פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 46 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 28/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 147 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, א' בסיון התשפ"ה (28 במאי 2025), שעה 9:14 סדר היום: << נושא >> הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במינהל אכיפה וזרים ובמינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: חנן לזימי – סגן לממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר מורדי וורטל – רפרנט השכלה גבוהה, אגף שכר, משרד האוצר איל אסף – מנהל אגף אכיפה פלילית, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה סמדר פרידמן – מתמחה, ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- מנהלי), משרד המשפטים משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה איציק עמרני – מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה שני שבתוב – יו"ר מועצת העובדים, רשות האוכלוסין וההגירה לירון אקם – ראש צוות ייעוץ משפטי, רשות האוכלוסין וההגירה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניית, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אלכס מילר – חבר הכנסת לשעבר, יו"ר אגף העובד העולה ושת"פ עם מוסדות לאומיים, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל ג'ני סמולקין – מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי המדינה דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית צבי קן תור – יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין אלדד ניצן – יו"ר, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה דין ליבוביץ' – חבר ועד, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה מאיר שמש – יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים אייל שלמה שמש – חבר, התאחדות קבלני הפיגומים רוני פנחס – חבר, התאחדות קבלני הפיגומים ליאור טל – ועד מייסד, עמותת דף חדש סיגל חזי – חברה, לשכת הקבלנים בישראל יונתן יעקובוביץ' – מנהל פעילות, המרכז למדיניות הגירה שלמה אלפסה גורן – קרוב משפחתה של מיה גורן שנרצחה בשבי מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במינהל אכיפה וזרים ובמינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, חודש טוב ושמח. היום יום רביעי, א' בסיוון תשפ"ה, 28 במאי 2025, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במנהל אכיפה ובמנהל זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. אני מקדמת בברכה את המתמחים במשפטים ממחלקת בג"צים שהגיעו לצפות היום בדיון, ברוכים הבאים. נתחיל עם שלמה אלפסה גורן. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> תודה רבה לגברת אתי עטייה שנותנת את הזמן לדבר למשפחות החטופים אפילו ביום כזה קצר של ועדות. שמי שלמה אלפסה, אני יליד חולון, בצבא הכרתי את סמדר גורן, ילידת קיבוץ ניר עוז, ואתם כבר יודעים את הסטטיסטיקה של המצב הזה. אבנר גורן, אח של סמדר, נרצח או נהרג, לא יודעים בדיוק מה קרה לו, בסופו של דבר מצאו אותו בשדות של קיבוץ ניר עוז. מיה גורן, אשתו, נורתה בגן הילדים, נחטפה, אפשר להגיד בהחלט שנרצחה שם. ביולי האחרון החזירו את גופתה הארצה. כשהתפוצצה העסקה בנובמבר האחרון אני הייתי אופטימי ואמרתי לסמדר, אולי נקבל את כולם בפסח, אבל הנה עברו להם 600 ימים, 600 ימים שעדיין החטופים בעזה. עד אז, בנובמבר, בפסח, לא הבנתי כמה הממשלה שלנו מקצוענית. רוצים לחסל את תשתית הצבא של החמאס, כמעט הצליחו, אבל 600 ימים, כמו שנאמר, מחר מוחרתיים. הסרת השלטון של החמאס בעזה, גם שם כמעט אנחנו מחלקים מזון לעזתים, אבל עדיין לא מצליחים לשלוט בחלוקה. ויצירת התנאים להחזרת החטופים, שזה אחד התנאים של המלחמה, גם כמו שנאמר, פחות. שמים מטרות, ופה צריכים לדעת שכששמים מטרות יש מה שנקרא KPI –Key Performance Indicators, כלומר, מה הקריטריון להצלחה, מה המדדים, האם נחזיר את החטופים שלנו חיים או מתים? וגם מה שנקרא ROI – Return of Investment. אנחנו משקיעים, משקיעים, משקיעים במלחמה האינסופית, ומקבלים בסופו של דבר עם מפולג, גיוס ללא גיוס, וגם הסתה. מה קיבלנו בעד ההשקעה הזאת אחרי 600 ימים? שאומרים עלינו בטלוויזיה, טרגדיה פרטית של 22 משפחות. והנה אני כאן להזכיר את הטרגדיה האישית שלי. אני עם אשתי ושלושת ילדיי קיבלתי בחסות החמאס ובהפקרה של מדינת ישראל ארבעה יתומים בגירים. אנחנו מקיימים קשר רציף איתם, מטפלים בהם, עוטפים אותם, לוקחים אותם לתיקונים של רכב, מסתכלים כשהם שוכרים דירה, אבל עדיין אין שום חקיקה בנושא. אני אראה לכם את התמונות. אלו ילדים בגירים שחלקם ילדים שלי וחלקם ילדים של אבנר ומיה, הם נמצאים בצד השמאלי של התמונה. הם נרצחו, וכרגע אנחנו עומדים מול שוקת שבורה של קידום חקיקה, רוצים איתנו לקדם חקיקה בנושא, וכן, זה מקודם. אבל, ואני לא מאחל לכם גם דברים כאלה, האוצר לא מוכן לדבר בכלל על עוד תמיכה של כמה מיליונים למשפחות כאלה. משרד הרווחה מסרב לעשות בדיקה מה קורה עם המשפחות האלה בכלל, האם צריכים או לא צריכים עזרה בנושא. המצב שלנו במצב הלאומי והשלטוני הוא קטטוני, ולכן אני מבקש עזרה ממשלתית, שתתאפס על עצמה ותתחיל לעזור לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נמשיך בדיון. מפרוץ המלחמה ישנה עלייה דרמטית בעומס העבודה של מנהל עובדים זרים ושל מנהל האכיפה בשל אי כניסת הפלסטינאים והצורך להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל בכלל הענפים והתוספת המשמעותית במכסות עובדים זרים לענפים השונים וכן מכסות שאושרו לענפים חדשים שמעולם לא העסיקו בעבר עובדים זרים כמו ענף השיפוצים, המסעדות, המסחר והשירותים, התשתיות ועוד. רשות האוכלוסין מתמודדת זה זמן רב עם עיכובים משמעותיים ביישום הסכמי שכר ובעקבות כך גם עם קשיים חמורים בגיוס ובאיוש תקני כוח אדם ואי יכולת לשמר את העובדים הקיימים בשל שכר נמוך. בהחלטת הממשלה 1752 ניתנו תקנים נוספים, אך רשות האוכלוסין לא מצליחה לגייס עובדים חדשים בשל השכר הנמוך המשולם וישנו קושי בשימור העובדים הקיימים בשל חוסר הוודאות וחוסר האמון בארגון. נבקש לשמוע היום מראש מנהל עובדים זרים ומראש מנהל אכיפה וזרים על הבעיות שנוצרו בנושא ולאחר מכן נשמע את משרד האוצר. בבקשה, נקש או עמרני. ואחר כך נשאל שאלות. אתה רוצה לפי השאלות? מה שתחליט. לתת לנו סקירה ואחר כך נשאל שאלות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוקר טוב לכולם, משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים. אני רוצה להגיד לגברתי היושבת ראש תודה רבה על הדיון החשוב הזה, מי כמוך בתקופה האחרונה שאת מנהלת את הוועדה לעובדים זרים, את שומעת, רואה, מרגישה את העבודה שנעשית ברשות האוכלוסין וההגירה על מנת לתת את המענים לכל צורכי המשק. וכשאני אומר כל צורכי המשק, זה מלהביא עובדים זרים למטופלים סיעודיים ולנכים, ולעסקים, ולתאגידי בניין, ולמשקים חקלאיים, ובכלל, איפה שלא נשים את האצבע, יש תחום שיש בו עובדים זרים, והתפקיד שלנו הוא להביא את אותם עובדים. וכשאני אומר להביא את אותם עובדים זה נשמע כמו אולי משהו קל או פשוט, אבל לצורך הבאת עובדים זרים למדינת ישראל נדרשות הרבה, הרבה מאוד פעולות והכנות מקדימות. בין אם זה לעשות תהליכים של הסכמים בילטרליים ביחד עם משרדי ממשלה נוספים, עם משרד החוץ, לחתום על הסכמים בילטרליים או הסדרי יישום עם מדינות, אחר כך בענפים מסוימים לשלוח משלחות למדינות כדי לבחון את העובדים, לראות שהם מתאימים לפי הקריטריונים המקצועיים של הענף לשמו הם באים, אחר כך לטפל בתהליך של הזמנת העובדים לישראל, לפעמים אפילו לעשות פעילות שעושים במשרדים אחרים. אנחנו לקחנו את זה על עצמנו לאור אתגרי המלחמה, נקרא להם, והקשיים. אנחנו עושים את כל הדברים האלה. בצד השני אנחנו כמובן מטפלים בלתת את ההיתרים למעסיקים, שיוכלו להעסיק את אותם עובדים זרים, ואחר כך לנהל את כל ההעסקה השוטפת הזאת. לדאוג, כשעוברים עובדים, לעדכן את הדברים, לגבות אגרות, ערבויות, להקים תאגידים חדשים, לשכות פרטיות. קצרה היריעה וקצר זמננו מלפרט את כל מה שאנחנו עושים, אבל רק מה שאני רוצה להגיד בפתיח זה שמעבר לבקשה הפשוטה של, תביא עובדים זרים למדינת ישראל, עומדת הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד פעילויות שמי שעושה אותן ומי שנושא בנטל הזה, והנטל הזה גבר שבעתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אלה עובדי מנהל עובדים זרים. איציק תכף ידבר על עובדי מנהל אכיפה שיש להם גם השפעות, אבל עובדי מנהל עובדים זרים, הם עובדים באמת בתפוקות ובכמויות שלא היו בשנים קודמות. רק בשביל לסבר את האוזן, בסוף שנת 2023 היו בישראל 136,000 עובדים זרים, את סוף שנת 2024 סיימנו עם 186,000 עובדים זרים. זו עלייה מטורפת, זו עלייה של עשרות אחוזים, כשבדרך כלל כל שנה הייתה עלייה של אחוזים בודדים. פה מדובר באמת בבשורה ובעבודה קשה של עובדים שהבינו את צורך השעה והבינו מה הם צריכים לעשות ואיפה הם צריכים לתת את המענים כדי לתת את המענים האלה למשק. אגב, אנחנו אוטוטו עם 200,000 עובדים זרים במדינת ישראל, אלה כמויות שלא היו מעולם, ושוב, הכול בזכות ולאור העבודה הקשה של עובדי מנהל עובדים זרים. עברה לאחר המלחמה, במאי שנה שעברה, החלטת ממשלה 1752, שבמסגרתה ניתנו תקנים למנהל עובדים זרים, למנהל אכיפה, והקושי, או אחת הסיבות שאנחנו נמצאים פה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תפרט בבקשה כמה תקנים יש כיום וכמה אושרו ושלא מאוישים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תכף איציק יפרט את המספרים, אני רק אגיד שבמסגרת אותה החלטת ממשלה, למנהל שלי, למנהל עובדים זרים, הוחלט לתקצב אותו ב-61 תקנים, כש-40 ניתנו לנו בשנה שעברה והשאר אנחנו בתהליכים ומבקשים להביא אותם עכשיו. אבל הקושי, אחד הקשיים הגדולים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגייס. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לגייס את העובדים האלה. ומצד שני, גם לשמר את העובדים שנמצאים אצלנו. כי שירות המדינה לא מתברך, לתפיסתי לפחות, בתגמול מאוד, מאוד טוב עבור עבודה שלפעמים נעשית והיא הרבה יותר קשה, בטח עם כל תוספת המשימות שניתנו במהלך השנה האחרונה. קשה לנו, קשה לנו לגייס עובדים, וקשה לנו לתת את המענה שאנחנו רוצים שניתן למעסיקים. נמצאים פה מעסיקים, אני רואה מכל מיני ענפים של המשק, שאנחנו רוצים לתת להם שירות, אנחנו נותנים להם שירות טוב, אנחנו נותנים להם שירות מצוין, אנחנו רוצים לתת אותו עוד יותר טוב ובזמנים עוד יותר קצרים, ובשביל זה אנחנו צריכים להצליח לגייס עובדים, אנחנו צריכים להצליח לשמר את העובדים שלנו, שיישארו אצלנו. באמת, אני שומע את זה לא אחת, וזו באמת אנקדוטה קטנה, אבל אני שומע מעובדים שלי, של המנהל, שהם נשארים בזכות זה שהמנהל שלו או המנהלת שלו עושים בשבילו והוא מרגיש את הצורך ואת המחויבות לאותו מנהל, הוא מרגיש את הצורך ואת המחויבות למערכת להישאר. הם לא נשארים בגלל התנאים, הם נשארים באמת בגלל התחושה של השליחות של מה שהם עושים. שוב, מבחינתי, אם אני מסכם את הדברים של הפתיח, אנחנו מבינים את הצרכים, אנחנו רוצים לעשות כל מה שאפשר לעשות על מנת לתת שירות הכי טוב שאפשר ואנחנו צריכים את הכלים בשביל הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כששבתם, היה סכסוך עבודה, זה תרם? יצא מזה משהו? << אורח >> משה נקש: << אורח >> תכף אני מניח שחנן וצוות האוצר יתייחסו למה היה, וגם ההסתדרות ונציגי הוועד שלנו שנמצאים פה. אני רק אומר שאני מבין מאיפה הכאב של העובדים ומאיפה הרצון ומאיפה הצורך הזה, כי הם באמת נותנים ועושים לטובת המשימות החשובות שאנחנו מופקדים עליהן. אני מעביר לאיציק. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> בוקר טוב. איציק עמרני, ראש מנהל אכיפה וזרים וממלא מקום סמנכ"ל למנהל והון אנושי ברשות האוכלוסין. אני כמובן מצטרף למה שחברי משה פירט כאן. מנהל אכיפה וזרים, את בטח יודעת, גברתי, אני חושב שגם מי שיושב כאן מסביב לשולחן, גם הוא נמצא כרגע בתת-תקינה, עוד לפני החלטה 1752. היינו ממש ארגון קצת יותר גדול, הפכנו לארגון קטנצ'יק, אני אקרא לזה. היום אנחנו עומדים על כ-290 עובדים. במסגרת החלטת הממשלה אנחנו תוקצבנו ב-250 תקנים, כשלצערי הרב, אנחנו מרגע החלטת הממשלה, מ-15 במאי 2024 ועד היום הצלחנו בקושי לגייס כ-40 איש. אמרתי 290 עובדים שיש לי במנהל, אבל מתוכם יש לי לא מעט כאלה שמטפלים בנושאים אחרים, ולא רק במסגרת החלטת הממשלה, ולכן באמת זה מאוד, מאוד מקשה עלינו. אני מניח שיש כאן מעסיקים, בעלי תאגידים וכל מיני ענפים שונים שהיו רוצים את השירות שלי קצת יותר ובצורה הרבה יותר אינטנסיבית. לצערי הרב, אני לא מצליח לעשות את זה, כי כמו שאמרתי, אני מוגבל בשטח וגם לי יש כמות צוותים מצומצמת שאמורה לטפל במכלול של משימות ולא רק ב-1752. יש כל מיני פעולות שכן נעשו, אני חייב להגיד, ביחד עם השותפים, גם עם נציגי האוצר, וביחד עם נציגי ההסתדרות והוועד שלנו. יש פעולות כאלה ואחרות שכן נעשו, אני מניח שזה יפורט כאן בהמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיפרטו לנו פעולות שנעשו. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כמובן, אני חושב שזה יפורט בהמשך. אבל עדיין אני חייב לומר שאנחנו מתקשים לגייס. אני מאוד מקווה שעד סוף שנה באמת נוכל להיטיב עם העובדים בצורה קצת יותר טובה וכן נוכל לגייס יותר ונוכל לשמר, כי לשמר זה לא פחות חשוב, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יותר חשוב. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> בעובדים הקיימים יש המון, המון ידע, זה מאוד חשוב, אני חושב שהעובדים הללו עושים עבודת קודש וזה מאוד חשוב לנו. ואני שוב פעם מודה לך שאת מעלה את זה באמת בוועדה כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקווה שהדיון ישא פרי, איך שאומרים. תודה. נקש, אתה יכול להגיד לגבי התקנים שלכם, כמה תקנים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> היום יש במנהל עובדים זרים כ-200 עובדים, טיפה פחות, יש גם כמה סטודנטים, אבל עובדים קבועים יש לנו כמעט 200 עובדים. התקנים בהחלטת הממשלה 1752, כמו שאמרתי קודם, 61 תקנים שאמרו שיינתנו לנו. בשלב ראשון ניתנו לנו 40, עכשיו אנחנו עובדים על לקבל או לבקש לקבל את היתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אבל מה עם ה-61? עדיין לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, לא אוישו. גם ה-40 הראשונים עדיין לא אוישו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השכר שעובד מתחיל לעבוד ברשות, הבסיסי? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> שכר היסוד הוא 6,600. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עלוב ממש. נתחיל עם יונתן יעקובוביץ'. יונתן, ואחר כך נעבור לאגף האוצר. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> תודה, גברתי. רציתי באמת להודות על הדיון, זה דיון מאוד מאוד חשוב. יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה הישראלית. באמת לומר שזה דיון חשוב, גם לומר שבאמת כמו שציינו בחוות הדעת של ההסתדרות, מדובר באנשים שעושים עבודה שהיא בליבת האינטרסים של מדינת ישראל. לא תמיד הציבור מבין את החשיבות, ולפעמים זה גם פוגע ביכולת שלהם, אבל אנחנו חד משמעית מבינים, אנחנו מלאי הערכה לאנשים האלה שעושים עבודה באמת מאוד, מאוד קשה, מאוד חשובה, ובתת-תנאים, וחייבים למצוא את הדרך לפתור את זה. כן חשוב לי לציין רק כמה נקודות. קודם כול, מדובר בבעיה שמלווה בכלל את מנהל אכיפה ואת רשות האוכלוסין מיום הקמתה, ולכן זה דורש איזשהו פתרון. אנחנו כמובן תומכים בבונוסים, זה יכול לתת איזושהי תקופת הרגעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, תמריצים. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אבל המרכז קיים מ-2012, ואחד המחקרים הראשונים שעשינו והידיעות שעשינו, הייתה כפולה בישראל היום על זה שהפקחים פשוט נאלצים לעבוד בתנאים מאוד, מאוד קשים למרות שהם נאלצים לעשות עבודה מאוד חשובה. אני אוסיף שזה גם לא רק השכר, הם עושים עבודה מבצעית, אבל הם כאילו מוגדרים כסוג של פקידים. והדברים האלה חשובים, לא סתם החליטו לקרוא למכבי אש לוחמי אש, לדברים האלה יש השפעה על התמריץ של אנשים. הם נאלצים לעשות עבודה של שוטרים אפילו, אבל אין להם אפילו את המקום שמכבד יחידה מבצעית. וגם לזה יש השפעה, כי לא תמיד בחיים הכול הוא כסף, גם כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מ-2012 עד היום לא זזו דברים? << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אפשר לומר שמהקמת הרשות ב-2009, המהלך של הקמת הרשות היה מהלך נכון, ריכזו את כל הסמכויות, את כל הבירוקרטיה, אבל העניין של האכיפה, שבסוף זה הכלי הכי חשוב, אגב, האכיפה זה הצד השני. כולנו פה רוצים לאפשר עובדים זרים, רוצים לאפשר טיפול טוב להורים שלנו, אבל אנחנו גם לא רוצים שזה יבוא על חשבון האינטרסים הכי בסיסיים של המדינה. ואם אנחנו רוצים לאפשר כניסה של יותר עובדים זרים, וכמו שמשה ציין נכון, באמת מוסיפים הרבה מאוד בצורה תקדימית, אנחנו חייבים לתת עוד יותר תקציבים כדי שבאמת יהיה אפשר לאכוף שאחר כך הם יוצאים. כי אם לא, אנחנו בשביל איזשהו קושי נקודתי מייצרים פה בעיה, שאגב, תעלה גם הרבה, הרבה יותר. פה גם חשוב שהאוצר יבין את זה. זאת אומרת, כל המהגרים האלה שהולכים ומשתקעים, המחקרים מראים שעל פני שני דורות קדימה העלות של הקליטה היא אדירה. הרבה פעמים, ואני מבין את המעסיקים, הם לוחצים, הם צריכים, הם רוצים להביא, בסוף מה שקורה זה שמדינת ישראל לא רק מסבסדת את העבודה, העבודה הזאת היא גם לא זולה באמת, אבל היא בטוח לא בחינם, וככל שהאנשים באים, עוזבים בסוף, זה ווין-ווין. אנשים באים, חמש שנים, עובדים, נותנים. אבל ככל שהם נשארים, פה המדינה נאלצת לסבסד בטווח ארוך אוכלוסייה שעל פי כל המחקרים בכל העולם כמעט העלות היא עלות עתק. ולכן כל שקל שמשקיעים במנהל האכיפה שיכול להביא לכך שכמה שפחות אנשים משתקעים. אגב, עוד נקודה שחשוב לציין, שאחוז המשתקעים הולך ועולה. זה לא רק בגלל מנהל אכיפה, זה גם בגלל עוד הרבה בעיות, משפטיזציה והכול, אבל חלק גדול מזה זה שלמנהל אכיפה באמת אין את הכלים לעבוד. ולכן אני אומר, כן, מ-2012 הפקחים סובלים מכך, שמעת את שכר הבסיס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> שמעת את זה שלא נותנים להם, באמת צריך גם לתת להם, ואני חושב שזה דורש, אני קורא מפה ואני אשמח גם אם את תקראי כמובן, למשרדי הממשלה, באמת להבין שחייבים להתכנס, אם הם רוצים לאשר עוד עובדים זרים זה הופך לקריטי, וחייבים להתכנס ולחשוב איך נותנים לזה פתרון מערכתי, גם במשכורות, גם בתנאים, גם בסמכויות, כדי לתת לאנשים האלה שעושים עבודת קודש באמת את כל הכלים שהם יוכלו לעשות את זה, כי זה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת מנכ"לים, היא צריכה גם. היא המנדט של הממשלה והיא צריכה גם לעשות הכול כדי לסייע להם. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> בדיוק. היא עוסקת בהבאת יותר עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר אולי לתקן את החלטת הממשלה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> הצד השני הוא שהם חייבים גם לתת את הדעת על כך, איך דואגים שהם עובדים זרים ולא מהגרים שברובם, על פי כל המחקרים, גם יפלו כנטל על כספי משלם המיסים, וגם להבין שכל אגורה שמשקיעים באכיפה זו ההשקעה הכי משתלמת שאפשר לעשות מבחינה תקציבית. ולכן אני קורא לכל הגורמים באמת להתכנס ולתת לזה גם את הפתרון המיידי דמות בונוסים, אבל באמת התופעה הזאת כבר נמשכת 15 שנה, ולא רק לתת פלסטר. הדבר האחרון, ברשותך, יש לנו איזושהי הצעה, דווקא אחרי שאמרתי את זה, הצעה שאולי אפשר לבחון לכן פלסטר, כי בסוף אני יודע איפה אנחנו חיים וצריך כן לתת מענה. יש מודל היום, אחת הבעיות למה הקימו בכלל, פעם עשו את זה בכלל שוטרי משטרת ההגירה. הבעיה הייתה ששוטרי ההגירה, ואגב, למשטרת ההגירה היו יותר תקנים ממה שרשות האוכלוסין אי פעם קיבלה דה פקטו, הצליחה לאייש. כי למשטרה יש לאו דווקא משכורות יותר גבוהות, אבל גם, אבל יש את הכבוד וזה משמעותי מאוד בחיים. הבעיה הייתה שבאמת כל פעם שיש אירוע מתיחות, לקחו את שוטרי ההגירה והפנו אותם לדברים הלוחצים. אמרו, לא, אנחנו נשים את זה ברשות האוכלוסין ואז זה לא יקרה. קודם כול, זה גם קורה, כשהיה לחץ עם הדרכונים, בסוף לקחו את כל האכיפה, זה לא ממש פתר את זה. אבל פה אני רוצה להציע דווקא משהו הפוך. כבר היום יש מודל, אם מע"צ רוצים לעשות תיקון של כביש בלילה, הם שוכרים ליווי משטרתי, וגם אם אתה רוצה לעשות אירוע פרטי, מסיבת טבע, אתה שוכר שוטרים, אבל אתה משלם למשטרה. אני מציע, מכיוון שהפקחים, ואגב, חלק מהפקחים שכבר יש, הבעיה היא שהם כבר מתבגרים, לא מצליחים לגייס חדשים, וכבר לא בטוח שהם מתאימים מבצעית. אני מציע כרעיון שאפשר לחקור כמשהו שנותן מענה אולי לפיקים, נגיד אם יש צוות, היום של שני פקחים לפחות בדרך כלל שיוצאים לאכיפה, אפשר לעשות מודל כמו מנהלת צל"ע, שזה שוטר ופקח, אני מבדיל ואני אומר. צריך את הגורם המקצועי שזה יכול להיות פקח, שיש לו את המערכת, שהוא יודע לזהות, שיודע איך לעבוד עם המערכת, אבל יכול ללוות אותו שוטר. בחוק, לשוטרים יש את כל הסמכויות של פקחים, ככה שזה לא דורש שום שינוי, ומבחינה מנהלתית, לפעמים יותר קל להעביר מתקציב המדינה 100 מיליון שקל לרשות האוכלוסין מאשר להעלות את השכר. זאת אומרת, כרגע הבעיה שלנו היא שהמדינה אומרת, קחו תקנים, אבל להעלות, ברגע שאתה נכנס לשכר, אתה נכנס למשבצת הזאת של נציבות שירות המדינה, של האוצר, של ההסתדרות, אתה לא יוצא מזה, זו בירוקרטיה. דווקא הגמישות הזאת, אם יש אפשרות, זה יכול לתת איזושהי הקלה שיהיו צוותים מעורבים, שרשות האוכלוסין תזכור שוטרים אד הוק או לפי הצורך בפיקים כאלה, זה יכול להיות משהו שאפשר לחקור. אני יודע שגם למשטרה יש מחסור, ועדיין, לפעמים זה כן יכול לעבוד. זה רק רעיון, אבל בסוף, בסוף, ולסיים, כל זה אלה פלסטרים, באמת חייבים להבין שיש פה בעיה קריטית וזה בליבת האינטרסים וחייבים לתת לזה מענה מערכתי וארוך טווח. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> הוא רותם את הסוסים לפני העגלה. אנחנו מחכים להביא את הפועלים, הוא מדבר איתנו איך להוציא את הפועלים, איך לאכוף להוציא אותם. קודם כול שיבואו הפועלים, אנחנו פה מחכים כבר שנה וחצי. הם מחכים שיבואו הפועלים, אתה אומר איך להעיף את הפועלים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע. עמרני, אתה יכול להתייחס למודל שלו? אולי אתם בוחנים, יש לכם בקנה? ההצעה שלו בשיתוף. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני חושב שלהכניס עכשיו את משטרת ישראל לאירוע הזה זה זה הרבה יותר מורכב. להכניס את משטרת ישראל זה לחזור כמה שנים אחורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא נתן פלסטר, זה זמני, משהו זמני. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני לא חושב שמשטרת ישראל היא הפתרון. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> חברת הכנסת עטייה, אני ארגיע אותך, אנחנו נתנגד לדבר הזה, לא תהיה שום הפרטה של שום שירות בשום תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, רק שאלתי אילו מודלים הם בוחנים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> לא, הסתדרות תתנגד, חבל. להתייחס לכל רעיון הזוי ששכר של בן אדם הופך להיות משהו בירוקרטי, עדיף לא לשלם לו ולהעביר כסף למקום אחר, אני שמח אם מישהו שאחראי על השכר שלך, יקירי, היה משחק ככה קצת עם השכר שלך, אומר עדיף שאני לא אעלה לך, אני אביא מישהו אחר על החשבון. הרעיון הזוי, אנחנו נתנגד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אמר פלסטר זמני, לפתור את המצוקה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אני אומר שתקציבית רשות האוכלוסין תוכל לקבל שירותים מהמשטרה, איפה אתה רואה פה הפרטה? אמרתי להעביר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עובד מדינה, אלה עובדי מדינה ואלה עובדי מדינה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> זה לא נוגע בשכר, הדרישה המרכזית היא קודם כול לטפל בשכר, דיברתי על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההסתדרות תתנגד לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למשטרת ישראל אין סמכויות כנגד הזר וגם לא יהיו. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> קודם כול חייבים לדאוג לשכר, להעלות אותו משמעותית ולהעלות את התנאים והכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין ספק, לגמרי, זה הדיון, תקנים ושכר. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אני אומר, יש היום כבר, כמו מע"צ, שהיא מנהלתית משכירה. היום גם בצבא, אנשים לא יודעים, אם אתה מארח בפלוגה, אם אתה בבסיס מסוים ואתה מארח גדוד שלא שייך לך, יש סוג של מערכת תשלומים שהיחידה שמתארחת אצלך משלמת לך. זה לא מיקור חוץ, זה בתוך הצבא, אבל בירוקרטית זה עובד ככה. ולכן אין פה שום קשר למיקור חוץ או הפרטה, אני לא מבין מה הקשר. אני רק אומר שמנהלתית לפעמים אתה יכול ככה לייצר, כמו שבצבא אתה מארח גדוד אחר והגדוד הזה משלם לך למרות שזה אותו צבא, גם פה אולי אפשר לפתח מנהלתית איזשהו מענה, שאגב, כמו שאמרתי, כבר קיים, לדוגמה, כאשר מע"צ צריכים ליווי משטרתי. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> אני חושבת שאף אחד פה לא ממש מבין את העיסוק של הפקחים בשטח. הם לא רק אוכפים או מרחיקים את הזר, התפקיד שלהם גם להיכנס ולשמור על התנאים הסוציאליים של הזר ולהתמודד מול מחוללי התופעה. סמכויות העבודה של הזר הן רק במסגרת של רשות האוכלוסין וההגירה. למשטרת ישראל, הייתי שוטרת 12 שנים, אין סמכויות כנגד הזר, אלה היו חלק מהבעיות שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציגי את עצמך בבקשה לפרוטוקול. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> אני יושבת ראש מועצת העובדים של רשות האוכלוסין וההגירה, שני שבתוב. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אני רק אומר שנכון, בגלל זה אני חושב שזה צריך להיות צוות מעורב, אתה לא יכול לשלוח רק שוטרים. אבל אם יש צוות ואתה צריך תגבור, יכול להיות שאחד יהיה פקח, אחד שוטר. השוטר נותן את הגיבוי המבצעי, והפקח, יש לו את כל הניסיון המקצועי. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> לשוטר אין חוק שעות עבודה ומנוחה שחלים עליו ולפקחים יש, יש פה שתי סוגיות העסקה שונות לחלוטין. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> ניסיתי לברר אם מדברים בהתפרצות או לפי סדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לפי סדר, אני הולכת ככה. אלדד, בבקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> סליחה, גברתי היושבת ראש, רק לדייק משהו שיונתן אמר. דיברתם על ועדת מנכ"לים, החלטת הממשלה מדברת, הכותרת שלה היא "ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה", זאת אומרת, כן ניתן דגש לעניין הזה של פיקוח, לא סתם מנהל אכיפה קיבל תקצוב משמעותי של תקנים, זה כן חלק מהמטרות של ועדת המנכ"לים. אני נמצא גם שם בדיונים ואני מכיר ואני יודע, אני לא מדבר בשמם, אבל זה חלק מהאירוע הזה, חשוב שנשים את זה גם פה על הפרק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אלדד. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני שמעתי את הדברים, אני רוצה לדבר יותר על המקרו, לא על המיקרו, לא להתייחס לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין. תראו, מדינת ישראל עברה טלטלה, וטלטלה לא הותאמה למה שצריך היום. העובדים הזרים במדינת ישראל זה העתיד, תתכוננו, בכל הענפים. יהיו פה נהגים, יהיו פה מנקים, כל מקצוע שלא יכלתם לחשוב עליו, ייכנסו עובדים זרים לעבוד. אני מעריך שמדינת ישראל תראה חצי מיליון עובדים זרים בטווח שלא רחוק מהיום. אנשים בכלל לא מפנימים את האירוע, לא מבינים בכלל מה קורה פה. בכלל הולכים להיכנס הרבה עובדים לתעשייה, מסחר ושירותים, הולכים להיכנס לתעשייה, יהיו פה כמויות אדירות של עובדים זרים. אין אלטרנטיבה, לא הייתה אלטרנטיבה גם לפני המלחמה, בטח ובטח עכשיו עם המצב עם הפלסטינאים. השר ארבל הלך בכיוון עכשיו של חירום והתיר כרגע את הרגולציה על הכניסה של העובדים, הוא התיר כרגע, ואני מדבר על ענף הבנייה, שזה ענף שאני מייצג, לעשות בדיקות מהירות כדי להכניס לפה 20,000 עובדים שהיו תקועים. הזכיר החבר שמה, אני רוצה באגף הבניין להתייחס לדבר הטוב. באגף בניין יש בחור בשם ישי, כולכם מכירים אותו, הוא עושה עבודת קודש. אם לא האיש הזה והצוות שלו, לא היו בכלל עובדים פה בארץ. הוא נרתם לעניין הזה עם הצוות שלו מהכניסה של מצב המלחמה. ואתמול בלילה, בשעה 00:00 ו-23:00, עובדים היו תקועים במולדובה, לא הצליחו להגיע. הרמנו אליו טלפון, באמצע הלילה הוא פתר את הבעיה. זו דוגמה של נחישות של עובד מדינה והצוות שלו, ואם היו כאלה עוד הרבה, המצב שלנו היה נראה הרבה יותר טוב. אבל אני מתייחס עכשיו לעניין. לא הייתה התאמה. נפתחו פה 200 תאגידים עוד לפני המלחמה בצורה שלומיאלית, פרטיזנית, בלי הרבה בדיקה, נכנסו מיליון גורמים לפה. אבל לעצם העניין, 200 תאגידים בענף הבנייה, היו ערב המלחמה 18,000 עובדים זרים, היום אנחנו כמעט ב-55,000 עובדים זרים, שזה הולך להגיע ל-100,000 עובדים זרים. יש 20,000 עובדים תקועים בקנה, גם ברשות וגם במשרד השיכון, עוד 20,000 עובדים זרים ייכנסו, להערכתי, עם התרת הרגולציה של השר ארבל, בחודש וחצי הקרובים-חודשיים הקרובים אנחנו נהיה כבר עם 70,000 עובדים. זו תהיה קטסטרופה. אני מדבר רק על אגף בניין, תחשבו על כל האגפים האחרים. לא מפנימים בכלל את האירוע. אני לא מדבר על החברים שיושבים פה, לא נקש ולא עמרני, שעושים את עבודתם, אבל אנחנו מדברים על החלטות מלמעלה. צריך פה לשנות את כל הקו, להציף את רשות האוכלוסין, יכול להיות לתת את הנושא הרגולטורי למיקור חוץ, שיעשה את הוויזות ואת ההיתרים בצורה מהירה. אי אפשר. מצד אחד נותנים משכורות של 6,000 שקל, אין תקנים, לא יבואו אנשים במשכורות האלה, לא יבוא כוח אדם איכותי, זה לבוא לפתחו של האוצר. העובדים הזרים מכניסים למדינת ישראל מיליונים, מיליונים. מדינת ישראל הולכת להתפרנס בגין אגרות של עובדים זרים בצורה מטורפת, ואנחנו נותנים כסף, אבל לא מקבלים תמורה ושירות. אני לא מאשים את נקש, זה לא בשדה שלו בכלל. צריך להבין למעלה, באוצר ובממשלה, צריך להבין שהכדור השתנה. צריך פה להציף את רשות האוכלוסין, לחשוב על נקודה, איך עושים שכל העבודה תהיה מהירה, זריזה, מיקור חוץ, מיקור פנים. את צריכה, גברתי היושבת ראש, להביא את זה לראש הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש הממשלה מודע, לפני שבועיים הוא קיבל את כל מה שאתה אומר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני יודע שאת שוחחת איתו, וזה חשוב שידעו כמה אתי עובדת ומנסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולגבי האגרות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> וגם לגבי האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקבע דיון עם שר האוצר ועם ראש הממשלה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני יודע שנעשה פה תהליך לגבי האגרות. אבל אני מדבר כרגע על החירום, החירום הוא עובדים בתוך רשות האוכלוסין בשכר מכבד, במבנה נכון, או מיקור חוץ, כי בעוד שנה אנחנו נהיה קטסטרופה. תבינו, חברים, אנחנו היום ב-70,000-60,000 עובדים זרים בענף הבניין, 18,000 היה לפני, כוח האדם יותר קטן. אני לא מדבר רק על ויזות, חברים, מדבקות לעובדים הזרים, היתרים לעבודה ב-2025, עד הרגע הזה אין עוד. הקבלנים צועקים, לא יכולים להיכנס לאתרים, אין כוח אדם שיושב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש יתייחס לגבי המדבקות, בסדר? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זו רק דוגמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ותתייחס גם לגבי מיקור חוץ, כי בדיוק הייתה לנו שיחה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עכשיו אני אגיד עוד דבר לגבי האכיפה. לגבי האכיפה, בזמנו, אני מספר, בשנות ה-90, אריק שרון הביא לפה 100,000 עובדים זרים בענף הבנייה כאשר הייתה עלייה רוסית. זוכרים את גנות שנכנס לתפקיד של אכיפה, או שהוא היה בתפקיד שזה, והוא עשה פה מהלכים מטורפים לעשות סדר בנושא, אבל היה לו כוח אדם, הקצו לו משאבים כדי לעשות את זה. אם עמרני יקבל כוח אדם ומשאבים, אני בטוח שהוא יכול לעשות את אותו דבר. צריך פה אכיפה. תראו, תהיה פה אנדרלמוסיה. תחשבו על זה שנכנסים לפה 200,000 עובדים זרים ויותר, ברחנים, הולכים לעבוד בשחור, עובדים במסעדות, שוטפי כלים, מסתננים, זה יהפוך לבלגן, לא נשתלט על זה. אנחנו ניסינו להילחם במסתננים, אבל יבואו פה עובדים זרים שבאים לעבוד בשכר מכובד, פי עשרה ממה שהודי מרוויחים בהודו, 200 דולר, פה הוא מרוויח 1,200-1,300 דולר. הביאו אותו למסחר ושירותים, הביאו אותו לעבודות מכבדות, יש פה תנאים סוציאליים לעובדים שאין באף מדינה. צריך לעשות פה, להקציב תקציבים אדירים, כי הממשלה מקבלת את זה, המדינה מקבלת את זה דרך האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מיליונים, מיליארדים. רק בבניין אנחנו משלמים 2,000 שקל לעובד בחודש אגרות, תכפילו את זה ב-12, זה מטורף. מהתקציבים האלה, כדי שזה יהיה מסודר, מאורגן, צריך לארגן. ואני אומר עוד פעם, חברים, צריך להתאים כרגע, ואם עכשיו השר ארבל הלך על מצב, זה מה שהיה צריך להיות לפני שלושה-ארבעה חודשים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> - - - כשידעו שתקועים 20,000 עובדים שלא נכנסים, היה צריך לשחרר את הרגולציה כרגע בבת אחת, לנייד עובדים בין האגפים, קודם כול להכניס את העובדים לארץ במהירות. וזה מה שהשר ארבל עשה עכשיו וזה צעד בכיוון הנכון, אבל זה מה שנקרא כיבוי שריפה כרגע, צריך לחשוב על המקרו. אתה יכול להוסיף, בבקשה, דין, רצית להוסיף לגבי האכיפה, הוא חבר ועד של ההתאחדות. << אורח >> דין ליבוביץ': << אורח >> כן, אני חבר ועד ואני גם בעל תאגיד. אני יכול להגיד שאלדד ציין שאנחנו צפויים להגיע למצב שבו תהיה פה אנדרלמוסיה וכאוס בענף של העובדים הזרים, אני חושב שאנחנו אפילו אולי שמה כבר, כי יש לא מעט עובדים שלצערי נוטשים את התאגידים והולכים לעבוד בשחור בשוק, והתאגידים שמחזיקים את אותם עובדים שמים אותם בענפים שלא על פי הרישוי שלהם. והאכיפה צריכה לקבל פה תגבור בכוח אדם ובתקציב. אנחנו, התאגידים, משלמים מיליונים של שקלים כל חודש באגרות, ואני חושב שצריך להקצות חלק נכבד מאותן אגרות להגדלה של כוח אדם ברשות, הן אצל נקש מבחינת הבירוקרטיה, והן אצל עמרני מבחינת האכיפה. חייבים, חייבים לתת גב, כי אין התקדמות. הרבה עובדים נתקעים בחו"ל כי אין כוח אדם שמטפל בבקשות שלנו, ואין מי שאוכף את הבקשות שלנו לעניין הברחנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> קודם כול, להגיד שעובדים לא יכולים להיכנס לאתרי בנייה זה לא נכון, כי כל העובדים, עד שאנחנו נסיים את התהליכים שצריכים לקרות אצלנו, בואו, עד עכשיו, כמו שנאמר פה נכון, טיפלנו בענף הבניין, אם אנחנו מדברים רגע עליו, בסביבות 20,000 עובדים בשנה היו פה, עכשיו אנחנו כבר פי שלושה מזה, יש פה מעל 60,000 עובדים בענף הזה. כוח האדם שלי לא גדל פי שלושה שמה, אפילו לא פי שניים, אפילו לא פי פחות מזה. בכל מקרה, אנחנו מטפלים בזה, כן, הדברים קצת התעכבו, אבל לא, המשק לא נתקע בגלל הדבר הזה, כל העובדים, הרישיונות שלהם הוארכו באופן אוטומטי במערכת כך שלא ייווצר מצב שהם לא יכולים להיכנס לאיזשהו אתר או שזה פוגע באפשרות להעסיק אותם. לעניין של מיקור חוץ, זה גם אחד הדברים שאנחנו בוחנים ביחד עם החברים ממשרד האוצר. יש איזו החלטת ממשלה שהם רוצים לקדם בענף הבניין, גם שם אנחנו בוחנים גם את הדבר הזה. כל דבר שיעזור לנו לשפר ולייעל את השירות, אנחנו נבחן אותו בחיוב, מה שנקרא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החלטת ממשלה, היא לא עברה? החלטת ממשלה בנושא הבניין, מה שהם רוצים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, יש עוד על הפרק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עוד על הפרק? החלטות, החלטות, ומה עם היישומים? עמרני, אתה רוצה להגיד משהו לפני זה? למה שאלדד וזה, או שנמשיך? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני רק אצטרף למה שהם אומרים, כל מה שקשור לנושא האכיפה. אני גם ארשה לעצמי לחזור עוד טיפה רוורס ולהצטרף למה שאמר עוה"ד יעקובוביץ' לעניין האכיפה. כי ברגע שבאמת נלחץ על האכיפה ונעשה באמת אכיפה אפקטיבית, זה גם יפחית את כמות הברחנים, כי תהיה הרתעה מראש ואנשים לא ירצו לברוח מתאגידים כאלה ואחרים, או בכלל ממעסיקים בענפים אחרים, מצד אחד, ואותו כנ"ל גם הנושא של בקשות למקלט שאנחנו גם בזה נוגעים. והנושא של תקינה ובאמת לשמר את מה שקיים, זה מאוד חשוב וזה מאוד קריטי ואני מתחבר לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אכיפה באמת עוזרת להסדרה. בזכות אכיפה טובה ויעילה ואפקטיבית הענפים יוסדרו והעובדים יעבדו בענף שלשמו הם הגיעו ולא יזלגו לענפים אחרים, כולנו מבינים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתה גם רוצה להגיד, טל? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> ליאור טל, עמותת דף חדש. כמה נקודות שאני רוצה לחזק: קודם כול, מן הסתם שחייב להגדיל את הכמות של העובדים, אין ספק שצריך להוסיף בכלל ענפים ברשות האוכלוסין כמה שיותר כוח אדם. נקודה חשובה שלא התייחסו אליה, שכוח האדם לא צריך להיות רק כוח אדם רגיל, צריך להביא לפה אנשים שהם קצת מבינים בתחומים של מערכות דאטה, לנהל פה איזשהו תקציב חיצוני של איך לבנות איזושהי מערכת שיודעת לנהל את כל האירוע הזה, זה אירוע של חצי מיליון איש. אני חושב שהאוצר צריך לקחת את זה קצת יותר ברצינות, יש פה הכנסה מאוד, מאוד גדולה מהעובדים האלו. כל עובד כזה שתכניסו, בסוף נרוויח ממנו, זה לא שאנחנו מפסידים ממנו. זה מצחיק, זה כמו נהג משאית שאומר אני רוצה לעבוד בנהיגה אבל אין לי כסף לשלם דלק. כלומר, העובדים האלו הם הדלק של הכלכלה, זה הדלק של העולם של הנדל"ן. זה מאוד, מאוד חשוב לבחון את זה בשני עולמות: העולם הראשון הוא הנושא של העובדים בעצמם, כמה שיותר תקנים בתקציב שהוא ראוי ולא תקציב שהוא לא ראוי. היום יש עובדים שעובדים סביב השעון, כמו שאלדד אמר, אנשים עונים ב-22:00, 00:00, לא רק ישי, כל המטה שלו עובד סביב השעון. קודם כול צריך להעריך את זה ולהבין את המשמעות של זה, אלה אנשים שבאמת עובדים בשכר שלדעתי הוא מחפיר, אין מילה אחרת להגיד את זה. זה שלב א'. ושלב ב', צריך כמה שיותר מהר לבחון מערכות דיגיטליות ולהביא עובדים שיודעים לעבוד על המערכות האלה ולעשות לזה תקציב נפרד לרשות, שיוכלו לנהל מערך דיגיטלי, כי זה מערך מאוד, מאוד, מאוד גדול, ואין גופים היום במשק שעושים את זה בסדר גודל כזה. אם אתם רוצים לראות הצלחות, אתם תראו את זה בעולם של פייסבוק, גוגל, מקומות כאלו. איך הם עושים את זה? בעזרת מערכות דיגיטליות ואנשים שמבינים בזה. אלה לא רק תקציבים של עוד פקיד או עוד עובדת פשוטה, אלא עובדים שיודעים לעבוד ברמה של לתכנת, ברמה של להטמיע מערכות דיגיטליות, DevOps, הם צריכים אנשים בכירים, לא אנשים פשוטים, צריכים אנשים שיודעים לחשוב, כי זה אירוע שאם אנחנו לא נפתור אותו, אנחנו נגיע למצב שיהיו לנו פה המון, המון, כמו שיש לנו בדרום תל אביב, מהגרים וכל מיני אנשים שפשוט נכנסו והתחילו להטמיע את עצמם באוכלוסייה, והנזק הוא אינסופי. בסוף אנחנו מתקמצנים לשלם את הדלק, אבל המדינה תקרוס. כלומר, זה הדלק של המדינה, העובדים ברשות והמערכות שלהם. אני מבקש, אני אשמח גם לשמוע את הדעה של האוצר בנושא הזה, כי הם לא הגיבו והם יושבים על השיבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא, כשהם יקבלו את רשות הדיבור. עו"ד קן תור, בבקשה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> תודה. צבי קנטור, לשכת עורכי הדין. אני לא אחזור על מה שכאן נאמר על ידי כל הדוברים לפניי, אני רק רוצה להביע את ההסכמה ביחס לחשיבות של בניית מערכת אכיפה נכונה, ובעיקר לשים דגש על עניין ההרתעה. ברגע שיש מערכת אכיפה שכוללת לא רק את הפקחים, אלא גם מעצרים וגירושים, אנחנו נגיע להרתעה וזה ישפיע על הקטנת הצורך באכיפה. כי כמו שנקש כבר אמר בצדק בישיבה קודמת, יש עובדים זרים שמגיעים לישראל עם תוכנית בריחה מוכנה מראש, מעבר מחקלאים לעבודה במסעדות. שמענו על זה יותר מעדות אחת ואנחנו נשמע יותר. וכשיהיו בארץ פי שתיים יותר עובדים זרים, אנחנו נראה את התופעה הזאת פי חמישה או פי עשרה, אלא אם כן תהיה מערכת אכיפה. את התרומה שלנו, של לשכת עורכי הדין לדיון היום, מעבר לתמיכה בכל מה שנאמר כאן, בהכרח לאפשר למנהל האכיפה ברשות ההגירה לגייס את כל התקנים שהוקצו להם ולהביא לשם כוח אדם ראוי עם זיכרון ארגוני. מעבר לתמיכה בעמרני ובמה שנקש אמר, אני רוצה להאיר את זה מזווית מעט שונה. יש ארגוני אכיפה במדינות אחרות. יש את ה-ICE בארצות הברית, וכמעט בכל מדינה מערבית יש ארגון אכיפה. וכשאנחנו רואים את מספר התקנים שיש באגף האכיפה אצל עמרני לעומת מספר הזרים שנמצאים בארץ, שאלה מהגרי עבודה, מהגרים בלתי חוקיים, שוהים בלתי חוקיים, ואני מחקתי את הפלסטינים, שנכון להיום זה נושא שצורך הרבה פיקוח, אבל כאילו אומרים יש אפס שב"חים, מה שלחלוטין לא מדויק. זה נושא שדורש משאבים, ויש שב"חים בארץ, אבל אפילו אם מנטרלים אותו, התקנים בארץ הם נמוכים מאוד לעומת המערב, ואפילו התקנים האלה לא מלאים. לכן קודם כול צריך לאפשר להם בהעלאת משכורת ובכל דרך אחרת למלא את התקנים ולהשאיר את האנשים. עובד בשנה השלישית מביא תועלת פי שניים מעובד בשנה הראשונה. יש לו ניסיון, הוא עובד בצוות וכולי. ולכן אם יש דלת מסתובבת, שמגייסים עובדים והם נפלטים אחרי 18 חודש או פחות בגלל שכר ותנאים קשים, אנחנו פוגעים בתפוקה בצורה נואשת. מעבר לזה, צריך למצוא גם דרכים נוספות כמו מחשוב ולאפשר לאגף האכיפה תקנים כדי לקיים מתקן מעצר ולא מתקן מאסר. הוועדה הייתה בדרום בסיור בחולות ובכלא סמוך, הנושאים האלה נדונו בפורומים אחרים, אבל זה הכול משתלב לדבר אחד, כמו שנאמר פה על ידי נקש בצדק, ברגע שתהיה מערכת אכיפה מקצה לקצה, יעילה, זה ייצר הרתעה, יהיו פחות ברחנים, אחרת יהיה פה כאוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אלכס, אתה רוצה עכשיו? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> כן, ג'ני. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> עוה"ד ג'ני סמולקין, מנהלת חטיבה בהסתדרות עובדי המדינה. לפני שאני אתחיל, אני רוצה רגע להעיר לגבי הדברים שנאמרו פה, ובייחוד לגבי מיקור חוץ, ההצעה שעלתה. אנחנו לא מכירים דבר כזה, אנחנו גם לא חושבים בהסתדרות שזה הפתרון. אנחנו לא אוהבים את הרעיון הזה בלשון המעטה של להעביר כספים שיכולים להגיע לשכר פנסיוני של עובדים שעובדים עשרות שנים במערכת והם עובדי מדינה נאמנים, להעביר את זה פתאום למיקור חוץ, שגם מבחינה מקצועית, גם ייקח לו זמן ללמוד את זה. ובכל אופן, אנחנו לא מכירים את הדבר הזה, ובכל מקרה, אם זה על השולחן בין ההנהלה לבין האוצר, אנחנו נצטרך להיות באירוע הזה, כי מבחינתנו זה אירוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא נאמר שזה על השולחן. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> לא יודעת, זה נאמר פה בנקודות, זה נאמר. גם חשוב להבין שההסתדרות במקרה הזה, וההנהלה של רשות האוכלוסין, באמת, אנחנו עובדים בשיתוף ואנחנו תמימי דעים לגבי התנאים של העובדים, שהם צריכים להשתפר אתמול. אנחנו נמצאים פה במצב של משאים ומתנים להסכמי שכר שמתעכבים המון שנים. אנחנו מנהלים משא ומתן עם הממונה על השכר במשרד האוצר במנהל אכיפה וזרים, אני לא רוצה להגיד כמה שנים כי אין לי הסבר בכלל ללמה זה עדיין לא נחתם. אנחנו כן הגענו להבנות לאחרונה, אני גם רואה שבצד ההוא של השולחן קצת מצחקקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמע. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו כן הגענו להבנות לאחרונה לגבי מענקים, גם במנהל עובדים זרים, גם במנהל אכיפה וזרים, אבל חשוב להבין, אלה מענקים שהולכים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה סכום המענק? את יכולה לפרט? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו בתחושה שזה נמוך, וגם הנמוך הזה, אנחנו חדשות לבקרים קמים ליום חדש שזה רוצה להיות פתאום משולם בכמה פעימות וכל מיני דברים שלא סוכמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, מה התקציב בגין המענקים? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> מאוד, מאוד נמוך. אנחנו מדברים על 7,000 שקל לעובדים במנהל אכיפה וזרים, שזה, כדי לסבר את האוזן, העובדים שמחכים לפחות - - - << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> מעל עשור. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> מעל עשור להסכם שכר, אבל המשא ומתן האקטיבי מתנהל לפחות שלוש שנים, אני מנמיכה את הכול. ואנחנו מדברים על סך הכול מענק של 7,000 שקל, שגם הוא, כפי שנאמר לנו לאחרונה, מבקשים מהממונה על השכר שהוא ישתלם בפעימות, וזה מוביל אותנו לאותה נקודה. לפני שאנחנו מדברים על מיקור חוץ, ולפני שאנחנו מדברים על קרייסס, והכול נכון, אנחנו בהסתדרות, לגמרי, אנחנו עובדים ביחד, ואנחנו לא מתנגדים להחלטות ממשלה, ויש פה צורך אמיתי, אבל יש פה גם צורך אמיתי של עובדים שזועקים, עובדים ותיקים, עובדים נאמנים. אני גם שמה בצד את העניין של התקנים, יש תקנים, הכול טוב ויפה, הכול נרשם, אבל אי אפשר לגייס, לא ניתן לגייס. גם כשמגייסים עובד, יש מישהו שצריך ללמד אותו את העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> והעובדים האלה לא נשארים, הם פשוט הולכים, הם לא מאמינים במערכת, הכול תקוע. אנחנו מאוד, מאוד מבקשים מהוועדה לתת המלצה לייעל את התאריכים, להיכנס לאיזשהו סעד של לוחות זמנים שאנחנו נוכל להתקדם להסכמים ומענקים שהם אמיתיים, גם לשימור וגם לגיוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. את רוצה להגיד משהו? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> כן. קודם כול, תודה רבה. אני שני שבתוב, יושבת ראש מועצת העובדים של רשות האוכלוסין וההגירה, אני מכהנת בתפקיד עשור. הייתי 12 שנה במשטרת ישראל, מכירה קצת את הרקע ואת ההבדלים בין צורות ההעסקה, את הכלים לעבודה שהיו לנו במסגרת הביצוע כמשטרת ישראל, התקציבים, ההעשרות, ההכרה בזה שזה מקצוע. רשות האוכלוסין וההגירה וכלל הגורמים האמונים לא יודעים להתייחס אלינו כרשות כגורם מקצועי מבצעי שהוא גם ביטחוני. כלומר, כל המכלול של העיסוקים שלנו, הוא נוגע בהכול, כל החלטת ממשלה, כל אירוע בין-לאומי, משט, מטס, הכול משליך עלינו, על צורת ההעסקה של העובדים. גם משבר הדרכונים, זה הכול אנחנו. העובדים שלנו, וואו, אין דברים כאלה, זה לא מעניין אותם אם הם נפגעים בשכר, הם יגיעו לבצע את המשימה גם באמצע הלילה בנתב"ג ויפסידו ימי חופש בשביל לדאוג שהכניסה של העובדים תיקלט והכול יהיה חלק. הם שינו את כל צורת הפאזה שלהם, אם הזכירו פה את ישי, כולם באים, עובדים 24 שעות, נותנים לנו מענה בשביל שנוכל לתת מענה לחברות הזרות בחו"ל להעלות את הנוסעים לטיסה, כל העובדים הזרים. להגיד מיקור חוץ זה להגיד שאני מכניסה אוכלוסייה עם שכר יותר גבוה לעובד מדינה שהשכר שלו נמוך ולא נותן פה פתרון לבעיה, אלא גורם לבעיה נוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מיקור חוץ זה לא לנצח, זה לסיים את הפרויקט, כמו חברות ביצוע זרות, זה המודל. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> בשירות המדינה מה שנכנס זמני נשאר קבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האוצר הם לא נדיבים כל כך, הם באים לצורך הפרויקט. לא יודעת מה החשיבה של האוצר, למה הם לא עובדים בשיטה, לא פועלים במיידי כבר הרבה שנים, זה הכול תקוע. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> השוו פה מקודם את גורמי האכיפה בכל העולם. כל העולם, אנחנו לא נדרשים להיקלט לתוך הבירוקרטיות בשביל כלי עבודה. פה על כל דבר קטן בשביל להוכיח את הצורך המקצועי, המבצעי, אנחנו עוד בבירוקרטיות, עוד התאמות עם כל גורם אחר, כי אף אחד לא מבין את המהות של העבודה. הגענו כבר לעקרונות על הסכמים במנהל אכיפה וזרים, העקרונות מוסכמים, אפשר כבר להתחיל לקלוט את העובדים החדשים וכבר להעלות את השכר בהתאם לעקרונות. עד שיתחילו ניסוחים משפטיים, בגלל שאלה חוזים אישיים ולהעביר והכול, העקרונות מוסכמים, אפשר כבר להתחיל לקלוט עובדים חדשים בהתאם לשכר היותר נורמלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה זה בשבילך יותר נורמלי, בכמה להעלות את השכר? אני רוצה רק ללמוד. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> כרגע מדברים, לעובד חדש שנקלט, שכר יסוד של 7,800 שקל, שכר יסוד לעובד חדש שנקלט. זה מה שהאוצר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לשפר את השכר, למה את רוצה להעלות? מאתגר את העובדים להגיע, כמה שיותר, איזה שכר במשא ומתן? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> יש גם מענקי התמדה, יש מענקים של דריכות וכוננות, מה שהם מתוגמלים על מה שהיום הם עושים. לא ביקשנו דברים מעבר או חריגים, אבל אפשר כבר להחיל את ההסכם. זה גם ייתן לעובדים אורך רוח ולהתחיל לעבוד. אבל גם קליטות אין, הכול נעצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האוצר לא מבין את זה, שהכול תקוע? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> לשיטתם, עד שאין הסכם הם לא מתקדמים. ואין לנו סד זמנים בשביל כל פעם, האוצר עובד בטור, אין עבודה במקביל, וכל רשות האוכלוסין וההגירה כרגע בעצירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קרה כשהייתה שביתה במשק, כששבתם? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> התקדמנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תתחילו עוד פעם את הכלי הזה ותעצרו את הכול? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> שוקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון, מה? בואי, תסגרי את הכול ולא יהיו עובדים זרים, יהיה לחץ של הענפים, אולי זה יועיל, אני לא יודעת. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> תודה רבה, אנחנו נצטרך להרגיע אותה. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> אנחנו ממש מבקשים התחייבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שהזעקה של המנהלים פה. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> כן, אי אפשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הכול תקוע, המעסיקים גם. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> הכול תקוע ולא מבחינת העובדים, כי העובדים עושים, אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו עוצרים או מונעים, אנחנו עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם אין התקדמות, אבל אין התקדמות את טוענת. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> כן, אבל לא מאיתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. אתה רוצה? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> דן ורשבסקי, רכז מקצועות בנייה, הסתדרות לאומית. רוצה לחזק פה את כולם. אני עדיין לא מבין, עכשיו מדברים על מעל 60,000 עובדים שנכנסו. זאת אומרת, עבר ממת"ש הכסף שהיה לפלסטינים, עבר מפה, שהמעסיקים משלמים על העובדים, למה לא הולכים בשיטה של טוטו, לוטו וכל הזה, שהכסף שנכנס ממקום אחד, בסופו של דבר, יש כמות, או חלק ממנו, אחוזים גדולים, שחוזרת לענף בשביל לתת שירותים, כולל שכר לעובדים וכולל הכול. כי בסופו של דבר, אחת, זה גם חוזר בסופו של דבר לאותם עובדים, כי זה שומר על הזכויות שלהם. שתיים, זה חוזר למעסיקים, כי האכיפה תוציא מהשוק את מפרי החוק שמפריעים לעבוד. ושלוש, בסופו של דבר, כשמגיעים זרים מכל מיני מדינות בכמויות כל כך גדולות, בסופו של דבר אנחנו פה רואים עלייה בפשיעה. מה זו פשיעה? נהיו קומבינות, התחומים האפורים. פתאום אני שומע שעובדים מהודו מתחילים להכניס לפה משפחות שנכנסות. בסופו של דבר אנחנו נאבד את הזהות שלנו עם כמות כזאת וזה משהו מטורף. ואם עכשיו אנחנו מדברים על שכר לעובדים פשוטים, אני מדבר בכלל, בכללי, מה שקורה בשטח, אנחנו המדינה היחידה שמאפשרת לאנשים זרים פה לפתוח עסקים בכמויות כאלו שאני לא יכול לאפשר לעצמי עסק כזה. הם פותחים בשחור, עושים קומבינות שמה, הם למדו איך להכניס אנשים מהודו, מאוזבקיסטן, מכל מיני מדינות בדרכים אפלות לכל מיני. אנחנו פה הולכים ליפול, דרך אגב, ופה הסכנה. ואם לא תהיה אכיפה, לא עלינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לא עלינו. בסופו של דבר גם ראינו, כשלא הייתה אכיפה על השב"חים, היו פיגועים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> פה לא תהיה אכיפה, אנחנו נראה בדרכים אחרות. ודרך אגב, גם נכנסים מוסלמים, אם אנחנו שכחנו, ממדינות מסוימות, זה גם יכול לפגוע בנו. הרי אנחנו יודעים שהטרור מגיע בדרך כלל - - - וגם פגעו בדובאי, דרך אגב, מי שפגע בנציג חב"ד שמה הוא מאותה מדינה שנכנסו לפה ואותם אנשים מאוזבקיסטן, העיפו אותם מרוסיה. הרבה מהעובדים האלו, גירשו אותם בגלל טרור. גם את זה צריך לראות, ואיך אוכפים את העניין הזה, שהם לא רק באים לפה ויעבדו בבניין ויגורשו אחרי חמש שנים, שלא ישתקעו לנו פה ויבנו לנו מדינה בתוך מדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמש, אתה רוצה בבקשה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> תודה רבה לכבוד היושבת ראש שנתנה לי את רשות הדיבור. ולפני שמדברים על עובדים לאכיפה, שזה דבר מאוד, מאוד חשוב, כדאי להתחיל לגייס עובדים ולהקל על קליטת העובדים הזרים. ולאחר שהמכסות של העובדים הזרים יתמלאו, לא של העובדים ברשות, של העובדים הזרים, יתמלאו. יש עכשיו 30,000 עובדים זרים שצריכים להגיע, ולבינתיים זה נתקע חודשים. ברגע שהעובדים האלה יגיעו, יוכלו לנהל את העובדים ברשות האוכלוסין לאכיפה, אז באותו משרד להעביר אותם מתפקיד לתפקיד. זה היה בדרך אגב. עכשיו אני רוצה להגיד על הבעיה שלנו, של ענף הפיגומים. לאחר שנה וחצי של מאבק, והרבה בזכות הוועדה והיושבת ראש והיושב ראש הקודם, מר אלי רביבו, ענף הפיגומים קיבל מכסות לעובדים זרים תחת הגג של משרד הכלכלה, העבירו אותנו לענף שירותים, לא יודע מה הקשר, אבל אנחנו מודים על זה. בחודש מרץ נסענו להודו, קיימנו מבחנים לעובדים B2B, העסקה ישירה, כדי לבדוק שהם מתאימים לענף הפיגומים. לצערנו, עד היום התהליך לא הסתיים ולא הגיע עד היום אף עובד לארץ. כל הזמנה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי? מאיזה תאריך? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> במרץ נסענו, קיבלנו בפברואר את האישורים, ישר בתחילת מרץ נסענו להודו, עד היום שום תהליך לא הסתיים, אף עובד לא הגיע. כל הזמנה נתקעת בשלב אחרי שלב, בין שלב לשלב עוברת תקופה של שבועיים ואפילו חודש, בין העמדת הערבויות וקבלת הבקשה לתשלום האגרה אני מחכה כבר מעל חודש. הפתרון הוא להגדיל את מכסת העובדים במנהל האוכלוסין, ואם יש קושי כל כך גדול, יש לי פתרון, נביא להם עובדים מהודו. הם יסכימו לעבוד בשכר שהמדינה נותנת, המדינה לא רוצה להגדיל את השכר, בואו נביא עובדים זרים גם למשרדי הממשלה, מה? אני לא מבין, מה חושבים פה? שאנחנו יכולים לעבוד בלי שיתנו לנו את הכלים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים הזמנת? אמרת שהזמנת, ממרץ כמה קיבלת עד כה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> כלום, עוד לא הגיע אף אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכמה ביקשת? הגשת לכמה עובדים? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> הגשתי ל-13 עובדים, קיבלתי לעשרה עובדים, עד היום עובד אחד לא הגיע, וכל הענף קיבל משהו אפסי. למה המצב גורם? המצב גורם שאנשים, ואמרתי את זה כבר ואני אחזור, מעסיקים שב"חים. לצערי, חבר טוב שלי, שהוא אצלנו בעמותה, תפסו אותו עם שב"חים. ואני לא מצדיק אותו, אני מבין אותו, והוא כבר מעל 60 יום במעצר בית. ואיזו אפשרות אחרת הייתה לו להחזיק את העסק? אני שואל אותך, איזו אפשרות יש לא להיות פושע פה במדינה? אין אפשרות. שב"ח זה פלסטינאי. הנה, בוא נדבר עם הנציג של משרד האוצר, שלום לך, נפריע לך קצת, לא נורא, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך הוא יתייחס. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אבל כדאי שישמע. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אתה צריך לעשות הבחנה, משרד האוצר זה גוף גדול, יש שאלה של תקינה, שזה אגף אחד, שכר זה אגף אחר. ברמה המקצועית זה בטוח לא אנחנו. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> בסדר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, צריך להבין ששאלה מקצועית של גוף היא חד משמעית לא משרד האוצר. אני לא יודע להגיד לך אכיפה כזאת, תפעול כזה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> יש שאלה מתמטית. אני לא זה, לא זה, שאלה מתמטית, אני עיראקי, ראש שחושב במספרים, לא זה. יש היום מעל 70,000 עובדים זרים, נכון? 8,500 שקל זו האגרה, אנחנו מדברים על כמיליארד שקל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל הם הציגו את הנתונים בשנה שעברה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> בסדר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> יותר ממיליארד שקל. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> בוא, אני קטן, אני מדבר על מיליארד שקל. אדון נקש מדבר שהוא עוד לא גדל פי שתיים בזה, מה עשו עם הכסף? איפה הכסף הזה הלך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> איפה הכסף הזה הלך? אני שואל לאן הכסף הלך, אדוני משרד האוצר, איפה שמתם את הכסף? יש לנקש 100 מכסות שהוא עוד לא אייש אותן, הגדלתם לו בעוד 60, את ה-45 הקודמים, הוא עוד לא אייש אותן. זה כמו במשרד העבודה, שהמפקחים, המדינה נותנת שכר מינימום והם מתפלאים למה לא באים, למה אין אכיפה ולמה יש תאונות. או שבאמת יתחילו לעבוד עם תוכנות מחשב של AI ואז לא יצטרכו לאייש תפקידים, או שבאמת את הכסף הזה שהם גוזלים מאיתנו, אני אומר עוד פעם, משרד האוצר גוזל מאיתנו את הכסף הזה, שישקיע אותו ובחזרה. מסים לוקחים כדי לתת. לוקחים מהאזרח מסים כדי לספק לו שירות. פה הם לקחו מאיתנו מסים ולא מספקים כלום, חרטה ברטה. היום אני לא יודע אם הפועלים שהלכתי וראיינתי אותם לפני שלושה חודשים, אולי הם כבר מצאו עבודה בדובאי, לא יודע איפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא יחכו לך. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> ואני באמת חושב שאם במידה שאחרי שכל ההברקות וכל זה יעבור, השלב הסופי יעבור והפועל לא יבוא לארץ, אני צריך לתבוע את המדינה, כי הפועל, הוא לא יכול לחכות חצי שנה, ארבעה חודשים, בשביל שיאשרו פה. ואני לא מאשים, חס וחלילה, אני לא מאשים את נקש והעובדים שלו, הם עובדים מסורים והם מעל השעות, אבל הם לא מספיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אני רוני פנחס, אני קבלן פיגומים. אני כל בוקר קם, גונב עובדים, לא משנה לי מה, איפה שיש עובד שמסכים לעלות לי לאוטו, אני עובד, חוץ משב"חים פלסטינים, אני לא מעסיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אשריך. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> ישרף העולם, לא מעסיק. אבל מכל התאגידים, מכל מי שיש, היו לי 16 פלסטינים, שאלוהים ישרוף אותם באש הגיהנום היום, קיבלתי עכשיו אישור לעובד אחד. אני גם כן שלושה חודשים מחכה שהעובד הזה יגיע. אני כל בוקר קם, גונב מזה, גונב מזה, משלם שוחד לזה, משלם שוחד לזה, תביא לי את העובד, תזמין לי עובד דרכך. אני משלם 100 שקל לשעה, העובד שאני צריך לקבל, זה לפי 2,000 דולר לחודש, ההסכם שלי איתו. אני הולך לאנשים שיש להם אישור לקחת מתאגיד, אין לי זכות אפילו לקחת מתאגיד. אני אומר לו, תוציא מהתאגיד, תשלם 70 שקל, אני אשלם לך 100 שקל. לקחתי הלוואות ב-30% ריבית כבר, בשוק האפור, בשביל לשלם את זה, אין מה לעשות. אתם רוצים לעצור אותי? את מי תעצרו? את מי שרוצה לעבוד? תביאו עובדים, תביאו 100,000 עובדים, לא יהיו ברחנים. ברגע שאין לך היצע של עובדים, אני לוקח בכל מחיר. אני צריך להכניס אוכל הביתה, צריך לשלם לבנקים. הבנקים לא מתייחסים כבר לענף הבנייה. צ'קים של חברות בנייה, את הולכת עם זה לבנק, הוא אומר לך, אני לא סומך על חברות הבנייה כבר. לפני שאתם מחפשים לעצור את הברחנים, תביאו לי עובדים, תביאו לי עוד 20,000 עסקים כמוני שרוצים להתפרנס, תביאו עובדים, ואז לא יהיו ברחנים. ברגע שאין עובדים, אין מה לעשות, ימות העולם, אני אגנוב כל יום. כל בוקר אני קם, אני גונב עובדים מפה, גונב עובדים מפה, משלם לזה, משלם לזה, אין מה לעשות. אני עובד בשחור, אני משלם בשחור, אני גונב את המדינה, אני גונב את מע"מ, אני גונב את מס הכנסה. למה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אומר את המצב. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> למה? כי היו לי 16 עובדים, קיבלתי אישור לאחד, נסעתי איתו להודו, שילמתי 2,000 דולר נסיעה, חזרתי, הלכתי, באתי, שמתי בן אדם שיתקשר, העובדים של נקש, חבל על הזמן, הם עוזרים, שלחתי להם מכתבים, הלכתי, באתי, אבל עדיין, יש לי עובד אחד שאולי יגיע. אני כל בוקר, מי שרוצה לעצור אותי, עמרני, אם אתה רוצה לעצור אותי, אני גנב וכל בוקר אני גונב עובדים מכולם, לא משנה לי ממי. אני צריך להתפרנס, לשלם לבנקים את הכסף שלהם. זהו. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> גברתי, יוצא מצב שהעובד הזר מרוויח יותר מעובד מדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, לחלוטין. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> ברור, מי יבוא לעבוד אצלם ב-7,000 שקל? מי יבוא למשרד ממשלה ב-7,000 שקל? אנשים עובדים ביילו, מרוויחים 9,000, בלי אחריות, בלי שום דבר, תעשה קפה, תעשה זה. 9,000, 10,000. 7,000 שקל, מי צריך לבוא לעבוד פה? על מה יעבדו אצלם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, לפני שאנחנו נותנים את רשות הדיבור לאוצר. << אורח >> איל אסף: << אורח >> שמי אייל אסף, אני מנהל את אגף האכיפה במנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה. לפני הכול, אנחנו כמובן מזדהים ותומכים בכל מה שעלה פה מצד רשות ההגירה והאוכלוסין שאנחנו איתם עובדים באופן צמוד ויום-יומי. ורק הזווית שאני רוצה לדבר עליה היא מפקחי העבודה של משרד העבודה, שלנו, של אגף האכיפה. גם אנחנו קיבלנו במסגרת החלטת הממשלה תוספת של תקינה, אבל תקינה לחוד ומציאות לחוד. המצב שאנחנו נמצאים בו היום, לפני שאנחנו מתחילים את התהליך של קליטת העובדים, זה תת-איוש באופן משמעותי ביותר. רק לסבר את האוזן, מחוז מרכז שלנו, ששם מירב הפניות המגיעות, עתיר בפניות ובתלונות, עד לא מזמן מפקחת עבודה אחת, עכשיו עשינו איזשהו איחוד של מחלקות והם ארבעה או חמישה מפקחי עבודה. אנחנו נכנסנו לתהליך של קליטת התקנים החדשים, קליטת עובדים, וזה קשה, קשה מאוד, מאוד, מאוד. אנשים שומעים את השכר הבסיסי, הם לא מגיעים, מגיעים, מקבלים סימולציית שכר ועוזבים. גם אנחנו מדברים על שכר של כ-7,500 שכר בסיס. אני חייב להגיד פה על השולחן שהיה מהלך מול מנהל הסדרה ואכיפה כי אנחנו היום עומדים בחוזה משופר יותר, אבל המשופר הזה זה שכר בסיס 7,500 שקל. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> לפחות הפסקתם לנסוע באוטובוס, הייתם נוסעים באוטובוס, תספר לה, היה לכם רב קו. << אורח >> איל אסף: << אורח >> ואני רוצה להגיד פה משהו על האתגרים שאנחנו עומדים, הם דומים למה שקורה ברשות האוכלוסין. בסוף צריך להגיד את זה ביושר, האנשים האלה הם בשוחות. יוצא מפקח עבודה שנקלט עכשיו ורוצה ללמוד מה הוא צריך לעשות ולקבל תיקים ולהתחיל לאכוף, הוא יכול להגיע למזרח ירושלים, להגיע לשטחי איו"ש, להיתקל בהתנגדויות של מעסיקים, להיתקל בחוסר שיתוף פעולה, והוא לא יכול לעשות את העבודה שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה תקנים חסרים לכם? << אורח >> איל אסף: << אורח >> אנחנו קיבלנו בפעימה הראשונה כ-50 תקנים, אנחנו עכשיו בתהליכים של האיוש. בואי נאמר, אם במחוז מרכז שלנו היה לי צפי ל-12 תקנים, בקושי חמישה-שישה איכשהו עברו ועדה, עכשיו הם יקבלו את הסימולציות, בטח ירדו עוד נוספים. אנחנו באיוש חסר. ומה שאני מבקש פה רק להעלות זו בקשה לכל תוספת אפשרית, אם זו תוספת סיכון, תוספת דריכות, תוספת פעילות מיוחדת, תוספת חקירות קבועה, כל מה שרק אפשר להוסיף ולתת לעובדים שהם מסורים, באים כל בוקר לעבודה ורוצים לעשות את העבודה שלהם, שיצליחו ולא נגיע למצבים שמתוארים פה בצורה הכי ברורה שיש, תשלומים בשחור ואי שמירת זכויות. זה בלתי אפשרי. תודה רבה. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> תביא לי עובדים, אני לא אשלם בשחור, אני לא אגנוב. << אורח >> איל אסף: << אורח >> אני לא נגדך. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אני יודע, הבנתי, הבנתי שאתה בכלל לא נגדי, אבל אין לי ברירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חנן, בבקשה, אם אתה יכול להתייחס. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> טוב, אני אנסה להתייחס לכמה נקודות. קודם כול, רק להגיד, אנחנו מאגף שכר, בסדר? צריך לעשות הבחנה בין אגף שכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש תקציב ושכר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, יש אגף תקציבים, יש אגף שכר, יש חשב כללי, יש נציבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הדיון היום, מי אחראי עליו? אתם, לא? אגף השכר, לא? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> עוד פעם, אני מדבר על דברים שקשורים לאגף שכר, שאנחנו מתעסקים ביחסי עבודה. זאת אומרת, למשל, אנחנו לא מתעסקים במיקור חוץ כאגף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא דיברתי על מיקור חוץ, אבל הסכמי השכר שהיו זה אתה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, אנחנו יודעים לדבר על הסכמי שכר, זה אומר מה אנחנו יודעים לעשות מול ההסתדרות או מול המעסיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה היה ההסכם האחרון? למה אתם לא מתקדמים והוא תקוע? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אתייחס, תשאלו, אני אענה לכל דבר. קודם כול, צריך להבין שזה לא בהכרח דבר רע, אבל שיעור האבטלה בישראל הוא מאוד נמוך, קשה לגייס עובדים בכל מקום. גם אנחנו באגף שכר במשרד האוצר מתקשים לגייס כלכלנים ואנחנו משלמים בערך אותו שכר כמו שמרוויח מפקח, שנבין את סדרי הגודל. זה השכר ששירות המדינה משלם, יש לזה המון סיבות, אבל קשה לגייס עובדים בכל סקטור. קשה להביא מהנדסים, קשה להביא סייעות, קשה להביא קלדניות לבתי משפט. הכול קשה להביא כי המשק בתעסוקה כמעט מלאה ולכן לכולם קשה לגייס עובדים. קודם כול צריך להבין את הסיטואציה, שאני לא חושב שיש הרבה מעסיקים שאומרים, קל לי להביא עובדים. זו אמירה מלמעלה שצריך להבין אותה. לגופו של עניין, רשות האוכלוסין מן הסתם היא גוף שהוא מאתגר ואני כן רוצה להתייחס לעניין השביתה, כי פשוט חבל לי. בפברואר 2025 הייתה ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים שהיה ממלא מקום מנהל רשות האוכלוסין, כל הנהלת רשות האוכלוסין והסתדרות עובדי המדינה. סיכמנו מה אנחנו נעשה במהלך השנה, כי יש המון סוגיות בוערות ברשות האוכלוסין, גם עובדים זרים, גם אכיפה וזרים, גם בקרי גבול, בכולם יש סוגיות בוערות שצריך לטפל בהן. סיכמנו על סדר פעולות מסוים בפברואר 2025. מסיבה שלא ברורה לי, היא ברורה לי אבל אני לא אגיד אותה, החליטו לעשות את השביתה, בין המיותרות שנעשו השנה, במנהל עובדים זרים, כי הייתה לנו הסכמה עם ההסתדרות שנטפל בהן, החליטו לשבות יומיים. העובדים שבתו יומיים, לא יקבלו שכר על היומיים האלו, זה לא שינה דבר וחצי דבר בסיכום שהיה לנו לפני כן עם ההסתדרות, וכולם היו בדיון וכולם ידעו שהיה סיכום. ומה שסוכם דקה אחרי השביתה זה מה שסוכם חודש לפני השביתה. האם עוד שביתה - - - << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> בסדר, כל דבר שאני אומר, אני יודע לעמוד מאחוריו ולהסביר. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> - - - אחרי השביתה העובדים קיבלו כסף. אנחנו עם הסכמות כבר עשור, עשור אנחנו עם הסכמות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> בסדר, עוד פעם, בגלל שבישיבה לא הייתי אני עם עצמי והיו עוד הרבה אנשים, אפשר לשאול אותם. חלקם יושבים פה, אפשר להביא, דרך אגב, הסתדרות עובדי המדינה, לא יודע איפה היושב ראש שלהם, הוא היה בישיבה, חבל שהוא לא פה בדיון, אולי היה שווה לקרוא לו, אבל הוא גם היה בישיבה, והדברים סוכמו בצורה ברורה. השביתה שנעשתה במנהל עובדים זרים הייתה מיותרת לחלוטין, היא לא שינתה דבר בהסכמה שהייתה בפברואר, לא שינתה דבר, אבל בסדר, רצו לשבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה צריך לעשות כדי שישתנו דברים? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו עובדים, בואו רק ננסה לסבר את האוזן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם קורסים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אנסה להסביר. בסוף, שירות המדינה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כולם מתלוננים על רשות האוכלוסין ועל השר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> בואו נעשה שנייה טיפה היסטוריה, שנבין את הסיטואציה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> המשכורת שלך היא גם 6,000 שקל כמו שאתה רוצה לחלק? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> המשכורת שלי מפורסמת בדוח הממונה על השכר, כל הדוחות מפורסמים, אתה יכול לבדוק. אתה רוצה לבדוק כמה מקבל כלכלן שלי? זה מה שהוא מקבל, יקירי, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד עשרים דקות הולכים מפה, חבל. אם לא נספיק, נקבע פגישה נוספת. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אפשר לעשות כל דבר שרוצים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אבל חברת הכנסת עטייה, השאלה אם נותנים פה עכשיו ציונים לעבודה מאורגנת, או שאנחנו באמת מתקדמים למשהו שאנחנו נדע שיש פתרון מבחינת השכר של אותם עובדים, שנשמע כאן גם את החבר'ה מזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם, לא להעביר את הזמן. בסדר, אבל הוא נותן לנו סקירה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> לא, אבל אני שמעתי פה שנותנים ציון, כמה השביתה הייתה טובה, לא טובה, כמה הרוויחו, לא הרוויחו, זה לא העניין. ברגע שיו"ר ועד מקבל החלטה יחד עם ההסתדרות שיש צורך לבוא ולפעול בצורה כזו או אחרת, ההחלטה מתקבלת בצורה מאוד, מאוד, מאוד אחראית. ויו"ר הארגון שלנו, ארנון בר דוד, לא מקבל החלטות להשבית דבר כזה או אחר כי בא לו או כי משעמם לו, כולל גם יו"ר עובדי המדינה. אם התקבלה החלטה, כנראה הייתה לה גם משמעות ומהות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני חולק עליך, פשוט אתם אמרתם שאתם רוצים לשבות. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> בסדר, חנן, אני אשמח שלא תיתן לנו ציונים על העבודה שלנו. אתם תעשו את העבודה שלכם ותגידו מתי השכר של העובדים יעלה, ואם יש צורך לעשות הסכם, כמו שנאמר גם על ידי הנציגים, בסופו של דבר אנחנו מתקדמים, יש משא ומתן, העובדים קיבלו שכר, נקווה מאוד שזה גם יקרה בהקדם, אוקיי? אבל לדחוף פה, כמו ששמענו, לאיזשהו מיקור חוץ, בסוף, גברתי, לא יהיה הסכם, לא יהיה מיקור חוץ, ולצערי המעסיקים יראו את העובדים הזרים דרך הזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים שיתנו לכם שכר הולם. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אוקיי. הסיבה שהתייחסתי לשביתה, שהיא מיותרת, ואני עומד מאחורי מה שאמרתי, היא כי אמרתם שתשבתו שוב. זה חסר תועלת לחלוטין, למה? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זה לא רלוונטי, בוא תתקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, הייתה שביתה, בוא נתקדם, מה עושים קדימה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני רוצה כן לשקף שנייה את המציאות ברשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין היא גוף שמאז שאני באגף תמיד יש שם בעיות, בסדר? זה מורכב. הפוקוס תמיד הוא על מה שבוער כרגע, לצערי, זאת המציאות. אני רק מזכיר לכם, אוגוסט 2023, זה מרגיש כמו לפני נצח, כל המדינה עצרה כי לא היו דרכונים, מה עשו? לקחו עובדים מאכיפה וזרים בהסדר שעשינו עם ההסתדרות, שילמו להם די יפה כדי שיעבדו מ-7:00 עד 22:00 להוציא דרכונים לכל אזרחי ישראל, זה מה שקרה כל קיץ 2023, בזה היינו עסוקים. זאת אומרת שעזבנו את הכול, כל העיסוקים הוזנחו בצד כדי למצוא פתרון לאיך מייצרים סיטואציה שבה כל רשות האוכלוסין מרכזת את כל העובדים שלה מכל המנהלים שלה לבוא לתגבר את מנהל אוכלוסין כדי להנפיק דרכונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נושאים אחרים נפגעים, נתת פלסטר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אחר כך, הנושא הבוער שהיה לאחר מכן, ואני לא מקל בראש, זה ה-RSD, שגם ה-RSD, יש לה חשיבות מאוד גדולה למדינה וגם לרשות האוכלוסין, וגם שם נעשה טיפול בהסכמה עם ההנהלה וגם אושרו להם מענקים ותוספות כדי להיות מסוגלים להביא עובדים ל-RSD, שזו יחידה בתוך רשות האוכלוסין שאחראית על מעמד ועל אישור פליטות של מבקשי מקלט, שגם שם הייתה הבעיה. גם זה פתאום נהפך לנושא הכי בוער וטיפלנו בנושא הכי בוער שהיה, RSD, וניתנו פתרונות. גם היום יש לנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה פועל נקודתית. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני מסביר שיש שריפה, אומרים, תעזוב הכול, תניח בצד הכול, תמצא פתרונות עכשיו לדבר הזה. ועכשיו, אחרי שעברנו את כל השריפות האלה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גרוע ביותר, רק כשקורה משהו, מצב חירום, מטפלים בבעיה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> יש מסלול שבו אנחנו מטפלים בדברים בצורה מסודרת, ואז אומרים לך, תקשיב, תעצור את כל מה שאתה עושה עכשיו, תעצור הכול, טפל בזה. מבצע על הדרכון לא היה בתוכנית העבודה של אף אחד מאיתנו, אבל אמרו, תקשיב, תעצרו כל מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אלה אזרחי מדינת ישראל. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אין לי בעיה, אבל כשאת שואלת למה הזמן חולף, זו הסיבה שהוא חולף. כמו שציינה ההסתדרות, יש לנו הסכמות על מתווה להסכם לעובדי אכיפה וזרים, יש לנו הסכמות. השבוע סיימנו את הניירות, מבחינתנו אנחנו מתקדמים כדי לשלם גם מקדמה להסכם, גם לנסח את ההסכם, תהליך שייקח כמה חודשים. יש לנו גם הסכמות למענק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חודשים? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> מניסיוני - - - << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אם היית עובד אצל מישהו פרטי, הוא היה מפטר אותך. כמה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל הוא גם לא אשם. מה, הוא אשם? יש גם מעליו. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> כמה חודשים? נו, באמת, תחשוב בהיגיון. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו נקווה שזה יהיה כמה חודשים. אבל בינתיים, גם המקדמות, שזה לא באמת מענק, אלה מקדמות שמשולמות על חשבון הסכם השכר שהולך להיחתם מתישהו, גם המקדמות נדחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל תקשיב, גם לא התייחסת לאיוש תקנים, גיוס אנשים, שימור. אין כוח אדם, מה הם יעשו? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, קודם כול, כמו שאמרתי בהתחלה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יסגרו את הרשות וזהו זה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> קודם כול, קשה לקלוט עובדים בכל המשק, קשה לקלוט עובדים בשירות המדינה, ואני אומר עוד פעם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל תן איזה משהו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> גם כלכלן שלי עם תואר בכלכלה לא מרוויח יותר מעובד חדש במנהל עובדים זרים, זה השכר ששירות המדינה משלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא מגיע, הכלכלן בא, יש לו אתגר, יש לו אופק, הוא לא הולך לשוק הפרטי. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו גם בתת-איוש של כלכלנים במשרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעלה גם את השכר שלכם. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זו לא השיחה פה, אנחנו לא מדברים עליכם, אני חייב להגיד את זה, אנחנו מדברים על רשות האוכלוסין. זה לא נשמע כאילו שאתה מבין שאתה עושה נזק של מיליארדים למדינה. אתה עושה נזק של מיליארדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המדינה לא נפגעת מזה שהכול תקוע? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> לא אכפת לכם שהמדינה נפגעת במיליארדים בענף הנדל"ן ובשאר הענפים, שיש אנשים שנתמכים בסיעוד שאין מי שיעזור להם? לא מעניין אתכם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואתה לא גורם ליוקר המחיה? על מחירי דירות, עובדים זרים, התחלות בנייה, אין לזה השלכה? ראש הממשלה אמר שהוא רוצה לעזור לענף הבנייה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> גם חשוב לציין שיש פרספקטיבות שונות בתחומים שונים בעובדי המדינה, גברתי. מי ש - - - להיות במשרד האוצר, מתקדם לשוק הפרטי. לצערי, מי שעובד במקומות אחרים לא בדיוק. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אישרנו מענקי קליטה כדי להביא עובדים והם קולטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה השווי של המענק? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> משהו כמו 20,000 שקל בשנה, אבל הסכום הוא לא משנה, כי בסוף, בואו שנייה נבין סיטואציה. אין לי בעיה שתגידו שאתם מבקשים שניקח עכשיו כמה מיליארדי שקלים ונעלה את השכר בכל המגזר הציבורי. זה לא נראה לי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אנחנו מדברים על רשות האוכלוסין והתקנים במשרד העבודה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אבל יש בסוף סטנדרט של שכר במגזר הציבורי ובשירות המדינה. אפשר לבוא ולהגיד, אנחנו רוצים להעלות את הסטנדרט הזה, זה בסדר, בסוף צריך לממן את הדבר הזה. היה הסכם מסגרת ב-2023 שעלה מיליארדי שקלים, שהוא מנהל את השכר בפעימות, גם ב-2025, גם ב-2026, גם ב-2027. זה מה שסוכם, בסוף אנחנו לא יכולים להעלות את השכר עד אינסוף כי יש פה בסוף מורכבות שפוגשת אותנו בכל המגזר הציבורי. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אתה צודק. תן בונוסים. אתה מדבר דברים נכונים. קיבלתם מיליארד שקל אגרות, תן בונוסים, אל תתקמצן. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני רוצה לשאול אותך רק שאלה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא קובע, מה אתה אומר לו אל תתקמצן? זה הכסף שלו? הוא הבר סמכא? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> הוא וסמוטריץ', כן. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שאלה אחת. כל מה שאתה אומר, אתה אומר דברים נכונים, אני מקבל כל מה שאתה אומר, אני יודע כמה קשה לי לגייס היום פקידה וכמה קשה לי לגייס מזכירה בשכר הרבה, הרבה יותר גבוה. יש בעיה, יש בעיה היום במשק, אין אבטלה היום, אבל אני שואל שאלה. הנושא של עובדים זרים, השר התנגד לביטול האגרות, רצינו לבטל את האגרות כדי להוזיל את מחירי הדיור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> השר התנגד לזה, אמר, אני לא מבטל את האגרות, אני צריך את הכסף. העובדים הזרים, אנחנו משלמים היום 2,000 שקל לחודש על עובד זר, תכפיל את זה ב-60,000, 70,000, זה סכום אסטרונומי. בסכום הזה אפשר להחליט שהיום אנחנו עושים סדרי עדיפויות, והנושא של עובדים זרים זה העתיד, ואין לך ברירה ואתה חייב לסדר את זה. השר שלך צריך להבין שהוא לא יכול. הוא אומר ככה, האג'נדה שלו הפוליטית, אני לא רוצה פלסטינאים, מצד אחד. אם אתה לא רוצה פלסטינאים, תביא עובדים זרים. אתה מביא עובדים זרים, אתה צריך משאבים כדי שהעובדים הזרים האלה יוכלו להיכנס למדינה, אתה לא יכול לתפוס את החבל בשני הקצוות. אני לא מאשים אותך באופן אישי, אתה מדבר דברים נכונים, אבל תעביר את המסר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> שנייה, בוא נבין. לנו אין מחלוקת, ואולי זה משתמע, אנחנו לא מתנגדים ואנחנו בתוך הסכמות עם ההסתדרות להעלות את השכר של עובדי אכיפה וזרים כדי ששכרם יהיה גבוה יותר, זו כבר הסכמה שיש לנו והיא גם מתוקצבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לכם הסכמה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ברור שיש לנו הסכמה עם ההסתדרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיישם את ההסכם, תיישם את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי יהיה היישום? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> שוב, הסכמים קיבוציים תמיד מפתיעים אותי כמה שהם יותר ארוכים ממה שציפינו. אני לא יודע, אנחנו נכתוב אותו, זה יהיה שיח עם ההסתדרות, זה לא שאם אני כותב אותו, ההסתדרות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ההסתדרות היא בעד. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ההסתדרות תהיה בעד ואז אני אשלח להם טיוטה והיא תחזור אחרי כמה שבועות והיא תהיה חצי מחוקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה כמה שבועות? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> כי זה טבעו של עולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגייסו את כל היועצים המשפטיים בהסתדרות וזה ייקח כמה שבועות? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> המשא ומתן ייקח חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה חודשים? לא, לגבי הטיוטה, הם יתנו לכם טיוטה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר עוד פעם, אני אתן לך דוגמה, אנחנו היום בדיונים עם משרד אחר על הסכם קיבוצי, כשהטיוטה הראשונה נשלחה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם יותר בוערים, הנושא שלהם יותר בוער. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אבל עוד פעם, זה לא עובד ככה, לצערי. אם ההסתדרות אומרת שברגע שנשלח טיוטה הם יחזירו אותה חתומה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, התייחסות דחופה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, היא לא תחזור חתומה, זה הליך שלוקח חודשים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> ברור, אף אחד פה לא התחייב על משהו שנשלח בעיניים עצומות לבוא וחותמים, כל אחד מהצדדים בודק. כמובן, יש את החלטת הממשלה, צריך ליישם, צריך לשפוך כסף לשמה, זה דבר שהוא הכרחי, אנחנו במשבר. בסופו של עניין, אותן הטיוטות שאנחנו נחליף, כמובן שהעניין של המהירות הוא חשוב גם לנו, ונקווה מאוד גם לאוצר, אנחנו נעשה את המקסימום מהצד שלנו. והאוצר, שיעשו את המקסימום מהצד שלהם. אבל בלי שהדבר הזה יקבל תקציבים כמו שנועד וכמו שיש החלטת ממשלה, זה גם לא יתקדם הלאה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני רוצה להגיד שבסוף הכסף יש, יש לנו הסכמה גם עם ההסתדרות על איך זה אמור להיראות. לצערי, הדברים האלה לוקחים זמן, בגלל זה אנחנו משלמים את המקדמה, מתוך הבנה שייקח זמן, הסכמנו גם לשלם מקדמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי הם יקבלו את המקדמה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> חודש הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו הפעימה הראשונה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> כן, מבחינתנו שיקבלו מקדמה על ההסכם, בגלל שההסכם, אנחנו יודעים שזאת המציאות, שוב, עשינו הסכמים בעבר, בסדר? זה לא ההסכם הראשון שאנחנו עושים, הם לוקחים זמן מטבעם, לא נתקלתי בהסכם שלקח חודש לנסח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה מציע בעניין קליטת העובדים, הגיוס, השימור? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> גם מענקי קליטה, אישרנו לרשות לתת מענקי קליטה לעובדים חדשים. זה קיים גם ב-RSD, זה קיים גם באכיפה וזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם 20,000 שקל? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> כן, אנחנו בעד מענקי קליטה לעובדים כדי לגרום להם לרצות. פה צריך להבין שזה מייצר איזושהי מתיחות עם עובדים קיימים, לכן גם פה יש איזושהי רגישות. זה מורכב, אנחנו בדיונים על הדברים האלו, אבל אנחנו מבינים את המצוקה. אני אומר, גם שר הפנים מבין את המצוקה, למשל, הוא ביקש מאיתנו שנדאג שב-2025 העובדים של מנהל עובדים זרים יקבלו מענק כגובה עמידה ביעדים. זאת אומרת שגם בגין 2025 אנחנו יושבים יחד עם ההנהלה לבנות מודל, יחד עם ההסתדרות גם, של מודל מענקים, מה שדיברתם פה על הבונוסים, שיינתן תמריץ לעובדי מנהל עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה צריך במיידי, אין זמן, אין שיהוי. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, אנחנו ניתן להם עכשיו בגין 2024, זה מה שהסכמנו שבוע שעבר. אבל גם כדי לייצר מוטיבציה בגין 2025, שר הפנים רוצה להגדיר יעדים שהוא רוצה לראות אישורים, וכנגד העמידה ביעדים שיגדיר השר ניתן מענק גם בגין 2025, זאת אומרת שאנחנו מבינים את המורכבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמענו, טוב שהיה דיון. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אבל אלה דברים שקרו. אלה דברים שקרו כי זה חשוב לשר, זה חשוב לשר האוצר, זה חשוב לשר הפנים, ולכן הדברים האלו קורים, וגם שמו על זה את הכסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נקש? זה בסדר מה שהוא אומר? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו לא ביקשנו את זה מההסתדרות, זה כסף שהמדינה שמה. אבל אני אומר, גם שר הפנים מבין את זה והוא מבקש שיהיו יעדים שאפתניים ל-2025 לטובת הנפקת אשרות. זה לגבי מנהל עובדים זרים, ואכיפה וזרים יקבלו מענק שהוא מקדמה על ההסכם שייחתם מבחינתנו כמה שיותר מהר. אנחנו עושים הכול כדי לתת טיפול למערך הזה בשים לב שיש עוד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מחלק את זה לשתי פעימות? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר עוד פעם, עניין הפעימות - - - ההסתדרות. הייתה בקשה של ההנהלה, זה לא באמת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו ההנהלה, אלה אתם, או ההסתדרות? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו עובדים תמיד ביחד, אלה שלושתנו, זו ההנהלה, אלה אנחנו וההסתדרות. אני אומר, יש שאלה לגבי המענקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש לכם תקציב לכך? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> כן, יש תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה יהיה בתקציב 2026 שיידון באוגוסט 2025? מה שם תעשו? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, תקציב לטובת הסכם לעובדים זרים קיים, ולכן בהקשר הזה אנחנו מתקדמים כי יש תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה התקציב? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא משנה עכשיו אם זה 20 מיליון או 15 מיליון, זה לא משנה כי הפרופורציה היא מטעה, כי אלה לא הרבה עובדים, זה יכול להישמע הרבה או מעט. בסוף, התקציב לטובת ההסכם של אכיפה וזרים קיים, ולכן אין שום מניעה שההסכם הזה ייחתם, כי הוא גם מתוקצב והוא גם מוסכם עם ההסתדרות, אנחנו אפילו לא בפער כלכלי מולם, המספרים, הסכומים, הכול מוסכם, זה עכשיו עניין של להקדיש לזה את תשומת הלב ואת הזמן ולגמור עם זה כמה שיותר מהר, ולכן אנחנו נותנים מקדמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ייקח כמה שנים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, רבותיי, הסכמים קיבוציים לוקח זמן לנסח, זה לא כביקורת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתם, ההסתדרות, לא יכולים לעשות משהו? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אני מבקשת להעיר גם לגבי המקדמות. שוב, סליחה שאני מתעקשת על זה. שוב, אלה מקדמות על חשבון ההסכם, וגם אנחנו בתחושה שאנחנו מסכמים ואחרי זה אנחנו מקבלים איזושהי הפתעה. גם העניין הזה של החלוקה לשתי פעימות, של מקדמה שעומדת בסך הכול על 7,000 שקל כאשר אנחנו ביקשנו יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא אמר 20,000, מה זה ה-20,000? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אני לא יודעת מה זה ה-20,000. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> מענקי קליטה. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אלה מענקי קליטה ואנחנו עוד לא בזה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> זה גם משולם. עובדים שנקלטים - - - מקבלים את זה. אבל זה לא נעשה מול ההסתדרות, זה נעשה מול ההנהלה. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> גברתי, שום דבר מזה לא מיושם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר מקבלים את המענק? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> מי שנקלט ועומד בתנאים כבר מתחיל לקבל. כי מי שנקלט, הוא צריך להשלים שנה כדי להיות זכאי וברגע שהוא משלים את השנה, הוא זכאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי שנה הוא מקבל? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> הם לא מחזיקים מעמד שנה, הם אחרי חודש עוזבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם יברחו, לא? הם לא יישארו אם אתה אומר - - - << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, הוא יודע שהוא מקבל, אני מגדיל לו את התנאים ברגע שהוא נכנס, זה לא מענק חתימה. כי אם הוא עוזב אחרי חודש, מה עשינו בזה? זה בסוף בנוי בצורה שגם העובד יודע מה הוא מקבל וגם - - - << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> הם רואים את השכר אחרי חודש עוזבים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> הוא מקבל בפעימות, זה בפעימות. זה ישולם בפעימות, זה לא במכה אחת. זה משולם בפעימות לאורך השנה הראשונה שלו. שוב, המטרה היא גם שעובד יישאר. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> גם לגבי המקדמות האלה, כרגע זה לא סוכם מבחינתנו, כי סיכמנו משהו אחד, אופן התשלום עכשיו השתנה, אנחנו גם ביקשנו דברים אחרים. אנחנו לא אלה שמעכבים. וחנן, אני כרגע לא מתייחסת בכלל לכל ההאשמות האלה של כן שביתה, לא שביתה, כן הושג, לא הושג. אני רוצה להזכיר לך שאחרי היומיים האלה של השביתה, רק אז אנחנו התכנסנו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> זה פשוט עובדתית לא נכון, וחבל שאת אומרת את זה. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> לא. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> כי היה דיון, היו פה הרבה אנשים. אתם טוענים - - - << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> אתה לא רצית לשבת בדיון. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אין בעיה, אפשר להביא לפה את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, תביאו לפה את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ושיגיד בבקשה האם לא סוכם בפברואר 2025 מנגנון הטיפול ברשות האוכלוסין. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אני גם הייתי בישיבה הזו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, סוכם שיהיה טיפול באכיפה וזרים ועל שירות מעסיקים ואז בקרי גבול. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> זה סוכם, נכון. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> סוכם בדיון, ואנחנו עמדנו בסיכום. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> בלי לוחות זמנים ובלי שום יישום בשטח עד היום. אני הייתי גם בישיבה הזאת. אנחנו רוצים לסכם. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> צר לי שאתם ממשיכים לטעון שהשביתה השיגה הישגים, פגעתם בעובדים סתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ההסכם של שנת 2025 מקובל עליכם. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> איזה הסכם, גברתי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שקבעתם בפברואר 2025, ההסכם שנקבע בפברואר 2025. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אני כרגע לא מתייחסת לזה, אנחנו דנים בכל הדברים האלה ואנחנו יוצאים מהחדר כשהדברים מסוכמים, אבל שום דבר בפועל לא מיושם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל הוא מקובל עליכם? הבעיה היא ביישום? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> לא מיושם. אנחנו מטפלים בעובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא מקובל עליכם? יש פערים? יש לכם עוד מה לשפר אותו? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו טיוטה לגבי אכיפה וזרים, אנחנו ממתינים לטיוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של פברואר 2025. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, עוד פעם, אנחנו סיכמנו את המנגנון, אנחנו לפני שבועיים נפגשנו לסכם גם את הסכומים של המענקים. שוב, צריך לעשות הבחנה בין מנהל עובדים זרים למנהל אכיפה וזרים, אלה שני גופים שונים, שני הסדרים שונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל שניהם אותם מענקי קליטה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> שניהם באירועים שונים, שניהם אירועים שונים לחלוטין. שניהם מסוכמים מבחינתנו כלכלית, עכשיו אנחנו בשלב הניסוחים של שניהם. אני אומר, לגבי 2025, אנחנו צריכים להעביר להסתדרות הצעה, מה מנגנון התמריצים על 2025 עם היעדים שיקבע השר, מה היעדים שהוא רוצה לראות שעומדים בהם מבחינת השורות, זה לגבי שירות מנהל עובדים זרים. ומנהל אכיפה וזרים, זה אנחנו כבר בתוך ניסוחים של הסכם קיבוצי, שזה לוקח זמן, ולכן אנחנו עכשיו עם מקדמה על ההסכם הקיבוצי. אלה שני דברים שונים, אחד הוא הסכם קיבוצי שיהיה מפה והלאה, השני הוא מודל תמריצים שהסכמנו גם על 2024, גם על 2025, ואמרנו שאנחנו מוכנים לדבר גם על 2026. זאת אומרת, אנחנו כן בעד לייצר מנגנון תמריצים למנהל עובדים זרים כדי לתמוך בציפייה של הממשלה להגדלת האשרות, ואז אנחנו מייצרים מנגנון שאומר, ככל שהאשרות עומדות ביעדים שהוצבו, ככה אני יודע לשלם יותר במענק, זה כדי לייצר מוטיבציה לעובדים. אלה שני דברים שאנחנו בתוכם, אין לנו פערים עם ההסתדרות לגביהם. עכשיו זה שלב הניסוחים, זה לוקח את הזמן, לכן הסכמנו שיהיו מקדמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא עובדים במקביל, אלא באופן טורי? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו היום עובדים בהתאם למה שההסתדרות מגדירה לנו. הסכם אכיפה וזרים הוא ללא ספק בין חמשת הדברים הכי דחופים להסתדרות כרגע, אנחנו עובדים על כולם במקביל. תוך כדי הדיונים האלו יש לנו משאים ומתנים על הסכמים קיבוציים אחרים שקורים, אנחנו עובדים ממש בימים אלו. זאת אומרת, אם אלה עובדים זרים, אם אלה עובדים סוציאליים, אם אלה פסיכולוגים, אנחנו תוך כדי הדיון הזה מנהלים עוד הרבה דיונים אחרים, לכן אנחנו לא יכולים לעשות אך ורק דיונים של רשות האוכלוסין ולהגיד לכל שירות המדינה, אף אחד מכם לא מקבל שום טיפול. ולכן זה לא שאנחנו עובדים בטור מול שירות המדינה, אנחנו בסוף אומרים, יש לנו קפסיטי מסוים, יש דחיפות מסוימת להסכמים, יש לנו תאריכי חתימה מוסכמים להסכמים אחרים שאנחנו חייבים לעמוד בהם. אם סיכמו לנו תאריך חתימה למשל להסכם העובדים הסוציאליים שבוע הבא, ברור שזה כרגע מבחינתנו ומבחינת ההסתדרות הדחיפות העליונה ביותר, ולכן אנחנו מושקעים גם בזה. בזמן שנשאר אנחנו יודעים לטפל בעוד דברים, אבל אנחנו לא יכולים לטפל בהכול. אבל אם ההסתדרות מגדירה לי שכרגע היא רוצה לחתום על הסכם X בתאריך Y, אנחנו עובדים לפי הדבר הזה. ולכן זה לא שאנחנו עובדים בטור, זה קצת מזלזל, אבל זה בסדר, אני רגיל לזה. יש פשוט מגוון של נושאים שמטופלים מול ההסתדרות וצריך למצוא את הזמן לכולם, ולכן אי אפשר לעשות את כל האירועים רק על רשות האוכלוסין, כי בסוף יש לי גם את רשות המסים, ויש לי בתי משפט, ויש לי פסיכולוגים, ויש לי עובדים סוציאליים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מדובר על תהליך של שנים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא שנים, אני לא מסכים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אומרים שזה שנים קורה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> בגלל שאני בעוונותי כבר כמעט 11 שנה באגף, אני יכול להסביר לך מה קרה בכל נקודה בזמן. פשוט מה שתמיד קרה, איבדו עניין, עובדתית איבדו עניין. היינו עושים דיונים, מתחילים להניע תהליך, ואז המציאות קורית ודברים אחרים נהיים יותר דחופים וזה היה נשכח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל כאן זה מצב חירום. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> עוד פעם, בהרבה דברים אנחנו מגיבים, אם ההסתדרות אומרת שכרגע הכי דחוף לה זה Y, אנחנו עוזבים הכול והולכים ל-Y, אם אומרים X, אנחנו הולכים ל-X. למה זה לקח עשר שנים? בכנות, כי פשוט לא היה על זה שום פוקוס בכל השנים האלו. כל פעם התחלנו את התהליך, עשינו השקת משא ומתן, ואז אחרי חודש נשכח המשא ומתן, וככה זה קרה במשך שנים. זה לא שהיו דיונים אינטנסיביים על אכיפה וזרים במשך עשר שנים, זה פשוט לא קרה, כל פעם זה עלה וירד. עכשיו לשם שינוי, בניגוד לכל הפעמים עד היום, יש לנו הסכמות מפורטות, מה אנחנו רוצים לעשות, מה שלא קרה עד היום, ולכן היום אנחנו במקום אחר לגמרי וכן נתכנס לכיוון הסכם, מה שלא קרה עד היום. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> תוך כמה זמן אפשר לקבל טיוטה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ייקח לנו קצת זמן. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> קודם כול, זה לא נכון, מה שאתה אומר, חבל שאתה לא נצמד לעובדות. המשא ומתן עם ההסתדרות כבר חמש שנים מתנהל, פשוט אתם לא מתייחסים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אל תיעלב, אני הייתי בחדר ואני פשוט לא מכיר אותך, אני לא יודע על מה אתה מדבר. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אוקיי, מי שכן היה בחדר בדיוק עכשיו שלח לי הודעה בנושא הזה, כך שקודם כול זה לא נכון. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> שיבוא ויגיד מי הוא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אבל אני חושב, כבוד היושבת ראש, אם אפשר באמת לשים לזה איזשהו חלון זמן, כי הנזק פה הוא תהומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לתחום בלוח זמנים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כמה חודשים, זה יכול להיות 18 חודשים גם, זה משהו שהוא מאוד שרירותי. צריך לתת פה איזה מספר שהוא הגיוני, ואם אפשר להעביר את זה לוועדת מנכ"לים שתצמצם את הזמן הזה ותתקוף את זה. אנחנו משלמים מעל מיליארד שקל אגרות בשנה, אנחנו מקבלים אפס שירות, וזה לא בגלל העובדים ברשות האוכלוסין, זה בגלל שמשרד האוצר לא מקצה לזה שום תקציב. זה הגיוני? הרי המהות של אגרה היא שאני צריך לקבל שירות נגד האגרה, אבל למשרד האוצר יותר חשוב לשחק בטלפון בזמן שמדברים אליו, לכן ככה זה נראה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני מנסה לעשות דברים במקביל ולא בטור. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אין במקביל. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ואני אומר שוב, מבחינתנו, יש לנו תוכנית עבודה מסודרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לתחום בזמן, להביא לנו? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר, יש לנו תוכנית עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתכנס, לא יודעת, מתי שנחליט, לדיון מעקב ותביא לנו את התשובה, מתי יהיה ההסכם? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אפשר לקבוע מתי שאתם רוצים, אנחנו בסוף עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו רוצים לדיון הבא שתבוא עם תשובה, מתי תהיה טיוטה של ההסכם. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> גברתי היושבת ראש, בסוף מה שאנחנו עושים, סדר הפעולות שבו אנחנו עושים דברים הוא בהתאם לצורך של ההסתדרות. מה שהסתדרות מגדירה לנו שהכי דחוף מקבל קדימות כהכי דחוף, ולכן אנחנו עובדים איתם בתיאום בסדר הפעולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שום קשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? שההסתדרות תגיד בקדימות שזה דחוף? << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו אמרנו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ג'ני, אין בעיה, את רוצה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ג'ני, תגידי את זה, תדברי אחרי הדיון. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> בוודאי, אמרנו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> ג'ני, הבעיה היא שיש לנו עוד כמה הסכמים שיותר דחופים כרגע שאת מודעת להם, שנפתח את זה פה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה למשל? איזה הסכם יותר דחוף? אחד למשל. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> חברת הכנסת עטייה, אני יכול להגיד לך שמרגע שההסתדרות תקבל טיוטה, כמה ימים, הם יקבלו את כל ההערות, לא צריך יותר מכמה ימים, אפילו לא שבוע. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו לא מעכבים טיוטות אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חנן, תראה מה הם אומרים, הנציגים, זה בהתכתבות עם ההסתדרות עכשיו. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, עוד פעם, שימי לב, שאלת את ג'ני שאלה, יש כרגע הסכמים שצריכים להיחתם, שהם כבר כתובים, אנחנו צריכים לעבוד גם עליהם. זה זמן עבודה שבסוף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה? שנה אתם עובדים? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, אני אומר עוד פעם, אנחנו בתוך 2025, יש לנו תוכנית עבודה מסודרת עם ההסתדרות, יש הרבה מאוד סוגיות בוערות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ההסתדרות רוצה לתת לדבר הזה עדיפות, מה זה מפריע לך? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לי לא מפריע, גברתי. חסר פה יושב ראש הסתדרות עובדי המדינה, כי אנחנו מנהלים את זה מולו. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> חנן, אני אותו דבר יכול להגיד שחסר פה שר האוצר. יש פה נציגה שמחזיקה את התיק. מה זה הדברים האלה? אתה פה מטעם האוצר, היא פה מטעם ההסתדרות. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אבל אני לא הגעתי לפה מהבית סתם לייצג איזושהי אג'נדה שלא קשורה לארגון שבו אני עובדת. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> בסוף אנחנו באמת עובדים בהתאם למה שההסתדרות מגדירה לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא אומרת שאתם לא עובדים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> להסתדרות דחוף ההסכם הזה וגם לנו הוא דחוף, אנחנו עובדים עליו. ברגע שנגמור את שני ההסכמים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ההסתדרות רוצה לתת עדיפות, לתעדף אותם. << אורח >> ג'ני סמולקין: << אורח >> אנחנו רוצים, אנחנו מבטיחים לא לעכב טיוטות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אנחנו יודעים לעבוד עם ההסתדרות, אנחנו יודעים לעבוד איתם, הכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מתעדפים אותם, ההסתדרות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אין בעיה, אנחנו יודעים לעבוד עם ההסתדרות. זה מה שאנחנו עושים, אנחנו יודעים לעבוד עם ההסתדרות ולהסתדר איתם, אין פה שום בעיה. הדברים מוסכמים, אנחנו עובדים בהתאם לסדר הדברים שקבענו, סיכמנו שניתן מקדמה והעברנו ניירות למקדמה, סיכמנו שנעשה מודל למנהל מעסיקים ואנחנו עכשיו מקדמים את המודל למנהל מעסיקים. סיכמנו גם שנעשה הסכם לבקרי גבול כי גם שמה בוער. אנחנו עובדים לפי התוכנית שסיכמנו עם ההסתדרות, בסדר? אנחנו לא עובדים עצמאית. זה לא שאני עושה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, בסדר? אנחנו עובדים בתיאום עם ההסתדרות והכול בסדר, יש לנו יחסי עבודה טובים איתם והכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתם על אפשרות של לקחת סכום מסוים מהאגרות, מגביית האגרות שאתם גובים, לסיוע לרשות? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> זו כבר שאלת תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אתה לא יכול לתת? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, זו שאלת תקציב שהיא לא לגמרי. יש עניין של הכנסה ויש עניין של הוצאה, אלה שני דברים שונים. אתם רוצים לדבר על תקציב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל פניתם בפנייה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, אני אומר, אם אתם רוצים לדבר על תקציב, יש גורמים מוסמכים לדבר על תקציב. האם אני עכשיו אפנה אחוז מהגבייה של רשות המסים לטובת רשות המסים? כנראה שלא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אבדוק את הנושא. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אבל אגרה היא למען שירות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר עוד פעם, אפשר להגיד את זה על הכול. הרי בסוף גם רשות המסים גובה מסים, את יכולה להגיד, בוא ניקח אחוז מהגבייה של רשות המסים ונפנה אותה לשכר של עובדי רשות המסים, זה כנראה פחות מחזיק את הטיעון, בסדר? אני גם יכול להגיד בואו ניקח אחוז מהדוחות שנותן שוטר ונפנה את זה לשכר שוטרים. זה לא באמת עובד ככה, אבל אני לא אחראי על תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת שזה לא עובד, אבל יש גם להחריג, יש חריגים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אבל אני לא אחראי על תקציב, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נפנה את השאלה לאגף התקציבים. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> יש לי שאלה. אם הוא כבר מסכים לכל העקרונות, הכול מוסכם, הכול מסודר, מה הבעיה ליישם בפועל את כל ההסכם? עד שייחתם ההסכם, עד שניכנס ללוחות זמניים, עד שנטפל, מה הבעיה ליישם בפועל את השכר? אתה נותן מענקים, אתה נותן הכול, עשית את זה על מנ"א נתב"ג, למה אנחנו לא מיישמים את זה פה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> את רוצה שאני אענה לך באמת? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> כן, אני רוצה שתענה לי באמת. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> לא, תענה לה בצחוק. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> את רוצה את זה? אני עושה את זה בחוזה, לא בהסכם. בשביל הסכם אני צריך לחתום על הסכם. << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> זו לא תשובה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> זו התשובה. את רוצה הסכם? צריך לחתום על הסכם, נכון? איך תיישמי הסכם לא חתום? << אורח >> שני שבתוב: << אורח >> חנן, אתה לא מצליח לגייס עובדים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני אומר עוד פעם, מענקים לקליטה נתנו, הסכם ננסח, את רוצה שנעלה שכר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וזה מושך, מענקי קליטה? זה מסייע? יש תשובה בפועל? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> את יכולה לשאול את איציק, אבל קולטים עובדים, בסדר? להגיד לך שקולטים ערימות? מצליחים לקלוט - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל עם מענק קליטה, זה עושה משהו, זה מעודד? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> עובדתית, בסוף המענק משולם. זאת אומרת, אם המענק משולם לעובדים, כנראה שמי שנקלט בזה, שולם לו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להגיד עד כמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מחזיקים מעמד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עוד שאלה. אתם מודעים למצוקה של פקחי מנהל הסדרה במשרד העבודה? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא? לא פנו אליכם? << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, הוא פה, יש לך מה לומר? << אורח >> איל אסף: << אורח >> כן, הנה, אני פונה, הצגתי את הדברים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> יש סמנכ"ל משאבי אנוש בארגון שלך, יש דרך לפנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיד לו לפנות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> שיפנה, בבקשה, הדלת פתוחה. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נסכם את הישיבה: אחת, הוועדה פנתה ללשכת השר ארבל כדי לקדם ישיבה בהשתתפותו בהקדם, בין היתר כדי לעזור לקדם את הנושא של גיוס העובדים ושימורם. שתיים, הוועדה פונה למשרד האוצר ומבקשת לשבת בדחיפות עם נציגי ההסתדרות ורשות האוכלוסין, לקבוע לוחות זמנים מסודרים כדי להתקדם להסכמים לגיוס עובדים חדשים ומענקים הולמים לעובדים הקיימים ולדאוג גם לגייס וגם לשימור העובדים. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשלוח עד ליום 3 ביוני 2025 לוועדה לוחות זמנים קצרים ומוגדרים ליישום וחתימה על הסכמי שכר ולעדכן בכל שלב את הוועדה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני לא יכול להתחייב לתאריך חתימה. אני יכול להגיד מתי אני אשלח טיוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בסדר. בסדר, אנחנו נתקן. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, שנייה. זה שיח שאני צריך לעשות עם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתקן לשלוח טיוטה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, אני יכול להגיד לך מה התאריך לשליחת טיוטה, אבל אני צריך לדבר על זה עם ההסתדרות, אני אדבר איתם ונעביר לכם תאריך. זה תאריך לטיוטה, חתימה זה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, יופי. זה בסדר? מקובל עליכם? << אורח >> ליאור טל: << אורח >> סליחה, גברתי, רק לפני הסיכום, אם אפשר, רק בשביל הפרוטוקול, אנחנו הוצאנו פנייה ובקשה, רק אנחנו נבדוק איפה זה עומד, האם זה יצא כבר והגיע לאן שצריך. זו לא פעם ראשונה שזה עולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו עובדה שהיא לא מדויקת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אני לא קיבלתי את הפנייה. זה שהוא הוציא אותה - - - << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כן, אנחנו פשוט נבדוק איפה זה עומד, כי הפנייה יצאה. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> תשים לב, כי פעם שנייה שאתה מטיל בי דופי סתם ולא ברור לי למה. אנחנו לא מכירים וזו פעם שנייה שאתה טוען שאני אומר דברים לא נכונים, ואתה אומר את זה ממש סתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו צריכים לנעול את הישיבה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כי חשוב לי שתבין שאם יהיה פיגוע או משהו כזה יש לנו פה אחריות. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> אלה שני דברים שונים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> לא, אלה לא שני דברים שונים. << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> לא, אתה פעמיים טוען שדברים שאני אומר לא נכונים ואני מנסה להבין למה. אני אמרתי שאני לא קיבלתי פנייה, לא אמרתי שלא יצאה פנייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אחרי הדיון תשבו, כי אמרו לנו לנעול את הישיבה. שלוש, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשבת עם ההסתדרות והרשות ולתת מענקים הולמים לעובדים הקיימים והמסורים של הרשות ולדון על סכומים של מענקי קליטה לעובדים החדשים. ארבע, הוועדה - - - << אורח >> חנן לזימי: << אורח >> סליחה, גברתי, שוב, הדברים האלו כבר סוכמו. זאת אומרת, בנושאים האלו של מה אנחנו עושים, אנחנו מסוכמים עם ההסתדרות גם באכיפה וזרים וגם במנהל עובדים זרים, אנחנו כבר מסוכמים, ולכן הדברים כבר סוכמו ואנחנו רק צריכים ליישם אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נוריד את זה. ארבע, הוועדה בדעה כי פקחי ההגירה של מנהל אכיפה צריכים להיות מוגדרים כגוף מבצעי בצירוף סמכויות וכלים מתאימים. חמש, הוועדה תפנה לוועדת המנכ"לים ומבקשת שיתכנסו וידונו בכל נושא גיוס העובדים ושימור העובדים בהתחשב בכל מה שעלה היום. בשבוע הבא מתקיימת ועדת מנכ"לים, בשבוע הבא ביום שלישי, אולי תתני להם כבר שיעלו את הנושא הזה בסדר היום. שש, הוועדה תקיים עוד חודש דיון מעקב ותרצה לשמוע על התקדמות משמעותית. שבע, מבקשת ממשרד העבודה לפנות שוב למשרד האוצר על בעיית איוש התקנים. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>