פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 ועדת הכלכלה 06/04/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 643 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ח' בניסן התשפ"ה (06 באפריל 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> 1. תעריף לנסיעה בין עירונית במונית  << נושא >>   << נושא >> 2. קידום והסדרת פעילות נהגי המוניות << נושא >> << נושא >> 3. קשיים באחזקת מוניות ובמכירת מוניות בתום השימוש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר עפרי אשל – רפרנטית פיננסים באג"ת, משרד האוצר נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, רשות המיסים אסי סוזנה – מנהל אגף רישוי ומל"ח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כפיר בן זינו – יו"ר אחדות נהגי המוניות, ארגוני המוניות מצליח שבתאי – מנכ"ל, ארגוני המוניות עזרא לוי – חבר הנהלה, איגוד נהגי המוניות הארצי יהודה בר אור – יו"ר איגוד המוניות הארצי יהודה מזרחי – חבר הנהלה, ועד נהגי המוניות חן בן דוד – סוכנות יהודה מזרחי שחר כהנא – ענף המוניות צפון שמואל עוקביי – פעיל בעמותה אחדות נהגי המוניות רועי שמש – מנהל, נציגי יבואני מוניות מיכאל חנוך – מנכ"ל, סוחרי מוניות זהר גולן – יו״ר התאגדות נהגי המוניות בהסתדרות, פורום העצמאים מבית ההסתדרות אוריאל לוי – נהג מונית עצמאי, חבר ועד נהגי המוניות בפורום העצמאיים בהסתדרות יוסי ברמי – דרך חדשה למען ענף המוניות אליעזר מעוז – נהג מונית דוד אמשיקשוילי – מנכ"ל, נציגי יבואנים זעירים אבנר נאמן יניב איש שלום – – יו"ר פורום מטה מאבק נהגי המוניות עו"ד, מייצג עותרים אלעד ברשאן שי דיקמן – – עמיל מכס, עובד בחברה פרטית שמייצגת יבואנים מול המכס בת דודה של כרמל גת, משפחות חטופים חנה כהן – דודה של ענבר הימן, משפחות חטופים מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> 1. תעריף לנסיעה בין עירונית במונית  << נושא >> << נושא >> 2. קידום והסדרת פעילות נהגי המוניות << נושא >> << נושא >> 3. קשיים באחזקת מוניות ובמכירת מוניות בתום השימוש << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו דנים בנושא: קידום והסדרת פעילות נהגי המוניות, תעריף לנסיעה בין-עירונית במונית, וקשיים באחזקת מוניות ובמכירת מונית בתום השימוש. כן, בבקשה, רצית לומר מספר מילים? << דובר >> שי דיקמן: << דובר >> תודה, חבר הכנסת דוד ביטן. אני שי, אני בת דודה של כרמל גת. את כרמל אנחנו כבר לא נוכל להציל. היא נחטפה, חייתה בשבי 328 ימים שבהם יכולנו להציל אותה. היא הייתה ברשימה של היום השמיני לעסקה בנובמבר 2023. העסקה נמשכה שבעה ימים, והיא נשארה מאחור. אחר כך היא הייתה ברשימה בחודש מאי ובחודש יולי. אפילו מצאו במנהרה פתק שהם כתבו את השמות שלהם לקראת העסקה. השם שלה, שם האב ושם הסב. היא כתבה גם את השם של הרש, שהיה שמאלי ונקטעה לו יד שמאל ב-7 באוקטובר. הם שרדו שם ביחד. ביחד עם אורי שהצליח להציל את איתי ומיה רגב ואת עומר שם טוב, עד ששלושתם שוחררו בעסקה. הם היו עם אלמוג, עם עדן ועם אלכס. בחודש אוגוסט קיבלנו אות חיים. קיבלנו אות חיים מתל סולטן. אם אנחנו ידענו איפה היא, גם הצבא וגם המדינה ידעו איפה היא. שבועיים אחר כך כוחותינו התקרבו והיו מעל הקרקע. הם הוציאו משם את פרחאן, ועצרו לקבל החלטה. ההחלטה הייתה להמשיך. המחבלים שבמשך 328 ימים, כמו שהזכרתי פה – 328 ימים – כיוונו קלצ'ניקוב לראשים שלהם, קשרו אותם בשלשלאות בדיוק לקראת הרגע הזה, לקחו שישה אנשים צעירים שכל החיים לפניהם, והוציאו אותם להורג. את כרמל שלנו אנחנו כבר לא נקבל בחזרה. אבא שלה לא יחבק אותה, היא לא תוציא את האחיינית מהגן, היא לא תשב איתנו בפסח, חג החירות. אבל 59 משפחות עומדות לשבת לשולחן החג עם כזאת תמונה. במקום שמוניקה, הבת של מקסים ארקין, תשב ליד אבא שלה בשולחן, הוא יושב במנהרה; טל, אבא של בר קופרשטיין, שהגשים את החלום שלו בינתיים והצליח ללמוד מחדש ללכת בשביל שהוא יוכל לקום ולחבק אותו ביום שהוא חוזר, יישב עם התמונה של הבן שלו על החולצה, במקום להעביר לו את תפוחי האדמה. משפחות החללים מסתכלות אפילו עוד קדימה, הן מביטות ליום הזיכרון. אבא של גיא אילוז יישב בפסח עם החולצה, אבל ביום הזיכרון הוא לא יכול להיות במדינה שלו, במדינת ישראל, וללכת לתור בשיגעון אחרי קבר ריק. את הבן שלו הוא לא יוכל לפקוד ביום הזיכרון אם לא נחזיר אותם עד אז. בבוקר הזה, כשאני יושבת מולכם מול שולחן רחב, יש לי בקבוק מים לידי, אכלתי ארוחת בוקר, ברוך השם, יוסף חיים ואלקנה בוחבוט קמים ויש להם ברחשים באף ובפה. הם קמים למנהרה בעובי הזה, מנהרה שבה החללים הולכים ומתפוררים בתוך עזה. מתן אנגרסט שראינו את הסרטון שלו שלשום, אימא שלו, כל המשפחה נמנעה מלצפות בו, נמנעה מלפרסם. הם רצו להישאר חזקים. הם החליטו לפרסם אותו אחרי 548 ימים כי הילד שלהם אחרון בתור. אם נלך על עסקה חלקית, הוא יישאר מאחור. אף פעם עוד לא ביקשנו את החטוף האחרון. אף פעם. עוד לא הייתה עסקה על כל החטופים. ומה מרגישה אימא של חייל, שראינו בסרטון חבול? חייל ששמענו איך המפקד שלו מטיל על הכתפיים שלו את המשימה: מתן, זה עליך שלא יהיו חטופים מבסיס נחל עוז. הוא אומר: קיבלתי. והוא בעצמו, עם הכלי שלו, דורס אותם כדי למנוע את החטיפה של החברים שלו, כדי למנוע את החדירה למדינה שלנו, כדי להגן עלינו, עליי, על המשפחה שלי שהייתה בקיבוץ בארי באותו הבוקר. אותו חייל נלקח בידיים שלהם ונעשה בו לינץ'. אבל כשמצלמים איתו סרטון מכריחים אותו להגיד מי הוא, בן כמה הוא ומסר לראש הממשלה. מתן אנגרסט שהצביע לראש הממשלה בנימין נתניהו, אומר: אני סומך עליך. אני לא יודעת כמה מכות הוא חטף על זה. אני לא יודעת מה אותם מחבלים עשו לחייל ישראלי, שאומר שהוא סומך על ראש הממשלה שיוציא אותו משם. מאז עברו 548 ימים וגם הבוקר, מתן אנגרסט קם במנהרה, מורעב, מוכה, מתחת לאדמה בעזה. הם יודעים שם שחג החירות מתקרב. הם סופרים את הימים. הם חולמים משם לשבת ליד אימא ואבא והאחים שלהם על שולחן החג. אנחנו יודעים שזה אפשרי; אנחנו כבר יודעים שזה במרחק החלטה מאיתנו, במרחק חתימה מאיתנו. שכל החיים יהיו כאן ישובים לשולחן הסדר, אנחנו רואים, רואים את אלי שרעבי, את קית' סיגל, את רומי גונן, את לירי אלבג, את גדי מוזס, אדם בן 80 שיצא משם, ואתמול עלה בכיכר החטופים להגיד שצריך לשחרר את היתר. אדם שהוחזק שם 480 יום לבד. אנחנו חששנו מהנורא מכול, והנורא מכול מסתבר שקורה שם. עומר ונקרט מספר שאמרו לו לשבת כמו כלב ו-24 שעות להתנהל כמו כלב, לאכול כמו כלב. אפילו את הצרכים שלו לעשות כמו כלב. ומה הוא יעשה? הוא בידיים של מחבל עם קלצ'ניקוב, והחיים שלו תלויים בו. אבל עומר כאן והוא נלחם על החברים שלו, על גיא ואביתר שנשארו מאחור. אתם יודעים מי נותן לי תקווה? החטופים ששבו. זה מטורף. אחרי כל מה שהם עברו שם, הם מתגברים על תחושת חוסר האונים. הם לא נותנים לייאוש לחלחל והם נלחמים על האחים שלהם. עומר שם טוב, תשעה ימים אחרי שהוא עלה מעל הקרקע, כבר היה אצל טראמפ. קית' סיגל מדבר עכשיו עבור מתן על הדברים הכי רגישים, הכי מזעזעים. כל אדם שעוסק בשיקום ממליץ להם להירפא, ללכת הצידה, להשתקם עם המשפחה, והם אומרים: לא. כי הם נקיים מכל הפוליטיקה שקרתה פה במשך 540 יום. הם נשארים נקיים עם הערכים. ולמרות שהם היו שם, אלי שרעבי היה בידיים שלהם. הם היכו אותו, הם הרעיבו אותו, הם התעללו בו, אבל הוא חזר והדבר הראשון שהוא מבקש זה לא נקם. הם רצחו את אשתו והילדות, אחיו יוסי נהרג שם בשוגג בהפצצת צה"ל. הוא לא עסוק בלכעוס, הוא עסוק בלהציל את אלון שנשאר שם. זה הדבר הכי נקי שיכול להיות. אם הייתי מבקשת מכולם פה לעצום עיניים ואומרת לכם: הילד שלכם, שנשקתם לו ביום שישי או שהוא לבש את המדים ויצא, ואמרתם לו: תשמור על עצמך, והוא אמר לכם: אל תדאגו, אני יוצא להגן על מדינת ישראל, או הבת שלכם, שהלכה להיות הלפרית במסיבה בשטח הריבוני של מדינת ישראל, ואמרתם לה: צאי לדרכך, תיהני, תעשי חיים, מצאה את עצמה מוקפת במחבלים, לבד, ונלקחה לעזה, הייתם אומרים לי שהדבר הראשון שיהודי, ישראלי צריך לעשות זה להציל את אח שלו. ואחר כך יש לנו כאן מדינה, יש לנו כאן צבא, יש לנו גופים שמטרתם וכל ייעודם הוא להגן עלינו. ואנחנו צריכים לדעת לסמוך עליכם, שאתם תוודאו שהדבר הזה לעולם לא קורה שוב. שתזכירו לנו שצבא ההגנה לישראל חזק יותר מחמאס; שמדינת ישראל אנושית יותר מהאויבים שלה; שיש בינינו ערבות הדדית. לסיום, אני רוצה להגיד לכם שאני יצאתי משבוע במחלקת שיקום. אני סטודנטית לרפואה. במחלקות השיקום אתם רואים את הילדים שלרגע לא מוותרים. הם יוצאים למען המדינה, כמו שמתן יצא, כבר 548 ימים. אתם רואים שם קטועי רגליים ופגועי ראש שלא מוותרים. הם לא מוותרים. זה לא להאמין. אתם נכנסים בהלם. ילדים בני 19, שרגילים להיות הכי חזקים בעולם, הכי חסונים בעולם. יכולים הכול, יכולים לכולם, ומוצאים את עצמם לומדים מחדש לדבר וללכת. אבל אתם גם רואים אותם קמים על הרגליים. ביום שישי הם רצו 10 קילומטרים במרתון ירושלים כי יש בנו את הכוח הזה. יש בצוותי השיקום את היכולת לשקם את מי שנציל, ויש בילדים שלנו, בחיילים, באזרחים, את הכוח הזה של העם שלנו, של המדינה שלנו לא לוותר ולקום בחזרה על הרגליים. אתם יודעים מי הזניקה אותם למרתון ירושלים? קרינה ארייב, תצפיתנית, שהצלנו מהשבי וחזרה לחיים בעסקה. אלה מי שנותנים לי תקווה. אני יודעת שמי שנציל משם יילחם לקום מחדש על הרגליים כמו החיילים הגיבורים שלנו שנפצעו בקרב, כמו החטופים ששבו ולא שוכחים מי הם ומי אנחנו. רק צריך להוציא משם את כולם, את כולם, עכשיו, בזמן. את החיים בחיים ואת הנרצחים לקבורה ראויה במדינת ישראל. אני מקווה שבחג החירות כל השולחנות שיכולים להיות מלאים, יהיו מלאים ולא יהיו אבות ואימהות שלובשים חולצות עם תמונות. ועד אז, יושב-ראש הוועדה, אני מבקשת להעניק לך – אלה בקבוקי יין עם תמונות התאומים גלי וזיוי ברמן. אני מאחלת לך שיהיה שפע על שולחן האוכל שלך ושתחשוב עליהם שם שהם צריכים להשתחרר. תודה. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> שלום לחבר הכנסת ביטן, זאת ענבר, הילדה היפה הזאת. כנראה שחלקכם מכירים אותה. ענבר הייתה ילדה מוכשרת מאוד. היא הייתה אומנית רב-תחומית. מגיל קטן הייתה שרה, רוקדת. היא הייתה ילדה מלאת נתינה ואהבה, ולא בכדי שב-7 באוקטובר היא הגיעה לנובה כדי להתנדב. היא הייתה הלפרית במסיבת הנובה. עם תחילת האזעקות וחדירת המחבלים, ענבר בורחת לקיבוץ בארי, ושם היא נתפסת בכביש הדמים, היכן שעוברים כל הרכבים והאופנועים. יורים בה וחוטפים אותה לעזה. היא הייתה מוגדרת יום שלם כנעדרת ולמוחרת יוצא סרטון של חמאס, כשמראים אותה מובלת בידיים וברגליים, ראשה שמוט לאחור, עם כתמי דם. מכניסים אותה לתוך עזה על אופנוע. עד לרגע הזה חשבנו שענבר בחיים, יגישו לה טיפול רפואי והיא תתאושש. זה מה שהסביר לנו הרופא של צה"ל. אבל כעבור 70 יום הדפיקה בדלת, שמבשרת לנו שענבר בעצם נרצחה. קיבלנו את הקביעה הזאת, ואפילו ישבנו שבעה ועשינו את כל המנהגים המקובלים של האבלות. אבל הייתה בעיה אחת – אמרו לנו שהילדה נרצחה, ולא היה קבר. לא היו שום הוכחות, פרט לסרטון. אנחנו, כאנשים שלא מורגלים בדברים כאלה, קיבלנו את הקביעה של המדינה. אזרחים טובים. המדינה אומרת נרצחה? אז נרצחה. לא מתווכחים. עם הזמן – עברה שנה וחצי – ואין לנו סגירת מעגל. אנחנו לא קיבלנו את הילדה. חוץ מהקביעה של הסרטון הזה, אין לנו שמץ של מושג מה קרה עם הילדה. כנראה שהתפכחנו ואנחנו לא מקבלים את הקביעה של המדינה. אין לנו שום אמון במדינת ישראל. אומרים שהילדה נרצחה, ואנחנו רוצים הוכחות. מבקשים הוכחות. אף רופא לא היה שם כדי לבדוק אם הילדה נושמת, אם היא לא מתה מוות מוחי. לא היה שם אף אחד, כי אין גופה. הם לא ראו את הגופה. כעבור שנה וחצי אמרנו שאם הילדה בחיים, אנחנו רוצים לקבל אותה בחיים ואנחנו נערוך לה את המשתה הכי גדול שהיה במדינת ישראל. ואם הילדה אכן לא בחיים, אז אנחנו רוצים לקבל את הגופה שלה לקבורה. והיא תקבל את הכבוד הכי גדול שהיא לא זכתה לו עד היום. אבל להשאיר משפחה שלמה, להשאיר הורים שחיים בערפל ולא יודעים בדיוק מה קרה שם, ולא מקבלים את הילדה שלהם במשך שנה וחצי, זה עוול. זה עוול, זה פשע מצד המדינה. בהתחלה זאת הייתה הפקרה, וכיום אני קוראת לזה פשע. מדינת ישראל מבצעת פשע כלפי המשפחה שלי וכלפי 58 חטופים נוספים. כעבור שנה וחצי לא מקבלים ילדים הביתה, כשמדובר באזרחי מדינת ישראל שבסך הכול היו במסיבה ונחטפו משטחה הריבוני של מדינת ישראל, ולא הוחזרו הביתה במשך שנה וחצי, אני קוראת לזה פשע. לפני חודש היה שחרור הומניטרי של חטופים, חבר הכנסת ביטן. לפני חודש. יצאו כל הבנות הצעירות מעזה. כל הבנות הצעירות. יצאה גם אישה שהיא לא בין החיים ויצאו עוד שבעה חללים. ואני שואלת את עצמי, איפה שלוש נשים? עפרה קידר, ג'ודי וענבר שהיא הצעירה בנשים? למה שלוש הבנות האלה לא יצאו בעסקה הזאת? אני שואלת שרים ואני שואלת חברי כנסת. אני רוצה להיפגש עם ראש הממשלה שלנו, ואני מזמינה אותו להיפגש מעל לכל במה, מעל לכל כלי תקשורת. פה בכנסת אני מבקשת ממנו להיפגש, דרך מסכי הטלוויזיה. אבל עד היום – עברה שנה וחצי – לא זכינו לפגוש את ראש הממשלה שלנו באופן אישי. האם אנחנו כמשפחה שחטפו לה ילדה תמימה, מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, לא זכאית להיפגש עם מר בנימין נתניהו? לא זכאים לשמוע תשובות? לא זכאים לשמוע מדוע הילדה שלנו, למרות כל הבטחותיו לאימא של בימת האו"ם – קבל עולם הוא הבטיח לה: אני מחזיר לך את הילדה הביתה. אנחנו רוצים לשאול אותו רק שאלה תמימה אחת: אותי לימדו מגיל קטן מאוד שכשמבטיחים, מקיימים. אז לא רק שהילדה שלנו לא חזרה, היא גם לא אישה עבורו, כי הוא גרע אותה מרשימת הנשים שהיו אמורות לצאת. אז איך אנחנו נקרא לה? היא לא צפרדע, היא גם לא כבשה. תסתכלו כולכם, היא אישה, נכון? ענבר אישה. אני לא רואה משהו אחר בתמונה. אם היא אישה, למה היא לא חזרה בעסקה ההומניטרית? למה שלוש נשים לא חזרו בעסקה ההומניטרית? כיום ענבר מוגדרת כצעירת הנשים שנמצאת בעזה. מה שאנחנו ידענו על ענבר לפני שנה וחצי, על עפרה ועל ג'ודי, בטוח אנחנו לא יודעים היום. כחלוף הזמן אנחנו מאבדים קשר עם החללים. כחלוף הזמן הולך ומתמעט המודיעין. יש סיכוי גדול שאנחנו לא נקבל אותם. איזו משפחה מוכנה לחיות עם הידיעה שהבת שלה, בנו עליה מגדל. המשפחה שלי לא תשרוד את זה, אני יכולה להבטיח לכם. לא תשרוד את זה. לכן, צריך להחזיר את כולם הביתה. 59 חטופים חייבים לחזור ביחד הביתה. לא בעסקאות של חמישה, לא בעסקאות של רק החיים. לא. להוציא את כולם הביתה. כולם, כולם, כולל כולם. כשאנחנו מדברים על נרצחים, מה שעולה לכם לראש זה: אוקיי, היא נרצחה, לא נורא. היא יכולה להישאר שם עוד. אבל יש כאן משפחה שלמה שנרצחת בכל יום. בכל יום נרצחת משפחה שלמה שסובלת. אני לא מאחלת לאף הורה לאבד ילד, זה האסון הכי גדול שיש. אז גם לא לקבל אותו לקבורה? אני באה לפה במשך שנה וחצי, ואני אומרת את אותן מילים. במשך שנה וחצי לא קורה כלום. ההפך. אני מרגישה את ההפך, שדורכים עליי. שעולם כמנהגו נוהג. יש לנו בעזה 59 חטופים, חלקם חיים. סובלים במנהרות, עלולים למצוא את מותם ברצח. ויש לנו עוד 36 חטופים חללים שאנחנו עלולים לא לקבל אותם בחזרה לקבר ישראל. אם כולם חיים טוב עם זה – סבבה. אנחנו לא חיים טוב עם זה, ואנחנו לא נשתוק על זה. ואת חג הפסח הזה אני החלטתי לחגוג ליד איזשהו בית של חבר כנסת או שר. עוד לא החלטתי מי זה יהיה, אבל אני אחגוג אותו שם עם המשפחה של ענבר. לנו אין חג. אז אם אין לנו חג, לפחות אנחנו נשב באיזשהו מקום ונראה שאין לנו חג. זהו, זה מה שהיה לי להגיד, חבר הכנסת ביטן. אני מקווה שאתה מעביר הלאה את מה שאנחנו אומרים פה, כי אני יודעת שיש לך השפעה על ראש הממשלה שלנו. גם אם תגיד לו, אני יודעת שכן. אז אם יש לך השפעה עליו, תגיד את מה שהדודה של ענבר אמרה היום, תעביר את מה שבת דודה של כרמל גת אמרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אעביר. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> מרוב בלבול ומרוב חטופים אני לא זוכרת את השמות. אני מתנצלת. תעביר את מה שאנחנו מדברים פה, כי אני יודעת שאתה מסכים איתנו. אני יודעת את זה. אז תעביר את מה שאתה שומע. אני יודעת שיש לך ילדים, ואני אפילו יודעת שיש לך ילדה בשם ענבר, שתהיה בריאה. ואני יודעת שמה שאנחנו מדברים, באמת מחלחל אצלך. אז באמת תעביר את זה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. שתי דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:31 ונתחדשה בשעה 09:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. אני מבקש, יש לכם המון ארגונים. כל אחד שמדבר, יקצר, ולא יחזור על דברים של אחרים. נתחיל עם משרד האוצר ומשרד התחבורה. חיכינו לכם מספיק. אני מבין שהייתה ועדת מחירים, נכון? אוקיי, מה החלטות ועדת המחירים? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בוקר טוב, אני מוועדת המחירים במשרד האוצר. כפי שאמרת, התקיימה ישיבה של ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד התחבורה בנושא תעריפי המוניות. למעשה, התקיימו כבר שתי ישיבות, ונקבעה ישיבה נוספת להמשך החודש. אחרי שהוועדה הבין-משרדית תסיים את הדיון המקצועי שלה בנושא, תעבור על כלל הנושאים, על כלל התחשיבים והתעריפים, היא תפרסם את ההמלצות שלה בסיכום דיון לפני שימוע. בשלב הזה, ההמלצות שלה יעמדו בפני זכות להתייחסות ציבורית, לשימוע ציבורי, ולאחר מכן היא תוכל לפרסם המלצות לאחר שימוע. למעשה, המלצות לשרת התחבורה ולשר האוצר ככל ויידרש שינוי של מבנה התעריפים הקיים לפי הצו. זה התהליך שעומד לפנינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נפגשנו בספטמבר 2024 ועברה חצי שנה. נראה לך סביר שבמשך חצי שנה הוועדה לא קיבלה שום החלטה, ורק עכשיו היא מתכוונת לפרסם את זה לשימוע? בינתיים, נהגי המוניות מפסידים כסף בנסיעות בין-עירוניות. זה לא נראה לי סביר. ההתנהלות של ועדת המחירים לא תקינה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני אשמח להתייחס. הוועדה קיימה דיון ראשון בנושא בחודש נובמבר. לאחר מכן, היא יצאה לשלב של השלמת נתונים, ולמעשה בנובמבר התקיים דיון רק על בסיס חלק מהמונים ורק כחצי שנה של נתונים. זה לא עומד בתנאי הסף של המתודולוגיה של הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 4.5 מיליון נסיעות קיבלתם. איזה עוד נתונים אתם רוצים לקבל? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני רק אסיים את ההתייחסות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם מפריעים? כל הזמן זה חוזר על עצמו. אתם רוצים שאני אפסיק את הישיבה? אני אפסיק. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> למשך הזמן שעל בסיסו מתבססים הנתונים – לפי המתודולוגיה של ועדת המחירים, יש להתבסס על נתונים של שנתיים – החלטנו שבמקרה הזה, גם, בין היתר, בשל העושר של הדיווחים מהמונים אפשר בתור התחלה להסתמך על אינדיקציה של שנת פעילות. את הנתונים של שנת הפעילות קיבלנו לפני כחודשיים, וכאמור, קיימנו עליהם כבר דיון אחד ונקיים עליהם דיון נוסף. הוועדה עובדת ובוחנת את הסוגיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נראה לי שאתם עובדים. אני מאוד מצטער. משרד התחבורה, לא נתתם להם את הנתונים? אני רוצה להבין. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני מאגף התקציבים, ואני אתייחס לנקודה בהקשר הזה. לא מדובר על נתונים שביקשו מהנהגים בהקשר של ההוצאות ודברים כאלה, נתונים שהם אכן העבירו. לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על נתונים שמגיעים מהמונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש, צא החוצה עכשיו לחמש דקות. צא, צא, צא לחמש דקות. צא, בבקשה. בעוד חמש דקות תחזור. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הנתונים מנהגי המוניות הגיעו, והכול בסדר. אף אחד לא טוען שהם לא העבירו את הנתונים. הכול בסדר. מדובר בנתונים מהמונים שהותקנו בשלב מאוחר. משרד התחבורה הגיע בשלב ראשון עם חברת מונים אחת לנתונים על חצי שנה. אחרי שהנתונים הגיעו לשנה מלאה, וכמו שעפרי הזכירה, בגלל שיש נתונים מכל המונים, מכל נהגי המוניות, בעצם נתונים מאוד מאוד מפורטים, מסתפקים בשנה אחת ולא בשנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו יש לכם את כל הנתונים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> עכשיו הם קיבלו את כל הנתונים. עשינו דיון שני עם נתונים מלאים, עם כל מה שמשרד התחבורה הציג לפני שבועיים-שלושה, ומייד אחרי פסח יהיה דיון נוסף, בתקווה שנגיע להמלצות ולשימוע ציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, למה לא המצאתם את הנתונים? מדובר על חצי שנה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> עקרונית, הנתונים שהיו לנו עד חודש נובמבר, עד הישיבה, הועברו. הם לא היו מספקים כי לא היו כל הנתונים. סיימנו מחזור שלם של שנה שלמה, והעברנו את כל הנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן זה שימוע? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> לפי המתודולוגיה של הוועדה, שימוע מתפרסם ל-14 יום, ויש לכולם זמן להגיש התייחסות בכתב ולבקש התייחסות בעל-פה. בדרך כלל, נערך אחר כך שימוע גם בעל-פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן אורך כל התהליך הזה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> כמו שאמרתי, 14 יום לשימוע ציבורי, אני מעריכה שתיערך עוד ישיבה לשימוע בעל-פה, ואז עוד התכנסות של הוועדה לדון בכל הטענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן? כל דבר אצלכם לוקח חצי שנה. תוך כמה זמן אתם תסיימו את השימוע ותקבלו החלטה סופית? אני רוצה התחייבות שלכם פה. כמה זמן? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני חוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אל תסובבי אותי. תוך כמה זמן אתם מסיימים את התהליך הזה סופית? מספיק כבר עם משיכות הזמן האלה. כמה זמן? זאת לא פעם ראשונה שאת עושה את זה, נכון? תגידי לי כמה זמן, מתי תהיה החלטה סופית. אני מבקש לדעת. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> ועדת המחירים הבין-משרדית של משרד התחבורה ומשרד האוצר פועלת בנושא, עובדת בנושא. אנחנו נסיים את התהליך באופן מקצועי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא עונה לי. כמה זמן? כמה זמן? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן? מתי תסיימו את התהליך? אני רוצה לדעת תאריך. את רוצה לחשוב? תחשבי. עד סיום הישיבה אני רוצה לדעת כמה זמן. נגמר הסיפור שאנחנו נותנים לכם ישיבות על ישיבות, כן קיבלתי מסמכים-לא קיבלתי מסמכים. גם משרד התחבורה, אתם ישנים. אתם צריכים לסיים את העניין הזה סופית. התחלנו את הדיונים האלה לפני שנה. מה הולך פה? לא הבנתי את העניין הזה. מה, אתם לא מתפקדים, משרד האוצר? אני לא מבין את הקטע הזה. ואותו הדבר משרד התחבורה. יש גבול כמה זמן אפשר להמתין לוועדה בין-משרדית. הרי אין ויכוח שהמחיר – אין על זה כבר ויכוח. ככה זה היה בישיבות הקודמות, שהמחיר לנסיעה בין-עירונית בעייתי. אתם יודעים את זה. נהגי המוניות בכלל לא רוצים לנסוע נסיעה בין-עירונית, וזה פוגע גם בציבור הלקוחות. הגיע הזמן שתעשו את העבודה יותר מהר ותסיימו את העניין הזה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אני רוצה לציין שהוחלפו כמעט 30,000 מונים. אני, כאחד שישב שכל הדיונים של ההפחתות, כשהפחיתו זה לקח דקה, והורידו 35% בלי ועדות, בלי השהיות ולא שאלו אף אחד. עכשיו שמנו 30,000 מונים שעלו מיליונים לנהגי המוניות, על מנת שלמדינה תהיה שקיפות מלאה, ובכל רגע נתון רואים מי הנהג, לאן הוא נוסע, כמה שעות עבד בכל יום וכו'. אז לבוא ולומר שאין נתונים? זה לא מקובל, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי עוד רוצה לומר דברים? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני יו"ר איגוד המוניות הארצי. אני מכהן בענף המוניות כיושב-ראש איגוד המוניות למעלה מ-21 שנה. אני נהג מונית 45 שנה. שמע, אני בן אדם בן 72, כמה עוד אפשר להתעלל בנהגי המוניות? הם קיבלו ממני, אחרי עבודה מקצועית, ממני אישית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים שהנתונים שאתם מסרתם, יש בידיהם. הבעיה הייתה עם הנתונים שמשרד התחבורה היה צריך להמציא. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> יושב פה אסי, והוא יודע כמה ישבנו איתו בוועדה. ישבנו איתו, עם מועלם, עם משה, עם כולם, עם כל צוות משרד התחבורה. העברנו להם את הכול. הם ישבו יחד איתנו ימים ולילות בישיבה, וקיבלו כל מה שרצו. העבירו להם את כל הנתונים שהם רצו. הם טענו שחסרים להם נתונים מנובמבר 2024, וחסרים להם חודשיים להשלים את השנה. פעלתי עם חברת המונים, העבירו להם עוד מיליוני נסיעות וסגרו להם את כל שנת 2024. פשוט קיבלו קרוב ל-5 מיליון מהמונים, לא מנהגי המוניות. לאחר כל הדברים האלה ישבו, ובכל פעם הם יושבים ודוחים את העניין. עד כמה אפשר להתעלל בציבור, שכל מה שהוא רק מבקש זה לתקן טעות, טעות שנעשתה ב-2019 בחישוב המונה. נסעתי עם שני מונים במשך חצי שנה, ומשרד התחבורה בדק גם את זה. ישבו איתי בזמנו, נסעו איתי וראו את הטעות. המליצו על תיקון העניין. יושב פה אסי. הוא ראה והבין שהייתה פה טעות. בסדר, הייתה טעות, ושנים רבות ישבנו על התיקון הזה. כמה אפשר להגיד שזה לא ככה? אז אתם יושבים ודוחים בכל פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, זאת טעות חלקית מכיוון שבנסיעות העירוניות הם נתנו לכם יתרון. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא יתרון, לא יתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והורידו בנסיעות הבין-עירוניות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון שמדובר בטעות מלאה. היה איזה שיקול בעניין הזה, אבל לא משנה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> בעיר אנחנו לא התלוננו, משום שזה היה פחות או יותר טוב לענף ולנוסעים, ולא רצינו להעלות יותר לנוסעים, כדי לא להכביד עליהם. אנחנו גם רוצים שיהיו לנו נוסעים. זה לא היה בדיוק ככה. לגבי נסיעות מחוץ לעיר הייתה טעות של 40% בחישוב, ולכן נכנסנו לעניין הזה משנת 2019 כדי לתקן את הטעות הזאת. הייתה טעות, ואולי לא עשו בכוונה, אבל נעשתה בחישוב טעות של אותו כלכלן בשם בועז סופר. הוא טעה בחישוב. חמש שנים ערכנו דיונים כדי לתקן את העניין, ולא יכול להיות שהם מקבלים את כל הנתונים, ובכל פעם מוצאים סיבה לדחות ולדחות. תגמרו את הנושא הזה, הנהגים פה כבר מתמוטטים. הנוסעים, יושב-ראש ועדת הכלכלה מר ביטן, גם הם מתלוננים בפניי. כל יום אנחנו מקבלים תלונות במשרד שלי על זה שהנוסעים אומרים: למה אנחנו לא נוסעים איתם עם מונה? עם מונה, אנשים מפסידים מחוץ לעיר ולא רוצים לנסוע במחיר הזה. לכן, אנחנו הופכים את הנהגים לעבריינים, את הנוסעים למקטרים, ואין יציבות. תעשו יציבות. משרד התחבורה יחד איתנו הבין שייסעו לפי מונה. ייסעו, יקבלו מה שמגיע להם, יפעילו מונים, יהיו מוניות בשדה התעופה, יהיו מוניות בכל מקום, וככה יסתדר העניין. זה טוב לנוסעים וזה טוב, כמובן, גם לנהגי המוניות. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> למה לא דנו בהפחתה? אפילו לא דנו בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצליח שבתאי, דבר, בבקשה. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> אני מארגון ועד נהגי המוניות. אני רוצה להשלים את הדברים של ידידי יהודה בר אור. הנגזרת מהתמחור של הבין-עירוני, גרמה לזה שבשבע-שמונה השנים האחרונות, נהגי המוניות לא רוצים לנסוע נסיעות מחוץ לעיר. מתעלמים, מתחמקים, כי זה לא משתלם. פה נפתחה דלת לאנשים לא חוקיים, שקוראים לעצמם דרייברים. יש היום 26,000 נהגי מוניות, ויש 35,000 דרייברים – נהגים עם רכב פרטי שפרצו לשוק, בגלל שנהג מונית, לא משתלם לו לנסוע ב-150 שקלים מירושלים לשדה התעופה. בא הדרייבר, לא משלם מספר, לא משלם מיסים, לא משלם ביטוח, גונב את המדינה, מכניס 150 שקל לכיס, משלם 10% לזה שמפעיל אותו, וככה כולנו יוצאים מפסידים – גם נהגי המוניות, שזה פוגע להם באחוזי העבודה, באחוזי ההכנסות. אם אתה מכיר את הנתונים של משרד התחבורה ומשרד האוצר לגבי אחוז הנסיעות, מדובר על 7%. אני הגדלתי את זה ואמרתי ש-10% מכלל הנסיעות הן נסיעות בין-עירוניות. על ה-10% האלה, משרד התחבורה ומשרד האוצר מושכים אותנו כבר שבע שנים. ב-20 באפריל בשנה שעברה ישבנו עם השרה, עם המנכ"ל ועם כל הצוות המקצועי, כולל אסי שהיה שם. הגענו למתווה, הגענו להסדר ואמרו לנו: אין שום בעיה, תוך חודש אנחנו סוגרים את הסיפור. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה ליושב-ראש שתוחם להם את זה בזמן, להפסיק למרוח אותנו. הם קובעים ישיבה, ויום לפני הישיבה – דוחים. למה דחיתם? ליושב-ראש אין זמן להגיע. פשוט מאוד. היה צריך להיות דיון ב-1 באפריל, והם דחו אותו כי ליושב-ראש אין זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אבנר, בבקשה. << אורח >> אבנר נאמן: << אורח >> אני גר בפריפריה, בחצור הגלילית. הבנתי שאם עכשיו מתקשרת אליי חיילת מבסיס נפח, שרוצה לצאת בשש בבוקר מהבסיס, אומרים לי: אל תעלה, הנסיעה לא משתלמת. אל תסיע אותה, כי אתה צריך לנסוע הרבה לכיוון ההוא. מי יעלה בשש בבוקר לסער או לנפח? אם אני אפתח את הביט שלי, אתה תראה שכל הביט שלי זה חיילות מנפח או מסער. מה אני אגיד להן, שאני לא אתן להן שירות כי אני חוזר ריק או עולה ריק? למה אני צריך לעבוד בחצי מחיר? הם לקחו את החישובים של גט בתוך העיר, ואני הפראייר היחידי שיורד לתל אביב ב-460 שקל מראש פינה. המחיר הקודם היה 720 שקל. אני צריך לממן את הנוסעים? הפכתי להיות מחלקת רווחה? הם יודעים שיש טעות, ואם אני אשאל אותם בכמה הורדתם, הם לא יגידו בכמה הם הורידו. שינינו את התוכנה – מה זה שינוי תוכנה? בכמה הורדתם? תרשמו. אני קורא בעיתון – מכה לציבור הנוסעים, תוספת של 4%. היה פרסום בעיתון על הנחה של 4% לנוסעים במוניות? לא היה פרסום כזה. למה אני צריך לבוא מחצור הגלילית, לצאת בארבע בבוקר, להפסיד יום עבודה ולמשוך את זה כבר שנתיים ויותר? למה? למה אני צריך לעבוד בחסר? הביטוח של המונית עלה ל-16,000 שקל תוך שנתיים, מ-9,000. הינה, הביטוחים פה. למה אין פיקוח על הביטוחים? למה הורידו את המזוודות? אולי תדאגו שבנתב"ג במזוודות לא יהיה תשלום? לא תהיה חריגה במשקל? למה במוניות כן? אם אני שם שמונה מזוודות על מונית, אין לזה השפעה על המשקל? אין צריכת יתר של דלק מהגגון? הכול בחינם, על חשבון נהגי המוניות? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אני רוצה לחזק אותך, אבנר. איך ייתכן שהמחיר בתחבורה הציבורית עלה יותר מ-40% בשנתיים, והמחיר במוניות ירד ב-40? איפה ההיגיון פה? זה בגלל שאין לנו לובי, זה בגלל שאין לנו כוח. זה הכול. << אורח >> אבנר נאמן: << אורח >> אני נוסע במונית באחריות, ותמיד קונה ממזרחי יהודה את האוטו. כל שנתיים. כמה אני מוסיף לך על האוטו? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הרבה. << אורח >> אבנר נאמן: << אורח >> הינה, רשום פה 60,000 שקל. כמה אני צריך לעבוד בשנתיים בשביל לשלם 60,000 שקל במזומן ליהודה? החוזה פה, הכול פה. בא אליי קצין בטיחות שאני מסיע תלמידים. הוא רואה אוטו חדש. על הנייר הזה 200 שקל בשנייה. על מה? אני מסיע חינוך מיוחד, הוא ראה את האוטו שיצא מהחברה, מה הוא יבדוק באוטו? 200 שקל. על מה? כפול שנה זה 2,400 שקל. מה זה, אנחנו מחלקת רווחה או נהגי מוניות? אני יכול לנסוע ב-460 שקל, ואומרים לי: לא, אתה תחכה, תחזיר נוסעים. אני מגיע אחרי שמונה שעות לירוחם. אני יכול לחכות בירוחם? מותר לי לנהוג 12 שעות; יש לי דירה בירוחם לישון שם? יש לי עוד ארבע שעות נסיעה מירוחם לחצור, מה אני עושה? תגיד לי אתה, מה אני עושה? אם הנסיעה לא משתלמת אני לא אסע לירוחם? מה זה הדבר הזה? זה אף פעם לא היה ככה. יובל טלר חסון אמר לי בזמנו: אתה תגיע, תיקח מירוחם לקריית מלאכי, מקריית מלאכי להרצלייה ועד שתגיע לחצור. מה זה, גט של אבא שלי, שאני תופס איזו נסיעה שאני בוחר? יש עליי עוד 10,000 נהגים. מאיפה הביאו את הנתונים האלה? אם יהיה לי התקף לב, זה רק מהדברים האלה שעושים לנו. מתעללים בנו שנים. שנים. לא יום אחד ולא יומיים. בפעם שעברה התמוטטתי פה, וראית את זה. בסוף הסתבר שזה התקף עצבים ולא שום דבר אחר. למה אני צריך לעבוד בחסר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהר גולן. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> שלום לכבוד יושב-ראש ועדת הכלכלה, ותודה רבה שזימנת אותנו. אני יושב-ראש התאגדות נהגי המוניות מפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. חשבתי שהיום כבר נשמע תשובות למה שאנחנו מחכים, אגב, הישיבה הראשונה הייתה ב-30 ביולי 2023, כלומר אנחנו מחכים עוד מעט קרוב לשנתיים לתשובות. אני מופתע מאוד מזה שאין פה שום בשורה לנהגים, וכולם ממתינים בכליון עיניים. כשאנחנו צריכים לשלם כסף למדינה, אנחנו מוגדרים כרכב ציבורי; כשהמדינה צריכה לשלם לנו, הרבה פעמים לא מכירים בנו כרכב ציבורי. המדינה עשתה טעות והמדינה מודה בזה. הנציגים של המדינה הודו בזמנו שהם עשו טעות, ואם המדינה עשתה טעות, היא צריכה לשפות אותנו. עברו חמש שנים מאז שהרפורמה הזאת נכנסה לתוקף. היו צריכים להוריד 6.61% בתוכנית המקורית של הרפורמה בנסיעות בין-עירוניות, והורידו בכ-40%. אם הייתה פה טעות, המדינה צריכה לשפות אותנו. היא צריכה למצוא דרך איך לשלם לנו. חשבתי שאנחנו נצא מכאן עם בשורות, אבל אני רואה שאנחנו לא יוצאים מכאן עם בשורות, אז יש לי שתי הודעות: 1. אנחנו מתכוונים להגיש בג"ץ נגד המדינה על 40%. 2. הגשנו למבקר המדינה תלונה על כל נושא הדרייברים, ואנחנו נעקוב אחרי זה. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי להילחם בתופעה. תודה רבה לך שנתת לי אפשרות לדבר, ואני מקווה שיהיו פה בשורות טובות ומהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה לדבר? << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> אני יושב ראש התאחדות נהגי המוניות. כבר ארבע שנים אנחנו באים לפה, ובכל שנה אותו סיפור. חישובים, עניינים. להוריד 30% לנהגי המוניות מייד הורדתם, אבל לעשות חישוב להחזיר 40% כל-כך קשה לכם? אם אתם צריכים עזרה, אני אבוא לעזור לכם. בחודש שעבר הייתי באזכרה של חבר טוב, שלפני ארבע שנים נרדם על ההגה. הוא עבד 14 שעות, נכנס במשאית ומת. הוא עבד 14 שעות לא כי הוא רצה, אלא כי לא הייתה לו ברירה. לא ספרתי כמה נהגים נרדמו על ההגה ונהרגו או נפצעו בארבע השנים האחרונות, אבל אני יכול להגיד לכם שהרבה מאוד. וזה רק בגלל דבר אחד – כשהורדתם 40%, נהגי המוניות עברו לעבוד 14 או 15 שעות במקום 8 או 10 שעות. אתם גורמים בזה לתאונות דרכים, ואתם, משרד התחבורה, אחראים על זה, על התחבורה. אתם יודעים שבשנה האחרונה כמעט 430 נהגים נהרגו על ההגה, וחלק מהם נהגי מוניות. זאת השנה הכי גרועה שהייתה למשרד התחבורה בגלל דברים כאלה. אתם גרמתם לנהגי מוניות לעבוד 15-14 שעות. אני אומר עוד פעם, אם אתם רוצים להמשיך עם זה, אנחנו נדאג לזה איך שאנחנו רוצים ויש עוד דרכים. נהגי המוניות הודיעו לי כבר עכשיו שבפסח הקרוב – תקשיבו טוב – אתם, אתם תהיו אשמים בזה שהם לא ייתנו שירות בנתב"ג. הם לא ייתנו שירות וזה יהיה בגללכם, כי הם לא רוצים להיות הפראיירים של המדינה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, אני נמצא כאן. אני עורך דין שמייצג 26 עוסקים בענף סחר המוניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, זה לא הדיון הזה. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> אני נהג מונית, אני עובד ממש קשה כל היום. אני הולך לישון עם העבודה, אני קם עם העבודה, כל המיסים, כל מה שיש לנו לשלם. המונה מפוקח, הדלק לא מפוקח. אי-אפשר להמשיך ככה, חברים. זה מאוד קשה לנו. אנחנו רוצים להתפרנס בכבוד, לשלם למדינה מה שמגיע, לעבוד עם מונה, לתת לציבור את השירות הכי טוב. אנחנו נותנים שירות כשאין רכבות, כשאין אוטובוסים. אנחנו, נהגי המוניות, שם בשביל האזרחים, בשביל לתת יום ולילה. אני עובד, בקושי ישן כדי להביא פרנסה הביתה. זה לא קל, וסוחבים אותנו כל-כך הרבה שנים. כבר אין לי חשק לצאת לעבוד. אני צריך להיות אפליקציה בעצמי. אפליקציה גט טקסי אוכלת אותנו, גומרת אותנו עם הנסיעות העסקיות שלהם. משלוח מהרצליה לירושלים, הם נותנים לנהג 400 שקל. הם לקחו 1,200 שקל. יש להם מונה עסקי באפליקציה. איך יכול להיות שיש להם מונה עסקי באפליקציה? זה לא מונה. אי-הפעלת מונה אינה עבירה על החוק. אנחנו שומרים חוק. איך נתתם להם רשות לעבוד עם מונה משל עצמם? אני נהג מונית, אני יודע שהם לא עובדים עליי? הרי גם ככה אני לא מקבל הזמנה טלפונית בנסיעה הזאת, ועוד מורידים לי 13%-14% שם. איך אני יכול להתנהל ככה בתור נהג מונית? קשה לי עם האפליקציה הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלא ייקח. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> מה זה שלא ייקח? אני נהג מונית, אני רוצה לתת שירות. עכשיו עוצר אותי מישהו, אני יכול להגיד לו: אני לא אתן לך שירות? מה זה לא תיקח? אני נהג מונית. אל תיקחו לי את חופש המקצוע שלי. יש לי חופש מקצוע, תשאירו לי אותו. לקחת את הכול, הכול לקחתם. אין חשק לצאת לעבוד. יש לי ארבע ילדים, הילדים שלי בצבא, רוצה לפרנס אותם בכבוד. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> שלום, אני מנהל עמותה דרך חדשה למען ענף המוניות. אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר פה, ושכחו להוסיף שכאשר אנחנו נוסעים ליעד, אנחנו חוזרים ריקים. כפי שנאמר, לא מספיר שזה כ-40% פחות, אנחנו חוזרים ריקים. אני רק רוצה שתבינו שאם פעם מנתב"ג לבאר שבע המחירון של משרד התחבורה 2018 היה 480 שקלים, היום, לפי הרפורמה שעשו לנו לפני חמש שנים – 310-300 שקלים. בדוק. הדברים האלה בדוקים, ושלא יספרו סיפורים אחרים ועדות האוצר או אסי סוזנה, שאני מאוד מכבד אותו. אנחנו בדקנו את זה יום-יום. אי-אפשר לנסוע במחירים כאלה, ואנחנו חוזרים ריקים. אם נדבר על כל הנהגים שממתינים בנתב"ג בליין, זה לא שנהג עולה וישר יוצא לנסיעה; הוא צריך להמתין שם שעות עד שהתור שלו מגיע. כשהתור שלו מגיע הוא נאלץ לנסוע במחיר מופחת. לאחר מכן, הוא אמור לחזור ריק, והשעות האלה זה ממש מחיר הפסד, נוק-אאוט לענף המוניות. עד סוף שנת 2018 היה מחירון של משרד התחבורה, מחירון מוצהר. מדוע ביטלו אותו? עם ישראל דורש לדעת מחיר. אני הולך לסופר, רוצה לדעת מחיר. אני רוצה לקנות רכב חדש, אני רוצה לדעת מחיר. מדוע ביטלו את המחירון? חייב להיות מחירון כי קשה לנו להתמודד עם הנוסעים, הם רוצים לדעת. עם ישראל זה לא עם פראייר, בלשון המעטה. הוא רוצה לדעת מחיר. למה ביטלו לנו את המחירון? ב-1 באפריל העלו לנו לפי סל התשומות ב-4%. 4% האלה מתבטאים בחצי שקל. בשנה שעברה, ב-1 באפריל העלו לנו ב-30 אגורות, ב-2.9%. בסך הכול משנה שעברה לעכשיו – 80 אגורות. זה לא ייתכן. חבר הכנסת דוד ביטן, אני מאוד מודה לך שאתה מציב להם אולטימטום. חולף כל-כך הרבה זמן ואתה נבחר ציבור, ואנחנו ממש מבקשים ממך עם האולטימטום הזה לשים סוף פסוק לנושא הזה. מעל 30,000 משפחות סובלות, נאנקות. זוגות צעירים קשה להם מאוד לפרנס. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, אתם עובדים במשרד האוצר? לא הבנתי את זה. אמרת שזה נכון שיש בעיה עם המחירון. למה לוקח כל-כך הרבה זמן? אתם עובדים אצלם, משרד האוצר? הם מאיימים עליכם? מה קורה פה? אני לא מבין. למה אתם לא עושים את העבודה? אתם צריכים לעשות את העבודה, לזרז את התהליך בוועדת המחירים. אתם חלק מוועדת המחירים ואתם לא עובדים אצלם. הגיע הזמן שהדברים האלה יסתיימו. משרד האוצר, אני רוצה לדעת, העלאת מחיר התחבורה הציבורית, זה גם בוועדת המחירים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה שם זה זרם מהר מאוד כדי לסגור את הגירעונות של משרד התחבורה בתקציב? העליתם את זה בהסכם עם שרת התחבורה, שפתאום, מעבר לתהליך האוטומטי, הקפצתם את המחיר כדי לסגור את התקציב של משרד התחבורה. זה בסדר לעשות את זה מהר, ולעומת זאת, המוניות? קראתי פרסום בעיתון שהמחיר עלה. עוד לא ראיתי שהמחיר עלה, אבל פרסום היה כבר. אני מבקש מכם דבר מאוד פשוט, אתם צריכים לסיים את העבודה הזאת מהר. עד כאן, נגמר הסיפור הזה. כשאתם רוצים, הכול זורם מהר מאוד. אתם העליתם את מחיר התחבורה הציבורית – מחיר הרכבת, מחיר האוטובוסים – במסגרת הסכם עם משרד התחבורה בזמן אישור התקציב, דבר שלדעתי לא ייעשה. ממתי התושבים צריכים – זה כמו מס – לסגור את הגירעונות של משרד התחבורה במסגרת התקציב? מתי ועדת המחירים צריכה לשבת עוד פעם? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> מייד אחרי פסח, בסוף אפריל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתחילת הכנס נעשה עוד ישיבה, ועד אז אנחנו רוצים תשובות. ואל תספרו לי סיפורים. כשרציתם להעלות את מחיר התחבורה הציבורית והרכבת, העליתם את זה בלי בעיה. בלי בעיה, תוך שבוע-שבועיים העליתם. עשיתם הסכם עם שרת התחבורה, הסכם לא תקין, לא בסדר ומייד שיניתם את המחירים. הכול טוב ויפה. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> חבר הכנסת דוד ביטן, שתבין שהתור בנתב"ג הולך מהליין עד הכניסה. האזרחים סובלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי, ראיתי את זה. אמרתי שיש פה פגיעה בציבור הלקוחות. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> נהגי המוניות לא רוצים להתקרב לנתב"ג. אני נוסע חצי שעה עד נתב"ג, רבע שעה עד נתב"ג, ואני צריך להמתין שם שעה בתור, איזה 100 נהגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה ועדת המחירים לא מבינה כנראה. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> 100 נהגים אני צריך להמתין בתור, ואחר כך עוד 15 דקות בליין. אחר כך לקחת את הלקוח עד תל אביב, עד דייוויד אינטר-קונטיננטל, ולקבל 125 שקלים. הוא נותן לי כרטיס אשראי ואני צריך לשלם דמי סליקה, מע"מ, דלק והכול ב-125 שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היו צריכים לסגור את הגירעונות של משרד התחבורה בהעלאת המחיר, היו מעלים את המחיר. אבל זה לא המצב. << אורח >> שמואל עוקביי: << אורח >> בבקשה מכם, תפעלו לסדר לנו את העניינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, אתם ממש לא בסדר בעניין. אני אומר לכם את האמת. אתם צריכים להגן ולהיות הוגנים מול נהגי המוניות. זה לא סוגר לכם את התקציבים, אז אין בעיה. אנחנו נמשיך את הישיבה בעניין הזה בעוד חודש, אחרי הפגרה. ניתן להם זמן, אבל אתם צריכים לסיים את העניין הזה. נגמר הסיפור. << אורח >> אבנר נאמן: << אורח >> אפשר לבקש מחירון, היושב ראש? צריך מחירון אחרי העלאת מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אם יש מחירון או אין מחירון. לגבי הנושא השני, מזרחי, רצית לדבר. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש תופעה חדשה שהמכס מכשיל ולא מאפשר לנהג מונית או לסוחרים למכור את המוניות הישנות. מה שאומר שגם הנהג מפסיד המון כסף, כי רשות המיסים העלתה את המיסוי, את המכס. נתתי דוגמאות שבנובמבר מכס לרכב שעשה הרבה מאוד קילומטרים היה 3,200, ובאפריל המכס עליו הוא 11,000. מה עוד עלה במדינה ב-300%? 300% העלו מכס למונית ישנה שהיא גרוטאה מ-2015. מונית שעשתה את שלה עם מאות אלפי קילומטרים, ואין הסבר ברור למה המכס כל-כך מתייקר, דבר שמונע אפשרות להחליף ולחדש משק, לעבור לרכב ירוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הרכבים החדשים? אמרתי לי שיש בעיות. זה נפתר? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> יש בעיה עם הנוהל, וזה דבר אחר. ידבר על זה אחר כך העורך דין. אבל אני מדבר על תשלום מכס בהסבה לפרטי. כשרוצים להסב רכב לאחר חמש שנים, יש לי פה דוגמה למונית בת חמש שנים, זה 400,000 קילומטרים. 400,000 קילומטרים זה רכב פרטי בן 20 שנה, שהופך להיות אספנות. אצלנו יש לו מכס. יש לו בלאי אדיר, וזאת סכנה וזיהום אוויר. אבל רשות המיסים רוצה רק כסף בלי פרופורציה למציאות. לא כדאי להחליף רכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם קובעים את זה לפי צו? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני זה, אנחנו נשמע גם על הבעיה השנייה ותעני על שתיהן. כן, עורך הדין. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> כפי שציינתי, משרדי מייצג 26 עוסקים בתחום הסחר והתיווך במוניות, חלקם גם יבואנים, אדוני. אני רוצה לדבר על פגיעה חריפה מאוד שמתחוללת בענף הסחר במוניות ככלל, ובציבור נהגי המוניות בפרט. אני אתן מסגרת ממש בחצי דקה. במאי 2013, באוגדן המכס בפרק 13 היה נוהל לפטור מותנה. פטור מותנה הוא מעין הטבה כך שניתן לקבל פטור ממיסים בהתאם למספר מוצרים שמביאים לשימושים מסוימים. במקרה שלנו, כאשר אדם רוצה לייבא רכב מנועי ולהפעיל אותו כמונית, הוא יכול ליהנות מפטור מותנה. כלומר, הוא לא ישלם את מיסי היבוא, בתנאי שהוא יעמדו בתנאים. במרץ 2024, עשור אחר כך, פרסמו נוהל פטור מותנה חדש. נוהל הפטור המותנה החדש, אדוני, לא מסדיר את נושא המוניות, ולכן בנובמבר 2024, ביוזמה קצת מוזרה, נכתב נוהל ברשות המיסים, שנקרא נוהל לאישור יבוא, רכישה, שימוש והחזקת מוניות בהטבת מס. הנוהל הזה מחסל את הענף של סוחרי המוניות המשומשות. באופן ישיר, הוא גם פוגע בציבור נהגי המוניות ובעלי המוניות. אם אין לנו מסגרות של סוחרי מוניות ומגרשים, כאשר נהג רוצה להחליף את הרכב שהוא עבד איתו, כפי שציין חברי, אחרי מאות אלפי קילומטרים, הוא נתקל בקושי. נכנסנו לתמונה ורשות המיסים מתעלמת. אנחנו מגישים בקשות לחופש מידע ואני רק אומר לאדוני נתון קטן, אני עבדתי ברשות המיסים עד 2019, במשך 23 שנים. בבקשה לחופש המידע ששלחתי ביקשתי מידע משאילתות. אני מכיר את השאילתות, אדוני, זה לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לי מה הנוהל הזה אומר. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> הנוהל מגביל את השימוש וקובע תנאים דרקוניים בכל הקשור לענף המוניות. ראשית, המכס תוחם את משך השימוש במונית לצורך הטבת המס של הפטור המותנה. קודם לכן, אדוני, לא הייתה שום מגבלה. ניתן היה להחליף רכבים, ניתן היה להפקיד את רישיונות הרכב הישן במשרד התחבורה לצורך העמדת הרכב הישן במגרש, מכירתו ומכירת רכב חדש לנהג. היום זה לא מתאפשר, אדוני. מבחינת רשות המיסים, חברה שמנהלת מגרש לסחר בכלי רכב לענף המוניות, לא רשאית ליהנות מהפטור. ככל ונהג המונית יפקיד את רישיון הרכב במשרד התחבורה – זאת פרוצדורה מקובלת ויש מגבלת מכס על רישיון הרכב– את המכס זה לא מעניין. רשות המכס מגיעה, תופסת את הנהג, מטילה עליו את כל מיסי היבוא שהוא לא שילם ביבוא הרכב לישראל, ומשיתה עליו חובות שלא ניתנים לאכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה מוכר את המונית, אחרי שהיא הפכה להיות ישנה, אתה משלם את המס ההתחלתי? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא. לפני כתיבת הנוהל בנובמבר 2024 לא הייתה בעיה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי מה הבעיה. מה אתה משלם? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> ככל והמכס אוכף את הנוהל הזה, והוא אוכף אותו בצורה קשה מאוד, כאשר אני נהג מונית מגיע עם מונית ישנה למגרש – לצורך הדוגמה של יהודה מזרחי – אני מגיע עם מונית, עם 400,000 קילומטרים ואני מבקש להחליף את המונית לחדשה, אני מבקש להזמין מונית חדשה. בינתיים, אני עובד עם המונית הישנה, ויש איזשהו תווך בין התרת הרשימון של הרכב החדש מהמכס לצורך רישומו במשרד התחבורה כמונית ורכב ציבורי. בתווך הזה רשות המיסים לא מאפשרת ולא מסכימה להפקיד את רישיון הרכב הישן במשרד התחבורה ולהעביר את הזכות הציבורית לרכב החדש. בתווך הזה הם גובים את מיסי היבוא. מבחינתם, אין ענף כזה סוחרי רכב לענף המוניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל ששמת את זה במגרש? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> כן. לפי רשות המיסים, וזה כתוב שחור על גבי לבן בנוהל החדש. מונית צריכה לתת שירות לציבור הרחב ועל זה אין מחלוקת. מבחינת רשות המיסים, אם רכב עומד במגרש, הפרשנות שלהם היא שהרכב לא נותן שירות לציבור, ומשכך הוא מפר את הפטור המותנה. ואם הוא הפר את הפטור המותנה, משיתים עליו סנקציות אזרחיות ופליליות. אני באופן אישי טיפלתי בבקשות כופר של נהגי מוניות, שנטען שהפרו את הפטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הם רוצים, שתשים את המכונית ליד הבית ותזמין מונית חדשה? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא. אתה לא יכול לרכוש מונית חדשה לפני שהעברת את הזכות הציבורית מהמונית הישנה לחדשה. יש פה בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לוקח זמן. << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> רשות המיסים ציינה בנוהל שאם, חס וחלילה, נגנבה מונית או שהיא הייתה מעורבת בתאונת דרכים והיא נמצאת במצב של אובדן כללי, הם דורשים את המיסים. הם גם קובעים בנוהל, אדוני, שנהג מונית אסור לו לבצע נסיעות פרטניות. כלומר, אם אני רוצה לעשות שימוש במונית במשרד עורכי הדין שלי, שמונית תאסוף אותי באופן קבוע, מבחינתם זה לא שירות לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק. היה סיפור עם אחד מעורכי הדין, לא משנה מי הוא. הוא לקח מונית ובעצם הוא השתמש ברכב כמו במונית. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להוסיף. אני עמיל מכס ומשלח בין-לאומי. אני משחרר הרבה מוניות מהמכס, ואני יכול להגיד שבשנתיים האחרונות היה איזשהו שינוי מדיניות זוחל במכס, ולא היה לו שום אזכור בפרסומים הרשמיים. לפני כן היה יבואן, למשל כמו יהודה או כל יבואן אחר, שהיה משחרר את המונית מהמכס ברישיון זמני, מגיע אליו לאולם התצוגה בהר ציון או בכל מקום אחר, ומחכה ללקוח. לקוח יכול לבוא באותו יום ויכול לבוא אחרי 10 חודשים. זה היה מגיע במבצעים של שלם וקח, דהיינו, נהג מונית שזאת פרנסתו וזה האוכל שהוא מביא הביתה לילדים שלו, היה נכנס, שם צ'ק על השולחן העברה בנקאית ויוצא לנסיעות. אחרי שנתיים בערך של אי-ודאות רגולטורית, המכס הוציא נוהל שאם אדוני היה רואה אותו, לא היה מאמין שרשות המיסים מפרסמת דבר כזה. אין שם לוגו, אין מי שחתום, אין כלום ושום דבר. ומה הם מבקשים שם? שתוך 14 ימים הרישיון מיום השחרור הרישיון יירשם ברישיון קבוע. מה זה אומר? זה אומר שכל מבצעי שלם וקח נגמרו. הם צריכים לייצר מצב שבתווך הזה שבין מכירת הרכב הישן לחדש, הנהג מונית לא יעבוד, לא יכניס פרנסה לילדים שלו. מעבר לזה הם אומרים שאסור שמונית תחליף בעלים, אסור שמונית תעשה הפקדות. למה בחרתי לציין את זה, אדוני היושב-ראש? כי הנוהל הזה שבו המכס ביקש ממשרד התחבורה להגביל העברת בעלות והגברה של הפקדות אפילו לא רשום בנוהל שלהם. אני הלכתי למשרד התחבורה, לייעוץ המשפטי שלהם, ואמרתי להם: רבותיי, ואם המכס יבקש מכם לקפוץ מהגג, זה מה שאתם תעשו? יש מייל שפקידה בכירה במשרד התחבורה כותבת לי: אלעד, אנחנו הודענו למכס שאנחנו לא נכבד את הבקשה שלהם בהיעדר ביסוס משפטי. אני אגיד עוד משהו לאדוני. המטרה של הנוהל הזה היא מטרה לגיטימית לכאורה. המכס אומר: אני מבקש למנוע את ניצול הפטור לרעה, כך שבעל מונית לא ישלם מס מופחת, ואז יסתובבו על הכביש מוניות עם מס מופחת. על פניו לגיטימי. שאלתי את המכס עצמו עד כמה התופעה הזאת רווחת, ולא קיבלתי תשובה. אני הגשתי בקשה לפי חוק חופש המידע, ומסתבר שלרשות המיסים אין בכלל נתונים על הדבר הזה, זה גרוע פעמיים, פעם ראשונה כי אם אין לך נתונים, למה אתה עושה את כל הנוהל הזה ואת כל התשומות האלה כדי לפתור בעיה שאולי לא קיימת? שנית, מה יקרה אחרי שנה, חמש שנים, עשר שנים? איך תדע שהנוהל הצליח? הם אומרים שאתה צריך לשחרר מונית מהמכס עם זכות ציבורית פנויה, כששנה שלמה לא שחררו על הרכב הזה. אני לא מבין למה. יותר מזה אני אגיד לאדוני, הם עשו משהו מופרך – ברגע שנהג מונית קונה את הרכב ומתחיל לעבוד עליו וקרה מצב של הפרת הפטור. לצורך העניין, לגיטימי לחלוטין. מה רשות המיסים תעשה? היא תגבה את הגירעון מהיבואן כשהיבואן כבר לא במשחק. מה קרה פה בעצם? בהתחלה חשבתי שכל הרעיון היה למחוק את היבוא המקביל בישראל. אני אספר לאדוני שחצי מהשוק בישראל זה יבוא מקביל. זה השוק המצליח ביבוא מקביל. חברת יוניון מוטורס יבואנית טויוטה, המותג הכי פופולרי בישראל, יצאה לגמרי משוק המוניות וחזרה אליו. כדי לקנות מונית טויוטה מהיבואן הרשמי, אתה צריך להעמיד ערבות בגובה המס. ממה יוניון מפחדים? שברגע שנהג המונית יקנה את זה, ותוך שנה תהיה הפרה של הפטור, יבקשו לא מהנהג, לא מהבן אדם שהקניין שלו, אלא יבקשו מהיבואן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשפורסם הנוהל. היה שימוע? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא, אדוני. במסגרת הבקשה לחופש המידע ביקשנו לברר. הרי יש החלטת ממשלה משנת 2014, החלטה מס' 2118 בנוגע להערכות השפעת רגולציה. אדוני, כתיבת נוהל כזאת היא רגולציה לכל דבר ועניין. היא משפיעה על ציבור של אלפי נהגי מוניות ועל עשרות רבות של סוחרי מוניות. הם לא ביצעו שום תהליך, ומה שאנחנו מגלים היום, זה שני דברים: אחד, רשות המיסים לא ממהרת למסור חומרים. אני הגשתי בקשה מאוד מאוד מפורטת. הפניתי לשאילתות שאני מכיר ועבדתי בשאילתות האלה באופן אישי. אין שום הצדקה לבקש ארכה של 30 ימים ואחר כך עוד 60 ימים ובסוף לא למסור את החומרים. החומרים מצויים ברשותם, ובלחיצת כפתור, ברצותם החומרים נמסרים. הם לא משיבים אפילו על שאלות של כן ולא. אני מגלה שכרגע המכס מבצע סוג של מקצה שיפורים. המכס שולח את אחד מנציגיו, לצורך העניין גובה בית המכס מרכז למגרש של יהודה מזרחי, להתרשם ולהבין מה זה בכלל ענף הסחר במוניות. כלומר, הם קבעו נוהל דרקוני, עם סנקציות פליליות ואזרחיות ולא בוצעה שום עבודה מקדימה. אף אחד לא דיבר עם הציבור הזה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמאות שאפשר להבין בקלות. ראשית, הם אומרים שלא ניתן להשכיר מונית. כלומר, יש היום כ-5,000 מוניות שמושכרות לנהג שהוא שכיר. יש נהגים שלא רוצים להיות עצמאיים, והמכס אומר: אין דבר כזה. לא מכירים בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל השנים זה היה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הם אומרים שמי שיכול לקנות מונית זה רק הנהג שיעבוד. מסבירים להם שכמו בהשכרת רכב, יש גוף שמשכיר 10, 20 או יותר מוניות, ונהג בעל רישיון עובד. הכול לפי החוק, משלמים מס, אבל הם לא מוכנים לזה. למה? כי פקידה מסוימת החליטה ככה. זאת התשובה – אני החלטתי ככה. דבר שני, הם לא מוכנים שנהג שעושה היום שירות של הסעת ילדים מוגבלים ונכים, וזה עיקר עיסוקו להסיע בבוקר ילדה נכה, הם אומרים שזה לא ייעשה על ידי מונית. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא רק זה. אדוני, לא רק שזה לא ייעשה על ידי מונית, אלא ככל ואדם, העיסוק שלו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כתוב בנוהל הזה? << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> כן, בוודאי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> זה לא מפורט. ככה אותה פקידה מחליטה – ככה החלטנו. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא, לא, יהודה. יש דברים שגם כתובים בנוהל. ככל ונהג מונית שהעיסוק שלו הוא להסיע ילדים עם צרכים מיוחדים למוסדות החינוך או לבתי החולים, וזה מה שהוא עושה – אי-אפשר להגביל נהג מונית כמה הוא רוצה לעבוד עם המונית וכמה שעות הוא רוצה לעבוד עם המונית. נכנסים פה לפגיעה חמורה בחופש העיסוק, בחופש הקניין. מבחינת רשות המיסים, אם אני נהג מונית שמסיע שני ילדים נכים בכל בוקר, אני בן 70, זה העיסוק שלי ואני רוצה לעשות רק את זה, מבחינתם אני מפר את נהלי הפטור המותנה ואני אעמוד לסנקציות פליליות ואזרחיות. על מה אנחנו מדברים? קבעו פה נוהל בלי שום הליך רגולטורי, בלי לבחון את הענף הזה בכלל. מבחינת המכס, ענף סוחרי המוניות לא קיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנוהל הזה אושר בוועדת הכספים? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נוהל פנימי שמשנה את כל הסיטואציה? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> אדוני, לפי המידע שאני מקושש, מדובר ביוזמה פרטית משל הייתה זאת הצעת ייעול. כתבו פה נוהל, מתחילים לאכוף, מפעילים פה כוח. אנחנו מדברים על 20 הפרות בלבד מתוך 28,000 נהגי מוניות, והגזמתי. יש 18 הפרות בלבד של פטור מותנה. על מה מדובר? אני ייצגתי אדם שקילף את המדבקות. הוא פרסם את המונית ביד 2, וכבר היה לו קונה. הוא קילף את המדבקות, פירק את המונה, ביום המכירה הגיעו אליו מהמכס וחייבו אותו בכל המיסים מיום הרכישה. התעלמות מוחלטת מהבלאי של הרכב; התעלמות מוחלטת מכל המידע שהצגנו להם; חישובי ריבית מופרכים וכמובן איומים בסנקציה פלילית. הלקוח שהצגתי העדיף ללכת למסלול של כופר, המרה של הליכים פליליים בכופר כסף כדי להימנע מהרשעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אני מרשות המיסים ואני אתייחס לשתי השאלות שעלו. לגבי השאלה הראשונה, מ-1 בינואר השנה השתנו כמה דברים במיסוי רכב כללי, וזה לא קשור למוניות. השתנתה הנוסחה של מיסוי ירוק, שמתעדכנת פעם בשנתיים והשנה הייתה שנת עדכון. רכב שהיה בקבוצה 6, למשל, עבר להיות בקבוצה 8, בגלל שינוי הנוסחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ירוק זה המוניות? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> כל רכב. מונית שנמכרת לפרייבט משלמת את יתרת המיסים לפי הערך המופחת, משלמת לפי הנוסחה הרגילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי קילומטרז' או לפי שנים? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אם היא עובדת, היא משלמת מס מופחת של מונית, זה 8% מס קנייה והפחתות שמגיעות לפי מיסוי ירוק ולפי אביזרי בטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חל גם היום? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> בדרך כלל המס בנקודת היבוא מאופס, וככה זה גם היום. לא השתנה. בדרך כלל, רוב המוניות לא משלמות מס או משלמות סכומים נמוכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. כל המוניות משלמות מס. זאת לא אמת. במחילה, יש לנו מסמכים. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אף אחד לא יודע את הנוסחה, אדוני היושב-ראש. היא אמורה להיות פומבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, דיברתם חצי שעה ואתם לא נותנים לה חמש דקות? אני לא מבין את זה. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> מונית שנמכרת לשימוש פרטי צריכה לעבור תהליך של השלמת מיסים, וכאן אנחנו כבר ממסים לפי המיסוי הרגיל כמו כל רכב שהיה נכנס למדינת ישראל, רק שבסיס המס הוא הערך המופחת. מפעילים טבלת פחת ומגיעים לערך המופחת. קורים שני דברים: 1. שינוי הנוסחה של מיסוי ירוק, ועד שהמונית נמכרת יכול להיות שהיו כבר כמה גלגולים ופעם בשנתיים יש עדכון; 2. השתנו הסכומים של מיסוי ירוק עצמו. הם הופחתו לכלל כלי הרכב שמיובאים, ובקבוצה 15 הכי מזהמת השתנו הסכומים בצורה יותר דרמטית בחלק מהרכב. לא לכל המוניות זה רלוונטי, אבל אלה המזהמות ביותר, יכול להיות שהמס שם קפץ. אני אומרת שאין פה איזושהי טעות, אלה שינויים בנוסחה ובחקיקה. בכל זאת, ראינו את המצב ואנחנו מגבשים פתרון לגבי מוניות ישנות מאוד. לגבי מוניות שעברו טוטאל לוס, הפתרון בהתהוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הטענה על השכרה? אי-אפשר לקחת נהג שכיר? בכל העולם יש את זה. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> המכס יוכל להתייחס לנוהל בצורה יותר פרטנית. אני רק יכולה להגיד שהתגלו הרבה מקרים של ניצול לרעה. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> כמה מקרים? כמה? אדוני היושב-ראש, בבקשה, כמה מקרים? אין לה נתונים. אדוני, אני עברתי על כל קבצי בקשות הכופר שרשות המיסים מפרסמת מ-2021 עד 2023, והיה שם מקרה אחד. ב-2024 היו מקרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, אני לא מקבל. אני לא הבנתי מהתשובות שלך למה נעשה שינוי ואיך מתייחסים למוניות בעניין הזה. את אומרת לי שאתם עושים בדיקה מחודשת. זה מה שקורה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> לא. השינוי נעשה לגבי כלל ענף הרכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם בודקים לגבי המוניות בדיקה מחודשת? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> מונית, ברגע שהיא נמכרת לשימוש פרטי, היא נתפסת בעינינו כמו רכב רגיל וחל עליה אותו מיסוי כמו על כל כלי הרכב שנכנסים למדינת ישראל. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> איפה התייחסות לקילומטרים? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> בכל זאת, לפנים משורת הדין אנחנו מגבשים פתרון לגבי המוניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי יהיה הפתרון הזה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> זה אמור להיות מיושם בקרוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיפה ההמצאה שהוא לא יכול לקחת נהג שכיר? מה הסיפור? לא הבנתי. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> היו מקרים של ריבוי זכויות ציבוריות בשימוש במונית כמו המקרה שהוזכר פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את זה בכל העולם. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> נהג מונית לוקח מונית במיסים מופחתים, מבצע נסיעה אחת בבוקר ואחת בצוהריים, וכל יתר הזמן משתמש ברכב באופן פרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תחייבו את הנהג הזה ספציפית, אם יש לכם עדויות. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אומרים שיש פה אפס מקרים. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> ב-70 שנה היו 20 או 10 כאלה פורעי חוק, אז מענישים את כל המדינה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אני רוצה להסביר. אם רשות המיסים לא מעבירה נתונים, סימן שהנתונים חסויים ואי-אפשר להעביר אותם. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> לא, לא, הנתונים האלה לא חסויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה לא הולך לבית משפט בנושא הזה? << דובר_המשך >> יניב איש-שלום: << דובר_המשך >> כי כדי להגיש עתירה מינהלית בנושא הזה, אני חייב למצות הליכים ואני לא יכול להמציא נתונים. אני פונה לפי חוק חופש המידע, ומקובל בדרך כלל במקרים קודמים מבקשים אורכה של 30 ימים. בימים האחרונים קיבלתי הודעה שבהתאם לחוק, מנהל הרשות עושה שימוש בסמכותו ומאריך את מתן המענה בעוד 60 ימים. אדוני, מדובר ב-90 ימים שבהם ציבור שלם נפגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שהנתונים האלה יועברו לוועדה כדי לראות מה בדיוק הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה. אנחנו קבענו ישיבה לעוד חודש, אחרי הפגרה. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תוכל לבקש את הנוסחה של ההיוון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. לישיבה הבאה אולי אתה, כעורך דין, אני רוצה את הנוהל. אני רוצה לראות אותו. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> הנוהל פה ואני אעביר לאדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבירו לנו את הנוהל, תעבירו לנו את הטענות שלכם בצורה מסודרת. אני מבקש מכם, תשיבו לנו על הטענות האלה לקראת הדיון הבא, ותגידו לי מה ההתקדמות בשינוי הנוהל שאתם מתכוונים לעשות לפנים משורת הדין. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, למה אין פרסום על התחשיב? איך נעשה התחשיב? כשאני קונה לחם, אני יודע כמה הוא עולה לי. פה אני לא יודע. אני בא לבית המכס ואין לי מושג. בנובמבר 3,000 באפריל 11,000. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, לא ידעתי שזה בכל שנתיים. אני הייתי מצפה שחצי שנה לפני כן יעבירו הודעות לכל העוסקים: שימו לב, בעוד חצי שנה הולך להשתנות. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> יש פרסום, עד אוגוסט יוצא פרסום. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אני לא יודע איך הפרסום הזה. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שינוי הנוהל, כתיבתו כמו שהוא נכתב, הוא לחלוטין רגולציה. הם פועלים בניגוד להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הטענות שלכם בעניין הזה מוצדקות, לדעתי. << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> בוודאי, רק ככל שזה בסמכות הוועדה, לעצור את יישום הנוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נבדוק את זה משפטית. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> שאלה אחרונה בנושא, איך ייתכן שעוסק 40 שנה עם תו סחר ועם רישיון ממשרד התחבורה, אני לא יכול לקנות מונית ולהעמיד במגרש עם הגבלת מכס, כמו שהיה תמיד? בא לקוח קונה, לוקח ומעביר בעלות, איך יכול להיות שהם אוסרים את זה? << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> אדוני, הנוהל הזה ממוטט את כל הענף. את כל הענף הוא ממוטט. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אם רוצים לעשות נהלים, שיוציאו אותם בעוד חצי שנה. שייתנו זמן להגיב. אתה לא יכול להוציא נהלים היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת, אתם צריכים ללכת לבית משפט בעניין הזה. << אורח >> יניב איש-שלום: << אורח >> אדוני, בפברואר פניתי למנהל רשות המיסים ולראש מינהל המכס. פירטתי להם את הבעיה בנוהל וביקשתי להיפגש. הם אפילו לא מוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רק חוזרים על עצמנו. לא מיצינו את הנושא, ואני מבקש מכם, תשלחו לי את הנוהל, תשלחו לי את הטענות שלכם אחד לאחד. אנחנו נבקש תשובה מרשות המיסים ובדיון הבא, ביום שנדבר על מחיר הנסיעות, נדבר גם על זה. תהיו מוכנים לדיון הזה, אני רוצה לעשות דיון מעמיק. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> אני מהתאחדות נהגי המוניות בפורום העצמאים. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להוסיף משפט אחרון לכל מה שקורה פה. רשות המיסים, יש להם זמן ואף אחד לא נותן תאריך; משרד האוצר לא נותן תאריך מתי יקרו הדברים; משרד התחבורה לא נותן תאריך. אנחנו יושבים פה, 30,000 משפחות, ומחכים לסדר את הבעיות הכלכליות שלנו. אנשים עובדים 15-14 שעות ביום, ואני עובד שבעה ימים בשבוע, אחרי שלא עבדתי בשבתות. אני יושב על ההגה וכל הגוף שלי מפורק. אף אחד פה לא אכפת לו. כל האחרים, המשכורת שלהם דופקת כמו שעון. אצלנו המשכורת לא דופקת. אם יום אחד אנחנו לא עובדים, אנחנו מרגישים את זה בנשמה. הגיע הזמן שייתנו לנו תאריכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הנוהל שונה בגלל מספר קטן של מקרים וכל ציבור בעלי המוניות נכנס לבעיה, אני חושב שזה לא ראוי. את צריכה להגיד לנו בישיבה הבאה כמה מקרים היו שבגללם שונה הנוהל. אם מדובר במספר מקרים מועט, אני לא חושב שהנוהל היה צריך להשתנות בצורה דרסטית כזאת. תבדקו את עצמכם. << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> מקסימום 20 מקרים, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> היו מקרים, לא אחד ולא שניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. תבדקי את עצמך, תבדקי את עצמך. << אורח >> אלעד ברשאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר לפרסם את נוסחת ההיוון? היא אמורה להיות פומבית. למה לא? << דובר >> יניב איש שלום: << דובר >> אדוני, לא רק את נוסחת ההיוון. על פי החלטת הממשלה מ-2014 הם צריכים לעבור תהליך סדור. הם פוגעים, הם גודעים ענף כלכלי שלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הוועדה לא בית משפט, אבל אנחנו כן מפקחים על משרדי הממשלה. תביאו לנו נתונים, והם ייתנו תשובות. אני כבר אומר שאם המקרים שבעקבותיהם תיקנתם את הנוהל הם מקרים מועטים, אין סיבה לתקן את הנוהל ולפגוע בכל ציבור בעלי המוניות. הישיבה שהייתה צריכה להיות מחר על הדרייברים בוטלה בגלל שחבר הכנסת שביקש אותה לא יכול להגיע. ייקבע מועד חדש. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>