פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 24 ועדת הכלכלה 07/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 258 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 10:40 סדר היום: << נושא >> הסרת חסמים והסדרת הפעילות של משאיות אוכל (food truck) ובתי עסק לרוכלות מזון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר צבי האוזר אורי מקלב חברי הכנסת: משה ארבל ענבר בזק מוזמנים: תמר מירסקי – מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה גל ברנס – רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו מירז – מנהל אגף טיוב רגולציה ברישוי עסקים, משרד הפנים עמיר יצחקי – ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות יעקב בוריאקובסקי – מנהל תחום רישוי עסקים, משרד הבריאות דני אבלו – מנהל תחום פיתוח חווית התייר, משרד התיירות דורון קוגמן – מנהל אגף א' הנדסה ותקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי לירון כלימי – ממונה אכיפה רישוי ותביעות, עיריית תל אביב-יפו רון לוי – מ' מח' רישוי וקידום עסקים, מועצה אזורית זבולון, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות שגית בהסטקר – מנהלת רישוי עסקים, מועצה מקומית ירוחם עדי רוזנברג – מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי, מועצה מקומית ירוחם ליאור בן עדי – יזם, סורב לקבל אישורים למשאיות מזון (והגיש בג"ץ נגד עיריית ת"א), יזמים של משאיות אוכל שירן זנדברג – עו"ד, מנכ"ל ברקת רישוי וניהול נכסים, יועצת לעסקים דניאל לוי – מנהלת מקצועית רישוי עסקים, חברת ברקת הראל נסימי – מנהל פרויקטים, חברת ברקת ד"ר גידי צפורי – בעלים ומנכ"ל, המכון הישראלי לאיכות המזון אילן פנחס – סמנכ"ל פיתוח עסקי, BBB, נציגי עסקים לממכר מזון ניר בניסטי – סמנכ"ל פיתוח עסקי, BBB, נציגי עסקים לממכר מזון טל אבן בלינקי – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית יובל אברהם – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית דוד אברמוב – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית אלי אולינובר – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית נועם אוסטרייך – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית נועה ארם – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית אביתר בן ארויה – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית אורי תמיר – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית יובל קרני – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית נועה קופ – מכינאית, המכינה הקדם צבאית הירושלמית רתם פולק – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית ניצן נשרי – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית מיכאל ליפשיץ – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית מאיה בן יוסף – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית אורי בן נתן – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית לידור גרינפלד – מכינאית, המכינה הקדם צבאית הירושלמית מעיין ברמי – מכינאית, המכינה הקדם צבאית הירושלמית זיו ברדה – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית שירה דנגור – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית ניר דובובי – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית צליל דוד – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית ענת דרור – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית יהודה כהן – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית יובל עייאש – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית שירה יורמן – מכינאית, המכינה הקדם צבאית הירושלמית יותם כפרי – מכינאי, המכינה הקדם צבאית הירושלמית משתתפים (באמצעים מקוונים): עופרה בן זקן מרציאנו – מנהלת מיזמים עסקיים, עיריית באר שבע שי ברמן – מנכ"ל, איגוד המסעדות, הברים, המועדונים ובתי הקפה בישראל טל דיתשי – מנהל סניף, יזם מבאר שבע שנתקל בחסמים, נציגי עסקים לממכר מזון עינת אלמוג – ראש תחום א"א, עידית לוגיסטיקת מזון, נציגי עסקים לממכר מזון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הסרת חסמים והסדרת הפעילות של משאיות אוכל (food truck) ובתי עסק לרוכלות מזון << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב. אנחנו ממשיכים את הדיונים בוועדת הכלכלה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג על הובלת הדיון הראשון על חקיקה בתחבורה, אחרי לילה ללא שינה בכנסת. אנחנו גם מקדמים בברכה את הצעירים מן המכינה הירושלמית שנמצאים אתנו. יש לנו נוהג קבוע למכיניסטים. אני מניח שאתם ביום למידה בכנסת ומישהו בונה עליכם שתהיו מנהיגים במדינה. יש איזו ציפייה כזאת? אז לאור הציפייה הזאת, מי מכם רוצה להיות מנהיג פוליטי? שירים את היד. ראש עיר, חבר כנסת או שר, ראשת עיר, חברת כנסת או שרה. להרים את היד גבוה בלי להתבייש. למען האמת זה אחוז סביר יחסית. ברוב המכינות יש רק שניים–שלושה שמרימים יד, זה טוב. אתם יודעים שהממשלה משקיעה בכם הרבה כסף, אתם עולים הרבה כסף, מכיניסט עולה בערך 50,000–60,000 שקל. ההורים משלמים, מי שיכול, הממשלה, עיריות וגם תורמים. אז בונים עליכם. לא לפחד לקחת מנהיגות. ברוכים הבאים ותודה רבה. אנחנו רוצים להתחיל דיון שעלה מן השטח, דיון חשוב מאוד שעוסק בסוגיית החסמים והסדרת הפעילות של משאיות אוכל (food truck). הדיון הזה חשוב בשל כמה סיבות. אחרי כן אתן לדוברים להציג את הבעיות מן השטח. אנחנו מדברים על האפשרות של יזם קטן, של עסק קטן ועצמאי לייצר מזון. יש פה איזו לקונה כי הרגולציה על מטבח שמייצר מזון או מסעדה היא רגולציה מחמירה מאוד, איך צריכה להיראות מסעדה ומה האישורים. מצד שני, אנחנו רואים שהעולם זז לפסטיבלים, לאירועים, למקרים שבהם יש איזו ייחודיות, איזה מוצר מזון ספציפי שאדם מתמחה בו, וזה דבר דינמי ונייד וזז ממקום למקום לפי האירועים, לפי ההיווצרות של הקהל. הפער הזה בין הדרישות הגבוהות בענף המזון, ברגולציה, לרישוי עסקים, מול האפשרות של אדם או רשת לייצר עמדת מזון טובה, נקייה, איכותית אבל עדיין שלא יהיה לה את המטבח כפי שזה מופיע בחקיקה, עדיין שלא יהיו לה אותם היתרים ורישיונות כפי שזה מופיע בחקיקה היום, הדבר הזה חשוב כי הוא גם מאפשר את הזכות לעסקים קטנים להתקיים. אנחנו לא רוצים שהעולם שלנו – בלי להעליב כמובן – יהיה רק מזון של מקדונלדס. אנחנו רוצים שהעולם שלנו יהיה אוכל מקומי, אוכל ביתי, אוכל שאנחנו יודעים מי הכין אותו ובאיזו גישה ובאיזו סביבה תרבותית, ולאפשר לאדם הכנסות גם מעמדת מזון או משאית מזון. לכן אנחנו צריכים, מצד אחד, לשמור על הכללים הנהוגים כלפי מי שחלים עליו כללים של מסעדנות, ומצד שני, לייצר עוד אופציה ולפתח את האפשרות למה שמכנים פוד-טראק, דוכן מזון, משאית אוכל או כל מילה בעברית שמתאימה. נבקש מכמה אנשים להציג את המציאות בשטח ואחרי כן נשמע התייחסות של משרדי ממשלה לבעיות ומה הכיוון של המשרדים ברגולציה הזאת. רון לוי ממחלקת הרישוי של המועצה האזורית זבולון יציג את זה מן השטח, אבל הבקשה הגיעה גם משגית בהסטקר, שמנהלת את אגף רישוי העסקים בירוחם, ועדי רוזנברג שנמצאת כאן, שמובילה את הנושא לפיתוח אסטרטגי וכלכלי. יש מושג שנקרא "כלכלה מקומית מקיימת" ושמירת ההון המקומי בקהילות. ככל שנאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לצמוח ולהתבסס בתוך השכונות והקהילות, ההון והפעילות הכלכלית נשמרים. ככל שהמזון מגיע מרשתות הענק ומגופים חיצוניים לא מתפתחת כלכלה מקומית מקיימת. הדבר הזה, שאנחנו רוצים לפתור בו בעיות היום, תומך גם בערך הזה של הכלכלה המקומית המקיימת. רון לוי ממחלקת הרישוי במועצה האזורית זבולון, בבקשה. << אורח >> רון לוי: << אורח >> בוקר טוב ותודה על ההזדמנות להשמיע את רחשי השטח. המטרה שלנו כרשות מקומית היא כמובן לשמור על איזונים לטובת התושבים, כאשר מצד אחד הרשות שלנו, במיוחד הרשויות הקטנות בפריפריה במרחב הכפרי, מבקשות להנגיש שירותים ככל הניתן, ומצד שני אנחנו דואגים גם לשמור על הבריאות והביטחון באמצעות רגולציה, באמצעות חוק רישוי עסקים, תקנות וצו. תופעת הפוד-טראקים, בשמה החי רוכלות מזון, היא כבר לא תופעה. היא תחום עיסוק שהתרחב משמעותית, במיוחד אחרי משבר הקורונה, וקנה בפריפריה מקום של קבע. רק כדי להמחיש את האירוע, במועצה האזורית זבולון, שהיא רשות קטנה יחסית עם כמות עסקים קטנים, התקבלו בחצי השנה האחרונה למעלה מעשר פניות לרוכלות מזון. בהשוואה לשנים קודמות אנחנו מדברים על עלייה של 200%. כורח המציאות במועצות האזוריות ובפריפריה בכלל מייצר מצב שבו התשתית הרשותית והעסקית פחות מאפשרת קידום עסקי קבע, פחות מאפשרת בנייה של מטבחים ופתיחת עסקים. אזורי המסחר שלנו הם מצומצמים. לכן רוכלות המזון באה לידי ביטוי בעצימות גבוהה יותר כחליף לפעולות האלה. מאידך, הרגולציה שקיימת היום מאפשרת תחום צר מאוד של עיסוק במזון. אנחנו נשענים נכון להיום על תקנות רוכלות מזון ועל המפרט האחיד שנקבע במסגרת רישוי עסקים. בשורה התחתונה: קיים פער בין הצורך והרצון של העוסקים בפוד-טראקים ובין מה שהרגולציה הזאת מאפשרת. אנחנו מבקשים לבחון אפיון מחדש של תנאים מאפשרים גם בתחום הבריאות וגם בתחום מכירת משקאות משכרים, שהמשטרה מתנגדת בחלק מן הרשויות, ברוכלות מזון. הם מבוססים על טכנולוגיה ועל תשתית שהיא ברת פיקוח. במקביל הרשות תמשיך לשמור על האיזונים דרך המדיניות הרשותית. זה מצבנו בשטח, בקצרה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש לך דיאלוג עם הגופים הממשלתיים על הבעיה הזאת בשנים האחרונות? << אורח >> רון לוי: << אורח >> כן, חד-משמעית כן. העלינו את זה גם בכנס איגוד רישוי עסקים ארצי בחודש אוקטובר הקודם. אנחנו מנהלים על זה שיחות גם עם מר עמיר יצחקי שנמצא כאן. אני מבין את הקשיים אבל אני חושב שהמציאות גוברת והגיע הזמן לעשות את השינוי הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, רון. הדוברים הבאים, כל אחד ישתדל לדבר בין שתיים לשלוש דקות כדי שנספיק לשמוע כמה שיותר דוברים. לפני כן חבר הכנסת צביקה האוזר ידידי שמכבד אתכם בדיון הזה וחשוב שהוא פה. הוא ייאלץ לצאת והוא יגיד כמה מילים. בבקשה, צביקה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. קודם כול אני מברך אתכם ומברך את היושב-ראש על קיום הדיון החשוב הזה. אני מראש מתנצל, יש לי דיון בוועדת החוץ והביטחון שאני חייב ליטול בו חלק. בקצרה אומר את הדברים הבאים: הנושא לכאורה נראה קטן אך הוא חשוב. חלק מנרמול מדינת ישראל והתאמתה לסטנדרטים בין-לאומיים. מה שמכונה פוד-טראק או דוכני מזון במרחב הציבורי הוא מאפיין תרבותי, לא פחות מזה שהוא מאפיין כלכלי, ויש בו חשיבות רב-ממדית. אנחנו נלחמים ברצון שלנו להוציא אנשים החוצה לתרבות של outdoor ולנתק אותם מן המסכים. האפשרות להוציא אנשים החוצה היא לייצר להם מרחב ציבורי אטרקטיבי. נושא הקולינריה הפך בעידן הנוכחי לאחד המרכיבים המרכזיים שמוציא אדם מן הכורסה או מן הסלון שלו ומן המסך שהוא תקוע בו ומאפשר לו להרים את הראש אל המרחב הירוק. אנחנו מדברים על יצירת מקומות עבודה בפריפריה, שם הגמישות התעסוקתית בעייתית יותר. ככל שאנחנו יכולים לאפשר אופציות נוספות כך טוב. אנחנו מפתחים תרבות קולינרית ישראלית. גם זה מאפיין תרבותי כשלעצמו. כפי שאמרתי, קולינריה היום היא לא פחות חשובה מהקשרים תרבותיים אחרים כמו אמנות, ספורט וכדומה. לכן אנחנו צריכים להתייחס לזה בשום-שכל ובמשנה חשיבות, גם בהקשר הכולל של הראייה ההיסטורית. בהסדרה הזאת נסדיר תשתית תיירותית חשובה. אנחנו חייבים לפעול בכל הצעדים כדי להכין את ישראל למצב של 10 מיליון תיירים. 10 מיליון תיירים צריכים גם בתי מלון אך צריכים גם חוויות קולינריות, וצריך להבין שהיום קולינריה היא מרכיב מרכזי בהנעת תיירים ממקום למקום. בשורה התחתונה: הרגולציה שאנחנו חיים עליה, לא בדקתי לפני הדיון, אני מניח שהיא קיימת משנות ה-60, אולי ה-70 של המאה ה-20. אנחנו ב-2022, צופה ל-2030. כלומר זה אירוע של שני דורות שעברו. ישראל היא אחרת, התרבות הישראלית שונה לגמרי מן היום שהוסדרה אותה רגולציה תחת דפוסי הבנה מה היא ישראל, הטכנולוגיה היא אחרת לגמרי. לכן גם הנושא הזה, שתקוע במשך שנים – צריך להוציא את הידיים מן הכיסים, לצאת מן העמדה הפלגמטית הזאת של מדינת עולם שלישי ולהצטרף למדינות מתוקנות שמגיבות מהר, ופה כפי שאמרתי זה לא מהר, לשינויים תרבותיים ושינויים טכנולוגיים, וכמובן מענים לצורכי עבודה ופריסה תיירותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה חבר הכנסת האוזר. ליאור בן עדי, יזם משאיות אוכל בתל אביב, בבקשה. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> שלום, תודה לך אדוני. קודם כול אתחיל ואגיד שהחוקים שחוקקה כנסת ישראל כבר בשנות ה-70 טובים וראויים. הבעיה היא שאנשים לא מקיימים אותם והם יוצאים בלי פגע, לאף אחד זה לא משנה. יש לי בג"ץ שזכיתי בו נגד עיריית תל אביב בשנת 2014 ועד היום ראש העיר מתעלם ועושה מה שהוא רוצה ואין לי מה לעשות בנושא. אני באופן אישי השקעתי כבר קרוב ל-70,000 שקל והתעייפתי. יושב מולך איש עייף שאין לו כוח יותר למלחמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על מה נלחמת? << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> נלחמתי על האפשרות להתפרנס בכבוד, לפתוח משאית מזון שתגיש אוכל רחוב בזול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניצחת? << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> ניצחתי והפסדתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא פתחת? << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> כי ראש העיר מסמס אותי ונפנף אותי ולא נשארו לי יותר כוחות להילחם בעירייה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה בשולחן נציג מעיריית תל אביב? אם לא והם רוצים לעלות להגיב בזום הם מוזמנים. לעצם העניין, אנא תמשיך. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> לעצם העניין, הדיבורים הם יפים, וגם החוקים הם יפים, אבל בשטח החסם העיקרי לדעתי הוא שראש עיר מכהן יותר משתי קדנציות. כל עוד לא יוסר החסם הזה אי אפשר באמת להתקדם. מטאטא טוב הוא מטאטא חדש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליאור, אנחנו לא רוצים פה עניינים כאלה. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> אבל אני אומר את האמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה אתה יכול להגיד אבל לא בוועדה הזאת. אנחנו לא מתמקדים בעניינים פוליטיים. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> זה חשוב. יש פה נציגי מכינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש ממך, אדוני, לדבר על פוד-טראק, מה צריך לעשות וכולי. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> אז נחוקק חוק חדש ורון חולדאי ישים עליו קצוץ ואף אחד לא יעצור אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש פוד-טראק בתל אביב. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> אין פוד-טראק בתל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באירועים כאלה ואחרים. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> לא מדויק. << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> בג"ץ קבע שראש העיר עובר על החוקים. לא מזמן הייתה תוכנית רדיו שנקראת "חיות כיס" ובשידור חי השדרן צלצל ועיריית תל אביב עברה על החוק שוב בשידור חי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הכוונה ב"עברה על החוק"? << אורח >> ליאור בן עדי: << אורח >> עברה על החוקים שחוקקה מדינת ישראל. מדינת ישראל הסדירה את נושא הרוכלות הניידת והיא נתנה לעירייה את הזכות והרשות לאפשר את זה. עיריית תל אביב בשידור חי לפני כמה חודשים אמרה שהיא לא מאפשרת בשום מקום רוכלות ניידת בתחום השיפוט שלה, וזה אחרי בג"ץ שקיים משנת 2014. אז מה אני יכול לעשות? אז תחוקק עוד חוק טוב וראוי ובסוף ראש עיר יעשה מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, ליאור. שירן זנדברג, מנכ"לית ברקת – יועצים לעסקים. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אצטרף אל מה שליאור אמר. היום המצב הוא שיש עודף רגולציה, במיוחד בכל הקשור לרישוי עסקים לרוכלות מזון. יש עודף חקיקה: יש גם את חוק רישוי עסקים, תקנות רישוי עסקים, צו רישוי עסקים, יש גם תקנות תנאי תברואה לרוכלות מזון. יש גם מפרט אחיד ארצי שפורסם וגם מפרט אחיד רשותי, כשכל רשות פרסמה מפרט שיכול להיות שונה מן המפרט הארצי. ובנוסף לכל אלה לכל רשות גם יש סמכות להתקין חוקי עזר, כאשר בחוקי עזר היא רשאית להגביל את התחומים שבהם יש פוד-טראקים, את המיקומים שלהם, את השעות, את המספר וכדומה. כך שבתוך כל החוקים הללו יזם שרוצה לפתוח היום פוד-טראק לא יכול למצוא את הרגליים ואת הידיים, נקודה. במקרה של ליאור הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט בטענה שעיריית תל אביב אוסרת באופן גורף על משאיות מזון בעיר תל אביב. בית המשפט אמר לעירייה: את לא יכולה לאסור באופן גורף, את חייבת לעשות מדיניות שתשקול ותקבע איפה כן מותר ובאילו תנאים. ובאמת עיריית תל אביב עשתה חוק עזר, שבו היא מאפשרת פוד-טראק, אבל אך ורק באזורים מאוד מאוד מסוימים, כמו פארק גני יהושע, באמת במקומות שהם כל כך ממוקדים שאי אפשר לעשות את זה. בגלל זה בפועל היום אין באמת פוד-טראק בתל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הזיקה שלך לנושא הזה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אני מייצגת עסקים בניסיונם לקבל רישיון עסק לפוד-טראק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם פונים אליך ואת מנהלת להם את העניין הזה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> נכון. אני יכולה להגיד לכם מן השטח מה הבעיות שעולות מבחינה פרקטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תני לנו כמה דוגמאות של הצלחות וכישלונות. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אין לנו הצלחות, זה המצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים באים אליך ומבקשים עזרה להשיג רישיון לפוד-טראק, ואז מה קורה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אני רוצה לדבר על כמה בעיות שעולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן את בניסיון הזה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אני בתחום 11 שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 11 שנים את מנסה להביא רישיון לפוד-טראק ולא מצליחה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> לא, ממש לא. התחום השתנה מבחינתנו באפריל 2021 כאשר פורסם המפרט האחיד לפוד-טראק, שלמעשה יצר איזו תקווה שתהיה פה דרך חדשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על ידי איזה משרד זה פורסם? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> המפרט האחיד מפורסם על ידי משרד הפנים. זה מפרט אחיד ארצי. החלק הדומיננטי במפרט האחיד לרוכלות מזון הוא של משרד הבריאות, שם נמצאים התנאים העיקריים. הייתה תקווה כלשהי שבעקבות המפרט האחיד אם נעמוד בתנאים מסוימים נוכל להוציא רישיונות עסק לרוכלות מזון. אבל מאז קרו כמה דברים שלמעשה הורידו את התקווה הזאת באופן משמעותי. דבר ראשון, יש הרבה רשויות שלא רוצות פוד-טראק, ותיכף אם תרצה אסביר למה, יש לזה אינטרס כלכלי מובן מאוד, ולכן הן מגבילות והוציאו מפרט רשותי שבו קבעו תנאים עוד יותר מצמצמים. לדוגמה, ותיכף ייתנו לכם דוגמאות מן השטח, היום דורשים, אם אתה רוצה לעשות מזון מן החי זה יהיה חייב להיות מזון שעבר טיפול תרמי, כלומר המבורגר שכבר בושל ואז הוקפא. דבר נוסף, יש היום רשויות שדורשות, וזה רוב הרשויות, שהירקות שאתה משתמש בהם הם ירקות שתקבל אותם חתוכים בוואקום. << אורח >> רון לוי: << אורח >> סליחה, זה לא דרישה של הרשות, זה דרישה של המפרט האחיד של משרד הפנים. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אני חייבת להגיד לכם שאני קראתי את המפרט האחיד ופרשנית אני לא חושבת שזה נקבע כך במפרט האחיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש לא לעשות עכשיו וכחנות על פרט כזה או אחר, אני רוצה להישאר בתמונה הגדולה. יש לך דקה לסיים את דבריך. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אני רוצה לגעת בשלוש נקודות שיש בהן את הבעיה העיקרית היום. הדבר הראשון היום שיש בו בעיה הוא שברגע שפוד-טראק לא נוסע באופן קבוע הרשויות רואות בו כמבנה קבע ודורשות לו היתר בנייה, ולהוציא היתר בנייה לדבר כזה יכול לעכב ולמנוע אפילו את פתיחת העסק בצורה משמעותית. זה דבר שאפשר לפתור בקלות עם הנחיה או אמירה במפרט האחיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם הוא נייד ויביל הוא צריך היתר בנייה? אם לקחו רכב ועשו לו חלון צריך בשביל זה היתר בנייה? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> זו שאלה מורכבת, אדוני. בשביל הפוד-טראק צריך חיבור לתשתיות, לביוב, מים וחשמל. כאשר מתחברים לתשתיות הרשות רואה בזה מבנה קבע ואז היא דורשת לזה היתר בנייה. זה מסכל את כל המשמעות של רישיון עסק לפוד-טראק, זה הדבר הראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נשאל את זה מצידם. אדם יביא משאית, ישים אותה איפה שבא לו ויתחבר למים וחשמל? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> זה לא איפה שבא לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה שאדם יקנה חנות? הוא יביא משאית, יניח אותה בכביש הראשי, יבקש מים וחשמל ותהיה לו חנות? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> ואם אדם שם את זה בשטח הפרטי שלו? מה הבעיה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה גם מבנה יביל. אם זה על גלגלים אז זה פוד-טראק. אם זה קבוע ויציב בלי גלגלים אז זה בניין. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אשמח מאוד אם תצא אמירה כזאת מפה היום, שכל פוד-טראק שיש לו גלגלים לא ייחשב כמבנה קבע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פוד-טראק שיש לו גלגלים – יכולים להיות לו גלגלים אבל הוא לא נוסע. אנחנו מדברים על אחד שנוסע. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> פוד-טראק יכול להיות גם אחד שנוסע וגם אחד שלא נוסע. פוד-טראק יכול להיות גם נגרר לפי החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגרר זה בסדר, אבל יכול להיות שמישהו ינצל אפשרות כזאת וסתם ישים גלגלים אבל הרכב לא זז מן המקום, אז זה לא באמת נייד. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> זו בדיוק הבעיה השנייה שקיימת, כל כמה זמן הרכב הזה אמור לצאת מן המקום. רוב הרשויות היום דורשות שהרכב הזה יצא מן השטח בסוף כל יום. מצד אחד הוא צריך לצאת בסוף כל יום, מצד שני הוא חייב חיבור קבוע לתשתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הפתרון לדעתך בעתיד? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> יש כמה פתרונות שאני חושבת עליהם. דבר ראשון, פוד-טראק שהוא או נגרר או עם מנוע ונוסע לא אמור להיחשב כמבנה קבע ולא יצריך היתר בנייה. אפשר להגיע לאיזשהו הסדר ביניים שאומר שהנגרר או הרכב יצא בכל שלושה חודשים או בכל חצי שנה, כדי שיהיה איזשהו אינטרס כלכלי ליזמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה חצי שנה, זה לא קבוע כבר? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> יש בכלל מחלוקת פסיקתית, זה לא בחוק אלא בפסיקה, מה נחשב מבנה קבע. רכב על גלגלים שנוסע, אם הוא נוסע כל הזמן והוא רק עומד באותו מקום כמה חודשים, הוא מצריך היתר בנייה או לא מצריך היתר בנייה? למשל קרוואן שחונה בחניון קרוואנים צריך היתר בנייה? לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אם החניה שלו חוקית, אם המיקום שהוא חונה בו הוא חוקי אי אפשר לפעול מולו. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אבל אם הוא חונה במקום פרטי שלי אז מה הבעיה? יש לי ניסיון עם כמה וכמה רשויות, שגם כשזה חנה בשטח פרטי והתחבר לתשתיות בצורה חוקית זה לא אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז צריך לדעת את משך הזמן הסביר שהרכב הזה לא זז ממקומו. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש לזה השלכות יותר מרחיקות-לכת. נתקלתי לא מעט בתלונות על כך שאנשים הופכים אוטובוסים למקום מגורים. הם נמצאים במגרשים, לאו דווקא בכבישים, לא משנה איך הם עושים את זה. ואז כאשר מגיע הפקח, כי אנשים טוענים על מטרד, הם אומרים לו: האוטובוס נוסע, אתה לא יכול להגיד לי שום דבר, מפני שהם מפעם לפעם נוסעים. צריך לקחת בחשבון גם את ההשלכות האלה. אם אנחנו קובעים מה הוא זמן סביר שהרכב צריך לנוע ממקום למקום, אני חושב שצריך לחשוב גם על התופעה הזאת שיש היום, שאנשים הופכים אוטובוסים למקום מגורים וטוענים שהאוטובוס נוסע ולכן מותר להם לשהות שם. קחו את זה בחשבון. השאלה שלך היא שאלה נכונה מאוד, מה הזמן הסביר. אני מבין שברכב פרטי כל זמן שהוא נוסע אין שום בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא חונה כחוק והוא תקין והוא חוקי ויש לו רישיון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפילו שעל חלונות הרכב יש אבק ואתה רואה שהרכב לא נוסע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבק לא מטריד, העיקר שהוא חוקי והוא חונה כחוק. רצית להגיד משפט סיום, שירן. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> אדבר ממש בקצרה, עוד שני דברים קטנים. התחלתי להגיד שזה לא רווחי לרשויות, ומאחר וזה לא רווחי לרשויות ומאחר והמצב החוקי היום מאפשר להן לקבוע הגבלות בחוקי עזר, יש הגבלות מאוד מאוד מרחיבות בחוקי העזר שאי אפשר לעמוד בהן. לא אכנס יותר מדי, אמרתי בגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצד אחד אני שומע פה על המון בעיות. מצד שני אני רואה שמישהו ניסה לעשות מפרט אחיד, אז מישהו ניסה לסדר את העניינים. תיכף נשמע. אולי צריך לתקן את המפרט הזה אבל יש פה ניסיון לעשות סדר בנושא הזה. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> לכן אני מאוד אופטימית. כדי שזה יעבוד צריכים לקרות שני דברים. ראשית, צריך לצמצם את הסמכות של כל רשות מקומית לקבוע מפרט אחיד רשותי שעומד בסתירה למפרט הארצי או מוסיף דרישות מעל זה, כי זה המצב היום, יש מפרט ארצי אבל במפרט הרשותי יש דרישות מפה ועד הודעה חדשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המפרט הרשותי מבוצע בחוקי עזר או בסטנדרט אחר? << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> המפרט הרשותי מאושר על ידי המועצה. הוא לא מפורסם, הוא לא מאושר כמו חוק עזר, כך שהיום יש הגבלות גם במפרט האחיד וגם במפרט הרשותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוקי עזר לא יכולים להיכנס לתוקף בלי שהממשלה מאשרת לרשות מקומית, ולכן אם משרד הפנים יחליט שיש לו מפרט והוא לא יאפשר לרשויות לשנות אותו אלא רק לאמץ אותו ככתבו אז אפשר להגיע לאיזו רמה של אחידות. תודה לך שירן. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> ברשותך, עוד חצי משפט. אמרתי שני דברים לסיכום. אחד הוא שדיברנו על ההגבלות, בגלל שזה לא רווחי לרשות. הדבר השני, המפרט האחיד היום למעשה מדבר על פוד-טראקים שהם לא מטבח מבשל אלא הם רק מטבח קצה. כל הפעולות שמותרות היום במסגרת המפרט האחיד הארצי הן פעולות שהן לא באמת לייצר מזון. בטח יוכלו לפרט על זה יותר ממני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוהב את ההתנהלות שלך בוועדה, את גם לוקחת זמן עודף וגם מחלקת רשות דיבור. למי את רוצה להעביר את רשות הדיבור? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מטבח קצה לא צריך בכלל רישיון עסק או שזה רישיון עסק יותר קל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש רישוי למטבח קצה אבל הוא פשוט יותר, הרגולציה קלה יותר. ד"ר גידי צפורי מן המכון הישראלי לאיכות המזון, בבקשה. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> שלום. הנושא הזה של Mobile food vending מתייחס לכל הצורות. דוכן מזון נייד הוא דבר נפוץ מאוד בכל העולם, ויש מגבלות והנחיות בכל מדינה ומדינה מה אפשר לעשות תחת תנאים מסוימים. יש מקומות שאפשר לקחת בשר טרי, לטחון אותו בעמדה, במשאית, לתבל אותו, לעשות המבורגר ובסופו של יום אפילו להקפיא אותו ולהפשיר אותו למחרת. ישנם מקומות, כמו דוכני פלאפל או דוכני קבב, שמביאים את חומר הגלם, שבעצם נותר רק השלב הסופי. בישראל החליטו שהפוד-טראק יהיה, כפי שאמרה שירן, מקום למכירת מזון שהוכן מראש. כל מה שחבר הכנסת האוזר דיבר עליו, כל הייחודיות הקולינרית, כל הדברים המיוחדים שאנחנו שואפים להם בפוד-טראק לא קיימים במפרט האחיד הישראלי. יש לי פה תמונה מניו-יורק, שמונה משאיות מזון בקווינס, כל אחת מייצרת משהו אחד. יש כאלה שמפשירים ורק מטגנים, יש כאלה שמכינים במקום ועושים את הכול. בארץ החליטו שזה לא אפשרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אם בפוד-טראק מכינים סושי? צריך לחתוך את הדג במקום. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> סושי הוא אחד הדברים היחידים שאפילו אוסטרליה, שמאוד מאוד ליברלית, אוסרת למכור, כי דג נא הוא הרבה יותר רגיש, בייחוד כי הוא מוגש נא ולא עובר טיפול תרמי. העניין הוא שבכל החקיקה הישראלית שכחו דבר אחד שקיים בכל החקיקה העולמית. בספר חוקי המזון האמריקאים, עם יותר מ-2,000 סעיפים, כתוב בסעיף 5: בכל עסק מזון בכל שעות הפעילות חייב להיות נאמן תברואה מוסמך. אני מסתכל מה אני צריך לקבל אם אני רוצה פוד-טראק באונטריו – אני צריך הדרכה. מה אני צריך באוסטרליה? אני צריך הדרכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא חייב להיות תוספת של כוח אדם. זה יכול להיות האדם שמפעיל את הפוד-טראק, שהוא הוסמך לדבר, שעבר הדרכה ובדיקה שהוא למד את הכללים. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא יהיה גם משגיח הכשרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם יועץ אסטרטגי למזון. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> הצענו לשלב את הקורס הזה של נאמני תברואה ביחד עם הכשרה של משגיחי כשרות, כי בסך הכול הכשרות בסופו של דבר, במקור אפשר לייחס לה מטרות של תברואה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גידי, אתה מן המכון הישראלי לאיכות המזון. לכאורה אתה אמור להיות המכביד על הכללים. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> אני מכביד בכלל אחד בלבד. אני חושב שמי שמפעיל – כפי שמוכר הפלאפל בניו יורק לא יעז לפתוח את הדוכן בלי שיש שם אישור שהוא עבר את ההדרכה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרישיון הזה שכולל הדרכה. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> שכולל בראש ובראשונה הדרכה להיגיינה כי ברגע שאדם לא מבין אין לו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא קיים אצלנו. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> מכיוון שזה לא קיים אנחנו יכולים להוציא מפרט שתכלס עם מה שכתוב פה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני צריך וידוי. גידי, אתה מכיר, יש תוכניות של אוכל. בנטפליקס יש תוכנית שנקראת "מי יאכיל את ביל?", אני ממליץ לכם. הוא טוען שהבדיקה של מדינה זה הפוד-טראקס, דוכני המזון, כך הוא בודק מה המצב בכל מדינה. אתה אומר שהכלל הוא ההכשרה, ההדרכה והבקרה, אבל כן לאפשר גמישות היכן שזה הגיוני. אתה הקמת את המכון הזה? << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> זה גוף פרטי שלי. אני יועץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עמותה? << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> אני וטרינר בהכשרתי ועברתי את כל המסלול מהרפת לצלחת. אני רופא פרות, בית מטבחיים, מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית הרצליה. אני האדם הראשון בישראל שעשה ISO למחלקות בשר. היום יש לי קבוצה של רופאים וטרינריים שאנחנו נותנים ייעוץ בכל הארץ לעסקי מזון, לסופרמרקטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יועצים בתחום הזה. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> ניסינו לעזור להקמת פוד-טראק אבל הרמתי ידיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והדיאלוג שלך עם רשויות המדינה? << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> כאשר אנחנו כגוף פרטי מוזמנים למשרד הבריאות לדיונים בנושא של מפרטים כאלה או אחרים אנחנו שמחים לבוא ולהביע את דעתנו. אני גם שולח בדרך כלל מכתבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היו מטילים עליך להציע לתקן את המפרט הזה, ששומר על האזרחים אבל יוצר הזדמנויות. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> באהבה רבה ובהתנדבות את הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא מצאת אוזן קשבת בינתיים. << דובר >> גידי צפורי: << דובר >> כשאני שולח מייל עם הנחיות לדוגמה של ארגון הבריאות העולמי אני אפילו לא מקבל תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי אותך. אילן פנחס, סמנכ"ל פיתוח עסקי בעל עסק לממכר מזון, בבקשה. << אורח >> אילן פנחס: << אורח >> שלום ותודה על הבמה. חשוב לי לפני כן לציין דבר, וזה לא בגלל שאני רוצה לטפוח לעצמי על השכם. בשנה האחרונה אני עוסק בפיתוח העסקי בקבוצת BBB. לפני כן בעשר השנים האחרונות עשיתי את תפקיד הסמנכ"ל בהשף. אני מגיע מרקע קולינרי, אני בוגר לימוד טבחות בתדמור בהצטיינות, אני נאמן תברואה של משרד הבריאות עם ציון 100 מול עיריית נתניה ומול משרד הבריאות. אני אומר את כל זה בשביל להגיד לכם משפט פשוט מאוד: אסור לי היום בפוד-טראק לשטוף עגבנייה ולפרוס אותה. זה נשמע לכם הגיוני? זה מה שקורה בשטח. אעשה את זה מאוד פרקטי, רשמתי את הדברים כדי להיות ממוקד ואני מבין שיש לנו פה לוח זמנים קצר. לפני הכול, אנחנו מבקשים לקבל הכרה בלמידה ובניסיון המקצועי שלנו ולתרגם אותו למתן אחריות בשטח. לא יכול להיות שאנחנו לומדים רבות, זה הקריירה שלי, אני עושה אותה מגיל 18, זה אחד הדברים הכי חשובים לי. הטייטלים לא מעניינים. בפרקטיקה בשטח אנחנו מרגישים אימפוטנטים גמורים. לא יכול להיות שמונעים מאתנו הפעלה של פוד-טראק שהם אפילו לא אלפית מן האחריות שיש לנו אל מול המסעדות. תבינו, במסעדות אנחנו מפעילים אופרציות מטורפות הרבה יותר מורכבות. בקרה היא דבר חשוב אך היא לא נועדה למנוע את העשייה אלא לעודד אותה ולהבטיח שהסועדים לא ייפגעו, ואנחנו מעודדים את זה. אנחנו מבטיחים לעשות את חלקנו באופן מקצועי. כמו כן אנחנו מבקשים לחדד שהנושא העסקי פה שברירי מאוד בשל הפעילות המצומצמת ועלות מנה נמוכה יחסית, ולכן לא ניתן להעמיס קושי כמו במסעדות. אין בעסק שכזה מספיק "שומן" בכדי לתמוך באין ספור קשיים, ויש פה אין ספור קשיים. אני בתוך התהליך כבר שנתיים. אני שמח להגיד לכם שלי כן יש פוד-טראק אחד עם רישיון ואני מעדיף כרגע לא לדבר עליו. המבורגר לאחר תהליך תרמי – אחד הקשיים הכי גדולים שיש פה. שירן זנדברג נגעה בזה קודם. אמרתם: אוכל איכותי. אני יכול להגיד לכם שאחד הדברים הראשונים שעשינו ברשת BBB זה להפוך את המוצר שהוא המרכז להכי טוב שיש. אתם רוצים תיירות – אנשים באים עם סטנדרטים גבוהים מאוד מבחוץ, הם רוצים המבורגר איכותי. אי אפשר לתת להם המבורגר שהוא כמו נקניק פסטרמה אחרי תהליך תרמי בתוך לחמנייה, אי אפשר לאכול את הדברים האלה. בתיקון האחרון יצא עדכון שמאפשר רק שימוש במוצרים מן החי שעברו תהליך תרמי. אנחנו מבקשים להמשיך לפעול לפי ההנחיות הקודמות, עם מוצר המבורגר קפוא מוכן לצלייה. לא ביקשנו לטחון במקום כפי שאמר ד"ר גידי צפורי, מורי. אנחנו מבינים, יש היגיון, יש רציונל, נקבל את המוצר קפוא ונצלה אותו ישירות מן המקפיא, זה הגיוני חד-משמעית. אנחנו רוצים לפעול לפי הנחיות הגיוניות, שגם הלקוח בסוף יקבל מוצר טעים. הזזת הפוד-טראק ממקום למקום – תקשיבו: אין שום כדאיות כלכלית לפוד-טראק, עם דגש על פוד-טראק גדול, שזז בתדירות גבוהה. כל תזוזה כזאת מצריכה רכב כבד בעלות שנעה בין 600–1,000 שקל לכל נקודה. כמו כן, השינוע פוגע בציוד ומחייב חיבור מחדש בכל פעם, או שימוש בגנרטור שמייקר באופן משמעותי את הפעילות העסקית. שטיפת ירקות בחומר חיטוי – כפי שאמרתי לכם, אני לא מוסמך לחתוך עגבנייה. מנגד, אני מבין למה אני צריך לקבל חסה שטופה חתוכה. חד-משמעית יש בזה היגיון. אבל לא יכול להיות שיהיו פה דברים שהם חסרי כל היגיון. עיבודים בסיסיים – אני לא יכול לערבב רוטב, כפי שאמרתי קודם אני לא יכול לחתוך את הירק. אנחנו מבקשים שייתנו לנו לערבב רוטב ולחתוך ירק. דרך אגב לא ביקשתי להפעיל פה מסעדה. ביקשתי להפעיל פוד-טראק עם תפריט מצומצם ודי-אן-אי הגיוני שקל לשכפל אותו, קל לעבוד אתו, קל לנהל אותו, קל לאכוף בעיות תברואה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אילן, משפטי סיום, והכי חשוב, גם תן לנו המלצות מעשיות איך פותרים את הבעיה הזאת. << אורח >> אילן פנחס: << אורח >> כבר אגע בזה. חוסר אחידות ואיסור רוכלות בחלקים נכבדים של הארץ. קודם נגעו בזה פה. אנחנו מגיעים למועצות. זה לא שהם לא רוצים, הם פשוט נמנעים מזה כי הם לא מכירים והם מפחדים. אם אתה שואל אותי איך – אני היום בצוות הייעוץ של חברה סייבורית שמפתחת המבורגר מודפס. הם מצאו לנכון להכניס אל תוך התהליכים המורכבים שלהם אנשים שמתעסקים בחומר, שנוגעים בעגבנייה ושוטפים אותה, חותכים את הבשר וטוחנים אותו ומבינים את התהליכים. צריך להפסיק להתנהל פה עם עורכי דין, וטרינרים, משרד הבריאות. צריך להכניס אל תוך הדבר הזה אנשי מקצוע מן הפן הקולינרי, שיסבירו את הפשטות של הדבר, שילוו אותו ויבהירו. מדובר פה בדבר פשוט ביותר. חבר'ה, אגיד בצורה עדינה: זה קשקוש במיץ עגבניות. התחלתי בעגבנייה ואסיים בעגבנייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אנחנו רוצים לשמוע קצת תשובות של הממשלה. עוד מעט חברי הכנסת שהצטרפו, ענבר בזק ומשה ארבל, אולי ירצו להתייחס. נמצא אתנו שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות ואחרי כן נשמע את נציגי הממשלה. בבקשה, שי, קצר ולעניין. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל שאני בזום ולא הגעתי פיזית אבל אני מודה לך על הדיון הזה. אני רוצה להגיד דבר אחד ולהתחבר לדברים של ד"ר צפורי ושל אילן פנחס. הסיבה היחידה שאין פוד-טראקים בישראל היא משרד הבריאות והגישה שלו שהיא אנכרוניסטית ואיננה עומדת במבחן הזמן ובמבחן המציאות. זה לא רשויות מקומיות וזה לא היתר בנייה. אתן לך, אדוני היושב-ראש, דוגמאות איך פתרו את העניין של היתר בנייה. לדוגמה בנושא של סגירות חורף. יש אלפי סגירות חורף בערים בכל שנה למשך תקופות של בין 4–6 חודשים. בעיקרון הדברים האלה דורשים היתר בנייה. העיריות מצאו פתרון של הקמה של סגירות חורף בלי היתר בנייה. זה עובד בצורה חלקה גם עבור בעלי עסקים, גם עבור הרשויות המקומיות וגם עבור הציבור, מכיוון שאנחנו כמובן משלמים כסף עבור הסגירות האלה ומיסים עירוניים, אז כולם מרוויחים בזה. הסיפור של הפוד-טראקים – אני רוצה להגיד לך שגם לפני שבועיים עיריית תל אביב ארגנה פסטיבל אוכל שאליו הגיעו מאות אלפי אנשים לאכול. זה אמנם לא היה נקרא פוד-טראק אבל זה בעצם כמו פוד-טראק, זה דוכן אוכל שבישלו שם סטייקים והמבורגרים והכול היה בסדר. אתה שואל את עצמך: מה ההבדל? זה שיש גלגלים? לכן הדבר הזה הוא מנותק מן המציאות. מבחינת משרד הבריאות שאנחנו נגיש אוכל מפלסטיק ולא נחתוך עגבנייה במקום. זה בלתי מתקבל על הדעת. אני חושב שאם אתה רוצה, אדוני, באמת לקדם את זה, צריך להביא את אנשי משרד הבריאות ולהבין מדוע הם מונעים ממדינת ישראל, שהיא מדינת תיירות עם קולינריה פנטסטית, לעמוד במבחן הזמן ולהביא מוצר שהוא כל כך מגניב וטרנדי והקהל אוהב אותו. יש היום דברים נפלאים שעושים בפוד-טראקים ופשוט מונעים מיזמים לעשות את זה. חבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך, שי. נעבור לנציגי הממשלה, נתחיל עם משרד הפנים ומשרד הבריאות ואחרי כן אם יש עוד נציגים שיכולים לשפוך אור על הנושא. אני לא רוצה שתסבירו לי את החקיקה הקיימת ואת הבעיות ואת האילוצים. מהמעט ששמעתם וממי שיזם את המפרט האחיד כבר בעבר, לאן פניכם מועדות בפתרון הבעיות בסוגיית הפוד-טראק? נציג משרד הפנים, בבקשה. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> בוקר טוב. אני מנהל אגף טיוב רגולציה ברישוי עסקים במשרד הפנים. מבחינת איך שהעולם של רישוי עסקים עובד, העמדה של משרד הפנים היא שאין מניעה שיהיו פוד-טראק ברמה העקרונית וכל עסק שהוא סביר ולא פוגע בציבור הוא מבורך ושאנשים יתפרנסו. אבל התוכן של הדרישות לגבי תברואה – על זה משרד הבריאות אמון. אנחנו חושבים שצריכות להיות דרישות כלשהן, ונראה לי שגם אין על כך ויכוח מצד הגופים הפרטיים, אבל תוכן הדרישות נקבע על ידי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך אתה מתמודד עם הפערים בין הרשויות? איך אתה נותן מעמד לאותו מפרט? אתם יזמתם את המפרט האחיד? משרד הפנים יזם אותו? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> המפרט האחיד הוא תולדה של רפורמה ברישוי עסקים. הקונצפט הזה הוא כבר בן עשור. יש גם את המפרט הרשותי. בחוק ההסדרים האחרון עבר תיקון לחוק רישוי עסקים, ניתנה יכולת להקים ועדה להסדרה, שאחד מתפקידיה הוא לבחון מפרטים וסתירה ביניהם בין הרמה המקומית לרמה הארצית, אבל הוועדה הזאת, שהיא תחת רשות הרגולציה במשרד ראש הממשלה, לפי דעתי עוד לא כל כך קמה, אין את הגוף הזה. אבל על פי חוק הסמכות היא של הגוף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נחכה עכשיו לרשות שלא קמה? משרד ממשלתי יכול לתקן את החקיקה של עצמו. הוא צריך כוח חיצוני שיניע אותו לשפר את הרגולציה שלו? אתה בתוך המשרד אחראי על הדבר הזה. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> לצערי החל מ-1 בדצמבר 2021 הסמכות היא לא בידי משרד הפנים. כל מה שקשור לוועדה להסדרה ולבחינה של המפרטים האחידים והתאמה של המפרטים הרשותיים מצוי בידי הוועדה להסדרה. מדיניות שרת הפנים הייתה לקדם את הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה להסדרה עובדת? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> היא עוד לא קמה למיטב ידיעתי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לקחו את הסמכות אך לא הקימו את הוועדה. אדוני מבין את האבסורד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איילת שקד מוכנה שמישהו ייקח לה סמכות? נראה לך שהיא אדם שמוותר על סמכויות בקלות? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גם אם היא ויתרה, לפחות שזה יגיע למישהו. זה נזרק לחור שחור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הוועדה של אביר קארה? זה היוזמה שלו? הם מאותה מפלגה. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> בחוק ההסדרים עבר התיקון לחוק. מ-1 בדצמבר 2021 למשרד הפנים אין סמכות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין סמכות לתקן את הרגולציה של עצמו? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> בהיבט הזה של מפרטים אחידים ומפרטים רשותיים. הבחינה שלהם היא בידי הוועדה להסדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה התפקיד שלך במשרד? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> יש היבטים אחרים של רישוי עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שאתה לא צריך לוותר. אני לא מבין: עד שיש אפשרות להזיז ולשנות, כל המשרדים צריכים להמתין לוועדה שלא קמה? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> לצערי כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה לא הגיוני בכלל. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> זה מדיניות השרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עזוב את הבעיה הזאת. באופן מהותי אתה מבין את הבעיות שעולות פה? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> אני מבין את הבעיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך רעיונות איך לפתור אותן? כיוונים? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> כפי שנאמר פה על ידי נציגי המגזר הפרטי, עיקר העניין פה הוא בעולמות של הסדרת התברואה, פחות בעניין עצם הקיום של מפרט רשותי, כן או לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד. צריך ממשלה שלמה כדי שמשאית אוכל תצא לשטח. כל אחד שולח אותך למשרד אחר, מה שנקרא: Don't call us, We call you. אז שולחים אותך: לך לבריאות, לך לפה, לך לשם. זה לא הוועדה הבין-משרדית הראשונה שקמה בממשלת ישראל, שכמה משרדים יושבים ומתאמים מהלכים. אני מבין שהרבה מזה הוא תברואה ומזון ובטיחות מזון, אבל אתם גורם מתכלל, יש לכם אחריות על הפיתוח הכלכלי של רשויות, על האפשרות לתיירות, על האפשרות לשירות לאזרח, לאיכות חיים. זאת השליחות של משרד הפנים, לחזק את הרשויות המקומיות, ואם הוא צריך לנצח בירוקרטיה במשרדים אחרים אז הוא צריך לעשות שולחן עגול ולטפל בבעיה. לא נחה דעתי מכך שהתשובה היא שמהיום משרד הפנים מחכה למישהו שיאשר לו לפשט את הרגולציות שלו. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי הצעה לסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם לא היה מורשה לך אתה לא היית מדבר? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> חד-משמעית לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מעדיף לא לבחון את הסוגיה. בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון ועל הנושא החשוב הזה. אני מציע, גם כמי שמעריך מאוד את עידו מירז וזכה לעבוד אתו בשיתוף פעולה בתפקידי הקודם במשרד הפנים, לבחון את האפשרות הזו, בגלל כשל השוק הממשלתי, דווקא מלמטה למעלה. כלומר לקחת גוף כמו מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, שהם גופים שיודעים לדבר יחד עם כלל ראשי הרשויות במדינת ישראל, וזה אינטרס של הרשות המקומית בסופו של דבר. כאשר התהליכים הללו יהיו מוסדרים ובלי הנחתה מלמעלה של הממשלה בדמות חקיקה שתחייב את האחידות הזאת אלא באופן וולונטרי של הרשויות המקומיות, התהליך הזה יוכל להיות הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל ולצאת לדרך. אם יתאגדו ראשי רשויות מקומיות ויקדמו אחידות בתהליך נוכל להביא את זה הרבה יותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציגים של השלטון המקומי? עוד מעט תתייחסי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לגופו של עניין, אני חושב שהכלי הזה של פוד-טראק, אנחנו מכירים הרבה מאוד רשויות מקומיות שמנסות לשקם למשל אנשים שריצו עונשי מאסר ולא הצליחו לחזור לחיי חברה ולעבוד על ידי קיוסקים וכל מיני פטנטים כאלה שהרשות המקומית מנסה לסייע להם, וזה דבר חשוב ומבורך. אם נייצר כדאיות כלכלית ומבנה עסקי נכון לדבר הזה, זה יוכל לתת מענה להרבה מאוד אנשים באוכלוסייה שלא יכולים להשתלב במקומות עבודה רגילים, גם מסיבות אובייקטיביות וגם מסיבות סובייקטיביות, ותהיה בזה תועלת מרובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. הדברים חשובים והם ייכללו בסיכום של הוועדה. נציג משרד הבריאות, איך אתה מסתכל על העניין? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> בוקר טוב ותודה. אני ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. התחום הזה נמצא תחת אחריותי. אני רוצה לתת לכם את התמונה הכללית כדי שתראו את כולה ואיפה נמצא הפער מבחינת ההיבטים של משרד הבריאות. אנחנו עוסקים בבריאות הציבור, מניעת תחלואה כתוצאה ממזון. פוד-טראק יכול להוות מקום עם סיכון גבוה, גבוה יותר מאשר מקום קבוע, הן מהיבטים של תשתיות, מים, ביוב, אשפה, חשמל. צריך להכיר בעובדה הזאת. במדינת ישראל יש לנו תקנות רוכלות מזון מ-2009, שאפשרו לעסוק בפעילות של משהו שהוא בין קיוסק למרכול, כלומר מכירה של מוצרים ארוזים, פירות וירקות. זה אולי לא כל כך תפס בהרבה מקומות אבל האפשרות הזאת קיימת. היא הוזכרה פה על ידי חבר הכנסת שעזב. עבדנו בתקופת הקורונה והוצאנו בדצמבר 2020 מפרט אחיד לרוכלות מזון, שמאפשר פעילות שדומה לזו שמותרת במזנון. כבודו הזכיר אירועים אז יש גם פריט של יריד מזון. הפעילות הזאת, עם דוכני מזון, עם פוד-טראק, מותרת גם במתכונת דומה למסעדה ביריד המזון. כלומר, מה שהזכרת יש לו פתרון, הוא מותר. ההנחיות קיימות כבר מ-2010 וכך ירידי המזון שהוזכרו פה בתל אביב ובכל מיני מקומות אחרים עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם יש מגרש חניה בעירייה – אני חייב להיות פרקטי, אני לא יכול עכשיו לשמוע את כל הסקירה ההיסטורית. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> עוד משפט אחד. אנחנו נשארים בפעילות של רוכלות מזון שדומה לפריט של מסעדה, כלומר הם מטפלים במזון מן החי. גם פה אנחנו בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים בעניין הזה. יש שני חסמים עיקריים, שהוזכרו פה גם על ידי ד"ר צפורי וגם על ידי החבר כאן: העולם דורש מאנשים לעבור הכשרה, שלפחות אחד מן המפעילים במקום יעבור הכשרה בתחום של תברואת מזון; ודורשים עוד דבר, שהפוד-טראק הזה לא יכול לעבוד לבד אלא חייב להיות מקושר למטבח-אם. כך עובדת הרגולציה בעולם. בסופו של דבר שם יש מחסן. כאשר יורדים לפרטים: כאשר מייצרים במטבח מנה מבזבזים בערך 20 ליטר מים, אז תחשוב כמה מים וכמה ביוב צריך באותה משאית כדי באמת להיות מסעדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שמכריזים בעיר מסוימת שיש בה כל שבוע יריד מזון שמתקיים בעשרה מוקדים בעיר, בעשרה מגרשי חניה. אז הם יכולים לעשות את כל הדוכנים עם כל האוכל? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן. במסגרת יריד מזון מוגשת תוכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה פעם את הישוב כסלון. המועצה האזורית כסלון מחליטה שהיא עושה יריד מזון והיא בוחרת עשרה מגרשי חניה ובכל סוף שבוע מותר שם לעשות דוכנים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> היא יכולה להגיש בקשה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקשה למי? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> היא רשות מקומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הרשות המקומית על בסיס התקנה של יריד מזון מאשרת שיהיו שם דוכנים, ואפילו יש שם גמישות בעיבוד המזון יותר ממה שאתה דיברת על מטבח קצה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> נכון. צריך לדעת שיריד מזון תמיד מלווה בשטח במישהו שהוא אחראי תברואת מזון, שהוא עושה בקרה על העסקים, של הרשות המקומית או של היזם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היזם יכול לשים את האדם הזה. זה פתח אדיר שאני שומע עכשיו, שאם אנחנו מכריזים על עירייה שעושה בכל שבוע יריד מזון במוקדים מסוימים, עם בקרה על התברואה, הגמישות בהפעלת הדוכנים שם רחבה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> יש הנחיות לירידים משנת 2010. שוב זה על פי אותו עיקרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שם הגמישות גדולה יותר, מה מכינים ואיזה דברים. הם יכולים לשים המבורגרים קפואים ביריד מזון? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל הם צריכים להיות מקושרים לאיזה מטבח-אם של מסעדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם זה אדם שעובד בבית? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הוא לא יכול. << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> זה לא יכול להיות. זה לא פוד-טראק. << אורח >> עדי רוזנברג: << אורח >> בשביל למכור ביריד מזון הוא חייב שיהיה לו מטבח של מסעדה מאחוריו. אז מה עשינו בזה? זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל הוא לוקח מזון וצולה אותו. << אורח >> עדי רוזנברג: << אורח >> אבל אין לו מסעדה. זה אומר שהאדם צריך להקים מטבח של מסעדה ואחר כך למכור את זה לפוד-טראק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אותו אחד יודע להתנהג בתברואה שלו כמו אחד שיש לו מסעדה, למה הוא צריך שתהיה לו מסעדה? << אורח >> עדי רוזנברג: << אורח >> אפשר גם לעשות מטבחים משותפים, זה גם קיים, שכמה פוד-טראקים מייצרים באותו מטבח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל זה מסבך את העניינים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ראינו מה קורה בעולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמיר, הבנו. הזמן קצר. סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו חייבים לסכם כי יש לנו דיון נוסף. יש עוד נציגי ממשלה שהם משמעותיים לעניין הזה, שהם קריטיים לסוגיית הפוד-טראק? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> יש נותני אישור, שזה בריאות וכבאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך כבאות קשור לרכב שנוסע? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> כל מבנה פיזי באשר הוא דורש אישור של הכבאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כלומר אם תהיה סינרגיה והסכמות בין בריאות למשרד הפנים יהיה אפשר להביא שיפורים בעניין הזה. << אורח >> רון לוי: << אורח >> רק נחדד פה נקודה, שאמנם זה לא מופיע בתוך צו רישוי עסקים אבל ברגע שאלכוהול נכנס לתמונה המשטרה הופכת להיות גם היא נותן אישור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. אלכוהול זה סוגיה אחרת, מה מותר בשטח. יכול להיות שאתה צריך להגיע לפשרות של התנהגות כפי שמסעדה מתנהגת עם אלכוהול, עם תעודה, עם גיל, עם בקרה. נציגת השלטון המקומי, איך אתם רואים את הנושא? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה, אדוני. כפי שאדוני יודע, הגיעו לכאן נציגים מרשויות מקומיות שונות, מאיגוד רישוי עסקים. אנחנו בוודאי מסכימים עם התפיסות שהם הציגו בפני הוועדה. בתשובה למה שאמר חבר הכנסת ארבל, אנחנו לא סבורים שבנושא הזה צריכה להיות שונות בין הרשויות המקומיות, להיפך. בראש ובראשונה צריך הסדרה נכונה כלל ארצית ברורה שנוגעת בכל הסוגיות שהוקפו כאן בוועדה, החל מהחיבור לתשתיות, אולי גם למבנה של שירותים, המשך בהכשרות מתאימות שקשורות לשמירה על בריאות הציבור מבחינת מזון, וכלה בהסדרה של הפעילות בשעות, בימים, בכל דבר שצריך להיות פה. הנושא הזה צריך להיעשות באופן כלל ארצי וצריך להיעשות, כפי שאמר אדוני, בראש ובראשונה בהסכמות בין משרד הבריאות לבין משרד הפנים. אנחנו ברשויות המקומיות יכולים לסייע בהקשרים של המפרט הרשותי והתנאים שהרשות המקומית קובעת. אנחנו רוצים לעודד עסקים, כפי שאמר אדוני. זה דבר חשוב לא רק בפריפריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התפקיד שלך? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי. נקודה אחרונה שאני מבקשת לחדד, כפי שאמר נציג משרד הבריאות, הוא התייחס לפריט ששקול למזנון. אני מזכירה שמזנון לא מאפשר הגשה של בשר, של דגים. אין במזנון אפשרויות מספיק נכונות כפי שנעשה בפועל. אדוני יודע, לפעמים המציאות מקדימה את המשפט, ואת זה אומרת ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי. תפקיד הוועדה, תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת לוודא שהמשפט יעקוב אחר המציאות וייתן לה מענים וכלים נכונים, ולא יהפוך אנשים נורמטיביים לעבריינים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהבתי את זה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי לספר לכם שיש כרגע הצעת חוק שחבר הכנסת ולדימיר בליאק עובד עליה ביחד אתי – הוא לא יכול היה להגיע היום אז נכנסתי לדיון – שעוסקת בנושא פוד-טראקס, כתוצאה מפניות שקיבלנו מעסקים קטנים. אני רוצה לחדד ולהדגיש שבפריפריה זה אחת הדרכים היותר פופולריות ובין הבודדות שעסקים בתחום המזון יכולים להצליח. אני בעצמי הייתי במשך 12 שנים יועצת עסקית שמתמחה בתחום המזון. אחד הענפים המסוכנים ביותר, עם רמת סגירת עסקים הגבוהה ביותר, זה מסעדות ובתי קפה, ודווקא בפוד-טראק יש הצלחות גדולות יותר בגלל ההשקעות הנמוכות יותר, בעיקר בפריפריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מיעוט תשתיות עסקיות בפריפריה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> ומיעוט האוכלוסייה. למשל במועצה שבה אני גרה יש בית קפה אחד ששרד את הקורונה ולעומת זה הפוד-טרקס צצים כפטריות אחרי הגשם. בישובים המרוחקים בפריפריה זה גם חלק מתרבות חדשה שנוצרה – בימי שלישי כולם נפגשים לפיצה, בימי חמישי כולם נפגשים לפלאפל, כלומר נוצרה ממש תרבות סביב הפוד-טראקס. לכן ראינו את החשיבות, חבר הכנסת ולדימיר בליאק ואני, לקדם את הנושא. אז מי שעוסק בתחום, אשמח שתיתנו לי פרטים וביחד אתכם נעזור לכם בניסוח הצעת החוק. אחד הנושאים שנתקלנו בהם בשטח, וזה מתחבר גם אל מה שאמרה נציגת השלטון המקומי, הוא שיש היום חוסר אחידות בנהלים, חוסר עקביות בהנחיות, זה שונה בין כל רשות, יש בלבול גדול מאוד, אז צריך לייצר עקביות. הבעיה היא שאסור להכין שום דבר, הכול צריך להיות מוכן במטבח, ואז אפילו דבר פשוט כמו הכנת כריכים, חביתה, פיצה, הדברים הכי בסיסיים אסור להכין. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> מותר להכין פיצה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> זה כנראה הבעיה בחוסר הבהירות, שאנשים אמרו שהם צריכים להכין את הכול בבית. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> המפרט האחיד פורסם בסוף שנת 2020. יכול להיות שצריך להטמיע אותו. אבל דווקא פיצה ובורקס ופלאפל - - - << דובר >> שירן זנדברג: << דובר >> פיצה מבצק טרי אי אפשר להכין. אפשר לחמם. << אורח >> ניר בניסטי: << אורח >> זה לא אכיל. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> זה רק מחזק את מה שאמרתי, שבשטח ההנחיות לא ברורות, יש בלבול. רבים מבעלי הפוד-טראקס אומרים שהם מקבלים הנחיה אחת ממשרד הבריאות והנחיה אחרת מן הרשות המקומית ורבים מהם בסוף עובדים ללא היתר. טוב מאוד שנערך הדיון הזה. אשמח אם אנשי המקצוע בתחום יחברו אליי אחרי הדיון, אקח את הפרטים ואנחנו נמשיך לקדם את הצעת החוק. אני מקווה שיהיה לנו משרד לקדם מולו. לפי מה שאני מבינה כרגע אין עדיין את הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיה משרד. אנחנו לא נוותר. מישהו מנציגי המכינה רוצה להגיד כמה משפטים לסיום? << קריאה >> נציגת המכינה הקדם צבאית הירושלמית: << קריאה >> עגלת קפה זה נחשב פוד-טראק? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קל יותר, קפה זה קל יותר. את רוצה להקים עגלת קפה או שרק רצית לדעת? << קריאה >> נציגת המכינה הקדם צבאית הירושלמית: << קריאה >> אני אוכלת שם וזה נחמד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיכום הישיבה. אנחנו עוסקים פה בנושא שהוא משמעותי לפרנסה של אלפי אנשים ויזמים בישראל. הנושא הזה לא סדור ולא הגיע למיצוי, והוא חשוב מאוד לכלכלה הישראלית, לתיירות הישראלית ולייחודיות של קהילות וזהויות בישראל. אנחנו דורשים שיקום צוות עבודה מידי של משרד הפנים, משרד הבריאות והשלטון המקומי, כולל נציגי הרשויות, ושם ייבחן המפרט האחיד כפי שהוא כיום ויוצעו תיקונים במפרט האחיד כדי למקסם את היכולות של הפוד-טראק לפרוץ ולתפקד. מצד אחד לשמור על בריאות הציבור, ומצד שני לראות שאכן אנשים בפשטות ובמסלול ירוק מצליחים לקבל רישיון לפוד-טראק. הפתרון הזה צריך להיות ייעודי, אחיד, פשוט וזמין. הוועדה תקיים דיון בעוד חודשיים ותבחן את עבודת הצוות הזה. הוועדה תשלח מכתב לשרת הפנים ולשר הבריאות בדרישה שישיבו לה בתוך חודש וחצי, אילו פעולות נקטו בתוך המשרד כדי לפשט את התהליך לרישוי של פוד-טראק וכדי לראות את הסינרגיה בין משרדי הממשלה. אם נדרש פה שילוב וגיבוי גם של משרדים נוספים, כמו משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה או כל משרד אחר, הם יידרשו לסייע בפתרון של הפוד-טראק. אנחנו נעקוב אחר הנושא הזה כוועדה. בתוך כמה חודשים נקיים דיון נוסף. אנחנו מקווים שהדיון הזה לא יהיה דיון-סרק ושלא נחזור לאותה נקודה שאנחנו נמצאים בה, אלא שהמשרדים יפתחו את הראש ואת הקשב, יקשיבו לשטח. השטח יכול לתרום פה ידע אדיר, מה שדיבר פה כל אחד מכם. נא להזמין אותם לצוות הזה. נציגת השלטון המקומי, תעשי את הפגישה הראשונה בין כל אנשי השטח פה ונציגי הממשלה שיושבים פה. עידו מירז, אני רוצה שאתה תהיה בפגישה הזאת וגם עמיר יצחקי. תאזינו בקשב ובלב חפץ מה ניתן לעשות כדי להקשיב למצוקות שעולות מן השטח. אני לא מקבל את העובדה שהרגולציה והפתרונות תקועים בישראל בגלל שמישהו הלאים את הסמכויות של משרדי ממשלה לפשט רגולציה ומחכים לאיזו ועדה או רשות שלא קמה. זה דבר חמור. זאת לא תשובה שמתקבלת על הדעת. גם בנושא הזה אדבר עם שרת הפנים. הציפייה היא שמשרדים ישמרו על חובתם ועל אחריותם להוביל פתרונות שבסמכותם. אף אחד לא יעשה את זה טוב מהם והם לא יכולים לחכות לאף גוף שלא קם כדי לרוץ קדימה לפתרון בעיות. אנחנו שמחים שהמכיניסטים היו אתנו. ראיתם שבכנסת גם עובדים, לא רק צועקים ולא רק מקללים, ועוסקים בחיים עצמם, בסוגיות היום-יומיות. הדיון הזה לא יקבל כותרות בעיתונים, אף אחד לא ייצא מפה כוכב תקשורת, אבל אם עזרנו לבעל עסק אחד להתפרנס או אם פישטנו תהליך, זאת הזכות שלנו כאנשי ציבור. תודה רבה. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>