פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכנסת
17/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 223
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 10:05


סדר היום:
1. מיזוג הצעות החוק הבאות, לפי סעיף 84(ג) לתקנון הכנסת:
1.  << נושא >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) - פרק ג' (גבייה), פרק ד' (תשתיות ביוב) ופרק ז' (חברות ממשלתיות). << נושא >> 
2.  << נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822). << נושא >> 
2. בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות, לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת:
1.  << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025 (כ/1097), של חה"כ אליהו ברוכי וקבוצת חברי כנסת. << הצח >> 
2. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ג–2023 (פ/2343/25), של חה"כ ואליד אלהואשלה. << הצח >> 
3.  << נושא >> קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון - תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג-2023 (פ/3702/25), של חה"כ חנוך דב מלביצקי. << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אופיר כץ – היו"ר
מירב בן ארי
משה סעדה


מוזמנים: 
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
	שי דיקמן
	–
	בת דודה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בעזה, משפחות החטופים

	הדסה לזר
	–
	אחותו של שלמה מנצור ז"ל שנרצח בעזה, משפחות החטופים

	אודי גורן
	–
	בן דודו של טל חיימי החטוף בעזה, משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
ארבל אסטרחן

מנהלת הוועדה:
נועה בירן-דדון

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


מיזוג הצעות החוק הבאות, לפי סעיף 84(ג) לתקנון הכנסת:

<< נושא >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 - פרק ג' (גבייה), פרק ד' (תשתיות ביוב) ופרק ז' (חברות ממשלתיות), מ/1822 << נושא >> 

<< נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה. לפני שנתחיל בסדר-היום נתבקשנו להקרין סרטון. בבקשה, אפשר?

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

תודה, חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הוועדה. הסרטון הוא עדות של עומר ונקרט.

(הקרנת סרטון)

תודה רבה שהסכמתם להקרין את העדות של עומר ונקרט. אני שי, אני בת דודה של כרמל גת. בשבילה כבר מאוחר מידי; אבל את עומר, אחרי 500 ימים שם, אמא שלו ניבה, קיבלה בחזרה. אחרי 500 ימים של רעב ושל השפלות. אחרי 197 ימים לבד בחושך של המנהרות. אמא של עומר יכולה לחבק אותו עכשיו ולהגיד לו כמו שכל אמא אומרת לילד שלה שמעכשיו היא תשמור עליו ולא תיתן שיאונה לו כל רע. 

אבל, מה עם אמא של אבינתן שיצא ב-7 באוקטובר למסיבה? מה עם אמא של נמרוד כהן שיצא ב-7 באוקטובר להגן עלינו? מה עם האימהות של גיא ואביתר שעומר דיבר עליהם? הוא יודע בדיוק באיזה תנאים הם מוחזקים, אמא שלהם יודעת בדיוק באילו תנאים הם מוחזקים, אותם התנאים של עומר. מה עם עוד 59 אימהות? לא 10 אימהות – 59 אימהות. כי איך אנחנו נבחר עכשיו בהצעה של מדינת ישראל את מי אנחנו מחזירים ואת מי אנחנו משאירים שם? אם אמא של אבינתן תחבק אותו או אמא של ענבר תזכה סוף-סוף לקבור אותה? איך נבחר? למה שנבחר? למה אנחנו מבקשים שוב את חלקם?

אני לא צריכה את מדינת ישראל בשביל לחלק את התקציב, אני צריכה אותה בשביל שאם אדם כאן נמצא בסכנת חיים, המדינה תציל אותו, כמו שהחיילים שלנו במשך 471 ימים התייצבו כדי להציל. כמו שב-7 באוקטובר איתן מור ורום ברסלבסקי ובר קופרשטיין ואליקים ליבמן שנחטף איתם – חשבנו שהוא נחטף איתם ולקח זמן עד שהמשפחה שלו קיבלה את הבשורה – איתן ומור ובר עדיין שם. הם חזרו לשטח המסיבה כדי להציל, הם לא ויתרו על אף אחד. כמו שעומר חלק את הפיתה שלו בשבי עם כולם, הוא לא דאג רק לעצמו שישרוד, למרות שלא ידע מתי מגיעה הפיתה הבאה הוא דאג לכולם. 

אז כמו החיילים שלנו, כמו החטופים בשבי, כמו משפחות כל החטופים – ואתם רואים כאן נציגים של משפחות שבשבילן מאוחר מידי – דואגים לכולם, אנחנו מצפים שמדינת ישראל תדאג לכולם. הציבור מצפה, יש 75% תמיכה בעם להחזיר עכשיו את כולם. אנחנו מבקשים פעימה אחת, שלא תבחר מי כן ומי לא, שלא תמקסם לפני שחוזרים ללחימה ומסכנים את היתר. כי אני יודעת מה הסוף, אני יודעת מהמשפחה שלי ומהעדות של אלי שרעבי שהם קשורים שם בשלשלאות כדי שאם הכוחות יתקרבו יהיה קל להוציא אותם ביחד להורג.

מדינת ישראל מבקשת להחזיר את כל האחים והאחיות שלנו ביחד, בפעימה אחת, ואחר כך לטפל בחמאס שדבר כזה לא יקרה לעולם שוב. תודה. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

תודה. בבקשה.

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי הדסה לזר, אחותו הקטנה של שלמה מנצור זכרונו לברכה. יום הולדת 87 היום לשלמה שלנו. שלמה אחי הבכור נולד ב-17 במרץ 1938, בחג הפורים, בבגדד שבעיראק, וחווה בילדותו את שואת הפרהוד, המוסלמים פרעו ביהודים בהשפעת הנאצים והעולם שתק. 

בשנת 1951 משפחתי עלתה לישראל בחוסר כול, כי התנאים לעלייה לארץ היו ויתור על אזרחות והלאמת הרכוש, שלמה היה בן 13, המשפחה שוכנה בצריף דל במעברת תלפיות בירושלים. בגיל 13 שלמה החליט בהשפעת תנועות הנוער להצטרף לקיבוץ כיסופים, הוא היה ממייסדי הקיבוץ, דור הנפילים, מלח הארץ, זן נדיר, איש אדמה, הלב הטוב והפועם של הקיבוץ, איש משפחה אוהב ואהוב, אציל נפש, צנוע, ישר, מכבד כל אדם, בעל ידי זהב, דאגן ונאמן. 

שלמה היה אבא לחמישה ילדים ול-12 נכדים ואבא מאמץ לעשרות ילדי חוץ. כל אלה נקטעו באכזריות בפרעות שמחת תורה, לא בעיראק, לא בפולין, אלא כאן בישראל, ארצנו המובטחת. חמישה מחבלי נוח'בה פרצו לביתו של אחי שהוא מבצרו, חטפו, היכו ורצחו אותו וגופתו הוחזקה בעזה, והעולם היום עוד מעז להאשים אותנו בפשעי מלחמה ובפשעי מין. בושה. 

רק אחרי 513 ימים של עינויי נפש הבאנו אותו למנוחה אחרונה אחר כבוד. עם ישראל התגלה בשיא תפארתו כשלאורך מסע הלוויה המוני אנשים ריגשו אותנו והעלו דמעות בעינינו כשעמדו ללוותו בדרכו האחרונה אל אדמת המקום שהוא אהב , שם נטמן, בכיסופים. יום הולדת 87 לשלמה היום. זאת כותרת הדף עליו כתבתי את דבריי. כולנו כאן והוא איננו. במקום לחגוג לו יום הולדת אנחנו מחפשים לו מצבה. יום הולדת מהול בדמעות של עצב. 

במקום בו חי ויצר וחייך עם אור בעיניו נותר רק חלל גדול בתוכנו שהולך ומתמלא בתחושת אובדן עצום בגעגוע לאחי, לאבא ולסבא הקסום שמאוד חסר לנו. אנחנו מבקשים ממך סליחה, אחי היקר, ומייחלים שנשמתך מצאה מרגוע סוף-סוף. ולכבודך ננחיל לדורות הבאים את כל מה שסימלת עבורנו – אהבת חינם, ערבות הדדית ואחדות בעם. 

אז בשמך, אחי, אני פונה להנהגה: נשבעתם שלעולם לא עוד, אבל זה עוד פעם קרה וזה עדיין קורה. שנה וחצי אחרי, 59 חטופים עדיין לא הושבו הביתה. העדויות מהשבי מטלטלות, מצבם קריטי. הגיע הזמן לקבל החלטות ערכיות ואמיצות, קודם משיבים הביתה את כל החטופים ורק אחר כך משלימים את המלאכה מול החמאס הרשע. רק כשאחרון החטופים החיים והחללים יוחזר, תהיה סגירת מעגל ותקומה. ניצחון מוחלט מתחיל בהחלטה להחזיר את כולם הביתה ומיידית, ושלא יגיעו למצב להחזירם בארון כפי שאחי הוחזר. 

לסיום אני מודה לחיילים שלנו שמחרפים נפשם יומם וליל, מאחלת רפואה שלמה לפצועים ומחבקת את המשפחות השכולות, ליבנו איתכם. לעולם לא נשכח את המסירות וההקרבה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

תודה. 

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

אני אודי גורן, בן דוד של החטוף טל חיימי. טל היה כיתת כוננות בניר יצחק. הוא ושותפו לכיתת הכוננות, ליאור רודאיף, יצאו שניהם בבוקר ה-7 באוקטובר בהיעדר המדינה ובהיעדר הצבא שלא היה שם להגן על הקיבוץ, ושניהם מסרו את נפשם כדי להגן על המשפחה שלהם ועל הקהילה שלהם ועל הנגב המערבי, והמדינה עדיין לא מגינה עליהם ועדיין לא מגינה על המשפחות שלהם, כי טל וליאור עדיין שם, שני החטופים האחרונים מקיבוץ ניר יצחק ועוד 57 חטופים אחרים מכל הארץ .

אנחנו שומעים שוב את אותו הניגון ששמענו חודשים ארוכים-ארוכים, מדינת ישראל שולחת משלחת ואז חוזרת משלחת ושוב שולחת משלחת ושוב חוזרת המשלחת והניגון זהה – החמאס לא רוצה. למה הוא לא רוצה? הוא לא קיבל את מתווה ויטקוף, זה הניגון האחרון. ואני שואל – בתוך האמירה הזאת, איפה המדינה? ארצות הברית אמורה להחזיר את החטופים שלנו? ארצות הברית מחויבת לטל יותר מאשר המדינה שלו? והאם עדיין חמאס הוא זה שקובע מה יקרה פה? ארצות הברית הניחה הצעה, חמאס ביטל אותה, ישראל לא קיימת בתווך? 

המשמעות של מה שאנחנו חווים עכשיו ושומעים עכשיו – והלוואי שאני אתבדה והלוואי שיש מישהו שיוכל לומר לי שמה שאתה שומע בתקשורת זה שמינית מהאמת, האמת מתקיימת בחדרי חדרים, אתם לא יודעים אותה, אתם לא שומעים אותה, אף אחד לא אומר לנו את זה אז אני לא יודע – האמת שמשתקפת בציבור זה שכרגע יש צד אחד שרוצה להשיב חטופים והוא ארצות הברית, ויש צד אחד שהוא מנהל איתו משא ומתן וזה חמאס, וישראל לא במשחק. 

טל היה כיתת כוננות שנלחמה בהיעדר הצבא. היו גם חיילים שנלחמו כשהצבא לא היה. עומר נאוטרה, עידן אלכסנדר, מתן אנגרסט, נמרוד כהן, שהיו שם ויצאו למשימת התאבדות בלי להסס שניה. טנקים בודדים שהצילו עשרות אולי מאות אנשים, לא נדע לעולם, לא שאלו שאלות, היו שם לבד בשטח והמדינה משאירה אותם מאחור. האתוס הצה"לי לא קיים כבר 17 חודשים, איננו. 

אז האם השלב הבא זה שלפני שאמא תשלח את הילד שלה לבקו"ם הוא צריך לעבור בשגרירות פורטוגל כדי לוודא שמישהו ידאג לו כשהוא ייפול לשבי? מי יהיה החייל הבא שיוותר כמו עידן וכמו עומר על קולג', חיים מדהימים, בירות, מסיבות, רחוק מההורים, באו לפה לאכול חצץ וחול מתוך ציונים, הארד-קור ציונות, מי יהיה החייל הבא שיעשה את זה?

אנחנו מתעסקים בהכול, החלפת – זה אפילו לא משנה מי זה עכשיו – בעלי תפקידים, יש תקציב, יהיה חוק הגיוס, יש את הכספים הקואליציוניים, כל זה חלק מההתנהלות שצריכה כדי שהמדינה תתנהל. מי עומד ואומר: החטופים לפני הכול. איך זה יכול להיות שכל הדברים האלה הם לפני החטופים אחרי 17 חודשים? איך זה יכול להיות שאנחנו שוב בדשדוש של לא לחימה ולא מתווה וחטופים לא חוזרים כבר כמה שבועות וההתעסקות היא בכל דבר חוץ מזה? שעל כל פיפס שקורה בממשלה או בכנסת נעמדים ארבעה או חמישה חברי כנסת מול המצלמות, מגנים או מגינים, נעמדים והם הראשונים להיות בחזית. 

איפה חברי הכנסת מהקואליציה שיעמדו ויגידו: לא, התבלבלנו, החטופים לפני הכול, לפני הפיטורים, לפני הכספים, לפני כן או לא גיוס, התבלבלנו. הציונות היא היא ערבות הדדית, הדאגה לאחר. הרי כשסבא וסבתא שלי וכשסבא וסבתא של טל הקימו את קיבוץ ניר יצחק כשטנדר הוריד אותם על דיונה – לא כמליצה, הוריד אותם על דיונה – ואמר להם: פה אתם תקימו קיבוץ, קילומטר וחצי מגבול עזה בתקופת הפדאיון, ואתם תשנו שנתיים במבנים בלי גג. אם הם לא היו דואגים אחד לשני, לא היה היום קיבוץ ניר יצחק, לא היה היום אפילו יישוב אחד בנגב. 

איפה הערך הזה משתקף בעשייה? איפה הוא משתקף בסדר-יומה של הקואליציה? איפה הוא משתקף בסדר-יומה של הכנסת? איפה הוא משתקף בעשייה החוצה של צוות המשא ומתן וההנחיות שהוא מקבל. אנחנו לא מפסיקים לשמוע על הגאווה הגדולה של איך שניהלנו את המלחמה, שינינו את המזרח התיכון, באמת שינינו את המזרח התיכון, צבאות מכל העולם באים לפה ללמוד מאיתנו איך עשינו, לוחמה בשטח בנוי מספר אחת בעולם, כל הכבוד. כמה משלחות הגיעו לכאן כדי לשאול איך אנחנו מוציאים חטופים? לחימה זה חשוב אבל על זה לא בונים מדינה. מדינה היא אך ורק סך אזרחיה והאמונה שמחברת אותם – זה הדבר היחיד שיש למדינה וכרגע אנחנו נכשלים שם כישלון חמור. תודה. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

נעשה דקה הפסקה ונמשיך. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:26 ונתחדשה בשעה 10:34.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

נסביר ואחרי זה נצביע, שיהיה לי רוב. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תסביר את זה רגע, המיזוג של ההסדרים.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

אני מסביר. מיזוג הצעות החוק הבאות לפי סעיף 84 ג' לתקנות הכנסת. א', הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדינות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822 פרק ג' (גבייה), פרק ד' (תשתיות ביוב) ופרק ז' (חברות ממשלתיות); ב', הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822.

 << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> 

קודם כול אני חייבת להגיד שפעם ראשונה בכנסת אני נמצאת בחדר שיש בו רוב נשים. יום אחרי יום האישה, צריך לתעד. אני פה 20 שנים ומעולם לא הייתי בחדר עם רוב נשי, אז יופי, תמיד יש פעם ראשונה.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

את אומרת את זה בהמשך לראיון של מירב ביום שישי, או שלא ראית? כי זה מתחבר.

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >> 

לא ראיתי. אני אומרת את זה בהמשך ליום האישה. אני תמיד אומרת שאני יושבת בחדרים שיש בהם רוב גברי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

שתדע לך שזה מאוד נכון, כי בכל יום שישי אם זה לא אמא של או אחות של, אין נשים. זו האמת. לא שזה לא חשוב, חשוב להיות גם אמא של ואחות של, אבל יש גם הנהגה שצריך להתייחס אליה. ימשיך כבודו. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

אוקיי, מי בהנהגה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

יש חברות כנסת. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >> 

תודה. בעצם יש כאן מיזוג של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית שהיא ההצעה המרכזית שליוותה מבחינת משרד האוצר את חוק התקציב ולשם נכללו עיקרי הצעדים הכלכליים שהניבו או יניבו במהלך שנת 2025, הכנסות שתומכות בתקציב. 

בהצעת חוק התוכנית הכלכלית למעשה האוצר כלל בעיקר שינויים מבניים והוועדה הזאת ברשות חבר הכנסת אופיר כץ, מצאה לנכון לפצל כמעט את רוב הפרקים שלו גם בשל הצורך לאפשר לוועדות הכנסת השונות לדון בהן בלוחות זמנים משלהן ולאו דווקא בלוחות זמנים שקשורים לתקציב, וגם מתוך הנחה שמי שבכל זאת יסיים בשל דחיפות כזאת או אחרת, יוכל להשתלב בחזרה בחוק התוכנית הכלכלית. 

מה שבחרנו כאן לעשות זה מכיוון שרוב הצעת התוכנית הכלכלית פוצלה ונותרו רק שלושה פרקים שגם הוועדה הזאת ראתה אותם כדחופים יותר מאחרים ולכן הם נותרו כחלק מהצעת חוק התוכנית הכלכלית, אנחנו ממזגים את שלושת הפרקים האלה – שאני תכף אומר אותם – בתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, כך יצא שהכנסת תניח הצעת חוק אחת שהיא הצעת חוק ההסדרים, לצידה יהיו עוד שני תיקונים שפוצלו ואותם אני גם תכף אגיד. 

אז המיזוג הוא מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית פרק ג' גבייה שנדון בוועדת חוקה, פרק ד' תשתיות וביוב שנדון בוועדת הכלכלה, ופרק ז' חברות ממשלתיות שנדון בוועדת חוקה. שלושת הפרקים האלה נותרו בתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ולכן המיזוג הוא של הצעת חוק התוכנית הכלכלית עם הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, זה יאפשר להניח חוק הסדרים אחד. לצידו – אני כן אומרת את זה גם כאן לפרוטוקול וגם שתכירי חברת הכנסת מירב בן ארי – יונחו שני פרקים נוספים שפוצלו ומראש אמרנו שהם ככל הנראה היו חלק מחוק ההסדרים אבל אנחנו נניח אותם בכל זאת בנפרד כדי שהם יהיו חוקים שהציבור גם יראה אותם ומכיר אותם כחוק נפרד, וזו הצעת החוק של בריאות הנפש שנדונה בוועדת הבריאות והצעת חוק התקשורת הדיגיטלית שנדונה בוועדת המיזמים הלאומיים. 

אלו שתי הצעות חוק שיונחו בנפרד אבל הם חלק מהתקציב כי הם היו בתוך חוק ההסדרים, פשוט אני לא ממזגת אותם בחזרה כי יותר נכון בעיניי שהציבור אחר כך לא יחפש את החוקים בתוך חוק התייעלות אלא ידע למצוא אותם בנפרד, ולכן אותם אני לא חושבת שזה נכון למזג. אז בעצם אתה מצביע על מיזוג של הצעת חוק התוכנית הכלכלית שמתמזגת עם הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. זהו.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

יש לך מה להגיד?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. מה יש לי להגיד? רשמתי לעצמי את שתי ההצעות. אפשר להצביע. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

טוב, את מצביעה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מצביעה נגד, מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

סעדה, בוא. אם כך, מי בעד? 

מי נגד? אחד.

הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

אושר.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה כמו – לא נעים לי להגיד – בובה. 



בקשת יושב ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות, לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת:

<< נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025, פ/4123/25 כ/1097 << נושא >> 


<< נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ג–2023, פ/2343/25 << נושא >> 


<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

בקשת יושב-ראש ועדת הכלכלה למיזוג הצעות החוק הבאות לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025, כ/1097 של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ג–2023, פ/2343/25 של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. 

מי בעד? 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

אושר.


<< נושא >> קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון - תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט) התשפ"ג-2023, פ/3702/25 << נושא >> 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק בתי המשפט, (תיקון - תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט) התשפ"ג-2023, פ/3702/25, של חבר הכנסת חנוך מלביצקי.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תמכת בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

יש לו משמעת. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שהחוק הזה הוא חוק לא טוב. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תגיד לי מה ההמלצה?

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

חוקה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

אז זה נשאר חוקה?

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

כן, חוקה ואם יש לכם השגות אז נלך איתה לוועדה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

ואז אתה תבוא לוועדה ותגיד את זה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

זה פוגע, אמנם אני לא חבר בוועדה אבל עדיין מותר לי להגיד אלא אם יושב-הראש שולל לי את הזכות ואז אני לא אגיד.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

זה על הפנים גם. 

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

לא, לשלול את הזכות לדבר אנחנו לא שוללים.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

זה מטורף בעיניי החוק הזה, אתה יודע? נדון על זה בוועדה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

זה חוק לא טוב בעיניי כי בסוף פרקליט עובד מאוד קשה, ויש פרקליטים ראויים מאוד.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

	הם האנשים הכי ראויים.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תראה את זה שישב אצלנו ב - - - ניסים מרום, לאיציק אברג'ל.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

גם כשאתה נותן לו תקופה של צינון של שנתיים אז אתה מוציא אותו מהמערכת ואתה מפסיד אותו כי הוא איכותי מאוד.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, הוא גם ילך לפרטי, יעשה ערמות של כסף. איזה חוק, זה אחד המטומטמים של ראיתי, באמת. ויש פה שיאים של טמטום.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

טוב, מי בעד להעביר לחוקה? שניים. 

מי נגד?

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 

אם כך, יועבר לחוקה. 

הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:44. << סיום >>