פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 10 ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום 27/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> הכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר יוסף שיין מוזמנים: שגית אלעזר – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הבריאות אנדריי ברויסמן – ד"ר, הממונה על קרינה רפואית, משרד הבריאות אביחי שגב – אחראי מדיניות רגולציה, משרד הבריאות דוד טמיר – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התחבורה הדס פיקסלר – עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד להגנת הסביבה אלונה שמיר – מנהלת קשרי ממשלה כנסת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר איל זנדברג – עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים אילן בכר – סגן מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים חגית אייזנמן מלכה – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים אסתר כהנא גוטגליק – מנהלת יחידת תמרוקים ייעוץ משפטי: עידו בן ברק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> הכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בוקר טוב, הנה אנחנו שוב בטקס השנתי של הארכת צווי החירום, שצריך להגיד ביושר, הלכנו כברת דרך והורדנו הרבה מאוד חוקים, עשינו אותם רגילים ולא תחת צווי חירום. בשנה האחרונה, צריך לציין לטובה את העבודה שחה"כ גינזבורג עשה פה ביחד עם משרדי הממשלה כדי להמשיך ולצמצם את הפער הזה. הוא לא פה עכשיו אז אני משבח אותו שלא בפניו, אני לא יודע אם זה נכון בתקופת בחירות לשבח מישהו ממפלגה אחרת, אבל אין ברירה לפעמים. עכשיו אנחנו נראה את הסטטוס ונחליט אם אנחנו מאריכים או שאנחנו פשוט מבטלים. עידו, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> קודם כל, להכרזה על מצב חירום יש שתי משמעויות עיקריות. המשמעות הבסיסית היא הסמכות של הממשלה להתקין תקנות של חירום שבכוחן גם לגבור על חקיקה של הכנסת. במהלך השנה האחרונה, הממשלה עשתה שימוש בסמכות הזאת פעם אחת, כאשר התחיל גל האומיקרון והותקנו תקנות שעת חירום שהסמיכו את שב"כ לעשות איכונים, זה היה אחרי שהחוק שהסדיר את זה כבר פקע. התקנות האלה היו בתוקף והן בוטלו ארבעה ימים לאחר מכן. נזכיר, שבתחילת גל הקורונה תקנות שעת חירום באמת היו הכלי המרכזי של הממשלה להסדיר את כל ענייני הקורונה. היו בזמנו, בשנת 2020, 38 תקנות שעת חירום, שרובן הוחלפו בחקיקה או פקעו מעצמן, וזה לגבי זה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> רגע, אבל האפשרות להכריז על מצב חירום, לא יהיה לזה תחליף? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זאת אומרת, תתקן אותי אם אני טועה כי יכול להיות שאני טועה, אוקיי? אני מזהיר מראש שאולי אני אדבר שטויות עכשיו. << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יש את העניין הזה של ההכרזה על מצב חירום בנושאים מסוימים, כמו שעשינו עם השב"כ, כמו שעשינו לדוגמה עכשיו, כמו שעשינו לפני זה עם חוקי הקורונה עד שעשינו את חוק הקורונה, זה אחד. שתיים, יש עדיין צווים שהם תחת צו החירום - - - << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> כן, זה הנושא השני שאני תכף מתכוון להרחיב עליו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עכשיו, אנחנו, את היכולת של המדינה להכריז על מצב חירום, לא רוצים לשנות, כי אין לזה תחליף בחוק אחר. << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> אז זהו, זה החלק השני שאליו אני מגיע עכשיו. בעצם, יש את אותם חוקים וצווים שתלויים במצב חירום, ובאמת, במהלך החודשים האחרונים היו ישיבות בתדירות גבוהה מאוד של ועדת המשנה ברשות חה"כ גינזבורג. המצב, נכון להיום, יש משרדים שהתקדמו יותר וכאלה שהתקדמו פחות ותכף אנחנו נשמע אותם, אבל מבחינת השורה התחתונה, אפשר להגיד שבשנה האחרונה ירדנו בשני צווים. יש את הנושא של התמרוקים שהוסדר במסגרת חוק ההיתרים, זה ייכנס לתוקף אומנם רק ביום 1 בינואר 2023, אבל מבחינת מהלך החקיקה זה הושלם. הנושא השני הוא בנושא של הדיג, שהותקנו תקנות חלופיות בוועדת הכלכלה, וזה ייכנס לתוקף ביום 8 בספטמבר 2022. עכשיו, יש הרבה נושאים, כשבעצם בשלוש השנים האחרונות שבמהלכן גם היו הרבה מערכות בחירות וגם בתחילת תקופת הקורונה שלא היה יותר מידי קשב לנושאים אחרים, שבהם היו צריכים להתחיל את כל התהליכים שלהם מההתחלה. יש הצעות חוק שכבר הגיעו לכנסת, הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות לייצור דבש, זה כבר פעם שנייה מגיע לכנסת ובהתחשב בנסיבות זה כנראה יצטרך להגיע גם פעם שלישית, והצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, שהיא מחליפה שני צווים בעצם. בנוסף לזה, הופצו מספר תזכירי חוק, תזכיר חוק הפיקוח על ענף היהלומים ואבני חן, תזכיר חוק הסדרי משפט ומינהל - תיקון מספר 4 ניתוק הזיקה למצב החירום, תזכיר חוק משק הדלק חירום, תזכיר חוק הפיקוח על בטיחות במעליות, ותזכיר חוק לתיקון פקודת התעבורה מספר 131 - הסדרת העיסוק בהתקנה והחזקה של מונים למוניות, בהשכרת רכב ובסמכויות פיקוח. אלה הם הנושאים המרכזיים שהייתה בהם התקדמות, יש דברים שהייתה בהם התקדמות ברמה כזו או אחרת בתוך המשרדים אבל הם עדיין לא הבשילו, לא לתזכיר ולא להצעת חוק. בשורה התחתונה, אנחנו כרגע עם חמישה חוקים ו-14 צווים שעדיין צריכים הסדרה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם כן, אתם רוצים שנעבור חוק חוק ונבדוק מה הסטטוס של כל אחד, או שהמשרדים יפרטו? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> נשאל את המשרדים. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אם אפשר, ברשותך אדוני, אולי לפתוח? איל זנדברג ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, ראש תחום משפט ציבורי. מכיוון שהדיון כאן בעצם עוסק בהכרזה, אז לפחות מבחינה פורמלית, כדאי שנציג אולי את בקשת הממשלה, בשונה אולי מדיוני המעקב שמתמקדים בכל חיקוק וחיקוק. אז הבקשה של הממשלה, בעצם ההצעה לכנסת להאריך את ההכרזה על מצב חירום אינה תלויה בהתקדמות כזו או אחרת של חיקוק או הסדר אחר שתלוי בהכרזה, אלא בקיומה של ההכרזה כמכלול. חשוב לציין אותם, אבל להבנתי לא נמצאים פה נציגים של שירות הביטחון הכללי, משרד הביטחון. במהלך התקופה שחלפה מאז ההכרזה האחרונה, הנתונים שלי הם למעשה עד מאי האחרון, חשוב לציין שנעשה שימוש בסמכויות גם על פי חוק המעצרים המינהליים, בכמה עשרות מקרים, וגם לעניין הגבלת יציאה מן הארץ, שני חיקוקים שתוקפם מותנה בהכרזה על מצב חירום, והשימוש בהם נעשה לפי המספרים שאני מתאר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> איך נקבע מצב חירום? << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> הכנסת מכריזה על מצב החירום כשהיא משתכנעת שהוא קיים. זאת אומרת, ההכרזה היא של הכנסת ולא של הממשלה. אנחנו מצביעים על כך שהצורך הביטחוני שנובע מהתמודדות עם טרור וכדומה, כרוך כרגע גם בשני חיקוקים מרכזיים שמותנים בהכרזה על מצב החירום, ולכן אני מציין את השימוש בזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הממשלה היא זו שמבקשת מהכנסת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אבל מצב החירום הוא קיים כל הזמן, אנחנו לא כל פעם מעלים לדיון בכנסת במליאה האם יש מצב חירום. מצב החירום הוא קבוע, ומתוקף מצב החירום, למשל, אנחנו עושים מעצר מינהלי, ולא לפני כל מעצר מינהלי אנחנו מכריזים על מצב חירום. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> אבל ההכרזה היא הכרזה של הכנסת, שהיא יכולה להיות עד כדי שנה, הממשלה מבקשת שנה, היו תקופות בעבר שזה נקבע לתקופות קצרות יותר, אבל ההכרזה היא הכרזה של הכנסת. מעת לעת, ההכרזה מתחדשת על ידי הכנסת, לא על ידי הממשלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני רוצה לשאול שוב, כי אני לא הבנתי בדיוק. יש את החוקים ואני שם אותם בצד, חוקים שנחקקו תחת מצב חירום והם צריכים להיחקק תחת חקיקה רגילה וזה בתהליך, אנחנו נעבור עליהם עוד מעט, התחלנו עם 174 ואנחנו היום עומדים על 19. זה מצב אחד, אנחנו מתעסקים בזה, ואינשאללה עוד שנתיים נגיע לאפס. אני שם את זה בצד. עכשיו, המדינה, רוצה לאפשר לעצמה בנושאים מסוימים, כמו של טרור או של מגפה, לחוקק חוקי חירום, למשל שלא יאפשרו לאנשים להיכנס לארץ כמו שהיה בזמנו, או שיאפשרו לבצע מעצר מינהלי, נכון? זה תחת חוקי החירום. את החוק הזה אנחנו מאריכים כל פעם בשנה, או בפחות מזה, נכון? << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> לא את החוק, אלא את ההכרזה. החוקים הם דווקא אלה שלא משתנים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, את ההכרזה. את ההכרזה הזאת, שמתוקפה גם יש את החוקים, אבל מתוקפה גם מתאפשר לנו לבצע פעילות, אנחנו מאריכים כאן היום? << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> נכון, ההמלצה של הוועדה היא להאריך. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זאת אומרת, זאת בעצם ההכרזה? << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> אז זהו, זו אמירה כללית. זה שיש דיוני מעקב, כפי שאדוני ציין, מבחינתנו זה די שיטתי, מידי שבועיים מזמינים אותנו לדווח על כל פרט ופרט וחשבנו שזה אולי דיון אחר. אני לפחות לא נערכתי לבוא עם כל פרטי הפרטים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא, אנחנו לא נעשה את זה מאחר וחה"כ גינזבורג עושה את העבודה ועוקב אחרי זה, אין טעם שאנחנו נחזור עכשיו על כל אחד ואחד והמשרדים ונבדוק באיזה סטטוס הוא נמצא. אנחנו סומכים את ידינו על העבודה שהוא עושה. מה הסיכון כשאנחנו מחדשים את ההכרזה עכשיו? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> המשמעות, כמו שאני אמרתי, היא כפולה. דבר ראשון, זה נותן לממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל גם אם עכשיו נאמר שאנחנו נותנים לה את הסמכות, כי הממשלה חייבת שיהיה לה את הכלי הזה, לא שאני שמח על זה אבל היא חייבת שיהיה לה את הכלי הזה, אבל הכנסת הרי יכולה לבטל את זה? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> הכנסת יכולה לבטל את ההכרזה בכל מקרה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> לא את ההכרזה, את ההחלטה. זאת אומרת, אם נאמר, מחר בבוקר הממשלה מחליטה החלטה כלשהי והיא מסתמכת על ההכרזה שאנחנו מאשרים לה היום, אנחנו יכולים אחרי זה לבטל את זה, נכון? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> גם את תקנות שעת חירום הכנסת מוסמכת לבטל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בדיוק, שזה יהיה ברור, אחרת זה נותן לה באמת כוח בלתי נתפס. << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> כן, וגם מלכתחילה הן מוגבלות בזמן לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בסדר, והעובדה היא שאת האחרונה אנחנו ביטלנו אחרי ארבעה ימים. << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> הן פקעו מאליהן אחרי שהייתה תקנה שהן לא יהיו יותר. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, טוב, מישהו רוצה להוסיף משהו? נציגים של איזה משרדים נמצאים פה? בואו תציגו את עצמכם אם כבר הגעתם. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> דוד טמיר, יועץ משפטי בפועל, משרד התחבורה. << אורח >> אלונה שמיר: << אורח >> אלונה שמיר, מנהלת קשרי ממשלה והכנסת, משרד החקלאות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ואתם בפעילות בשביל לבטל את הצווים שאתם אחראיים עליהם? << דובר_המשך >> אלונה שמיר: << דובר_המשך >> אנחנו התקדמנו מאוד יפה לגבי הטיפול בדגים ובסיפור של ייצור דבש. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בסדר גמור. משרד התחבורה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> משרד התחבורה עם תזכיר חוק אחד שעלה להערות ציבור בנושאים של הסדרת העיסוק במונים וגם בנושא של השכרת רכב. יש לנו עוד עבודה בנושא של תיקון פקודת הנמלים, שאנחנו עושים אותה בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון ועם משרד המשפטים, יש שם עוד מחלוקות, כמו בממשלה. יש לנו בנוסף את חוק הרכבל, שאנחנו בעצם דיווחנו בוועדת המעקב בדיווח האחרון, שבכוונתנו לפנות לגיוס של יועצים משפטיים חיצוניים, כדי שיוכלו לאפשר לנו למלא את המטלה הזאת בקצב יותר מואץ. דו"ח ריא (RIA) של המטלה הזאת בעצם כבר עלה לאתר המשרד. מעבר לזה, יש לנו גם את תקנות הסעות מיוחדות, כשבעצם טיוטה של התקנות כבר מוכנה אצלנו, ואנחנו למעשה בשיח עכשיו מול משרדי התיירות ורשות המיסים, כדי לתת מענה לשאלות שהם העלו במסגרת ההיוועצות הבין-משרדית. אלה הם הדברים שנמצאים בתחום טיפולנו. << אורח >> חגית אייזנמן מלכה: << אורח >> חגית אייזנמן מלכה, משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> גם יועצת משפטית? << דובר_המשך >> חגית אייזנמן מלכה: << דובר_המשך >> כן, סגנית היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אתם מבינים שהיועצים המשפטיים מנהלים את כולנו כאן, כן? << דובר_המשך >> חגית אייזנמן מלכה: << דובר_המשך >> לא, אז יש לנו פה גם את איש המקצוע, אני מוכנה שהוא ידבר במקומי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אה, לא, לא. << דובר_המשך >> חגית אייזנמן מלכה: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים חוק אחד שהוא אמור להחליף צו אחד. למעשה, מתוך כל החוק הזה, זה חוק מקיף שיש בו הרבה נושאים, והנושא של הצו שאנחנו מבטלים הוא בסדר גודל של סעיף אחד או שניים, כך שלהערכתי, במקרה הכי גרוע, אנחנו נוכל תמיד לפצל את הסעיפים הרלוונטיים ולעשות את זה בחקיקה זריזה שתוכל לבטל את הצו, ולא נראה לי שאצלנו יהיה עיכוב של ביטול ההכרזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, אתה רוצה להוסיף עוד משהו? << אורח >> אילן בכר: << אורח >> כן, שאנחנו בכל מקרה מתקדמים, בלי קשר למעקב של הוועדה. אנחנו סיימנו ריא, הריא הייתה טובה, אנחנו פרסמנו כבר תזכיר חוק, אנחנו בהליכי שימוע של כל החברות, מדובר במשק מאוד גדול עם הרבה מאוד חברות ואנחנו רוצים לשמוע את כולם. יכול להיות שאנחנו נבדוק גם את עצמנו כדי לראות שאנחנו לא טועים, ולהוציא חקיקה טובה ונכונה. זהו, אנחנו ממש על זה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יפה. << אורח >> אנדריי ברויסמן: << אורח >> שלום, שמי אנדריי ברויסמן, אני הממונה על הקרינה הרפואית במשרד הבריאות. אנחנו מטפלים בצו בדבר שימוש במכשירי קרינה למטרות רפואיות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אתם מטפלים במרץ? << דובר_המשך >> אנדריי ברויסמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> טוב. << אורח >> אביחי שגב: << אורח >> אני אביחי ממדיניות רגולציה במשרד הבריאות. אנחנו כרגע בשלבי ריא מתקדמים, אנחנו הודענו לחה"כ גינזבורג שבתוך שלושה חודשים אנחנו מעריכים שנסיים את זה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יפה. ואת יועצת משפטית? << אורח >> שגית אלעזר: << אורח >> כן, אני יועצת משפטית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> רואים. << דובר_המשך >> שגית אלעזר: << דובר_המשך >> אני שגית אלעזר. מלבד הנושא של קרינה רפואית, יש לנו גם צו פיקוח על המצרכים והשירותים של תכשירים להדברת מזיקים לאדם, שאנחנו ממש בשלבים לפרסום התזכיר שעמלנו עליו מול משרד המשפטים והגענו לנוסח מוסכם, ואנחנו ממש בימים הקרובים נפרסם את זה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> יפה מאוד, וזו שלצידך? << אורח >> אסתר כהנא גוטגליק: << אורח >> אני אסתי כהנא ממשרד הבריאות, אני הגוף המקצועי שמלווה את החקיקה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> וואו, משרד הבריאות הגיע לכאן בנציגות שחבל על הזמן, כל הכבוד. << אורח >> הדס פיקסלר: << אורח >> עו"ד הדס פיקסלר, מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. לנו יש חוק שהיועץ המשפטי הזכיר, שפורסם והונח על שולחן הכנסת, ושלדאבוננו עכשיו יצטרך להמתין, חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, טוב. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> חסרים פה שני משרדים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אבל איתן יושב עליהם? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אם איתן יושב עליהם, אני שקט. קודם כל אני חושב שמי שזוכר את הדיון שהיה כאן לפני שנה, חלקכם הייתם לדעתי, היה דיון שנראה שעשינו דרך ארוכה ונכונה מאז הדיון ההוא ועד היום, אם מישהו רוצה עוד סיבה למה הממשלה הזאת הייתה טובה. צריך להמשיך ולהתקדם, גם בזמן שאין כנסת להמשיך ולקדם את העניינים שבידיים שלכם. אנחנו רוצים להוריד את החוקים האלה לאפס, אם אפשר, ונדמה לי שיש שניים שיצטרכו להישאר, לא? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, השאיפה היא להגיע לאפס, החוקים לא ייעלמו מן העולם אלא פשוט יעברו למתכונת שלא תהיה תלויה במצב חירום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בסדר גמור. חה"כ יוסי שיין, אתה רוצה להוסיף משהו? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני קודם כל רוצה לציין באמת את העבודה המצוינת שאנחנו עשינו פה בכל הנושא הזה. זה נושא שהוא נמשך מאופייה של המדינה ומאופיים של הצרכים שלנו, ולנסות לווסת חירום זה לא דבר פשוט, אבל אנחנו בהחלט זזים לכיוון הנכון. אני מקווה שזה באמת יהיה כמו שאתה אמרת, ובסוף אנחנו נוכל להפוך את זה ולתת נורמליות לחירום, שזה כמעט אוקסימורון, אבל לתת פה איזו נורמליות לחירום כדי שלא יהיו באמת כל מיני תקנות אין-סופיות. אני מודה גם לכל החבורה המכובדת שיושבת כאן, לכל היועצים המשפטיים שמסייעים לנו כבר תקופה ארוכה לנסות לפשט את הדברים האלה ולהפוך את זה באמת לחברה פתוחה, ובו בזמן לעמוד באתגרים שיש לנו, שאנחנו יודעים שכל פעם הם מציבים לנו מצבים לא פשוטים. אז באמת גם תודה לך, רם, על העבודה המצוינת שעשינו בנושא הזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הו, אפילו הרווחתי קומפלימנט הבוקר אז זה בכלל דרך טובה להתחיל. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הקומפלימנט היה תודה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אה, תודה, אוקיי. טוב, חברים, אני גם חושב שאנחנו בדרך הנכונה ואני שמח שלקחנו את זה, ואני עוד פעם רוצה להודות בעיקר לחברי, חה"כ איתן גינזבורג, שלקח את זה באופן אישי. אני רוצה גם להזכיר לנו שמצב חירום צריך להיות באמת כשיש מצב חירום, וזה תמיד פוגע בזכויות אדם ותמיד פוגע בדמוקרטיה, והתפקיד שלנו בכנסת הוא לראות שהממשלה לא עושה בזה שימוש לא נכון. זו המחויבות שלנו כלפי האזרחים, ואנחנו עשינו את זה, ואני מקווה שאנחנו נמשיך לעשות את זה בעתיד, אני בטוח. אנחנו עברנו תקופה מאוד קשה מבחינת צווי חירום. בשנתיים וחצי, שלוש השנים האחרונות האזרחים היו תחת מגבלות מאוד קשות, לא פשוטות, שפגעו להם בחופש התנועה שלהם, פגעו להם בחופש העבודה, ובדברים נוספים - - - << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בפרטיות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> בפרטיות ובעוד הרבה מאוד דברים. אנחנו עשינו את הכל בשיקול דעת ומתוך דאגה אמיתית לבריאות הציבור, ואני שמח שאנחנו, לפחות ככה זה נראה כרגע, קצת אחרי זה, אבל תמיד צריך להיות מוכנים לכך שנצטרך את זה שוב, תחת הפיקוח של הכנסת ובזהירות המירבית הנדרשת. אני מעלה את זה להצבעה - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני רק אומר לפרוטוקול, אני מניח שהכוונה היא שההכרזה היא לשנה. אני עוד לא יודע מתי זה יעלה במליאה, המוקדם ביותר האפשרי הוא מחר, ולכן אני מציע שההכרזה תהיה עד ה-28 ביוני 2023. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> העובדה שאנחנו עושים את זה לשנה נובעת מהמצב הפוליטי, או שזה תמיד לשנה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אתם יכולים גם פחות, זה לשיקולכם. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זאת בקשת הממשלה מתוך ראייה ריאלית שהסמכויות עדיין תידרשנה, והמצב הפוליטי רק אומר שאותה עבודה ברוכה שנזכרה פה, כנראה שבחצי שנה הקרובה לא תתקדם באותו קצב צפוי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זאת אומרת שהרבה בידיים שלכם, אל תיתלו במצב הפוליטי. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> חוק מעצרים מינהליים, אני חושב שהוא מאוד קרוב להבאה לכאן, אבל אני מעריך שהוא יחייב עוד דיונים, גם בכנסת. הוא הרי היה בכנסת והחזירו אותו אלינו, ולכן, בלי לפגוע בנושאים אחרים, השנה הזאת מתבקשת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> טוב, בסדר, צריך להקריא משהו או שפשוט מצביעים? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, ההכרזה תהיה לתקופה של שנה, עד ליום ה-28 ביוני 2023 וזה יעלה למליאה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אוקיי, מי בעד ההכרזה? הצבעה בעד – 2 נגד – 0 נמנעים – 0 ההכרזה אושרה אין נמנעים ואין מתנגדים, אז אני מודה לכל מי שבא, ושלא נזדקק לצווים מגבילים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25. << סיום >>