פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
ועדת הכספים
30/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 629
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, א' בניסן התשפ"ה (30 במרס 2025), שעה 11:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר



מוזמנים: 
	יוראי מצלאוי
	–
	סמנכ"ל, משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל, מח' פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר

	יעל אסיף
	–
	עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

	אושרת דוד
	–
	ראש מטה מנכ"ל אוצר, משרד האוצר





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ועדת הכספים אנחנו עוסקים היום בפיצויים לתושבי הצפון. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר הצעה לסדר? בוקר טוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה אדוני היושב-ראש. שני דברים שרציתי לגעת בהם. פורסם בשבוע שעבר בדוח של מודי'ס, סוכנות הדירוג, ששוב העניקה ציון שלילי גם לתקציב וגם למדיניות הכלכלית של הממשלה, שהגירעון ב-2024 - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

סליחה, תגיד ליוראי שיבוא, אנחנו התחלנו. כן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שהגירעון בשנת 2024 בפועל, לפי ההערכות של האנליסטים של מודי'ס הסתכם ב-8.3% ולא ב-6.8% כפי שפורסם על ידי משרד האוצר. התחלתי לבדוק ולנסות לאתר את הפער, חלק מהפער נובע מיישום כללי החשבונאות המקובלים, אבל בכל זאת - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ממה הוא נובע?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מיישום כללי חשבונאות, נניח מהכרה בהוצאות ריבית על בסיס מזומן או על בסיס מצטבר. ואני הייתי שמח מאוד לשמוע מהחשב הכללי ומאגף התקציבים כיצד הם חישבו את זה, ולאתר את הפער. כי הפער הוא לכאורה 48 מיליארד שקלים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה ההצעה לסדר שביקשתם?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שביקשתי. לערוך דיון בוועדה על הפער הזה בין הנתונים של משרד האוצר לבין הנתונים של מודי'ס, פער של 48 מיליארד שקלים, אי אפשר לבטל את זה. ואם באמת קיים פער ואני בטוח שבחשב הכללי מכירים את הנתון הזה, הייתי שמח מאוד לדעת. 

כי המשמעות של 8.3 היא אחרת מ-6.8. לא ש-6.8 זה נתון שאפשר להתגאות בו, אבל 8.3 אנחנו כבר בעולם אחר.  - - - זה מעורר שאלות רבות. אפשר גם לעשות את זה אחרי הפגרה, מדובר בנתון מ-2024 אבל חשוב לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

 תסביר את הנושא של מודי'ס שדיברנו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 48 מיליארד שקלים, בואו נראה מה הפער ואם יש גישה אחרת במשרד האוצר אשמח לדעת. אני לא מעלה על דעתי שמישהו ניסה, חלילה, להטעות פה את הציבור ואת חברי הכנסת. אבל אם לא, וגם אם כן, צריך לברר. זה דבר אחד.

דבר שני, פורסם היום נתון מאוד מדאיג, 75% ממשרתי המילואים נפגעו כלכלית במהלך המלחמה ולא פחות מ-41% ממשרתי המילואים השכירים פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום עבודתם. זה מחבר אותנו לנושאים רבים מאוד, גם לחוק הגיוס אבל ברמה הבסיסית, שר האוצר התגאה מאוד בסיוע שהוא נותן במסגרת התקציב, 6 מיליארד שקלים, 3 מיליארד, אף אחד לא מוצא את הסכום הנכון, אבל אי אפשר להתעלם מזה. 

זה נתון מדאיג מאוד ונורת אזהרה בשבילכם מבחינת קידום חוק הגיוס או חוק ההשתמטות וקחו את זה בחשבון כי אנשי המילואים קורסים והמשפחות שלהם קורסות ומתישהו זה יבוא לידי ביטוי גם בדברים אחרים.

אני רוצה לברך אותך בחודש טוב, חודש ניסן החודש שבו עתידים להיגאל ויש פה לפחות ממשלה אחת שחייבים להיגאל ממנה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לפני שזה חודש הגאולה זה חודש של בני חורין וכולנו רוצים שכל 59 החטופים ישובו במהרה מי לקבורת ישראל ולהבדיל אלה שבחיים, יזכו ויסבו כבר בליל סדר זה עם משפחותיהם סביב השולחן ושנדע שאחינו שוב איתנו. זה הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות היום.

ולגבי מה שוולדימיר אמר גם אני נחשפתי היום לנתונים מרשות התעסוקה, וארצה שגם רשות המיסים, יוראי או אמיר, ייתנו את הדעת על מקומות שאנחנו לא מפצים את העסקים, אבל יש שם עצמאים שהם מילואימניקים שנפגעו אז להם צריך פתרון ואולי זה מה שיביא אותנו לדיון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

פורסם גם שעוד שני שרים בדרך להתמנות וזה דבר בלתי נתפס. הממשלה המנופחת בתולדות מדינת ישראל, 33 שרים נכון לעכשיו ואתם מוסיפים עוד שניים. אין ערך לכספי ציבור, אין בושה, אין אפילו מחשבה על נראות. תחשבו איך זה נראה, עוד שני שרים מיותרים בממשלה המנופחת בתולדות המדינה, בעת מלחמה, בתקופה כה מאתגרת כשאתם מטילים 24 מיליארד שקל מיסים על הציבור למנות עוד שני שרים. באמת תתביישו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ולדימיר, לא נותר לי אלא להסכים איתך בעניין הזה. אין מילים בעניין הזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז תצביעו נגד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה הצעת טיוטה תקנות מס רכוש. מי מציג?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

התקנות שפרסמנו להערות הציבור מתייחסות ליישובי קו העימות ועוד מספר יישובים שבמהלך 2024 היו נפגעים. מאזור גליל עליון, ספסופה ועוד מספר יישובים שאותם תמיד הכנסנו לתקנות וצירפנו אותם ליישובי העימות. 

התקנות מדברות בעיקר על תקופת התאוששות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תגדיר מה זה קו עימות.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

קו עימות זה מקריית שמונה עד נהרייה, כולל.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה 9-0 המקורי?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

כן. ה-9-0 המקורי יישובי קו עימות אליהם נוספו אם אתם זוכרים בכל פעם שהיו תקנות הוספנו חמישה-שישה יישובים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הגולן לא נכלל?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

הגולן לא נכלל.

אתם צריכים לזכור שמרגע הפסקת האש בסוף נובמבר, הנחיות ההתגוננות ירדו בכל הארץ למעט יישובי קו העימות, שנשארו צהובים אבל אפילו לא צהובים רגילים כמו שהיו בכל המלחמה, אלא קצת פחות מזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם האזורים בגולן בתוך ההגדרה הזאת?

 << דובר >> אושרת דוד: << דובר >>   

רוב האזורים בגולן עוד הרבה קודם.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

הרבה לפני כן הם ירדו מהנחיות פיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק את צריכה להגיד שם ותפקיד.

 << דובר >> אושרת דוד: << דובר >>   

אושרת, ראש מטה מנכ"ל אוצר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

העכשווי או הקודם?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

החדש, הנוכחי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כן, אבל היא הייתה עוד לפני כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, כן אמיר.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

והמטרה היא לתת להם תקופת התאוששות נוספת. כך נהרייה עד נובמבר-דצמבר קיבלו נוסחת מחזורים, אובדן הכנסות מלא עם תקרה של 5 מיליון לחודשיים, שזה 99% מהעסקים באזור הזה. אנחנו נותנים גם את ינואר-פברואר ליישובים הלא-מפונים, כלומר, נהרייה וכל כ-50% מיישובי קו העימות שלא פונו יקבלו את ינואר-פברואר נוסחת מחזורים ושכר. שכר אני חושב שהיא לא תהיה רלוונטית - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

 - - -מרס-אפריל במפונים, לא?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אסביר הכי בפשטות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפני שאתה מסביר רק תגיד.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה השאלה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האם נותנים גם ארבעה חודשים לא חודשיים?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למפונים.


 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

היישובים המפונים יקבלו ינואר עד סוף אפריל. ינואר-פברואר-מרס-אפריל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עכשיו ההסברים. אבל רציתי לדעת אם זה נכון.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

היישובים הלא-מפונים כיוון שכבר חזרו לפעילות בדצמבר וגם כך קיבלו פיצוי על נובמבר-דצמבר, נתנו להם חודשיים נוספים של ינואר-פברואר. כלומר, היה להם גם את דצמבר מיום הפסקת האש בסוף נובמבר, גם את דצמבר, גם ינואר וגם פברואר.

לגבי היישובים המפונים שהתחילו לחזור רק במרס, הם זכאים גם לתקנות האלה שהצבנו אותן על השולחן וגם למסלול האדום כי עדיין הם מפונים והיישובים עדיין היו מפונים בינואר-פברואר. ולגבי מרס-אפריל אנחנו נותנים להם תקופת התאוששות נוספת של חודשיים נוספים בתקנות הוראת שעה של נוסחת מחזורים ושכר והם יוכלו להגיש את התביעות האלה. זה בגדול התקנות שאנחנו מציעים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה קורה עם עצמאים מילואימניקים שהם נפגעים?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אסביר, קרן הסיוע - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היום מתפרסם, אמר ולדימיר - - - דקה - - - לפחות שנגיד את זה, אמרו שעשו סקר והתברר שלמעלה מ-40% מאנשי המילואים השכירים נפגעו - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, לא, אני אדייק. 41% מהשכירים או פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה ו-75% נפגעו כלכלית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל 41% נפגעו שכירים או שפוטרו מהעבודה או  - - - בצורות אחרות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ברשותך אוסיף, השר סמוטריץ' פרסם שהועברו 9 מיליארד שקל למילואימניקים שביניהם הייתה מעטפת ועוד, ודיברו על "מענקים למעסיקים לעידוד שילוב מילואימניקים ללא פגיעה בתנאי העסקתם"

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו פה העברנו את זה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

העברנו לכן אני שואל אם הועבר כל כך הרבה כסף ויש עידוד למעסיקים - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הרבה כסף תחשבו זה פיצוי לעסקים זה פיצוי לשכירים זה פיצוי למשפחות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לא, פה אתה מדבר רק על העסקים. כל המעטפת הייתה 9 מיליארד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הרבה כסף.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל אתה אומר בסוף קורה ש-41% מהשכירים מפוטרים. מהשכירים, אני לא מדבר על עצמאים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

9 מיליארד על פני שלוש שנים? לכל התקופה? - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה שבסוף הכי דחוף זה להוריד את הנטל. אם אתה לא מוריד את הנטל שום כסף לא יעזור.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בסדר, על זה אני לא מתווכח איתך אתה צודק, אבל זרקנו כסף, יש פה משהו שלא מיושם בשטח - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

גם אם זה לשנה זה לא הרבה כסף.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

עלתה פה השאלה אם זה רב-שנתי, 9 מיליארד זה עבור תקציב 2025. זה לשנת 2025, זה כולל גם את ההארכה של החלטת הממשלה הקודמת שנגעה למילואימניקים ושחלה על כל שנת 2024 וגם את החלטת הממשלה החדשה שהתקבלה לשנת 2025, שהייתה הרחבה משמעותית של המעטפות, לרבות קרן הסיוע שתוקצבה בעוד כסף כדי לתת מענה לכל שנת 2025 - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תוקצבה קרן הסיוע, איך זה מסתדר עם הנתון של 75% שנפגעו, 41% פוטרו או שנאלצו לעזוב את עבודתם? כלומר יש כאן פגיעה שכנראה קרן הסיוע לא עוזרת, או שחסר כסף או שהם לא באמת מקבלים את הכסף הזה שמגיע להם. 

לא יכול להיות שיש כל כך הרבה מילואימניקים שעדיין נפגעים. למשל במקומות שעכשיו נתנו פיצויים. למשל נהרייה, היום היא כבר לא שם, אבל העצמאי בנהרייה הוא באמצע המילואים שלו, 200 ימים 300 ימים, הוא נמצא שם. כעצמאי, איך אתה מסייע לו?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אז תבדיל בין שתי הטענות. אחת, אתה אומר שאנשים פוטרו. מי ששכיר זה לא קשור - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שם זה טיפול בחקיקה אחרת - - - אבל נשים את זה על השולחן.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

ולגבי עצמאים אמיר ירחיב אבל שם אנחנו נותנים מענה רחב. אני לא מכיר עסק שפנה ולא קיבל מענה מקרן הסיוע אלא אם כן - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לגבי השכירים אין לי תשובה אנחנו לא מתעסקים עם שכירים - - - לגבי בעלי עסקים. עצמאי מקבל - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, כשאתה אומר שלגבי שכירים אין לך תשובה, מה זה אומר? - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כי זה לא התחום שלו - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אנחנו מטפלים בקרן הסיוע. השר ביקש מאיתנו לעזור לקרן הסיוע בכל הקשור לעצמאים, לחברות ולעצמאים, בזה נכנסנו מתחת לאלונקה עם כל העומס ולקחנו את זה עלינו. עד היום הוגשו לנו 30,000 תביעות, שולמו מעל 0.5 מיליארד שקלים יש 3,000 תיקים בטיפול, כלומר 10% בלבד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה מתוכם נענו בחיוב? או קל יותר – כמה לא נענו בחיוב?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

קשה לי לענות לך על זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

השאלה אם מדובר על 30% או - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

יש 3,000 תיקים שנדחו 3,000 בטיפול מתוך ה-30,000.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבנתי כלומר 10% בטיפול ו-10% נדחו.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

בדיוק. הייתה החלטת ממשלה חדשה שהרחיבה את המענק לעצמאים, ושינתה את זה כי היום הגיוס הוא כבר לימים יותר קצרים פעם זה היה גיוס למספר חודשים ברצף. עשינו הוראת ביצוע שממש מצרפים לו את הימים והוא מקבל תקופת הסתגלות לאחר מכן, פיתחנו מערכת מיוחדת בתוך הדבר הזה. זה עובד. זה קיים ועובד. ותזכרו שרוב העצמאים מקבלים גם הכנסה מביטוח לאומי לפי הדוח הכספי שלהם. יש כאן איזה כפל פיצוי בחלק מהמקומות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הגדלנו את זה גם בוועדה שאחד מ-20% יכולים. 

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

עצמאים מקבלים פיצוי הולם אפילו מעבר למה שהיה המצב הכספי שלהם לפני כן. כי ביטוח לאומי נותן להם חלק יחסי מהדוח הכספי, מהרווח שהיה להם, הוא עושה את החישוב ומפצה אותם. אנחנו בכל מקרה באים לתקופה הזו שיש לו ירידה בהכנסות ומפצים אותו פיצוי נוסף. כלומר יש כאן פיצוי שהוא אפילו בחלק מהמקרים כפול אבל הוא מגיע למילואימניקים העצמאים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הכול מגיע להם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא, אבל מה התשובה? אנחנו פה ביחד בסיפור הזה.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

התשובה היא שלעצמאים יש פתרון מלא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

והשאלה היא כשאתה מסתכל איפה אתה חושב שהבאג, מה אפשר לשפר. הרי אתה בא ממקום שאתה לא רוצה שאלה תהיינה התוצאות אז איפה אתה חושב שיכולות להיות - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה שחבר כנסת ולדימיר הציג זה יותר על שכירים. על שכירים אין לי נתונים. לגבי עצמאים אני יכול להגיד בוודאות מלאה שהטיפול מתבצע בצורה מהירה והם מקבלים תשלום ראשון ביטוח לאומי עבור אותו חודש מילואים שהוא עשה ואחרי זה גם ירידה בהכנסות שיש פה איזה כפל מסוים והם מקבלים את הפיצוי - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד איפה הבעיה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפי דבריך, אם מדברים על השכירים, הנושא שוולדימיר העלה, אם היינו עושים סקר על העצמאים היינו רואים שהכול בסדר?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

המצב הוא אחרת, כן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד לכם איפה אני רואה את הבאג. קודם כול, אין לי טענות לא לאמיר ולא ליוראי, הם עושים כמיטב יכולתם. אבל לא משנה איזה פיצוי יהיה 50%, 100% או 150% – אין תחליף לפעילות עסקית. מבחינת השכירים, מבחינת מקום עבודה אותו מעסיק שמעסיק מילואימניק שלא נמצא 200-300-400 ימים, זה מצב בעייתי, וצריך להבין את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה צריך לעשות?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אני רק רוצה להסביר איפה הבעיה. הבעיה הרוחבית. אחרי 400-300-200 ימי מילואים עכשיו אנשים מקבלים עוד צו. זה לא משנה איזה חוק נעביר ולא משנה איזה פיצוי ניתן, אם לא נשכיל להוריד את הנטל, שום דבר לא יעזור. 

אנשים נפגעים, המשפחות נפגעות כי זה מצב בלתי אפשרי. אין היתכנות לאירוע הזה לעוד שנה, לעוד שנתיים. ומכאן הנתונים האלה, שוב, 41% מהשכירים או פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה – שזה מאוד הגיוני אחרי שהם עושים 400-300 ימי מילואים. וברור שהרוב המוחלט, גם עצמאים, נפגעו. כי הם לא בבית והם לא עובדים ושום פיצוי לא יכסה על זה. 

הפתרון היחיד זה להוריד את הנטל, לחלק אותו בין כל חלקי האוכלוסייה בצורה יותר נכונה ואתה יודע במדויק למה  אני רומז.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה עושים עם השכירים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

השכירים זה לא המגרש שלהם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל אמיר, אתם מספיק בכירים ברשות, תבדקו רגע את הנקודה הזה אפילו תוך כדי דיון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יכול להיות שהחוקים קיימים ולא אוכפים אותם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בסוף זה חוזר למה שאתה אומר, אי אפשר לתת צו מילואים רביעי ולא לפצות עסקים - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אמרתי לראש הממשלה לא פעם ולא פעמיים, אמרתי בכל הכוח שאני יכול להפסיק את הלחימה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

פשוט להפסיק את הלחימה? במקום לעשות שוויון בנטל? אבל אם צריך להמשיך את הלחימה כדי להגן על עם ישראל? מה עושים? -  - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אותו מעסיק, יש לו עובד. אני רוצה לעזור לו - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התפקיד שלנו הוא לא - - מי שצריך לעסוק בזה, צריך לעסוק בזה בכנסת - - - אבל אנחנו צריכים לעסוק בזה ועוסקים בזה במציאות הקיימת, איך מפצים. אתם מוצאים פתרון לעצמאים, אני רוצה פתרון לשכירים. אם אכן יש בעיה כזו כפי שהתפרסמה היום.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אתייחס. דבר ראשון זה לא קשור לאמיר - - - רגע, הוא קשור גם אליי כמשרד אוצר ולכן זה לא עניינו של הדיון הזה. אבל לגבי המילואימניקים, יש צוות קבוע במשרד האוצר שמתעסק עם כל המעטפת של המילואימניקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי עומד בראשו?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אף אחד לא עומד בראשו. זה צוות שכולל נציגים מכל האגפים. מתכללת אותו מישהי מלשכת מנכ"ל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בבקשה אז אולי מישהו מלשכת מנכ"ל.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אני מלשכת מנכ"ל והנושא הזה מטופל אנחנו מכירים את הבעיה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה הבעיה בעיניך? מה החוליה החלשה שמתורגמת לנתונים האלה? באמת העומס? כמו שאנחנו חושבים, העומס, צו שלישי, צו רביעי, זה מה שגורם? לא הכול פתיר בכסף - - - אני שואלת אותו על השכירים.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בין היתר, אני לא יודע - - - שוב, אני לא יודע לשים את האצבע על דבר זה או אחר, ברור שיש בעיה - - - והתמשכות הלחימה היא חלק מזה - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הפתרון? עוד חיילים. מה זאת אומרת? מה הפתרון גפני? מה הפתרון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התפקיד שלנו זה למצוא פתרון כלכלי כספי. כמו שאתם אומרים שנמצא לעצמאים, צריך למצוא לשכירים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שכולם יתגייסו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה שצריך פתרון כולל – אני יודע שצריך פתרון כולל. כן.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

שוב, את הנקודה הזו ניקח איתנו הביתה ונעשה שיעורי בית, נבדוק איך אפשר לשפר .

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אמור להיפגש עם המנכ"ל החדש, אני אשאל אותו את השאלה הזו ואני מבקש שתכין אותו לזה. אני צריך לתת תשובה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בשמחה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צריך לתת תשובה גם לחברים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

גם לחברים מהאופוזיציה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מעולם לא עשיתי הבחנה. רק סידרו אותי עם העניין של הוועדה החסויה חוץ מזה אני לא עושה הבחנה. - - - לא, לא, הוציאו כאילו שאני זה שמנע את הפתרון. אני הבאתי את הנושא הזה, אני העליתי אותו לדיון, אני הבאתי אותו אחרי שאושר תקציב. אבל הוציאו לעיתון - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איזה עיתון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עיתון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא יכול להיות שמישהו מחברי הוועדה אני לא מאמין שמישהו מחברי הוועדה הלך והדליף. - - -


 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

על מה אתם מדברים על הדיון של החלון? ועדה חסויה שהובהר בה שהדברים בחלקם אינם חסויים. - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני פטור כי יצאתי מוקדם

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון אבל אני עשיתי את הדיון הזה, הרי אף אחד לא ביקש ממני חוץ מהוועדה. אף אחד לא ביקש ממני לקיים את הדיון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה התפקיד שלך לקבל עיתונים, נכון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה התפקיד שלי אני יכול להחליט מה התפקיד שלי אחרי שאושר בתקציב אמרתי כאן בוועדה שאני לא ארפה עד שיתקיים הדיון. הדיון הזה היה אמור להתקיים - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל לא קיבלנו תשובות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה סגרת אחרי 25 דקות? - - - לפי פרסומים זרים, אני לא הייתי.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא נתנו לנו תשובות על האבטחה לפי אנשים. לפי פרסומים זרים לא נתת לנו את התשובות

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   
	
בסדר.  	

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

השאלה אם הפרסומים הזרים נעשו על ידי זרים או על ידי חברי הוועדה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

השאלה האמיתית היא למה לא אפשרו לנו לקבל תשובות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני עשיתי את הדיון. אני לא נתתי לקיים? אמרנו שנדבר על המסגרת, לאחר מכן - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

איזה מסגרת?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המסגרת כמה כסף - - - כמו שאנחנו מקיימים - - - 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   
	
אבל שאלנו על הוצאות האבטחה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מציע שבמקרה הזה באופוזיציה, או לפחות בחלקה, יעשו חשבון נפש אם ההתקפה נגדי הייתה במקום.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתם גם עושים חשבון נפש?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, לפעמים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה? זכות הציבור איננה לדעת כמה עולה האבטחה – של המשפחה - - אנחנו מקבלים נתונים שהמילואימניקים מפסידים את העבודה שלהם, אפשר לדעת גם בכמה כסף הם מקבלים אבטחה במיאמי. - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם נסכם את זה אולי תן לנו בקצרה עכשיו המתווה שאנחנו מאריכים, תן לנו להבין למי ובאיזו צורה.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

יישובי קו עימות, קרוב ל-70 יישובים, עד תשעה קילומטרים, להם המשיכו וניתנו הנחיות מסוימות גם בינואר-פברואר 2025. 

לגבי יישובים שלא מפונים כמו נהרייה, יסוד המעלה ועוד – הם יקבלו נוסחת מחזורים ושכר לתקופת ינואר-פברואר. היישובים האחרים כיוון שהם חזרו רק במרס, תקופת ההסתגלות שלהם תהיה ינואר-פברואר ומרס-אפריל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כבר עכשיו אנחנו מאשרים גם את מרס-אפריל?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

כן,  מאשרים כבר את מרס-אפריל. המערכת של ינואר-פברואר תעלה ביום ראשון הקרוב, היא כבר מוכנה, אולי נעלה את זה עוד קודם - - - המערכת כבר מוכנה. ננסה להעלות את זה כבר ביום שלישי הקרוב, והתקופה של מרס-אפריל תעלה אחרי זה בחודש הבא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

וככל שלא יחזרו תושבים ועסקים לשגרה, למשל בקריית שמונה, בשלומי ובמקומות כאלה? 

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה שחשבנו שצריך לעשות  - - - יוראי ידבר על זה - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

תחזור על השאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שאלתי אם אנחנו מגיעים למאי-יוני ולא חוזרים, ואנחנו יודעים שבקריית שמונה הרבה רוצים להישאר עד סוף שנה, סוף שנת הלימודים, גם בשלומי, אז צריכים להמשיך לעזור, מה עושים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זו לא שאלה באוויר - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הרב גפני, זו שאלה מצוינת, אתה מכיר אותי ואתה יודע שחשבנו עליה לפני שהגענו הנה הבוקר. גם בדברי ההסבר, אם תשימו לב לתקנות שמונחות על שולחן הוועדה כרגע, אנחנו כתבנו שאנחנו נבדוק את שיעורי החזרה ביישובים המפונים וזה מה שעשינו בשבוע האחרון וגם בבוקר הזה. והתברר לנו שיש משהו כמו 55% חזרה נכון לסוף חודש מרס. ולכן מבחינתנו כרגע יש הצדקה, כי אין חזרה מלאה, אף שזה לא מונח בפני הוועדה אנחנו נמליץ להאריך כבר עכשיו גם לחודשים מאי ויוני ליישובים המפונים. גם כדי לתת להם ודאות וגם כי הדבר הזה מתכתב עם מתווה החזרה הכללי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק עד סוף אפריל?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לא רק עד סוף אפריל אלא לתת כבר עכשיו גם את מאי ויוני במסלול מחזורים ליישובים המפונים בגלל שיעורי החזרה נכון למועד זה, שעומדים על כמעט כחצי מהתושבים וגם כי הדבר הזה מתכתב עם מועד החזרה האחרון בתחילת חודש יולי, בהתאם למתווה החזרה שאושר בממשלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש הבדלים ביישובים לפי מה שבדקתם?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

יש הבדלים כמובן. זה ממוצע, מה שאני מדבר עליו. לכן אנחנו לא רוצים להיכנס ליישוב כזה או אחר, אבל מבחינתנו ככלל, בשיעור חזרה ממוצע כזה, אנחנו מניחים שלא תהיה חזרה מלאה לשגרה מייד ב-1 במאי, הן מבחינת שיעורי החזרה והן בגלל תקופת הפינוי הממושכת כל כך, כמעט שנה וחצי, ברור לנו שזה מצריך איזו תקופת התאוששות והסתגלות. 
לכן גם נכונה בעינינו העובדה, כמו שאמרתי בפתח דבריי, שזה מתכתב עם מתווה החזרה הכולל ולמעשה נותנים עכשיו מעטפת לכל היישובים המפונים מהמועד שבו אושרה החזרה שלהם ב-1 במרס בהתאם לחוות הדעת של מערכת הביטחון ועד לסוף מתווה החזרה שאישרה הממשלה ב-7 ביולי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ואין יישובים שלא נמצאים באותה קטגוריה של המפונים, אבל אנחנו יודעים שתושבים עזבו ולא חזרו?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אנחנו לא מכירים דבר כזה, מעבר לכך, כל היישובים שנמצאים מעבר, גם מבחינת ההגבלות הם כבר נמצאים בחודשי ההסתגלות. כלומר לא, לא היו שם הגבלות גם בחודשים מרס-אפריל וגם בינואר-פברואר, רוב ההגבלות הוסרו ולכן מבחינתנו אנחנו נותנים כרגע את המתווה הכי רחב שאפשר לתת. וגם שוב, בנקודה הזו אנחנו לא משתהים ומגיעים לפה לאשר את התקנות של מאי ויוני בעוד חודשיים, אלא אנחנו עושים את זה כבר עכשיו כדי לתת את הוודאות הנדרשת לעסקים וכדי שאנשים יוכלו לחזור הביתה עם המעטפת המלאה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

רציתי לשאול, אם תוכל לחזור על מה שאמרת, איזה יישובים כלולים הפעם, כי כל פעם אנחנו באירוע של מה כלול ומה לא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה לינואר-פברואר או לשאר?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

גם וגם. מרס-אפריל-ינואר-פברואר. האם יש זמן היערכות לעסקים שחזרו למגוריהם, נדמה לי שאמרתם שכן, ומהו?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כן, כן. כרגע אנחנו מאריכים גם את מאי-יוני. זה אומר עד תחילת חודש יולי ליישובים המפונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

והאם אתם יכולים לברר אחורנית לגבי נתונים שפורסמו? דיברנו על נתונים של מילואימניקים שנפגעים כלכלית, אם אני לא טועה זה נתונים שאפילו לא כוללים את נשות המילואימניקים, רבות מהן גם עובדות ובעלות עסקים ויש פה נזק מקיף לכל משקי הבית האלה. לא השיבו לך? אתם עדיין מבררים את הנקודה לגבי השכירים?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לגבי השכירים שמעתי מה שאמר היושב-ראש ואני שומע גם את ההערה הזאת – אנחנו נבדוק.

לגבי נשות המילואימניקים – יש מעטפת שלא קשורה לנקודה הזאת וניתנה כבר, גם שם אנחנו נבדוק אם צריך להרחיב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אמיר, כשאמרת 30,000 תביעות שהגישו לקרן, הווה אומר, יש מילואימניקים שלא הגישו לקרן אלא הגישו אליכם ישירות?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לא, אוקטובר-נובמבר-דצמבר 2023 בכל הארץ היה מתווה, הגישו אלינו והשלמה לקרן הסיוע. מינואר 2024 כל הפיצוי של בעלי העסקים עבר אלינו, בשיתוף עם קרן הסיוע. אז כולם הגישו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עד 30,000 בעלי עסקים הגישו?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אני חושב שזה אפיל פחות, יש 30,000 תביעות, לא כל המילואימניקים הם בעלי עסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כן, נכון, אבל יכול להיות שמתוך המאות אלפים יש 30,000 שהם גם מילואימניקים וגם עצמאים וגם נפגעו לצורך העניין, נכון?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ויש איזו הכללה או הגדרה לגבי חקלאות שם?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

היום אין משהו מיוחד לגבי חקלאות. אנחנו עובדים עם קרן הסיוע. נתן העוזר של שר האוצר במילואים אבל הוא אחראי לזה אצל השר. אנחנו עובדים היום למצוא להם מתווה מעט נוח יותר, לחקלאים, כי נוסחת המחזורים הרגילה לא מתאימה להם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש מתווה?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לא, לא. חקלאים שהם מילואימניקים בעלי עסקים, להם אנחנו מנסה למצוא מתווה. המתווה שחתמנו עם הצפון לפני שלושה שבועות, נכניס אותו כנראה גם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

החקלאים שם בצפון מרוצים על המתווה הזה, נכון?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

כן, הם מרוצים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא כולל את המילואימניקים, על זה אין פתרון?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לא, זה לא כולל את המילואמניקים. אנחנו רוצים לדעת כמה יש, אנחנו עובדים על זה. בשבועיים האחרונים, אני מודה שלא - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כמה זמן?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אני מקווה שבשבוע הקרוב תהיה תשובה אבל זה לא רבים, לדעתי בודדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תוכלו להגיד לנו? כי אנחנו - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אנחנו מטפלים בזה. לדעתי מילואימניקים בודדים שהם חקלאים, זה ממש מעט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא משנה דין אחד כדין מאה.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

זה צריך להיות רק מילואימניק שהוא גם מפעיל את העסק שלו ואין לו פועלים וכדומה. אנחנו עובדים על זה, אני אעדכן אתכם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אולי כדאי ל'קיים דיון על הנושא הזה - - - על הקושי הכלכלי של החקלאים וכולם יבואו וייתנו תשובות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הדיון הוא מיותר מכיוון שמטפלים בעניין הזה של החקלאים כללית והחקלאים מרוצים אני הייתי שם החקלאים מרוצים ומה שאמיר אומר עכשיו זה שיושבים עכשיו ובתוך כמה ימים תהיה תשובה למילואימניקים שהם חקלאים. ביקשתי שאת התשובה הזו ייתנו גם לנו, שנוכל לדעת ואז נחליט אם עושים דיון או לא עושים דיון - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני לא מתכוונת רק לחקלאים. אני אומרת כללית לכל הנושא של השכירים והעצמאים המילואמניקים. - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אומר שאם זה חסוי או לא חסוי - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

את רוב התקנות ואת הפיצויים אישרנו כאן בוועדה אז בואו נעשה איזו בחינה של אמצע לראות באמת איך זה הוכיח את עצמו כל הפיצויים הללו.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

רק לשאלת חבר הכנסת ינון, 10,000 עצמאים מתוך 30,000 תביעות. זה מה שהערכנו גם בהתחלה שיהיה, הערכנו אולי 2,000 מעל זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז 30,000 תביעות זה בעצם אומר - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

10,000 בעלי עסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, אבל זה מדובר - - - 

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

הגישו פעמיים, בתקופות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מדובר על התקופות?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

בדיוק, 30,000 זה כל התקופות ביחד. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

רק 10,000 עצמאים הגישו בקשות - - - בכל השנה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, עצמאים שהם גם מילואימניקים. כלומר יכול להיות שגם מה שאתה אומר העשרה אחוז שלא שקיבלו מענה אלא אלה שנדחו, יכול להיות שזה לא 3,000 מתוך 10,000. יכול להיות שזה רק 1,000 שאותו אחד שלא הגיע לו אף פעם והוא המשיך להגיש - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

בדיוק. בדרך כלל זה ככה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ומה עם המקומות? עם היישובים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז הוא אמר, קו עימות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קו עימות זה בהגדרה של קו עימות, מה שהתכוונתם?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה שאתם רגילים עד עכשיו ויש את הרשימה המלאה של היישובים גם בתקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הוספתם או הורדתם, קו העימות כהגדרתו.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה שהייתם רגילים עד כה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בכמה כסף מוערכת תקציבית ההארכה הזו?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

צריך להוסיף גם את המאי-יוני עכשיו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כן, כמובן, כמה זה מוערך תקציבית?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בלי המאי-יוני.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כמובן שאלה שהיא ברורה מאליה אם זה נלקח בחשבון תקציב 2025, אני מניחה שכן.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לא, זה יוצא מקרן הפיצויים שהיא קרן תקציבית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז בכמה כסף זה מוערך?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בלי המאי-יוני כי את זה אתה צריך לעשות עכשיו בנפרד, אבל באתם מוכנים עם - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא, למה בלי מאי-יוני?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אמיר ינסה לבדוק מה ההערכה תוך כדי

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם כבר הוא עושה את ההערכה אז תגידו לנו כמה עם מאי-יוני, אם לא, לפחות תגידו בלי, שנדע על כמה מדובר עד עכשיו, המחיר שבאתם מוכנים איתו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. מי קורא את התקנות? צריך להקריא את זה - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

רק צריך לעשות את התיקון ביחס למאי-יוני.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז תגידו בכל מקום ונתקן אחר כך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

עורכת דין יעל אסיף - - - משפטית רשות המיסים יועצת משפטית מס רכוש.

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	
	
	

	תיקון תקנה 1
	1. 
	בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

	
	
	1. ברישה, במקום "יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)";



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסבירי. זו בעצם פסקת הפתיחה שמתארת את התקופה של הוראת השעה וצריך לשנות את זה כך שזה יהיה סוף מאי, - - - לא, זה מאי-יוני, אז זה סוף יוני. - - -

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

להמשיך?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, לפני שאת ממשיכה, יוראי ואמיר, הגיעו אליי כמה פניות גם מחברי כנסת וגם מראשי רשויות. אני רוצה תשובות. אומנם נתתם תשובות אבל יש פנייה מראשי רשויות בדרום הארץ, למה בדרום הארץ - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה רק בקו העימות עכשיו? לכן אני שואלת כי תמיד מתעסקים על מי זה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה לדעת שיגידו באופן רשמי. פנו אליי תמיר עידאן, איתמר רביבו, מיכל עוזיהו, אורי אפשטיין שי חג'ג', פנו אליי ולא בפעם הראשונה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה העוטף?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן בסדר, אני מבקש לדעת מה עושים עם העוטף. מה עושים איתם?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

יישובים מפונים בעוטף חל עליהם אותו מתווה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התקנות האלה שאתם מביאים עכשיו יחולו גם עליהם?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

שוב, על 11 היישובים המפונים שנותרו בעוטף חל המתווה הזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה לא רק קו עימות. זה קו עימות וכל מי שמפונה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

נכון אבל אנחנו אומרים עוטף.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא, אבל הייתם צריכים להבהיר, לא סתם שאלנו.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

חד-משמעית, מבהיר כדי שלא ישתמע אחרת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כל מי שמפונה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כל מי שמפונה, כולל 11 היישובים שמפונים בעוטף עזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כמה אנשים מפונים היום עדיין - - - מה גודל האוכלוסייה המפונה? אז דובר על עשרות אלפים.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בתקופות מסוימות היו לנו הערכות של 160-120 עכשיו לדעתי זה באזור ה-100.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

עדיין 100,000 איש מפונים. זה לא ייאמן.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

שוב, אני לא בדקתי את המספר הזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

100,000 איש, רובם בצפון, לא? - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

קחי בחשבון אחוז חזרה של 55% כמו שאמרתי אז זה בסביבות - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז תבדוק את זה, תשאל מישהו - - - זה 50,000 או 100,000?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

שוב, אומר אמיר, שאחוז החזרה שאנחנו יודעים להגיד, מה שבדקנו לסוף חודש מרס, זה 55%. אז זה עומד על בערך, אנחנו מעריכים, האנשים שעדיין לא שבו לבתיהם בסביבות 50,000 עד 60,000.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל יש גם יישובים שהם ב-100% כלומר, עוד לא חזרו. אתם עושים כאן ממוצע, 55% אבל לא כל יישוב דינו אותו דבר, כלומר אתם צריכים קודם להוריד את אלה שלא, 100 ומשהו זה ה-1,000 זה סך הכול, זה ה-100% שפונו. 

אבל מה האוכלוסייה של היישובים שחוזרים אליהם? אולי זה פחות מה-1,000 ואז זה פחות מה-100,000 ואז מהם 55%. אתם מבינים מה אני אומרת? 

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אני מבין אבל 55% זה הממוצע ולכן לא לקחנו סיכון פה והפרדנו יישובים, אמרנו כל היישובים המפונים, רוחבית, אנחנו מחילים עליהם את אותו מודל. ולכן גם אם ביישוב אחד היו 20% חזרה וביישוב אחר היו 90% חזרה, מבחינתנו אנחנו מחילים את אותו מודל על כולם. כי אין לנו יכולת עכשיו לעבור יישוב-יישוב ולהגיד "פה חזרו 90% אז הוא לא מקבל, שם חזרו 10% אז הוא לא מקבל".

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל אתם אמורים לדעת כמה מפונים יש. למשל, יש את הכלל הזה למקומות שבהם הממשלה הכריזה שבמרס צריך לחזור נכון? - - - שנייה, אם הממשלה הכריזה על יישוב מסוים שצריך לחזור אליו, ובעצם האדם לא חוזר, הוא נחשב מפונה? יש שם גרייס עכשיו בפיצויים? גם אם אפשר לרענן לי אילו יישובים הממשלה החליטה שעליהם לחזור במרס.  אני זוכרת משום מה את מרס כתאריך - - - אז אם תעשו לי סדר ואיך זה מדבר עם התקנות האלה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

זו החלטת ממשלה אחרת לא קשורה לתקנות האלה החלטת ממשלה שעברה לגבי השיבה הביתה והיא החלטת שנשענת על חוות דעת ביטחונית של מערכת הביטחון, שמאפשרת את החזרה החל מ-1 במרס ביישובים שפונו. היישובים שפונו הם, בסדר גודל כללי, של 3.5-0.3 מקו הגבול עם לבנון ואנחנו החלנו עליהם מתווה מדורג, כלומר, זה בהחלטת ממשלה, זה לא קשור לתקנות האלה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל זה קשור לאיך אתם מתייחסים ליישוב מפונה, כי אם הממשלה משנה את הסטטוס שלו ממפונה ללא-מפונה, זו השאלה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לא. זה קשור למעטפת הכוללת של החזרה הביתה - - - היא לא שינתה את הסטטוס שלו, היא אפשרה לו להחליט אם הוא שב הביתה ומקבל מענק חד-פעמי, ככל שהוא שב מוקדם יותר, המענק גבוה יותר, או שהוא נשאר עד 7 - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואז הוא מקבל את מענק המפונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ואז זה לא קשור בכלל לתקנות האלה  - - - כלומר הבנתי, ההחלטה של הממשלה קשורה למענק שיבה או לא שיבה, שכירות או לא שכירות, מבחינת הפיצוי לעסקים היישוב עדיין נחשב למפונה. עכשיו למה? למה איש עסקים מקבל פיצוי כמפונה והאדם מתחיל לקבל איזה צמצום של הכסף שמשכנע אותו לחזור? - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הרציונלים שונים לגמרי מענק החזרה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן אבל העסק שלו גם כשהוא יחזור הוא צריך פיצוי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תן לי לראות אם הבנתי נכון. בעצם יש את מתווה הפיצויים שממשיך אומרים אדם עדיין לא פתח את העסק שלו עדיין נמצא בקשיים, הוא מגיש את הבקשה שלו. אם הוא באמת עובד והוא חזר אז הוא לא יגיש, ואם הוא יגיש אז רואים את זה שהוא הגיש והוא חזר ואז הוא לא יזוכה.

אבל הם לא רוצים להגיע למצב שאדם מפונה או שהוא לא מפונה אבל היישוב מפונה כרגע והוא חזר לעסק והוא מפסיד את הפרנסה שלו, אז הממשלה אומרת, מי שיחזור בחודש מרס יקבל מענק חזרה ויפסיק לקבל את מענק המפונה. 

אבל בנוגע למי שנשאר – כי הילדים שלו עדיין בבית ספר והוא צריך להמשיך עד סוף שנת הלימודים – זה לא אומר שאי אפשר להמשיך לתת לו מענק של מפונה והוא ימשיך לקבל את זה עד סוף השנה. 

אלה שני דברים שונים, לא קשורים אחד לשני. אחד לעסקים כדי שהוא יוכל להמשיך לחיות ולפרנס את המשפחה שלו והשני שהוא יחליט אם הוא חוזר או לא.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

נכון. התכליות של המענקים שונות לגמרי. ולכן המטרה של מענק חזרה תכליתו העיקרית לעודד שיבה הביתה ולכן הוא מענק חד-פעמי שנגזר ממועד החזרה שלך, בשביל זה הוא הגיע לעולם. יש גם מענק חד-פעמי של נזקי עזובה שנתנו במסגרת ההחלטה ההיא שאפשר לפרט עליו, אבל זה לא לשולחן הזה, במקביל - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כן אבל זה שהקריטריון הוא קריטריון של יישובים מפונים בעצם, לכן חידדתי את זה גם לנו לחברי הוועדה - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אורית, אין יותר יישוב מפונה. אין דבר כזה. כולם היו צריכים לחזור במרס.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בעוטף עזה יש עדיין.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

רק בעוטף עזה. אני אסביר לגבי הצפון רגע. במרס הם היו צריכים לחזור. אני זוג עם ארבעה ילדים, אני מקבל מענק חזרה של 61,000 שקלים. אני יכול לחזור לקריית שמונה ולגור בקריית שמונה ולהכניס את הילדים שלי לבתי ספר, יכול להיות ששכרתי בית בטבריה ואני רוצה שהילדים שלי ימשיכו ללמוד עד סוף השנה. עם המענק חזרה הזה, אני יכול להמשיך את השכירות שלי. אתה תקבל את ההחלטה איך שאתה רוצה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא, אם הוא נשאר בטבריה ולא חוזר אז הוא יקבל פחות. זה בסדר, אתם רוצים לעודד אנשים לחזור חזרה.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

בכל מצב הוא מקבל את - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

תקציבית הוא מקבל אותו סכום, כי זה עולה לי אותו דבר. להיפך אפילו המענק החד-פעמי בנסיבות מסוימות עולה לי פחות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

סליחה, אבל ככל שהחודשים מתקדמים לדעתי זה כן - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לא, הוא עושה שימוש בכסף, או בית מלון או שכר דירה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אנחנו משלמים או בית מלון או חלף דיור במענק של 200-100 - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

 אני אסביר. לא תהיה לך קורלציה מלאה בין מפונים למה התושבים צריכים לחזור והעסקים לא. נניח ש-50% מהתושבים החליטו להמשיך לגור בשכירות עד סוף שנה, כלומר בעל העסק יש לו 50% פוטנציאל פחות לקוחות. אין ספק שמצד אחד רוצים להחזיר את התושבים אבל בעלי העסקים ימשיכו להיפגע קדימה וצריך לתת להם פתרון וזה מה שעשינו בהוראת שעה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

ולכן זה בנוסף למתווה החזרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש עוד פניות, אני מבקש, חלק הורדתי שכבר לא נוגע לי - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אין בעיה מה שצריך, הרב גפני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש פה שישה חברי ועדה שפנו בשני מכתבים כבר לפני זמן מה, ביניהם חמד עאמר קרויזר, רביבו ולדימיר בליאק נעמה לזימי ונאור שירי. - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

רביבו עוזב את הוועדה? - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא הוא התפטר רק - - - מרכז הקואליציה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על כל פנים היו שתי פניות אחת דיברנו עליה ואני רוצה לדעת תשובה. האחת זה היה הנושא של חורפיש למה חורפיש לא בעניין למה הוא לא היה בעניין זו פנייה שהייתה והיה על זה גם דיון ואני רוצה לדעת תשובה פורמלית.

לאותם חברים שפנו אליי גם מילביצקי הוסיף את חתימתו לגבי צפת. צפת מתמוטטת כלכלית זה מה שכתבו לי חברי הכנסת, אני מבקש תשובות. קודם כול על חורפיש - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כי צפת כרגע לא כלולה בעצם וגם לא הייתה בעצם כלולה באף מתווה, נכון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

צפת זה סיפור שמעולם לא נכלל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

צפת זה גליל עליון? היא נכללה בחודשים אחרים - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אמיר, אבל הכול זה לעסקים, זה לא לאנשים פרטיים בכלל אז כל הדיון הזה עם השכונות בחיפה והכול כלום לא רלוונטי נכון?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אני אסביר לגבי חורפיש הם בפנים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק רגע תתחיל עם מה שהיא אומרת תתחיל עם חיפה. חיפה לא בעניין עכשיו.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

נכון חיפה ירוקים מדצמבר. הם קיבלו את הפתרונות בספטמבר-אוקטובר, לאחר מכן בנובמבר-דצמבר וכרגע הם ירוקים כבר מסוף דצמבר - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מודה לכם על העבודה שנעשתה לגבי השכונות בחיפה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז חיפה לא בסיפור - - - גם לא הקריות, נכון? הכול שם התנקה?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

וצפת מה הייתה התשובה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עכשיו הוא יסביר.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לגבי חורפיש זה יישוב קו עימות לא-מפונה. כמו שאמרתי יישובי קו עימות לא-מפונים קיבלו כל השנה פיצויים, כל 2024 נוסחת המחזורים ובינואר-פברואר זו תקופת ההתאוששות שלהם, אז הם בפנים, בתוך התקנות האלה, הם מופיעים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמו שקיבלו כל השנה.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

כמו שקיבלו כל השנה, יקבלו גם בינואר-פברואר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חורפיש יקבלו, יפה, זו תשובה.- - - אני מרגיש לא נוח שחברים פונים אליי ובגלל האירועים והמאבקים על הכול אנחנו לא מספיקים לעשות את זה. אז עכשיו יש די זמן. חורפיש נמצאת במתווה. צריך להגיד את זה לחמד. לגבי צפת?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

צפת הם גליל עליון ולכן מינואר עד אפריל הם קיבלו תיירות מסלול הוצאות מזכות לעסקי תיירות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אקדים, מה שהחברים כתבו לי ודיברו איתי, צפת היא עיר שבנויה לגמרי על התיירות. המציאות הזו שאם הגלריות לא נפתחות והמסעדות לא נפתחות וכו' – צפת מתמוטטת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הגלריות נפתחו - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין אנשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מה שהיה כל הזמן והמשמעות של העניין שהיא עיר גדולה בגליל העליון והיא הולכת להתרסקות. אני רוצה תשובה על זה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ומה עם טבריה? אפר להגיד את אותם הדברים - - זה דיון בתחום התיירות שלא קיימנו, נכון?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

קיימנו אותו לאורך השנה - - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ואמרתם שאתם לא רואים - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לא נכון, כתוצאה מההערות פה בוועדה וגם מהבקשות של היושב-ראש, אני מזכיר לכם, בחודשים ינואר עד אפריל נתנו מתווה מיוחד שאושר בהחלטת ממשלה ולאחר מכן גם הורחב לתקנות של מתן מסלול הוצאות מזכות לעסקי תיירות, גם בגליל העליון לרבות בצפת. 

והמסלול הזה גם הוארך לאחר מכן לבקשת הוועדה, אחרי דיונים רבים פה ובקשה של היושב-ראש והארכנו, הכנסנו אותם לתקנות במסלול מחזורי ממאי עד אוקטובר - - - עד אוקטובר. ובנובמבר-דצמבר הם היו בהוצאות מזכות למעשה היה להם מענה מבחינת קרן הפיצויים בכל שנת 2024. ולכן לגבי חודשים ינואר-פברואר בדקנו גם מבחינת הנחיות פיקוד העורף גם מבחינת הנחיות פיקוד צפון, באזורים האלה אין שום הגבלה. 

וגם בנובמבר-דצמבר כשהם היו "על הקשקש" מבחנת הנחיות, נתנו כחודשי הסתגלות גם את החודשים האלה לגליל עליון ואישרנו את זה פה בוועדה מתוך ידיעה שזו תקופת הסתגלות גם לאזורים האלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. אני משבח מאוד את עבודתכם ואני מקווה שלא נחזור על זה, אבל עשיתם עבודה טובה ועזרתם בדברים שונים.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אנחנו מעריכים את זה וגם לכם מיעיה תודה גדולה כי בלי הדיונים בוועדה פה רוב הדברים לא היו יוצאים לפועל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה אפשר להמשיך להקריא.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >> 
	
	
	(1) בפסקה (1)(א) – 

	
	
	
	(1) אחרי ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024" המובאת בה, יבוא:

	
	
	
	
	""אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025" – היישובים והאזורים המפורטים בתוספת החמישית או יישוב שפונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, והחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025";

	
	
	
	
	"אזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025"  – יישוב שפונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, וההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025";


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

שלומית פה צריך להכניס גם מאי-יוני גם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסבר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז רק תסביר.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אנחנו מחלקים את התקנות כמו שהסברנו ליישובים מפונים ולא-מפונים. ינואר-פברואר, זה היישובים הלא-מפונים, וגם היישובים המפונים בפנים, רשום שם "מפונים ולא-מפונים", אז כולם נכנסים. ובמרס-אפריל זה רק יישובים מפונים ועכשיו יתווספו להם מאי-יוני.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז שוב. ינואר-פברואר יישאר ינואר-פברואר, זה קו עימות ומפונים. ומרס-אפריל אתה עושה את זה מרס-אפריל-מאי-יוני. עכשיו מה קורה עם התוספת התשיעית? היא לא חלה יותר בינואר-פברואר? האזורים שנפגעו בנובמבר-דצמבר, הייתה גם תוספת חמישית וגם תשיעית, למשל יש אודם, אורטל, איילת השחר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה הגולן, לא.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

הם כבר לא נכנסים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הגולן לא נכנס?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

הגולן כמו יתר הארץ ירוקים. היחידים שקיבלו הנחיות החל מהפסקת האש אלה יישובי קו עימות מפונים ושאינם מפונים.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל הגולן כל פעם נופל על ההגדרה הזו של יישובי קו עימות. הוא מוגדר כיישוב קו עימות על גבול סוריה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם אומרים שהוא לא נמצא עכשיו - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בסדר גם חורפיש ירוקים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בגולן לא היו הגבלות מחמירות לכל אורך התקופה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

צפון הגולן, קדמת צבי היו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ודבר שני, ההנחיות המחמירות עוד לפני נובמבר הייתה שם הקלה בהנחיות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לא, אבל גם יש יישובים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא כולם, קדמת צבי, יש שם כמה יישובים, גולן צפון - - - נכון ועדיין זה היה עד 25 בנובמבר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל מה שונה בחורפיש, לדוגמה?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

חורפיש הוא יישוב קו עימות בהגדרה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לכן אני אומר ההגדרה של יישובי קו עימות בגולן, הוא מוגדר כיישוב קו עימות - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא לא מוגדר כיישוב קו עימות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

תראי את החלטת הממשלה, "יישוב שאין למדינת ישראל" - - -

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

חבר כנסת קרויזר, אני אסביר כמו שהסברנו בדיונים קודמים, האזורים שאנחנו מתייחסים אליהם, ההגדרה היא של פיקוד העורף זה מה שאנחנו מתייחסים כי שם על בסיס אזורי ההנחיה האלה פיקוד העורף מטיל את ההגבלות שלו. ולכן מבחינתנו זה לא מה שהוגדר כיישוב קו עימות בהחלטת ממשלה כזו או אחרת, אלא מה שהוא יישוב קו עימות לפי הנחיות פיקוד העורף.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מן הסתם גולן צפון ודרום לא מוגדרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה הלאה.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה –

	
	
	
	
	(1) בפסקה (1), בהגדרה "תקופה מזכה לעניין שכר", המובאת בה – 


<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה פה ברישה תמיד היינו כותבים פסקה אחת "מסלול שכר עבודה" ואז בהגדרה "תקופה מזכה". שאלה יותר ברמה הניסוחית.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

סוג השאלות שקצת קשה לנו לענות עליהן כי ישי לא נמצא.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסדר, אז אני אבדוק את זה ונתקן אם צריך. בסדר.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	
	(1) אחרי פסקה (1ו) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	
	"(1ז) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב שפונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום, במקום "האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025";
1ח) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025 - - -



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה צריך לבוא גם מאי ויוני.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	(1ח) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל, מאי ויוני 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב שפונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה - - - 



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה מה שבפעם שעברה הוספנו עם נהרייה, כשטענו את הטענה הזאת, נכון? אוקיי.



 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	
	(1ח) - - - מתגורר ביישוב שפונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל מאי יוני 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); 



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא, גם את זה צריך לתקן ל-30 ביוני.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	
	התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום, במקום "האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025";


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

וגם פה להוסיף מאי-יוני.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מסלול שכר שמחולק ליישובים מפונים ולא-מפונים. בהתחלה זה מתחיל עם היישובים הלא-מפונים ינואר-פברואר, זה נותן את כל האפשרויות אם העובד גר ביישוב או שזה עסק שנמצא בחיפה והעובד גר בנהרייה ולא היה יכול לשלוח את הילדים לבית ספר, זה גם ניזוק-חוץ. זה נותן את כל הפתרונות שנתנו עד היום במסלול שכר, החלק הראשון ליישובים הלא-מפונים, החלק השני ליישובים המפונים.

זה יהיה פחות רלוונטי בתקופה הזו כי לא היו הנחיות שלא לפתוח בתי ספר, אבל עדיין הארכנו את התקנות, אז זה אותו סעיף.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	(2) בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקאות (1) עד (1ו)" יבוא "כאמור בפסקאות (1) עד (1ח)";

	
	
	
	
	
	(3) בפסקה (3), במקום "על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ו)" יבוא "על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ח)";


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

זו האורכה מהתקנות הקודמות שמאריכים וזה מכניס את התקופה של ינואר-פברואר-מרס-אפריל ועכשיו גם מאי-יוני ויוצר רציפות בלי הפסקה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רציפות.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	(2) בפסקה (2)– 

	
	
	
	
	
	(1) בהגדרה "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס",  "מס תשומות", "קרוב", "תמיכות ותרומות", המובאת בה, במקום "עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)";

	
	
	
	
	
	(2) בהגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" המובאת בה,  אחרי "או בתקופת נובמבר- דצמבר 2024" יבוא "או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרס-אפריל 2025 "; 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם באלה לשנות את התאריכים בהתאם. "עד 30 ביוני".

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

ובהמשך "או מאי-יוני 2025".

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רגע תסבירי את הפסקאות שהקראת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש שם.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

אנחנו מאריכים את התקופות של ההגדרות מחזור עסקאות, מחזור עסקאות שנת בסיס וכו' זה לא עד 31 בדצמבר, אלא זה נותן את התקופה עד 30 באפריל. כלומר זה נותן את התקופה של ינואר-פברואר במקטע אחד עם מרס-אפריל ועכשיו נוסיף את התקופה של מאי-יוני גם. זה מאריך את התקופה מהתקנות הקודמות ואנחנו כל פעם משתלבים עליהן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	(3) בהגדרה "מסלול מחזורים", המובאת בה, אחרי פסקה (ח) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"(ט)	לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר-פברואר 2025, אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;  

	
	
	
	
	
	
	והכל אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכל ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ינואר-פברואר 2025;

	
	
	
	
	
	
	(י)	לעניין נזק שאירע בתקופת מרס-אפריל 2025, אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;  

	
	
	
	
	
	
	והכל אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכל ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת מרס-אפריל 2025";


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מאי-יוני 2025 כאמור.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

פה הפרש המחזורים מתחלק גם לינואר-פברואר-מרס-אפריל-מאי-יוני לשתי אוכלוסיות שונות – אוכלוסייה שמדווחת מע"מ, אלה כל הרגילים פשוט לוקחים את ינואר-פברואר מול ינואר-פברואר ומכפילים ומשלימים הוצאה נחסכת. 

ולגבי העוסקים הפטורים שלא מדווחים למע"מ, כדי לעשות את זה קל אנחנו מחלקים את זה בשש והוא לא צריך לתת הצהרה במטרה להוריד את ההצהרות של העוסקים הפטורים וכך גם לגבי מלכ"רים שלא מדווחים למע"מ. כך זה גם לתקופה של ינואר-פברואר וגם ליישובים המפונים ממרס-אפריל-מאי-יוני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. כן.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	(4) בהגדרה "עוסק המדווח על בסיס מזומן" המובאת בה, אחרי " או בתקופת נובמבר-דצמבר 2024" יבוא "או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרס-אפריל 2025 או מאי-יוני 2025";  

	
	
	(5) בהגדרה "שנת הבסיס" המובאת בה,  אחרי  "או בתקופת נובמבר-דצמבר 2024" יבוא "או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרס-אפריל 2025 או מאי-יוני 2025";

	
	
	(6) בהגדרה "תקופת הבסיס" המובאת בה, בפסקה (2) אחרי "עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025)" יבוא "או התקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)  או התקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)"; –   


<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז רגע פה צריך גם להסביר וגם לתקן את מה שצריך.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

המטרה כאן לעסקים שמדווחים על שוטף פלוס בעצם את הפגיעה שלהם רואים חודשיים קדימה אז אם עוסק ביישוב מפונה בדרך כלל תובע ינואר-פברואר 2025 מול ינואר-פברואר 2023 אז הוא יתבע מרס-אפריל מול מרס-אפריל 2023 וזה יהיה הפיצוי עבור ינואר-פברואר בגלל שהם בשוטף פלוס 60 יום קדימה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא חוזרים ל-2024.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

2024 היא כבר שנה של מלחמה, אנחנו תמיד חוזרים לשנת הבסיס. קשוח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם כשנעשה תיקון חקיקה ודרשו מהעצמאים להחזיר, הגשתי הצעת חוק והיה תיקון חקיקה בגלל המצב הזה, כי זו שנת מלחמה 2024 - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

גם בתחילת המלחמה עשינו כל מיני דברים בגלל הקורונה, גם אז היו לנו בעיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מכניסים את שנת המלחמה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, 2024 לא תיכנס ויסתכם על 2023.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז ביחס למאי-יוני החודשים יהיו - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מאי-יוני 2023.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא, חודשיים קדימה, או התקופה שמיום 1 במאי עד - - -

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

מה שמאי-יוני זה יהיה יולי-אוגוסט וזה ילך ל-2023. כל עוד אנחנו לא בספטמבר-אוקטובר אנחנו עוד יכולים ללכת ל-2023, אחרת אנחנו חוזרים ל-2022.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תמשיכי.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	(7) בהגדרה "תקופת הזכאות" המובאת בה, אחרי פסקה (ח) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"(ט)	לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025), אחת מאלה לפי העניין:

	
	
	
	
	
	
	
	(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025);

	
	
	
	
	
	
	
	(2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע – התקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

זה מה שהסברנו עכשיו על עוסק על בסיס מזומן. מי שהוא לא על בסיס מזומן, חנות שמדפיסה, זה יהיה ינואר-פברואר 2025 מול ינואר-פברואר 2023, ומי שהוא בשוטף פלוס זה יהיה מרס-אפריל מול מרס-אפריל, אבל הפיצוי יהיה עבור תקופת ינואר-פברואר.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	
	
	(י) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), אחת מאלה לפי העניין:


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

פה נצטרך להוסיף מאי-יוני.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>  
	
	
	
	
	
	
	
	(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם כאן מאי ויוני.

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

עוד לא, צריך להוסיף פסקה 3. יש כאן, פסקה 1 מדברת על פיצוי ינואר-פברואר ובודקים את זה לפי מרס-אפריל, פסקה 2 מדברת על תקופת מרס-אפריל שבודקים את זה למאי-יוני וצריכה להיות פסקה 3 שבודקים את תקופת הזכאות לפי יולי-אוגוסט. צריך להוסיף פסקה 3 שם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להוסיף את הפסקה הזאת. אז נתקן את זה.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

אז אני מקריאה את 2.
	
	
	
	
	
	
	
	(2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)";


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

לאחר מכן תהיה הפסקה.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

לאחר מכן תבוא הפסקה הנוספת של מאי-יוני על פי יולי-אוגוסט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו נראה אם נוסיף שם פסקה או (יא). כן.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	
	(3) בפסקה (4), בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה, אחרי פסקה (ח) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(ט) לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר-פברואר 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5) , ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, ואולם;

	
	
	
	
	
	
	(1) לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא תקופת ינואר–פברואר 2025 בלבד;  


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

זה רק לגבי קבלן ביצוע. אם אתם זוכרים לקבלני ביצוע היה לפי כל הארץ, היו הוצאות מזכות עד 1.2 מיליון, זו הייתה התקרה המרבית, וגם באוקטובר-נובמבר-דצמבר 2023 מי שהוא קבלן ביצוע באזור שנפגע יותר, נתנו לו את התקרה של המחזורים. אז בעצם הוא הולך ועושים לו את המסלול לפי הוצאות מזכות אבל התקרה היא לא 1.2 מיליון אלא עד 5 מיליון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל למה יש פה בצעם פסקאות חדשות, שלא היו קודם גם פסקה 1 וגם פסקה 2? למה בעצם?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>    

אם אתם זוכרים מסלול הוצאות מזכות מדבר גם על הוצאות קבועות שיש לעסק ותשלום שכר בזמן הזכאות אז הרלוונטי שבינואר-פברואר המשכת להחזיק את העובדים וששילמת להם שכר ב-2025.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. הלאה.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

	
	
	
	
	
	
	(י) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), אחת מאלה לפי העניין:

	
	
	
	
	
	
	
	(3) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);

	
	
	
	
	
	
	
	(4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)";

	
	
	
	
	(4) בפסקה (4), בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה, אחרי פסקה (ח) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(ט) לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר-פברואר 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5) , ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, ואולם;

	
	
	
	
	
	
	(2) לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא תקופת ינואר–פברואר 2025 בלבד;  

	
	
	
	
	
	
	(3) לעניין "מחזור העסקאות בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ט) להגדרת "תקופת הזכאות" שבפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;

	
	
	
	
	
	(י) לעניין נזק שאירע בתקופת מרס-אפריל 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5) , ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרס ואפריל 2025, ואולם -


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם פה?

 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

זה גם קבלן ביצוע וגם כאן יהיה צריך להוסיף.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

	
	
	
	
	
	
	(1) לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא תקופת מרס-אפריל 2025 בלבד;  


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

פה יהיה צריך להיות תקופת זכאות של שכר מאי-יוני גם.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

	
	
	
	
	
	
	(2) לעניין "מחזור העסקאות בתקופת הזכאות" – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (י) להגדרת "תקופת הזכאות" שבפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;"

	
	
	
	(3) בהגדרה "התקופה הקובעת", בפסקה (1), במקום "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)";


 << דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

שלומית, גם פה התיקון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   
	
	
	
	(4) אחרי הגדרה " תקופת נובמבר-דצמבר 2024" יבוא:

	
	
	
	
	""תקופת ינואר-פברואר 2025" – התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025);

	
	
	
	
	"תקופת מרס-אפריל 2025 – התקופה שמיום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)";


<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>   

גם פה בתקופה צריך להוסיף.

 << דובר >> יעל אסיף: << דובר >>   

	
	
	(3)	בפסקה (8), בתוספת החמישית המובאת בה, בכותרת בסופה יבוא "ואזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025""


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ובעצם היישובים המפונים זה לפי החלטות הממשלה אין לנו תוספת שמפרטת את היישובים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. אני מודה לכם על העבודה שעשיתם, גם אמיר, גם יוראי, גם כל העובדים שעסקו בעניין הזה ושהשקיעו בזה גם מחשבה וגם רצון לעזור לכולם.

אנחנו אמורים להצביע על טיוטת התקנות עם כל השינויים שנעשו כאן בוועדה וגם היום.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), עם התיקונים שנאמרו במהלך הדיונים וגם היום בדיון. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרו

התקנות אושרו.

אני מודה לחברי הוועדה ומודה לכם רבותיי שעשיתם עבודה נהדרת. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שלא נזדקק לעבודה הזו עוד, שתיפסק המלחמה ושנצטרך אתכם לדברים משמחים. תודה רבה. אני עושה הפסקה עד 12:30.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>