פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 155
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 15:00



סדר-היום:
 << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022. << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ווליד טאהא – היו"ר
מוסי רז


חברי הכנסת:
משה טור פז
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
	מיכל צוק-שפיר
	–
	ראשת בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, משרד המשפטים

	רינה דביר
	–
	רח"ט האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

	גיל גרינברג
	–
	מנהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	עירית ויס ויסבלום
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול




משתתפים (באמצעים מקוונים): 
	ליאור ברס
	–
	פעילה למען זוגות בין-לאומיים בישראל





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
רונית רבי


<< הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022 << הצח >>


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

שלום לכולם, אנחנו בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, מ/1513. בדיון הקודם הקראנו את נוסח החוק, כולל התיקונים. נותרה סוגיה שקשורה לערר, לזכות של הערר של המסורבים. סוכם בין היועץ המשפטי שלי לייעוץ המשפטי של המשרד, שראשת בית הדין לעררים תיתן כאן הערה שלה לפרוטוקול. אבל לפני כן, אנחנו מבקשים ממיכל צוק-שפיר ראשת בית הדין לעררים להסביר על המנגנון הקיים, ואז להוסיף את ההערה שלך. בבקשה, גבירתי.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

בשמחה. תודה לכבוד יושב-ראש הוועדה. אנחנו מערכת שעושה ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין, וגם היום יש לנו עררים על החלטות לסרב את הכניסה לישראל. יש לנו תורנות של הדיינים שלנו. גם אני דיינת, והדיינים שלי ביחד איתי. כשמתקבלת החלטה על ידי ממונה ביקורת הגבולות לסרב את כניסתו של מישהו לישראל ניתנת לו ידיעה, הודעה על כך שהוא יכול להגיש ערר, ואז הוא פונה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עד עכשיו זה היה קורה כשהוא בתוך ישראל, בתוך נתב"ג, עכשיו זה קורה כשהוא אי שם באיזשהו שדה תעופה, אז תסבירי לנו בדיוק איך זה עובד. האם באמת יש לו את כל הזכות להגיש את הערר, לא ינפנפו אותו, הוא ידע לגשת לזה? תסבירי לנו את המנגנון. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

בשמחה. אגיד לאדוני שכבר היום יש מקרים שעררים מוגשים מחו"ל, זאת אומרת שאנחנו יודעים להתמודד עם זה. אז יש גם היום מקרים שאנשים מבקשים בחו"ל, מקבלים תשובה שלילית, ומגישים, גם זה קורה. המערכת יודעת להתמודד עם זה. אני חושבת שיש פה שני אינטרסים שצריך לשמור עליהם. כמובן שאף אחד לא רוצה לפגוע בנגישות למערכת, זה התפקיד שלנו. אנחנו בעצם מערכת שיפוטית בתוך משרד המשפטים, ואנחנו לא רוצים לחסום את הגישה אלינו. מצד שני הדיינים, שהם כמו שופטים לעניין הזה, רוצים לדעת את העובדות, ולכן בעצם נדרש התצהיר. זאת בעצם איזושהי חובה בתקנות שלנו, מוגש ערר, תצהיר וייפויי כוח. 

החשש שהועלה בפניי לפני הדיון זה שבאמת הדבר הזה יציב איזשהו מחסום בפני אנשים. אני רוצה להניח את דעתה של הוועדה, ולומר שגם היום בדין הקיים החוק מאפשר לנו, דווקא מכיוון שאנחנו בית דין מינהלי שיכול להיות יותר גמיש מבית משפט, אז לדיינים יש סמכות לסטות מדיני הראיות הרגילים, ובמקרים המתאימים לא לעמוד על דרישה להביא ייפויי כוח שנחתם מול תצהיר קונסולרי, וכו', שיכול לסרבל את העניין. ועושים את זה במקרים המתאימים. היו לנו תיקים שאנשים אמרו לדיינים: אני לא יכול להביא, כי זה מרחק של כך וכך שעות מעיר הבירה, כי זה מורכב. כל עניין ונסיבותיו. אני חלילה לא רוצה לומר שאפשר לוותר בכל מקרה, כי אתה כן רוצה לדעת שאדם הצהיר בפני מי שמוסמך, ויש ערך לנושא התצהיר. אלו תיקים שהרבה פעמים התצהיר זה הדבר היחיד שמצרפים להם.

מה שהצענו לעשות כדי לפתור את הבעיה, כי אני חושבת שהיא מובנת לכולם, אין מחלוקת - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוא מסורב בעל פה או בכתב? 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

בכתב. הוא בעצם מקבל - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ואז הוא גם מקבל קישור לאן הוא צריך לפנות כדי לערער?

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

כך זה אמור להיות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

את זה אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הפנים, בבקשה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בדיוק, כי נגיד שאדם סורב, הוא לא בקיא מי יודע מה בפרטים, ואז מה הוא יעשה? איך הוא ידע לאן הוא צריך לפנות? מישהו מפנה אותו לקישור הזה?

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

על זה אני חושבת שרשות האוכלוסין תדע להשיב.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אחרי שתשלימי נברר את זה אצלם.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

ברגע שהוא מקבל הודעה כזאת הוא יכול להגיש. אגב, לנו יש גם מוקד טלפוני 24/7, יש נציגים שיושבים שם ויודעים לתת לו - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ואז גם צריך לראות את המספר בסירוב. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

כן, בוודאי, זה אמור לפעול כך. אני יכולה לומר לאדוני שמגיעים. יש לנו תיקים כאלה, ולא מעט.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

שמסורבים כשהם בחו"ל, מחו"ל.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

יש גם וגם. הרוב מסורבים בארץ. אבל למשל, מישהו ביקש אשרה מסוג מסוים ולא קיבל, הוא יכול להגיש את הערר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ביקש ויזה - - -

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

בדיוק, כמו שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. כדי לסדר את הסוגיה הזאת, מצד אחד לדיינים יש שיקול דעת, ואני לא מתערבת להם בהחלטות. אבל כן נוציא איזושהי הנחיה ונפרסם אותה, שיהיה כתוב בה בדיוק לשקול את הדברים האלה, שמצד אחד אתה לא רוצה לחסום את הגישה; ומצד שני, לשקול מתי אתה כן צריך את התצהיר, מתי אתה צריך להקפיד. 

כדי לא לדבר גבוהה גבוהה אני אתן לאדוני דוגמה. אם למשל, מקרה דחוף, מישהו טוען: אני צריך להיכנס, חלילה וחס, יש לי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא על ערש דווי. אז זה מקרה שדיין צריך להפעיל שיקול דעת, ולא להעמיד איזה מחסומים יותר מדיי גבוהים שיחסמו את הגישה למערכת. אז מבחינתנו זאת המטרה, אעשה את זה בזהירות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בהנחה שהמניעה עליו מאפשרת לו להיכנס. לפעמים הוא נחסם כי בכל מקרה לא רוצים שהוא יגיע.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

יש כל מיני, יש סיפורים ביטחוניים, יש כל מיני סיבות למניעה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

נכון, הגירה, מלא סיבות.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

אבל העניין אצלנו שאנחנו ערכאה שיפוטית של - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ואת תמליצי לרשות האוכלוסין לצרף לטופס של הסירוב כתובת, מספר טלפון, כדי שלא נזרוק את האדם למדבר, ונגיד לו: לך תערער – שהוא ידע לאן הוא צריך לפנות. את תמליצי להם לעשות את זה?

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

אני חושבת שזה חשוב. אדוני אומר פה, ואני מסכימה למסור את המידע לאנשים. אני יכולה לומר שלפי מספר העררים אנשים יודעים, ושמאז שהוקמו בתי הדין מספר ההליכים עלה ביחס למה שהיה קודם. אני לא יודעת שיש בעיה של יידוע, אבל הינה עורכת הדין ויס נכנסה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בואי נגיד שכאשר עושים את זה מנתב"ג הם יותר משוחררים פסיכולוגית, כי הם לא צריכים או-טו-טו לעלות על מטוס ולהגיע לארץ, הם נמצאים בארץ, ואז זה נעשה קצת יותר בצורה נוחה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם צריכים להיפגש עם עורך דין, וזה יותר קל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אבל אם הוא בחו"ל ולא ברור לו איך הוא פונה ולמי הוא פונה, אנחנו מסרבים לו, וגם אומרים לו: מבחינתנו לך תשבור את הראש. אז את אומרת שאת בעד שבטופס הסירוב יופיעו בבירור הכתובת שהוא צריך לפנות אליה ומספר הטלפון, כדי שהוא יעשה את זה ויקבל את הזכות המלאה שלו לעשות את זה. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

כן, מבחינתי זה ודאי מקובל. גם מבחינתנו, כבוד יושב-ראש הוועדה, כל אופן הפנייה אלינו, אפילו איך מגישים ערר, אנחנו פועלים בצורה שמאוד מנגישה את המידע לציבור. ברגע שזה עובר אלינו אז כל פרסום, ממש לפרסם באתר שלנו זה קיים כבר היום, איך צריך להגיש ערר, מה הדרישות בשפה יומיומית, בצורה הכי ברורה שאפשר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מאה אחוז. אני רוצה להודות לך. תומר רוזנר היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

 << דוב;ר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שתי נקודות שהייתי רוצה, גב' צוק, אם תוכלי להבהיר אותן. על פי המצב הנוכחי כיום ערר מקוון אפשר להגיש רק באמצעות עורך דין.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ומי שאיננו מיוצג צריך להגיש אותו באופן ידני. במצב החדש שייווצר, שבו סירובי כניסה עלולים להינתן בכמות גדולה יותר ממה שהם ניתנים היום לגבי אנשים שאינם מיוצגים באותו שלב, האם לא נכון, או שבעצם אנחנו חושבים שזה נכון שתקדמו במערכת בתי הדין את האפשרות להגשת ערר מקוון גם על ידי בלתי מיוצגים, אחד. ושתיים, שגם האפשרות להגיש ערר תהיה נגישה בשפה שהיא לאו דווקא עברית, כי מן הסתם חלק גדול מהמסורבים יהיו זרים.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

על השאלה השנייה אני צריכה לחשוב. על השאלה הראשונה אומר שכבוד היועץ המשפטי מתפרץ לדלת פתוחה, זה לגמרי בתוכנית העבודה שלנו, ואני חושבת שזה מהלך חשוב מבחינת השירות לציבור, גם ללא קשר להצעת החוק שעומדת כרגע בפני הכנסת. ולכן בכוונתנו כן לפתוח את המערכת שלנו גם לבלתי מיוצגים, כולל בהקשר הזה בהמשך לשאלת כבוד יושב-ראש הוועדה, גם לשנות את כל המערכת באופן שהיא תהיה יותר מכוונת ללא מיוצגים, לא לעורכי הדין. 

לגבי השאלה הנוספת, התקנות שלנו בעצם מדברות על באיזה שפה מוגש הערר. יש גמישות בהקשר הזה, יש תצהירים שאנחנו מקבלים גם בעיקר באנגלית. אבל בסוף צריך לזכור שבכל זאת עברית זאת שפה רשמית כאן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם אפשר פשוט את דברי ההסבר לפחות.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

את זה אנחנו עושים. זה גם בתוכנית, וזה בהחלט רעיון חשוב. אנחנו בכל זאת בית דין שעוסקת בהרבה שפות. כמובן שמספר השפות מוגבל. נעשה את זה בשפות המרכזיות, באנגלית, בערבית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ברור.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות כבר השנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת אומרת שהנושא הזה יטופל במהלך השנה הקרובה? 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

כן. ושוב, זה גם נושא שאנחנו מטפלים בו. עשינו עכשיו מתיחת פנים של האתר, ובמסגרת הדבר הזה אנחנו גם מכניסים, במיוחד בעמודים החשובים האלה, הוראות שהן בשפות נוספות. אז גם בהקשר הזה הוועדה מכוונת לדברים שהם בהחלט בטיפול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רק מציע, אדוני היושב-ראש, רוח גבית למהלך הזה, שהוועדה גם תקרא למשרד המשפטים לזרז ולהשלים את התהליך של שדרוג המערכת גם לאפשרויות האלה במסגרת ההחלטה של הוועדה. אבל זאת כמובן החלטה של הוועדה. יש לי עוד שאלה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היועצת המשפטית של משרד הפנים, אחרי שתומר ישלים עוד שאלה, תעני גם על הדרישה שהוא העלה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הנושא השני לגבי ההנחיה שגברתי דיברה עליה. בעיות שעלולות להיווצר הן לאו דווקא בנושא שאלת התצהיר וייפוי הכוח, זה גם יכול להיות לגבי אימות מסמכים שמצרפים לבקשה, אם ישנם, זה יכול להיות לגבי קביעת מועד דיון שעלול לפגוע במי שלא יכול להגיע לדיון. אני מציע לגברתי לשקול את ההנחיה שהיא עתידה לפרסם ולהתייחס לכל החסמים הפרוצדורליים שעלולים להיווצר במצב הזה, ולאו דווקא לנושא של התצהיר וייפוי הכוח. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

מקובל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב-ראש. רציתי לשאול את כבוד יושבת-ראש ועדת הערר, אנחנו נתקלנו בהרבה מקרים שמגיעים אנשים מחו"ל ונכנסים לנתב"ג, ומייד מחליטים לגרש אותם בחזרה. הם רוצים להגיש ערר, למצות את הזכויות שלהם, אבל אפילו אין מספר שעות לאפשר להם. הם ישר, מייד באותה טיסה או שמעלים אותם על טיסה אחרת, ולא ניתנת להם אפילו האפשרות למצות את ההליכים ולהגיש ערר, ואז הם מוטסים בחזרה. התערבנו כמה פעמים, והמצאנו מסמכים. ואחרי שבוע-עשרה ימים הם חזרו עוד פעם ונכנסו. מבחינת מיצוי הזכויות – אנחנו יודעים שיש ועדות ערר – אבל הבעיה שזה לא מונגש, ולא ניתנת להם האפשרות אפילו למספר שעות לקחת עורך דין או לפנות בעצמם לוועדות ערר. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

מבחינת הנגישות שלנו, ברגע שמוגש ערר הוא מועבר לדיין, ודיין נדרש לזה ממש באופן מיידי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני יודע שאתם מונגשים ואתם מטפלים בזה מייד. הבעיה שתינתן האפשרות בכלל שהוא יגיש את הערר, שהערר יגיע אליכם. אם זה הגיע אליכם אין בעיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

משרד הפנים צריך לתת את התשובה הזאת. מי שצריך לתת את התשובה לעניין הזה לדעתי אלו נציגי רשות האוכלוסין, שהם בעצם אלה - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אז הינה, גם הם כאן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

אבל אני חושבת שזה גם מתקשר למה שאמר יושב-ראש הוועדה קודם בהקשר למתן התשובה לאנשים, שתהיה מספיק ברורה האפשרות להגיש ערר. אני יכולה לומר בביטחון שזה גם פשוט במובן הזה שלא צריך הרבה בשביל להגיש ערר, וגם לא צריך עורך דין – צריך בשביל התצהיר, אבל אתה יכול לכתוב בעצמך וללכת לעורך דין שיחתום לך על התצהיר, וזה לא עולה הרבה כסף. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל זה תהליך של כמה שעות. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

לכתוב את הערר?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לכתוב, לקחת לעורך דין, להחתים אותו, לשלוח את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

להתייעץ איתו.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ובדרך כלל הם מעוכבים, ולא נותנים להם את האפשרות לצאת מנתב"ג. משאירים אותם, ומייד מטיסים אותם בחזרה באותו מטוס. 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

זאת באמת שאלה לרשות מתי מטיסים אותם. אבל אני יכולה לומר שיש המון תיקים שמגיעים אלינו שאנשים לפני טיסה ואומרים: אני עומד לטוס, ואפילו כותבים את המינימום. אף אחד לא דורש ממנו עכשיו איזו דיסרטציה. אפילו ראיתי הרבה עררים, חלקם אגב ממש עמוד ומשהו שרק כתוב שאנשים מבקשים לעכב את ההרחקה, וכותבים ממש בכמה מילים, ולכן זה לא אמור לקחת הרבה זמן. אבל באמת בשאלה של העניין עצמו אנחנו כמובן לא מדברים בשם הרשות, והם יוכלו להשיב.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עכשיו הם ישיבו. אוסאמה, יש לך הסתייגויות? 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה מבקש לנמק את ההסתייגויות או לשמוע תשובות בינתיים?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

נשמע תשובות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז תנו תשובות גם לאוסאמה וגם לשאלה של תומר, בבקשה.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

הסיטואציה בנתב"ג היא שזה לא שדקה אחרי הסירוב הם עולים למטוס, גם אף אחד לא מכריח אנשים לעלות בכוח. זאת אומרת שאם מישהו אומר: לא, אני נשאר פה כי אני רוצה לעמוד על הזכויות שלי ולהגיש ערר, אז לא מכריחים אותו לעלות על מטוס. הם יכולים לפגוש עורך דין שם, אין הגבלה לפגוש עורך דין שישב איתם, ייעץ להם, יחתים אותם על תצהיר, וכו'. וכמו שאנחנו יודעים, הרבה אנשים עושים את זה. וברגע שזה מוגש לבית הדין אז גם יש את העניין של צווי ביניים שמעכבים הרחקה. הסיטואציה היא לא שבן אדם עולה ישר למטוס. בסוף העניין של החוק הזה זאת לא ההתנהלות בנתב"ג. אבל ההתנהלות בנתב"ג מפוקחת כבר הרבה שנים, ולאנשים שם במתקן מסורבים יש את הדפים שלהם, והם יכולים ליצור קשר עם עורכי דין. לא מונעים מהם שום זכות או פנייה לעורך דין, וזה נעשה בשגרה כעניין של יום ביומו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא ענתה.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

מה הייתה השאלה הנוספת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

השאלה לגבי יידוע המסורבים – בין בנתב"ג, אבל בהקשר שלנו זה יותר בנושא של מי שמסורב בחו"ל – לגבי דרכי הגשת ערר. 

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

בהחלטת הסירוב כבר היום בנתב"ג יש למטה משפט שאפשר להגיש ערר לבית הדין לעררים - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל השאלה אם יש פרטים. שאל יושב-ראש הוועדה לגבי הפרטים, איך מגישים, מה עם מספר הטלפון של המוקד, האם יש את הפרטים האלה? 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מכתב הסירוב, מה הוא מכיל? סורבת וטו לא או - - -

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

יש את הסיבה שדיברנו עליה בבוקר, הוא מקבל בכתב שהוא סורב, והסיבה היא או שיקולי מניעה - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

את הסיבה הבנו. ולך יש זכות לגשת לערר באמצעות - - -

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

ואפשר להגיש ערר לפי זה וזה לבית הדין לעררים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל אתם מפרטים את הפרטים או לא?

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

היום אנחנו לא מפרטים את הפרטים. גם יש גבול למה שיש בטופס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז כדאי כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היום את לא מפרטת כי הוא עושה את זה מהארץ. עכשיו זה השתנה, אז אני רוצה להוסיף שטופס הסירוב יכלול את כתובת בית הדין, מספר טלפון, שהוא פועל 24 שעות. שבעה ימים? 24/7? 

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

24/7.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

24/7, כדי שהבן אדם באמת ידע, מי שירצה לערער ידע לגשת. לא אומרים לו: סורבת, וסלאמאת.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ליידע אותו על זכויותיו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

גיל הנהן בראש שזה בסדר מבחינתו.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

אז נפעל לשלב את זה. אני לא יודעת אם זאת תהיה הפניה לאתר שלכם או טלפון, אלו גם עניינים של מקום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם וגם, נו, באמת, להוסיף עוד שורה.

 << אורח >> מיכל צוק-שפיר: << אורח >> 

העיקר שתהיה הפניה.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

נדאג לזה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אם עושים את זה אז זאת כבר לא בעיה, הפניה לאתר, מספר טלפון פעיל 24 שעות. כל מה שמאפשר זכות ערר אפשר לשים שם. לא צריך לחשוש מזה. כי אם הערר מתקבל כנראה שהסירוב גם לא היה מוצדק.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

אנחנו לא חוששים. אנשים מגישים עררים היום. רובם נדחים, אגב, גם על זה יש לנו סטטיסטיקה. אבל בסדר, זה חלק מהעניין.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, לא הייתי בדיון בבוקר כי הייתי בדיון אחר, לא הספקתי להגיע, אבל הבנתי שרשות האוכלוסין אמרה שיש להם רשימה ממוחשבת של מנועי כניסה, והם לא הולכים לעשות בדיקה של כל מיליוני נוסעים ביציאה מהארץ או בכניסה לארץ. השאלה אם באמת יש רשימה כזאת ממוחשבת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

זה מכוון לנכנסים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תומר מהנהן. לנכנסים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש, יש, כן, זאת נקראת רשימת מוכללים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מוכללים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כך זה נקרא.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

כן, נכלל בסירוב.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה הפרטים שלה אני לא יודע.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

אני יכולה להסביר, אנחנו לא מסתירים שום דבר.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מי מכין אותה, איזה עילות, מה הקריטריונים?

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

בביקורת גבולות יש מערכת של כל הנתונים של אנשים שהיו כאן, אנשים שהגישו בקשות לכניסה ועוד לא נכנסו, וכו'. במערכת הזאת יש הכללות שיכולות להיות בין של המשטרה או של שב"כ או שלנו. למשל, אדם - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

דווקא אתה מעביר את החוק? לא מצאו מישהו אחר חוץ ממך?

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> 

בגללך הביאו אותי לפה.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

נשאלו שאלות, אנחנו עונים, בינתיים אנשים מגיעים.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

למשל, אדם שהיה כאן ונשאר כמה שנים שלא כחוק, וניסה בכל דרך לקבל מעמד, ובית הדין לעררים הורה לו לצאת, והוא לא יצא. אז מבחינתנו הוא בן אדם שלא רצוי פה, ואם הוא לא יגיש בקשה מראש והיא תיבחן, והוא יעלה שיקולים - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

משהו כמו, אמרנו ברוך שפטרנו, עכשיו הוא רוצה לחזור. 

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

בסדר, אז הוא יגיש – לא כל האנשים רצויים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא להיבהל, הכול בסדר.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

אנחנו לא נבהלים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לא כותבים את זה בסירוב, "ברוך שפטרנו", אבל - - -

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

אדם שהורחק בצו הרחקה הוא גם מוכלל לסירוב, כי אם הוא יבוא לפה הוא שוב ינסה להשתקע. אז יש אנשים שהם ברשימה של אנשים שאם הם לא יגישו בקשה מיוחדת וישכנעו אותנו למה באמת חשוב לתת להם להיכנס, אז הם באמת לא - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אוסאמה, בעיקרון סיימנו דיון מהבוקר. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני יודע.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

עכשיו התכנסנו כדי לשמוע את כבוד ראשת בית הדין לעררים, ושמענו אותה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שאלתי את השאלה בהמשך לדיון בבוקר, וזהו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

והתוספת הטובה שהטופס יכלול הפניה ברורה לכתובת הערר, טלפון 24 שעות, קישור לכתובת אינטרנט, ואז באמת הוא ידע לעשות את העבודה כמו שצריך. אוסאמה, אתה רוצה להחשיב את הדברים שאמרת כנימוק להסתייגויות או שעדיין תרצה לנמק. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אפשר, אבל רק בקצרה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתנגדים לחוק הזה. אנחנו מבקשים לבטל את סעיף 1 לחוק, את סעיף 1(א).

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בתוך סעיף 8. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן, בתוך סעיף 8. את סעיף קטן (א1)(2). לבטל את סעיף 8א2 8א(א), זה בעניין המאגרים שישמרו אותם 45 יום, ורק אחרי זה יימחקו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רק אומר לך שאם אתה מבטל את הסעיף הזה אז הם יכולים לשמור אותם לנצח.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, לכן אני אומר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הוא אולי מציע לשמור אותם לנצח, למה אתה כועס?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא צריך בכלל לאגור אותו. אני מתנגד לכל החוק.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז לא תגיד לבטל, תגיד במקום 45 ימים לכתוב אפס.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן, כן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני עוזר לך להסתייג.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בשביל מה אתה יושב-ראש.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לכתוב אפס ימים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בסעיף קטן (ב) גם לבטל – (ב)(1). 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ב-8א.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

בקיצור, לבטל את הכול.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן, כן, אבל אתה יודע, זה בשביל ההסתייגויות למליאה. יכולתי לבטל את כל החוק.

 << אורח >> עירית ויס ויסבלום: << אורח >> 

את כל חוק הכניסה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

לבטל את כל חוק הכניסה או רק את התיקון?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני אומר, אי-אפשר לבטל, לכן אני - - -

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אתה רוצה להיכנס לאמריקה בלי ויזה, אוסאמה, או עם ויזה?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא רוצה להיכנס.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז אלה שירצו, אתה רוצה להמשיך לתת להם לסבול?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

נו?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בסעיף קטן (ג), אני מתנגד שהמידע הזה יישמר.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אז בעצם למחוק את (ג)?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן, למחוק את (ג). זהו. ואני מגיש את זה בשם הרשימה המשותפת כולה, נגיש חתימות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

היות שאוסאמה לא חילק את ההסתייגויות שלו ל-1, 2, 3 ו-4, אנחנו נצביע - - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תצביע על כולן.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז נצביע על החמש בחבילה אחת, כי הוא גם הציע לבטל את כל החוק בחבילה אחת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא לא יכול. התקנון לא מאפשר.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני מתנגד לחוק. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

מתנגד לו בסעיפים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ומבטל כל סעיף וסעיף.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אז מי בעד ההסתייגויות שהגיש חבר הכנסת אוסאמה סעדי? מי נגד ההסתייגויות? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגויות – 1
נגד – 2
נמנעים – 1
ההסתייגויות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי לסעיף 8 לא נתקבלו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

ההסתייגויות לא התקבלו. עורכת דין ליאור ברס, פעילה למען זוגות בין-לאומיים בישראל, האם יש לך התייחסות למה שהוסיפה כבוד ראשת בית הדין לעררים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתה לא יכול באמצע הצבעה. אחרי ההצבעות. התחלת הצבעות, אפשר לתת לה אחרי ההצבעה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

הצבעתי על ההסתייגויות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל אתה כבר בהצבעות, אתה לא יכול לתת לה עכשיו.



 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אחרי ההצבעה נעבור אליה. חברי הכנסת, אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, מ/1513, כולל ההערות לפרוטוקול שניתנו על ידי ראשת בית הדין לעררים, וכולל - -

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כל ההערות שהצגנו בבוקר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

- - ההערות שנתנו על הנוסח שהוקרא בבוקר, כולל התיקונים – מי בעד ההצעה? מי נגד ההצעה? מי נמנע? 

הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנע – 1
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, נתקבלה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני קובע שהצעת החוק עברה. תודה רבה, חברי הכנסת. עכשיו אני עובר אלייך, ליאור ברס, בבקשה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

שלום, אני רוצה לשים פה נקודה. שמעתי את דבריה של ראשת בית הדין לעררים, ורוב הדיון שהתקיים פה למעשה בנוגע לעררים לוקח בחשבון את מה שקורה היום, שאלו עררים שברוב המשמעותי שלהם מוגשים אחרי סירוב כניסה בישראל, אחרי שבקר גבולות מדבר עם הנוסע, שואל אותו, מתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי ופנים אל פנים. וכמעט לא הייתה התייחסות למה שעכשיו בתיקון הזה, שלמעשה עבר, למה שהוא יכיל. 

מה שיקרה זה שאנשים ברשימה השחורה או ברשימת ההכללות, איך שלא תקראו לה, הם יגיעו לכאורה בתמימות לשדה תעופה בחו"ל, באוקראינה, בארצות הברית, בבלרוס, בצרפת, לא משנה, יעשו צ'ק-אין לטיסה – תקנו אותי אם אני טועה – ואחרי איקס זמן דיילי הקרקע של חברת התעופה, שבה הם טסים, יגידו להם: לא, אני לא יכול להעלות אתכם למטוס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בדרך כלל ברוב המקרים הם לא יוכלו להשלים את הצ'ק-אין.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני מבינה שזה קורה אחרי הצ'ק-אין כל התהליך של העברת המידע על ידי המערכת האוטומטית החדשה שאנחנו מתחילים פה, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ברוב המקרים הם לא יוכלו להשלים את הצ'ק-אין.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני מנסה להבין, הבן אדם הזה נוסע, הוא יכול להיות תייר, יכול להיות גם שיש לו כוונות מאוד רעות, בסדר, אני מבינה, אבל הוא יכול להיות תייר, יכולות להיות טעויות. זה מה שהכי מפחיד אותי, טעויות. - - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אמרת את הדברים האלה גם בפעם הקודמת. יש לך בעיית זום, בקושי שומעים אותך, על כן גם את לא שומעת אותנו. בכל מקרה, אני רוצה להודות לך בשלב הזה. אמרת גם את הדברים בדיון הקודם. תודה רבה לך. 

רבותיי, אני מבקש רוויזיה על הצעת החוק, שתיעשה בעוד חצי שעה, בשעה ארבע.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

צריך אישור.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אי-אפשר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

דקה פחות מארבע, מה זה משנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתה לא יכול.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

אני לא יכול?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתה יכול מחר בבוקר.

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> 

מה שהלשכה המשפטית אומרת. אז אפשר לקבוע למחר בבוקר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> 

	בסדר. תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:32. << סיום >>