פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
11/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 131
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 11:01



סדר היום:
 << נושא >> סטאטוס יישום החלטת ממשלה 1442 –אילת וחבל אילות << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר


חברי הכנסת:
יצחק שמעון וסרלאוף


מוזמנים: 
	מירית בתיתו
	–
	מנהלת אגף בכיר נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	אלון זס"ק
	–
	מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר עמית סויה
	–
	מרכז פיתוח פרויקטים חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון

	תמר בן משה רואה
	–
	מנהלת תחום תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה

	ד"ר אולגה זלטקין
	–
	מרכזת בכירה, מחקר ימים ואגמים, משרד האנרגיה והתשתיות

	פרד ארזואן
	–
	מנהל, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה

	אוראל פיין
	–
	רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	חגי סלע
	–
	מתכנן מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל

	גיא רשף
	–
	סמנכ"ל שירות הידרולוגי, רשות המים

	מריה לוינסון
	–
	האגף להערכת איכות, המועצה להשכלה גבוהה

	ערן בר עוז
	–
	דובר, המועצה להשכלה גבוהה




משתתפים באמצעים מקוונים:
	ד"ר חנן גינת 
	–
	ראש המועצה האזורית חבל אילות

	אלי לנקרי
	–
	ראש עיריית אילת

	אהוד גת
	–
	מנהל תחום חקלאות וביוטכנולוגיה ימית, עיריית אילת




מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סטאטוס יישום החלטת ממשלה 1442-אילת וחבל אילות << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-11 במרץ, י"א באדר התשפ"ה. נזכיר לכולם, אולי, את י"א באדר – 105 שנה למאורעות תל-חי. אנחנו יושבים בחדר הוועדה לקידום מעמד האישה, אז לא הרבה יודעים, אבל ב-י"א באדר נהרגו שמונה שהגנו על תל-חי. 

כולם מכירים את יוסף טרומפלדור, אבל גם שרה צ'יזיק וגם לוחמת נוספת, דבורה דרכלר – שתי לוחמות, אז, לפני 105 שנה – נהרגו בקרב על תל-חי. אני חושב שהן קבעו את האתוס הציוני הבסיסי של המלחמה שלנו על הבית – גם בהקשר של נשים לוחמות וגם בהקשר של עם ישראל, שנלחם כדי לחיות על אדמתו. 

ראוי שנזכור ונזכיר את היום הזה. לצערי, לא ראיתי שהוא מצוין בכנסת באיזו שהיא צורה פורמלית, אז לפחות נעשה את זה כאן. 

מכאן נעבור לנושא על עצמו. אני ביקשתי לעשות דיון מעקב על סטטוס יישום החלטת הממשלה 1442 – אילת וחבל אילות. החלטת הממשלה הזו היא מהקדנציה הקודמת. קיימנו על זה גם דיון בוועדת הכלכלה, כדי לראות כיצד היא מתקדמת וכיצד היא מבוצעת.

צריך להבין שהחזון, בסוף, הוא לעיר אילת ולחבל אילות, שלא יהיו מושתתים אך ורק על תיירות. על זה אני מדבר לא רק מבחינת פיתוח הנגב, אלא גם על החוזקות הנוספות שיש שם. יש שם חוזקה גדולה, וזו יכולת המחקר הימי בים סוף, וגם יכולת למחקר למזון מהמדבר.

כשמדברים על היכולת של ישראל להפוך להיות Hub מחקרי לנושאים האלה, שגם תסייע בפיתוח של תעשייה רלוונטית, בהקשר הזה, ותהפוך את אילת לעיר שגם יש בה מחקר ופיתוח שסביבם מתפתחת גם האפשרות לקיים כנסים, אירועים ועוד נושאים, שיביאו אוכלוסייה חזקה יותר לעיר ולאזור.

עד כאן הפתיחה שלי. הייתי שמח לשמוע מהגורמים הנוגעים בהחלטה איפה הם עומדים בביצוע וביישום. נתחיל עם משרד החקלאות.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

צוהריים טובים. שמי עמית סויה, מרכז פיתוח פרויקטים בחקלאות ימית במשרד החקלאות. החלטה 1442 נמצאת בביצוע מזה שלוש שנים. מרבית הסעיפים מבוצעים במלואם. אני רוצה לפתוח ולציין, קודם כול, את שיתוף הפעולה המעולה שיש לנו עם נגב-גליל, כי יש פה הרבה מאוד סעיפים שהם ביחד. אנחנו עובדים בצמוד איתם, וזה שיתוף פעולה אדיר.

יחד עם זאת, יש כמה אתגרים: יש אתגר בפיתוח הפארק היבשתי בשטח המשתלות – מקום שאמור היה לצאת בו מכרז כבר לפני יותר משנה, אבל התגלעו כל מיני בעיות בשטח על ידי "מקורות".

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אילו בעיות?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

יש שם תשתיות של צינורות מתחת לאדמה שמקורות רוצים להזיז אותם, ועדיין לא יודעים איך לעשות את זה בדיוק. מה גם שיש שם באר שלא משתמשים בה, באמצע השטח, שרדיוס ההגנה עליה גדול יותר ממה שהם חשבו בהתחלה, והיא פוגעת בשטחים סביבה, בעצם.

אנחנו מציעים לבטל את הבאר הזו, כי היא באר לא טובה להתפלה – אלה אמורים להיות מים להתפלה גם לאילת וגם לאילות, אבל זה מה שמעכב עכשיו את שטח המשתלות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

קיבלתם 6 מיליון שקלים לטובת הנושא הזה. מה נוצל מזה?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

הם לא נוצלו עדיין. יש התקשרות עם חכ"א – חברה כלכלית אילת – כדי לעשות את העבודה, אבל הכסף עוד לא יצא, בגלל הבעיה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל הוא חויב? זאת אומרת, הכסף לא חזר לאוצר? 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

לא. יש התקשרות. הכסף חויב והוא נשמר לצורך העבודה הזו, אבל עוד לא בוצע. יש סעיף אחד גדול שעדיין לא מומש – הסעיף של ההעברה של מלח"י, שזה סעיף - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תכף נשמע ממלח"י. גם הייתה שם איזו שהיא מחלוקת עם מכון וולקני, אז נשמע את העדכון גם בעניין הזה. 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ומה לגבי טיפול במי הפלט באתר?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

הטיפול במי הפלט קשור למשתלות. אין מה לעשות את זה לפני שיוצאים מכרזים ליזמים – זה סתם בזבוז של כספים. זה חלק מאתר המשתלות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

 וגם, בעצם, מינהלת ההשקעות בסיוע ליצרנים חקלאיים? זה לשלושת הדברים?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה לגבי אזור התעשייה המשולב עברונה?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

בנוגע לאזור תעשייה משולב, אנחנו מתקדמים עם משרד הכלכלה. יש פה נציגות שלהם? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

את יכולה לתת לנו עדכון? 

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

תמר בן משה, מנהלת תחום תכנון, משרד הכלכלה. אנחנו מקדמים את התכנון. כרגע, אנחנו בעריכת תסקיר השפעה על הסביבה, בהתאם להנחיות של הגנת הסביבה, ומתקדמים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

צריך לזכור שהקמת הפארק בעברונה מתבססת על החלטת ממשלה 2381 מ-2014. מה קצב ההתקדמות? אנחנו נמצאים ב-2025. נסיים ב-2036?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אנחנו נמצאים בקשיים מול הגנת הסביבה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני יכול לקבל עדכון יותר מפורט בעניין הזה, כדי שגם נוכל להתיר לכם חלק מהקשיים?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

בהחלט. הסוגיה המרכזית היא טיפול במי הפלט. המשרד להגנת הסביבה חושש מאוד מהסוגיה ואיך היא תיפתר. באזור לידנו, בעמרם, אני יודעת שכבר הוגש איזה שהוא מסמך ראשוני להגנת הסביבה, שעתיד להשפיע, ועוד לא התקבלה התייחסות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הגנת הסביבה פה? תכף אני אבקש את ההתייחסות שלכם.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אנחנו נשמח לסיוע בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה לוחות הזמנים שאתם שמים לעצמכם לעניין הזה?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

התב"ע אמורה להסתיים ב-2026-2027, ככל ולא ניתקע שוב עם הגנת הסביבה בתסקיר. התסקיר אמור להסתיים השנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה כל כך הרבה זמן?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

כי לקח הרבה מאוד זמן לקבל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה גם 2026-2027? למה אנחנו מחכים כרגע?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

כי אנחנו מסיימים את התסקיר, צריכים להתחיל הכנת חלופות, ותהליך של תב"ע לוקח לפחות שנתיים במינימום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

רק עכשיו אתם מגישים את כל - - -

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

עד עכשיו, היו הרבה מאוד מחלוקות בשטח על הגדרת שטח התכנון וקבלת ההנחיות מהגנת הסביבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז המחלוקת היחידה שנותרה היא עם הגנת הסביבה? או שיש עוד? תגידי. אני באמת לדעת כדי לפתור.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אני יודעת. זו המחלוקת העיקרית שתוקעת אותנו כרגע, שהיא חסם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש כאלה שניתקל בהם בהמשך שאת יודעת עליהם?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אנחנו נתחיל בהגשת החלופות ויכול להיות שיעלו חסמים. כרגע לא נראה שיש חסמים נוספים, אבל זו הסוגיה כרגע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. המשרד להגנת הסביבה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

שלום. אני פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. אני יכול להתייחס לנושא של הדרישות שלנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זו המטרה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני לא מכיר את הסטטוס של התסקיר וההנחיות. אמרת "תוקעים" – אני לא יודע למה את אומרת את זה, אבל אם יש - - -

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

זו סוגיה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

זו סוגיה?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

כן. כרגע אין לה פתרון.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני לא מכיר את זה שהמשרד עוצר איזה שהוא פיתוח. אם יש לך משהו אחר – אני יכול - - -

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אין פיתוח כרגע; יש תכנון. יש תב"ע.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

איזה שהוא תהליך.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

בעמרם, לא? בעמרם – התוכנית לא מתקדמת בדיוק בגלל הסוגיה הזו. גם במשתלות.

 << אורח >> חגי סלע: << אורח >>  

חגי סלע מרשות מקרקעי ישראל. גם בעמרם יש את הסוגיות הסביבתיות, עם כל העניינים של העצים וכו'. אני יודע שכבר יש מגרשים; התוכנית בוועדה המחוזית, וצריך להשלים שם את הדיונים. אני מדבר על פארק עמרם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מדבר על עברונה.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אבל הם מושפעים אחד מהשני.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני יכול לברר פרטים לגבי התכנון. זה מחוז דרום אצלנו שמטפל בסוגיה, אז אני יכול לברר את זה. לגבי ההזרמות לים, מתחילת התהליך, גם מול משרד החקלאות, תמיד הצהרנו שכל פיתוח שייעשה – צריך לקחת בחשבון את הרגישות הגבוהה מאוד של - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, אבל גם בתוך הרגישות – יש פתרונות. להגיד "לא" – אנחנו יכולים להגיד על הכול "לא".

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

לא אמרנו "לא".

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רק אומר: תראו, משרד הגנת הסביבה, שהוא חלק מהממשלה – יש פה כבר שתי החלטות ממשלה, לדעתי, שמתייחסות לעניין הזה. החלטת הממשלה הראשונה היא מ-2014. אנחנו נמצאים ב-2025. אי-אפשר למשוך את זה עוד הרבה זמן. 

זאת אומרת, אתם צריכים להתכנס תחת איזה שהוא פתרון הגיוני שמאפשר, כי היא אומרת: אחרי שממשלת ישראל שקלה את כל השיקולים, המשרד להגנת הסביבה אמר, גם כשהביאו את החלטות הממשלה: "יש לי התנגדויות כאלה ואחרות". אוקיי. בסוף, באה הממשלה וקיבלה את ההחלטה הזו.

צריך להיות איזה שהוא פתרון שהוא פתרון הגיוני. להגיד: "אנחנו לא מצליחים - - -

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

זה לא מה שאמרתי. ניסיתי להסביר את ההיגיון שמאחורי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מכיר את ההיגיון. תאמין לי. זה לא - - -

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני לא יודע איפה זה תקוע. אני אברר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתה יכול לברר עכשיו טלפונית? אתה יכול לצאת שנייה ולברר טלפונית, כדי שבינתיים נתקדם עם הדברים האחרים? אוקיי. מה לגבי קידום השקעות הון בתעשייה בהקשר הזה? בעצם, זה רק מחכה. 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

קידום השקעות הון בתעשייה מחכה לפארק שיצא לפועל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. מה לגבי התוכנית האסטרטגית הלאומית לענף החקלאות הימית? איפה זה עומד במשרד החקלאות? הוועדה קיימת? פעילה?
	
 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן. התוכנית האסטרטגית מגובשת כבר חודשים רבים, כמעט שנה. עשינו מהלך רחב מאוד של שיתוף ציבור בחצי השנה האחרונה, כדי לקבל חוות דעת מכל הסקטורים שקיימים. בשבוע שעבר עשינו יום עיון סביבתי, ביחד עם הגנת הסביבה וביחד עם הגופים הסביבתיים, שהעבירו ביקורת על הטיוטה הראשונה של התוכנית. אנחנו מתכננים לסיים את התוכנית עצמה בתוך סדר גודל של חודש או חודשיים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אומרת שאם אני אעשה דיון מעקב על החלטת הממשלה הזו, ואני ארצה להתמקד ושתציגו פה את התוכנית האסטרטגית – אפילו את הטיוטה שלה - - -

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

בשמחה רבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מאי זה משהו - - -

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

בעוד חודשיים? כן. אני לא מבטיח כאן שהיא תהיה גמורה במאי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, גם אם זו תהיה הטיוטה – כבר יש לכם מה להציג מבחינת תוכנית אסטרטגית לאומית לנושא הזה?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

חד-משמעית, התשובה היא כן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אנחנו נבקש לעשות את זה בדיון המעקב במאי.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

היא הוצגה לציבור בשבוע שעבר, בכנס שעמית ארגן. זה כבר בשל לדיון פה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, מצוין. מה לגבי האקו-סיסטם החינוכי והתוכניות החינוכיות הבית-ספריות בנושא?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

האמת היא שבסעיף הזה, של הרבע מיליון, הייתה איזו בעיה. זה היה אמור להיות בשיתוף פעולה עם בית ספר במרוקו, אי אז ב-2022 - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לצורך סעיף זה, הקצה המשרד לשיתוף פעולה אזורי לעיריית אילת 250,000 שקלים בשנת 2022. זה מה שכתוב בהחלטה. יש פה נציג מהמשרד לשת"פ אזורי?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

לא. לא יודע. מה שאני מכיר זה שהייתה אמורה להיות תוכנית בין-לאומית עם בית ספר בחו"ל וזה נתקע. בהתחלה זה היה אמור להיות מרוקו, אחרי זה קפריסין. אני לא בקיא בזה מאוד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ההחלטה מדברת על תוכנית חינוכית דיגיטלית, באישור משרד החינוך, שתתבסס על המאפיינים המשותפים של חבל אילות ואילת, שמזמנים אתגרים, על מחקר ימי. גם יש איזו שהיא תשתית חינוכית כזו באילת – לפחות שאני ראיתי, נכון ללפני שנתיים. השאלה היא: האם כבר מכינים משהו שהוא מעבר?

יש פה תקציב שהמשרד לשת"פ אזורי אמור לעשות, ואני מצפה ממשרד החקלאות לפעול בעניין הזה. גם אין לנו פה לא נציג של משרד החינוך ולא נציג של שת"פ אזורי. אני כבר אומר לכם, מכיוון שכבר אמרתי שתהיה פה ישיבת מעקב במאי, שלשם – נרצה לקבל מידע ולראות איפה הדברים האלה עומדים, כולל קידום מחקר והוראה אקדמיים.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

זה דווקא מתקדם. בעזרת נגב-גליל, הצלחנו, סוף-סוף, לייצר התקשרות עם Seanovation, שגם זה מתקשר לסעיף אחר של ההחלטה. Seanovation זה מרכז החדשות שהוקם עכשיו באילת. באמצעותם, אנחנו הולכים לחלק מלגות לסטודנטים. יש לנו התקשרות ואנחנו עכשיו מסיימים את ההסכם, ובשבועות הקרובים יצא קול קורא לסטודנטים. 

אנחנו מקווים שבכנס שנעשה, בסוף השנה, אנחנו כבר נחלק את המלגות ונעשה שם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ות"ת ומל"ג תקצבו פה? 

 << אורח >> מריה לוינסון: << אורח >>  

מריה לוינסון, אני פרויקטורית במל"ג. בסוף דצמבר, ות"ת קיבלה החלטה לצאת בתוכנית תמיכה, אחרי דיונים עם נגב-גליל. יש מוסד אחד שהגיש מועמדות – אוניברסיטת בן גוריון. מחר יש דיון בות"ת, שבו אמורה להיות מאושרת הבקשה של בן גוריון. 

התקציב המקורי היה 10 מיליון שקלים, ואחרי קיצוצים – זה נשאר 6.8 מיליון. המוסד הבטיח לשים עוד 7.2 מיליון שלו, וזה אמור לצאת לדרך - - - שנתיים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אומרת, זה יגיע שם למספרים של כמעט 14 מיליון.

 << אורח >> מריה לוינסון: << אורח >>  

כן, ומציעים גם גיוס תמיכה פילנתרופית. בסך הכול, התוכנית שלהם אמורה להיות 20 מיליון שקלים, כ-6.8 מיליון זה הרכיב מנגב-גליל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יפה. תכף נשמע את ראש העיר. אני רוצה לשמוע קודם את מלח"י – את שדרוג המרכז, שזה אולי חלק משמעותי בהחלטה.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

בוקר טוב. אלון זס"ק, מנכ"ל חקר הימים והאגמים. גם בוועדת הכלכלה הקודמת שהיינו בה, בערך בספטמבר, דיברנו על הסוגיה. מאז, היינו באילת – גם משרד החקלאות, בשיתוף איתנו, כולל מנכ"ל וולקני – והגענו להסכמה שכעת, גם ברמת הקשב וגם ברמת היכולת, ראוי ונכון שמלח"י תישאר בחקר הימים והאגמים.

זה גם אומר שזה מאפשר את שחרור אותו כסף שנועד לתשתיות. דיברנו על זה גם עם האוצר, ומבחינתם זה בסדר. השיוך הארגוני הוא עדיין בחקר הימים והאגמים, והרכיב של התקצוב – גם התקצוב החד-פעמי, שהוא בהחלטת הממשלה הזו, וגם התקצוב הפרטני השוטף של מלח"י אחרי זה – הוא משהו שאנחנו יושבים לגביו עם האוצר. אנחנו אמורים לסגור אותו אל מול האוצר ולבוא בסוף עם החלטת ממשלה מעודכנת, שתעדכן את החלטות הממשלה הקודמות ותאפשר - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אומרת, אתם צריכים תיקון להחלטת הממשלה בשביל לאפשר את זה?

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה עמדת האוצר בעניין?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אוראל פיין, אגף תקציבים, חקלאות. עקרונית, יש פה סיטואציה שבה משרד החקלאות רוצה למסור ומשרד האנרגיה – קרי, הימים והאגמים – מעוניינים לקבל. הדבר הזה דורש תיקון של החלטת הממשלה.

במסגרת התיקון אנחנו נרצה, כמובן, לבדוק את הדברים עוד פעם – את כל ההיבטים התקציביים של הסוגיה; להבין את הצרכים של המכון; שיציגו תוכנית אסטרטגית סדורה לעלייה על דרך טובה ומוצלחת. אל מול זה, אנחנו נהיה קשובים לצרכים התקציביים של המכון, אבל הכול - - - 
 
 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמו שזה נשמע – אתם רחוקים מהחלטת ממשלה כרגע.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אנחנו לא אופוזיציה למהלך. אם יש רצון והגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה מעוניינים – אנחנו נרצה לתת, כמובן. אנחנו לא נעביר שקל לשקל בלי שנבדוק ונעשה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

	החלטת הממשלה הזו עברה לפני שלוש שנים. מאז, אני חייב לומר – קצב ההתקדמות רחוק מלהיות משביע רצון. היינו אמורים להיות עכשיו בשלב שבו מלח"י מבקשים תוספת על הכסף שהם כבר הוציאו על - - -

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

העיכובים שיש הם לא אירוע תקציבי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור, אבל כל אחד, בגזרה שלו – רק שם עוד אבן קטנה בדרך. אני לא עסקתי בזה ברצף בשנתיים האחרונות, אבל בהיבט של נגב-גליל – ההחלטה הזו היא החלטה אסטרטגית. היא החלטה אסטרטגית גם עבור העיר אילת וגם עבור חבל אילות. 

אני מניח שגם ראשי הרשויות יגידו את זה. זו פעם ראשונה שבה הממשלה באה ואומרת: "זה לא רק בית מלון וטיילת, אלא אנחנו מייצרים איזה שהוא אקו-סיסטם אחר" – מעבר ל-Benefit הכלכלי העצום, בעיניי, שמדינת ישראל יכולה להרוויח מהאירוע הזה.

אני שב ואומר: אין בעיה, החלטתם החלטה לא נכונה, בעיניי, שלא להעביר את מלח"י תחת מכון וולקני – בסוף, זו פררוגטיבה של הממשלה, של שר החקלאות, לאירוע הזה. תגמרו את זה וצאו לדרך. חבל על - - -

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

לקח זמן, לפחות למיטב הבנתי, עד שמשרד החקלאות השמיע אקורד ברור לגבי מה הוא רוצה; יותר נכון, מה הוא לא רוצה. תקן אותי אם אני טועה – משרד החקלאות ומכון וולקני החליטו, מהסיבות שלהם, כרגע, שהם לא מעוניינים לפרוש את חסותם על מלח"י. בהינתן וזו הסיטואציה, אני לא חושב שלנו, כאוצר, יש איזה שהוא ערך מוסף להוסיף לדיון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, אני רק אומר: מרגע שהסכימו – צריך לגמור את התיקון הזה בקצרה. אני אומר את זה גם למשרד החקלאות פה – בסוף, זה לפתחכם להוביל את זה.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

אני רק רוצה להדגיש מה כן חשוב למשרד החקלאות באירוע הזה, שמלח"י נשאר בחיא"ל, משרד האנרגיה – ההקמה של ועדת היגוי למכון. זו המהות. זה מקובל והוסכם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז איזו סיבה יש לכך שהחלטת הממשלה הזו לא תיכנס למעטפה ביום רביעי?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

רק אנחנו, באוצר, נרצה לעשות סדר בדברים, כמובן, ו-"לעדכן את האקסלים" – לראות מה קורה במלח"י, להבין איך הם מתכוונים להיות יותר טובים ממה שהם היום - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה זמן יקח לכם להבין?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני עודכנתי אתמול בלילה בהסכמות וההחלטות. אנחנו, באגף התקציבים, יודעים לעבוד מהר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש הרבה נושאים לישיבת המעקב במאי. 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

	ורק להוסיף שהמעבר של מלח"י לוולקני אמור היה להקצות עוד כספים לסעיף אחר בהחלטה, של מעבדת השירות – זה כבר בביצוע במלח"י - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה הסעיף הבא. זה כבר בביצוע.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן, הוא עבר. אני היושב-ראש של הוועדה, זה קורה, אבל יש שם עוד 3 מיליון שקלים שגם הם מותנים במעבר הזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. מה לגבי תוכנית ניצן?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

שאלתי את מיכל, ואני חושב שתוכנית ניצן לא יצאה בכלל, אז גם לא הוקצתה לחקלאות ימית ספציפית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש פה עוד מישהו שיש לו איזו שהיא סוגיה אוצרית, מעבר לאירוע הזה, לפני שאני משחרר אותם? כן.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יש את העניין של נכסים במקרקעין – הקצאת קרקע לחברה הכלכלית של אילת. הקצאות קרקע, וההקצאות האלה של מגרש 2 בחוף הדרומי של אילת, נמצאות במשרד האוצר. זאת אומרת, רמ"י לא אישר את ההקצאה הזו עכשיו, אז זה לבדיקה מול משרד האוצר – מדוע ומה קורה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תכף. בוא נשמע רגע את ראש העיר. ראש עיריית אילת, בבקשה, בזום.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

שלום, אדוני היושב-ראש; שלום לכולם. קודם כול, אני רוצה להתנצל על שני דברים: גם על כך שהצטרפתי באיחור – זו הייתה תקלת מחשב, כך שלא שמעתי את כל הפתיח ואת כל מה שקרה בהתחלה. הצטרפתי לפני ארבע-חמש דקות, בעצם; וגם על כך שאני לא נמצא פיזית בכנסת, כי אני חושב שזה אחד הנושאים היותר חשובים.

קודם כול, אני רוצה לשוב ולברך אותך על כך שמונית ליושב-ראש הוועדה. זה חשוב מאוד. מי כמוך מכיר את כל הסוגיות שאנחנו מדברים עליהן – הן בהיבט של החקלאות והן בהיבט של נגב-גליל, כמובן. גם אתה היית זה שהעביר את ההחלטה הזו, וגם יזם והוביל אותה, ביחד איתנו, כמובן. אתה היית זה שהביא את ההחלטה הזו, שהיא חשובה מאוד בעיניי.

אני אגיד, למרות שזה כבר נאמר הרבה מאוד פעמים, אבל חשוב להדגיש את זה, כדי שגם אנשי האוצר שנמצאים שם ישמעו את הדבר הזה ויבינו על מה אנחנו מדברים, בסופו של דבר: מבחינתנו, המאמץ הגדול לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה של אילת, ולנצל את הדברים המעטים שבהם יש לאילת יתרון יחסי כלשהו – זה מאמץ אדיר שאנחנו מצויים עמוק בתוכו כבר כמה וכמה שנים.

אף אחד לא היה צריך לא את הקורונה ולא את המלחמה הזו כדי להבין – ואמרת את זה עכשיו, אדוני היושב-ראש – עד כמה ההישענות של אילת על תעשיית התיירות היא קיצונית – וגם של אילות, הייתי אומר; ההישענות של אילות היא לא על תיירות, אומנם, אבל על דברים ספציפיים אחרים. אנחנו חווים אותה על בשרנו ועוברים ממשבר למשבר.  

אנחנו בכמעט חמש שנים של משבר אחרי משבר. ברוך השם, אנחנו נחלצים מהמשברים האלה, אבל לא בקלות. לכן, בטווח הבינוני-קצר והבינוני-ארוך, המאמץ הגדול הוא להביא לשינוי דרמטי במקורות התעסוקה של אילת.

בהתחלה, היה טבעי ונכון ללכת למקומות שיש לאילת יתרון יחסי כלשהו בהם, ולכן צעדנו במישור הזה של ניצול היתרון היחסי בכך שיש לאילת גם מכוני מחקר מהטובים שיש בתחום הזה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אלי, בוא תתמקד בבעיות ביישום ההחלטה, כי כל מי שיושב פה כבר - - -

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

אני מגיע, אבל היה חשוב לי, כי יושבים שם אנשי אוצר שצריכים להבין למה אנחנו מתאמצים כל כך בסוגיות האלה. 

כמו שאמרת, העסק לא מתקדם כמו שצריך. היינו צריכים להיות במקום אחר לחלוטין, והעובדה שעד עכשיו הנושא של אותם 22 מיליון שקלים לא מתקדם, כרגע, וההשלכות שיש לזה, כמובן, על כל התקדמות המהלך, בגלל הוויכוח לגבי מלח"י והשייכות שלו – זה דבר רע מאוד. זה דבר שהיה צריך להיגמר מזמן וצריך לשים לזה קץ.

יש 20 סעיפים בהחלטה הזו – חלקם הם בכלל לא סעיפים תקציביים, אבל אנחנו תקועים בכמה סעיפים קריטיים כדי לנצל את היתרון היחסי הזה ולהפוך את אילת למרכז עולמי. זה אקו-סיסטם שלם. אני מסתכל בעיקר על התעסוקה, אבל לא רק – גם על המחקר; גם על האקדמיה; גם על הכול. 

היושב-ראש, מי שממש בקיא בפרטי הפרטים, ואני מבקש מאוד שתתנו לו להתבטא כמה דקות, זה אודי, שיכול לרדת לנבכי הבעיות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא איתך שם? 

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בבקשה, אודי.

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

שלום לכולם. תודה רבה על ההזדמנות. לגבי כמה מהסעיפים שדובר עליהם קודם, חבר הכנסת פורר, אנחנו חתומים מול שתפ"א על ההסכם ל-250,000 שקלים לתוכנית חינוכית. כבר היה לנו בית ספר סגור במרוקו, ואז הייתה רעידת אדמה ואז מלחמה. 

עכשיו אנחנו בקשר עם רשת בתי ספר בקפריסין, על פי הנחיית משרד שתפ"א, ואני חושב שזה הולך לצאת. קיבלנו דחייה בהסכם – כלומר, עשו לנו ארכה להסכם ואנחנו יכולים לצאת לדרך.

אני אגיד עוד משהו לגבי מלח"י והתמונה הכללית, כי אני חושב שזה חשוב. העניין הוא לא מי אחראי על הביצוע של אותם 22 מיליון שקלים לשדרוג מלח"י ועוד 3 מיליון שקלים שעמית ממשרד החקלאות דיבר עליהם קודם – אלא שזה יצא לדרך. 

הכי חשוב זה שמתוך החלטת ממשלה מדהימה ויוצאת דופן שאתה הובלת, חבר הכנסת פורר, של 170 מיליון שקלים ב-20 סעיפים, כש-14 הם סעיפי תקציב – כלומר, שיש להם הדבקה של תקציב לידם – 25 מיליון שקלים לא יצאו לדרך, וכמו שאמרת, מהחלטה מ-2022.

אני גם אגיד, חבר הכנסת פורר, שההחלטה האחרונה שהתקבלה בנושא חקלאות ימית באילת היא לא רק מ-2014 – היא מ-2019; החלטה שקוראים לה 4662, שהתקבלה בעקבות סגירת שדה דב. שם ניתן הכסף הראשון.

דרך אגב, קידום עברונה עם סעיף תקציבי של תכנון, על ידי משרד הכלכלה וכו', זה מהחלטה 4662. ההחלטה הנוכחית שלנו, 1442, עוקבת ורוצה לקדם את זה, כדי שיהיה אפשר לתקצב כספים לתשתיות. 

עוד מילה לגבי עברונה, רק כדי להשלים את מה שדובר עליו עד עכשיו: כמו שתמר ממשרד הכלכלה אמרה, הבעיה היא מים, כמובן. דרך אגב, גם מים להגיע לאתר וגם מים שצריכים לפנות מהאתר, כמו שאומרים. 

אני מזכיר שיש תב"ע מאושרת בעברונה שאני עשיתי, עוד כשהייתי ראש המועצה האזורית, ביחד עם רשות שמורות הטבע – תב"ע עם זכויות בנייה לטובת חקלאות ימית. מה שאנחנו עושים, בעזרת משרד הכלכלה, זה מוסיפים לתב"ע הזו, ולכן נדרש שינוי לתב"ע – כ-150-200 דונם שיאפשרו לעשות תעשייה בתחום החקלאות והביוטכנולוגיה הימית בשטח שם; שאותו מגדל אצה יוכל לקחת את חומר הגלם שלו ולעשות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

אנחנו נעים במקביל – ותמר מכירה ויודעת. מצב שבו נוכל להתחיל לשווק מגרשים בשטח עברונה – יכול להיות עוד לפני שהתב"ע התעשייתית תאושר סופית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אודי, יש לכם איזה שהן הערות מול אגף התקציבים בהיבטים האלה, מעבר למה שנאמר כאן עד עכשיו?

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

כרגע אין לנו הערות, ואגף התקציבים הוא לא חסם. אני רק חושב שחשוב להדגיש מול אגף התקציבים את 25 מיליון השקלים שדיברת עליהם קודם. 

אותי, כמנהל פרויקט תחום חקלאות וביוטכנולוגיה ימית עבור עיריית אילת והמועצה, ומשרד החקלאות, במידה מסוימת – לא מעניין מי האחראי; מעניין אותי ש-25 מיליון השקלים האלה יצאו, כי זה החסם שמונע התקדמות של מלח"י – המרכז הלאומי לחקר חקלאות ימית, שיכול להוות דוגמה.

ההחלטה של הממשלה מ-2022 יצרה מצב שבו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

	את האירוע הזה יגמרו בתיקון החלטת הממשלה שאתם צריכים לעשות. יכול להיות שבדיון במאי – כבר תספרו שזה קרה. אני לא רואה סיבה לכך שזה יקח יותר מחודשיים, גם אם נצא לבחירות. כן.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

אני רוצה לציין שבסיכום שנת 2024, כשהסתיימה ההחלטה הקודמת, אנחנו ציינו שנקדם החלטת ממשלה ממשיכה, כדי לאפשר את התקציבים לפיתוח, שיגיעו רק אחרי שלב אישור התב"ע. אנחנו עובדים על הטיוטה והיא תועבר, כמובן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, תודה. משהו נוסף, אודי? אתה משוחרר.

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

מילה לגבי האקדמיה: זה נכון שיש הסכם עם אוניברסיטת בן גוריון, לאחרונה, ויוצאים לדרך, בעזרה של המשרד לנגב-גליל, אבל אני מזכיר שבהחלטת הממשלה שאתה היית אחראי עליה, חבר הכנסת פורר, ניסחנו "20 מיליון שקלים". 

בסעיף הזה, סעיף 6(ב) להחלטת הממשלה – יש 20 מיליון שקלים ולא 10 מיליון שקלים. ה-20 מיליון שקלים חולקו על ידי הות"ת – 10 מיליון הלכו ל-IOI באילת – חשוב בפני עצמו, אבל זו לא הייתה כוונת המשורר – ו-10 מיליון השקלים שנשארו – צומצמו, בין היתר כי שנה אחת הלכה לאיבוד.

מעבר לקיצוץ הרוחב הממשלתי – שנה אחת הלכה לאיבוד, ואם יש עוד משהו לעשות כדי להחזיר את השנה שהלכה לאיבוד אל השולחן – נוכל לראות עוד כ-3 מיליון שקלים בתקציב. זה קריטי, כי האוניברסיטה כבר מתחילה לגייס את הפרופסורים שלה, ועם הכסף שהות"ת הקצה עכשיו לתשתיות – היא תקים מעבדות מתאימות וכו'.

בסוף, הכוונה היא לתוכנית לימודים שלמה, שתהיה באילת, בתחום ה-Sea Tech. זו הייתה כוונת המשורר כשניסחנו את הסעיף הזה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מתי תהיה תוכנית כזו להערכתך, אודי?

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

התוכנית הזו קיימת; הסילבוס – חציו מוכן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מתי יהיו סטודנטים?

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

באוקטובר 2025, הסטודנטים יגיעו לתוכנית שהיא חלקית, כי עוד לא יהיה את מספר הפרופסורים שצריך. אני מזכיר: פרופסורים שיושבים באילת, ולא באים מאוניברסיטת בן גוריון וחוזרים לבן גוריון בסוף ההרצאה. זה יתחיל באוקטובר 2025, אבל הכותרת הלימודית השלמה עוד צריכה לעבור אישור מל"ג, וזה כנראה יהיה רק ב-2026. 

ההתחלה תהיה טובה, של שנתיים באילת ושנה באוניברסיטת בן גוריון, החל מאוקטובר 2025, ומהשנה אחר כך – לימודים מלאים באילת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. חנן גינת בזום. חה"כ וסרלאוף, אתה רוצה לדבר?

 << דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא. אני פה עד 12:00 אז אני אקשיב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מתי שתרצה – תסמן לי. בבקשה, חנן.

 << אורח >> חנן גינת: << אורח >>  

בוקר טוב. אני מצטרף לתודות לגבי ההחלטות. אני לא אחזור על זה, אבל אין ספק שזו הייתה החלטה מצוינת ונתקדם איתה. החקלאות הימית היא מנוף צמיחה באילת וגם בחבל אילות. בסוגיה הזו, אין לי מה להוסיף מעבר למה שראש העיר ואודי אמרו. יש לי סוגיות אחרות; השאלה היא אם מעלים את זה כרגע, או שנתקדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה הזמן.

 << אורח >> חנן גינת: << אורח >>  

אוקיי. קודם כול, שוב תודה על הפיתוח ועל התמיכה הגדולה מאוד בפיתוח של תמנע, וכמובן שנשמח מאוד לארח. הנושא הרפואי כן קרה עוד בהחלטת הממשלה הראשונה, ואנחנו מדברים עכשיו על השדרוג – זו לא החלטה 1462, אבל זה נושא שחשוב לנו מאוד, כנושא שנכון וצריך לקדם, מעבר לדברים האחרים שהוזכרו פה.

כמובן, אנחנו בקשר גם עם תמר ממשרד הכלכלה לגבי השלמת תב"ע, שתאפשר גם לאזורי תעשייה וגם לקיבוצים, כמו שנאמר פה – ואני מקווה שבהקדם – לעשות חקלאות בתוך השטחים האלה, בעיקר של עברונה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. המשרד להגנת הסביבה, יש תשובות? 

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

כן. מהבדיקה שלי מול מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אין שום שלב שנמצא אצלנו, כרגע; אנחנו לא תוקעים שום דבר. ההנחיות אושרו על ידי הוועדה המחוזית, הועברו, והם צריכים לבצע. אין משהו שאנחנו, כמשרד להגנת הסביבה, תוקעים מהבחינה הזו.

אני כן אתייחס לעובדה שנדרש לטפל במי הפלט כדי לצמצם את ההזרמה של החנקן – זו לא החלטה של המשרד להגנת הסביבה, אלא החלטה של ועדה בין-משרדית למתן היתרי ההזרמה לים, והיא גם כתובה בהחלטה. זה, בעצם, מונחה על ידי ועדה של מומחים, שניסחה את היקף החנקן שמפרץ אילת יכול לקבל במקסימום שלו.

אנחנו מעבר לזה, מהתרומות של מקורות ושאר המזרימים, ביניהם מלח"י, ומקורות אחרים של חקלאות ימית במפרץ אילת, כבר היום והרבה שנים, ואנחנו פועלים לצמצם את ההזרמות האלה בשורה של אמצעים, כדי לטייב את ההזרמות האלה לים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. את רוצה להתייחס?

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

כן. בפועל, המשמעות היא שהמיזם לא יכול להתקדם, כי אנחנו לא מגיעים לאפס פליטות. זו הסוגיה המורכבת בהנחיות, שדורשות מאיתנו לא להזרים שום - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אי-אפשר לחיות באפס פליטות. זה לא הגיוני.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

המשמעות היא שקשה לנו מאוד להתקדם עם התוכנית, כי אין לנו פתרון כזה. שוב, אני יודעת שעמרם קיימו פגישה עם מחוז דרום ושוחחו על הנושא, כי הם כבר רצו להגיש מסמך סביבתי מוכן. שוב, אני לא יודעת – אני לא מנהלת את עמרם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תבינו, המשמעות של המדיניות הזו, של אפס סיכון – היא סגירה של הכול. בואו נסגור הכול; בואו נפסיק לעבוד באילת בכלל; אולי גם נצמצם את בתי המלון.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני אתייחס. בעצם, אנחנו לא מדברים על מדינות אפס תוספת סיכון; אנחנו מדברים על ניהול של ההשפעות הסביבתיות של החנקן, שהן דרמטיות לשונית האלמוגים הצפונית בעולם והרגישה בעולם. אנחנו מדברים על רגישות גבוהה מאוד לחנקן, כשיש לה עמידות יחסית לשינויי האקלים. אנחנו מדברים על לא להוסיף - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אם אני אקים את הפארק הזה בירדן?

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אנחנו לא נדבר על זה, כי זה לא המנדט שלנו. אם זה היה בים התיכון, לדוגמה, הבעיה הייתה אחרת לגמרי, אבל אנחנו מדברים על מפרץ אילת. אני זוכר שנטען שאפשר להגיע לאפס תוספת של חנקן למים שמוזרמים למפרץ אילת. אני מזכיר: כלובי הדגים הוצאו בשנות ה-2000 כדי לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של החקלאות הימית - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל אנחנו לא מכניסים כלובי דגים לתוך הים.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אם אתה מזרים את החנקן – אתה עושה את אותו אפקט.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא באותו היקף.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

יש מגוון לחקלאות ימית שבכלל לא תורמת חנקן, אז אפשר לבחון גם אותה.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

נכון. אנחנו נשמח, באמת – אם אתה תוכל לסייע לנו – שגם בהנחיות שאנחנו נכתוב, נציין שכל היתר שיוגש – יידרש לבחינה ויעמוד בכל הסטנדרטים שיתבקשו. כרגע, בשלב התב"ע, אנחנו נדרשים לתת פתרון למים, ולתת פתרון קצה לאפס פליטות – לא לאחוז קטן; לא לאחוז מסוים – לאפס. זה מורכב מאוד. זה הליך שדורש מאיתנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אנחנו נקיים ישיבת מעקב במאי, אבל עוד לפני כן, אני אבקש, שגית, לעשות אצלי פגישה עם נציגי משרד הגנת הסביבה – אתה תגיד מי הנציגים הרלוונטיים – ומשרד הכלכלה – את תגידי מי הנציגים הרלוונטיים, ונעשה איזו שהיא פגישה בעניין הזה.

 << אורח >> תמר בן משה רואה: << אורח >>  

מעולה. מצוין. אני מציעה שגם משרד החקלאות יהיה מעורב.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

גם אני מציע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בשמחה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני רק אציין שהוועדה הבין-משרדית כוללת נציגים של משרד החקלאות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן. אני פשוט מכיר את הוועדות הבין-משרדיות, ואני מכיר גם את קצב עבודתן. אני אומר לכם עוד פעם: אנחנו נמצאים פה שלוש שנים אחרי ההחלטה. אנחנו לא במקום טוב. זה לא קצב שבו מקימים פארקים. מדינת ישראל פשוט תפגר באירוע הזה. 

שלא יהיה לכם ספק – גם השכנות שלנו רצות לכיוונים של מכוני מחקר כאלה ופיתוחים כאלה. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור בתחום הזה. אנחנו פשוט לא יכולים. ושלא נדבר על החשיבות של פיתוח העיר האילת וחבל אילות. 

לכן, אני אבקש, שגית, שתיקחי פה את הטלפונים של הנציגים הרלוונטיים, ונעשה איזו שהיא פגישה בשבועיים הקרובים, לקראת הישיבה במאי.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף משפט על הנושא הזה, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, בבקשה. ואחר כך ארצה את רשות המים בהקשר הזה.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

הפיל שבחדר ברור לכולנו – הוועדה למתן היתרי הזרמה ברשות הגנת הסביבה, שמחליטה כמה חנקן אפשר להזרים לים. אנחנו, במשרד החקלאות, פועלים, גם במסגרת החלטת הממשלה הזו, למצוא את הפתרונות; לא למצוא את הבעיה והגורם לבעיה, אלא למצוא פתרונות.

בגדול – אני אפשט את הדברים – החשש הגדול הוא שאם מזרימים יותר חנקן לים – פרד, תקן אותי אם אני טועה – זה יגרום לפריחת אצות שתפגע באלמוגים. בגדול, בהפשטה, זה האירוע. לכן, מגבילים את כמות החנקן שמזרימים לים.

אנחנו מציעים, וגם פועלים וממש עושים עבודה, לגדל את אותן אצות בחקלאות ביבשה. כלומר, בעצם, לסנן את המים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זו המטרה של הפארק, הרי. 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

בין השאר, כשהפארק יגדל אצות – כן. אנחנו ממש בשטח, ביחד עם מקורות ורשות המים, עושים פרויקט לגדל אצות לפני שמזרימים, על מי הפלט של מתקן ההתפלה של מקורות. אנחנו עובדים בכיוון, אבל נכון, אנחנו עדיין לא בקצה של זה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

הרבה שנים מדברים על זה. אומנם נגמר הפיילוט ועוד מעט יש ישיבה בנושא, אבל צריך להבין: יש פה משהו משמעותי מאוד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

קצב הדברים הזה יוביל, בסוף – לא אצלי; זה קורה גם במקומות אחרים בעולם – לכך שלא יהיה כלום, כשהכול חסימה מוחלטת. לא יהיה כלום גם בחסימה – ישברו בסוף גם את החסימה, ברמה כזו שכבר יהיו שם דברים שבכלל לא מנוהלים. אני אומר לך.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אני יכול להגיד ש-24 טון החנקן שמוזרמים היום – ברובם הם בגלל החקלאות; הם נובעים מהחקלאות – אם זה החנקן שמגיע מתת-הקרקע למי התהום, ושאר החקלאים. אנחנו באירוע; אנחנו פועלים כדי לסייע ולעזור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני אומר עוד פעם: ברור שעדיף היה שלא תהיה חקלאות, ואם היה אפשר שגם לא יהיו אנשים בשטח – זה בכלל היה מקל מאוד. 

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

את זה – לא אני אמרתי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

רשות המים.

 << אורח >> גיא רשף: << אורח >>  

גיא רשף מרשות המים. רק בקצרה: כל הנושא של אספקת מי הים למתקן – מסודר ומתואם מול מקורות, וגם סילוק הרכז. עדיין יש נושא פתוח מול המשרד להגנת הסביבה, לגבי הזמינות של הקווים לסילוק הרכז – הם דורשים זמינות של 100% ואי-אפשר לעמוד בזה. אנחנו בדיונים איתם על הסיפור הזה. פרד, צריך לסגור גם את הסיפור הזה.

 << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >>  

אתה מדבר על ההזרמות של שאר הגורמים לתוך הצינור שלכם?

 << אורח >> גיא רשף: << אורח >>  

ההזרמות של הרכז ממתקן הטיפול לקו הרקע של מקורות ומשם לים. אי-אפשר זמינות של 100%. יש, מדי פעם, תחזוקה ותקנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אותו דבר. זו אותה הערה. 

יש מישהו שרוצה להוסיף פה משהו לדיון? חבר הכנסת וסרלאוף?

<< דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >>  

קודם כול, אני חושב שזה הדיון הראשון שאני משתתף בו בראשותך, וגם לא בכובעי כשר, כי אמרו שזה נוגע באילת – שזה על החלטת ממשלה של אילת. היה חשוב לי להגיע, כי אני חושב שמה שאילת תרמה למדינה בשנה וחצי האחרונות זה משהו שכולנו צריכים להצדיע לו, וכולנו צריכים לעשות הכול כדי לעזור להם, עבורנו. 

הם קלטו עשרות אלפי תושבים מהנגב והגליל. אני הייתי שם בשבוע הראשון, חזרתי לממשלה ואמרתי להם: "חבר'ה, בתוך שבוע עד 10 ימים – אילת קורסת. הרשות פשוט קורסת". הם לא קרסו, והם גם לא קיבלו סיוע משמעותי – לפחות בהתחלה. 

לכן, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי לסייע להם, ושמחתי על קיום הדיון בנושא הזה. אני יודע שיש דברים שנפלו בין הכיסאות, כמו, לצערי, תקציב שהיה צריך להגיע ממשרד התיירות – היה שיח שלא הבשיל. התקציב היה 25 מיליון שקלים, כמדומני, שהיה תקוע במשרד התיירות והיה צריך לעבור.
 
לצערי, זה לא צלח. המשרד שלנו, משרד נגב-גליל, השקיע הרבה מאוד משאבים, בגבולות היכולת שלו, כדי לסייע בזמן המלחמה. אני זוכר שנכנסתי למשרד, ויחד עם התקציב – הייתה לי גם רשימה של החלטות ממשלה שהמשרד מחויב אליהן, וחשכו עיניי כשראיתי כמה שמת על אילת מתקציב המשרד – תקציב משמעותי מאוד.

בהתחלה חשבתי לעשות שם Flat רציני, גיליתי שאני לא יכול והתבאסתי, אבל היום אני חושב שזה היה ראוי ונכון. אני חושב שגם הייתי עושה את אותו הדבר. הייתי שמח אם היינו יכולים להפציר במשרדי הממשלה לא רק ליישם את החלטת הממשלה על אילת, אלא גם לעבוד על החלטת ממשלה חדשה, רחבה יותר, משמעותית יותר, שנוגעת גם בתחום התעסוקה, גם בתחום הבריאות, וגם בתחום מנועי הצמיחה לעיר.

ב-2023, המשרד – תקני אותי אם אני טועה – תקצב ב-9 מיליון את פרויקט הטרמינל, שיניב הכנסה לעיר. צריך עוד מנועי צמיחה לעיר אילת, וכמובן שלחבל אילות – אזורים שדי הוזנחו מזה עשרות שנים. הגיע הזמן שנצמצם את הפערים ונביא לתושבים שם איכות חיים. סיימתי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. יש לי עוד שאלות למשרד החקלאות וגם לנגב-גליל. שאלה אחת היא בנושא המינהלת – היא פועלת?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

המינהלת לא פועלת כמו שהיא התחילה. יש שם כמה דמויות שהחליפו תפקידים, ואני חושב - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא ברמת הדמויות; אני שואל ברמת מינהלת מתוקצבת שהתפקיד שלה הוא יישום החלטת הממשלה. קיימת כזו?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

לא בצורה שבה זה היה כתוב בהחלטה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז באיזו צורה?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

זו לא המינהלת שמונתה בהתחלה – זו חברת ייעוץ חיצונית, שהיא גם זו שעוזרת לעשות את התוכנית האסטרטגית, בעצם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, אבל מי אחראי, בעצם, על ניהול התקציבים? מי הגורם הממשלתי שאחראי על ניהול הכספים?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

משרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש מינהלת מסוימת? הרי, הייתה אמורה להיות שאחראית על תכלול וביצוע ההחלטה.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

יצא מינוי חדש למינהלת הזו – אני חושב שלפני משהו כמו חודש או חודשיים – אבל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מי יושב-ראש המינהלת?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון מזון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. עכשיו, לגבי קרן Bard? 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

קרן Bard – זה בביצוע. יש מחקרים שקיבלו מימון. זה לגמרי קורה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. מה לגבי הכנסים הבין-לאומיים?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

הכנס הראשון, אם אתה זוכר, היה ב-2022. ב-2023 לא היה כנס - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא תוכנן גם.

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

לא תוכנן. היה תכנון להשתתף ב-AgriVest אבל זה היה בנובמבר, אז זה לא קרה, וגם ב-2024 לא היה כנס. השנה אנחנו עושים כנס - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

באילת?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

באילת. אנחנו עוד בהתלבטות אם זה באוקטובר או בדצמבר, אבל זה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כנס בין-לאומי באותו היקף, עם תקציב?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יפה מאוד. חשוב. 

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

אתם צריכים לקחת בחשבון שהיה כנס מדעי של יומיים, של כל מדעי הים, עם 400 משתתפים. ראש העיר פתח אותו, באילת, בקמפוס, בשיתוף גם של הקמפוס וגם של - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הכנסים שעליהם אנחנו דיברנו - - -

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

זה כנס בין-לאומי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רק אומר עוד פעם: בסוף, המטרה היא לא להתמקד רק בנושא המדעי, אלא לדעת איך לוקחים את המחקר והפיתוח גם לרמת היישום. המטרה גם של הכנס שאנחנו קיימנו ב-2022 הייתה להביא את התעשייה לתוך האירוע הזה – גם הבין-לאומית. זו המטרה ביצירת האקו-סיסטם הזה.

הכנסים המדעיים צריכים להיות ב-Vision בסוף, גם ברמה השוטפת, כי אם אילת הופכת להיות למחקר מחקר בין-לאומי – זה אחד מהדברים שקורים, מטבע הדברים, לא כי זה כתוב בהחלטת הממשלה אלא כי רוצים לעשות אותם.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

אתה צודק לחלוטין. מעבר לכנס המדעי, עשינו את זה ביחד עם Seanovation וביחד עם Aqua Caltech. זאת אומרת, אלה לא רק מדענים שמדברים ב-20,000 רגל מעל האדמה, אלא דברים שקשורים לתעשייה, כולל תצוגת פוסטרים וכולל חברות שבאות ועושות. זאת אומרת, במקרה הזה, החיבור של המדע עם החדשנות ועם התעשייה הוא רלוונטי והכרחי, ועל זה אנחנו עובדים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. מה לגבי הסעיף על יזמות בתחומי הביוטכנולוגיה הימית עם רשות החדשנות? התקציב הזה יצא? "10 מיליון שקלים, בסך הכול עד 30 מיליון שקלים באופן שווה, בחלוקה אחידה על פני השנים 2022-2026".

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

אתה מתכוון לסעיף 7? זה Seanovation.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סעיף 7(ב).

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן. זה מה שציינתי קודם – זה מרכז החדשנות Seanovation שהוקם באילת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

וזה מהתקציב הזה, שנוצל?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ותוכנית הפיילוטים גם?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן. מיום ההחלטה ועד היום, מוקצים בכל שנה שני מיליון שקלים לטובת פיילוטים בתחום על ידי ועדת השקעות משותפת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ויוצאים? יש?

 << אורח >> עמית סויה: << אורח >>  

כן. בנוסף, בשנת 2024, המשרד תומך גם בהפעלה של Aqua Caltech – קהילת החדשנות - - -.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. אלי לנקרי בזום.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

תודה. אחד החסרונות בלהיות בזום זה שאתה לא נמצא בקשר עין ולא יכול להתייחס בכל זמן נתון. קודם כול, לא הצלחתי לראות מהזום שגם חבר הכנסת וסרלאוף נמצא שם, ושמעתי את הדברים שלו. אני חייב להגיד שאני מלא הערכה אליו, כי הוא באמת התגייס, מהשבוע הראשון למלחמה, וסייע מאוד לעיר אילת. אני יודע שלא רק לעיר אילת – הוא היה שר מוערך מאוד, ואני מקווה שהוא עוד יחזור להיות שר. 

 << דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בממשלה הבאה.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

קיבלנו עזרה גדולה מאוד מחבר הכנסת וסרלאוף, שסייע מאוד לעיר אילת, וכל מה שהוא אמר, ויותר מכך – אכן קרה. 

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני הבנתי שאנחנו מקיימים דיון בנושא של ההחלטה הספציפית 1442, וזה כנראה נכון, אבל כן הייתי רוצה לקיים דיון מיוחד, בכלל, על כל מה שעובר על אילת ומה שאילת צריכה, וכן לדבר על אותה החלטת ממשלה המשכית. היא קיימת. כלומר, יש החלטה שצריכה להיות החלטת ממשלה המשכית, לא ל-1442 אלא ל-4662. 

נפגשתי עם שר האוצר, עם סמוטריץ', לפני כשבועיים, ויש לנו הסכמות עקרוניות. אני גם רוצה להגיד לחבר הכנסת וסרלאוף שגם לגבי 25 מיליון השקלים – אני יכול לבשר שהם לא ירדו לטמיון בינתיים, ושיש לנו הסכמות על לחדש את זה לשנים 2025-2026. זו הסכמה עקרונית שיש לי עם השר, ואני מקווה שזה אכן יתממש. אתם צריכים לתקן את החלטת הממשלה, ואני מבין שזה הולך לקרות. 

כמו שנאמר, אנחנו באמת מתמודדים עם אתגרים גדולים מאוד, ואני הייתי רוצה שהוועדה הזו תקיים אפילו דיון מיוחד באילת או ביקור באילת – ואם לא אז בירושלים; אני אשמח להגיע, כמובן – כדי לדבר על האתגרים שאילת ואילות עוברים ועל החלטת הממשלה ההמשכית, וכדי לצקת איזה שהוא יסוד.

אם אתם שואלים אותי, אנחנו מוכנים לאותה טיוטה של החלטת ממשלה. דיברנו עם השר על אפשרות שחלקה יתחיל ממשרדי הממשלה כבר ב-2025, והוא רצה להיכנס לאירוע ב-2026 אבל שנתחיל כבר עכשיו. כלומר, אנחנו בשיח, אבל כן חשוב שהוועדה הזו תיתן את דעתה על הנושא, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. אתה רוצה להוסיף עוד משהו, חבר הכנסת וסרלאוף, לפני שאני מסכם?

 << דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אדוני ראש העיר, כששר האוצר אומר לך שתתחיל ממשרדי הממשלה ואחר כך הוא יתגייס בהמשך – אני מציע שזה יעבוד הפוך: שקודם כול הוא יביא את התקציב התוספתי מהאוצר ואחר כך תפנה למשרדי ממשלה, כי זה ידרבן את השרים לעזור לך יותר כשהם יודעים ששר האוצר בתמונה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אמת.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

אני מסכים לגמרי. אנחנו לוחצים בכיוון הזה ולכן צריך גם את העזרה של כולם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אל תפתח ציפיות מהממשלה הזו.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ראשית, אני רוצה להודות למשתתפים, למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, כמובן. ההחלטה בהחלט מתקדמת, אבל אני חייב לומר – לא בקצב הרצוי. לכן, אנחנו צריכים טיפה לשנס מותניים כדי לפתור את הבעיות והמחלוקות.

מטבע הדברים, נראה לי שבכל פעם שיש דיון בכנסת – חלק מהמחלוקות נפתרות לקראת הדיון. כך היה בדיון ועדת הכלכלה שקיימנו וגם לקראת הדיון הזה. אני מעמיד את עצמי בהיבט הזה, ואני מניח שחבר הכנסת וסרלאוף יצטרף אליי, בשביל לפתור לכם, ולסייע לכם לפתור מחלוקות, בהקשר הזה.

אני חושב שהמחלוקת המרכזית והמשמעותית ביותר, גם מבחינה אסטרטגית, על האירוע הזה, היא פארק ה-100 דונם של החקלאות הימית. אני חושב שזה נתיב מרכזי מבחינת העניין – אני אומר את זה גם למשרד להגנת הסביבה, גם למשרד הכלכלה וגם למשרד החקלאות. לכן, עוד לפני קיום דיון מעקב – אנחנו נקיים פגישה אצלי בנושא הזה, כדי לנסות ולהתגבר על המחלוקות. אני אומר את זה פה למשרד להגנת הסביבה. 

תבואו בלב פתוח ונפש חפצה, כדי לראות איך אנחנו מייצרים מתווים שמאפשרים לצאת לדרך באירוע הזה, תוך כדי זה שנייצר את המעטפת הנדרשת כדי להגן על הסביבה ככל האפשר בתוך האירוע הזה, אבל כאירוע מקיים, ולא כאירוע שמוריד את המים על היכולת להקים את אותו פארק.

לגבי התוכנית האסטרטגית הלאומית לחקלאות ימית, אנחנו נקיים ישיבת מעקב בחודש מאי, ואני אבקש שהתוכנית הזו תוצג כאן. כנ"ל לגבי התוכנית החינוכית – אודי עדיין איתנו בזום? אני אומר את זה לתשומת לבו, אבל אני אבקש גם לראות את זה. 

אנחנו נבקש דיווח על התקדמות העברת התקציב למלח"י. אני מבקש ממך גם, ככל שישנן בעיות גם בדרך לחודש מאי, אוצריות או אחרות – אנא הוצא מייל למנהל הוועדה, ותעדכן אותנו: "שתדעו שזה המצב", כדי שנוכל לפתור את זה. אז, בדיון הבא, אני רוצה שישתתף גם יובל ליפקין, שייתן דיווח על פעילות המינהלת.

אני מקבל את בקשת ראש העיר לקיים דיון על אילת. אנחנו נתאם מולך. אני לא פוסל את זה שהוא יהיה באילת, וכבר יכלול סיור וביקור, גם בחלק מהאתרים שדיברנו עליהם כאן, אבל אני לא רוצה להתחייב, כרגע, לא על המועד ולא על התיאום – זה כבר יבוצע מול ראש העיר אילת וגם המועצה אזורית חבל אילות, על שני הנושאים האלה.

בכל מקרה – אני אומר את זה לכולם – אנחנו ניפגש שוב באמצע חודש מאי, כדי לראות לאן יצאנו לדרך. אם אפשר, להעביר אליי לוועדה את התוכנית האסטרטגית; גם את מה שיש כרגע – גם את הטיוטה לעיוני. 

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:58. << סיום >>