פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת העבודה והרווחה 23/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 427 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 11:25 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובדים יציג), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר משתתפים באמצעים מקוונים: איילת הלר – רפרנטית מגזר ציבורי, אגף התקציבים, משרד האוצר אייל שני – עורך דין בלשכה המשפטית באגף השכר והסכמי העבודה, משרד האוצר ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הסדר הפחתת משכורת לעובד שאין במקום עבודתו ארגון עובדים יציג), התשפ"ה-2025, מ/1873 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, יום כ"ז בסיוון תשפ"ה, 23 ביוני 2025. אני חושב שאחד הדברים הבלתי רגילים שאין שום פרלמנט בשום מדינה בעולם הוא שאנשים זוכים בסיעתא דשמיא גם תחת איום כמו שאנחנו חיים כבר 30 שנה. אנחנו חיים כבר 30 שנה תחת האיום האיראני, זה היה משהו אבסטרקטי, אבל ידעו שהכוונה היא להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים כמו בימי המן הרשע – הפרסים. הגיע העת, אני לא יודע איך הקדוש ברוך הוא ניהל את זה, ונתן חוכמה לחכמים וכוח –" כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" – לחיילים ולחיל האוויר, שזה כולל את הטייסים ואת האנשים שמכינים את המכונות, את הנשק ואת צוותי הקרקע. כל עם ישראל התאחד בתפילה. אני חושב שהפסוק שבחר ראש הממשלה – "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – הוא לא אמר את המשך הפסוק, גם אני לא אגיד – אני חושב שלא צריך קריאייטיב יותר גדול ממנו – "עם כלביא". יש פסוק – "כי לא בחיל יגבר איש". כלביא זה ראשי תיבות של כי לא בחיל יגבר איש, כך כותב החת"ם סופר. כשיש לאדם הצלחה ויש לו כוח והוא יכול להצליח, הוא צריך לדעת כי לא בחיל יגבר איש, אלא הכול משמיים, הקדוש ברוך הוא שומר עליו. ואנחנו רואים את השמירה, אדם צריך להיות עיוור – אפילו אדם עיוור ואפילו מי שלא רואה ולא שומע, חש את הניסים הגדולים בהם אנחנו חיים. כבר במלחמת העולם הראשונה, היו אומרים שבשוחות – בקרבות, אין כופרים – אין אתאיסטים, כי שם רואים שלכל כדור יש כתובת, וכל אחד נתפס ומתפלל לאלוקים. במלחמת העולם הראשונה, לא אצל היהודים. מבחינת עם ישראל, שאנחנו חיים כל רגע בניסים. יש פסוק שאומר: "וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ". מה זה ה' לבדך עליון על כל הארץ? מי האמין שנשיא המעצמה הגדולה בעולם ידבר מתוך אמונה בה' ויגיד שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא. זה משהו שלא היה מקובל, לא דבר כזה, בפרט בעולם החומרני והאתאיסטי והכופר בכל. לא, הינה ראש הממשלה מודה בריש גלי על סיעתא דשמיא – מילים בארמית שהפחידו הרבה אנשים בעבר, והולך להתפלל בכותל המערבי שהקדוש ברוך הוא יציל את עם ישראל. כשהוא מצדיק את הזכות שלנו על ארץ ישראל, הוא מדבר רק על הזכות שיש לנו בתורה ואומר – "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אלה לא דברים פשוטים, אני הכרתי דורות קודמים של מנהיגים שפחדו להזכיר שם שמיים למרות שבאו מבתים דתיים. הינה פה, ברוך ה', אנחנו זוכים לסיעתא דשמיא כזאת וניסי-ניסים בגלוי. אני הייתי ילד גדול בששת הימים, חשנו אז את הניסים גם בצורה בלתי רגילה. והיום אפשר לומר שכמו בששת הימים, אני מקווה שלא תהיה האופוריה שהייתה אחרי ששת הימים, אבל אנחנו בענווה ובתפילה מתפללים לקדוש ברוך הוא על כל עם ישראל ועל כל העולם – "ופרוש עלינו סוכת שלומך", "סוכת חיים ושלום", "הפרש סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים". אנחנו מאחלים החלמה לפצועים, לכל אלה שנפגעו מנפילת הטילים, ויש גם הרבה פצועים – ילדים ומבוגרים – שהפחד של האזעקות – בואו נאמר שהצעירים והחזקים לא מפחדים מאזעקות, אבל יש אנשים שגם זה פציעה עבורם, שהקדוש ברוך הוא ירפא את כולם. ונתפלל על החטופים שישובו בשלום מן המצר במהרה. אני רוצה לציין את שובם של שלושת החטופים החללים שהוציאו אותם מעזה, גם זה דבר לא פשוט אף פעם, ודאי לא בתקופה הזאת. עכשיו לעניין הדיון שלנו. אנחנו מתקנים את החוק שמאפשר להתכנס להסכמים לכל עובדי המשק. עשינו חוק שגם המס שהוטל בעקבות המלחמה על כל השכירים, כל הסתדרות – ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים – כל אחד יוכל לבוא ולפזר את המס באופן שיהיה לו נוח כדי שיוכלו לעמוד בזה העובדים וזה לא יכביד עליהם ישירות. בדיון הזה נמשיך את אותה מדיניות של למנוע אפליות בין עובדים. נבקש מהיועצת המשפטית שלנו, עורכת הדין ענת מימון, שתקריא לנו את הנוסח שדומה לכל הנוסחים שעשינו לכל הגופים שהגיעו להסכמים מול האוצר לרווח בכך את הקיצוץ בשכר, בפרט בתקופה כזאת כאשר המורים נמצאים בלימודים מרחוק ובחיזוק התלמידים. אני יכול לספר לכם שבא אליי ילד בן שלוש וסיפר לי שהמורה התקשר אליו ושאל אותו מה שלומו. אולי הילד לא ידע למה הוא עשה את זה, הוא לא יודע שיש מלחמה, הוא יודע שיוצאים ונכנסים, אבל הוא לא מפחד, אבל המלמד – המורה צלצל אליו. זה דבר גדול מאוד, המורים עושים עבודת קודש. לנו זה נראה ילדותי, נכון? אבל לילד זה נראה עולם מלא, הוא יזכור כל ימי חייו שהמורה צלצל אליו בזמן שהיו בממ"דים או בחדרי המדרגות. אנחנו נפתח את הדיון, קודם כול נשמע את הצעת החוק, ואחרי זה נפתח למי שנמצא בזום ומי שירצה לדבר. ענת מימון, בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אתן את המסגרת. "הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)(תיקון מס 2'), התשפ"ה–2025 " זה נחקק בחודש מרץ השנה במסגרת חקיקת התקציב, ושם באמת נקבעה הפחתת שכר של העובדים בשירות הציבורי. החוק דיבר על שני סוגים של הפחתה – הפחתה אחת למי שלא חל עליו הסכם קיבוצי מאושר, שזה בסעיף 3, והחוק קבע במפורש מה יהיה שיעור ההפחתה בכל חודש מהשכר של העובד. החוק נתן גם אפשרות להפחית משכורת לפי הסכם קיבוצי מאושר, כשבמקור כשחוקקנו אפשר היה לקבוע הסכם כזה עד חודש אפריל, אם אני לא טועה. בתיקון שעשינו לפני כחודש, הארכנו את המועד להגיע להסכם קיבוצי מאושר עד לסוף חודש יוני 2025, כלומר יש לנו בערך שבוע להגיע להסכמים כאלה. עכשיו אנחנו נמצאים בתיקון השני של החוק הזה, כשכמו שאמר יושב-ראש הוועדה, אנחנו מבקשים לאפשר עריכת הסכם, לא רק הסכם קיבוצי מאושר על ידי גוף מאוגד, אלא שגם לקבוצת עובדים לא מאוגדת ואין לה ארגון יציג, לאפשר להם להגיע להסדר אחר במקום ההפחתה הקבועה בחוק. אנחנו מתקנים את סעיף 3 לחוק שקובע את הפחתת המשכורת בשיעורים קבועים בחוק. אני אקריא עכשיו את הנוסח, יש לנו עוד שני תיקונים טכניים. אני אקריא ואני אסביר. "תיקון סעיף 3 1. בחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה),התשפ"ה–2025 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א) - -". שזה כאמור הסעיף שקובע את השיעורים של ההפחתה. "- - עובד כאמור באותו סעיף קטן המועסק אצל מעסיק, למעט המדינה, ואין אצל המעסיק ארגון יציג של עובדים, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ,שמייצג את העובד, רשאי מעסיקו, לאחר שקיבל אישור כאמור בפסקה (2),להפחית ממשכורתו של העובד כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה הקובעת הראשונה, כולה או חלקה, או בעדה, בהתאם להוראות שלהלן (בסעיף קטן זה – הסדר הפחתה).". אנחנו מאפשרים את זה רק לגבי שנת 2025, שזו התקופה הקובעת הראשונה. "(א) הסדר ההפחתה יכול שיהיה מרכיבי משכורת העובד המנויים בפסקה) 1(א) ו-(ב) להגדרה "הבסיס הקובע;" . אני מזכירה שבחוק יש לנו הגדרה לבסיס הקובע שלעניין עובד זו משכורת, ומיעטנו כל מיני רכיבים שמהם אי-אפשר יהיה לבצע את ההפחתה, וכעת אנחנו אומרים שאפשר כן יהיה לעשות את ההפחתה גם מתשלומים שאינם משולמים על בסיס חופשי, שבועי או יומי ואינם מחושבים על בסיס רכיבי שכר אחרים וגם מדמי הבראה וקצובת ביגוד ותשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה – זה (א). "(ב) ההפחתה המבוצעת ממשכורתו של העובד בכל חודש בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה יכול שתהיה בשיעור שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסך כל ההפחתות בתקופה הקובעת הראשונה יהיה בהתאם לסך ההפחתות לכל אותה התקופה שהיה המעסיק מפחית לעובד לפי הוראות סעיף קטן (א);". התנאי השני של הסדר ההפחתה הוא שסכום ההפחתה בסופו של דבר יהיה זהה, בין אם הוא נעשה לפי סעיף (3)(א) לחוק ובין אם הוא נעשה לפי ההסדר שיאושר – הסדר ההפחתה. "(ג) עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026) יבצע המעסיק חישוב של ההפרש בין סך ההפחתות שבוצעו לעובד בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, לפי סעיף קטן זה, לבין סך ההפחתות שהיו מבוצעות באותה תקופה לפי סעיף קטן (א)(1), אילולא הסדר ההפחתה; מצא המעסיק כי הופחת לעובד ממשכורתו ביתר, ישיב לו את ההפרש; מצא כי הופחת ממשכורת העובד בחסר, ובלי לגרוע מההפחתה בעד התקופה הקובעת השנייה לפי סעיף קטן (א)(2), יפחית ממשכורת העובד את היתרה; השבה או הפחתה לפי פסקת משנה זו תבוצע במועד שבו יש לשלם משכורת של החודש העוקב. ". כלומר, יש פה מנגנון חישוב על מנת לוודא באמת שסך ההפחתה זהה למה שאמור היה להיות מופחת לפי החוק. אנחנו מבקשים במהלך יוני 2026, כלומר חצי שנה לאחר שמסתיימת התקופה הקובעת הראשונה, שהמעסיק יעשה פשוט חישוב של כמה היה אמור להיות מופחת וכמה הופחת בפועל, וככול שיש פערים הוא יתקן אותם. בין אם זה בהשבה לעובד של מה שהופחת ביתר, ובין אם זה בהפחתה נוספת לעובד של מה שלא הופחת ממנו או שהופחת בחסר. זה ייעשה במשכורת של החודש העוקב שלאחר החישוב הזה. "(ד) לעובדים שזכאים לתנאי שכר והעסקה דומים אצל אותו מעסיק ייערך אותו הסדר הפחתה; ". אנחנו כן מבקשים שיהיה שוויון במובן הזה שהסדר ההפחתה יהיה לכל העובדים שיש להם תנאי שכר והעסקה דומים. "(ה) סך ההפחתה לפי סעיף קטן זה והניכויים לפי סעיף 25(א)(6)לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 בחודש נתון, לא יעלו על רבע ממשכורת העובד באותו החודש; עלה הסכום על רבע מהמשכורת כאמור ינכה המעסיק את יתרת החוב לפי סעיף 25(א)(6) האמור בחודש אחר; ". פה יש הגבלה לפי חוק הגנת השכר שאי-אפשר לנכות בחודש אחד לעובד יותר מרבע משכרו. גם פה אנחנו קובעים את אותה ההגבלה. "(ו) אושר הסדר הפחתה, יראו הפחתה לפיו כהפחתה שנעשתה בשל הוראות חוק זה לגבי התקופה הקובעת הראשונה. (2) הסדר ההפחתה יאושר עד המועד הקבוע בסעיף 2 בידי אחד · מאלה, לפי העניין (א) לעניין הסדר אצל מעסיק כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ״מעסיק " – הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר;". כלומר, מעסיקים שהם גוף מתוקצב, גוף נתמך ותאגיד בריאות, ההסדרים שלהם צריכים להיות מאושרים על ידי הממונה על השכר "(ב) לעניין הסדר אצל מעסיק כאמור בפסקה (5) - - ". שזה מוסד חינוך. "- - להגדרה "מעסיק " – החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר.". כלומר, הסדרים כאלה שייעשו צריכים אישור. במסדרת האישור הזה יבדקו שההסדר באמת עומד בתנאים לפי החוק. "(3) המעסיק יביא לידיעת עובדיו את תוכנו של הסדר הפחתה שאושר לגביהם מיד לאחר שקיבל את האישור כאמור בפסקה .".(2) אני מדגישה שההסדר הזה לא טעון בהסכמה, כלומר שההסדר הזה מקבל את האישור, ואז הוא חל על כל העובדים שבאותם תנאי העסקה. אבל הוא כן צריך לעדכן את העובדים שנחתם לגביהם הסדר הפחתה אחר ומהו אותו הסדר הפחתה. בנוסף, הסדר ההפחתה יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. אנחנו עוברים לתיקון סעיף 6, יש פה תיקון טכני לכאורה, וגם בהמשך אני אבקש מהאוצר שידגישו כמה דברים לגבי ההפחתה לפי סעיף 6 . אני אקריא את הסעיף. "תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6 לחוק העיקרי (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או של עובד;". (2) במקום הסיפה החל במילים "הפחתת המשכורת" יבוא "הפחתת המשכורת לפי סעיפים 2, 3 או 4, לפי העניין, של העובד או של בעל התפקיד שלפיו נקבעת משכורתם.".". סעיף 6 מדבר על הפחתת משכורת לעובד או לבעל תפקיד שמשכורתו נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד או עובד. הסעיף מונה שלושה מצבים: עובד שהמשכורת שלו נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד, בעל תפקיד שהמשכורת שלו נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד או עובד שהמשכורת שלו נקבעת לפי משכורת של עובד אחר שהופחתה משכורתו לפי החוק הזה. הסיפה התייחסה רק לשני המצבים הראשונים ולא למצב של עובד שמופחתת לו המשכורת לפי משכורת של עובד אחר. לכן, אנחנו רק מבהירים שכמובן גם במצב השלישי ההפחתה תחול לפי הוראות סעיף 6. למעשה, הסעיף הזה קובע שאם יש עובד שהמשכורת שלו מוצמדת לבעל תפקיד או עובד אחר שלגביהם יש הפחתה, אז לא תתבצע הפחתה כפולה לגביו. כלומר, מעצם ההצמדה מתבצעת לו כבר הפחתה, לכן לא צריך להפחית לו פעם נוספת. "תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 3" יבוא "סעיף 3(א);" (2) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף 3" יבוא "סעיף 3(א)". ". פה זה תיקון טכני-לשוני. סעיף 7 מדבר על חייל, שוטר, סוהר ועובד שירות ביטחון, הוא מפני לסעיף 3 בנוסח הקודם, ובגלל שהוספנו עכשיו את סעיף 3(ב), אנחנו פשוט מדייקים ואומרים שההתייחסות היא לגבי סעיף 3(א) שקובע את ההפחתה בנוסח המקורי של החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לאפשר למי שלמרות מצב החירום רוצה לדבר באופן מקוון בזום. אני מבקש אם אפשר למקד את הדברים במסגרת של דקה אחת, כי אנחנו לא יודעים כמה אנשים רוצים לדבר וצריך לאפשר לדבר. איילת הלר, רפרנטית מגזר ציבורי באגף תקציבים, משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> איילת הלר: << אורח >> שלום. אין לי כרגע מה להוסיף, אם יש לכם חידוד שנדרש לגבי אחד הסעיפים, או לגבי ההסדר שמוצע כאן בחוק, אנחנו כמובן כאן בשביל לענות על השאלות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור לאייל שני, עורך דין בלשכה המשפטית באגף השכר והסכמי העבודה, בבקשה. << אורח >> אייל שני: << אורח >> אני רוצה לחדד לעניין מה שקראנו קודם בסעיף 1(ה) – "סך ההפחתה בחודש נתון, לא יעלו על רבע ממשכורת העובד באותו החודש" – נאמר קודם שזה בדומה לסעיף בחוק הגנת השכר, אז זה דומה אבל יש טיפה חידוד, זה טיפה שונה משום שמדובר על רבע מהמשכורת של העובד באותו החודש ולא רבע משכרו, שזה מה שאומרת לשון החוק, לכן חשוב לחדד את הדבר הזה. אנחנו מסתכלים על המשכורת באותו החודש. אם באותו החודש הוא קיבל תשלום יותר גדול שהוא לא חלק משכרו הרגיל, נסתכל על שכרו באותו החודש באותו החודש ולא רק על שכרו הרגיל. לגבי התיקון לסעיף 6, חשוב לנו להבהיר שיכול לקרות למשל מצב של עובד שיש לו הצמדה למשכורת של עובד לפי סעיף 2 לחוק; במצב כזה – נניח שיש עובד שהפחיתו לו בגלל שהוא צמוד לעובד אחר שהפחיתו לו בהסכם הפחתה מאושר; עובד כזה גם יצטרך לקבל אישור לפי סעיף 2 שההפחתה שבוצעה בהמשך להצמדה שיש לו היא הפחתה לעניין החוק. אם עובד לא יקבל את האישור שהצמדה שהופחתה לו בהתאם להצמדה שלו היא גם הפחתה לעניין החוק, המשמעות היא שהפחתה שנעשית לו היא לא לעניין החוק, ולכן יבוא סעיף 6 ויגן עליו. אנחנו מנסים להבחין בין מצבים שניתן אישור להסכם עצמו שהעובד צמוד אליו, לבין מצבים שניתן אישור להסכם עצמו, אבל לא ניתן אישור להצמדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר לגבי עובד ספציפי שהאישור הוא לא רלוונטי לגביו, האישור ניתן לגבי קבוצה מסוימת והוא מוצמד ולכן - - - << אורח >> אייל שני: << אורח >> נכון מאוד. האישור ניתן קודם כול לגבי ההסכם, האישור ניתן קודם כול לגבי עובד שההסכם חל לגביו באופן ישיר, עובד שצמוד אליו צריך לקבל אישור בנפרד, כי ההפחתה היא עניין החוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ואם לא, אז סעיף 6 מגן עליו שלא תהיה הפחתה כפולה. << אורח >> אייל שני: << אורח >> נכון. במקרה שההצמדה שלו לא תאושר לעניין החוק, סעיף 6 יבוא ויגן עליו מהפחתה כפולה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כתבו לי שאמרתי בטעות 11 ביוני, הכוונה היא עד יום ט"ז בסיוון 1 ביוני 2026. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סימן שהקשיבו. ישראל גולומב מנכ"ל רשת הגנים נמצא? לא. נסתפק בדברים האלה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר מכל הרשומים? מי רוצה לומר משהו חשוב? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מדייקת ואומרת, אנחנו בלוח זמנים מאוד צפוף, יש לנו עד סוף יוני. אני מאמינה שהם ממילא כבר מנהלים את המשא ומתן וההסכמים ייחתמו. הצעת החוק מאושרת היום, אנחנו נקדם אותה למליאה והיא תאושר, אבל מבחינת הזמנים עד סוף החודש צריכים להיות מאושרים גם הסכמים קיבוציים וגם ההסכמים לפי החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה לדבר ממי שנמצא בזום? אני שואל כי אני רוצה לאפשר לכולם. היות וכולם מסכימים לכל מה שאמרת, וראיתי שכן הקשיבו עד כדי כך שמצאו טעות בתאריך של אחד המספרים, אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד אישור הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2),התשפ"ה– 2025 עם כל התיקונים, כפי שהקריאה עורכת הדין ענת מימון היועצת המשפטית לוועדת העבודה והרווחה, ירים את ידו? מי נגד? אין מתנגדים; מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה החוק אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החוק אושר לקריאה השנייה והשלישית ויעלה למליאת הכנסת. אני רוצה להודות לכולם, ולהתפלל שוב על כל עם ישראל, כל אחד צריך תפילה. אני אמרתי השבוע שגם כשמישהו בולע פרוסה והכול בסדר, זה גם נס, כי יש אנשים שקורה להם חנק, אבל זה מוגזם. לקום בבוקר זו ברכה, על אחת כמה וכמה הניסים שיש לנו עכשיו. אצל הקדוש ברוך הוא "סוס ורוכבו רמה בים" כתוב על יציאת מצרים, אנחנו יודעים – יציאת מצרים, קריעת ים סוף, אצל הקדוש ברוך הוא זה היה כמו סוס אחד ורוכב אחד, אין אצלו הבדל ביו סוס אחד ורוכב אחד ובין כל צבא וחילות מצרים. אצל הקדוש ברוך הוא אין הבדל בין אויב קטן שבא עם סכין לבין מנהיגי מדינות ועמים של 88 מיליון אנשים שרוצים להשמיד, להרוג ולאבד בפצצה אטומית, רחמנא ליצלן, זה דבר שלא היה ב-80-70 שנה האחרונות. הקדוש ברוך הוא הציל אותנו ונתן – איך כתוב שם? "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" אף אחד לא צריך להרגיש נפגע מזה שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא עשה את זה, כי גם למי שעשה את זה בפועל יש זכות גדולה מאוד. כל חייל וכל מי שנמצא במקום, וכל מי שמתפלל, וכל מי שעושה משהו טוב לאחרים, וכל מי שמפנה – כל מי שעושה משהו, יש לו זכות גדולה מאוד, אבל הכוח רק מהקדוש ברוך הוא. ובאמת שנזכה לניסים ולישועות. אני רוצה להודות לכל הצוות הנפלא שהגיע בתוך אזעקות ובתוך תקופת חירום – לכל אחד יש גם ילדים בבית, תודה רבה גם לכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:44. << סיום >>