פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 35 ועדת החינוך, התרבות והספורט 12/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 422 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 12:17 סדר היום: << נושא >> 1. סקירת שר החינוך - לפי סעיף 123 (ז) (1) לתקנון << נושא >> << נושא >> 2. הצגת נתוני צוות הבדיקה לתוצאות מבחני TIMSS << נושא >> << הלסי >> 3. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "ירידה חדה בממוצע ציוני התלמידים בישראל במתמטיקה ומדעים" של חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ משה טור פז, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ יוסף עטאונה וחה"כ יבגני סובה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר קטי קטרין שטרית – מ"מ היו"ר משה טור פז רון כץ נעמה לזימי חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מירב כהן מוזמנים: שר החינוך יואב קיש משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל המנהל לכלכלה ותקציבים, משרד החינוך אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המנהל הפדגוגי, משרד החינוך דודי מזרחי – מנהל, אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך מירב זרביב – סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי רותם גטריידה – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית רווית אקשטיין – מובילת חזית החינוך, אימהות בחזית רועי בכר – מנהל פיתוח אסטרטגי, מכון פויירשטיין אושרית טמסות – סמנכ"לית חינוך, מכון פויירשטיין אברהם תומר – חוקר, פורום קהלת גיל מושקוביץ' – מנכ"ל, פורום מנהיגים נגה ארבל – ראש תחום מדיניות יישומית, מרכז יכין בני פרץ – פעיל חברתי יובל גת – הורה צבי שלם – הורה חיים היימן – אבא של ענבר היימן שנרצחה ומוחזקת בעזה חנה כהן – דודתה של ענבר היימן שנרצחה ומוחזקת בעזה לישי לביא מירן – אשתו של עמרי מירן שחטוף בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: סמדר מורס – מנהלת בית ספר, משרד החינוך מנהלת הוועדה: אתי דנן רכזת תחום פרלמנטרי: ענת רגב רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סקירת שר החינוך - לפי סעיף 123 (ז) (1) לתקנון << נושא >> << נושא >> הצגת נתוני צוות הבדיקה לתוצאות מבחני TIMSS << נושא >> << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "ירידה חדה בממוצע ציוני התלמידים בישראל במתמטיקה ומדעים", של ח"כ סימון מושיאשוילי, ואליד אלהואשלה, משה טור פז, אפרת רייטן מרום, יוסף עטאונה, יבגני סובה (מס' 336). << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, י"ד באייר התשפ"ה, 12 במאי 2025. נושאי הדיון: סקירת שר החינוך לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון; הצגת נתוני צוות הבדיקה לתוצאות מבחני TIMSS; ואני שילבתי בדיון הזה הצעה דחופה לסדר היום, ירידה חדה בממוצע ציוני תלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים – כמובן זה קשור לדיון, מצאנו לנכון לחבר את הדיונים – של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, ואליד אלהואשלה, משה קינלי טור פז, אפרת רייטן, יוסף עטאונה, ויבגני סובה. השר עוד לא הגיע? משפחות החטופים, בבקשה, חנה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> ברשותך, אני אמתין לשר שיגיע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני לא אמתין לשר, למרות שהיה מן הראוי, ואני אגיד, אנחנו ביקשנו פה את הדיון הזה כי הוא מבטא דאגה אמיתית של חברי הוועדה החתומים מירידה חדה בציונים של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הכי חדה ב-OECD. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הכי חדה ב-OECD מוסיף כאן חברי רון כץ. התרסקות אפשר לקרוא לזה. בוקר טוב, אדוני השר. אתה רוצה שנעצור, יוסי, וניגש לחטופים, או שאני אשלים את הדברים? נראה לי מן הראוי, אני עוצר, נעביר למשפחות החטופים, אני מפנה להן את הבמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנה, בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> חבר הכנסת טייב, אני יותר מוטרדת מהתרסקות הערכים שלנו. אני יותר מוטרדת מאובדן הערכים שלנו כמדינה יהודית מאשר הציונים. אני הדודה של ענבר שנרצחה ב-7 באוקטובר ונחטפה לעזה. ענבר מוגדרת כיום הילדה הצעירה ביותר, השר קיש, שמוחזקת בעזה, הצעירה ביותר בין שלוש נשים: עופרה, ג'ודי וענבר. אני רוצה שתדמיינו, כולכם הורים, מה אם הייתם במקום האימא של ענבר, שלקחו לה את הילדה האחת שלה. היא סך הכול הלכה למסיבה, התנדבה במסיבה. חטפו אותה, רצחו אותה בצורה מזעזעת ביותר, שנה ושבעה חודשים אנחנו לא מקבלים את הילדה, השר קיש. לא מקבלים את הילדה. מה הסיבה? מה הסיבה שאנחנו שנה ושבעה חודשים, אני עולה לפה לרגל פעמיים-שלוש בשבוע להתחנן לקבל את הילדה? ואני אומרת שאיבדנו את כל הערכים שלנו. חבר הכנסת טייב, יוסף הצדיק משביע את כל צאצאיו להעלות אותו למנוחת עולמים כשיגיע זמנו לארץ ישראל. בעיר צפת אנחנו עוצרים עבודות בנייה כשיש חשד לעצמות שקבורות שם, ואנחנו זרקנו 35 חטופים חללים שקבורים בעזה, וחלקם, לא ידוע איפה הם בכלל, ענבר שלנו ביניהם. זה נכון שצריך להציל את החיים, זה נכון מאוד, אבל אם לא תביאו את ענבר הביתה, כל המשפחה שלה תלך אחריה. לאבד את ענבר אומר לאבד את ההורים שלה גם. זאת אומרת שאתם צריכים להחזיר את ענבר בכדי להציל את המשפחה שלה. אנחנו עוסקים בהצלת חיים גם של המשפחות. יצא דוח של פרופ' לוין שמראה את מצבם העגום של החללים בעזה. חלקם, לא יודעים איפה הם, וגם אלה שיודעים איפה הם, חלקם אי אפשר יהיה לקבור אותם, יצטרכו לקבור אותם בקבר אחים כי אי אפשר יהיה לזהות את הגופה שלהם. וככל שיעבור הזמן, אנחנו כבר שנה ושבעה חודשים מאז האירוע הזה, ככל שיעבור הזמן, אנחנו לא נמצא עוד חטופים חללים, והחיים גם יהפכו, אתה יודע, ככל שיעבור הזמן ולא נוציא, ולא נשחרר, גם אותם אנחנו לא נמצא. השר קיש, אנחנו נמצאים בצרה גדולה מאוד. אי אפשר יותר לשחק איתנו כמשפחות. אנחנו רואים שארצות הברית משחררת את עידן אלכסנדר, איפה ראש הממשלה שלנו? איפה הוא? לבת שלנו לא מגיע להשתחרר? אני לא מבינה. לבעלה של לישי לא מגיע להשתחרר? לשאר החטופים לא מגיע להשתחרר? למה אתם מחכים? הרגתם אותנו כבר, שנה ושבעה חודשים אנחנו מתים, אנחנו מתים ביחד עם הילדה שלנו. למה עוד אתם מחכים? למה? מתי נשחרר אותם? עוד 40 שנה? מתי? מתי נשחרר אותם? החזרנו את צביקה, גיבור ישראל, צביקה פלדמן, אחרי 40 שנה למנוחת עולמים. אין לנו זמן, אני לא רוצה להיות במקום הזה. יש לנו עדיין את גולדין, 11 שנה. אני לא מוכנה להיות במקום הזה, אני אומרת לך, המשפחה שלי לא תשרוד את זה. ותקשיב טוב, חבר הכנסת קיש, תקשיב טוב, אם לא משחררים את ענבר בהקדם האפשרי, הדם של אימא שלה על ראשכם, תזכור שהזהרתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> שלום, אני חיים, אבא של ענבר היימן. לענבר לא סתם קראנו ענבר, ענבר זו אבן חן נדירה, וככה ענבר גדלה להיות, מלאת נתינה, אהבה, יצירתית. ענבר הייתה אמורה שנה שעברה לסיים את הלימודים שלה, את השנה הרביעית, והיא לא סיימה. ענבר מגיעה ב-7 באוקטובר לנובה, היא מתנדבת במסיבת הנובה כדי לסייע למבלים. עם מתקפת הטילים ענבר בורחת במשך ארבע שעות, היא מסתתרת, יורים עליה, היא נסה על נפשה, רואה מעשי זוועה. היא מתחילה, היא מנסה לברוח לכיוון בארי, אבל כשהיא רואה מרחוק שבארי עולה בלהבות, היא רואה משם את העשן, היא בורחת עם עוד שני בחורים שהיא לא הכירה, הם בורחים לכיוון המטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה. לרוע מזלה, את המטעים חוצה ציר מרכזי שממנו נכנסים המוני נוח'בות. וילדה בת 27, היא עם הגב לגדר, היא נתפסת עם הגב לגדר כשמקיפים אותה מחבלים ורוצחים אותה באכזריות, בלי טיפה של רחמים, וחוטפים אותה לעזה. כשאני אומר רוצחים אותה, יש לי פה הסתייגות, כי ההבנה שרצחו אותה היא על סמך סרטונים ולי קשה לקבל את הקביעה של המוות של ענבר על סמך סרטונים, אני חייב את הוודאות, אני חייב משהו ממשי כדי שתהיה לנו את הוודאות ב-100% שענבר לא בחיים. ראש הממשלה חייב לקבל החלטה, לכאן או לכאן. אני יותר מוטרד מחוסר ההחלטה, מהסטגנציה. אני מפחד שעוד שנה אתה תראה אותי באותו מקום, ועוד שנתיים. אין לנו כמשפחה את הזמן הזה לחכות, לא עשר שנים, ובטח ובטח לא 40 שנה, אין לנו את הזמן הזה. המקרה של פלדמן מלמד אותנו שאם אנחנו לא מנצלים נקודות בזמן, כלומר, שאם קיימת הזדמנות ואנחנו לא מנצלים אותה לעסקה, אני אראה את הבת שלי עוד 40 שנה. אני לא יכול להשלים עם זה. ראש הממשלה חייב לקבל החלטה, ואני לא נכנס לאיזו החלטה, הוא חייב לקבל החלטה, כי היעדר החלטה הביאה עלינו את 7 באוקטובר, והיעדר החלטה, ואני לא נכנס להאשמות כרגע, מי אשם יותר ומי אשם פחות, אבל היעדר החלטה והיעדר טיפול במצב רק מביא מצבים גרועים יותר. חייבים לקבל החלטה. היעדר ההחלטה הזה יותר מטריד אותי, יותר מפחיד אותי, יותר גורם לי לזה שאני לא אראה את הבת שלי ולא את שאר החטופים בעוד איזה מספר שנים. לגבי עידן אלכסנדר, אני שמח בשובו של עידן אלכסנדר ועל כל חטוף, חי או חלל, שישוב. אבל כשראש הממשלה מקבל החלטות, הוא צריך להסתכל על כל 59 החטופים. הבת שלי, לא התמזל מזלה והיא לא אזרחית אמריקאית, איך אנחנו צריכים להרגיש? איך אנחנו צריכים להרגיש כמשפחה? כלומר, אנחנו מאבדים את הביטחון שלנו, את האמון שלנו, מי דואג לנו? מי ידאג לזה שהבת שלי תחזור? אין בקשיש, אין כזה דבר שכאילו זו מחווה שחמאס עשה לטראמפ, היו לזה מחירים. הסיוע ההומניטרי נכנס בעקבות זה שעידן אלכסנדר השתחרר, אבל מה זה אומר לגבי הבת שלי ושאר החטופים שנשארו? זה אומר שהם נדחפו עוד יותר, הם נדחקו עוד יותר בפנים, והציפייה לראות אותם, היא תקרה בעוד כמה שנים. כשראש הממשלה מקבל החלטות הוא צריך לראות לנגד עיניו 59 חטופים. תודה רבה. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> שלום, אני לישי, אני אשתו של עומרי מירן, אימא של רוני ועלמא. התחלת לדבר מקודם על ציונים, מתמטיקה, מדעים. אם עסקינן בחינוך, השר קיש, אני רוצה לתת לך סקר שהתבצע בקרב מצביעי הליכוד. דיברנו על המתמטיקה, יש שם אחוזים גם. אני רק אקריא טיפה, לא את הכול. זה סקר בקרב מצביעי הליכוד שהתבצע השבוע. אין ניצחון בלי השבת כל החטופים – 85.1% בקרב מצביעי הליכוד. איזו מהמטרות הבאות היא החשובה ביותר לדעתך במלחמה בעזה? השבת החטופים – 54.1%. רוב העם תומך בהשבת החטופים והפסקת הלחימה עד לשובו של החטוף האחרון – סך הכול מסכים, 51.3%. באיזו מידה לדעתך השרים סמוטריץ' ובן גביר משפיעים על מצב המשא ומתן להשבת החטופים? סך הכול במידה רבה – 50.6%. אני די טובה במתמטיקה, להבדיל מהשר סמוטריץ' שכנראה לא כל כך טוב בזה ובהבנת אחוזים. רוב העם דורש את השבת החטופים ושם אותה כמטרה החשובה ביותר, גם אם זה אומר סיום מלחמה, זה מה שאני מבינה. כנראה שחברי הכנסת והשרים ומקבלי ההחלטות, זה עוד לא חלחל פשוט. הנה, באחוזים. אני מקווה שתלמידי מדינת ישראל יודעים לקרוא את זה. אבל תלמידי מדינת ישראל עסוקים בדברים אחרים מלבד הציונים שאתם הולכים לדבר עליהם ואיך אתם רוצים להרים את המצב הלימודי של תלמידי מדינת ישראל. הם פשוט כבר שנה ושבעה חודשים נמצאים במלחמה. חלקם, אבא שלהם, דוד שלהם, אח שלהם, נמצא פיזית בלחימה, חלקם איבדו את היקרים שלהם מהכול בלחימה, חלקם אבא, אחות, אימא, אח, דוד, נמצאים חטופים כבר 584 ימים. חינוך זה לא ציונים וזה לא מתמטיקה וזה לא מדעים, חינוך זה הערכים. אבל איזה קטע, על אילו ערכים אנחנו מגדלים את הילדות האלו? חבר הכנסת, על אילו ערכים? אתה יושב ראש ועדת החינוך, על אילו ערכים אתה מגדל את הילדות האלו? זאת רוני, היא הולכת להיות עוד חודשיים וחצי בת ארבע. זאת עלמא, היא הייתה בת שנתיים במרץ. חישוב מהיר, כשרוני ועלמא היו בנות ערובה, בנות ערובה, עלמא הייתה בת חצי שנה ורוני הייתה בת שנתיים. בגיל הזה הן ראו את אבא שלהן נלקח אל מול עיניהן, בגיל הזה כיוונו אליהן נשקים. איפה הייתם? צולמנו בלייב פייסבוק. ראיתם את הלייב פייסבוק? לא הייתם, אף אחד לא בא, 11 שעות אחרי. חמש שעות אחרי החטיפה של עמרי, 11 שעות אחרי שנכנסנו לממ"ד, רק אז הגיעו לחלץ אותנו. ואימא שלהם ממש מנסה להיות חזקה, באמת, ולגדל אותן על ערכים, על ערבות הדדית ועל נתינה ועל עזרה ועל ערך הצלת החיים ועל ערך השבת החללים, אבל שנה ושבעה חודשים אני לא באמת יכולה לעשות את זה. כי אבא שלהם, בן 48, המבוגר ביותר בשבי שעדיין שורד, שורד, הוא לא חי, אנחנו צריכים להשיב אותו לחיים, הוא שורד שם, הוא עדיין בעזה ואף אחד לא מדבר איתן, ואף אחד לא חושב גם להחזיר אותו. על אילו ערכים ועל איזה חינוך אתם הולכים לדבר פה? על מה? על זה שבגן ילדים שהבת שלי נמצאת בו מתווכחים איזה אבא יותר גיבור, אבא שנפצע במלחמה בעזה, אבא שנמצא במילואים ונקרא עכשיו לסבב חמישי, או אבא שחטוף בעזה? זה החינוך של הילדים שלנו, בני שלוש וחצי-ארבע, כי זה מה שקורה שם. ולא, אני לא גרה עם הקהילה שלי, אי אפשר להגיד כי אני בקהילה פצועה. אני לא גרה עם הקהילה שלי, אני גרה בנפרד מקהילת נחל עוז. ציינו את יום העצמאות, כל הילדים, "נולדתי לשלום", "כאן זה בית, כאן זה לב", על איזה בית אתם מדברים ועל איזה לב, ועל איזה שלום? ילדים שנולדו למלחמה, ילדים שמתחנכים על מלחמה, על הרג, על נקמה ועל שנאה, ואתם רוצים שהם יוציאו גם ציונים טובים בבגרויות, נכון? על מה אנחנו מחנכים אותם? ובמסגרת הציור החודשי של רוני, מזמן לא הראיתי פה פשוט, בוועדה הזאת, זה הציור של רוני מיום שבת (מציגה את הציור). השר קיש, אתה יכול לנחש למה חצי לב שחור? לא אני צבעתי את זה, לא אני ציירתי את זה, זאת היא. חצי לב שחור לאבא, חצי לב צבעוני לאימא, כי אבא בעזה, וכנראה אבא לא אוהב את רוני, זאת התשובה. אולי הוא כועס עליה, זה מה שהיא שואלת, אבא כועס עליי? אבא עדיין האבא שלי? אבא אוהב אותי? כשאתם עכשיו מתפנים לדברים ממש, ממש חשובים על חינוך, תחשבו על הערכים. תתחילו לקרוא אחוזים של סקרי עם, ותתחילו לחנך את הילדים שלנו ולחשוב איך מחנכים אותם להצלת חיים ולהשבת חללים לקבורה ראויה, כי בלי ערכים אין פה חינוך. ואם אנחנו נמשיך ככה ואנחנו נמשיך במלחמה הזאת, לא נהיה פה. הייתי פה בערב יום השואה בפעם האחרונה, באותו הערב סרטון של עמרי שלי יצא. אמרו לי שהמצב יחסית תקין לבן אדם שנמצא כל כך הרבה זמן בשבי, זה מה שנאמר בדוח הרפואי, זה תקין. זה תקין להיות בדיכאון, זה תקין להיות בלי יותר מדי תנועה, זה תקין להיות עם בצקות בפנים, זה תקין להיות בלי שיניים. אמרתי את זה גם אז ואגיד את זה גם היום, אנחנו חיים בפיקציה שיש פה מדינה, אנחנו חיים בפיקציה שיש פה איזושהי משילות, אנחנו בכניעה כל יום מחדש. ואני אגיד עוד משהו. אני מחכה להודעה שנדע שעידן היקר יצא ושנראה את יעל, אימא שלו, מחבקת אותו. אבל בגלל שכבר התחילו לנסות לקחת על זה קרדיטים, עידן אלכסנדר חייל במדינת ישראל, אזרח ישראלי ואמריקאי, אל תתבלבלו, הוא לא יוצא בזכותנו, הוא יוצא בזכות מדינה אחרת, בזכות נשיא אחר, שבזכותו הוא גם הביא לנו 38 נשמות, אבל איזה קטע, מדינת ישראל לא רצתה להמשיך הלאה. אני מאושרת, מחכה לראות את עידן על הרגליים. אבל הילדות האלה לא יראו את אבא היום. הילדות האלה, רוני ועלמא, יקומו מחר בבוקר שוב, וישאלו אותי בבוקר: "מתי אבא עמרי יחזור? למה אבא עדיין בעזה?", וסביר להניח שהן לא יראו אותי גם היום לפני השינה. תמיד זו השאלה הכי קשה בבוקר אחרי שהן לא רואות אותי בערב: "אימא, הצלחת להחזיר את אבא?", וככה הן ילכו לגן. תחשבו מה עוברים על הילדים בגן ועל הילדים בבית הספר, ביסודי ובתיכון, על הילדים שלנו שאנחנו שולחים אותם למלחמה, שאנחנו שולחים אותם לצבא, על הילדים של כולנו. עד שהם לא פה גם אין חינוך, חברים, אני מצטערת להגיד לכם, אתם מבזבזים את זמנכם. אין חינוך, אין ניצחון, אין ביטחון ואין תקומה, ומה שבטוח, את הערכים כולם פה שכחו כבר ממזמן, מזמן. עד שכל ה-59 חוזרים לפה, אין מדינה באמת. ועכשיו, הנה, אתם יכולים לחזור לענייניכם ולדבר על חינוך וערכים וציונים ואחוזים ולנסות לחשוב איך תלמידי מדינת ישראל ממשיכים כשאנחנו ממשיכים לשקר להם בפנים כל יום מחדש. כי כל יום מחדש כל מי שיושב פה משקר לילדים שלו בפנים שהוא בטוח ושהוא חי במדינה שניתן לסמוך עליה ועל מקבלי ההחלטות, כי הילדות האלה הן עדות שזה לא. << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> יש לי שאלה רגע לשר קיש ולחברי הכנסת, אתם מבינים שאתם מרסקים את העם הזה? אתם מבינים שזה שאתם יושבים בפרצופים אטומים מול הכאב הזה ולא עושים שום דבר, זה לא עוזר שום דבר, זה רק מרסק את העם הזה? אתם עושים משהו עם הדבר הזה? אתם יושבים ביניכם לבין עצמכם ואומרים, מה אנחנו עושים כדי לעצור את הטירוף הזה, או שאתם יושבים עם פרצופים אטומים, שלומדים את זה בסדנאות של חברי הכנסת, איך להיות אטומים מול הכאב הזה? אתם עושים משהו? מישהו מכם מסוגל לקום ולומר אנחנו עושים, אנחנו מפסיקים את זה מחר, אנחנו מחזירים את האבא של הבנות האלה הביתה? או שאתם יושבים כבר שנה ושבעה חודשים מול המשפחות המרוסקות האלה עם פרצופים אטומים, איכשהו לעבור את הכאב המטורף שלהן וללכת לישון עם המצפונים הנקיים שלכם? תפסיקו לשבת עם פרצופים אטומים מול הציבור הזה ותקומו ותעשו משהו. תעשו משהו, תראו מה שעובר עליהם. אתם מרסקים פה את החינוך, את הביטחון, את האנשים, את הכול. איפה הלבבות שלכם? איפה המצפון שלכם? השר קיש, אנחנו רוצים לשמוע מכם תשובות. אתם מנהלים את המדינה הזו, במשמרת שלכם כל הדבר הזה קרה. אי אפשר לשבת כל הזמן מול הפרצופים האלה. אני כבר חודשים הולך מוועדה לוועדה, רואה את הפרצופים שלכם, ומה אתם יושבים שם בחדרי חדרים ומתכננים איכשהו לעבור את הכאב הזה? זה לא יעבור, להפך, זה הולך וגדל כל הזמן, זה הולך ומתפרץ, זה לא ייגמר ככה. תעשו משהו, עם כל הכבוד לכם, למה שקורה לראש הממשלה שלכם, לא שלנו, לראש הממשלה שלכם. זה לא ייגמר ככה. תעשו משהו, תחבקו את האנשים האלה, תבואו אליהם הביתה, תסתכלו לבנות האלה בעיניים, תבטיחו להן, תגידו להן, אנחנו אחראים, זה בידיים שלנו. מה קורה לכם? איפה הלב שלכם? << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> וגם איך אתם מגיבים לילדי ישראל על מה שנאמר פה? ילדי ישראל צריכים לשמוע את תגובת השר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רווית, את לא בזכות דיבור ואת לא משפחות החטופים. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> אני כן אוסיף עוד משהו. ילדים, אמרתי, לא משקרים ואנחנו ממשיכים לשקר, אמרתי את זה גם בוועדה הקודמת שהייתי בה. אני מזמינה כל אחד ואחד מחברי הקואליציה לבוא להסתכל לבנות שלי בעיניים ולא לשקר, ולהגיד להן או היום אבא חוזר ואבא חוזר והמלחמה מסתיימת ואולי תוכלו לחזור לגור בנחל עוז בבית שלכם, או ויתרנו על אבא שלכן. כי כרגע אתם מוותרים, אבל אתם לא מסתכלים להן בעיניים. כל יום מחדש אתם מוותרים על עמרי, אתם מוותרים על עוד 58 חטופים, בתקווה שהמספר ירד היום, באמת, באמת, באמת. אבל אתם מוותרים. ותסתכלו לילדים בעיניים. אני לא רוצה שיסתכלו עליי, אני לא חשובה, אני באמת אומרת את זה כל הזמן, אני לא האישיו, מעולם לא הייתי. גם כשנפגשתי עם השר קיש בארבע עיניים אמרתי את זה, אני לא האישיו, ממש לא. במשפחה שלי יש שלושה אנשים שהם האישיו: רוני, עלמא ועמרי. הסבל שלי לא מעניין אף אחד, גם לא אותי. אישה של חטוף, אימא לשתי ילדות קטנטנות, מ-7 באוקטובר, מצב מכונה. בואו, תסתכלו לילדים בעיניים, תסתכלו לילדים שלכם בעיניים, ותודו כבר, ויתרנו. אל תסבנו אותנו ובעיקר אל תסבנו אותם. ילדים הם הרבה יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. ולא הציונים במתמטיקה ומדעים יראו כמה הם חכמים, הרבה, הרבה יותר חכמים ממה שאתם חושבים. בואו להסתכל להם בעיניים, בואו לראות מה זה אומר לגדול שנה ושבעה חודשים כשאבא בעזה, בחוסר ודאות, בלי לדעת אם הוא חי או לא חי. בואו תראו, כי הם החשובים. חינוך, עתיד, הם העתיד שלנו. הילדים האלה של כולם, לא רק שלי, הם העתיד של מדינת ישראל. וכרגע אנחנו רק הורסים יותר ממה שכבר הרסנו, כל יום מחדש אנחנו הורסים יותר ויותר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אצא להפסקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אתייחס שנייה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הם יבואו איתי עכשיו, אני אצא איתם החוצה רגע, לדבר איתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השר רוצה לדבר איתכם בארבע עיניים, רק לפני שאתם יוצאים אליו, מישהו רוצה? כמו שאמרתי בבוקר, העמדה שלנו ברורה, היא נאמרה, חטופים לפני הכול. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> מעשים, לא אמירות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מגיע לזה. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> תפיל את הממשלה לא על הכיסא שלך ולא על חוק הגיוס ולא על הכספים הקואליציוניים, תגיד במעשים: עכשיו החטופים חוזרים, אחרת אין ממשלה. לך יש את הכוח, אתה בקואליציה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הייתי ב - - - << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> לך יש את הכוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני משתדל לענות בכנות, אנא תתנו לי. אני חושב שזו חובתי, אמרתי את זה גם בבוקר, וגם זכותי להגיב על הדברים שלכם, ובכנות. אם היינו בטוחים שהפלת ממשלה הייתה מחזירה, יכול להיות שהדבר הזה היה נשקל. העמדה של מועצת חכמי התורה נאמרה גם על ידי הרב יצחק יוסף וגם על ידי הרב הראשי לישראל, שהחטופים לפני הכול. זה ערך עליון, אנחנו לא מטאטאים את זה מתחת לשטיח, אנחנו אמרנו את זה בקול רם, ואנחנו פועלים כדי להגיע לשם. אני באופן אישי כיו"ר קבוצת הידידות צרפת ושווייץ, בכל הזדמנות - - - << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> זה לא נכון, שלום הקואליציה הוא לפני החטופים, למה אתם אומרים את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנא ממך, נתתי לך לדבר, לא הפרעתי לך. << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> אני מאוד מעריך אותך ומאוד מכבד אותך, אבל למה אתם אומרים כל הזמן שהחטופים מעל הכול? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אל תכבד אותי, תכבד את המשפחות. << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> למה? אבל החטופים נמצאים בעזה, הם לא מעל הכול. הכול מעל הכול חוץ מהחטופים: הקואליציה, ושלומו של זה ושלומו של זה, והכספים, והכול, שום דבר לא מעל החטופים. אם החטופים היו מעל הכול, הם היו כאן עכשיו, הם היו בארץ. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, השר טייב, שהדם של ענבר זועק מתחת לאדמת עזה ואתם מחרישים. אתה יודע למה קרה לנו האסון הזה? בגלל שני חטופים חללים ששכחתם מתחת לאדמת עזה עשור, הדם שלהם ביעבע וזעק לבורא עולם. אנחנו נקבל אותה בגדול יותר אם אתה לא תחזיר את כולם, אם ממשלת ישראל לא תחליט להחזיר את כולם. תזכור, עוד כמה שנים בגלל החטופים שנשאיר שם אנחנו נקבל אסון הרבה יותר גדול מזה, הרבה יותר גדול, את זה תזכור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותכם, אנחנו נצא להפסקה חמש דקות. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> לא, למה הפסקה? חבר הכנסת טייב, סיים את דבריך, אני ממש אשמח שתסיים אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השתדלתי, לא רוצים לשמוע. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> אני מאוד רוצה, סיים, בבקשה, אנא ממך. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:03 ונתחדשה בשעה 13:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים, חזרנו, מתנצלים על העיכוב, היינו עם המשפחות בחוץ. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> קודם כל באמת אני נפגש הרבה עם משפחות של חטופים, דרך אגב לא רק של חטופים: גם של חללים, של לוחמים ושל שבים וזה תמיד חשוב ומטלטל לשמוע. את לישי הכרנו ודברנו וזו לא פעם ראשונה. דיברנו בחוץ, שוחחנו וקבענו גם להמשיך את השיח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה עוזר השיח? זאת השאלה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מציע, יש אפשרות, אם אתם רוצים, לדבר על מה שהתכנסנו, זו אפשרות, אם אתם רוצים, אפשר גם לבטל את הדיון, איך שאתם רוצים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עניין של לבטל את הדיון, זה עניין שאחרי הדברים האלה לשבת פה ולדבר על ההתרסקות של ציונים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אגיד בצורה ברורה. א', אני מקווה שיש עכשיו מהלך שייצר הזדמנות להחזיר את החטופים, זה מהלך שקורה ומתרחש ברגעים אלו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הוא לא קשור אלינו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תאמין לי, הכול קשור בהכול. קודם כול, אני מקווה שנוכל לנצל הזדמנויות ולהחזיר את כל החטופים וכמה שיותר מהר, ואנחנו מחויבים למשימה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יואב, אבל מה זה מקווה? אתה שר בממשלה, תחליט שזה יקרה, זה יקרה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כשאני אשב בקבינט וכשאני אהיה בהחלטות, אולי אני אוכל להתייחס יותר לעומק. אני כרגע מטפל בחינוך. דרך אגב, החינוך, אתגר מאוד קשה למדינת ישראל מ־7 באוקטובר, באירוע של משברים מאוד בחינוך, עם משפחות שפונו, עם משפחות שנפגעו בצורה שאין לזה שום תקדים בשום מקום במקומות אחרים. לישי, ישבתי ודיברתי באמת על הבנות שלה ומה אנחנו במסגרות ובגנים יכולים לעזור. << אורח >> לישי לביא מירן: << אורח >> הן צריכות את אבא שלהן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מערכת החינוך, חשוב לי שתבינו, מתמודדת מאז המלחמה עם אתגר עצום שאני לא יודע אם יש מערכת חינוך בעולם שהתמודדה עם כאלה מורכבויות ודברים שכאלו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מציע שנעבור רגע על הסקירה שדיברנו, ואם אני אראה שרוצים להיכנס, נעשה, אם לא רוצים, לא. אני פה באתי בשביל זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רק כדי לחתום את הפרק הזה בדיון, כבוד השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני לא יודע מי מדבר ומה, אני חתמתי את הפרק בשיחה עם המשפחות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מירב, אני חתמתי את הפרק, לא את הפרק, לא חתמתי כלום, כן? אבל אני ישבתי איתן בחוץ ודיברתי איתן, ומבחינתי - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יכולת לצאת לשם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, חברת הכנסת שטרית, על העצה. הייתי פה כל הזמן והקשבתי. פשוט כיוון שאתה חבר ממשלה, אני חושבת שאם היית אומר שאתה מוכן לסיים את המלחמה בשביל להביא את כל החטופים, היה לזה משקל. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר את זה בשביל לסיים כרגע את השיח, כי הוא רחוק מלהסתיים: אנחנו מחויבים להחזרת כל החטופים, החיים והחללים כאחד. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מוכנים לסיים את המלחמה בשביל להחזיר את כל החטופים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה, זה לא נושא דיון. השר, ברשותך, רגע, יוראי ביקש ממני כבר לפני כמה ימים הצעה לסדר, בקצרה, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצעה לסדר שקשורה אליך. אני לא יודע אם אתה יודע, אדוני השר, אתמול פורסמו נתונים מזעזעים בנוגע למצב החינוך. מאז המלחמה, בשנה האחרונה, 50% מהתלמידים הלהט"בים חזרו לארון, 15% מבני הנוער הלהט"בים חטפו מכות בבתי הספר, 77% נחשפו לאלימות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אתה מדבר על מחקר ייעודי לנושא של ילדים להט"בים במערכת החינוך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא ראיתי אותו, תביא לי אותו. לא ראיתי אותו, אני לא מכיר את הנתונים שאתה מתאר, לא יודע מי עשה את המחקר, אני מוכן לראות ולשמוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מסקר אקלים הנוער הגאה של איג"י. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בסדר, אני אומר לך, אתה מעלה פה נושא שאני לא ראיתי ולא מכיר, תעביר לי אותו ונדבר ונבחן אותו ונראה מה אפשר לעשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוראי, הגשת דיון שליש ואני נוהג - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי שם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, התגלגלו דברים, אנחנו נכנס את הדיונים, אני משתדל. נעמה תגיד לך, אני, כל דיון שליש או דיון מהיר משתדל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מחכה לדיון הנערות הספרדיות שמופלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יהיה גם, הכול רשום בלו"ז, נדון בכל דבר שהוגש. אני משתדל כיו"ר ועדה לדון בכל הנושאים, אלה שאני אוהב ואלה שאני אוהב פחות, מה לעשות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה אוהב את כל התלמידים במדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מחויב לפקח על כלל התלמידים במדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל. ילד הוא ילד הוא ילד הוא ילד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא אפילו בא לשדולה שלך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לפני כארבעה חודשים הגשתי דיון על הנערות הספרדיות המופלות, אני מחכה גם לזה, אולי זה גם יעניין את שר החינוך, או שלא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעיר הערה. לאחרונה נודע שקופות החולים מבקשות להפסיק את נושא הטיפולים הפרא-רפואיים לתלמידים שלוקים בתקשורת, עם בעיות קלינאיות. אני חושבת שזה נושא שהוא גם יותר קרוב לשר הבריאות, אבל אני חושבת שצריך לזמן דיון, כי ההשלכות לאותם ילדים שיגיעו לגיל של גני ילדים ובתי ספר יהיו השלכות קשות מאוד. אנחנו נמצא הרבה מאוד ילדים שנופלים בין הכיסאות והולכים לחינוך המיוחד. ידוע מאוד שהטיפולים הפרא־רפואיים הם טיפולים מאוד, מאוד מיטיבים עם התלמידים בעתיד והם מאוד עוזרים להם. ויש בעיה כרגע, קשה מאוד, שבגלל היעדר מטפלים, קלינאים, הילדים האלה מופנים לקלינאיות תקשורת באופן פרטי, שזה עולה הרבה מאוד כסף לקופה, ולכן הקופה ביקשה להפסיק זאת. אני חושבת שצריך לקיים דיון משותף עם ועדת בריאות וועדת חינוך, כי זה נושא קריטי לילדים. יואב, בעתיד הילדים האלה הולכים לחינוך המיוחד. הם יכולים לקבל את הטיפולים שלהם שמתחילים ממש מגיל שנה פלוס, וברגע שמגיעים לגן ילדים הם כבר בסדר לכל דבר, הם מטופלים והם חוזרים מה שנקרא לחינוך הרגיל ולא לחינוך המיוחד. אנחנו יודעים טוב מאוד כמה ילד בחינוך המיוחד הוא ילד שעולה למדינה הרבה יותר יקר מאשר הילד הרגיל. חבל מאוד, צריך לחשוב על זה, וגם האוצר צריך לחשוב על זה בדחיפות, ולכן כדאי לקיים על זה דיון. פניתי אליך בכתב, אני מאמינה שהדבר הזה ייעשה. צריך לעשות את זה אבל במשותף עם ועדת בריאות כי ההחלטה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התפרצת לדלת פתוחה, אני אתמול שוחחתי עם יו"ר ועדת הבריאות, חבר הכנסת מישרקי, ואנחנו נערוך דיון בנושא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יופי, מצוין, אם זה ככה, מעולה, כי זה נושא קריטי לחלוטין. אני לא יודעת מי פה מהחברים בוועדת חינוך ובוועדת בריאות, אבל זה נושא שהוא מאוד, מאוד חשוב. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> טוב, תודה. אני אשתדל לקצר את הסקירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול את שר החינוך האם הוא ישן עם מצפון נקי. זאת שאלה חשובה, זאת שאלה של ערכים. מצפון נקי על האחים שלנו שעד מעונים בעזה, מצפון נקי אחרי שבמשמרתך היה פה טבח, מצפון נקי על המלחמה האינסופית, מצפון נקי על הטראומה של הילדים, מצפון נקי על מערכות חינוך שאתם לא מסייעים להן כי ראש עיר לא מקורב במקרה או לא נבחר ראש העיר המתאים בקריית שמונה, מצפון נקי. הייתי רוצה לשאול את השר על המצפון הנקי, מה עמדתו, איך הוא ישן בלילה? אנחנו פה חברי אופוזיציה, אני יכולה לחתום לך על כולם פה, אנחנו ישנים מעט מאוד, מוטרדים הרבה מאוד, וכאובים מרבית הזמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואת משוכנעת שהשר פחות כאוב ממך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני פשוט אומרת, אם ראש הממשלה אומר שהוא ישן עם מצפון נקי, רציתי לשאול את שר החינוך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ראש הממשלה ישן שעה וחצי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשעה וחצי עם מצפון נקי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוקיי? שעה וחצי. אני מציעה, באמת, עם הפופוליזם הזה, להפסיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא פופוליזם, אני מגיבה לדברים שנאמרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> באמת, על מה את מדברת נעמה? באמת, תפסיקו עם זה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מודה שבוועדת חינוך בדרך כלל אנחנו דנים בנושאים ענייניים ולא עוסקים בפוליטיקה זולה. זו בושה וחרפה שככה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק אצלכם פוליטיקה מאוד נקייה. יו"ר הוועדה, כשנאמרים דברים ויש כאוס לאומי כל כך גדול, מותר גם להגיב עליהם. אבל אני כן אדבר רגע גם לגופו של הדיון כי שר החינוך נמצא כאן. שר החינוך, מיליארד ש"ח נמצאים ברזרבה תקציבית עבור הכשרת השתמטות, הייתי מציעה שניתן אותם לאותן מורות ועובדות הוראה שקיצצתם להם. הקיצוץ הזה שווה ערך ל־1.2 מיליארד. מיליארד ש"ח מוחזקים ברזרבה עד שיצליחו להכשיר את קומבינת ההשתמטות. אני רק רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קשור? מה זו הדמגוגיה הזולה הזאת שלך, נעמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש מיליארד ש"ח ברזרבה, עובדתית יש את הכסף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, מיליארד ש"ח למורים ומורות שמלמדים מתמטיקה וצריכים לקבל את השכר ההולם כמו מורה שמלמד בממלכתי, עם כל הכבוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, שיהיה פיקוח, שתהיה בקרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש פיקוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אין. ומה סך הגירעונות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את דואגת למורים, אני מאוד מעריכה את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לך מה לומר על השימועים למורים שמוחים? מה עם השימוע? הקיצוץ לא בוטל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הכול כמעט בוטל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיליארד ש"ח ברזרבה תקציבית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם לא מבינים, אתם בסוג של קמפיין, חבל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך קמפיין? מה קמפיין? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני דואגת למורים אפילו יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפילו יותר ממני? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, יותר ממך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני נשואה לכזה, את יודעת. טיפה יותר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קטי, תודה רבה. נעמה, תודה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אחרי הדברים הבאמת קשים שנאמרו פה קודם יהיה קשה לחזור לדיון ולדבר על מספרים ונתונים, אבל גם על זה צריך לדבר. מדינת ישראל חווה את הירידה הדרסטית ביותר באיחוד האירופאי בציונים, גם במתמטיקה וגם באנגלית. זה ברור שזה - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מתמטיקה ומדעים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מתמטיקה ומדעים. וזה ברור שלשם אנחנו הולכים. ואני אומר לך, השר קיש, אם תבדוק בעוד מקצועות, ירדנו גם בעוד דברים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> באתי להתייחס לזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה דווקא ללכת קומה מעל, כי אין מה להסתכל על הציונים ועל הילדים ולהאשים אותם, להפך, צריך לחזק את הצוותים, והצוותים מתחילים בגיל הרך. ברגע שמערכת החינוך לא משכילה להבין שצריך יותר הכשרות, יותר תקציבים, יותר משאבים בכלל לכל המערכת הזאת, לא נגיע לשום מקום, לא משנה כמה, עוד 100 דיונים כאלה נעשה. בסוף, אם אתה לא תקבל החלטה שמגיל לידה, שילד שנולד במדינת ישראל, ועד שהוא מסיים את הסבב שלו, יהיו לו את המורים הכי טובים שיש, שזאת תהיה עבודה מכובדת, ולא יהיה עוד מקום שמכניסים לשם אנשים עם דופק בשביל לעשות בייביסיטר, הדיון הזה יהיה גם בעוד חצי שנה, יוסי, ובעוד שנה ובעוד חמש שנים, כשאולי כבר לא נהיה פה, אותו דיון יהיה ואנחנו נדבר על הבעיה במקום על הפתרון. ואני שוב חוזר, הפתרון הוא להרים את הצוותים החינוכיים, לתת להם יותר כסף, יותר הכשרות, יותר משאבים. תפקיד המורה צריך להיות גאווה אדירה, כשמישהו אומר, "אני מורה", זה צריך להיות התפקיד הכי מכובד שיכול להיות. ולצערי, במדינת ישראל, להגיד סייעת, גננת, או מורה, זה מישהו שכנראה יחפש משהו אחר בעוד כמה שנים. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. סקירת שר החינוך, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מה שאני מבקש לעשות, יש מספר נושאים שעלו: אחד, דיברת על גיל הרך, אני רוצה להתייחס לזה, יש כמובן את האירוע שהיה שבוע שעבר עם כל הנושא של השביתה הלא חוקית, יש נושא של חיזוק זהות יהודית במערכת החינוך, יש נושאים קשים באקדמיה, למשל מה שאני רואה עכשיו, ציון הנכבה כאיזשהו ערך באוניברסיטה העברית, בעיניי זו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא ייאמן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ואני חושב שזה מהלך הזוי שבימים אלה אנחנו נתקלים בו. על כל זה אני אדבר, אבל אני רוצה רגע שלושה דברים חשובים: אחד זה נושא תקציבי, דיברו פה על תקציבים, אני עובר רגע על התקציבים. הנושא השני הוא באמת הנושא של מבחני ה-TIMSS, גם דיבר על זה חבר הכנסת רון, בנוגע התוצאות ומה המשרד עושה בנוגע למתמטיקה ומדעים, ועדת שפירא, ואחרי זה נתייחס לנושאים אחרים. איתנו בכירי המשרד, אני חושב שאתם מכירים אותם, משה שגיא מתקציבים, דודי מזרחי איתו ביחד, אינה, סמנכ"לית בכירה לפדגוגיה, דודי כהן המבקר, ומירב זרביב שהיא מנהלת יחידה שהוקמה, היא המנהלת הראשונה שלה, של מנהל החדשנות והטכנולוגיה. (מוקרנת מצגת) אני אעשה את זה יחסית מהר כי הזמן, אנחנו הקדשנו אותו לדברים חשובים מאוד, ולצערי לא נשאר, אני בערך עוד 20 דקות אצטרך לצאת. תקציב משרד החינוך, אתם רואים גידול מאוד, מאוד משמעותי. בין השנים 2008-2000 הייתה יחסית סטגנציה, ומ־2009 עד 2025 אתם רואים עלייה שנובעת מכמה דברים שהם באמת, מה שנקרא, חלקם טבעיים וחלקם השקעות נוספות שנעשו. יש גידול, צריך להבין שגידול במספר התלמידים הוא משהו שמגדיל את התקציב באופן קבוע, כל שנה בין 2.5% ל־3%, שזה גידול טבעי של המערכת. היה לנו גידול בחינוך המיוחד, עצום. רגע, סליחה, תחזרו. אני אגיד מתי לבוא. גידול עצום בחינוך המיוחד. דרך אגב, בעקבותיו הקמנו את ועדת שפירא, וזו מגמה שהולכת וממשיכה. ומעבר לזה, יש השקעות רבות גם בהסכמי שכר. מה שאתם רואים, משנת 2023, את העלייה הגבוהה עד 2025, זו השפעה של הסכמי השכר עם עובדי ההוראה שהם מאוד, מאוד משמעותיים ורואים את זה באיזושהי קפיצה בגרף. יש שם גם איזושהי קפיצה בגלל הקורונה שהייתה שם ב־2022, היא קצת חד-פעמית, אבל אלה הדברים. ביצוע של 2024 – 99.8%, סך הכול ביצוע מאוד, מאוד גבוה, אנחנו עומדים בכל ההגדרות. יש מקום אחד, מוסדות תורניים, שאנחנו ב־82% בגלל החלטת בג"ץ, כסף שנשאר בצד, זה השפיע על האי-ביצוע, אחרת היינו באמת קרוב ל־100% ממש, זה גם קרוב ל־100%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה נמצאים ה-600 מיליון ששמתם בצד לאופק ולא יישמתם ב-2024? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה לא אופק, זה לא קשור. לאופק לא שמנו כסף ב-2024. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לרשתות? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, אני מסביר. הכסף היחידי שלא מומש זה הכסף של המוסדות התורניים, הישיבות, כסף שהיה אמור להגיע והוקפא בגלל החלטות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אני שואלת איפה ה-600 מיליון האלה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אין כסף, אני לא מכיר שיש כסף בצד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מתקציב המשרד. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא מתקציב המשרד. הלאה, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מהאוצר, אוקיי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תוכנית ישראל ריאלית – אנחנו, וזה חשוב, כי אני מבין שגם שאלו פה וזה חלק מהסיבה לדיון. תראו, אני הגעתי לתפקיד בינואר 2023, באפריל, שלושה חודשים לאחר מכן, עשו את המבחנים, מבחני TIMSS. למה אני אומר את זה? כי כן, אני אומר בריש גלי, אני לא הייתי אחראי לתוצאה, אבל אני אחראי לתיקון, אני חייב להביא את התיקון. והתיקון, אנחנו עושים אותו בימים אלה אחרי תהליך ארוך שנעשה במערכת החינוך, אני אציג אותו פה. אבל כן, תוצאות המבחנים שהגיעו לדעתי כבר יותר מחצי שנה, אבל הגיעו באיחור שגרתי של שנה פלוס, את חלקן כמובן שייכו לממשלה הנוכחית, לא, אין קשר לממשלה הנוכחית, אבל הם כן מביאים לידי ביטוי עשור של חינוך שלא הלך למקומות הנכונים, לפחות מבחינת המבחנים הבין-לאומיים, והדבר הזה הדהד. מה שעשינו במשרד, הקמנו ברשות המנכ"ל ועדה פנימית שבחנה את כל הגורמים הפנים-משרדיים והחוץ-משרדיים שגרמו לדבר הזה והסקנו מספר מסקנות. אחת, ראינו שבאמת אין התייחסות אסטרטגית לכל נושא החינוך המדעי, ראינו שהמחסור במורים משפיע, ראינו שכל נושא ה-STEM ומיומנויות לא מנוהל כיחידה, והמקומות שאנחנו כן ראינו שיש בהם דגש זה דווקא בתיכונים, בחטיבת ביניים היינו בפער גם בתוכנית הלימוד, וראינו שזה דבר שאתה רוצה להתחיל אותו כבר מהגנים. בגנים אתה לא ממש לומד מדעים, אבל אתה כן יוצר סקרנות וכן מעניין את הילדים לכיוון הזה. הדברים האלה לא קרו במערכת החינוך. דיברתי על תוכניות הלימודים וגם בשכר הלימוד, הנושא של איזון בתוך שכר הלימוד לא מותאם להוראת מדעים. אנחנו הוצאנו את ישראל ריאלית. המטרה שלה, ואנחנו עכשיו בשלבי המימוש שלה אחרי שעברה החלטת ממשלה, לדעתי לפני כשבועיים, אולי קצת יותר, שריכזה את כל המסקנות של העבודה שהמנכ"ל עשה. דרך אגב, אני חייב לציין שנעזרנו גם בצוות המולמו"פ, הבנתי שהיה דיון בוועדת המדע לא מזמן בעניין הזה, גם הם שותפים, גם לעבודת, מה שנקרא, המחקר וגם למסקנות, ואנחנו עובדים איתם ביחד בשביל לשפר. יש פה מספר תהליכים שקורים, אחד זה למשל בגרות-טק, שאנחנו בתהליך מאוד גדול של להביא יותר ויותר אחוזי תלמידים שיסיימו בגרות-טק, כל הדברים האלה מתכנסים. אני רוצה רגע לומר עוד פעם, אנחנו שמנו למוקד לשנה הבאה שני דברים: אחד זה החינוך המדעי, STEM, כרגל מרכזית, וברגל השנייה חיזוק הזהות היהודית, אלה שתי הרגליים שאנחנו מובילים לשנה הבאה. עכשיו אני מדבר רגע אחד רק על הנושא של ה-STEM כי זה המיקוד שהתבקשתי עליו. אנחנו רוצים גם להביא למצב שאנחנו נראה תוצאה ועלייה בהישגים של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים, זו נקודת המבחן. הייתה יכולה להיות אסטרטגיה שאומרת: לא מעניין אותי מה קורה במבחנים הבין-לאומיים, אני נשאר עם הדוקטרינה של משרד החינוך, מה שהיה הוא שיהיה, וזה מה שהיה בעשור האחרון, כך שאנחנו עושים פה שינוי מאוד משמעותי. השינוי הזה גרם גם לשינוי ארגוני פנימי, שינוי משמעותי במשרד החינוך. אנחנו עכשיו בונים את התוכנית הזו, היא רב-שנתית, ריכזנו את כל נושא האחריות של ה-STEM במנהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך. זה אומר העברת מפמ"רים, זה אומר עבודה מאוד משמעותית בבניית אגף חדש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש טענה שזה דורש שינוי חקיקה, השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה לא מדויק, ייתכן ויהיו תקנות שיגיעו לוועדה הזו בעקבות כך, אנחנו בדיוק בוחנים את זה. הסיבה שזה לא מדויק, אני אגיד לך למה, כי המצב הקיים היום במשרד החינוך, שיש מפמ"רים כבר במנהל לחדשנות וטכנולוגיה, אלה המפמ"רים של הטכנולוגיה. העברה של מפמ"רים, יכול להיות שאם לא היה, בקיצור, אנחנו בודקים את זה, אם זה יידרש, יבואו לפה תקנות בעניין הזה. ריכזנו את המאמץ בנושא STEM, אנחנו ממוקדים מאוד להוביל להרבה מאוד שינויים. יש פה את מירב, מי שירצה להעמיק, יכול לשאול אותה, גם כן נעמיק בזה. במקביל אנחנו עושים מהלך של הקמת מועצה ציבורית מייעצת לקידום החינוך ו-STEM ובינה מלאכותית בחינוך. זה שילוב של הכוחות המאוד, מאוד משמעותיים שיש לנו גם בשוק הפרטי, גם באקדמיה כמועצה מייעצת בשביל לקדם את כל הנושא הזה. כמה מילים על התקציב. גם פה אני לא ממש אספיק להאריך ולהיכנס למספרים, אבל כבר ב-2025, 126 מיליון, עם עלייה תקציבית משמעותית כאשר בעיקר מ-2026 והלאה זה ארגון של תקציבים ממקומות שהם היו בעבר דרך אגב ל-STEM וקצת הוסטו, אנחנו מחזירים אותם לתוך המקום הזה. אנחנו נכנסים לעסוק במרכזים טכנולוגיים מדעיים, מקדמים את התוכניות ברמת בית ספר, ברמת גנים, כולל גם התייחסות למחסור במורים ותוכניות לימוד חדשות. זו בגדול התוכנית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השר, אותם תקציבים שהוסטו במשך השנים, מאיפה עכשיו הם חוזרים? זאת אומרת, אתה גורע אותם - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, א', היו תקציבים, גם זה, משה, אם תרצו, תפרט מאיפה התקציבים בדיוק מועברים. אבל כן, הם היו כספים למשל שהיו עוברים לשעות לבתי הספר לטובת השקעה בלימודי STEM, המנהל לקח והסיט אותם למקומות אחרים. זאת אומרת, גילינו שאנחנו כבר לא אפקטיביים במקומות שחשבנו ואנחנו מרכזים פה מאמץ ובמידה מסוימת אולי מגבילים גמישות שהייתה קיימת קודם במוסדות. חלק תקציבים חדשים, השנה 100 מיליון תוספתי השגנו לדבר הזה. ועדת שפירא – למה חשוב לי לדבר על ועדת שפירא? א', אני לא זוכר, עשינו כבר הצגה פה, נכון? אבל חשוב לי לומר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל ביניים, לא סופית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ביניים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נשמח לשמוע את הדו"ח הסופי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> א', יש כבר דו"ח סופי, ואני חייב להגיד לכם שנכנסנו מאז ההצגה, לדעתי גם כן לפני כחודש זה הוצג, הלכנו למהלך מאוד משמעותי וניסינו כבר לתשפ"ו, שזה מאוד, מאוד מהיר, לנסות להוביל מהלכים בנושא הזה. צריך לזכור כמה דברים: ראשית, זה דורש שותפים, אנחנו לא עושים את זה לבד, משרד החינוך, השותפים הראשונים הם ההורים, ההורים צריכים להסכים ולרצות. אחרי זה יש לנו את המורים, המורים צריכים להסכים. אחרי זה יש את האוצר, יש את השלטון המקומי, יש את העמותות. יש פה חבילה מאוד גדולה שדורשת שותפויות, ובלי שכולם ירצו ביחד לעשות את זה, לא נצליח להתקדם. אני רוצה לומר פה, ואת יכולה לעדכן את עמוס גם כי עוד לא הספקתי להגיד לו, רציתי להוביל מהלך מאוד משמעותי לתשפ"ו ברמה של המועצות האזוריות שהן רצו להצטרף גם הן, כך שהיה לנו את ההורים, את המועצות, אנחנו רצינו, ונשאר לנו הנושא של המורים והתקציב, ולצערי האוצר חסם את זה. אני לא רואה טכנית איך אני מצליח לממש את זה כבר לתשפ"ו. ולכן, כל מה שאני הולך להגיד פה, מבחינתי זה אירוע לתשפ"ז, ששם נצטרך להתארגן על התקציבים, נצטרך לבוא עם תוכנית מסודרת, נצטרך הסכמות של ראש הממשלה, שר האוצר, שר החינוך, אלה הגורמים הרלוונטיים. יש פה הזדמנות אמיתית ומדהימה למערכת החינוך כולה, היא לא תקרה בלי כל הדברים האלה. וזה דרך אגב כולל גם את יפה בן דוד, שגם הסכם השכר שלה נפתח בשנה הבאה ויכול לאפשר את המהלך הזה. ולכן אני החלטתי במקום ללכת לאיזשהו משהו חלקי, מה שרצינו, להגיד רגע, אוקיי, אני מבין שבלוחות הזמנים האלו לתשפ"ו לא נצליח לממש, בואו נתמקד בתשפ"ז, ובואו נראה איך אנחנו מובילים את המהלך הזה לתשפ"ז. זה מספר התלמידים שזכאים לחינוך מיוחד וסל אישי, אתם רואים את הגידול. וכמו שאמרה קטי קודם, תלמיד בחינוך המיוחד הוא תלמיד יקר, והמטרה שלנו, אם נוכל להשקיע בגיל הצעיר ולמנוע את הפער שנוצר ונוכל לתת מענה בגיל הצעיר, אנחנו עושים פה מהלך מאוד, מאוד חשוב, קודם כול לילדים עצמם, זה ברור, וגם כלכלית הוא מהלך נכון. זאת אומרת, מה שנקרא, ואחת המסקנות המרכזיות היא היפוך הפירמידה, היא מסקנה שאנחנו תומכים בה. היא קשורה גם, היושב ראש, לחוק של רשות הגיל הרך שמגיע לפה. אני אגיד על זה כמה מילים כי חשוב לי, כי בעיניי זה משהו שחייב להשלים את החקיקה, ואני מאוד, מאוד מאמין בו כחלק מכל הדבר הזה. אני, דרך אגב, מציג שקפים מהדו"ח הסופי של ועדת שפירא, אני לא רוצה לקחת קרדיט על דברים שלא אני עשיתי, אבל אני רוצה להציג אותם. מה קרה? מה גילתה הוועדה ומה היא ראתה? היא ראתה שהפער בין החינוך הכללי לחינוך הנפרד הוא כל כך משמעותי שאם יש ילדים שהיו יכולים להיכנס לחינוך הרגיל וללכת לשילוב, בסוף בגלל בחירת מורים ובגלל שוני במשאבים בוחרים להשאיר אותם בחינוך הנפרד, לצורך העניין, ולמעשה, ראינו שאין גידול בשילוב בתוך האוכלוסייה הכללית של השילוב. ואז נוצר מצב שאנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים לאוכלוסייה מאוד מצומצמת ואת המשאבים לכל מערכת החינוך פחות ופחות. כל שנה 2 מיליארד שקלים תוספתי למערכת, תוספתי, 2 מיליארד שקלים, אלה באמת סכומים מאוד, מאוד משמעותיים, ואנחנו משקיעים יותר ויותר משאבים, ואז מה שקורה, מערכת החינוך הופכת להיות הרבה יותר עמוסה, כיתות יותר גדולות, אנחנו לא יכולים להשקיע איפה שאנחנו רוצים. ולכן את הפער הזה בין החינוך הכללי לבין החינוך המיוחד צריך להקטין, וזה מהמסקנות של ועדת שפירא. קשה קצת לראות, אני אגיד אולי כמה מילים. יש פה את נושא תהליכי ההכשרה, אבל הנושא המרכזי הוא לעבור למודל אחר, לכיתות קטנות יותר של 19 תלמידים סדר גודל בכיתה. היתרון הגדול של זה, שזה יאפשר לשים גם תלמידים שבכיתה של 30 ו-35 תלמידים אתה לא יכול לשים אותם, הם הולכים לאיבוד, הם מייצרים פה אירוע, ואז את אותם תלמידים שאם לפני כן היית מסליל לחינוך מיוחד או שההורים היו מעבירים אותם, יהיה הרבה יותר אטרקטיבי לשים אותם במערכת החינוך הרגילה. אתה שואל, האירוע הגדול הוא אירוע תקציבי, מאיפה אתה מביא את התקציבים ואיך אתה דואג לייצר את זה ואיך אתה מביא את כוח האדם, איך אתה דואג שיהיו לך מספיק מורים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם בניינים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נכון. תוכנית א' היא כמובן תוכנית שצריך ליישם אותה על מספר שנים, יכולה להיות צומחת, היא דורשת מעבר לחמישה ימים בכל מערכת החינוך, היא דורשת הקטנת כמות השעות גם של מערכת החינוך, כי בסוף יש לך משאב מצומצם, בינוי אתה יכול לבנות, זה כסף, אתה יכול לבנות. מורים אין, מורים, אתה צריך לדעת להסתדר עם המורים שיש. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> לא הבנתי, הקטנת שעות הלימוד? זה מה שאמרת? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן, גם, גם הקטנת שעות שבועיות, כן. אם למשל - - - << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> מכלום לשום דבר? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, זה לא כלום. מדינת ישראל היא מהמובילות ב-OECD בכמות שעות הלימוד במדינת ישראל. את יכולה לבדוק, יש עומס עצום. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> ילדי היסודי מסיימים ב-12:45 בית ספר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני יכול לומר לך שמורים אומרים לנו, חד-משמעית, תן לי לעשות שעה מתמטיקה עם כיתה של 19 מאשר שעתיים עם כיתה של 36 ואני מביא תוצאות יותר גבוהות. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> אבל אין פה מחשבה על הילדים, מה יקרה איתם אחרי זה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני לא רוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רווית, נתתי את הערת הביניים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> דרך אגב, הנושאים האלה שאת מדברת עליהם עלו בוועדה וגם הם התייחסו אליהם ויש התייחסות ברורה אליהם ואת מוזמנת גם לקרוא את הדו"ח, יש שם התייחסות בדיוק לשאלה הזו. אני לא רוצה להתחיל יותר להיכנס לנושאים ספציפיים. הגיל הרך – הגיל הרך הוא נושא מאוד משמעותי, הוא הבסיס, שמה ההשקעות צריכות להיות. אנחנו לצערי לא זזנו עוד מספיק לכיוון הזה, עשינו צעד, דרך אגב, חיובי, אני חייב לומר. זה שהמעונות עברו ממשרד העבודה אלינו בכל הקטע הפדגוגי, אני חושב שכבר רואים שיפור ועשייה מאוד משמעותית, אבל זה עדיין לא במקום שאנחנו רוצים. גם בנושא הקטנת כמות הילדים בגנים, זה אירוע מאוד מורכב, יש בו בעיקר קושי של כוח אדם כי אנחנו גם ככה חסרים כוח אדם בגננות. אני חייב לומר שאם אני מסתכל על הפרישה של גננות ואני יוצא מהנחה שברגע שנוריד גן לכמות של 19 ילדים, הפרישות ירדו. זאת אומרת, יש פה תהליך שמבשיל ומייצר גם לכוח האדם בהוראה אופק הרבה יותר טוב מעבר לשכר שתמיד זה נושא, אבל אני אומר, גם ברמת היכולת שלהם לנהל, להחזיק כיתה, לטפל בגן, זה יהיה עולם ומלואו וזה גם אופק לעובדי הוראה. יש פה ווין נוסף בתוך הדבר הזה. כן, יש פה מורכבות, צריך יהיה לדעת לנהל אותה, ואני אומר, בגנים זה יהיה יותר מורכב בגלל החוסר של הגננות, אבל גם שם עבודה של הוועדה, מאוד מדויקת, מייצרת מתווה שמאפשר. זה צריך להיבחן, צריך לראות איך מיישמים את זה בשטח, ואני אומר, אנחנו ניערך לזה לתשפ"ז. שקף אחרון, רק לגבי היתרונות. בסוף, זה הגיע מהחינוך המיוחד, אבל לדעתי זה נושא שאנחנו חייבים לעשות אותו בחינוך הכללי. זאת אומרת, אני מרגיש את זה בפידבקים מעובדי ההוראה, אני מרגיש את זה במה שקורה לילדים, אני מרגיש את זה בקושי לשמר כוח אדם איכותי, והמהלך המשמעותי של הקטנת הכיתות, סגירת הפער בין החינוך המיוחד לחינוך הכללי מול התקציבים הגבוהים שהולכים לחינוך המיוחד שנוכל להשתמש בהם, יש פה אתגר גדול בניהול כוח האדם במעבר הזה, יש פה אתגר גדול בניהול התקציבי. לדעתי, למדינת ישראל לא תהיה ברירה ונצטרך ללכת למקום הזה. אני אומר, צריך לעשות את זה נכון עם כל השותפים, ההורים מאוד תומכים, השלטון המקומי מאוד תומך, אני מודה שהסתדרות המורים והאוצר, עדיין האסימון לא נפל להבין שזה הכיוון, יש לנו שנה שלמה לבנות את זה ביחד איתם כי בלעדיהם זה לא יקרה. אני מאוד מקווה שנצליח. עכשיו זהו, זה האחרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולם יהיו, רק האזוריות. כלומר, הפיילוט בתשפ"ז? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, אין פיילוט, המודל כבר צריך להיות סגור. יכול להיות שנחליט כיתות א' וז' ונתחיל לרוץ. יש פה הרבה דברים שחושבים עליהם, יכול להיות גנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל ארצי, לא - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ארצי, ארצי ולא איזה פיילוט. זו החלטה, יכול להיות שהיא תהיה מדורגת באופן טבעי, כי אתה צריך לוודא שיש לך את הכיתות והגנים וכוח האדם, יהיה תהליך מובנה מדורג, אבל אני ארצה להביא החלטת ממשלה, מה שנקרא, שהתקציב סגור לה, כי צריך להבין, תזרימית היא דורשת מיליארדים בשלב הראשון, אבל בהסתכלות ארוכת טווח היא חוסכת הרבה מאוד כסף למדינה. זה האירוע שצריך לתכלל אותו, זה אירוע שלא סוגרים אותו ברגל אחת. הלוגיקה והכיוון, גם המספרים, לפחות ברמה הראשונית, נמצאו בנתוני הוועדה, ואנחנו נקדם אותם לקראת שנת הלימודים, לא הקרובה, אלא זו שלאחריה. אני אומר עוד דבר, אני גם ריאלי, בסדר? אנחנו במלחמה קשה, אנחנו רואים מה קורה לתקציבים, לבוא עכשיו ולהגיד: אני רוצה 10, 15 מיליארד שקל תוספתי, זה יהיה אירוע מאוד קשה במערכת. לעומת זאת, אם בונים את זה נכון לשנה שלאחר מכן, ונקווה כולנו שכבר נכריע את המלחמה ונחזיר את החטופים, נהיה במקום אחר, הכלכלה הישראלית יכולה להיות בבום, וזאת יכולה להיות הזדמנות מדהימה דווקא לקחת ולממש את כל האתגר הזה, כי יש פה גם אתגר תקציבי. אני סוגר סוגריים רגע לעניין הזה ורק מתייחס לנושא של הגיל הרך. אני יודע שיש פה את הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, אני רוצה לומר אישית, אנחנו כמשרד תומכים באופן עקרוני בהיפוך הפירמידה ולשים את הקשב והתשומות בגיל הצעיר. אני חושב שאנחנו מאמינים שהדרך הנכונה לעשות את זה היא בניית מנהל לגיל הרך בתוך משרד החינוך שיקבל את כל כוח האדם ואת כל התשומות שאנחנו צריכים לשים בפנים, שנוכל גם לבדוק תפוקות ושהכול יהיה כחלק ממקשה אחת. כן נכון להסתכל על זה, היום זה יושב כאגף וזה לא מקבל מספיק את המשאבים שהיינו רוצים לדבר הזה. יש פה עוד נושא שצריך לסגור מול משרד העבודה, אני חושב שהסבסוד וההחלטות, זה לא צריך להגיע אלינו, אנחנו לא יודעים לעשות את זה, זה לא התחום שלנו, זה צריך להישאר בביטוח לאומי, לא יודע אם משרד העבודה. אבל כל מה שקשור לפדגוגיה, פיקוח, אכיפה, רישוי, צריך להיות מרוכז אצלנו. וצריך לראות, אני יודע שיש הצעה לעשות את זה ברשות נפרדת, אני חושב שיש לזה היגיון, כי ההיגיון המתכלל קיים, אבל כמשרד החינוך, לא יודע, תדונו אתם פה על ההבדלים בין זה לזה, אבל זו ההמלצה שלנו לעניין הזה. עד כאן. אני מודה שאני באיחור מאוד, מאוד גדול. קינלי, שאלה ואני יוצא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לך למה, קינלי היה אמור לדבר בהתחלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר, ויתרתי למשפחות של החטופים וזה היה ראוי. אדוני שר החינוך, ב-9 בספטמבר אתה אמרת ככה - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> איזו שנה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השנה. "תלמידים מובילים את מערכת החינוך להישגים חסרי תקדים שמציבים אותה בקדמת הבמה העולמית". זה היה כשתלמידי ישראל הביאו ארבע מדליות באולימפיאדה במדעי המחשב, ובצדק שיבחת אותם על זה, כי זה היה במשמרת שלך, ובמשמרת שלך התלמידים הביאו הישגים. במשמרת שלך, כמה חודשים אחרי שנכנסת, תלמידי ישראל מתרסקים. אני מברך, אתה יודע, גם על ועדת שפירא, ואני חושב שמן הראוי שהוועדה תקיים פה דיון משמעותי נוסף על מסקנות ועדת שפירא, ואני חושב שהכיוון שהיא מובילה הוא נכון, אבל עובדתית כרגע, ילדי ישראל במבחן האחרון שנמדדו ירדו מהמקום התשיעי למקום ה-23 במתמטיקה, במדעים למקום ה-25. אלה התוצאות הכי נמוכות שלנו מ-2007. הירידה הזו מצטרפת לעוד הרבה מאוד דברים שקרו כרגע, במשמרת שלך כשר החינוך בשנתיים וחצי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא זה לא קשור, רק דייקתי. לא, אין קשר, אני מבקש להקפיד. אני נכנסתי לתפקידי בינואר 2023, המבחן היה שלושה חודשים לאחר מכן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמרתי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> להאשים אותי בתוצאות המבחן זו הטעיית ציבור מוחלטת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השר, אמרתי, בכוונה פתחתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל את הקואליציה הזאת אפשר, כי עשר שנים - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אתה רוצה לדבר על הקדנציה שלי? בבקשה, אל תדבר על דברים שלא קשורים אליי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל השר, אני עונה, רגע. אני מדבר על תוצאות בזמן שלך. אמרתי, התהדרת בצדק ב-9 בספטמבר האחרון בתוצאות מדעי המחשב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אחראי לתקן ומה שראית פה זה התיקון למה שמערכת החינוך בעשור האחרון הגיעה איך שנכנסתי לתפקיד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במשמרת שלך הייתה אולימפיאדה והצלחנו, אמרת, איזה יופי, הצלחנו. במשמרת שלך היה מבחן בין- לאומי ונכשלנו, נכשלת. שניהם קשורים, הכול טוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל זה מהמשמרת שלכם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> דרך אגב, אני רק רוצה להגיד לך עוד דבר, שתבין, יש הבדל גם, צריך להבין. אולימפיאדה ולהצליח, זה אומר שהמצוינים שלך הם מצוינים מאוד, הם לא מעידים על מערכת החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אכן, גם במצוינות אנחנו רק 8% במתמטיקה, 7% במדעים, אתה צודק. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כמובן שמשבחים מצוינים כשזה קורה, אבל אני אומר לך, והסברתי פה, ואם אתה רוצה, אני אחזור - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לנו גם בעיה במצוינים, נכון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מערכת החינוך, כשאני הגעתי לתפקידי, עסקה בדברים שונים מלבדוק את החשיבות של המבחנים הבין-לאומיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השר, השבתי בנימוס, אמרתי, בנושא התלמידים המצטיינים אנחנו רק 8% במתמטיקה ורק 7% במדעים, וזה דבר שצריך לשפר אותו. אמרתי ואני אומר כאן, אני חושב שרשות לגיל הרך זה רעיון רע, צריך להיות מנהל גיל רך במשרד החינוך, רשות, לא יודע. יש משרד, המשרד, הכול צריך להיות אצלו, התלמידים אצלו, זאת אחריותו. אני רוצה לומר לך, השר, הרי אתה יודע שהתוצאות האמיתיות שלנו יותר גרועות ממה שהמבחן הבין-לאומי משקף, כי 19% מילדי ישראל לא נמצאים במבחנים האלה. לא תלמידי מזרח ירושלים, אבל זה נניח שנייה בצד כי חלקם בכלל לא לומדים לבגרות, אבל לא התלמידים החרדים שרובם לא נבחנים במבחנים הבין-לאומיים. כלומר, אם תוסיף לנתון הזה עוד 20% מתלמידי ישראל שלא נבחנים במבחנים הבין-לאומיים כי הם לומדים בחינוך החרדי שברובו לא מוכן להשתתף במבחנים הבין לאומיים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל קינלי, זה גם לא מדויק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא מדויק? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כי הציונים של הציבור החרדי, של הרשתות, היו גבוהים מאוד במבחני ה-TIMSS. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא נבחנו במבחן הבין-לאומי הזה, חברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אגב, גם ראיית חשבון מקום ראשון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הנה, יושבת פה, חבר'ה, תשאלו אותה, חברים. רוב התלמידים החרדים לא נבחנו לא במבחן הזה ולא במבחן המקביל לו כי הם לא מוכנים להיבחן. כלומר, כשאתה לוקח את מערכת החינוך החרדית - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני חושב שאפשר לברך, זה לא נכון, דרך אגב, אנחנו שינינו את זה, והרשתות החרדיות, אני לא מדבר על מוסדות הפטור, הרשתות החרדיות נתנו את הסכמתן והן הולכות להיבחן גם במבחני תנופה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה על זה שאתה מברך כשעושים דברים. בקדנציה שלי ולא בקדנציה שלך. תגיד תודה על דברים טובים שעושים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רגע, השר קיש, הנה, אמרתי שני דברים טובים, זה כבר יותר מדי בשבילי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה מבין? זה יעלה לו ביוקר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יעלה לך בפריימריז. בעצם אין פריימריז. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איזה פריימריז? אין להם פריימריז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל חבר'ה, תקשיבו לעובדות גם כשהן לא נעימות לכם. 20% מילדי מערכת החינוך לא באו לידי ביטוי במבחן הזה, עכשיו זה צריך להשתנות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> החברה ערבית כן באה לידי ביטוי, החברה הערבית עשתה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי ה-20% החרדים, לא דיברתי על הערבים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> להגיד לך שיש 20%? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמרתי מזרח ירושלים. שוב, 5% במזרח ירושלים, ועוד 20% במערכת החינוך החרדית, כלומר, רבע ממערכת החינוך הישראלית, רבע מהתלמידים שאנחנו מתקצבים לא באים לידי ביטוי במבחנים האלה. זה לא רק אצלך, זה לאורך שנים, אבל המשמעות היא שהתוצאות האמיתיות של ילדי ישראל הרבה יותר נמוכות. תוסיף את זה לעובדה, לא סתם שאלתי על ה-600 מיליון באופק חדש שב-2024 חזרו לקופת המדינה ולא הלכו בסופו של דבר להוסיף לימודי ליבה לתלמידים החרדים. ואני אומר עוד דבר, השר, ובאמת זה חסר לי ואני אשמח שבהתייחסות לשפירא תתייחס גם לזה. נאמרו פה קודם כל מיני הצעות וחלקן הן אולי פופוליסטיות, אבל הזום על המורים הוא מאוד נכון. ובסופו של דבר, לא נצליח להרים את התחומים האלה אם לא נצליח להרים את רמת המורים, כמות המורים, איכותם. ולא מצוין, נמצא לפניי האחוז, אבל כמות המורים שמלמדים את המקצועות האלה: מתמטיקה, מדעים, גם אנגלית, למרות שזה לא בנתונים האלה, בלי שיש להם תעודת הוראה, תואר ראשון מתאימים, מכשיל את היכולת שלנו להתקדם. כלומר, הפרס פה הוא נושא המורים. ואתה רואה, אני ענייני לגמרי, אמרתי, במקומות שהתקדמתם, יפה מאוד. כרגע, בעיניי, הנקודה הזו היא עקב אכילס, וגם היא תעיד אם התוכנית הזאת תצליח או לא. ואני אומר עוד דבר, הזכרנו וגם התגאית כאן בדיון הקודם, ודווקא אני חושב שזה יפה שזה קרה במשמרת שלך, אפשר להתווכח אם זה בגללך או למרותך, אבל העלייה בתלמידי הממ"ח במשמרת הזו היא חשובה מאוד. עדיין יש לנו 93% מהתלמידים החרדים שהבנות שלהם לומדות ליבה 100% אבל הרמה היא לא מספיק טובה, והבנים לומדים 70%, 80%, 60% ו-50% ליבה והכמות היא גם נמוכה. הרמה, המבחנים, חברים, אתם יכולים לבדוק אותי. אבל אני אומר כאן, בסוף, בזה, צמצום הפערים בישראל יימדד במקומות האלה, בחרדים ובערבים. << מנהל >> (היו"ר קטי קטרין שטרית, 13:55) << מנהל >> << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אני רוצה לדעת בין המרכז לעיירות הפיתוח, היכן יותר הנפילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בני, הוא צריך ללכת, תן לו לסיים. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> בסדר, אבל רוצים לדעת איפה הנפילה, כדי לדעת איפה לחזק, לא לחזק רק את המרכז. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אנחנו מחזקים כמערכת חינוך בעיקר את הפריפריה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> זה יותר חשוב שמה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא משקיעים משאבים במרכז כי במרכז הרשויות חזקות ומשקיעות בעצמן. אנחנו בצורה משמעותית דיפרנציאלית משקיעים בפריפריה. דרך אגב, פריפריה היא גם פריפריה חברתית, לא רק פריפריה במיקום. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> להביא גם מעבדות לשם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בני, נו. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> להביא מעבדות, זה מה שחסר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תיסע פעם לאופקים, תסתכל תראה מה קורה שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בני, מה זה דו-שיח עכשיו? די. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה רק להגיד דבר אחד לגבי נושא המורים, כי זו בסוף הליבה של מערכת החינוך, ואני מאוד מסכים עם הרבה מאוד דברים שנאמרו פה. אנחנו הקמנו ועדה במל"ג בראשות פרופ' ליבמן, שהיא הייתה נשיאת סמינר הקיבוצים, לבחון את כל הליך ההכשרה, לראות איפה הפערים, מה קורה במכללות החינוך שיש לנו עם חלקן בעיות של איכות מאוד גבוהות, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מובילים את מערכת ההשכלה למורים למענה לדבר הזה. דרך אגב, זה לא מה שיתן רק את המענה לחוסר במורים, הוא קיים בכל העולם המערבי ואנחנו עושים הרבה מאוד מהלכים ופתרונות ספציפיים לעניין הזה, בעיקר מתבססים על הסבות, גם על קריירה שנייה, על תמרוצים. זאת אומרת, יש פה תוכנית שלמה של - - - << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> אבל הם באים לשנה ואז הם עוזבים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, את לא מפריעה, סליחה, את לא מפריעה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר בצורה מאוד ברורה שיש הרבה מאוד מהלכים, זה הדבר המרכזי. לצערי, ואני אומר את זה בכאב, כל ההתנהלות של שבוע שעבר עשתה נזק גדול למאבק מוצדק. זאת אומרת, הדרישות כרצון לעזור ולחזק את מעמד המורים, אני תומך בו ב-100%, השיטה לפעול בהתחלות, לפעול בניגוד להחלטת בית משפט, בניגוד לארגון המייצג, זה פשוט רע מאוד שהגענו למצב הזה. אני חושש מאוד מהמשכורות של 1 לחודש, אם דיברנו על קיצוץ, להרבה מאוד מורים תהיה פגיעה של 1,000 ואולי 2,000 שקלים בשכר בגלל ההתנהלות הזו. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> אדוני, אבל אתה הצבעת על הקיצוץ הזה, אתה הצבעת על הקיצוץ התקציבי, איך אתה בא בטענות למורים שיוצאים להילחם על מה שקיצצו להם? אני לא מבינה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מבקשת שתצאי החוצה, גברתי. << אורח >> רווית אקשטיין: << אורח >> ועוד ועדות ועוד ועדות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את לא מפסיקה להפריע. ביי, להתראות. יש לנו רבע שעה והיא לוקחת את כל הזמן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה לומר שיש הבדל גדול בין מאבק שהוא מוצדק בעיקרו לבין דרך המאבק. ובואו לא נשכח שהדרך היא מאוד חשובה, מסתכלים על המורים האלה כדמויות מופת, מעריכים אותם, ואם עכשיו הילד בכיתה רואה את הדבר הזה של התחלות לא חוקית, אני חושב שזה אירוע רע מאוד, אני שמח שהוא יסתיים. אני מתנצל שאני חייב ללכת, תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת. תודה רבה לך. יובל גת, הורה שנמצא כאן. חברים, אין לנו הרבה זמן, אני גם נתונה ללוחות הזמנים של הכנסת. יש לנו רבע שעה, אני מבקשת שכל מי שיכול לדבר, לתת גם לחברים לדבר, בסדר? תודה רבה לך. בבקשה, יובל. << אורח >> יובל גת: << אורח >> הירידה שאנחנו ערים לה היא לא מקרית, ופרופ' ליבמן שהשר מינה לעמוד לבחון את הכשרת המורים היא אחראית לאותה ירידה. אנחנו הולכים לבדוק כל אחד ממוסדות הכשרת המורים, אם זה המוסד שבראשו עומדת יולי תמיר, בית ברל, אם זה סמינר הקיבוצים, במקום ללמד את המורים איך להעביר השכלה לילדים, מלמדים אותם לעשות למידה רגשית חברתית. למידה רגשית חברתית זה אותו תוכן שלימדה נשיאת הרווארד שגרם לזה שהסטודנטים ביום אחרי 7 באוקטובר הפגינו נגד ישראל. אותה טכניקה, דרך אגב, שמשתמשים באונר"א לעשות נאציפיקציה לאוכלוסייה, וזה מה שיולי תמיר מלמדת בבית ברל, והיא מאלה שפירקו את המיומנויות הפדגוגיות של המורים, במקום זה הפכו אותם לסוכני שינוי, ככה הם מגדירים את זה. ובמקום שהם יימדדו על זה, ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה הורידה את הסטנדרטים כדי שלא יראו את העובדה שהמורים לא מלמדים, המורים עושים שינוי חברתי, עושים רגשות ומניפולציות פסיכולוגיות כאשר הם לא גורמים מוסמכים בנושא פסיכולוגיה, אין להם את הכלים לעשות נושאים פסיכולוגיים כאלה, וגם לא קיבלו הסכמה או אישור של ההורים לעשות מניפולציות על הילדים. גם הערכים, מדברים על ערכים פה לא מעט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך אתה מציע לאכוף את זה? << אורח >> יובל גת: << אורח >> אנחנו רואים את אותו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, אני מסכימה עם מה שאתה אומר כי אני שומעת את זה בהרבה מאוד מכללות, שבמקום ללמד אותם, דיונים על המצב במדינת ישראל. << אורח >> יובל גת: << אורח >> ושר החינוך מינה את החתול לשמור על השמנת. אותה נשיאת סמינר הקיבוצים היא זאת שהרסה את מסלול הכשרת המורים והיא תבחן איך לשנות את זה או איך לשפר את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה נכונה. נמצאים פה נציגי המשרד, אולי כדאי להעביר להם. << אורח >> יובל גת: << אורח >> הנושא של למידה רגשית חברתית היא כסות להכנסת מה שנקרא פדגוגיה ביקורתית, זה מרקסיזם, וזה נוגד את חוק חינוך ממלכתי, זה תוכן אנטי-ציוני. זה תוכן אנטי-ציוני. מה שצריך לעשות זה להשיב להורים את האוטונומיה החינוכית, לתת שקיפות פדגוגית, שההורים יוכלו לדעת לפני ובתחילת השנה מה התכנים שהולכים לעשות ואם הולכים לנצל את זמן השיעור למשהו אחר מתכני הליבה זה צריך להיות בהסכמה ובשקיפות להורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הסכמה של ההורים, מאה אחוז. << אורח >> יובל גת: << אורח >> אנחנו רוצים מערכת חינוך ציונית, זה הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואתה מדבר בשם ההורים. מאה אחוז, תודה. יש לנו נציג מועצת התלמידים, רותם. תודה, רותם, בבקשה, רק בקיצור, שנוכל לשמוע את כל האחרים. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> שלום לכולם. כמו שקטי אמרה, חברת הכנסת, אני רותם גטריידה, אני תלמידת כיתה י' מפתח תקווה, אני יושב ראש מועצת התלמידים והנוער המחוזית של מחוז תל אביב, אני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית. בהסתכלות על הדו"ח ועל הסקר הזה ועל מבחני TIMSS, בעיניי ובעיני המון תלמידים במדינה, זה מייצג לא רק את המצב בחטיבות הביניים ובכיתות ח', אלא בכלל רחבי המדינה. בזמן שאנחנו מדברים כאן, עשרות אלפי תלמידים נבחנים ממש עכשיו בבגרות במתמטיקה, חלק יסיימו היום, אחרים ימשיכו לשנה הבאה, חלק ייצאו מהבחינה בתחושת הקלה, אבל רבים יחזרו הביתה עם אכזבה, תסכול ותחושת כישלון. ומה שמשותף לכולנו בסופו של יום בתוך המקצוע הזה, גם בתוך המקצועות המדעיים, לחץ עצום, פערים בחומר, חוסר בליווי אמיתי, ובעיקר פשוט תחושה שאנחנו לבד במערכה הזו. שש השנים האחרונות לא היו רגילות, למידה מרחוק בקורונה, שביתות, עיצומים, מלחמה, כל זה קרה בשנים הכי קריטיות שלנו כתלמידים והכול זה בסופו של יום בנייה של הבסיס. עכשיו במקום להדביק את הפערים אנחנו מקבלים עוד חומר, פחות זמן, בלי תגבור, בלי הכוונה, בלי הקלות. הדו"ח שאנחנו דנים בו מוכיח את מה שאנחנו מרגישים כל יום, שצריך לעצור, להקשיב לנו ולעשות את הדברים אחרת. אנחנו מבקשים הבנה, תמיכה, למידה אמיתית ומשמעותית שתוביל אותנו להצלחה ולא תכניס אותנו לחרדה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רותם, תסכם, זהו. תודה רבה, כי אנחנו בלחץ של זמן. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> ברור לי, אני אסכם רגע מהמקום האישי, שאנחנו צריכים הפניית משאבים, אנחנו צריכים צוותי הוראה איכותיים. אני תלמיד ארבע יחידות במתמטיקה, אני ותלמידים רבים מגרדים את הנכשל, אני לא הוצאתי יותר מ-50 השנה. אנחנו צריכים את העזרה ובטח שזה יתחיל עוד מהחטיבות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה. << אורח >> רותם גטריידה: << אורח >> אנחנו צריכים את העזרה ובטח שזה יתחיל עוד מהחטיבות. המצב לא משקר. תודות לכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה, רותם, אמרת דברים נוגעים ללב. גיל מושקוביץ'. << אורח >> גיל מושקוביץ': << אורח >> שלום, חברת הכנסת שטרית. גיל מושקוביץ', מנכ"ל מנהיגים, ארגון מנהלי בתי הספר. למי שעדיין לא מכיר, הארגון היחיד של מנהלות ומנהלי בתי ספר ברחבי הארץ, 2,000 מנהלות ומנהלים מכל הסוגים, המגזרים, הגילאים, הגיאוגרפיות, ואני רוצה לומר שאנחנו לא כל כך הופתענו מהתוצאות שפורסמו בדצמבר, אנחנו את הזעקה הזאת זועקים כל הזמן, ואנחנו גם מציעים פתרונות. אני רוצה רק כדי להמחיש לעבור איתכם, אני הבוקר, בשביל לא להבהיל את כולם, רק באיזו קבוצת ביקורת של 40-30 מנהלות ומנהלים מעורבים אצלנו, בדקתי, ביקשתי מהם רק שיתנו לי דוגמאות למחסור במורים. מבחינתנו זה מאוד, מאוד ברור שאי אפשר להגיע להישגים בלי מורים ובלי מנהלים, תכף גם נגיד מילה על המנהלים. רק בשביל להמחיש, כמה דוגמאות, בסדר? מנהלים מראש העין, יסודי, נתנו לי דוגמאות. מורה שלמדה חינוך גופני מלמדת אנגלית כי אין מורות לאנגלית, סייעת שהפעלנו אותה כמחנכת ברגע שמורה יצאה לחופשת לידה כי פשוט אין מחליפים. מחליפה למורה למדעים שיצאה לחופשת לידה ללא הכשרה בהוראה, מחנכת חינכה שתי כיתות, יש כאלה מלא, מאחר וממלא המקום עזב, אגב, גם הוא היה ללא הכשרה. חיפה, יסודי, יש מקצועות שלא מלמדים השנה, אין לנו אמנות ואין לנו מדעים, שנה הבאה, נכון לעכשיו, לא יהיה מדעים ואנגלית. גוש עציון, מחנכת לכיתה קטנה יצאה לחופשת לידה, חיפשנו וחיפשנו מחנכת ולא מצאנו, בסוף נאלצנו לסגור את הכיתה הקטנה ולפזר את התלמידים בין שלוש כיתות גדולות. זאת כיתה קטנה, אתם מבינים את המשמעות של זה. עוד ועוד דוגמאות. רק בשביל להוסיף את הצבעוניות, ברחובות, הורי תלמידים, חוקרים ומדענים במשרה מלאה מלמדים תוכנית למדעים כי אין מורים, אין מורים למדעים. נראה לי שאף אחד לא יכול להתפלא מהתוצאות, כי כשאין מורים ואין מנהלים, רק נגיד גם מילה אחת על המנהלים. אנחנו רואים מחסור עצום גם במנהלים. כולם מדברים ובצדק על מחסור של אלפי מורים, ולדעתי זה ההסבר העיקרי לתוצאות שהגענו אליהן, אבל יש מחסור שקוף במנהלות ומנהלי בתי ספר, חברים. בכל שנה ב-1 בספטמבר בסוף צריך לפתוח איכשהו את בית הספר, לכן מוצאים מנהל. כאילו יש פה סטטיסטיקה שלא רואים אותה, לכן היא שקופה, אבל יש מחסור גדול מאוד במועמדים איכותיים למשרות ניהול. חברים וחברות, ניהול בית ספר זאת המשרה הבכירה ביותר בניהול השטח של החינוך בישראל. אי אפשר להחזיק מערכת חינוך בלי מורים, זה מובן מאליו, אבל מי שקובע בסוף את הסטנדרטים, את העתיד, את האיכות, את האווירה בבתי הספר אלו הם המנהלים והמנהלות. וכשיש לנו מחסור אצלם, זה משפיע על כל המערכת, זאת פשרה שאנחנו לא יכולים לשאת אותה. אני אולי אסיים בשני סקרים, ממש טעימות מסקרים. אנחנו שאלנו 562 מנהלי ומנהלות בתי ספר, זה כמעט 10% מהמנהלים בישראל, שאלנו אותם כמה שאלות בכלל בתחילת השנה הזאת. 58% מתוכם ציינו את המחסור במורים כאתגר מרכזי של המערכת, זה בפער גדול מכל אתגר אחר. 55% מהנשאלים לא הצליחו בכלל לפתוח את השנה עם הצורך המלא במורים שלהם. ובסקר שערכנו בשבועות האחרונים לגבי המחסור במנהלים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא נוכל להמשיך. << אורח >> גיל מושקוביץ': << אורח >> עם זה נסיים. שליש ממנהלי בתי הספר המכהנים היום או עוזבים בסוף השנה הזאת, עוד חודשיים, או שוקלים לעזוב. שליש, תבינו עם איזו דרמה אנחנו מתמודדים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה במספר? << אורח >> גיל מושקוביץ': << אורח >> שליש מהמנהלים זה 2,000. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מ-2,000 שליש? << אורח >> גיל מושקוביץ': << אורח >> לא, 2,000 זה שליש מכלל המנהלים בישראל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אתה אומר ששליש מהמנהלים לא יהיו בשנת הלימודים הבאה. << אורח >> גיל מושקוביץ': << אורח >> לא, שימי לב, שליש מהמנהלים השיבו לנו שהם או כבר הודיעו על עזיבה, או שוקלים ברצינות רק עוד לא הודיעו. זאת אומרת, לנו יש את היכולת לאסוף סקרים שהם עוד לפני שמשרד החינוך רואה את הודעות העזיבה, אנחנו פשוט רואים את רחשי השטח. בואו נגיד שלא כל השליש האלה יעזבו, רבע, חמישית מהמנהלים יעזבו, זה לא נתפס, אתם מבינים באיזה משבר אנחנו? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמות גדולה, הבנו. צבי שלם נמצא פה? << אורח >> צבי שלם: << אורח >> נעים מאוד. בהמשך למה שיובל גת אמר, אני מציע לראות את התוכנית של שינוי מבנה הבגרויות על ידי בית ברל, זוועה מוחלטת, מחיקת סטנדרטים, כאילו סטנדרטים מוצגים כמשהו בעייתי פה. הנושא של פדגוגיה ביקורתית, שזה מרקסיזם, בסמינר הקיבוצים יש מרכז - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני בוגרת בית ברל, אחד מהתארים שלי הוא בבית ברל, אחד מנושאי הקורסים שחובה, אם לא, אתה לא מקבל תעודת הוראה, היה סוציאליזם ומפלגת העבודה, היינו חייבים ללמוד את זה, אחרת לא הייתי מקבלת את התעודה. מה שאתה אומר זה לא מפתיע. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> כן, זה רק מחמיר, כל התפיסה הזאת של לשים בצד את המיומנויות, רואים את זה בכל המערכת. אני גם מפתח חומרי למידה, אני מעביר השתלמויות, העברתי איזו השתלמות לפני כשנה וחצי והייתי צריך למלא טופס על מטרות ההשתלמות. ניסיתי למצוא איפה אני רואה שיפור יכולת בהוראת מתמטיקה, או הוראת הנושא, לא הייתה את האופציה לסמן את זה, זה היה או מיומנויות רגשיות חברתיות, או AI, או כל מיני דברים אחרים. כלומר, אפילו האופציה, כלומר, מה שהיה אמור להיות המוקד, לא נמצא בכלל. אני גם אבא לשני ילדים בבית ספר ליד"ה, ושם יש להם תוכנית שנקראת עתודה הומניסטית, הביאו אותם שם לבית ספר קדמה, ששם הסבירו להם: תצאו מהראש השמרני שלכם, תעברו לאקטיביזם. וזה היה כל המהלך. הבן שלי קצת מודע, הוא שאל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא מופתעת. זה השינוי הרע שחל במשרד החינוך. חבל שהשר לא נמצא פה, היה מאוד מעניין שהוא ישמע את זה. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> כן, בהחלט. הרבה דברים שם, בשיעור הזה, בעתודה הומניסטית, עוברים מתחת לפני השטח. זה פשוט מדהים אילו דברים הם שמים שם. מתארים את מלחמת השחרור מנקודת מבט של פליט שברח ללבנון שרואה את הצבא שבא להילחם בישראל והוא בוכה שהצבא נראה לו קטן מדי, אוקיי? זה המהלך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה בליד"ה? << אורח >> צבי שלם: << אורח >> זה בליד"ה, כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא ייאמן. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> וכשהבן שלי שאל על זה קצת, יותר ממה שהם רגילים, אמרו לו: כן, למידה זה כולל פירוק זהות. ואז אמיתי אומר: גם הזהות הציונית? אומרים לו: כל זהות. הם ממש רואים את התפקיד שלהם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נצטרך לעבור לנוגה ארבל. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> רגע, רק אגיד נקודה אחרונה, משפט מדהים שהמורה אמרה לו: התפיסות של אבא שלך לא רלוונטיות כי הוא לא עבר תהליך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בבקשה. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> זה היחס להורים, לדעתי זה עובר על החוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. אבל צריכה להיות אכיפה והאכיפה צריכה לבוא ממשרד החינוך. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> הדבר הזה, יש לזה שם של שתי אותיות, זה נקרא כת, מבחינים בין מי שעבר את התהליך של ההתקבלות לכת ומי שלא. זאת ההבחנה, זאת כת, וזה מתקיים בבית ספר ליד"ה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << אורח >> צבי שלם: << אורח >> והמנהל, רק דבר אחד שאני רוצה שהמנהל יעשה, אני רוצה שהוא יגיד לי, אני רוצה שתהיה הנחיה על המנהל שרק יגיד לנו האם מותר או אסור לעשות פדגוגיה ביקורתית בבית ספר. רוצה תשובה, והוא לא מוכן לתת תשובה אפילו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. קודם כול, כל הכבוד לכם כהורים שאתם ערים לכל הדברים האלה. נגה ארבל, בבקשה. << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> אני ראש תחום מדיניות יישומית במרכז יכין. תחושת הכישלון, שזה הדבר שאנחנו מנסים כבר הרבה מאוד זמן למנוע מתלמידים במערכת על ידי זה שאנחנו מחלקים להם ציונים שלא מגיעים להם ומורידים בשבילם את הרף ועושים מיקוד ומחוון, ובאופן כללי משתדלים שהם ידעו כמה שפחות כדי שהם לא ירגישו שהם נכשלו זה הכלי החינוכי הראשון במעלה בכל מערכת אנושית. ככה משתפרים, מכישלון לכישלון. וכל מצליחן בעולם, ואנחנו תמיד רואים בהערכה רבה מאוד את הנאומים האלה שהם נותנים בהרווארד, כל אחד מהם אומר את אותו הדבר: אני למדתי ואני מצליח כי נכשלתי. ואנחנו כל היום וכל הלילה עסוקים בתחושת הכישלון של הילדים, וככה אנחנו מבטיחים שהם באמת ייכשלו, כי אנחנו מורידים להם את הרף, כי אנחנו לא רוצים שהם ייצאו מהמבחן בתחושה רעה, כי אנחנו לא נותנים להם את ההזדמנות להיכשל, וככה נראים הציונים אצלנו. ככל שאנחנו מורידים את הרף כאן, אנחנו לא עובדים על אף אחד, כי ברגע שמגיעה המערכת שמודדת את זה באמת, אנחנו רואים, התלמידים לא מרגישים יותר טוב, אבל המערכת לא מתפקדת. יש פה שני דברים שמאוד מאוד חשוב להבין. הראשון הוא שלא חסר כסף, לא חסר. השכר הממוצע של מורה במדינת ישראל היום הוא 16,000 שקל, שזה פחות או יותר השכר הממוצע לאקדמאים בישראל, וזה משהו כמו 2,000 או 3,000 שקל מעל השכר הממוצע במשק. לא חסרים לנו מורים בגלל שהמשכורת שלהם נמוכה במיוחד, חסרים לנו מורים בגלל שהמערכת לא מאפשרת להם לתפקד. המערכת היא מעורפלת וההכשרה של מורים היא בלי מדדים ואתה תמיד תלוי בדעה של מישהו ואף אחד לא רוצה לתפקד בתוך מערכת כזו. המורים בורחים והמנהלים בורחים, והילדים לא יכולים לברוח. יש לנו, לא יודעת אם שמתם לב מה היה כתוב פה שהשר הביא, יש לנו עלייה של 300% בילדים שזקוקים לחינוך מיוחד בעשור, זה מטורף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית, נכון. << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> וזה קורה מכיוון שהמערכת כל כך קורסת שהילדים שהם אולי גבוליים ורק צריכים קצת עזרה לא מסוגלים לשרוד בתוכה בצורה כזו, וכל המערכת שלנו, וזה מה שהשר מציע לנו, הופכת למערכת חינוך מיוחד שאין בה ציפיות מאף אחד לשום דבר חוץ מאולי לשרוך את הנעליים של עצמו. ומערכת חינוך שאין בה ציפיות, ויותר חשוב, שאין בה מדדים, היא לא מערכת חינוך, היא אפילו לא מערכת אינדוקטרינציה, זאת מערכת שכל מה שהיא מייצרת זה אנשים תלויים, משועבדים, שלא מסוגלים לחשוב, שלא מסוגלים להסקת מסקנות ושתלויים במישהו אחר, וזה מה שעושה המערכת שלנו. הבעיה שלנו היא לא תשומות, הבעיה היא מה שאנחנו עושים עם הכסף. מה שאנחנו עושים עם הכסף, זו נעשתה מערכת הטפשה. אנחנו אשכרה מלמדים, אני רואה את המבחנים של הבן שלי בכיתה ח' בהיסטוריה ובא לי לבכות. הוא מקבל ספר פתוח ואז נותנים לו משפט וחסרות שלוש מילים והוא צריך להעתיק אותן מתוך הספר, וזה לימוד היסטוריה בכיתה ח' בבית ספר שאני משלמת עליו בנוסף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נגה, אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> אנחנו חייבים שקיפות ואנחנו חייבים מדדים, וזה אומר שמה שאנחנו צריכים לשאול את הילדים שלנו זה לא איך הם הרגישו בבית הספר, אלא מה הם למדו. ומה שאנחנו צריכים ממשרד החינוך זה שיפסיק לפקח בזה שהוא יגיד למורים מה לעשות ויתן למורים לעשות את העבודה שלהם ושיתחיל לבחון מה הילדים יודעים. אנחנו עסוקים כבר כמה וכמה שנים בלמידה משמעותית שאין לה שום משמעות לאף אחד והתוצאות שלה הן שהילדים שלנו לא לומדים כלום. אם אנחנו לא נתחיל למדוד במבחנים קבועים, לא פעם בארבע שנים שיבואו TIMSS ויספרו לנו שאנחנו לא בסדר, כל שנה, כל תלמיד. יש לנו ממילא שבועיים בסוף השנה שבהם לא עושים שום דבר כי כבר סגרו תעודות, תבחנו מה הילדים למדו. ברגע שבתי ספר יבינו שאנחנו אשכרה בודקים מה קיבלו הילדים בסוף השנה, הם יתחילו לחנך, וזה יהיה יותר טוב למורים, למנהלים ולילדים שלנו, כי הם בורחים בינתיים לחינוך המיוחד וזה חייב להיפסק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נגה, תודה רבה. אברום תומר. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> אני מפורום קהלת. אני אמשיך קצת את הדברים שנגה אמרה פה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שהטריגר לדיון הזה הוא מבחן בין-לאומי, TIMSS, לא מבחן פנימי. מבחן TIMSS נעשה אחת לארבע שנים, מבחני פיז"ה אחת לשלוש שנים. אין לנו בכלל בקרה כמעט פנימית על מה שקורה פה, אנחנו מופתעים פתאום אחרי ארבע שנים שיש הידרדרות כי לא הייתה פה שום בקרה לפני כן, פנימית, של המשרד, כדי לראות מה המצב של התלמידים. אין פה מדיניות מדידה והערכה מסודרת. יש המון דברים שהמשרד עושה יותר מדי, שהוא צריך לשחרר לשטח, שהוא צריך לתת לבתי הספר חופש, כמו שנאמר פה. יש דבר אחד שהמשרד צריך לעשות יותר ממה שהוא עושה, וזה לבקר את המערכת ולראות מה קורה כדי למצוא איפה יש בעיות, איפה הדברים הולכים יותר טוב ואיפה פחות טוב ולדעת לשים את התשומות לפי הצרכים שמתגלים. הבעיה היא שאנחנו מסתכלים כבר יותר מעשור אחורה ואין שום יציבות בנושא של המדידה וההערכה במערכת. לצורך העניין, אם יש הידרדרות במדעים, סתם שתדעו שהמבחן האחרון שנעשה במדעים בישראל, פנימי, המבחן הפנימי, היה ב־2014. מאז 2014 לא היה שום מבחן השוואתי במדעים כדי לראות מה המצב במערכת, ואז פתאום אנחנו מקבלים נבוט שהמצב הוא גרוע. אין פה מדידה והערכה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש מישהו מהמשרד שיכול לענות על זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראמ"ה לא פה, אבל יש משרד החינוך. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> אני חושב שראמ"ה היא גוף ביצועי ומי שצריך להעמיד את האסטרטגיה של המדידה וההערכה, את המדיניות, מי שצריך לעצב אותה זה כמובן המשרד, וראמ"ה אמורים לבצע את זה בהתאם לאסטרטגיה. ודובר פה גם, אני רוצה להמשיך את מה שגיל מושקוביץ' אמר, מארגון מנהיגים, שחסרים מורים. הרי כולם יודעים שבסוף איכות ההוראה ואיכות הלמידה במקצועות האלה היא לפי איכות המורים. הונח כבר פתרון למחסור במורים, קוראים לו חוזים מיוחדים, זה כבר נמצא בהסכם השכר עם שני ארגוני המורים, שאפשר להכניס אלפי מורים למערכת בשכר התחלתי של 15,000 ו־16,000 שקל לחודש. למה לא מרימים את הכפפה הזאת? למה לא מרימים את הכפפה? כי יפה בן דוד פעם אחת צעקה נגד הדבר הזה והמשרד התקפל אחרי שכבר הדבר הזה הוסכם ואפשר להכניס מורים בשכר התחלתי גבוה. הפתרון כבר קיים, למה לא מכניסים את המורים האלה למערכת? כבר יצא קול קורא למכללות להוראה, לטכניון, לוויצמן, הפיצו את זה, הגישו מאות, לפחות 800-700 מורים שמעתי שהגישו מועמדות מהאקדמיה, אנשים בעלי תארים מתקדמים במדעים, במתמטיקה, הגישו מועמדות כדי להיכנס למערכת בשכר התחלתי גבוה בחוזים מיוחדים. מי מנע את זה? משרד החינוך מנע את זה. הפתרון כבר קיים, הפתרון כבר קיים למחסור במורים, וגם למנהלים, אפשר להכניס גם מנהלים בחוזים מיוחדים. עושים קיצוץ רוחבי לכל המורים בארץ, מה קורה כשעושים קיצוץ רוחבי לכל המורים בארץ? הטובים הולכים, כי הטובים שיש להם אופציות בחוץ, ה־3% האלה, זה דוחף אותם החוצה. אבל יש פתרונות אחרים שאפשר לעשות אם הייתה יותר אוטונומיה לבתי הספר, ואם היו מקצצים בשעות במקום לקצץ בשכר, המורים הלא טובים היו עוזבים כי היו מורים מיותרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה, אברהם. רווית אקשטיין. << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> אני רוצה להוסיף רגע, כי התשובה ראמ"ה היא מאוד, מאוד בעייתית. ראמ"ה אמרה למשרד החינוך שכל הסיפור הזה של הבגרות שעושים אותה בפנים ולא בחוץ, הוא לא עובד, והיא הסבירה בפירוט רב מאוד בדו"ח שלה למה זה לא עובד, והיא אמרה שגם ה־30% שאתם עושים זה לא בסדר, והתגובה של משרד החינוך לזה הייתה שעכשיו עלינו מ־30% ל־70% של הבגרות שראמ"ה אמרה לכם שלא עובדת כשיטת מדידה. להגיד שראמ"ה היא הפתרון כשהיא אומרת לכם כבר משהו שלא עובד אתם עושים את ההפך, לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טוב, בואו נעבור לסמדר, היא נמצאת בזום, סמדר מורס, מנהלת בית ספר. זאת סמדר מפורסמת. הפכת להיות מפורסמת, סמדר. << אורח >> סמדר מורס: << אורח >> נו, טוב, אני לא מפרסמת את עצמי, אלא את העמדות שלי. זה מה שחשוב, כל השאר לא חשוב. אני רוצה לומר שהחינוך, בניגוד לתחומים אחרים, הוא כמו לטעת עץ או לזרוע - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את מקוטעת. אנחנו לא נצליח לשמוע את סמדר. אנחנו לא יכולים לחכות, בואו נסכם. אחת, הוועדה שולחת תנחומים למשפחות הנופלים, הוועדה מתפללת ומקווה לשיבתם לשלום ובמהרה של כל החטופים והחיילים. הוועדה מודה ליואב קיש, שר החינוך, על הסקירה המקיפה. הוועדה מברכת את ועדת שפירא על עבודתה, הוועדה מבקשת לקבל את ההמלצות הסופיות של הוועדה בישיבה שתקבע בהקדם. הוועדה מברכת על כוונת המשרד ליישם המלצות של ועדת שפירא בשנת הלימודים תשפ"ז. הוועדה מברכת על פעולות המשרד לטיפול במחסור במורים, חיזוק מעמדם, תמרוצים, חיזוק המכללות להכשרת מורים וכולי. הוועדה מברכת את הכללת רשתות החינוך החרדיות במבחנים החיצוניים. הוועדה מביעה דאגה נוכח ממוצע ההישגים הנמוך ביחס לעולם של תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים. הוועדה מברכת את משרד החינוך על תוכניתו, ישראל ריאלית, לשיפור ממוצע ציונים בקרב תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים. הוועדה מאחלת לתלמידי ישראל הצלחה במבחני הבגרות. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>