פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 667
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 14:30


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של ח"כ שמחה רוטמן << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר



מוזמנים: 
	תמר קלהורה
	–
	ממונה, משרד המשפטים

	בן ציון פייגלסון
	–
	האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירוש, משרד המשפטים

	איגי פז
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ציפי סולומון דרמר
	–
	מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה, האפוטורופוס הכללי

	אביגיל וולינסקי
	–
	יור משותפת ועדת צוואות ירושה ועיזבונות, לשכת עורכי הדין





ייעוץ משפטי: 
נעמה מנחמי

מרכזים בוועדה:
הודיה שאול, אבירן יחזקאל

רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של ח"כ שמחה רוטמן << הצח >>



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צהריים טובים. אנחנו בעניין הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. נוכח? כן, יופי. 

איפה אנחנו עומדים, גברתי היועצת המשפטית? 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

יש לנו נוסח שעבר בקריאה ראשונה. חשבתי עד לפני שתי דקות שהוא הנוסח שאיתו נתקדם גם לקריאה השנייה. אבל יש כאן שתי הערות של הממשלה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את רוצה להקריא אותן קודם? 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

אולי נתייחס קודם להערות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. בבקשה. לעניין הנוסח שעבר בקריאה הראשונה, ממשלת ישראל, מי הדובר מטעמכם? 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אני מהאפוטרופוס הכללי. תודה לכם על קידום הנושא הזה. הערה של נוסח: בסעיף 6 כתוב: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה". זה הרישא ולא נוגעים. "אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת" – ואז החוק מונה – "בן זוגו, ילדו" והוספנו את כל הרכיבים בתיקון. בהמשך סעיף 15 שהוא לא הסתלקות ספציפית לטובת אחד מבני המשפחה. פלוני יכול להסתלק לטובת - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הסתלקות כללית. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

יש הסתלקות פרטנית לטובת אחד היורשים האחרים בסעיף 6, וסעיף 15 עוסק בהסתלקות כללית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא רוצה לרשת – תעשו עם זה מה שאתם רוצים. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אני מוותר על העיזבון ואז החוק אומר שזה יתחלק שווה בשווה בין שאר היורשים. ואז יש רק אי בהירות נוסחית, לא במהות. כל מי שפה סביב השולחן מסכים שזה הסתלקות כללית, והנוסח לא ברור: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת אדם אחר, חלקו מתוסף לשאר היורשים". מי זה "אדם אחר"? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המנויים בסעיף 6(ב). 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

בדיוק. לכן אנחנו מבקשים לכתוב כדי שלא ניצור ליטיגציה בבתי משפט סביב האמירה מיהו אדם אחר ומה הבהירות של הסעיף הזה – כי גם יש נתק בין סעיף 6 לסעיף 15, זה בפרקים שונים – אנחנו מציעים לכתוב: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון שהוא לא אחד מהמנויים בסעיף 6(ב) או סעיף (6א)". זה התיקון שעשינו פה בוועדת חוקה בחרבות ברזל. זה יפתור את אי הבהירות שאולי יכולה להשתמע, ואחרי זה לגרור דיונים על דיונים בבתי משפט. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כנ"ל ב-41 וב-50, אני מבין. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

כן, רוחבי.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

אין מחלוקת על המהות, וגם לא אסון נורא לכתוב ברחל בתך הקטנה 6(ב) ו-6א רבה. אבל אני רק מנסה להבין: החשש שלך בסעיף 15 שכולו עוסק בהסתלקות כללית, שיפרשו "אדם אחר" כמי שהסתלק הסתלקות כללית? 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אני לא יודע איך בתי המשפט יפרשו אותו. בדיוק מזה החשש. אין הגדרת "אדם אחר". אם היית אומרת בסעיף 6(ב), להלן אדם אחר - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

להפך. פעם היה כתוב: "לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש". אנחנו אמרנו שבגלל שהרחבנו את כל הרשימה בואו לא נכתוב את כל הרשימה, אלא נכתוב: "לטובת אדם אחר". ואז יש סתירה: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת אדם אחר", ואז אני קורא את סעיף 6(ב) וכתוב שאין הסתלקות לטובת אדם אחר. אז לא הבנתי – יש הסתלקות לטובת אדם אחר או אין? זה מעורר שאלה נוסחית. אני לא רואה בעיה אם נכתוב פה: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת המנויים בסעיף 6(ב) או סעיף 6א רבה. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

אם אפשר אני אשמח שהוועדה תסמיך אותי למצוא פתרון נוסחי.

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

הנה, מצאנו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, צריך את מחלקת נוסח החוק לדברים כאלה. בסופו של דבר אנחנו יודעים שדפנה - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איזה חברת כנסת? חברי כנסת זה דרגה נורמטיבית נמוכה בהרבה מנוסח החוק. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

מאחר שהנושא עלה ב-14:29, ולא הייתה לנו הזדמנות לחשוב על אפשרויות אחרות - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי בעיה להסמכה בהקשר הזה. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

אשמח להסמכה כללית יותר כדי שנמצא - - -

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אין בעיה. איך שתנסחו את זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה כותרת הסעיפים? מה כותרת סעיף 6? 

 << דובר >> איגי פז: << דובר >>   

	סעיף 6 זה הסתלקות. הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון. אתה שואל על סעיף 15.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סעיף 15? 

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

סעיף 15 כותרתו: "יורש שהסתלק"; סעיף 41 כותרתו: "יורש במקום יורש"; ו-50 – "יורש פסול ויורש שהסתלק". 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אפשר לחשוב על כמה פתרונות נוסחיים, אפשר בסעיף 6(ב) לכתוב את כל אלה – "בחוק זה X", ואז לכתוב: "שלא ל-X".

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

6(ב) לא יספיק כי יש לך גם 6א. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

דווקא אם תעשה את זה ב-6(ב) זה ייצור לך - - - שלילי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. אני מסמיך אותך למצוא את הפתרון. אבל אני מסכים שהכותרת "שלא לטובת אדם אחר" כשיש סעיף מפורש בחוק שאומר שאין הסתלקות לטובת אדם אחר מעוררת קושי פרשני. לכן צריך לתת לזה פתרון. אבל זה באמת סוגיה נוסחית.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

זה היה הנושא הראשון. הנושא השני? 

 << אורח >> אביגיל וולינסקי: << אורח >>   

אני מלשכת עורכי הדין, ואני אציג אותו. זה בנוגע לסעיף התחולה. אני רואה שלוש נקודות על הזמן בנוגע לתחולה: הנקודה הראשונה זה מה שצוין כרגע – בקשות שהוגשו; כלומר בקשות שטרם הוגשו, יחולו עליהם הוראות התיקון. אבל אני אומרת שיש בקשות שתלויות ועומדות בפני הרשמת ויכול להיות שהתיקון התקבל – יש להם עדיין הזדמנות להסתלק. אני רוצה שהרשמת תקבל את תצהירי ההסתלקות, שהם לא ייאלצו למחוק את הבקשה ולהגיש אותה מחדש. 

הנקודה השלישית בזמן: סעיף 6א אומר לנו שכל עוד לא חולק העיזבון ניתן להסתלק. אני גם מעוניינת להחיל את זה על כל אותם עיזבונות שבהם ניתן צו, נניח לפני כשלושה-ארבעה חודשים, והם טרם חולקו. ואז יוצא התיקון. התיקון הזה יכול לעשות טוב למשפחה ולחסוך מהם דברים בירוקרטיים. אני מעוניינת שייצמד להוראות החוק ונחיל את זה גם עליהם. 

בשיחה לא רשמית שקיימנו עם נציגי הרשם נראה שהם מפרשים זאת שהם יוכלו להחיל את זה על הכול. השאלה אם זה מספיק ברור, והאם הציבור יבין זאת. כי כרגע הנוסח מכוון לנקודה ראשונה בזמן, ואני רוצה להחיל את זה על כל המקרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הנקודה ברורה לחלוטין. 

עמדתכם, שאלתכם, תשובתכם? 

<< דובר >> איגי פז: << דובר >>   

לגבי בקשות תלויות ועומדות עכשיו בכל מקרה חל הסדר רחב יותר – חל סעיף 6א בהנחה שאנחנו מדברים על בקשות שהוגשו לא לפני 7 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

6א חל עד מתי? 

 << אורח >> ציפי סולומון דרמר: << אורח >>   

6א חל רק על החירום. 

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

6א רבתי. 

 << אורח >> ציפי סולומון דרמר: << אורח >>   

הוא חל רק על חללי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק על מי שנפגע מלחמה. 

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

- - - חל על כולם. יש פה בלבול בין שניים שמתו כאחד בהסתלקות. עשינו את ההסתלקות על כולם, למיטב זכרוני.

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

לא, לא, רק על חללי חרבות ברזל. 

 << אורח >> ציפי סולומון דרמר: << אורח >>   

שנפגעו כתוצאה מאירועי המלחמה. אתה צודק שבתקופה - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה יודע שאני מאוד רציתי לעשות את זה, ואז הזהירו אותי מכל השלכות הרוחב, ולכן בא החוק הזה. אם היו מקבלים את עמדתי אז יכול להיות שהיינו חוסכים את תיקון החקיקה הזה. אבל אמרו שצריך לדון בזה כהסדר קבע. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אולי תתייחסי לזה. 

 << אורח >> ציפי סולומון דרמר: << אורח >>   

אני מנהלת מערך הרשם והירושה באפוטרופוס הכללי. אני אגיד מספר דברים לגבי סעיף התחולה. קודם כול, בעינינו, בהחלט אפשר יהיה לתקן צווים ככל שהתיקים יעמדו בסעיף 72 וסעיף 6 החדש. אפשר יהיה לתקן "עם הסתלקות". 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

72? 

 << אורח >> ציפי סולומון דרמר: << אורח >>   

כן. "תיקון או ביטול של צו", כלומר במקרים שבהם כבר ניתן צו, ועכשיו יחפצו היורשים או הזוכים לבצע תיקון לצו בהתאם לסעיף ההסתלקויות החדש. לדעתנו, בהחלט לעשות את זה ככל שהם יעמדו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז למה צריך בכלל סעיף תחולה? בואו נוריד את סעיף התחולה. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

לא. בעצם זה מקביל רק כל עוד העיזבון לא חולק. אם חילקו את העיזבון אז נתקן לפני 20 שנה? זה לא רצינו? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. אז כל עוד לא חולק העיזבון. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

כל עוד לא חולק העיזבון זה נקודת המפתח. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"חוק זה יחול על עיזבונות שטרם חולקו". מקובל? 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

מצוין. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש בעיה עם זה? אין לאף אחד בעיה? מצוין. עוד משהו? 

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>   

יכול להיות שצריך לנסח את זה בצורה מפורטת יותר. זה צריך לחול על בקשות שעוד לא הוכרע בהן ועל עיזבונות שטרם חולקו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם זאת בקשה שלא הוכרע בה היא בהגדרה עיזבון שטרם חולק. את לא מחלקת עיזבון לפני בקשה. 

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>   

זה נכון אבל עיזבון שטרם חולק אתה ממילא יכול לחלק רק אחרי שנתת צו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

- - -

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>   

- - - ולא בטוח שזה נכון - - -

 << אורח >> אביגיל וולינסקי: << אורח >>   

יש עיזבונות כשניתן הצו והם טרם חולקו ואנשים נזכרים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש עיזבונות שטרם חולקו ועדיין לא ניתן צו. אין עיזבון שלא הוגשה בקשה וכבר חולק. ולכן אם אני כותב: "עיזבונות שטרם חולקו", זאת ההגדרה הכי רחבה והיא מאוד ברורה : "עיזבונות שטרם חולקו במועד כניסתו לתוקף של החוק". אני מסכים שלא רוצים לפתוח עכשיו את מה שהוא מעשה בית דין. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

בוא נחיל את אותה הסמכה רחבה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוסמכת פעמיים. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אבל התכלית מקובלת עלינו כל עוד העיזבון לא חולק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. 

הקראה? הוגשו הסתייגויות? לא. מצוין.  

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

זה היה תיקון מס' 32, נראה מה יהיה בקריאה השנייה. 
הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 32), התשפ"ה–2025 – 
הכנה לקריאה השניה ולקריאה השלישית – נוסח משולב 

	תיקון סעיף 6
	1.
	בחוק הירושה, התשכ"ה–1965‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(ב), במקום הסיפה החל במילה "ילדו" יבוא "בן זוגו לשעבר, ילדו או צאצאו, או מי שהמוריש ראה אותו כילדו או צאצאו של אדם כאמור, הורהו, אחיו או צאצאו, ולעניין צוואה – זוכה"; 

	תיקון סעיפים 15, 41 ו־50
	2.
	בסעיפים 15, 41 ו־50 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש" יבוא "שאינו אחד המנויים בסעיף 6(ב) או 6א לחוק". 

	תחולה
	3. 
	חוק זה יחול על עזבונות שטרם חולקו במועד פרסומו. 



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"במועד פרסומו ואילך" או בלי "ואילך" – זה גם נוסח. 

מצוין. לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות לדיבור. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

תיקון 22 היה ולא 32. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בטרם ההצבעה אני אגיד תודה רבה. התיקון הזה נולד עם תחילת המלחמה. בשאלה הייתה יוזמה חשובה מאוד להקל את העומס הבירוקרטי על אנשים שנפגעו במלחמה. ואז תיקנו את זה וזאת הייתה הצעה חשובה מאוד בזמן אמת. עקב המהירות ורצינו שהחוק יעבור כמה שיותר מהר אמרנו שההקלה הבירוקרטית הזאת בשינויים מסוימים טוב ונכון שתחול על כלל האוכלוסייה ולא רק על אנשים שאיבדו את יקיריהם במסגרת הטרגית של חרבות ברזל, ומכאן ההצעה הזאת. 

אני רוצה להודות בראש ובראשונה לבנצי ולאנשי משרד המשפטים: תמר, לאיגי וכולם על הנכונות לקידום הצעת החוק הזאת; לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו שליוו את העבודה; לצוות המשפטי של הוועדה ולהנהלת הוועדה. 

קודם היה לנו על המציאות של אפוטרופסות חוק שמקל על אנשים בשעותיהם הקשות כאשר עוסקים בחלוקת ירושה. כמעט בהגדרה מדובר בשעותיהם הקשות של אנשים שצריכים להתמודד עם התופעה. אני מקווה שמלבד לייצר הסדרים בירוקרטיים יותר יעילים הוא הרבה פעמים גם יכול לחסוך מריבות ירושה, לקצר הליכים. ככל שההליך הזה נגמר מהר יותר ואנשים ממשיכים בדרכם כן ייטב לכולם. בקשות לבתי משפט, עיכובים, עומס כחלק מהרגולציה שאתם מובילים במשרדים – והבאתם לנו כמה דברים – גם כאן מדובר בחיסכון גדול מאוד. ואני רוצה להודות לכל העוסקים. 

מי בעד הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה-2025? 

הצבעה

ההצבעה אושרה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעד – 1, אין מתנגדים, אין נמנעים. ללא הסתייגויות. זה יעלה למליאה, בעזרת השם. 

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

יש בקשות לרשות דיבור? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש בקשות רשות דיבור? בסדר גמור, יעלו למליאה. תודה רבה. 

 << אורח >> בן ציון פייגלסון: << אורח >>   

אם אפשר להגיד לך בטרם נעילה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יוזם החקיקה, יישר כוח שאתה קשוב לצרכי הציבורי, לקדם את הדברים שעולים מהשטח, להשביח את השירות שאנחנו נותנים. אני גם מבקש בשם החברים ממחלקת ייעוץ וחקיקה עורכת הדין קלהורה, עורך דין וגם בשמנו מהאפוטרופוס הכללי למסור את תודתנו על קידום הנושא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>