פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
הוועדה לביטחון לאומי
18/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 368
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 13:00


סדר היום:
 << נושא >> תקיפה של הקהילה הגאה באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות – ביוזמת חה"כ יוראי להב הרצנו << נושא >> - דיון מעקב

נכחו:
חברי הוועדה: 
בועז ביסמוט – היו"ר
מירב בן ארי

חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
סימון דוידסון

מוזמנים: 
	סנ"צ יעל אפוטה
	–
	רמ"ד פיתוח הדרכה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק עירית גלר
	–
	יועמ"ש המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אורית דנין
	–
	ראש חוליית עבירות מין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק שרון סויסה
	–
	קצין פשיעה מקוונת ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק רחלי צימבר
	–
	ראש תחום קהילת להט"ב בחטיבת קהילות ומתנדבים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק עופר סולומון
	–
	מדור תקשורת דוברות המשטרה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	אביגיל סון-פלדמן
	–
	עו"ד, משפטנית המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עדי פז
	–
	מנהלת תחום להט"ב, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אפרת כהן ואשדי
	–
	מנהלת תחום תוכניות רוחביות ומשרדי ממשלה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה 

	נועה פלד
	–
	אגף לקידום אוכלוסיית להט"ב, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

	יהלי פז
	–
	אגף לקידום אוכלוסיית להט"ב, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

	יעל סיני ביבלש
	–
	מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב

	עידן לידמן
	–
	האגודה למען הלהט"ב בישראל

	יהונתן בן שושן
	–
	נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

	איציק סלמה
	–
	מנהל קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הלהט"ב

	לינור אברג'ל
	–
	מנכ"לית עמותת טרנסיות ישראל

	עופר בן דוד ארז
	–
	מקדם מדיניות וקשרי ממשל, עמותת מעברים

	חן מטס
	–
	מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב



מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> תקיפה של הקהילה הגאה באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות – ביוזמת חה"כ יוראי להב הרצנו << נושא >> 


 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

שלום לכולם. הדיון כאן ביוזמתו של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבין שזה דיון שני היום, כאשר הקודם היה בעידן היו"ר הקודם, חבר הכנסת פוגל, בנושא תקיפה של הקהילה הגאה באמצעות התחזות באפליקציות היכרויות. תופעה שהיא מחרידה, תופעה שהיא מזעזעת, תופעה שהיא מחליאה, ואני מברך אותך על הדיון החשוב הזה. 

בבקשה, אתה תציג את הדיון ונשמע את המשתתפים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל תודה רבה לך, אדוני היו"ר, על קיום הדיון. הסיבה שאנחנו נדרשים לדיון שני בנושא, כי בפעם הקודמת נציגי המשטרה הגיעו ללא תשובות, ללא נתונים, ללא מענה, והותירו את הקהילה הגאה חשופה, ומאז אותו דיון קרו עוד מספר מקרים שבהם הותקפו. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

חברים, שלום. אני מבקש מכם לפזר את הוועדה. מפציצים את החטופים בעזה. חטופים נהרגים בעזה, ולא יכול להיות שאתם תמשיכו פה בשגרה. אני מבקש מכם לקום ולפזר את הוועדה. לא יכול להיות שכנסת ישראל תמשיך לעבוד בצורה שגרתית בזמן שמפציצים את החטופים בעזה. 

אח שלי נהרג מחיילי צה״ל, גיסי נהרג מחיילי צה״ל, ולא יכול להיות שאתם תמשיכו פה בשגרה ותדברו על הנושא הכי חשוב בעולם, ומפציצים את החטופים בעזה. אז קודם כל, אני מבקש שמי שמזדהה איתי עכשיו יקום וייצא מפה. ודבר שני, אני מבקש, תפזר את הוועדה. לא יכול להיות שאתה תמשיך בשגרה בזמן שאנחנו כאן מופצצים. 

לא יכול להיות שהחטופים כרגע מתים שם. חיל האוויר מטיל פצצות, והוא לא יודע מה התוצאות של הדבר הזה. הטילו פצצה, חיסלו את גיסי. אני לא מקנא בטייס הזה ששלחו אותו להטיל פצצה ולחסל שם שישה חטופים. כרגע מפצצים בעזה בצורה מסיבית, והחטופים נהרגים שם. ואתם יושבים פה ודנים, אני לא יודע על מה. אבל אני אומר לכם, זה לא יותר חשוב מאשר לפזר כרגע. 

כנסת ישראל לא יכולה להמשיך לתפקד כאשר החטופים מופצצים בעזה. ואני לא אתן לוועדה הזאת להימשך בשום פנים ואופן. אם צריך, שיביאו פה את כל השומרים ויוציאו אותי בכוח. אני לא אתן לוועדה להימשך, ביסמוט. אתם תפרו את השגרה שלכם ביום שממשלת ישראל החליטה להפציץ את החטופים בעזה. 

מה, אין אף צדיק בסדום פה שיקום ויגיד, אתה צודק ואני יוצא? אין פה אף צדיק בסדום שיקום? איפה האומץ שלכם? אף צדיק? בסדר, אנחנו נעמוד פה, לא יהיה דיון, אין בעיה. ביסמוט, אני מבקש ממך, תפוזר את הוועדה. יותר חשוב כרגע שהם יצאו החוצה ויצטרפו למפגינים למטה בשער, מאשר יישבו פה ויבזבזו את הזמן והחטופים מופצצים שם. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

דני היקר, בוא, תקשיב. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

מה, תגיד לי שיש משהו רקוב בממלכת דנמרק עוד פעם?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

 אתה רואה למה אני לא עונה? כי מה שאני לא אגיד, אמרתי לך את זה כבר פעם, אבל אני אגיד לך משהו על זה בשם הנוכחים כאן. הדיון הזה הוא חשוב מאוד, ויש לי הרבה כבוד לנוכחים. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אין יותר חשוב מההפצצה של החטופים עכשיו. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

הכל חשוב. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

לא הכל חשוב. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

לא, רגע, תן לי לסיים. אתה לא נותן לי אפילו לסיים. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

זה הכי חשוב. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

כולם פה מסכימים עם זה. אין כאן אחד שלא חושב את זה. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אז למה אתם יושבים פה? תלכו למה שחשוב. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

את מה שחושב חברי לאופוזיציה, כולם יודעים. אבל הדיון הזה הוא מאוד חשוב. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

בכלל, אם יש פה חבר אופוזיציה, אוי ואבוי לך. אתה האופוזיציה יושב בשגרה כשמפציצים את החטופים בעזה?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

לא קשור. הנוכחים בדיון הזה גם יקרים. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

איזו אופוזיציה אתה? קום תצא. קום תוכיח שאתה אופוזיציה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

הוא יום-יום, אתה יודע, אין יום שהוא לא נלחם למען החטופים. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

קום תצא, תוכיח שאתה אופוזיציה. מפציצים את החטופים שם. האופוזיציה שלנו יותר גרועה מהקואליציה, רק שתדעו לכם. יאיר לפיד לא הרים אליי טלפון. אחי נקבר, וישבנו שבעה, וטלפון יאיר לפיד לא הרים. כמו ביבי יאיר לפיד. טלפון הוא לא הרים. אז זו האופוזיציה שלנו, זו המדינה שלנו. ואתם יושבים פה כמו לא יודע מה, חסרי חוליות. 

פחדנים. קומו, בקיצור, קומו, תשאירו אותם לבד, את הפוליטיקאים. את הפוליטיקאים שגרמו לנו ל-7 באוקטובר ושלחו את כל החטופים לעזה ואת כל ההרוגים. ועדה לביטחון לאומי, איזה ביטחון? אתה יודע מה משפיע על החיים של האנשים עכשיו בעזה? מפציצים את האנשים בעזה, על מה אתה מדבר? תגיד לי, אחיך נפטר, אז מה? גם אחי נפטר וגיסי נפטר ו-80 חברי קיבוץ ניר עוז נפטרו. 

אבל עכשיו הורגים אנשים חיים, אז מה אם אחיך נפטר? גם אחי נפטר. מה זה נפטר? אחי נרצח, הופקר. נרצח והופקר. הופקר ונרצח, מה שאתה רוצה, באיזה סדר שאתה רוצה. אתה יודע שהיום אני הייתי צריך לכתוב את המצבה של אחי, ביסמוט, בבוקר. אני רציתי תעודת פטירה, ושאלתי מה תאריך הפטירה כדי לרשום על המצבה, מה אמרו לי ביסמוט? מה אמרו? 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

מה אמרו?

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

לא יודעים. אני אכתוב על המצבה של אחי, נולד ב-1 ליולי 1955. מת – לא ידוע. ואז מישהו בא שם והתקשר אליי, אמר לי תרשום 15 למרץ. אמרתי לו, למה 15 למרץ? מה קרה ב-15 למרץ? הוא אמר, לא, שיהיה. אתה היית מוכן ככה לקבור מישהו, ביסמוט? אתה היית מוכן ככה לקבור מישהו שיגידו לך 15 למרץ תרשום? 

ואתם יושבים פה. אתם לא מבינים באיזה ברוך המדינה נמצאת. אתם לא מבינים שאתמול בערב ראש הממשלה הפעיל מנגנון להשמדה עצמית. והשעון מתקתק. על מה אתם מדברים פה? על מה בדיוק אתם מדברים פה שיותר חשוב מלהציל את החטופים עכשיו? פשוט קומו וצאו, חבר'ה. קומו וצאו, אל תפחדו מכלום. אל תפחדו. יש שם חטופים שלא פוחדים כבר מכלום, הם רק רוצים לאכול עוד גרגר לחם. 

כן, תשתקו, תחשבו. תחשבו טוב טוב מה אתם עושים. תחשבו טוב טוב על זה שאתם מעדיפים לשבת כאן עם ביסמוט ולא לשמוע אותי ולקום ולצאת. 

את יכולה להוריד את סיכת החטופים, את לא מייצגת שום דבר. את יכולה להוריד, אם את יושבת פה עם ביסמוט בזמן שמפוצצים חטופים ואת עם סיכת חטופים. תוריד גם אתה את סיכת החטופים ביסמוט, זה סתם, אתה עושה דאווין פה. תוריד את סיכת החטופים, אתה בכלל לא קשור לחטופים, אתה רק גורם למותם. 

תפסיקו עם ההצגות ועם התיאטרון הזה. תיאטרון החטופים. הולכים עם דסקיות והולכים עם סיכות, ויושבים פה ודנים לא יודע על מה בזמן שמפציצים את החטופים. תראו לאן הגיעה המדינה. לאן הגעתם אתם. אתם לא מתביישים. לכו הביתה, לכו תפגינו, זה יותר חשוב מלשבת פה. 

קומי, צאי. נראה אותך, אומץ. קומי, צאי, תגידי אני מזדהה איתך, אני חושבת שאני לא צריכה לשבת פה. אל תהנהני לי בראש רק. קומי ותעשי. אני בא ועושה, ואני עושה 24/7. אני שובת רעב 165 ימים כבר. אני לא דורש ולא דרשתי אף פעם ממישהו לעשות משהו שאני לא עשיתי ושאני לא עושה. אף פעם. 

יושבים פה שוטרים. אני 29 שנים הייתי במשטרה, וליבי ליבי איתם. מה עשיתם להם, ביסמוט? מה עשיתם למשטרה? אתה יודע, הבת שלי קמה לפני ארבעה חודשים, אמרה לי אבא אני כבר לא יכולה ללכת לשם. היא הייתה רב פקד, היא הייתה מועמדת לקבל סנ"צ. והיא קמה בבוקר ושמה מכתב התפטרות והתפטרה מהמשטרה. ככה עושים אנשים עם ערכים, כשהם יושבים במקום שהם לא יכולים להרגיש שהם צריכים לשבת שם, הם יוצאים, הם הולכים. 

הבת שלי ויתרה על קריירה במשטרה כי היא כבר לא יכלה ללכת לשם, כי זו כבר לא המשטרה שהיא הכירה עם אבא שלה ולא המשטרה שהיא הכירה איתה. והמשכורת לא הייתה חשובה לה כבר, היה חשוב לה לקום בבוקר ולהרגיש שהיא שלמה עם עצמה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני יכול לענות לך, דני?

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

כן, מה חשוב? תסביר לי. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

הוא לא חשוב, הוא חשוב מאוד. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

מה?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

כי יש אנשים שבגלל ההעדפות שלהם, זו זכותם, כן? סובלים ביום-יום, בלי שום קשר. שלום, מלחמה, לא קשור. והם יקרים ליו"ר הוועדה, הם יקרים פה לכל המשתתפים כאן. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אבל אתה מבין שאם החטופים לא יחזרו, אז לא יהיה פה שום דבר?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אבל מה אתה חושב, שזה במקום? 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אתה מבין שאם החטופים לא יחזרו, לא תהיה פה מדינה? על מה אתה דן בכלל? לא תהיה פה מדינה, לא תהיה פה חברה. מתי ייפול לך האסימון, ביסמוט? מי יכול יהיה לחיות במדינה שמפקירים שם 59 אנשים? אתה תגייס את הבן שלך לשם? אתה תפקיר אותו אם אתה תגייס את הבן שלך לצבא במדינה כזאת.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

הבת שלי בצבא ואין גאה ממני.

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אז אתה מפקיר אותה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אין גאה ממני.

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

אתה מפקיר אותה. הבן שלי עשה מילואים 240 יום, הרגשתי שאני מפקיר אותו. הבן השני שלי עשה מילואים 120 יום, הרגשתי שאני מפקיר אותו. הבן של אחותי מג"ד נח"ל, אני מרגיש שאני מפקיר אותו. כי אני יודע שאם הם ייפלו בשבי, לא יהיה מי שידאג להם. ואם הבת שלך תיפול בשבי, לא יהיה מי שידאג לה, אלא אם כן יהיה לך פתאום דם כחול ויגידו 'אה, זו הבת של ביסמוט, בוא נדאג לה'. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

לא, אין לי דם כחול. 

 << דובר >> דני אלגרט: << דובר >> 

נו, אז אתה רואה? אז אתה מפקיר אותה. מי יחזיר אותה אם יקרה לה משהו? מי יחזיר אותה אם לבת שלך יקרה משהו? תענה לי, ביסמוט. מי יחזיר אותה? 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני מציע חמש דקות הפסקה. נחזור בהמשך. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:12 ונתחדשה בשעה 13:17.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני מחדש את הדיון. יוראי, בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

צריך לקחת קצת אוויר. הלב יוצא לדני. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

נכון, וטוב שאמרת את זה. דני כמו כולם, בלב שלנו, בכל רגע ביממה. והדיון הזה הוא לא חוסר כבוד, חס וחלילה. אתה תציג את הדיון הזה, ואני גם מחויב לו, אתה מחויב לו, אנחנו מחויבים להם. בבקשה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

עידן, שיושב פה לידי, חיפש אהבה ומצא את עצמו חוטף מכות רצח על ידי כנופייה שהכתה אותו, בעטה בו, דקרה אותו. והוא לא היחיד. היו שורה ארוכה של מקרים, לנו ידוע על עשרה מקרים, שבהם קרה בדיוק הדבר הזה. 

ואני שואל את עצמי, איפה המשטרה? דני לוי, מפכ״ל המשטרה, נתבקש להיות פה פעמיים, והוא בחר שלא להיות כאן. הוא שלח קצינים ושוטרים, שאנחנו מאוד מעריכים את הפעילות שלהם, אבל הגיעו ללא תשובות. ואני שואל את עצמי, למה אתם מחכים? לרצח הבא של הקהילה הגאה, כדי שתפעלו? האדישות שלכם מתירה את דמנו. חוסר הפעולה שלכם שולח מסר ברור לעבריינים, שהם יכולים להמשיך לעשות את מה שהם עושים, לפגוע בלהט"בים. 

אני לא אחזור פה על המקרים האחרונים שהיו. עידן ישתף בקורות המקרה שלו, אבל זה כמעט והסתיים ברצח. למה אנחנו מחכים? תראו, אני מצפה מכם, ממשטרת ישראל שתפעל בנחישות נגד אלימות שמופנית כנגד כל בן אדם בישראל. אבל כשמדובר בפשע שנאה, בפשע שמבוצע כנגד אדם בשל נטיית ליבו או זהותו המגדרית, אני מצפה שהפעילות של המשטרה, הפעולה של המשטרה, תהיה נחושה, עקבית, וללא כל חשש או מורא. 

ואני אגיד לכם את האמת, אני לא מזהה את זה. תכף תשמעו מה שיש לעידן לספר, אפילו לתחנת המשטרה הוא לא הורשה להיכנס. תכף אני רוצה גם לשמוע מדוע. התגובה של המשטרה על המקרה של עידן מבישה לא פחות, שבה נכתב פה שאתם לא מכירים שמדובר בתופעה. לי אין דרך אחרת לתאר מקרה אחרי מקרה, אחרי מקרה, אחרי מקרה, שבו בדיוק אותו דפוס של פעולה של עבריינים מבוצע כנגד בדיוק אותה קהילה, הקהילה הגאה. 

אז אתם לא מזהים שיש תופעה. תכף נשמע, ואני מבקש לשמוע כמה תלונות הוגשו, כמה מקרים כאלה אתם מכירים, כמה תיקים נפתחו, כמה עצורים נעצרו, מה הסטטוס שלהם, כמה כתבי אישום הוגשו ובעבור איזה פשעים, ומה אתם עושים כדי למגר את התופעה. 

דני לוי לא יושב סביב השולחן הזה, כי יכול להיות שהוא נגעל מסוג הפשעים האלה, כמו שהוא נגעל מלראות שני הומואים הולכים יד ביד. אבל זאת החובה שלכם להגן על אזרחי ישראל ובתוכם להט"בים. ואני רוצה לשמוע היום, מלבד לפרטים שאני מבקש פה כחלק מהפיקוח של הוועדה הזאת על עבודת המשטרה, לשמוע מה התוכנית הלאומית שאתם מתכוונים לממש כדי להילחם באלימות נגד להט"בים בחברה, במרחב הציבורי בישראל. 

אני לא צריך לספר לכם, אתם כנראה מכירים את זה, שבשנתיים האחרונות חלה עלייה תלולה, התלולה ביותר אי פעם, של אלימות נגדנו במרחב הציבורי. עלייה של עשרות ומאות אחוזים של אלימות פיזית, מילולית, במרחב הדיגיטלי, במרחב הציבורי, נגד אזרחים ישראלים רק בשל היותם להט"בים. 

זאת הציפייה שלי מכם היום פה. א', לקבל את כל הנתונים האלה. ו-ב', להבין מכם מה התוכנית הלאומית שאתם מתכוונים לממש כדי להילחם באלימות נגד להט"בים במרחב הציבורי בישראל, שהיא תופעה מסוכנת ואכזרית וקיימת. 

אז השלב הראשון יהיה להכיר באותה תופעה של אלימות נגדנו, בין אם דרך אפליקציות היכרויות, ובין אם במרחב הדיגיטלי, ובין אם בבתי הספר ובמגרשי הכדורגל, וכמעט בכל ספירה בציבוריות הישראלית. זה השלב הראשון. ככל שאתם לא מכירים שיש תופעה כזאת, איך תוכלו להיאבק בה? אולי זה מה שבאתם לספר פה היום, שאתם לא מכירים תופעה, ושאין אלימות, ושאין מקרים, שהכל למעשה בסדר. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אוקיי, תודה. תודה רבה לחברי הכנסת. אולי כדי שנבין את חשיבות הדיון ואת חומרת האירוע, או כפי שאתה אמרת היטב, אירועים. זה לא אירוע, זה אירועים. עידן נמצא כאן איתנו? אז הייתי רוצה בבקשה את תיאור המקרה, כדי שאנשים פה יבינו במה מדובר. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

היי, אני עידן. אני נער בן 19, תושב חיפה, יליד ותושב מדינת ישראל, ואני הומו גאה. כן, הומו גאה, לא צריך להיבהל, אני לא זומבי ולא חולה צרעת, הכל טוב. אבל זה מרגיש לי קצת דבילי שאני צריך לפתוח את הדברים שלי בזה. זה מרגיש לי קצת מוזר שבמדינה שלי אני צריך להרגיש שמתייחסים אליי כאילו אני איזה זומבי או איזה חולה צרעת. למה זה ככה? אני לא מבין. 

אז אמרתי, טוב, נפתח את ספר חוקי מדינת ישראל, נסתכל רגע באינטרנט. איזה כיף שהכל דיגיטלי היום, אה? פתחתי והסתכלתי וראיתי שיש בספר החוקים של מדינת ישראל קרוב יותר מ-1900 חוקים, לפי מה שאני ראיתי. 

בדקתי נושאים של הגנה וביטחון, ולא מצאתי חוקים שמדברים פרופר על הקהילה הגאה, על הביטחון והגנה של הקהילה הגאה. אחרי זה הלכתי לוועדה לביטחון לאומי, הוועדה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, וגם שם לא מצאתי משהו. 

עכשיו, אתם בטח תוהים למה אני מתעסק בזה, אל תדאגו, אתם תבינו הכל. מבטיח. אז באמת לפני חודש עברתי תקיפה בגריינדר. קבעתי להיפגש עם בחור, והותקפתי במקום. הותקפתי באכזריות ובצורה נוראית. יצאתי פצוע ומדמם, בלי חולצה, כשחתכים בפנים שלי ועל גופי. וכשהגעתי לתחנת המשטרה, היחס שקיבלתי היה מזוויע ודוחה. היחס שקיבלתי היה לנפנף אותי פשוט מהתחנה. לא על ידי שוטר בתחנה, אלא על ידי השומר בכניסה בתחנת זבולון. ספציפית. 

הוא פשוט נפנף אותי ואמר לי, תלך לבית חולים ותחזור אלינו אחר כך. פשוט, כאילו, זלזל. וזה מעצבן אותי, זה מרגיש שכאילו כשמגיעים לפשעי שנאה כלפי להט"ב, מתייחסים לזה בחשיבות הרבה פחות רצינית, כמו שהתייחסו לזה אם זה היה בקהילה הסטרייטית, לצערי. 

אני באמת לא מבין למה אני צריך להגיע למצב הזה. אני למדתי כמו כל בן אדם פה בתיכון, בשיעורי אזרחות. ובשיעורי אזרחות לומדים על עקרונות החוק, איך ממשלה עובדת, ממה מורכבת ממשלה, וגם על הרעיון של טובת הכלל וטובת הפרט. 

ולצערי, אני הייתי צריך לקחת מה שנקרא Take one for the team, ולצאת עם הפנים שלי גלויות כדי שיתחילו להתייחס לזה ברצינות. אני הייתי צריך לסכן אותי ואת המשפחה שלי בשביל שיקשיבו למה שיש לי להגיד היום. כי עד עכשיו, כל מה שנאמר היה בצורה שלא הבינה את הקהילה. 

לצערנו, יש אנשים שלא יכולים לדבר. יש אנשים שפשוט נמצאים בסיטואציה מבלבלת, שהם עוד לא סגורים מי הם ומה הם. שלא יכולים לקום ולהגיד, אה, עברתי תקיפה. יש חבר'ה בני נוער בגיל שלי מבית דתי שיושבים בבית שלהם אחרי תקיפה כזאת, ואפילו לא יכולים להחליט לבקש, לא תגידו להגיש תלונה, לבקש עזרה נפשית כדי לטפל בפצעים שהם עוברים. 

ולא תוסיפו לזה שהמשטרה לא בדיוק מתייחסת לזה, לא בדיוק מקבלת את זה בצורה הגיונית ומטפלת בזה בצורה הנכונה והראויה לאנשים כאלה. כי אנשים כאלה צריכים טיפול ספציפי ומיוחד, מכיוון שהם צריכים יותר סודיות, כי לא תמיד הם יכולים להיחשף. 

לי לא היה מה להפסיד. אני לא בארון, לא בא מבית שמרן, כל החיים שלי הייתי מחוץ לארון. אז החלטתי לקחת את זה. אבל זה משהו שהוא לא הגיוני. בכנסת ישראל יש שלושה חברי כנסת מהקהילה מוצהרים. לא נדבר על מישהו, זה לא באמת מעניין. אבל כאילו אני מרגיש שגם עכשיו סוף סוף זה קורה, אבל איפה זה היה עד היום? פנו אליי ברשתות החברתיות, יוראי אמר שהיו עשרה מקרים שמוכרים לאגודה. פנו אליי יותר מ-15 אנשים שונים שסיפרו לי על המקרים שלהם, חברים שלי מהקהילה שסיפרו לי על מקרים שהם עברו, ומה שקרה, אני יכול להגיד, כמעט כולם, ביסמוט בא לך לנחש מה קרה?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני שומע. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

פשוט או שסגרו את התיק מחוסר ראיות לציבור, או שפשוט התעלמו, או כל דרך אחרת לנפנף את זה. לא התייחסו לזה בצורה רצינית ופשוט התעלמו מזה. והאנשים האלה ממשיכים עם תחושה של חוסר ביטחון וחוסר אונים. 

מה קורה כשהמשטרה במדינה שלך, הגוף שאמור להגן עליך, מנפנף אותך? למה? אני פה שואל, הנה המשטרה מולי, למה הדברים האלה בכלל קורים? למה אנחנו צריכים להגיע למצב של אני יושב פה מולכם ושואל אתכם בכלל למה אתם לא מטפלים בזה? מה הבעיה? כאילו, איפה הטעות הזאת בארגון שנקרא משטרת ישראל, קורית? אני לא מבין.

פעם אחת כשהייתי באיזה אולפן שמעתי שיש בעיות כי אין שר או איזה שר התחלף. ואני מנסה להבין, סבבה, שר התחלף. המשטרה זה גוף שאמור לעבוד גם אם השר לא נמצא, גם אם אין שר. אם הראש לא נמצא, הגוף צריך לעבוד. מה קורה שם? זה מרגיש כאילו הוציאו קלף מהלמעלה של מגדל הקלפים וכל המגדל התמוטט. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

מאה אחוז. עידן, תודה רבה. תראה, לקראת הדיון, אתה יודע, אתה מתכונן לדיון. אני ישבתי עם נציגי המשטרה. קודם כל, אני חלילה לא מפקפק בדברים שאתה אומר, ולכן גם מתקיים הדיון, ובטח לא על הדברים שאמר חברי, חבר הכנסת הרצנו. אבל אני גם מכיר מציאות קצת שונה, ולכן אולי חשוב גם שנשמע גם את המשטרה כעת, כי היא שמעה כאן דברים קשים, ולכן זכות התגובה. 

בבקשה, מי רוצה להגיב מטעם המשטרה? כי לאחר מכן יש לנו עוד כמה משתתפים מטעם הקהילה הגאה. מי רוצה לענות? במגבלות כמובן שאני מכיר. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני אורית, אני ראש חוליית עבירות מין במשטרת ישראל. הייתי גם בדיון הקודם. אני רוצה לפתוח ולומר, שבחודש האחרון המפקד שלי, רמ"ח נוער ומשפחה נצ"מ אבי אוחיון, נפגש עם נציגי הקהילה הגאה במספר פעמים, ואנחנו מטייבים את הטיפול בראשותו.

עכשיו, לגבי הנתונים, ולפני שאני אומרת את הנתונים, אני מסייגת אותם ואני אומרת שהם לא משקפים בהכרח. אני יודעת שהם לא משקפים את מספר התיקים המדויק, שיש תיקים שנפתחו ממניע שהוא מניע פלילי, שתוך כדי הבדיקה השתנה המניע, ולכן הנתונים שיש לנו שבשנת 2023 הוגשו שלושה כתבי אישום. 

אני אדייק את עצמי. אני אגיד שמה שבדקנו, זה מניע. יש לנו יכולת לסווג מניע להט"ב. תיקי פ"א, תיקים בחקירה. תיקים כאילו שהייתה בהם חקירה, בשנים 2023-2024. בשנת 2023 הוגשו שלושה כתבי אישום. בשנת 2024 הוגש כתב אישום אחד. זה מתוך כתבי האישום שנפתחו באותה שנה, של התיקים באותה שנה. 

אנחנו מכירים חשד לתקיפה מתוכננת של הקהילה. יש לנו מספר תיקים, התיקים האלו בחקירה. אני לא אנקוב מספר, בסדר? אבל אני אומרת, אנחנו מכירים את כל התיקים. התיקים האלו בחקירה, התיקים האלו על השולחן, מבוצעות פעולות חקירה גלויות וסמויות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כמה עצורים נכון להיום יש?

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני לא מוסרת מידע. התיקים האלו הם תיקים בחקירה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

השאלה שלי, התייחסת לשנתיים האחרונות. מה קורה לפני?

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני אגיד משהו בכללי לגבי תיקים כאלו. כשאתה מוצא מוביל, אתה גם לוקח תיקים מהעבר ופותח אותם. זה שהתיק היום נגיד בסטטוס מסוים, זה לא מעיד על העתיד שלו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי. לגריינדר פניתם?

 << אורח >> שרון סויסה: << אורח >> 

שלום לכולם. שמי שרון, אני קצין פשיעה מקוונת ארצי. מטפל בכל הנושא של פשיעה ברשת. לפני הכניסה לדיון, שוחחנו עם יו"ר הוועדה, עם חבר הכנסת ביסמוט, והסברנו לו איזה פעולות נעשו. חלק מהפעולות לצערי אני לא יכול לפרט ולהסביר, אבל זה הוסבר ליו"ר הוועדה בצורה מאוד מפורטת. אני אומר עוד דבר אחד בנושא של הנתונים, נגעתם לעניין למה זה רק בשנתיים האחרונות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז רגע, אתה מסרב לענות על השאלה הזאת?

 << אורח >> שרון סויסה: << אורח >> 

לא, אני לא מסרב, אני עניתי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

האם פניתם לגריינדר?

 << אורח >> שרון סויסה: << אורח >> 

אז אני עניתי, אמרתי לו תשובה. יו"ר הוועדה קיבל תשובה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

דיברנו לפני זה. הוא הסביר לי וקיבלתי את ההסבר. הוועדה עצמה קיבלה את החומר הנדרש, והאמן לי שהוועדה לא הייתה מוותרת בקלות אלמלא הנימוק שלו שהוא הציג בפניי, היה משכנע. אבל נמשיך, בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אתם מזהים איזשהו דפוס חוזר של תקיפה באמצעות אפליקציות היכרויות? משהו שדומה לתופעה או לדפוס חוזה ונשנה? 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

זו שאלה שאפשר לענות עליה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מבצעים פעולות כאלה ואחרות שאולי אתם לא יכולים לעדכן את הציבור עליהן. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

בלי להיכנס לפרטים שאדוני מכיר, אפשר לענות על השאלה הזו אני חושב. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני אענה. יש דפוס, אנחנו עליו. זה בדיוק מה שאמרתי. יש מספר תיקי חקירה עם דפוס דומה, ואנחנו עליו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז למה משטרת ישראל הוציאה הודעה לציבור שמדבר על כך שאין תופעה? דפוס זו לא תופעה?

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני לא יכולה להגיב על משהו שאני לא אמרתי אותו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה ההבדל בין דפוס לתופעה? אני שואל אם יש הבדל בין דפוס לתופעה, כי המשטרה, שוב, זה טוב מאוד שאתם מגיעים ומדברים לציבור דרך הכנסת, אבל אתם גם מוציאים הודעות שמייצגות את משטרת ישראל. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני לא נכנסת לדפוס או תופעה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני כן. שאלתי אותך. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני אומרת שיש מספר תיקים. אני לא רוצה להיכנס מילולית לפירוש המילוני של תופעה או דפוס. אני כן אומרת בנפש חפצה, שיש דפוס של כמה תיקים, אותו דפוס פעולה. אנחנו בודקים אותו. הוסבר ליו"ר הוועדה מה בדיוק אנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

דוברות המשטרה יש כאן? מי זה הנציג? אולי תרצה כאן לסייע פה לחבריך ולענות. 

 << אורח >> עופר סולומון: << אורח >> 

כמו שחברתי אמרה, אנחנו לא נכנסים פה למושגים של דפוס או תופעה ומה בדיוק מגדיר אותם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני כן רוצה להתעכב על זה, כי המשטרה, ייאמר לזכותה, עושה פעולות, או לפחות מצהירה על פעולות שנועדו להנגיש את שירותי המשטרה לחברות וחברי הקהילה הגאה, באמצעות מינוי של קציני קשר לקהילה. זה דברים חשובים מאוד. 

אבל כשמדובר פה בתקיפות חוזרות ונשנות שמצביעות על איזשהו דפוס מסוים, וכשהתגובה של המשטרה היא שאנחנו לא מכירים תופעה, מדובר במקרים ספורים שאין ביניהם קשר, אז זה מוריד את האמון שלנו במשטרה לאפס. 

אז אם מה שנמסר לתקשורת ולציבור בתגובה הוא לא מדויק, אז יש לכם פה במה להבהיר את עצמכם. שאתם כן מזהים דפוס, שאתם כן מזהים תופעה, ושאתם פועלים בכל הכלים שעומדים לרשותכם, שחלקם אתם לא יכולים לשתף בפורום הזה, אבל שאתם עושים עבודה כי אתם מזהים פה איזשהו משהו שהוא בעייתי וצריך להתייחס אליו. 

 << אורח >> עופר סולומון: << אורח >> 

לצערי אני לא יכול להתייחס באופן ספציפי למה שאתה מעלה כרגע מבחינת התגובה של המשטרה, כי אני לא מכיר את המקרה הזה ספציפי. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אין ספק שבדיון הזה עולה, ולא צריך הרבה זמן לראות שיש פער. אתם עושים את העבודה, ואתם גם מציגים בפניי חלק ממנה, לא את הכל. ופה חבריי מהקהילה הגאה מרגישים חוסר ביטחון. אתה רואה את זה, ותכף נדבר. אפרופו דוברות המשטרה, את הפער הזה אנחנו היינו רוצים פה לעבוד עליו, כי אין שום סיבה שאף אזרח במדינת ישראל ירגיש תחושת חוסר ביטחון. שאגב, מבוססת על באמת אירועי תקיפה כפי שהציג בפנינו עידן. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

האמת שיש שאלה שהם לא ענו עליה, ששאלתי את עצמי. איך זה שאני, תושב מדינת ישראל, מגיע לתחנת משטרה והדבר האחרון שאני מקבל זה איזושהי עזרה? איך זה שאני מגיע לתחנת המשטרה וכל מה שקורה זה שמנפנפים אותי?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני מניח שאתה תקבל תשובה, כי השאלה כאן עומדת. אבל נשמע את יעל סיני, ולאחר מכן תהיה התייחסות גם ליעל וגם אליך עידן. 

 << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> 

תודה רבה, חבר הכנסת ביסמוט, על הדיון החשוב הזה. אני יעל, אני מנכ"לית האגודה. אני מכירה את חלקכם, נפגשתי עם אבי. רחלי, אנחנו בקשר קרוב. ובאמת יש קשר עם המשטרה, אבל קרוב לחצי שנה שאנחנו מתריעים ומתריעות למשטרה על לינץ' סדרתי בחברי הקהילה, ותלונות שמוגשות ונסגרות במשטרה. 

בפעם האחרונה שחברי הוועדה התכנסו כאן, עמדנו על חמש פניות, והיום מספר המקרים שמוכרים לנו באגודה בלבד הוא כבר עשר פניות. כלומר, זינוק של פי 2. נציין לטובה את הקשר שהתהדק לאחרונה עם המחלקה שלקחה את ניהול החקירות, וחבל שלחץ תקשורתי וציבורי הוביל ללכידה של שני חשודים, את זה אנחנו יודעים מהתקשורת, תוך יממה, ואנחנו כן נבקש להבין כמה דברים. 

קודם כל, האם החשודים עצורים ומובלים להמשך מיצוי הדין? האם קיים כיוון ללכידה של התוקפים האחרים? להבנתנו, מדובר בלפחות עשרה שהשתתפו בתקיפות, אם לא יותר. האם תחנת זבולון מחברת את כל המקרים שהגיעו אליה ונסגרו התיקים? האם תחנת זבולון וחוקריה יודעים לחבר מקרים חדשים שיגיעו לפתחה עם התקיפות הסדרתיות והחקירות המתנהלות? 

אני אגיד כאן שהקהילה הגאה ברחבי הארץ גועשת במצוקה, משוועת לביטחון האישי שלה במרחב. אף אחד ואף אחת לא מרגישים בטוחים, בטח לא באזור חיפה והקריות. היום אנחנו מדברים על תקיפות דרך, אפליקציות היכרויות, אבל השאננות בחודשים האחרונים נתנה לגיטימציה לתוקפים להמשיך לתקוף, לתקיפות להתרחב לאזורים נוספים כמו למרכז הארץ. ולא רחוק היום שבו יתחילו לתקוף חברי קהילה ללא צורך בתוכנית מסודרת וחשאית, אלא באזורים ציבוריים לאור יום, ללא חשש מסנקציות פליליות. כי כרגע אין אותן, הן לא נראות. זאת אומרת, גם אם אתם עושים דברים וזה חשוב, אין לזה שום נראות ציבורית. 

תגובות המשטרה לכלי התקשורת היו לא עקביות. אחת התגובות ציינה כי מוכרים שלושה מקרים למשטרה וכי אין קשר ביניהם. אנחנו מבקשים מהמשטרה לעשות סדר ובירור על אירועי התקיפות המדוברים, ומעבר להיכרות עם הנתונים בשטח, הקצאת כל המשאבים הנדרשים וצוות החקירה הפעילה כדי לקדם את לכידת התוקפים ביעילות ובזריזות, שימוש בכל האמצעים הטכנולוגיים שעומדים ברשות המשטרה.

ואני אגיד יותר מזה, גם לפרסם את זה, להרתיע. יש פה ממש מקום להרתיע אנשים מלהמשיך את זה, כי באמת יש פה דפוס. ואם יורשה לי, אני ארצה להקריא עדות של עוד אדם שהותקף, שכתב לנו, והוא ישמח שנקריא את זה פה. 

'בלילה שבין ה-9 ל-10 באוקטובר, סביב השעה ה-01:00, הותקפתי באכזריות באזור הקריות. לא כי התגריתי במישהו, לא כי עשיתי משהו רע, אלא כי מישהו החליט שהזהות שלי מספיקה כדי להפוך אותי למטרה. זה התחיל באפליקציית היכרויות, פרופיל אנונימי, ללא תמונה, רק שם בדוי. התכתבנו. הוא שלח תמונות שנראו רגילות לגמרי, והזמין אותי להיפגש'. 

'כשהגעתי לכתובת זה היה פארק ציבורי, כניסה לסמטה בין שני רחובות. הוא אמר שהכניסה לבית היא מהפארק, אבל כשהתקדמתי התחלתי לחשוד, משהו הרגיש לי לא בסדר. שלחתי לו הודעה שאני עוזב, שזה לא מתאים לי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. פתאום שמעתי מישהו קורא לי, כשהתקרבתי קפצו עליי מתוך השיחים בערך 15 צעירים רעולי פנים, חמושים בגז פלפל. הם הפילו אותי לרצפה, התחילו להכות אותי ולרסס לי גז ישר לפנים'. 

'לא יכולתי לראות, לא יכולתי לנשום, האינסטינקט היחיד שלי היה להגן על הפנים עם יד אחת, וביד השנייה להחזיק חזק את הטלפון ואת מפתחות הרכב, שלא יגנבו גם אותם. צרחתי, אמרתי להם שאנשים יודעים שאני כאן, שהם בדרך, שהם באים, זה הלחיץ אותם והם התחילו לברוח. איכשהו הצלחתי לגרור את עצמי לרכב ולברוח משם'. 

'אחרי כיפור פניתי למשטרה. הבאתי להם את כל המידע, כולל הוכחות, שיחה פיקטיבית שערכתי כדי לחשוף אותם, אפילו תמונות שהם שלחו לי. החוקרת שטיפלה בי הייתה עניינית והתייחסה ברצינות ואפילו אמרה שיש להם חשודים על הכוונת. אבל למרות כל המידע שמסרתי, התיק נסגר מהר מאוד'. 

'חזרתי למשטרה לאחר חודש עם מידע חדש שהשגתי על פרטי התוקפים. חשבתי שזה יהיה מה שישבור את הקיפאון, אבל כשהגעתי אמרו לי שזה לא מספיק חשוב כרגע ושאבוא מחר. למחרת שוב התייבשתי שעתיים עד שחוקרת טרחה להתייחס, וגם אז רק כדי לנסות לדפדף אותי הלאה'. 

'אבל ככל שהזמן עבר הבנתי משהו כואב. לא רק שהתוקפים שלי הסתובבו חופשי, הם המשיכו לתקוף. אנשים נוספים נפלו קורבן לאותה שיטה בדיוק, והכי מתסכל שזה היה יכול להימנע. אם היו חוקרים כמו שצריך, אם היו עוצרים את האחרים בזמן, אולי התקיפה הבאה לא הייתה מתרחשת, אולי מישהו אחר היה ניצל מהסיוט הזה. אבל במקום לפעול, במקום לעצור את זה כשהיה אפשר, זה נמשך. ועכשיו אני שואל אתכם, כמה אנשים עוד צריכים להיפגע כדי שמישהו יתעורר?'

'אני לא פה רק בשביל עצמי, אני כאן עבור כל אדם שצעד לצאת מהארון וחשש מהעולם שבחוץ, עבור כל אחד שמרגיש את הבדלנות הזאת רק בגלל מישהו. זה לא סיפור אישי, זה לא מקרה נקודתי, זו מציאות. פשעי שנאה קורים כאן ברחובות שלנו, והמערכת לא עושה מספיק כדי לעצור אותם'. 

'אני מדבר כאן היום כדי להגיד שזה חייב להשתנות. חייבים חינוך למניעת אלימות ושנאה כלפי להט"ב, עם תוכניות בבתי ספר והכשרה לגורמי האכיפה. חשוב להחמיר את הענישה על פשעי שנאה ולפעול במהירות כדי להגן על הקורבנות. אנחנו צריכים מערכת שמגיבה מיידית ומפיצה מסרים של סובלנות והכלה בכל תחום'. 

'הכאב שלי הוא גם הכאב שלכם. הסיפור שלי הוא לא רק שלי, הוא חלק ממאבק גדול יותר. לא משנה מי אתם, לא משנה מאיפה אתם, כל אחד מאיתנו הוא חלק מהמאבק לשוויון, לכבוד ולהגנה על כל פרט בקהילה שלנו. אנחנו בדרך לשינוי, ואני מאמין שזה יקרה, אבל זה תלוי בנו ובכם. אני מבקש מכם, אל תיתנו לאף אחד לטאטא את זה מתחת לשטיח, כי היום זה אני, ומחר זה יכול להיות כל אחד אחר. בואו נדאג שזה ייגמר כאן. תודה שהקשבתם, ותודה לאגודה למען הלהט"ב על התמיכה, על המקום, ועל המשמעות'. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה רבה. יעל, אני יכול לשאול שאלה? דיברת על מספר המקרים ועל הכפלה של 100%, לפי מה שאת אמרת, חמישה, אני אגיד לעשרה. להערכתך, או להערכתכם, כל אחד יכול להציע, מה הסיכוי שמקרים כאלה הם הרבה יותר נפוצים, שכיחים, ופשוט אנשים מסיבות – מתבייש, לא נעים, לא באים ומוסרים או לא באים ואומרים? 

 << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> 

אנחנו יודעים את זה חד משמעית. היום כמה תלונות מדווחות שאנחנו יודעים?

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

 לא, כמה להערכתך? זאת אומרת, על כל תלונה שמדווחת, כמה יש כאלה להערכתך? 

 << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> 

יש היום בידינו עשרה מקרים ששבעה רק דווחו למשטרה. וכמו שאמרת קודם, גם הגיעו הרבה מאוד מקרים שלא דווחו למשטרה. אני מעריכה שאם אלינו הגיעו שבעה מקרים, יש לפחות פי כמה וכמה. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

אצלי בטלפון, באינסטגרם, יש רשימה של 15 איש.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לצורך העניין, אם עידן מגיע למשטרה ולא מכניסים אותו לתחנה, אני אשמח להבין למה עידן לא הורשה להיכנס לתחנת זבולון. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אז אני בטוח שהמשטרה תרצה להגיב על השאלה של עידן. מי רוצה לענות? נציגי המשטרה, בבקשה. 

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

אני רחלי, אני ראש תחום הקהילה הלהט"בית בחטיבת קהילות ומתנדבים. אז ראשית, עידן, צר לי על החוויה שעברת. אם אני לא טועה, אמרת שנחסמת על ידי השומר בכניסה לתחנה. שומר או שוטר? 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

שומר. אני לא יודע מה התפקיד שלו בדיוק, אני יודע שזה הבן אדם שיושב בכניסה בש.ג, ובודק תעודות זהות וכאלה. 

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

לא. זה לא יומנאי, הוא לא יושב בש.ג. אני בכוונה שואלת. אז אני אשמח אחרי הדיון הזה לקחת ממך את כל הפרטים ולבדוק את זה לעומק. אני חייבת להגיד, אנחנו עושים עבודה ממש ממש עומקית לעומק עם השוטרים. אנחנו מבהירים להם את זה בהכשרות, בכל כך הרבה פלטפורמות. אנחנו מנסים באמת כל הזמן להיות קשובים לארגונים. 

הנושא של הביטחון האישי הוא ברור לנו. אנחנו עכשיו תקננו חמישה תקנים של מש"קים לקהילה הגאה, ספציפית, ייעודית, שייתנו קשב רק לזה. אחד מהם מנותב לקהילה הגאה במגזר הערבי, אחרי פגישה עם מנהל בית-אל-מים. אנחנו קשובים, אנחנו עושים דברים כמה שיותר כדי שהקהילה תרגיש בטוחה. המקרה הספציפי שלך, אני לא מכירה אותו, אני אשמח לפרטים, אני אבדוק אותו לעומק ותוכל לקבל תשובות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

רחלי, אף אחד לא אומר שאתם לא עושים עבודה כדי לגרום לנו תחושה של ביטחון. אבל כשמדובר במקרים של סכנת חיים, של מכות רצח, ואין מענה. עכשיו אני שומע שמנהיג מצעד הבהמות חוזר להיות השר לביטחון לאומי, ואתם עומדים מאחורי הסטייטמנט שלכם שלא מדובר בתופעה, למרות שאנחנו רואים פה לפחות עשרה מקרים, שבעה מהם שדווחו לכם, עם אותו דפוס, כמו שאמרת, רפ"ק אורית דנין.

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

 זה לא מה שאמרתי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז אם את רוצה לשנות את דברייך מהפרוטוקול, אז אפשר. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

כל מה שאמרתי זה מושג תופעה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

דפוס, נכון. ולכן אני אומר, אתם לא מתייחסים לזה כדפוס. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

סליחה, אני אמרתי שיש דפוס פעולה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

דומה, נכון. מאה אחוז. אז דפוס פעולה דומה מבחינתי, זה הבסיס לתופעה. כשמדברים על תופעה, אז מסתכלים על דפוס. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

שוב אני חייב להגיד, ישבתי עם נציגי המשטרה, עבודה נעשית. המילה שהיית צריכה להגיד זו עבודה משמעותית גם נעשית. אבל יש פער. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מכיר את העבודה שנעשית. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

עבודה מאוד מאוד משמעותית.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה? תספרי. תספרו.

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

ובוא לא נתעכב, באמת, אני אומנם לא דוברת המשטרה, אבל אני נציגת החקירות, אוקיי? ובוא לא נתעכב על המילה 'תופעה'. אני אומרת לך, אני לא יודעת. אני לא יודעת מילונית מה אומר פירוש המילה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אתם השתמשתם בה, לא אני. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

רגע, אני מדברת. אתה רוצה לשמוע אותי, אני אדבר. אם אתה לא רוצה, אני יכולה לשתוק גם. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

לא פסים אישיים. בבקשה להמשיך. 

 << אורח >> אורית דנין: << אורח >> 

אני אומרת שנבדקים תיקים עם אותם דפוסי פעולה, נבדקים בעומק ורוחבית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מתרשם מהדברים שהוצגו פה על ידך, שמבוצעת פעולה משמעותית ונחושה נגד הדבר הזה. ואני חושב שגם כל מי שנמצא פה סביב השולחן לא מתרשם שאתם עושים יותר מדי בשביל לתפוס את אותן כנופיות עבריינים שקובעות עם להט"בים בגריינדר, תופסים אותם, מחטיפים להם מכות רצח, ומעמידים אותם לדין. אם את יודעת להגיד לי מה את עושה, אני אשמח. אני לא שומע פה כלום, מצטער.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני כאן אתערב. חבר הכנסת הרצנו, לפני הדיון הוצג בפניי ונאמר והוסבר לי, מתוקף תפקידי. עצם חשיפת מוד הפעולה, יכולה בסופו של דבר לפגוע באותה קהילה שאנחנו או שהמשטרה רוצה להגן עליה. ואני השתכנעתי, ואני גם ראיתי את הרצינות. אבל אין ספק שאנחנו רואים כאן פער, ואין ספק שכל אזרח במדינת ישראל ולא משנה מה ההעדפה המינית שלו, כולם זכאים לביטחון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני אנסה להמחיש לך. כשהשר שכרגע חוזר לתפקיד, הוביל את מצעד הבהמות מול מצעד הגאווה בירושלים, המפכ"ל לא חזר בו מהאמירות ההומופוביות שלו.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

חבר'ה, זה לא תורם לדיון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מבין איך אפשר להיתרם לדיון אם לא מוכנים לשתף לציבור ולחברי הכנסת מה מבוצע פה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אנחנו ניתן ללינור שביקשה לדבר, את זכות הדיבור. בבקשה לינור. 

 << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> 

תודה רבה לוועדה. יו"ר הוועדה, בועז ביסמוט, ותודה רבה גם ליוראי ולחברת הכנסת מירב. אני רוצה רק לספר שאני כמנכ״לית עמותה טרנסיות ישראל, עובדת בקשר ישיר מול תחנת שרת, שעושים עבודה לילות כימים, וגם הגנה על הקהילה הטרנסית, מול מפקד התחנה, משה, שהוא אדם מדהים. 

וגם שם אירעה שבוע שעבר תקיפה בסמוך לתקיפה של הבחור כאן, תקיפה של אישה טרנסית שהיא עובדת מין. הגיעו אליה שני צעירים, שדדו אותה, לקחו כסף עם סכין והכל, והייתה ממש תקיפה. זה משהו שגם צריך רגע לדבר עליו, זאת תופעה שקיימת בארץ, אנשים שחושבים שלהיות להט"ב זה נוגד את התורה, אז מותר להם לתקוף אותם. אנשים שחושבים שלעבוד בזנות זה נוגד את התורה, אז מותר לתקוף את האנשים האלה. 

אנחנו רואים גם בדרום תל אביב כנופיות של עובדים זרים. יש תופעה ענקית של כנופיות. וגם בקשר לשאלה ששאלת למה לא ניגשים, אז הקהילה הטרנסית, בעיקר נשים טרנסיות באמת חוששות מהנושא הזה של להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה במשטרה מול חוקר או חוקרת. 

אני פעם אחת הגשתי, ואני זוכרת שבשיחה שלי מול חוקר הסתכלתי דרך החלון, זו הייתה שעת לילה, אז אני רואה שוטרת מאחוריי עושה לו 'תעיף אותה'. אז זה באמת. אני יכולה להגיד שלמעלה זה עובד מצוין, זה לא יורד למטה. ובעיקר מה שהמשטרה צריכה לעשות, והם עוברים, אני בעצמי עושה המון הדרכות של הקהילה הטרנסית בקורס פו"ם עם רחלי. זה צריך להגיע לשוטרים למטה, זה צריך להגיע ממש למטה, לשוטר, למתנדב, לחייל, לכל מי שנמצאים שם במשטרה. 

לדעתי זו הפעולה הראשונה. וגם כשמגיע מקרה כזה, מבחינתנו בקהילה, כשמגיע בחור מדמם אחרי תקיפה, זה כמו שאישה מגיעה אחרי אונס. התגובה צריכה להיות באופן אוטומטי חדר ארבע. זו צריכה להיות תגובה ששוטר או שוטרת מכניסים אותם רגע ובודקים מה קרה, ולא אומרים לך תביא תעודת זהות או כל מיני כאלה.

ומשטרת זבולון צריכה לפתח את המענים שלה כלפי הקהילה. וגם בערים אחרות, להט"בים הם לא רק בתל אביב, הם בכל הארץ, והמשטרות צריכות להיות פחות או יותר מגויסות, לפחות כמו שהפיקוד כאן למעלה מגויס לקהילה הגאה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה רבה על הדברים המאוד ברורים. אני רק רוצה לחזור לחבריי במשטרה, דברים שנאמרו כאן, זה דבר שאתם מכירים, מודעים למקרים? יש את התופעה שהיא מספרת פה? ברמה של מבינים אותי למעלה וכאשר אני בשטח, השוטר בשטח לא כל כך סובלני כלפיי בגלל מה שאני. האם מישהו רוצה להתייחס ולהגיב?

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

 אני אשמח להתייחס. שלום לכולם, צהריים טובים, אני יעל, רמ"ד פיתוח הדרכה במשטרת ישראל. דיון חשוב מאוד. אני רוצה להגיד שהכשרות השוטרים, גם בנושא הזה ובכלל, בנושא כשירות תרבותית ושיטור אפקטיבי, שהם הרבה נושאים שפוגשים את השוטר בקצה ביום-יום שלו. הם דבר חשוב מאוד והוא מבוצע על ידינו לאורך כל ימות השנה בהכשרות במגוון, גם הכשרות וגם השתלמויות. כחלק מזה עם קהילת הלהט"ב בהרצאות, בסדנאות, בשיתופי פעולה עם גורמים שונים. 

ובעצם המטרה שלנו לאורך כל השנה היא גם בעולם בניין הכוח וגם בעולם הפעלת הכוח. כלומר, גם כשיש לנו משימות של לבצע, נניח, יש מצעדי גאווה וצריך להוציא כוחות שצריכים לבוא ולתת מענה, וגם באיך אתה בונה את השוטר במנטליות שלו, באיך לגשת לאירוע, איך לנתח סיטואציה, איך לתת את המענים. הדברים האלה הם בעצם הכנה מנטלית של מפגש שוטר-אזרח בכל הסיטואציות הרחבות שקיימות, וכשירות מקצועית וערכית. 

בעולם הזה אנחנו בעצם נכנסים כאגף הדרכה, כמכללה לאומית לשוטרים. יושבת לצידי היועצת המשפטית של המכללה הלאומית לשוטרים. ובעצם אנחנו לאורך כל ההכשרות נותנים את המענה הזה. כשנקבעו 17 נושאים במשטרת ישראל, שאחד מהם הוא באמת עולם הכשירות התרבותית, נקבעו ב-33 הכשרות משמעותיות של משטרת ישראל, ובהן הם עוגן חובה שנדרשים להעביר אותם. 

כמובן, מפקד ההכשרה יכול לקבוע מינונים בסופו של דבר גם לעולם החרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה. אבל בסוף שוטר צריך לדעת לתת מענה מדויק לכל אוכלוסייה שהוא ניגש אליה. זה ברור לחלוטין. וזה בסוף אמון הציבור שאתה אומר, זה הקצה. אמון הציבור נולד מזה ששוטר יודע איך לגשת לסיטואציה קודם כל. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

אז הנה, דוגמה אחת, אבל לי אין אמון במשטרה כרגע. לי, כתושב מדינת ישראל, אין אמון במשטרה. 

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

אני שמעתי את הסיפור שלך, ואני בטוחה שרחלי עד הקצה תבדוק אותו. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אחרי הוועדה תנהלו את השיח.

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

 במשטרת ישראל, אני לא נכנסת לעולם באמת של האק"ם, אבל אגף קהילות, רחלי פה מייצגת אותו, ומתנדבים, עושים בוקר וערב גם את שיתופי הפעולה איתנו בעולם ההדרכה וגם בשטח, היא תכף תפרט את הדברים. אבל אני בטוחה שאחרי שהיא תיתן את הפרטים, היא תברר את זה לעומק. 

גם בעולם החינוך אצלנו, כולל במג״ב, במימון סדנאות גם עם חושן שאנחנו עובדים, וגם בעולם המנהיגות. חשוב לי לציין שהשנה, בחודשים האחרונים, זה חודשים רבים של עבודה, אנחנו מפתחים יחד עם האק"ם קורס דיגיטלי שיונגש לכל שוטרי משטרת ישראל דרך קמפוס IL. 

זה קורס שלמעשה הוא מדבר על התנהלות אפקטיבית ומקצועית בסביבה מרובת תרבויות, תוך מתן שירות שוויוני והוגן לכל האזרחים. זה קורס שיעלה בקרוב, הוא בשלבים סופיים. ובתוכו בהחלט יש שלושה פרקים, שאחד מהם זה מיקוד בקהילות, בהן גם קהילת הלהט״ב. 

עוד דבר שחשוב לי לציין, שבכל חודש גאווה, אנחנו עכשיו מפיצים בקרוב מארז לימוד לכל שוטרי משטרת ישראל, מקצה לקצה. המארז נקרא שיעור שבועי. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אתם מכירים את זה? זאת אומרת, מה שאתם שומעים עכשיו זו פעם ראשונה, או שאתם מודעים למה שהמשטרה עושה?

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

אנחנו כמובן מודעים לזה. אני ארצה להתייחס לזה, איציק סלמה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

כי זה דברים חשובים. אתם מודעים לזה?

 << אורח >> לינור אברג'ל: << אורח >> 

אמרתי לך, אני בפו"ם. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אוקיי, וחוץ ממך? עידן, למשל. הדברים שאתה שומע עכשיו, פעם ראשונה שאתה שומע אותם? 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

אני פעם ראשונה שומע על הדבר הזה בכלל. 

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

אז חשוב לי להגיד גם שהיה מפגש אצלנו במכללה הלאומית לשוטרים לפני מספר חודשים. באמת מפגש מעולה, שרק יוליד עוד שיתופי פעולה בהמשך, גם עם האק"ם. בכל מקרה, אם אני אסיים את הדברים שהתחלתי לציין, אז יש מארז למידה שיוצא בחודש הגאווה. זה מארז למידה שבעצם הוא חובה, הוא לא רשות, הוא חובה לכל שוטרי משטרת ישראל. 

הוא כולל היכרות עם הקהילה, הוא כולל זהויות, מגדר, הנחיות מקצועיות ודגשים לשוטר במפגש שוטר-אזרח. וחשוב לי לציין שגם השנה למשל, במבחני הידע של השוטרים, אז במבחן מטה נכנס עולם הלהט"ב, דבר חשוב מאוד, שגם האק"ם מנהלים אותו מולנו. אני לא אמשיך לפרט, יש הרבה מאוד פעילויות שאנחנו מבצעים. אנחנו כאן לעשות את השינוי יחד איתכם. זה חד משמעית. ברור לנו שבסוף אמון הציבור מתחיל במפגש אזרח-שוטר. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה. חשוב מאוד, דברים חשובים. איציק סלמה. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

תודה רבה, היו"ר. תודה, חברי הכנסת. אני ארצה להתייחס לנקודה הזאת. לפני ארבעה חודשים נפגשו ארגוני הקהילה הגאה ביחד עם המשטרה, עם המכללה הלאומית לשוטרים, וכמובן שהוצגו לנו כל הנתונים שאנחנו מכירים עד עכשיו. 

ואנחנו כמובן בשביל לקדם את הנושא, שבעה ארגונים שהגיעו לשם הציגו את ההכשרות שהם מציעים למשטרה. כי עד עכשיו אנחנו לא רואים את ההכשרות באמת מגיעות לכל הדרגים שאנחנו היינו רוצים. וזה, כמו שלינור אמרה, באמת נשאר עדיין מאוד עליון ולא יורד למטה לשטח, לחוקרים, לשוטרים שבאמת נמצאים במגע עם אנשים בדיוק כמו עידן. ואני הייתי שמח לדעת האם משהו התקדם בארבעה-חמישה החודשים שחלפו מאז הפגישה איתנו, כי אנחנו עדיין לא קיבלנו אף שיחה.

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

כן. אז היה קודם כל מיפוי של כלל ההכשרות שבהן מתקיימת הכשרה כזו או אחרת, כשבהן גם כמובן יסוד בילוש, יסוד חוקר. לא אפרט, אבל בכל ההכשרות. ואחרי המיפוי הזה, בישיבה משותפת עם אק"ם ואה"ד, אנחנו בוחנים כמה פעולות עתידיות. אחת מהן זה מיפוי שמבצע האק"ם בימים אלה לתחנות המשטרה. 

אנחנו מאמינים שבסופו של דבר המענה הכי מדויק לשוטר הוא בקצה. מה הכוונה? כלומר, לתת בתחנות הרלוונטיות את הבוסט המקצועי. זה אומר שברגע שאק"ם ממפים שתחנה X צריכה לקבל את המענה המיידי, אז לשם תגיע ההכשרה. 

אנחנו אפילו לא נביא אותם למכללה, כלומר, זה לא צריך להיות בכותלי המכללה. תגיע לשם אחת הסדנאות, וזה בימים האלה ממופה על ידי אק"ם. וזה נבחן כאפשרות פיילוט שת"פ מחוץ לכותלי המכללה כהכשרת חוץ שתתבצע. אנחנו כמובן מבצעים גם פיילוט שצריך לקבל אישור גם לסגלי ההכשרות, וגם פיילוט בתוך ההכשרות עצמן. כן, זה קורה. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

האם אתם דנים על מפגש עם ארגוני הקהילה הגאה, שהם בעלי הידע והסמכות המקצועית? כל הידע הקהילתי שבאמת יושב אצלנו.

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

לא הבנתי את השאלה. המשך למפגש שהיה?

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

 כן. 

 << אורח >> יעל אפוטה: << אורח >> 

אפשר בהחלט לקיים, למה לא? 

 << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> 

אני רוצה גם לשאול ספציפית לגבי חיפה, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אני רק רוצה לגבי הדברים שנאמרו זה עתה. אינטראקציה זה דבר חשוב. השיח הזה הוא דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. יש ליצור את האמון הזה, כי אתם באמת עושים עבודה. הצגתם את זה בפניי ושכנעתם אותי, אבל הם לא מודעים לזה בגלל המגבלות, שימו לב. אז בגלל המגבלות כנראה צריך לעשות מאמץ כפול כדי להסביר עוד יותר. בבקשה אדוני.

 << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> 

 תודה. שלום, קוראים לי עופר בן דוד ארז. אני מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת מעברים לקשת הטרנסית. אז קודם כל, אני רוצה להגיד תודה למשטרה על דיון ההמשך ועל הנתונים שאספתם, ולהגיד גם שזה חשוב שנמצאות פה נציגות ממשרדי ממשלה נוספים, כי באמת מדובר במאמץ שצריך להיות משותף. 

עכשיו, שיהיה ברור, מבחינתי פשעי השנאה האלה, וזה מה שזה, אני מקווה גם שהחקירות והתביעה לוקחת בחשבון שמדובר בפשעי שנאה וככה היא מטפלת בהם. אני רוצה להגיד לכם כתושב חיפה, לא מדובר רק בפשע שנאה כלפי עידן כקורבן מזדמן. מבחינתי מדובר בטרור. 

אני יוצא מהבית, ואני מפחד. אני אדם טרנס. אני גרתי גם בירושלים. תראו אותי, אני יודע שאני יכול ללכת לכל מקום, ואף אחד לא יודע שאני טרנס. הם לא יודעים לתקוף אותי. אבל כשאני הולך עם חברים ברחוב, חברות ברחוב, המטרה של האנשים האלה שתוקפים אותנו זה להטיל אימה, זה להפחיד אותנו, זה לגרום לנו להמשיך לפחד לצאת מהבית. 

ולכן אני מבקש לשאול אתכם מה נעשה. אפשר גם להתייחס לחיפה רגע ספציפית. מה נעשה כדי להחזיר את הביטחון האישי? מה נעשה כדי שאנשים להט"בים, קודם כל, ירגישו שהם יכולים לצאת מהבית? האם הוגברו סיורים? יש עבודה עם הפיקוח העירוני? יש איזה ריצ'ינג אאוט לקהילה המקומית? מה נעשה כדי שאנשים, א', ירגישו בטוחים, ו-ב', אם קרה משהו, ירגישו שהם יכולים לבוא ולפנות למשטרה? עידן אמר שפנו אליו כבר יותר מ-15 אנשים. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

זה מצחיק קצת שאני מכיר יותר מקרים מהמשטרה. 

 << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> 

אז אני אשמח לשמוע וגם להושיט יד באמת לפגישות המשך, כדי להחזיר את הביטחון האישי. תודה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

בבקשה, מישהו רוצה לענות? 

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

שוב פעם, אני אתייחס לנושא של המש"קים, שזה מש"ק שחולש על טריטוריה מסוימת, מכיר את הקהילה שלו. 

 << אורח >> עופר בן דוד ארז: << אורח >> 

עובדים עם הפיקוח העירוני? 

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

התקנים הורדו למחוזות, לשטח. אנחנו מדברים על מחוז חוף, מחוז דרום, מחוז ירושלים ותל אביב כבר יש לנו, ואחד נוסף ללהט"ב במגזר הערבי. עכשיו אנחנו בשלב של בחירת המתאימים לתפקיד, ואז יהיה כמובן את הישיבה עם הפעילים המקומיים, יבחנו את כל הבעיות שיש.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה צריך לבחון? אתם לא ערים לבעיות שיש?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל כשהיא נכנסת לתוך מחוז, היא צריכה לעשות מיפוי צרכים ולהבין מה צריך. נגיד, בתל אביב, כבר יש אחד כזה. זה עובד הרבה זמן. 

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

נכון. אותו מש"ק יושב גם עם החקירות, גם עם המבצעי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודע. לא צריך לחכות למש"ק להט"ב כדי לזהות איזשהו דפוס של פגיעות בלהט"בים דרך אפליקציות היכרויות, ולהעמיד משאבים כדי למגר את התופעה הזו, או לכל הפחות להחזיר את תחושת הביטחון ללהט"בים כשאתם שומעים פה דובר אחרי דוברת שהם נפגעו. ולכן אני אשאל, אנחנו מחכים עכשיו לאיוש המש"קים כדי לבצע פעולות שיגבירו את תחושת הביטחון?

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

לא, אנחנו לא מחכים. אתה שאלת אבל מה אנחנו עושים בעניין, ואני אומרת לך מה כרגע אני יכולה לעשות. עוד פעם, אני לא יכולה להגיד לך מה קורה בתחנה מסוימת, מה התיקים או הכמות. שאלת מה אנחנו עושים ברמה שלי, אז אני אומרת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

את לא הכתובת.

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

לא, זה לא שאני הכתובת. אבל אני מכירה את התמונה כולה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אז בואו רגע, מה שאני מציע, נמשיך את הדיון כי אני רוצה שהדיון יהיה קורפורטיבי ונצא מכאן עם מסקנות. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

הכתובת היא מי שאמון במשטרה. אבל ברור שהיא לא הסייר או הבלש בשטח.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

מה שנעשה כעת, אנחנו נשמע את יהונתן.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, תן לה לפחות שנשמע אותה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אנחנו נחזור אליה, אבל אני רוצה לשמוע את יהונתן ממועצת תלמידים. לאחר מכן אני רוצה דווקא לשמוע אותך, חברת הכנסת בן ארי, את התובנות שלך. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

בועז, רק לסיים, כי באמת היא הבן אדם. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תסיימי, בבקשה. משפט אחד, ויהונתן.

 << אורח >> רחלי צימבר: << אורח >> 

בנוסף, אנחנו מובילים עכשיו מהלך בשיתוף של ארגוני הקהילה. מפגש של הפעילים הלהט"בים המקומיים בכל מחוז, עם מפקד המחוז, לשבת ולדון על הדברים וביחד להקים צוות שיהיה משותף לארגוני הקהילה ולמשטרה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

זה חשוב. יהונתן, ולאחר מכן מירב בן ארי, התובנות שלך. אני סקרן לשמוע. 

 << אורח >> יהונתן בן שושן: << אורח >> 

שלום רב, צהריים טובים. שמי יהונתן בן שושן, אני בן 17 מבית הספר החקלאי ויצו נחלת יהודה שבראשון לציון, ואני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו כאן בדיון המשך חשוב מאין כמוהו, ושמחים לקחת בו חלק. הנושא שעליו אנחנו מדברים אינו תיאורטי, הוא מציאות יומיומית עבור רבים מאזרחי המדינה. 

תקיפות נגד הומואים באמצעות התחזויות באפליקציות היכרויות הן לא רק פשעי שנאה חמורים, אלא גם תזכורת כואבת לכך שהקהילה הגאה עדיין לא יכולה להרגיש בטוחה במרחב הציבורי והווירטואלי. 

המועצה הארצית מגנה בתוקף את המקרים האלה. זה בלתי נתפס שאנשים מותקפים רק בגלל מי שהם, ושיש מי שמנצלים את הפלטפורמות האלה כדי להפעיל אלימות מכוונת כלפי הקהילה הגאה. אף אחד לא צריך לחשוש לחייו בגלל זהותו, ואנחנו כחברה מחויבים לפעול כדי שדברים כאלה לא ייקחו שוב. 

כשצעירים להט"בים רואים בטלוויזיה וברשתות החברתיות את המקרים הקשים האלה, הם נרתעים. הם שואלים את עצמם, האם זה המקום שבו אנחנו חיים? האם זה העתיד שמחכה לנו? אסור שהמציאות הזאת תמשיך להתקיים, ואסור שהעתיד שלנו ייראה כך. האלימות הזאת לא רק מסכנת חיים, היא גם פוגעת בתחושת הביטחון והשייכות של רבים. היא משקפת מציאות שבה עדיין יש חוסר קבלה והבנה כלפי הקהילה הגאה, וזו מציאות שאנחנו חייבים לשנות. 

לכן, אני קורא למדינה לפעול בצורה נחושה כדי למנוע מקרים כאלה, הן באמצעות חינוך לסובלנות והכלה בבתי הספר, והן באמצעות אכיפה שתבטיח שהתוקפים נותנים את הדין על מעשיהם. בנוסף, כל איש חינוך צריך לדעת להתנהל ברגישות והכלה כלפי בני הנוער הלהט"בים, כדי להבטיח להם מרחב מוגן ותומך. 

הבנה וקבלה מצד המחנכים והמורים יכולות להשפיע משמעותית על תחושת השייכות והביטחון של הנוער, ולעזור להם לממש את עצמם ללא חשש משיפוטיות או אפליה. ולצד זאת, חשוב להעניק כלים ומודעות לשמור על ביטחון הקהילה הגאה במרחב הווירטואלי והפיזי. כל הדבר של המוגנות ברשת, חייבים ללמד אותנו את זה, את הנוער. בסופו של דבר, האחריות שלנו כחברה היא לדאוג שכל אחד ואחת ירגישו בטוחים להיות מי שהם, ללא פחד וללא חשש. תודה רבה.

בנוסף, חשוב לי לומר תודה רבה לשדולה הגאה בכנסת ולחבר הכנסת במיוחד יוראי להב הרצנו, על שיתוף הפעולה המדהים עם השדולה הגאה במועצה הארצית, ובאמת תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה רבה על הדברים החשובים שאמרת, ורשמנו לפנינו את הדברים, והם יהיו כמובן בפרוטוקול ותרמת רבות לדיון הזה. חברת הכנסת מירב בן ארי, תמיד עם תובנות חכמות, נשמח לשמוע. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אדבר קצר, כי אני חושבת שכבר ראינו. ואני גם מתנצלת שאני אחרי זה צריכה ללכת. תראו, אני חושבת, מהיכרות עם הצד הזה טוב, והיכרות איתן טוב, זה שלדעתי המפתח הוא מאוד פרסונלי. זאת אומרת, לא סתם לינור אומרת אני עובדת עם תחנת שרת, יש לי קשר מאוד טוב, מקבלים אותי. 

עכשיו, אני יודעת שאת עושה עבודה טובה, ואני יודעת שגם נכנסים חושן לפו"ם כי ביקרתי שם, ולבית שמש, ולמכללה לשוטרים, ונכנסים ועושים סדנאות. המטרה של הסדנאות היא להפחית בעיקר חששות ופשוט להכיר. 

אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים, זה שאם בתחנה מסוימת יש כמה, לא פעם אחת, זאת אומרת, יש יותר משתיים לצורך העניין, אוקיי? אני הייתי לוקחת את המת"ח באותו מקום, מחברת עם ארגון הקהילה בחיפה, עם אול אובר, אי אפשר לפספס אותם, הייתי גם אצלם בחיפה. אבל אתם יודעים, גם בבאר שבע, לוקחת את המנהיגים של הקהילה הגאה באותה עיר, עם אותו מת"ח.

תראו, מה שקורה לצורך העניין, במה שלינור נתנה את הדוגמה וזה טוב, זה פשוט פרסונלי. היה חיבור, חיבור טוב, ויש לה קשר. אני מכירה מת"חים, שמנהיגים של קהילה, אגב, להבדיל אבל גם דומה, כשהיה את הבלגן, וגם לדעת התעסקנו בזה, עם יוצאי אתיופיה, מה עשו? עשו גישור, להבדיל אבל דומה, בין יוצאי אתיופיה לבין המשטרה. 

אחד, כי המשטרה היה לה נטייה, בוא, והיה על זה לא פעם אחת ולא פעם שנייה דיונים, קצת לצאת על אותם ילדים אתיופיים. ומצד שני היה משבר עמוק בין המשטרה ליוצאי אתיופיה, לכן עשו גישור. ומאז הגישור שתדע בועז, יש קשר אישי בין מנהיגי העדה לבין המת"ח.

ואם באירוע כזה, ולדעתי מכאן גם אם תשוחחו ביניכם, אבל אם בעיר אחת, דיברו, יש כאן איזשהו, לא יודעת מה, אירוע שחוזר על עצמו, צריך לחבר. וברגע שהמת"ח מחובר, הוא לוקח את השוטרים ואומר להם יש לנו כאן אירוע, אנחנו מצפים מכם לסבלנות יותר.

 תראו, מה שקורה כאן, לא רלוונטי לרוב המת"חים במדינה. לא רלוונטי, מה לעשות. אבל מספיק שתיקחו כמה כאלה, בוודאי שתוכלו לגשר, ואז לא תגיעו למצב כמו שאתה הגעת. כי בסוף, הוא אומר ובצדק, וזה מילים מאוד קשות, אני לא מרגיש ביטחון במדינה שלי. למה? מה, בגלל הנטייה המינית שלו? זה אפילו פתטי בעיניי שהוא בכלל אומר דבר כזה, כי אסור לו להגיד דבר כזה, אסור לו. 

ואת, אני יודעת, אני מפרגנת לך, את עושה עבודה מעולה. אם את תעשי כאן טיפול עם פינצטה, יהיה לכם הרבה יותר קל. ולא סתם לינור דיברה, ודיברה בצדק על תחנת שרת, כי יש אפשרות לעשות את זה. לכן, זה מה שאני מציעה.

ואני רוצה רגע ברמה האישית להגיד לך משהו, שעכשיו עם החזרה של בן גביר לממשלה, אני מאוד מקווה שתישאר יו"ר הוועדה. אתה יודע, מעבר לחברות שלי ושלך, שזה יהיה לפרוטוקול, את זה עכשיו אני אומרת. אני חושבת שעשית פה עבודה מאוד טובה, ואני חושבת שהגישה שלך, באמת, הגישה הטובה הזאת גם יוצרת פה הרבה, מה שנקרא, לצמצם את הגשרים והפערים שיש בחברה הישראלית, ואני מאוד מקווה שתישאר. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה על הדברים. רגשת אותי, כרגיל. רק להגיד דבר אחד, אני רוצה גם שכולם ייצאו מפה, מהישיבה הזו, איך אני אגיד? יותר בטוחים. ולכן תהיה ועדה נוספת, אנחנו נעשה דיון נוסף. זה לא ככה, סתם עשינו כזה, לצאת מידי חובה. הדיון הזה יהיה חסוי, כי אני רוצה שגם חברי יוראי ישמע את הדברים שאני שמעתי, זה חשוב גם לפרוטוקול וגם לוועדה וגם לאחר מכן, אתם תהיו יותר משוכנעים לא רק לשמוע את זה ממני אלא גם מחברי יוראי. חן מטס, בבקשה. 

 << אורח >> חן מטס: << אורח >> 

היי, אני חן מטס, אני מקדמת מדיניות בפורום ארלוזורוב. והאמת שאני לא עוסקת בוועדה הזאת בדרך כלל, אני בדרך כלל בוועדת הבריאות ובוועדות אחרות. אבל כששמעתי שהדיון הזה מתקיים הייתי חייבת להגיע לכאן, כי ברמה האישית אני הייתי עדה לרצח של שירה בנקי, ראיתי אותה מדממת על המדרכה. 

ויש לי חברה טרנסית שהתאבדה אחרי שהיא לא זכתה לטיפול ראוי מהמדינה, ואנחנו עדיין לא יודעים מי רצח את ניר כץ וליז טרובישי בברנוער. ועכשיו, מתוך 180 מיליון שקל של הרשות לביטחון קהילתי הולכים לקצץ 130 מיליון. וזה תוך כדי שמוסיפים 4.5 מיליארד שקל למשרד לביטחון לאומי, שמיותר לציין מי זה השר הזה ומה הקשר שלו למצעד הגאווה בירושלים. אני רק אגיד שיצא לי לראות אותו שם לא פעם, וזה לא היה מהצד הנכון של המתרס. אז אני אגיד שזה פשוט פשע לקחת את הכסף הזה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

היה על זה דיון אתמול ארוך. גם בועז דאג שזה יהיה דיון משולב. אנחנו על האירוע הזה. זה אירוע נוראי, אין מילה אחרת.

 << אורח >> חן מטס: << אורח >> 

בסדר, אז רק רציתי להביא את העדות שלי מהשטח. אני גדלתי עם נוער הקצה הזה, וזה פשוט לקחת להם את הכסף שמאפשר להם לצאת מהרחוב, או לזכות לעזרה הכי בסיסית שאפשר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה. יוראי, מילות סיכום. וכמובן יהיה דיון נוסף. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל תודה רבה לך, שוב, על קיום הדיון הזה ועל כך שנענית לקיים אותו. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

אין להגיד תודה, אני אגיד לך גם למה. כי אני לא אוהב את המושג, כאילו החברים הכי טובים שלי, או יש לי חברים. אני לא סובל את זה, כאילו מה אכפת לי, וגם אם אין לי חברים. יש דבר אחד שבכלל באופן כללי זה לא רק קהילת להט"ב, וזה גם מה שאני אומר לילדים שלי ואני חושב שכל אחד. קודם כל אנחנו ב-2025, ומה שהצעיר המתוק הזה אמר, זה מימים חשוכים, זה מהתקופה של הברברים, של הוונדלים, של האונים, זה לא בתקופה שלנו. אז זה דבר אחד. 

מה אכפת לי? כאילו, מה באמת אכפת לאדם, מה ההעדפה של מישהו כאשר הוא מכבד את החוק? אין לי ספק, גם כן, יש לי הרבה, החברים שלי במשטרה, אין לי צל של ספק, וחבל שאתם לא מודעים לזה, וייתכן מאוד שיש איזה, כמו שבכל מקום יש תמיד איזה אחד שפוגע או מכתים את הכלל. 

העבודה של המשטרה זה לטפל בכולם, אבל גם כן, כאזרחי ישראל, זכותכם להיות מה שאתם רוצים. אדם יהיה מה שהוא רוצה. הוא מצפצף על מה שאחרים חושבים. תהיה מה שאתה רוצה, תהיה מאושר. תהיה ישר ומאושר, זה המוטו בחיים. ומחבקים אתכם ואוהבים אתכם, זה שיהיה ברור. בבקשה, יוראי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מייצג קול ייחודי. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

ואני מהשמרן, אתה מכיר איזה שמרן אני.


 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

את האמת שכן, הרשמת אותי היום. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מייצג קול ייחודי בקואליציה הזאת, ואני מודה לך גם על הקול שלך וגם על קיום הדיון הזה. תראו, אני מאוד זהיר בדרך כלל במילים שלי כלפי המשטרה, כי אני יוצא מתוך נקודת מוצא שיש לנו משטרה אחת, וגם אם יש בה קלקולים, אז צריך לתקן אותה. אבל יש לנו משטרה אחת. 

אני לא מרגיש כך במקרה הזה. והדברים של עידן מהדהדים עוד בראש שלי ובחלל הוועדה, שהוא לא מרגיש בטוח. וזה לא שהוא רק לא מרגיש בטוח להסתובב ברחובות העיר שלו, הוא לא בטוח. הוא כמעט מת, כמעט נרצח. כנופייה מאורגנת שארבה לו והכתה בו מכות רצח. דקרה אותו, בעטה בו. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

לי היה מזל ויצאתי בחיים, אבל יש אנשים שיכולים למות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

וכשהוא הגיע למפתן המשטרה, סילקו אותו משם. וכשאני שואל מה מבוצע פה, אז אומרים לי מבוצעים דברים, אנחנו לא יכולים לשתף לא אותך ולא את הציבור כי זה יפגע בחקירה. ואני רואה מה התוצאות של החקירות הקודמות שבוצעו, ואני לא רואה שהרבה בוצע. ולכן, אתם אחראים, משטרת ישראל, על ביטחון הקהילה הגאה, כמו שאתם אחראים על כל ביטחון של כל אזרחי ישראל.

ובמקרה הזה נכשלתם. המשטרה נכשלת בטיפול במקרי אלימות נגד חברי הקהילה הגאה, בעידן שבו יש עשרות ומאות אחוזים עלייה באלימות נגדנו במרחב הציבורי בישראל. בעידן שבו המפכ״ל מנפיק אמירות הומופוביות ומסרב לחזור בו מהן. בעידן שבו שר לביטחון לאומי, בעברו הלא רחוק הנהיג את מצעד הבהמות מול מצעד הגאווה בירושלים. 

וכשאני רואה פה חבורה מרשימה של שוטרים מסרבת להציג איזושהי תוכנית נחושה - - -

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

הם לא מסרבים, הם יעשו את זה חסוי. אי אפשר לבוא ולהטיח בהם כל דבר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני אומר, אני יוצא מהדיון הזה בלי תשובות. אני יוצא מהדיון הזה, עוד פעם, מוטרד, מודאג ומתוסכל. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

לכן יהיה דיון נוסף.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא שומע פה תשובות, ובמקום הזה שבו אנשים ממשיכים להיות מותקפים חודש אחרי חודש, שבוע אחרי שבוע, זה פשוט בלתי מספיק. ושוב אני חוזר ואומר, האדישות שלכם מתירה את דמנו, וככה זה לא יכול להימשך. 

אני מצפה מכם, ואני אבקש עוד ועוד דיונים עד שאני אקבל את מה שאני דורש, שזה א', נתונים בתוכנית מקיפה ונחושה של איך אתם מתכוונים למגר את התופעה המסוכנת הזאת, וזו תופעה. ו-ב', מה מבוצע בפועל כדי שעידן, ושכל האנשים במדינת ישראל, כל הלהט"בים ירגישו בטוח להסתובב. תודה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

תודה. הדרישה שלך היא טבעית, הגיונית, נחוצה, חיונית, אבל מאחר והם עושים דברים, אני חושב שהדיון הזה שאנחנו נעשה, הדיון החסוי, הוא הכרחי, ולכן הציונים נעניק להם אחרי הדיון הבא. לפני שנסיים, פשוט קטעתי את איציק, ואני לא אסלח לעצמי, כי אני לא רוצה שאף אחד יצא מהדיון הזה עם תסכול כלשהו. איציק, בבקשה. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

תודה רבה, היו"ר, אני מעריך את זה.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

קטעתי אותך כדי לתת לך את הסיכום, יותר מזה? נו בחייך. נתתי לך את הסיכום שלי. בבקשה.

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >> 

 רציתי גם להציג את זה שארגוני הקהילה הגאה באמת הגישו בקשת חופש מידע מהמשטרה, ומה שהוצג לנו זה שב-2023 היו תשעה מקרים שסווגו כלהט"בופובים, ובשנת 2024 חמישה מקרים כאלה. בפנינו מוצגים מאות מקרים מדי שנה שמגיעים לקו הדיווח ולמחלקת המאבק בלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב, ואני רוצה להתייחס בנפרד מהמשטרה. 

האלימות הזאת נגד קהילת הלהט"ב זאת לא תופעה מנותקת, היא לא נולדה בריק, היא לא גחמה של אדם אחד או של קבוצת פורעים. היא תוצאה של מציאות שבה השנאה מופצת, מטופחת ומלובה, וזו תוצאה של הסתה. 

גם צריך לשים לב, כאשר פוליטיקאים משתמשים בלהט"ב כדי להסית, כאשר הם הופכים אותנו למוקד הדיון, לשעיר לעזאזל בכל ויכוח ציבורי, כאשר קוראים לנו סכנה או סטייה מעל דוכן הכנסת, המסר לקיצוניים ולאלימים זה ברור, זה שאנחנו מטרה לגיטימית. 

וכששרה רצתה לקדם הצעת חוק שמאפשרת לא להכניס אותנו לבתי עסק, וכששר משווה בין נישואים חד-מיניים לגילוי עריות, וכשחבר כנסת אומר שלהט"ב זה הדבר הכי מסוכן לישראל, יותר מדי יש חיזבאללה וחמאס, כי כתוב הארץ תכה אתכם, יגרשו אתכם מפה. 

ולכן צריך למנוע לא רק את מצעד הגאווה, אלא למנוע בכלל את התנועה הזאת. לאיזו אווירה אזרחי מדינת ישראל חשופים? לאווירה של הוקעה שלנו מהמרחב הציבורי? ואנחנו לא ניתן לזה לקרות כשארגוני הפצת שנאה משמיעים רטוריקה מסוכנת ומציגים את הקהילה שלנו כאיום על החברה, הם מספקים רוח גבית לתוקפים ברחוב, למקללים בבית הספר, למחרימים במקום העבודה. 

המילים שלהם לא נשארות בגבול הדיון התיאורטי. הן מתרגמות לאלימות ממשית, לאיומים, לתקיפות בסכינים, באבנים, לעבירות שנאה ולפגיעות שמותירות צלקות פיזיות ונפשיות. וכשכל זה קורה אנחנו רואים איך המערכת לפעמים שותקת. תלונות שמטאטים, ואלימות שנענית באדישות, ומקרים שמסתיימים בסגירת תיק, ואנחנו רואים שסוגרים את התיקים אחד אחרי השני. שתיקה. 

והיום אנחנו כאן כי אנחנו מסרבים לשתוק. אנחנו דורשים ממנהיגי המדינה, ממקבלי האחריות, לקחת אחריות. לא לבוא אלינו בהצהרות, לא בגינויים רגעיים, לא בזה שאתם איתנו, אלא במעשים של ממש, בחקירה עמוקה, ובענישה עמוקה וברורה לכל גילוי של פשע שנאה, בחקיקה שמעגנת שוויון זכויות לקהילת הלהט״ב, ובהפסקת ההסתה שמתחילה גם במסדרונות פה. אנחנו כאן כי צריך לוודא שאף אחד לא ייפגע יותר על רקע נטייתו המינית או המגדרית. אנחנו כאן כי אהבה זה לא פשע, כי לחיות את חיינו בביטחון זאת לא פריבילגיה, זאת זכות. תודה. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

שכחת להוסיף עוד דבר שהוא חשוב ובזה נסכם – שונה זה יפה. תודה רבה לכולם. 

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

כבוד היו"ר, סליחה.

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

גם אותך הפסקתי באמצע?

 << אורח >> עידן לידמן: << אורח >> 

פשוט יש לי שאלה. אתה יודע, אותי חינכו מילדות אם אני לא מבין משהו, לשאול. אז אתם, כל טובי המשטרה פה, אמרתם ודיברתם ודיברתם ודיברתם, תשובות ארוכות מאוד, חלקן אני אפילו לא מבין. אני אשאל אתכם את זה בצורה הכי פשוטה והכי ברורה שיש. עוד כמה דם צריך להישפך עד שיקרה משהו שיגרום לאנשים האלה להבין שזה לא נכון ושהם צריכים להפסיק? לי היה מזל ואני שרדתי. 

 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 

עידן, אני אענה בשמם. יהיה דיון חסוי שבו הם יציגו את העבודה שהם עושים. הם הציגו את זה בפניי, והאמן לי, וזה חשוב שתשמעו, הם עובדים. 

תודה רבה, הדיון נעול.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:18. << סיום >>