פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/03/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 347
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 12:34


סדר היום: 
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "חוסר תקצוב ביישובי קו התפר" << הלסי >> 
הצעה לדיון מהיר של חה"כ אלון שוסטר, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה טור פז, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ שרון ניר, חה"כ משה סולומון

נכחו:
חברי הוועדה: 
אלון שוסטר – מ"מ היו"ר

חברי הכנסת:
משה טור פז
משה סולומון
שרון ניר

מוזמנים: 
	שקד כסלו
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	מיכל מחמלי
	–
	תקציבים, משרד הפנים

	שירה גרשון
	–
	רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר

	הגר סלקטר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מאיר ברוכים
	–
	המשרד לביטחון לאומי

	אביחי ג'רבי
	–
	קמב"צ מחלקת ישובים ומתנדבים, המשרד לביטחון לאומי

	אפי פרץ
	–
	רמ"ח ישובים ומתנדבים מג"ב, המשרד לביטחון לאומי

	חיאם קעאדן
	–
	סמנכ"ל לענייני חברה ערבית, מרכז שלטון מקומי

	אלון ביטון
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, מרכז שלטון אזורי

	שלי סבר
	–
	סגנית ראש העירייה ויו"ר ועדת ביטחון, עיריית כפר סבא

	אושרת גני גונן
	–
	ראשת מועצה אזורית דרום השרון

	גלי שניר
	–
	מנהל מחלקת בטחון, מועצה אזורית לב השרון 

	מנש שמואלי
	–
	רכז יו"ש, תנועת רגבים

	עידו פיק
	–
	מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח

	רעות קלינברגר
	–
	מנהלת קשרי ממשל, המרכז להעצמת האזרח

	זיו טיאר
	–
	רבש"צ ניצני עוז

	

	
	

	נכחו באמצעים מקוונים:
	
	

	ענבר סולומון
	–
	רע"ן מב"ל פקע"ר, משרד הביטחון

	אלי רגב
	–
	מנהל מינהל חירום, משרד הפנים

	גלית שאול
	–
	ראשת מועצה אזורית עמק חפר



מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "חוסר תקצוב ביישובי קו התפר", של ח"כ אלון שוסטר, דן אילוז, משה טור פז, יצחק קרויזר, שרון ניר, משה סולומון (מס' 406). << נושא >> 



 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

שלום רב, אנחנו פותחים את ישיבת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת דיון מהיר, נושא חוסר תקצוב ביישובי קו התפר, והיוזמים אלון שוסטר ודן אילוז, טורפז, קרויזר, שרון ניר וסולומון. אני מבקש מחבר הכנסת טורפז, קינלי, בבקשה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אדוני יושב-הראש, תודה רבה לך גם על יוזמת הדיון, גם על הניהול שלו. אני הצטרפתי אליכם באמת ויש כאן חברי כנסת מכל חלקי הבית כי רמת המוטרדות שלנו, הדאגה שלנו, סביב הנושא הזה היא מאוד גדולה. אני מתנצל שאני צריך לחזור לדיון בוועדת החוץ והביטחון שם אנחנו עוסקים במי יעשה את העבודה בפועל אבל כאן יש שלושה היבטים. היבט אחד הוא היבט בטחוני ואני מניח שתעסקו בו, ההיבט השני ואולי הוא עומד פה בצדק במוקד זה ההיבט הכלכלי, בסוף לכל מעטפת ההגנה הנדרשת היום יש צרכים כלכליים, היו הצהרות ולפי מה שאנחנו רואים הם לא התקיימו או עדיין לא התקיימו ואנחנו צריכים לוודא שהם יקרו. 

הדבר השלישי ואני רוצה אולי להדגיש אותו יותר מהכול, בסוף גם לפני ה-7 באוקטובר השתמשנו בביטוי הזה שאנחנו צריכים לתת לאזרחי ישראל גם ביטחון וגם תחושת ביטחון, התחושה לא סותרת את הצורך בביטחון אמיתי אבל הביטחון נמדד בזה שבסוף אזרח מקיים את שגרת חייו והוא מעז לחיות. אני לא שותף לאלו שמבטיחים לו 10 או 100 או נצח שנים של מלחמה, יכול להיות שזה מה שיקרה, אבל אנחנו צריכים לספק לאזרחי ישראל ביטחון כדי שהם יוכלו לחיות את חייהם, כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לעמוד בהבטחות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אל תאמין גם למי שמבטיח 40 שנות שקט.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

גם לא. לצערי אנחנו לא יכולים להבטיח את זה. אבל כשאנחנו רואים את אזרחי ישראל לא רגועים ונלחמים אז אנחנו נכשלים במשימתנו, זו האמירה. וב-5 באוקטובר 2023 הגעתי לקיבוץ מירב שזה תפר אחר בגלבוע כי הייתה חוליית מחבלים שירתה בלי הפסקה על הקיבוץ הזה – זה קו יישובים לא רק ישוב אחד – ובסוף האזרחים שם היו מוטרדים איך אנחנו שומרים על החיים שלנו? זה היה יומיים לפני הטבח הנורא, ואנחנו צריכים לוודא שלא רק טבח לא יחזור ולא רק שהאיומים הקטנים יותר לא יתממשו, אלא שוב אני אומר שהיעד שלנו צריך להיות שאזרחי ישראל ירגישו ביטחון אמיתי, לא מזויף, יקבלו את חבילת הביטחון הנדרשת ויוכלו לחיות כאן חיים, זו בסוף המשימה שלנו כמדינה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה רבה, אני מבקש מאושרת גני גונן, ראשת המועצה של דרום השרון, לסבר את אוזננו מה הסטטוס? בעצם המשימה של הישיבה הזאת היא לשרטט את הפערים, אנחנו נשמח לשים וי ולהנות ממה שהתבצע, אבל עיקרה לסמן לעצמנו ואחר כך לעסוק בכך כרשות מבקרת, מהם הפערים, מרכיבי הביטחון, קו תפר? גם פיזיים וגם אנושיים, בבקשה. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

קודם כול אני גם רוצה לפתוח בתודה לחבר הכנסת אלון שוסטר על היוזמה של הדיון הזה ועל הניהול של הדיון הזה, הוא דיון מאוד חשוב, הוא דיון שלצערי נדחק בשולי המלחמה הזאת אבל הוא נמצא בליבה, בליבת מדינת ישראל נשברה הקונספציה, 15 מועצות אזוריות, מהדרום הר חברון ועד לגלבוע בצפון, 15 מועצות אזוריות נמצאות על קו התפר. אנחנו מועצה אזורית דרום השרון בשרון, הקונספציה נשברה. 10 יישובים שלנו ממש על קו התפר במרחק של עשרות מטרים בודדים מישויות עוינות ביישובים פלסטינים במרחק שבו אנחנו יכולים לשמוע ולראות הכול, לרבות התארגנויות שאנחנו ראינו של חמושים על הגדר.

אין ספק שאמר כאן חבר הכנסת קודם לכן שהמטרה היא לייצר ביטחון אצל התושבים, שהם ירגישו ששגרת החיים חוזרת אליהם. שנה וחצי לתוך המלחמה הזאת אנחנו לא מרגישים ששגרת החיים מאוד חזרה אלינו, החששות הם גדולים. אנחנו רואים את גדר ההפרדה נפרצת תדיר כי עדיין אין עליה טכנולוגיה מתריעה, אבל גם כשיש עליה טכנולוגיה מתריעה ואנחנו רואים חדירה של שב"חים שחלקם, בסופו של יום, נתפסים כמחבלים כשהם באים ומתפוצצים במרכז הארץ, וצריך להבין שיישובי קו התפר חשופים מאוד לכל כניסה וחדירה של מחבלים. 

אני אגיד שמשרד הביטחון והצבא ורשויות ביטחון פנים, משטרה, מג"ב שנמצאים בקו התפר, עושים עבודה מצוינת באמת, הם עושים עבודה מעולה, אבל אנחנו חייבים מספר דברים והפער עצום. אחד, כל יישובי קו התפר צריכים להיות מגודרים עם טכנולוגיה מתאימה ועם חמ"לים עובדים. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה ההגדרה של קו תפר מה שאת מכירה כרגע?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

המדינה הגדירה מה זה קו תפר, יש קו תפר באחריות צה"ל, יש קו תפר באחריות המשרד לביטחון פנים, אבל יש קו תפר מוגדר, ממש עם פרוץ המלחמה אני חושבת שהדיון או האישור של הממשלה היה בדצמבר 2025, אישרו ליישובי קו התפר 50 מיליון שקלים מיידיים לטיפול במה שאני אומרת עכשיו, בחמ"לים, בכיתות הכוננות, בגדרות, בטכנולוגיה, בסנסורים כדי להבטיח את בטחונה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

באיזה משרד זה אושר?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

זו הייתה יוזמה של משרד הפנים, זה אושר בממשלה בדצמבר 2023 50 מיליון שקלים מיידית ל-2023 למימוש.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

למשרד הפנים?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

משרד הפנים, כן. ועוד 50 מיליון שקלים ל-2024. אנחנו ב-2025 ועוד לא ראינו שקל ואנחנו בתוך המלחמה והצרכים לא רק שהם קיימים הם גם מתגברים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ברור.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

אנחנו עדיין רואים את החדירות. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא ראית שקל ב-2024?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

אנחנו לא קיבלנו שקל לא ב-2023, לא ב-2024 ולא ב-2025.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הייתה איזו שמועה פה שלכאורה ש-50 מיליון נפתרו, לא נפתרו. 100 מיליון חסרים? 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

לא נפתר שום דבר. ואני אגיד שלצערנו הרבה, בעת מלחמה בשעת חירום כשאנחנו צריכים לטפל ברשות שלנו ולהמשיך את שגרת חיינו ולטפל בביטחון של תושבינו, בתוך זה נאלצנו ללכת להליך משפטי ולהגיש בג"ץ נגד המדינה כדי לקבל משאבים שראוי שיגיעו כמה שיותר מהר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה סטטוס הבג"ץ?

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

סטטוס הבג"ץ זה שהמדינה – סליחה שאני אומרת את זה כאן – ברוב חוצפתה ביקשה פעמיים דחייה. זה נשמע לכם הגיוני פעמיים 60 ימים דחייה בתוך מלחמה כשאנחנו ביישובי קו התפר רואים יום-יום איך הגדר נפרצת, איך חודרים לשם שב"חים, איך מחבלים נכנסים למדינה ומפוצצים כאן, זה נראה לכם הגיוני? זה נראה הגיוני שיורים? יש כאן יישובים בקו התפר, שמעתם כבר על בת חפר, שיורים עליהם? שיש חוליות שאנחנו יודעים שמתכוונים להיכנס ולעשות את ה-7 באוקטובר גם ליישובי קו התפר, ולא לראות שקל משם?

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני עוצר אותך רק כי הדברים הם כואבים אבל טריוויאליים. בוא נקצה זמן, נבין, יש פער ברור, ובוא נשמע, יש לנו גם בזום את משרד המשפטים וגם כמובן את אנשי אגף תקציבים ואחר כך נשמע את הסיפור של בין ביטחון לאומי ופנים. זה בצד התקציבי.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

אני רק אגיד, זה בצד התקציבי. בצד הבטחוני שוב אני אגיד שיש בנו הכרת תודה מאוד גדולה לכל הגופים שמאבטחים אותנו, זה צה"ל ומשרד הביטחון והמשטרה, המשרד לביטחון פנים. אבל בסוף, בבוא העת, כשחס וחלילה אם אנחנו נראה את מה שראינו, מי שיהיה ראשון בשטח יהיו התושבים שלנו. חשוב מאוד לחזק את כיתות הכוננות, את חיילי ההגמ"ר שעד סוף מרץ אמורים לסיים את תפקידם.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה הרכיב השני המשמעותי, כוח האדם, האנשים, בני האדם. 

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

נכון, והחמ"לים שחשוב לתפעל אותם איפה שיש אותם, ואיפה שאין אותם צריך להקים אותם, וטכנולוגיה וסנסורים על הגדר כי המרחק לא מתקרב למרחק שהיה בין ג'באליה לכפר עזה שהיה שני קילומטרים, המרחק אצלנו הוא 60 מטרים, 70 מטרים, 100 מטרים. 

אני מדברת איתך על יישובי קו התפר של מועצות אזוריות למשל בדרום השרון ממתן לחבלה זה מרחק של 80 מטרים, מקיבוץ אייל לקלקיליה זה 100 מטרים, בת חפר הגדר יושבת על טול כרם, היישובים שלנו חשופים ועדיין אין להם את כל האמצעים להגן על עצמם. לכן אני נתתי ושמתי דגש על הנושא התקציבי כי אני חושבת שזו דוגמה זועקת לשמיים, כמה אנחנו זקוקים לתקציב הזה כדי להגן על עצמנו. תודה רבה שוב. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה רבה, יש לנו כאן נציגים כמובן גם מהמשטרה, מג"ב וגם מפיקוד העורף, צה"ל.

 << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 

אני אשמח גם להוסיף כמה מילים, מכפר סבא, שלי סבר, יושבת ראש ועדת ביטחון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

משה, בסדר?

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 

קודם כול אני רוצה להגיד תודה רבה לך, אדון שוסטר, חבר הכנסת, על כינוס הוועדה הזאת, אכן ועדה מאוד חשובה ותודה רבה לאושרת שאמרה את כל מה שהיה צריך להיאמר ואני רוצה עוד להוסיף ולחזק. כפר סבא לא מוכרת כיישוב קו תפר למרות שאנחנו לא פחות קרובים לצורך העניין מהגדר, מרחק של 700 מטרים, זה פחות או יותר המרחק. ומעבר לכל הדברים שהיא כבר שגם אנחנו כרשות איתנה לא קיבלנו שקל על מנת לבסס את הביטחון העירוני ואנחנו רק משיתים עוד ועוד מיסים ואגרות על התושבים. 

רק השבוע בישיבת מועצה הגדלנו את התקציב, ביקשנו מהתושבים להעלות את אגרת הביטחון על מנת שנוכל לממן עוד אופנועים ועוד סיירות ועוד תקנים. בסך הכול העלנו ב-1.20 לשנה ל-100 מטרים לתושב, אבל הזעם הציבורי על ההעלאה הסמלית באמת הזאת היה אדיר ולא בכדי, אין אמון, הציבור, בדיוק כמו שאמרה אושרת, מבינים שאנחנו לבד. רק הבוקר נתפסו 40 שב"חים שלנו בטירה. טירה מהבית שלי זה מרחק של פחות או יותר 500 מטרים, זה בחור על אופנוע שבתוך דקה-שתיים אצלי בחצר. שלא לדבר על היישובים שלפני כפר סבא, ניר אליהו, וצופית ושדה ורבורג. 

אתם משאירים אותנו לבד, אנחנו לעצמנו. גם אני אומנם נמצאת פה כמייצגת העירייה אבל בסוף אני אמא לילדים ואני רוצה ביטחון ואני לא מפסיקה לקבל כיושבת-ראש ועדת הביטחון טלפונים שאומרים לי למה אין מאבטח חמוש בגן? אין לי מאבטח חמוש לכל גן, אני לא יכולה להציב. יש עניין של ביטחון ויש עניין של תחושת ביטחון, אין תחושת ביטחון ולא בגלל שאנחנו לא נורא מתאמצים לייצר כזאת וכמו שאמרה אושרת אני גם רוצה להגיד תודה לכוחות הביטחון שעובדים בעיר, לשוטרים, לסיירים, לפקחים, כולם עושים את עבודתם נאמנה אבל בסוף אנחנו כלום, בלי עוד תקציב. יש גבול גם לכמה כסף נוכל לבקש מהתושבים שיממנו את הביטחון שהמדינה צריכה לספק לנו. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כן, אנחנו יודעים לעסוק במרכיבי ביטחון ביישובים כפריים, אבל אני מבקש מלובשי המדים, מהביטחון לעסוק גם בשאלה – בעצם השאלה יכולה להיות גם מופנית אליך אבל לא נפתח אותה לגמרי – כיצד מגנים על יישוב עירוני כל-כך קרוב? בירושלים עושים את זה כל הזמן. אני מניח שמדובר בטכנולוגיה ובבני אדם. 

 << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 

אין לי יכולת כמו יישוב לגדר את העיר. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אין 100% בוודאי, אבל צריך להיות 100% רצון, זה אחד, והתכוונות מעשית. אני אבקש מחבר הכנסת סולומון מהיוזמים. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

קודם כול תודה רבה אדוני יושב-הראש על היוזמה של הדיון הזה וגם על ניהול הדיון עכשיו, הוא מאוד משמעותי וחשוב. אגב, הוא היה משמעותי וחשוב גם קודם למלחמה, רק הוא התעצם עוד יותר לאחר ה-7 באוקטובר גם בהיבט של ביטחון וגם בהיבט של תחושת ביטחון, עוד יותר משמעותי. יש כאן באמת כמה מרכיבים ואני חושבת שהדיון הזה אמור להביא פעם אחת בתקצוב כדי ששני ההיבטים האלה יכוסו ופעם שניה גם בחשיבה. יכול להיות שאם אנחנו משנים תפיסה באיך אנחנו מייצרים גם את הביטחון וגם את תחושת הביטחון ביישובי קו התפר. אנחנו מדברים כרגע על המרכז אז גם בדרום באזור לכיש ודרומה וגם בצפונה יותר, יש לנו קו תפר לאורך כל הארץ. 

אני חושב שמהדיון צריכים לצאת שני דברים, אני אגיד את זה בקצרה. להבין מדוע אותם 50 ועוד 50 מיליון שקלים , למרות שאני הבנתי שהגיעו כבר 50 או 60 מיליון שקלים, אבל יכול להיות שאני טועה, אני לא יודע.

 << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> 

שקל לא עבר, זה נמצא בדיון בבג"ץ, שקל. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני יודע שאושרו 50 ועוד 50, אני מבין כרגע ששום דבר לא נכנס, וצריך לבדוק איפה זה עובד ולמה זה לא קרה, גם רטרו וגם קדימה. שתיים, אני חושב שצריכים לקחת דיון עומק והעמקה בכל התחום הזה לאחר ה-7 באוקטובר. יש כאן משהו שלא ייפתר ברגע אחד, יש פה משהו ארוך שצריך לשנות בו תפיסה, לשנות בו חשיבה מעמיקה, אולי גם להכניס לתוך העולם הזה אמצעים שהם לא רק בני אנוש, אלא דברים נוספים כדי לייצר את התחושה וגם את הביטחון. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה רבה. בבקשה, שרון חברת הכנסת.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה רבה אדוני תודה גם על היוזמה החשובה של הדיון וגם כמובן על הניהול של הדיון. אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים להתפקח אחרי ה-7 באוקטובר. יצא לי ממש אחרי ה-7 באוקטובר להיות בבארותיים, והקרבה, במידה מסוימת, מעוררת חלחלה, לא רק הקרבה לאירועי ה-7 באוקטובר – הקרבה לגבול. ואנחנו מבינים שככל שאנחנו מסתכלים על מפת האיומים, ואני אומרת לכם את זה כחברת חוץ וביטחון, התפיסה שלנו אל מול הגבולות חייבת להתבסס על שני עמודי תווך, עמוד תווך אחד הוא קודם כול היכולת של היישוב עצמו להגן על עצמו ברמה הבסיסית ביותר, והתפקיד של מוסדות המדינה הוא לספק לרשויות את היכולת לתת לתושבים, לאזרחים, להתגונן לפחות ברמה הבסיסית. 

הדבר הזה מחייב תקציב, מחייב בניין כוח סדור, מחייב כיתת כוננות, מחייב הצטיידות של כיתת כוננות, מחייב תורה, מחייב כל מה שאנחנו יודעים לכלול אותו תחת אבני בניין סדורות של תפיסת הגנה. וכמובן דיאלוג גם עם המשטרה וגם עם צה"ל, כי ברור שגם אם היישוב נדרש להגן על עצמו, בסוף זו מדינה שצריכה להגן על אזרחיה ועל התושבים בדיאלוג כזה או אחר ועל פי סמכויות, כמובן, בין משטרת ישראל לצה"ל. 

לכן ההחלטה גורסת שצריך לתקציב את העניין הזה היא לא בונוס, היא לא מותרות, היא החלטה שהיא basic בעיניי ולא ייתכן שתושבים ואזרחים יצטרכו ללכת, להידפק על דלתות של בג"ץ כדי לדרוש מה שהוא הכי בסיסי, הכי מקובל, הכי נכון סביב אירועי ה-7 באוקטובר בדרום. 

לכן אני חושבת שבאמת כדאי שהמוסדות הממשלתיים יתנו פה תשובות כי לא ייתכן שההחלטה הזאת היא החלטה שלא ממומשת, אדוני, וחשוב שנקבל תשובות ואם צריך גם לעשות דיון מעקב על התקצוב בהמשך. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אולי הפתרון הטוב ביותר שלא יהיה קו תפר?

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יפה, זה רעיון טוב. יאללה, נכריע. אני מבקש לסיים את הסבב של הבכירים שמכבדים אותנו עם גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, שתהיה איתנו בזום. זאת המועצה שמשתרעת בין קו התפר לים והיא שומרת עלינו שלא נעוף לים. גלית, בבקשה. גם רע"ן מרכיבי ביטחון מחכה, אבל זה סיפור אחר. 

ברשותכם נדמה לי שהיה כדאי לשמוע את נציגי הממשלה בעניין התקצוב קודם כול, אז מי מהנוכחים יוכל? משרד האוצר יספר לנו.

גלית, אם את שומעת את יכולה להיכנס לרשות דיבור.

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >> 

אני איתכם. תודה רבה, שמעתי אתכם לאורך כל הדרך ואני רוצה להגיד תודה עצומה לחבר הכנסת שוסטר ולכל יתר חברי הכנסת מכל סיעות הבית שתמכו, זה לא מובן מאליו ואנחנו מאוד מעריכים את זה, בטח בשעה כל-כך לא פשוטה. 

אני אגיד שזה לא דיון רגיל על מצב קו התפר, זה דיון מורכב הרבה יותר מכיוון שכולנו כבר מבינים ועברנו תהליך של למעלה משנה וחצי שאנחנו בעצם כולנו מבינים שהמצב לא פשוט בקו התפר, וככל שאנחנו עובדים יותר ועכשיו יש עבודה מאוד רצינית בטול כרם, בג'נין, ורואים כמה שהמצב מורכב, המצב מורכב ואנחנו בעצם יכולים להגיד: אמרנו לכם. כי דיברנו כל-כך הרבה לפני שנים על המצב שם ואמל"ח והמחבלים והכול ואנחנו מגלים שזה נכון, פשוט הכול נכון. 

אנחנו שמחים שהצבא נמצא שם ושיש כוחות והכול. אבל אנחנו, ואני חייבת להגיד לכם – ואני מדברת בשמי ובשם חבריי ראשי הרשויות – הצלחנו לשכנע את משרד הפנים, את שר הפנים להוביל את החלטת הממשלה לא סתם, אנחנו הסברנו לו שלנו אין ברירה. אני זוכרת את אחת השיחות שלי עם המח"טים באזור שאנחנו בונים כך ועושים כך ומביאים כך, אז הוא אמר לי: גלית, את מבינה שכל זה יקרה במידה ואם את תצטרכי להשתמש בכיתות הכוננות שלך המשמעות היא שאנחנו נכשלנו? אמרתי לו שאני מאוד מקווה שהם לא תיכשלו. 

אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיכול להיות שאנחנו ניכשל, יכול להיות שמישהו יצטרך להגן על היישובים שלנו, ולנו, כראשי רשויות אין ברירה. אנחנו לא חיכינו שתהיה החלטת ממשלה, אנחנו הוצאנו את הכספים האלו כי אנחנו הבנו שאין לנו ברירה. מה זה אומר? אני אתן לך אולי דוגמה הכי קטנה שתבינו. באותו זמן חילקו מאות נשקים בעקבות דרישות שלנו לכיתות הכוננות, אז הנשקים היו צריכים להיות בבתים של האנשים. הצבא בא ואומר: אוקי, אין כרגע נשקיות כי ביטלו אותם לפני כמה שנים, ואומרת המשטרה: אני אקנה לכם כספות אבל זה ייקח עוד כמה חודשים אולי באוגוסט. ואנחנו כבר בדצמבר אז היינו צריכים לקנות מחברים, מנעולים לכל הבתים של האנשים כדי שהם יוכלו לשים את הנשק אצלם בבית, וכן הלאה. אני מדברת איתכם על הוצאות של מיליונים. 

כך שכנענו, קנינו מכשירי קשר, קנינו ציוד לכיתות שנמצאות על קו התפר וכן הלאה. אף אחד לא נתן לנו אגורה. כשהסברנו את זה לשר הפנים הוא אמר: אתם צודקים, כמו שנתנו כספים לצפון ולדרום להוצאות שהתחייבו, כמו שידידי תמיר עידן היה חייב לשלוח את המשפחות שלו לבתי מלון והדבר הזה היה צריך להיות בדיוק באותו אופן ובקו התפר חובה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

טוב, אנחנו ננסה לחדש איתה את הקשר. אני בשלב הזה הייתי רוצה שנציגי משרד הפנים והאוצר ייכנסו לתמונה. 

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

מיכל מחמלי, תקציבים, משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז בואי תתחילי. רציתם 50 ועוד 50 ולא הגיע? כן הגיע ואי אפשר להשתמש, מה?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

יש ארבע סעיפים בהחלטה 1173, ביצענו את שלושת הסעיפים, העברנו את התקציבים לרשויות בהתאם לצורך, בהתאם להחלטה. סעיף 4 בשל הסוגייה המשפטית שנדונה, לא הועברו התקציבים עדיין לרשויות ואנחנו כפופים להחלטות האלה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

את יכולה לחדד מה אומר הסעיף הזה?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

הסעיף נועד להקצות 50 מלש"ח ליישובי קו התפר מתוקף ההחלטה שהיא בתוקף חרבות ברזל להקצות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה היה ב-2023. ומה קרה ב-2024? מה הסיפור של ה-50 הנוספים?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

אותם אני פחות מכירה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז אנחנו נשמע אחר כך אולי מעידו. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא הבנתי מהם ארבעת הסעיפים? מה השלושה הקודמים שבוצעו?

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה השלושה שבוצעו?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

זה היה המשך של החלטות ממשלה של 997.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

היה בהן כסף גם?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

כסף, הועברו לרשויות. זה סעיף ספציפי ליישובי קו התפר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הבנתי. הערה חשובה מאוד, משה. זאת אומרת שהשלושה האלו חשובים וטוב שנעשה אבל לא קשור לעניינינו. לעניינינו אנחנו עדיין בפער. אני ארצה שמשרד המשפטים או האוצר או מי שידבר בהמשך תסבירו לנו מאיפה ה-50 מיליון הנוספים שאנחנו מחפשים אותם פה? אז תודה בינתיים. שקד כסלו, נציגת אגף תקציבים?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נציגת הלשכה המשפטית במשרד האוצר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

לשכה המשפטית, זו כנראה הבעיה. אם את חותרת לשם, נוכל לנסות... תסבירי לנו כי אני רוצה בשביל הגילוי הנאות המקצועי כי עסקתי בעניין, ניסיתי להבין מול המשרד לביטחון לאומי ופנים ולא ברור לי, אף פעם לא אוהבים לשחרר כסף אבל פה יש משהו אחר. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

זוהי בהחלט לא הנקודה, אני אנסה קצת לשפוך אור על הדברים. איש לא חולק על האתגרים הביטחוניים המורכבים בכלל הארץ, בוודאי ביישובי קו התפר ועדיין יש פרוצדורה שיש מאחוריה מהות משמעותית שבה מתקבלות החלטות ממשלה בדבר צורך עודף שיש לרשויות מקומיות מסוימות, וכשמוכר הצורך העודף הזה אז גם מוקצים תקציבים וברור למי הם מוקצים וברור כמה להקצות.

הפרוצדורה הזאת שכאמור מאחוריה עומדת מהות, לא התקיימה ביחס להקצאה של אותם 50 מיליון ליישובי קו התפר במובן הזה שלא הובהר הצורך העודף של אותם יישובים, אני לא אומרת שצורך כזה לא קיים, אני אומרת שהוא לא הובהר, הוא לא הוצג, ולכן היה קשה לומר שיש צורך עודף לאותם יישובים ובכמה צריך לתקצב אותם, ולצורך העניין באילו יישובים בדיוק מדובר ביחס לכלל היישובים בארץ שנמצאים במצב מורכב נוכח המלחמה. 

 << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 

איך צריכה להתבצע הבהרה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז הגורמים הרלוונטיים בממשלה אכן צריכים לעשות עבודת מטה, למיטב ידיעתי היא נעשית בימים אלו. אני חושבת שיוכלו לשפוך על זה אור גם משרד הפנים גם גורמים שיש כאן

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אנחנו יכולים לדעת מי האנשים שעוסקים בכך? מי הגורמים? ממלאי התפקיד?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

מי שמוביל את החלטת הממשלה הם משרד הפנים, למיטב ידיעתי מתקיימת עבודת מטה שהם מובילים אותה ביחד עם הגורמים הרלוונטיים ממשרד הביטחון או מהמשרד לביטחון לאומי, אבל כאמור, הגורמים ההם צריכים להתייחס לכך ולא אני, אני לא מעורבת בדבר, רק מסבירה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

למה את מחכה כדי לתת את ה-Cue, לצורך העניין, לאגף תקציבים כדי להעביר את הכסף?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לא אני נותנת את ה- Cue.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בוא נעשה את זה בוטה. אתם לא מבצעים את החלטת הממשלה ויש לכם נימוקים משפטיים. אני מקווה שאתם מחכים למשהו מאוד קונקרטי, מסמך, שיבהיר מתי אפשר לבצע או לשנות החלטה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. אני אשלים וגם אומר שכל הדברים האלו הובהרו גם בתגובה לבג"ץ. באמת יש הליך משפטי שמתנהל בהקשר הזה, אכן התבקשו בו אורכות אבל בסופו של דבר הוגשה בו תגובה של המדינה והדברים הובהרו בה באופן, אני חושבת, די בהיר, ובעיקרם אמרו את מה שאני אומרת עכשיו שעבודת המטה הזאת צריכה להיעשות. לכולם ברור שיש מורכבויות משמעותיות ואתגרים ביטחוניים. כולם רוצים ליישם את החלטת הממשלה ועדיין צריכים להיות מושלמים התהליכים הנדרשים כדי שניתן יהיה ליישם אותה. 

את התהליכים האלה היום מנהלים משרד הפנים, למיטב ידיעתי ביחד עם משרד הביטחון או המשרד לביטחון לאומי, הם יוכלו להתייחס לפרטים שלהם, וזה מה שנדרש בעצם כדי ליישם את החלטת הממשלה. 

 << אורח >> שלי סבר: << אורח >> 

הרמטכ"ל הצהיר ששנת 2025 היא שנת מלחמה, אז למתי אנחנו מחכים?

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

רגע, חברתי, ראש אגף הביטחון, שניה, תאמיני לי שאני רוצה לנצל את הזמן כדי לחתור לווריד הצוואר. מה שמטריד אותי זה שאני לא יודע, מי עוסק בנושא הזה? אני רוצה שמות, זה לא מסובך. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. אני אתן לך סקירה מלאה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

קדימה, בקצרה. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

כי אני פשוט רואה שיש פה הרבה בלבול. עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, אנחנו עוקבים אחרי יישום החלטות ממשלה, בין היתר פרסמנו דוח שעוסק בהחלטת הממשלה הנוכחית. אני חושב ששמענו הרבה טיעוני הצדקה למה צריך את הכסף, ואני חושב שהטיעונים האלה התקבלו בדצמבר 2023, הממשלה החליטה להעביר כסף לרשויות המקומיות, אממה, אנחנו עומדים פה שנה ושלושה חודשים אחרי והכסף עדיין לא עבר. 

התהליך הוא כזה, משרד הפנים העביר החלטת ממשלה שמפה משרד המשפטים עלו על קשיים משפטיים של אופן העברת החלטת הממשלה ומכאן הייתה לנו מחלוקת בעניין החלטת הממשלה. משרד הפנים, יהמר לזכותו, במשך שנה ושלושה חודשים אומר: תיקחו ממני את הכסף, תעבירו אותו דרך מקום אחר. אגב, המחלוקת זה על הסמכויות של משרד הפנים להעביר את הכסף לצרכי ביטחון. ולכן משרד הפנים אומר, ופנה גם למשרד רוה"מ: קחו את הכסף. אממה, עד היום לא עברה החלטת ממשלה נוספת שמתקנת את הקשיים המשפטיים ולכן אין כרגע הכרעה שנה ושלושה חודשים אחרי העברת ההחלטה. 

זה מוביל אותי לנקודה, יושב-ראש הוועדה. יש פה קונספציה ממשלתית שיש לנו זמן, יש פה קונספציה ממשלתית שהמחלוקות בין הממשלה יכולות להיגרר שנה ושלושה חודשים אנחנו מקיימים היום דיון שזה אבסורד שאנחנו מקיימים את הדיון הזה שנה ושלושה חודשים אחרי. לכן צריך הכרעה, פשוט מאוד, לשם צריך ללכת. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז המוסד הזה בשבתו לא כמחוקק ולא כמדבר אלא כמבקר, כבוחן, כמעודד, מאיץ את העבודה. אז גם אתה חזרת על ההסבר ששמענו ממשרד האוצר, המחלקה המשפטית, אני רוצה לנסות להבין אולי מאנשי משרד הפנים, אם יש במשפטים או ביטחון לאומי או משרד הביטחון, אני רוצה להבין מי עוסק בעניין הזה? אני חושב שלא שמענו את משרד המשפטים, לדעתי היא תתחמק בקלות. מי זה משפטים? בזום. לדעתי היא לא מובילה את העניין ונדמה לי שנקודת המוצא שלנו צריכה לזהות מיהו זה שצריך להוביל את העניין. וכיוון שזה אינטרס גם של ביטחון, גם של ביטחון לאומי וגם של פנים, אנחנו תקועים.

כן, גברתי הגר סלקטר ממשרד המשפטים. 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

שלום, נעים מאוד. אתם שומעים אותי?

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

שומעים טוב. מה את מכירה מהאירוע המצער הזה?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

כמו שציינה חברתי ממשרד האוצר, שקד כסלו, יש תהליך משפטי שמתנהל בעקבות תהליך קבלת ההחלטה וכמו שהיא ציינה – אני חייבת לחזור על הדברים – הייתה בעיה באופן קבלת ההחלטה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

איך מתקנים את זה? איך משפרים כרגע?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

למיטב ידיעתי אני מבינה שהנציגה של משרד הפנים לא התייחסה לכך ואני לא יודעת אם היא מכירה את זה, אבל למיטב הבנתי יש כרגע צוות - - - של משרד הפנים ומשרד הביטחון שפועל כדי לבחון את הסוגייה הזאת במסגרת הדבר הזה אנחנו מעדכנים את בית המשפט.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

סליחה שאני קוטע. מאוד חשוב לי לשמוע אותכם וכו'. אני רוצה לדעת מיהם 2-3 אנשים, נציג מכל משרד שעוסק בעניין? בואו נתחיל מזה, נתחיל לדבר איתם. נשלחים אנשים שיודעים, שמעו שמועות על האירוע. האם את מוכנה לחשוף את השמות? 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

אני פשוט אנסה לאתר מי עומד בראש הצוות הזה, מי מרכז את הצוות. אבל כן חשוב לי להגיד שבמסגרת החלטות הממשלה הרלוונטיות היה סעיף החלטה שבעצם מתקצב ב-70 מיליון שקלים את כלל הרשויות המקומיות בכל רחבי מדינת ישראל, כלומר סעיף שמקצה 70 מיליון שקלים שכמובן מחולקים בהתאם לתבחינים, וסעיף שנכנס לתוך ישיבת הממשלה ספציפית, 50 מיליון שקלים ביחס לרשויות קו התפר, ובעצם התעוררה שאלה גם לגבי הגדרת קבוצת הרשויות של קו התפר לעומת הקבוצה הכללית שלמעשה חולקו לגביה 70 מיליון שקלים, החלטת הממשלה הקצתה לה 70 מיליון שקלים. אז השאלה הייתה מי הם יישובי קו התפר, איך מגדירים את זה מבחינה מקצועית.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

סליחה שאני קוטע אותך, אני ממש מצטער. יש פה דיון, אני מבין, הדיון המשפטי לא רלוונטי לעניין שלנו כאן כרגע. הרי אתם נותנים שם את התשובות בדומה למה שאנחנו מבקשים. אני רוצה להבין מי האנשים שעוסקים בכך? האם מכם, ממשרד המשפטים, יש אדם שמוגדר כמי שאחראי על כך, והאם אפשר לדבר איתו?

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

הצוות המקצועי שבוחן את הצרכים המקצועיים ומבצע את העבודה שהייתה צריכה להיעשות לפני החלטת הממשלה ובוחן ליישם את החלטת הממשלה ומה הדבר הנכון לעשות מבחינה מקצועית, איך נכון לחלק את 50 המיליון שקלים האלה? באיזה אופן? מי הן קבוצת הרשויות הזכאיות? לפי אילו פרמטרים? וכן הלאה. עבודת המטה, משרד המשפטים לא מעורב בה, זו סוגיה מקצועית לחלוטין שמובילים אותה משרד הביטחון ומשרד הפנים, זה צוות משותף. אם כבודו רוצה אני אנסה לאתר את המשתתפים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ממש, אני שוטח את תחינתי, מבקש לדעת שמות. 

 << אורח >> הגר סלקטר: << אורח >> 

בגלל שזה צוות שמשרד המשפטים לא שותף בו, אני מניחה שהנציגה של משרד הפנים אולי תדע מי השותפים בצוות, אני יכולה כמובן לנסות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז אני סומך עליכם, אתם תעקבו אחרי שתגיע הערכת המצב או הדעה של ביטחון וביטחון לאומי ופנים, אתם תביעו את דעתכם אם זה מספיק טוב כדי להתחיל לחלק את הכסף, ואני מניח שיהיו תקציבים נוספים והיערכויות נוספות כפי שאנחנו מכירים מאזורים אחרים בארץ. עצם העניין הוא בסדר גמור, הבעיה היא הזמן שעובר. אני רוצה לחזור רגע לחברה מחמלי, מפנים. האם תוכלי לברר במשרד מי ממונה?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

כן, תוך כדי בירורים וממה שאני מבינה זה בעצם כן קשור לייעוץ המשפטי לממשלה, שהם בעצם אלו שהתעסקו עם כל הסוגייה המשפטית, אז אם יש מישהו מהם.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

לא, השאלה היא מאצלכם? נעבור אליהם אחר כך.

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

אין לי כרגע שם, אני בודקת. ברגע שיהיה לי שם אני אעדכן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ייעוץ משפטי לממשלה זה שחקן חדש לטעמי, אלא אם כן את מתכוונת למשרד המשפטים? אנחנו נפתור את זה בסוף. שקד, את תוכלי לעזור לנו?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לשפוך אור על הנציגים הרלוונטיים אני יכולה לעשות בדיקות כמו שחברותיי עושות עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אוקיי, ביטחון לאומי לא נמצאים כאן?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> 

ביטחון לאומי כאן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אתה נציג?

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

אני משרד לביטחון לאומי, אני במילואים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אתה כרגע בשירות משרד הביטחון?

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

ביטחון לאומי. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

עם המדים. אז אתה יכול לספר? קודם כול שם ותפקיד.

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

שמי מאיר ברוכים, אני אחראי על מרכיבי ביטחון במשרד לביטחון לאומי. אני לא מכיר את הסיפור של התקציב הזה אבל אני חייב להגיד שלמשרד לביטחון לאומי הוקצה תקציב עבור הגנת היישובים במדינת ישראל, מה שלא שייך לצה"ל שייך למעשה לנו. אנחנו התחלנו כבר לפני יותר משנה ביחד עם הנציגים המכובדים פה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מאיר, אני עוצר אותך לא משום שאני לא רוצה לשמוע את אפי אחר כך בסוגיות של מה נעשה, זה מאוד מבורך ומאוד חשוב, אלא כי הטריגר היה אותם 50-100 מיליון שקלים, ואני כרגע רושם לעצמי בתשומת לב שאתה לא מכיר. אנא, תכיר את העניין.

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

אני לא מכיר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני מבקש שתבדוק במשרד, אם אתה יכול, מי הגורם שעוסק בנושא הזה? בזמנו הייתי בקשר עם הסמנכ"לית שהתעסקה בעניין הזה. 

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

אם זה היה אצלנו במשרד, אני הגורם. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז אתה שומע שאנחנו שנה ושלושה חודשים מחכים ליישום החלטת ממשלה, אתה שומע שהיא כנראה התקבלה שלא באופן הראוי, אין חוות דעת מתאימה שמבהירה למי זה מיועד ומהם הקריטריונים, דרישות ברורות, כך זה נעשה בכל הארץ. זה לא קשור לתקציבים שנתונים לכם, המבורכים, מדובר פה ב-100 מיליון שהם נתונים לקו התפר, וזה קריטי, כי לקו התפר כשאתה מסתכל על כל התקציב של הביטחון לאומי ומשרד הביטחון מחלקים, הם מחלקים לכלל הארץ, פה מדובר ב-100 מיליון שקלים שיכולים לעשות שינוי משמעותי ביישובים, בחמ"לים, במרכיבים ובהצטיידות ואולי כיתות כוננות ואני מבין שיש צורך לאזן בין המשרדים וכו'. 

אני רושם לעצמי שאתה לומד את העניין, מסיים את השירות או תוך כדי מברר את העניין וחוזר אלינו, בסדר?

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

כן, אני רק רוצה להגיד שלנו יש את התקציב שלנו. אני כן יודע שבסוף השנה שעברה היה איזשהו דיבור עם משרד הפנים לקבלת תקציב נוסף. התקציב שלנו לא מספיק, כן? גם בשנים הקרובות הוא לא יספיק לכסות את כל מה שאנחנו צריכים לעשות בכלל מדינת ישראל, ולא רק העוטף. כמובן שתקציב נוסף יעזור לנו בנושא הזה. לגבי ה-50 או 70 המדויקים האלו.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

50 ועוד 50, אנחנו נעמוד בקשר.

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

עד הערב או מחר בבוקר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה, הוועדה תשמח לקבל ואנחנו נמשיך לעקוב. משרד הביטחון בזום, נכון? יש לנו את ענבר סולומון רע"ן מב"ל פקע"ר. תראי כמה ראשי תיבות לגברת חביבה כל-כך.

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ראש ענף מרכיבי ביטחון להתיישבות בפיקוד העורף?

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז מה את מכירה מהנושא הקונקרטי שאנחנו מדברים עליו?

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

אנחנו לא קיבלנו תקציב מיוחד ליישובי קו התפר, אנחנו קיבלנו תקציבים לטובת כלל היישובים המסווגים במדינה במסגרת תוכנית משיב הרוח, אחרי שהתחילה המלחמה, ומתוכו גם השקענו את חלקו ביישובי קו התפר במרכיבי ביטחון, יישובים שמסווגים למרכיבי ביטחון מצה"ל.

כרגע אנחנו הגענו לפגישה עם אלי רגב ממשרד הפנים לגבי הנושא המקצועי כדי להגיד מה חסר כרגע מבחינת מרכיבי ביטחון ביישובי קו התפר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

רגע, ענבר. אני רוצה לשאול אותך האם הפגישה עם אלי שהוא ראש מנהל ביטחון במשרד הפנים, – איש מאוד משמעותי – נעשה כדי לראות איך מחלצים את התקציב שאנחנו מדברים עליו, או בלי קשר, ישיבה שגרתית?

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

זה קשור לתקציב של ה-50 מיליון בהנחה ויש 50 מיליון איפה נכון להשקיע כסף מתוך זה בתוך מרכיבי ביטחון. אז אנחנו כרגע אמרנו את תמונת המצב של היישובים בתוך קו התפר – רק שאני יודעת להעיד עליהם – שמסווגים בתוך צה"ל, וכמה נדרש להשקיע בהם רק בתחומים הספציפיים האלה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אוקיי, האם לפחות הנוכחים כאן ובזום יכולים לאשר שאלי רגב מכרי וחברי הוא נציג משרד הפנים, שהוא מנהל מטעם משרד הפנים את הלקח וממכר של העניין הזה?

 << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 

הוא מנהל מינהל חירום, הוא הפן המקצועי בעצם להקצאות התקציבים. יש פה את הפן התקציבי, יש פה את הפן המקצועי ויש פה את הפן המשפטי. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

טוב, אז יש רכיב משפטי של משרד הפנים שמן הסתם משחק משחק. ענבר, את תרצי להשכיל אותנו בעוד משהו במשפט קצר?

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

לא, עד כאן. אנחנו נשתתף בכל תהליך מקצועי שיידרש, אנחנו שם. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

עכשיו השאלה, פה נאמר קודם שיש צוות בין-משרדי שכולל את משרד הפנים. יכול להיות שהצוות הזה הוא את ואלי רגב? יכול להיות שמצאנו, גילינו. 

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

זה צוות רק בהיבט המקצועי כמו שנאמר פה קודם.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

השאלה אם אתם עוסקים בהיבט המשפטי לקבוע למי מגיע? מהם הקריטריונים? מדוע נחוץ תיעדוף? כשמקצים 50 מיליון לקו תפר למי הכוונה? למה התיעדוף? השאלה אם בזה אתם עוסקים?

 << אורח >> ענבר סולומון: << אורח >> 

התשובה היא לא, אנחנו עוסקים רק ביישובים בתוך תו התפר שמסווגים למרכיבי ביטחון בתוך צה"ל, וגם שם אני יודעת רק לדבר על מרכיבי ביטחון. זאת אומרת נושא של חמ"לים או דברים שקשורים בכיתת הכוננות, ההצטיידות שלה וכו', אלו דברים שאני לא עוסקת בהם אז אני לא יודעת לתרום.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני כיושב-ראש קרוב לבטא משהו כמו: אמאל'ה, שמישהו יעזור לי להסביר מה קורה פה. אז אלון ביטון שהוא ראש אגף הביטחון במרכז השלטון האזורי, אולי אתה תוכל לעזור לעשות סדר קצת?

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

קוראים לי אלון ביטון, אני מנהל החירום והביטחון של מרכז השלטון האזורי ואני מודה לך מאוד על הדיון הזה. אני רוצה להגיד שזה קצת מביך שאחרי שהוגש בג"ץ ואחרי שאנחנו שנה ושלוש מתחילת המלחמה, ואחרי שמבטאים פה במכתבים, בדיבורים, בתחינות, בכתבות בעיתונים, את הכאב והחשש שיש לאזרחים, אנחנו עדיין לא מצאנו את הצוות שאמור לטפל בזה. זה בעיניי קצת לא ברור. 

לגופו של עניין, כשאנחנו מדברים על קו התפר, ברמה המקצועית, אנחנו לא מדברים על התפר המזרחי, אנחנו לא מדברים על התפר בצפון על יישובי קו העימות ואנחנו לא מדברים על יישובי קו העימות בדרום. אנחנו מדברים ממעבר הבקעה במזרח במועצה אזורית עמק המעיינות, הגלבוע, מגידו, אלונה, מנשה, עמק חפר ויורדים דרומה לכיוון דרום השרון, חבל מודיעין, גזר והתפר של העיר ירושלים, מה שנקרא עוטף ירושלים, ובעצם עד בואכה מעבר מיתר במועצה אזורית בני שמעון ואפילו עד מועצה אזורית תמר ביישובי גב ההר שבדרום הר חברון. על זה אנחנו מדברים. 

הייתה פה ראשת מועצה מקודם שאמרה כמה מועצות אזוריות נוגעות בדבר, המספר המדויק הוא 17 מועצות אזוריות שנוגעות לדבר. הרבה מאוד מושבים וקיבוצים שמהווים בעצם את השכפ"ץ של המדינה בהתרחש אירוע חלילה – אני מקווה שלא יקרה אבל אם חלילה יקרה – מהתפר המזרחי של המדינה. 

האמירה שנאמרה פה שלא הוצג צורך עודף, אז אני באמת לא יודע איך אפשר עוד להציג צורך עודף. אני גם לא כל-כך מבין מה זה, זה נשמע לי קצת כמו אמירה ששייכת לעולם שלנו לפני ה-7 באוקטובר. הצורך הוא פשוט, יש חבר'ה שעוברים את גדר המערכת שנבנתה, מסתבר שהיא מסתירה ללא מעט תצפיות את מה שקורה. אין פרימטר בצד המזרחי, ומה שקורה הוא שעולים עליה עם סולמות עץ, עם סולמות חבלים, עוברים אותה שוהים בלתי חוקים ויכולים חלילה – זה ברצונם, זה לא ברצוננו – לעבור אותה גם מפגעים. 

הקורבנות המיידיים של האירוע הם מי שהכי קרוב ומכאן הצורך העודף בתגבור משמעותי מאוד של יישובי קו התפר, זהו, לא צריך להיות איש ביטחון כדי להבין את האמת הפשוטה הזאת אחרי ה-7 באוקטובר. 

בהיבט הבטחוני יש הרבה דברים שאנחנו יכולים להמליץ והמלצנו וזה אולי לא כל-כך לפה כמו לעשות פרימטר בצד המזרחי, שהסיורים של הצבא יהיו בצד המזרחי ולא בצד המערבי של הגדר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה לא לכאן.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

לא לכאן. אבל מה לכאן? ההבנה הפשוטה שכמו שבהקשר של פשיעה יש אפקט בלון – איפה שאתה לוחץ לשם זה עובר, כך גם ביישובים האלה. כמו שיש הרבה פחות פשיעה בתוך איו"ש בצד המזרחי של גדר המערכת, בגלל שהיישובים שם מוגדרים כלא סובלים חדירה, והצבא ומערכת הביטחון משקיעים שם הון תועפות בתוכנית שנקראת משיב הרוח, מיליארדים. אנחנו באנו וטענו שהדבר הזה כמו אפקט הבלון מייצר את הקושי ואת הסיכון ביישובים בצד המערבי של הגדר, אלו שצמודים לגדר בצד המערבי, הם הקורבן המיידי לדבר הזה של התחזקות הצד המזרחי שזה מבורך. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני רוצה לשאול אותך האם אתה רואה שיפור באותם יישובים שהיו מחוסרי מרכיבי ביטחון או כמעט מחוסרים? אני מבין שיש אבחנה ברורה – זה לזכות המערכת כולה – בין יישובים של צה"ל ויישובים של ביטחון לאומי? אולי תציין בקצרה, בראשי פרקים את הפערים הקיימים?

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

בסדר גמור, תודה אדוני על ההזדמנות. אז קודם כל המשרד לביטחון לאומי בעולם התוכן שלנו במועצות האזוריות משמר הגבול שמיוצג פה על ידי רמ"ח יישובים ניצב משנה אפי פרץ עשו ועושים עבודה יומיומית מדהימה, לא פחות, אני מסיר בפניהם את הכובע ואני אומר מפה שאנחנו הרבה יותר בטוחים, הרבה יותר סומכים. ודרך אגב, בניגוד למה שאמרנו בהתחלה לנו יש גם קצה מבצעי, אנחנו יודעים עם מי לדבר גם ביישובים שהם מסווגים צבא וגם ביישובים שמסווגים משמר הגבול. 

הרבותא היא שעכשיו יש תקציב שבטח אפי ידבר על זה ודיבר על זה המשרד לביטחון לאומי, גם ליישובים שמסווגים משטרה וזו רבותא הגדולה. איפה בכל זאת הבעיות? הבעיות הן פשוטות, התקציב מנוצל כרגע למרכיבי ביטחון שהן גדרות, שערים, וכל מיני מרכיבי ביטחון שהם ברזלים, יש גם מצלמות וכן הלאה, אבל בעינינו הפער האמיתי כרגע – ולזה אנחנו ביקשנו את אותו תקציב תוספתי – זה למימוש האחריות המועצתית לעניין הזה. למה אני מתכוון? ברור שמי שעצר מחבלים זה אופקים ושדרות וכן הלאה, ומדברים על ערים ומדברים על לבנות ייסוד בהקשרים האלה, כך גם מועצה אזורית אחראים לאזורים שלה, והמערכת הגזרתית שצריכה להיבנות זה חמ"לי תצפית יישוביים ומועצתיים. דרך אגב, זה לא דבר שאנחנו חושבים שאולי צריך לקרות בעתיד, זה קורה מכסף מועצתי.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זאת אומרת חלק משמעותי מהתקציב לחמ"לי תצפית ושליטה, מן הסתם, של יישובים ומועצה.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

כן. המשימה של יישובים ממשמר הגבול כפי שאני הקטן רואה אותה היא מיידית להשלים פער של עשרות שקלים שפשוט לא היה תקציב כזה, היה להם איזה 1.8 מיליון שקלים בשנה לשימור מצב קיים. היום יש להם תקציבים משמעותיים הרבה יותר לבנות מערכת שלמה. 

לנו אין את הלוקסוס ואת הזמן לחכות עוד חמש שנים שהם יסיימו, אנחנו צריכים היום את מרכיבי הביטחון ואנחנו צריכים גם את המעטפת הגזרתית הזאת, חמ"לים יישוביים, שיטור מועצתי שיקבל עדיפות דווקא בקו התפר וימ"מ לכיתות כוננות. 

יש פער אדיר בין אם יושבים בזמן ומרחב חיילי כיתות כוננות, חיילי הגמ"ר וכן הלאה בתוך יישוב ונוטעים הרגשת ביטחון בתושבים. אנחנו יודעים שבזמן ומרחב לוקח זמן להגיע ליישוב קטן לכוחות שיטור ומשטרה גזרתיים, אנחנו מבקשים שיהיה עוגן איתן בתוך המושב, בתוך הקיבוץ. ואם זה באחריות המשרד לביטחון לאומי – מצוין. שכיתת הכוננות הזאת יהיו לה ימ"ל, ימי מילואים, של המשרד לביטחון לאומי להכשרות, לתרגולים, שיעלו את הרמה, וגם שיהיו בשטח. 

זאת אומרת, אנחנו מבטאים פה את הצורך – כמו שהגברת המכובדת אמרה – העודף. אני חושב שהכול נכון רק שזה לא צורך עודף, זה צורך קיומי. למה דווקא בקו התפר? כי הם יהיו הראשונים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה פירוש הצורך העודף. אני מבין את מה שהיא אומרת רק שזה היה צריך להתבצע כבר לפני שנה. נעצור כאן ונעבור לניצב משנה, אפי פרץ, תציג את עצמך בתפקיד, ובקצרה. אני מבין שאתה מציג מצגת שלא תצולם, תדבר על מה שנראה לך נכון. בעיקר מה שאני הייתי רוצה אחרי שאנחנו מבינים שיש פער תקציבי ומנהלי שאנחנו צריכים לפצח אותו, בוא רגע עשר דקות ללמוד על השיפור שאתם מבצעים כרגע וגם אתה, אני מבקש שתגיד מהם הפערים שקיימים, תודה.

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

צוהריים טובים, אפי פרץ, רמ"ח יישובים, מתעסק בכל הסיפור של מרכיבי הביטחון בתוך היישובים במרחב הכפרי, אני אנסה להיות ממוקד ולתת באמת תשובות לכל מה שעלה פה. קודם כול אני שמח, אנחנו רואים עין בעין את הסיפור, גם מאיר ברוכים מהמשרד אמר את זה וגם אלון אמר את זה כרגע פה, כל הנושא של מרכיבי הביטחון בתוך היישוב במרחב הכפרי. 

קודם כול אחרי ה-7 באוקטובר לקחנו וניתחנו את כל האתגרים שיש לנו בתוך המרחב הכפרי כדי לראות שבאמת אנחנו נותנים מענה לכל האתגרים שיש במרחב הכפרי שלא התייחסנו אליהם בעבר בצורה נכונה, לצערנו הרב, ובעקבות ה-7 באוקטובר. ומשם מול המשרד ישבנו ועשינו עבודה מאוד רחבה כדי באמת לתת מענה לאתגרים, ואני אתחיל לפרוט אותם פה ואגיד גם מה נעשה ויש לנו עוד כברת דרך מאוד ארוכה כדי באמת לייצב את כל המערך הזה בצורה מלאה וטובה. 

אז קודם כול פעם אחת אני בא ואומר שמישהו צריך לשמר וגם להיות זמין בזמן אמת לכל אירוע שקורה בדגש על הציר המרכזי שזה פח"ע ומשם גזרנו בעלי תפקידים שוטרים ממג"ב, שאנחנו קוראים להם מש"קים ביטחוניים, כדי לתת מענה פעם אחת למרכיבי הביטחון שבאמת מתקיימים ומשתמרים שם אחרי שאנחנו מקימים אותם, וגם פעם שניה לתת מענה עם כיתות הכוננות בצורה הכי טובה ולהפעיל אותן בצורה נכונה וטובה. 

קיבלנו קרוב ל-200 תקנים מהמשרד.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

200 לאילו יישובים?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

לכל היישובים במדינת ישראל, כל המרחב הכפרי.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

וכשאתה מדבר על קו תפר, אתה יודע לגזור משם?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

כן. קודם כול חשוב לי לציין שגם לפני ה-7 באוקטובר, בכל היישובים שמבחינתנו הם במרחב התפר היה מש"ק בטחוני קבוע, כמו הרבש"ץ שאנחנו מכירים מצה"ל, גם לפני כן. היו לנו 54 יישובים כאלה בתפר המזרחי מול יהודה ושומרון והיו שם מש"קים ביטחוניים. לקחנו את המודל הזה והרחבנו אותו גם בכל המרחב הכפרי גם ליישובי העומק שנמצאים בתוך שטח מדינת ישראל ועשינו את זה שנה אחרי שנה בהתאם לתקציבים שנקבל, אבל קיבלנו 200 תקנים והכנסנו אותם פנימה לתוך המערך היישובי.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

וזה בבסיס תקציב? זה ממשיך?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

כן, בבסיס תקציב. חשוב לי לומר שנעשתה גם עבודה רחבה בתוך משטרת ישראל ומג"ב וגם המשרד שמיפינו את כל היישובים במדינת ישראל לפי מדרג איום שבעבר הרחוק זה נעשה על ידי צה"ל, היום זה נעשה על ידי משטרת ישראל, דרך אגב גם המרחב הכפרי וגם המרחב העירוני נעשה מיפוי לפי מדרג.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זאת אומרת שאם צריך לתת הסבר למה התקציב הזה ייחודי.

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

למה ליישוב הזה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה רבותא בקו התפר, די קל לכם להסביר למה הצפון מקבל מענה, עוטף עזה מקבל מענה ועכשיו.

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

נכון, יפה. אז לקחנו כמה פרמטרים שחשובים גם באיום חיצוני וגם באיום פנימי ועוד כמה פרמטרים נוספים מההיכרות ומההיסטוריה הגזרתי והכנסנו אותם ולשם מיפינו את כל היישובים במדינת ישראל, ולפי זה אנחנו מפנים את המשאבים מה ראשון, מה שני ומה שלישי. חשוב לי לדבר שכל הסיפור שלמדנו את זה – הנה יש חלק מהדברים – שזמן הוא מרחב ובכלל בהיבט של טיפול לא רק בפח"ע אלא גם בפשיעה החקלאית ניצלנו את זה וגם שם אנחנו משתדלים לתת יותר מענה רחב שלפני כן הוא לא היה, והמשק הבטחוני גם בתוך המשחק הזה. 

דבר נוסף שהיה כבר לפני ה-7 באוקטובר כפיילוט בכלל במרחב הקצי, זה השיטור המועצתי. חשוב לי לציין, דיבר על זה אלון פה שהשיטור המועצתי ב-7 באוקטובר בדרום ברשויות כשהיה שיטור מועצתי, הכוח הזה נתן הרבה יותר שקט במרחב הכפרי ממקומות אחרים שלא היה שיטור כפרי. דרך אגב, זה גם אחד הפערים שאני גם אדבר עליו בסוף שבאמת צריך לתת לו מענה. כשעשינו את העבודה הרחבה בתוך המרחב הכפרי אמרנו מה חשוב היום, מה חשוב בשנתיים הקרובות ואיך אנחנו רואים את החזון בכלל במרחב הכפרי כדי לתת מענה רחב גם ביטחוני וגם פלילי במרחב הכפרי שהמרחב הכפרי זקוק לו. זה מבחינת השיטור המועצתי. 

מבחינת כיתות כוננות, אני עוד פעם חוזר ואומר – היו כיתות כוננות בתפר במרחב הכפרי לפני ה-7 באוקטובר. אחרי ה-7 באוקטובר הדבר הזה הורחב לכל היישובים במרחב הכפרי במדינת ישראל. יש בהמשך גם שקף מה אומרת כיתת כוננות בתוך המרחב הכפרי. 

כמה דברים על הדבר הזה. אז קודם כול כל כיתות הכוננות – אני מדבר גם בסוף 2023 כשהוקמו כיתות הכוננות שם – היו אימוני הקמה, ניתן להם ציוד גם בתוך 2024, כשיש להם ציוד מלא מקצה לקצה, ציוד מבצעי גם ללוחמה, גם להגנה וגם לתקשורת בכל כיתות הכוננות שקיימות במרחב הכפרי, אמרה את זה אושרת או גלית, אני לא זוכר. נכון, הרשויות בתחילת הדרך עשו הרבה דברים מתוכם כי לא הייתה יכולת לתת את כל המשאבים האלו בזמן קצר. אבל היום אני יכולה להגיד שכיתות הכוננות מלאות מקצה לקצה, יש עוד דברים שצריך לעשות אבל יש עצמאות לכל כיתות הכוננות בצורה מסודרת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אתם עומדים בקשר עם אלון ועם הרשויות מה נכון להמשיך?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

כן, כל הזמן. כל הפערים אנחנו יודעים לסמן אותם. אנחנו גם יודעים לדבר מול רשויות שחזקות שאנחנו יודעים לצפות פני עתיד מול המשרד מה כן יקבלו פני עתיד שיתחילו לעשות את זה מתוכן כדי שבעתיד נוכל לגשר על זה בעתיד מבחינה תקציבית ומשאבית. יש רשויות שיכולות לעשות את זה, יש רשויות שפחות, ואנחנו מתקדמים. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

עוד שאלה, נתקלתי בשיחות בשטח על כך שיש לכאורה פער בין הכוחות שמאמנים, אתם מאמנים את כיתות הכוננות ועומדים מול היישובים והמועצות, וההפעלה בפועל היא לעיתים על ידי המשטרה הכחולה, התחנות המקומיות, וזה יוצר סוג של קושי מסוים בין ההפעלה לבין בניית הכוח. קודם כול משפט קצר על העניין הזה?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

משפט אחד קצר אני אגיד על זה. היה את הפער הזה, לפעמים בקצוות יש את הפער הזה, אני מודע לו. תראה, בסוף האחריות הטריטוריאלית היא של המשטרה הכחולה, של מפקד התחנה והמרחב הכחול, הוא האחראי על השטח הוא הריבון של השטח. בסוף, מי שמממש למטה את ההלכה למעשה, את ההפעלה של כיתות הכוננות זה משמר הגבול, ובונה אותם. בסוף, כשאני מפעיל כיתת כוננות ויש לנו בעלי תפקידים בתוך המרחב הכפרי, מפקד התחנה מפעיל מול בעלי התפקידים שנמצאים ממשמר הגבול בתוך כיתת הכוננות, מי שניגש ומפעיל את כיתות הכוננות זה מג"ב, הכחול מפעיל את המפקד שנמצא במרחב הכפרי. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הירוק הרלוונטי, אבל בסוף כיתות הכוננות רואות ירוק.

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

נכון, את הטקטיקה עושים משמר הגבול.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

והחיבור לרשויות המקומיות הוא תקין, הוא סביר?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

קודם כול כן, הרבה יותר ממה שהיה. אני חושב שיש עוד כברת דרך לעשות, יש עוד הרבה דברים לעשות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

התיאום ביניכם לבין צה"ל?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

יופי. היה דיון סביב הסיפור הזה. אני חושב שיש עדיין פער בכל הסיפור הזה בכלל במרחב התפר, אני חושב שמה שאלון אמר בכל הסיפור של החמ"ל המשותף הזה במיוחד בכל הסיפור של התפר, נכון להקים אותו בתוך הרשויות שיהיה חמ"ל משותף.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יש תרגילים שצה"ל עושה ואתם שותפים וההיפך?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

גם הרשויות שותפותו לתרגילים האלו?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

יש את זה כל הזמן, גם לפני הרמדאן עשינו. יש את זה, אני חושב שעדיין צריך להמשיך לעשות, יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בגלל לוחות הזמנים, ויש לנו את אלי שנמצא על הקו, אלי רגב, אם אתה מוכן לתת 2-3 דקות, אפי, לסיים פשוט?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

אני חושב שאם אני מסתכל, קודם כול יש עדיין המון אתגרים לשנים הקרובות בכל הסיפור של המערך הכפרי אבל אנחנו נמצאים בדרך הנכונה, גם בהכשרה, גם באימונים, גם בהקמות, גם בלייצב את המערכת. בסוף בשנה וחצי נכנסנו הרבה משאבים והרבה שוטרים שבסוף צריך לדייק אותם בדיוק למה שאנחנו רויצם, ואנחנו עושים את זה במעלה הדרך. 

אני חושב שאחד הדברים שגם דיבר עליהם אלון הוא הסיפור של השיטור המועצתי בקו התפר כאגרופים גם באירועי חירום ובכלל גם בשגרה. אני חושב שהסיפור של ביטחון וגם תחושת ביטחון הם שזורים אחד בשני ואני חושב ששיטור מועצתי יודע לגשר על זה, ואני חושב שחמ"לים זה הדבר הכי נכון לראות איך באמת מכוונים את זה, גם דרך התקציב של משרד הפנים. ענבר דיברה על זה, אני אשמח מאוד, צריך לזכור שהתפר הוא לא רק ביישובים של צה"ל, צריך להכניס גם את המשטרה בסיפור הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה, אפי, תודה על כל מה שאתם עושים. אלי רגב, אתה בהאזנה? אולי רק לפני כן, מי יוכל, עידו? לגבי ה-50 מיליון הנוספים, איפה הם מסתתרים, עידו?

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

את זה אני לא יודע, כי זו החלטת ממשלה אחרת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מישהו מהנוכחות או הנוכחים מכיר? זו רק שמועה שרצה פה במסדרונות של הכנסת על 50 מיליון נוספים? אז אם אף אחד לא מכיר, אתה בשל לקבל את הודעת האיוב שאין עוד 50 מיליון? לא בשל, אז כדאי לאתר מאיפה המקור.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כנראה זו החלטת ממשלה מינואר, אנחנו נבדוק את זה ונחזיר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בבקשה, אז אני מבקש מידיד הוועדה לזהות את העניין. ומשרדי הממשלה, נציגים, אוצר, פנים, תבדקו בבקשה אצלכם. אנחנו לא נחמיץ את ה-50 האלו אם הם קיימים במערכת. אם ככה, ננסה אולי עם גלית שאול שדבריה נקטעו? 

מי עולה בזום? אלי, שלום אלי. אנחנו מנסים להבין, אותם 50 מיליון – שהיינו בקשר גם באופן אישי בינינו – מה קורה להם? איך אנחנו מפשירים אותם ומאפשרים לקו התפר להנות מהם?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

שלום לך יו"ר הוועדה. אותם 50 מיליון בעצם מעוגנים בהחלטת ממשלה 1173 בסעיף 4 להחלטה, ובהקשר הזה בעצם ההחלטה מדברת באותו סעיף רק על רשויות שמוגדרות בקו התפר על ידי פיקוד המרכז ופיקוד העורף, זה בעצם מתחם אותנו למספר רשויות מסוים, כי יש רשויות נוספות שאולי מוגדרות כקו תפר או עוטף ירושלים על ידי גופים אחרים כמו למשל משטרת ישראל או המשרד לביטחון לאומי. 

לאור בקשת המנכ"ל שלי, מה שעשיתי כדי לנסות להניע ולהוציא את העגלה הזאת מהבוץ, כי בעצם הכסף מוקפא ולא מגיע לרשויות ורצינו שהוא יגיע לרשויות, אז כינסתי מעין ועדת היגוי מוסכמת ביום חמישי האחרון שאני עומד בראשה, ביחד עם מחלקת המיגון שהוא נציג פיקוד העורף, ביחד עם האגף להתיישבות במשרד הביטחון, ביחד עם היועצת המשפטית של נושא העורף האזרחי במשרד הביטחון וסיכמנו כמה דברים כדי להניע את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אלי, רק תחדד לי. אתה מרכז, אתה לקחת את הפיקוד, ואתה מרכז את משרד הביטחון ואת?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

משרד הביטחון, פיקוד העורף. משרד הביטחון זה מה שעושה נוחי מנדל, זה הוא צריך להיות, הוא שלח במקרה הזה את הנציגה שלו, ומעיין שהיא היועצת לענייני העורף האזרחי במשרד הביטחון, והכול מתואם גם עם המשנה למנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד הפנים. בעצם אני מוביל את זה לאור הבקשה הזאת ולאור החלטת הממשלה מתוך מגמה שאותם 50 מיליון בסוף יגיעו וימצאו את ביטויים הלכה למעשה בשיפור המוכנות הביטחונית של אותם יישובים. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני רוצה לשאול אותך, בסבב הקודם במהלך השנה שחלפה, ניסיתם לפצח את העניין דרך המשרד לביטחון לאומי, לנסות לראות מה הם עושים, מה אתם עושים, ואיכשהו לאפשר. עכשיו אתה אומר שהם לא בלופ הזה כרגע נכון לעכשיו?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

אני אגיד לך, אני ישבתי עם מירי המשנה למנכ"ל, ממש לפני יומיים גם על העניין הזה, הרשויות שהן אחראיות עליהן לא מקבלות את הגושפנקה פה בהחלטת הממשלה הספציפית הזאת. החלטת הממשלה שבה שמו את תקנת הכסף היא 1173 שבה הוגדרו איזה רשויות, הוגדרו רק רשויות קו התפר שהוגדרו על ידי פיקוד המרכז ופיקוד העורף שזה בעצם מה שצה"ל אומר קו תפר. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

רגע, אני רוצה להבין אם אתה כרגע מניח פצצה או סקופ. אתה בעצם אומר שהכסף מיועד רק לאותם יישובים שהם מסונפים לצבא?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

אני לא אומר את זה, החלטת הממשלה אומרת את זה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בסדר, אתה מפרש או מסביר לנו את החלטת הממשלה

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

כן ,אמרתי את זה בפירוש. ולכן אם אני רוצה לחלק את הכסף מבחינה חוקית אחרי שנקבל את ההחלטות, אז הכסף יוכל להיות מחולק רק לאותן רשויות שאכן קיבלו את הגושפנקה באותה החלטת ממשלה אלא אם כן יתקנו את ההחלטה או יוסיפו עליה החלטה נוספת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כן, אלא אם יתקנו את ההחלטה.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

נניח לגבי עוטף ירושלים ואחרים. אני אומר לך, יושב-ראש הוועדה, שגם התקבלו תקציבים למשל לעוטף ירושלים, תקציבים נפרדים שהמשרד לביטחון לאומי קיבל לטובת אותן משימות, כך שאנחנו צריכים לדעת את זה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני רוצה לשאול, אלי, אני רואה שבהחלטת הממשלה באותו סעיף 4 כתוב רשויות קו התפר כהגדרתן בפיקוד העורף ובפיקוד המרכז ותבחינים. אבל ייתכן ופיקוד העורף מסווג את היישובים ככה שחלקם לא באחריות הצבא אלא הוא מסווג ואומר שחלק באחריות הצבא דרך פיקוד העורף, אבל חלק, פיקוד העורף אומר, הם באחריות של מרכיבי ביטחון של משטרה, המשרד לביטחון לאומי.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

אני אנסה לענות. אנחנו ישבנו פה בישיבה כדי לסכם את הדברים והדבר הראשון שעסקנו בו הוא הגדרת הרשימה של אותן רשויות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אותם יישובים.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

לא, במה שכתוב בהחלטה הזאת זה רשויות, ובתוך הרשויות יש יישובים כמובן. כי יש רשויות, כמוש אתה מכיר היטב בעוטף ששני יישובים הם במסגרת מה שמוגדר עוטף בתוך הטווח של ה-7 קילומטרים והרבה מאוד יישובים שלא. אותו דבר פה, יש יישובים באותן מועצות אזוריות, עמק חפר ואחרות, שהם מוגדרים לצורך העניין על ידי פיקוד העורף/פיקוד המרכז כיישובי קו תפר ויש שלא, אבל אנחנו עוד לא שם, אנחנו קודם כול הגדרנו את הרשויות. יש כאלו עשר רשויות על פי דעת חברי הוועדה שהתכנסה ביום חמישי האחרון. אם אתה רוצה, אני יכול למנות את הרשויות האלה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

האמת שכן, תגיד שנסבר את האוזן.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית גלבוע, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית מנשה, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית לב השרון, מועצה אזורית דרום השרון, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית לכיש והמועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

וחבל מודיעין וגזר?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

חבל מודיעין, בני שמעון ותמר לא. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אוקיי, גזר?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

גם לא. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מהסיבות שיש לכם.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

לא, מהסיבות שאני נצמד להחלטת הממשלה, זה הכול.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הבנתי, כי הן לא מוגדרות כקו התפר, אוקיי. אין מועצות אחרות מקומיות שרלוונטיות?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

המועצה המקומית היחידה היא כוכב יאיר-צור יגאל כמועצה מקומית, כל היתר הן מועצות אזוריות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הבנתי. לאחר שנקבע שלב השרון היא מוגדרת כראוי, מה דינה או של התקציב הזה כאשר הוא מחולק, לאן הוא מחולק? האם הוא מחולק רק לאותם יישובים שהם ת.פ צבא או גם ת.פ משטרה?

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

אוקיי, אז תראה, אנחנו עוד לא דנו, אני יודע פחות או יותר את הכיוון, מאחר וזה רק 50 מיליון אז מה שנצטרך לבדוק אילו מרכיבים צריך? אני בניתי תוכנית בזמנו, כמו שאתר מכיר, אלון ששלחתי לך בזמנו של מה שאני חושב שצריך להיות שם. מאחר ואנחנו מכירים את האיום עבור קו התפר, זה לא האיום של ירי תלוי מסלול, זה איום אחר, אז צריך להיערך לאיום מהסוג הזה ולאיום מהסוג הזה צריך רכיבים מסוימים שיתנו את המענה ואז אנחנו בודקים, במסגרת סקר וסיורים שאנחנו כרגע מתכננים במסגרת הוועדה החל משבוע הבא לבוא ולעשות סיור, ולבוא ולראות אחד מה יש ומה אין, רק אחרי שנראה מה יש ומה אין באותם יישובים נראה מה צריך להשלים. יכול להיות שיש יישוב שצריך לקבל אמצעים בסדרי גודל של מיליון שקלים ויכול להיות שמישהו אחר צריך לקבל 3 מיליון שקלים, אנחנו לא יודעים את זה עד שלא נגמור את הסיור ונסכם אילו מרכיבים צריכים להיות. 

מה שעוד סיכמנו לצורך העניין – לפחות זו הייתה בקשה שלי מהצוות – זה לטפל באופן הוליסטי בכל אחד מהיישובים שייבחרו אחרי שיתקבלו סדרי עדיפויות לרשויות וליישובים. זאת אומרת, במפגש הקרוב אנחנו מסכמים מי יישוב ראשון בחשיבותו אל מול תרחיש הייחוס.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אלי, סליחה שאני קוטע, אני רוצה רק לוודא, יש לנו דקות ואני רוצה לוודא עם משרד האוצר, עם שקד. שימי לב, האם היוזמה הסופר מבורכת של אלי ושותפיו הקולגות הם יביאו את הישועה או שהם עושים דבר חשוב בפני עצמו והוא ייתקע שוב במחסום שאת תיארת אותו בהתחלה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

קשה לי להתייחס לדברים לפני שאנחנו רואים את התוצרים של העבודה, אבל זו בהחלט הייתה הכוונה, כלומר שתיעשה עבודת מטה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אז אני אשאל שאלה יותר מביכה, האם דיברתם? האם אתם מוכנים לדבר?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

מוכנים לדבר תמיד, אני לא חושבת שהעבודה היא במצב בשלות שמאפשר את זה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני אגיד לך למה אני חותר, יכול להיות שהם יעשו עבודה חשובה והם יתנו תשובה מושכלת מה ראוי לעשות בקו התפר באותם יישובים ומועצות ורשויות שמוגדרות היטב, מה לעשות ב-50 מיליון אבל אז הם יחזרו ויעברו דרכך ברגע מסוים ואת כשומרת הסף, כשוערת שעושה את משימתה, זה בסדר, אבל אין לי פה כך וכך תבחינים או המלצות, פרקים שחסרים בעבודה. לכן אני שוטח את טענתי, את בקשתי, אלי רגב ידוע לי מזה דור כאדם שמקבל שיחות טלפון במאור פנים ומשתף פעולה, אז אנחנו מדברים עם המחלקה המשפטית של האוצר. אני ממש מבקש כי אחרת אתם תעשו עבודה מצוינת, נדע מה צריך לעשות ולא נוכל לעשות. 

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

אני אשמח גם לשתף מישהו מנציגי האוצר שייבחר להיות חלק מהצוות, אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

פנטסטי, עשינו את שלנו.

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז אני אמשיך ואומר, אני כמובן לא הגורם הרלוונטי היחיד, יש הרבה גורמים שצריכים להיות מעורבים בהחלטה, אנחנו כמובן שמחים תמיד לשיח ולשמוע היכן הדברים עומדים ולהתייעצויות, וכמו שאמרתי בתחילת הדברים, האתגרים הם ברורים ומובנים ואנחנו עושים כל מאמץ ותמיד שותפים לתהליך כדי לסייע לו. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בסדר, אז מה שאני לומד זה שהדברים הם מובנים כל אחד לעצמו, עכשיו אנחנו רוצים לוודא שמאחדים כוחות ואולי באמת נצליח. 

האם גלית שאול עדיין איתנו? כי השידור נקטע. אלי, אתה תרצה להוסיף עוד משפט קצר? תשלים בבקשה בקצרה. אלי, יסיים ואת תיכנסי, גלית.

 << אורח >> אלי רגב: << אורח >> 

עוד שני משפטים, צריך לקחת בחשבון גם עוד דבר אחד, בטח גלית תגיד אותו – אני והיא דיברנו – שיש מרכיבים שנרכשו עלי די הרשויות המקומיות הרלוונטיות מתוך תקציבן ונצטרך לקבל פה החלטה האם – אני ממליץ שכן – לשפות אותן על הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אוקיי, זה חלק מהעבודה שתעשו. תודה רבה אלי גלית, בבקשה. 

 << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שגם המשרד לביטחון לאומי ונציגיו צריכים להיות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני מניח, אני אתן לך את הטלפון שלו. גלית.

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >> 

אני אגיד באמת הכי קצר שאנחנו שמחים על הצוות הזה, אבל הבדיחה היא שהוא נעשה שנה וחצי אחרי הזמן שהאירועים קרו. זה לא בכדי ששר הפנים החליטה בדצמבר להעביר החלטת ממשלה, זה לא בכדי, אנחנו לא חיכינו שהדברים האלה יגיעו, אנחנו כולנו הוצאנו את הכספים האלו במקום לתת לנוער, במקום לתת לוותיקים, במקום לתת לבלתי פורמלי, ועכשיו הם רוצים להגיד מה עוד חסר? לא מה עוד חסר, אנחנו צריכים קודם כול לבדוק מה היה חסר כי הכספים האלה חסרים לנו כרגע בשביל לתת את השירותים לתושבים שלנו. 

אז אני לא אהיה מוכנה, תשימו לב להקדמה האוצר אומר שלא בטוח שמה שהוא אומר זה יספיק אנחנו נחשוב עכשיו אולי יחכו עד שכולם ירכשו את הכול ואז בעוד שנתיים יזכרו לבדוק מה חסר ומה לא חסר? אתם מבינים את האבסורד שבדיון הזה? אני שומעת ואני חייבת להגיד שאני פשוט לא מאמינה לתשובות כאן. אנחנו היינו בתוך כדי מלחמה, בתוך כדי מלחמה היו לנו הוצאות שהתחייבו. אם אני קניתי מצלמות לבת חפר שהיא עשרות מטרים מטול כרם, או אם אני נאלצתי לקנות מחברים לנשקים או אם אני נאלצתי לקנות מכשירי קשר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

גלית, אני עוצר אותך כי קו השידור לא טוב, וב' אני מודע, מבין לחלוטין, אלי הזכיר את הנושא הזה, האישור הרטרואקטיבי הוא לא פשוט, הוא נשמע לי חיוני, נעקוב אחרי העניין הזה. אני רוצה לעצור, גלית, אני רוצה להודות לך, אנחנו צריכים לסיים. אז תודה, ונעמוד בקשר. 

30 שניות החבר מרגבים.

 << אורח >> מנש שמואלי: << אורח >> 

אני אנסה לעשות את זה זריז, אני מנש, אני רכש יו"ש בתנועת רגבים, באתי לדבר על קו התפר מהצד של יהודה ושומרון. בדוח שעשינו על קו התפר, מיפוי שרואים שם 18,000 מבנים לא חוקיים שנבנו ממש צמוד לגדר. מעבר לזה, פריצות צירים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

רגע, איך זה קשור? אתה מוסיף צורך מבצעי לגיטימי. 

 << אורח >> מנש שמואלי: << אורח >> 

אני מדבר על הצורך, בסוף זה מתחבר לסיפור של הצורך בכל התקציב אבל אני רוצה להביא את הצד של יהודה ושומרון שהיום הוא בסוף משפיע על כל יישובי קו התפר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אבל הוא לא חלק מהדיון הזה על התקציבים האלו כי מדובר, לטעמי אם אני מבין נכון, על תקציבים בתחומי מה שמכונה הקו הירוק. זה צורך חיוני אבל נדבר אחר כך ונראה איך אפשר לקדם את העניין. 

 << אורח >> מנש שמואלי: << אורח >> 

אני רק מזמין אותך להגיע לסיור בשטח לראות את הדברים בעיניים איתנו ביחד.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יש לי עין אחת להעמיד לך, אבל אני אעמיד אותה. תודה. 

 << אורח >> מנש שמואלי: << אורח >> 

ביחד.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה. אפי, קצר?

 << אורח >> אפי פרץ: << אורח >> 

אני רוצה להגיד משפט אחד כי משהו שצרם לי עם כל הסיפור של איזה ישובים ואילו רשויות בסיפור הזה של התקציבים. לפני ה-7 באוקטובר מי שסיווג את כל האיומים בתוך היישובים במדינת ישראל היה פיקוד העורף, או בכלל צה"ל – אני חלילה לא כביקורת – שסיווג את היישובים שלו ונתן להם תקציבים ובגלל זה נוצר פער בתוך כל היישובים שהם גם של משטרת ישראל והם גם קו תפר. 

אחרי ה-7 באוקטובר הסטטוס הזה נשאר ולא בחנו יותר לעומק יישובים שהיו יכולים להיכנס למעגל הזה, בגלל זה אני חושב שלדבר הזה צריך להכניס גם את המשרד ולראות איך ממפים, כי יש המון ישובים שלקחו שני קילומטרים מהגדר המזרחית מיהודה ושומרון וקבעו כקו תפר ולא קו תפר, כשיש יישובים יותר מאוימים מהיישובים שנמצאים שם באחריות צה"ל. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בסדר גמור, אני אסכם, תודה. 

ראשית, נושא ארוך, רחב, סליחה שקטעתי חלק מדיוני העומק המקצועיים משני קווי התפר, אבל המהות הייתה לנסות להבין קצת יותר ובזה אני חושב שהצלחנו בסיוע דרמטי של ההופעה של אלי, ואז מסתבר שיש מהלך שמתקיים ואני רוצה לסכם ולומר שמצד אחד הוועדה מוקירה את העשייה הגדולה של הגורמים, הן במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון לאומי, צה"ל, פיקוד העורף והמשטרה בדגש על מג"ב פעולה מאוד משמעותית לחיזוק המרכיבים הפיזיים והאנושיים. מדובר בסיטואציה שצריך להמשיך בה לצד כל המשימות האדירות האחרות. 

יחד עם זאת, אנחנו מביעים אכזבה על ההתמשכות הבלתי נתפסת של היעדר היישום של החלטת הממשלה. אנחנו מודעים לכך שצריך לתת סימנים ולהבהיר לעצמנו בצורה ראויה מה עושים עם אותו תקציב, אבל בעצם כדי להחליט מה עושים, צריך לבצע את אותה עבודה של סידור השטח או הבנת השטח, הבנת הצרכים בשטח, ואתם יודעים שהמפגעים – לא כל-כך מעניין אותם קו התפר בין הצבא לבין המשטרה ואיזו רשות מקומית זו בדיוק, אלא באמת צריך לבחון עניינית איפה יש קושי ואיזה מענה אנחנו נותנים.

אני מבקש ממשרד הפנים מאלי רגב, שעובד על הנושא עם משרד הביטחון, שישתף הן את המשרד לביטחון לאומי והן את האוצר כדי שגם ההיבטים המבצעיים הכוללים, כל הטופוגרפיה, תהיה כלולה בתפיסה שמתגבשת, והן ההיבטים המשפטיים שיאפשרו בכלל את ניצול התקציבים אם רוצים לעשות את זה באופן ראוי. וכלל אני מניח שאם לא נקבל, לא נזכה ליישור קו, גם טופוגרפי מבצעי וגם משפטי, בהכרח אנחנו נמשיך את הסחבת. 

דבר נוסף אני רוצה לחדד, נשארו לי פה 50 מיליון שח מ-2024 שלא ברור לי איפה הם נמצאים ואנחנו נחפש אותם, ראו הוזהרתם, והוועדה תקיים מעקב בתוך חודשיים, נראה איפה הדברים עומדים.

רכיב אחד שאני רוצה להזכיר אותו הוא אותו רכיב רטרואקטיבי, היו הוצאות, ואנחנו צריכים לראות כיצד אנחנו מצליחים לשפות את הרשויות על הוצאות נדרשות שהיו מבחינת הכרח בל יגונה. 

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>