריכים לצאת. אני יודע שיש לפחות שני טורנירים שצריכים לצאת אליהם וגם יש כאלה שעדיין תקועים בחו"ל, ביניהם גם קטינים. זה דבר שאני רוצה לדעת מה נעשה לגביו, בעיקר לגבי הקטינים. 

דבר שני, יש אזרחים שצריכים לצאת לטיפולים רפואיים, יש מחנה של אטופיק דרמטיטיס, ילדים שאמורים לצאת לקבל טיפול במחנה מיוחד, אני רוצה לדעת גם מה קורה עם זה. אני מבין שמי שעומדת בראש העמותה של חולי האטופיק דרמטיטיס אמורה גם לדבר, אבל בכל זאת אני מעלה את הסוגיה. משהו גנרי, אז בכלל לגבי האנשים שאמורים לצאת ואחר כך לחזור לטיפולים רפואיים. תודה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לשמוע את המל"ל, אמיר ענבר נמצא בזום? מצד אחד אתם מעבירים הודעה בעייתית לגבי אלה שצריכים לחזור דרך שארם, מצד שני יש הסדרים עם המדינות שאנשים כן יכולים לחזור. אבל אנשים שכן יכולים דרך טאבה או עקבה לחזור לא חוזרים בגלל ההודעה שלכם. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

יש אזהרה או אין אזהרה?

 << אורח >> אמיר ענבר: << אורח >>   

אזהרת מסע קיימת גם במצרים וגם בירדן. אזהרת מסע זה לא דבר של מה בכך, זה נסגר עם גופי המודיעין והאזהרות בעינן עומדות. לגבי ירדן וכרגע רק לגבי ירדן, אני לא רוצה להיכנס לדיון, השתכנענו שאם אזרח נוחת ישירות בעקבה ומשם נוסע ישירות למעבר רבין, העסק אפשרי, הסיכון מופחת וניתן לעשות את זה, לכן העסק הזה רץ. שמנו את זה באתר של המל"ל. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

למה לא פרסמתם את זה? פרסמתם את האזהרה אבל אל פרסמתם את ההפך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה שתוציאו הודעה לציבור שלגבי מעבר עקבה אין בעיה. כדי שאנשים יוכלו לחזור דרך עקבה. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אם תרצה, נוכל להוציא את זה כהודעה רשמית. 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

יש רגישויות, אנחנו לא רוצים להוציא את זה. אפשר לראות את זה באתר.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל בגלל האזהרה ישראלים לא מגיעים לשם. אתם צריכים להחליט אם אתם עוזרים לישראלים או לא. 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

אני יודע שהמטוסים מלאים. הציבור עושה את זה לבד. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

הוא לא עושה את זה לבד. אני מטפל בפניות ציבור של אנשים שלא מוכנים להגיע לשם עם ילדים. 

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

מה זה הציבור עושה את זה לבד? איפה אתם? הציבור משלם לבד, הציבור עושה הכול לבד. אם זה מותר, תסבירו את זה, האחריות על המדינה במקרים האלה. 

 << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>   

מה המשמעות של ההחלטה אם היא סודית ואף אחד לא יודע עליה? 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

כשאני אומר מותר, זה אומר שחברות מסחריות בוחרות בנתיב הזה ומוכרות כרטיסים.

 << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>   

האם יש סכנה ביטחונית לעבור משם? 

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

אתה יכול להגיד בפה מלא לישראלים שמדינת ישראל נכשלה. אם אפשר להגיד, אז נגיד לאנשים. אתה אומר שזו האחריות של האנשים, אז לא, זו אחריות של המדינה. זה ההבדל. 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

לא להתעצבן, אני מנסה להסביר. אני מבין את הלחץ אבל אני לא יכול להגיד שאין איומים בירדן לכן אי אפשר למחוק את מה שהיה עד עכשיו ולהגיד שבגלל שככה אפשר, זה לא קיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מבקשים ממך להגיד שאין איומים מירדן. מבקשים ממך להגיד שהמעבר דרך עקבה, לאור הסדרים שהמדינה עשתה עם ממשלת ירדן, בטוח כרגע. אנשים ידעו שהם יכולים לחזור. לא הבנתי מה הבעיה, מכל דבר אתם עושים סיפור במדינה הזאת. לעבור דרך עקבה יותר בטוח מאשר לנחות בישראל עם איומי הטילים בישראל. אתם צריכים להגיד לציבור שנמצא בחו"ל שהם יכולים לעשות את זה, אנשים לא רוצים, אני צריך להתווכח אתם שזה פתוח. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

חברי הכנסת יכולים לפרסם את זה. 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

עד עכשיו מופיעה אזהרת המסע.

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

אם יש אזהרת מסע אז איך 40,000 איש עברו דרך עקבה? כי זו אחריות שלהם, אבל השרה אמרה: אנחנו הבאנו אותם. 

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

באזהרות המסע מצוין שאפשר לעבור דרך עקבה. זה מופיע באזהרה. 

 << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>   

אז מה משמעות אזהרת המסע?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

התשובה היא לא. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

מכיוון שיש לנו קבוצה של חברי כנסת מאוד פעילה מאז המלחמה, בתוך הקבוצה היה חשש להגיד לישראלים לחזור דרך עקבה. אני מודה שאמרתי שיחזרו דרך עקבה ואז אמרו שיש אזהרת מסע. עכשיו אתה, נציג המל"ל, אומר בצורה מאוד ברורה שאין בעיה לישראלים לחזור דרך עקבה. מה שאנחנו מבקשים הוא שתגיד בצורה ברורה. ישראלים שרוצים לחזור הביתה, צעירים בלי בעיות הומניטאריות, לא מחלות, סתם נסעו לנופש ורוצים לחזור הביתה, שיקנו כרטיס לעקבה ויחזרו ברגל הביתה. אתה צריך להגיד את זה כי אנחנו נזהרים.

 << דובר_המשך >> אמיר ענבר: << דובר_המשך >>   

בימים הראשונים זה לא היה ניתן, זה רק מהימים האחרונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

25,000 איש חזרו דרך עקבה. על מה אתה מדבר? אתה חי פה? עוזי, תטפל בזה. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו יכולים להגיד לאנשים לחזור דרך ערבה? 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

שלחתי ליושב-ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה את הפרסום, אני מתחייב שעוד היום נבהיר ונחדד את הנקודה. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

זה לא נאמר, אבל לגבי כל מי ששנמצא בחו"ל ורוצה לחזור, המדינה צריכה לחייב את חברות התעופה שהוציאו אותם לחו"ל, להחזיר אותם. אותה חברה שהוציאה, להחזיר.  

 << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

ארקיע הציעה להם כסף והם צריכים לקנות כרטיס חדש במחיר יותר גבוה. זה לא יכול להיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נגיע לוויכוח הזה היום לאור מה שאני קורה. אנחנו נמצאים עוד בהתחלה הדיון, של החזרה והיציאה. איך ממנים או לא ממנים, לא נגיע לדיון הזה היום. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אני אסיים, אתן דוגמה, מסתבר שלדיון הזה יש רייטיניג, יש צופים ואני מקבל שתי פניות תוך כדי. אחת מאלעד, אני פונה אליך בשם 150 קשישים, תינוקות והורים שתקועים בבורגס, עם אישה הרה בחודש שמיני וילד במצב מסוכן. מישהו אחר אומר לי על ששה בני משפחה שתקועים בגיאורגיה,  כל חבר כנסת מקבל עשרות פניות כאלה, צריך למצוא פתרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, לגבי היציאה לחו"ל, חופש הפרט זה טיעון יפה, אבל לא רלוונטי כרגע כי יש מלחמה ולכן יש תכלית ראויה גם להגבלה כזאת ולא ניכנס לזה כרגע. מאז שכתבת את המכתבים, הבעיות התחילו להיפתר ואת יודעת את זה. עשו מתווה ותכך יתייחסו לזה. 

דבר שני, אחת הבעיות המרכזיות היא שיש מקומות שאי אפשר לטוס מהם לא ללרנקה, לא לקפריסין ולא לעקבה, כמו למשל גיאורגיה שאין משם טיסות כמעט למקומות האלה. צריך להביא משם טיסה ישראלית שתביא אנשים. לא יתכן להגיד לכולם לטוס ללרנקה, אין טיסות ללרנקה, איך ייסעו?

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

כמה ישראלים יש בגיאורגיה?

 << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

אף אחד לא יודע. לא יודעים למפות כמה ישראלים יש בכל מקום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש, מה זה משנה כמה? לא כולם יכולים להגיע ללרנקה. בעיה נוספת היא שהחברות הישראליות קודם כל דואגות בצדק לאלה שטסו אתם, או דרך טיסות שכר שלהם אבל יש אנשים שטסו בחברות זרות והם עומדים בתור אחרונים, זה גם דבר שאתם צריכים לפתור אותו. צריך לומר לחברות הישראליות להביא גם כאלה שלא טסו אתם בהלוך.  

דבר נוסף, אתם אומרים לכולם לנסוע ללרנקה, אין בתי מלון בלרנקה. אין להם איפה להיות ולישון, צריך להתייחס גם לעניין הזה. 

לגבי המחירים, יש היום חוק שיכול לפתור את הבעיה ואני אדרוש משר הכלכלה להכריז. עשינו חוק שאומר מה קורה בתקופת מלחמה, אם הוא יכריז על הטיסות באופן כזה, אז נוכל לקבוע את המחירים ולדאוג שהם לא יעלו. זה חוק שחוקקנו בתקופת המלחמה ובדיוק רלוונטי לעניין הזה.

דבר נוסף, בנושא של ההכרזה, לפי החוק היום, חברות התעופה צריכות לממן את כל הדברים האלה, לא המדינה. עדיין שרת התחבורה לא הביאה לאישור הוועדה שום צו ואני אומר לך שהמדינה גם צריכה לתקצב משהו, לא יכול להיות שהכול יהיה על חשבון האזרחים או על חשבון החברות. אחרי שתחזירו את כולם צריך לדבר על ההוצאות שלהם, זה לא דבר שאפשר להשאיר באוויר, לא לכולם יש כסף. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

חוץ מהאנשים שתקועים בחו"ל יש גם סחורות, יש אנשי עסקים ויש היי-טק שתקוע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בקשו ממני לשמוע גם על זה. גם לזה אתם צריכים לתת מתווה יחד עם האוצר. אני לא יודע מה הסמכויות שלך כפרויקטור, האם זה רק להחזיר את האנשים או גם לטפל בנושא הכספי. לא לכולם יש כסף.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

להחזיר ולהוציא, אני אספר על זה אם יורשה לי. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

יש אירוע שקיבל פניה, שבמעבר בירדן אסור שיהיו סממנים יהודיים של כיפה ותפילין.

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

אמרו לו שיקצור את הפאות שלו כדי לעבור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא שמעתי על זה.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

מי ביקש את זה ממנו?

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

הרשויות במעבר. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

בחור חרדי שרצה לעבור במעבר עקבה ואמרו לו שלא עוברים עם פאות, שילך ויוריד אותם והוא אמר שהוא לא רוצה להוריד. אין מעבר עם סממנים יהודיים במעבר.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש שתיתן הסבר קטן לגבי עניין ההכרזה ושאנחנו יכולים בעקבות זה לקבוע מחירים שיהיו מחירים סבירים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לפי סעיף 3א' לחוק הגנת הצרכן שנחקק כאן לפני כמה חודשים, לשר הכלכלה והתעשייה יש סמכות, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז שבתקופה של מצב מיוחד בעורף כפי ששורר עתה, יחולו הוראות הסעיף. מדובר על הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. הכרזה כזו ניתנה לפני כמה חודשים ופג תוקפה. במצב כזה שיש הכרזה בתוקף, הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים שלגביהם יחול איסור להציע לצרכן מחירים גבוהים באופן ניכר וחריג על המחירים הממוצעים כפי שקבוע בסעיף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך לדרוש משר הכלכלה לעשות את זה. 

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

הייתה הכרזה אבל היא פקעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיעשה רק לגבי הטיסות, אז המחירים יהיו כמו לפני האירוע. 

 << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>   

אי אפשר להעלות את המחיר בגלל המלחמה. מבחינת פרוצדורה אתה צריך לאשר את הצו בוועדה?

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

לא, הצו לא באישור הוועדה, לשר יש סמכות בהתייעצות עם שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מעביר את רשות הדיבור לעוזי, בבקשה.  

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

תודה. קודם כל אני מתנצל אם קצת עלו הטונים. נכנסנו לאירוע הזה בתוכנית מאוד סדורה עד כמה שאפשר לפרט בפומביות הזו. תוכנית שהוכנה מראש בכל הדיונים של הקבינט לקראת אותו מבצע. יש עדויות של אנשים שהיו באותם דיונים וציינו את העובדה ששרת התחבורה עמדה על כך שתהיה תוכנית להשבת הישראלים. 

התוכנית הזאת הוכנה מראש. היו שותפים לתוכנית מספר מאוד מצומצם של אנשים וברגע שהתחילה התקיפה בין חמישי לשישי, התוכנית הופעלה. השלב הראשון של התוכנית היה להוציא את צי המטוסים הישראלים מהארץ ולהעביר ליעדים שנקבעו מראש. יעדים שצפינו מראש  שיהיו שם האבים ויהיו שם אזורי ביקוש ויהיו גורמים שיסייעו ויטפלו באותם ישראלים בצורה קואופרטיבית וישתפו פעולה, לא רק אתונה ולרנקה. 

היה אתגר מאוד משמעותי להיות בקשר עם רשויות תעופה מחו"ל ולהסביר למה אנחנו הולכים באישון לילה, בזמן לא ידוע, להעביר את כל צי המטוסים הישראלי. האתגר השני שהיה בשלב הראשון של התכונית זה להוציא כ-20,000 ישראלים מנתב"ג שהיו בזמן התקיפה ובתוך שעה וחצי באמצעות תחבורה ציבורית ורכבת ישראל הם יצאו. 

אז הגענו לשלב הבא של התוכנית. ידענו וצפינו שיהיו ישראלים בחו"ל ולקחנו בחשבון את ההיקף של הישראלים שנמצאים בחו"ל. לא חיכינו והייתה גם החלטת ממשלה, אבל בימים הראשונים, עד שקבלנו את האור הירוק מהגורמים התעופתיים הביטחוניים, שלקחו בחשבון את כל העניין של המרחב האווירי ועד יום חמישי שפתחו לנו את המרחב האווירי לחלון מאוד צר ואנשים כמו שרון וכמו זכאי, מנהל רשות תעופה אזרחית, יחד עם פקע"ר, לקחו פה אחריות מאוד גדולה.
 
המטוסים שמגיעים מגיעים בחלון, צריך לזכור שהמרחב האווירי של מדינת ישראל גם עכשיו סגור, אנחנו נכנסים בחלונות. לפני שעה עם ארבעת המטחים, כל התוכנית משתנה. זו תוכנית מתגלגלת, תוכנית שמשתנה. גם אתמול היו ארבעה חמישה מטוסים בדרך שנאלצנו לעצור אותם, הדברים האלה נלקחו בחשבון. 

כמו שאתם רואים הייתה הכנה והיה תכנון צעדים מידיים וניהול התכנון. עיגנו את זה בהחלטת ממשלה כשאני עומד בראש הפרויקט. לטובת הפרויקט, בהחלטת הממשלה הכפיפו את מפקדת אלון, חטיבה של פיקוד העורף, באמצעות מפקדת אלון פתחנו מוקד שאפשר להגיע אליו בכוכבית וגם במספר ישיר מחו"ל. יש 50 מוקדנים, 24 שעות.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אז למה לא עונים?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אין דבר כזה שלא עונים. 50 המוקדנים האלה עונים 24 שעות במפקדת אלון. יש מוקד מידע, יש תיאום ותכלול, יש גם מענה טכנולוגי לכל הבקשות. עכשיו נעשה סדר, איך מפעילים את כל המהלך. מבחינת הנוסעים הנכנסים, כפי ששרון קדמי אמר, יש לנו חלון צר של שתי טיסות בשעה. גם החלון הזה נתון להרבה שיקולים בטיחותיים וביטחוניים. מטוס שמגיע צריך לעוף מהקרקע תוך 12 דקות. לכן זה אפשרי למספר מאוד מצומצם. ארבעת החברות הישראליות אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה,  עובדות סביב השעון, עם הרבה אילוצים.  

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

גם בשבת?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא אכנס לדברים האלה, לא אכנס למלכודת הזו, עבדו גם בשבת.

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

זו לא מלכודת, זו שאלה רלוונטית.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

עבדו גם בשבת ולא ניכנס לזה. לגבי הנכנסים, חברות התעופה מכרו כרטיסים, מחזירות נוסעים ואני רוצה לשבח את חברות התעופה, בלי התערבות שלנו בשלב הראשון, ברגע שנפתחו השמיים לחלונות האלה, תחת אותם מגבלות בטיחותיות ביטחוניות, החברות טפלו במקרים הומניטאריים, טפלו במקרים מאוד קשים, גם רפואיים. החברות גם בשגרה עושות את זה.  

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

יש הרבה מקרים הומניטאריים שלא מטופלים.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לפי החלטת הממשלה נכנסה גם ועדת החריגים. ועדת החריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, שעושה עבודה מצוינת, עבודה שקופה.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

למה זה תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זה מה שנקבע. יש ועדת חריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, עד עכשיו, תראו כמה הגיעו לוועדת החריגים, להראות לכם שמאז יום חמישי סך כל הכניסות עד אתמול, לא כולל את היום, כשהיום אנחנו מגיעים ל-82,000 ובסוף היום נגיע לכמעט 100,000 איש שנכנסו למדינת ישראל. המספרים מדברים בעד עצמם, המבצע מצליח בצורה בלתי רגילה תחת המגבלות הביטחוניות והבטיחותיות, אם מחר בבוקר אנחנו מתקרבים ל-100,000 איש שהכנסנו, זה אומר שבתוך שבוע אנחנו מסיימים את המבצע הזה, מכל המעברים היבשתיים והימיים. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

יש עוד הרבה מקרים הומניטאריים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

כמה מתוכם נחתו בישראל?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זו שאלה נכונה, מה שתעופה אזרחית מנחה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

זה מה ששאלתי, אחר כך קוראים לי רמטכ"ל, אז לא ידעתי אם זו שאלה ביטחונית או לא. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מה שכתוב תעופה אזרחית זה נחת בנתב"ג ובחיפה, איפה שכתוב גבול יבשתי זה נחת בטאבה ועקבה. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

מה לגבי המקרים ההומניטאריים?

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

וגם לגבי ועדת חריגים ליוצאים.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אין ועדת חריגים ליוצאים. נהרוג את האגדות האלה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז איך אנשים יוצאים? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

נסיים קודם עם הנכנסים, לחברות התעופה יש את היכולות ואת המקצועיות, הרבה מקרים הומניטאריים כבר נכנסו, ביניהם משפחות חטופים, נכי צה"ל ועוד. מה שלא מצליחים דרך חברות התעופה מופעלת ועדת חריגים. ממשלת ישראל עובדת באירוע הזה בתיאום מלא, יש ועדת חריגים בראשותה של מנכ"לית משרד ראש הממשלה, 80,000 איש נכנסו לאתרי המידע, 13,000 פניות הגיעו לוועדת החריגים 5,000 איש, מתוכם אושרו 600. היום אנחנו יושבים בערב על עוד מקרים רפואיים הומניטאריים שלא קבלו מענה על ידי חברות התעופה ועד מחר ניתן מענה למקרים רפואיים דחופים, הריון משבוע 34 ומעלה, קטינים שנשארו ללא הוריהם ולהרבה מקרים נוספים. 

הקריטריונים מפורסמים באתרים שלנו. יש טופס ממוחשב ש-5,000 איש נכנסו ומילאו. מי שלא מצליח למלא יש אנשים שיושבים במוקד וממלאים את הטופס עבורם. בטופס עצמו אפשר לראות את הקריטריונים, הכול שקוף, הכול מתועד. מי שמוגדר כחריג מועבר לחברות התעופה והן משלבות אותו לטיסות. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

יש טענות שהמוקדנים לא תמיד עונים. 

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

יש את הנוסעים שהיו אמורים לחזור מלכתחילה עם החברות הישראליות ויש את אלה שהיו צריכים לחזור עם חברות אחרות. מה מעמדם? האם נבחנת קודם כל ההומניטאריות או שקודם נותנים קדימות לאלה שבאו דרך החברות הישראליות. שאלה נוספת שאני רוצה לשאול, הבנתי שכל מי שרוצה לחזור לארץ צריך למלא טופס בקשה לוועדת חריגים.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

רק מי שחריג. לגבי חברות התעופה, חברות התעופה עושות את זה גם בשוטף, אני רואה על פי מקרים פרטניים ועל פי ניטור שאנחנו עושים כל שעתיים ובמפקדת אלון, שחברות התעופה העניקו מענה בראש ובראשונה למקרים הומניטאריים דחופים. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

רק שיש עוד הרבה כאלה, אנחנו מקבלים המון פניות.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

גם "המון" וגם "הרבה" צריך לקחת בחשבון. בימים האחרונים הענקנו מענה, ברגע שפתחנו ממטוס אחד בשעה לשני מטוסים בשעה אפשר לראות את הנתונים. כמו שאני יודע אל מול חברות התעופה ואנחנו מנטרים את הנתונים, מקרים הומניטאריים ודחופים מקבלים מענה. מי שלא קבלו מענה בחברות התעופה קבלו מענה באמצעות ועדת החריגים וחברות התעופה מקבלות את ההמלצה של ועדת החריגים ומשבצות אותם בטיסות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל כמה זמן מתכנסת ועדת חריגים.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

היא מתכנסת כל יום.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אם נסעתי עם אייר פרנס ואני רוצה לחזור, אייר פראנס לא רלוונטיים כרגע, למי אני מתקשרת? לאל על? לישראייר? לארקיע?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

בהתאם לפרטים שפרסמנו את מתקשרת לאחת מארבעת חברות התעופה הישראליות ואמורה לקבל מענה באמצעות החברה.  

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

אנחנו לא במאבק אתך, אנחנו רוצים לעזור לאנשים ולקבל מענה לגבי הסוגיה ההומניטארית. אני לא רוצה לשמוע סיסמות, מה עושים? יש אדם בן 80 שצריך טיפול רפואי בחו"ל, אין קול ואין עונה. כל המשפחה שלו על הרגלים. אני לא צריכה לשמוע סיסמאות, מה אנחנו עושים? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אלה לא סיסמאות, אלה נתונים מבוססים, שחברות התעופה העניקו מענה הומניטארי בכל הטיסות שהם העלו ארצה מהרגע שפתחנו. מה שלא ניתן לו מענה, ועדת החריגים העניקה מענה.  

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מה לגבי המוקדנים?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש 50 מוקדנים בכל משמרת. לא שמעתי על בעיה להגיע למוקדן. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ראיתם בשקף שזה אחוז קטן מכל הפונים. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זה לא אחוז קטן כי אם אנחנו מגיעים ל-100,000 מחר בבוקר אז למעשה כבר העברנו יותר מחצי ואפילו שני שליש של ישראלים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

בקשות שאושרו זה 621. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אלה הבקשות החריגות.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

על זה אנחנו מדברים. אז למה אתה אומר שזה 100,000?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אמרתי 100,000 נכנסים לישראל. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אנחנו מדברים על מי שאושר. אנחנו רוצים לתת מענה להם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מי שאושר בוועדת חריגים זה 621 מתוך 5,000.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

על זה אני מדברת. למה להתווכח אתי סתם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

רק אציין שמרבית מה-5,000 כבר קבלו מענה מחברות התעופה.

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

אני חוזרת לדוגמה שנתתי, אני מתקשרת לאל על והם אומרים לי שאין מקום, אני מתקשרת לכל השאר ואומרים לי שכולם מלאים. מה עושים? תן לי את הפתרון. זה לא יעיל להגיד לאזרח ללכת לחפש כי הוא יכול לעשות דבל בוקינג על שלושת החברות. מה המענה היעיל?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

המענה היעיל הוא לפנות לחברות התעופה, בראש ובראשונה ניתן מענה הומניטארי.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

גם לחריגים שלא רשומים לחברות הישראליות? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

כן בהחלט, יש הרבה דוגמאות כאלה. יש גם כאלה שמקבלים תאריך ל-1 ליולי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פרסמת שהחלטות ועדת החריגים זה על בסיס וולונטארי, החברה לא חייבת לעשות את זה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מה שאנחנו מעבירים מוועדת החריגים לחברות התעופה, מקבל מענה. הם מקבלים מאתנו ואוצ'ר - - - 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

מה זה מענה? אושר?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אושר והם עולים על טיסה.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אתם מודיעים לחריגים? הרבה פניות שחריגים הגישו טענו שאף אחד לא חזר אליהם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זו שאלה נכונה, אתמול נבדקו 1,200 טפסים של בדיקות רפואיות על ידי רופאים של הביטוח לאומי שביקשנו לקבל מהם חוות דעת. היום תהיה ועדת חריגים על אותם מקרים רפואיים דחופים שטרם קבלו מענה מחברות התעופה וכמו שאמרתי, אנחנו מתחייבים לסיים בראש ובראשונה את המקרים הרפואיים. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

העליתם את זה מ-15%? יותר מ-15% בכל טיסה?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

חברות התעופה הם אלה שמשבצות אותם, אנחנו לא מחליטים כמה. אני לא רוצה להיכנס למספר 15%, הם משבצים ככל האפשר. אלה חברות פרטיות, מסחריות.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

למה זה סודי?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

כי אין אחוזים.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

זה עולה לוועדה הומניטארית שאני מבין שזה בראשות מנכ"לית משרד רוה"מ, לפי איזה קריטריונים ואיך ניתן לעקוב אחרי הבקשות, מי כן מתקבל ומי לא? העברתי הרבה פניות ואני לא יודע איך לעקוב אחריהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש קריטריונים, חילקנו את הנוסח.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אני שואל איך עוקבים אחרי זה?

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

מה עושים אם חברת התעופה לא נתנה מענה וגם לא חברת הביטוח לפניה הומניטארית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מכיוון שהחלטות הוועדה הן וולונטאריות, אני רוצה לדעת כמה החלטות שלכם יושמו ובאיזו מהירות. תן תשובה לוועדה, כי אם מחליטים ולא מקיימים את מה זה שווה?

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

אני מתעסק בכל העולם הזה, הקמנו חמ"ל כדי לדעת את הנתונים. מיום פקודת המלחמה היו מעל 400 ספורטאים, בעיקר קטינים בחו"ל, ב-15 מדינות שונות שהגענו לכולם ודיברנו עם כולם. עבדתי מול ספיר, אבל אני מרגיש שזה טלפון שבור ושום דבר לא קורה. מיום פקודת המלחמה ועד היום 25% חזרו לארץ, כולם בדרך עצמאית, קשרים, כספים, 75% עדיין תקועים בחו"ל, ביניהם ילדים קטנים בני 10-8 בלי ההורים, אני אומר לך שאין עם מי לדבר. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זה פשוט לא נכון, יש פגישה יומית של מנכ"ל משרד הספורט, אפשר להעלות אותו ושהוא יעיד, עם כל הגורמים המקצועיים. אתמול למשל הייתה פגישה עם הוועד האולימפי שיש כמה נבחרות של צעירים שנמצאים בחו"ל ואנחנו פועלים להעניק מענה לכל אחד וכל אחת מהמשלחות שנמצאות. גם מגיאורגיה יצא מטוס מיוחד לחלץ את אותן משלחות שבחלקן גם קטינים. יש טיפול של משרד הספורט מולנו, אל מול הנבחרות ואל מול כולם. יש משלחות של ספורט לא לאומיות שאנחנו נמצאים אתם בקשר ונעניק את המענה בימים הקרובים בצורה מאוד מסודרת.   

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

למי שצופה בנו עכשיו, אתה יכול לתת מספר טלפון? אדם? משהו שאנשים יוכלו להתקשר עכשיו ולדעת מה קורה?

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

עוד דבר, בן אדם שלא ענו לו לא מחברת התעופה ולא מחברת הביטוח ויש לו מקרה הומניטארי או רפואי, מה עושים?

 << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

שאלה שהעליתי קודם, יש קבוצה של ילדים עם מחלת עור שצריכים לצאת למחנה בריאות והטיסה הייתה אמורה לצאת ביום ראשון, השאלה אם יש מענה כי זה ממש בוער. 

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

כדי לישר קו לגבי ספיר, היא מנסה ומשתדלת 24/7, אבל אין הקצאות.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אולי תנצל את הבמה שיש לך עכשיו כדי לתת אינפורמציה ולעשות סדר.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא מאפשרים לי. הדברים ברורים לגבי הנכנסות?

 << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>   

לא ברורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היית מנכ"ל משרד החוץ, אתה רגיל לזה, לא? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אף פעם לא ראיתי כזו ערנות והרכב מוכשר כזה של חברי כנסת. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אכפת לנו מאוד, זו הסיבה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני מבין את זה ואתם עושים עבודה מצוינת. לגבי הטיסות הנכנסות, חברות התעופה מעניקות מענה. כפי שאמרתי, יש אנשים שנמצאים בעדיפות נמוכה יותר. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

מה לגבי מי שאין לו מענה?  

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מי שלא מגיע למענה, *4515 מפקדת אלון, יצאנו גם בקמפיין מסודר ביומיים האחרונים של חזרה בטוחה - - - 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

למי אני פונה כדי לברר?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אחרי הישיבה נשב שנינו ונכנס פרטני לדבר הזה, נראה בדיוק איפה זה עומד. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

תודה.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אנחנו עומדים לרשות כל חברי הכנסת. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

להעביר לך את כל הפניות? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני בטוח ש-80% ממה שתעבירו לי אני אגיד לכם שזה כבר טופל.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

או שלא חזרו אליו עם תשובה, אז הוא לא יודע שהוא טופל. אף אחד לא אמר לו. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

מישהי כותבת לי, אני במצוקה עמוקה - - - 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

גם אתך נשב אחרי הישיבה ונבדוק בדיוק איפה זה עומד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש אנשים שנסעו לא דרך אל על, לא ארקיע ולא ישראייר, הם אחרונים בתור, הם גם בחו"ל ורוצים לחזור. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אז נכנסים השיקולים ההומניטאריים, העניין הרפואי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה רק הומניטארי, הם צריכים גם לקבל מענה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אנחנו עם היצע מאוד נמוך. יש באוויר שתי טיסות בשעה. בדרך הספנות אנחנו בקושי מצליחים לגרד. כל האגדות על נחתות ועל חיל הים לא היה ולא יהיה, אלה סתם סיפורים ולכן מה שיש לנו זה מה שקיים עכשיו.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אתם יודעים להגיד כמה ישראלים עוד מחכים לשוב ארצה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש לנו הערכה, אם העברנו כ-90,000 איש, מניחים שיש עוד כ-60,000, בודקים את זה יחד עם משרד החוץ. 74,000 זה נכון לאתמול, עם הנתונים של היום אנחנו חוצים את ה-90,000. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

לפי הקצב הזה צפי של שבוע כולם בבית.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אם לא יהיו תקלות. למשל לפני שהגענו לוועדה, שלושה מטוסים שהיו בדרך והיו צריכים לנחות, התעכבו ואונייה של מנו שהייתה צריכה להיכנס בבוקר, חזרה ללרנקה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

צריך לומר שהרוב הגדול אלה אזרחים שהגיעו בכוחות עצמם ולא בטיסות החילוץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה איך הם מגיעים, העיקר שמגיעים.  

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אבל אלה אזרחים שדואגים לעצמם, אי אפשר לקחת קרדיט ולהגיד שדאגנו להם. שילמתי עכשיו 10,000 שקל כדי לעשות מסע סובב עולם ולהגיע דרך עקבה, בוא נעשה סדר ולא נתהדר בנוצות שהן לא שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לאלה שלא נסעו דרך אל על אין פתרון?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא אמרתי שאין פתרון, אמרתי שאנחנו מוגבלים במשאבים ואם הם לא עם עניין הומניטארי, הם יקבלו מענה, אבל זה אירוע מתגלגל ובעוד כמה ימים הם יגיעו. ועדת החריגים זה רק הומניטארי, רפואי, הריונות, נכי צה"ל, קטינים ועוד.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם צריכים לפתור בעיות במקומות שאין טיסות לא לעקבה ולא ללרנקה. צריכים לעשות שם טיסות ישירות, זה לא הרבה מקומות. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מטוס זה לא אוטובוס או מונית ואלה לא ממש טיסות ישירות. אבל אנחנו פועלים. לגבי היוצאות. אף אחד לא אסר, ברגע שביום שישי בצוהריים קבלנו אור ירוק ביטחוני, תעופתי ובטיחותי, פתחנו היום בבוקר את האפשרות לטיסות יוצאות. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אין חריגים? יש מקרים דחופים ליוצאים?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

היו ימים שהיו טיסות נכנסות ולא יוצאות?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

כן.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

למה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

שרון ניסה להסביר ולא נתתם לו, החלון של שתי טיסות נכנסות ועוד אחת יוצאת, זה חלון מורכב בגלל הימצאות המטוס על הקרקע. מטוס שנכנס אפשר תוך 12 דקות לפזר את האנשים ולהעיף אותו מהמסלול. מטוס יוצא כולל בידוק, כרטוס, כבודה, צריך לשלב בין הדברים.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

חשוב שתדע שזה סותר את המכתב שכתב לנו שמואל זכאי.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לגבי טיסות יוצאות, 50 אנשים בכל טיסה יוצאת, אין הגבלה, אין ועדת חריגים, אני לא יכול לקבוע חריג למי שיוצא, מדובר על חופש תנועה.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז איפה טעיתי ואיפה הייתה הדיסאינפורמציה שהאשמת אותי בה? איפה היא הייתה? האשמת האשמות קשות בתור פרויקטור. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

התנצלתי כי זה היה יותר מכוון לאחרים שמוציאים בתקשורת מידע לא נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד לאפרת, אני מבקש להעלות את אל על בזום. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

רק לגבי החריגים, אתמול פנו אלי לעניין קהילת הלהט"בים והפונדקאות, אנחנו מטפלים בזה,  אם הם לא מקבלים מענה מחברת התעופה מסיבה כזו או אחרת, מה שלא קרה כי אם מישהו אומר לחברת התעופה שיש לו תינוק בפונדקאות שמחכה, אין דבר כזה שלא יעלו אותו, תשמעו את אל על ואנחנו נעניק מענה. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

יש לי שלושה מקרים דחופים, לא פונדקאות ואין לי למי לפנות.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לאל על. הכול מתועד ושקוף שחס וחלילה לא יגידו שהכנסנו חבר כזה או אחר.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אז מי שנרשם קודם זוכה?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

ביוצאות, כן. פתחו במוצאי שבת ושלושת החברות מילאו את הכול. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ומאיפה באה ההסמכה של 30 ימים שאתה לא יכול לחזור?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

הגענו בהבנות בתוך הממשלה ועם חברות התעופה, שאנחנו לא רוצים לייצר דלת מסתובבת ואני לא רוצה להישאר פרויקטור השבה לארץ לעד. לכן מי שיוצא עכשיו עושה את השיקולים שלו, עושה את הבדיקה שלו ויודע שבטווח של שלושה שבועות הוא יהיה מוגבל בלשוב ארצה. קודם כל אנחנו צריכים להחזיר את אותם אנשים שנתקעו בחו"ל, שיצאו עם חברות תעופה זרות. לכן אנשים שיוצאים חותמים בדלפק הכרטוס שהם מודעים לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפני שנשמע אל על נשמע את נציג האוצר. האם אתם מתכוונים לעשות מתווה לעזור לאנשים שהיו תקועים בחו"ל בלית ברירה, עם כל ההוצאות שלהם? 

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

משרד התחבורה פתח אופציה וכבר חזרו עשרות אלפי ישראלים, אנחנו מצפים שתוך שבוע כולם יחזרו. לגבי המשך המתווה, כרגע אנחנו בודקים את הדברים נעשה כשתהיה יותר ודאות לגבי המשך המבצע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם מתכוונים לעשות מתווה או לא? למשל צעירים שנסעו ליומיים שלושה?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

או אנשים שנסעו בגלל בעיות בריאות לחו"ל ועכשיו נתקעו שם, הם צריכים לשלם הכול בגלל שהשמיים נסגרו?  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם מתכוונים לעשות מתווה או מתכוונים להפיל על האזרחים שנתקעו את כל ההוצאות?

 << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>   

חוק שירותי תעופה שתיקנו אותו ממש לאחרונה נותן מענה גם למצב מיוחד. במסגרת האפשרויות שהחוק מאפשר לנו אנחנו נפעל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא נכון, זה לא נותן שום מענה. זה נותן מענה לאוצר, שזה או על האזרח או על החברה. אני שואל האם יש לכם כוונה לחשוב על מתווה בעניין הזה, אל תפיל אותי לחוק ההוא כי הוא לא נותן מענה.

 << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>   

אנחנו מנסים למצוא פתרונות. להביא כמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר, גם דרך הים, זה הכיוון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל אחד והעבודה שלו. הם צריכים להביא את האנשים, אתם צריכים לחשוב על הדברים האחרים. אתם מתכוונים לחשוב על זה או לא? 

 << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>   

יוצרים פתרונות תקציביים לחוזרים דרך הים, כולל תמיכה במפקדת אלון, זה כרגע הכיוון שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש ישיבת המשך בעוד שבועיים כדי לדעת מה אתם מתכוונים לעשות לגבי ההוצאות של האנשים.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אני מציע שלישיבה תזמן גם את השרים אחרת זה יראה עוד פעם ככה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. נעבור לאל על.

 << אורח >> נדב חנין: << אורח >>   

שמי נדב חנין, סמנכ"ל השיווק האל על. משישי שעבר אנחנו נמצאים בבונקר שדרכו אנחנו מנהלים את כל עולם התעופה. הדבר הראשון שעשינו היה להוציא את המטוסים החוצה ולמצוא להם מקום בעולם. מעבר לזה היו טיסות באוויר בדרך לנחיתה בישראל והיינו צריכים למצוא להם מקומות להנחית אותם ברחבי אירופה. יש הרבה דברים שקשורים לביטחון ובטיחות וזה דבר שהוא נר לרגלינו ומן הסתם נר לרגלי המדינה.

ברגע שהתחיל המתווה של חזרה של טיסות זה קרה ביום ראשון שאמרו לנו שביום רביעי יחלו הטיסות, שלחנו לכל הלקוחות שלנו ברחבי העולם לינק למלא את הפרטים ולדעת איפה הם נמצאים. היה חשוב לנו להבין איפה כל בן אדם נמצא כי הרבה אנשים זזו מהמקום בו הם היו אמורים להיות, לפי זה בנינו את לוח הטיסות במעט טיסות שניתנו לנו. איפה שראינו שיש מקבץ יותר גדול לשם הוצאנו טיסות. 

בנוסף לזה הקמנו ועדה הומניטארית בראשות פרופ' שאריס, מנכ"ל שיבא לשעבר ואסותא, שכל מקרה הומניטארי של לקוחות שלנו וגם לא של לקוחות שלנו, מגיעים אליו והוא מאשר מקרים רפואיים דחופים ואנחנו מקדימים אותם לראש הרשימה. זה יכול להיות גם יותר מ-15% בכל טיסה. כל מקרה שאושר עלה למטוס. גם אם היו 50% על הטיסה מקרים הומניטאריים רפואיים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

כלומר אין תקרה לגבי המקרים ההומניטאריים?

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

כל מקרה שהוועדה החיצונית תאשר עולה ישירות על המטוס, המטוס הראשון שיוצא לארץ מהמדינה שהוא נמצא בה. מעבר לזה הקמנו ועדת חריגים פנימית אצלנו על מקרים שהיו לצערי של חיילים שנהרגו והמשפחות צריכות לחזור, משפחות חטופים. מקרים שדאגנו להם באופן אישי ודאגנו לתת להם פתרון בטיסות.

היה דיון לגבי המחירים, אני רוצה להציג איך אל על פועלת. לקוח אל על שהיה לו כרטיס טיסה מכל מקום בעולם יכול היה לעלות לכל טיסה, הוא לא שילם כלום. ישר שובץ לטיסה ולא גבינו ממנו כסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נניח הוא היה ברומא, נסע ללרנקה ומשם עלה לארץ. מה גבית ממנו? 

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

הוא עלה על הטיסה, לא גבינו ממנו לטיסה לארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל מרומא ללרנקה הוא כן שילם? 

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

ישראייר גבו תשלום נוסף למרות שהלקוח שילם הלוך חזור, זו החוצפה. 

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

אם לאנשים הייתה טיסה שלנו והם ביטלו אותה מסיבה כלשהי ורצו זיכוי, נתנו להם עדיין לעלות על הטיסות והמחירים שגבינו היו מינימום: 99 מלרנקה, 149 דולר מאתונה ומשאר היעדים באירופה עד 300 דולר, אלה המחירים שגבינו ללקוחות שאין להם כרטיס טיסה של אל על, או שביטלו את שלהם, או כי הם לקוחות של חברה אחרת והעלו אותם לטיסה כי הם חריגים או הומניטאריים. אין לנו מחירים של 600 דולר או 700 דולר בשום יעד.  

חשוב להבין, את התהליך אנחנו עושים בשיטת ה-FIFO מי שנתקע ראשון יוצא ראשון. יש אקסל של כל הלקוחות שלנו, איפה הם נמצאים בעולם ומתי הטיסה שלהם בוטלה ולפי זה אנחנו עושים את השיבוצים של הטיסות קדימה. אנחנו מנסים להיות בקשר עם הלקוחות ברמה היומית, אני יודע שיש הרבה אי ודאות של אנשים שלא יודעים מתי הם יעלו, שזה הדבר הכי גדול, היום בערב נפרסם לינק שבן אדם יוכל להכניס את מספר ההזמנה שלו ואנחנו ניתן לו הערכה מתי טיסת החילוץ שלו תהיה, שתהיה קצת יותר ודאות. 

בסוף, אל על, שמן הסתם אנחנו 60% ממה שטס כרגע בנתב"ג, מפעילים 14 טיסות ביום. החברה ביום רגיל מפעילה 75 טיסות לכיוון, הרבה מזה מטוסים רחבי גוף לכל מיני מקמות בעולם. זה יוצר פקק גדול שנוצר וייקח זמן עד שאנשים יחזרו. 

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

זה בגלל שמשרד התחבורה מקצה לכם מספר טיסות? 

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה רשות שדות התעופה. לא משרד התחבורה. 

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

מי נותן את הקצאות התעופה? 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית, בהנחיות ביטחוניות. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ככל שיהיו יותר חלונות ביטחוניות תפעילו יותר מטוסים?

 << אורח >> נדב חנין: << אורח >>   

ברגע שיתנו לנו קריאה אנחנו נוציא יותר מטוסים. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אתם משתמשים גם במטוסים הגדולים?

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

איפה שאפשר. איפה שנותנים לנו להפעיל אנחנו מפעילים. ככל שיתנו לנו יותר מטוסים להפעיל אנחנו נפעיל אותם. זו המטרה. משהו חשוב נוסף, בגלל שיש את צוואר הבקבוק, שכרנו אונייה של מנו ספנות שעלתה לנו המון כסף, גם כאן, היא תצא מלרנקה ביום חמישי בבוקר, כל לקוח שלנו שנרשם עליה לא ישלם עליה. הוא יעלה על הספינה ויגיע לארץ. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

מה לגבי היוצאים? 

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

לגבי היוצאים זה תהליך שהתחיל היום, מהיום מאפשרים להוציא בכל טיסה עד 50 איש. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

יש חריגים? 

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

יש את אותו תהליך. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

יש הומניטארי שהם קובעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך אתה קובע איזה 50 יוצאים בכל טיסה? 

 << אורח >> נדב חנין: << אורח >>   

הומניטארי מקבל קדימות. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

כמה מתוך ה-50 הם הומניטאריים?

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

בתקופה הזאת הרוב הם הומניטאריים כי אלה הטיסות הראשונות. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

לפי איזה קריטריונים אתם קובעים מי יוצא קודם?

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

לגבי ההומניטארי זה כמו בנכנס. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

איך הלקוח שרוצה לצאת והוא הומניטארי מדבר אתכם?

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

עוד לפני זה, איך קבעתם שזה דווקא 50 ולא 60?

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

זו החלטה תעופתית ביטחונית. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

למה זה לא 60? מי הגורם שקבע את זה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

הגורמים הביטחוניים והתעופתיים.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ומי קובע מה זה הומניטארי? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

חברת התעופה עושה את זה גם ביום יום, לא רק במלחמה. 

 << אורח >> נדב חנין: << אורח >>   

יש לנו ועדה בראשות פרופסור  שאריס שהיה מנכ"ל שיבא ואסותא, יש אתו עוד רופאים, שמקבלים את הטפסים ואומרים לגביו אם זה מקרה שחייב עכשיו לעלות על טיסה לארץ או לחו"ל, במידה והם אומרים שחייב, הבן אדם ומי שאתו עולים על הטיסה הראשונה. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

כשמתקשר אליכם לקוח ורוצה לצאת הוא אומר שהוא מקרה הומניטארי ואתם מנחים אותו מה לעשות?

 << דובר_המשך >> נדב חנין: << דובר_המשך >>   

אנחנו שולחים אותו לאתר למלא את הטופס, הוועדה בודקת את זה וחוזרים אליו.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אתמול נאמר לנו שאין טופס ואין שום דבר כזה. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

זה של החברה, לא הממשלה, אתם עושים סלט עם החברה.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

לא אנחנו עושים את הסלט, המדינה עושה את הסלט. האזרחים לא יודעים להבדיל בינך לבין החברה. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אפשר לעשות סדר? תראה איזה בלגן בדיון. אל על לא קשורים לפרשה, עושים עבודה טובה, נגיד להם תודה רבה, נשחרר אותם. בוא נבין מה המדינה עושה?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא היית פה כשהסברתי, הטיסות היוצאות הן ללא הגבלה, אני לא עושה עדיפות. נרשמים לחברות התעופה - - - 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אני לא מדבר על עדיפות, טכנית, עכשיו יש טיסות בכלל כדי לצאת מפה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

יש טיסות מוגבלות ל-50 איש בכל טיסה. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

בוא נפתור את זה להבא, כדי שנצא עם נקודות אמיתיות מה עושים. טלפון אחד למי מתקשרים? לינק אחד שכל אחד ידע איפה הוא נמצא? של הטיסות החוזרות לישראל.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

כוכבית 4515 ויש גם טלפון מחו"ל. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

תוך כדי שאני מדבר אתך אני מקבל פניה מגברת שהייתה תקועה בפאריז ואמרו לה לעבור לקפריסין. הבן שלה בארץ עם צרכים מיוחדים  - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל אחד מקבל הודעה ורוצה תשובה ספציפית, ככה אתם רוצים לתפקד?

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אני נותן דוגמה כללית. לא היא ולא אני יודעים איפה היא תקועה בוועדת חריגים ומתי היא תקבל תשובה מתי לחזור לארץ. אני לא מדבר עליה ספציפית, אני מדבר על כל פניה. היא פנתה אלי ואני רוצה לדעת מה זמן התגובה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אבל אתם שואלים על זה ועל זה ולכל אחד יש תשובה אחרת. אם אשב אתך ונתקשר אליה נדע באיזו חברת תעופה היא? אם היא בכלל פנתה לוועדת חריגים?

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

היא פנתה. זה אחרי שהיא פנתה. אני רוצה לדעת מה זמן התגובה. שהוועדה תגיד לה שתוכל לחזור תוך 72 שעות. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זמן התגובה לוועדה, אם זה לא מקרה הומניטארי זה 24 שעות. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

מה זה מקרה הומניטארי?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מקרה רפואי דחוף שצריך לעבור עליו רופא. היום, כמו שאמרתי, כל 1,200 המקרים הרפואיים יקבלו מענה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

גם ליוצאים, אני מתחננת, תנגישו את המידע לציבור כי הם לא יודעים את זה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני מקבל את ההערה, אנחנו נגביר את הקמפיין.  הציבור יודע טוב מאד - - - 

 << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >>   

שהוא צריך לקנות כרטיס לחודש? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

ברגע שבמוצאי שבת פתחו את הטיסות היוצאות, נרשמו כולם, ידעו את המגבלה וזה בסדר. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

לא ידעו שיש את החריגים. אני מנגישה לך מה הציבור אומר. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

ברגע שהוא התקשר לחברת התעופה ואמר שהוא מקרה הומניטארי, שיש לו בעיה רפואית, שהוא יוצא לניתוח בחו"ל, העלו אותו לטיסה.

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אני מסכימה עם מה שאתה אומר, הפער הוא שאנשים שיוצאים לא ידעו שיש בכלל ועדת חריגים במסגרת החברה.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

בטלפון לחברה אומרים להם את זה, מסבירים את זה. כל החברות עושות את זה ועושות את זה טוב. 

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

שאלה לאל על, מקרה לא הומניטארי, 248 ספורטאים שצריכים לצאת לתחרויות בין לאומיות שמייצגים את מדינת ישראל. איך אני עוזר לאותם ספורטאים שצריכים לצאת ולייצג את המדינה.

 << אורח >> נדב חנין: << אורח >>   

במקרים חריגים של משרד התרבות והספורט אנחנו מפנים אותם למשרד התחבורה וברגע שיש אישור - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה תפקיד של משרד הספורט. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

אני כבר יכול לעדכן שנבחרת ישראל לנוער בכדורסל יצאו ונקווה שינצחו במשחק שיש להם היום.   יצאו עוד משלחות שקשורות לוועד האולימפי,  הדברים מטופלים ברמה הממשלתית.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

יש עוד קבוצות גדולות של לוחמים שסיימו שירות מילואים ויוצאים לנסיעות עיבוד בחו"ל. הרי הם לא ייכנסו לקטגוריה של הומניטארי ולא לספורטאים שמייצגים את מדינת ישראל ובכל אופן אלה הבנים שלנו, הלוחמים שלנו, שצריכים לצאת עכשיו לעיבוד. איזו תשובה יש לכם?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

התשובה ברורה, היציאות מאוד מוגבלות, 50 למטוס, עם הגבלות שמתגלגלות תוך כדי. יש מקרים שיהיו בסדר עדיפות נמוך יותר. נהיה אמיתיים. אני לא יכול לספר סיפורים שכל מי שרוצה קזינו, תאילנד וכדורגל יועל לצאת. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

שמת לב שלא  דברתי על קזינו ולא על דבר דומה, דיברתי על לוחמים. אני לא יודעת למה הגבת על קזינו. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זה עדיין זה סדר עדיפויות.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

עיבוד רגשי אחרי 20 חודשים של לחימה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

את מעלה עניין רפואי הומניטארי, זה יקבל מענה. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אם זה הומניטארי, צריך להגיד להם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

חשבתי שאת מתכוונת לנוסעים להודו. 

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>   

אני רוצה לשאול בבקשה גם על התעשייה, שזה לא פחות חשוב, יושבים וצופים בנו מנכ"לים של חברות רבות. צריכים לדבר גם על היצוא והיבוא.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

בוועדת חריגים נמצא נציג רח"ל שמרכז מערכות ותעשיות חשובות, כולל תעשיות אזרחיות והם מקבלים מענה בוועדת חריגים. כ-200 כאלה כבר קבלו אישור של ועדת חריגים.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

נמצא שם נציג של משרד הכלכלה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

לא, רח"ל מייצגת את כל הגורמים הללו. 

 << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >>   

למה צריך נציג של משרד הכלכלה?

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

כי זה נושא כלכלי. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

בחור בשם קובי מרכז את הכול, עושה עבודה מצוינת.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

איך פונים אליו?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

דרך ועדת חריגים. גם דרך כוכבית 4515. באתר, בדיגיטל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל על מתפקדת יפה מאוד, אני חייב להגיד.

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אגב, לא קל להגיד את זה, אל על לא עשו את התרגיל שעשו חברות אחרות, של ביטול הזמנה, קניית כרטיס ואז גביית רווח. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

לא רק שלא עשו את התרגיל, הם אשכרה עמדו שם בשביל האנשים שקנו כרטיס בלי להרוויח כסף ופתחו חמ"ל לעזור לאנשים לחזור.

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

ראיתם את הדיבידנדים שלהם, עשו את הכסף. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

מה זה משנה, זו חברה פרטית. צריך לפרגן למי שטוב במצב הזה. איפה היו כל האחרות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם בסדר גמור, צריך להגיד את זה. עו"ד שפרכר בבקשה. 

 << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >>   

שמי דוד שפרכר, אני בין היתר עורך דין של חברות תעופה זרות מובילות שטסות לישראל וסייעתי לחבר הכנסת טיבי בעבודה ובניסוח של החוק. רציתי לדבר על הנושא של הנוסעים היוצאים מישראל וגם הנושא של חברות תעופה זרות. קודם כל שאלה לפרויקטור, למה אתם לא עושים שימוש נרחב ביתר שדות התעופה שיש בישראל, בין היתר שדה התעופה של רמון כדי להגביר את הקיבולת והקצב של הטיסות הנכנסות, אפילו שדות תעופה אחרים למטוסים קטנים?

שאלה שניה, לגבי הנוסעים היוצאים לחו"ל, יש בעיה בהגבלה שהנוסעים האלה יצטרכו להישאר מחוץ לארץ תקופה ממושכת של עד 30 יום. לדעתי זו פגיעה ממשית בזכות חופש התנועה של הבן אדם, בין היתר זה פוגע באזרחים שצריכים לצאת מישראל עבור העבודה שלהם ולא יכולים להישאר. 

דבר אחרון, אני מייצג חברות תעופה זרות שיהיו שמחות לחזור לישראל ולתרום למאמץ להביא ישראלים התקועים בחו"ל. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

תודה דוד ותודה על העזרה שלך בהכנת החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש מישהו ממשרד הביטחון? 

 << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

אני מבקש לומר משפט לפני כן, היה דיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון שעסק בנושא של המשק. בלי לפרט, היו שם גם נציגים של משרד התחבורה. אני חלילה לא מזלזל בחבריי אבל יש חברי כנסת שלא היו חשופים למידע שהיה בדיון החסוי, גם בנושא של מקומות אחרים שלא מופעלים כרגע. לא תמיד אפשר לדבר על הכול בגלוי. 
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן ביקשתי את נציג משרד הביטחון. מה שלא ניתן לומר, לא אומרים. 

 << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

יש אנשים ששואלים שאלות שכבר קיבלנו עליהם תשובות. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אבל הם לא יודעים, הם לא ישבו אתך בוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם גם לא יודעים שזה חסוי. אני לא מבין מה אתה רוצה מהם. אני רוצה לומר לעוזי תודה על העבודה שאתה עושה, אני יודע שאתה גם לא חייב להיות פרויקטור כי אתה כבר לא עובד של משרד התחבורה וכל הכבוד על העבודה. אבל עדיין אתה מבין שיש המון בעיות פתוחות שלא באו על פתרונן ונרצה שתתייחס לשאלות ולבעיות שעלו בדיון. לדעתי בכל מקרה צריך להקים צוות, הרבה אנשים פונים לחברי כנסת, אין לזה יתרון שהם חברי כנסת, הם מקבלים המון פניות ציבור, צריך צוות קטן שייתן מענה לבעיות שמפנים לחברי הכנסת.  אחרת לא נצא מהלופ הזה. 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

אחת מהצוות שלי שהשם שלה פה והיא עושה עבודה טובה. יש גם בצוות אנשי חוץ, דיפלומטים והם בהחלט עושים את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד הביטחון לא בזום, אני רוצה להגיד לך שיש דברים שלא פתרת לנו אותם: הנושא של אלה שלא נסעו בהלוך עם חברות ישראליות, אין לגביהם מענה בכלל, הם בסוף התור.

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אם הם לא מקרה הומניטארי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך למות כדי לטוס? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

ההיצע נמוך, צריך להבין את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל צריך גם להתייחס אליהם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מתייחסים כמה שאפשר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם גם אזרחי מדינת ישראל וצריך להתייחס אליהם. אי אפשר להשאיר אותם באוויר בגלל שהחברות הישראליות קודם כל, בצדק, דואגים קודם לנוסעים שלהם. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

גם למקרים הרפואיים ההומניטאריים, אני רואה את הרשימות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל לא כולם הומניטארית. דבר נוסף, הרבה חוזרים דרך עקבה, צריך לתת לזה מענה גם הסברתי. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

קבלתי את ההערה, היא נכונה ונחדד את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דבר שלישי, יש מקומות שאין מהן טיסות לא ללרנקה ולא למקומות אחרים, אתם צריכים לתת לזה מענה. כמו למשל טביליסי, יש טיסה אחת לשבוע ללרנקה, היא מתמלאת בדקה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

מגאורגיה יצאו שניים, אחד של ישראייר אחד של ארקיע ויהיו עוד. כל אחד חושב שמטוס זה מונית, אבל זה לא. יודעים על כל אחד ועובדים בשיתוף פעולה ומנסים לרכז מאמץ. גם איש משרד החוץ נמצא אצלי בחמ"ל ואתו אנשים ממשרד החוץ ומשתפים פעולה עם כולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נעשה על זה דיון מעקב. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

ואנשים שעדיין לא קבלו הודעה שבוטלה להם הטיסה? מי שצריך לצאת, איך הם אמורים להתייחס לזה? 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני ממליץ ליצור קשר עם חברות התעופה. אם באמת זה אפשרי, הם יצאו. 

 << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>   

לגבי הדרך הימית לאלה שרכשו בחברות הזרות זה הכי טוב. 2,000 איש זה כמו עשרה מטוסים. לכן מי שרכש בחברה זרה יכול לחכות עוד חודש לחברות התעופה, אבל מי שקנה בדרך הימית מלרנקה, זו הדרך הכי טובה לעשות את זה. למדינה אין מניית זהב במנו ספנות ולעומת זאת את אל על אפשר להפעיל וזה מה שהמדינה צריכה לעשות. אז הדרך הימית היא דרך טובה להחזיר אנשים מלרנקה. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

הדרך הימית היא בהחלט טובה. נכנסים 1,800 ויוצאים 1,800.  

 << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >>   

לגבי היציאה, מתי יגדילו את המס' של 50?

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע. יכול להיות גם שאני אצא מפה ויגידו שאין גם את השתי טיסות בשעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש שתודיע לוועדה איזה צוות אתה ממנה לפניות ציבור של חברי כנסת. אני רוצה צוות מיוחד רק לפניות של חברי כנסת. העוזרת של השרה לא מספיקה, מה גם שאין לה סמכות לשום דבר מעבר להעברת הפניה ממקום למקום. צריך מישהו עם אפשרות, שקשור למנכ"לית של משרד ראש הממשלה שיוכל לתת מענה נכון ומהיר. 

תגיד לשרה שקבלתי קשה מאוד שארקיע וישראייר אפילו לא הגיעו לדיון, אפילו לא בזום. אנחנו לא יכולים לחייב חברות פרטיות להופיע בוועדה. יש לי ויכוח עם היועץ המשפטי אבל אני כבר אומר שאת הצו, שקשור לפטור לחברות בתקופה הזאת לפי חוק שירותי התעופה לא אאשר לחברות האלה שלא טרחו להגיע לדיון הזה. דבר שני, שהעלו מחירים והקפיצו את המחירים, זה דבר שלא אסכים לו. הם לא יקבלו הטבה מצד אחד ומצד שני הם עושקים את הציבור. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

תקבל לזה תמיכה גם מהאופוזיציה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול לא לאשר, אז לא אעביר את הצו הזה ולא אאשר אותו והחברות יצטרכו לשלם. היחידה שהולכת לקראת הציבור זו אל על. לאתם צריכים לחשוב על מצב שהחברות לא יעשקו את הציבור. אני לא יכול לעשות את זה במסגרת החוק שאמרתי מכיוון שזה לוקח שבוע עד שזה מאושר ובינתיים כולם יהיו בארץ ואי אפשר לעשות את זה רטרואקטיבי. אבל יש גבול לכל דבר. אתם צריכים להיכנס לזה ואתה כפרויקטור תעביר את המסר הזה למי שצריך.

מצד שני האוצר לא יכול ליהנות מזה שאו האזרח משלם או החברה משלמת. אין הבדל בין אלה שנתקעו בחו"ל לבין חנות בישראל שמגיע לה פיצוי בעקבות המלחמה. לשניהם מגיע. גם על זה האוצר צריך לחשוב, אנחנו צריכים ישיבת מעקב. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

למרות שהשרה אמרה להם אתם בחו"ל תיהנו ולחנות לא. 

 << דובר_המשך >> עוזי יצחקי: << דובר_המשך >>   

זה היה כל כך לא רציני, אני הייתי לידה במסיבת העיתונאים. זו הייתה נפילה, ברור לכולם שהיא לא התכוונה לזה. אין לי שום דבר מעבר למקצועי ואני אומר שהיה פרסום לא מוצדק ולא נכון. שרת התחבורה  מהיום הראשון עושה ופועלת לטובת הגדלת הטיסות. 

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אתה לא צריך להגן עליה, היא רק בחרה מילים לא נכונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מבקשים ישיבת מעקב עוד עשרה ימים.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

זה הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי צריך לראות מי חזר ומי לא, עד אז יש פניה שלנו למשרד האוצר לקבל מתווה לפיצוי לאלה שחוזרים מחו"ל. עד אני מבקש לדעת  מה קורה עם החברות הישראליות, איפה הן פוגעות בציבור במובן הזה, כי בלי זה אני לא אאשר את הצו. 

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

וצריך לחשוב איך עוזרים למי שטוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

החוק לא מאפשר, אי אפשר להפלות.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

אז חוק אחר, נמצא פתרון, אין דבר כזה שמזלזלים בכנסת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במצב שאנחנו מאשרים או לא מאשרים, אפשר לעשות שינויים כאלה ואחרים. 

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

שינויים אפשר, אבל אי אפשר להפלות.   

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

אני רוצה לומר שהדיון היה חשוב כי היו הרבה ליקויים, למרות שכמו שאומר עוזי הכוונות טובות ויש אנשי מקצוע ואף אחד לא בא לזלזל. אבל ברור שכמות אי הוודאות וההחלטות ושינויים בהחלטות  - - - 

 << אורח >> עוזי יצחקי: << אורח >>   

זה מצב שמדינת ישראל לא הייתה בו מעולם.

 << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>   

שוב אתה קופץ לי לדברים, תודה על הדברים.

 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >>   

ותודה על מה שאתה עושה בזמן הלא פשוט הזה. 




 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה לכולם, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>