פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת הכלכלה
22/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 8:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022 (פ/2340/24) (כ/911), של חה"כ שרן מרים השכל, חה"כ יעקב אשר, חה"כ גילה גמליאל, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ צחי הנגבי, חה"כ קרן ברק, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ עידית סילמן, חה"כ רות וסרמן לנדה  << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב


חברי הכנסת:
קרן ברק
גילה גמליאל


מוזמנים: 
	אורנן שטיינברג
	–
	עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

	ענבל אבנון
	–
	יועצת לשר התקשורת

	נעם שרלו
	–
	רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

	עדן בר טל
	–
	יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	מישל קרמרמן
	–
	מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	דוד בן בסט
	–
	יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

	עידו מור
	–
	יו"ר Eco 99 FM

	גיל צפוני
	–
	מנכ"ל ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל

	זהר אלטמן רפאל
	–
	לוביסטית ציבורית, לובי 99

	ליאור חריש
	–
	שדלן, יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
טל פוקס

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
ירון קוונשטוק



 << נושא >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022 (פ/2340/24) (כ/911)  << נושא >>   


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדרת חקיקה והשלמות חקיקה. מביאים את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב. חוק של מספר חברי כנסת- שרן השכל, יעקב אשר, גילה גמליאל, יעקב מרגי, צחי הנגבי, קרן ברק, מירב בן ארי, עידית סילמן ורות וסרמן לנדה. החוק עבר בקריאה ראשונה במליאה השבוע, ואנחנו רוצים להשלים את החקיקה. את הדיון הכללי אנחנו לא יכולים לעשות, עשינו כבר. אנחנו עכשיו מאשרים נוסח. יש פה קצת הבדלים בין הנוסח המקורי של החוק, שאושר בעבר, לבין הנוסח שהובא בפנינו, אבל להערות הוועדה הוספנו כמה תיקונים. נקריא את זה, נראה אולי נעשה שינוי או שניים ונאשר. נא להקריא את הנוסח כרגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022.

	תיקון סעיף 35
	1.
	בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, בסעיף 35 –

	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א) –

	
	
	
	(א)
	הרישה עד המילים "ותנאי הזיכיון" תסומן כפסקה "(1)" ובה, במקום "לשלוש תקופות נוספות" יבוא "לארבע תקופות נוספות";

	
	
	
	(ב)
	הסיפה החל במילים "הארכת תקופת הזיכיון" תסומן כפסקה "(2)";

	
	
	
	(ג)
	אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(3)
	הארכת תקופת הזיכיון בתקופה הרביעית תהיה רק לגבי בעל זיכיון שביום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) (הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2022, זיכיונו הוארך לתקופה השלישית; נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה הרביעית תהיה מנימוקים מיוחדים הנוגעים, בין היתר, להיבטים כלכליים.";

	
	
	(2)
	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ג)
	החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות."



אני אסביר בקצרה. מדובר בתיקון לסעיף 35 שעניינו הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי. הסעיף הקיים היום מאפשר למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך את תוקף הזיכיון ללא מכרז, כלומר בניגוד לעיקרון שקיים בחוק, רק לשלוש תקופות נוספות. וכאן מוצע לאפשר הארכה לתקופה רביעית. כלומר, זה התיקון הראשון – במקום לשלוש תקופות נוספות יבוא לארבע תקופות נוספות.

בפסקה (3) שהקראתי מוצעות הוראות מיוחדות לגבי הארכת תקופת הזיכיון בתקופה הרביעית. אני מזכיר את חוות דעתי בדיון הקודם לעניין הארכה פעם נוספת של זיכיון ללא מכרז. התנהל כאן דיון, בין היתר, שנוגע לטעמים לדעת המציעים של הצעת החוק להארכה הזו, והבנו שהיו גם קשיים כלכליים שנובעים בין היתר מתקופת הקורונה, אבל לא רק. ולכן בנוסח של הצעת החוק החלטת הוועדה הייתה לכתוב, שמדובר על נימוקים מיוחדים שנוגעים בין היתר להיבטים כלכליים. כלומר, לא נקבנו בצורה מפורשת במשבר הקורונה כטעם מיוחד, אלא קבענו - - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא דיברנו על משברים כלכליים, דיברנו על היבטים שהיו והשלכות של השנים האחרונות, לא בהכרח כלכליים, ולא התבקשנו לציין כלכליים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, זאת הייתה החלטת הוועדה.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שנכתב בהחלטה אולי, אבל ממה שאני זוכרת לא תחמנו את זה להיבטים כלכליים. אפילו התעקשנו שזה לא יהיה באמירה חד משמעית לגבי ההיבט הכלכלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גם בנוסח המקורי של החוק מופיעה המילה "שיקולים כלכליים". זה לא איזו בשורה כזאת.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אבל לא צריך לציין את זה בהכרח בתוך ההיבט של השיקולים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתם מבקשים למחוק "הנוגעים, בין היתר, להיבטים כלכליים"?

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

לא, את ה"מיוחדים" אני מבקשת למחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את ה"מיוחדים" אני כן ממליץ להשאיר.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

שנייה, תכף ניגע לגבי המיוחדים. לגבי הכלכליים, בהחלט צריך, אפילו אמרתי אם יהיה צורך - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, אם זה נמחק, "בהיבטים כלכליים" - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא צריך לכתוב "בין היתר". להשאיר את זה פתוח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

- - ההיבטים הכלכליים - - - האחרון נשאר? המושג הזה כבר מופיע – "משיקולים כלכליים" ב-35(א).

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא, מיכאל, אין צורך לחדד את זה, כי זה עלול ליצור בעיות בבית המשפט בהמשך, וזה מיותר לחלוטין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה חשוב? דבר חופשי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בוודאי. אני אגיד למה בעיניי כן חשוב להשאיר את התיבה "מנימוקים מיוחדים".

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

עדיין לא הגענו למיוחדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא מסכים להוריד את הכלכליים, אז בוא נדבר על מיוחדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב שחייבים להתייחס דווקא להיבטים הכלכליים. השיקולים האלה אכן קיימים גם היום בסעיף 35(א) לחוק. אני כן חושב שנימוקים מיוחדים חייבים להישאר כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה מושג ידוע בחוק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מונח קיים במאות דברי חקיקה. וכאן אנחנו מדברים, שוב, על מקרה חריג. אלה הטעמים בכלל שעמדו בבסיס הצעת החוק, לפי מה שאנחנו הבנו. אנחנו שמענו כאן על הקשיים הכלכליים, על חוסר הוודאות שבו נמצאים בעלי תחנות הרדיו האזורי שמשדרות היום. אבל אני כן הזכרתי לכם, חברי הכנסת, שמדובר בכל זאת על חובת מכרז פומבי, ולמכרז יש תכלית. אני לא אחזור שוב על כל חוות הדעת שנתתי בפעם הקודמת.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא, אנחנו גם מסכימים עם הטיעונים האלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. ולכן אני אומר, כאשר החוק קובע חובת מכרז פומבי, ויש לנו סעיף שקובע חריג, גם היום הוא חריג, הוא קובע שאפשר להאריך לשלוש תקופות נוספות, ובכוונה מונה שיקולים נוספים. כאן ההארכה היא פעם רביעית, ולכן חשבתי - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. עדן בר טל.

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

תודה, אדוני. אנחנו ברשות השנייה רוצים להתריע, שהכנסת שיקולים מיוחדים תהיה פתח גם לצרה אופרטיבית וגם לצרה משפטית מבחינתנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה?

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

הנושא של נימוקים מיוחדים גורר אותנו בעצם לעבודות יתר. הייתי אומר שהיועץ המשפטי שלנו, כשהוא יראה את הנימוקים המיוחדים, בשינוי מהחקיקה הקיימת, יהיה ברור שהוא יפרש את זה שצריך יהיה להביא נימוקים שלא היו במסגרת החוק הקודם, ולכן הם יצטרכו להיות בדרגת שכנוע כזאת, שקודם כול, מה שרציתם לעשות פה לא יקרה, לא תייצרו ודאות לאותם ערוצים שצריכים לגשת ולהראות בשוק שיש להם חיים. הורדתם את הוודאות ברמה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה הנוסח שאתה מציע? 

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין לי זמן, קרן. קרן, ביקשתם חצי שעה לדיון הזה ב-08:00 בבוקר. אם זה לא ייגמר עכשיו לא יהיה פה חוק. מה הנוסח שאתה מציע?

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

הייתי מסתפק בנוסח של הנימוקים הקיימים וזהו זה, ואנחנו ננמק ונפרסם את הנימוקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה זאת אומרת "הנימוקים הקיימים"? 35(א)?

 << דובר_המשך >> עדן בר טל: << דובר_המשך >>   

כן, מה שכתוב היום ב-35(א) מספיק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם אנחנו כותבים במקום "מנימוקים מיוחדים" - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

מנימוקים שיפורטו בהמשך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, גילה. - - הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה מנומקת, בין היתר - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה כתבנו כבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, אבל זה אותו דבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, יש הבדל. יש חובת הנמקה, ויש טעמים מיוחדים, כלומר סיבה מיוחדת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אף אחד לא הציע את זה, אז למה אתה מתעקש על המושג הזה אם אף אחד לא העלה אותו?

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו לא רוצים אותו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני העליתי אותו בדיון הקודם והוועדה אישרה אותו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה אומר שהעלית את זה על בסיס היבטים כלכליים ונימוקים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי זה מה ששמענו.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא, היבטים כלכליים הורדנו כבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, אז מציעים לך - - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה בדיוק העניין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תהיה מנומקת. אתה אפילו כתבת את המילה "תהיה". תהיה מנומקת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אבל זה כבר כתבנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בטעמים הנוגעים בין היתר להיבטים - - - ותהיה מנומקת, בלי המילה "מיוחדים".

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

איתי, תכף תתחיל להתפלפל לנו מה זה מיוחד, אז אנחנו מנמקים בלי מיוחדים.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

איתי, זה ריאל פוליטיק. אנחנו רוצים הרי פה לייצר להם ודאות. זה הסוף של האירוע הזה. אנחנ ורוצים להאריך בתקופה מסוימת, אנחנו לא רוצים להגיד משהו, ואז לתקוע לעצמנו סכין בגב, כאילו רק אמרנו וזה לא התקיים. איך שכתבת את זה, אומרים לך – הרי יש לך מועצה שלוקחת אחריות. היא יושבת, היא דנה. זה לא אחד חותם על זה. הם דנים על זה, הם ממילא צריכים לנמק את עצמם. תכתוב שהם צריכים לנמק, הם אחרי זה לוקחים את האחריות על זה. אנחנו לא רוצים ביד אחת כאילו לתת ודאות, וביד שנייה לסרס את הוודאות הזאת. אז כדי לא לעשות את זה, כדי שנלך לכיוון אחד, בלי אחד קדימה אחד אחורה, אל - - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו רוצים כמה שפחות פרשנויות.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

שמישהו ינסה להרוס את זה.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

היום בפרשנות שלך ושלנו "מיוחדים" יכולים להיות מאוד מיוחד, ולאחרים המיוחד יכול לקבל פרשנות שונה, שעלולה להרוס את תכלית החוק. ומכיוון שאנחנו בעד ליצור בהירות מרבית ולא לאפשר מרחב אפשרויות לבתי משפט או לאנשים שמוכנים - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

לתקוע את זה.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

- - לפגוע בזדון, אז אנחנו פשוט אומרים את הדברים בצורה הכי ברורה שיש. איתי, אין צורך ב"מיוחדים", אפשר הנמקה ללא מיוחד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס. כמובן שאתם, חברי הכנסת, מוסמכים לקבל את ההחלטות, אני רק מייעץ לוועדה. עצתי לוועדה, על בסיס העקרונות המשפטיים שאני מכיר, של השיטה שלנו, היא שחובת מכרז יש לה תכליות, ולכן אם מאריכים פעם רביעית בלי מכרז צריך נימוקים מיוחדים. אבל כמובן שאתם רשאים להחליט אחרת. זאת הייתה העצה שלי הוועדה, וזאת הייתה החלטת הוועדה בדיון הקודם.

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו רוצים משיקולים פרקטיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל המושג הזה שהבאת "נימוקים מיוחדים" לא מישהו תרם אותו פה, זו תרומתך לדיון. אז אפשר לבחור עוד צורת ניסוח לאותו רעיון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל יש לכך משמעות מהותית.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אז אפשר לכתוב: נימוקים שיפורטו בהמשך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תציגי את עצמך.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>   

אני מלובי 99. קודם כול אני חושבת שהנוסח המוצע הוא מאוד מאוד סביר. מדובר, שוב, בהארכה רביעית של זיכיון – לא הארכה ראשונה ולא שנייה. באמת אני חושבת שנימוקים מיוחדים יכולים לתת פה את הסיבה והתכלית להארכה הזאת, אחרי שלוש הארכות, כשנקודת המוצא היא מכרז.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל הרגולטור אומר לך שאין בזה תכלית, שאם את כותבת את זה הוא לא יודע להביא לך החלטה. את מגבה את הרגולטור? אבל הרגולטור אומר: זו מילה לא מעשית.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

שזה יעכב את זה.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>   

מה זה יעכב? השאלה מה התכלית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אל תשאלי אותי. תשאלי את הרגולטור, הוא פה.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

הוא צריך לתת לנו אופק כלכלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, בן בסט, סליחה. חבר'ה, לא יהיה פה שוק, אני מבקש.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>   

לתת אופק כלכלי בוודאי, כאשר הצד השני של זה, אני מדברת על מה שאמר חבר הכנסת קרעי בדיון הקודם, שוב, תכליות המכרז זה לייצר גם תחרות. אם יש כאן מתחרים שרוצים להיכנס לשוק הזה, ויכולים להביא הצעה תחרותית, והם רואים בזה איזשהו פוטנציאל גם להרוויח ולהיכנס לשוק הזה, למה לסגור אותם?

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

דיברנו על זה ארוכות בישיבה הקודמת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אף אחד לא סוגר. ואומר לך הרגולטור עצמו, שאם זה נכתב כך אני לא יודע לעשות כלום.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>   

אז מה שאני רוצה להציע, אולי כן להוריד נימוקים מיוחדים, לא להוריד, אבל להוסיף כאן, שהרגולטור יאזן את זה מול שיקולי תחרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ודאי.

 << דובר_המשך >> זהר אלטמן רפאל: << דובר_המשך >>   

כך שרגולטור, כשיעמדו בפניו כל השיקולים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היבטים כלכליים ושיקולי תחרות.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

היבטים כלכליים ושיקולי תחרות - - -

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

תזכרו שגם הנוסח הקיים כבר יעיב על רמת הוודאות. גם בנוסח הקיים. אני פשוט רציתי להקל על אדוני ועל הוועדה ואמרתי: תשאירו את נוסח החוק הקיים, שהמחוקק שחוקק את זה – עכשיו אם אנחנו מוסיפים כל תנאי נוסף, כמו תחרותי, אנחנו בעצם פה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, עדן. ב-35(א) כתוב: באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ותחרותיים.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו נגד זה וזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, אתם נגד, אנחנו מחפשים פשרה.

 << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא, אני רוצה להסביר לך גם מדוע. אבל אנחנו לא צריכים פשרה הכל מחיר. לפעמים יש דברים שצריכים פשוט לעשות אותם, ולא חייבים פשרות כל הזמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, כן חייב פשרות. אני רוצה להקשיב לרגולטור, גילה, ואני לא אאשר פה חוק שהוא לא על דעת היועץ המשפטי שלי ולא על דעת הרגולטור.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

הוא הרגולטור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אני עכשיו עושה ביניהם גישור, ואם אין גישור לא יהיה חוק.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. עדיף שלא יהיה חוק לפעמים מאשר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אני רוצה בין שניהם לדעת מהם הם יכולים לחיות איתו. עם הדבר הזה שאמרתי עכשיו אתה יודע לחיות?

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

שיקולים כלכליים כן, שגם אצלי זה נטל אדיר שיקולים כלכליים - - -

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

כי אין לו יועצים כלכליים בכלל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם היום זה קיים. זה נטל אדיר?

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

שנייה, גם היום זה קיים זה נכון, רק המצב שונה ממה שהיה כשחוקקו את זה. זאת אומרת, אתה מתייחס לזה כרף רצפה. אם היית שואל את ההמלצה שלי לוועדה, הייתי אומר שתשאירו לנו מנימוקים שיפורסמו, נקודה. לאור מה שדובר פה, אמרתי לפחות כפשרה, אז תשאירו את מה שכבר מהווה נטל משמעותי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המושג הזה שהוא קיים כבר.

 << דובר_המשך >> עדן בר טל: << דובר_המשך >>   

שהוא קיים – כלכליים. אני הייתי מוותר על זה. אני חושב שזה יקשה עלינו ואני חושב שזה יזמין עתירות משפטיות.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

איתי, אני לא מבינה למה אתה מטיל דופי - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אגב, פה זה כבר קיים. למה לשנות חוק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, לא בחוק. אני אומר, החוק הקיים כבר היום מונה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני רוצה על בסיס שיקולים הנוגעים בין היתר להיבטים כלכליים, בלי מיוחדים.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

בלי מיוחדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר? על בסיס שיקולים. ואז זה משאיר לך גם חופש, והמושג כלכליים הוא רחב לכל היבט שאתה רוצה.

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

וגם את הנושא - - - שדיברתי עליו פעם שעברה זה גם יהיה שיקול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שיקולים כלכליים יש לו תוקף גם ב-35(א)(1) וגם ב-35(א)(3).

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אולי שיקולים שונים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה להוסיף שונים? הוא אמר שיקולים, למה אתה צריך שונים? כתוב: הנוגעים בין היתר. למה להוסיף מילה?

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

או שונים או מנומקים. צריך מילה אחרי - - - בעברית.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

היא נעצרת באמצע.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

זה צמד מילים אמור להיות.

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

לרבות כלכליים?

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אבל משיקולים משהו צריך – שיקולים שונים, שיקולים - - -

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

מיכאל, אני לא מבינה למה אתם מכניסים שיקול כלכלי שיהיה מחויב. לפעמים יש שיקולים שהם לא בהכרח כלכליים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

השיקול הכלכלי מופיע כבר בחוק. בחוק הראשי כתוב: תקופות נוספות וכתוב שיקולים כלכליים. אז מה זה מפריע לך? זה כבר קיים בחוק.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מפריע, אני רק חושבת שזה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל זה קיים בחוק.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

זה ניסוח מצמצם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לא תופעה חדשה בחוק הזה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

בין היתר כלכליים. לרבות.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

בין היתר כלכליים.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

יש הבדל אבל בין זה שאתה מחייב שיהיה שיקול כלכלי בקבלת ההחלטה, ושזה יצריך דוחות כלכליים עכשיו שיצטרכו להציגם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה גם היום.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

לא מחויב. היום אתה רוצה לחייב את בחוק, וכרגע זה לא חייב.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

חברים, ממילא יש לרשות השנייה את הדוחות שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, תקשיבו לניסוח של התיקון היחיד בחוק הזה: נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה, בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים. זה כל מה שאנחנו כותבים: בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים.

 << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >>   

בין היתר זה בסדר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה הנוסח.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

עוד פעם תקריא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה רביעית תהיה, בין היתר, בהתחשב בהיבטים כלכליים. והמושג היבטים גם מופיע במקור, כך שאין פה איזה חידוש או חיזוק או משהו שלא מופיע.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

אנחנו מקבלים את זה. אבל אני מבקש שזה יורד גם בדברי ההסבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין דברי הסבר בקריאה שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין דברי הסבר בקריאה שנייה ושלישית, ומה שצריך בנוסח יתוקן. לובי 99.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

מקובל עליי.

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

לפני זה, שאני לא אשכח, היועץ המשפטי שלנו רצה שאני אשאל אותך אם זה ברור בנוסח תקופה רביעית, תקופה חמישית. רק לבדוק שמה שאין סתירה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו כרגע אומרים תקופה רביעית. מי שירצה לשנות את זה ישנה את החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא מבין את השאלה.

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

לא, מבחינת הניסוח עצמו זו הארכה רביעית וזו התקופה החמישית. לראות שלא יכולה להיות אי בהירות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השתמשנו באותה טרמינולוגיה שקיימת היום בחוק, כי גם היום בחוק כתוב: בתקופה השלישית. אז התקופה עכשיו היא התקופה הרביעית. הרי התיקון היה במקום שלוש - - -

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

זה לא ייצר אי בהירות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

להבנתי לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם שינית חוק, והיה כתוב בו שלישית ועכשיו רביעית, אז או שהייתה טעות בהתחלה, אבל כרגע זה הרביעית. כן, לובי 99.

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>   

חוק הריכוזיות קובע שכשמקצים זכות בתשתית חיונית מחויבים להיוועץ עם ועדת הריכוזיות ועם הממונה על התחרות. יש שם חריגים מסוימים. זה חל גם על הארכת זכות. רציתי לשאול: האם זה משהו שאמור לחול גם במקרה שלנו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רשות התחרות קיבלה את האפשרות להתייחס לחוק הזה בכל שלביו, ולא שמענו שעוינת את הארכת התוקף.
 
 << דובר_המשך >> זהר אלטמן רפאל: << דובר_המשך >>   

לא עוינת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, אבל היא קיבלה את ההזדמנות. וחוץ מזה, לא מוארך פה כלום. הרשות השנייה תשמע את כל הרגולטורים האפשריים לפני שהיא תעשה את זה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

זו החלטה שלהם. אנחנו רק מאפשרים להם לקבל החלטה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. אז הנוסח כבר הוקרא. התיקון הוקרא. ואנחנו מצביעים.

אני מצביע לבד. מי בעד החוק הזה? אני. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן–1990 - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התיקון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

התיקון לחוק מאושר.

אני נועל את הישיבה. תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 08:48. << סיום >>