פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



8
ועדת הכלכלה
30/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 710
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 10:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר


מוזמנים: 
	חוה ראובני
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	סוכר אוסאמה
	–
	מנהל תחום קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דלית רגב
	–
	מנהלת אגף פיקוח ובקרה רכב כבישים וארגוני, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אסי סוזנה
	–
	מנהל תחום הפעלת תח"צ ת"א והמרכז, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמואל זקן
	–
	צוות ביטוחי רכוש שוק ההון, משרד האוצר

	מאיר אביטל
	–
	מנכ"ל ובעלים א.א.אביטל השכרת רכב, חברות להשכרת רכב וליסינג

	נמרוד הגלילי
	–
	מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

	ניסים עזרן
	–
	עו״ד, איגוד קציני בטיחות

	רונן לוי
	–
	יו"ר, איגוד המוסכים

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר איגוד המוניות ארגון מוניות הגג הארצי, ארגוני המוניות

	אייל בן ישעיה
	–
	סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות שוק ההון

	דני אלגרט
	–
	





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024,  מ/1790 << נושא >>   


<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

	אני פותח את הישיבה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024. המשך דיון, בבקשה. איפה אנו עומדים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

השאלה האם אנו חוזרים אחורה לדברים שדילגנו עליהם ונשארו פתוחים או לפי הסדר להריץ את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נמשיך להריץ ואז נחזור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בעצם עצרנו בעמ' 15 בנוסח שמונח בפניכם. אנחנו בסימן שנוגע להשכרת רכב. סעיף 16לה שעניינו חובת רישום במרשם עוסקים בהשכרת רכב ותנאים לרישום. חוה, יש פה תיקון בסעיף קטן (ג). רוצה להכניס אותנו לעובי הקורה – על מה אנחנו מדברים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זה מדבר על המשכיר הזעיר וההקלות, התנאים המופחתים לגביו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי כרגע, לפי הסעיף כפי שהקראנו אותו עד כה, מי שרשום ומי שיהיה רשום במרשם הוא רק תאגיד, נכון?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן. נקודת המוצא היא שעוסק בהשכרה ומי שיקבל רשיון יירשם במשכיר הוא תאגיד, אך אם יש עד 19 כלי רכב יכול להירשם כמשכיר זעיר, ומשכיר זעיר לא חייב להיות תאגיד – יכול להיות יחיד- -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה 19 כלי רכב?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

ניסיון למצוא איזון וגם מניחה שהתייחס לנושא של קצין בטיחות בתעבורה והגבול התחתון שעליו צריך במספר כלי רכב בבעלות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם את מתייחסת לזה אולי כדאי לחזור לכלל ולא רק לחריג בתנאים לרישום. בעצם עמוד קודם, בעמ' 14. יש שני תנאים מתוקנים שאחד מהם נוגע לשאלה שעלתה בסוף הדיון הקודם בעניין החובה שיעמוד לרשות החברה קצין בטיחות. אזכיר שיושב-ראש הוועדה ביקש מכם לשקול חלופה אחרת מזו שעכשיו הצעתם פה בנוסח.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

כן. חזרנו ובחנו את הדברים. בחנו את הידע שיש לנו על מה שקורה, מה שקורה בשוק ומה שקורה עם כלי הנשק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לפני כן, מה המצב דהיום?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

בתחום כלי הרכב הפרטי 40 כלי רכב ומעלה חייב קצין בטיחות בתעבורה הוא עונה למפעל וכן חברת השכרה באופן כללי. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היום כל חברת השכרה חייבת?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

למעט השכרה מסוג אם. כתוב בסיפא. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם 1.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

כתוב בתקנות אם. אבל ממילא ברגע שזה אם 2 ומעלה אנחנו לא ברכב פרטי אנחנו לא נמצאים בסף של 40.

התלבטנו, שמענו את ההערות של יושב-ראש הוועדה. שמענו גם הערות שאמרו פה המשתתפים בדיון ובדקנו את הנתונים שאצלנו ועמדתנו בסופו של דבר היא שכאשר מדובר שאפשר לפטור מחובת קצין בטיחות רק משכיר זעיר, גם זה- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי שיש לו- - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

המינימום להיות משכיר זה חמישה כלי רכב. עד 19 כלי רכב שלו, בין 5 ל-19 הם לא קרוואנים, יהיה פטור. אם הוא משכיר קרוואנים הוא צריך כלי בטיחות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק אם הוא יחיד. אם יש חברה שיש לה עשרה כלי רכב.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זה הולך לפי משכיר זעיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא הולך לפי חברה לא חברה אלא לפי מספר רכבים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

לא משנה אם זה חברה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא אומר שחברה חייבים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את ההגדרה של מהו משכיר זעיר כתובה באותו סעיף (ג). אתם כתבתם – מבקש אזרח או תושב ישראל. מדובר רק על יחיד או גם על תאגיד?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

משכיר זעיר יכול היות תאגיד. לא חייב להיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז צריך לשנות אם כך את הנוסח. אני הבנתי שהחידוד היה ההבחנה בין יחיד לתאגיד.

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ההבחנה היא לפי גודל העסק ומספר כלי הרכב. לא משנה אם זה חברה או לא. הנושא התאגידי לעניין זה לא רלוונטי.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אז צריך לשנות את הנוסח.

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אם זה לא מספיק ברור מהנוסח נתקן אותו.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אזכיר שיושב-ראש הוועדה ביקש בדיון הקודם ב-19.5 להחיל את החובה להפעיל קצין בטיחות או שיהיה לרשות החברה קצין בטיחות רק אם מדובר בחברה שיש לה במירכאות רקורד בעייתי.

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה דבר שאין לנו הידע, אין לנו הנתונים. זה לא דבר שאנו יכולים לבקר אותו, לפקח אותו. נמצאת פה דלית רגב שהיא מנהלת אגף רכב ארגוני, שתוכל – אחראי על התחום של קציני בטיחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא עומד על זה. לא צריך. אם אין לכם ידע, כלומר לא יכולים ליישם את זה, אין טעם לרשום בחוק משהו שלא יכולים ליישם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רוצה להקריא את פסקה (6) ואז סעיף קטן (ג) כדי שיהיה בפנינו כל ההסדר שנוגע לקציני בטיחות בהקשר של עוסקים בהשכרת רכב.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אנחנו מדברםי על התנאים לקבלת רשיון לרישום במרשם. (6) עומד לרשותו אדם המוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א) (בפסקה זו – קצין בטיחות בתעבורה);

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שיניתם מהחובה שחלה היום לפי תקנות התעבורה שהיא קבעה את הכלל לפי הצעת החוק הממשלתית ואתם אומרים עכשיו, לא רק אם חלה חובה לפי תקנות התעבורה אלא ברגע שמדובר על עוסק בתחום הזה, הוא צריך שיהיה לו ככלל קצין בטיחות.

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן, הדלתא כאשר מדובר ברכב פרטי זה בין 20 ל-40. היום המינימום לקבלת רשיון השכרה הוא 30. אני בספק כמה חברו יש בטווח שבין 30 ל-40 כלי רכב. עסקים הם בדרך כלל יותר גדולים. יש כאלה בכלל?

 << דובר >> אסי סוזנה: << דובר >>   

עקרונית מבחינת השכרת רכב לנו 45 חברות בהשכרת רכב קטנות כלומר עד 30, מתוך 74 סך הכול. בהחכרים יש 30 חברות מתוך 80 גדולות. אלה המספרים.

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

עכשיו אנחנו פותחים כמובן יותר אפשריות לקטנות אבל זו הדלתא לעומת המצב הקיים. בכל אופן זאת ההצעה.

סעיף קטן (ג).  על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), מבקש שהוא אזרח או תושב ישראל שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב שישמשו להשכרה- - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כאן לא יהיה מבקש הוא תושב או אזרח ישראל אלא זה כל עוסק שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב. את הזיקה לישראל איך תבדקו? אם מדובר על יחיד זה יהיה אזרח או תושב ישראל, ואם תאגיד – תאגיד הרשום בישראל שלפחות אחד מבעלי העניין בו הוא תושב או אזרח ישראל?

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן, לפי אותם. בסופו של דבר אומרים מי שיש לו 19 פטור מהגדרת – הוא יירשם כמשכיר זעיר ופטור מהחובה להיות תאגיד. 

ומתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2) עד (4), (7) ו-(8), המפקח על התעבורה ירשום אותו במרשם לפי סעיף זה בסיווג משכיר זעיר; על אף האמור, אם כלי הרכב המיועדים להשכרה הרשומים על שמו הם מסוג מעונוע, המפקח על התעבורה ירשום אותו כאמור רק אם מתקיים בו גם האמור בסעיף קטן (ב)(6).

כאן אנו אומרים משכיר זעיר, מאיזה תנאים הוא פטור. הוא פטור מלהיות תאגיד, והוא פטור מקצין בטיחות בתעבורה, אלא אם כן הוא משכיר מעונועים ואז חייב גם לעמוד בדרישה של קצין בטיחות תעבורה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

מה הסיבה?

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הנתונים הבטיחותיים. זה היה העמדה של הצורך בזה כי זה ליותר פיקוח.

 << דובר >> אסי סוזנה: << דובר >>   

עקרונית כלי הרכב האלה יש להם הרבה יותר מכלולים. הם נתונים להרבה יותר בעיות. לכן החשש הוא שתחזוקה לא נאותה תגרום לכך שיהיה סיכון למשתמשים בהם.

 << דובר >> ניסים עזרן: << דובר >>   

התיקון המוצע אמור להוביל לשינוי דרסטי של המצב הבטיחותי הקיים ואסביר. במצב הנוכחי הלכה למעשה אין רכב השכרה שלא מפוקח על ידי קצין בטיחות. ההוראות שבחוק אומרות – אחת, כדי להיות חברת השכרה צריך 30 כלי רכב. שתיים, אם אתה משכיר כלי רכב מסחריים, שזה חלק מהתיקון או מעונוע, אתה צריך לפקח החל מהרכב הראשון. שלוש, אם מדובר ברכב פרטי אתה צריך פיקוח החל מהרכב ה-40 אבל כדי להיות חברת השכרה אתה צריך 30 כלי רכב אז הלכה למעשה אין בתווך הזה חברות השכרה וכל רכב השכרה מפוקח על ידי קצין בטיחות.

המצב החדש הולך לשנות את זה באופן דרסטי כפי שאנו מבינים פה ויהיו רכבי השכרה, למעשה עד 40 כלי רכב לא יהיה פיקוח בכלל. לא רק זאת – למשל במצב החוקי הנוכחי יש חובה לבדוק האם יש רשיון נהיגה תקף ומתאים לכלי הרכב. במצב החוקי החדש אין חובה כזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למי?

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

לנהג השוכר, לבדוק האם יש לו רשיון נהיגה תקף ומתאים לסוג הרכב. במצב החוקי החדש אין חובה כזו. דוגמה נוספת- -

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

מכוח סעיף 10א.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

כיום יש חובה כזו בצו הפיקוח להיות מחובר למערכות של רשות הרישוי ולוודא את זה. במצב החוקי החדש אין החובה הזאת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אין חובה להיות מחובר למערכת נהגים. זה לא נכון. זה סעיף 10א לפקודת התעבורה מטיל חובה גורפת על כל בעל רכב באשר הוא לא להרשות נהיגה ברכב ששייך לו למי שאין לו רשיון נהיגה לאותו סוג רכב. החובה הזו קיימת.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אז למה במצב החוקי בצו הפיקוח יש חובה ספציפית לחברת השכרה והחובה הזו הוסרה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

החובה הזו לטעמי הייתה מיותרת גם בצו הפיקוח. למה הכניסו אותה לצו פיקוח ב-1980 - לא יודעת. נשגב מבינתי. לא עסקתי בזה.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אם זו חובה שגם קיימת, אני מאמין שאין שום סיבה לציין זאת, לפחות להבהיר זאת או להפנות לחובה הקיימת הזאת. זה אחת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא  הבנתי את הטענה. אני הולך להשכיר אוטו. יכול לתת למישהו אחר לנהוג בו. איפה כתוב שנאי חייב?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין שאתה מבקש שחברת ההשכרה תבדוק שלשוכר יש- - 

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

במצב החוקי הנוכחי לחברת ההשכרה יש הוראה ספציפית שמטילה על חובת ההשכרה חובה לוודא שיש רשיון נהיגה תקף ומתאים לכלי הרכב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה משכיר את האוטו – צריך לומר לך מי הולך לנהוג. אין בעיה.

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

במצב החוקי הקיים זה המצב. אני רוצה לחזור צעד אחד לפני. לפיקוח שך קצין בטיחות, במצב החדש עד 40 כלי רכב לא יפוקחו על ידי קצין בטיחות. המצב החדש גם מאפשר פיצולים מלאכותיים כלומר אותו אדם יכול לכאורה להיות עוסק זעיר תחת עוסק מורשה עד 19 כלי רכב ולהחזיק עוד 30 כלי רכב או עוד 20 כלי רכב תחת חברה. לעשות פיצול ובאף אחד מהם לא יהיה פיקוח של קצין בטיחות בתעבורה. כלומר מפיקוח הדוק – אגב במצב החוקי הקיים גם לא רק קצין בטיחות – חובה לנהל מנהל מקצועי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הבעיה?

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

שרכב השכרה צריך להיות מפוקח על ידי קצין בטיחות. מה זה אומר – אם הרכב, שזה המצב הנוכחי, גילו עד 3 שנים, אחת לשישה חודשים קצין הבטיחות צריך לבדוק שהרכב יש לו המסמכים המתאימים, שהוא טופל בחוק, שטופל במוסך מורשה, שזה מה שהחוק מחייב. זה במצב הנוכחי. במצב החדש אין חובה לוודא זאת. השאלה האם היינו רוצים לנסוע על רכבי השכרה שלא מפוקחים, שזה רכבים שבאופן טבעי הנסועה בהם גבוהה יותר, הבלאי בהם גבוה יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה שיהיה לכם יותר עבודה.

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

לא, אני רוצה שרכבי השכרה יהיו מפוקחים ושההסדרים הבטיחותיים- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רונן.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

כתבתי לכם עמדה שצריך לפחות ברכבי השכרה בדיקה של פעם בשלושה חודשים. יכול להיות גם בדיקת מוסך. חובה על המשכיר לעשות בדיקה לרכב. הרכבםי האלה יכולים לנסוע גם 100,000 ק"מ בשנה. רכב השכרה יכול לנסוע 40,000, 100,000. הרכבים האלה צריכים בדיקה כדי לבדוק תקינותם. בדיקת תקינות פעם בשלושה חודשים וטסט פעם בשנה. זה מה שכתבנו וזה מה שאני חושב שצריך להיות. המינימום הנדרש.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

קצין הבטיחות מכין תיק נהג ובו הוא מוודא שהרכב מטופל וקורה כל מה שצריך עם הרכב. במצב החדש המון רכבי השכרה יושכרו מבלי שיש מישהו שמסתכל ומוודא שנעשה מה שצריך. זה לא מצב שאנו רוצים להגיע אליו, מה גם שלא הונחה תשתית לטעמי שמצדיקה את השינוי הדרסטי הבטיחותי הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה לא מונע מחברת ההשכרה לקבוע את זה בהסכם. זו לא תהיה חובה חוקית. מה הבעיה לומר שהיא לא תשכיר? אלא אם כן אתה- - לה רשיון נהיגה.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אדוני עדיין במצב של רשיון הנהיגה. אני מדבר על הפיקוח של קצין בטיחות שזה מבחינתי משהו שהוא הרבה יותר משמעותי. קצין הבטיחות מחזיק תיק נהג על הרכב, מוודא שהרכב הזה טופל מתי שצריך, שבוצעו לו התיקונים שצריך, שטופל במוסך מורשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנו הבנו שיש פה החמרה בהצעת החוק הממשלתי.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

יש הקלה דרסטית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לעומת מה שהוצע במקור, כרגע המשרד אומר שכתנאי לרישום חייב שיעמוד לרשות מבקש הרישום אדם שהוא קצין בטיחות.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אני לא מבין איך זה נגזר מהתיקון הנוכחי. התיקון מפנה לתקנות התעבורה בהסדר הכללי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי לא הבנת את התיקון. זה גם מה שחידדתי קודם לכן. הצעת החוק הממשלתית אמרה – אם חלה עליו חובה לקבל שירות מקצין בטיחות לפי תקנות התעבורה הוא מקבל ממנו שירות כאמור. זה היה הנוסח המקורי. כלומר החובה הייתה שאובה מתקנות התעבורה. מה שעכשיו מציע המשרד הוא לקבוע חובה כאן בתנאים לרישום, כלומר אחד מהתנאים לרישום הוא שיש קצין בטיחות. קצין בטיחות מוגדר לפי תקנות התעבורה. זה ההפניה לתקנות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן. יש בנוסח הנוכחי הבדל לעומת הנוסח שהוגש לכנסת. הנוסח שהוגש לכנסת הפנה לחובה לפי תקנות התעברה. כלומר לא הייתה חובת קטין בטיחות מתחת ל-40 כלי רכב. הנוסח הנוכחי מטיל את החובה ל-20 ומעלה לעומת הנוסח הנוכחי – מ-40 ומעלה. זה באמצע בין מה שיש בצו הפיקוח לבין מה שהיה בהצעת החוק הממשלתית לפי תקנות התעבורה. זו ההצעה הנוכחית.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אם היום 20 כלי הרכב הראשונים כן מפוקחים על ידי קצין הבטיחות, במצב החדש מי שיש לו עד 20 כלי רכב – לא מפוקחים על הכביש. המצב החדש גם מאפשר פיצולים מלאכותיים ואין הסדר שמונע את זה. כלומר אתם לא מסתכלים על בעל רשיון לחברת השכרה על כל המכלול אם יש לו מניות בחברה- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היום כמה רכבים נוסעים בכבישים? מיליון? שניים? כולם מפוקחים על ידי קצין בטיחות? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

הרבה מעל 4 מיליון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עצם העובדה שאין פיקוח של קצין בטיחות לא אומר שמחר הם עושים תאונה. לכן יש הנושא של בדיקות כל שנה עם קצין זה. לכן אני אומר, זה לא סיכון כזה גדול כמו שאתה מציג.

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

אבל יש פער בין רכבים פרטיים שנמצאים על הכביש לבין רכבי השכרה שעוברים כל כמה ימים יד.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

תדירות הטסטים ברכב השכרה גבוהה יותר. רכבים פרטיים חדשים עד 3 שנים - השכרה שנתיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתקדם. לא צריך להציג כל דבר כבעייתי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

(ד) המפקח על התעבורה רשאי לבטל את רישומו של אדם במרשם האמור בסעיף קטן (א) או להתלות את רישומו כאמור עד לקיום תנאים שיקבע, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד מאלה: (1) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לרישום כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1) עד (7) או (ג), לפי העניין - זה התנאים שהקראנו. (2) רישומו במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב; (3)	רישומו במרשם נעשה על יסוד מידע חסר; המפקח על התעבורה לא יפעיל את סמכויותיו לפי פסקה זו, אלא לאחר שנתן למי שנרשם במרשם כאמור הזדמנות להשלים את המידע החסר בתוך תקופה שיורה, והוא לא עשה כן;	(4) רישומו במרשם נעשה על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון לפני המפקח על התעבורה בעת רישומו במרשם, הוא לא היה רושם אותו במרשם; (5) הוא או מי שפועל מטעמו הפר את החובות המוטלות על עוסק בהשכרת רכב לפי הפקודה; (6)	הוא לא קיים את חובתו לפי סעיף 16לז(א). זה לעדכן את רשות הרישוי האם זה רכב מיועד להשכרה או להחכר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חלק מהתנאים האלה הם די גנריים. די מקובלים להפעלת סמכויות מעין אלה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

סמכויות סטנדרטיות לרגולטור.

(ה) ביקש אדם שרישומו במרשם בוטל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(2) או (4) עד (6), לשוב ולהירשם במרשם, רשאי המפקח על התעבורה שלא לרשום אותו במרשם בשל הנסיבות שבשלהן בוטל רישומו כאמור, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא בחלוף שנה מיום שבוטל הרישיון כאמור.

כאן אנו מדברים על צינון מי שהרישום שלו בוטל אבל בנסיבות שיש בהן איזושהי סו קולד אשמה. משתהו השתנה אז זה לא יוצר חובת צינון. אם הוא מסר מידע כוזב, הפר תנאים וכו', הוא יצטרך להצטנן שנה בלי לעסוק בהשכרה לפני שיוכל לקבל רשיון מחדש.

(ו) המפקח על התעבורה - (1) יסיר מן המרשם עוסק בהשכרה שהודיע, בכתב, שחדל לעסוק בהשכרת רכב; (2) יסיר מן המרשם עוסק בהשכרה שרישיונו בוטל או הותלה לפי סעיף קטן (ד), (3) יחדש את הרישום במרשם של עוסק בהשכרה שרישיונו הותלה כאמור וההתליה הסתיימה; (4) יבטל את סיווגו של עוסק בהשכרה כמשכיר זעיר אם מצא, או הודע לו על ידי העוסק בהשכרה, שהוא אינו עומד בתנאים לרישום כאמור לפי סעיף קטן (ג);	(5) יסווג עוסק בהשכרה כמשכיר זעיר אם מצא, או הודע לו על ידי מי שרשום כעוסק בהשכרה, כי בבעלותו של עוסק כאמור עד 19 כלי רכב בלבד.

פה זה לשמור על עדכניות המרשם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שתי שאלות קטנות – פסקה (1), יש להודיע למפקח שחדל לעסוק.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שתיים, לגבי ביטול הסיווג של עוסק כמשכיר זעיר - האם במצב כזה הוא בהכרח – יכול להיות שלא עומד בתנאים לרישום בכלל כעוסק בהשכרה, לא רק כמשכיר וסק זעיר. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר נותנים לו איזו התרעה למשל אם הוא לא עומד בחובה שיעמוד לרשותו קצין בטיחות?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אפשר להוסיף את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות שמדובר בתנאי שניתן לתיקון.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

גם אם הוא אומר: מכרתי חמישה כלי רכב, אני עדיין מחכה תקוע לקבל את החמישה החדשים שקניתי והם טרם הגיעו יכול להיות שאומר לו :מחכה לך 30 יום. זה דברים שיכולים לקרות כי יש תחלופה אז יכול להיות חברה קטנה שהיא רק קצת מעל הסף של 20 או מישהו שקנה ועדיין לא השלים תהליכי מכירה, יכולים להיות דברםי כאלה - להשלים את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לכמה זמן?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

30 יום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר ביטול הסיווג יהיה רק לאחר שהודע לו 30 יום קודם על כך שלא עומד בתנאים של משכיר זעיר?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

60 יום זה זמן סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. 

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

גם היום אנחנו מאפשרים את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק במצב שהמפקח מצא. לא אם העוסק בהשכרה הודיע. נכון?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן. אם הוא הודיע, מן הסתם הוא כבר לא רוצה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

צריך להיות גם וגם. יכול להיות שצריך להודיע בכל מקרה, לא?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה אתם מציעים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

בכל מקרה לתת לו 60 יום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

יכול להיות שהוא יותר צדיק וירד מתחת לזה ואומר: מתארגן ומחכה למכוניות אבל דעו. לא רוצה לפגוע – בסדר. 

 (ז) עוסק בהשכרה יפרסם באתר האינטרנט שלו ובכל אתר בו הוא נותן שירות לשוכר רכב, את היותו רשום במרשם לפי סעיף זה, ואם בוטל רישומו לפי סעיף קטן (ד) - יסיר פרסום כאמור מכל מקום בו פורסם.

16לו. הסכם השכרת רכב. (א) העוסק בהשכרת רכב (להלן – עוסק בהשכרה) – (1) לא ישכיר רכב אלא לפי הסכם בכתב שאינו כולל תנאים שחזקה שהם מקפחים כאמור בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982‏.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם תוכלי להסביר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

חוזה אחיד – בצורה מאוד כללית – זה חוזה סטנדרטי שיש לגוף שמחתים עליו מספר בלתי מסוים של אנשים. לא חוזה שהוא פועל יוצא של משא ומתן בין שני הצדדים לעסקה. הרבה פעמים בחוזים כאלה בדרך כלל יש פערי כוחות מאוד גדולים בין הצד שמכין את החוזה לבין הצד שמתקשר. חוק חוזים אחידים יצא מנגנון מסובך לאישור חוזים, לא ניכנס אליו אך בין היתר קובע סדרת תנאים שחזקה שהם מקפחים, לא שוויוניים, בסעיף 4. כולל דברים כמו סמכות חד צדדית לטובת מי שהכין את החוזה לא לכבד את התנאים שלו, סמכות לשנות תנאים, הגבלת צעדים בגין הפרה, תניות שיפוט וכו'. יכולים להיות תנאים מקפחים אחרים באופן שבו מנסח אותו חוק חוזים אחידים אך אלה מראש, הרשימה הזו יוצרת ודאות שזה לא. אלה תנאים מקפחים. לכן אנו אומרים חוזה שכירות לא יהיה עם תנאים כאלה. בגלל פערי הכוחות בין המשכיר לשוכר, תנאים כאלה מראש אנו אומרים לא יכולים להיכלל בחוזה שכירות רכב.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

לנו היו כמה שאלות בעניין הזה ולא הצלחנו לקבל תשובה. גם העברנו את השאלות למשרד המשפטים ועד כה לא נענינו.

אחד הדברים שאמרנו, שחוק החוזים האחידים חל על כל עסקה, שיש פערי כוחות ולא היה ברור לנו מה הכוונה בהכנסת החובה הזו גם כאן. ראשית, אחד מהחזקות על התנאים שהם מקפחים, אם התנאי מקנה לספק זכות בלתי בסירה לבטל, להשהות או לדחות את ביצוע החוזה או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה. מי אמור לבדוק את זה? משכיר הרכב? אם הוא קובע איזה תנאי ואפשר להתווכח אם הוא סביר או לא, האם זה שבחוק כתוב שהוא לא ישכיר אלא לפי הסכם שלא כולל תנאים שחזקה שמקפחים זה יוצר חזקה הפוכה שהתנאי לא מקפח? מי אמור לפקח על זה? מה זה מוסיף על חוק החוזים האחידים כפי שקבוע היום?

אנו חשבנו, שזה עלול להיות בעייתי פה גם כי זה עלול ליצור הסדר שלילי והיינו צריכים לתקן סעיפים אחרים אחר כך בהצעת החוק וגם כי לא קיבלנו תושבה, האם הפקחים של משרד התחבורה יפקחו על ההוראות האלה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זה סעיף שנצטרך לפקח עליו. בעיקר לטפל בתלונות – מניחה שדברים מסוג זה יבואו לידי ביטוי תלונות ציבור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל המומחיות בעניינים האלה, למיטב ידיעתי, היא לא במשרד התחבורה. אנו מטילים פה חובה שהיא חובה על כל העוסקים בהשכרת רכב, חובה בחקיקה ראשית לא להשכיר אלא לפי הסכם שלא כולל תנאים שחזקה שהם מקפחים. כאשר אתם לא הגורם בעל מומחיות וידע בנושא הזה. זה גם מעלה שאלות, כפי שנעמה אמרה, שאלות משפטיות שאני לא קיבלתי עליהן תשובה מניחה את הדעת. אני חושב שיותר נכון יהיה למחוק את התנאי הזה. כפי שנעמה אמרה, חוק החוזים האחידים חל בכל מקרה. אם יש תנאי שהוא מקפח, וגם חוק החוזים האחידים משתמש במונחי שסתום. בכל מקרה זה עניין של פרשנות. לא בהכרח אפשר לומר באופן חותך שתנאי מסוים הוא תנאי מקפח.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

צריך חובת חוזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא אמרתי שאני מוריד את חובת החוזה בכתב. אני מדבר על התנאים שאסור לכלול באותן חוזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי. משרד המשפטים פה? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

עו"ד רון סולומון בילה אמש כנראה בחדר מיון ולא היה יכול להגיע היום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל את התשובה לא אליו הפנינו. הפנינו למשרד המשפטים לפני חודשיים, ולא קיבלנו תשובה. לכן אני חושב שהוועדה צריכה לקבל החלטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חוה, אני נאלץ לקבל את ההמלצה של היועץ המשפטי שלי. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו בפסקה (1) משאירים רק את דרישת הכתב - לא ישכיר רכב אלא לפי הסכם בכתב.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

כמובן זה לא אומר שהוא יכול לכלול תנאים שחזקה הם מקפחים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ודאי שלא. גם חוק החוזים האחידים חל. גם חוק הגנת הצרכן חל.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

מקבלת כמובן.

(2) ימסור לשוכר לכל המאוחר עד למסירת הרכב לשימושו, עותק מההסכם האמור בפסקה (1) ומעיקרי פוליסת הביטוח שהוא מבוטח בה, ובכלל זה סייגים לכיסוי הביטוחי, כאמור בסעיף 16לה(ב)(2) (להלן – מסמכי ההשכרה); ההסכם יימסר לשוכר, במסמך מודפס או באופן אלקטרוני – אני עכשיו מדלגת על עניין השפות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו תכף מוחקים את התיקונים האלה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

ובלבד שהעוסק יידע את השוכר בדבר האפשרויות למסירתו כאמור בפסקה זו; 

אם צריך להסבר לעניין השפות שנכנס ויצא, אפשר.

 (3) יגלה לשוכר, בטרם ההתקשרות בהסכם, את גובה ההשתתפות העצמית המרבית שנקבעה לפי דין.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

לגבי הביטוח, אני שומע אצלנו בשוק מהחבר'ה שיש להם חברות השכרה קטנות, שלא מסכימים לבטח אותם בכלל. דיברנו על זה בוועדה האחרונה. הרשות הייתה צריכה להשיב, איך זה ייפתר? זה יהיה חסם תחרותי. הם לא יוכלו לפתוח חברות השכרה קטנות, אם חברות הביטוח לא יסכימו לבטח אותם. זה צריך לקבל פתרון. כל הרפורמה הזו לא תצא לפועל בגלל הסיבה הזו. 

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

אנחנו לא מכירים שיש הגבלה כזו של ביטוחים. היום יש אנשים שמגישים בקשות עם 30 כלי רכב, חברות קטנות, ומגישים ביטוח והכול. לא מכירים שיש הגבלה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

חובה אתה מדבר. אבל יש חברות קטנות שרוצות לבטח יותר מביטוח חובה. רוצים צד ג'. גם צד ג' לא עושים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נגיד שיש בעיה של הביטוח. מה אתה רוצה שאני אעשה? כרגע. עזוב שאם יש בעיה של הביטוח צריך לטפל בזה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

נציג של הרשות פה. שיסביר. הוא ישיב.

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>   

יש לזכור – ברגע שמטילים חובת ביטוח, יש החשש משני דברים – אחד, שלא תהיה זמינות של ביטוח לכל מי שרוצה, והדבר השני, שזה יכול להתבטא במחיר המוצר כי יגלגלו את עלויות הביטוח. שוכר הרכב במקרה הזה. במקרה המדובר פה, אנחנו – זאת לא הצעה שלנו, אך אנו כן מבינים את התועלת הציבורית של חובת ביטוח, בגלל כל התלונות שישנן לגבי התנהלות חברות ההשכרה והליסינג בביטוח עצמי, יש פה תועלת לציבור ומדובר בשחקנים שהם מספיק גדולים ומתוחכמים כדי להתמודד עם זה ולמצוא פתרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל חברות הביטוח הן הכי מתוחכמות. נגיד ככה. אתה סומך על מה? יש לנו המון בעיות עם הביטוחים וחברות הביטוח. הן כאילו לא חיות במדינה הזאת. אם מישהו בצפון, חקלאי, עשו לו משהו הבדואים, או העבריינים, לא מבטחים אותו יותר. כאילו זה אוויר הסיפור הזה. זה חברות הביטוח שלך. הבנת? הכול עסקי. אין להם אחריות על המדינה הזו בכלל. הם חלק מהעניין.

 << דובר_המשך >> שמואל זקן: << דובר_המשך >>   

גם בנושא הפרוטקשן כשדיברנו בעבר פה בוועדה ובוועדות אחרות – אנחנו קצת סוטים מהנושא אבל אתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היום אנשים מבטחים בחברות ביטוח פלסטיניות ואחר כך כשיש בעיות יש בעיות? איפה אתם נמצאים בתמונה הזאת? גם על זה אעשה דיון. יש גבול לכל דבר. אתם לא מבינים שחברות הביטוח בורחות מאחריות בכל דבר ועניין. תפקידכם לדאוג שלא יברחו.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אחדד את זה שהרפורמה הזו שהיא טובה וגדולה, לא קטנה, לא תקרה.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מעלה בעיה. בסדר. מה זה רלוונטי לחקיקה כרגע? אכתוב שיש חובה לבטח?

 << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >>   

כן, כי דה פקטו היום אם חברה גדולה לא צריכה לבטח כשיש לה 10,000 מכוניות, 20,000 – מבטחות את עצמן. אז לא מבטחות עצמן בצד ג', לא במקיף.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

זה לא נכון שלא מבטחות את עצמן בצד ג'. אתה אומר פה דברים לא נכונים. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אומר דברים נכונים לחלוטין.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אני מייצג את חברות הליסינג.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

יש פה בדיון הבא ויושבים פה אנשים שמטפלים בתביעות צד ג' של חברות ליסינג. הן לא מבטחות את עצמן גם בצדדי צד ג'. הרבה מהן לא מבטחות עצמן. חברה קטנה לא יכולה להתנהל כך. היא חייבת לבטח את עצמה. אם לא יעשו לה ביטוח לא יהיו חברות קטנות. לא יעשו כלום. אם אתה רוצה לעשות רפורמה תשלים אותה וכבר תטפל מראש בכל החסמים שהולכים לקרות. לא תהיה פה שום רפורמה אם לא נטפל בזה עכשיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני מארגון חברות הליסינג והשכרת הרכב. מה שידידי רונן אומר על חברות יכול מאוד להיות נכון, ובאמת יכול להיות שחברות הביטוח עושות קשיים בעיקר על החברות הקטנות. אני חייב לציין שהחובה הזו לקיום ביטוח צד ג' אנו חשבנו מראש שזו חובה מיותרת ואפ של השאיר את זה בידי העוסק אם הוא מעוניין בכך או לא. משנקבע שאתם רוצים שיהיה ביטוח, החברות הגדולות יהיה להן ביטוח. גם כיום יש להן ביטוח. לחברות הקטנות יהיה קשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם על מנת לקבל רישום הוא צריך את הביטוח, מה יקרה אם לא יאשרו לו את הביטוח?

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

אז לא יהיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שהייתי רוצה, שבמקרה כזה, רשות שוק ההון אחרי בדיקת העניין תהיה יכולה לחייב את חברות הביטוח.

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>   

אין אפשרות ברמת החוק לחייב חברת ביטוח לבטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. אז למה יש לי רשות שוק ההון? יכולה לחייב את הפניקס.

 << דובר_המשך >> שמואל זקן: << דובר_המשך >>   

יש בעיות של סמכות חוקית ויש התנהלות עסקית תקינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לחייב אחרי שהם בודקים. מי אחראי על חברות הביטוח? הם הרגולטור. מה הבעיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדובר בחברות פרטיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מעניין אותי פרטי לא פרטי. הם לא פרטיות. מעיין ציבוריות. הן בבורסה. ציבוריות. קשקוש. הם אומרים שיש.

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>   

חברות הביטוח מדובר בגופים עסקיים פרטיים. אנחנו רגולטור שלהם. עם כל הכבוד להיכרותו של רונן לוי את החוק, אין סמכות בחוק לחייב לבטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפי מה שאתה אומר, אתה פוגע בזכות העיסוק של האנשים. הם לא יכולים לקבל רשיון. אני לא אומר שזה חובה. אני אומר, תבדוק את הטענה שלא מבטחים ואם אתה מוצא שהנסיבות לא מצדיקות חוסר ביטוח, תחייב לבטח. אני נותן לך סמכויות. גם לא בסדר?

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

יש הסדרים קיימים בחוקים אחרים שאפשר להקיש מהם. למשל בחוק נותני שירותים פיננסיים יש הוראה שאומרת שסולקת למשל ויזה, ישראכרט לא תסרב להתקשרות עם נותן שירותים פיננסיים אלא- -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סירוב בלתי סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז הוא ילך לבית משפט שלוש שנים? למה יש לי רשות שוק ההון?

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

אבל זה עדיין חסם ומחייב אותם לנמק בפרק זמן מסוים למה הם מסרבים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

או אפשר למצוא דרך אחרת. אני חושב שלהטיל על חברת ביטוח חובה לבטוח, לא מכיר תקדים לכזו הוראה. הוראות לגבי סירוב בלתי סביר יש לנו בכל מקרה. מה שהוצע, אנו חוזרים אחורה לסעיף 16לה שעניינו חובת הרישום במרשם, הוועדה בדיון הקודם קיבלה את העיקרון שתהיה חובה לבטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי. לפי ההצעה המקורית של הממשלה חובת הביטוח הייתה כפופה לתקנות. בעמ' 14 בנוסח, פסקה (2) היה כתוב השר בהסכמת שר האוצר יקבע. זה השתנה לרשאי לקבוע בעקבות שאלה שלנו, כלומר התקנות האלה לא תקנת חובה. אולי צריך להחזיר את הסמכות הזו כסמכות חובה ולהתנות את חובת הביטוח בתקנות שהן גם בהסכמת שר האוצר בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה עוזר לי?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי בתקנות האלה אפשר אולי לקבוע פרמטרים לגבי סוג העסקה, סוג הרכב, כלומר לקבוע תנאים לגבי הביטוח.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זה עלול לסכל – ליצור בעיות על כל החוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו ההצעה המקורית שלכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל כיון שיש פה פגיעה בחופש העיסוק, חופש ההתאגדות- -

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אני לא יודעת לחייב חברות ביטוח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את לא, אבל רשות שוק ההון כן.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אבל אני מתקינה את התקנות. מה שדיברנו פה זה על התנאים של הביטוח. על ההשתתפות העצמית וכו'.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל השאלה האם אתה חושב- -

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

לא חושב. אני בטוח. אני מכיר את השוק. חברות השכרה קטנות חברםי שלי שהם בעלי מוסכים,  שפותחים חברות השכרה, ורוצים לבטח את המכוניות אין להם דרך אחרת. לא רוצים לקחת את הסיכונים אלה. לא מוכנים לבטח אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הם עושים?

 << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >>   

הם לא עושים. הם לא מקימים. הם לא יכולים להתחרות.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

היום החוק מאפשר לחברת השכרה לקחת את הסיכון על עצמה. יכול להיות שזה הכיוון שצריך להשאיר את זה.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

יש לנו נתוני אמת עם חברות קטנות עם 30 כלי רכב. 50% מהם יש להם ביטוח של עצמם. גם היום. אנחנו מורידים את זה מ-30 ל-20. יש כאלה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אבל אז זה יוצר לך את הבעיות של תביעות צד ג' שכבר הרבה שנים חוה מנסה לפתור את הבעיה הזו של ניהול תביעות צד ג' או לפחות לחייב את חבורת ההשכרה להתנהג כמו חברות ביטוח בתביעת צד ג'. זה אחת. שתיים, אתה רוצה לפתוח תחרות ולהכניס עוד חברות – אז תוודא שכל התנאים יהיו אותם תנאים. שאפשר להיכנס.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

לא מבין מה אתה אומר. יש היום חברות קטנות, 30 כלי רכב עם ביטוח צד ג'. 

קריאה:

	כמה חברות יש עם 30 כלי רכב? חברות השכרה.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

יש בין 25 ל-30. יותר משני שליש. מהעוסקים היום יש להם. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

לא מבינה איך מדינה לא רוצה לפתוח את התחרות? איך היא מסכימה שיהיו פה 20 חברות?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

למה החברים האלה שלך לא פה לדיון הזה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נקבל את הטענה הזו בחלקה. אני מקבל את הבעיות המשפטיות האל האבל עובדתית בסעיף הזה שמחייב ביטוח יהיה כתוב שהחברה לא תסרב סירוב בלתי סביר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

 צריך לראות איפה לעגן את החובה הזו, כיוון שאני מזכיר שאנו מדברים בפקודת התעבורה שהיא חיקוק שבסמכות משרד התחבורה. אם רוצים להטיל חובה על חברות הביטוח, ההוראות האלה צריכות להיות בחוק הפיקוח על שירתי פיננסיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שצריך עקיף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות. נבדוק את זה. יכול להיות שיש הוראות כאלה. החוק כרגע לא בפניי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם אנו מתנים את חובת הרשיון בביטוח, צריכים להתייחס לזה ולא להשאיר את זה באוויר. יש פה פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש העיסוק. בסופו של דבר חברת ביטוח היא קובעת אם אדם תהיה לו חברת השכרה או לא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בחוק שלכם יש הוראה כזו שאוסרת על חברת ביטוח לסרב סירוב בלתי סביר?

 << דובר >> אייל בן ישעיה: << דובר >>   

	אין הוראה ישירה. אנחנו בדרך כלל בהוראות ממונה קובעים את ההגנות הצרכניות. אנו צריכים לעשות את הבדיקה הזו כי החובה שמוטלת פה כחובה לבטח היא זו שמהווה את החסם ולכן יש לראות מה המשמעות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אסור להם לסרב מטעמים לא סבירים. זו לא חובה. 

 << דובר_המשך >> אייל בן ישעיה: << דובר_המשך >>   

העניין ברור, רק אנו רוצים לבדוק ברשות יושב-ראש הוועדה מה המשמעויות בקשר למקומות אחרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה גם שאתם הרגולטור שנכון שיטפל בזה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

מה גם שיש חברות ליסינג להשכרה שהן חברות ביטוח. זה לא ייאמן. צריך לפתוח תחרות. יש פה חברת הכשרה, יש חברת ביטוח - - - את שלמה שיש לה גם חברת ביטוח. יש חברות ליסינג שיש להן חברות ביטוח, חברות השכרה. זה לא ייאמן שלא רוצים לפתוח את זה. רוצים לעשות רפורמה אז נא לעשות רפורמה, מכל הכיוונים, לפתוח את השוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אמרנו שנבדוק את השאלה הזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם חייבו את הביטוח צריך להתייחס לזה. אי אפשר להשאיר את זה באוויר. יש צדק בטענה הזו. יש גם צדק בטענה המשפטית. עשינו משהו באמצע. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

(ב) השר רשאי לקבוע תנאים שחובה לכלול בהסכם כאמור בסעיף קטן (א)(1) ותנאים שחובה לציין בו בהבלטה.	

רוצים להבהיר למשל דברים שמתעוררים, עם כמה דלק צריך להחזיר את הרכב, באחיזה תנאים של ההשבה שלו, הגבלות מספר ק"מ על יום. תנאים מסוג זה נמצאים בהסכמי השכרה. הם יכולים להיות מועמדים להיות תנאים להבליט על מנת למנוע הטעיות. רוצים לוודא שיהיו דברים – גם אם אנו לא מתערבםי בתוכן ההסכם, הדברםי הקריטיים לפי הממצאים שיש לנו – אין לי כאן סקירה של כל תלונות הציבור שקיבלנו, אבל מתוך הפקת לקחים, אלה דברים שנחייב שיהיו בהסכם, שיהיו בולטים ושלא יהיו הטעיות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כיוון שמדובר על שאלות כפי שאמרת שהן מהותיות במהותן אני חושב שמן הראוי שהתקנות האלה יגיעו לכאן לוועדת הכלכלה לאישור.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

נבוא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את סעיף קטן (ג) ביקשנו למחוק.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

נשאיר את זה פתוח. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תגידי רק מה בעצם ביקשתם לקבוע.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

על איך מאריכים חוזה השכרה. לפעמים אדם שוכר רכב לחודש ואז רוצה אותו לעוד שבועיים ואיך מאריכים אותו ואם זה הארכות מעבר. עלתה בעיקר השאלה של איך מממשים את דרישת הכתב במצב הזה. בינתיים, מאז שזה נוסח במקור ב-2016, לדעתי, הנושא של ממסרים דיגיטליים, מסמכים דיגיטליים השתנה דרסטית ומעבר לזה במקסימום אפשר יהיה לכסות את זה בתקנות לפי סעיף קטן (ב).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לכן חשבנו שנכון כרגע למחוק את זה ולא לקבוע את ההוראה הזו בחקיקה ראשית.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

ככל שיש צורך נוכל לכסות את זה בתקנות לפי סעיף קטן (ב).

(ד) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על החכר של יותר משני כלי רכב לחוכר אחד, אלא אם כן הוא צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. 

כל מה שקראנו אנו לוקחים צעד קטן אחורה כי זה רק לעסקאות צרכניות. ההתערבות שלנו בחופש החוזים פה מקורו בהגנה על צרכן בפערי הכוח. כאשר תייר מגיע מחו"ל, נוחת בנתב"ג ב-3 לפנות בוקר ושוכר רכב אין לו שום יכולת להתמודד עם זה וגם לא הישראלי שיוצא לחופשה ושוכר רכב לארבעה ימים, אבל כאשר אנו מדברים בעסקאות גדולות לאורך זמן, עסקים שוכרים לטובת פעילותם העסקית מספר גדול של כלי רכב לתקופות ארוכות שם יש יכולת לנהל משא ומתן, לקבל הצעות מחיר, להשוות תנאים – שם אנו לא רואים מקום להתערבות בחופש החוזים.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

בהקשר הזה שאלה קטנה – החכה מוגדר כהשכרה לתקופה של שלושה חודשים. אם שכרתי רכב לתקופה של חודשיים וחצי ואז הארכתי בהסכם נפרד או בנספח לעוד חודשיים וחצי וכל מיני פיצולים כאלה, איך מתייחסים לתקופה של שלושה חודשים? סך ההתקשרות עם חברת ההשכרה? זה גם מחזיר אותי לשאלה ששאלתי קודם על פיצולים שנוגעים ל-19 כלי רכב, אם יש לי עוסק מורשה עם 19 כלי רכב או עוד חברה עם 20 כלי רכב – איך מתייחסים אליי? הפיצולים האלה זה לא חשש תיאורטי. אנו מכירים בשטח שיש מקרים מהסוג הזה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אני לא יודעת איך יכולים להיות מקרםי מהסוג הזה כשאין היום- - - של חברה גדולה.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

בעולמות דומים.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

כשמשכירים רכב לתקופה של פחות משלושה חודשים, מראש הרכב צריך להיות רכב השכרה – לא החכר. אתה יכול להאריך אותו אחר כך גם השכרה אבל אתה לא יכול להשכיר רכב לפחות משלושה חודשים ולומר שזה רכב החכר כי אולי הוא יאריך. זה לא ייתכן. מראש אני לא יכול לתת לו רכב החכר. זה יהיה השכרה לטווח ארוך. אבל ברשיון שלו כתוב השכרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אדרבא. האינטרס שלך כשוכר הוא להישאר בתקופה קצרה כי אתה מקבל יותר הגנה. רשיון הרכב לא ישתנה פר עסקה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אם אני עכשיו רשיון השכרה ועובר להחכר? זה שזה אומר שהרכב שנרשם כהשכרה במרשם לא יכול לשמש כהחכר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אפשר לשנות את הרשיון.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אתה לא צריך לשנות את הרשיון. יכול להשתמש בו להחכר, אבל ברשיון שלו יישאר השכרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

הרישום הוא לפי הייעוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >>   

שלום. אני אח של איציק אלגרט. אני מצטער שאני מחזיר אתכם לקרקע המציאות, מדיון על שלושה חודשים השכרת כלי רכב או חודשיים השכרת רכב למה שבאמת קורה במדינה הזאת ולמה שבאמת חשוב ויש לי הרגשה שאחרי מה שאומר עכשיו, אתם תרגישו מיותרים לגמרי פה. 

אתם מאוד פתטיים. ביטן, אני רוצה לעדכן אותך, כי אנחנו הולכים דרך ארוכה. אני רוצה לשתף אותך. אתמול היו אצלי החבר'ה מהמודיעין ועדכנו אותנו. תסתכל על איציק בעיניים כשאני מספר לך את הסיפור. עדכנו אותנו איך איציק נרצח בשבי. איציק היה עם עידן אלכסנדר כל התקופה. באחד הימים הוציאו את איציק לחקירה. חשבו שאיציק טייס. למה חשבו כך – כי היה לו קעקוע ביד בצורת כנפי טייס. איציק לא חזר מהחקירה. עידן אלכסנדר שאל למה איציק לא חזר מהחקירה? אמרו לו בערבית – רח. יודע מה זה? הלך. איציק קיבל התקף לב תוך כדי החקירה, תוך כדי העינויים. קיבל התקף לב שם תוך העינויים והלך. 

ואני כאן כדי לומר לכם את האמת. למען הילדים שלנו, למען החירות שלנו, למען המדינה שלנו. כשאני מספר לכם את זה, שימו לב מה קורה בבית הזה, בכנסת הזאת. יש חבר כנסת בשם בוארון, שמבקש מארצות הברית להטיל סנקציות על מדינת ישראל ולתת לנו נבוט בראש. למה – כי רוצים לתת חנינה לראש הממשלה או להפסיק לו את המשפט. שארצות הברית תפעיל עלינו סנקציות כדי לבטל לראש הממשלה את המשפט. אחר כך חברת הכנסת דיסטל מחליטה מיהו יהודי, וקוראת לחבר הכנסת גלעד קריב לא יהודי ומוציאה אותו מדיון בוועדה כי הוא יהודי רפורמי אז תארו לכם אם היה קורה דבר כזה בפרלמנט גרמני או בפרלמנט אחר באירופה שהיו אומרים לאדם תצא כי אתה יהודי, תשאיר את המקום הזה פה רק ללא יהודים.

ואחר כך בא חבר הכנסת מילביצקי ואומר לי, אני פה בכנסת כדי לשמור על אנשים מפני אנשים כמוך. כמוני. מי ששירת את המדינה 30 שנה במערך החבלה של המשטרה, שקם כל בוקר לנטרל מטעני חבלה, שקיבל מהמדינה עיטור מופת. אבל הוא כאן כדי לשמור על המדינה מאנשים כמוני. אלה האנשים שנמצאים פה. כל מה שאמרתי לכם עכשיו, זה על סף – לא רוצה לומר מה אבל אתם יכולים להבין לבד. וכל זה לא בגלל חמאס ולא בגלל איראן ולא למען ביטחון המדינה ואפילו לא בשם אידיאולוגיה. כל זה – ועכשיו התברר והמסך הורם השבוע – אנחנו יצאנו למלחמה כדי לתת חנינה או להפסיק את המשפט של בנימין נתניהו. זו מטרת המלחמה האמיתית מסתבר כי הינה, אם עכשיו יפסיקו לו את המשפט הכול יסתדר. הוא רתם את דונלד טרמפ לעניין. השתיקה שלו מוכיחה את זה. ברגע שהוא רואה ראש מדינה אחרת מתערב בצורה כה בוטה בהליך פלילי בתוך המדינה היה חייב לקום ולזעוק – אנחנו מדינה דמורקטית. יש פה שלטון חוק. אתה לא יכול להתערב בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל. אך כששתק, יודעים מה עשה? הוא פשוט מסר את הריבונות של מדינת ישראל לארצות הברית. לקח את מדינת ישראל ואת הריבונות שלה ומסר אותה לארצות הברית. זו השתיקה שלו.

הוא לא ממהר להחזיר את החטופים. יודעים למה – כי הם בני ערובה להפסקת המשפט. ביבי נתניהו מחזיק את החטופים כבני ערובה להפסקת המשפט. ברגע שהמשפט ייפסק, החטופים יחזרו. ברגע שהמשפט ייפסק, תהיה גם הפסקת אש. זה או הפסקת אש או הפסקת המשפט. זה מה שאנו מגלים עכשיו. אחרי שנתיים. ביטן, יכולתם לומר לנו את זה מההתחלה. היינו חוסכים אלפי הרוגים. היינוחוסכים עשרות אלפי פצועים. היינו חוסכים את כל האנשים שפונו מבתיהם. היינו חוסכים את כל הנזק, היינו חוסכים את כל מה שקרה במדינה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שאמרת עכשיו כבר פורסם. 

<< דובר >> דני אלגרט: << דובר >>   

מדינת ישראל יצאה למסע חנינה לבנימין נתניהו. מסע החנינה שלו עולה לנו עד כה את כל מה שהקרבנו בשנתיים האלה ועולה לנו במדינה פגועת נפש. אין אדם במדינה שהוא לא פגוע נפש מ-7.10. נכון, החמאס הפתיעו אותנו ב-7.10. צה"ל נכשל, השב"כ נכשל. כל מערכת הביטחון נכשלה. זה נכון. אבל מאז, בנימין נתניהו הבין, שיש לו פה הזדמנות והוא הולך עליה עד הסוף. לא נלחם בחמאס ולא נלחפ באף אחד. נלחם בעדות הנגדית שצריך לתת בבית המשפט. תראה מה קורה לו עכשיו – עושה הכול כדי להתחמק מהעדות הנגדית. מבקש דחייה, הוא זה שהכריז אני ראש ממשלה כה מוכשר שיכול לנהל גם משפט וגם את המדינה. אז הכריז. אמר.

אפילו הבייס של נתניהו, אפילו אנשים שמצביעים ליכוד אני שומע אותם. פתאום נופל להם האסימון, עומק ההונאה שעברנו בשנתיים האחרונות. פתאום הם מבינים גם הם עד לאן בנימין נתניהו היה מוכן לקחת גם אותם כדי להינצל מהמשפט. פתאום הם מבינים מי עומד מולם. ואנשים מדברים. ברשתות וגם איתי ואומרים לי: דני, צדקתם לאורך כל הדרך. זה או הפקרה או חנינה. או הפקרה או חנינה. ואנחנו נפלנו קורבן לזה. מדינת ישראל, החברה הישראלית, צבא ההגנה לישראל איבד – יודע כמה, ביטן? אוגדה. אוגדה שלמה יצאה מכשירות כתוצאה מהמלחמה. רק מול עזה אני מדבר איתך. לא איראן ולא כל הגדולות ולא האיום הקיומי ולא האיום הגרעיני. מול החמאס מדינת ישראל איבדה אוגדה שלמה, חיילים שנהרגו, עשרות חיילים שנפצעו. אוגדה שלמה שילמנו כדי לתת לבנימין נתניהו חנינה. וזה לא נגמר. זה לא נגמר. הוא עוד לא קיבל חנינה. לכן אמר לרמטכ"ל. הרמטכ"ל אמר לו – הגענו, השגנו את מטרות המלחמה. אמר לו עכשיו, בדיון האחרון. בנימין אמר לו: עוד לא. המשפט עדיין קיים. המשפט עדיין חי. כל זמן שהמשפט חי לא השגנו את מטרות המלחמה. אייל זמיר, שנבחר על ידי בנימין נתניהו, הפך להיות רמטכ"ל עוין, קפלניסט כי הוא לא מיישר לגמרי קו עם העוד לא. הוא לא מיישר עוד לגמרי קו עם החנינה. 

אני אומר לכם, האויב האמיתי שלנו הוא הבית. הוא קושר קשרים עם ארצות הברית כדי להטיל עלינו סנקציות. הוא זה שמימן את החמאס. הוא זה שחיזק את החמאס. הוא זה שהרג והרס את הרתעה מול חיזבאללה. הוא זה שהביא את איראן להיות סף גרעינית. הוא עשה את כל הדברים האלה. מזל שלנו שהצבא, השב"כ והמוסד ידעו להתאושש בזמן ולהציל אותנו מכל המצבים המסוכנים, מכל הברוכים וכל המקומות שבנימין נתניהו הכניס אותנו.

ולכן אני רוצה להגיד לכם חד משמעית כאן, חנינה לנתניהו זה חיסול מדינת ישראל. האיום הקיומי על מדינת ישראל זה חנינה לנתניהו בעקבות הלחץ הזה של טראמפ. תארו לעצמכם איך העולם יתייחס למדינת ישראל אחרי שטראמפ יפעילו עלינו לחץ וסנקציות אם אנחנו נבטל את המשפט של נתניהו. מה תהיה מדינת ישראל בעיני העולם. אנחנו נוציא שם רע לרפובליקת בננות. החוק בישראל כבר לא יהיה חוק. מדינת ישראל תהפוך להיות מדינת חסות. היא לא תהיה מדינה עצמאית יותר. המשפט שעד היום הגן על חיילי צה"ל בהאג ובכל המקומות האחרים לא יהיה רלוונטי יותר. ויקומו אסירים אחרים ויגידו – אם במדינה הזו יש שוויון ללא הבדל דת, גזע ומין גם אנחנו רוצים חסינות. למה רק ראש הממשלה רוצה חסינות? 

בתורה יש פתגם שאומר לא תכיר פנים במשפט. זה אומר, לא משנה מי עומד מולך. מה המעמד שלו, מה הייחוס שלו, מה תפקידו. ברגע שהוא עומד לדין, הוא עומד לדין כאחד העם. זה שלטון חוק. וברגע שנתחיל לחלק חנינה ונפסיק משפטים בהתאם למעמד של אנשים, לא משנה כמה חודשים תשכיר רכב – חודש, חודשיים, שלושה. הבנת אותי? לא משנה. כל הדיון הזה יהפוך להיות על מה? זה כבר יעניין אותך כמה חודשים אתה משכיר רכב ומה יחשבו? לא תהיה פה מדינה. במקום להיות עכשיו בחוץ, ברחובות, ולהשבית את המדינה הזו עד שנפתור את הרעה החולה הזו שנפלה עלינו כאילו אנחנו יושבים וממשיכים לדון בדיונים לא קרה דבר. כאילו החיים ממשיכים. כאילו אחרי שניתן חנינה לנתניהו לא יקרה כלום. 

חבר'ה, תתעוררו. ביטן, תתעורר. תלך לצד של אלה ששוחרי חיים. תעבור לצד של אלה שוחרי חיים. אלה שלא מקדשים את המוות ולא אלה שמפקירים אנשים חיים. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

קשה המעברים האלה. (ה) אין בהוראות לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בעניין גילוי מידע לצרכן ומהוראות לפי חוק הגנת הצרכן ומהוראות חוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982.
 
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את ההתייחסות לחוק החוזים האחידים אפשר למחוק. אם מחקנו את ההתייחסות בפסקה (1).

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

אבל זה הוראה כללית שאין בזה לגרוע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בעניין גילוי מידע לצרכן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

ומהוראות לפי חוק הגנת הצרכן. 16לו1. זה סעיף שנוסף בעקבות הדיון שהיה פה בפעם הקודמת על גיל הרכב שאפשר יהיה להשכירו, הגבלת גיל הרכב. עוסק בהשכרה לא ישכיר רכב שממועד ייצורו חלפה תקופה ארוכה מן המפורט להלן, לפי סוגו, למעט רכב אספנות כהגדרתו לפי תקנות התעבורה: (1) רכב פרטי ואופנוע – 5 שנים; (2) רכב מסחרי ומעונוע – 3 שנים; (3) סוג רכב אחר – כפי שיקבע השר.

כרגע אין לנו סוג רכב אחר שמשמש להשכרה אך כיוון שאפשר להוסיף לתוספת 16 סוגי רכב אני רוצה להכין פה בחקיקה תשתית לקבוע את הגיל. 

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אבקש להעיר הערה חשובה לסעיף הזה.  אחת, כתוב ממועד ייצורו. יש לשנות את זה למועד רישומו ועלייתו לכביש כי מועד ייצורו - לפעמים הרכב נמצא אצל יבואן הרכב בנמלים ולא נרשם. המועד החשוב הוא מועד העלייה לכביש. זה פרט מהותי, כי רכב יכול להיות שנתיים אצל היבואן ולא לעלות לכביש ויהיה רכב חדש. זה פרט מאוד חשוב.

לגבי המגבלה של מספר השנים, לגבי רכב פרטי ואופנוע, אנו מבקשים להגביל את זה לשש או אפילו שבע שנים. יש להבין, לזכור, שרכב השכרה פה כולל גם רכב החכר. כי רכב החכר הוא רכב השכרה. יש עסקאות החכר שמגיעים לתקופה של 6 ו-7 שנים כי זה טוב לצרכן. המחיר הוא טוב לחברות העסקיות, הוא נמוך יותר. נכון שהמרבית הוא עד 3 שנים אבל כן נכון לאשר את זה לדעתנו עד 6 או 7 שנים.

לגבי מרכב מסחרי – ולא מבדר על המעונוע – בעיקר חברות קטנות שמחזיקות את הרכב המסחרי לתקופה ארוכה יותר. נכון להיום מגיעים אפילו עד 10 שנים. זה נותן פתרון לאנשים פרטיים. לא לעוסקים שצריכים להעביר דירה, שצריכים לעשות הובלה קטנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו רוצים שרכבים להשכרה לא יהיו- - אתה רוצה עשר שנים?

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

עשר שנים אני מבין שלא וגם אני חושב שעשר זה אולי יותר מדי אבל רכב מסחרי נכון להגיע למצב של 7 שנים שזה באמת פלח של חברות קטנות. הן מחויבות בקצין בטיחות. אז הרכב מפוקח. יש פה מאיר בעל חברה קטנה ואולי כדאי לשמוע אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא משנה. אנחנו לא עושים תחרות לחבורת קטנות כדי שיהיה להן יותר או פחות טוב.

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

הייתי רוצה לומר כמה מילים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא עניין שאתה בעלים של חברה קטנה.

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

אני רוצה להסביר נקודות שאחרים אולי לא מכירםי אותן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא אמר את הדברים.

 << דובר_המשך >> מאיר אביטל: << דובר_המשך >>   

לא אמר הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פעם הבאה שלא ידבר בשמך. אל תדבר סתם כשיש מישהו שצריך לדבר במקומך. אתה מכיר את ההתנהגות שלי בוועדה. אתה לא יכול דבר שעה ואז לומר לי יש פה מישהו שרוצה לדבר. דיברת בשבילו. נגמר הסיפור. למה רכב פרט עשיתם 5 שנים ולא שש? ביקשתי שש שנים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זוכרת שעלה שש שנים. אנו מציעים חמש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אפשר להתייחס לדברים של מר הגלילי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכף.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

מבחינת חמש שנים, הרכבים הכי מבוגרים שיש לנו ברישומים שלנו, נכון להיום רכבי השכרה המבוגרים ביותר הם חמש שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שש שנים. מה זה משנה הרישומים שלכם?

 << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >>   

לקחנו מה שיש היום בשוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז יהיה שש. הרכב מסחרי- -

 << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >>   

התבססנו פה על האחריות, לפחות מהשיחות שקיימנו עם השיחות שמשכירות, אמרו: מבחינתנו, יש לנו שלוש שנים אחריות יצרן. אחרי האחריות הזו אנו משחררים את הרכבים. מה שנמרוד דיבר, על רכבי החכר ולא השכרה. יש לשים לב לזה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

פה מדובר רק על השכרה?

 << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >>   

הכול יחד. גם וגם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה?

 << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >>   

לא עשינו הבחנה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

לא חשבנו שיש מקום להבחנה כזו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לאור הדברים שנאמרו פה?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

לא הכרתי אותם. לא שקללתי אותם. לא יודעת לומר האם נכונים או לא. יכולה לומר לגבי הדברםי האחרים שאמר נמרוד. אנחנו מודדים גיל רכב משנת הייצור. אני מסתכלת למשל על הגדרת רכב מיושן. אסביר למה זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם רכב נמצא בנמל 4 שנים אז הוא לא יכול לעלות לפי השיטה שלך.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

יש הגבלה בתקנות התעבורה כמה זמן יכול לעבור רכב ממועד היצור שלו עד שעולה לכביש. ברכב פרטי זה שנה. ברגע שהוא עובר את השנה, הוא נרשם. זה לא רק עניין רישומי. כל שנה מתעדכנת התקינה. אם אנו מאפשרים לעלות על הכביש כרכב השכרה לראשונה רכב שיוצר לפני שנתיים שלוש, אנו מקבלים רכבים שמתחילים את חייהם כרכב השכרה עם תקינה מיושנת. זו הסיבה להגבלת מועד עלייה לכביש.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

זה גם המועד של הרשיון, של הטסטים, של מבחני הרישוי, מועד העלייה לכביש.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

מועד הרישוי הוא תמיד מועד רישום לתנועה וזה הכי נכון.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

נושא של רכב מיושן, שהוא הדומה לנו, הגבלת גיל הרכב מלמעלה, הסוף כולו – בן כמה רכב יכול להיות- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפי החוק היו תוך שנה חייב לעלות לכביש?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

רכב פרטי שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומה אם לא עולה תוך שנה?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

הוא לא יכול להירשם בארץ או יבואן רושם אותו עליו בפטור ממיסים ותוך הפקדה או צריך לצאת מהארץ. השוק מכיר את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נתקן את הייצור. אבל רכב מסחרי – תוסיפי שנה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אז רכב פרטי ואופנוע שש שנים, מסחרי ו- - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

להוסיף שנה פה ושנה פה גם לגבי מעונוע. אם לא עלה עד שנה יכול לעלות – הוספתי לך את השנה הזאת שאם במקרה לא עלה ונכנס לכביש אחרי שנה- -

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

שיהיה שש שנים וארבע שנים במועד ייצורו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חשבנו גם שאולי ההוראה הזאת למניין השנים צריכה להיות בתוספת כדי שאם יש צורך לשנות לא יידרש תיקון חקיקה ראשית. בבקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שתחליטו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אולי להסמיך את השר לשנות את זה בתקנות באישור הוועדה או משהו כזה ולא לשים את זה בתוספת? התוספת מדברת על רכיבים- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבעיה אצלכם שתקנות לוקח שנים. צו לוקח דקה. צו זה בדקות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אפשר לקבוע שהשר רשאי לשנות באישור ועדה את השנים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, תכתוב את זה. בבקשה.

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

שלום, אני מאיר אביטל, אביטל השכרת רכב. החברה שלנו פעילה כשלושים שנים. עיקר הפעילות שלנו השכרת בעיקר מסחריות גדולות מעל 3.5 טון ורכבים עד 3.5 טון. 

אני רק רוצה להדגיש, מסחריות שעליהן דיברתי כרגע, עלותן סדר גודל של 350,000 שקל, במידה והרכבים האלה יימכרו תוך שלוש שנים – הבאתי גם להמחשה מחירון של לוי יצחק, שבזמן של שלוש שנים המחיר הרשמי של הרכב יורד בערך ב-50% ואם תוסיף לזה הפחתה של רכב השכרה – כ-70%. ככל שתהיה הגבלה כזו, חברות ההשכרה, ההוצאה הכבדה שלהן זה הפחת של הרכב. עלויות מימון וביטוח. ככל שהסכומים יתוספו לחברת ההשכרה בהוצאות, חברת ההשכרה אחת מהשתיים – או תגלגל את ההוצאה הזו על הלקוח או תבחר לנטוש את התחום הזה ולא להתעסק בהשכרת רכב מסחרי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה אתה מבקש?

 << דובר_המשך >> מאיר אביטל: << דובר_המשך >>   

אני רוצה להגדיל את הפער, קודם כל להגדיל את גיל השנה של רכב מסחרי אפילו ליותר עד כמה שניתן יותר מפרטי. אסביר. רכב מסחרי זה דיזל. זה רכב מאוד חזק. רכבי דיזל נוסעים בין חצי מיליון- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם זה רכב חשמלי? אתה רוצה שאתחיל לומר – אם זה דיזל ככה, ואם זה חשמלי ככה?

 << דובר_המשך >> מאיר אביטל: << דובר_המשך >>   

בינתיים רכבים חשמליים לא כל כך נכנסו לחברות השכרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל בסוף זה יהיה.

 << דובר_המשך >> מאיר אביטל: << דובר_המשך >>   

לגבי רכבי דיזל, חברות השכרה שמתעסקות שעיקר פעילותן מסחריות וקונות רק דיזל, להמשיך לתת להן לעבוד בינתיים, עד שיתחדש משהו אחר. הרכבים האלה – למשל פז'ו נותנת 5 שנים אחריות. למה להגביל את זה ב-3 או 4 שנים? הרכבים האלה אמינים. בפרט אם יש קצין בטיחות - במקום אחר ראינו שרוצים לפטור קצין בטיחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכנסנו שהוא יכול לשנות את השנים. הוא יכול לשנות אך לא להוריד. יש לך סמכות של השר. שכנע את משרד התחבורה – יעשו לך יותר שנים. 

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

כבוד יושב-ראש הוועדה, אני מציע, כפי שאתה אומר, לשר יש סמכות להפחית או להוסיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא להפחית. להוסיף.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

בוא ניתן לו את הסמכות גם להוריד ונקבע את הרכב המסחרי אולי כמו הרכב הפרטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה להוסיף.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

לאפשר את הרכב המסחרי באותה תקופה כמו הרכב הפרטי, ואם משרד התחבורה ייווכח שיש עם זה בעיה, הוא יפחית את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העמדה שלהם הייתה שזה 3 שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתנו סמכות לשר להוסיף. אם תשכנען את משרד התחבורה להגדיל לרכב מסחרי ליותר מארבע שים, יביאו תקנות.

<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

מה ההיגיון בהגבלת רכב מסחרי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם ירצו בעתיד. רכב להשכרה יהיה כמה שיותר חדש. מה זה משנה – חדש, מסחרי או לא מסחרי. ישכירו אוטו של 20 שנה, יגידו לו: סע?

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

חס וחלילה. גם אם מגבילים - רכבים מסחריים לא עושים הרבה קילומטרים. רכבים מסחררים שהשימוש שלהם בדרך כלל להובלות קצרות בהשכרות קצרות עושים כמעט ממוצע של רכב פרטי. לא עושםי הרבה קילומטרים, ורכבים מסחררים שהם דיזל יש להם הרבה יותר כוח. הרבה יותר חזקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא צריך לשכנע אותי.

 << אורח >> דלית רגב: << אורח >>   

בכל מרקה, יש לקחת בחשבון מכלול שיקולים, ואם יש סמכות לשר לשנות את התקופה, נבדוק את זה .מבחינת מעורבות בתאונות דרכים, אנו רואים מעורבות מאוד חריגה של רכבים מסחריים ומעלה, מעל 3.5 טון. לכן לא נקבל החלטה בתחום הזה.

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

צריך לבדוק את הסיבה, מה גורם לתאונות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מעורבות בתאונות של כל הרכבים המסחריים. זה לא קשור לתקופת הזמן של ההשכרה.

 << אורח >> דלית רגב: << אורח >>   

אין סיבה להפחית את התקופה לרכב מסחרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הסיבה שהוא טוען, עלויות תקציביות וכספיות. כי העלות של זה היא גבוהה. זו סיבה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

זה יפגע בשוכר הסופי שבסופו של דבר הרכב המסחרי יעלה יותר. אני חושב שחבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יודע, אם אשנה את השנה הוא יוריד את המחיר? עזבו את טיעוני הסרק האלה. רבותיי, אין לי היכולת המקצועית כדי לשנות את הדברים בגלל הטענות האלה. אנחנו נתנו אפשרות לשר לשנות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם להפחית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תשכנעו את הגופים המקצועיים. יכול להיות שעוד שנתיים ישתכנעו. הם יביאו את זה ויאשרו. כרגע תגיד לי אם זה 4 או 5 שנים – שמעתי את הטענה המסחרית. טענה בסדר. רצינית. לא אומר שלא אבל לא משפיע על יוקר המחיה. תעזבו את הטענות האלה.

 << אורח >> מאיר אביטל: << אורח >>   

וגם לגבי הוראת התוקף, למתי תיכנס – ברגע שקובעים שזה תוך שנה חברות השכרה שעיקר פעילותן הוא לא במכירת רכב- -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה מדבר על מתי החוק הזה נכנס לתוקף? לא הגענו לזה בדיון. חכה שנגיע לסעיף. 

אני רוצה לסכם את ההחלטות לגבי הסעיף הזה. אנו מדברםי על רכב פרטי ואופנוע 6 שנים, רכב מסחרי ומעונוע 4 שנים. לגבי סוג רכב אחר – אם בכל מקרה השינוי של התקופות הוא באישור ועדה, גם פה צריך להיות שזה יהיה כפי שיקבע השר באישור ועדה כי זה כל המכלול.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

לא בטוחה שזה אותו דבר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תכף נגיע לעניין שינוי התוספת אבל לדעתי זה צריך להיות באישור ועדה כי קובע פה תקופה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

נכון אבל בסופו של דבר זו קביעה יחסית טכנית. היא משמעתיות. על השינוי אנו אומרים, כיוון שאנו משנים מה שנקבע בחקיקה ראשית ברור שזה חייב לחזור לוועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אז יוצא שכל ההסדרה הזאת אפשר לשנות בחקיקה ראשית או אפשר לשנות באישור ועדה ורק לגבי סוג רכב אחר, ככל שייקבע בתוספת, זה לא יהיה באישור ועדה? נראה לי קצת משונה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

מה שתחליט הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שאומר איתי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי גיל רכב, יש הוראה – אני רגע חוזר אחורה, כדי שנסגור את הנושא הזה, בעמ' 14, במסגרת התנאים לרישום, פסקה (4) גם היא מסומנת בצהוב. הוא הבעל הרשום של חמישה כלי רכב לפחות שישמשו להשכרה, שגילם אינו עולה על גיל הרכב כאמור בסעיף 16לו1;

זה הסעיף שהקראנו עכשיו. כלומר זה סוגר את הנושא של גיל הרכב.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

כאמור לפי סעיף 16לו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין בעיה.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

משהו קטן – סליחה שאני חוזר אחורה - אנו מתייחסים למעונוע ולרכב מסחרי באותו גיל ולא בכדי כי זה רכבים שהם כבדים יותר, מסוכנים יותר, והגב' רגב דיברה על זה אבל בעמ' 15 בסעיף קטן (ג) – מר עצמון, אני חושב שזה בגזרה שלך - יש החרגה של המעונוע מההקלות הפיקוח. כלומר אם ההשכרה היא של המעונוע אין הקלות בפיקוח. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה זה קשור לגיל הרכב?

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

אני חושב שפספסנו פה גם את הרכב המסחרי, כלומר ההחרגה לא תחול גם על רכב מסחרי. על מעונוע ורכב מסחרי, שפה הרגע דובר כמה רב מסחרי מהווה סכנה תעבורתית. אני חושב שזה חשוב מאוד.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא שאלה משפטית אלא מקצועית. משרד התחבורה אמור להשיב. זה לא במגרש שלי.

 << דובר_המשך >> ניסים עזרן: << דובר_המשך >>   

מא אוסאמה, גב' רגב, חושב שנכון שתתייחסו לזה.

 << אורח >> סוכר אוסאמה: << אורח >>   

אנו בעד גם להטיל פיקוח על המסחריות.

 << אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

כלומר להוסיף מעונוע ורכב מסחרי באותה הוראה, בסיפא של סעיף קטן (ג).

 << אורח >> דלית רגב: << אורח >>   

אין לנו התנגדות.

<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>   

תודה רבה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

16לז. רישום ברישיון רכב. (א) עוסק בהשכרה, הרשום במרשם לפי סעיף 16לה, יודיע לרשות הרישוי באופן מקוון, על ייעודם של כלי הרכב בבעלותו להשכרה או להחכר, לפי העניין, ויודיע באותו האופן על כל שינוי בייעוד כאמור; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דיווח כאמור. (ב) קיבלה רשות הרישוי הודעה לפי סעיף קטן (א) לגבי רכב, תציין ברישיון הרכב את המילים "השכרה" או "החכר", בהתאם לייעוד של אותו רכב לפי ההודעה האמורה. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) נמחקו לאחר דין ודברים אתנו. רוצה להסביר?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

הורדנו אותם כי בעצם הכנסנו את זה שהשר יקבע הוראות לעניין הדיווח, אופן הדיווח, טכנולוגיות של דיווח, אופן מקוון. זה דברים שכבר אין צורך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא נדרשת חקיקת משנה- -

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

כדי לקבוע משהו שיהיה באופן מקוון. אנו עד עכשיו דיברנו על בעת שהם רכבי השכרה, בעת שהם חברת השכרה. הרישום של הייעוד שלהם אצל חברת ההשכרה. 

(ה) הודיע עוסק בהשכרה לרשות הרישוי כי רכב השכרה שלו חדל להיות מיועד להשכרה, תציין רשות הרישוי ברישיון הרכב את עובדת היותו בעבר רכב שנועד להשכרה או להחכר, לפי העניין, ואם היה בעבר גם רכב השכרה וגם רכב שנועד להחכר, תציין רשות הרישוי את שניהם ברישיון הרכב.

זה הסעיף של המקוריות. העובדה שרכב היה הכשרה או החכר או שניהם, תמשיך להיות מצוינת ברשיון הרכב לכל אורך חיי הרכב.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אבל אם תהיה בסלאש אי אפשר יהיה לדעת עם מה היה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כתוב: תציין רשות הרישוי את שניהם. זה שינוי לעומת המצב הקיים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

יש עוד יד?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

לא קשור לידיים. קשור לסעיף מקוריות. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

איך יהיה רשום ששימש להשכרה ואחר כך להחכר? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

הסביר נמרוד שלפעמים רכב הוא מעלה על הכביש כרכב השכרה ואחר כך- -

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

את עונה בחוסר סבלנות אבל יש לזה משמעות של 14% משווי הרכב לצרכן. אולי תעני לי איך זה יירשם במקום לענות כך בלי לענות לי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

עניתי.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

רכב שמיועד להשכרה יירשם במקוריות השכרה. רכב שמיועד להחכר – יירשם רק החכר בשונה מהמצב היום שבהחכר רשום השכרה והחכר. אם הרכב ישמש גם וגם, הוא יירשם השכרה סלאש החכר. אין קשר לידיים. הוא נשאר באותה צורה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

מי שיקנה ביד שנייה יידע אם זה בהשכרה או בהחכר?

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

נכון. יהיה כתוב לו או השכרה או החכר או אם היה גם וגם- -

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

חברות השכרה מעבירות רכבים בין הקטגוריות.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

ברור שהיה החכר השכר שהיה גם בהשכרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

נכון.

עונשין. 16לח. העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏  (להלן – חוק העונשין): לא בטוחה שצריך את ההפניה הזו לחוק העונשין.

 (1) עוסק בהשכרת רכב בלי שהוא רשום במרשם לפי סעיף 16לה(א); (2) עוסק בהשכרת רכב, בלי שמסר הודעה לרשות הרישוי לגבי הרכב בהתאם להוראות סעיף 16לז(א).

אנו צריכים את סעיף העונשין פה למרות שכל פקודת התעבורה מופללת כי אנו רוצים עונש אחר. סעיף 62 שמפליל את כל הוראות פקודת התעבורה מדבר על קנס של עד 61א3 שזה ועל עונשי פסילה. הם לא רלוונטיים – זה עבירות כלכליות. אבל כן רצינו אפשרות לקנס במדרגה המרבית שחוק העונשין כולל במדרגות הקבועות מראש. מכאן סעיף העונשין.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מזכיר בנקודה הזו את בקשת יושב-ראש הוועדה להוסיף לפקודת התעבורה בעניינים האלה סמכות להטיל עיצומים כספיים. קיימנו לדעתי שתי ישיבות ממושכות בנושא הזה יחד עם נציגי משרד המשפטים. גם אנו חושבים שאפשר לעשות זאת, משפטית אין מניעה. אני מבין שאתם בתהליך של גיבוש עמדה בהסתמך על עבודה כלכלית כדי לתמחר במירכאות את ההפרות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

בדקתי מה הסטטוס של זה. היה לנו קושי על התמחור של זה. בחילופי המיילים מצאתי את התאריכים ב-10.6, 11.6 מצאנו מתווה של יועץ חיצוני שאולי יוכל לעשות את העבודה בשבילנו בלוח זמנים מאוד מהיר על כמה דברים ואז פרצה המלחמה. הכלכלנית שהייתה אמורה ללוות אותו נתקעה בחו"ל. אנחנו עדיין פועלים לעשות זאת בלוח זמנים הכי מהיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנו רוצים להצביע על החוק. איך נצביע? לא הבנתי. עד שהיא תחזור מחו"ל?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

חזרה היום. היינו מאוד רוצים. כבר הכנתי את הרשימה של סעיפים שצריכים להיות. אנחנו בעד זה. קיווינו שמצאנו מתווה שנוכל לעשות את העבודה מאוד מהר בלוח זמנים של הוועדה הזאת. לומר לך שזה יהיה פה שבוע הבא לא יודעת. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה הערכת הזמן שלכם נכון לעכשיו? הכנסת אמורה לצאת לפגרה ב-24.7.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

עקרונית אנו מקווים שעד הישיבה הבאה יהיה לנו משהו שאפשר יהיה להציג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכולתי להצביע מחר בבוקר או היום על החוק הזה. לא חבל?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אין שום כוונה לעכב את זה. בהתחלה זה היה נראה לחלוטין בלתי אפשרי. אנו נעזרים ביועצים חיצוניים. היועץ שחשבנו להיעזר בו שגם מכיר את עולם הפיצויים הכספיים התברר שהסכם שלו עם המשרד הסתיים כבר, ומלחמה. אני לא יכולה להרים טלפון למישהו ולומר: תעשה את העבודה – כמה אתה רוצה. אנו צריכים לעבוד במסגרת. אנו עושים ככל יכולתנו מהצד שלנו. נעדכן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עניין שלכם. הלאה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

שינוי התוספת השש עשרה. 16לט. השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השש עשרה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף הזה לכאורה מיותר, כי יש היום סמכות לשר התחבורה באישור הוועדה לשנות את התוספות לפקודה. כל התוספות לפקודה. טעון אישור ועדה. פה קבעתם הוראה ספציפית שמטרתה לא להביא את השינוי הזה לאישור הוועדה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

חשבנו שאולי זה אפשר. יכולה להבין שהוועדה תחלוק על זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסוף בתוספת יש סוגי כלי הרכב שעליהם יחול כל ההסדר שנוגע להשכרת רכב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה קראנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם משנים את זה בעיניי זה דבר שצריך להגיע לכאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב אישור ועדה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אז לא צריך את הסעיף – יש לנו סעיף 41.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אני מוחק. סמכויות פיקוח – קראנו. נשאר לנו ההוראות בעמ' 23, תחילה ותחולה, שמירת תוקף והוראות מעבר וכמובן הנושאים שמסומנים בצהוב שהשארנו לאחרי שנסיים לקרוא את כל הצעת החוק.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

תחילה ותחולה.	8. (א) תחילתו של סימן ג'3 בפרק שני לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה; שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – השר) - נדמה לי שלא צריך את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך כי זו הוראה חיצונית לפקודה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות בצו את תחילתו של הסימן האמור בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על שנתיים.
	
אז התחילה היא בעוד שנה עם אפשרות דחייה לעד שנתיים של פרק התקנת המונים. הזמן הזה דרוש להתקנת תקנות.

(ב) תחילתם של סימן ז' בפרק שני לפקודה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, והתוספת השש עשרה לפקודה, כנוסחה בסעיף 7 לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה; השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות בצו את תחילתו של הסימן האמור בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על שנתיים.
	
אותו הסדר מבחינת לוחות זמנים לעניין סעיפי ההשכרה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

לסעיף התחולה של רכב ההשכרה, לפחות לחברות שמחזיקות היום כלי רכב, אני חושב שהכניסה לתוקף לפחות לעניין גיל הרכב, לאפשר, אני חושב, 3 שנים כניסה לתוקף כדי לאפשר לחברות זמן התארגנות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

יש הוראות המעבר.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

רק לעניין גיל הרכב.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי שווה שנסיים גם את הוראות המעבר ואז תראה אם יש צורך בכך כי אתה מדבר על בעיה שנובעת מהמצב דהיום למצב המשפטי החדש. לא בטוח שזה מצדיק דחייה של הכניסה לתוקף בכל כך הרבה זמן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

נקרא את הוראות המעבר ותראה האם הבעיה בעינה עומדת.

(ג) הוראות פרק שישי3 לפקודה, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה – זה פרק הפיקוח - יחולו לעניין סימנים ג'3 ו־ז' בפרק שני לפקודה, כנוסחם בחוק זה, ממועד תחילתם לפי סעיף זה ואילך, וממועד פרסומו של חוק זה ועד יום תחילתו של כל אחד מהסימנים האמורים לפי סעיף זה – יחולו על מוכר מוסמך ונותן שירות מוסמך לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (רכישת מונים למוניות, התקנתם ושירותי אחזקתם), התשמ"ד–1984‏  (להלן – צו המונים) ועל בעל רישיון לפי פרק ו' לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה–1985‏  (להלן – צו ההשכרה).

זאת אומרת, בעצם פרק הפיקוח נכנס לתוקף יחד - ייכנס לתוקף בתחילה עם החקיקה, למעט לגבי הפרקים, עניינים שמוסדרים פה בחוק כך שסמכויות הפיקוח על התקנת מונים- -

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>   

את מדברת על המונים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אני מדברת על תחילת פרק הפיקוח. גם המונים. ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם לבי המונים. 

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

לגבי ההסדר החדש של המונים ולגבי ההסדר החדש של ההשכרה, סמכויות הפיקוח ייכנסו לתוקף יחד עם אותם פרקים, יחד עם ההסדר החדש, אך במקביל הם יחולו על הצו הפיקוח. בעצם יהיה לנו – סט הסמכויות הזה יתחיל לחול מעכשיו שהחוק מאושר על הרשיונות וההסמכות לפי צווי הפיקוח, צו המונים וצו ההשכרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הבעיה?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אנחנו יוצרים הסדר מודרני חדש סוף-סוף על סמכויות פיקוח.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את ההוראות שיש היום בתקנות התעבורה לגבי רשות פיקוח תבטלו אני מניח, נכון?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

חקיקה ראשית חלופית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון אבל הן קבועות בתקנות. 

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

9. שמירת תוקף.	 (הוראות צו המונים  (והוראות צו ההשכרה לעניין רישיון השכרת רכב יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום יום תחילתם של סימן ג'3 או ז' בפרק שני לפקודה, כנוסחם בסעיפים 3 או 4 לחוק זה, לפי העניין, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי הפקודה, עד יום התחילה כאמור.

זה עניין משפטי לחלוטין. זה נועד לומר שצווי הפיקוח יראו אותם כאילו הותקנו לפי פקודת התעבורה ולא לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וזה כדי לנתק אותם מהזיקה לשעת חירום. הצווים האלה כבר לא יהיו כפופים להגבלה של שעת חירום. זה עניין משפטי, התהליך של שחרור חקיקה אזרחית מתלות בשעת חירום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בכל מקרה בשלב הבא הם כמובן יבוטלו כי יש כבר הסדר עדכני בחוק.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

בשיח שלי עם מחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים הגענו למסקנה שברגע שאנו מתקינים תקנת שמחליפים אותם הן בטלות ממילא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון כי יש תקנות נוספות שאתם אמורםי להתקין לעניין היסעים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן, ומעבר לזה, היה לנו השיח הזה – אגב צו פיקוח בתחום הרכב ולא ביטלנו את צו הפיקוח על מוסכים ולא ביטלנו את הפיקוח על ייצור רכב כי הם בטלים מכוח הוראות חוק רישוי. לא היה צורך – הם בטלו מרגע שהותקנו תקנות שהחליפו אותם.

הוראות מעבר. 10. (א) מי שערב מועד התחילה האמור בסעיף 8(א) היה מוכר מוסמך או נותן שירות מוסמך לפי צו המונים, יראו אותו בתקופה שממועד התחילה האמור עד תום שנתיים מאותו מועד, כבעל רישיון מתקין לפי סימן ג'3 בפרק שני לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, אלא אם כן רישיונו בוטל, לפני אותו מועד, לפי הפקודה כנוסחה בחוק זה, ויחולו עליו ההוראות לפי הפקודה כנוסחן בחוק זה.

ובעברית מובנת יותר, המשמעות היא שלא רק שהרשיונות הקיימים לפי צו המונים יעמדו בתוקף עד תחילת חוק זה – הם יעמדו בתוקף עוד שנתיים אחרי התחילה כך שהדרישות החדשות שיש בצו המונים ייכנסו לתוקף רק לגבי מתקינים קיימים רק שנתיים אחרי תחילת חוק זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כתבתם בסוף ויחולו עליו ההוראות לפי הפקודה כנוסחן בחוק זה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

הוראות מבחינת החובות שלהם והתפקידים שלהם אבל תנאי הרישוי החדשים לא יחולו. הם לא יצטרכו להוציא את הרשיונות החדשים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

וככל שיש פער בין התנאים החדשים לרישוי לבין מה שקיים כיום? 
 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

בזה הם יצטרכו לעמוד עד שנתיים מהתחילה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נראה אם נצטרך לחדד את זה בנוסח אך אני מבין את הכוונה.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

(א1) מונה שאושר לפי צו המונים ואישורו עמד בתוקף ערב מועד התחילה האמור בסעיף 8(א) לחוק זה, יראו אותו כמונה כהגדרתו בסעיף 14כד לפקודה כנוסחו לחוק זה, והאישור האמור ימשיך לעמוד בתוקפו, אלא אם כן בוטל לפי דין.

אנחנו נותנים תוקף בלי הגבלת זמן למונים שיש להם אישור היום לבטל כמובן בלי לפגוע בסמכות לבטל אם יש מקום לבטל ענייני או סמכות לבטלם.

 (ב) מי שהיה בידיו ערב מועד התחילה האמור בסעיף 8(ב), רישיון לפי פרק ו' לצו ההשכרה, יראו אותו, בתקופה שממועד התחילה האמור עד תום שנתיים מאותו מועד, כמי שנרשם במרשם לפי סעיף 16לה(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, אלא אם כן רישומו במרשם בוטל, לפני אותו מועד, לפי דין, ויחולו עליו הוראות לפי סימן ז' בפרק שני לפקודה למעט סעיף 16לה(ב) ו-(ג), כנוסחו בסעיף 4 האמור, החלות לעניין עוסק בהשכרה כהגדרתו בסעיף 16לו(א) רישה לפקודה, כנוסחו בסעיף 4 האמור.

זה שוב אומר בהרבה מילים, בנוסח מאוד מפותל ופורמלי שיש תוקף לרשיונות הקיימים. מי שיש לו רשיון השכרה כיום, רואים אותו כרשום במרשם למשך עוד שנתיים מיום התחילה של החוק, אך הוא מחויב בחובות לפי החוק. למעט 16לב (ה) ו-(ג).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לעניין אותם בעלי רשיונות קיימים שכתוב פה שיראו אותם כמי שנרשמו במרשם, זה אני מבין לעניין המהותי אבל בהיבט של שקיפות לציבור, הם באמת יהיו רשומים במרשם? כלומר הם יוכלו להמשיך לעסוק, זה ברור. זה הוראת מעבר קלאסית.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אני חושבת שנצטרך לרשום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי נצטרך לחדד את זה בנוסח, כלומר יראו אותם כמי שנרשמו אבל צריך אולי לכתוב פה הוראה שתחייב.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אם כך עו"ד ראובני, כלומר החקיקה – כניסה לתוקף שנה מיום פרסומו ויש עוד שנתיים שניתן להמשיך מהיום על פי צו הפיקוח?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

כן. לא צריך לעשות את תהליך הרישוי החדש.

(ג) על אף האמור בהוראות הפקודה כנוסחן בחוק זה, ציון ברישיון רכב בדבר היותו רכב השכרה או השכרה-החכר, שנעשה לפי הוראות צו ההשכרה ועמד בתוקף ערב מועד התחילה כאמור בסעיף 8(ב), יראו אותו כרישום לפי סעיף 16לז לפקודה כנוסחו בחוק זה כל עוד לא שונה הרישום כאמור לפי דין.

כלומר מה שמוכר היום כרכב השכרה ימשיך להיות מוכר. כל עוד לא שונה הרישום. אין הגבלת זמן. כל זמן שחברת ההשכרה תחזיק אתו ברכב השכרה. אנחנו לא מבטלים הכרות ברכב השכרה קיים.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

זה למרות שיש הבדל בין הגדרת החכר בצו הפיקוח, שהחכר הוא השכרה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, לבין החוק המוצע עכשיו, שמדבר על השכרת רכב לתקופה של שלושה חודשים או יותר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

נכון. אי אפשר לעשות את הערבוב הזה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

ואחרי חמש שנים צריך להחליף את הרשיון? אם לא הצליח למכור את הרכב?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

ברגע שהא מוכר את הרכב ממילא הרישום הזה מתבטל. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

ברור. אם לא הצליח למכור והאוטו בן חמש? 5.5? אם עומד עשור במגרש?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

אין הגבלת זמן.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

החדשים – מה קורה להם מבחינת הרישום ברשיון? אוטו במגרש עומד, הוא בן שש.

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

לא ניתן להשכירו. מה ההבדל?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

הבנתי אבל מה רשום ברשיון רכב? 

 << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >>   

מה ההבדל?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לעניין ההערה שהועלת פה, נמרוד, זו ההערה שלכם לעניין גיל הרכב, אני חושב שכן צריך לקבוע הוראה מיוחדת לעניין הזה שתקבע שאותו סעיף שנוגע לגיל רכב השכרה, לא תחול על כלי רכב שרשומים עכשיו ערב יום התחילה אצל חברות ההשכרה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

זה לא מאה אחוז ברור עולה מ-ג. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

כניסה לתוקף - רק עוד שנה אפשר להתחיל לפתוח חברות השכרה עם חמישה כלי רכב או אפשר מייד?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>   

החוק נכנס לתוקף בעוד שנה. 

תיקון סעיף 1 להצעת החוק. תיקון סעיף 1	1. בפקודת התעבורה‏  (להלן – הפקודה), בסעיף 1, לפני ההגדרה "בעל" יבוא: ""אמצעי שליטה", "בעל עניין", "נושא משרה" ו"שליטה", בתאגיד – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏. 

הזזנו מקום את ההגדרות שקיימות כבר בפקודה עוד קודם והיו הגדרות שנוספו בשלבים שונים, היו ביניהם חפיפות חלקיות, מה שעלול היה ליצור אי בהירות. עברנו על כולם ועכשיו עשינו סדר, וכל ההגדרות הן מיושרות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ערכנו את התיאום גם עם הרפרנטים במשרד המשפטים?

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

כן, תואם עם המחלקה הכלכלית במשרד המשפטים. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מעבר לשאלות שנותרו פתוחות מסומנות בצהוב, יש עניין העיצומים הכספיים ושאלת הביטוח לעניין חברות השכרת רכב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש עוד צהובים. מחר ב-09:30 נמשיך. נסיים הכול, יישאר רק העיצומים. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

על הצהובים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מציע לך, תעבדו כל הלילה ותביאו לי את העיצומים.

 << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >>   

אני לא כלכלנית. אני לא יודעת לעשות את העיצומים.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>