פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ישיבה משותפת של ועדת הכספים ושל ועדת החינוך, התרבות והספורט 30/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 682 מישיבת ועדת כספים ופרוטוקול מס' 449 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא פערים בתקצוב הבינוי במשרד החינוך בעקבות מצב הלחימה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – יו"ר ועדת הכספים יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ינון אזולאי אלי דלל נעמה לזימי חמד עמאר יסמין פרידמן נאור שירי מוזמנים: רם רחמים נהרי – סגן מנהל מינהל הפיתוח ומנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך דודי מזרחי – מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך כרמית הרוש – מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר איריס דוד – מנהלת תחום בכיר מוסדות ציבור ובקרה, משרד הבינוי והשיכון יונתן פז – ראש בכיר חברה וחינוך, המשרד לשוויון חברתי צחי לביא – סגן יו"ר אגף בנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ הילה הרפז – סגנית מנהלת אגפי תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקלנים בוני הארץ נילי ברוש – התאחדות הקבלנים בוני הארץ הילה זהבי – כלכלנית, מרכז השלטון המקומי אבי מייערס – עיריית בית שמש ישראל בן ששון – עיריית בית שמש אליעד אברמצ'יק – עיריית בית שמש אוהד שגב – מנכ"ל עיריית בית שמש שמואל גרינברג – ראש העיר בית שמש אריה ברדוגו – גזבר עיריית בית שמש יצחק אלמליח – מחזיק תיק החינוך, עיריית בית שמש רועי ברק – רכז קידום שוויון בנגב, עמותת סיכוי מירב סבירסקי – משפחות החטופים אמיר השכל – משפחות חטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל ועדת כספים: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא פערים בתקצוב הבינוי במשרד החינוך בעקבות מצב הלחימה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיון בנושא פערים בתקצוב הבינוי במשרד החינוך בעקבות מצב הלחימה. מירב, בקשה. << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >> גפני, הייתי פה קודם ושמעתי את האמירות המאוד קשות שנאמרו נגדך. לדבר בעד סיום המלחמה כרגע זה לדבר בעד חיילי צה"ל. אין לנו יותר כוח אדם להקריב במדינה הזאת, אין לנו חטופים עודפים להקריב. אני חושבת שאתה מבין טוב מאוד שהדרך היחידה היא לסיים את המלחמה הזאת, כי זו הדרך היחידה להחזיר את כולם, בטח לא עוד פעם איזה מתווה ויטקוף עם סלקציות, שלבים ועניינים שמשרתים אך ורק את הקואליציה ואת ראש הממשלה. למשפחות זה עושה מוות הדבר הזה, זה לוקח עוד ועוד מהחיים. לי אין את מי להציל. אני מנסה להציל את עצמי. אני רק אזכיר שאת שני הורי איבדתי בבארי בשבעה באוקטובר ואת איתי שנחטף מהבית של אימא שלי ונרצח אחרי 99 ימים בעקבות הלחץ הצבאי. כרגע צריכות להישמע אמירות כמו שלך. אני אפילו חושבת שהאמירות לא מספיקות, שצריך לעשות מעשים. אתה צריך להשתמש בכוח הפוליטי שלך לא בשביל חוק הגיוס, בשביל להציל את החטופים, בשביל להציל את משפחות החטופים, את משפחות החללים ואת חיילי צה"ל, כי די כבר, לא ברור מה אנחנו עושים שם. שמעתי את הרמטכ"ל השבוע אומר ש"מרכבות גדעון" כבר מיצה את המטרה שלו ושהמשך הלחימה מסכן את החטופים. חודשיים עברו ומה קרה? אנחנו באותו לופ שוב ושוב. הגיע הזמן שהאמירה הזאת תישמע לא רק ממך, שהיא תישמע מכולם. הגיע הזמן שזו תהיה הרבה יותר מאמירה, כי אנחנו מדברים על חיי אדם, ואין דבר יותר חשוב מחיי אדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמיר השכל, בקשה. << אורח >> אמיר השכל: << אורח >> גם אני הייתי בדיון הקודם, ואין לי שום כוונה להתווכח עם הורים שכולים. אני חושב שלאמירה שלך מצטרפים עוד הרבה מאוד ישראלים וישראליות. האמירה לא נאמרה ביום הראשון של המלחמה, היא נאמרה ביום ה-627 כאשר כוחו הצבאי של החמאס הוכרע. ליבי עם המשפחות של החיילים שנופלים. האמירה הזאת נשמעת על רקע העובדה שבמשך 12 ימים חיסלנו כמעט את כל תשתיות האטום באיראן, חיסלנו את רוב הטילים והמשגרים של הטילים האיראנים, וב-58 ימים הכרענו את חיזבאללה. איך זה שבמשך 633 ימים אנחנו לא מכריעים ארגון שראש הממשלה אמר שהגיעו עם כפכפים, קלצ'ניקובים וטנדרים? חבר הכנסת גפני, אתה ותיק חברי הכנסת, אתה פוליטיקאי מנוסה ומשופשף, אתה יודע בדיוק למה המלחמה הזאת לא מסתיימת - כי על ראש הממשלה יש איום אטומי של סמוטריץ' ובן גביר שאם הוא מפסיק את המלחמה הם מפרקים לו את הקואליציה. זה בדיוק העניין. היכולת שלי מוגבלת, אני יכול במקרה הטוב לקבל שתיים-שלוש דקות לדבר. בידך, חבר הכנסת גפני, יש כוח, ובידיו של מי שיושב לצידך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יושב ראש ועדת החינוך. << אורח >> אמיר השכל: << אורח >> אני יודע. אני מכיר היטב את חבר הכנסת יוסף טייב, מכיר ומעריך. יש לכם את היכולת לכפות את הפסקת המלחמה והחזרת החטופים, זה מה שאנחנו מבקשים מכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך. אני מבקש מיושב ראש ועדת החינוך שיפתח את הדיון בנושא של פערים בתקציב הבינוי במשרד החינוך. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה לברך אותך על כינוס הדיון בוועדה המשותפת בנושא פערים בתקצוב בינוי במשרד החינוך בעקבות מצב הלחימה. אני חושב שהבעיה היא בעיה רוחבית ידועה. ניהלנו בוועדת החינוך, התרבות והספורט מספר דיונים על פערי המיגון במשרד החינוך וזה לא סוד שיש חסר ענק בבינוי כיתות. יש מעל ל-17,000 כיתות חסרות במדינת ישראל. אנחנו יכולים לדבר בצורה רוחבית, זה בסדר, ואנחנו יכולים לחזור על המנטרה ולהגיד שכל פעם נעשה, נקדם החלטת ממשלה ושמשרד החינוך יכניס יד לכיס. יש פה את עיריית בית שמש שהיא תמונה כוללת של מה שקורה במדינת ישראל. הייתי אתמול במועצת שפיר. גם שם הבעיות גדולות. בכל עיר שאתה מגיע הבעיות גדולות ומי שסופג את הפערים האלה בבינוי ובתקצוב הם בעיקר המועצות והעיריות החלשות. עיריות חזקות עם הכנסות גדולות, אם משרד החינוך ייתן פחות 10% או פחות 20%, ידעו להתמודד. בשיח עם סגן ראש העיר בית שמש הוצגה תמונה מפחידה - כל יום נולדת כיתה. יש שם ילודה ואכלוס מטורף. אנחנו יכולים להמשיך לבוא ולהגיד שזה תפקידו של ראש העיר, שזה התפקיד של הרשות לפתח ושמשרד החינוך יביא תקצוב כזה ואחר. גם אם נגיד שאנחנו מקדמים החלטת ממשלה כזאת או אחרת לבית שמש או מקדמים בצורה רוחבית, זה לא מה שיפתור את הבעיה. משרד השיכון בונה בקצב מסחרר ואנחנו מברכים על כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין על בבצ'יק. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> כל פתרון שניתן לא יפתור את הבעיה לעיר בית שמש ולפריפריה. הערים הגדולות ימצאו את הפתרון ויסתדרו. כשמשרד השיכון מוציא תכנית עם רמ"י ובונה אלפי יחידות דיור, חלק מהאחריות שלו זה גם לבנות בתי ספר. לא ייתכן שראש עיר יתמודד עם פערים של עשרות שנים, עם חוסר של מעל 600,700 כיתות בעיר שהולכת ומתפתחת. משרד השיכון צריך לקחת על גבו את הנושא הזה של הבנייה ולפתור את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הסכם הגג - - << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> לא יעזור שום הסכם גג. משרד השיכון צריך לבוא. אם הוא יודע לבנות טיפות חלב, הוא יידע לבנות גם בתי ספר. מספיק כל פעם להפיל על השלטון המקומי. איזה מקומות תעשייה יש בבית שמש, בחדרה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ובמגזר הבדואי. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> נכון, גם במגזר הבדואי ובבאר שבע. משרד האוצר צריך לשבת עם משרד החינוך, עם משרד השיכון ולקבל החלטה שהסיפור של הבינוי ייצא ממשרד החינוך. מי שצריך לבנות דה פקטו זה משרד השיכון. אם משרד השיכון בונה עכשיו שכונה עם 4,000 יחידות דיור, הוא צריך לדאוג של-4,000 המשפחות שמגיעות עם ילדים יהיה בית ספר שהן יוכלו להכניס את הילדים שלהן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עם מיגון. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> ברור. זה מעבר לפערי המיגון שכבר קיימים במוסדות הישנים שאנחנו לוחצים שהמשרד ייכנס לזה. לא יעזור כלום, המשרד עם תקציב של 88 מיליארד שקלים לא יכול לתת מיליארד שקל לבית שמש בשביל בינוי. גם אם תעביר מחר החלטת ממשלה, מה הוא יעשה בשלוש השנים האלו? הוא יגיד להורים לחכות? הוא ישלח אותם ללמוד בקרוואנים בלי מזגנים, בלי כלום, בלי דרך גישה לבית הספר? זה פשוט אבסורדי. טוב שביקשת לכנס את הדיון הזה, ועדיף מאוחר מאף פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש עיריית בית שמש, בקשה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> ברשות יושבי הראש, הרב גפני והרב טייב, תודה על קיום הדיון הזה. אנחנו נמצאים רגע לפני קטסטרופה בעיר בית שמש. אני מדבר פה גם על השלטון המקומי, אבל הדגש הוא בעיר בית שמש. אני הולך לפתוח בעוד חודשיים שנת לימודים וחסרות לי 200 כיתות שאני לא יודע מאיפה להביא. אמרת נכון, כל יום נולדת כיתה בעיר. הגידול מטורף ואני לא מתקדם בקצב הבנייה. לבית ספר של 24 כיתות אני מקבל 20 מיליון שקל. פעם היה עולה לי 21,22,23 מיליון שקל וספגתי את זה מקרנות רשות, מתב"רים והסתדרנו עם זה, אבל היום, אחרי שנים שלא עודכנה הנוסחה ואחרי ייקור המלחמה, עולה לי לבנות בית ספר כזה 35 מיליון שקל. אני צריך להביא 15 מיליון מהבית. אני לא יכול להתמודד עם זה כשאני בונה 30,40 בתי ספר. כשהתקשר אלי ראש עיר מסוים ואמר לי שהוא לא בונה בית ספר אחד אלא שלושה בתי ספר, גיחכתי. אני בונה 30,40 בתי ספר. אני עיר שנמצאת באשכול 2. מאיפה אני יכול להביא את הכסף הזה? גם תב"רים וקרנות רשות אין לי. המשמעות היא לא לבנות. בפתיחת שנה אתה שם קרוואנים כי זה הפתרון הזמני, מה שקובר את השטחים שעליהם אתה אמור לבנות. העיר פשוט בקטסטרופה. כשדיברתי עם משרד החינוך ואמרתי להם שיש לי 700 כיתות בהרשאות ושיתנו לי לבנות 500 כיתות בכסף של ה-700, הם אמרו לי, לא, אי אפשר, יש נוסחה. את הפערים אין לי מאיפה להביא. העיר בית שמש היא העיר שנותנת פתרון למדינת ישראל בבינוי. איפה המקום האידיאלי בשביל משרד השיכון לבנות? בבית שמש, כי לה יש קרקעות. אנחנו רוצים להיות חלק מפתרון הדיור וחלק מבוני הארץ, אבל לא ייתכן שלא יהיו לנו כיתות לתת לאותם תלמידים. בדרך כלל כשהולכים לעשות הסכם גג מקבלים ממשרד השיכון איזה בוננזה, משהו ככה בשביל לפתח את העיר, אבל פה אי אפשר, הכל הולך לפער הכיתות. אתה לא יכול לפתח את העיר, אתה לא יכול לעשות שום דבר, אין לך כסף. משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד השיכון צריכים לשנות את הנוסחה ומשרד האוצר צריך לתקצב את זה בצורה אחרת לגמרי. אם משרד האוצר רוצה שנהיה הפתרון שלו בשביל לבנות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הם מתקצבים את זה ככה? << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> צריך לשאול את משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנוסחה זו לא הלכה למשה מסיני. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> לא שינו אותה הרבה שנים, עוד לפני המלחמה. המלחמה הקפיצה את זה הרבה הרבה יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לשנות שום נוסחה באף סעיף, בשום מקום. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני אומר את הדברים האלה למשרד האוצר ושום דבר לא משתנה. אני נמצא על פי תהום, אין לי איך לפתוח את שנת הלימודים. אני שם דגש על בית שמש, אבל זה קיים בעוד רשויות מקומיות. דיברת על מיגוניות? אין כזה דבר. בפתרונות של קרוואנים קברנו את השטח, אנחנו לא יכולים לבנות, אין מיגוניות, אין כלום. אנחנו בורחים ממנהלי המוסדות, כי אין לנו איך לתת להם פתרון לפתיחת שנת הלימודים בעוד חודשיים. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> כשמשרד השיכון מוציא דירה במחיר מטרה, ראש העיר לא מקבל בקרנות את היטלי ההשבחה, אין לו מאיפה להביא את הכסף. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד השיכון, בקשה. << אורח >> איריס דוד: << אורח >> מי שמתקצב ומקים כיתות זה משרד החינוך. במסגרת הסכמי גג - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם את יכולה להסביר לי את מעמדו של משרד השיכון? אמר פה חבר הכנסת טייב שאתם בונים טיפות חלב ודברים אחרים לשירות הציבור. למה אתם לא בונים כיתות? למה כיתות זה משהו אחר מכל הדברים שאתם בונים? מי החליט על זה אי שם במלחמת השחרור? << אורח >> איריס דוד: << אורח >> תקציבים להקמת מוסדות ציבור ברשויות מגיעים מתוקף החלטה 34 לקובץ ההחלטות של רמ"י. במסגרת ההחלטה הזאת כל יחידת דיור חדשה שנבנית מקבלת תקציב להקמת מוסדות ציבור, כאשר מוסדות הציבור מחולקים למוסדות ציבור רשות ומוסדות ציבור חובה. מוסדות ציבור חובה זה גני ילדים, כיתות לימוד וחינוך מיוחד. שאר המוסדות, כמו שנאמר פה, נקראים מוסדות רשות, שזה בתי כנסת, מקוואות, מועדונים, אולמות ספורט, מתנ"סים, טיפות חלב, מעונות יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הנוסחה היא שאתם נותנים רק 70 שקל כשזה עולה 100 שקל? << אורח >> איריס דוד: << אורח >> במסגרת ההחלטה הזאת נקבע הכסף לטובת מוסדות ציבור רשות. מוסדות ציבור חובה מתוקצבים במשרד החינוך, כשהרשויות מקבלות עליהם תקציב ממשרד החינוך. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> הרשות לא מקבלת היטל השבחה, וגם אין לה את הקרנות להביא את הפער בין ההרשאה לבין המחיר בפועל. תתנו למשרד החינוך את הפער. מאיפה ראש העיר יביא את הכסף הזה? הוא יגנוב? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השרים צריכים לשבת ביחד ולקבל החלטות, רק מסובך שיתוף הפעולה הזאת. מה הנציגה אשמה? זו החלטה שלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יכולים לשמוע על הנוסחה? הנושא של הנוסחה הוא הדבר החשוב ביותר. הוא אומר לך שבית ספר שעולה לו 30 מיליון שקל אתה מתקצב ב-20 מיליון. איך הנושא מתוקצב ואיך הנוסחה נבנית? מתי בפעם האחרונה עודכנה הנוסחה של התקצוב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נוצרה פה איזו שהיא מדיניות לא כתובה שגורמת לראשי רשויות לגייס כספים כי התקצוב מראש הוא בחסר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהוא אמר, זה נושא הדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר את קרן הארנונה? מעודדים ראשי רשויות לבנות כשההכנסות תלויות בעסקים, ואז אם לא בנית לוקחים ממך כסף. אולי ניקח מקרן הניקיון, מקרן ההטמנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שם כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השלטון המקומי, בקשה. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך לעדכן את התעריפים כמה שיותר מהר. אנחנו כבר שנים מבקשים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה שנים זה? << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> מ-2007 לא נגעו בתעריף הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה היית יו"ר ועדת הכספים האחרון שאישר את ההצמדה לתעריף. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> חשוב לומר שזה בכל נושא. גם בנושא ההסעות אתם לא מעדכנים. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> נכון, יש הרבה נושאים שאפשר להקביל לזה. התעריפים הנורמטיביים מאוד נמוכים, ויש הרבה סיבות לכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך אתם במשך כל השנים שותקים? << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> פנינו בלי סוף למשרד החינוך ולמשרד האוצר ודרשנו לעדכן את התעריפים ולכנס את ועדת העלות. מה שנדרש לעשות זה לכנס את ועדת העלות, שזו ועדה משותפת למשרד האוצר ומשרד החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובות שקיבלתם? << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> כל פעם זה נדחה. זה לא קרה עד עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר, בקשה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> העלות של כיתה מקודמת במדד תשומות הבנייה כל שנה. מאז שנת 2015 זה עלה ב-27%. להגיד שהנוסחה לא מעודכנת זה לא נכון. בנוסף, יש תוספות אחוזיות בהתאם לסוג הבנייה ובהתאם לנהלים של משרד החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה שילמתם לפני 10 שנים וכמה היום? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה צריך לבדוק? כמה מתקצבים וכמה בפועל הרשות משלמת. אף גן ילדים לא הסתיים עם התקצוב שניתן על ידי האוצר ומשרד החינוך. לפעמים זה מגיע לעוד 30%,40% ו-50% מהתקצוב. התקצוב הוא בחסר. מה יש לרשות לעשות? היא מוציאה מהכיס שלה, כי הרי היא לא יכולה להישאר בלי כיתת גן, היא לא יכולה להישאר בלי כיתת לימוד. בכל מכרז שאתה מוציא אתה לוקח את ההצעה הנמוכה ביותר. מה קורה? אם ניקח לדוגמה את תחום הגינון, בפועל לא נוגעים בגינון, אותו גנן לא יכול לעמוד בכל המחירים האלה. אותו דבר גם בנושא של הבנייה. הפחד שלי הוא תמיד לגבי איכות הבנייה. אם נתת מחיר נמוך, לא תבצע בדיוק, ואז אתה חס וחלילה יכול לגנוב בחומר, בדברים אחרים. אני לא רוצה להאשים פה אף קבלן, אבל צריך שהעלויות יהיו עלויות נכונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יתברר, ואנחנו נעשה עבודה משותפת, שאכן המחירים לא עודכנו - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הם מעודכנים כל שנה. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> הם מעודכנים רק לפי מדד תשומות הבנייה שלא משקף שום דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יתברר שהעדכון הוא לא עדכון אמיתי ואין כסף כדי לבנות את אותן כיתות, האם תוסיפו את הכסף? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך לקחת את המכרזים האחרונים ולראות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> משרד החינוך ומשרד האוצר נמצאים בשיח עם השלטון המקומי. אתמול היה לנו דיון אצל מנכ"ל משרד החינוך על הנושא. אנחנו עושים עבודה מקצועית << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן אתם בשיח על להצמיד למדד את ההסעות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא יודע לענות על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעזוב את זה עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק אותו שיח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד החינוך, האם התקצוב לבינוי כיתות שאתם נותנים לרשויות המקומיות עומד בדרישות של הבנייה? האוצר אומר שאתם מאשימים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אחת הדרישות שלנו במסגרת דיוני תקציב 2025 הייתה לעדכן את מפתח התקצוב של הבינוי. יש עדכון עם השנים, יש תוספת משמעותית, אבל עדיין אנחנו רואים, וזה מהדיאלוג עם השלטון המקומי, עם המועצות האזוריות ועם המינהל, שיש פער. מה גובה הפער? זו סוגיה מאוד מורכבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לפרט? תגיד כמה עולה כיתה בתל אביב וכמה המדינה נותנת? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תגיד כמה בפועל. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אם זה היה כל כך פשוט - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא אומר שזה פשוט, אבל אתה יכול לקחת סטטיסטיקה של מספר רשויות. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> מתי בפעם האחרונה התכנסה ועדת התעריפים? אחת לכמה זמן היא מתכנסת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2007. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> היא לא התכנסה הרבה מאוד שנים. הנוהג שהיה בכל מה שנוגע לבינוי כיתות לימוד זה תעריף בסיס שעליו התווספו מדד תשומות הבנייה ותוספות אד הוק שניתנו עבור פרויקט. ככל שיש תוספות ייחודיות, כמו עלויות הנדסיות מורכבות וכו', מינהל פיתוח מאשר תוספות מעבר. יש לנו חוסר של אלפי כיתות לימוד. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אנחנו יודעים כמה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מדברים על אלפים רבים. זה פחות משנה אם אנחנו מדברים על 10,000 או 12,000. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> זה משנה, כי אם בבית שמש, ממה שידוע לי, חסרות כמעט 1,000 כיתות, זה אומר שיש פה בעיה רצינית. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש חוסר של אלפי כיתות לימוד, כאשר כל כיתה זה בערך מיליון שקל. למרות שהיה קידום משמעותי בתעריף עדיין צריך לעשות משהו בתעריף. בבית שמש ובמקומות אחרים יש פער יותר ייחודי. בבית שמש יש בעיית ביצוע ומורכבות תפעולית, כי נדרשת בנייה של כל כך הרבה כיתות בפרק זמן כל כך קצר. יש מענים אד הוק, בין אם זה הקצאת יבילים בבית שמש, בין אם פתרונות אחרים. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> יש לנו בעיית ביצוע. תיקחו לי את ההרשאות, אני לא יכול לבצע. אני מדבר איתכם על פער של 15 מיליון שקל לכל בית ספר. אני לא צריך את ההרשאות, תיקחו אותן, אין לי מה לעשות איתן. << אורח >> נילי ברוש: << אורח >> אולי תשמעו מקבלני הביצוע. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> איזה קבלן ביצוע יכול לבצע לי בגובה ההרשאה? << אורח >> צחי לביא: << אורח >> לא ניתן לבצע בגובה ההרשאה, מהסיבה שהתקצוב לא מתאים למבנה שרוצים. קבלנים מדירים את רגליהם מביצוע של בתי ספר, גני ילדים. הם לא שם, מהסיבה שהמחיר מראש הוא לא מחיר שאפשר לעבוד בו, זה מחיר הפסדי. צריך באופן מיידי לשנות את המפתח. אומרים פה שיש הצמדה למדד, אבל המדד לא משקף את העלייה האמיתית של המחירים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> המחיר בבסיס הוא בעייתי. << אורח >> צחי לביא: << אורח >> נכון. המפתח הוא הבסיס לכל התקלה. המדד לא מפצה על כל מה שצריך, הוא עצמו עקום. שוכחים שכל הזמן מתווספים תקנים חדשים, כמו בנייה ירוקה, כמו כל מיני דברים שעולים הרבה כסף ואין עליהם פיצוי. התוצאה היא שקבלנים לא מגיעים. אלה שכן מגיעים צריכים לחתוך באיכות החומרים, באיכות הביצוע. אנחנו, הקבלנים, נמצאים בתקופה שאין פועלים, שאין מהנדסים, שאין מנהלי עבודה, שהמחירים של הכל בשמיים. הכל צריך להתאים לתקופה. צריך לכנס באופן מיידי את הוועדה, לשנות את הבסיס ואז לא יהיה חוסר בכיתות ויהיו קבלנים שיעבדו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה עולה היום באופן יחסי למה שהמדינה נותנת? << אורח >> צחי לביא: << אורח >> כ-35% יותר ממה שהמדינה נותנת. אני יכול לספר לך על מכרז שבינואר 2025 פורסם על ידי החברה למשק וכלכלה. למכרז היה מחיר מקסימום של 5,000 ש"ח כולל מע"מ, שזה מחיר שאי אפשר לעבוד בו. ראיתי את המכרז, קראתי אותו, עיינתי בו. כששאלתי אם אפשר לעשות משהו עם המחירים ואמרו שלי שלא, אמרתי שכשהם ישנו את המחירים נבוא לעבוד. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> יש כמה סיבות לפערים - גם השינויים ברגולציה, גם התקנים החדשים שדיברו עליהם, כמו הבנייה הירוקה וכו'. מדד תשומות הבניה לא משקף את המצב שקיים היום. משרד החינוך אישר את ההרשאות ב-30 בדצמבר, רק שההרשאות לא צמודות ל-2025. הרשויות מקבלות את ההרשאה, מתקדמות עם הפרויקט, אבל אף אחד לא מצמיד את זה לשום דבר, זה עדיין התעריף של 2024. זו עוד סיבה לעלייה של התעריף. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> הלוואי והפער היה שנה. << אורח >> צחי לביא: << אורח >> הפער הוא של שנים מהרגע שזוכים ועד שבונים. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> אנחנו סופגים גם את זה. לקחנו מדגם מייצג מכמה רשויות ומצאנו שיש פערים של 36% בעלויות הפיתוח ובמבנה. הפערים בכיתות לימוד מגיעים ל-52%. אם כיתת גן אחת עולה מיליון וחצי שקל, מה שאנחנו מקבלים זה רק מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר, מה ההתייחסות שלכם? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו בשיח עם השלטון המקומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "בשיח"? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו עושים עבודה מקצועית יחד עם משרד החינוך שמתקצב בפועל את הכיתות. הם מעלים לנו בדיונים את הצרכים שלהם. בכל מקרה, כל פתרון שהוא יהיה כפוף למקור תקציבי, כשהמקום הנכון לדון בכך יהיה בדיוני תקציב 2026. חשוב שיהיה תעדוף של הנושא במשרד החינוך. בחומש הכיתות הבא שמתחיל ב-2027 אפשר יהיה ליישם פתרון ככל שיימצא כזה. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> נמצא פה מחזיק תיק החינוך וסגן ראש עיריית בית שמש וגם ראש עיריית בית שמש. תסתכל להם בעיניים ותגיד להם לחכות ולא לפתוח שנת לימודים, תגיד להם להסתדר עם הפער של בין 200 ל-300 מיליון בלי קרנות. בוא תגיד לו איך הוא עושה את זה. אתם צריכים לצאת מהקופסה ולמצוא פתרון, זה לא הגיוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש עוד נקודה אחת שאתם לא לוקחים בחשבון מעבר למדד. כשמדברים על בסיס, זה לא רק בסיס, זה גם תקנים מיוחדים בכל מה שקשור למבנה החינוך. את הדברים האלה לא לוקחים בחשבון בשום מקום. לא יכול להיות מצב שאתה דורש גדר מיוחדת, מגוונת, עם צבע כזה או אחר, עם עובי. אני יכול להביא אלי צבעי הביתה שיצבע לי כל חדר ב-1,000 שקל. אתה יודע כמה עולה לצבוע באותו מבנה חינוך? פי שלוש או פי ארבע, כי רוצים עובי של מיקרון כך וכך. לא לקחו בחשבון את התקנים, את הנושא של המבנים, את הבטיחות. את הדברים האלה אתם צריכים להכניס לתוך ההרשאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברדוגו, מנכ"ל העירייה, בקשה. << אורח >> אריה ברדוגו: << אורח >> אנחנו פועלים על פי החלטת ממשלה שקבעה לבנות בבית שמש עשרות אלפי יחידות דיור. יש את העניין של איזה היטל השבחה נקבל, איזה עלויות פיתוח יהיו, איזה העמסות יהיו על עלויות הפיתוח - זה הנגזרת של התקבולים שאנחנו אמורים לקבל - ויש את העניין של כמה כיתות אנחנו צריכים לבנות, איזה סוגי כיתות, באיזה שכונות וכו'. הפער הזה לא מגיע אף פעם לידי מיצוי. מה שקורה בדרך כלל זה שהקבלנים בונים מהר מאוד את הבתים, התושבים מגיעים ואנחנו בכאוס. הכאוס הזה יותר מורכב בבית שמש. למה? כי יש לנו תקרות, כי יש לנו קברים ויש לנו טופוגרפיה מורכבת. יושב ראש ועדת חינוך דיבר מקודם על שפיר. בשפיר אתה מקסימום צריך לבנות כלונסאות כדי להקים את הבניין. רם נהרי, סגן מנהל פיתוח, מכיר את המורכבות המיוחדת של בית שמש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל הטופוגרפיה. << אורח >> אריה ברדוגו: << אורח >> כן. צריך גם לזכור שכמות הכיתות לעומת המשאב של שטחים חומים היא הרבה יותר גדולה. אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו צריכים לצמצם את בתי הספר, מה שמביא אותנו להיתקל ברגולציה. בסוף ראש העיר ואנחנו עומדים למסדר בפני משרד הפנים שאומר לנו שאנחנו לא מאוזנים, שאנחנו לא עומדים ביעדים, שאנחנו צריכים להיכנס לתכנית הבראה, שאנחנו לא יודעים לנהל עיר. אנחנו השליחים של המדינה שבונים את העיר, שנותנים מענה לעשרות אלפי יחידות דיור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. איציק אלמליח, מחזיק תיק חינוך. << אורח >> יצחק אלמליח: << אורח >> יושבי הראש גפני ויוסף טייב, אני מודה לכם מאוד על הדיון הזה, זה משהו שמעסיק אותנו. אני נמצא בתפקיד שלי שנה וחצי ו-80% מהיום אנחנו מתעסקים רק בנושא הזה של הבינוי. איפה הצד הפדגוגי שאנחנו רוצים להשקיע בו הרבה למען הילדים שלנו? מה עם להשקיע באזורי תעשייה, בכל מיני דברים שיש לנו רעיונות? כמו שהגזבר אומר, מדברים איתנו על תכנית התייעלות כי אנחנו לא מצליחים להגיע למקומות האלה. הכל בבית שמש הוא סביב החינוך. הטלפון הראשון שקיבלתי מרם נהרי היה כי בניתי קרוואנים בשנה שעברה, והוא צודק. לקחתי מגרש ילדים ושמתי עליו כמעט 14 כיתות לימוד כי לא היה לילדים איפה ללמוד. צריכים להבין, ברמת ד', שזו שכונה אחת בבית שמש, בית ספר אזורי פותח 12 כיתות א' בשנה הבאה עם 35 ילדים בכל אחת. האירוע בבית שמש הוא אירוע שונה לגמרי. אם מדינת ישראל, ואני שמח מאוד שיש כאן שני יושבי ראש שחשובה להם מדינת ישראל, לא תכניס יד לכיס ותבין שצריכים לפתור את זה בדרך הכי מהירה, לא נצליח לתת שירות לתושבים שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אם הם לוקחים את ההרשאה הזאת ובונים בנייה קלה? מותר להם? << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהייתי עושה, אומרת לך את האמת. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני לא אקבל את הכסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הייתי שואלת. מה אתם מצפים שהם יעשו? << אורח >> צחי לביא: << אורח >> בבנייה קלה את יכולה לבנות רק קומה אחת, את לא יכולה לבנות כמה קומות. זה לא פתרון, זה משהו זמני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם ככה אין לו פתרון. ברור לי שזה לא הפתרון, אבל, וגם אני מגיעה מהשלטון המקומי, זה מה שהייתי עושה. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> יסמין, את חסה על הכיס של האוצר ומשרד השיכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> שיסתדרו. זו לא הבעיה של ראש העיר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא ייפתר בחודשיים הקרובים. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> זה ייפתר, תאמיני לי שזה ייפתר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, טייב, של-5,000 פעוטות במגזר הבדואי אין גנים. מי יסבול בעתיד? אנחנו שגרים בדרום. אני באמת לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשויות מקומיות צריכות לבנות לאזרחים שנמצאים שם, לתושבים שגרים שם. ברור לחלוטין, וזה מה שעולה מהדיון הזה, שחסר כסף והם לא יכולים להדביק את הפער, בניגוד לערים הגדולות, החזקות. הערים הגדולות והחזקות מדביקות את הפער, הן יכולות להתפתח ולתת שירות לתושבים כפי שצריך. לאותם אלה שנמצאים במצב סוציו אקונומי נמוך, שנמצאים במצב כלכלי יותר קשה, המציאות היא כזאת שהפער הולך וגדל. הממשלה טוענת שכל שנה עולה המחיר, שכל שנה עולה ההצמדה, אבל זה פשוט לא נכון. עובדתית זה לא נכון. גם אם יחליטו שהפער הוא פער לא צודק ולא נכון, תביאו מקור, ומקור אפשר להביא רק כאשר יש תקציב. אני אבקש גם מש"ס וגם ממפלגות חברתיות אחרות שלא נאשר תקציב עד שלא יהיה סדר בעניין הזה, כי זה מפיל באופן דרמטי את הרשויות האלו, במיוחד את אלו שצריכות לבנות הרבה. אתם מתעלמים מהעניין הזה, אתם חושבים שיושבים פה אנשים שלא מבינים את השפה שלכם. אנחנו עשינו סדנא על השפה שבה אתם מדברים. מה שאתם אומרים זה שאל"ף, יש גידול של התקציב, ובי"ת, גם אם יתברר שאין גידול בתקציב, המציאות היא שאין מקור תקציבי. מה זה "אין מקור תקציבי"? מי ישלם את ה"אין מקור תקציבי" הזה? היישובים החזקים? הערים הגדולות? אתם צריכים לעשות ישיבה השבוע, לבדוק את עצמכם. אני הולך על זה בכל הכוח, ואני אדבר גם עם יוסי - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לבנות משהו לפי המצב הסוציו אקונומי של עיר כך שכל עיר עם מצב סוציו אקונומי חמש ומטה תקבל תקצוב יותר גדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא יבואו לכאן ויגידו שיש עלייה בתקצוב. העלייה הזאת לא מועילה שום דבר, כי היא בודקת את המדדים, היא לא בודקת את ההוצאות. אני חושב שאתם צריכים לעשות ישיבה השבוע ולהגיד לנו מה העליתם בחכתכם בעניין הזה. אם תבואו ותגידו שאין מקור תקציבי, נלך - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו שאני מכיר את דן, הם כבר עשו את ישיבת ההכנה לפני שהם באו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אתמול היינו עם מנכ"ל משרד החינוך על הנושא. עדיין זה בעבודה מקצועית ואין לנו מסקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבנה על זה? שקודם אתם כמשרד אוצר תסכימו שיש פערים, לא משרד החינוך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו מעדכנים את התעריפים לפי מדד תשומות הבנייה, שזה המדד הרלוונטי ככל שידוע לנו. אנחנו עכשיו בשיח עם משרד החינוך ועם השלטון המקומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תדעו להגיד לנו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הייתם במדינה בשנתיים האחרונות? לא ידעתם שיש בעיות עם הקבלנים, שהמחירים עלו, שהיו סגרים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המחירים הכפילו את עצמם בשוק הפרטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ראיתם את זה? הרי עשיתם כל כך הרבה דברים בשנתיים האלה. לא חשבתם גם על הנושא הזה? זה לא מתאים לאוצר. באוצר יש אנשים חכמים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המדד בין 2024 ל-2025 עלה בכמעט ארבעה אחוז. << אורח >> צחי לביא: << אורח >> אבל זה לא משקף את העלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם מחיר דירה עלה רק בארבעה אחוז בשנים האחרונות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו גם תקופות של 20% בשנים האחרונות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה 20%? בית של לפני שלוש שנים עולה היום כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת מתי יש תשובה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא יודע להגיד מתי יש תשובה. כפי שאתם שומעים, גורמים מאוד בכירים בממשלה מתעסקים בזה. אני מקווה שנדע לתת לזה מענה. בסוף יש תעדוף של הממשלה שצריך לבוא לידי ביטוי בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יסתיים הדיון הזה ונדע איפה אנחנו עומדים? אני צריך להחליט לעצמי אם אני בקואליציה, לא בקואליציה, אני צריך לבדוק. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אין לי למה לחזור לעיר שלי, כי אתם אומרים: בוא נראה מה עושים בתקציב 2026, לאיזה חומש הולכים ב-2027. לאיפה אני הולך עכשיו? כל שנה חסרות לי 200 כיתות. הרב גפני, אנחנו יודעים שגם באמצע שנת תקציב, למרות שתקציב 2025 אושר, אפשר לחולל פלאים. אנחנו מבקשים לא לחכות לתקציב 2026 ולגמור את האירוע הזה בתוך חודש. משרד החינוך ומשרד האוצר, אל תתנו לי עוד כסף. אני מבקש שתשחררו את הנוסחה הזאת, את הפרמטר הזה, תגידו לי שבהרשאה של ה-700 כיתות אני אוכל לבנות 500, בגלל פערי טופוגרפיה, בגלל הקברים, בגלל עתיקות. תנו לי את זה עד שתהיה החלטה. << דובר >> יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אני מצטרף לקריאה שלך לכנס באופן דחוף את ועדת התעריפים, לעדכן את הנוסחה ואת התעריף למטר. דה פקטו אתה מתקצב מיליון והכיתה עולה לו 1.7 מיליון. בסוף יש פער אדיר שאתם חייבים להשלים. ישנן ערים שיכולות להתמודד. אם יש להן בית ספר אחד או שניים והפער הוא חצי מיליון, מיליון או מיליון וחצי, הן יודעות להוציא את זה גם מהקרנות. במקרה של בית שמש, ואני חוזר על מה שאמרתי, משרד השיכון רץ בריצת אמוק על הסיפור הזה של מחיר מטרה. אנחנו בעד, זה נותן פתרון של דיור לכלל המגזרים, לא רק למגזר החרדי, אבל יחד עם זאת הרשות משלמת פה מחיר ישיר כי היא לא מקבלת היטלי השבחה, הקרנות שלה מתרוקנות ואין לה מאיפה להביא את הכספים. ראש העיר בית שמש צריך 600 מיליון שקל שמתוכם הוא צריך לשים בין 200 ל-300 מיליון. הוא צריך 200,300 כיתות בתחילת שנת הלימודים. הכי טוב לנו להגיד, שמע, ראש רשות צריך לבנות כי בסוף התושב ילך אליו, ילך למנכ"ל, ילך לסגן ראש העיר, ילך לגזבר, לא ילך לדודי מזרחי ולא ליוסי טייב. על זה ראש העיר נבחר, על זה הוא חוטף, לטוב ולרע. אתם, משרדי הממשלה, צריכים להביא לו פתרון. כמו שמשרד השיכון יודע לבנות צרכים שהם של רשות, כך הוא יכול לבנות גם צריכים שהם חובה. אפשר לשנות. אם צריך לשנות חקיקה, אנחנו גם יודעים לשנות חקיקה. צריך בערים מסוימות להביא איזה שהוא תקצוב דיפרנציאלי. בואו נשב, נעשה שולחן עגול ונחזור לפה בעוד שבוע או 14 יום וניתן לו פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתעשו את זה. המצב הזה שאנחנו יושבים פה, דנים על תקציבים ובסוף מתברר שאנחנו לא שווים כלום לא יכול להימשך, אני לא אוכל להסכים לזה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> הרשות עובדת בצמידות למחוז ויש פתרון לכל ילד, ברוך השם. שנת הלימודים תיפתח באופן מיטבי. אנחנו עובדים בצמידות על אף האתגרים המאוד מאוד גדולים בארגון של המבנים, בשינויים שצריכים, בהעברות של מוסדות חינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה תיפתח שנת הלימודים כרגיל? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> בבית שמש. אני מתייחסת כרגע לבית שמש שנמצאת תחת המחוז אצלי. חשוב מאוד שנדע, וזה מעבר לסוגיית הבינוי, שיודעים לעבוד ביחד ולמצוא את הפתרונות כדי לתת מענה לכל התלמידים. חלק מהתוספות שהמשרד נותן הן תוספות דיפרנציאליות שקשורות גם במדד הסוציו אקונומי של הרשות וגם בפרויקט עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את אומרת? שחבל על הדיון והכל בסדר? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא. חשוב גם לוועדה לדעת שילדי בית שמש מטופלים טוב באופן חינוכי ופדגוגי. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אנחנו עובדים יחד ומתואמים יפה לגבי פתיחת שנת הלימודים, אבל מה לעשות שהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בבית שמש הם 15% והחינוך החרדי הוא 85%. נכון, אני קודם כל מטפל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, כשאצלם שנת הלימודים נפתחת כי אין גידול. בחינוך החרדי נמצאת הקטסטרופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך, כרמית, על הדברים היפים שאמרת. כל מה שנפתח עכשיו זה בגלל שלפני 10 שנים ישב בוועדת כספים מישהו אחר שדאג לזה שבמשך השנים זה יגדל. היום אנחנו יודעים שיש קטסטרופה, שבונים הרבה כיתות עם פער מחירים אדיר. אנחנו דורשים שוועדת המחירים תשב ותקבע את הדבר הזה. יכול להיות שצריך לקחת את הכסף של ה-700 כיתות ולבנות עם זה 500 כיתות, אחרת התוצאה תהיה שהעיר תתמוטט. אנחנו דורשים שהמדינה תהיה מדינה שלא יהיו בה פערים כאלה גדולים כמו שמתברר פה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >> והשמטות.