פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
20/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 144
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 10:38


סדר היום:
 << נושא >> בחינת מכסת עובדים זרים ייעודיים לבניית מיזמים ממשלתיים ומיזמים של הרשויות המקומיות << נושא >> 


נכחו:
חברת הוועדה: 
חוה אתי עטייה – היו"ר


מוזמנים:
	לאה בן עזרא
	–
	מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	סמדר לוי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

	דניאל איטח
	–
	משרד ראש הממשלה

	זיו בילאוס
	–
	ראש החטיבה הקונסולרית, משרד החוץ

	יעל בלום
	–
	אגף פיתוח, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	סמדר פרידמן-לוי
	–
	רפרנטית עובדים זרים, משרד המשפטים

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, משרד העבודה

	הדס אגמון
	–
	עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	מרוא מתואלי
	–
	מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	אפרת לב ארי
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	כפיר מצוינים
	–
	סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

	רעות ויניצקי
	–
	רכזת רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

	ואאיל עבאדי
	–
	הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית

	צבי קו-תור
	–
	עו"ד, לשכת עורכי הדין

	יצחק גורביץ'
	–
	סמנכ"ל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	אייל מוסט
	–
	מנכ"ל, עמותת "דף חדש"

	ליאור טל
	–
	עמותת "טל חדש"




משתתפים באמצעים מקוונים:
	דן גונן
	–
	סגן החשב הכללי, ראש חטיבת הנכסים, משרד האוצר 

	רז שגיא
	–
	ראש עיריית ראש העין 




מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> בחינת מכסת עובדים זרים ייעודיים לבניית מיזמים ממשלתיים ומיזמים של הרשויות המקומיות << נושא >>


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בוקר טוב, היום יום שלישי בשבוע, כ"ב באייר תשפ"ה, 20 במאי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת מכסת עובדים זרים ייעודיים לבניית מיזמים ממשלתיים ומיזמים של הרשויות המקומיות. הישיבה היום תתמקד בשני הנושאים הנ"ל, הקצאת מכסת עובדים זרים ייעודים לעבודת בנייה, תשתית, שיפוץ ברשויות המקומיות, לבקשת מרכז השלטון המקומי, והקצאת מכסת עובדים זרים ייעודיים לבניית מיזמים ממשלתיים, לבקשת התאחדות הקבלנים בוני הארץ. 

הרשויות המקומיות מבצעות עבודות בנייה, תשתית ושיפוצים בתחומיהן כמו בניית מבני חינוך ותחזוקתם, בניית מוסדות ציבור, סלילת דרכים, הקמת תשתיות נוספות, ביצוע עבודות תחזוקה ושיפוץ, ביצוע עבודות הנגשה ועוד. ישנו מחסור חמור בידיים עובדות. מפרוץ המלחמה, ולדברי השלטון המקומי התאגידים שמעסיקים עובדים זרים בענף הבנייה מעדיפים להעסיקם לטובת פרויקטים רווחיים ומניבים עבורם כמו בנייה למגורים, לעומת פרויקטים של בינוי מוסדות ציבור של הרשויות שפחות רווחיים, לכן הבקשה היא להקצות מכסה ייעודית של עובדים זרים בענפי הבנייה והתשתיות לטובת ביצוע עבודות על ידי הרשויות המקומיות, בדגש על בינוי כיתות לימוד, הנגשה ומבנים ותשתיות תומכי מגורים. 

בנייה ממשלתית כוללת מבני ציבור כגון משרדי ממשלה, בתי משפט, מבני תחבורה, מבני בריאות וכדומה. ישנו חוסר חמור בעובדים והמכסות שהוקצו לענף הבניין והתשתיות לא יכולות להיות מנוצלות לטובת בנייה של מיזמים ממשלתיים. התאחדות הקבלנים פנתה לוועדה לבחון הקצאה של 6,200 עובדים זרים למקצועות מסוימים בהם יש מחסור. 

מדינת ישראל באמצעות החשב הכללי מפרסמת מכרזים לבינוי ממשלתי בהיקפים משמעותיים, אך לא ניתן לבצע פרויקטים אלו במכסות העובדים הקיימות, וביצועם הינו בניגוד לנהלי רשות האוכלוסין. ההתאחדות פנתה בבקשה להקצות מכסה נוספת לענף הבנייה הממשלתית ולהגדיר מקצועות ספציפיים של עובדי בנייה ממשלתית, כשמכסת העובדים הזרים לעבודות הרטובות בבינוי ממשלתי תיעשה במסגרת מכסת העובדים הזרים הכללית לענף הבנייה. 

נתחיל עם נציגי מרכז השלטון המקומי ולאחר מכן נעבור להתאחדות הקבלנים. בבקשה.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

בוקר טוב, כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז שלטון מקומי. אני מודה על זה שקראת את כל המכתב שלנו. בסך הכול הצגת גם את העמדה שלנו. המצוקה שלנו היא בשני צירים מרכזיים, אחד, זה הסוגיה של כל מה שחוסם פיתוח של אכלוס שכונות חדשות. זה כל הבניינים שתומכים במגורים. זה מבני ציבור, זה תשתיות דרכים, זה בינוי גנים, בינוי כיתות, שם יש מחסור חמור. אנחנו מדברים עוד לפני המלחמה על מחסור של 3,000 כיתות בכל שנה וגם אז הייתה הערכת חסר. עכשיו המחסור הוא הרבה יותר גדול. הרבה מאוד תלמידים גם נאלצים ללמוד במבנים יבילים. גם שם יש מחסור ומצוקה שלא מאפשרת לימוד בכיתות בצורה ראויה. המצב הולך להחמיר עוד יותר בשנת הלימודים הקרובה שתהיה בעוד ארבעה חודשים בסך הכול. המצב הזה החמיר בגלל מחסור בידיים עובדות. אנחנו רואים את זה גם בהיעדר כניסה של עובדים פלסטינים לתוך שטחי הקו הירוק, וגם מכסת העובדים הזרים שמגיעה לעבוד בעבודות האלה.

צריך להגיד, מתוך המכסות שנועדו לבינוי למגורים וגם לתשתיות תומכות מגורים, אני לא זוכר בדיוק את המינוח הרשמי, גם יש גמישות מאוד גדולה, לא מגיעים כמעט לעבודות בתחום של בינוי כיתות, בתחום של בינוי תשתיות עירוניות, צריך להגיד, כי זה גם לא רווחי, לכן אנחנו מבקשים מכסה ייעודית ואנחנו מגדירים כאן ברחל ביתך הקטנה מכסה ייעודית לעבודות בינוי, תשתיות ברשויות המקומיות. זה דבר אחד. 

סוגיה שנייה היא סוגיית הנגישות. עד ה-7 באוקטובר מאז שקבעו את הפעימות לעמידה של השלטון המקומי בהנגשת מבנים קיימים ומבנים שאינם מקום, העמידה הייתה מאוד מרשימה. זה הגיע למעל 70% בפעימה האחרונה שלפני המלחמה. בפעימה האחרונה שמדדו אנחנו עומדים על סדר גודל של 20%–30%, משהו כזה. אל תתפסו אותי בדיוק במספר. אנחנו ביקשנו גם שתהיה דחייה גורפת של תחולת השוק, של הפעימה הזאת. לצערי סורבנו, אבל ככל שאנחנו רוצים כן להתקדם וכן לעמוד בפעימות האלה, אנחנו חייבים ידיים עובדות. ההנגשה של המבנים כאלה, כמוה כשיפוצים של מבנים קיימים. אני צריך להגיד את זה בצורה הכי פתוחה על שולחן הוועדה. זה לא יקרה. הרשויות המקומיות לא יעמדו בהנגשה הנדרשת, בטח שלא יצליחו להגיע למצב שבו גם בונים תשתיות וכיתות וגנים על מנת לעמוד בקצב האכלוס. זה כמובן חסם גם בפני מגורים ולכן אנחנו מבקשים את הרוח הגבית של הוועדה כשאנחנו נפנה לוועדת המנכ"לים. אני רואה שיש כאן את נציג משרד ראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

למה קודם לא פניתם לוועדת המנכ"לים מאז שהיא הוקמה לפני שנה? למה חיכיתם עד עכשיו?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

שתי סיבות. סיבה ראשונה זה שאנחנו גם גיבשנו תוכנית ביטחונית להעסקה של עובדים פלסטינים משטחי יהודה ושומרון, תוכנית שגם הגשנו אותה לקבינט, גם לחשב הכללי. לצערי זה לא מתקדם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה הכוונה להכניס פלסטינים? להחריג אותם?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

זה לא עניין של להחריג אותם. לעשות מסדרון בטוח עם אזור סטרילי, עם הסעות מאובטחות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה לוקח יותר זמן.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

זה לא שהמטרה שלנו היא להעסיק בהכרח עובדים זרים או עובדים פלסטינים. אני אוסיף שמבחינתנו אנחנו רוצים להגיש את הבקשה, אבל לפני כן אנחנו מבקשים את הרוח הגבית של הוועדה לבקשה שלנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מר גורביץ', בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

גורביץ' יצחק, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ. קודם כל תודה רבה על הדיון. נכון לעכשיו יש מכסה מאושרת של 110,000 עובדים זרים לבנייה למגורים ועוד 5,000 עובדים לתשתיות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אבל 110,000 זה גם חברות הביצוע, נכון?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

כן. 25,000 מתוכם חברות ביצוע. אין ספק שזה מכסה ראויה, רק שחלק מאותה מכסה אי אפשר לממש לטובת בנייה של פרויקטים, מיזמים שהמדינה דווקא מובילה. אני נתתי אולי דוגמאות כמו קריית בתי המשפט בירושלים, כמו מכון לטכנולוגיות, כמו המוסד לביטוח לאומי, אבל גם פרויקטים אחרים נוספים. 

אמנם יש החלטת ממשלה משנת 2018, 3516, שבגדול הכותרת של החלטת הממשלה זה תוספת עובדים זרים לבניית מגורים ותשתיות, אבל היא מאפשרת גם להעסיק עובדים למיזמים כאלה. מוזכרים שם תאגידים עירוניים, חברות ממשלתיות וכו', רק מה? הנהלים לא מאפשרים זאת. הנהלים של העסקת עובדים זרים מאפשרים העסקת עובדים למגורים בלבד או לבנייה תומכת מגורים ולא לאותם מיזמים. יוצא אם כך שכל חברה קבלנית שרוצה להתמודד לבניית אותם מיזמים ממשלתיים, אין לה את העובדים. 

צריך להוסיף על כך שסוג העובדים או המקצועות של העובדים, נוצרה מעין בעלות שעבודות רטובות זה בהנחיית משרד הבינוי, ואני לא מטיל ביקורת, אני רק מציין, ויתר העבודות, אם זה פרויקטים של תשתיות זה משרד התחבורה. באמצע נופלים כל אותם פרויקטים שבהם צריכים גם עובדים לעבודות הרטובות אבל לא רק לעבודות הרטובות, גם לחשמל וגם לאינסטלציה שהועסקו בהם פלסטינים, אבל אין לזה מענה. יוצאת מציאות שחברות בנייה ישראליות, אם הן רוצות להתמודד על בנייה ישראליות, אם הן רוצות להתמודד על קריית בתי המשפט, זאת אומרת מה יותר ישראלי מזה? הן לא יכולות להתמודד כי הנוהל לא מאפשר. מה שאנחנו מבקשים, מכסה ייעודית שתאפשר גם הבאת עובדים לאותם מיזמים, לא בלבד לעבודות הרטובות אבל בעיקר לעבודות הרטובות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ה-6,200 שציינת זה כולל גם את הרשויות המקומיות?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

לא. אני מודה שזה לא כולל את הרשויות המקומיות. זה כולל בעיקר בנייה ממשלתית. לא כולל בנייה עירונית. בנייה עירונית הייתה אמורה להיכלל במסגרת תומכי מגורים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לא הגשת בקשה עדיין?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

לא, כי אנחנו סברנו שלנושא הזה יש מענה. אם תירצו, אנחנו יודעים לתרגם את התקציבים הללו לצרכים של כוח אדם. אנחנו יודעים לתרגם את זה לכמויות של מכסות ואין ספק שאפשר לתרגם את זה. אני רק אומר, צריך לעשות קצת סדר בכל הסוגיה הזאת, כי אחרת יש עבודות שהקבלנים לא יכולים לקחת והתאגידים לא יכולים לתת עובדים לאותן מכסות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ליאור טל.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

ליאור טל, עמותת "דף חדש". יש כמה נושאים שלא כל כך הבנתי. אנחנו רוצים לשים פלסטינים שיבנו גני ילדים? קודם כל זה נשמע לי אבסורד שאנחנו לא נותנים להם להיכנס לבניות רגילות, אבל זה כן. זה כאילו חטא על פשע. זה דבר ראשון שאני חושב שהוא מיותר בכלל להגיד אותו. 

דבר שני לגבי הנושא של המקצועות. יש המון ביקושים להמון מקצועות שונים שאפשר להביא אותם כבר מחר. אפשר להביא אותם במסלולים של B2B. לדוגמה, יש לי קבלנים שרוצים עובדים אספלט. אני לא יכול להביא עובדי אספלט כי זה לא יושב בתוך המכלול הזה של העובדים שאנחנו יכולים להביא. יש לנו רק ארבעה מקצועות. אני חושב שצריך לעשות שיחה עם הרשות ומשרד השיכון והבינוי ולהביא אותם במסלול של B2B. הכול קיים, רק תגידו לנו זה בסדר. תגדירו את המקצועות. אנשי חשמל שמדברים עליהם זה לא חשמלאים, זה אנשים שמניחים תשתיות לחשמל. אינסטלציה, אותו דבר. אף אחד לא ייקח לעובדים הישראלים את העבודה. ההיפך, ככל שיהיה לנו יותר עובדי כפיים, זה בונה תשתית לעובדים יותר מקצועיים במגזר שלנו, אצל הישראלים. זה אחד. 

יש את הנושא של העובדים שאנחנו צריכים להביא במסלול של ה-B2B. שיתנו לנו אישור להביא אותם. אני לא הצלחתי להבין למה אנחנו לא יכולים להביא עובדים ב-B2B לכל המקצועות, ורק לארבעת המקצועות האלה? הייתי שמח שיהיה אפשר לתת איזו שהיא תשובה לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה.

אתה רוצה לומר משהו?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

סליחה על האיחור. אני חושב שמעבר לבקשה, ראינו את ניירות העמדה. אתם צריכים להבין שכרגע לתאגידים יש עובדים רגילים של בניין ותשתיות. עכשיו פתחו תת ענף של שיפוצים שזה אנשים שהם מחוץ למכסה. עכשיו עושים תשתיות מחוץ למכסה. אי אפשר להתחיל להעמיס על התאגידים את כל צרות ישראל. אנחנו לא יכולים לנהל עשרה סוגים שונים של עובדים. עובד שיפוצים לצורך העניין יכול לעבוד רק בשיפוצים. מי מבטיח שאותו קבלן שעכשיו ייקח את הבנייה של הקומפלקס של גני ילדים ובתי ספר, סיים את עבודתו, כנראה יש לו עוד פרויקטים מגוונים. יכול להגיד את זה גם אדון גורביץ' שמכיר את הקבלנים הללו. הם לא עובדים 100% רק לשלטון המקומי. מה קורה מחר בבוקר כשיש מכסה ייעודית לאותם אנשים שמוכנים לעבוד רק בשלטון המקומי והוא עושה ניוד עם העובדים לפרויקט בתל אביב? מי יאכוף את זה? אתם מצפים שאנחנו נהיה השוטרים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה האלטרנטיבה, להביא חברות ביצוע זרות שיסיימו את הפרויקטים?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

לא. האלטרנטיבה היא לא להגדיל את חברות הביצוע. האלטרנטיבה היא להוציא את הראש מהחול ולהבין שב-B2B אפשר להביא כל סוג עובד שצריך. כמו שליאור אמר ובצדק, אי אפשר להחליף חשמלאים כי עובד זר הוא לא יכול לעבור קורס בעברית של חשמלאי, אז הוא יכול להיות עוזר חשמלאי או עוזר אינסטלטור. אם אנחנו מביאים ב-B2B, ופה זה אולי ההפניה ללאה ולמשרד השיכון, בואו נצא מארבעת המקצועות האלה. אם השלטון המקומי צריך עכשיו 1,000 אנשים שיעשו משהו ספציפי, אם גורביץ' יידע לדייק את זה, בואו נלך להביא את 1,000 האנשים האלה לבד. 

כל עוד שהמדינה תתעורר ותבין שהיא צריכה להיות אולי רק רגולטור בתוך הדבר הזה, היא לא צריכה להיות גוף ממיין, היא לא צריכה להתערב בתהליך הבאת העובדים. היא צריכה לבדוק שהעובד לא נפגע, היא צריכה לבדוק שלא לוקחים ממנו כסף, היא צריכה לבדוק שהתאגידים עובדים כמו שצריך ולזוז הצידה. תנו לכוחות השוק לסדר את זה. אותו דבר השלטון המקומי, אותו דבר תשתיות, אותו דבר שיפוצים. אי אפשר לצבוע אלף סוגי עובדים. אנחנו לא נוכל להשתלט על זה. אף אחד לא יוכל לדעת אם קבלן א' שסיים גן ילדים במודיעין, עכשיו הוא עבר לבנות בניין משרדים בתל אביב, הוא לקח את הצוות הקיים או לא. אנחנו לא נוכל לדעת את זה. אנחנו לא שוטרים. אני לא יכול להיות זה שאוכף את הדברים על הלקוחות שלנו. זה לא הגיוני כי כל דבר ששואלים, "אין כוח אדם" לא ברשות, לא באכיפה. די, אי אפשר לשמוע את התירוץ הזה. אתם בעצם רק מקשים עלינו עכשיו. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

בגדול אתה צודק. בעולם שבו יש מספיק ידיים עובדות ומכסה מספיק גדולה של עובדים זרים שמגיעה לישראל, אז חלק יגיעו לעבוד בבינוי של תשתיות, חלק במגורים, חלק משרדים. חלק גם יבנו כיתות. בעולם שבו המכסה לא מספיקה, אז השוק, וכאן אני מהדהד גם את מה שאמרת. בסוף השוק עושה את שלו והשוק הולך לאיפה שרווחי, והרבה יותר רווחי לבנות דירות למגורים מאשר כיתות. את השוק ואת הקבלנים לא מעניין או לפחות לא ברמה העסקית, שילדים צריכים עכשיו להיכנס לכיתות בתי ספר. זה מתחיל קצת לדגדג כי מבינים שבסופו של דבר גם זה יהיה חסם בפני טופס 4.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אתה כרשות מקומית תתנה את העבודה שלו לצורך העניין. מי שעשה X אחוזים בבנייה בתוך הרשות המקומית יכול לגשת למכרז. אתה יכול לפתור את זה רגולטורית. אתה לא צריך להעמיס עליי עוד רגולציה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני לא יכול ליצור תנאי. קודם כל אני מרכז השלטון המקומי, אני לא הרשות המקומית. אני בטח לא יכול להנחות אותם לעשות דבר כזה, ולדעתי גם ברמה המשפטית הם לא יכולים ליצור תנאי כזה במכרז, לכן הבקשה של המכסה הייעודית היא נובעת מהדבר הזה, נובעת מהאתגר הזה שלא הצלחנו לפתור אותו, שהוא לא פתיר כל עוד המכסה היא לא מספיקה. אנחנו אומרים בצורה מאוד מפורשת, אנחנו מבקשים מכסה ייעודית רק לעבודות שהשלטון המקומי יבצע. אם יבואו ויגידו, עכשיו מביאים עובדים זרים בכמות כזאת שתספיק לכל העבודות, אני איתך.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

תפעולית זה לא יכול לקרות. קיבלתי עובד זר. הוא סיים את הפרויקט. אתה יכול להבטיח שהעובד הזר הזה כל חודש יעבוד רק בשלטון המקומי? הקבלן, הרי אתה אומר שאתה לא יכול לחייב אותו בכלום, אז איך תחייב אותו לעבור לפרויקט הבא?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אפשר להיכנס ולדון בפרקטיקה הזאת. אין לי תשובה שלופה מהשרוול כרגע, אבל עובדתית המצב הנוכחי הוא לא פותר לנו את הבעיה.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

צריך להרחיב את כל המכסה של כולם. כמו שאתה אומר, להציף את השוק. תנו לנו להציף את השוק, שלא ייקח פה חצי שנה להביא בן אדם ב-B2B, במסלול הבאה פרטית, או שלושה חודשים כרגע במצב של הבאה - - - 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני האחרון שאבוא ואגיד שאני בעד החסמים הביורוקרטיים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אייל, תענה לטענה שזה לא רווחי להם. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

זה לא עניין של רווחי כי בסוף מה שהוא אומר זה שהשמיכה שלך קצרה כמו שהוא טוען והוא צודק, שאין מספיק עובדים, אז כל קבלן בוחר לקחת את הצוות הקיים שלו למקום הכי רווחי שלו. ברגע שיהיה פה הצפה של השוק ויהיה פה כמות עובדים כמו שצריך באמת ולא חצי ממה שצריך, הקבלן יצטרך לקחת עשרה פרויקטים ששישה מהם הם רווחיים יותר וארבעה רווחיים פחות, כי הוא צריך להעסיק עכשיו 100 עובדים ולא רק עשרה, ואז הוא ייתן גם מענה לאותו בחור נחמד מהשלטון המקומי. כולנו רוצים שיבנו כיתות ובתי ספר. שלא תתבלבל, אני כאבא אומר לך, אני איתך, אבל בסוף לא אני ולא אתה יכולים בדרך רגולציה להכריח את הקבלנים או במכסות ייעודיות. 

הפתרון הוא שכולנו נשלב ידיים, נסתכל לצד השני של השולחן ונבקש בוועדת מנכ"לים הקרובה להגדיל את כמות ההבאה הפרטית. לא לעצור אותה ב-30.6. קודם כל להאריך אותה עד סוף השנה, ומ-30,000 להגדיל אותה ל-60,000 ולתת לנו לעבוד, ושהרשות תפקח על הדברים, תוודא שלא נעשות עבירות של סחר בבני אדם שהן כל כך לחוצים מהם, שכל בן אדם שתראיין אותו שהגיע דרך הממשלה, יספר לך כמה כסף הוא שילם. מספיק לעצום עיניים. רוצים לסדר את השוק? תפתחו את השערים, תנו לשוק לסדר את עצמו. לא צריך להתערב יותר מידי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אוקיי. גורביץ'.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אני חושב שאפשר לחבר את כל הטענות ביחד. הבעיה היא הסגמנטציה של כל התהליך. אם משרד הבינוי ובצדק מסתכל במצוקת הדיור ואם משרדים אחרים מסתכלים על תשתיות וכו', בסופו של דבר אנחנו מדברים בגדול על אותו כוח אדם שמועסק על ידי אותם תאגידים שאם היו מתעלמים מאותן מחיצות ואם הייתה מתממשת המכסה כמו שהיא ניתנה, לא היינו שומעים את התופעה הזאת. מה אומר כל אחד? מאחר ויש קצת אני רוצה לשמור לעצמי, רק שבאמצע נופלים פה פרויקטים, באמצע נופלים פה תאגידים, באמצע נופלים פה קבלנים, וזה חבל כי המכסה היא בגדול נתונה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה אתה מציע? איך לפתור את הבעיה?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

הפתרון לדעתי דרך נוהל הרבה יותר גמיש להעסקת העובדים. אם רשות האוכלוסין מוציאה את הנוהל, שהנוהל יאפשר הבאת עובדים כולל הרחבת סוגי המכסות. הטענה היא גם נכונה. אי אפשר לעשות חשמל אם לא עושים תעלות חשמל. מה לעשות, בזה עסקו העובדים הפלסטינים, ואי אפשר לעשות מיזוג אם לא עוסקים בתעלות מיזוג, וזה התשתית להעסקת ישראלים, שיהיה ברור. 

הנוהל צריך להיות הרבה יותר גמיש, הרבה יותר רחב מבחינת המכסות ואז לא היינו שומעים את כל הטענה הזאת וגם היה מבחינת כל מזמיני העבודות יותר כלכלי, אחרת לבנות בית ספר תחת המחירון של הרשויות המקומיות הוא הרבה פחות כלכלי מאשר לבנות למגורים, אז התאגיד והקבלן יעדיף לבנות למגורים ולא יבנה בית ספר. הדבר הזה היה נעלם אם לא היו אותן מחיצות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מי יעשה את העבודה, העובד הזר או העובד הישראלי?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

העובד הזר יעשה את העבודה של הבסיס, של התשתית. יש בענף הבנייה נכון לעכשיו, למזלנו, 237,000 ישראלים. המספר הזה הולך וגדל אבל הוא לא הולך וגדל ביחד עם ההבאה של העובדים הזרים, והם עושים את כל יתר העבודות, חברים. 180,000 מתוכם זה בתוך אתרי הבנייה. הנתונים של הלמ"ס, משרד הבינוי מקבל פעם ברבעון את הנתונים הללו. 180,000 ישראלים נטו באתרי הבנייה ביחד עם העובדים הזרים. הם עושים את החשמל, הם עושים את האינסטלציה, הם עושים את כל הנושא של החלונות, את כל הנושא של הספרינקלרים. הם עושים את הכול חוץ מאותן עבודות בסיס שלגביהן אנחנו צריכים עובדים זרים. זה אותם עובדים זרים שצריכים לעשות את קריית הממשלה, זה אותם זרים שצריכים לעשות את קריית בתי המשפט פה בירושלים, את הבניין החדש של הביטוח הלאומי. אגב, מי בנה את הבניין היפהפה של משרד החוץ? בעבודות הבסיס לא היו ישראלים. כל היתר כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה.

סגן החשב הכללי, משרד האוצר, בבקשה. 

 << אורח >> דן גונן: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב, דן גונן, סגן החשב הכללי, משרד האוצר, ראש חטיבת הנכסים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתה יכול בבקשה להתייחס למה שנאמר פה, אם עקבת אחרי הדיון מתחילתו?

 << אורח >> דן גונן: << אורח >> 

כן. הבינוי הממשלתי הוא לא מנותק ממה שקורה בכל משרדי הממשלה. החטיבה שלנו, אני רק אגיד בכמה מילים, היא חטיבה שמבצעת פרויקטים של B.O.T באמצעות יזמים ולא ישירות מול קבלנים. הכובע של ההתקשרות שלנו הוא ממשלה מול היזם. היזם מביא את הקבלנים. אנחנו יודעים להתייחס לפרויקטים הספציפיים שלנו. בפרויקטים הספציפיים שלנו יכולים להיות עיכובים שנובעים ממכלול של סיבות. יכול להיות סיבות אובייקטיביות של הוצאת היתרים. זה יכול להיות סיבות שנוגעות לתוספות בעבודה, למורכבות הנדסית, וזה יכול לנבוע גם מסיבה אולי של מחסור בעובדים, אבל כל פרויקט הוא לגופו והפרויקטים הם גם לא הומוגניים בסיבות לעיכובים, לכן אנחנו לא יודעים לתת איזו שהיא תמונה רחבה ולענות לוועדה הנכבדה האם אנחנו חושבים שיש הצדקה לבקשה, כן או לא. אין לנו את ראיית המקרו שנדרשת באירוע הזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

את רוצה עכשיו להתייחס?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. עלתה פה טענה לגבי עבודות של העובדים הזרים ומחסור שלהם. אני מבינה שכבר הבינו כאן שלענייני חשמל ואינסטלציה יש עובדים ישראלים שהם צריכים לעבוד בעבודות האלה מבחינת ענייני הסמכה, רגולציה, רישוי מקומי, אבל לגבי הסיפור של הכנת תשתיות לאינסטלציה, הכנת תשתיות לחשמל יש פירוט לכל הנושא של העבודות הרטובות, מה נכנס למסגרת העבודות הרטובות, והדבר הזה כבר קיים היום, גם בנאים, גם עניינים של אלומיניום. יש פירוט לדבר הזה והוא קיים. גם בהחלטה 3516 יש התייחסות לדבר הזה. אין כרגע מניעה להעסיק את העובדים בדברים האלה. זה נכנס להגדרה של עבודות רטובות ככל שזה נכנס לשם. יש מכסה של העובדים הזרים. יש גם מכסה פנויה שאפשר לנצל אותה.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

סליחה שאני מתפרץ. את צודקת שאין מניעה. יש בעיה שאי אפשר להביא אותם. לא מאשרים הבאה של עובדים למקצועות הללו. במיונים לא מתייחסים למקצועות הללו. גם כשעושים הבאה פרטית אין התייחסות.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

קודם כל טענו שיש כאן בעיה בזה שהעובדים, אסור להם לעסוק בעבודות האלה, אבל כן מותר להם לעסוק בעבודות כי מופיע כאן גם בנוהל ומופיע גם בהחלטת ממשלה 3516 שהם יכולים לעסוק בעבודות האלה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

רק שאסור להביא אותם תחת המקצועות האלה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

למה אסור להביא? גם בנוהל של הרשות יש פירוט. יש שם תשתיות, מערכות מים, ביוב, ניקוז. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

אני יכול להביא עובד ב-B2B, מערכות מים, לרשום לך מערכות מים ותעבירי אותו?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

צריך להבחין. יש ארבעה מקצועות בחינה שנבחנות, שזה טייח, רצף, ברזלן וטפסן. בתוך מסגרת העבודות האלה אם העובד מגיע לפה, טפסן או עובד שהוא יכול לעסוק גם בעבודות של הכנת תשתיות של חשמל ותאורה, אתם יכולים להעסיק אותם. אתה מדבר למיין את העובד לפי תתי המקצועות האלה שהוא יעסוק בפועל?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

ברור. אני גם רוצה להביא אותו לפי המקצוע. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אבל הנוהל אוסר העסקה בזה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

אני רוצה להביא עובד שהוא לא טפסן ושהוא לא עשה מבחן בטפסנות, הוא עשה מבחן במה שהוא אמור לעשות בפועל. את אומרת לי, תקשיב, תן לו עוד מקצוע.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אתה מתאר כאן לא את העניין, מה מותר לו לעשות ומה אסור לו לעשות. אתה מתאר את הבחינה שיעשו לו. אתה רוצה שיפתחו את מקצועות הבחינה לעוד מקצועות נוספים. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

אני רוצה לרשום מה שהוא מגיע. אם הוא מגיע מכין תשתיות, אני רוצה לרשום את זה. אני לא צריך לרשום לו משהו שהוא לא נמצא בו. הוא לא ברזלן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רשות האוכלוסין לא מסכימה איתך. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

הנוהל אוסר את זה, לאה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אפרת, את יכולה להתייחס לזה? 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

בוקר טוב, אפרת לב ארי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. אני הולכת קצת אחורה כי חשוב לי להבהיר גם לגבי כל מיני דברים שנאמרו פה. הנוהל שלנו הוא לא יוצר מציאות. הוא לא זה שמכונן את המצב המשפטי או המסגרת הנורמטיבית לכל הרגולציה הזאת. הנוהל שלנו משקף מצב קיים בהחלטת ממשלה. אם החלטת ממשלה 3516 שהתייחסו אליה פה קודם הדוברים הקודמים, קבעה סוגי מקצועות או סוגי פרויקטים או הגדירה מה נחשב מגורים, מה נחשב מבנה משולב, מה נחשב מוסדות ציבור, זה מה שייכתב בנוהל. הנוהל שלנו לא מצמצם, לא מרחיב. הנוהל שלנו משקף מצב קיים.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אפרת, זה לא מדויק. יש החלטת ממשלה, 3516, אני יכול להקריא אותה. בנוהל שלכם לא כתוב כל מה שכתוב בהחלטת הממשלה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

מה חסר לך שיהיה כתוב בנוהל? 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

רק תומכי מגורים כתוב אצלכם ו/או תשתיות תומכות מגורים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גורביץ', נתת רשימה, אז אולי תעבור איתה על הרשימה של המקצועות.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אני אתן דוגמה. כדי לבנות את קריית בתי המשפט בירושלים צריך עבודות רטובות. אין בעיה, יש עובדים לעבודות הרטובות, רק שאי אפשר להפנות אותם לשם כי הקבלן לא יכול להעסיק עובד זר בעבודות רטובות לקריית בתי המשפט בירושלים וגם לא לבניין החדש של הביטוח הלאומי, פעם אחת. פעם שנייה, יש את הבעיה של המקצוע עצמו. גם אם אפשר להעסיק עובד לתשתיות חשמל, תשתיות מיזוג, הנוהל אומר עבודות רטובות ואוסר על התאגיד להעסיק - - - 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

כי החלטת הממשלה אסרה את זה, איציק. אנחנו לא המצאנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ברור. מה אפשר לעשות? החלטת הממשלה היא מ-2018 לפני המצב שנקלענו אליו. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

נכון. גבירתי, את שאלת שאלה מאוד נכונה בפתח הדיון, שזו גם שאלה ששאלנו את עצמנו, נציגי משרדי הממשלה, למה באים לפה ולא לוועדת מנכ"לים? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הסמכויות של ועדת המנכ"לים הן שונות מפה. זה שני דברים נפרדים. התפקיד שלהם, אני מבינה, זה רק להקצות מכסות, לא?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

לא בהכרח. לקבוע אם צריך סוגי עבודות. הוועדה היא הגורם המוסמך לקבל החלטות עקרוניות בנוגע למכסות, לענפים חדשים או להקצאה ייעודית לתתי ענפים כאלה ואחרים כמו שנעשה שהזכירו כאן, לשיפוצים קיבלו מכסה ייעודית, תשתיות תחבורה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לקונות. הם לא יודעים מה מותר ומה לא.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

בשביל זה אנחנו כנראה באים לפה כל שבוע. כל מכתב שמגיע לוועדה, בסוף יש פה דיון ובסוף אנחנו אומרים כולנו, נציגי הממשלה, אותם דברים, נדרש דיון בוועדת המנכ"לים. כל סקטור, כיום זה הקבלנים, תאגידים, נדרש לגשת למשרד הממשלתי הרלוונטי שאחראי עליו, לשכנע אותו בדבר הצורך, האפיון, ההגדרה של מה חסר, איפה יש חסמים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אז הרלוונטי פה זה בינוי ושיכון?

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

מותר להם להעסיק את העובדים הזרים בבנייה ממשלתית וברשויות המקומיות?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

דיקלה, אני אסביר. לרשויות מקומיות תומכות מגורים, כן. לפרויקטים ממשלתיים אחרים, לא. למה? יש החלטת ממשלה 3516 שהיא די רחבה. עדיין הכותרת שלה זה עובדים למגורים ולתשתיות, אבל היא די רחבה. הנוהל אוסר את זה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הנוהל לא חופף?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

לא חופף.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

בנוהל רשום סעיף מיוחד שמתייחס. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה המספר של הסעיף?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה הוא 9.4.001. הוא משקף את החלטת הממשלה 3516, את סעיף 5 בהחלטה, ורשום שם מפורש – מבני ציבור, משמעותו כל אחד מאלה – מוסד חינוך, מתנ"ס, שלוחתו או חדר חוגים, אולם תרבות ומופעים, אולם ספורט או מגרש ספורט, בריכת שחייה, ספרייה, מרכז לצעירים, מועדון נוער או קשישים, מעון יום, בית כנסת, מוסדות - - - 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

תומכות מגורים. המשרדים החדשים של הביטוח הלאומי אינם. איפה קריית בתי המשפט בירושלים? אינם. איפה המכון הטכנולוגי? איננו. כל זה פרויקטים שהחשב הכללי הוציא עכשיו מכרזים. יש עוד המון דוגמאות. אפשר להסתכל על ה-300 מיליארד שקל של הפרויקטים שמנוהלים ושם למצוא. מה עוד נאמר לכם פה? שכשזה פוגש את המציאות של התאגיד זה אותו עובד, זה אותו קבלן, אז איך הוא ינהל את זה? כל עוד יש סגמנטציה אנחנו צריכים 6,200 עובדים לאותם פרויקטים. אם לא תהיה הבחנה כזאת, אז בבקשה תמלאו את המכסות כמו שצריך לפי הצרכים.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

סמדר לוי ממשרד השיכון. ההבחנה היא לפי סוגי פרויקטים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

כל עוד יש אותה הפרדה אנחנו צריכים לבוא ולהציג פה את הצרכים. לצורך של הפרויקטים הממשלתיים, לצורך של 1 פסיק משהו מיליון מטרים של בנייה ממשלתית שלא כולל בתי ספר וכו' אני צריך 6,200 עובדים. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

אין שום קושי. אתה יכול להשתמש בכל אחד מהעובדים האלה.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

לא נכון. הנוהל אוסר את זה. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

זה נכנס במסגרת המכסה. הבעיה שלכם זה רק לעבודות רטובות. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

לא נכון. זה שני הדברים. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

המכסה מספיקה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לאה, השאלה אם מותר או לא מותר? 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

לפי ההגדרה של מבני ציבור יש מבני ציבור שמוגדרים. אם בתוך ההכללה הזאת של מבני ציבור חסרים כאן דיוקים לגבי מוסדות ספציפיים כמו שהזכיר על ביטוח לאומי, בית משפט - - - 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

אין לזה סוף. לא צריך גם. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אם הייתם רושמים רק מבני ציבור בלי לפרט מייד אחרי זה מה מבני הציבור המותרים, את צודקת. ברגע שרשמת וזה לא מופיע, זה אסור. אנחנו באנו לנהל עסק. אני לא באתי להיות עורך דין. הגיע הזמן שתבינו שהנוהל הוא לא תואם מציאות, הוא לא רלוונטי וצריך לעשות בו שינויים. אנחנו כבר שנה וחצי מדברים. לא עשו שינוי אחד בנוהל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתה מתכוון שרשות האוכלוסין שתעשה? 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

הכי פשוט, תוציאו מכתב הבהרה ביחד עם רשות האוכלוסין ותחתמו עליו.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

יש דברים שקיימים פה היום וככל שנדרש פה לדייק - - - 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

תיראי איך את מתחמקת מלענות לשאלה. אתם לא עומדים מאחורי הדברים שלכם. תוציאי מכתב הבהרה יחד עם רשות האוכלוסין ותחתמו על זה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני חוזרת ואומרת, כרגע בנוהל שפרסם רשות האוכלוסין וההגירה מופיע סוגי המוסדות שאפשר לבנות. ככל ויש פה מוסדות ציבור או מוסדות ממשלתיים שלא מופיעים - - -

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

תיראי איך את מתחמקת ממה שאני מבקש. האדון בעוונותיו לא למד משפטים. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני רוצה לסיים. אם צריך לדייק ולהוסיף פה עוד מוסדות - - - 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

לא להוסיף מוסדות. לתת הבהרה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

יש פירוט מאוד מדויק בנוהל ויכול להיות שבתוך הפירוט המדויק הזה יש פה מוסדות שלא התייחסו אליהם ואותם אפשר להעלות לוועדת מנכ"לים ולקבל אישור לדבר הזה, אם אפשר או אי אפשר. זו לא החלטה רק של המשרד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

למה זו לא החלטה של השר הנוגע בדבר?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

כי אין שר שנוגע בדבר. הבעיה היא שמשרד הבינוי הוא לא עוסק בכל סוגי הבינוי. הוא לא עוסק עד כמה שאני זוכר, במערכת הביטחון בנושא של בינוי של בסיסי צה"ל. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אז מי עוסק, שר הביטחון?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

יש פה צורך ענפי של בנייה שהוא לא מתוכלל על ידי כולם. כל אחד רואה תמונה כוללת. אם אנחנו רוצים לתת מענה לכל אותם צרכים, או שנושאים משרה ייעודית או שפותחים את זה באופן שייתן מענה לכולם. כרגע אנחנו הזכרנו כמה פרויקטים, אבל אם זה אוניברסיטה זה כן כלול או לא כלול? אם זה מרכז תקשורת, כן כלול או לא כלול? 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הכי פשוט לרשום מבנה ציבור. וואנס פירטת, אסור לי לעשות משהו שהוא לא. תרשמי מבנה ציבור, תמחקי את הפירוט. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

אי אפשר גם לרשום בשם של הפרויקטים – ביטוח לאומי, מוזיאון ישראל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

לא, תרשמי מבנה ציבור בלי פירוט.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

 ברגע שפירטת ועכשיו בניין ביטוח לאומי הוא לא גן ילדים והוא לא בריכה, אז אסור. אם לא היית מפרטת אחרי מבנה הציבור, אז מותר לגשת לבסיסי חיל האוויר או לביטוח לאומי. אתם צריכים להבין שאתם צריכים לפשט את הנוהל ולא לעשות אותו יותר קשה. 

אני חייב להגיד לך משהו, גורביץ', שאנחנו לא מסכימים הרבה ובנושא הזה כן. אם היה עוד עשרה אנשים כמו לאה, היו מגיעים לפה אנשים הרבה יותר מהר. קודם כל היא פה לא צריכה לספוג את האש. הלוואי שהיה לנו עוד עשר כמוה. בשורה התחתונה הפתרון הוא לא מכסה ייעודית. הפתרון הוא להגדיל את כוח האדם ולהפסיק לשמוע את הקשקושים האלה מרשות ההגירה, ושיתחילו לנחות פה אנשים בצורה מהירה. שנגיש B2B ותוך חודש הבן אדם ייפול פה, או חודש וחצי, וש-G2G תזמין ותוך שבועיים הוא יגיע ואז הכול ייפתר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נשמע גם את משרד החוץ. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אגב, פה מזכירים לי גם בתי סוהר. אפשר לבנות בתי סוהר?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אתה לא יכול. יש בריכה או יש גן ילדים בבית סוהר?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אפשר להעלות את המוסדות הנוספים שלא קיימים כאן בהכללה ולבחון את הדבר הזה, איך אפשר להכליל פה, אם אפשר בכלל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

צריך לפתוח את השוק. צריך לתת לשוק לעבוד ולא מכסה לזה ומכסה לזה. תביאו אנשים, תביאו עובדים טובים וייפתר הכול. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גורביץ', מי צריך להפנות את הבקשה? 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אני חושב שנוכל לכמת את הצרכים הללו ולפנות לוועדת המנכ"לים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כן, אבל מי? אתם? הם? בשם התאגידים, התאחדות בוני הארץ?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

יש לנו 100 ומשהו תאגידים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בשיתוף פעולה.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

ברור. פה אייל אמר ובצדק, אנחנו רק מברכים על שיתוף הפעולה שיש לנו עם משרד הבינוי, בעיקר עם לאה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה, דניאל, נציג ועדת המנכ"לים. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

 בוקר טוב, גבירתי יושבת-הראש, דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. אני חושב שהדברים שנאמרו פה די ברורים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

סליחה רגע, מתי אתם מתכוונים להתכנס?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

במהלך חודש יוני יתקיים דיון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אין עדיין מועד?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני לא זוכר אותו בעל פה. במהלך חודש יוני יתקיים דיון. אני פשוט לא יודע אם הוא נקבע עדיין או לא. יתקיים דיון גם על ענף הבניין ואנחנו נדון גם בסוגיות האלה, ואם צריך לסדר את ענייני מוסדות הציבור וכו', נעשה גם את זה. 

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

אתם צריכים פנייה מהתאחדות הקבלנים? זה מספיק לכם או שאתם צריכים משרד ממשלתי?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני מניח שלאה וסמדר שמייצגות כאן את משרד השיכון ידעו לעמוד מאחורי הדברים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתי הוועדה תעודכן מה עלה דיון ומה קורה ומה הולך להיות? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני לא חבר בוועדה, אמנם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתה חבר בוועדת מנכ"לים. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

לא. מנכ"לים חברים בוועדה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ועדת עובדים זרים רוצה להתעדכן. תבשרו קודם להתאחדות הקבלנים או גם אנחנו נהיה שותפים בהחלטה שהתקבלה? איך זה עובד?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני אסביר בצורה מאוד ברורה. אני לא יודע מה תהיה החלטת הוועדה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אחרי כמה ימים שתפרסמו בפרוטוקול, אני אכנס לפרוטוקול ואז אני אקרא את ההחלטה שלכם?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

וכך גם איציק לצורך הדוגמה מגלה על ההחלטות שלנו, כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה גרוע ביותר.

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני אענה רגע את התשובה המלאה. אני לא חבר בוועדה ואינני נביא למרות השם שלי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אבל אתה משתתף בוועדה באופן קבוע. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני משתתף בוועדה אבל שוב אני מסביר, אני לא חבר בוועדה. אין לי אצבע בוועדה. אני אמנם מרכז את העבודה שלה. כשתתקבל ההחלטה, שוב, אני לא יודע להגיד מה היא תהיה, אנחנו מנסחים את ההחלטה בצורה סדורה ואז היא מפורסמת לציבור באתר האינטרנט של הוועדה. כך קרה בשנה וחמישה ימים האחרונים מאז שהוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לדעתך מי צריך להגיש את הבקשה, התאחדות הקבלנים?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אנחנו נוכל לכמת את הצרכים בוודאות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

הנה, יש פה אמירה של משרד השיכון והכול בסדר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מעולה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אולי הגיע הזמן, דניאל, שפעם אחת יזמינו אותנו לוועדת המנכ"לים לשמוע מה יש לנו להגיד, חמש דקות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לא הוזמנתם עד כה?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

שנה שלמה אנחנו מבקשים לדבר בוועדת המנכ"לים וחוסמים אותנו. אולי הדעות שלנו לא כל כך פופולאריות. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני רק אגיד לפרוטוקול פה שהדיון הראשון של ועדת המנכ"לים היה עם התאגידים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אתה מתבלבל, זה תאגידים שלא ייצגו אותנו. הדיון הראשון היה כשאנחנו עוד לא היינו קיימים. אל תשכח שרובנו התחילו ב-1.3 גם עם סבך ביורוקרטי ולא ב-24.

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

הדיון הראשון של ועדת המנכ"לים היה בחודש מאי 2024, אם אני לא טועה.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

הוזמנו לשם מה שאנחנו קוראים לו בעגה, תאגידים חדשים ותאגידים לא חדשים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

זה לא נכון. באיזה תאגיד חדש אתה מקבל החלטה של 200 עובדים בפועל בשביל להביא B2B?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

אני לא מעוניין להתייחס. תודה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

למה, כי אתה שומע דברים שהם לא מסתדרים עם האמת? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

כי אתה מדבר בצורה לא עניינית ולא רצינית. תדבר כמו בן אדם. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

מה אמרתי לך לא ענייני? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הוא מזכיר הוועדה, אייל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בסדר, אבל מה לא ענייני בזה, דניאל? מה, אנחנו ילדים קטנים? אנחנו פה מדברים על כל המשק עצמו, אז אם משהו לא הסתדר לך, אז אתה שובר את הכלים ולא מוכן לדבר? מה אמרתי שכל כך פגע בך, את האמת? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> 

תעביר פנייה בכתב ואנחנו נתייחס בכתב. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בדיוק זו הסיבה למה ועדת המנכ"לים לא מייצגת את המשק, לא שומעת את השוק, מתעלמת לחלוטין מהמגזר הפרטי.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אתם נכנסתם לתאגידים חדשים מאז שהוועדה התנהלה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

את לא צודקת. אנחנו התאגדנו אחרי הישיבה של הוועדה הזאת, כי הבנו שהאינטרס שלנו, לא מהדהדים אותו. הפוך, מחסלים אותנו. איזה תאגיד חדש היה חותם על החלטה שצריך 200 עובדים בפועל בשביל לקבל את הגישה ל-30% B2B? זה מה שהתקבל בוועדת מנכ"לים הזאת. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ראש העיר ראש העין, בבקשה.

 << אורח >> רז שגיא: << אורח >> 

צוהריים טובים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

צוהריים טובים, אדוני ראש העיר. 

 << אורח >> רז שגיא: << אורח >> 

תשמעו, אני לא יודע לתת פתרונות, אני יודע רק להגיד לכם מה המצב. זה אולי קצת מקלקל את הדיון כי אני מבין שמושכים את החבילה הזאת מצד לצד, אבל אני אסביר לכם מה קורה בראש העין. עובדים כרגע על סדר גודל של כ-2,500 יחידות דיור והקבלנים זריזים. הם עובדים בעיקר עם פועלים סינים ואחרים. המצב הוא שבפועל יחידות הדיור "עפות" באוויר. מנגד, קבלנים לא ניגשים למכרזים גם אחרי שהעלינו את המחירים וגם את המחיר למ"ר, וזה אומר שמוסדות החינוך, בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת פשוט לא נבנים, ואז השכונה מגיעה לידי מצב שבו מתקרב האכלוס ופונים אליי כדי שאני אחתום על טפסי אכלוס, טופס 4, מה שנהוג לקרוא, ואני אומר, אני לא אחתום, תעשו מה שאתם רוצים. תכניסו אותי לכלא, אני לא אוכל לחתום. אני לא אכניס לכאן עכשיו 1,000 או 2,000 משפחות כשאין לי בתי ספר לילדים שלהם, כשאין לי גני ילדים לילדים שלהם. זאת הופכת להיות בעיה שלי. מדינת ישראל צריכה לתת לזה פתרון. 

פניתי לכל השרים, לשר החינוך, לשר האוצר, לשר הבינוי והשיכון. כולם אומרים לי, תקשיב, יש החלטה שלא להכניס פועלים פלסטינים, מה שאני מבין לחלוטין וגם יכול להבין, אז בעניין הזה אני ויושב-ראש השלטון המקומי חלוקים אבל זה בכלל לא משנה. עובדתית לא בונים. לא בונים זה אומר שלא יהיו בתי ספר מחר בבוקר, לא ב-1 בספטמבר הקרוב. ב-1 בספטמבר 2027 זה מעבר לפינה, יהיו חסרים בראש העין שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים אחת ותיכון אחד. אתם רוצים לדעת איך זה נראה? כמו שנראים 4,000 הורים ל-2,000 תלמידים שאין להם איפה לשלוח את התלמידים שלהם. אני אומר לכם, בהתחלה כנראה יעשו את ההפגנות אצלי ואז הם יבינו שזה לא משנה מה נעשה, הם יבואו אליכם. מה זה אליכם? אנחנו צריכים לבנות. לבנות, צריך פועלים. פועלים לא תביאו מחוץ לארץ או ממקומות אחרים, ואין פה פועלים פלסטינים, אז אין בנייה. זה כל מה שיש לי לומר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה רבה. 

את רוצה להתייחס, משרד הבינוי?

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

סמדר לוי ממשרד השיכון. הוא אומר שיש לו בעיה לבנות בתי ספר. לפי הנוהל הקיים ולפי החלטת הממשלה אין בעיה להביא עובדים זרים לבתי ספר, אז אני לא מבינה מה הבעיה. יש מכסה של בניין. אפשר להביא עובדים זרים לבנות בתי ספר ומה שחסר לו, מוסדות חינוך בראש העין. הבעיה זה לא המכסה. זו בעיה אחרת. שידייקו אותה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני התייחסתי לזה בתחילת דבריי. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

הבעיה היא שאתם לא מממשים את המכסה, שלא מגיעים עובדים.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

לא. הרשות המקומית היא לא מעסיקה את העובד.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

נכון, הקבלנים.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

נכון. מה לעשות, השוק מתמחר את מבני המגורים בצורה הרבה יותר רווחית, אז הם מעדיפים ללכת למגורים.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

איך זה ייפתר לך?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אם תהיה מכסה שהיא תהיה ייעודית ויגידו, הם אך ורק. לא יגידו למבני ציבור או לתשתיות באופן כללי. גם היינו מאוד מדויקים במכתב שלנו. אם ההגדרה תהיה עבור תשתיות, בינוי ושיפוצים בשלטון המקומי בלבד, אז בזה הם יעסקו ולא תהיה להם בחירה. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אם התאגיד או הקבלן לא רוצה להעסיק, למה כשיש לו מכסה ייעודית הוא ירצה להעסיק?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

קודם כל אנחנו נשמח מאוד שזה יהיה און-טופ המכסה הקיימת, לא מתוך המכסה שנתנו. מה אתם באים ואומרים? אתם אומרים שהמכסה היא מספיקה לכל העבודות.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

לכל העבודות.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אוקיי, אז אני אשמח לראות נתונים שמראים את זה, כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה אחרת. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

המכסה עומדת על 110,000. כיום יש בישראל בסביבות ה-60,000?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

60,000.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

תביאו יותר.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

מה זה שיביאו? זה לא תלוי בנו. אנחנו מתחננים לעובדים. לוקח לכם חצי שנה להביא אותם.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

קודם כל השלטון המקומי הוא לא זה שמביא את העובדים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

מתוך ה-60,000 חלק מזה זה חברות ביצוע זרות שהן לא יכולות לבנות את זה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

לא משנה, אבל יש מקום. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

צודקת. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 

יש עובדים. תזמינו. אתם לא מזמינים.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

זה לא נכון, אפרת. מה זה לא מזמינים? אנחנו מזמינים כל הזמן. הם לא באים לא בגללינו. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני כן חייבת להתייחס ולהגיד, אני יודעת מה הכמות שאנחנו מאשרים, ואנחנו גם עובדים הרבה בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה, עם המחלקה של אגף בניין כדי להבין מה הקצב, איפה אנחנו נמצאים.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בואי תשאלי אותנו, אנחנו נגיד לך את האמת, מה הקצב. לך לוקח חודש. לנו לוקח בין ארבעה לחמישה חודשים. זאת האמת.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני מכירה את לוחות הזמנים. בשביל זה גם חשוב לדעת מה עומד בקנה, מה ממתין. המאושרים שקיימים אצלנו, שאנחנו אישרנו גם מעשי וגם לא מעשי, רק B2B, בסביבות ה-50,000. ב-B2B הגיעו לישראל בסביבות 16,500. איפה כל השאר?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

את שואלת אותי? תשאלי את אפרת. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני מכירה כמה עומד בקנה, מה מחכה, למה עוד לא הגיעו לטפל, כמה ממתינים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

מה זה יעזור לי שזה עומד בקנה? אנחנו צריכים את הבן אדם אתמול פה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

עדיין יש פער של כאלה שאישרנו אותם. איפה הם? למה לא מביאים אותם?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

את שואלת אותי? תשאלי אותה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

הפער הזה של ה-50,000 זה 50,000 פועלים שאתם אישרתם ולא מביאים אותם?

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

שיכולים להגיע לארץ.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

את כולם אתם אישרתם? זה רק תלוי בזה שהקבלן ייקח אותם?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

לא. יש את התהליך שעובר אצלנו, תהליך המיון. כמות המתמיינים שאושרה מצידנו מגיעה לכ-50,000. השלב הבא זה שהם צריכים להגיע לרשות ולקבל את האישור. נכון, גם אצלנו יש עיכובים. גם ברשות יש עיכובים. אני מורידה את הדלתא הזאת של העיכובים. עדיין אני נשארת עם מספר מאוד גדול של כאלה שאושרו ואפילו לא הועברו.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אין לנו שום בטוחה שגם אותם 50,000 הנוספים האלה כשהם יאושרו, אנחנו לא יודעים להגיד שהם לא יגיעו לעבודות שאנחנו רוצים.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

כל עוד אין משהו שמחייב אותם, אתה אף פעם לא יכול לחייב. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

את לגמרי צודקת. זה בדיוק מה שאנחנו טוענים. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

גם אם תהיה מכסה ייעודית וקבלן לא רוצה לבנות מוסדות ציבור, הוא לא יבנה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אם הוא יידע שיש לו מכסה עכשיו של 20,000 עובדים - - -

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

יש לו מכסה. יש לו עובדים. הבעיה זה לא העובדים. תזמינו את העובדים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

האילוץ שלך צריך להיות מול הקבלן ולא מול העובדים.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

האילוץ הוא כמובן מול הקבלן אבל מה לעשות, אני לא הרגולטור של הקבלן ואני לא יכול לחייב אותו.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

גם עם מכסה ייעודית אתה לא תוכל לחייב אותו.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

למה לא? זה בדיוק הרעיון של מכסה ייעודית. אם היום המכסה אומרת בינוי תומך מגורים, זה אומר שהוא יכול להעסיק אותם רק עבור בינוי תומך מגורים, כלומר קודם כל אני כן יכול. לא אני אלא הרגולטור, נכון? 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

יש מכסה ייעודית לשיפוצים. יש תאגידים שהיה שווה להם. הביאו. יש תאגידים שהגישו, התחרטו, משכו את הבקשה ואין. זה עבודה שהתאחדות קבלני השיפוצים צריכה לעשות עם התאגידים כדי לנהל את השיח שירצו להזמין. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

יש גם מכסה ייעודית לבנייה תומכת מגורים?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

זה עדיין לא יבטיח לך שירצו לגייס אותם ושהתאגידים ירצו להעסיק אותם. מכסה ייעודית לא תפתור את המחויבות של התאגיד להעסיק את העובד.

<< אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

התאגיד צריך להביא את העובדים. אנחנו עשינו את המקסימום. יש מכסה, יש בחינות, יש עובדים מאושרים. מישהו צריך להזמין אותם. זה שתהיה מכסה ייעודית זה לא יעזור לך. המכרזים שלך צריכים להיות כנראה רווחיים בשביל שירצו להתמודד ולעשות אותם.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

המכרזים תחרותיים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

או שתעשה רגולציה לקבלן, שמי שלא בונה בעיר שלך, אל תיתן לו להתמודד.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני לא אומר שלא מתמודדים בכלל. 

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

מה שציינת עכשיו זה הפתרון. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אמרתי לך את זה בהתחלה. הרגולציה היא לא עלינו, היא על הקבלן. אתה רוצה להשתתף במכרז של החשכ"ל, תראה שבנית X מבני ציבור בשנה-שנתיים האחרונות. 

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

או כמו שנעשה לפני כמה שנים ברגולציה של הרשות המקומית שאומרת, כל המתחם הזה ייבנה ואותו קבלן זוכה יהיה חייב להשלים מגורים לצד מבני ציבור. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני באמת לא מצליח להבין. אם המצב היה כל כך טוב ויש מספיק עובדים, למה המדינה מבקשת מכסה ייעודית עבור העבודות שהיא רוצה לקדם? החשב הכללי ביקש.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

ממש לא. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אני לא מכירה בקשה כזאת. אנחנו לא מכירים את זה. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הבעיה היא שאין לך מספיק עובדים בענף הבנייה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

גם אחרי ה-50,000 תוספת? גם אם ישחררו את ה-50,000. זה כל הסיפור. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

מפה זה מתחיל.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

הבעיה שהתאגידים לא מביאים את העובדים. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

אם אפשר להתייחס לזה. הם לא מגיעים כי לוקח חמישה חודשים עד שהם יעברו את רשות האוכלוסין. ברגע שהם עוברים את רשות האוכלוסין אני מתקשר לעובד, אומר לו, כבר עברנו איתך את כל התהליך. הוא אומר, תקשיב, חצי שנה. אני עובד במקום אחר. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

הבעיה זה לא המכסה הייעודית וזה לא העבודות. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הכול מתחיל בכוח האדם אצלכם. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >> 

ברגע שהתהליך ייקח פחות זמן אנחנו נהיה באירוע אחר. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הנזקים של המיליארדים בשוק זה פשוט הש"ג שאנחנו לא נותנים לו משכורת כמו שצריך. זה המהות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לאה, את יכולה לתת לי תשובה לגבי המכסה הפרטית, האם היא נוצלה במלואה?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

כרגע המכסה הפרטית עומדת על 28,000. היא לא נוצלה במלואה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה הסיבה?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הסיבה זה שאנשים בורחים לך. אנחנו עושים מיונים. אחרי חמישה חודשים הבן אדם לא ישב, יחכה בבית שיקראו לו לישראל. לי נפלו 50%–60% מהאנשים כי לוקח חצי שנה. איזה בן אדם יחכה לך חצי שנה? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם בהבאה פרטית?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בהבאה פרטית מדברים. בהבאה של ה-G2G גם חסר לכם אנשים. אתם צריכים להבין משהו. הנזק של המאות מיליארדים שמדברים, ה-131 מיליארד, זורקים פה מספרים מטורפים. בסוף זה כי מישהו מלמעלה לא יודע לנהל והוא לא מסתכל שאותה בחורה צריכה לקבל עוד 2,000 שקל. תשקיע עוד מיליון שקל משכורות ותפתור את צוואר הבקבוק הזה. זה לא הגיוני. אנחנו מפסידים מאות מיליארדים על שטויות. אני מבין אותו. גם אני אבא לילדות. אני רוצה שיהיה גני ילדים ובתי ספר, אבל אתה צריך להבין, הבעיה שלך היא לא איתי. הבעיה שלך היא קודם כל הקבלן. דבר שני, הבעיה של כולנו זה שאין מספיק כוח אדם. השמיכה קצרה. ברגע שהשמיכה קצרה כל אחד לוקח את השמיכה שלו למקום הכי רווחי. 

שוכחים פה לספר שמתוך ה-60,000 הקיימים יש 8,000 ברחנים ויש כאלה שלא יודעים איפה הם. בסוף אתה נשאר עם איזה 30,000 עובדים כי זה המספר האמיתי. תוריד את חברות הביצוע, תוריד את הברחנים, תוריד את אלה שלא מועסקים בבנייה. ב-30,000 אנשים שאמורים להחליף 200,000 שנעלמו לפני 600 יום אתה לא יכול. גם כשהוא יהיה סופרמן אתה לא יכול להחליף אחד על עשר או אחד על שמונה. צריך להביא לפה עוד אנשים. כל הדיונים פה מתרכזים בזה שרשות ההגירה לא מתפקדת באכיפה, לא בהבאת עובדים, לא בכלום, אז בשביל מה כל אלף הנושאים של דיונים? בסוף בואו נפתור את הבעיה פעם אחת ולתמיד. אולי יואילו בטובם להזמין אותנו, ישמעו את דעתנו גם בוועדת המנכ"לים ויתנו סוף-סוף הקצאות של כוח אדם וכסף ויפתרו את הבעיה לכל המשק – לתעשייה, לחקלאות, למסחר, שירותים, לבניין, לכולם. בסוף זה אותם אנשים שיוצרים את אותם צווארי בקבוק וגורמים נזקים של מאות מיליארדים למשק. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

טוב, אני רוצה עוד התייחסות לעניין הוויכוח על האם הממשלה ביקשה עבורה את המכסה. המכסה שיש היא אכן עבור מכסת עובדים זרים לתשתיות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. כשאני רואה כאן את הפירוט – עבודות מים וביוב ותשתיות, הנחת תשתיות חשמל, תקשורת. יכול להיות שבכותרת לא מדברים על ממשלה אבל מי זה שבונה את התשתיות האלה אם לא הממשלה? 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

זה משרה סגורה. יש להם את העובדים זרים של ענף תשתיות. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

זה קצת היתממות לבוא ולהגיד שזה לא עבור הממשלה. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

כמו שיש מכסה לענף הבניין שהיא 110,000, יש גם מכסה לתשתיות שהיא 5,000.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

מצוין. 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

אתה מדבר על מכסה ייעודית שהיא כבר בתוך מסגרת ענף הבניין. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

נצמדתם לכותרת שלא כתוב ממשלה אבל בפועל זה ממשלה. משרד התחבורה זה ממשלה למיטב זכרוני. לא סתם הם ביקשו את אותה מכסה ייעודית. זה אותה סיבה שאנחנו עכשיו מבקשים את המכסה, כי אם היו יכולים לקחת מהמכסה הלא-ייעודית הכללית - - - 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

למה הם לא יכולים?

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

כי יש הבחנה בין בנייה למגורים לבין תשתיות. עד היום אי אפשר היה להביא. זה לא משרד התחבורה ביקש. פשוט הטילו על משרד התחבורה להיות אחראי על המבחנים של עובדים לתשתיות.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

גם משרד התחבורה הוא זה שאחראי על המכרזים של ביוב ומים ותשתיות תקשורת?

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

לא הכול.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

בסדר, אין בעיה, ממשלה. זה מה שאתם אומרים פה.

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

לא רק. רשויות מקומיות גם בונים. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

בסדר, רשויות מקומיות גם בונות אבל בסופו של דבר ה-5,000 עובדים האלה זה מה שמספיק? זה לא מספיק, נכון?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

יש פה משהו אחר. תשתיות תחבורה זה מכסה ייעודית. השוני הגדול ביותר פה זה שקודם כל הלכו וביקשו אותו כי הם טענו שאופי העבודה שלהם הוא שונה מהבניין גם מבחינת שעות העבודה. בבניין הם מחויבים ל-236 שעות ובתשתיות תחבורה ובשיפוצים שלא עובדים אותו אורך שעות כמו אתרי הבנייה, הורידו להם ל-182. טעות, לא טעות, לא נדבר על זה אבל בסוף בשורה התחתונה קבלן השיפוצים הוא תמיד עם אותם אנשים והוא עוסק באותו דבר. אצלך יבוא עכשיו איציק, הוא בונה לך גן ילדים. אתה רוצה שהוא יקבל עובדים רק לשלטון המקומי. איציק סיים את גן הילדים שלך, הוא הולך חזרה לבנות את הווילות שלו או את בניין המגורים שלו בהרצליה עם אותם עובדים. אתה מבין שאי אפשר לעשות פה רגולציה. קבלן תשתיות ושיפוצים הוא נשאר באותו מקצוע. הוא רק מדלג בין אתרים. אצלך אתה רוצה להחריג משהו שהוא לא אפשרי תפעולית. אני עכשיו אמור להיות השוטר של איציק ואגיד לו, איציק, אני התאגיד, אל תעסיק אותם בווילות שלך, רק בשלטון המקומי. הוא יגיד לי, שמע, לא זכיתי במכרזים של החשכ"ל. מה לעשות עם העובדים? אז אני והוא נסתכל אחד על השני ואני אגיד לו, אוקיי, אני לא אספר, אתה אל תספר. באמת, אי אפשר לעבוד ככה. הפתרון היחידי זה להגדיל את הכמות ולזרז את כמות ההגעה של העובדים לארץ. אם בחודשיים-שלושה הקרובים יפלו פה 40,000–50,000 איש, לא תהיה לך בעיה.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

עדיין אני מנסה להבין משהו. בהינתן שזה לא הפתרון שמונח על השולחן כי זה לא קורה, לא מגדילים את מכסת העובדים הזרים. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

לא צריך להגדיל. צריך לייעל את תהליך ההבאה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש מכסה פנויה והיא לא ממומשת. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

לא מביאים את יתרת המכסה, נכון?

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

נכון, אבל זה לא אשמתנו. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

אני לא באתי אליך בטענות. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

במקום לבקש מכסה אתה צריך לעזור לנו לבוא ולדרוש מרשות ההגירה להתעורר, להוסיף תקנים ולהתחיל לעבוד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

שבוע הבא הדיון. אנחנו יודעים מה הבעיה.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

נכון, אבל הבעיה הזאת היא רוחבית לכל הענפים. בכל מקום יש בעיה. תשתיות, אגב, אישרו את זה בהחלטת ועדת מנכ"לים בחודש יולי שנה שעברה ואנחנו עכשיו עוד שנייה ביולי, ולא יגיע לפה בן אדם לפני אוגוסט, זאת אומרת שלקח שנה שלמה מהחלטת ועדת המנכ"לים שהוא נורא נעלב וארז את תיקו והלך בשביל שיגיע לפה בן אדם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

סליחה, עו"ד קן-תור, ביקשת. 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

שלום, צבי קו-תור, לשכת עורכי הדין. אני רוצה רק בתמצית גדולה להדגיש שתיים-שלוש נקודות. הדבר הראשון, אני רוצה להצטרף למה שכבר נאמר, שפשוט צריך לפשט את ההליכים ולהרחיב את האפשרויות. G2G אנחנו יודעים, יש עם זה הרבה מאוד בעיות גם במיון, גם בסינון, והרבה מאוד בעיות בנושא של תשלומי התיווך. גם בנושא של B2B של הבאה פרטית, מה שנקרא, של התאגידים אנחנו שומעים על הרבה מאוד תשלומים. צריך להוסיף גם את האפשרות שקבלנים גם בתשתיות, גם בשיפוצים וגם בבניין יוכלו להביא את העובדים שלהם באופן ישיר, לדלג על התאגידים. ברגע שהם יוכלו להביא את העובדים, הם יוכלו לאפיין אותם ולהביא אנשים ל-JCB ועוזרי חשמלאי ועוזרי מזגן. 

נאמר פה בצדק שיש עשרות רבות של מקצועות. ברגע שהקבלן יודע למיין, הוא יודע הכי טוב מכולם. כמו שנאמר, צריך לתת לשוק לעשות את שלו. צריך להקל על התהליכים, להקל על רשות האוכלוסין על ידי תוספת תקנים ותוספת אפשרות למשכורות, הדיון של שבוע הבא, ולהקל באופן משמעותי על המעסיק הישראלי גם ביכולת שלו למיין את העובדים וגם בדיון שקיימנו לפני שבועיים, להקטין את האגרות, לבטל את הפנסיה ולהוזיל את העלויות על המעסיק הישראלי. מי שצריך לעמוד לנגד עינינו זה המעסיק הישראלי. אם נקל עליו לכל רוחב הקו, אז רוב הבעיות שהועלו כאן יפתרו. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הבאה ישירה היא לא הפתרון והיא גם לא תקרה. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף. הוא יכול דרכנו לבוא למיונים. אנחנו לוקחים קבלנים שהם לקוחות שלנו. הם באים איתנו למיונים ב-B2B. 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

בכל מדינות העולם המיון נעשה ישירות על ידי המעסיקים ומה שטוב לאירופה טוב גם לישראל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

זה נכון בדברים מסוימים, לא בדבר הזה.

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

הנושא של התאגידים, ידוע שהוא נכשל.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בעיניך הוא נכשל. 

 << אורח >> צבי קו-תור: << אורח >> 

אבל בשורה התחתונה הוא נכשל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אני לא חושב שהוא נכשל. הוא עושה סדר. הבעיה היא לא בתוך התאגידים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו כאן. למעשה אם מבצעים את אותו נתח עבודה לצידם של משרד השיכון, משרד העבודה, רשות האוכלוסין וההגירה, בכפוף להחלטות ועדת המנכ"לים וההצבעה של העברת והסתה של מכסות, כלומר אנחנו כרגע מאיצים מאוד תהליכים של הבאת עובדים ב-G2G מול הרבה מדינות, לא מדינה אחת או שתיים. אם בעבר לסין הייתה הגמוניה להבאת פועלים, אז היום אנחנו כבר ממש בסיום של הבאת עובדים מתאילנד. לפתור את הבעיה של הבאת העובדים מהודו ולהסית אותם לתחומי עיסוק אחרים. 

שמעתי את מה שאמרת על עובדי תעשייה ושירותים שיכולים לפתור גם בעיה של חשמלאים, עוזרי חשמלאים וכדומה או כל מיני פעולות תעשייה שונות שהן בתפר של בין בנייה ושירותים אחרים. ועדת המנכ"לים כן מסיתה אותם, כן מאפשרת פתרון. אגדיל ואומר לכם, בתוך כל הבעיה הזו ולמרות שמנסים להתמקד בהבאת עובדים ב-G2G, כן מאפשרים אפילו להסית חלק מהמשרות עד שיהיו ההסכמים כדי לאפשר במקביל הבאה בתחום של הפרטי, ב-B2B, וכל זה נעשה כבר בוועדת מנכ"לים. זה פשוט התפרצות לדלת פתוחה. אולי אתם עוד לא מרגישים את זה, אבל אתם כן תרגישו את זה כבר בקרוב.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

הדבר הכי חשוב שאתה יכול לעזור לנו כמשרד החוץ מול ועדת המנכ"לים, הגיע הזמן לוותר על ההליך שלוקח הכי הרבה זמן, כל הסיפור הקונסולרי הזה. זה לוקח חודשים לעובדים. גם ככה כל הניירת מזויפת, בדיקות רפואיות שלו. לי יש עובדים שהגיעו לבניין עם קוצב לב וחולי סרטן, שרופא חתם עליו, אז בוא נתקדם. תעשו מסננת יותר חזקה בנתב"ג ותשחררו אותנו. 90 יום זה לוקח.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

תן לי לסיים. כשאני אצטרך להופיע בבית משפט, אני לא אוכל להגיד לבית המשפט, כבוד השופט, היות והיה צריך מהר עובדים, אז לא בדקנו את הבדיקות הרפואיות. עדיין אנחנו מחויבים על פי חוק. זה נכון שאנחנו צריכים לעשות את הכול. אין לנו את ההקלה להגיד, בגלל שהניירות מזויפים אז בואו לא נבדוק בכלל. 

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

בדקתם פעם ניירת שהיא הייתה לא תקינה? פסלתם מישהו?

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

כן, היה לא מעט. יש לנו לא מעט פסילות.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

אני לא שמעתי על אחד.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

תשאירו לנו. יש בצד שלנו לא מעט פסילות.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

גם אתה צריך לעבות את כוח האדם שלך או שתעשה את הבדיקות בנתב"ג, תביא אותם קודם כל לפה ומי שלא טוב, תסובב אותו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה לדיון מחר, אייל.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

במילים אחרות, אתם תוכלו לראות האצה מאוד גדולה של מדינות מהם אפשר להביא עובדים, לממש מכסות. הקבלנים והתאגידים, המעסיקים יוכלו להגיש בקשות ולקבל אותם בצורה מהירה יותר גם ב-B2B. אנחנו מעדיפים את ה-G2G כי גם המדינות שמאפשרות לנו להביא עובדים מבקשות ב-G2G, לכן אנחנו לא יכולים להציב אותם בפני עובדה ולהגיד להם, לא, רק נביא אותם בהסכמים פרטיים. מנסים לעבוד בתפר בין השניים. עד שיש הסכם G2G, בינתיים לאפשר פתרון למצוקה. כן לאפשר להגיש ב-B2B. רשות האוכלוסין כן מאפשרת את זה. ועדת מנכ"לים נתנה לזה את התשומות. אנחנו מנסים לקבל תקנים כדי לאפשר ולהאיץ גם את מתן האשרות בחו"ל, וגם שם אנחנו מצליחים להאיץ תהליכים, כך שלדעתי אנחנו כן נהיה אנשי בשורה בתחום הזה כבר בתקופה הקרובה. 

השבוע אנחנו לקראת סיום משא ומתן עם תאילנד, לקראת סיום משא ומתן עם קמבודיה וישנן עוד מדינות בדרך. אנחנו נצליח להביא מקורות של עובדים רבים וממקורות מגוונים.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

רק תייצר עוד לחץ על צוואר הבקבוק. מדינת ההייטק ישראל, קחו מערכת AI שתבדוק את כל הניירת המטורפת שהעובדים מגישים. יהיה פה הרבה יותר מהר. תוסיף עוד עובדים? לא מצליחים לגייס כל התקציבים כי שכר א', שכר ב', מדרגות לא מעניין. תשקיעו בכסף במקומות הנכונים, במערכת שתעזור להם. במקום שלאה תעבור בקשה-בקשה, יהיה לה מערכת שתקפיץ לה רק את החריגים. זה דברים שכבר קיימים בשוק אבל אף אחד פה לא חושב צעד אחד קדימה. פשוט יד ימין לא יודעת מיד שמאל. אתה מקדם עוד הסכמים שזה מבורך, אבל מצד שני בהסכמים הקיימים, בקפסיטי הקיים לוקח חצי שנה להביא בן אדם. תוסיף עוד בקשות, מה יקרה?

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

אני חייב לתקן אותך כי אתה מציין מערכות לא מסונכרנות ואנחנו עובדים היום כן במערכות מסונכרנות מאוד. אנחנו חברים בוועדת מנכ"לים, שם יושבים סביב השולחן ממש כמו שאנחנו יושבים פה, כל המשרדים השותפים, וכל אחד נושא בחלקו ובאחריותו לאותו חלק. אתה רואה כן קידום מאוד מהיר.

 << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 

איזה? לוקח לנו חצי שנה. אני אגיד לך עם כל הכבוד, בסוף המנכ"ל מתווה מדיניות. מי שהכי חשוב זה האנשים על הרצפה למטה שהם בסוף עושים את העבודה. כל עוד שלא מצליחים להבין את זה ובהם מתרכזים ואותם מעודדים, לא יהיה פה פתרון כי אתם רק תוסיפו עוד לחץ על המערכת שבקושי מתפקדת. זאת האמת. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אוקיי, תודה. זה הדיון של מחר.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

כן, אנחנו נמשיך את הדיון הזה מחר. 

הדס, בבקשה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוועדה ביקשה שנגיע, אני מניחה בגלל נושא ההנגשה שעולה כחלק מהמטלות הרבות שיושבות על הרשויות המקומיות, אז אני פה כדי להגיד שזו אכן מטלה שמבחינתנו היא בראש סדר העדיפויות. הרשויות המקומיות אחרי שנים רבות של דחיות חוזרות ונשנות של מועדי ההנגשה, בנובמבר 2021 קיבלו במסגרת חוק ההסדרים הסדר נוסף שדחה את מועדי ההנגשה בפריסה לארבע פעימות כשהפעימה הרביעית צריכה להסתיים במרץ 2026. הפעימה השנייה של מרץ 2024 הייתה תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. דובר אז על אפשרות של דחייה גורפת בחקיקה, והחליטו השרים שהם לא מעוניינים לקדם דחייה גורפת כזאת מתוך מחשבה, אני מאמינה, שהגיע הזמן לסיים את הפרויקט החיוני הזה של הנגשה של המרחב הציבורי. ממרץ 2024 אנחנו מקבלים בקשות פרטניות של רשויות מקומיות. 

רשויות מקומיות רבות כן מצליחות לעמוד במשימה, אבל המלחמה יצרה קושי משמעותי בחלק מהרשויות המקומיות. אנחנו טיפלנו בשנה שעברה במעל 100 בקשות של רשויות מקומיות שביקשו פריסה מסוימת של המועדים. בדקנו. הטיעון של חוסר בידיים עובדות היה כמובן טיעון שחזר על עצמו, ואנחנו אפשרנו דחייה מסוימת של מספר חודשים. דיווח פעימה שלישית צריך היה להיות מדווח במרץ 2025. דיווחו משהו כמו 80 רשויות מקומיות ועוד כמה עשרות פנו אלינו בבקשה של פטור שאנחנו בוחנים כרגע. 

מבחינתנו זה באמת אחד הדיונים בכנסת שהכי פחות היה לי מה לתרום להם בגלל שהשיחה הזאת על איך פותרים פחות נוגעת לתחום המומחיות שלנו, אבל חשוב מאוד שיימצאו הפתרונות, שיינתנו לרשויות המקומיות הכלים המתאימים. אנשים עם מוגבלות מחכים להנגשה הזאת שמחויבת בחוק החל משנות ה-70', עבור דרך חקיקת חוק השוויון והדחיות החוזרות ונשנות. מדובר בהנגשה של כל המבנים ומקומות שאינם בניינים. זה יכול להיות גן משחקים, זה יכול להיות בית עלמין, זה המתנ"ס, זה בניין העירייה, כל הדברים האלה שמשרתים את כולנו ביום-יום והגיע הזמן שגם יהיו מונגשים. 

היום מבחינת קובעי המדיניות לא עומדת על הפרק הצעה לדחיית מועדים. אנחנו יודעים שהיו בקשות כאלה אבל אין כוונה, בוודאי שלא מבחינת הנהלת משרד המשפטים לקדם חקיקה כזאת, ולכן הפתרון צריך לבוא מתוך הרשויות המקומיות. אנחנו כמובן נשמח שהממשלה תיתן כל תמיכה אפשרית לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה. 

רצית לומר משהו?

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

רציתי לשאול אותך, זיו. אמרת שבקרוב יבואו עובדות מתאילנד וציינת עוד מדינות. אני שואל האם זה בתוך ה-50,000 שחסרים כדי למלא את המכסה עד 110?

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> 

אני אבהיר לך את זה. זו שאלה טובה. יש קשר עקיף אבל המכסות הן דבר אחד והבאת העובדים היא הסתת המכסות לאותם מקומות שמהם נפתחים ההסכמים וכך זה מיושם. קודם כל מדברים בוועדת מנכ"לים על מכסות. אחרי שהמכסות האלה מאושרות נקבע לאן מסיתים אותן בעזרת רשות האוכלוסין וההגירה, והמשרדים המקצועיים, כל אחד בתחומו, מעבירים את המכסות האלה להבאה ממקורות שנפתחו בהתאם להרבה סיבות שנכנסים לשם, יכולת של המדינה, רמה מקצועית של העובדים. יש המון פרמטרים. מדינה, יכול להיות שנחתם איתה הסכם אבל בפועל היא יכולה כרגע לתת 1,000 או 1,500. אתה משתמש בכל הפרמטרים כדי לראות איך אתה משחק עם המכסות בין מדינות המקור. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

הבנתי. רק להתייחס לעניין הזה. אמר לי כאן מר גורביץ' לגבי אותם 50,000 שעוד אפשר להביא, רק זה תלוי בתהליכים ביורוקרטיים כאלה ואחרים, שבהינתן שכל ה-50,000 האלה יבואו לכאן, אכן זה גם כנראה יספיק לעבודות של התשתיות שאנחנו צריכים. מה שאני רוצה לבקש זה שלכל הפחות בהוראת שעה כן יקבעו מכסה ייעודית. אני רואה שהבחור הלך מכאן. לעניין השאלה שלו איך אפשר יהיה לאכוף את זה, קודם כל כשקובעים נורמה לעניין הזה של לאן הם מיועדים, אנחנו מניחים שרוב האנשים יהיו נורמטיביים ורוב האנשים יקיימו את ההוראה הרגולטורית הזאת למעט זליגות לכאן או לשם. ברגע שיפתרו את כל החסמים ויביאו את כל 50,000 העובדים, וכוחות השוק, מה שנקרא, יעשו את שלהם וילכו חלק למגורים וחלק לתשתיות וחלק לגשרים וחלק לתשתיות תקשורת וחלק לכיתות, הכול יהיה נפלא, אבל עד אז תקבעו איזו שהיא מכסה ייעודית לפרק זמן מוגבל כדי לפתור את הבעיה. חבר'ה, בספטמבר מתחילה שנת הלימודים ואין כיתות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

שאלה למשרד העבודה. לא התייחסתם לגבי המקצועות. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

אביבית אסרף, משרד העבודה. ראינו את רשימת המקצועות. ברמת העיקרון הצרכים אמורים להיות מתוכללים על ידי המשרדים הרלוונטיים ולא על ידנו, ואז אנחנו מקבלים להתייחסות מקצועות מסוימים. כמובן שכל המקצועות שנדרשים ברישוי כמו חשמל, שיש להם הסדרה במדינת ישראל, שיש חוק רישוי לעיסוק באותם מקצועות, אז כמובן שאין לזה היתכנות. זה לא אני רוצה או קובעת. כרגע אם המדינה דורשת רישיון, לא ניתן להעסיק עובד זר בדברים האלה גם מבחינת בטיחות של הציבור ושמירה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה לגבי עבודות הכנה לחשמל לדוגמה?

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

שם נתנו מענה בכל מקום שבו זה לא עיסוק בחשמל או לא עיסוק במקצועות שנדרשים לרישוי, כי הבנו שבאמת יש הכנה של תשתית מסוימת שיכולה להיעשות על ידי עובדים אחרים. שוב אני אומרת, כרגע כל מה שנאמר כאן זה כאילו הוצג כצורך, אבל בסופו של דבר מי שאחראי ואמון על תכלול הצרכים של עובדים זרים היום זה ועדת המנכ"לים, וככל שזה יגיע לוועדת המנכ"לים, אנחנו נבחן את הצרכים בכל מקצוע ספציפי שיתבקש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה אתם, גורביץ'?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

אנחנו נשמח להציג מסמך מאוד מסודר עם הצרכים שעונה גם על הנושא של הרישוי, כי אין שום כוונה שיכנסו לפה אנשים במקום משרדים, רק שהדבר יתורגם לנהלים וצעדים שאפשר להביא אותם לטובת המשימות.

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> 

אין בעיה, אנחנו קשובים. אנחנו נבחן את הסיפור של תעסוקת ישראלים במשק במקצועות האלה. במקומות שאנחנו מבינים שיש חסם, אנחנו בדרך כלל תומכים ומאפשרים להביא עובדים זרים לאותם מקצועות. במקצועות שאנחנו רואים שזה יכול לייצר פגיעה בשוק הישראלי, אנחנו או מתנגדים או קובעים איזה שהן מסמרות של שכר או של מכסה מאוד מצומצמת. את כל הדברים האלה אנחנו נוכל לבחון אחרי שזה יבוא בצורה קונקרטית מוועדת המנכ"לים ונוכל להידרש למקצועות. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

מה שאנחנו יכולים לתרום זה לפרט את הצרכים באופן הנדסי, זאת אומרת לא הערכות אלא על בסיס מודלים קיימים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אם אתם יכולים לעשות את זה בהקדם, כי ביוני אני בטוחה שיש להם מועד ושכבר אולי ידונו בנושא.

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי להעביר בקשה מסודרת לוועדת המנכ"לים כדי שלתאגידים תהיה אפשרות להעסיק עובדים זרים לפרויקטים ממשלתיים כולל פרויקטים שמפרסם החשב הכללי, וכן פרויקטים של הרשויות המקומיות כך שניתן יהיה להעסיק עובדים זרים בפרויקטים אלו במכסת העובדים הזרים המאושרת לענף הבנייה. הוועדה מבקשת מוועדת המנכ"לים להעלות את הנושא בוועדה עם קבלת הפנייה.

הוועדה שמעה את מרכז השלטון המקומי ומודאגת מהמחסור הקיים בידיים עובדות לפרויקטים ברשויות ובמיוחד לפרויקטים של הנגשה, ומכך שעבודות אלו אינן רווחיות לתאגידים לעומת פרויקטים למגורים, ומבקשת מיו"ר מרכז השלטון המקומי לפנות לוועדת המנכ"לים ולהעלות גם שם את הסוגיה עם העתק לוועדה. 

הוועדה מבקשת מהתאחדות הקבלנים להעביר לוועדת המנכ"לים ולוועדה את פירוט המקצועות הנדרשים להעסקת עובדים זרים בענף הבניין מלבד ארבע העבודות הרטובות. 

הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים ישיבת מעקב. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

סליחה, רק אם אפשר הערה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

המספר של ה-110,000 לא לוקח בחשבון פרויקטים ממשלתיים. בשביל זה צריך להגדיל את המכסה, לעשות את זה בנוהל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה אתה מתכוון, מכסה ייעודית?

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

ייעודית בלי לתחום אותה בנהלים כדי שהתאגידים כן יוכלו לתת לזה מענה. ה-110,000 נותן מענה למגורים ולתומכי מגורים. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

משרד השיכון יודע בדיוק כמה עובדים צריך ומה המכסה, ובהתאם לזה גם הוחלט בוועדת המנכ"לים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אבל הוא העלה כאן צורך. תבדקו את זה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

סמדר, אני אומר באחריות, 110,000 נותנים מענה ל-15 מיליון מטרים שזה בנייה למגורים, שזה 13–14 מיליון מטרים ועוד מיליון מטרים לבנייה. 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

עובדה שהמכסה לא מנוצלת. אין מה להגדיל מכסה שלא מנוצלת.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גורביץ', אם המכסה לא מנוצלת, ממומשת, אז אפשר להעביר. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

את צודקת, רק שלא ייצא בסיכום שהמכסה הזאת כן לוקחת בחשבון. נכון שהמכסה לא מנוצלת, אני מסכים. אני רק אומר, צריך לקחת בחשבון, כשהמכסה תהיה מנוצלת יהיו חסרים אותם - - - 

 << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> 

כשהיא תנוצל במלואה ויהיה חסר, נדבר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ברגע שהמכסה תהיה מנוצלת, מעבר לזה נתייחס לשלב ב'.

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 

זה העבודה שאני צריך להציג לכם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הישיבה נעולה. תודה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>