פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
18/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 632
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 15:03



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "מחירי הקרקעות המופקעים בגליל", של חה"כ אריאל קלנר, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון << הלסי >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה פסל – מ"מ היו"ר
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
מיכאל מרדכי ביטון
אריאל קלנר
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	גיל בלולו
	–
	השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים

	יהודה אברהם פרג'ון
	–
	מרכז בכיר פרויקטים כלכליים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	עידן ורטהיים
	–
	מנהל אגף שיווק ומכרזים, רשות מקרקעי ישראל

	ליאור כהן פטרר
	–
	סגנית מנהל מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל

	צילה חמיאס גפניאל
	–
	יועמ"ש למרחב עסקי צפון, רשות מקרקעי ישראל

	דניאל סרגי
	–
	רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

	גלעד אלון
	–
	מטה התכנון הלאומי

	מיכאל קבסה
	–
	ראש מועצה מקומית חצור הגלילית

	אלירן עובד
	–
	מנהל מושב עמקה

	רון ישראלי
	–
	רכז מדיניות רגבים

	פנחס דרעי
	–
	פורום מטה המאבק במחירי המגרשים בגליל

	יונתן איילון
	–
	פורום מטה המאבק במחירי המגרשים בגליל




מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "מחירי הקרקעות המופקעים בגליל", של חה"כ אריאל קלנר, אברהם בצלאל, מיכאל מרדכי ביטון (מס' 322). << נושא >>  


 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

השעה 15:03, ואני פותח ישיבה בהצעה דחופה לסדר שהועלתה, על מחירי הקרקעות המופקעים בגליל, אפשר גם בצפון בכלל, של חברי הכנסת אריאל קלנר, אברהם בצלאל, מיכאל ביטון, ואנחנו מתכבדים גם בחבר הקואליציה החדש, חבר הכנסת קרויזר שאיתנו כאן. 

למעשה, ההצעה הדחופה לסדר בסופו של דבר עוסקת ודנה בסוגיה של מחירי הקרקעות בגליל, ובייחוד בפערים המשמעותיים בין היישובים היהודיים ליישובים האחרים. זו לא רק סוגיה כלכלית, זה בראש ובראשונה סוגיה לאומית דמוגרפית, שמשפיעה באופן ישיר על עתיד ההתיישבות בצפון.

המציאות היום היא, שמחירי הקרקעות ביישובים היהודיים בגליל מאמירים לרמות בלתי סבירות, בזמן שביישובים אחרים אנחנו רואים כמעט חלוקה של קרקע, אני לא רוצה להגיד בכלל, אבל כמעט בחינם. 

רק לאחרונה התפרסמו שומות על קרקעות ביובלים במחירים של 1.5 מיליון ₪ לפני פיתוח. לפני מספר חודשים ראינו תרחיש דומה בשכניה, ולא נראה שזה עומד להיעצר. מה שקורה כשהקרקע כל כך יקרה, למעשה אנחנו חונקים את ההתיישבות. אנשים לא יכולים להרשות לעצמם לגור. זה בפועל מה שקורה. 

הדיון הזה הוא לא לשם דיון. הרבה פעמים עושים סתם דיונים. בסוף אנחנו רוצים לגלות מה עומד מאחורי מכסה המנוע הזה שאנחנו לא מצליחים להבין אותו, שבסוף הטענה שאנחנו שומעים, ובשביל זה כינסנו את הדיון, באים אלינו כנציגי הציבור וכחברי הכנסת, אומרים לנו – חברים יקרים, היהודים פראיירים, משלמים 2 מיליון שקל, 1.5 מיליון שקל, והנה אנחנו רואים פה ערבי מטר לידינו ב-30 אלף, ב-50 אלף שקל, מקבל חצי דונם. 

אז אנחנו התכנסנו כאן היום להבין איך נוצרת המציאות הזו. תסבירו לנו מה הפרמטרים, איך הגענו לתוצאה. התוצאה, בסופו של דבר, ואתם יכולים גם לחלוק על התוצאה, להגיד תשמע אדוני, אתה מדמיין, זה לא קיים. אין קרקעות ב-100-150 אלף שקל. זה לא נכון. היהודים לא משלמים 1.5 מיליון והערבים משלמים 100 אלף. גם, נקבל, אוקיי, נצלול לנתונים. 

ולכן, זה הדבר העיקרי שאנחנו רוצים להבין. יש טענה קשה מאוד לאפליה, שמפלים את היהודים במדינת ישראל ומוכרים להם קרקעות במחירים הזויים, לעומת בני מיעוטים כאלה ואחרים. בבקשה, המציע אריאל קלנר. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

תודה, אדוני היו"ר, חבר הכנסת פסל. אני רוצה לציין, אתה לא חתום על ההצעה הדחופה לסדר, אבל אתה נאבקת, נרתמת, כדי לקדם את הדיון הזה. נכנסת לאירוע הזה. אני רוצה להגיד לך תודה רבה במעמד הזה, ויישר כוח, ובכוחות משותפים אני בטוח שנצליח. כל הכבוד שנכנסת, באמת. מכל הלב, מאחורי הקלעים, מלפני הקלעים, חשוב לי לומר את הדברים האלה כאן.

אנחנו יושבים בוועדת כלכלה של מדינת ישראל, בכנסת ישראל, מדינת ישראל, מדינת היהודים, ודנים במציאות הזויה. עוול בלתי נתפס, ביזוי מוחלט של לוחמי צה"ל ומשרתי כוחות הביטחון, ובלבד שהם יהודים. זו המציאות. 

היהודים הם מיעוט של כ-20% בגליל המרכזי. יש לעניין הזה השלכות גאו-אסטרטגיות קשות ביותר. מי שרוצה, שילך לרוסיה, אוקראינה, ויראה על מה נפתחה שם המלחמה. אותו חבל הדונבאס, שיראה מה התוצאות של מיעוט קטן, ורוב מוחלט והומוגני של אוכלוסייה מסוג מסוים. 

אני באופן אישי באירוע הזה כבר הרבה מאוד זמן, ולאחר התעסקות ארוכה, הייתה החלטה של מועצת מקרקעי ישראל לפני כמעט שנה שאישרה 90% הנחה בקרקע לחיילי מילואים. ואני אז חשבתי שהגענו למנוחה ולנחלה, אבל אז פתאום גילינו שאחרי מתווה ההנחות, פתאום השומות הוקפצו. ואז מה הועילו חכמים בתקנתם? שום דבר. זה לא שווה כלום. אז המחירים שוב פעם עלו והפכו את ההנחות, החזירו אותנו למצב הקודם, והפכו את מתווה ההנחות בעצם לאות מתה. 

אני מסתכל, ואני רואה שבקרוב יש שוב ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל. נקבעה ל-24 למרץ 2025, ותעלה להצבעה הצעה חשובה מאוד – הנחה של 90% במחיר הקרקע למשרתי כוחות הביטחון. זו באמת בשורה. מי מאיתנו לא רוצה את כוחות הביטחון? יש רק דבר אחד, ההנחה הזאת היא לא ליהודים. לכל משרתי כוחות הביטחון, חוץ מיהודים. 

במדינה שהוקמה עבור העם היהודי, מדינה שבניה מוסרים את נפשם ושופכים את דמם בשביל להגן עליה, הם מופלים לרעה. ובאזורים שגם ככה המציאות הגאו-אסטרטגית מחייבת, היהודים הם המיעוט שם. אנחנו מפעל ציוני או לא? לא אמרתי להפלות אחרים, תנו לכל משרתי כוחות הביטחון. אבל להפלות דווקא יהודים? איפה זה נשמע?

המציאות הזאת אומרת שאם אתה יהודי, לא משנה אם שירתת ביחידה קרבית, היית לוחם. כלום לא תקבל. שום כלום. וזו מציאות שהיא בעיניי בלתי נסבלת, אי אפשר להסכים. זו אפילו לא מדינת כל אזרחיה, כי מדינת כל אזרחיה, כל אזרחיה מקבלים. פה זה אפילו לא כל אזרחיה. כל אזרחיה, חוץ מיהודים.

את המציאות הזאת אנחנו צריכים לתקן. אני רוצה ודורש מכאן, קודם כל לתקן את הצעת ההחלטה, אנחנו מדברים על דבר שיהיה בעוד שבוע, של מועצת מקרקעי ישראל, להפסיק את האפליה השיטתית הזאת נגד יהודים שמשרתים בכוחות הביטחון. להביא למתווה הנחות מסודר לכל מי שמשרת בכוחות הביטחון, בטח ביחידות קרביות במערך לוחם. 

והגיע הזמן לאחוז את השור בקרניו, לתקן את המציאות, לתקן את העוול, ולהפריח את חלקי הארץ הפריפריאליים במיוחד. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

תודה רבה, חבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

תודה רבה, אדוני היו"ר. אז אני מצטרף לשבחים שחלק לך חבר הכנסת קלנר, על ניהול הדיון והבאתו בצורה מהירה, לך ולצוות הוועדה, על ההבנה בחשיבות העניין הזה. גם אני וגם קלנר יצאנו מכנס שהוא כביכול נראה לנו לא דומה, אבל הוא קשור קשר הדוק, על ההתעצמות של צבא מצרים. 

ואתה שואל את עצמך מה הקשר בין הנושאים, ואתה שומע שהמומחים, חוקרי מודיעין, שגרירים, שמסבירים לך שבמצרים יש היום שלטון שהוא חילוני, שהוא נלחם באחים המוסלמים, שהוא פרו ישראלי, וכל ההתעצמות והשיח לשלום והאינטרס הישראלי-מצרי הוא על השולחן, וכל השאר זה סיסמאות פנימה לתוך העם המצרי, כי גם הם, אין מה לעשות, נמצאים באיזושהי בעייתיות מול העם שלהם. 

וגם כאן, אנחנו נהנים לעצום את העיניים, באיזושהי טענה מופרכת שבמדינת ישראל יש עוד אוכלוסיות וגם צריך לדאוג להן, וזה נכון. צריך לדאוג להן, אפילו צריך לדאוג לאלה שהחליטו לקשור את גורלם עם המפעל הציוני, לדאוג אולי אפילו יותר. לדרוזים, למוסלמים ולנוצרים שהחליטו לקשור את גורלם עם העם היהודי והמפעל הציוני. 

אבל היום מה שאנחנו רואים, זה שהגליל נמצא תחת מתקפה בירוקרטית של ניצול ציני של המנגנונים הבירוקרטיים שלנו, של משרדי הממשלה. לצערי, גם בשיתוף פעולה של המנגנונים עצמם של משרדי הממשלה ביחד, בשביל אינטרס שהם מסונוורים ממנו, נקרא לזה של דו קיום עם אוכלוסיות נוספות, ומתעלמים משורש הבעיה של מלחמת הדתות שאנחנו נמצאים בה. 

וזה נכון לגליל, זה נכון גם לרצועת עזה, זה נכון לכל מקום שיש בו התנגשות בין המפעל היהודי הציוני לחברה שהיא מוסלמית עם תפיסת עולם שזאת המדינה שלה, שכאן היא צריכה לבנות את הבית שלה, וכאן זה המקום שלה. 

ואנחנו רואים את זה קורה בצורה, שמי שלא נמצא בשטח לא יכול להאמין למספרים. ואני יודע שגם אתה מסתובב, אני יודע שגם חבר הכנסת גלנר מסתובב, ואתה פוגש את התושבים, ואתה מבין איך המערכות משלבות יחד עם האינטרס של המנגנונים הישראלים שלנו, של מערכות מדינת ישראל, שאנחנו תכף נשמע איך זה עובד, לבין תפיסה של השטח, שבעצם מייצרת דה פקטו שהאוכלוסייה היהודית פשוט נוטשת ועוזבת, ולא יכולה להמשיך להפריח את הגליל ולקיים שם את המפעל הציוני. 

וזה מגיע פעם אחת, כפי שציינת בהחלטה של רמ"י, שזה נהדר. ופתחתי ואמרתי, אם יש אוכלוסיות של בני מיעוטים שיחליטו לקשור את גורלם במפעל הציוני, תן להם אפילו יותר ממה שמגיע לחייל משוחרר יהודי. מגיע להם. למען, אתה יודע, כמו שקראנו במגילה, מי שהמלך חפץ ביקרו. 

אבל אתה לא יכול לייצר מנגנון שדוחק החוצה את החברה הישראלית-היהודית, וזה מנגנון שעובד עם שמאות מאוד יקרה, שהיא מגיעה כתגובה למהלך שנעשה כאן בכנסת, של הגדלת ועדות הקבלה כדי לשמר על הקהילה. מי שגר בפריפריה מבין שאחת הסיבות שאתה נמצא שם, זה או כי אתה עובד בחקלאות וחקלאות יכולה להתקיים רק בפריפריה וזה חשוב. מצד שני, יש לך את הקהילה. בחרת לחיות בקהילה מסוימת עם אופי מסוים, וכך אתה שומר על הקרקע, כך אתה שומר על האדמות, כך אתה שומר על הקהילה שלך. 

וכאן אתה בעצם מייצר מנגנון שהיווה חסם. מנגנון ועדת קבלה, עד 400 משפחות, ויישובים פחדו לגדול. אז הגענו כאן בכנסת, חוקקנו חוק שיפתח את ועדות הקבלה. במקום שהמנגנונים שצריכים לבצע את ההחלטות שלנו כמחוקקים, ייקחו את החקיקה שלנו ויפריחו את הפריפריה, מייצרים מנגנון פנימי בתוך המערכת כדי לחסום את הפריפריה, כדי לחסום את הקהילות. 

אז אנחנו הגדלנו ועדות קבלה, הן העלו שמאיות. איזה זוג צעיר היום יכול לשלם רק על הקרקע 1.5 מיליון שקל? לא יכול להיות, זה לא יקרה גם. ולכן אתה רואה נטישה ועזיבה, וגני ילדים נסגרים, ומסגרות נסגרות, ואתה בעצם מייצר או יישובים לבעלי הון, או יישובים נטושים ויישובים ריקים. 

ואנחנו מבינים, בטח היום, למי שלא הבין עד המלחמה, עד ה-7 באוקטובר, מה המשמעות של התיישבות על הגדר. לא רק של חקלאות, גם של התיישבות. המנגנון ממשיך, הוא עובד באופן ההקצאה של הקרקע. כשאתה מבין היום שהנתונים שהרשויות המקומיות הלא יהודיות מעבירות לרשויות, שאחר כך צריכות לתת להן את הקצאת הקרקע, נתונים שאין עליהם בקרה ואין עליהם בדיקה. 

ראינו בערוץ 14 את הכתבה שהתפרסמה דרך ארגון ארצנו. מספרים לא רלוונטיים, והכפלה של פי 3 ו-4 בגידול דמוגרפי שגם לא יגיע עוד 50 ו-200 שנה, והם מקבלים את הקרקע. ממי לוקחים את הקרקע? מזמין אותך לשטח. אתה עומד במושב לפידות, אתה רואה משום מה את דיר אל אסד עולה ומטפסת. כל אמצעי הייצור של מושב לפידות נלקחים, מועברים לדיר אל אסד. אז מה מצפים שתושבי לפידות יעשו שם? 

מה יש למושב להתקיים בלי אמצעי ייצור? אתה רואה את זה במורן, שכמעט והפכה למובלעת בתוך המשולש של סכנין. וזה קורה יישוב אחרי יישוב, ואנחנו מוצאים את עצמנו כאן, חברי כנסת, נוברים בתוך ערמות של מסמכים וועדות שקורות במחשכים, בתוך כל מיני ועדות ברשות התכנון במשרד הפנים, משרד השיכון, ברמ"י. נציגי המשרדים, חקלאות, נגב, אפילו לא יודעים שהם צריכים לשלוח נציג, לא יודעים מתי מתקיימות הוועדות. נבכי הבירוקרטיה.

ובסופו של דבר התוצאה שהגליל ננטש, וכל מי שהיה שם באירועי שומר חומות, מבין מה המשמעות. הגליל היה נצור. עובדים יהודים ואזרחים יהודים שגרו בגליל, קיבלו הודעות באסמסים מראש המועצה לחזור עד השעה 16:00 הביתה, כי ב-16:30-17:00 מתחילות חסימות. בלב מדינת ישראל, בלב הגליל. 

ואנחנו מבינים שאנחנו חייבים לנקוט כאן יוזמה משמעותית שלנו כחברי כנסת, כי החקיקה שאנחנו מעבירים כאן, ככל הנראה מוצאים את הדרך, הפוילשטיק הישראלי כדי לחסום אותה. ולכן אני פתחתי ואמרתי שאני מודה לך ולצוות הוועדה על הקיום של הדיון המאוד חשוב הזה. ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לרתום עוד חברי כנסת, ועוד שרים, ועוד משרדים, כדי להביא בשורה אמיתית, לא רק בהצהרה, אלא במעשה, לגליל ולפריפריה בכלל. תודה.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

חבר הכנסת קרויזר, תודה רבה לך. חבר הכנסת ביטון, שלום. אתה גם כן מציע של הדיון, בבקשה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

קודם כל, עשינו חוק היום בקריאה ראשונה בוועדת חינוך, להוקרת נכי צה"ל לדורות. יוזמה שנולדה בירוחם בסניף בני עקיבא. הייתי עסוק בזה, אבל הדברים קשורים. הממשלה אמרה שהיא נותנת הוראה לרשות מקרקעי ישראל לחלק אלפי מגרשים לאנשי מילואים. היו בערך 400 אלף אנשי מילואים השנה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

וזה יוצא לפועל?

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שאלנו את רשות מקרקעי ישראל כמה מגרשים לבנה ביתך הגיעו לידי אנשי המילואים בצפון. לא נתנו לנו תשובה, אבל התשובה לא נעימה. לדעתי עשרות בודדים, מאות בודדים. ממשלת ישראל אומרת שהיא תדאג לאנשי מילואים, תתן להם קרקעות לבניית בית. ועברה שנה וחצי ואין. 

משם באה הטענה שלנו. וגם כשמוכרים מגרש כזה, במקום למכור אותו בסבסוד ובמחיר קבוע בהגרלה, עושים את זה במכרז. ואז אומרים כן, עדיפות לאנשי מילואים. טוב, בקרב אנשי מילואים יש כמה שעשו אקזיט. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

יש היום אקזיט יפה של 32 מיליארד. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה לא? אנחנו בעד. שירוויחו. אבל מה עם אותו איש מילואים שהוא עובד סוציאלי ומורה בבית ספר? מאיפה הוא יקנה מגרש באהרון ב-3 מיליון שקל? וזה לפני פיתוח, לפני אגרות. עכשיו, הדבר הזה חוצה את כל הבית. אתה יודע, זה כבר מעצבן כי זה לא עניין של תפיסות, או מדיניות, או תפיסות כלכליות. זה פשוט חוסר יכולת של המדינה להכתיב לרשות מקרקעי ישראל איך לעבוד. 

אפילו השרים מרימים ידיים. זה כאילו נולדה אוטונומיה. אולי לא צריך את הרשות הפלסטינית, אולי יש אוטונומיה לרשות מקרקעי ישראל. אולי מדינה נוספת, יש לה אדמות משלה, היא קובעת את הכללים. אולי אין לנו הרבה עבודה פה, נולדה לנו מדינה. 

אז הדבר הזה דחוף. תשמע, בסוף אנשים מחכים, ורוצים לבנות בית, ורוצים לקנות מגרש, ואין קצב, אין תשובות, אין נתונים ואין שקיפות. אני מקווה שאתה בנחישות, מטעם יו"ר ועדת כלכלה, לא תהפוך את הדיון הזה לדיון חולף בגלל שכמה ח"כים ביקשו את זה. כל חודש שב על הווריד של רמ"י, שתגיד לך כמה מגרשים היא נתנה לאנשי מילואים. כל חודש כמה מגרשים. 

עכשיו הוצאתם צווים לאנשי מילואים ל-60 יום, ל-90 יום. עכשיו מתחילה המלחמה בעזה, שנה וחצי לא ראו את הבית. אני נהייתי סבא, יש לי תינוקת. שמונה חודשים לא ראתה את אבא שלה. היא נולדה במלחמה, הוא היה בעזה, עכשיו הוא שוב בעזה. אז אלה לא יוכלו להגיש ולקחת מגרש? ומי ייתן לנו דיווח? מי שולט ברמ"י?

פעם היה מאמר 'מי שולט בשלטון המקומי', זו הייתה שאלה. אנחנו שואלים מי שולט ברמ"י. אני לא יודע את התשובה. יש לרמ"י אחות שובבה, וגם כן לא שותפה למאמץ, וזה מנהל התכנון. הם גם צריכים לעזור לנו, לקחת יעדים לאומיים ולעמוד בהם. לא להיות עצמאיים במערכת. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

טוב, בינתיים כל המערכת עובדת הפוך ונגד, אבל בסדר. בואו נשמע בבקשה את היישובים השונים, בואו נתחיל. נשמע את המציאות בשטח. 

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

שלום לכל הנכבדים. תודה רבה לך, פסל, שהעלית את הנושא החשוב הזה לסדר היום. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

הם המציעים, אגב. אנחנו בשיתוף פעולה בנושא. 

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

ותודה רבה גם לקרויזר, וקלנר, ומיכאל ביטון כמובן, וכל מי שתמך בנו לאורך הדרך. שמי יונתן איילון, אני מיישוב קהילתי רקפת. אני מילואימניק, כמו 70% מהמשתכנים אצלנו בהרחבות ביישובים של משגב. תבינו, חבר'ה, היינו אמורים להיות פה בהרכב מלא. אני ממטה המאבק של המשתכנים בצפון, אבל החבר'ה שלנו פשוט במילואים, חלק בטייסת, חלק כבר בעזה. אני קיבלתי צו של 60 יום למאי. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

קודם כל, אני רוצה להגיד לך תודה בשמי ובשם כל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה על כל מה שאתה עושה למען מדינת ישראל, זה לפני תחילת הדברים שלך בכלל. וביתר שאת, עכשיו אנחנו רוצים לשמוע מה אתה אומר.

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

אז מה שאני רוצה להגיד פה, זה להביע את הכאב הקשה של כל המשפחות של המילואימניקים, שכל מה שהם רוצים זה פשוט להתיישב בצפון כי יש להם חיבור לקרקע והם אוהבים את המדינה, והם הולכים לשרת כשקוראים להם כי הם מרגישים מחויבות למדינה. זה לא איזה 4500 שקל שנותנים להם כדי ללכת לעשות חופשה. זה הרבה מעבר לזה.

אז אם באמת רוצים לשמר אותנו ולתגמל אותנו, זה צריך לבוא לידי ביטוי בקרקע. זה לא יכול להיות שבאים להפלות אותנו אחרי כל מה שאנחנו נותנים, ועוד שאנחנו מיעוט בתוך הגליל, היהודים הם מיעוט, ואותנו מפלים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אוקיי, יונתן, אבל בוא נצלול לנתונים עצמם. ביישוב שלך, ברקפת אתה גר?

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

אני גר ברקפת, כן.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה בסוף המחירים שאיתם מתמודדים? אם אתה רוצה לקנות קרקע, יש בכלל? יש תכנון? בוא תכניס אותנו. 

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

אין בעיה, בסדר גמור. קודם כל, אנחנו פיתחנו את הקרקעות, ועכשיו אנחנו מחכים לשמאות של רמ"י. אנחנו רואים מה קורה ביישובים סביבנו, ויישוב לידינו קיבל שמאות של 2.1 מיליון רק על הקרקע. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

איזה יישוב?

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

יישוב שכניה. עכשיו, יישובים לידינו מהמגזר הערבי, אני פשוט מכיר את הנתונים כי יש לי אותם, חבר'ה, מדובר על עשרות אלפי שקלים. זה צורם לנו בלב שאין לנו את הכסף לבוא ולגור במדינה שלנו. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

כמה קילומטר אגב, מה המרחק בינך לבין היישובים הערבים לידך?

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

הסמוכים? מרחק אווירי קילומטר, אולי פחות. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

זה מטורף מה שהולך שם, פשוט מטורף. כמה משרתים במילואים, גם אפשר לשאול אולי.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

טוב. יונתן, תודה. בבקשה. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

תודה רבה. שלום לכולם, תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר, וחבר הכנסת קרויזר, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת פסל, תודה רבה על העלאת הנושא החשוב הזה לסדר היום הציבורי, זה מאוד חשוב. 

שמי פיני דרעי, אני גר ביישוב מורשת. אני בן 43, נשוי+7 ילדים, וזה אומר שאני מתנדב כבר במילואים חמש שנים. מהרגע שהיה לי את הילד השישי, אני כבר מתנדב. במלחמה האחרונה הייתי תשעה חודשים במילואים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

בשישה ילדים, אישתך לא פחות מתנדבת ממך. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

שבעה ילדים, ואישתי מתמחה בכירורגיה ברפואה. אנחנו לא גרנו בגליל. אישתי מאזור הדרום ואני מאזור המרכז, והחלטנו לעשות את הצעד, ואישתי החליטה שהיא רוצה לחזק את הרפואה בפריפריה והלכה ועשתה את ההתמחות בבית חולים פורייה, בכירורגיה כללית. והחלטנו לגור בגליל, ליישב את הגליל. 

נורא קשה. אין לנו משפחה, אין כלום, אבל אנחנו רוצים לגור שם. ואז התחילו להקים רחבה במורשת, ונרשמנו לרחבה וזכינו, ואז מתברר שביישוב יובלים מגרש עולה 2 מיליון שקל, ובשכניה 2.1 מיליון, ובשחר שעכשיו קיבלו שומה לפני חודש וחצי, 1.7 מיליון. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה רק המגרש.

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

רק המגרש, בלי פיתוח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

בלי פיתוח, ויכול להיות גם ללא מע"מ. לא יודע. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

וזה אומר שאני צריך להרוויח 50 אלף שקל נטו כדי שאני אוכל לקחת משכנתא של 2.5-3 מיליון שקל. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה יעזור לך 2.5 מיליון שקל? זה רק למגרש, איך תבנה את הבית?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כמה המגרש בכאוכב?

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אני גר במורשת. המרחק ממורשת לכאוכב השכנה שלנו, היא לא קו אווירי, 250 צעדים. אני הולך מהבית שבקצה היישוב 250 צעדים, מגיע לכאוכב, שם המגרש נמכר ב-18 אלף שקל. 

50 אלף שקל, שלוש יחידות דיור. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל אתם עושים טעות, היו"ר. הפינג פונג הזה להשוות יישוב יהודי לערבי זה משעמם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה זאת אומרת? רגע, מיכאל, אותנו מעניין קודם כל איך המצב הזה בכלל. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה גם משעמם. הפוך. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

לא, אבל זה מעניין אותנו איך זה נוצר. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא. תגיד, אם אתם ידעתם לתת מגרש בזול לשכנים, תביאו לכולם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אותנו מעניין איך הגיעו לתוצאה הזאת. אנחנו לא רוצים להעלות לכאוכב, אנחנו רוצים להוריד לו. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תביאו מגרש בזול לאנשי מילואים. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אין לנו בעיה שימכרו לשכנים שלנו מגרשים ב-50 אלף שקל, אבל גם אנחנו רוצים את זה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בטח.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אתה יודע מה, אנחנו רוצים ב-100 אלף. נסתפק.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, אם הוא עשה מילואים, בחינם. מה קרה? 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

עכשיו, אני אגיד לך מה שקורה אצלנו ביישוב. לפני שנה סגרנו גן. הגן הזה הפך להיות בית גיל שלישי. אותו דבר קרה בגילון.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אז בעצם, הדמוגרפיה אצלכם ביישובים צונחת. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אנחנו רוצים להביא עוד תושבים לגליל, אנחנו רוצים לחזק את היישוב היהודי בגליל. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

פיני, קודם כל תודה רבה לך. תודה גם לך על כל מה שאתה עושה למען מדינת ישראל, תודה גם לאישתך על המאמץ, ואנחנו מקווים שנמצא פתרון. כן, בבקשה. 

 << אורח >> אלירן עובד: << אורח >>  

שלום, שמי אלירן עובד. אני מנהל מושב עמקה. גם כמו החברים פה ממשגב, יש לנו שניים-שלושה יישובים שכנים שלנו מהמגזר. כאשר שאלתם פה על מרחקים, אז עם יישוב אבו סנאן המרחק הוא אפס, אנחנו בגבול איתם. ומשייח דנון, לצורך העניין, אנחנו במרחק של משהו כמו 250 מטר, קו אווירי מעבר לגבעה. 

האמת שגם הדפסתי בשבילך, יו"ר הוועדה, איזשהו משהו, אם אתה רוצה שאני אעביר לך עכשיו, אני אשמח. אם לא, אחרי זה גם כן. וסתם לקחתי את ממוצע העלות למטר בנייה ביישובים האלה, בקרקע המדינה. לא בטאבו, כי יש גם טאבו שם. ביחס לעמקה, לצורך העניין. ובשייח דנון, זה משהו כמו 300 שקל למטר בנייה. ואבו סנאן נגיד 130 שקל למטר רבוע בנייה, ובעמקה זה קרוב ל-1000 שקל למטר רבוע. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

פי שמונה, כן. 

 << אורח >> אלירן עובד: << אורח >>  

כן, בערך פי שמונה פחות או יותר. והמחירים של עמקה זה גם בהתחשב בעדיפות לאומית א' שיש לנו, שאנחנו קרובים לגבול. וזה לפני עלות פיתוח, תשתיות, היטלים, אגרות, וכמובן הבנייה עצמה. ועוד בנושא הזה, שזה גם קשור, לנושא הרחבות היישובים בין המגזרים. בזמן שלשייח דנון, ובאבו סנאן, וגם בכפר יאסיף, המדינה והוועדות, כולם נרתמים למאבק, אפילו באים ומכינים להם את התוכניות המפורטות, אנחנו נלחמים כמעט 12 שנה על 36 יחידות דיור.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

זאת אומרת, זו טענה לגבי התיכנון. 

 << אורח >> אלירן עובד: << אורח >>  

גם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אני מוכרח להגיד לכם, אתם יודעים, יכול להיות מקרה אחד, שניים, שלושה. כל המקרים האלה ביחד, זה נראה כאילו יש פה מדיניות מכוונת נגד היהודים. יש סוג של אפרטהייד פה. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אם אפשר אדוני היו"ר עוד שני משפטים קטנים. אחד, לגבי אזור עדיפות לאומית. אנחנו במשגב, מעל 25 יישובים, אני לא זוכר בדיוק כמה, כל היישובים הערביים אצלנו אזור עדיפות לאומית א'. כולם. ורק שניים מתוך כל היישובים היהודיים אזור עדיפות לאומית א', כולם אזור עדיפות לאומית ב'. ההבדל ביני לבין כאוכב, כמו שאמרתי, 250 מטר. הם אזור עדיפות לאומית א', אני אזור עדיפות לאומית ב'. מתבטא בהמון כסף בהנחות בקרקע. המון כסף. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

טוב, חברים תודה רבה. מיכאל, אתה רוצה לפני שאתה יוצא? בבקשה.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה לשאול את רשות מקרקעי ישראל, כמה מגרשים שווקו לאנשי מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל?

 << אורח >> צילה חמיאס גפניאל: << אורח >>  

הנתון שנשאל כרגע, זה נתון שאין לנו אותו ואנחנו נשמח לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל זה אמרתם בוועדה הקודמת שהייתם איתי. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, אבל אתה היית בנגב גליל, וכאן זה כלכלה. 

 << אורח >> צילה חמיאס גפניאל: << אורח >>  

לא יודעת על איזו ועדה קודמת מדובר. אני כן יכולה להגיד שרמ"י ככלל נותנת עדיפות למשרתי מילואים, בין אם זה במכרזי הרשמה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא ביקשנו ממך אידיאולוגיה. את יכולה לקחת רבע שעה ולהביא לנו את המספר?

 << אורח >> צילה חמיאס גפניאל: << אורח >>  

אני לא חושבת שזה מספר שיהיה אפשר לשלוף אותו ברבע שעה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אין לכם מערכות מחשוב? לא הבנתי. אתם מוציאים דוחות לממשלה, לדיור בר השגה ויזמות. אתם יודעים טוב מאוד כמה מגרשים מכרתם בשנה. 

 << אורח >> צילה חמיאס גפניאל: << אורח >>  

אין חלילה איזושהי כוונה להסתיר נתון כזה או אחר. אני לא אשת מחשוב. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

רק תרשמו לעצמכם לדיון הבא – כי יהיה דיון הבא – להביא את הנתון הזה, בסדר? 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בכל יישוב בצפון, בדרום, כמה מגרשים שווקו לאנשי מילואים, באיזה מחירים, לפי יישובים, ואת העלויות גם מה שיש לשווי המגרש, לפיתוח, לאגרות. כל נתון שיש להם, ומתי זה נעשה.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אנחנו רשמנו, גם מנהלת הוועדה רשמה.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תדאגו שיהיה דיון מעקב, ואני מקווה שלא נשמע שם תשובה שאין להם את הנתון, כי כבר אמרו לי את התשובה הזאת. אבל אני אגיד לך למה, זה נתון שהוא מביש, שהוא בושה וחרפה. זה כמה עשרות מגרשים במגזר הכפרי. אולי יש גם במגזר העירוני עוד כמה, אבל המגזר הכפרי זה כמה עשרות מגרשים. אה, ובתוך זה, זה מגרשים בהון שמכרו ב-3 מיליון שקל, לפני פיתוח, לפני אגרות, לפני דמי השתתפות של הקיבוץ עם בג"צים ביניהם וההון לריב. היה להם 200-300 מגרשים שם, אמר להם ראש המועצה תנו 50-100 למורים, עובדים סוציאליים, לצעירים. אחרי זה תלכו לעשירים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

טוב. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

צילה, יש לי שאלה אלייך. אמרת שאת לא אשת מחשוב. בשבוע הבא מתכנסת מועצת מקרקעי ישראל, והולכת לאשר 90% הנחה לכל מי שמשרת בכוחות הביטחון חוץ מיהודים. למה? 

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

סליחה, אני אענה. עידן ורטהיים, מנהל אגף שיווק ברשות מקרקעי ישראל. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ארצי?

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

כן, במטה. בשבוע הבא עולה הצעה שיצאה, שכבר קיימת בקובץ החלטות הרבה מאוד שנים, והיא להאריך את פרק משנה 6.3, שנותן באמת 90% הנחה למשרתי כוחות ביטחון לבני מיעוטים.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

למה?

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

למה? אני חושב שכולנו מבינים את הצורך בלעודד בני מיעוטים לשרת בכוחות הביטחון. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אז תנו ליהודים קצת, אל תתנו להם הרבה. תנו להם 50%, תנו להם משהו, 40%. אתם לא יכולים לתת 90%? תנו 50%. אגב, היהודים הם מיעוט. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מי אמר שהם לא יכולים? למה, זה הקדוש ברוך הוא קבע את האחוזים? לא הבנתי. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

קודם כל, אני מסכים. אבל נניח שהסכמנו שהיהודים צריכים לקבל פחות, אבל למה כל כך הרבה פחות? למה להפלות אותם, ולדרוס אותם, ולרמוס אותם שהם לא יקבלו כלום? למה?

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בממשלה שאנחנו נקים, אנחנו ניתן כמה אחוזים ליהודים. לא כמו הממשלות שלכם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

לא, אבל מי הביא את ההצעה הזאת מלכתחילה? 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אין בעיה, אבל למה 90% הנחה לבני מיעוטים, שזה בסדר, תנו להם 90%, אין לי בעיה לעודד. למה לא לתת ליהודים שמשרתים בכוחות הביטחון גם הנחה משמעותית? יש פה אנשים שקרסו וקורסים תחת הנטל, שמחזיקים את המדינה הזאת ומגיע להם לא פחות מאחרים. אני כבר לא מדבר על השיקול הגאו-אסטרטגי. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, זו קופה רושמת, זה הכנסות. רמ"י מתהדרת, הבאתי X מיליארדים למדינה. אם הבאת X מיליארדים, ואין פה דיור בר השגה ואי אפשר לבנות בית לחייל מילואים, מה אתה משוויץ במיליארדים האלה? הרי אחת המדינות שבית זה הכי יקר בעולם, וזה עוד ממשיך לטפס. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

רמ"י, יש התנגדות ספציפית לזה שיהודים גם ייהנו מהחלק הזה של ההנחה הזו? 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

את אותו הדבר, תמחק את בני המיעוטים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בדיוק, תן לכולם. למה 50%? מקבלים 90%. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה? אנשי מילואים זה גם מיעוט. רק 400 אלף. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

חבר'ה, שנייה. ניתן לכם זמן לחשוב על התשובה, בינתיים אנחנו נשמע את ראש המועצה בחצור, בבקשה. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית. תודה רבה אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, חברי וגם שכני כאן מרמת הגולן. ונמצא כאן גם, גילוי נאות, בן משפחתי, מיכאל. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

צריך לדייק, קוראים לו מיכאל קבסה. אחיו, שאולי קבסה, הוא השכן של קרויזר, בית מול בית. והוא גם הבן של בת דודה שלי. הוא גם היה קצין במילואים מאות ימים בזמן הקמפיין. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

על כל זה, הוא זכאי להנחה של 10 שקלים. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל שישלם 3 מיליון למגרש. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

אז זהו, אני לא רק מדבר כראש מועצת חצור הגלילית, שנמצאת באמת בגליל, אלא גם כמילואימניק שעשה פה כמעט 140 יום במלחמה מה-7 באוקטובר, עד שחתכו אותנו לקמפיין ולאחר קמפיין קצר נבחרתי. 

אוכלוסיית המילואים במדינת ישראל, כמה? היא 4%-5%? אנחנו גם מיעוטים, אני חושב שגם לנו מגיע. זה גם סוג של מיעוט. אם אנחנו רגע סופרים את זה, 5% מהאוכלוסייה הכללית שסוחבת את הנטל, ונותנת, ומסתכנת, ועושה את כל מה שצריך. נראה לי שהגיע הזמן להגדיר את זה, גם כן חבורה שהיא מיעוט במדינה ואפשר לתת לה אפליה מתקנת, או מתעדפת. 

תראו, פעם בזמנו היה משפט שקראו לו שתי מדינות לשני עמים. אתה בטח מכיר את זה. מתברר בהצעת החוק הזאת שאני רואה כאן, שזה שני צבאות לעם אחד. סליחה, לא בהצעת החוק, בהצעת החלטה של רמ"י, אנחנו בעצם מכריזים פה על שני צבאות לעם אחד. 

יש את הצבא של בני המיעוטים, ויש את הצבא היהודי, והם מתחלקים. אחד מקבל ככה ואחד מקבל ככה. אני לא מצליח להבין את זה, למעט ההצהרה הברורה, שהמדינה ויתרה על הגליל. היא פשוט ויתרה על הגליל באמירה כזאת. 

לא רק בזה, אנחנו גם רואים את המחירים הדמיוניים של כל מי שגר בגליל. הרי עלויות הפיתוח הן לא עלויות הפיתוח שנמצאות בגוש דן, כי מה לעשות, לפתח שטח שהוא פלטו, הרבה יותר זול. ומי שגר על צלע, עולה הרבה יותר, והמחירים דמיוניים. 

היום חצי דונם בחצור בשוק החופשי, תפתחו את האוזניים טוב, זו לא בוואריה, זו לא מנהטן, זו לא רומא, זה מעל ל-2 מיליון שקלים רק הקרקע. מי יכול לבנות? וברבע. אני כבר לא מדבר על זה שאין בכלל יכולת לשווק קרקעות לבנייה עצמית. אין חיה כזאת. 

אז למה שלחו אותנו לגליל? איך ניישב את הגליל? אנחנו גם ככה היום מיעוט. אנחנו מבינים את זה, בסדר? אני לא מצליח להבין, יש פה שומות דמיוניות. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד ולמשרד החינוך, אנחנו רוצים לבנות בתי ספר. 

קח למשל את משרד החינוך בעניין הזה גם כן, מה הוא אומר? אם אתה בשיפוע מעל 20%, אתה תספוג את הדלתא. הרי מה הוא בעצם אומר? הוא אומר שאם אתה גר בגליל, אתה תשלם יותר. שלחתם אותנו לשם, ומי שכתב את זה חי באזור החוף ולא מודע למחירי הפיתוח המאמירים והשומות המאמירות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה זאת אומרת? אתה כמועצה, את הדלתא של הפיתוח לוקח על עצמך?

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

אתה לא מאמין, הוא בעצם אומר לי, אתה מעל 20% שיפוע, בוקר טוב, אנחנו חיים בגליל. ברור שאנחנו חיים על שיפוע. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

רק זה מה שאמרת עכשיו, רק זה שווה עוד כמה דיונים נוספים. אבל חבר'ה, הטענות ברורות, אני רוצה שנתחיל לקלף את הדברים, להבין מאיפה נובע כל הדבר הזה. בוא נתחיל בבקשה ברמ"י, כבר אני חוזר אליך. חבר'ה, האם יש לכם הסבר לנושא הזה? איך קורה בסוף שבאבו סנאן, בחורה, בעוד כל מיני יישובים פה, בסוף 30 אלף, 50 אלף, וביישובים היהודיים אנחנו מגיעים ל-2 מיליון? איך אתם מסבירים את הפער הזה? 

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

אם אנחנו מדברים על הפער של המחירים של הקרקע, אנחנו צריכים - - - 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אוקיי, אז אתה אומר זה לא נוגע אליי, זה לא קשור אליי, אני לא קשור לשמאות ולכן אתה מוביל אותנו היישר אל השמאי הממשלתי, החדש. ברכות על היבחרך ועל כהונתך. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אני כן הייתי רוצה לשאול שאלה, כי העניין של לבוא ולהעביר את זה לשמאי הממשלתי זה בסדר, אבל במקומות מסוימים אנחנו יודעים שיש שמאות מנהלית. אז למה לא לקבוע שמאות מנהלית? עכשיו, דבר נוסף, וזו גם כן נקודה חשובה כי אני מבין מה זה פקידות ומה זה שירות ציבורי. 

אם התקבלה ההחלטה במרץ שנה שעברה על 90% הנחות בקרקעות, יש לה מטרה מסוימת, להביא להנחות משמעותיות. ראש הממשלה ישב שם, אני לא אשכח את זה, הוא הגיע בעצמו. הגיע אליי ראש הממשלה, אני באותו יום הייתי שמח, אמרתי סוף סוף הכל בא על מקומו בשלום. אחר כך מגיעות השמאויות, אין בעיה, גורם מקצועי, ומעלים את המחירים והופכות את ההנחות לאות מתה. 

אני הייתי מצפה מפקידות, משירות ציבורי תקין, תרימו דגל. לא אני צריך לגלות את זה בדרך אגב כשהם יצעקו לי מהיישובים שם. תרימו דגל לראש הממשלה, לשר, הוחמצה המטרה של המדיניות שלכם, בוא נחשוב ביחד איך אנחנו מטכסים עצה. משהו פה לא בסדר. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

זאת החלטה שהיא מהמקפצה. בוא נגיד את האמת. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

השמאי הממשלתי החדש, קודם כל ברכות לתפקיד החדש. האם לך יש הסבר לתת לנו בבקשה, איך אנחנו מגיעים לפערים של בין 1.5 מיליון ל-2 מיליון שקל בין יישובים שיש 200 מטר ביניהם לפעמים? בבקשה. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

כן, יש לי הסברים. אבל ראשית, אתנצל, כי גם אני חזרתי ממילואים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

תודה גם לך על שירות המילואים. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

הייתי 40 יום, וגם אני שנה שעברה עשיתי למעלה משמונה חודשים. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

הנה, יש פה עוד מיעוטים בדיון. כיף לדעת.

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

יש עוד המון מיעוטים. גיל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי. אז אני אגיד ככה, ראשית, אני לוקח אחריות. כל טענה לגבי השווי, מוזמנים להפנות אליי ואני לוקח אחריות על כל השווי שנקבע לצורך שיווק הקרקע בפטור ממכרז. זה תפקידי וזה סמכותי על פי החוק ועל פי התקנות.

עכשיו, יש הבדל בין השמאויות לבין התשלום הסופי שבסוף משלמים. צריך לדעת את השמאויות, הן נקבעות לשווי הבסיס כולל מע"מ וכולל פיתוח למגרשים צמודי קרקע. ושמאי המקרקעין, הוא לא יוצר את השווי, הוא משקף את שווי השוק. 

אני יכול להגיד לכם שבמקרה בדקתי, אין לי נתונים כרגע לגבי מקומות אחרים, אבל לגבי משגב, יובלים, שכניה, עצמון, כל המקומות האלה, המחירים שנקבעו הם משקפים את שווי השוק. בית היום שם נמכר בין 3.5 ל-4 מיליון שקל. יש עסקות שם. 

שווי הקרקע בהתאם, נגזר אחרי שמחלצים ומפחיתים את עלויות הבנייה, את הוצאות הבנייה. אני מזכיר, לא מדובר בבתים חדשים, מדובר בבתים שהם קרוב ל-15-20 שנה בנויים, שהשמאים הגיעו לשווי הקרקע על סך 2.1 מיליון שקלים, וגם השווי הזה כרגע יידון על שולחני במסגרת השגות. זה יכול להשתנות, הם הביאו שמאים מטעמם, אבל זה פחות או יותר סדר גודל של שווי הבסיס, כולל מע"מ וכולל פיתוח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

תגיד, אבל זה יכול להיות ששווי הבסיס 200 מטר משם?

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

אני אגיע גם לשם, בואו רק תקשיבו שנייה. בסוף התשלום שאותו מתקשר משלם לרמ"י, הוא לא 2.1 מיליון שקלים. כדי להגיע לתשלום, יש כמה מדרגות שעדיין אנחנו עוברים, מזה מפחיתים את המע"מ, אחרי זה את עלויות הפיתוח שחלקן מסובסדות, ואז אתה מגיע לשווי ללא פיתוח. 

מהשווי ללא פיתוח, יש הנחת אזור עדיפות לאומית גם ליהודים עד תקרה מסוימת, גם גובה התקרה זה דבר שהשתנה לאחרונה, וגם יש הנחות למילואים, ויש את השורה התחתונה, בסדר? לזה אתה מגיע לשווי. כך ש-2.1 משקף את שווי השוק, וזה הבסיס שממנו בסוף נגזרות ההנחות וממנו נגזר התשלום הסופי. 

לגבי היישוב כאוכב אל היגא, שהוא במרחק לא רב משכניה, מדובר במוצר אחר לחלוטין. ההשוואה שלקחו שם של 50 אלף שקל, זה אותו תשלום סופי. זה לא הבסיס. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה הבסיס שם?

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

מדובר שם במגרש לא צמוד קרקע. המגרשים ביובלים, ברקפת, זה מגרשים חד משפחתיים צמודי קרקע. מדובר שם במגרש של 650 מטרים, שמותר לבנות שם שלוש יחידות דיור. עלויות הפיתוח שם הן מאוד גבוהות, ואין הנחה על עלויות הפיתוח עד כמה שבדקתי. השמאויות שם הן סדר גודל של מיליון ₪.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

גיל, עצור רגע. אני מבין מה אתה אומר. בעצם, מה שאתה מציג פה ואומר, חבר'ה אני גורם מקצועי, אני יודע להגיד כמה קרקע שווה. כל מה שבסוף המחיר הסופי, זה נגזר מהנחות ומכל מדיניות של רמ"י. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

הוא לא הכתובת בדיון הזה. הרי מדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולממן. זה שהוא נותן לנו את השווי, זה בסדר, זה הגיוני.

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

זה לא שבכאוכב הוא משלם 50 אלף שקל. הוא משלם 50 אלף שקל עבור הקרקע ללא פיתוח, והוא משלם 860 אלף שקל עבור הפיתוח. בואו נעמיד דברים על דיוקם. תבדקו את המספרים האלה, פלוס מינוס. הם משלמים שם, וזה מוצר אחר לחלוטין.

שוב, אם מישהו יש לו טענות לגבי שווי הבסיס, אני מוכן לדון בזה ומוכן להקשיב בחפץ לב, בנפש חפצה, ואני גם מוכן לנמק מבחינה מקצועית כל קביעה וקביעה שלי. לגבי מדיניות הנחות, כמו שאמרת אדוני - - - 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אתה מחזיר את הכדור לרמ"י בעצם. אתה אומר, חבר'ה, אני יודע לקבוע שווי בסיס, מכאן לא מעניין אותי, עזבו אותי. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

למה אין שומות מנהליות? 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אוקיי, אז אנחנו חוזרים לרמ"י. בואו תנו לנו תשובה בבקשה, אנחנו רואים שבכל מיני יישובים יש שמאות מנהלית. מה הכוונה? או טבלה. אתם החלטתם לדוגמה, ביישוב חורה למשל, בערך בסכום של 5000 שקל, יש שם 15 אלף שקל טבלאות, לתת בעצם שטח. למה אותה מדיניות לא קורית למשל חוץ מחורה, גם ביישובים היהודיים? 

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

אין מדיניות כזאת. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה זאת אומרת? אין שטח ב-30 אלף שקל? לא קיים כזה דבר? 

 << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >>  

אני לא יודע על מה אתה מדבר. בתעשייה קיימות טבלאות שמשם נגזר המחיר של הקרקע. גם טבלאות, זה לא שמחליטים על מחיר סתמי. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

אני עורך את הטבלאות.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אז בוא תסביר לנו איך בחורה הגענו ל-5000 שקל. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

אני לא מכיר מחיר טבלאי בחורה. יכול להיות שיש דבר כזה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

לא, בוודאות יש. עברנו את זה. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

יכול להיות שזה רשות הבדואים שם, שמקצים את זה בהנחות כאלה ואחרות. אני לא מכיר את המספרים.

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

תן לי להבין, הטבלאות האלה, אתה נותן שמאות בסיס לטבלאות ואז הם מוסיפים לתוך הטבלה את ההנחות? 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

הטבלאות, בעיקר באזורי תעשייה וגם בתוספות בנייה למגורים, בסוף אם בן אדם רוצה להוסיף 5 מטרים, 10 מטרים, 20 מטרים, 30 מטרים, במקום שיעבור את כל התהליך, אז השמאי הממשלתי מוציא פעם ב- מחיר טבלאי שאותו מצמידים, אנחנו מעדכנים את הטבלה, ולפי זה אומרים לו תשמע המחיר למטר הוא X, תשלם במקום שעכשיו תהיה סחבת, עד שתקבל את היתר הבנייה ייקח לך שנתיים, אחרי שתעבור את כל מדורי הבירוקרטיה. ואם אתה רוצה, ואם לא מוצא חן בעיניך המחיר הטבלאי, אתה מוזמן לערער על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

קלנר, בבקשה, תן לנו את הטבלה. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אתם מדברים פה שבעה מגרשים אחרונים בחורה, באזור ספטמבר-אוקטובר האחרון, אנחנו מדברים פה על מגרשים של מעל 600 מטר רבוע, לפי 3400-3500 שקל רכיב קרקע למגרש. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

זה תשלום או שווי?

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

מה זאת אומרת בדואים? מה זה, בדואים הם לא תושבי מדינת ישראל? זה מה שאנחנו רוצים, להיות בדואים גם. גם אנחנו בדואים. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

בגליל אנחנו מיעוט. תופס? 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אגב, אני יכול לשנות את שם המשפחה וזה הכל. מה הבעיה? יהיו בדואים גם. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני אשאל אותך אחרת, סתם אני אומר, למה אתה כיהודי שמשרת במילואים לא תוכל להיכנס לגור בכאוכב או בחורה דרך אגב, אבל תושב חורה כן יוכל ללכת לגור בעומר? 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

בסוף, גם אם אני אקבע ערך טבלאי, שוב אז הערכים יהיו דומים. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

למה?

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

כי בסוף הערך הטבלאי מבוסס על שומה, הוא משקף את שווי השוק. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אבל לא הבנתי, תסביר לנו איך 3000 שקל?

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

אני לא יודע להסביר. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

איך יכול להיות שמיד אחרי שהבאנו את המתווה הזה, ומועצת מקרקעי ישראל קיבלה סוף סוף אחרי מסע ייסורים ותלאות את המתווה הזה של הנחות לחיילי מילואים, מיד אחר כך השמאויות טראח קפצו לממדים כאלה שהפכו את זה לכלום? 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

כי ההנחה היא עד סכום מסוים, 90% עד התקרה. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

אבל אתם מפספסים, גם אין שיווקים. הם גם לא מוציאים קרקע, מה זה משנה השיווק? 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

למשל בסאג'ור, מדצמבר 2024, מגרשים של חצי דונם בערך, 70 אלף שקל, 80 אלף שקל, 82 אלף שקל. יש פה אפילו את השמות של האנשים שזכו. זה המחיר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

פיני, אני אגיד לך מה אתה צריך לעשות, תעבור לגור בכאוכב. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אני ניגש למכרז בכאוכב בפעם הבאה. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

אתה יכול לגשת, אתה לא תיכנס כי זה לבני המקום בלבד. אז תישאר שם. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

לא בדקתי את זה, אבל סביר להניח שזה משקף תשלום בפועל. זה לא משקף את השומה. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

בעצם גילי, מה שאתה עונה, אתה אומר לי תראה, מה שהם הוציאו עכשיו בסאג'ור, כנראה שאני נתתי שם בערך 400, או חצי מיליון שקל, זה פשוט בעקבות המדיניות של ההנחות של רמ"י, הגיע למחיר סופי של 7000. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

80 אלף, כן. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

זה נגזר מעלויות הפיתוח, זה נגזר מהרבה גורמים. אבל אני לא יודע להסביר את זה. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

אגב, זה כולל פיתוח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

תגיד, אני שואל אותך עכשיו לא כגורם מקצועי, סתם אני שואל אותך. אתה נגיד מעריך קרקע כמו שהיא, איך בסוף אנחנו מגיעים למצב הזה שבכל היישובים הערביים אתה מגיע ל-50 אלף שקל, ובכל היישובים היהודיים 2 מיליון? איך זה יכול להיות? 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

אני מסביר, זה לא 50 אלף מול 2 מיליון, אדוני. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

למה? זו התוצאה הסופית.

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

לא, אבל זו לא התוצאה הסופית. לא השווית בין אותם מוצרים, זה לא 50 אלף מול 2 מיליון. 2 מיליון זה כולל מע"מ, כולל פיתוח. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

לא כולל פיתוח. לפני פיתוח. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

2.1 מיליון, זה כולל מע"מ, כולל פיתוח. 50 אלף שקל, זה מחיר תשלום בפועל רק עבור רכיב הקרקע, לא כולל הפיתוח ולא כולל מע"מ. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אני ראיתי רכיב הקרקע בלבד 1.7 מיליון. ראיתי. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

תיקחו מה-2.1, תשאלו אותו כמה בסוף הוא שילם בפועל. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

1.2-1.1 מיליון. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

יפה. כמה שילמו בכאוכב בסוף על המגרש הזה? שילמו בערך קצת יותר ממיליון שקלים. 

 << אורח >> פנחס דרעי: << אורח >>  

לא, 1.2 מיליון לא כולל פיתוח. 

 << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >>  

עדיין זה חצי. 

 << אורח >> גיל בלולו: << אורח >>  

בסוף גם צריך לזכור שזה לא אותו מוצר. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה לא אותו מוצר?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

רגע, אני רוצה להגיד, ואתה צודק במה שאתה אומר, זה אכן לא אותו מוצר. אבל אתם יצרתם פה מוצר שהוא מלכתחילה לא שווה. כי הוא, פיני, שגר במורשת, לא יכול ללכת לגור בכאוכב. הוא לא יכול גם אם הוא יקפוץ פליק פלאק באוויר, הוא לא יכול כי זה לבני מקום. הוא לא בן מקום כאוכב. הוא נולד במורשת והוא יחייה במורשת. לכן אתם מלכתחילה יצרתם פה אי שוויון בשמאות הקרקע. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

זה לא לגיל, זה לרמ"י. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני מדבר אליך, כי אתה העלית, אבל בוודאי שזו בסוף מדיניות של רמ"י. ולכן כאשר אתה אומר שמלכתחילה השוק בכאוכב הוא סגור, ובתוך כאוכב לא יימכרו ולא יזיזו קרקעות בין משפחה למשפחה במעל מחיר X, או שמחיר מעל X ישלם במזומן, אנחנו מכירים איך נמכרות קרקעות בגליל, אתה מייצר מציאות שדה פקטו הפערים הם פי שניים ופי שלושה, והתוצאה של זה היא נטישת הגליל. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

אגב גיל, אתה לוקח את זה בחשבון? שהרבה מהקרקעות נמכרות במזומן ולא במחיר האמיתי? אתה לוקח את זה? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

תושב כאוכב, דרך אגב, יכול לגור במורשת תיאורטית. אם מורשת עברו את המשפחה 400, כי החוק שלנו כאן בכנסת, תקראו אותו מתוכן, יכול לגור שם. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

טוב, חברים, תודה רבה לכם. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, יהיה דיון המשך, אני כבר אומר לכם. אנחנו לא נרד מהנושא הזה, כמה שזה מציק לכם. אנחנו, א', מבקשים שלדיון הבא תבואו עם יותר נתונים, כמה למילואימניקים שיווקתם. זו כבר פעם שלישית שאני יושב בדיון עם רמ"י, שואלים אותם את הנתון הזה והם לא יודעים מה לענות. היינו גם בוועדת חוץ וביטחון בנושא, בעוד ועדה, בוועדת הפנים, ועכשיו בוועדה פה. זה אחד. 

אני אומר לכם, אנחנו לא נרפה מהדבר הזה, ואני מזמין את חברי הכנסת להגיע גם לישיבה של רמ"י, ולראות מה קורה שם. כי בסוף המצב הזה שמילואימניקים לא מקבלים את ההנחות ומשלמים 2, ו-2.5 מיליון שקל ואחרים משלמים 50 אלף שקל, לא יקרה. לא יהיה. 

אם אנחנו לא מצליחים להביא לשינוי של המצב הזה, אבוי לנו. זה א'-ב'. ולכן אנחנו נמשיך בדיונים הללו. ואגב, אם בסוף תוכיח לנו שזה לא נכון והוא משלם מיליון ובכפר פחות או יותר 800-900 אלף, אוקיי. אני הראשון להגיד לך וואלה טעינו, צודק, אין אפליה נגד יהודים. 

 << אורח >> יונתן איילון: << אורח >>  

2.1 זה לא כולל פיתוח פרטי. תוסיף על זה עוד 200. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>  

הנה, אני אומר לכם עכשיו. כאוכב, שלוש יחידות דיור, מחיר – 50 אלף. מוועדת פברואר 2023. הוצאות פיתוח לחיילים – 107 אלף. למי שסרבני שירות, לשלוש יחידות, 860 אלף. ליהודים 380 אלף. זו המציאות. 

 << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>  

חברים, תודה. אני חייב לנעול את הישיבה, אני מצטער. תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:01. << סיום >>