פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 10 ועדת הכספים 23/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 678 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תיקון תחולת אישור מסגרת ערבות מדינה לענבל חברה לביטוח בע"מ עבור מתן ביטוח סיכוני מלחמה לחברות התעופה הישראליות ולביטוחי מלחמת רוסיה אוקראינה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי משה סולומון יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי מוזמנים: מוריה שליסל – מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר מיכל ששינסקי – החשב הכללי חברת ענבל איתמר וייזר – החשב הכללי חברת ענבל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים מרים צור – מנכ"לית פדקס ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עפרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תיקון תחולת אישור מסגרת ערבות מדינה לענבל חברה לביטוח בע"מ עבור מתן ביטוח סיכוני מלחמה לחברות התעופה הישראליות ולביטוחי מלחמת רוסיה אוקראינה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת תיקון תחולת אישור מסגרת ערבות מדינה לענבל עבור מתן ביטוח סיכוני מלחמה לחברות התעופה הישראליות. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו מבקשים לבטל שתי מכסות לערבויות קודמות שקיבלנו ולהחליף אותן בערבות חדשה גדולה. בשביעי לאוקטובר פרצה מלחמת "חרבות ברזל" וכתוצאה מכך ב-12 לאוקטובר אושרה בוועדת הכספים מכסה למתן ערבויות לחברות התעופה הישראליות בגובה של שישה מיליארד דולרים, כשהמטרה הייתה לאפשר את הרציפות של חברות התעופה שחברות הביטוח ביטלו להן את הביטוחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי ביקשתם את זה בפעם הקודמת? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> ב-12 באוקטובר 2023 זה אושר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מיד אחרי תחילת המלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה הייתה הערבות אז? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> שישה מיליארד דולר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה רק לחברות ישראליות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> חברות ישראליות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה לגבי חברות זרות שטסות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אני אתייחס לזה בבקשה הנוכחית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היו אז שתי פניות. הייתה פנייה מקורית שהגיעה אלינו ביום 9 באוקטובר ופנייה שהגיעה ב-12 באוקטובר והוועדה אישרה באותו יום לתקופה של שלושה חודשים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בשנת 2022 קיבלנו אישור מוועדת הכספים לערבות אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך כל פעם לבקש ערבות מחדש? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו לא מבקשים כאן ערבות מחדש, אנחנו עכשיו מדברים על היבטים אחרים. אנחנו לא מבקשים להגדיל את מכסת הערבות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הערבות השנייה התייחסה לטיסות בקו ישראל-רוסיה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון, הערבות השנייה התייחסה לקו ישראל-רוסיה בשני מיליארד דולר. בעקבות הסנקציות ראו חשיבות במדינה להמשיך טיסות לשם ולכן הערבות הייתה לחברות התעופה הישראליות שטסות לשם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעניין הזה הגעתם לוועדת הכספים. הערבות אושרה בפעם הראשונה עד ה-9 במרץ 2022, בפעם השנייה עד 10 ביולי 2022, ובפעם השלישית עד 10 בדצמבר 2022. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> כעת אנחנו מבקשים באותה מכסה בדיוק, לא להגדיל את מכסת הערבות. לפי החוק אנחנו מחויבים ל-10% מתוך תקציב המדינה. אנחנו רוצים לעשות שינוי פנימי בתוך הערבות, לבקש מכסת ערבות של שמונה מיליון דולר - אין פה חשיפה חדשה לעניין ערבויות המדינה - בשביל לתת לנו אפשרות לאור המצב. ב-12 ביוני יצאה מדינת ישראל למבצע "עם כלביא" ואנחנו רואים ערך בשינוי - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי מה זה השמונה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> שניים של רוסיה-אוקראינה ושישה ישראלי. אנחנו מחליפים את זה בבקשה חדשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הערבות על שניים הייתה על קו מסוים, נכון? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון, על רוסיה-אוקראינה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו את רוצה לעשות על כלל הקווים, על החברות הישראליות שמגיעות מחו"ל ויוצאות מפה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים עכשיו בשמונה מיליארד דולר – אנחנו לא משנים את מכסת הערבות – זה לשלושה שימושים. אחד זה לתת ערבויות לרוסיה-אוקראינה, לאותן טיסות להמשיך, שתהיה לנו את האפשרות לבוא ולתת בהתאם לצרכים של המשק. החלק השני זה לתת ערבות לחברות התעופה הישראליות כמו שהיה בעבר, והחלק השלישי, שזה מה שאנחנו מבקשים כרגע, זה להוסיף ערבויות גם לחברות תעופה זרות ולחברות שילוח. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מי מפעיל את הקו של ישראל-רוסיה-אוקראינה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אל על. אנחנו מבינים שהיום השמיים סגורים, שאנחנו נמצאים במצב שהוא קצת שונה ויש צורך ברציפות תפקודית במשק בנושאים של שילוח מטענים, ייבוא וייצוא סחורות, לכן אנחנו רוצים להעניק ערבויות גם לחברות האלו בהתאם לצרכים של משרד הכלכלה, של רת"א, של המשק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השישה מיליארד זה גם וגם? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו רוצים לקבל שמונה מיליארד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> התוספת של השישה מיליארד זה גם לחברות חוץ? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו לא מוסיפים. קיבלנו ערבויות בעבר שאנחנו רוצים לבטל, שזה שני מיליארד דולר על רוסיה-אוקראינה ושישה לחברות תעופה ישראליות. כעת אנחנו מבקשים בקשה חדשה של שמונה מיליארד דולר לשלושה שימושים: רוסיה-אוקראינה, חברות תעופה ישראליות, חברות זרות ושילוח. << אורח >> מיכל ששינסקי: << אורח >> מה שחשוב זה שהחשיפה לא משתנה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון, החשיפה של מדינת ישראל לא משתנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמות החברות תגדל. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון, אבל החשיפה למדינת ישראל לא משתנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המסר של מדינת ישראל כשהיא מבטחת רק חברות תעופה ישראליות הוא מסר לא נכון. אני רוצה שמנכ"ל יונייטד ידע שאם הוא מחליט לקחת את הסיכון ולטוס למדינת ישראל יהיה מי שיבטח אותו. אתם מדברים על צרכים של משרד הכלכלה ושל השילוח, אבל מעבר לצרכים של משרד הכלכלה ושל השילוח יש צרכים לאזרחי מדינת ישראל. המסר לחברות זרות שיסכימו לקחת את הסיכון ולטוס לישראל הוא מסר עקרוני. מה מדינת ישראל רוצה לעשות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> המטרה שלנו עכשיו היא להוסיף גם את חברות התעופה הזרות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בבקשה החדשה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> כן, גם לנוסעים וגם לשילוח, בהתאם לצרכים. חילוץ קודם כל, כי יש לא מעט ישראלים - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפחות שתצא הכרזה ותודיעו לחברות הזרות. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> יש פה איזו שהיא מגבלה של שמונה מיליארד דולר גם לישראליות וגם לזרות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז תגדילו את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא יכול להגדיל. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> יש תקרת ערבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה 10% מתקציב המדינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה שתהיה איזו שהיא הודעה, לפחות ברמה ההצהרתית, על כך שמדינת ישראל רוצה את החברות הזרות פה חזרה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין את הרצון שלך לייצר תחרות ולייצר מענה לאזרח, אבל יש היגיון בזה שמדינת ישראל מבטחת את החברות הישראליות. כמו שאני רוצה שהחברות הישראליות יעשו את טיסות החילוץ והן ייקחו את הסיכון הרבה יותר מכל חברה אחרת, אותו דבר גם כאן. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לפי הנתונים שהתפרסמו לא צריך לדאוג לאל על. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתקשרים אלי כאלה שנוסעים בחברה זרה. יש מקרים הומניים - אני עכשיו מטפל בזה - שלא נוסעים באל על. עזרתי יחד עם כולכם לחברת אל על בכל הנושאים האלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכים. אני רק אומר שאם הייתי צריך לתעדף - פה אני לא צריך לתעדף - לא הייתי רואה פסול לתעדף - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא אוחזים בלתעדף, אנחנו אוחזים בעניין של לאפשר להם לטוס. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> המטרה של הפנייה היא לאשר ערבות לשלושה נושאים: רוסיה-אוקראינה, חברות תעופה ישראליות, חברות זרות כולל נוסעים ושילוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא ביחס לתשלום, נכון? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> לא, ניצור קריטריונים כך שזה יהיה בדיוק כמו שהיום חברות תעופה ישראליות מבוטחות, באמצעות אותה פרמיה שהן משלמות בחברות הביטוח שלהן. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ומה אם קו רוסיה-אוקראינה חוזר? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו נדע לבוא - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נשחק בתוך השמונה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נשחק בתוך השמונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התייחסתם בבקשה למיזוג הסכומים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון, של מיזוג הסכומים. בקשה חדשה של שמונה מיליארד לשלושת הנושאים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החוק קובע שהערבות תהיה באישור ועדת כספים לשנתיים, אלא אם כן נקבע - - << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו נשמח לשנתיים. זה גם מה שכתבנו בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העלות התקציבית? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אין חשיפה תקציבית חדשה, זו החלפה של הבקשה הישנה. << אורח >> מרים צור: << אורח >> טיסות מכאן ולישראל זה צינור החמצן לכלכלה של מדינת ישראל. אם אנחנו רגע מסתכלים אחורה, אז בקורונה ובמלחמה של השביעי באוקטובר חברות זרות הפסיקו לטוס לישראל, רק חברות מטען ישראליות וחברות שילוח המשיכו לעבוד ולתת חמצן לכלכלת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם חברה ישראלית? << אורח >> מרים צור: << אורח >> אנחנו חברה אמריקאית. אני מייצגת חברה אמריקאית, אבל מעצם זה שאני חברה בלשכת המסחר אני גם מייצגת את כל סקטור הבלדרות והמשלחים. אנחנו אלה שמניעים את הכלכלה. כמו שאתם יודעים, מדינת ישראל היא אי מבחינה לוגיסטית. אנחנו משנעים את המטען באוניות או במטוסים. אם מישהו טס היום לחו"ל וחוזר, זה סיפור אחר. את זה שאנשים רוצים לצאת לחופשה וליהנות אני מאוד מכבדת והכל טוב, אבל כלכלת ישראל חייבת לנוע, כשהדרך להניע את הכלכלה היא לאפשר לנו להביא לכאן מטוסים. אם אנחנו רוצים לפתוח את הקניונים כדי שאנשים ימכרו משהו, ואם אנחנו רוצים מזון, תרופות, סיוע, ואנחנו היינו בין אלה שהביאו את כל הציוד והסיוע בתקופת הקורונה, את החיסונים לקורונה...אנחנו פועלים 24/7 כי אנחנו מוגדרים כמשק חיוני בתקופת מלחמה. אנחנו נותנים מענה למדינת ישראל בהרבה מאוד תחומים, אם זה תעשייה, אם זה ביטחון, אם זה בריאות, אם זה מזון. מה אנחנו עושים? מגנים על חברות ישראליות. יש שתי חברות שפועלות היום במדינת ישראל. זה לא מספיק. תסתכלו מה קורה למחירים, הם מרקיעים לשמיים. יש קווים מסוימים שהם ב-100% יותר יקרים וקווים מסוימים שהם ב-50% יותר יקרים. בשמיני באוקטובר, כשסגרו את השמיים ופתחו אותם בתשיעי, אנחנו היינו בין הראשונים שנחתנו בארץ והמשכנו את הפעילות כדי לתמוך במדינת ישראל. תנו לנו, תעזרו לנו להמשיך את הכלכלה בישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את אומרת דברים של טעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה תמחרתם את זה? ערבות של כמה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> שמונה מיליארד דולר. זאת אותה חשיפה בדיוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה ממנה נוצל בשנתיים האחרונות? הפעלתם את זה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> לא. ברוך השם גם לא נפעיל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ברוך השם. החברות פשוט הפסיקו לעבוד כאן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה כן ברוך השם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם הישראליות מבוטחות, גם הן עומדות בנתב"ג. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> מהלך חשוב מאוד של החשב הכללי, מהלך חשוב של ועדת הכספים שאנחנו מברכים עליו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לקחנו ברצינות את השאלה של חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, אתה בדיון הקודם שהיה בוועדה אמרת שראית שבבקשה מדברים רק על חברות ישראליות ושאלת אם יש סיבה מהותית שלא מבטחים חברות זרות שמגיעות לארץ. השיבו לך מטעם החשב הכללי שמקום ההתאגדות והמטוסים של אל על, ישראייר וארקיע, שאלו חברות הטיסה הישראליות שטסות, הן כאן ושלגבי כל יתר החברות בעולם שטסות כל אחת מהמדינה שלה חברות הביטוח החריגו את מדינת ישראל כאזור גיאוגרפי מהפוליסה שלהן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא אמרו שזה לא חוקי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז גם לא הייתה בקשה של חברות זרות לטוס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו רוצים שיהיה משק פתוח, שתהיה תחרות, ומה שהעלה חבר הכנסת פינדרוס עונה על הדבר הזה. אנחנו רוצים שגם בזמן חירום תהיה אפשרות לחברות אחרות שאינן חברות ישראליות. כמובן שכשיהיה נושא של תעדוף אני אעדיף חברה ישראלית, אבל כשאנחנו לא מדברים על תעדוף צריך לאפשר לכולם לנסוע, להעביר חבילות, כל הדברים האלה. אנחנו מבקשים שתעשו סדר בעניין הזה. המציאות של להצטמצם לחברות הישראליות הוא לא דבר נכון, הוא לא דבר חכם. אנחנו מבקשים לאשר ערבות מדינה לענבל חברה לביטוח עבור מתן ביטוח סיכוני מלחמה לחברות התעופה הישראליות וביטוחי מלחמת רוסיה-אוקראינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלומית, זה מאריך את רוסיה-אוקראינה, את מה שהיה אז? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו בקשה שמחליפה את הבקשה הקודמת שפקעה והיא גם ביחס למלחמת רוסיה-אוקראינה וגם ביחס למתן ביטוח סיכוני מלחמה לחברות תעופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד מתן אישור הערבות, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערבות אושרה. אני מודה לכם. תודה רבה על העבודה שאתם עושים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> היושב ראש, אתה רוצה שאני אעדכן על העמותות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בדיונים של ועדת כספים מיום 5.5 ומיום 12 במאי ביקשו מאיתנו לבדוק את האפשרות להכניס את העמותות לתחולת הגופים הזכאים במסלול צפון. אנחנו נכניס את העמותות לתחולת הגופים הזכאים במסלול צפון. אחרי שעשינו בחינה עם העמותות, עם ארגוני הגג, עם נותני האשראי בקרן, אחרי שעשינו הליך ניהול סיכונים - הוספנו אותם. כרגע אנחנו ממתינים להחלטת הממשלה לעניין כלכלה בשביל להעמיד את המסלול. ישבנו עם מנהיגות אזרחית, עם עמותות נוספות ועם מי שאחראי על הגיידסטאר במשרד המשפטים וראינו שיש בלבול בין מסלול העמותות המיוחד לבין המסלול הכללי, ראינו שיש הרבה מאוד מקרים שהגיעו אלינו ולא הכירו את המסלולים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מלכ"רים? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> כן. גם במסלול עמותות נעשה שינויים, נגדיל את המחזור הרלוונטי. אנחנו נעשה גם שינויים לטובת העמותות, נקל עליהן במסלול הרגיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להגדיל את המחזור זה לא מקל? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> להגדיל את המחזור אומר שיותר עמותות יוכלו להגיע למסלול המיוחד. במסלול הכללי כל עמותה יכולה לגשת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש הבדל בין אלכ"רים למלכ"רים בהקשר הזה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו מגדירים כל מי שפועל ללא כוונת רווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי חיילי המילואים? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו מאוד מעוניינים לעשות מסלול לחיילי המילואים, רק שמשרד הביטחון החליט לא לתעדף מסלול לחיילי מילואים ולתת כלים אחרים לטובת חיילי המילואים. אין לנו כרגע איזו שהיא בשורה בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה החליטו ללכת על משהו אחר? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> במשרד הביטחון עשו שקלול מול התקציב הרלוונטי עם אגף התקציבים והחליטו לתעדף דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אוהב את התשובה הזאת, אבל אין לי טענות אליך. לגבי הנושא של העמותות, אחרי שאתם מסיימים את העבודה תעבירו את זה אלינו. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אין בעיה, אנחנו יכולים להעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת מה החלופה שעליה אתם מדברים לגבי חיילי המילואים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נבקש מהם להעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתי את הצליל הזה בכמה דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם יגידו לך שהם נתנו הרבה מסלולים לחיילי המילואים. זה לא נכון. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אני אעביר את המסר לגורמים הרלוונטיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתנו מסלולים לחיילי המילואים, אנחנו מכירים אותם, אבל בסופו של דבר יש כאלה שזה לא מגיע אליהם, שזה לא עוזר להם, או שצריכים בנוסף לזה עוד כסף עבור דברים נוספים. זו לא מתנה, מדובר על הלוואה בערבות המדינה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אני אעביר את המסר לגורמים הרלוונטיים אצלנו שיבואו להציג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשנו לתת להם בכל הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>