פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 ועדת הכלכלה 18/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 631 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי,י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 10:00 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) (שיחה ממספר טלפון חסוי למוקד חירום), התשפ"ה–2024, של ח"כ נעמה לזימי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה פסל– היו"ר קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: נעמה לזימי מוזמנים: משה אלפנדרי – ר' חו' שיטור ואבטחה יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי לינוי מני – עוזרת משפטית ליועמ״ש, המשרד לביטחון לאומי שי כהן – רמ״ד מכלולי שליטה, המשרד לביטחון לאומי עודד ברוק – יועמ״ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי גל אפלטון – עו"ד, משרד התקשורת מימון שמילה – מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת טל ויינברג – עו"ד, ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים עמית עמיר – עו"ד, משרד המשפטים עדי ורמשטיין – עו"ד, עוזרת ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי עדי פז – מפקחת ארצית, חינוך וחברה (שיקום נוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי סלעית שחר הוכמן – מנהלת תחום פ"א טיפול בנפגעים מינית - בגירים, משרד הרווחה והביטחון החברתי נטלי מופסיק – עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיה אוברבאום – יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נטע גורי – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לירון הופפלד – עו"ד, הרשות להגנת הפרטיות עדי טל – ייעוץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות לירן אביטן – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר אלישע יפרח אניטה קופר – – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר עובדת סוציאלית מחוזית, שירותי בריאות כללית זאב דרוק – אגף דוברות, זק"א דוד קורן – מנכ"ל, ער"ן אלון שמעוני – מנהל תפעול, ער"ן ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) (שיחה ממספר טלפון חסוי למוקד חירום), התשפ"ה–2024, פ/4190/25 כ/1064 << נושא >> << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את הדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) (שיחה ממספר טלפון חסוי למוקד חירום), הצעת חוק של חברת הכנסת נעמה לזימי, חברת הכנסת קטי שטרית וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. להצעת החוק יש חשיבות יתרה בעיניי, בטח לאור השנה האחרונה. אני אתן תקציר לשידורים החוזרים – מדובר באנשים שזקוקים לעזרה נפשית, מתקשרים למוקדי חירום, ולחיי רבים מהם, בטח לאור השנה האחרונה, יש סכנה ממשית. אנחנו מאפשרים לנציג ולמוקד שחש בסכנה כזאת, לטייב את הדיווח למשטרה, שלמשטרה יהיה קל לאתר את אותו אדם ולהציל את חייו. זו הצלת נפשות. חברת הכנסת המציעה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אהיה קצרה כי דנו בזה גם בדיון הקודם וגם לפני הקריאה הטרומית. חשוב לציין שבמהלך סיור שלנו – של כל אחת מהמציעות בנפרד – עם עמותת ער"ן, נחשפנו קודם כול לגלי הפניות החריגים בגלל האסון, מאז האסון, ברמה שאפילו לא תמיד עונים לכל הפניות. הם אומרים שחשוב לתת לכל פניה את המענה המיטבי, לכן לפעמים יש עומס, כמו בתקופה הזאת, שאנחנו אפילו לא מודעים אליו. בתוך כל זה ישנה מצוקה ספציפית והיא כשיש פנייה מחסום שהנציג מזהה אותה כפנייה אובדנית דחופה כי הדרך לטפל בה היא מאוד קשה. בגלל השיחה החסומה המשטרה לא תמיד מגיעה למקום הנכון, כי אין את המספר וכו', והדרך היא להקל בשביל להציל חיים. ניסינו ביחד עם שר התקשורת למצוא את המתווה ששומר גם על זכויות הפרט – זאת אומרת, לא לחשוף פרטים באופן מלא או בצורה שתפר את זכויות המתקשרים – אבל כן במקרה חריג, כשצריך להציל חיים, לדעת גם לאזן את הצורך הזה. אני חושבת שהצעת החוק הזאת מאוזנת לחלוטין. מצד אחד היא אומרת שהצלת נפשות זה דבר שאי-אפשר להתעלם ממנו, אבל כן צריך גם לכבד את הפרטיות של המתקשרים לצד כל המורכבות, וגם לתת לנציג את היכולת להזעיק במידת הצורך. צריך גם להגיד שלא כל שיחה חסומה תהיה שיחה שמזעיקים אליה, רק במקרה שיש זיהוי או מחשבה שזו שיחה אובדנית. זה לא תמיד כך, לא תמיד אנחנו מזהים, אבל עצם האפשרות לתת עוד כלי, עוד יכולת להציל חיים, זה דבר מאוד חשוב. אני ראיתי אותך הבוקר, ואני יודעת שהנושא של פוסט טראומתיים חשוב גם לך, אני חושבת שאנחנו הולכים להיתקל בגלים שאנחנו עוד בכלל לא משערים בהקשר של פוסט טראומה בשנים הקרובות, גם בגלל סבבי המילואים והידיעה שזה לא תמיד מגיע בשנה או בשנתיים הראשונות, זה יכול גם להגיע לאחר חמש ושש שנים. לכן לייצר עוד עוגנים שהמדינה לוקחת אחריות ואומרת: נעשה הכול כדי למנוע התאבדות, כדי לסייע ולהושיט יד. זה חשוב. זה חוק שכמה שהוא פשוט הוא קרוב לליבי, בתקופה הזאת ובכלל, ואני מברכת על שיתוף הפעולה פה בין אופוזיציה לקואליציה לטובת הציבור. תמיד אני אומרת שבנושאים החברתיים האמיתיים רואים אחדות שלא רואים בדברים אחרים, לא ניכנס לזה כרגע. הלוואי והיינו רואים יותר מהדברים האלה בכנסת, זה היה עושה את המקום הזה הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. אני רואה את החוק הזה כחוק מציל חיים, לא פחות. אנחנו נתחיל בדיון וננסה להגיע לתוצרים, ואולי אפילו להצבעות, כדי שנוכל להתקדם בחקיקה הזאת. נתחיל עם מאיה אוברבאום, יועצת משפטית במרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית. בבקשה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> תודה. אני אגיד שמבחינתנו הנוסח של ההצעה לא נותן מענה לשיחות שמגיעות לקווים שלנו, בגלל שעדיין השיחות יהיו מזוהות באיזשהו אופן, אנחנו מתחייבות שהשיחות אצלנו יהיו דיסקרטיות, וזה קצת מערער את ההנחה הזאת; אבל ככול שכמובן זה מסייע לעמותות אחרות, כמו ער"ן, אנחנו מברכות על ההצעה. חשוב לי להגיד שתיקון כזה חייב להגיע בשילוב עם חידוד נהלים. דיברנו עם כמה נפגעות ונפגעים שהגיעו אליהם הביתה – אנחנו כבר היום פועלות כך כשיש שיחה אובדנית, אנחנו כמובן מזעיקות את המשטרה – והטיפול של המשטרה לא היה מספיק טוב. הוא לא היה מיודע טראומה מינית ולא מיודע טראומה באופן כללי, לא הגיעה שוטרת בניידת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל יכול להיות שזה בדיוק בגלל הקושי שהמשטרה נתקלת בו לאתר מספרי טלפון? נגיד, מוקד שיש לו 5,000 או 1,000 שיחות, והתקשרה מישהי שמאוימת או בסכנה, המשטרה עכשיו צריכה למצוא אותה בתוך הדבר הזה. << דובר_המשך >> מיה אוברבאום: << דובר_המשך >> לא, אנחנו עושות את זה כבר היום. המורכבות היום היא שזה פשוט לוקח יותר זמן, אבל בסוף מגיעים לכתובת הנכונה ומאתרים אותה, מסייעים לה וגם מצילים נפשות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זמן זה קריטי. << דובר_המשך >> מיה אוברבאום: << דובר_המשך >> זה דבר מעולה, אנחנו לא נגד זה. אני רק אומרת שזה חייב להיות מלווה בחידוד נהלים, כי אם מגיעים ותופסים את הנפגעת ביעד או מורידים אותה בכוח מהבית שלה, לא עשינו בזה כלום, וזה משאיר לה טראומה נוספת על הטראומה שבגללה היא התקשרה לקווי הסיוע. גם אנחנו, כמובן, נפגעות מזה והפניות אלינו – 50,000 פניות בשנה – נפגעות. לכן, מאוד מאוד חשוב לי שככול שההצעה תעבור, ונשמח שהיא תעבור - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מזעזע לשמוע את מה שאת אומרת, אבל זה דיון שאפשר לעשות עם משטרת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא קשור לחוק, זו התאמת נהלים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חידוד הנהלים הזה יכול להיות חשוב מאוד, אבל הוא באופן כללי על איך משטרת ישראל מתעסקת עם נפגעי פעולות. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> נכון, אבל ככול שההצעה תעבור, אני מקווה ואשמח שתהיה יותר יכולת לסייע לנפגעות ונפגעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גם אני אשמח, אבל אנחנו לא נחדד פה בחוק, זה לא המקום המתאים לזה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> זה לא בתוך החוק, לא הייתה כוונה שזה יהיה בתוך החוק, רק אמרתי שלצד החוק חשוב שיהיה ריענון של הנהלים בתוך משטרת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיה, אשמח ליזום איתך דיון משותף בהקשר של פניות מהמוקד שלכם יחד עם המשטרה. בדרך כלל דיונים כאלה מייצרים שיח משותף מאוד מאוד טוב. אני מניחה שזה יהיה כבר במושב הבא, כי המושב הזה הוא מושב עם תקציב וזה לא ייקרה עכשיו. אני רוצה לשאול על מה שאמרת לפני כן. ההתחייבות לדיסקרטיות ברורה לי והיא מחייבת, אחרת לא יהיה אמון להתקשר בכלל ואנחנו לא רוצים למנוע מאנשים להתקשר. השאלה היא אם אתם רואים בשלוש ספרות עניין כל-כך לא פתיר, כי אתם לא אמורים להפנות למשטרה גם בחסום. זו גם איזושהי הפרה. בסוף הם מגיעים לאותו בית. את לא יודעת את המספר הרי. כך או כך לא תדעי את המספר. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> לצערנו, גם היום – אנחנו לא אוהבות לעשות את זה אבל זה פחות מורכב עבורנו – אנחנו מפנות את זה למשטרה. אנחנו לא יודעות שום ספרה מהמספר ממנו הן מתקשרות אלינו ואנחנו מפנות למשטרה, שעושה את העבודה הקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל גם פה לא תדעו. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אנחנו נדע את שלוש הספרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל את לא תוכלי אחר כך להתחקות אחרי הנפגעת. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> מהבירור שעשינו עם מרכזי הסיוע שלנו, הם לא ירצו להחיל עליהם את החוק, אבל כמובן שכל עמותה בפני עצמה ואנחנו תומכות בהצעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתי שמחה שתשקלו את זה בלי קשר, כי אני חושבת שבהתחלה, כשהחוק הזה הובא, הוא הובא בצורה שלדעתי לא הייתה טובה. בהתחלה גם הצענו ארבע ספרות וקיבלתי את הצמצום לשלוש לגמרי מתוך הבנה. אמון הוא הדבר הכי חשוב כדי ליצור בכלל את ההתקשרות הראשונית אז אנחנו לא רוצים לפגוע. אני חושבת שכן כדאי לראות איך החוק הזה מוטמע אחר כך ואולי לאמץ את זה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אנחנו חוששות שיהיה פה אפקט מצנן, ואותן נפגעות, שאנחנו המקור האחרון שלהן לפנות אליו, לא ייפנו אלינו יותר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני חושב שחברת הכנסת לזימי רוצה שגם אתן תצטרפו לחוק. בסוף, לפי הנוסח, אתם רשאים להצטרף או לא, אבל היא שואלת אם יש משהו שיעזור לכם, שאתם רואים לנכון להכניס לפה כך שבסופו של דבר תשקלו גם להיכנס, כי המטרה שלה היא לעזור. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> ביקשנו בדיונים הקודמים אבל הבנו שברמה הטכנית זה לא אפשרי, שככול שעולה שיחה אובדנית ממספר חסום, באותו רגע נבקש את הספרות. הבנו ממשרד התקשורת שזה לא אפשרי ברמה הטכנית. ככול שאני טועה, אני אשמח לדעת. זה מה שאנחנו ביקשנו והבנו שזה לא אפשרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פתרון נוסף לדעתך? << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> לא שאני יכולה לחשוב עליו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אגב, מבחינה טכנית – אני חושב שאם עולה שיחה אובדנית ובאותו רגע המוקדן רוצה לבקש מחברת הסלולר את שלוש הספרות, זה נשמע דבר קל טכנית. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אם כן אנחנו נשמח, אבל ממה שהבנתי זה לא אפשרי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מימון שמילה, מנהל הנדסה במשרד התקשורת. הנושא הזה עלה ובחנו אותו, בעייתי לתת אותו בזמן אמת כי זה אומר שצריך להשאיר מוקדנים באותה חברת תקשורת כדי שיאתרו את שלוש הספרות. פה יש מנוע שנותן את זה באופן אוטומטי למוקדן של מוקדי החירום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> המוקדן מעביר את זה למשטרת ישראל, ומשטרת ישראל יכולה לראות את כל הספרות ברגע נתון או שהיא גם צריכה לבקש ממך? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> היא לא צריכה אותי, משטרת ישראל יודעת לעשות את זה מהר, בדקות ספורות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז אנחנו מייעלים תהליכים. אתה אומר שיכול להיות שאם נפנה לחברת התקשורת זה יכול לקחת זמן עד שיחזירו לנו את שלוש הספרות? << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> נכון, אבל אפשר לחשוב על זה בעתיד, לנסות למצוא פתרונות. אני מסכים עם מה שהציעה חברת הכנסת לזימי, אם כבר עושים כזה חוק וזה מציל חיים, אבל מצד שני אני מבין גם את העמותות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל זה אין לנו פה ויכוח, אנחנו מבינות גם אתכן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נקבל את חברת הכנסת קטי שטרית, שהיא אחת ממציעות החוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מתנצלת על האיחור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את רוצה לומר כמה מילים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני שמחה מאוד על הזכות שנפלה בחלקנו. אפשר לראות פה עשייה משתופת, אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה, למען הבריאות של מדינת ישראל והצלת חיים, שזה הכי חשוב, כולנו נרתמים. קיימתי בעבר ואנחנו מקיימים גם בהווה הרבה מאוד דיונים בשדולה לבריאות הנפש בנושא הזה, איך אפשר לסייע ולהציל, שזה הדבר הכי חשוב מבחינתנו. גם חזינו את המגמות המדאיגות ואת ההידרדרות הרבה מאוד בנושא של בריאות הנפש. כמה תקציבים שהוזרמו, והוזרמו גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו, זה לא מספיק. הנתונים שהציגו לפניי לימדו שבחצי השנה הראשונה למלחמה נצפתה עלייה של 50% ברכישת כדורים נוגדי חרדה, כפועל יוצא מזה שיש נטייה לדיכאון, ולצערנו הרב גם אובדנות בקרב אנשים שנמצאים במצוקה. היום יש לי עוד דיון חשוב מאוד בנושא הזה, דיון לגבי דיכאון עמיד – יש דבר כזה במושגים הבריאותיים – דיכאון עמיד הוא כשכבר אפילו הכדורים לא מספיק מסייעים ולא מספיק עוזרים להתגבר על המקרה המאוד מאוד עצוב. לכן בדיון הבא נבקש ממשרד הבריאות לסייע לנו להתמודד עם הבעיה הקשה הזאת, ויש פתרון. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש פתרונות. הצעת החוק הזו היא אחד הפתרונות כדי לנסות כמה שאפשר לפני מצב אובדני לחלוטין. אני ממש מודה גם לחברת הכנסת נעמה לזימי וגם לטטיאנה מזרסקי, שלא נמצאת פה כרגע, הן שותפות מדהימות עם הרבה לב רחב, כמה שיותר להציל את מתמודדי הנפש ממצבים קשים. תודה רבה ושנמשיך לעשות דברים טובים ביחד למען תושבי המדינה הזו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ביחד, זה הכי חשוב. תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערנו הרב, באמת יש כאן כל-כך הרבה מצבים של לחימה ומצבים אחרים שאנחנו צריכים לתת להם מענה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית. נציג ער"ן, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם עושים עבודה נפלאה. << אורח >> אלון שמעוני: << אורח >> אלון שמעוני, מנהל תפעול, כספים ו-IT של ער"ן. הצעת החוק, כמו שנחשפנו אליה, מקובלת עלינו וטובה, היא אמורה לפתור את הבעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עמותת ער"ן הייתה שותפה לדיונים בהצעה מאחורי הקלעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> משטרת ישראל, בבקשה. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אני אגיד רק שבדיון האחרון התחייבנו שנעשה בדיקה טכנולוגית עם משרד התקשורת, עשינו אותה ומבחינתנו אפשר לצאת לדרך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעולה, תודה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לעוד מישהו בחדר יש הערות? << אורח >> לינוי מני: << אורח >> עו"ד לינוי מני, הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק הזאת. אני אסביר קצת מה המצב כיום: כיום כדי שהמשטרה תוכל לאתר מספר חסוי שהתקשר למוקד של עמותה פרטית לצורך העניין, המוקד מוסר את השעה ואת הדקה כמה שניתן למשטרה והמשטרה מאתרת את אותו פונה מול ספק התקשורת. אבל, כפי שנאמר כבר בדיונים קודמים, ובהתאם לנתונים כיום, מאז פרוץ המלחמה נעשו מספר פניות ממספרים חסויים שהיה בהן חשש לחיי הפונים. במקרים כאלה, כאשר נכנסים כמה מספרים חסויים, השעה והדקה הם לא אינדיקציה מספקת. הצעת החוק באה לפתור את הקושי הזה, היא מאפשרת לספק התקשורת את שלוש הספרות האחרונות, וזה למעשה מהווה אינדיקציה נוספת למשטרה כעזר לאיתור הפונה מול ספק התקשורת, וכמובן שאנחנו בעד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פה הזמן הוא קריטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> עמית עמיר, משרד המשפטים. קודם כול, חשוב לברך על הצעת החוק הזאת שנועדה להציל חיים, מטרה נעלה וחשובה. אני חושב שאפשר להסתכל על הצעת החוק, יחד עם התוספות שהוכנסו לבקשתנו בנושא הגנת הפרטיות ואבטחת המידע כדוגמה לדרך שבה אפשר להגשים מטרה חשובה ולצד זאת לשמור על פרטיות הפונים והפונות למוקדי החירום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מעולה, תודה רבה לכם. בבקשה, שמילה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כמו שנאמר, אנחנו תומכים מאוד בהצעה הזו. מצאנו את האיזונים הנכונים בכלל הצרכים – קודם כל הצלת חיים, שמירה על הפרטיות, לא לכפות יותר מדי דברים שאי-אפשר לבצע מבחינה טכנולוגית, דברים שאפשר לבצע באופן לא מורכב, יחסית פשוט. זה באמת דבר שמציל חיים. כולנו רתומים. גם השר הנחה אותנו לתת לזה עדיפות. אנחנו מברכים גם על שיתוף הפעולה של היועצת המשפטית של הוועדה שתמכה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זו ההתחלה, שם מתחילים. << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> הגיעה הצעה שאפשר היה להניח אותה ודי מהיר. אני זוכר שבדיון הקודם יצאנו להתייעצויות וניסינו ימינה ושמאלה לסדר. כשכולם כולם ביחד רוצים, דברים מצליחים ועובדים היטב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמו לידה, תשעה חודשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כך זה גם כשמגיעים לסיור בעמותה, מבינים מה עושים שם ולוקחים את זה איתנו. << אורח >> לינוי מני: << אורח >> אדוני, יש לי רק הערה אחת ברשותך. בסעיף 3 להצעת החוק, בהגדרה של "גופי ביטחון והצלה" כלולים גם הרשות הארצית לכבאות והצלה, נעיר שהם לא רלוונטיים להצעת החוק. נמצא פה היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בסדר, נתחיל בהקראה ונראה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כשמישהו מתכוון לעשות את המעשה ומתבצר, מכבי אש מגיעים כמדומני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מגיעים, אבל מי שמפעיל אותם זו משטרת ישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נתחיל בסעיפים ומי שיש לו הערות לסעיף עצמו, נשמע בשמחה. בואו נתחיל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) (שיחה ממספר טלפון חסוי למוקד חירום), התשפ"ה–2025 תיקון סעיף 12א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982‏, בסעיף 12א(ג), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), מוקד חירום כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מספק מורשה המספק לו שירות טלפוניה כי יעביר לו, לגבי כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד האמור; ביקש מוקד חירום מספק מורשה כי יעביר לו מידע כאמור, רשאי הספק המורשה להעביר לו את המידע.". אני רק אסביר באופן כללי. סעיף 12א רבה לחוק התקשורת, הוא הסעיף שעוסק בשירותי בזק למוקדי חירום, לסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית. יש בסעיף רשימה של אותם מוקדי חירום וסמכות לשר התקשורת, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, לקבוע מוקדים נוספים. הצעת החוק הזאת נדרשת מבחינה משפטית, כי סעיף קטן (ג), שאנחנו מתקנים עכשיו, קובע שספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה, כאמור בסעיף, לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט. כלומר, צריך לתת לספקיות את הרשות להעביר את הפרטים האלה למוקד החירום, אחרת הן לא יוכלו לעשות את זה. מה שנוסף כאן בנוסח שבפניכם, ואני מבינה שזה בהסכמה רחבה, זה שיש כאן רשות כפולה: אחת היא למוקדי החירום, כמו שנאמר כאן קודם על ידי עורכת הדין אוברבאום, לבחור אם הם בכלל רוצים לקבל את הפרטים האלה, מהסיבות שציינה; הרשות השנייה היא לספק, שרשאי להעביר את המידע הזה למוקד החירום ולא חייב. אני רק אציין שהתהליך הוא שהמוקד יקבל את כל שלוש הספרות האחרונות לגבי כל המספרים שנכנסים למוקד החירום. חשוב להבהיר את זה כדי שלא ישתמע שזה רק משהו חד-פעמי, שכמובן עלול שלא לתת מענה מספיק טוב. זה לגבי פסקה (2). << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למישהו יש הערות על הסעיף? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אמשיך לפסקה (3) ו-(4). "(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (2) ישמש את מוקד החירום רק לצורך פנייה לגופי הביטחון וההצלה במקרה של חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד; מידע כאמור יישמר בנפרד ויאובטח כמידע אישי לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, והגישה אליו תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד שקיבלו הדרכה מתאימה לגבי השימוש המותר בו; עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר תוך 24 שעות, יימחק המידע; לעניין זה, "גופי ביטחון והצלה" – משטרת ישראל, אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950 והרשות הארצית לכבאות והצלה.". אני אמשיך גם לפסקה (4), כי זה אותו נושא. "(4) אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה (2) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.". אלה הוראות שהוכנסו לבקשת משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות, שיוכלו גם להסביר יותר לעומק מה אומרות ההוראות האלה. אציין שהוראות אלה חלות על מוקד החירום, בניגוד לנוסח הקיים של סעיף קטן (ג) שמטיל חובות שמירה על סודיות שחלות על הספק המורשה. אני מציעה שנשמע את ההערות. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> עודד ברוק, היועץ המשפטי של הכבאות. אין בפנינו מספרים חסויים, כך שאנחנו רואים את כל המספרים. באשר לפנייה של מוקדי חירום אחרים אלינו, שזה מה שמוצע בסעיף, שלוש הספרות האחרונות לא יתנו לנו דבר, אנחנו לא יכולים על פיהן להגיע למספר, כיוון שאין לנו את הקשר הישיר למוקדים של חברות התקשורת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה אומר בעצם שאין עניין שאתה תהיה בחוק, הפנייה תהיה למשטרת ישראל. לו יצויר שבן אדם כרגע עומד בחלון ועומד, חס וחלילה, להתאבד, המוקד ייפנה אליכם כי אתם איש המקצוע. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> לא, הוא פונה למשטרה. משטרת ישראל יודעת בלחיצת כפתור - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> להביא לך את מספר הטלפון והפרטים. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> כן, את כל הפרטים. הם עובדים איתנו בלחיצת כפתור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הסנכרון ביניכם, ממה שאני מבינה, עובד בלי בעיה. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> אוטומטית. שלושת הגופים – מד"א, אנחנו והמשטרה – יודעים כיום, אוטומטית או בלחיצת כפתור, להגיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על אותה מערכת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז אתה מבקש למחוק אתכם מפסקה (3)? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה עניין קריטי, לוחות הזמנים. זה יכול להיות שבריר שנייה לפני שהוא קופץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הוא אומר שיש מערכת משותפת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לו יכולת להוציא את נתוני התקשורת, רק אני יכול לעשות את זה ואנחנו יודעים לעבוד בשניות ודקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם עם מד"א אז זה בסדר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז אנחנו מוחקים את הרשות הארצית לכבאות והצלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בפסקה (3), נכון. << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> שלום, כבודו, סלעית שחר הוכמן, מנהלת תחום טיפול בנפגעים מינית במשרד הרווחה. רציתי לשאול לגבי הסוגיה של "יימחק המידע", מתוך הסעיף הזה לא ברור לי מי אחראי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כווני אותנו, בבקשה. << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> בפסקה (3) באמצע, "יימחק המידע תוך 24 שעות". אני רוצה לברר: אחריותו של מי תהיה למחוק את המידע? כי אני חושבת שזו סוגיה חשובה. אם אתם אומרים שבאופן אוטומטי יימחק המידע מתוך הרשומות וזו אחריות המשטרה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני חושב שבגלל שאנחנו מדברים על שלוש הספרות שיועברו באופן אוטומטי, גם תהליך המחיקה יצטרך להיות אוטומטי, נכון? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> החובות פה חלות על מי שהמידע מועבר אליו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור, הארגון. << דובר_המשך >> עמית עמיר: << דובר_המשך >> על מוקדי החירום שביקשו את המידע וקיבלו אותו. זאת אומרת שהאחריות על מחיקת המידע, כמו האחריות - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה רואה מקום לחדד את זה בפסקה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לדעתי אין מה לחדד, המוקד הוא זה שמקבל. אין למישהו אחר שלא קיבל את הסיבה למחוק משהו שהוא לא קיבל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> "עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר תוך 24 שעות יימחק המידע". ודאי שהוא לא יימחק אצל חברת הסלולר או המשטרה. לי זה נראה ברור. << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> הייתי שמחה אם זה היה כתוב וברור יותר, גם למרכזי הסיוע. אני רוצה להוסיף שמעבר לאיגוד שמאגד תשעה מרכזי סיוע, יש לנו עוד מרכזי סיוע בארץ שכמשרד רווחה אנחנו תומכים בהם, בשנה האחרונה תמכנו ב-14 מרכזי סיוע, יכול להיות שחלקם כן ירצו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא כל מרכז הוא מרכז מוכר שמקבל שיחות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בדיוק, יש כל מיני מרכזים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את רוצה להוסיף את המרכזים שלכם לחוק? << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> לכל מרכזי הסיוע שמקבלים תמיכה מאיתנו יש קו סיוע בו הם מקבלים פניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> החוק הזה הוא לא רק לגבי קווי הסיוע שמקבלים מכם, אלא באופן כללי. כשאנחנו מחוקקים אנחנו צופים פני עתיד. יכול להיות שתקום מחר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מרכזי הסיוע שלכם מוגדרים מוקדי חירום? << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> כן, שנמצאים ברשימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את מדברת על המוקדים שהם ברשימה הספציפית של המרכזים שלכם שמוגדרים גם כמוקדי חירום? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נכון, אבל זה לא רק הם. נטלי מופסיק, ייעוץ משפטי, משרד הרווחה. בהמשך לחשש שהאיגוד העלה מאפקט מצנן שימנע מאנשים לפנות כי ידעו שזה ייחשף, הידיעה שזה יימחק כל 24 שעות, יש בה משהו מרגיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי, חד-משמעית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זה כתוב פה. מה אתם מבקשים? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אני מבינה מסלעית שהיא מבקשת לחדד שזו חובה של המוקד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה מהיועצת שזה מחודד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לפי דעתי זה מחודד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם מתלווה רשימה של המוקדים. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אפשר לחדד את זה ואין לי התנגדות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> "יימחק המידע על ידי מקבל המידע", לי זה נשמע הדבר הכי טריוויאלי. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אפשר לכתוב "ימחק מוקד החירום את המידע". << אורח >> סלעית שחר הוכמן: << אורח >> או מקבל המידע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> סליחה, אבל לא כולם יהיו מוקדי סיוע., יכולות להיות כל מיני עמותות. "יימחק המידע על ידי מקבל המידע", אנחנו מכסים את כל מי שיקבל את המידע הזה, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-משמעית, אין בעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "על ידי מוקד החירום", נראה לי שזה בסדר, המידע מועבר רק למוקדי החירום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל שוב, יכול להיות שיהיה מוקד חירום שיוגדר כעמותה או מחר יקראו למוקד החירום בשם אחר. "מקבל המידע" – כל מי שנחליט שיקבל את המידע באמצעות החוק. לי זה נשמע סביר והגיוני. זו גם פעולה אוטומטית. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> רק לחדד, אולי בכל זאת עדיף להגיד "ימחק מוקד החירום את המידע"? כי מידע שכבר הגיע למשטרת ישראל, לצורך העניין, להם אין חובת מחיקה, להיפך, יש להם חובת שמירה של מידע. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אבל זה מקבל המידע לפי הסעיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מציע לכתוב: "מוקד החירום שקיבל את המידע". << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אני מציע לכתוב: "ימחק מוקד החירום את המידע". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הייתי אומרת "המוקד מקבל המידע", אין לדעת מי. לא חירום, שלא ישנו את זה ללא חירום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אם פתאום הם לא יוגדרו מוקדי חירום - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו לא נעשה משהו שנותן פרשנות לעשות את החוק פחות טוב. אני רוצה לשמור על החוק. קודם כול, היועמ"שית אומרת שהדבר הזה ברור. נקבל את החידוד, אבל רק חידוד שלא ייפגע בחוק. "מקבל המידע" במקסימום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש לך הערה? בבקשה. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> כן, נכתב שם גם מגן דוד אדום כאחד מגופי החירום. אם לנו אין את הטכנולוגיה, יכול להיות שגם למד"א אין. אני מציע שלפני - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, החוק הזה פורסם, אם מד"א לא פה, אנחנו לא צריכים - - - << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> זה יכול ליצור מצב הפוך, שיתקשרו למד"א והם לא ידעו מה עושים עם זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נשמע לי לא סביר שלמד"א לא יהיה - - - << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> אם לנו אין את הטכנולוגיה, גם להם אין. אנחנו ומד"א עם אותה מערכת בדיוק, ממש מערכת מקבילה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל מגן דוד אדום יכול לגמרי לקבל, זה לא כבאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא חסויים. << אורח >> שי כהן: << אורח >> אין קשר. מד"א מקבלים את השיחה, כשפונים למד"א רואים את המספר, אבל כשמישהו מתקשר ואין להם את מספר המנוי הם פונים אליי ואני מאתר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנתי. אולי רק המשטרה, כגורם מתכלל? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יכול להיות, אשמח לשמוע אותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה את אומרת? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יודעת, זה מתחיל להיות מורכב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת שאם הגוף לא הגיע לכאן - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי זה יכול להיות גם לא המתאבד אלא מישהו שלידו, שדבר ראשון שהוא עושה זה להתקשר למד"א, לא תמיד מתקשרים למשטרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה למה מעלים פה גם סוגיות על גופים אחרים. אפשר להשאיר את כל הגופים שהיו ולתת לכם להתמודד. אם גוף לא נמצא פה, אני צריכה לדחות עכשיו את הדיון? אני לא מבינה את זה כל כך. נשאיר את כל הגופים כמו שהיה לפני כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא מדברים בשם מד"א, זה לא אחד מגופי המשרד שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא דוחים את הדיון בגלל גוף שלא הגיע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אנחנו לא משנים את זה. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> רק הצעת נוסח לעניין המחיקה. אני מציע: "מי שקיבל את המידע לפי פסקה (2) ימחק את המידע". כמו שכתבנו פה, כדי שיהיה ברור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> "יימחק על ידי מקבל המידע לפי פסקה (2)". << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> "לפי פסקה (2)" כדי להבהיר שזו לא המשטרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שהמשטרה לא תמחק את המידע ואין עליה חובה למחוק את המידע. אז "מקבל המידע על פי פסקה (2)". << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו יכולים להצביע כבר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו למשרד המשפטים הערות לגבי הוראת המעבר. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> זה עניין ממש ממש טכני, שום היבט של מהות. אנחנו מפנים פה להגדרה של מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות. זאת הגדרה חדשה שאושרה לפני מספר חודשים בתיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות והיא תיכנס לתוקף בחודש אוגוסט הקרוב. עד אז חלה ההגדרה הישנה של מידע בסעיף (7) לחוק הגנת הפרטיות. מבחינת המשמעות בחוק הזה אין שום הבדל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זו לא הערה מהותית. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> לא, זה רק לעניין הנוסח. אנחנו נכניס את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש לך התנגדות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה המצב החוקי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו כן נכניס הוראת מעבר – נתייעץ איך לעשות את זה באופן מדויק – שתאמר שמיום תחילתו של החוק ועד ליום כניסתו לתוקף של התיקון הרלוונטי לחוק הגנת הפרטיות, יקראו את הסעיף שהקראנו עכשיו, 12א(ג)(3), כך שבמקום "מידע אישי" יבוא "מידע כהגדרתו בסעיף (7) לחוק הגנת הפרטיות", כפי שהובהר כאן על ידי נציג משרד המשפטים. להבנתי זה לא אמור להשפיע על המהות. נראה איך לנסח את זה באופן הכי ברור. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> עוד סוגיה טכנית, אדוני. לירן אביטן, איגוד לשכות המסחר, נציג חברות התקשורת בדיון. קודם כול, אני מבקש באמת להודות לכל הלוקחים חלק בדבר – לנבחרי הציבור, למשרד התקשורת, לארגונים האחרים, לגופי הביטחון. זו באמת לידה ארוכה, כמו שנאמר. כל הכבוד, כמו שחברת הכנסת לזימי אמרה, כשרוצים, אפשר לשתף פעולה. רק עניין טכני לפני ההצבעה. אנחנו מבקשים ממשרד התקשורת – נאמר שהרשימה של המוקדים תפורסם באתר המשרד – לתת לנו התראה שנוכל לבצע מעקב אחרי הרשימה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כבר יש רשימה, כרגע. אנחנו נותנים לשר סמכות להוסיף ארגונים נוספים. אתם חשופים כרגע לרשימה, אתה יודע שיש רשימה? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אני יודע שיש רשימה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז מה? היא כבר מפורסמת. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> נושא העדכון. אם אפשר שברגע שהיא מתעדכנת נקבל התראה על זה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כיום בחוק יש הסמכה לשר התקשורת, יחד עם שר הרווחה, להוסיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל איפה הוא מפרסם לפני שהוא מוסיף? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עד היום לא הוסיפו, ברגע שנקבל בקשות ונרצה להוסיף, כמובן שנעדכן. נשים את זה באתר המשרד ונגיד: התווספה לרשימה עמותה והרשימה השתנתה לכך וכך, אין בעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר לשים את זה בתקנות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> השאלה אם זה לא חובת דיווח, חובת פרסום מסוימת. אחרת איך ידעו? למשל, אם באה עמותה חדשה שפועלת מול הפוסט טראומתיים מהצבא בנפרד ומבקשת מספק התקשורת לספק לה. הוא אומר לה: תראי, אני לא יודע אם אני יכול או לא. איפה הוא ייראה את זה? איפה הוא יראה את הרשימה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אותו ספק חדש שיגיע, הוא לא ברשימה כי הוא חדש, נכון? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הספק החדש, עמותה חדשה, מוקד חדש. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עמותה חדשה, מוקד חדש. עכשיו הוא לא ברשימה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא לא ברשימה, נכון. הוא יבקש מהשר. << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> הוא יבקש מהצבא, הספק יגיד לו: כדי שאני אתן לך, אתה צריך לפנות לשר הרווחה ושר התקשורת להיות ברשימה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו רק מבקשים לדעת איפה הרשימה מפורסמת? איפה היא תהיה? << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> אנחנו נפרסם באתר המשרד, נשים דף שיעודכן מעת לעת ככול שנעדכן את הרשימה. אני לא רואה עם זה בעיה. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> בכל מקרה, קביעה כזאת גם מחייבת כמובן פרסום ברשומות, קביעת השר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> השאלה אם ספקי הסלולר מסתכלים ברשומות, או איפה הם יכולים להתעדכן ולראות. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אני רק אומר שמשפטית יש חובת פרסום כזאת, כללית, לגבי כל קביעה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להבין: אתם רוצים להוסיף את זה לחוק? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לדעתי, נראה לי הגיוני שהרשימה הזאת תהיה באתר האינטרנט של משרד התקשורת. איפשהו זה חייב להיות. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> שתהיה באתר משרד התקשורת ותהיה מעודכנת, שחלילה לא יפלו פה דברים בין הכיסאות. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> בדרך כלל אנחנו מפרסמים שינויים גם באתר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז אין לכם התנגדות שנכתוב שזה יפורסם באתר של משרד התקשורת? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אין התנגדות, אפשר להוסיף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לשר יש סמכות להוסיף מוקדי חירום לעזרה ראשונה נפשית בפסקה (2) להגדרה "מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים קבע לעניין זה"; וגם לגבי מוקדי חירום לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, פסקה (11) להגדרה, "מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים קבע לעניין זה"; לגבי שני אלה נוסיף שהם יפרסמו באתר. גם את כל הרשימה אתם מעדיפים לפרסם באתר? נוסיף פשוט סעיף שמשרד התקשורת יפרסם את רשימת מוקדי החירום לפי הסעיף באתר ויעדכן אותה לפי הצורך. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אין לנו התנגדות, בסדר גמור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הייתה לנו עוד הערה אחת ממש של נוסח. בסעיף קטן 12א(ה) יש הגדרה של ספק מורשה, היא מפנה להגדרה אחרת בחוק התקשורת שהשתנתה במסגרת תיקונים שעשו בחוק התקשורת ולהבנתי היא לא כל-כך רלוונטית כבר, אז אבקש ממשרד התקשורת שיציע הגדרה חדשה. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אנחנו נבקש לדייק את ההגדרה הזאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוצע לקבוע: "ספק מורשה – ספק המספק שירותי טלפוניה". רק אגיד ששירותי טלפוניה מוגדרים בסעיף (1) לחוק התקשורת, ושוב, בגלל תיקונים שנערכו בחוק התקשורת, בסעיף (1), ההגדרה לשירותי טלפוניה מפנה לסעיף לא רלוונטי, לסעיף 5א(ה), שאינו מענייננו, אבל ההגדרה שם של שירותי טכנולוגיה נמחקה. אז רק נתקן תיקון טכני את ההפניה בהגדרת שירותי טלפוניה שבסעיף (1), בנוסף על התיקון של ההגדרה של ספק מורשה בסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לא יודע מבחינה משפטית, אנחנו מתכוונים לכל ספקי התקשורת שיכולים לספק את המידע. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> שירותי טלפוניה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, שירותי טלפוניה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אתה מדבר הגיונית ואנחנו מדברים משפטית, זה צריך להתכתב והדברים מתכתבים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תכתבו את זה משפטית איך שאתם מבינים. אנחנו מתכוונים שלכל ספקי התקשורת תהיה היכולת הזאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אגיד מאיפה זה נבע. זו הערה טכנית ששאלתי לגביה את משרד התקשורת, בגלל שמהנוסח הקודם השתמע שאולי אלה רק ספקי סלולר, זה לא היה לגמרי ברור, לכן הם הציעו את ההגדרה הזאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גם טלפוניה ביתית, כל הטלפוניה בעצם. אגב, גם  MVNOבתוך ההגדרה הזאת. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כולם בטלפוניה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מעולה, אז גם המפעילים הווירטואליים. עוד הערות על הנוסח? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש מספר נקודות שהוועדה בקשה לכלול בדברי ההסבר בעת ההכנה לשנייה-שלישית. לדעתי כיסינו את רובן אבל אני אקריא אותן למען הסדר הטוב. "נושאים הנוגעים להגנת הפרטיות הכרוכים בהסדר המוצע", להבנתי זה קיבל מענה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתם שבעי רצון מעניין הפרטיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשרות הרחבתה של רשימת מוקדי החירום הקבועה כיום בסעיף 12א לחוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור, תמיד יכולים להתווסף עוד ועוד מוקדים. אדרבה, עוד מוקד שמתווסף זו עוד עזרה ועוד סיוע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם נתונה היום הסמכות לשר התקשורת לקבוע עוד מוקדים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שאלת הבהרה לאור מה שעולה פה. היום, נגיד איחוד הצלה או מד"א, יכולים לבקש מהמשטרה את המספר המלא, נכון? << אורח >> שי כהן: << אורח >> הם פונים אלינו כשיש צורך, אנחנו עושים את פעולות התקשורת, את חקירת התקשורת, את האיכונים ונותנים להם בסוף את המוצר המוגמר, לא מחייב את המספר., אלא איפה האירוע, אנחנו ניגשים לאירוע יחד איתם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לפי הנוסח הזה, גם איחוד הצלה, למשל, יוכלו לבקש את שלוש הספרות האחרונות? הם מוגדרים גם כמוקד חירום? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי הם לא מוגדרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל בסמכות השר יהיה להוסיף אותם. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כמו שכתוב בחוק. אם שר רווחה יפנה השר יוכל להגדיר אותם. אגב, איחוד הצלה לא מוגדר כמוקד חירום. יש אפילו בג"ץ על הנושא הזה, גם המספר שהקצינו להם. הוא נותן שירותים שאינם חירום, כי יש את חוק מד"א – מבקר המדינה, חשוב להכיר את זה – הם נותנים שירותים וזה תחת מד"א. משרד הבריאות קבע כללים וצריך לעבוד לפי הכללים הללו. אבל ברגע שתגיע בקשה נוכל לבחון אותה ואם צריך יכנסו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> העניין האחרון היה: "היערכות ליישום ההסדר המוצע ובכלל זה היבטים טכנולוגיים הכרוכים בו". להבנתי, גם קיבל מענה. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> דיווחתי שאנחנו ביצענו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שאתם ביצעתם את מה שאתם צריכים מבחינה טכנולוגית, את ההכנות? אתם מוכנים? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> גם משיח עם משרד התקשורת הבנו שהמצב הנוכחי מאפשר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מעולה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נחה דעתה של הוועדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק לוודא שהחלטנו להשאיר את אגודת מגן דוד אדום בתוך החוק, נכון? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בכל מקרה זה לא פוגע בתהליך, אם אין להם את המידע אז הם פונים למשטרת ישראל. לא נורא שהם יהיו בחוק. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בדקתי כרגע עם ראש חטיבת טכנולוגיות של מד"א, המספר החסום נחשף בפני מד"א. הם נזהרים, במשטרה, כמו שנאמר פה קודם, אם זה סלולר להביא מיקום, כי זו יכולת שקיימת במשטרה, אבל המספר נחשף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז עוד יותר נשאיר את מד"א בחוק. אתה רואה? הם כן מקבלים את המספר, גם אם הוא חסוי. << אורח >> שי כהן: << אורח >> לא, הם מקבלים את המספר, אבל כשפונים אליהם הוא לא יכול לחשוף. גם אם יש לו שלוש ספרות, הוא לא יקבל את המספר המלא, הוא צריך לפנות אליי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ממה שאני מבין פה זה לא, יש לו את המספר המלא. << אורח >> שי כהן: << אורח >> כשפונים אליו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כשפונים אליו רואים מספר מלא. מוקד ער"ן לא ייפנה אליו, מוקד ער"ן יפנה למשטרה ויגיד לה: קיבלתי שלוש ספרות, והמשטרה תפצח לו את המספר. בעצם אני לא צריך לפצח לו, המשטרה תפעל ותשלח כוחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> המשטרה תפעל ואם היא רואה צורך היא תזמין גם את מד"א. << אורח >> שי כהן: << אורח >> כמו שקורה היום בכל אירוע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> המציעות, אם אתן רוצות להשאיר את מד"א – סבבה, אם לא – לא. לפי מה שאני מבין, אין למד"א את היכולת לזהות את המספרים. הם גם כך פונים. זה שהם יהיו בחוק לא פוגע בהם הרבה, זה פשוט מיותר. מה שאתן תחליטו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> החשש שלי – ועל זה אני מדברת איתכם כי אין פה נציגי מד"א – נניח והפונה פונה למד"א ולא למשטרה, מד"א צריכים את המספר. עד שמתקשרים אליכם, יכול להיות שאתם גם לא זמינים באותו רגע. התחושה שלי היא שזה מסורבל קצת. זה מעמיס עליהם יותר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קטי, בכל מקרה למד"א ולכבאות אין יכולת לאתר את המספר עם שלוש הספרות. זאת אומר שאם יבוא הנציג של ער"ן, יגיד למד"א – הם לא יוכלו לאתר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא זו הנקודה. הנקודה שמטרידה אותי היא העניין של לוחות הזמנים. אנחנו מתעסקים עם אנשים שאין להם את כל הזמן שבעולם, הם נמצאים במצב קשה מאוד. ברגע שהם מתקשרים למד"א, מד"א יכולים להמשיך את השיחה, למשוך אותה בכלים שנמצאים אצלם עד שאתם נכנסים לתמונה. אני לא רוצה להגיד שאלה יישענו על המשטרה, זה לא משפר לנו שום דבר. המטרה שלנו, גם אם זה עניין של שנייה או דקה, היא להציל אותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני בעד להשאיר כבר את כל מה שהיה בניסוח ולתת למשטרה. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> זה רק יגרום להארכת הזמן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מבין את הנקודה שלך מעולה, אבל זה שאתה פה בחוק לא גורע ממך, מה זה משנה? אתה לא יכול לספק את שלוש הספרות, המשטרה היא זו שתספק. << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> בוא אני אגיד מה ייקרה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה אומר שיכול להיות שהם יפנו אליך ואז אתה תגיד: אני לא יכול, אין לי? << אורח >> עודד ברוק: << אורח >> המוקד שלי לא ידע מה לעשות, במקסימום הוא יפנה למשטרה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי אפשר לשמוע ממוקדי החירום למי הם פונים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מד"א יפנו למכבי האש? לא הבנתי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, השאלה היא למי פונה מוקד החירום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז הוא יפנה למשטרה, אבל מה העניין של מכבי האש? אתה מייצג את מכבי האש, נכון? אז מה העניין של מכבי האש? לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא אומר שאין לו את היכולת לגלות כשאת נותנת לו את שלוש הספרות. ער"ן יתנו לו את שלוש הספרות, לצורך הדוגמה, הוא לא יכול לאתר את המספר, רק למשטרה יש את היכולת הזאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי אפשר לשמוע ממוקדי החירום למי הם פונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להבין משהו סופית. אתם אומרים: לנו יש מוקד מתכלל, הוא ציר משולש, מד"א, כבאות, משטרה. מבחינתכם, אתם אומרים: אנחנו אמונים על המספר, אין לגופים האלה טכנית צורך? << אורח >> שי כהן: << אורח >> לא אמרתי שיש לנו מוקד מתכלל. אמרתי שיש לנו שלוש מוקדים, מד"א, כב"ה ומשטרה, שיודעים לעבוד ביחד, יש לנו מערכת שהגופים יודעים לדבר בה אחד עם השני גם טכנולוגית. אם תתני למד"א וגם לכב"ה את שלוש הספרות האלה, אין להם יכולת להתחקות אחרי המספר המלא ולא לגבי האיכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז עדיף לתת רק למשטרה. << אורח >> שי כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מציע למחוק גם את כבאות וגם את מד"א, כי מה יקרה? יכול להיות שתהיה פה טעות. המוקדים יפנו למד"א, מד"א תגיד: אני לא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להוריד אחריות ממי שיש לו סמכות. לכם יש סמכות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל זה עומס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל מד"א לא יקבלו את המספר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי לפעמים מד"א יכולה להגיע אפילו לפני המשטרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קטי, יש לי פשרה בחוק: אפשר להוסיף חידוד שבמידת הצורך הנדרש המשטרה תעביר את המספר למד"א או למכבי אש? << אורח >> שי כהן: << אורח >> מה הם יעשו עם המספר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא את המספר, את הפנייה. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אנחנו עושים את זה היום. כשנפתח אירוע ויש צורך במד"א או כב"ה אנחנו מפעילים אותם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר גם לשאול את מוקדי החירום למי הם מתקשרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תאר לנו את התהליך. << אורח >> אלון שמעוני: << אורח >> אנחנו תמיד מתקשרים למשטרה. אבל יכולים להיות גם מוקדים אחרים, או כונן שלנו שמתבלבל ומתקשר למד"א. אם הוא יתקשר למד"א הוא יבזבז זמן כי מד"א תפנה עכשיו למשטרה בכל מקרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתם אומרים את זה אז אנחנו מקבלים, בסדר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אז נוריד את הכבאות ואת מד"א, בסדר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר, אז בפסקה (3) תישאר רק משטרת ישראל. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אפשר לרשום במקום "לגופי הביטחון וההצלה", "למשטרת ישראל", במקום אחרי זה להסביר מה זה גופי ביטחון והצלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בוודאי, אנחנו נתקן את הנוסח בהתאם. אפשר להצביע עם כל התוספות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אפשר להצביע על כל מה שהסכמנו כאן בסעיף 1, כולל כל הפסקאות. מי בעד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מרימה יד למרות שאין לי את האפשרות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצבעה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שניים בעד. הצעת החוק עברה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>