פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 31 ועדת הכספים 23/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 675 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים במסגרת מס רכוש בעקבות מצב הלחימה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אלי דלל אחמד טיבי נעמה לזימי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי אושר שקלים חברי הכנסת: סימון דוידסון מאיר כהן מוזמנים: אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים שחר תורג'מן – נשיא איגוד לשכות המסחר יצחק גורביץ – סמנכ"ל, התאחדות בוני הארץ ורד קמינסקי – חברת מפלגת העצמאים החדשים אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים נוגה בן פרז – מנהלת פרוייקטים בתיירות הפקות וכנסים אבי נוימן – לשכת רואי חשבון אלי פסח – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל שמעון סיאני – יו"ר מנהיגות ליאת נויבירט – לשכת עורכי הדין אילן זיגדון – באר שבע יקיר ליסיצקי – יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות, איגוד המסעדות אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל יניב בר אור – מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עפרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים במסגרת מס רכוש בעקבות מצב הלחימה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה להודות לקב"ה על מה שהיה איתנו עד היום. אנחנו מבקשים את רחמיו ואת חסדיו גם בהמשך. אני משבח את ארצות הברית על פעילות של חסד, על כך שהיא מסייעת לנו, זה לא דבר מובן מאליו. אנחנו את הדיון עושים על מס רכוש. דיברתי עם שר האוצר וביקשתי שיבוא לכאן, אבל הוא לא יבוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא והמשיח עושים מי יגיע קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו סומכים עליך שתייצג אותו נאמנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, הצעה לסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בנוגע למתווה רבות ידובר, ואני מניח שגם חברי כנסת ידברו כי הרי זה לא משהו שנחת עלינו מהיום, יש לנו ניסיון. בחמש השנים האחרונות היו כל כך הרבה מתווים – קורונה, פתיחת מלחמה, פינויים, אבל אני שם את זה בצד. אתמול שמעתי ראיון של שר האוצר שבו הוא אמר שהוא ידע חודשים על התקיפה. הוא שיבח כמוך, רק שאתה שכחת את חיילי וחיילות צה"ל, את הטייסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני משבח את חיילי וחיילות צה"ל, אני משבח את כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב שאני פה להזכיר לך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש חבר'ה שאין להם בתים ולא קיבלו כסף. תפסיקו עם הדאחקות האלו, צריך להתעסק בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המתווה שהולך להגיע הוא מתווה חסר. כולנו יודעים שהוא חסר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על איזה מתווה אתה מדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתווה הפיצויים לעסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הראשון שפנה לגבי הנושא של מתווה הפיצויים היה ולדימיר. הוא פנה לשר האוצר עם העתק אלי. התקשרתי אליו להגיד לו שאני חושב שהוא צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתווה הפיצויים של שבעה באוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, ואז אנחנו חוסכים הרבה זמן. אני חושב שיש בזה מעלה גדולה כי יש עובדים שחוסר היציבות שלהם עולה הרבה מאוד, אבל זה דיון אחר. הדיון ההוא ייקבע בחוק. הוא יגיע לפה לאחר שהמליאה תאשר הצעת חוק בקריאה ראשונה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צריך לזרז אותם כדי שזה יקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באפריל 2024, וזה כחוט השני לעבודת הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה 1711, החלטת ממשלה שהגישו בממשלת השינוי לעבודת מטה מסודרת בנוגע לאסונות. עשו עבודת מטה מקיפה. הסתובבו בניו-זילנד, הסתובבו בסן פרנסיסקו. 261 עמודים של החלטת ממשלה שאושרה ב-2024 ובנויה בדיוק לאסונות. הם דיברו בעיקר על רעידות אדמה, שזו ההתחדשות העירונית שקיימת עכשיו. ראיתי שבשבוע שעבר ישב משרד הפנים יחד עם משרד האוצר לגבי ההתחדשות העירונית, שזה חלק גדול מהפיצויים לעסקים וכל הדברים שנוגעים למתאר העירוני. בהחלטה שאושרה מדובר על פינוי אוכלוסייה, על פינוי פסולת בניין, על תשתיות משפטיות, על קיצור בירוקרטיה. 261 עמודים של עבודת ממשלה יסודית שנעשתה על ידי חברה חיצונית, מקנזי. במקום עוד הצעות חוק פרטיות, עוד הצעות חוק ממשלתיות וכל מיני מתווים, אני ממליץ פשוט לקבל מחדש את החלטת הממשלה הזאת. אגב, מנכ"ל משרד ראש הממשלה קיבל 90 ימים ליישם אותה. הדברים מוכנים, התשתית מוכנה להכל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים. אמיר, אני מבקש שתאמר על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול יצא לי לבקר במס רכוש, בקרן הפיצויים, ויצאתי לשטח איתם, לראות את האתרים שנפגעו. האנשים האלה עושים עבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עושים עבודה טובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמות הפניות שהם מקבלים, והיו שם אמיר, מירי ושי. אתה רואה איך שהתזמורת הזאת מנגנת ועונה לכל האנשים, יוזמת פניות. שאפו גדול על מה שהם עושים, עבודה טובה. אמיר, כשצריך לבקר אתכם אני מבקר, אבל על מה שאתם עושים בכל הנושא של מס רכוש מגיע לכם פשוט שאפו ענק, ואני שומע את זה גם מהמפונים שביקרתי בבתי מלון. זה פשוט לא מובן מאליו. הצוותים שלכם והשעות שאתם עובדים, באמת כל הכבוד, יישר כוח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> טוב שהזכרת את זה, כי כשהייתי בפתח תקווה ראיתי אותם בשטח אחרי כמה שעות. שלושה אנשים הגיעו, בדקו, ראו, נתנו פתרונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אני מצטרפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו בוועדה מצטרפים, זה באמת נכון. << אורח >> רון תומר: << אורח >> גם אני רוצה להגיד מילה טובה בשם המגזר העסקי. צריך לתקן את המערכת כדי שהאנשים הטובים האלה יוכלו להתמודד עם שטף הפניות, כדי שיהיו דברים יותר אוטומטיים, מסלול ירוק, אבל מה שהם עושים שם זה קודש וצריך להגיד להם תודה. זה שכועסים עליהם כי הם לא מספיקים הכל זה פשוט כי אי אפשר לעשות כל כך הרבה. הם עושים מצווה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רשויות מתפקדות צריך לשבח. הן רשויות שעובדות קשה, בעומסים מטורפים. אנחנו רואים אותם בכל זירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לעם ישראל שצריך סבלנות, שהם יגיעו לכולם. הם פתחו דרך האתרים, דרך הטלפון. << אורח >> רון תומר: << אורח >> חלק מהדברים צריכים להיות יותר אוטומטיים היום, אבל הם עושים עבודת קודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מנסים להתייעל מהפעם שעברה להפעם. << אורח >> רון תומר: << אורח >> הם שנתיים באירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי איך הם מנסים להתייעל, איך הם התייעלו מהפעם שעברה לפעם הזאת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל, תודה רבה. אנחנו מתמודדים עם שני דברים בו זמנית. אחד זה עם הנזק הישיר, ושניים, עם ההיערכות שאנחנו עושים בנזק העקיף. חשוב לי להגיד מה אנחנו עושים בנזק הישיר. אנחנו לא מושלמים, יש טעויות, ואנחנו לא מגיעים לכולם בזמן כי ההיקף מאוד עצום. אנחנו נמצאים בקצת יותר משבוע של לחימה עם כמעט 40,000 תביעות. מהשביעי לאוקטובר עד 12 ביוני היו לנו 75,000 תביעות. פה אנחנו בכמעט 40,000. גם אם המלחמה תיגמר היום נגיע קרוב ל-50,000 תביעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשיתם הערכה כמה זה בכסף? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו הערכה גם בכסף, כשאני תמיד עושה את ההשוואה. משביעי באוקטובר עד ה-12 לחודש הזה שילמנו בנזק הישיר כשניים וחצי מיליארד שקלים, פה אנחנו בכארבעה וחצי מיליארד שקלים, ולדעתי זה עוד יגדל, זה יגיע לחמישה. בשבוע אחד יש פי שניים נזקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כרגע ההשוואה רק של הישיר, רק של הפגיעות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מדבר רק על הישיר. יש מקומות כמו מכון ויצמן ובז"ן שאלה נזקים עצומים. יש לנו פעם ראשונה קרוב ל-25 בניינים להריסה. אני יכול להגיד שמהשביעי לאוקטובר עד ה-12 לחודש הזה היה בניין אחד להריסה בחיפה. פה אנחנו כבר עם מעל 25 בניינים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איך אתם מפצים את הרשויות המקומיות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתתי סקירה מלמעלה על כמות הנזקים שקיימת. יש לנו היום 130 צוותים בשטח, שזה רשות המסים ושמאים. אנחנו לא יכולים להגיע לכל הבתים מהר. תזכרו ששמאי הרכוש הם קבוצה סגורה במדינת ישראל. יש פול במדינת ישראל שהרוב עובד איתנו, אבל חלקם רוצים לעבוד בשוק האזרחי, לא לעבוד איתנו, ולא תמיד אנחנו יכולים לגייס את כולם. הצוותים שלנו נמצאים בכל מקום, כשאנחנו משתדלים להגיע ביום הראשון שיש נפילה עם צוות ראשוני. בטמרה היינו ביום הנזק. בשבת הזאת, אחרי שביקשו מאיתנו לעבוד בשבת, עבדו שם 10 צוותים. גם באזור המרכז אנחנו יוצאים בשבת כדי לתת טיפול ראשוני. כשזה התחיל היינו עם 15 צוותים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הארבעה וחצי מיליארד שקלים כוללים את ויצמן, כוללים הכל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כולל הכל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נראה לי יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה יגיע לחמישה. אנחנו כרגע בארבעה וחצי, אבל זה יגיע לחמישה. אלה סכומים שלא ראינו בנזק הישיר מעולם. יש עוד כל מיני דברים שאני לא יכול לפרט. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ההגדרה שביקשו עכשיו היא של חמישה מיליארד שקלים, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיפה הכסף? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפני תחילת האירוע היו בקרן מעל תשעה מיליארד שקלים. אם אתם זוכרים, וזה אושר כאן בוועדת הכספים, ההפרשה למס רכישה גדלה ב-2024 ל-80% וב-2025 ל-100%. אנחנו כרגע מעריכים ארבעה וחצי-חמישה מיליארד שקל נזק ישיר, כשעדיין יש לנו תיקים פתוחים מהשביעי באוקטובר - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מהקורונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תיקים פתוחים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התביעות שקיימות על השולחן הן בשווי שישה מיליארד, כשלא בטוח שזה יהיה התשלום כי עדיין לא כולם הגישו תביעות. יש עסקים בצפון שעוד לא הגישו, יש קניון שמושבת עד אוגוסט, יש עוד מפעלים גדולים שרק מכמתים את הנזק שלהם. נשארנו עם תביעות פתוחות בנזק הישיר ובנזק העקיף. יש כאן הוצאה מאוד גדולה. אנחנו אמנם מתקרבים לסוף הקופה, אבל יש עוד את הגבייה בהמשך השנה. מה אנחנו עושים כרגע? כרגע פתחנו שלושה מוקדים פעילים. יש מוקד אחד שיושב ברמת גן, יש מוקד אחד שיושב בעכו ומטפל באזור הצפון, ולקחנו את המוקד של אשקלון שטיפל בכל אזור הדרום במלחמה ונתנו לו אזורים של המרכז כדי לבזר את היכולות שלנו. מחר אנחנו פותחים מוקד נוסף בחולון שיטפל באזורים במרכז. המטרה לבזר את זה בין מספר מוקדים, על מנת שהשליטה תהיה יותר טובה ונצליח להגיע יותר מהר לאנשים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתם מפרסמים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הכל מפורסם כל הזמן. אנחנו יוצאים בפרסום קבוע, אם זה בתקשורת, אם זה בפייסבוק ובאינטרנט. אנחנו התבקשנו להיערך לפני למסלול ירוק בנזק ישיר, שזה דבר שלא היה מעולם. פיתחנו מערכת מהירה שעומדת היום על עד 30,000 שקל לניזוק פרטי ולניזוק עסקי. האדם מצלם את הנזק, מעלה הצעת מחיר, ותוך 72 שעות אנחנו מאשרים או מתכתבים איתו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מופץ בציבור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בוודאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סכום נמוך יחסית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המטרה כרגע היא לתת פתרונות לכל נזקי ההדף. אתם צריכים להבין שמה שקורה היום לא קרה אף פעם. הטיל שפגע ברמת גן הרס ארבעה בניינים. פעם זה היה חלון שנשבר במרחק של 150 מטר, היום זה לא חלון, זה כל הוויטרינה, זה כל החלונות בבית. ה-30,000 שקל אמור לתת לנו את כל הדברים שמסביב. אנחנו מאוד רוצים שהאזרחים יתחילו להגיש את זה יותר. הייתה בעיה שהעלינו את המערכת טיפה באיחור וכבר היו 15,000 תביעות. פתחנו היום את האפשרות לעבור ממסלול רגיל למסלול מהיר. רוב התיקים מאושרים. בהצעות מחיר גבוהות אנחנו מתכתבים. פעם ראשונה שיש דבר כזה מסלול ירוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שצריך להעלות את הסכום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו בוחנים את הנזקים. אנחנו מפתחים עם חברות חיצוניות מערכת AI שבודקת שהתמונות לא כפולות, כי יש כל מיני דברים שאנשים מנצלים. יש אנשים שמעלים את אותה תמונה או תמונה מ-AI לתוך המערכת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתם מפרסמים? כולנו לא יודעים על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו יודעים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה היה בתקשורת. לי זה קופץ אוטומטית בכל מיני אתרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה שפות אתם מפרסמים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שכרגע זה מפורסם בעברית, ערבית ורוסית, ועכשיו מנסים להעביר את זה גם לאמהרית ולכל השפות שאפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה שתי סוגיות. סוגיה אחת היא הנושא של מס רכוש, סוגיה שנייה היא הפיצויים, שזה משהו אחר, זה כבר חקיקה. ולדימיר כתב לשר האוצר - אלי הוא שלח רק העתק - שצריך לעשות את מה שהיה בפעם האחרונה. אני הצטרפתי לעניין הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם התאמות מבחינת ההצמדה של הסכומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> על איזה פיצויים מדובר? על פיצויים לעסקים או לרשויות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה אמור להגיע למליאת הכנסת, זה חקיקה. למה עשינו את זה בחקיקה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי זה כל הארץ. אי אפשר להגדיר את כל הארץ כיישוב ספר, זה מחייב חקיקה ראשית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה יגיע לקריאה ראשונה ואז לוועדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יצטרך לבוא למליאת הכנסת לאישור. העמדה של מה שאני שומע מהחברים, וזאת גם עמדתי, היא לעשות את זה באופן שעשינו את זה בסוף 2023. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מטפלים באירוע של הרכבים? אני מבין שמדובר באלפים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש לנו הרבה ניסיון ממה שקרה בשביעי באוקטובר עם הרכבים. זה היום לא פרויקט כזה משמעותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לצערנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כמובן. בשביעי באוקטובר היו מעל 2,500 רכבים שהיינו צריכים לגרור. חלק מהרכבים נגררים על ידי הרשויות המקומיות ואנחנו מגיעים למגרשים, בחלק אנחנו מטפלים בשטח. אני לא רואה כרגע בעיה ברכבים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מסתמכים על התיעוד של הרשויות? הם מתעדים את הרכב - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש מה שנקרא מלון אורחים בפיקוד העורף שהמטרה שלו הייתה לפנות לבתי ספר. שר האוצר התנגד בזמנו לדבר הזה וכולם פונו לבתי מלון. במקרה הזה הוצאנו נוהל דרך בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי ועם רח"ל שמסמיך את כל הרשויות המקומיות לפנות את כל התושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים, כאשר אנחנו משפים אותם בצורה מלאה. תזכרו שבמלחמה פינינו את קריית שמונה כדי שלא יגורו שם. המטרה היום היא להשאיר את כולם בעיר שלהם כי יום אחרי המלחמה יש בתי ספר, יש ילדים. לרשות המקומית יש את הקשר הישיר עם האזרחים הרבה יותר טוב מאיתנו. הנוהל הזה עובד מאוד יפה כרגע, כל הרשויות פינו לבתי מלון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנושא של שכר דירה הוא לא אצלכם, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני עוד מעט אגיע לזה. נתנו לרשויות אפשרות לפנות את האנשים ל-14 ימים. הנוהל אומר שאחרי השבוע הראשון הם יגישו את החשבון ויקבלו את כל שבעת הימים ראשונים ו-90% משבעת הימים הנוספים, זאת למרות שהם עוד לא שילמו שקל לאף בית מלון. אנחנו מקדימים להם הכנסה לפני - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא רק בתי מלון. אנחנו מדברים על שמירה, ביטחון, פינוי פסולת, מוקד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הייתי עם שר האוצר ועם כל השלטון המקומי בישיבה שבה נאמר שאת כל הדברים שהם מפנים אנחנו מתקצבים. אני לא חושב שיש רשות מקומית שלא מקבלת תקציב כרגע. הרשויות קיבלו מקדמות כדי לטפל. יצאה החלטת ממשלה שקובעת שכל תושב מקבל דמי כיס ועל כל תושב שהם פינו - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מדובר ב-500 שקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הרשות מקבלת 1,500 שקל על כל תושב, והיום בוחנים להגדיל את זה לבקשת הרשויות. אם ברמת גן פונו 1,000 תושבים, הם מקבלים 1,500 כפול 1,000 תושבים. הם מקבלים איזה משהו בסיסי כדי לרוץ איתו. התקציבים האלה כבר קיימים ברשויות המקומיות, והרשויות היום בוחנות את הדרך להעביר את זה לאזרחים. לא תמיד אפשר להעביר לחשבון הבנק כי יכול להיות חשבון שהוא מעוקל, לכן חלקם עושים את זה בכרטיסים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שאין מצוקה תזרימית לרשות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא רואה מצוקה. עוד לפני שהגענו לשבעה ימים פנינו לכל רשות ושאלנו אם היא רוצה מקדמה על המלונות. לאלה שהעבירו בקשה העברנו מקדמות. אנחנו כרגע יכולים לתת, הכיס יותר עמוק בקרן פיצויים. גם את הנושא של הנזקים ברשויות המקומיות אנחנו מפצים, אם זה את כל מבני הציבור, כבישים. הם העלו את הנושא של עלויות שכר עודפות בגלל העובדים שלהם שעובדים שעות נוספות. על זה הם עובדים עם אגף תקציבים כדי לפתור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי משפה בתי ספר שנפגעו, מתנ"סים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הרשות פונה אלינו ואנחנו - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הנזק הישיר. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו בנושא הכלכלי, אתה אומר להם שלא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם לא ינצחו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא רק העניין של המשכורות, זה גם דלקים של רכבי הביטחון, שומרים, רכבים מוגנים, אוכל לעובדי המועצה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש איתם היום ישיבות על התקציב העודף שהוא לא דרך הקרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מופקד על זה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה אם יש כסף גמיש שאתה יכול לשפות אותם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש דברים מובנים, כמו פינוי אשפה, פינוי של כל הפסולת. אתה מדבר איתי על דלק. האם אני אומר להם בימים שקטים כשהם לא מבזבזים להחזיר את זה חזרה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ראש מינהל חינוך בעיריית חיפה עובד עכשיו 24/7. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לתת לו שעות נוספת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדבר על העניין של השכירות. בבאר שבע אין בעיה, סכום השכירות שאתם נותנים הוא בהלימה למחירים באזור, אבל בראשון לציון, בחולון ובמקומות אחרים אין הלימה בין מחירי השכירות - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היום תצא הנחיה מסודרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו סוגיה שאני רוצה שנברר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה התאריך שבו היו תשעה מיליארד בקופה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב-12.6 היו תשעה וחצי מיליארד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההכנסה הממוצעת של הקרן בשנה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תשעה מיליארד בערך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס בכמה מילים למתווה הפיצויים. יומיים אחרי תחילת המערכה פניתי לשר האוצר והצעתי לו להחיל את המתווה שהיה בתחילת המלחמה, מתווה שהגדלנו ל-17.5 מיליארד שקלים. הוא היה יחסית מדויק ונתן מענה בתחילת המלחמה. למה אני מתכוון? אם אתם זוכרים, הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים. היה את האזור של העוטף והצפון, שזה המסלול האדום, היה את האזור של ההוצאות המזכות והיה את האזור של מסלול המחזורים שהיה בהתחלה 7-40. התחושה שלי זה שהמצב היום מבחינת הגבלות התנועה של העסקים והתושבים מאוד דומה ל-7-40. אני מבין שאי אפשר להחיל את מתווה המחזורים על כל הארץ, אבל מה שכן אפשר זה לקחת כבסיס את ההוצאות המזכות ולהרחיב את המתווה הזה, להרחיב אותו מבחינת הסכומים ומבחינת האחוזים שאנחנו נותנים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ולתת מענה לעובדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם לתת מענה לעובדים מבחינת החל"ת, גם לתת מענה מסוים לעסקים מעל 400 מיליון שבפעם הקודמת נשארו בחוץ, וכמובן מתווים מיוחדים לקבלנים, לחקלאות, לעמותות. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> מתווה בשכר. למה חל"ת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השכר היה בפנים. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> החל"ת הוא לא מנגנון רצוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך להגדיל את זה מ-75% ל-85%. צריך לקחת את המתווה שהיה בתחילת המלחמה כבסיס הנכון ולהרחיב אותו כדי לקרב אותו למסלול המחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על ההתאמות דיברתי עם שר האוצר. אני מעריך שיש דברים שהוא מסכים, אבל זה יגיע לדיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלפני ששר האוצר מציג את המתווה אנחנו כחברי הוועדה צריכים להביע דעה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> הבסיס צריך להיות מה שהיה ב"חרבות ברזל", אבל יש כמה תיקונים שצריך. הדבר הראשון זה נושא החל"ת. יש לנו עובדים שנמצאים באי ודאות, כשעוד מעט נגמר החודש והם לא מבינים מה קורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי משר האוצר שישבתם יחד עם ההסתדרות. << אורח >> רון תומר: << אורח >> נכון, והוא יכריז היום בצוהריים מה סוכם. חייב להיכנס מסלול חל"ת מיידי שנותן 75% שכר לעובד שלא יכול להגיע. זה מאוד חשוב, כדי שלעובדים היקרים שלנו תהיה מנוחת נפש בנושא הזה. במתווה הפיצויים צריך לעשות מסלול מיוחד. בעבר לא נתנו לחברות מעל 400 מיליון שקל, נתנו דוגמה של איזה טייקון אחד או שניים שעשו הרבה כסף ואמרו שהם לא צריכים. יש חברות של 600,700 מיליון ואפילו מיליארד שקל שאמנם הן גדולות אבל גם הצרה שלהן גדולה יותר. אנחנו מבקשים לגביהן סיכום, וכנראה שתשמעו שיש פתרון בנושא הזה. יש את הנושא של נקודת הייחוס, האם זה 2023 או 2024, אבל נשים את זה רגע בצד. את כל הדברים האלה אני אשאיר לשר האוצר להכריז. אם כל הבעיות האלו ייענו אנחנו על דרך המלך בנושא. מס רכוש, כמו שאמרתם, עושים עבודה נפלאה, רק הם לא יהיו מסוגלים, ובואו לא נשלה את עצמנו, לתת מענה ראוי לכמות הדרישות הזאת. אני מציע להגדיל את המסלול הירוק מ-30,000 ל-70,000, כאשר יחד איתו לחוקק חוק שיאמר שמי ששיקר לא רק שיחזיר את הכסף, גם ישלם יותר. יש נקודה אחת מאוד חשובה שלא דיברו עליה פה, וזה מה קורה לעסק שנפגע. הוא אמנם מקבל את הפיצוי הישיר ממס רכוש, אבל חייבים לתת לו גם מסלול עקיף. לקו ייצור במפעל, למסעדה או למספרה ייקח חודשים לחזור לעבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד שהוא חוזר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אנחנו חייבים שהמסלול הזה ייתן להם את הפתרון לטווח הארוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, דיון באמת חשוב מעין כמותו. אנחנו נמצאים באירוע שמזכיר את "חרבות ברזל" אבל הוא לא כמו "חרבות ברזל" בהיקף שלו, מהבחינה של התפתחות הנזק. רק אתמול דיברנו על 10,000 מפונים. אני מבינה, אמיר, שכבר הבוקר יש 15,000 מפונים. הקצבים שבהם האירוע הזה מתפתח הם לא דברים שאנחנו רגילים אליהם. לצד העובדה שאנחנו בימים היסטוריים, חשובים ומרגשים, אני רוצה לשאול אותך, אמיר, למה שבחקיקה שתביאו בעוד שבוע לא יהיה מנגנון שיאמר שבהינתן קריטריונים מסוימים של הכרזה על יציאה למבצע צבאי ייכנס לתוקף איזה שהוא מנגנון בסיסי שיכול ויעבור התאמות בוועדת כספים מעת לעת? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עשר שנים אני נלחם על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל פעם אנחנו נמצאים באותו אירוע. אנחנו היום ביום העשירי למבצע. למה אנשים צריכים בנוסף לסטרס, בנוסף לזה שהם איבדו את ביתם או את העסק שלהם, לא לדעת מה קורה ולהתחיל עם איזה דיון של כיפופים כאילו צריך להמציא את הגלגל? אולי הפעם, אם כבר כותבים את זה וזה כל כך מגובש, נעשה משהו יותר גנרי - שבהתקיים מאפיינים מסוימים ייכנס לתוקף איזה משהו מאוד בסיסי שעליו תינתן הסמכות לוועדת הכספים לתקן, לעדכן ולשנות. נמצא כאן רק נציג של רשות המסים. מה עם נציג של משרד האוצר? יש פה שאלה שמרחפת לגבי חל"ת של עובדים שצריך ללבן, לדון. איפה נמצא הנציג הרלוונטי? אני מבינה שזה לא רשות המסים. ביום העשירי למלחמה אמור להיות כבר מישהו שייתן את התשובות האלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם רצו שנדחה את הישיבה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> המליאה לא מתכנסת. צריך שהמליאה תתכנס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מתכנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא תתכנס מיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת לא הבעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי כהן, בקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני שמח על הדיון הזה. הדיון הזה הוא דיון שאמור לתת סוג של ודאות למאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים שכרגע צופים בנו. הכל בסימן השערות לגבי אם אותו מודל של "חרבות ברזל" ייכנס לתוקף. ההצהרה שלך, אדוני היושב ראש, על כך שוועדת הכספים קוראת לשר האוצר לאמץ את מודל "חרבות ברזל" היא כדי שהציבור שנמצא כרגע בפאניקה אחרי למעלה משעה שהיה בממ"ד ידע שכנסת ישראל וממשלת ישראל תביא מתווה פיצויים. לגבי הסוגיה שקשורה להתאמות – לא ייתכן שמקדם ההשוואה יהיה מקדם השוואה של מאי-יוני 2024 שהיה אז זמן של מלחמה, כי זה להודות כאן שאנחנו לא הולכים לתת פיצוי לציבור העצמאים ובעלי העסקים. מקדם ההשוואה הזה הוא מקדם השוואה על מצב שבו לא הייתה כמעט פעילות עסקית בענף התיירות, בענף ההפקות. הדרישה היא להעביר את זה ל-2023. << אורח >> אילן זיגדון: << אורח >> לתת אופציה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אופציה נוספת. בנוסף, יש את הנושא של ההצמדה למדד כי הסכומים הם לא הסכומים שהיו נכונים לאוקטובר 2023. עברנו פה יוקר מחייה, עברנו פה מציאות שבה גם המדד עלה, לכן אותם סכומים צריכים להתעדכן. עם כל הכבוד, השכר של כולם עלה ולא יכול להיות שהעצמאים ובעלי העסקים לא יקבלו את אותן הצמדות של מדד. כמובן שיש ענפים שצריכים התייחסות ספציפית, כמו גני ילדים, תיירות, הפקות, אירועים. אדוני היושב ראש, אנחנו נדע לדייק את זה כאן, אבל חשובה לי האמירה שלך. תבין שכרגע צופים בנו – זה מהנתונים שאני מקבל - עשרות אלפים שרוצים לדעת שיהיה מתווה של "חרבות ברזל". לא יכול להיות שאני אצטרך להיות זה שיגיד להם, "כן, כן, זה הולך להיות". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? אתה יכול להגיד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל זה לא בטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אומר את מה שאנחנו אומרים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שמענו, אבל אף אחד עוד לא הוציא את זה בצורה רשמית. זה הכל השערות, זה הכל ספקולציות. זה צריך להיות ודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יבוא לדיון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה צריך להיות נוהל לחיצת כפתור כך שברגע שקורה אירוע כזה נכנס מנגנון. היה את המכון הישראלי לדמוקרטיה שעשה את המחקר הזה, שהביא דוגמאות מכל העולם. בכל העולם זה קיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכן היה חשוב לדבר על זה מהיום הראשון. אני מאוד מקווה שכבר השבוע זה יהיה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רועי, אתה שם לב שכל חברי ועדת הכספים והיו"ר בראשה אמרו את הדברים בצורה ברורה. זה יבוא לדיון. אני חושב שכל חברי הוועדה פה מסכימים עם מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד עמאר, בקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אנחנו כל פעם דנים בעוד מתווה ובעוד מתווה. אנחנו לא מדינה רגילה, אנחנו מדינה במזרח התיכון שנמצאת במלחמה מאוקטובר 2023 עד עכשיו. כוועדת הכספים אנחנו צריכים להכין מתווה בחוק, מתווה שייתן את התשובה לכל השאלות שעולות כאן בוועדה, כדי שלא נצטרך עוד פעם להתווכח אם אנחנו צריכים לתת למסעדנים ולתת לעסקים הקטנים. צריך להכין מתווה, כמו שהוא אמר, שייכנס בלחיצת כפתור, ולעשות את ההתאמות הדרושות באותו זמן ובאותו רגע שהאירוע קורה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה ייתן לך? תצטרך לעשות אותו מחדש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אם אתה עושה נוהל לחיצת כפתור שהוא בסיס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מתווה קבוע שאתה בלחיצת כפתור מפעיל ועושה את ההתאמות הדרושות כל פעם לפי מה שקורה באירוע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש מיליון עובדים שלא יודעים מה קורה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום אנחנו באירוע שכל המדינה נמצאת באותו מצב, אם זה מי שגר בדרום, מי שגר במרכז ומי שגר בצפון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> התוצאה היא אותה תוצאה בסוף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הזמן והוודאות לאותם לעובדים, לאותם אנשים שצריכים לקבל את הפיצוי, זה הדבר החשוב. אין לנו את זה עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר לשר האוצר שאני חושב שמן הראוי שיהיה לפחות הבסיס של הדבר. אם הוא יהיה יושב ראש ועדת כספים, הוא יראה מה זה להתחיל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התחלנו הפעם. מתבססים על מה שכבר היה, שזו כבר התחלה טובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חייבים להתחיל לדון בנושא של החל"ת, לראות מה אנחנו עושים, כי החודש נגמר ואנשים רוצים ודאות. בעל עסק לא יכול לשלם לעובדים שלו אם הוא בעצמו לא עבד. חייבים להיכנס למתווה של החל"ת עכשיו - כמה חל"ת יקבלו, כמה זמן, עד מתי. ראש הממשלה יכול להגיד שרוצים לגמור את המלחמה כמה שיותר מהר, אבל לא באמת יודעים מתי תיגמר המלחמה, וגם לא הכל תלוי בנו. צריכה להיות בנושא של החל"ת ודאות. לגבי הנושא של הפיצויים, שמעתי אותך מדבר על 30,000 שקל. הסתובבתי הרבה בשטח - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין דיון על פיצויים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על הסכום. הציעו פה 70,000. אני לא יודע אם זה 70,000, 50,000, אבל 30,000 זה סכום נמוך מאוד. כשהסתובבתי וראיתי את הנזקים, אפילו מיירוטים, הבנתי שהנזקים נאמדים בהרבה יותר מ-30,000 שקל. אני מציע שתשקלו את זה מחדש, שתעשו פרסום בנושא. כששאלתי כמה חברי כנסת יודעים על הנושא, הבנתי שלא רק אני לא שמעתי על הנושא. צריך לעשות פרסום רציני על הנושא ולהרים את הסכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ירון גינדי, בקשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ישבנו אתמול כמה שעות עם אמיר דהן ודייקנו את הפרשנויות הנדרשות כמו שאנחנו רואים אותן מבחינה מקצועית בנוגע ל"חרבות ברזל". הדבר העיקרי שחסר במתווה הקודם, ואני חושב שרועי הזכיר את זה, זה שהחוק היום בישראל לא מאפשר לאותה מכולת שנפגעה בבת-ים ולאותה מספרה שנפגעה בבת-ים לקבל פיצוי, בשונה מ-0-7 או 0-9 שכן היו מקבלים פיצוי. צריך לשנות את החוק כך שאותה מכולת שנפגעה בבת-ים תקבל פיצוי לתקופת השיפוץ, לתקופת שיקום הבניין. אנחנו אתמול דיברנו על איך אנחנו רואים את הפיצוי הזה, על איך הפיצוי הזה צריך להיראות. אחרי השיחות עם אמיר דהן צריך שגם האוצר יקבל את זה, שזה עדיין לא סגור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי דעתי האוצר יקבל את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ברור לכולנו שאותו בעל עסק צריך לקבל פיצוי לכל תקופת השיקום, כשיש לנו סכומים מסודרים מהחקיקה הקודמת שצריך להצמיד למדד. הדבר האחרון זה ההשוואה ל-2023. בדקנו וראינו שיש המון עסקים שאם לא נתייחס ל-2023 הם לא יקבלו פיצוי בסבב הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברתי עם כאלה שהנזקים שלהם הם קרוב ל-30,000. אני מאמין שיש גם כאלה שהנזקים שלהם הם יותר מ-30,000, אבל זה דבר שצריך להיבחן בימים הקרובים, בשבוע הקרוב. אם הרוב הם מעבר ל-30,000, צריך להגדיל את זה. אסור לתת ישר 70,000 או 100,000, כי המדינה לא נמצא במצב שאפשר לזרוק ככה כסף. חייב להיות חל"ת. אני לא מבין למה עדיין לא הכריזו על חל"ת. אנחנו יודעים שיש אנשים עם הילדים בבית. היה בשבוע שעבר איזה שהוא בלבול כך שחלק הלכו לעבודה, חלק לא הלכו לעבודה. היו אנשים שלא ידעו מה מקום חיוני, מה לא מקום חיוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החינוך סגור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על החל"ת צריך להכריז כמה שיותר מהר. אסור לשכוח את אותם עסקים שפעם שעברה שכחנו. שכחנו את המעונות בפעם שעברה, שכחנו את התיירות, שכחנו את ההפקות. יש ענפים שכל פעם שוכחים במכוון או שלא במכוון. גם אם רוצים להביא איזה שהוא מתווה שאולי היום יכריז עליו השר או לא יכריז, צריך לדעת שכל מתווה שיגיע לפה לא יצא כמו שהוא ייכנס, הוא יעבור פה שינויים. חשוב שהמתווה ישתדל להיצמד לשינויים שאנחנו רוצים, ואני אומר את זה כי יש מי ששומע במשרד האוצר. אנחנו מבינים את גודל השעה, אבל צריך לראות איך עוזרים לעסקים שנפגעו כדי שימשיכו להחזיק את העובדים שלהם ולקיים את העסקים שלהם. אתמול הייתי ברמת גן וראיתי עסקים שנפגעו ולא יוכלו לחזור לעבוד בשנה הקרובה. צריך לראות איך מפצים אותם. לא בטוח שהפיצוי שתביאו יהיה הפיצוי הנכון, צריך אולי למצוא מסלול נכון לאותם אלה שהעסקים שלהם נפגעו ולא חוזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדם בלומנברג, בקשה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מסכים עם חבר הכנסת ינון אזולאי שאנחנו צריכים לייצר רשת ביטחון לעובדים. המצב כרגע זה לא כמו "חרבות ברזל", זה לא כמו אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2023. אנחנו מדברים כרגע על מערכה קצרה, אנחנו ביום ה-11 למערכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא כרגע קצרה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם אנחנו חוזרים לשגרה חלקית מחר, מה שהיה דיבורים לפני המטח מאיראן הבוקר, אנחנו קוטעים את הרצף. הרצף כרגע הוא תנאי לקבלת זכאות לדמי אבטלה. הרצף נקטע ביום רביעי האחרון בשעה שש עד מוצאי שבת. צריך לתת אפשרות לצאת ולחזור מתוך החל"ת ועדיין לשמר את רציפות העסקה בין העובד למעסיק לעניין זכויות סוציאליות ולעניין הזכאות לדמי אבטלה. בנוסף, יש אוכלוסיות שעדיין צריכות לקבל מענה, כמו הורים לילדים עד גיל 14, עובדים שעתיים, הורים לילדים עם מוגבלות, עובדים שפונו מביתם. יש לנו למעלה מ-10,000 מפונים שצריך לתת להם מענה ייעודי בתוך התקנות האלו. יש לנו בסיס טוב מאוקטובר 2023, אבל צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות למערכה הנוכחית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נעמה לזימי, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אני אגיד משהו רגע על הסיפור של נוהל חירום. כשנכנסתי לכנסת עוד היה עניין הקורונה. אני חושבת שזה היה הדבר היחידי שרועי מארגון לה"ב ופורום העצמאים של ההסתדרות הביאו לפתחי, כשאז אמרנו שיכולה להיות רעידת אדמה, שיכולה להיות מלחמה. נוהל חירום אמור לטפל בכל דבר שהוא חיצוני, גם אם הוא נקודתי גיאוגרפי וגם אם הוא ארצי. עצם הנחת תשתית שלא תחזיר אותנו, כמו שאמרה אורית, לשלב הראשון כל פעם מחדש זה דבר מחייב. אנחנו כחברי כנסת רוצים לעבוד נוכח המצב הלאומי הספציפי, החירומי הספציפי. אם תהיה תשתית כזאת של נוהל חירום, נוכל לעבוד מדויק יותר בוועדה, לא לחזור לזה כל הזמן. אפשר להכריז שוועדת הכספים תקדם את הדבר הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאמרתי. אמרתי שאני מקבל את העמדה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שמחה שאתה אומר את זה באופן חד משמעי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חשוב מאוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אם זו תשתית שתהיה - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא שאנחנו יכולים להכין חוק כזה. מי שצריך להכין זה אמיר דהן, זה משרד האוצר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש חוקים כאלה שהנחנו בטרומית. אפשר להגיד שבמידה והרשויות עושות את אותו טריק, תבוא הכנסת ותניח חוק. תפקידנו לאתגר את המערכת לעשות מעשה. לא יכול להיות שאם הם לא מניחים גם אנחנו לא. אני רוצה לחזור לסיפור של שכר הדירה. 4,000 ש"ח מתאים לאזורים מסוימים, לא לאזורים כמו רמת גן, ראשון לציון, חולון. אני חוזרת לסיפור של העובדים השעתיים, ויש חוק שאתה חתום עליו, גפני. הפקרנו את העובדים הכי מוחלשים במשק, את העובדים בשכר הכי נמוך. איך אנחנו מתנהלים פה כאילו כלום כשהעובדים האלה נשארים מאחור? מה תפקידנו? איפה המעשה שאנחנו צריכים לעשות עבור האוכלוסיות האלו? בואו לא נגיד, "כן, כן, נכון, נכון, אני מסכים" ונשאיר את זה מאחור, בואו נעשה מעשה, זה התפקיד שלנו גם כשאין ממשלה, גם כשהאוצר מתקמצן. אנחנו רואים איפה לא מתקמצנים. אפשר לא להשאיר את השכבות הכי מוחלשות מאחור. בואו נעשה את זה, זה עלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רו"ח ורד קמינסקי, בקשה. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> אני מתחברת למה שאמרה פה חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי לגבי אוכלוסיות חלשות. אני באה לייצג את העוסקים הפטורים והעסקים הקטנים שמהווים שליש מהמגזר העסקי ואף אחד לא נותן להם מענה. במתווים הקיימים הם מקבלים 1,000 שקל ו-2,000 שקל. אני קוראת מפה למשרד האוצר ולממשלה להכפיל את הסכומים, במיוחד לאזורי הצפון והדרום, כי מדובר במאות אלפי מפונים שהעסקים שלהם לא עובדים. מדובר בעסקים קטנים שאין להם פה נציגים, לא תעשיינים, לא הסתדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היות ואתם מפלגה גם תגידי מאיפה להביא את הכסף. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> מהממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שאלתי. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> יש גוף שנקרא קבינט חברתי-כלכלי שאמור לטפל בסוגיות המאוד מאוד חשובות האלו, רק שעד היום הוא טרם התכנס. האם פחות חשוב לדאוג לאזרח הקטן שמעסיק בין שניים לשלושה עובדים ומקבל פיצוי של 1,000 שקל? אני קוראת לתת פיצוי מוגדל לעוסקים הפטורים ולעסקים הקטנים, במיוחד לאזורי הצפון והדרום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. סימון, בקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני קודם כל מבקש שכולנו נזכור שגם ביום הזה, ואנחנו לא רואים את המשפחות בכנסת היום, יש 50 חטופים וחטופות מתחת לאדמה בעזה. שלא נשכח את זה לרגע. מכל הצרות שיש לנו במדינה זו הצרה הכי גדולה. אנחנו חייבים להחזיר אותם הביתה. אני שמח שיש פה קונצנזוס בקרב חברי הכנסת, אבל הזמן הוא אלמנט מאוד מאוד חשוב, אנחנו לקראת סוף חודש יוני. יותר ממיליון עובדים לא יודעים איך הם יקבלו, כמה יקבלו וממי הם יקבלו שכר. בעלי העסקים לא יכולים להתמודד עם זה. כולם נמצאים בסימן שאלה כל כך גדול, לא ישנים בלילה מזה ומהטילים הנוראיים מאיראן. אני לא יודע מי ניהל פעם עסק, אבל אני עברתי את זה בחיים שלי, אני יודע איך זה לא לדעת מאיפה לשלם לעובדים. אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך להתקשר לשר האוצר כדי שהיום יצא במסיבת עיתונאים וירגיע את כל אותם בעלי עסקים. מדובר במאות אלפים, במעל מיליון עובדים שלא יודעים אם הם יקבלו שכר וממי הם יקבלו שכר. זה שאנחנו כולנו בעד זה נחמד, אבל הזמן הוא אלמנט מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סימון, ייאמר לזכותו של שר האוצר – הוא יזם כמה שיחות איתי – שאמר את מה שאתה אומר. הוא אומר שצריך לעשות את זה במהירות האפשרית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה "ייאמר לזכותו"? אנחנו ביום העשירי של המלחמה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ייאמר או לא ייאמר, אנחנו רוצים תוצאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא כל פעם מוציא מסיבת עיתונאים דקה לפני או אחרי שיש דיון בוועדת כספים. אתה יודע שהוועדה הזאת היא זו שמניעה אותו לעשות משהו כי הוא עסוק בלהיות שר ביטחון בכלל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הרב גפני, תדבר עם שר האוצר כדי שיעשה את זה היום. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> יש גופים גדולים שיכולים לעמוד בעומס הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אילן זיגדון, בקשה. << אורח >> אילן זיגדון: << אורח >> יש עסקים ששנת 2024 הייתה טובה להם יותר, כמו עסקים שקרובים לעוטף, מסעדות שעבדו חזק כי אנשים באו לקנות שם אוכל, אבל יש עסקים בבאר שבע ש-2024 הייתה השנה הגרועה ביותר שלהם. האם אפשר לבחור בין 2024 ל-2023 במתווה הפיצויים? יש שורה של עסקים שלא מקבלים כלום כשזה 2024 ושורה של עסקים שמקבלים כפול כשזה 2024. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת בוארון, בקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני ברשותכם רוצה רגע אחד להרים את המבט ולהגיד תודה רבה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שגמל לנו, על זה שניצלנו – יש כאלה שאומרים - משואה שנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היית בהתחלה כשאמרתי את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לראש הממשלה, לקבינט, לנשיא טראמפ. יש פה שלושה ראשי נזק. יש את כל מה שקשור לדיור בטווח הקצר ובטווח הארוך. בטווח הקצר, ואת זה אני אומר כמפונה לשעבר, יש את שכר הדירה שתושבים אמורים לשלם לימים הבודדים. בטווח הארוך יש את העניין של הפיצוי של הבית. צריך לדעת שמעבר למשכנתא שתושב ממשיך לשלם, הוא גם משלם שנה וחצי-שנתיים שכר דירה עד שיקנה או יקבל בית חלופי. עלויות הדיור פה מכפילות את עצמן. העניין הנוסף הוא פיצוי לעסקים. בעל עסק שנגדע תזרימו לא יודע מאיפה להביא לא רק למשכורות, גם לספקים. אולי ספקים זה בשוטף 60, בשוטף 90. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ספקים, שכירות, ארנונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל התשלומים יושבים על גבו והוא צריך את הכסף מהיום הראשון. הנזק השלישי הוא נזק לרשויות. שמחתי לשמוע, אמיר, שמבחינה תזרימית אתם לא נותנים לרשויות להגיע לחנק, אבל צריך להבין שעכשיו הרשות צריכה לארגן את אותו אזור שנפגע, אם זה תשתיות, כבישים, ביוב. היא צריכה להוציא את זה בתוך שלושה, ארבעה, חמישה חודשים עם קבלן מסגרת או קבלן אחר. זה יצטרך לקבל מענה בטווח המידי. הזמן פה הוא אלמנט מפתח. יש הרבה מאוד תביעות, קרוב ל-40,000 תביעות. שמעתי היום בבוקר את שר האוצר בגלי צה"ל מדבר על קרוב ל-40,000 תביעות. עיביתם את מערך השמאים ונותני המענה, ועל זה יישר כוח, אבל אני לא מבין למה הגבלתם את זה ל-30,000. אם לבן אדם נוצר נזק של 35,000, 40,000 שקלים, למה לא לתת לו להעלות למערכת את כל הנזקים, הכל בכפוף להוכחת נזק, ולהוריד מהשולחן עוד תביעה? אני מעריך שיש אלפי תביעות מעל 30,000 ולא יותר מ-100,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תדע שמי שמעל 30,000 גם מקבל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מדובר על 2,000 שקל לרשות, מתוכם 500 לתושב. 1,500 שקל לרשות כפול מספר המפונים זה טוב מאוד, אבל 500 שקל לתושב זה קצת כוסות רוח למת. אני לא יודע מה אפשר לעשות עם 500 שקל, זה אולי טוב לפיצוחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובר בישיבה הקודמת שזה כסף - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא הוא שמעביר את ה-500 שקל, זה לא רשות המסים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> משרד הפנים מעביר לרשות המקומית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, בקשה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> תודה, כבוד היושב ראש. מתווה הפיצויים, צריך להזכיר לכולם, זו לא הוצאה, זו השקעה. אנשי העסקים הוכיחו שכאשר מאפשרים לעסקים לשרוד זה מחזיר את עצמו. זה קרה גם בקורונה וגם ב"חרבות ברזל". מה שחסר לאנשי עסקים זו ודאות. אני קורא לך, אדוני היושב ראש, לא לחכות לאף אחד, הרי ברור לכולם שיהיה מתווה פיצויים דומה ל"חרבות ברזל", ברור לכולם שיהיה חל"ת. המתכונת כרגע, בשלב הזה, היא לכאורה פחות חשובה, מה שחשוב זה שתצהיר, כדי שיירגעו אנשי העסקים בישראל ויירגעו השכירים, שיהיה מתווה פיצויים דומה ל"חרבות ברזל", שיהיה מתווה לחל"ת, הכל כפוף להתאמות והצמדות למדד, ושנקודת הייחוס תהיה לזמן שלא הייתה בו מלחמה, לשנת 2023. אני קורא לך ולוועדה הזאת - המון אנשי עסקים צופים - לייצר את הוודאות הזאת. אני אומר לאנשי העסקים אצלי, "חברים, תירגעו, יהיה מתווה פיצוים, יהיה מתווה חל"ת". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו את זה הרבה פעמים בתחילת הישיבה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני חושב שמה שחסר עכשיו זו ודאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יקיר ליסיצקי, יושב ראש איגוד המסעדות. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הזכות הבסיסית שלנו, בעלי המסעדות ובעלי העסקים, זה לדעת ולקחת החלטות. נשגב מבינתי מדוע ביום ראשון שעבר, באישור הממשלה להארכת הנחיות פיקוד העורף עד 30.6, לא הודיעו ויצרו ודאות לגבי אם יהיה פיצוי, אם יהיה "חרבות ברזל", אם העובדים מגובים. אז הוועדה הייתה מתכנסת לדון בהתאמות הנדרשות כדלקמן: קיצור תקופת האכשרה ל-14 יום, הגשה רטרואקטיבית ופיצויים לעסקים. ברור ש-2024 לבדה אינה מייצגת כי הייתה מלחמה. צריך לאפשר לבעל העסק לבחור את שנת העבודה 2023 בהכנסות או את שנת העבודה 2024 בהכנסות. זה לא אמור להיות מו"מ מול אגף תקציבים. הפתרון יכול להיות אוטומטי מבלי להטיל מעמסה נוספת. חורה מאוד שלמרות הצהרת שר האוצר לא נמצא פה אף אחד מאגף תקציבים כדי להתחיל לטפל בכל השאלות האלו. לא צריך לחכות שהוועדה תתכנס בעוד שבוע, הרי זו פעם חמישית מאז הקורונה שאנחנו מתכנסים. יש לוועדה את הסמכות ביחד עם הכנסת וביחד עם הממשלה להודיע: אנחנו אתכם עד ה-30.4, ונדבר על הכסף אחרי זה. קודם צריך לייצר לנו ודאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ליאת נויבירט, יושבת ראש ועדת מע"מ ומכס בלשכת עורכי הדין, בקשה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> בפתח הדברים אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם ולשלוח את הערכתי ואת תודתי בשם כל אזרחי ישראל לאנשי מס רכוש ולאמיר בראשם שבאמת עושים מלאכת קודש. אני מחזקת את ידכם, באמת פועלכם מסייע למדינת ישראל להחזיק מעמד בתקופה הקשה הזאת. לגבי עסקים שנגרם להם נזק ישיר וכתוצאה מזה לא יכולים להמשיך בפעילות העסקית למשך תקופה ארוכה, דיברו על איזה שהוא מנגנון של פיצוי - צריך לחשוב איזה סוג של פיצוי זה יהיה - אבל אם אותם עסקים יבדקו חלופה של לעבור מקום כדי שיוכלו להמשיך באותה פעילות עסקית, זה צריך להיות פיצוי שיאפשר איזה שהן הוצאות של הקמה או של שינוע עסק לאותו מקום חדש ששם הם ימשיכו באותה פעילות עסקית. צריך לחשוב על איזה שהוא מנגנון לאותם עסקים שבמשך תקופה ארוכה לא יוכלו, במידה ולא תהיה להם אפשרות, להפעיל את עסקם מחדש. אני מדברת על עסקים שנדרשים למכונות, לחדרים נקיים, או להוצאות אחרות שלא ניתן יהיה בטווח קצר לשקם. כולי תקווה שיהיה אפשר לעשות את זה בטווח קצר, אבל צריך לקחת בחשבון גם את המצב הזה ולהיערך אפילו לתקופה יותר ארוכה של שיקום לאותם עסקים כי נכון להיום אין פתרון לאותו נזק עקיף בחקיקה הקיימת. צריך ליצור מנגנון בחקיקה לאותו נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר שלו יש בחוק מענה. בנוסף, לגבי תקופת הייחוס. אנחנו יודעים שלמרבה הצער אנחנו כבר קרוב לשנתיים במלחמה מאוד קשה ומורכבת במדינת ישראל. ההצעה שלי היא לבחון אפשרות לעשות את תקופת הייחוס ליוני 2023. צריך לחשוב לגבי עסקים שהם עסקים בצמיחה, לתת אולי איזה שהוא סוג של קריטריון אחר, אולי בדומה למה שעשו למילואים. אני חושבת שלעשות תקופת ייחוס למלחמה, ואנחנו יודעים מה הנזקים הקשים שנגרמו במדינת ישראל, זו בעיה מאוד קשה. עוד נושא שצריך לדבר עליו במסגרת הדיונים זה עסקים שנמצאים באזור נתב"ג שבמשך תקופה מאוד ארוכה נמצאים במצב מאוד קשה של חוסר פעילות כלכלית, לאור, כמו שאנחנו יודעים, המצב בעולם התעופה והתיירות שיש. תודה רבה לכולם, שנדע ימים טובים ושקטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלי דלל, בקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ביקרתי ברמת גן, בחיפה, בבת-ים, דיברתי עם דיירים, דיברתי עם בעלי עסקים ועם נציגי הרשויות. תראו, כולם בלי יוצא מן הכלל מדברים על אי ודאות. מאחר ויהיה מתווה ויהיו פיצויים, למה אנחנו צריכים לחכות? אני קורא מפה לשר האוצר, ודיברנו על זה, שכבר היום ייתן ודאות לכולם. הרי בסוף נטפל בזה ויתנו את הכסף. למה למשוך את זה? אם אנחנו רואים שכולם מדברים על אי ודאות, בואו ניתן ודאות, בואו נעשה את זה כבר היום, בואו נוציא את המתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך לשר האוצר עוד מעט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה חייב להיות היום. שיצא בהצהרה ובזה נסיים את העסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעון סיאני, יושב-ראש מנהיגות אזרחית. << אורח >> שמעון סיאני: << אורח >> הזכירו פה את הרשויות, שזה חשוב, ואת העסקים .אני רוצה לשים על השולחן את הקריאה של מנהיגות אזרחית שמייצגת את כל העמותות בישראל. אנחנו בוועדה הזאת כבר מהקורונה. אנחנו רואים שבאירועי החירום האלה אנחנו חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל, כשלחוסן הלאומי יש שלוש רגליים. יש רגל ביטחונית, יש רגל כלכלית ויש את הרגל החברתית. אנחנו עמותות צה"ל של החוסן החברתי ואיכשהו נדחקים לשוליים. אני מבקש לעשות את ההתאמות הנדרשות למגזר השלישי. ישבנו עם אמיר לפני מספר חודשים על מה מוגדר כהכנסות אצלנו ומה לא, על איך אנחנו בודקים את ההכנסות של העמותות, האם על בסיס מצטבר או על בסיס מזומן. יש הרבה עמותות שעובדות עם הממשלה בשוטף והממשלה מעכבת להם כספים עוד מ-2024, לא מאריכה הסכמים של 2025. זה דבר שקיים ולא צריך חקיקה. אם אתה הולך לשר האוצר, אנא ממך, ודיברנו על זה גם עם - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך לשר האוצר לא בשביל - - << אורח >> שמעון סיאני: << אורח >> בואו נשחרר את הכספים שהעמותות כבר עשו. כל הסיפור של העמותות שעובדות עם המדינה ונתקעו עם כספים בתזרים מזומנים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עלה פה כמה פעמים. << אורח >> שמעון סיאני: << אורח >> צריך לגמור עם זה. את זה אפשר לעשות מחר, זה לא צריך לחכות לעוד שבוע ולעוד שבועיים. אני מצטרף לקריאה של מהירות התגובה. מבחינת מהירות התגובה אנחנו הראשונים. אנחנו גם הראשונים שמקבלים חוסר ודאות. ניהול הסיכונים היום במגזר השלישי הוא כמעט בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורן בוטא, יושב-ראש תנועת העצמאים. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> דווקא בגלל שאין לנו רשת ביטחון, דווקא בגלל שאין לנו מנגנון מסודר, שזה אשמת כל ממשלות ישראל לדורותיהן, אנחנו צריכים להיות פה מסודרים עם המתווה, לעשות משהו שיהיה בסיס לשנים הבאות. את תשלומי המסים שעכשיו מאות אלפי עצמאים צריכים לשלם צריך לדחות מיד, ואת זה אפשר לעשות בלחיצת כפתור, את זה השר יכול לעשות ואתה יכול לבקש ממנו כשאתה מגיע אליו. דבר נוסף זה הבנקים. צריך להיות כמו שעשינו באוקטובר, אם אתה זוכר, שלא היו הגבלות עם צ'קים. בזמן מלחמה אסור שמישהו ייכנס להגבלה. אתה יכול להגיד בעלי עסקים, אתה יכול להגיד המגזר הפרטי, לא יודע, אבל אסור שמישהו ייכנס במדינת ישראל להגבלה. כמו שהטייסים שלנו עובדים יום יום, גם אתם נבחרי הציבור - אני מצדיע לכם, לאמיר דהן ולרשות המסים שהגיעו לכל אתר ואתר תוך סיכון חיים - צריכים לעבוד יום יום. שמחר תהיה ועדה, שמוחרתיים תהיה ועדה. אנחנו נהיה כאן יום יום כמו שהיינו אחרי 7.10. אנחנו צריכים אנרגיות. תכניסו אנרגיות למקום הזה, ואני מבטיח לך שאתה וכולנו נברך על המוגמר כשהכל ייצא לעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יצחק גורביץ, התאחדות בוני הארץ. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אנחנו מברכים על ההסכמות העקרוניות ועל ההבאה מחדש של מתווה הפיצויים, אבל כפי שנאמר פה המתווה הזה מחייב התאמות, לא כמו ב-2023 שהמתווה החריג גרע חלק גדול מהקבלנים שלא יכלו להיכנס למסלול באופן מוגדר, או להיכנס בגלל ההשוואה בין המחזורים. צריך להבין שענף הבנייה עובר תהליך של שינוי. יש כרגע בסביבות 64,000 עובדים זרים ו-200 תאגידים שמעסיקים לעומת 50 שהיו. בכל השוואת מחזור שתעשה ביחס ל-2023 אתה תראה צמיחה ענקית, זאת למרות שכרגע יש 64,000 עובדים שיושבים בדירות ומקבלים שכר על 236 שעות. הדבר הזה מתגלגל על הענף, הדבר הזה מכביד. לא רלוונטי להשוות ל-2023 ול-2024, מה שהכי רלוונטי זה מקסימום שלושה חודשים אחורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נוגה בן פרז, ענף התיירות. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> מרכז המחקר של הכנסת הוציא דוח שמראה שבמלחמת "חרבות ברזל" הייתה ירידה של יותר מ-41% בהכנסות של ענף התיירות. שנה וחצי אנחנו בירידה של יותר מ-41% ואף אחד לא התייחס עד עכשיו. כולם רואים מה קורה היום בתעופה, כולם רואים את עצירת השמיים. חברות התעופה לא הולכות לחזור עד סוף השנה. צריך להתחשב לא רק בחודש הזה מבחינת הפיצויים לענף התיירות, צריך גם להסתכל קדימה. רק בחצי השנה האחרונה התחלתי לעבוד ולסגור פרויקטים. שמתי מכיסי כמעט 300,000 אירו על פרויקטים קדימה. ביום חמישי האחרון היה צריך להיות לי בלימסול אירוע של 500 איש שביטלו לי שבוע לפני. יש את נבחרת ישראל בריקוד שצריכה לצאת לאליפות העולם ביולי, כשאני היום צריכה לתת הודעה לספקים שלי אם אני מבטלת את המלונות או לא מבטלת את המלונות. יש אנשים שהשקיעו בפרויקטים קדימה וכרגע צריכים לבטל את הפרויקטים ולהפסיד את הכסף שלהם חצי שנה קדימה רק כי אין ודאות לגבי מה יהיה. אנחנו מבקשים שהמתווה יסתכל רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המתווה לא כאן עכשיו. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> כשיהיה. אתם הולכים לדבר על המתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מדברים על המתווה. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> שלא יגידו לנו בדיעבד שאנחנו לא בחוק, כי אנחנו שומעים שנה וחצי שאנחנו לא בחוק. אנחנו רוצים להיות בחוק. אנחנו מדצמבר 2023 בלי מתווה. גם אם השמיים ייפתחו בקרוב, זה כבר הרס לנו שנה קדימה את העבודה. יש לנו משלחות קדימה שאנחנו צריכים לבטל אחרי שהשקענו בהן כסף. זה כסף שלא יחזור. 300,000 אירו לא יחזרו אלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו על זה הרבה פעמים. << אורח >> נוגה בן פרז: << אורח >> בסדר, אני רוצה שזה יחדור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לשכת רואי החשבון, רו"ח אלי פסח, בקשה. << אורח >> אלי פסח: << אורח >> תודה רבה, יושב ראש הוועדה הרב גפני וחברי הוועדה הנכבדים, תודה על ההזדמנות להיות פה. מאות אלפי עובדים לא יודעים אם הם יקבלו שכר. אנחנו ארגון רפואי. לשלוח עובדים לחל"ת לא מתאים לנו, לכן צריך לעשות התאמה למתווה שבעה באוקטובר שהוציא החוצה את הגופים הגדולים עם מאות אלפי עובדים. לילדים מתחת לגיל 14 אין מסגרות חינוך ועובדים לא יצאו לעבודה בגלל פיקוד העורף. חלק מהעובדים שמסכנים את חייהם וכן מגיעים לעבודה לא מגיעים לכדי ממוצע שכרם. אני מבקש לומר לשר האוצר שמתווה שבעה באוקטובר חייב עדכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הדובר של שר האוצר. תגידו לשר האוצר. אני אפילו לא מאותה מפלגה שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתה מסנגר עליו כל שנייה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסנגר עליו כל שנייה? אני חושב שעלייך אני מסנגר יותר. אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות האולמות. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> עיקר הדברים זה באמת ההשוואה ל-2023 ו-2024, כאשר אנחנו מעדיפים את 2023. מכיוון שב-2024 בעלי אולמות מהצפון לא עבדו והיו הרבה מפונים והרבה אנשים שלא התכוונו להתחתן, מאוד חשוב לנו לעשות את ההשוואה ל-2023. אנחנו מוציאים הרבה מאוד עסקים מהאפשרות להגשת תביעה ברגע שאנחנו נותנים רק את 2024. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אנחנו מדברים בענף שלנו על אוכלוסיות מוחלשות, על עובדים שלא יכולים לעבוד מהבית, על שכר נמוך שצריך לקחת בחשבון במתווה הפיצויים. אוכלוסיות שלא נכללות ונפלו, כמו שהיה בעבר, בין הכיסאות, הן האוכלוסיות של העובדים השעתיים, של העובדים מעל גיל 67 שמהווים 40% מכלל העובדים בענף, של העובדים הזרים שמספקים את השירות החיוני. צריך לקחת בחשבון את העניין של הרציפות התפקודית, אנחנו נמצאים במצב שהוא לא בשליטתנו. גם אם יינתן מנגנון חל"ת, צריך לקחת ולעשות את ההתאמות הנדרשות בהתאם למצב הביטחוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש רייטינג גבוה מאוד לוועדה הזאת וכולם מצפים מאיתנו לתשובות. אני מקבל טלפונים בלי סוף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גפני אמר שהוא מפה הולך לשר האוצר. גפני, אני סומך על המילה שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי עם שר האוצר אתמול, דיברתי איתו הרבה מאוד פעמים. הנושא של הפיצויים צריך להגיע באיזו שהיא צורה עם החלטת ממשלה, שזה מה שדובר כאן בוועדה, זה מה שאתה אמרת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חייבת להיות הצהרה של הוועדה שלנו, של שר האוצר, כי זה פשוט לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בלחיצת כפתור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הרי הדברים האלה יקרו בסוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבי נוימן, בקשה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> חשוב לי שהפיצוי המחושב יהיה פיצוי אוטומטי לעסקים, בוודאי לעסקים קטנים, כי אני חושב שבעידן של הבינה המלאכותית אפשר לעשות את זה הרבה יותר טוב ממה שנעשה ב"חרבות ברזל". אני חושב שצריך לשים דגש על ההבחנה בין מדווחי דו-חודשי לחד-חודשי, היה על זה המון בלגן בתחשיבים עצמם. הדבר האחרון שחשוב, ודיברו על זה, זה מודל הייחוס, אם זה 2023 או 2024. אני מציע שיינתנו שתי האפשרויות והטובה מביניהן תהיה זו שתילקח בתחשיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעונות היום, בקשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה. ציינו כאן כמה פעמים שאת המגזר שלנו הרבה מאוד פעמים נוטים לשכוח. מאז הקורונה שהיה פיצוי ספציפי למעונות היום - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא דנים על הפיצוי עכשיו. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> מה שקורה כרגע בשטח זה שההורים מבקשים תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם רוצים לקבל את הכסף חזרה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> הם רוצים זיכויים, הם רוצים פיצויים, הם רוצים עכשיו לדעת תשובות. האנשים מסתכלים על הוועדה הזאת ומצפים מחר בבוקר או היום בערב לקבל מהגננת שלהם תשובות. אין לה תשובות לתת. אנחנו חייבים שתדאגו לעובדים שלנו, לעובדים החדשים שאין להם מספיק זכאות. צריך לתת גם את החל"ת הרטרואקטיבי, גם את החל"ת המקוצר וגם חל"ת לעובדים חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יפתור את הבעיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם ככה אין מטפלות וסייעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם המתווה הכלל ארצי וגם התקציב נבחנים מהיום הראשון של המלחמה. אנחנו בצוותים בתוך משרד האוצר בנושא הזה, זה לא משהו שאנחנו מהכובע הוצאנו היום. דיברו כאן על מסלול מהיר לערים. אני לא רואה רלוונטיות לדבר הזה, כי בסופו של דבר יש מספר מתווים על השולחן וכל פעם יש מתווה שמתאים יותר לאירוע מלחמתי אחר. גם אם נעשה מתווה אחד, מתי שהוא יהיה צריך לעשות לו תיקונים. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> אנחנו מחכים להודעה כבר 10 ימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההחלטה אם לעשות מתווה א', ב' או ג' צריכה להיות אצלכם כממשלה, בתקציב, כי יש כל כך הרבה פרמטרים שצריך לכלול בפנים. לגבי ה-30,000 שדיברו, אנחנו יודעים שצריך להגדיל את זה, אבל אנחנו רוצים לבחון. כשיש הצעות מחיר על חלון שעולה 400 שקל ואתה נותן 30,000, אתה במקום לצאת מברך יוצא מקלל. אנחנו רוצים לבדוק את הנושא הזה, כדי שזה לא יימתח למקומות שהתביעה לא תאושר אוטומטית ולא נוכל לקדם תביעות. לגבי שכירות שדיברו כאן - בנוהל עם הרשויות המקומיות נתנו 4,000 שקל לאנשים שרוצים להתפנות לימים בודדים. השכירות משולמת בהתאם לשכירות שהוא משלם לתקופה ארוכה. אם יש אדם שמשלם 15,000 שכירות ועכשיו הבית שלו לא ראוי למגורים במשך שנה, הוא יקבל 15,000 שקל שכירות. ה-4,000 היו רק לימים בודדים. זה במקום שהרשות תפנה לבית מלון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא שילם 5,000 ועכשיו הוא לא מוצא בפחות מ-7,000? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז הוא יקבל גם 7,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שוק השכירות יהיה עכשיו מאוד מתוח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוקם צוות עם משרד השיכון ועוד מספר משרדים. אחת הבעיות שאנחנו רואים זה שיכולה להיות עיר עם 200 דורשי שכירות שאין בה מספיק היצע. גם בנושא הזה אנחנו עובדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם המחירים יעלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על כל מה שדיברתם כאן יש צוותים שעובדים מהיום הראשון של המלחמה, שבוחנים איך לתת פתרונות. לא כל דבר הוא כזה מהיר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי השכירות שימחת מאוד כי זה פתרון ארוך טווח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמיר, האם מבחינתך אותו שוכר ממשיך לשלם את שכר הדירה לאותו משכיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא חייב להמשיך לשלם. הוא ימשיך לשלם לבעל הנכס את השכירות ויקבל מאיתנו את השכירות החלופית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה גם ב"חרבות ברזל"? זה תמיד היה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה תמיד היה ככה, רק שההיקפים היום הם אחרים. ב"חרבות ברזל" היו אנשים שפינינו מהבתים בלי שהיה להם נזק. במקרה של פגיעה ישירה בבתים זה תמיד היה ככה, רק שההיקפים היום הרבה יותר גדולים מבחינת כמות הדירות ומבחינת הסכומים. את העניין של 2023 ו-2024 אנחנו נבחן אצלנו, זה לא כזה פשוט לתת בחירה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הכיוון הוא ללכת ל-2023? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יכול עדיין להגיד מה הכיוון כי בוחנים את זה, עושים בדיקה תקציבית. לא תמיד הדבר הנכון הוא 2024 או 2023. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה לא לתת את הגבוה מביניהם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא כולם יקבלו את 2024, חלק יקבלו את 2023. עסק במדינת ישראל שהיה זכאי לפיצוי במאי-יוני 2024 – אז הייתה נוסחת מחזורים לגליל עליון, קו עימות, גולן צפון, גולן דרום – ילך בוודאות ל-2023. ראינו שדווקא במאי-יוני 2024 היו עסקאות יותר טובות - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תנו לעסק לבחור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לתת את הגמישות לבעל העסק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ניתן תשובה גם בנושא הזה. אנחנו חושבים שהפיצוי הכלל ארצי שדומה לקורונה ושדרגתם ב"חרבות ברזל", מה שנקרא מסלול הוצאות מזכות, הוא המסלול היותר נכון, כמובן עם כל מיני התאמות שצריך. קיים מסלול, לכן זה לא אמור להיות דיון ארוך. כל הדברים קיימים, חוץ מההתאמות. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> באוטומציה הכל אפשרי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עלתה כאן שאלה חדשה שלא הכרנו בהיקפים האלה, וזה לגבי הנזק העקיף בעקבות הישיר. אם יש עסק ברמת גן שבגלל הפגיעה הישירה יהיה מושבת חצי שנה, בחצי השנה הזאת הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצוי רק בגלל שהוא לא יישוב ספר. אנחנו בוחנים איזה פיצוי ניתן לעסקים האלה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> צריך חקיקה בשביל זה? זה יהיה בתוך החקיקה הזאת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אומר מה אנחנו בוחנים. כרגע אין לי תשובה לתת על התהליך הנכון, זה דבר שלא היה קיים עד היום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> השאלה איפה זה מתאים, האם בחקיקה פה או אצלכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם החקיקה פה היא חקיקה אצלנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עסקים שלא היו במסלול כלשהו, זאת אומרת שלא היו בצפון באזור שנפגע, כמו יישובי הדרום - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עוטף עזה - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה קורה עם אלה שלא בשום מסלול? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החשיבה שלנו כרגע היא ללכת לשנת 2024, שזו השנה הקרובה ביותר, למעט עסקים שהייתה להם זכאות לפיצוי בתקופה הזאת, שאז התקופה הנכונה להם היא 2023. זו לא בחירה, זה מה שאתה זכאי. << אורח >> אילן זיגדון: << אורח >> זה מוקש, כי בעסק שלי זה ההבדל בין פיצוי לבין אי פיצוי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם כאלה שלא היו זכאים למסלול ב-2024 הייתה בהם פגיעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נבחן את הנושא הזה ונקבל החלטה. לכל מתווה בלחיצת כפתור היה צריך לעשות התאמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמיר, דיברת על המקור הכלכלי לכל זה - מס רכוש, קרן פיצויים, ושכרגע אנחנו בסדר, שזה שישה מיליארד מתוך תשעה מיליארד שיש בקרן. האם אתם עושים איזו סימולציה כדי לראות את המשך ההזרמה של ההפרשות ממס רכישה? האם אנחנו במצב שהדבר הזה מכוסה על ידי קרן פיצויים, או שאנחנו במצב שנצטרך אירוע תקציבי פה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זו לא הסמכות שלי לדבר על זה, זה אגף תקציבים, אבל אנחנו כל יום עושים תחשיבים עם אגף התקציבים ועם החשב הכללי לגבי יתרת הקרן, לגבי הנזקים הצפויים. הכל נבחן על ידי אגף התקציבים, החשב הכללי והאוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התשובה? לאן אתה רואה את זה הולך במצב שאתמול היינו עם 10,000 והיום אנחנו עם 15,000? האם הזרם של מס רכישה ימשיך למלא את האמבטיה הזאת שנקראת קרן הפיצויים, או שיבואו אלינו ויגידו שצריך כסף בתקציב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 100% ממס רכישה עובר עד סוף שנת 2025 לטובת תקציב קרן הפיצויים, כשבמהלך השנים הרגילות - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה צפי ההכנסה בשנה ממס רכישה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הכל תלוי בהיקף המלחמה שיכולה להסתיים היום, בעוד שבוע או בעוד שלושה חודשים. ההיקף יקבע. למצב שבו עוצרים את המלחמה היום יש מספיק כסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף כל שנה נכנס לקרן הזאת ממס רכישה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בשנים האחרונות זה היה כמעט תשעה מיליארד שקל כל שנה. כרגע אמור להיות מספיק כסף בקרן. הכל תלוי בהיקף הלחימה. שר האוצר, החשב הכללי וכל הגופים כל היום על הנושא הזה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אנחנו מכניסים שמונה מיליארד שקלים מס הכנסה מחשבונות הבנק שלנו כל חודש, לכן אנחנו לא צריכים להתנצל על כך שתביאו לנו כסף. ימצאו כסף למי שצריך. אפשר לעשות מודל אוטומציה בין 2023 ל-2024 שיעלה 10 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכל המשתתפים בדיון הזה. תם ולא נשלם, לצערנו הרב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>