פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 10/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 130 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> מדיניות משרד התפוצות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר ואליד אלהואשלה יוסף עטאונה יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי ליאור כלפה – ראש אגף בכיר האגף לפיתוח כלכלי חברתי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אבי כהן סקלי – מנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שי מימון – לשכת שר התפוצות והמאבק באנטישמיות יפתח סומך – מנהל אגף בכיר תכנון מוניציפלי, משרד הפנים נדב לחמן לזר – מנהל מינהל פיתוח כלכלי, משרד הפנים גבריאל פינקלשטיין – ראש תחום ביצוע, משרד הבינוי והשיכון טלי רוזנצוויג חגאי – עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי יוני כהן – ראש מנהלת דרום, המשרד לביטחון לאומי ששון שלמה – ניצב משנה, מפקד יחידת יואב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אדיב אבו סריחאן – מרכז פסולת יבשה והמגזר הבדואי, המשרד להגנת הסביבה ד"ר פרחאן אלסאנע – סגן רופא מחוזי, משרד הבריאות חאלד אזברגה – מנהל נפה מזרחית, מחוז באר שבע והדרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי זאהר קאבלן – מנהל אגף מרכז ודרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה בועז רוטשילד – ראש מטה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יובל תורג'מן – מנכ"ל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב שי קרפ – מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל חגי רזניק – ראש המכון, מכון ריפמן בנגב טלאל אלקרינאוי – ראש עיריית רהט, מרכז השלטון המקומי ד"ר יעלה רענן – מנכ"לית המועצה לכפרים הבלתי מוכרים סלימאן אלהואשלה – מנכ"ל שותף, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים סזאר יהודקין – מתכנן ערים, רכז פרויקט יישובים ערבים, עמותת במקום דפנה ספורטה – אדריכלית, אחראית תחום נגב, עמותת במקום רועי ברק – רכז קידום שוויון בנגב, עמותת סיכוי אופוק הודא אבו עבייד – מנכ"לית, פורום דו קיום אברהם בנימין – מנהל אגף מדיניות, תנועת רגבים רשא אלעטאונה – עו"ד, מינהלת מרכז הסיוע המשפטי, עמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי פטום אבו גוידר – מתנדבת, עמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי סאלם אלסייד – חבר מועצת אלקסום מוסא אלקורען – חבר מועצת אלקסום אדב אבורביעה – יו"ר ועד, יישוב מכחול יהודה כהן – אביו של החטוף נמרוד כהן, משפחות החטופים יותם כהן – אחיו של החטוף נמרוד כהן, משפחות החטופים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות משרד התפוצות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום 10 במרץ 2025 י' באדר תשפ"ה, 521 ימים מאז טבח השבעה באוקטובר, עדיין יש לנו חטופות וחטופים ברצועת עזה, ולפני שנפתח את הדיון בנושא מדיניות משרד התפוצות על הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, נמצא כאן יותם כהן אח של החטוף נמרוד כהן. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> בוקר אור, יותם, אחיו הגדול של נמרוד כהן. בוקר טוב למר עמיחי שיקלי שהצטרף אלינו, שמח לראות אותך, השר שיקלי מה אתה יודע על אח שלי? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> טנקיסט, נפל בשבי בשבעה באוקטובר הוא מתועד יש תיעוד וידאו של האירוע הזה, זה מה שאני יודע. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> יפה, אתה הצבעת להשאיר את אח שלי בשבי, אותו טנקיסט. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> זה קצת יותר מורכב, אני הצבעתי שלא לשחרר אלפי רוצחים ומחבלים זה מה שהצבעתי, לא הצבעתי נגד לשחרר את אחיך, בוא אנחנו גם צריכים ללמוד - - - << אורח >> יותם כהן: << אורח >> יפה עכשיו אתם צריכים להבין, יש שני גופים כרגע - - - << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני מכבד אותך, מכבד אותך מאוד. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני לא מכבד אותך. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> בסדר, זכותך, אני מכבד אותך. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> בסדר גמור ועכשיו אני מדבר ולכן אני אומר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> דבר חופשי. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> יש כרגע שני גופים שנמצאים באזור ישראל מזרח התיכון שמחזיקים בחטופים שבגללם נמצאים חטופים, מצד אחד זה חמאס מצד שני זה אנשים כמו עמיחי שיקלי שמצביעים נגד החזרת חטופים, כרגע אח שלי הוא בן ערובה גם של החמאס וגם של עמיחי שיקלי ולמה אתם שואלים? כי אנשים כמו עמיחי שיקלי שיש להם כוח ציבורי בידיים בוחרים להשאיר את אח שלי חייל בסדיר שנלחם להגן על האנשים פה, בין היתר גם על עמיחי שיקלי שנמצא פה והם בתגובה משאירים אותם בשבי. עכשיו חשוב להבין שכרגע ארצות הברית מנהלת משא ומתן על אזרחים ישראלים על חיילים בסדיר, כי מדינת ישראל וממשלת ישראל שבה חבר השר עמיחי שיקלי לא רוצים להחזיר אותם, אח שלי שהוא חייל בסדיר הוא לא אזרח אמריקאי, הוא לא אבא וממה שאני יודע לשמחתי הוא גם לא פצוע, הוא כרגע בעדיפות אחרונה לחזור, אני מציע מפה לכל אמא לכל הורה שהבן שלו עומד להתגייס, לפני שהבן שלכם מתגייס תוודאו שהוא אזרח אמריקאי כי אחרת הוא לא חוזר. מאבק באנטישמיות, איך יכול להיות בעולם השר שיקלי מאבק באנטישמיות כשאתם משאירים יהודים למות בשבי? איך יכול להיות דבר כזה כשאתם משאירים אותם למות? שכל כך לא מעניין אתכם השר שיקלי להחזיר חטופים שארצות הברית צריכה לקחת מכם את המושכות ולנהל משא ומתן מעל הראש לכם הממשלה הריבונית כרגע בישראל על אזרחים ישראלים? אולי אתם כל כך שונאים יהודים שאין בעיה להשאיר אותם בשבי? הרי את המלחמה גם ככה לא ניהלתם טוב, את חמאס גם ככה לא מוטטתם אתם גם לא בכיוון, עכשיו אנחנו מתחילים את שלב ב' יום ה-50, שאתם סירבתם אתה והממשלה שלך אתה שחבר בממשלה הזאת ממשלת הטבח וההפקרה, החלטתם שאתם בכלל לא מנהלים משא ומתן, כי מה זה משנה שעוד חייל עוד שריונר מסכן יישאר בשבי למי זה משנה בכלל, העיקר לתלות פה תמונות של חיילים אתם יודעים יפה בוועדה, אבל להחזיר חיילים שנשבו? לא זה מוגזם. לגייס עוד חטיבה רוצים לצה"ל עוד חיילים צריכים אתם רוצים להיכנס עוד לעזה, מאיפה האומץ להגיד דברים כאלה עם מי תיכנסו? מי יתגייס למילואים כשאתם משאירים חיילים בשבי למען מה? זה כמה שאתם רוצים, אני מאוד מקווה שאתה לא ישן בלילה ואם אתה ישן בלילה אוי ואבוי, אבל בכל זאת אני רוצה להביא לך איזה מתנה עמיחי שיקלי, ראית את הריאיון של אלי שרעבי בעובדה השר שיקלי? אני שואל אם ראית? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> ידידי א' ראיתי את הריאיון אני גם לא נמצא בראיון כרגע בכנסת, אז בוא תסיים מה שיש לך לומר תביא מה שאתה רוצה - - - << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני אביא בשביל זה באתי, יש פה פיתה שזה בערך הכמות השבועית שהחטופים אוכלים בשבי, יש פה ציטוט של אלי שרעבי שרשום לפתוח מקרר זה עולם ומלואו ואני אשמח להעניק לך את זה כאות הוקרה על זה שאתה מפקיר חטופים בשבי ואני אשמח שכל פעם שאתה פותח את המקרר אתה תזכור שאח שלי רעב בשבי ושמה שאני מביא לך עכשיו בשקית נחמדה עם סרט צהוב יפה, זה מה שמחבלים מביאים לו לאכול במשך שבוע ואני אשמח שזה יגרום לך להרגיש יותר טוב. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> השר שיקלי אתה יכול להסתכל עלינו על אבא ואח של חייל חטוף, אני יודע שהטלפון חשוב אבל הנה אני יהודה כהן אבא של נמרוד כהן הבן שלי פה מדבר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תשמע אני חושב שברגע שמשווים לחמאס ברגע שמדברים בצורה כזאת אז אי אפשר לצפות לכבוד. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אז מה אתה אומר אני לא אשווה אותך לחמאס בגלל שקוראים לך עמיחי שיקלי? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> יש גבול, יש גבול. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> יש גבול נכון יש גבול הבן שלי צריך לחזור זה הגבול. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> השר שיקלי כשאתה מפקיר אנשים למותם. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אתה לא תשווה אותי לחמאס. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני כן. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אתה מתנגד שהבן שלי ישתחרר, איך אתה רוצה שאני אסביר את זה? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני לא מתנגד. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אתה מתנגד. הצבעת נגד? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני מתנגד לשחרר אלפי רוצחים. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> זה בעיה שלך, אתה היית בממשלה הזאת שהפקירה את גבול עזה, אז מה אתה אומר אתה דילטנט? אתה רק בשלטון אבל אתה לא לוקח אחריות? << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני מקווה שתהנה מהפיתה הזאת השר שיקלי. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> ממשלה של דילטנטים קח אחריות, אתה היית בממשלה הזאת, אתה עזרת להרכיב אותה בזה שבגדת בממשלה הקודמת, אז אתה דילטנט אני לא משחרר אסירים, אתה יחד עם ראש הממשלה שלך תזחלו לעזה כדי לשחרר אסירים, כי אתם אחראים על השבעה באוקטובר, אתה סייעת לראש הממשלה לחזק את החמאס עם דולרים מקטר, אתם התעלמתם מכל ההתרעות לפני השבעה באוקטובר כי הייתם עסוקים בלשבור את מערכת המשפט זה היה יותר חשוב לכם, לשריין את הזיכוי של נתניהו מהמשפט הפלילי שלו בדיוק, חסר שלא תעשה לי גם תנועות מזרחיות עכשיו כמו שעשית בניו יורק לנו, נהדר. מיצינו תודה רבה על האכפתיות. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> בהחלט מיצינו. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> בדיוק אנחנו נזכור אותך עמיחי שיקלי לא נשכח לרגע שאתה הצבעת נגד השחרור של הבן שלי. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> תודה שיקלי. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תודה לכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו עושים שתי דקות הפסקה ונחדש את הדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:43 ונתחדשה בשעה 09:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מחדש את הדיון. הנושא של הדיון הוא מדיניות משרד התפוצות הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, זה לא עניין התפוצות אבל זה עניין שנמצא בסמכות השר עמיחי שיקלי, אז לכן זה לא בהכרח המשרד אלא נושא של הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. הדיון הזה הוא בעצם דיון המשך לדיון שביצע קודמי חבר הכנסת מיכאל ביטון ב-3 בדצמבר 2025 שבסיכומו סוכם שיבוא השר להציג את מדיניותו בעניין וגם שנוכל לשמוע עוד את עמדות הצדדים, אני יודע שיש כל מיני עמדות בתחום הזה לי יש גם כן עמדה אבל אני מעדיף שיהיה קודם הדיון ואחר כך נוכל לדון עליה, לכן אני אתן את הבמה לך השר בבקשה. (הצגת מצגת) << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תודה רבה אפשר לעבור לשקף הראשון, נאמר בפתח הדברים שבעצם יש לנו מנכ"ל חדש יובל תורג'מן נמצא איתנו כאן נמצא בתפקידו פחות או יותר שנה ומוביל בגאון את פעילות הרשות, ייעוד הרשות, הרשות תוביל את המאמץ הממשלתי למימוש המשימה הלאומית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ותהווה מוקד ידע מקצועי תפעל בשיתוף גופי המדינה רשויות מקומיות לקידום מרחב משגשג של חיים משותפים בנגב. יש כיום כ-330,000 בדואים שחיים בנגב 240,000 בתוך היישובים ו-90,000 במה שאנחנו קוראים לו פזורה שהיא מחוץ לישובים וצריך לומר שזה מושג מטעה כיוון שיש פזורה מאוד מאוד גדולה גם בתוך היישובים עצמם וזה נושא שהוא עומד בליבת המשימה של רשות הבדואים. המטרות של הרשות ארבע מטרות מרכזיות: אחד זה כינוס האוכלוסייה לישובים קיימים וחדשים, ישובים מסודרים עם תשתיות, עם מדרכות, עם כבישים, עם מתנסים, עם בתי ספר עם כל מה שצריך כדי לקיים בעצם אורח חיים שהוא מותאם למדינה שהיא נמצאת בחוד יחד עם מדינות מערביות נוספות ולא כמו שכרגע יש סיטואציה, שבעצם חצי מהנגב זה סוג של בוליביה שאנשים גרים בפחונים בצורה לא מוסדרת וזה דבר שאי אפשר לקבל אותו בשום צורה שהיא. הדבר הנוסף שהרשות ממוקדת בו זה תכנון מרחב פיזי איכותי בר מימוש, זה כדי לממש את אותו יעד שדיברנו עליו קודם פיתוח ישובים חדשים שכונות חדשות וקידום מתווה פשרה והסכמות עם תובעי בעלות, אחת הבעיות הקשות ביותר שיש בנגב זה נושא תביעות הבעלות, שזה נובע מטעויות פטליות של המדינה שהכניסה את עצמה להיריון עם הסיפור הזה, אבל יש גם מדיניות מאוד ברורה איך להתמודד עם הדבר הזה. אני רוצה שנדבר על הנושא של תוכנית המיקודים: אנחנו ממה שראיתי בתחילת תפקידי זה שהרשות היא בעצם הרשות מפוזרת על עשרות פרויקטים, שכמעט כולם זה מצב מתון כשנכנסתי לתפקיד, כמעט כולם עוסקים בהסדרה במקום, כלומר היא לא עוסקת בעצם בייעוד שלה של הסדרה של כינוס אלא בעצם עושה פאצ' ועוד פאצ' ועוד פאצ' ובעצם הייתה סוג של קבלן על כזה שמפוזר על המון המון פרויקטים, שחלקם מוצלחים יותר חלקם מוצלחים אבל פעלה לחלוטין ללא פוקוס ולכן הוגדרה קודם כל תוכנית המיקודים כאשר ההיגיון של תוכנית המיקודים הוא כדלקמן: שלב א' זה מה שנקרא רהט וחורה תחילה, מה זה אומר רהט וחורה תחילה? המון פרויקטים של הרשות היו בחורה וברהט, יותר נכון ברהט בעיקר ובחורה, רהט היא העיר הערבית הכי גדולה בארץ זה 80,000 תושבים אני חושב שרוב הציבור בישראל בכלל לא יודע את זה, אין שום סיבה בעולם שרהט עם אזור התעשייה עידן וכל מה שיש לה להציע תהיה בכלל על שולחן השרטוטים של הרשות. הרשות, רשות פיתוח הבדואים, לא נועדה להחליף רשות מקומית, ורהט היא רשות באופן יחסי חזקה, מי שיבוא לראות את האזורים החדשים ברהט ויראה בתי קפה, מסעדות, היכל תרבות וג'ימבורי וקאנטרי קלאב ופרויקט נחל גרה ואת אזור התעשייה והייטק ומה לא, רהט זה לא מה שאנשים חושבים, רהט זה לא יישוב מסכן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת מתי היית שם פעם אחרונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל הדיון הוא לא על רהט אדוני השר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רהט נראית רע מאוד. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני נמצא שם אחת לכמה חודשים אני חושב שהיינו לא מזמן גם ביחד בסיור, אני לא צריך שיעורים על רהט אני יודע בדיוק מה קורה ברהט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מנסה לתת לך שיעור, אני אומרת לך מה התרשמות שלי, נראה רע מאוד. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אוקיי בסדר אני מזמין אותך תעשי סיור מסודר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעשה שם סיור בלילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל חברים הדיון הוא לא על רהט. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> העיר רהט לא צריכה שרשות הבדואים תעסוק בה היא צריכה לצאת לדרך עצמאית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל שנתיים אתה בתפקיד מה מונע ממך - - אתה הצהרת על זה הגיע הזמן למה אתה לא עושה את זה? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> חבר'ה אני לא ח"כים אחד מתחיל להתפרץ השני ממשיך להתפרץ די לקשקש. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה שאלה עניינית, אתה אומר שהיא לא אמורה להיות ברשות למה אתה לא מעביר אותה את האמת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה תן לו הוא יסיים את ההצגה שלו על המדיניות, אני מנסה לשמוע, סליחה אני רוצה לשמוע את מדיניות השר בנושא ההסדרה, תנו לו שנייה הוא יסיים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בדיוק השאלה שלי היא עניינית, השאלה שלי היא הכי עניינית שיכולה להיות, הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה הוא יסיים יהיה לך זמן לשאלות בסדר, אבל עוד מעט תוכל לשאול, בינתיים אתה לקחת לנו זמן מהדיון - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומר לך עד רגע זה - - עדיין תלוי ברשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה תראה יש לי אני חושב יותר שאלות מלך גם אני מתאפק, בואו נעשה שיעור כולנו ביחד, ניתן לשר עוד 10 דקות יסיים להציג את משנתו ונפתח את הדיון, הוא לפחות להבנתי נשאר פה כדי לענות גם על השאלות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אחרי שנתיים הדבר העיקרי שהוא מעלה הוא לא עשה שום פעולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל חבר הכנסת אתה לא רוצה לשמוע? אני שואל. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לשמוע גם יש לי שאלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אתה רוצה לשמוע אז תשב בשקט ותקשיב. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני רק אומר אנחנו לא מנהלים את העיר אוקיי? יש לרהט רשות, רשות חזקה הנקודה היא לסיים את הפרויקטים שלנו בתוך מרחב העיר כדי להתפנות לשטחי הפזורה זאת הנקודה, אותו כנ"ל לגבי חורה שא' מבחינת גביית ארנונה וניהול תקין יש שם מנכ"לית שעושה עבודה אדירה והעיר הזאת גם נמצאת בכיוון שהוא כיוון בעיניי חיובי, אז זה רהט וחורה המטרה להתנתק כדי להתפנות לפזורה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק לפרוטוקול כל הנושא של חורה לפני שהיא תיכנס לתפקיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה עוד לא התחלנו את הדיון אני כבר אצטרך להוציא אותך, אתה לא מאפשר לקיים כאן את הדיון חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, בפעם השלישית אני אוציא אותך אתה תאפשר לקיים כאן דיון, אני באמת לא רוצה להוציא אותך, אבל אני אומרת את זה לכולם כאן יתקיים דיון, מי שלא רוצה לקיים דיון בחוץ. בבקשה השר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> הלאה, המיקודים הבאים אנחנו רואים באזור צפון ערד מיקוד נוסף, למה המיקוד הזה נמצא שם? א' אין שם הרבה פזורה והפזורה שיש שם היא גם יושבת בשטחי אש, היא גם יושבת בסמוך לאתר מצדה, היא גם יושבת בנחל יעלים באזורים שהם נכסי טבע ונוף וגם בציר שהוא מהווה ציר הברחות ולכן אנחנו לא רוצים שבמרחב הזה תהיה בנייה בלתי חוקית שמשתרעת על פני כל השטח בקו התפר, דבר מאוד מאוד לא בריא והמציאות שם היא לחלוטין מציאות שאפשר מציאות הפיכה ולכן אנחנו מושקעים שם, יש שם אגב מבחינת ישובים בדואים אזור מרעית מכחול שטחים עצומים שניתן לבנות בהם כחוק בשטחי קו כחול, אין שום צורך ואין שום צידוק בבנייה מופרעת בבקעת קנאים ובנחל יעלים ובמקומות האלה ולכן זה אזור מיקוד מספר שלוש. אזור כלא באר שבע שגב שלום זה אזור ארבע, שם מבחינה ביטחונית זה נהיה מצב הזוי שבית סוהר יהיה מוקף בפחונים, שגב שלום אגב גם ישוב באופן יחסי חזק והמענה לפזורה באזור כלא באר שבע ושגב שלום, היא בעצם ביישוב שהולך ותופס תאוצה מבחינת ההסדרה שלו והוא נקרא וואדי אלנעים. אחרון זה ביר הדאג' שיש בו ראש רשות חדש סלמה אדיסן שהוא ראש רשות מצוין שהוא עצמו גם שירת בצה"ל ומעודד שירות משמעותי בצה"ל, לא כל מה שחושבים על ביר הדאג' שזה אוטומטית זה מגוון אוכלוסייה ביישוב אבל יש הרבה בעיות משילות סביב ביר הדאג' ולנו היה חשוב כחלק מהמענה לאתגר המשילותי שגם תהיה בנייה כחוק, יש הרבה מאוד אנשים שחיים שם סדר גודל של 13,000 איש 10,000 איש וצריך לעשות את הישוב הזה מסודר. זה בעצם המיקודים שנבחרו, כאשר הרשות במקביל כבר עובדת על מרחב המיקודים הבא שזה בקעת באר שבע ודברים נוספים, אז זה קודם כל הפילוסופיה שמתוכה הרשות פועלת ומה שעשינו בתחילת הדרך זה לחבר את כל השחקנים שנוגעים בדבר, את כל השחקנים שנוגעים בדבר לחבר אותם לדף שלנו, לדבר באותה שפה שמדברת את הנושא של המיקודים ולעבוד מאוד מאוד מאוד צמוד עם כל גורמי האכיפה הרלוונטית, כדי שבעצם תהיה לנו מה שנקרא אכיפה תומכת הסדרה, שיהיה קשר בין פעולות בנייה לבין פעולות אכיפה שיהיה ממשק של הדברים. מבחינת המדיניות אלה עקרונות המדיניות: אחד זה מיצוי צווים קיימים, זאת אומרת לפני כל מה שדיברנו עליו לפני בלי קשר רהט חורה וכל הדברים האלה, לפני כל מה שדיברנו במקום שבו יש פתרון הסדרה זמין ובעצם אנשים התחייבו כבר לעבור וחתמו חוזים, צריך את זה לממש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע אבל לכמת את זה, כמה מוסדרים בכל שנה - - - << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כן כן מיד, בשביל זה יש בשביל זה יש מנכ"ל שיתן לך את הרזולוציות הנמוכות זה דבר אחד. דבר שני תוכנית המיקודים דיברנו בהרחבה, אחר כך ישובים עירוניים ישובים כפריים מועצות אזוריות, יישובים שהם ישובים בהקמה רכמה וח'שם זנה וכאלה יש כבר הוחלט עליהם מזמן ויש מה שנקרא גם מרחבי הסדרה עתידיים שאנחנו מתכננים אותם, שזה בעיקר אל-פורעה שזה האזור מדרום לערד ובקעת באר שבע, שן יש אוכלוסייה מאוד גדולה ושצריך לתכנן ולסדר את האופן שבו היא בעצם תתבצע. המטרות והיעדים לשנת העבודה 2025: אחד כינוס והסדרת אוכלוסיית הפזורה, שתיים זה תכנון מרחב פיזי איכותי בר מימוש, שלוש פיתוח ישובים חדשים שכונות חדשות וקידום מתווה פשרה בהסכמות עם תובעי הבעלות. יש פירוט זה פשוט רחוק לי וזה קטן אני לא רואה, אבל זה הפירוט לרזולוציות נוספות ויובל הוא יכול לתת את המענים לשאלות של הכמה ולמה מבחינת זה, אבל זה קודם כל זאת התפיסה לפי זה פועלים, עובדים בצורה בשיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק עם ועדות תכנון עם גורמי אכיפה, אני חושב שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון. מה שכן וצריך לומר: המלחמה השפיעה מאוד בהקשר של הרבה מאוד משרתי מילואים שהם גם בעצם הרכזים ואנשים שעושים את העבודה וזה השפיע מאוד, הדבר השני גם לפני המלחמה וגם עכשיו, הסד"כ שעוסק בעבודה הזו כולל הסד"כ המשטרתי המלווה לעבודות הוא סד"כ קטן מאוד ביחס להיקפים של האוכלוסייה שבעצם צריך לתת לה מענים, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המנכ"ל לפני שאתה מתייחס אני אשמח אם בתוך ההתייחסות תיתן לנו מענה לשאלות של המספרים, זאת אומרת אם יש 90,000 בפזורה מתוך ה-240,000 שחיים בתוך היישובים כמה מהם צריך להסדיר מה ההיקף? כמה הסדרתם בשנתיים האחרונות ומה הצפי להסדרה? זאת אומרת כמה בכל שנה בוא ניקח חמש שנים קדימה, איפה מדינת ישראל תהיה בשנת 2030 בהיבט של הסדרת ההתיישבות? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> בהמשך לדברים של השר שבאמת בשנה הזו לראשונה אפשר לומר שיש מדיניות כוללת שמסתכלת על היעדים הקצרים הבינוניים והארוכים בנגב, מתוך ראייה שהנגב בעצם זה העתיד של מדינת ישראל והוא צריך לספק מענים למגוון מאוד מאוד רחב של צרכים, כמובן הסדרת ההתיישבות של האוכלוסייה הבדואית בנגב, אבל יש עוד צרכים רבים אחרים: תשתיות לאומיות, בסיסים ישובים שהם אינם בדואים ויש פה עוד הרבה מאוד צרכים שצריכים לקבל מענה במרחב הזה. היום אנחנו עובדים בתוך מסגרת של עבודה שברור בשנת 2025 שיש 80 מקבצים של בדואים בנגב של-80 מקבצים האלו יש לנו פתרון הסדרתי, עכשיו הנתון הזה הוא נתון שמעולם לא היה כי לא היה רזולוציה עבודה ברזולוציה כזו שאומרת: המקבץ הספציפי הזה שנמצא בבקעת קנאים או נמצא בבקעת באר שבע או שנמצא דרומית לרהט, יש מגרש היום שמפתחים אותו והמגרש הזה יסתיים הפיתוח שלו בעוד חצי שנה, ועוד חצי שנה הוא יוכל לעבור לבית קבע ואז מדינת ישראל לא תצטרך להסיע אותו למרכז שירותים, מדינת ישראל תוכל להציע לו אלטרנטיבה של שירותים זמינים ראויים לשנת 2025 והיכולת שלנו להכיל בעצם את האירוע המורכב הזה שנקרא הסדרת ההתיישבות הולך ומצטמצם. עכשיו בשנת 2024 אנחנו הסדרנו 33 מקבצי מגורים שחלקם של מאות מבנים, עכשיו יש את כל המספרים של כמה הסכמים, בסוף הסכם זה פעולה שהיא גם של הבדואים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מנסה להבין, יש פה אירוע בעיניי אסטרטגי למדינת ישראל. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> מגה אסטרטגי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מנסה להבין את לוחות הזמנים של הממשלה והאם היא מסוגלת גם במבנה הקיים לעמוד בלוחות זמנים האלה? אין לי ספק שיש רצון של כולם להצליח, לוחות זמנים מתי אתה מסיים את זה בעוד 40 שנה? בעוד 50 שנה? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> לוחות זמנים מה לסיים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את ההסדרה יש להסדיר סדר גודל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה יש שאלה אבל לפני, אז כמה מתקצבים יש תקציב לזה בכלל ב-2025? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן שנייה, יש סדר גודל של 90,000 בפזורה, אני לא יודע כמה יש בתוך היישובים שאתה צריך עוד להסדיר. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> מספר דומה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 180,000 איש. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי תוכל להגיד לי אדוני היקר אפשר לסגור את רשות הבדואים, הסדרנו את 180,000 איש האלו, מתי? אני מכיר יש תוכנית, חמש שנתית 15, 20 מתי? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני מעריך שאם השר שיקלי יישאר השר הממונה על הנושא הזה בעשור הקרוב, רגע לא לא שתהיה מדיניות אחידה קבועה רציפה, רשות הבדואים זאת רשות שעברה שבעה משרדי ממשלה שניה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עזוב אני שואל אותך עוד פעם. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אז אמרתי עשור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אתה מדבר איתי על הבעיות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אני לא מדבר על הבעיות, << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תתייחס קודם כל על היעדים, מה היעד? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אתה שאלת שאלה ואני מנסה לענות לך, קודם כל היעד הוא הסדרת ההתיישבות, עכשיו המונח הסדרת אנחנו רואים אפשרות ככל שהמדינות תהיה קבועה ורשות הבדואים תישאר במשרד קבוע וניתן יהיה לממש מדיניות קוהרנטית גם, כי זה לא רק מה שאני מחליט אלא צריך שמשרדי הממשלה מסביב גם כן יהיו מותאמים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יובל אתה שנה בתפקיד? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> כן. עשור זה הזמן שאנחנו חושבים שנכון לייצר שינוי אמיתי ועמוק בנגב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה אומר? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> הנה אני עכשיו אגיד לך מה זה אומר, אני חוזר רגע - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה יובל אני מעצבן אני אומר לך את האמת כבר מראש אני אומר לך אני אומר לך אני מעצבן אני לא אוהב כותרות, אני רוצה לדעת יעדים מאוד ברורים, יש לי כרגע בעיה של 180,000 איש שלא מוסדרים, תגיד לי תשמע ב-2025 נסדיר 30 ב-2026 נסדיר 50 לא יודע, עכשיו כשאתה אומר הסדרנו ב-2024 מאות מבנים כמה אנשים מדובר? תגיד לי בשנה אחת הסדרנו מאות מבנים אני יודע זה שווה ערך ל-2,000 איש, בסדר אם זה שווה ערך ל-2,000 איש בשנה אז כדי להסדיר 180,000 איש אנחנו צריכים סדר גודל של 20 שנה, בהנחה שאין ריבוי טבעי. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> קודם כל כמו שאתה יודע יש ריבוי טבעי, כדי לעשות את השינוי העמוק אנחנו עד 2030 אנחנו יודעים להסדיר את כל האוכלוסייה שאינה טובעת בעלות ונמצאת מחוץ לקווים הכחולים ולכולם נייצר פתרון הסדרה, כמה הם? הם מהווים סדר גודל של בין של בין 20% ל-25% מהפזורה, זה בעצם המיקודים שהשר שיקלי דיבר עליהם גם של השנה הזו וגם שנה הבאה. משולש כלא באר שבע למשל ואזור בקעת קנאים ודרום רהט וחורה וכן הלאה, כל המקומות האלו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה יובל תסלחו לי, עוד פעם הדיון הוא לא על מדיניות השר שיקלי, הסיפור הזה של רשות הבדואים זה סיפור שרץ לדעתי עשור אחורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הרבה יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר מאז שהקימו איזה החלטה אצל בני בגין יותר ב-2013, 2014, אני אומר עוד הפעם ברור יסלחו לי, אנחנו כנראה אנחנו מדינת ישראל עושה משהו לא טוב ב-12 שנים האחרונות, כי אם אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה העסק הזה רק הולך ומתפשט, הקצב שבו אנחנו מייצרים פתרונות נמוך מהקצב שבו נולדות הבעיות ואז תמיד אנחנו נהיה באובר דראפט. מהדברים שלך בין הדברים אתה אומר לי אם משרדי הממשלה ישתפו פעולה ואם זה ואם זה ואם זה, אני יודע בעוד 10 שנים נגיע, זאת אומרת שיש היום ישנן בעיות מבחינת היכולת שלך להגיע להיקפים גבוהים, גם בתוך חמש שנים להסדיר 25% זה לא מספיק, מה יקרה בתוך חמש שנים לריבוי הטבעי של אותם מספרים? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> תראה, התמונה שאתה רואה כאן עכשיו על המסך זה תמונה שמראה מדינת ישראל החליטה על הקמה של חמישה ישובים חדשים, ח'שם זנה, עבדה, רכמה, מרווה וואדי אלנעים, מרווה זה באזור תל ערד זה השם שיש כרגע, עכשיו זה חמישה ישובים שמדינת ישראל אומרת אני מוכן להקים ישוב לפתח תשתיות ולו בתנאי שהאוכלוסייה תסכים להתכנס אליה ליישוב. עכשיו הרי לא יעלה על הדעת שיש פה 2,000 מקבצים של בדואים בנגב כשכל מקבץ מדינת ישראל תגיע אליו ותספק לו שירותים מלאים, אלא האדם צריך להגיע אל התשתיות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נקודה מאוד עקרונית פה שהוא מעלה לגבי מרווה, אני אתן לך תשובה על כל השאלות שאתה העלית כשאני אעלה את הנושא של מרווה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מיד אחריו, יוסף, עוד דקה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> עכשיו מדינת ישראל שמה על השולחן את ההצעה של הקמת ישוב חדש וזה מעבר לישובים הקיימים, עכשיו אם אני מסתכל על הישובים הקיימים מרית למשל אמר השר 22,000 דונם, כפר סבא היא 14,000 דונם, 22,000 דונם שבהם חיים גג 5,000 אנשים שכל אחד יושב על תביעת בעלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מכירים את הבעיות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> לא שניה אתה אומר אתה מכיר את הבעיה ואתה שואל איך אפשר לפתור את זה, בסוף אי אפשר להחזיק את החבל בשני הצדדים שלו, אי אפשר להחזיק רשות של 22,000 דונם עם 5,000 אנשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז איך אתה פותר את זה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אנחנו היום מדברים קודם כל באיזשהו תהליך ברור שמי שהשר אמר, מי שיש לו פתרון נא תעבור לפתרון, לא עברת לפתרון אתה לא יכול להישאר בפזורה, מי שנמצא באזורי המיקוד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כאלה יש לנו? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> מה הוא יעשה? יעבור לפתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא לא אתה לא עונה לשאלות פה מהרקע, כמה כאלה יש לנו? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> סדר גודל של 12% מהפזורה יש להם פתרון היום. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> איפה יש להם פתרון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראש העיר, אתה תקבל גם. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> על מה אתה מדבר? אני אומר לך ברהט 10,000 זוגות צעירים ומשפחות אין להם איפה לגור גרים בפחונים, על מה אתה מדבר? תפסיקו למכור לוקשים תפסיקו עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מר אלקרינאוי טלאל. בבקשה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> עכשיו במקומות האחרים שנמצאים באזורי המיקוד אנחנו מפתחים היום תשתיות יש לנו 50 פרויקטים שמפתחים אותם היום, עכשיו אי אפשר לבוא ולהאיץ בנו להעמיד את הפתרון כאשר היום ב-23 מהפרויקטים מתוך ה-50 יש איומים שריפה של מתחמי עבודות, ירי על קבלנים אי אפשר להאיץ בפתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דווקא בנקודה הזאת אני רוצה לגעת, מה הממשלה צריכה או איזה כלים אתה צריך כדי להתמודד עם הדברים האלה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> היום הכלים שאני צריך לפחות להראות שיש לנו מדיניות שהיא עובדת הם קיימים, אנחנו צריכים היום להמשיך במדיניות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא חסר לך כלום אתה לא צריך עוד אמצעי אכיפה אתה לא צריך עוד שום דבר? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני התייחסתי לזה, התייחסתי שנייה אני רוצה להתפרץ רגע ולומר כמה דברים: אחד בהקשר של הקווים הכחולים העצומים וזה שבפנים בגלל תביעות בעלות בכלל לא מממשים את השטח הזה ולא רק שלא מממשים עוד באות רשויות ואומרות אנחנו רוצים להרחיב את הקו הכחול, כאשר היישוב הוא ישוב בצפיפות שאין אותה באף מקום במדינת ישראל, לכן גם במה שקשור לקווים הכחולים אנחנו לא מתכוונים לקפוא על השמרים ולא מתכוונים להשלים עם הסטטוס קוו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסמכות היא שלכם? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> זו עבודה שנעשית עם משרד הפנים, זו עבודה שנעשית עם רשות מקרקעי ישראל זה לא עבודה שהיא וגם אגב שנייה זה גם טקט קדימה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה בעצם צריך לפעול גם מול זה וגם מול זה וגם מול זה ואתה תלוי בזה ובזה ובזה? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> נכון. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> נכון, היום לרשות הבדואים אין סמכויות בתחום הקרקע לא בתחום התכנון ולא בתחום המוניציפלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אני רוצה לתת לח"כים להתייחס. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> רגע, אחד מהאתגרים אם לא המרכזי ביותר שלהם, האתגר היום האתגר המרכזי ביותר שיש למדינת ישראל בתהליך הגדול, עודד תשמע סליחה זה סיפור תביעות הבעלות שהוא כמעט לא מטופל, תביעות הבעלות בנגב היום בנגב המזרחי מונות סדר גודל של 600,000-670,000 דונם תביעות מוחזקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> כאשר תביעת הבעלות אני מניח שאתה מכיר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על כמה תביעות כאלה אנחנו מדברים? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> במספר כמה תזכירי תביעה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> יש סך הכל 3,200 תזכרי תביעה בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא בשמיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והם נעים בתוך המסלולים הרגילים בבתי המשפט? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> ממש לא, יש היום שני צירים יש את החוק הישראלי שמערכת המשפט רואה בתביעת הבעלות טענה שעד היום בכל הערכאות שהיא נדונה בעצם היא לא הוכיחה את עצמה, תובע בעלות לא הצליח להוכיח בעלות על קרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז יש לך פסק דין. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> פסק דין שאומר שהקרקע היא לא בבעלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 3,200 שממתינים? << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> לא זה לא הרבה יותר זה הרבה יותר, 3,200 תזכרי תביעה מקוריים שיש להם יורשים ויורשי יורשים, אז בעצם מדובר פה על עשרות אלפים שיש להם טענה לבעלות על קרקע, עכשיו בסוף רוב השטח בנגב רוב הנגב נמצא תחת תביעות בעלות, יש מעט מאוד קרקעות מדינה בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה רוב הנגב? הבדואים יושבים על 2.5%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר הנקודה ברורה. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> ובסוף זה החסם העיקרי שמדינת ישראל היום לא יכולה לממש הסדרה של בדואים בתוך תביעות בעלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה הנקודה ברורה. אבי אני רוצה לתת לך אבל אני כן רוצה לתת לח"כים כדי שתוכל כבר בדברייך להתייחס לדברים שהם יעלו. חבר הכנסת עטאונה, אחר כך חברת הכנסת פרידמן ואתה גם רוצה וליד? בבקשה. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> אני גם רוצה לומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה תקבל גם מיד אחרי הח"כים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב ראש, אכן הדיון הזה הוא המשך לדיון שהיה שמיכאל ביטון היה יו"ר הוועדה ומנהל הוועדה אמל אתה זוכר גם שסוכם שיהיה סיור של הוועדה ונדחה כמה פעמים, לראות את המציאות והמצוקה מקרוב ובקשר ישיר עם האנשים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני קיימתי סיור של הוועדה, חברי הוועדה הוזמנו הגיעו שתי חברות ועדה לחלק - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בדיוק העניין, אנחנו סיכמנו איתו ועם מיכאל שיהיה סיור בקרב החברה הבדואית עם אנשים על הסוגיות, לא סיור לפי בקשה של מכונים וארגונים ועמותות שהם אנטי החברה הבדואית חד משמעי אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים והוועדה צריכה לכבד את זה וגם לקיים את הסיור. אני רוצה להקדים ולהגיד כמה דברים שאולי יתנו גם תמונה כללית על הדיון ועל הסוגייה וחלק מהשאלות שאתה העלית אני גם מסכים איתם, לגבי הכישלון הנמשך שנים רבות בטיפול בסוגייה הזו, חכמים אמרו שהטיפשות לעשות אותה פעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה אחרת, אני חושב שכל הניסיון והתפיסה של הסדרת והכרה ביישובים והתמודדות עם הסוגייה של החברה הערבית הבדואית בנגב, היא באה ממקום ומראייה לא שוויונית ורואה באנשים הבדואים בנגב כאיום אסטרטגי שצריך להיאבק ולהילחם בו ולרכז אותו ולא רואים בהם בתפיסה דמוקרטית אזרחית כאזרחי המדינה כחלק מהמרחב בנגב, שמגיע להם כמו שמגיע לכל אזרח יהודי בנגב. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אתה אומר שלא? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אוכיח לך שלא, אני לא אומר שלא אני אוכיח לך שלא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עברו שתי דקות מההוכחה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא זה לא מספיק שתי דקות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר אבל אתה יודע שהזמן מוגבל, אתה רוצה שגם החברים שלך ידברו וגם ראש העיר ידבר, אי אפשר שרק אתה תדבר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עודד נתחיל מזה אתה יודע מה? אם אני מוגבל בזמן אני אהיה קולע וחד, הוא שאל אם זה שונה אני אומר לך ומחזיק תסתכל כבוד השר כבוד השר אני מבקש, אני מציג לך תשובה חד משמעית זו התמונה של המועצות האזוריות במדינת ישראל מהצפון ועד הדרום, תסתכל לצבעים שלהם ונתייחס לדרום. צבע צהוב תסתכל על השטח זה מועצה אזורית רמת נגב, צבע אדום הכולל זה אשכול, בירוק מרחבים, חבל איילות, הערבה התיכונה, תמר, כל המועצות האזוריות במדינת ישראל יש להם רצף טריטוריאלי, תסתכל על שתי המועצות האזוריות הבדואיות נווה מדבר ואלקסום תחפש את הנקודות צריך משקפת לראות אותם כאן טמון הכלב, יש ראיית תכנון, תכנון לערבים ותכנון ליהודים. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> הלוואי על היהודים אלפית מהתכנון שיש, אתה יודע שבמינהל התכנון יש אגף אך ורק לאוכלוסייה הערבית אתה יודע את זה? אתה יודע שרק האוכלוסייה הערבית יש לה הסדרים כמו שיש בנגב, 60% עלויות פיתוח יש ליהודים? אין,90% למגרש למשרתים יש ליהודים? אין חלאס עם הקשקושים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני שנייה תענה לי על השאלה, יש מועצות אזוריות יש רצף טריטוריאלי, אני אומר לך מועצות אזוריות בנגב - - - אם אנחנו לא מספיקים על נקודת העיקרון שאין שוויון, לא מתכננים אותו דבר אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שאין שוויון, אני חושב שאתה מקבל עדיפות מאוד מאוד גדולה בנתון, אין שוויון חד משמעית אגב לא בנגב וגם לא בצפון, זה שאין שוויון זה ברור אתה מקבל עדיפות, אתה מקבל עדיפות במכרזים שיוצאים, אתה מקבל עדיפות בהנחות שניתנות, אתה מקבל עדיפויות מטורפות בתכנון, אין שוויון, אין שוויון כי יש פה אוכלוסייה - - - << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כמה שומה בחורה? כמה שומה למגרש בחורה? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבקש בוא נסכם על עיקרון השוויון, אני מוכן ללכת על עקרון השוויון, אני רוצה לתת לך - - - << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> 5,000 שקלים, תראה לי מגרש ב-5,000 שקלים ביישוב יהודי, תראה לי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המספרים של הלשכה המרכזית, המספרים לא משקרים שנייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסיכום חבר הכנסת עטאונה ואז אני אתן לחברת הכנסת פרידמן. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עוד נתון, מועצה אזורית אשכול יש בה 32 יישובים, כמה תושבים יש בה? 18,000 תושבים, כמה תחום השיפוט של אשכול? 737,000 דונם 25 תושבים לקילומטר, אם ניקח את תמר יש בה בסך הכל חמישה יישובים, יש לה 2,000 תושבים, יש לה 1.6 מיליון דונם אדם אחד לדונם תושב, רמת נגב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה יש בערד לכל תושב? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שנייה אדוני היושב ראש, 15 יישובים 9,491 תושבים 4 מיליון דונם, באלקסום שבעה יישובים, 20,000 תושבים 38,000 דונם, 531 תושבים לכל קילומטר, אז מה ההבדל? אני רוצה להגיד עוד דבר בקטע הזה של השוויון, אני חושב שהגיע הזמן שיהיה שוויון בתכנון, בשטח הנגב הוא 50% משטח מדינת ישראל, בנגב חיים רק 9% מאוכלוסיית המדינה, הבדואים מהווים 37%, ליהודים בנגב וזהו שאמרתי טיפשות שעושים את הדבר אותו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם זה בדיוק הנקודה, באים בפתרון כפוי על החברה הבדואית, צריך להתאים את צורת ההכרה צורת ההסדרה כמו שליהודי בנגב עודד וכבוד השר מגיע להיות בקיבוץ במושב בכפר חקלאי בכפר קהילתי, אתם לא יכולים לכפות דפוס התיישבות אחד לחברה הבדואית ולהגיד זה מה שיש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה ברור. חברת הכנסת פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית אני חייבת להעיר, ממשלות ישראל לדורותיהם פשוט לא אכפת מהנגב לא מהיהודים ולא מהערבים, לא אכפת להם וככה זה נראה מה שקורה בנגב, עכשיו לי חשוב קודם כל התוכניות האלה מה לגבי התקציב? האם זה מתוקצב לשנת 2025 כראוי? האם יש מחסור בתקציב? האם זה נלקח רק מתוכנית החומש? כי אנחנו יודעים שהפתרון הוא לא רק ההסדרה, הרי אם אתה רוצה שיעברו ליישובי קבע אז אתה צריך להשקיע שם, אתה צריך להשקיע שם בחינוך בתשתיות בתעסוקה במגרש משחקים, אני מסתובבת שם לא פעם ולא פעמיים אין אפילו מגרש משחקים, לילדים אין מה לעשות אחרי שעות בית ספר, שלא נדבר על בתי ספר תיכון שיש בהם תא שירותים אחד, למה שהם ירצו לעבור ליישובי הקבע? כל אוכלוסייה שהיא טיפה חזקה היא מגיעה לערים היא מגיעה אלינו ואז חיכוכים ואז למה ואז כן, זה אחד. שתיים, אתה לא יכול לתכנן תוכנית בלי להתייחס לנושא הפשע, איפה השיתוף פעולה שלכם עם המשרד לביטחון לאומי? הרי אנחנו יודעים למה שמישהו ירצה לעבור לתל שבע שאנחנו יודעים שיש שם כמות נשקים שכנראה חצי צבא יש לה, למה שמי שירצה לעבור לשם? דבר שלישי, אנחנו יודעים שחלק מהאוכלוסייה הבדואית עוסקת בחקלאות, איך אתם רוצים להעביר אותם ל-400 מטר בדיוק? יש אופי חיים שהוא שונה ואני לא רואה פה שום התאמות. עכשיו לגבי חברי הכנסת מהאוכלוסייה הבדואית, אנחנו יודעים מה לא מה כן? כי עם כל הכבוד אתם גם שנים לא לא לא, האם פעם אחת - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את לא צודקת לא את לא צודקת - - - יש לנו תוכנית לא המצאנו תוכנית יש תוכנית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת האם יש איזשהו פתרון כשאנחנו יודעים שנצטרך להגיע לפתרונות מתישהו, מתי שהוא נצטרך להבין איך פותרים את הסוגייה הזאת כי כשאתם סובלים גם התושבים היהודים סובלים זה הכל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת וליד אלהואשלה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משפט הכי קטן רק להגיע להערה שלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא לא, אתה מוותר לו על רשות הדיבור חבר הכנסת אלהואשלה? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה חבר הכנסת אלהואשלה בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לקיים דיון על מה כן, על מה כן אנחנו מכוונים להציג כמו שהשר מציג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה אני לא רוצה להוציא אותך אבל אתה בסוף תגרום לי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל אני שמח מאוד על קיום הדיון החשוב הזה, שמח גם על הגעתם של אנשינו מהנגב יהודים וערבים. אדוני היושב ראש הסוגייה בנגב קודם כל יש לבדואים חיבור היסטורי עם הקרקע בנגב ואני לא רוצה שאנחנו נפספס את המטרה, המדינה רוצה לכפות על הבדואים במשך שנים רבות אנחנו דורשים מהמדינה להכיר בקרקעות של הבדואים, עכשיו אי אפשר לנתק את הבדואים גם מהאופי החקלאי שלהם והתרבות והמסורת שלהם, אם רוצים להעביר את הבדואים ליישובי קבע לרהט ותל שבע ושגב שלום, אבל יש אנשים שיש להם אופי כפרי הם רוצים להמשיך ולגור אבל המדינה לא נותנת להם שום חלופה. כשאומרים לך שיש להם תוכנית של הסדרה לבדואים, אין הסדרה הם כופים על האנשים ומחלקים להם צווי הריסה ואנחנו ראינו בשנתיים האחרונות מאז קיום הממשלה הזו יש עלייה במספרי הריסות בנגב, מעל 4,000 בתים נהרסו בנגב, לכן מה שאני רוצה להגיד לך שקודם כל המדינה צריכה להכיר בצורך שלה באופי החיים של הבדואים ואז אנחנו יכולים להתקדם. אדוני היושב ראש הקימו את היישוב דרור, דרור זה על האדמות של אום אל חיראן שם דונם נמכר ב-10,000 שקלים, עכשיו במקום לתת אפשרות לאנשים לגור ביחד מה הם עשו? הם גירשו את התושבים של אום אל חיראן העבירו אותם לחורה והקימו יישוב יהודי בשם דרור, כנ"ל עשו במבואות ערס ובעוד מקומות. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> עשו הסכם עם האנשים לא גירשו אף אחד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אומר לך שאילצו את האנשים. << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >> וחזרו בהם הנה רמ"י יושב פה, עשו הסכם וחזרו בהם. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> עשו הסכם עם האנשים הסכם מכובד מאוד, נדיב מאוד, כמות השקרים שיורים פה זה משהו מחריד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב ראש אני לא התערבתי לאף אחד בדברים שלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השר שיקלי אני מכבד אותך אבל אני רוצה להמשיך. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כן אבל בלי לשקר. לא גירשנו אף אחד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא שיקרתי, אתם גירשתם את האנשים מאום אל חיראן, אילצתם אותם בלילה ואפילו היה שם אירוע שהוא אירוע נדיר, נרצח שם יעקוב מוסא אבו אל קיעאן, תתביישו לכם. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אתה מדבר - - - לא אתה ולא אני היינו אז בפוליטיקה אז על מה אתה מדבר? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא אני מדבר על אום אל חיראן איך התחיל הסיפור משם, התחיל הסיפור כשגירשתם את משפחת אבו אל קיעאן ועשיתם את זה באום אל תנאן ועשיתם את זה בערערה אצל משפחת אלהול, אני לא רוצה לדבר בגישה כזאת, אני רוצה שכולם יחיו ביחד בנגב אבל אתם נוקטים בגישה דורסנית כלפי התושבים, אנחנו לא מקבלים את זה אנחנו רוצים הכרה ביישובים הבדואים בנגב ואנחנו רוצים שכולם יחיו ביחד, אבל בדרך הזו אתם לא תגיעו לשום מקום, ניסה את זה אורי אריאל לפני זה ולא הצליח, תלמדו מהתנתקות מה שעשיתם בהתנתקות ותלמדו מגירוש האנשים בנגב, הגיע הזמן להכיר בכפרים ולהכיר בקרקעות של הבדואים בנגב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכותרת היא שאתה מתנגד להתנתקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והיושב ראש משפט אחרון, אני רוצה שהמדינה תדע שיש בדואים בנגב שיש להם אופי חקלאי בנגב ואנחנו רוצים שהמדינה תכיר בזה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אתה מתנגד להתנתקות? זו אמירה חשובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים כמה מתוך האוכלוסייה הזאת היא עם אופי חקלאי אגב? אני חושב שזה חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תיכף נשאל. ראש העיר טלאל אלקרינאוי בבקשה. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> א' אני מברך על הפגישה הזאת ועל הדיון הזה אדוני יושב הראש השר חברי הכנסת, תוך כדי כך אני מסתכל על הקירות ואני רואה את התמונות ואני נזכר בשבעה באוקטובר ואני נזכר כמובן מזדעזע מהשבעה באוקטובר וגם נזכר איך אותם בדואים שאנחנו מדברים עליהם, איך הם בהמוניהם נסעו והגיעו לעוטף, מי נלחם מי נחטף, מי הגן ומי עשה את המוטל עליו כאזרח מדינת ישראל ופתאום חודשיים שלושה אנחנו פתאום לא הבדואים הגנבים לא השודדים אנחנו הבדואים הטובים, כי הרגשנו חלק מהנגב ונלחמנו למען לעזור לחברים שלנו. לי היו חברים שנהרגו בשבעה באוקטובר ואני מכיר אותם באופן אישי ושהמשפחות שלנו נסעו לעזור בכל מה שיש להם, מי במקל מי בחרב מי ברובה ציד כדי לעזור לחברים שלהם, פתאום אנחנו הבדואים הטובים, חודשיים שלושה זה החזיק ואז אנחנו הבדואים השודדים הגנבים שבונים לא חוקי, זו התדמית שאנחנו מנסים או מנסים להדביק לנו. תראו אני יכול לדבר כמובן בשם ראשי הרשויות שלא רצו להגיע למפגש הזה ואני הגעתי כיושב ראש הפורום ואני אומר לכם אנחנו על סף ייאוש, אנחנו על סף התמוטטות ממה שקורה ואין לי שום טענות כלפי השר ולא המשרד שאנשים עושים ורוצים לעשות, שאלת קודם מתי תיפטר הבעיה של הבדואים מתי נמצא פתרונות? לא נראה לי שיהיו פתרונות כאחד שוותיק 25 שנה זאת הקדנציה החמישית שלי, לא נראה לי שיהיו פתרונות אם לא תקבל ממשלת ישראל החלטה עקרונית, איך פותרים את הבעיה של הישובים הבדואיים המוכרים ולא המוכרים, אגב אין הבדל ביניהם שלא תטעו את עצמכם אין הבדל גדול בין יישוב מוכר ליישוב לא מוכר. זה מחייב החלטת ממשלה וראש ממשלה והתיק של המגזר הבדואי יתנהל במשרד ראש הממשלה עם כל הסמכויות ועם כל מה שצריך בנושא של הסדר תביעת הבעלות, עדיין כ-110,000 תושבים בדואיים חיים בישובים לא מוכרים תביעת הבעלות זועקת לשמיים, בני בגין בזמנו ניסה להקים את ועדת גולדברג ובסופו של דבר נפלה ובלי פתרון יסודי לא תיפתר הבעיה הזאת. עכשיו מדברים על תשעה ישובים, אני יכול להגיד לך ידידי יובל אני מאוד מעריך מה שאתה עושה, אבל אני לצערי הרב ראש עיר שנבחר העיר הגדולה העיר הערבית הגדולה במדינת ישראל שאין לו ממשלה הממשלה זו זה אתה, סליחה שאני אומר את זה, אני לא נבחר יש לי בעל הבית שזה משרדי הממשלה ואני בעצם חותמת גומי, אני חותמת גומי לא יכול לעשות שום דבר בלעדיכם, כלומר יש לי ממשלה בנגב ויש לי ממשלה בירושלים, זה לא קיים אין לו אח ורע בעולם כולו, לא תוכל לעשות את זה לא בנתיבות ולא באופקים ולא בבאר שבע. כשאנחנו מדברים על מצוקת הדיור, רהט היום יש בה כ-10,000 משפחות שאין להם קורת גג, לא נשאר פיסת קרקע ירוקה או ציבורית שאנשים לא בונים עליה ואני נבחרתי על בסיס זה שאני אביא פתרון למצוקת הדיור, לא סתם קיבלתי 72% מהקולות שכל העיר התאחדה סביבי ואני שנה שלמה עדיין לא הצלחתי לשווק יחידת דיור אחת בתיאום איתי, מה גם יותר גרוע שמנהל מקרקעי ישראל ואתה מחליטים לשווק יחידות דיור בלי תיאום איתי, אז בשביל מה אני ראש עיר? אולי תיקחו אותי להיות פקיד אצלכם? בשביל מה לי להיבחר? אתה מסוגל להוציא מינהל מקרקעי ישראל מסוגל להוציא יחידת דיור למכרז בלי תאום עם ראש הרשות? איפה המט"ש? איפה בית הספר? איפה גני הילדים מי ידאג להם? שנה שלמה אני מנסה לקבל את רשימת המשפחות שקנו מגרשים בקדנציה הקודמת מרמ"י ואני לא מצליח, אני לא צריך להתארגן כדי לתת להם את השירותים המוניציפליים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעניין אותי אבל שרמ"י יענו, למה שנה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אנחנו מוגבלים בזמן, הדיון הזה יסתיים ב-10:45, ככל שיתפרצו יש פחות סיכוי שתקבלו תשובות. בבקשה כן, מגיע לך אני נותן לך. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני באתי בשם תשע ראשי רשויות ומגיע לנו להגיד את דברנו ולא אנחנו צריכים למסור את המפתחות לשר הפנים וללכת הביתה כי אין לנו מה לעשות במצב הזה. רמת הצפיפות אצלנו קחו את הנתונים של הלמ"ס 18 מטר לתושב בעיר רהט, 46 מטר בבאר שבע, 60 מטר באופקים רמת הצפיפות נתונים ועובדות, עכשיו דיברו על החלטה 1279 בסדר לתת תקציבים לחינוך, היום מאז 2022 הוקצבו כ-100 גני ילדים כשיש הרשאות תקציביות ועד היום לא נבנה גן אחד כי יש מאצ'ינג, משרד הספורט תקצב 95 מיליון שקלים שעד היום לא שחרר שקל אחד. הנושא של הביטחון האישי דיברת קודם חברת הכנסת על הביטחון האישי, אנחנו רוצים משילות לא רק בן גביר רוצה משילות, אנחנו רוצים משילות אבל איפה המשילות? איפה הביטחון האישי של התושבים? אנחנו זועקים לביטחון אישי לתחנות משטרה לתוספת כוחות, שאנשים ירגישו בטוחים ואת זה אנחנו לא מוצאים אדוני. לכן אני לא אמשיך ולא אלאה אותך ולא לוקח מהזמן, אבל אני חושב שאנחנו חייבים לקחת את העניין הזה באמת בשיא הרצינות כדי לטפל, השר עושה המנכ"ל עושה מנכ"ל הרשות, אבל אנחנו עדיין לא רואים פתרונות, אני לא רואה פתרונות במשך שנה שלמה בקדנציה הזאת אני לא מצליח להמריא ולו מטר אחד ויש לי ניסיון שאני המראתי, יש לי את הניסיון שלי ואף אחד לא יתכחש לזה בארבע קדנציות קודמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אבי כהן. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> אני אתייחס ברשותך יושב ראש הוועדה לשתי נקודות ואני אגיד את זה בצורה הכי ברורה שיש כי שאלת שאלה ברורה תקבל תשובה ברורה לפחות בחלק שלי: לא יהיה שום פתרון עד שהמפה הזאת לא תשתנה, המפה הזאת פה מה שאתה רואה פה מולך זה תביעות הבעלות בנגב, כמו שאתה יכול לראות אין קרקע מדינה הכל אדום, קרקע מדינה זה אותם מקומות צפופים של - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה אחוז משטח המדינה הצבע האדום? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> תן לי שנייה אחרי זה תתקוף אותי כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> די, די. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני שואל אותך למה אתה הולך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. נא לצאת, פה יתקיים דיון ואתה לא תפוצץ אותו. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא עניין זה גורל של אנשים זה לא עניין של מותרות עודד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> באים מפיצים שקרים מגרשים את האנשים כל יום - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, קיבלת את מה שרצית, אני מוציא אותך מהדיון. בבקשה אבי כהן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה רגע, רק מה התפקיד שלו? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> אני מנכ"ל משרד התפוצות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מנכ"ל ומשקר, משקר לאנשים ולוועדה רק משקר, רק משקר לאנשים, תענה רק דבר אחד כמה אחוז משטח האדום שאתה אומר סכנה לקיום הנגב כמה תגיד לי כמה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תמשיך לדבר. (חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם הוועדה) << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> מה שאתה רואה בצבע אדום זה תביעות הבעלות שקיימות היום בנגב בסדר? כמו שאתה רואה כל האזור המשולש הזה זה האזור המדובר זה האזור הלא מוסדר היום כפרים לא מוכרים וכולי וכולי, עד היום בגדול אני אומר אל תתפוס אותי על השוליים, מדינת ישראל לא הצליחה לקחת בדואי אחד לשים אותו על תביעת בעלות של בדואי אחר, כל עוד זה לא ייפתר לא יהיה פתרון לשום דבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה החסם? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> שנייה, אני אסביר מה חסם. מה קורה? באותה קרקע המדינה שעטאונה מדבר על צפיפות והוא צודק, תלך גם לכסייפה אתה תראה שהוא צודק, בקרקע מדינה הכל צפוף אבל מה? הכל מסביב תביעת בעלות שאף אחד לא נכנס, בן אדם יושב עם בית ועץ על 50 דונם, גם אצל טלאל ברהט הגדולה שאני מסכים איתו מאוד שהוא עושה מאמצים, יש 19% מהקרקע שזה חמישית מהקרקע, היא בתביעת בעלות ולא מנוצלת, אם היה פתרון לתביעות הבעלות הדברים היו נראים אחרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הפתרון בלהניע את האירוע של תביעת בעלות כן לא ולגמור עניין? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> אז רגע אני רק רוצה שנבין את הסיטואציה כי בלי זה הדברים לא ייפתרו, עכשיו יש לנו בעקבות דירקטיבה של עמיחי של השר יש לנו מחשבות מתקדמות בדבר הזה, אנחנו לא יכולים לשים אותם פה על השולחן כי אנחנו עוד לא מספיק מגובשים, אבל בעזרת השם אני מקווה שנוכל בעוד תקופה קצרה לבוא ולהציג פה תוכנית מפורטת ומסודרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי רק שאלה, האם זה פקק בבתי משפט? האם התמשכות הדיונים? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה? מישהו צריך להכריע הרי יש תביעה מישהו צריך להכריע, מי מכריע בית משפט נכון? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> לא, לא כל התביעות נמצאות בבית משפט זה לא התהליך, תראה הסיפור הוא כזה, אם אתה תלך איתם לבית משפט עדיין נגיד וזה יעבור על שם המדינה, עדיין בדואי לא ייכנס כי הבדואי יכבד את הבדואי האחר, אתה צריך להגיע להבנה לתמריץ כזה חזק גם כלכלי וגם מהצד השני שיהיה שווה לבדואי להגיע איתך להסדרה, נכון לעכשיו זאת לא הסיטואציה, זאת נקודה אחת שאני רוצה להגיד. נקודה שנייה שאני רוצה להגיד זה בנוגע לתוכנית החומש שטלאל גם הזכיר אותה ובזה אני אומר עוד פעם הוא צודק בהקשר הזה, אנחנו עושים מאמצים עכשיו ביחד עם שר החינוך וביחד עם שר התפוצות שלנו להרים את הקרן שתשלים את המאצ'ינג, הייתה ועדה מתמדת לפני שבועיים או שלושה, אנחנו מכנסים ביחד עם חינוך וצוותים שלנו של ליאור מוביל את זה ליאור כלפה פה מוביל את המהלך הזה, כדי לאפשר בעצם בניית מוסדות ציבור גם עם השלמה של מאצ'ינג מטעם הקרן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה קרן? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> קרן שתהיה במשרד החינוך שהמטרה שלה היא להשלים את המאצ'ינג שחסר לרשויות הבדואיות כדי לבנות גני ילדים מעונות יום בתי הספר וכו'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על כמה כסף מדובר? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> ליאור אתה יודע להגיד. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> סדר גודל של 100 מיליון שקלים, מדובר על משהו נקודתי וייחודי לחברה הבדואית בהקשר הזה ולחברה הערבית באופן כללי, מראש מי שהולך לבנות כיתות גן בכל הארץ יש פער מובנה מתוקצב מראש בחסר ובהסכמות שהגענו גם עם אגף תקציבים בשנה שעברה ומשרד החינוך דובר על קול קורא ייחודי שיהיו ייעודי לחברה הערבית ואני מדבר כרגע על החברה הבדואית, הסיפור הזה התעכב המון בתוך משרד החינוך, ההתחייבות כרגע שגם כולנו שמענו אותה בוועדה מתמדת לפני כשבועיים, תמיר בן משה שמוביל את הנושא הזה במשרד החינוך התחייב שעד אפריל הסיפור הזה - - מאוד משמעותי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מתוקצב ב-2025? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כן זה מתוקצב. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> משפט אחרון ברשותך זה - - 22,000 דיברו פה על צפיפות והיה פה אמירות כאלה ואחרות, אין פה שום הכל פה זה אמת זה תצ"א 22,000 דונם לדעתי זה גודל רעננה 14,000 דונם אוקי, אז זה 22,000 דונם, ברעננה חיים כמה? 100,000 איש? פה חיים 3,000, 4,000 איש. יש ארבעה חמישה ישובים כאלה שאם תפתור את סיפור תביעות הבעלות בתוך הקווים הכחולים יש לך פתרון לכל הפזורה ועוד יישאר לך מקום, שנהיה ברורים רק בסיטואציה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי תודה רבה. אני רוצה לתת קצת תראו אנחנו מוגבלים ואני עוד רוצה להשאיר זמן לסיכום, אני רוצה לתת לרמ"י דקה ואחר ככה אני אתן פה למישהי שהבטיחו לה בדיון הקודם יעלה. בבקשה. << אורח >> שי קרפ: << אורח >> בוקר טוב שי מנהל מחוז דרום רשות מקרקעי ישראל, קודם כל אנחנו נציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות הבדואים גם בשיווק גם בהסדרה, יש לנו צוותים שעובדים במשותף ואני לא אוסיף על מה שיובל והשר והמנכ"ל דיברו. אני אתייחס לדבריו של ראש העירייה, אני רוצה לומר שהשיווקיים כולם תואמו עם עיריית רהט ובכתב, גם אם משתנים בסופו של דבר המודעות יצאו קודם והחוברות עלו קודם ולא חוזרים, חלק ממתן המענה לציבור כולו הוא גם בשיטת השיווק ולא בהקצאת הפטור או בשיטת האכלוס, כדי באמת לתת את המענה לכלל הקבוצות ולכלל הזכאים בכל בני המקום והשיטה כיום היא שיטת השיווק בשיטה של רישום והגרלה לבני מקום. אנחנו בהחלט סבורים שרהט לדוגמה כעיר צריכה להיות עיר ואם ישראל, אנחנו הצענו לרהט הסכם גג שייתן לה גם שיניים גם אפשרות לתכנן את עצמה גם לקדם את עצמה וגם תקציבים וגם יכולות להתפתח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה זה עומד ההסכם? << אורח >> שי קרפ: << אורח >> אנחנו במגעים איתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם בדיונים? לא להרחיב רק לדעת אם יש דיון על זה? << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> אנחנו בדיונים אבל הפרסומים לא תיאמו איתי ואני לא יודע מזה ככה לתיקון. << אורח >> שי קרפ: << אורח >> אנחנו כתבנו העברנו אתה יודע. << אורח >> טלאל אלקרינאוי: << אורח >> לא איתי ולא תיאמו איתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. סלימאן אלהואשלה בבקשה בקצרה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> סלימאן ביקש שאני בכל זאת אדבר, שלום שמי יעלה דוקטור יעלה רענן, אני תושבת כיסופים אז אני קצת מרגישה אני מבינה את ההרגשה שהבית נהרס וזורקים אותך מהבית שלך וההרגשה הזאת היא הרגשה שאני רוצה לדבר על התוכניות, אני יודעת סלימאן ביקש שאני אדבר. התוכניות שמקדמת רשות הבדואים הן תוכניות שבעיקרן זה הרס, אנחנו יודעים שהשר שיקלי התרברב סיפר בכבוד ש-4,000 בתים נהרסו השנה הזאת, אני יודעת שלעומת זאת קיבלו אישורי בנייה השנה הזאת בכל הכפרים כ-100 בתים, אז 4,000 נהרסו אבל 100 קיבלו אישורי בנייה רק 100 בכל הכפרים וניקח את הדוגמה של ביר הדאג', ביר הדאג' בעשור האחרון זה אחד המיקודים קיבל שמונה אישורי בנייה, יש שם לפי השר שיקלי למעלה מ-10,000 תושבים. יש שם תוכנית מתאר התוכנית מתאר לא מיושמת, אז צריך קודם כל ליישם תוכניות מתאר אחרי שהם מיושמות אחרי שאנשים יודעים שהם יכולים לבנות בתים, אז במידה והם לא מוכנים להיכנס לתוכנית המתאר יכול להיות שהגיע הזמן אולי אם לא דיבור איתם אז אפשר אולי גם על ידי הרס, אבל להרוס לפני שיש אפשרות לבנות יוצר כל כך הרבה סבל, אני רוצה להוסיף ואני מדברת פה על סבל כי סבל זה הנושא הזה שבעצם התוכניות האלה מייצרות סבל אצל אזרחי ישראל, כאשר הם עומדים מנגד חסרי אונים בדיוק כמו שאני הרגשתי בשבעה באוקטובר. אני רוצה עוד דבר לומר, אפשר לייצר תוכניות ביחד עם האוכלוסייה וכשמייצרים את זה ביחד עם האוכלוסייה אין צורך להשתמש בהרס, המועצה לכפרים הלא מוכרים שאני מנכ"לית שותפה עם סלימאן למועצה, יש לנו דרכים שבם אנחנו יכולים מצד אחד לתת לתושבים לגור במקומות קרוב למקום שבו הם גרים כרגע, לתת להם כבוד וחיים כפריים לא חיים עירוניים, ההשוואה לערד וההשוואה לרעננה הם לא מתאימים, צריך להשוות לכיסופים לא לערד ולרעננה, כי זה יישוב כפרי. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אז חצי מיליון איש צריכים לגור כמו בכיסופים או שחלק מהבדואים גם יכול יתכן שגם הם יוכלו לגור בבניינים בקומות וכולי, איך זה עובד גברת יעלה? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אנחנו מדברים על כפרים, אני לא מדברת על רהט יש לך פה את ראש עיר של רהט דבר איתו, אנחנו צריכים לייצר כפרים שמיועדים לאנשים כפריים שמיועדים לחיי כפר ואנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו נשמח מאוד לעבוד עם המדינה כדי לקדם יישובים כפריים טובים לישראל ולאזרחיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה שהוא דיון מעקב והוא לא הדיון האחרון: ראשית, אני רוצה להודות לראש הרשות שבא לכאן כדי להביא את עמדת ראשי הרשויות. אני חושב שראשי הרשויות הם אחד הגורמים המשמעותיים והחשובים בתהליך הזה וחייבים להיות בתוך שיתוף הפעולה, אבל אני ברשותכם וזה לא אירוע כלפי ספציפית הממשלה הזאת או הקודמת או קודמתה או קודמתה קודמתה, העובדה היא שאנחנו נמצאים במספרים שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך לחיות איתם ואני אומר את זה לא בגלל זהות מי שנמצא ביישובים הלא מוכרים, אני לא מוכן לחיות במדינה שבה הילדים צריכים ללכת על בוץ ואין מדרכות ואין מוסדות חינוך, לא אנחנו מדינה מסודרת וכך צריכים להיראות ישובים במדינת ישראל, אבל כדי שהם יהיו ישובים חייבים לייצר את תהליך ההסדרה הזה. הקצב שבו הדברים עבדו עד עכשיו הוא לא קצב שייתן לנו פתרון, גם אם נסדיר בכל שנה 10,000 איש תבינו על איזה טווחים אנחנו עובדים ואיפה נהיה בעוד 10 או 15 שנה כי המספרים כל הזמן משתנים ולכן פה צריך לעבוד בשיטה אחרת. אני חושב שלא תהיה מניעה השר מקידום חקיקה שתסייע לכם בהסדרה של הדבר הזה, אני מצפה שתהיה חקיקה שתייצר בעצם את התיאום הנדרש לעבוד בממשלה, אם אתה צריך בשביל להזיז בית מפה לפה ארבעה, חמישה משרדי ממשלה אנחנו יודעים שזה לא יעבוד, זה לא יעבוד אם לא יהיה איזשהו הליך שהוא הליך אחר, הליך שמייצר באמת את כל מערכת ההסדרה הזו כמובן בשיתוף פעולה המקסימלי האפשרי עם התושבים, בראש ובראשונה עם ראשי הרשויות אני חושב שהם חייבים להיות חלק מהעניין בוודאי בשיח וחלק מהתהליך. אבל אתה אומר שיש לכם איזושהי תוכנית, אני מבקש: אחד תשתפו את ראשי הרשויות לפחות גם במחשבות שלכם או לפחות תשמעו את עמדותיהם. שנית, אני רוצה שבחודש מאי אנחנו נקיים כאן ועדה שתוכלו להציג לנו את התוכנית הזו אם האתגר הגדול הוא באמת ואני מקבל את עמדתך של תביעות הבעלות האלה, צריך לבוא ולראות איך פותרים את הסוגייה הזאת זה לא יכול להימשך ככה, זה פשוט לא יכול להימשך ככה לא בקצב הפתרונות וגם לא בקצב מה שנקרא צריך להיות גם איזושהי סופיות לדיון, נגמר הדיון ומכאן הולכים לשלב הבא. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> חבר הכנסת, ברשותך אני רוצה שתדבר תושבת זרנוק שהגיעה במיוחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדיון נגמר אבל הדיון, סליחה בסדר אבל הדיון מסתיים ב-10:45, אין מה לעשות תודה רבה. לכן אני מבקש: אחד זה להציג את זה, שתיים ככל שישנן סוגיות שאתם לא יודעים לפתור אותן ברמה המנהלתית כרגע בתוך החלטות הממשלה ונדרש להם חקיקה, תבואו עם הצעה כזו שתייצר בעצם מנגנון שהוא מנגנון אחד, אם רשות הבדואים צריכה להתחיל לכתת רגליים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין רשות התכנון לבין משרד השיכון לבין זה לבין זה לבין זה, עוברת שנה עוד לא שמנו לב לא אמרנו בוקר טוב נגמרה השנה ופה זה צריך לעבוד בצורה אחרת ולכן אנחנו נראה את זה גם בדיון המעקב בחודש מאי. תודה רבה הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>