פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
12/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 662
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 9:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024 (מ/1790) << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אלי דלל
שלום דנינו
שלי טל מירון


מוזמנים: 
	אסי סוזנה
	–
	מנהל אגף רישוי ומל"ח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עו"ד חוה ראובני
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמואל זקן
	–
	צוות ביטוחי רכוש שוק ההון, משרד האוצר

	עו"ד אייל בן ישעיה 
	–
	הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

	עו"ד רון שלמה סולומון
	–
	המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נירה פישר
	–
	מנהלת אגף א' שירותי תיירות, משרד התיירות

	נמרוד הגלילי
	–
	מנכ"ל, האיגוד להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל, איגוד המוסכים

	שבת ברכה
	–
	חבר, איגוד המוסכים

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר, איגוד המוניות הארצי

	שמואל ג'רבי
	–
	מנכ"ל ובעלים, מוניטקס בע"מ

	שפי טרגן
	–
	מנהלת קשרי לקוחות, אר.אם אלקטרוניקה בע"מ

	אסתר בוכשטב 
	–
	אימו של יגב בוכשטב ז"ל שנרצח בשבי, משפחות החטופים

	לי סיגל
	–
	אחיו של קית' סיגל ששוחרר מהשבי, משפחות החטופים

	זמיר חיימי
	–
	תושב קיבוץ ניר יצחק, ניצול ה-7 באוקטובר




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
 << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024, מ/1790 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024. כן. ביקשתם סרטון. אני מאשר אותו, למרות שהוא על הגבול, שתדעו. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

אנחנו חיים על הגבול כבר הרבה שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא משנה. הסרטון הוא על הגבול הפוליטי. זה לא מתאים. אני משדר את זה בוועדת הכלכלה, ומאשר את זה באופן חד-פעמי. בפעם הבאה – אני לא אאשר.

(הצגת סרטון, להלן הדברים):

"נחש כמה אחוזים ממצביעי הימין מאמינים שאין ניצחון על חמאס בלי להשיב את החטופים?" – "אני ימני".
"אתה ימני?" – "ימני קיצוני".
"כמה אחוזים אתה חושב?" – "100%".

"אפשר להשיג ניצחון בלי להשיב את כל החטופים?" – "לא"; "לא"; "לא"; "לא"; "אני לא חושב"; "לא, אי-אפשר"; "לא"; "לא".

"כמה אחוזים מהעם מאמינים שרק השבת כל החטופים – החיים לשיקום והחללים לקבורה – היא הניצחון האמיתי?" – "90%?"; "90%"; "50-50"; "30%?" — "84%". 

"נחשי כמה אחוזים מהציונות הדתית מאמינים בזה?" – "50%?"; "30%?"; "40%?"; "30%?"; "לא הרבה"; "40%?" — "78%". 

"כמה אחוזים ממצביעי הימין מאמינים בזה?" – "60%?"; "70% לפחות"; "50%" — "81%".

"נחש כמה אחוזים מתושבי יהודה ושומרון?" – "פחות מ-50%"; "70%?"; "80%"; "90%" — "81%".

"אתה חושב שאפשר להשיג ניצחון על חמאס בלי להשיב את החטופים?" – "לא"; "לא"; "לא"; "לא"; "לא".

"מה אתה אומר לאלה שאומרים שהשבת החטופים זה פוליטי?" – "אזרחים שלנו נחטפו מהבית שלהם ביום בהיר, ונמצאים בעזה. פוליטי? אני לא חושב שזה עניין פוליטי פה. זה עניין של מוסריות". 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

שמי לי סיגל. למי שלא מכיר, אח שלי, קית', היה כמעט 500 יום בשבי החמאס, וחזר לפני שלושה חודשים. גיסתי, אביבה – חזרה אחרי 51 יום. שניהם פרי של מהלכים דיפלומטיים והפסקת אש. לא מלחמה. 

שניהם עולים למטוס לארצות הברית, קית' בפעם השלישית בתוך שלושה חודשים, כדי לחפש שם איך מחזירים – אני מקווה שבהמשך היום זה יהיה 58 חטופים; אלה שבחיים – לשיקום, ואלה שלא – לקבורה ראויה בארצם.

יושב-הראש, אני חולק איתך על כך שזה על הגבול הפוליטי. אני חושב שזה בעצם מראה לנו עד כמה העם מאוחד. גם בתוך המפלגה שלך – המספרים הם דומים. העם רוצה חטופים בבית, גם במחיר של הפסקת מלחמה, מקצה לקצה.

 אפשר להגיד שאנחנו, המשפחות, ניסינו במשך יותר משנה וחצי לשמור על פן לא-פוליטי, מכיוון שלהחזיר חטופים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שאני מתכוון זה שאפשר לטעון את הטענות האלה בעל פה, לא במסגרת סרטון שיוצג בוועדה. זה מה שהתכוונתי. לטעון את הטענה – אפשר, אין בעיה. זו זכותכם לטעון מה שאתם רוצים. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

בסדר. אני אשאל אותך: אתה קשוב לבייס שלך, של הליכוד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

אתה שומע אותם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני שומע גם כך ואני שומע גם כך. תאמין לי שאני שומע את שני הדברים בבייס.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

להחזיר חטופים. לא הבייס של בן גביר ולא הבייס של סמוטריץ'. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבייס של הליכוד; לא הבייס של בן גביר. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

הבייס של הליכוד זעם. קית' – ואני סיפרתי לך לפני הישיבה – לא ישן טוב כל זמן ש-59 – עוד פעם, אני מקווה שזה יהיה 58 בעוד כמה שעות – לא בבית, והליכוד מסוגל להביא לפתרון שבו כל ה-59 יהיו בבית. זה הניצחון היחידי שצריך לעניין אותנו בחדר, או במפלגה של הליכוד, או את ראש הממשלה. תודה.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

שלום. שמי אסתר. אני אמא של יגב. יגב, הבן הבכור שלי, נחטף יחד עם אשתו, רימון, מקיבוץ נירים. מהבית שלו. רימון חזרה בעסקה. יגב – לא. יגב לא חזר בעסקה. כמו שאתמול פרסמו, ביבי החזיר 196 אזרחים, אז יגב חזר ב-196 האזרחים.

יגב נחטף חי, היה חי, וב-14 בפברואר – הוא נרצח על ידי מחבלי החמאס, מלחץ צבאי. כך הצבא אמר לנו בתחקיר. הצבא אמר לנו: "הפגזנו את המנהרה שלהם. לא ידענו שהם שם. קיווינו להשיג תוצאות צבאיות אחרות. התוצאה הייתה שנרצחו שבעה חטופים על ידי המחבלים. המחבלים הבינו שהצבא מתקרב – והם הוציאו אותם להורג". 

זה חלק מ-196 החטופים שחזרו. עם כל הכבוד לביבי ולהצלחות שלו – זו לא הצלחה. זה לא ניצחון. 41 חטופים נכנסו לרצועה חיים, וחלקם – חזרו בארונות. 

כשפנו אלינו אנשים מהצבא, מהמדינה, בתחילת הדרך – לקח זמן עד שהגיעו אלינו. שבוע היינו בחוסר אונים; בחוסר ודאות. לא הייתה מדינה, מבחינתי, באותו שבוע. היינו לבד – אחת השאלות ששאלו אותנו היא אם יש לנו דרכון זר ליגב. אני הייתי כל כך מזועזעת מהשאלה.

אבא שלי הגיע בגיל 18 מטריפולי, לוב. הוא היה נער ציוני, שיצא מהבית שנה קודם, עבר דרך איטליה, נשאר במחנה פליטים, מחנה שורדי שואה, ועבד והתנדב שם שנה. כשהוא הגיע לארץ, הוא אמר לנו – כך חונכנו – שאנחנו לא נושאי דרכון זר. 

כשהתחילו להגיד לנו שאפשר להוציא דרכון זר ליוצאי טריפולי, לוב – אבא שלי אמר לי לא, ואנחנו כיבדנו את זה. היום – אני כבר לא יודעת. אני לא יודעת אם הוא מוותר לי על הבקשה. הוא כבר לא בחיים. אני מעריכה שהוא היה מוותר על הבקשה היום. 

זו אחת השאלות שנשאלנו – אם יש ליגב דרכון זר, והמדינה, לא אנחנו, נכנסה לתהליך לעשות לו דרכון זר. אני חושבת שכולנו צריכים לחשוב הרבה מאוד מחשבות על מה שקורה במדינה הזו; על מה שקורה לנו, כאנשים שחיים במדינה הזו; ומה קורה ל-59 חטופים שעדיין שם. 

אני מקווה מאוד שעידן יחזור היום הביתה. עידן היה אחד האנשים הראשונים שראה את יגב ורימון כשחטפו אותם, ואני רוצה מאוד לחבק אותו – על מה שהוא אמר להם באותם רגעים; על החיזוק שהוא חיזק אותם.

יש חטופים שעדיין שם, וצריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם, ולא בלחץ צבאי – בעסקה מסודרת. כולם חייבים לחזור הביתה, גם החיים וגם החללים, כי למשפחות החללים אין תקומה; אין אפשרות לחיות בלי לקבור בקבורה מסודרת. אני יכולה להגיד את זה מניסיון – קצר, אומנם. היינו רק חודשיים בסיפור הזה, אבל חייבים להחזיר אותם. תודה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. קוראים לי זמיר חיימי. אני מקיבוץ ניר יצחק. זו הפעם הראשונה או השנייה שאני נמצא פה – יש פה את החבר'ה היותר קבועים ממני. ובכל זאת, החלטתי היום שהגיעו מים עד נפש, ושגם אני צריך להיכנס לתוך המעגל של האנשים שבאים לפה, גם מטעם המשפחות וגם בתמיכה במשפחות.

קיוויתי שאדבר גם בפני חברי כנסת, אבל אני רואה שאתה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

סליחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכנס עוד אחד לשנייה ויצא.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

לא יודע. אני עובד בחקלאות – אני חקלאי כבר 40 שנה. עוד מעט אני אגע בזה גם. אצלי, כשאני אומר, בתור מנהל, שב-06:00 אנחנו בשדה – אנחנו בשדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה תלוי בנושא הדיון. יש נושאי דיון שבאים יותר ויש פחות. הם נמצאים גם בוועדות אחרות. יש כל מיני ועדות.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

כמו שאמרתי, קוראים לי זמיר חיימי, אני מקיבוץ ניר יצחק. אני עברתי את ה-07 באוקטובר בניר יצחק. הסיפור שלנו טיפה התגמד מול המגה-סיפורים של ניר עוז, בארי, כפר עזה. עוד פעם, אנחנו מכירים את כולם – גם בבארי וגם בניר עוז. אנחנו משפחה אחת גדולה במועצה האזורית אשכול. עם אסתר, בכלל; בטח עם אורן, האיש של אסתר – אנחנו שותפים לדרך החקלאית ועובדים ביחד כבר הרבה מאוד שנים.

למה אני מתחיל בזה? כי אני לא ניצב כאן לבדי. אני ניצב פה עם כל נציגי המועצה האזורית אשכול; נציגי הקיבוצים שלא הגיעו לפה; נציגי שדרות; נציגי אופקים, שנפגעה קשה מאוד ביום הזה; נציגי המועצות האחרות שמסביבנו.

מעל הכול, אני ניצב פה כדי לדבר בשמם של החטופים והחטופות, שלא יכולים לדבר; שכרגע עדיין נמצאים שם – החיים והמתים. אנחנו אומרים: חבר'ה, תחזירו. תסגרו לנו את הסיפור הזה. אנחנו מתחננים כבר יותר מדי זמן. 

אני אומר עוד פעם: אני ניצב פה בשם הרבה תושבים. אני רוצה להדגיש את הנקודה הזו, של הקהילתיות הזו. אני ניצב פה בשם תושבים של אשכול, שגדלו איתי וכבר עזבו את האזור לפני 30 ו-40 שנה. אתה רואה פתאום את כולם חוזרים, ונלחמים איתנו בכיכרות, ונלחמים איתנו פה. 

כי אתה יכול לעזוב את ניר יצחק, אבל אתה לא יכול שניר יצחק יעזוב אותך; ואתה יכול לעזוב את ניר עוז, אבל ניר עוז אף פעם לא יעזוב אותך, כי זה בדם. זה בעורקים. זה זורם. אותו הדבר גם לגבי המושבים – מבטחים, ישע, פריגן, שנפגעו ביום הזה. אתה יכול לעזוב את ישע, אבל ישע – לא עוזב אותך. 

בגלל זה, אני ניצב ומדבר פה בשם המון אנשים, במה שמכונה "העוטף" – מבחינתי זה הנגב המערבי – חלקם עדיין חיים באזור וחלקם עזבו. 

כמו שאמרתי, אני גם חקלאי. אני נשאל לא מעט את השאלה: איך אני בכלל חוזר לניר יצחק אחרי מה שעברנו שם ביום הזה? ניר יצחק סיים את היום עם שמונה הרוגים. כמו שאמרתי, הוא נבלע בסיפורים הגדולים. שישה הרוגים מכיתת הכוננות; עוד חייל בסדיר, שנהרג במוצב סופה, אופיר מלמן – 500 מטר מהבית; ועוד בחורה שנהרגה לנו במסיבת הנובה, אלה חמוי.

שואלים אותי לא מעט: "אז איך אתה חוזר הביתה?", וזה בדיוק כמו בשיר "לפתח לוע הר הגעש". אנחנו חקלאים. אנחנו נטועים באדמה. אנחנו לא עוזבים. דרך אגב, ההורים שלי היו ממייסדי הקיבוץ ב-1949. ניצולי שואה שבאו, הקימו קיבוץ, היו חלוצים ובאו מציונות. הם חינכו אותנו שזה הבית, ולא עוזבים את הבית.

עוד שואלים אותי האם אני לא מחפש נקמה; האם אני לא רוצה למחוק את עזה? פשוט למחוק? לרחוץ במי הים של עזה? לחסל את כולם? להעיף את כולם? שלא נראה אותם בכלל? ואני אומר: חברים, לא נקמה אני מבקש. אני לא מבקש נקמה. אני מבקש את אחיי ואחיותיי, שעדיין נמצאים שם, ואני חושב שממשלת ישראל ומדינת ישראל מחויבים להחזיר אותם – לא היום; כבר אתמול. זה מה שאני מצפה.

אני לא יודע. לפעמים אני מתרשם – ויש לכם עור של פיל, אז אתה לא תיעלב ממני – שאתם חיים באיזה עולם מקביל. זה לא שאתם לא יודעים מה קורה – אני יודע שאתה יושב בקפה שלך בראשון עם החבר'ה; עדיין נשארת "עמכה", הכול בסדר – אבל מצד שני, כאילו הכול עובר לידכם.

אנחנו חיים את הדבר הזה מחדש בכל יום. אנחנו קמים בבוקר וחזרנו לחיים, ואנחנו מעבדים את השדות היום 100% עד הגבול, עד הגדר – אני כל יום נמצא עד הגדר, כמו שאני אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כול, זה לא כמו שאתה אומר. תאמין לי שלא. זה לא עובר באופן הזה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

זו ההרגשה. קשה להתווכח עם הרגשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ההרגשה היא לא נכונה במקרה הזה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

בסדר.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

במבחן התוצאה - - -

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

בוא נגיד שכמו כל עם ישראל – אני ניזון גם מתקשורת, ואני רואה אותך בתקשורת גם כן מדי פעם, למרות שבזמן האחרון קצת במינון נמוך יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון. הורדתי את המינון.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

פעם היית יותר. הורדת מינון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה שפחות פטפטת מאז המלחמה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

ומכולם בחרת את ברדוגו? נדבר על זה אחרי זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כי אנשי הימין מסתכלים שם, לא בערוץ 12. מה אני יכול לעשות?

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

אתה צריך שכל עם ישראל יראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם בערוץ 12 אני מתכוון להופיע. אל תדאגי.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

זה מה שרציתי לשמוע.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

אני יודע שאתה מחובר לקרקע, אני יודע שאתה מחובר לרחוב, ואני אומר: מישהו מכם צריך להתחיל להוביל את השינוי הזה. את השינוי של להביא את החטופים והחטופות הביתה. החיים, המתים, את כולם – לסגור את הסיפור הזה. ומעבר לזה – להתחיל את הריפוי הפנימי שלנו, פה, בפנים. 

משהו לא טוב קורה לנו. אבא שלי נפטר שלושה חודשים לפני ה-07 באוקטובר. כתבתי איפה שהוא, בצורה קצת אירונית, שאני שמח שהוא לא פה כדי לראות את זה, כי זו לא המדינה שהוא הכיר, וזו לא המדינה שהוא מסר לנו.

אני באמת מבקש: בואו נחזיר את כולם הביתה בהקדם, עכשיו. יש לנו חלון הזדמנויות. בואו ננסה לבנות פה מחדש משהו טוב יותר. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

אני רוצה רק להגיד משהו אחד נוסף: כשאתה אומר שאתה איתנו – מבחן המעשה הוא חשוב מאוד. אנחנו לא מרגישים שאתם איתנו, אז אולי גם כדאי לבוא ולדבר עם משפחות, ולא שאנחנו נבוא ונתחנן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כול, אני הסברתי בעבר שחברי הכנסת, בנושא הזה, הם לא חברי קבינט, ולכן הם לא קובעים כמו שאתם חושבים. אנחנו יכולים לדבר ולהשפיע, אבל אנחנו לא קובעים. ההרגשה שלכם, כאילו שאנחנו יכולים לקבוע, היא לא נכונה במקרה הזה.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

אני אגיד למה אני מתכוונת: אנחנו באים לפה, מחזרים על הפתחים פה, מנובמבר שנה שעברה – מנובמבר 2023. אנחנו כבר בעצם ב-2025. אנחנו מרגישים מחזרים על הפתחים. היום, באחת הוועדות, אמרו לנו: "אתם לא נכנסים". 

אני מצפה מכם לראות אתכם בשטח. אני מצפה לראות אתכם בכיכר החטופים. אני מצפה לראות אתכם בעוטף. זמיר והבעל שלי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את יודעת שמתייחסים אלינו לא יפה שם כשאנחנו מגיעים.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

אני מבטיחה לך שמי שבא – ואני הייתי שם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה לא כך.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

תקבע איתנו. אנחנו נכבד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את שוכחת מה היה.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

אנחנו נכבד. אני לא רוצה להגיד לך אילו חברי מפלגה היו וכיבדתי. אני מתנהגת בנימוס לכל אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את, אבל אחרים לא.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

בסדר, אני אומרת "אני". אני מזמינה אותך. אני גם מזמינה אותך לעוטף – לבוא בוקר אחד ולראות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הייתי בזמנו, שבועיים אחרי הרצח, בבארי. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

רגע. אני רוצה שתבואו ותיפגשו עם החקלאים בשדה. תבוא להיפגש ב-05:30 עם זמיר ועם הבעל שלי, בבוקר, שתראו איך פותחים שדה; איך מתחילים את היום בעוטף; איך החקלאים עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה. אני אבוא.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

הנה, אני מזמינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו נתאם איתך את זה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

מצוין. מבחינתי, באמת, אני אקבל אותך ברצון.

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

זמיר הוא כמוני. הוא מנומס. 

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

לפעמים אני מצטער על זה, אבל בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

אני רק אדגיש: אנחנו שומעים מההתחלה שלחברי כנסת אין משקל; אין השפעה. זה לא נכון. המשקל וההשפעה שלכם זה גם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו לא מקבלים החלטות. אנחנו לא יושבים במקום שבו מקבלים את ההחלטה.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

אבל אתם יכולים להשפיע.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

אבל אתם יכולים להגיע למקומות שאנחנו לא יכולים להגיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נכון.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

כן. אתם יכולים להשפיע, מלמטה למעלה אפילו. לחזק אותנו מלמטה, ולהגיע למעלה. אתה פותח דלתות כשאנחנו בקושי יודעים איפה הדלת. יש לך הרבה כוח והרבה השפעה וכבוד. אנחנו יודעים שכשאתה מחליט לעשות – אתה עושה, וזה מה שאנחנו מבקשים. תעשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

אני רוצה להגיד מילה אחת, לא למיקרופון, לגבי החשש של איך יקבלו את פניכם: אני חושב שברגע שתעברו את המחסום, ותגיעו פעם אחת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא חשש. זה היה בפועל. אתה יודע את זה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

100%, וזה יקרה, אבל צריך להבין שהזעם הזה, התסכול הזה, הקושי והכאב הזה, הוא דבר אותנטי; הוא לא משהו פוליטי בהכרח. יש שם, בטח, תמיד, גם סגמנטים כאלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש כאלה ויש כאלה.

 << אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>  

100%, אבל למען הרוב – שזה אנשים כואבים ודואגים אמיתיים – תהיו שם. בפעם השנייה – כבר יכבדו אתכם. אל תעשו את זה אירוע חד-פעמי. אם זה דבר שיהיה לו רצף והמשך – הדבר הזה יהפוך אתכם למשמעותיים; יהפוך אתכם באמת לנבחרי העם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה רבה. דקה הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:50 ונתחדשה בשעה 09:56.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אפשר להתחיל את הדיון. משרד התחבורה, מי רוצה להסביר?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בוקר טוב, אדוני. עו"ד חוה ראובני, לשכה משפטית, משרד התחבורה. אני אתן הצגה כללית של הצעת החוק בכללותה. אני לא יודעת אם אתה תרצה שאציג גם את הפרקים השונים הצגה כללית או רק את - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגידי באופן כללי, וכשנגיע לכל פרק – נסביר אותו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

טוב, אז כדי להתחיל, צריך לחזור לסעיף 2 בחוק פיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, שקובע שהוא יהיה בתוקף בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום. זה בתוקף לפי הכרזה לפי סעיף 9א לפקודת סדרי שלטון המשפט. 

עם זאת, כידוע, לאורך השנים נעשה שימוש נרחב בסמכויות המוקנות בחוק הזה לרגולציה שאין לה קשר כלשהו למצב החירום. זה מצב פסול מכמה טעמים – הדברים ידועים. בקצרה: החוק כולל סמכויות דרקוניות למדי שהותאמו, בזמנו, לשיקולים של שעת חירום, והם משמשים כיום למטרות שגרה אזרחיות.

הצווים מכוחו של חוק הפיקוח מסדירים עיסוקים באופן שאינו עומד ברף הקבוע בחוק יסוד חופש העיסוק, וגם אם הם תקפים – זה בגלל שהם קדמו לחוק היסוד. זהו רף שאנחנו לא מקבלים כראוי היום, כי אין הסמכה ישירה מפורשת ואין קריטריון של מידתיות להסדרים.

הדבר גם מונע, במידה רבה, את תיקונם של הצווים כשמתעורר הצורך לכך, והצורך ברגולציה של הענפים הכלולים בצווי הפיקוח מאלצים להשאיר את מצב החירום הגורף על כנו, גם כאשר אין צורך ביטחוני בכך, כאשר ידוע שמאז שהוא נחקק, בשנות ה-50, נקבעו הסדרים רכים יותר, גמישים יותר, שמאפשרים מענה מדויק יותר לאתגרים הביטחוניים במשק האזרחי.

בהתאם, מזה 15 שנה בקירוב, הכנסת והממשלה משלבות ידיים במאמץ להחליף את צווי הפיקוח בחקיקה עצמאית. הדבר יאפשר לעדכן את הרגולציה המוקפאת, לחוקק אותה ברף חוקתי נאות, ולהוציא את השיקולים הרגולטוריים של ימי השגרה מהשיקולים להכרזה על מצב חירום.

הצעת החוק הנוכחית היא חלק מהמהלך הזה, והיא כוללת שלושה חלקים: בחלק הראשון, היא מציעה להחליף את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (רכישת מונים למוניות, התקנתם ושירותי אחזקתם), התשמ"ד-1984, בהסדר חדש של רישוי ענף ההתקנה והתחזוקה של מונים למוניות – הסדרה שמותאמת למונה החכם שמותאם כיום במוניות. הצעת החוק לא עוסקת במחירי הנסיעה במוניות.

החלק השני זה החלפת פרק ו' לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והסעת רכב), התשמ"ה-1985, שעניינו הסדרת השכרת רכב. נושאים נוספים שכלולים בצו הפיקוח הזה יוסדרו בתקנות, מכיוון שיש הסמכה בפקודת התעבורה.

תקנות לעניין זה פורסמו להערות הציבור במרץ או אפריל, ואנחנו כרגע בשלב של בחינת הערות הציבור עם זה. אולי עוד במושב הזה, ואם לא אז לקראת המושב הבא, אלה מהתקנות שצריכות את אישור הוועדה – יוגשו לוועדה.

בנוסף, יש כאן, בהצעת החוק, פרק סמכויות פיקוח. כל עוד הענפים המוזכרים הוסדרו בצווים לפי חוק הפיקוח – עמדו לרשותנו סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות בחוק הפיקוח. בפקודת התעבורה אין בכלל סמכויות פיקוח ואכיפה, למעט משהו נקודתי וספציפי מאוד לרכב האוטונומי, ובמסגרת הצעת חוק זו מוצע להוסיפן, ולא רק לגבי המונים והשכרה, אלא לגבי כלל העיסוקים המוסדרים בפקודת התעבורה וכלל הרגולטורים בה.

הצעת חוק דומה מאוד לנוכחית פורסמה עוד בנובמבר 2016, ונדונה במספר ישיבות בכנסת ה-20, אך לא הושלמה. לפני כשלוש שנים התחלנו לעבוד על חידוש ההצעה ועדכונה, לאור השינויים שקרו במרחב, במקצוע – בעיקר החלפת המונים – ועדכנו אותה. החוק עבר קריאה ראשונה לפני שמונה חודשים.

זו, באופן כללי, המסגרת שבה אנחנו נמצאים. מכאן, אם היושב-ראש רוצה, אני יכולה להציג באופן כללי את הפרק הראשון, שהוא פרק המונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, חכי עם זה. היועץ המשפטי, אתה רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כרגע לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. מישהו רוצה להתייחס באופן כללי, לפני שאקרא את החוק?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

בוקר טוב. נמרוד הגלילי מאיגוד לשכות המסחר, ארגון חברות השכרת הרכב. השאלה היא האם, כרגע, הדיון הוא גם התחום של ההשכרה או רק על המונים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. עכשיו אתה יכול לטעון טענות כלליות, אם אתה רוצה, לפני שאני נכנס לחוק, על מה שאתה רוצה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

אכן, אנחנו נמצאים בדין ודברים עם נציגי משרד התחבורה לאורך השנים, עם כל התקדמות החקיקה הזו, עוד מהכנסת שבה חבר הכנסת כבל היה יושב-ראש הוועדה. החקיקה הזו באה להסדיר את הענף שהיום הוא בצו הפיקוח, ויש שם כמה בעיות.

אחת הבעיות שעלינו עליה, והזכרנו אותה במהלך השנים, היא נושא החובה של קיום ביטוח צד ג'. היום החברות כבר מבטחות את נושא הרכב לפי נוהל ביטוח צד ג', ואני לא חושב שצריך להתערב בחקיקה – אבל אני שם את זה שנייה בצד.

דרישה נוספת: יש רצון להקל, ואנחנו מברכים על הקלה ברגולציה. היום, יש דרישה ל-30 כלי רכב כדי לפתוח חברת השכרה, והדרישה הזו מלווה גם בדרישה להחזקה של קצין בטיחות. על פי הנוסח של ההצעה – רוצים להוריד את זה, כך שאפשר יהיה עם חמישה כלי רכב, וזה יקדם תחרות, ואנחנו בעד תחרות. מנגד – יורדות הדרישות. זאת אומרת, הוא לא יצטרך להחזיק קצין בטיחות; אני לא יודע איך הוא יטפל בכלי הרכב שלו.

אני שם בצד את השאלה האם זה כדאי כלכלית או לא כדאי כלכלית להקים חברה עם מספר מועט כל כך של כלי רכב – גם עם 30 כלי רכב, היכולת של להרוויח ולנהל עסק טוב היא מוטלת בספק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל זו כבר בעיה של מי שפתח - - -

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

אבל בסדר, אם מישהו מחליט לפתוח ועושה את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל בדרך כלל, לחברות השכרת רכב יש הרבה מאוד מכוניות; לא חמש.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

נכון, לרוב החברות יש מאות ואפילו אלפי כלי רכב, והן נותנות שירות טוב. יש מלחמה, המחיר בארץ הוא מחיר תחרותי מאוד, ויש פה תחרות על ליבו של הצרכן, הסוחר – אם זה לקוח מקומי ואם זה תייר חוץ. 

צריך להיזהר מאוד, כי אני לא יודע איך עסק קטן, עם רק חמישה, שישה או שבעה כלי רכב, יתחזק את הרכב; האם כלי הרכב יהיו בטיחותיים לנסיעה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, יש לי כמה הערות בעניין הזה. אני חושב שאתה חוזר על הבטיחות עוד פעם ועוד פעם, ואני חושב שצריך לקחת דווקא את הדוגמה של עשרות אלפי המוניות שנוסעות בארץ, שזה עסק של אוטו אחד, שמסיע מהבוקר עד הלילה את הנוסעים. לא בטוח שהחבר'ה האלה מסיעים יותר, ועכשיו צריך להשית עליהם קצין בטיחות. זו הערה ראשונה.

ההערה היותר מהותית היא: מהו, באמת, תפקידו של קצין הבטיחות, במהות שלו? ולפי זה צריך לגזור את הצורך בו. הערה שלישית: תראה את הפרופורציות. אנחנו מדברים על חברות קטנות, עסקים קטנים, של חמישה טרנספורטרים או רכבים בינוניים או גדולים, שאת מי הם נועדו לשרת?

הם לא יחזיקו בשדה התעופה עכשיו שדה של חנייה ובחור שיפגוש את התייר. זה לא המקרה. אני לא יודע אפילו מי יזם את זה, אבל אני חושב שזו יוזמה ברוכה. אני מניח שזה משהו לטובת עסקים קטנים, שרוצים להוביל איזה רכב היום או מחר; להעביר דירה. על מה הצעקה? זה כל כך לא בפרופורציות שאני לא מבין מה הלחץ ללכת על הראש של הרעיון הזה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

חבר הכנסת דנינו, אני מסכים איתך. יכול להיות שאין פה צעקה, אבל בוא נחליט אם צריך רגולציה או לא צריך רגולציה. אתה מסכים איתי שגם החברות הגדולות, הבין-לאומיות – Hertz, Budget, Avis, Sixt ואחרות, שמחזיקות אלפי ועשרות אלפי כלי רכב – יודעות לתחזק את כלי הרכב כמו שצריך, ויש להן אינטרס להחזיק את כלי הרכב, כי הרפרטואר שלהן נמדד על זה. 

בוא נחליט, כמו באירופה, שלא צריך שום דרישה. באירופה אתה צריך רישיון עסק מהרשות המקומית וזהו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזו רגולציה חוץ מקצין בטיחות צריך?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>  

אין כלום באירופה. אז או שאנחנו כמו באירופה, אבל אם נדרשת רגולציה – בואו לא נפלה בין עסקים כאלה לעסקים אחרים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אנחנו נגיע לפרק - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הרגולציה, ונראה מה אפשר להסיר, מה חשוב, מה קריטי ומה הכרחי. נגיע לסעיף הזה ונדון בזה, אני חושב, וזה מה שאמרתי בתחילת דבריי: צריך לראות מה המהות של קצין הבטיחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כשנגיע לזה – נדון בזה. כן.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

שמי יהודה בר-אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי. קודם כול, אנחנו מסיעים למעלה מחצי מיליון אנשים ביום. אנחנו מסיעים אנשים במוניות ונדרשים בכל החוקים, ותראה על מה הם מדברים היום – על המונים. 

זאת אומרת, המונה הזה, שחל עלינו הפיקוח שלו, ואנחנו מקבלים את זה כי אנחנו חושבים – אני חושב, בכל אופן – שזה טוב גם לנוסע וגם לנהג, ובכל אופן אנחנו מפוקחים בכל דרך ודרך על ידי משרד התחבורה. לא נותנים לנו להיכנס לכל נתיב; מביאים אותנו לבית משפט על אגורה, אם הנהג במקרה לא הפעיל מונה. 

המונה הזה, שאנחנו מדברים עליו היום, הוא הנתיב הפורה שבו צריכים להעלות את המחירים, כמו שאתה יודע – אנחנו מדברים על זה הרבה זמן, גם אצלך – והם כל הזמן מקשים עלינו, ודוחים עוד פעם ועוד פעם. 

אני מקווה שהפעם אתה תגמור את זה בישיבה הבאה, כי מה שמבקשים מאיתנו, לעומת מה שנותנים לנו – הוא בלתי נסבל. נהג המונית בארץ ישראל הוא אחד המקצועות הכי מקופחים במדינת ישראל, וצריך לגמור עם זה. אנחנו צריכים להיכנס לכל נתיב, וצריכים להתייחס אלינו כאל תחבורה ציבורית משלימה.

כל זמן שזה לא קורה – אנחנו מקופחים, ולא נוכל להמשיך כך. גם מה שקורה פה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה קשור למונה?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

למונה. כל דבר קשור למונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

	איך זה קשור למונה? לא הבנתי.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אתה שיודע שהמונה לא עלה לנו מאז 2019, ואנחנו כל הזמן מדברים על המונה – על זה שלא רוצים לתת לנו את כל מה שצריך לתת, וממשיכים למשוך אותנו, וכל הזמן - - - בענף המוניות. זה לא בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. בואי נתחיל לקרוא.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אני אתן הצגה כללית של פרק המונים, ואז ניכנס לתוך הנוסח. דמי נסיעה במוניות מפוקחים בצו פיקוח מחירים, על בסיס נוסחה המשלבת בין מרחק נסיעה לזמן הנסיעה, כאשר תרגום הנוסחה הזו לכסף תלוי ביום ובשעה שבו מבוצעת הנסיעה לפי אחת משלוש מדרגות תעריף.

המונה מודד את המהירות והמרחק ומתרגם אותם לסכום לתשלום בהתאם למדרגת התעריף החלה בזמן אותה נסיעה. מכאן, ברורה חשיבותו הצרכנית של המונה וההכרח שהוא יהיה תקין, מעודכן ומדויק. 

בנוסף – וזה חידוש במונים הנוכחיים – המונים אוספים נתוני נסיעה, שאין בהם זיהוי של הנוסע או נתוני מיקום, אלא מרחקים, מועדים ומחירים מול הנהג המזוהה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אגב, יש סכום התחלתי קבוע? כי אני לא נוסע הרבה במוניות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, יש. עוד פעם, זה בתעריפים. התעריפים הם לא נושא של הצעת החוק. המידע הזה נועד לשמש את משרד התחבורה למידע ריאלי ואמין על שוק המוניות, ויאפשר חישוב מדויק יותר של התעריפים מתוך מידע אמין יותר על היקפי הנסיעות המבוצעות, מתי וכמה. הצעת החוק מסדירה את איסוף נתוני הנסיעה, שמירתם ואבטחתם, חסיונם וזכות הגישה אליהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מה המצב המשפטי היום?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

המצב המשפטי היום הוא שנתונים אלה נאספים מכוח מפרט. עכשיו בכללי, עוד לפני שנגיע להגדרת מונה: המונה הקיים היום יהיה המונה המאושר – מאושר מכוח מפרט שפורסם ב-2019. המשרד הגדיר. הסמכות לאשר מונה היא של המפקח על התעבורה, והוא יאשר שחובה להתקין במונית.

ב-2019, פורסם מפרט שאומר: "מונה שיעמוד בדרישות של המפרט הזה – יאושר על ידי", ואם אני לא טועה, התקנת המונים לפי המפרט הזה התחילה ב-2020 או ב-2021. 


 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

ב-2021.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

ב-2021? היה תהליך של שנה להחלפת כל המונים, וכיום כל המוניות עם המונים המעודכנים, שאוספים את הנתונים לפי המפרט. יחד עם זאת, אין רגולציה, למעט דיני הפרטיות הכלליים ודיני אבטחת המידע הכלליים, למה עושים עם המידע הזה, איך הוא נאסף, איך הוא נשמר וכו'. 

אנחנו מציעים לעשות פה הסדר קצת יותר ספציפי – גם כן, לא מפורט מאוד, כי בסוף הדינים הכלליים חלים, וגם זה לא מידע מזוהה בכל הנוגע לנוסע ולמיקום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כמה גורמים פועלים היום בשוק?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כיום פועלים בשוק שני גורמים – זה מה שהיה גם במונה הקודם. כשלכל המוניות יש מונים – קשה לגורם חדש להיכנס לשוק, כי אין שוק. יש מספר קטן של מוניות חדשות בשנה כשהתנועה - - -. 

כשפרסמנו את המפרט למונה חדש ופתחתנו אותו לכל דכפין כדי לפתח מונה שיעמוד בדרישות – קיווינו שיהיו יותר. חשבנו שנכון יותר שתהיה תחרות קצת יותר רחבה. יש בערך 25,000 מוניות, פחות או יותר. בפועל, מי שעמדו בדרישות של המשרד והתחילו – אלה רק אותן שתי חברות שהיו בעבר, ואנחנו עם שני ספקים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

שהם בעלי רישיון מהמשרד היום?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בצו הפיקוח יש הסדר של מוכר מוסמך: "מוכר מוסמך – אדם שהרשות אישרה אותו כמוכר מוסמך". בפועל, אין בצו הפיקוח שום הגדרה של ההגדרות שהוא צריך לעמוד בהן, מה התפקידים שלו ומה החובות שלו. זו כותרת די ריקה מתוכן, ורגולציה מיושנת מאוד, ואנחנו מבקשים להכניס אותה לאיזה שהוא סעד של סדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

של חובת רישוי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

של חובת רישוי. חובת רישוי קיימת גם היום, לפי צו הפיקוח, אבל זה נשאר לחלוטין לשיקול דעתו של המפקח על התעבורה למי לאשר, לכאורה, כמוכר. על מונה – יש לו דרישות; על מוכר – אין שום דרישות. 

כפי שהגברת אתי בנגלר נהגה לומר – המפקח על התעבורה הוא אחד מהגורמים הכי עוצמתיים במדינת ישראל; יש לו שלל סמכויות מן הסוג הזה. אין בחוק הגבלה על מי שהוא יכול לתת לו, וזה אחד מהדברים המרכזיים שיהיו בחוק הזה – כולל, כמובן, מה חייב אותו מתקין מורשה לבצע, מה תפקידיו, מה חובותיו, ומה הסמכויות שלנו, כמשרד, מולו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. תתחילי לקרוא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רק אגיד שלקראת הדיון פורסם גם נוסח מתוקן רק לעניין הסימן שנוגע להתקנת מונים ואחזקתם, בשלב הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק לגבי זה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, וגם הוא לא כולו, מתוך הנחה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ננסה להתקדם ככל האפשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תתקדמו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

ננסה להתקדם.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ה–2025
	תיקון סעיף 1
	1.	
	בפקודת התעבורה‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 1 –

	
	
	(1)	לפני ההגדרה "בעל" יבוא:

	
	
	
	""אמצעי שליטה", "שליטה", בתאגיד – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏;";

	
	
	(2)	אחרי ההגדרה "בעל" יבוא:

	
	
	
	""בעל עניין", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט–1999‏;";



למעשה, אלה לא הגדרות חדשות. מכיוון שהן מופיעות בסעיף 14(ז) כיום לעניין סימן מסוים – אנחנו נצטרך אותן גם לסעיף הזה, אז זה פשוט העברת מקום מ-14(ז) לסעיף 1 לפקודה. בסעיף הבא יהיה איך למחוק אותם.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

נעשה פה שימוש, בשני חוקים שונים, בהגדרות שיש ביניהן איזו שהיא כפילות, כאשר כל אחד מהחוקים האלה מגדיר בעצמו את כל ההגדרות שאתם מבקשים להפנות אליהן, אז ביקשנו לבדוק מה ההגדרות המתאימות כאן.

 << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >>  

רון סולומון, משרד המשפטים. קיבלנו את השאלה של היועץ המשפטי של הוועדה הזו. זה בבדיקה אצלנו, ואני מקווה שממש בקרוב נוכל לתת תשובה ולוודא שלא יהיה איזה שהוא Overlap של ההגדרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תמשיכי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	תיקון סעיף 14
	1א.
	בסעיף 14 לפקודה, בפסקה (2), הסייפה החל ב"לענין זה" – תימחק.



זה גם תיקון טכני שנובע מהזזת ההגדרות.

	תיקון סעיף 14ז
	2.	
	בסעיף 14ז לפקודה, ההגדרות "אמצעי שליטה", "בעל עניין" ו"שליטה", ו"נושא משרה" – יימחקו.



שוב, זה חלק מההעברה של ההגדרות.

	תיקון סעיף 14יט
	2א.
	בסעיף 14יט לפקודה - 

	
	
	
	(1) אחרי "בסימן זה" יבוא:

	
	
	
	
	"מונה" – כהגדרתו בסעיף 14כד;"

	
	
	
	(2) בהגדרה ""מונה", "נסיעה מיוחדת" ו"רישיון להסעה מיוחדת", המילה "מונה" - תימחק.



המילה "מונה" נזכרת בסעיף 14יט לפקודה בהקשר של מוניות שיתופיות, בלי הגדרות. מכיוון שאנחנו יוצרים את ההגדרה ב-14כד, שתכף נגיע אליו – אנחנו מפנים להגדרה החדשה שתיווצר פה, בהצעת החוק הזו.

	הוספת סימן ג'3 בפרק שני
	3.	
	בפרק שני לפקודה, לפני סימן ד' יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"סימן ג'3: התקנת מונים ואחזקתם

	
	
	הגדרות – סימן ג'3 לפרק השני
	14כד.
	בסימן זה –

	
	
	
	
	
	
	"התקנה", של מונה במונית – לרבות ביצוע חיבורים, אימות הפעלה תקינה של המונה וחתימת המונה בחותם אלקטרוני, בתום ביצוע הפעולות האמורות, וכן הכנה של אמצעי אלקטרוני לזיהוי נהג, התאמתו למונה ומסירתו לנהג; 



לקרוא את כל ההגדרות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. תקראי הגדרה-הגדרה ותסבירי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

טוב. כאן, כשאנחנו מדברים על תפקידיו של המתקין, נדבר על כמה דברים שהוא צריך לעשות. כשאנחנו אומרים מה כלול בהתקנה – יש להסביר שאין הכוונה רק להתקנה פיזית – לשים אותו במקום ולחבר כמה חוטים – אלא שצריך לבצע את כל החיבורים, לאמת שהוא תקין ולחתום אותו בחותם אלקטרוני. 

יש הגדרה של חותם אלקטרוני בעוד שתי שורות – בסופו של דבר, זה אמצעי אלקטרוני שנועד לוודא אין מניפולציות במונה אחרי ההתקנה, ו-"אמצעי אלקטרוני לזיהוי הנהג, התאמתו למונה ומסירתו לנהג" אומר שכל נסיעה צריכה להיות מזוהה פר נהג.

אותה מונית יכולה לשמש יותר מנהג אחד – אדם אחד הוא בעל מונית, והוא עובד או שהוא לא עובד. אם הוא עובד X שעות ביום, X שעות בשבוע, ומשכיר אותה בשעות אחרות לשימושו של נהג אחר – המונה, עם אמצעי זיהוי לנהג, ידע לייחס כל נסיעה לנהג שביצע אותה, ולא שהכול יירשם על שם בעל המונית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

וכל האינפורמציה הזו מאוחסנת בתוך אותו מכשיר, שאפשר לשאוב את ההיסטוריה שלו?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. זה חלק - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ומי מורשה להיכנס לדבר הזה, חוץ ממס הכנסה או מישהו?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה מידע שיהיה לכניסה על פי דין. יש התייחסות לנושא הזה בהמשך הצעת החוק.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דרך אגב, זה טוב גם לבעל המונית. אם, חס וחלילה, הוא עובר עבירה כלשהי – עבירת תנועה וכך הלאה – הוא חייב לדעת מי הנהג.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן. גם שהוא לא גונב אותו.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. יכול להיות שיש התחשבנות ביניהם על בסיס היקף הנסיעות. אני לא יודעת אם יכולים להיות מודלים כאלה – אני מניחה שיהודה ידע להגיד יותר טוב ממני, אבל כך אנחנו יודעים לייחס נסיעה לנהג; לא רק למונית, אלא לנהג המסוים.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

סליחה, המונה צובר לכל אחד מהנהגים, על פי השם שלו, את כל הנסיעות שהוא עשה, ללא שום שייכות. הכול נמצא בתוך המונה, על פי שם נהג זה או שם נהג זה – לכל אחד בנפרד.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה להתחשבנות ביניהם וזה מול רשויות המס. אם יש תלונה של נוסע והוא יודע להגיד באיזו מונית הוא נסע – אפשר, לפי - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמה זמן יש את ההיסטוריה שאפשר לשאוב?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

שבע שנים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שבע שנים נכנסות בתוך המונה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

זה לא במונה – זה בשרת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה הולך לשרת? של מי? מי הבעלים של השרת?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

המונים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

מתקין המונים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

וכמה עולה השירות הזה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

יש פיקוח על המחיר של השירות הזה – זה מחיר שנתי שמשולם. אנחנו תכף נגיע להסבר של הדבר הזה. הפיקוח על המחיר הוא לא פה, אלא בצו פיקוח לפי חוק הפיקוח. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כי הטענות של חברת המוניות בדרך כלל, זאת אומרת, בעלי המוניות, היא שיש להם לא מעט הוצאות ומשרד התחבורה לא מתחשב בהוצאות האלה. נכון לעכשיו, מ-2019 – אין עדכונים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

שירותי האחזקה למונה, שתכף נגיע להגדרה של זה, זה סכום קבוע שמשלמים אחת לשנה, לא משנה כמה שירות צרכת. זה נועד למנוע תמריץ לא לתקן מונה היה ויש בו תקלה, או לעדכן את המחיר כשהמחיר עולה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מי מוציא את זה? יש מכרז של המדינה לאותם מונים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא. כפי שהסברתי קודם, אנחנו פרסמנו מפרט שאומר: כל מונה שיעמוד בדרישות המפרט הזה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

והמחיר? את אומרת גם מחיר?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא. אנחנו לא מפקחים על מחיר המונה עצמו. אנחנו מפקחים על - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז איך אתם קובעים את התנאים –שזה נכנס במחיר, לא חשוב כמה תיקונים יהיו?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

רגע, בוא נפריד בין כמה דברים. אם תרשה לי להשלים, אם יישאר משהו לא ברור – תשאל. יש את הקנייה של המונה החדש עצמו. אנחנו פרסמנו מפרט, ואמרנו שנאשר כל מונה שעומד במפרט הזה. יכול היה להיות מונה אחד וספק אחד, ויכולים להיות 18. בפועל, יש שניים.

זו המציאות היום – בכל המוניות מותקנים אחד משני המונים של שתי חברות שקיבלו אישור. על מחיר המונה עצמו – אנחנו לא מפקחים. יש את שירותי האחזקה, שהם כל הנושא – יש לזה הגדרה בהמשך, נגיע לזה – שקשור לתיקונים, לתחזוקה, לעדכונים וכו' של המונית. 

המחיר של זה כן מפוקח, כי אחרת עלול להיות תמריץ שלילי לנהג המונית לדאוג למונה תקין. אם עולה לו לתקן והמונה התקלקל – אולי הוא יתמהמה ללכת לתקן, ובינתיים הוא נוסע בלי מונה תקין.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

סליחה, הוא לא יכול לעבור טסט בלי זה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל שנה. זה יכול להיות עד שנה.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

הוא חייב לשים את זה. באמת צריך שיבינו את העניין: חברות המונים יכולות להפסיק את המונה מתי שהן רוצות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

יהודה, תן לי לגמור את ההסבר. לכן - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הוא מעיר פה הערה דרמטית. הוא אומר שהנהג יכול לעצור את המונה מתי שהוא - - -

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

לא הנהג – חברות המונים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

חברת המונים.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

רק הן יכולות. לא הנהג. הנהג לא יכול לעשות שום דבר. המונה לא בשליטתנו בכלל, אלא רק בשליטת חברת המונים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

להן אין אינטרס לעצור לך את המונה. למה שהן יעברו על החוק?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אם אני לא משלם להן – הן מקטינות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אם הוא משלם מדי שנה מחיר קבוע – הוא אדיש.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

וזה מחיר מפוקח?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

וזה מחיר מפוקח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על התחזוקה הוא מפוקח?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

על התחזוקה, כן. זה המבנה. גם עדכון המחירים נעשה במונים החדשים – כבר לא צריך ללכת לעמדה, אלא זה מעודכן מרחוק. אחת לשנה יש עדכון של מחירי הנסיעה – עדכונים הנמדדים בצו הפיקוח, צו התעריפים. זה משודר; זה עדכון מרחוק. לא צריך להגיע, בניגוד לעבר, שכשהיה מתפרסם עדכון מחירים – כולם היו עומדים בתור בעמדות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יפה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	"חוק הפיקוח" – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996‏;

	
	
	
	
	
	
	"חותם אלקטרוני" – אמצעי אלקטרוני שהוא חלק מהמונה, המתעד שינוי או ניסיון לשינוי במונה לאחר חתימתו;



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

המפקח אמור לאשר גם את החותם האלקטרוני?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

הוא חלק מהמונה, והמונה מאושר על ידי המפקח על התעבורה. הוא חלק מהמונה, ומוצג במפרט המונים. לכן גם כתוב כאן שהוא אמצעי שהוא חלק מהמונה, המתעד שינוי – הוא לא משהו חיצוני.

	
	
	
	
	
	
	"מונה" – מכשיר המותקן במונית ומחובר אליה, המיועד לחישוב ולהצגה של שכר ההסעה במונית בעבור כל נסיעה בה, וכן מיועד לשמש קופה רושמת, לרבות התקן עזר שפעולתו משולבת עם פעולת המכשיר האמור או שהמכשיר מפעילו, ובלבד שיש לגבי הדגם של המכשיר אישור שנתן המפקח על התעבורה בהתאם לתקנות לפי סעיף 70(6), ואם כלל המונה התקן עזר שאיננו קופה רושמת או קורא כרטיסי אשראי – ניתן אישור כאמור גם לדגם התקן העזר;



זו ההגדרה הבסיסית שלנו – זה המונה. אלה הדרישות, אלה האישורים שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מה אמור להיקבע בתקנות שאתם מפנים אליהן כאן?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

למעשה, לתת תוקף סטטוטורי למפרט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בעצם, מכוח מה פרסמתם את המפרט ב-2019?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

המפרט הוא לא דין, אז זה סוג של הודעה לציבור. מכיוון שיש למפקח על התעבורה סמכות לאשר מונים, ורצינו להחליף את המונים – זו הייתה הדרך שלנו להודיע לציבור – תקרא לזה "קול קורא", באיזה שהוא מקום – שמפקח התעבורה מודיע מראש: "מונה כזה – זה מה שאני אאשר". 

הוא פרסם את זה לידיעת הציבור, ואמר: "כל מי שיעמוד בזה", מכוח עבודת הכנה, כדי לקבל אליו בקשות לאישורים שהוא יוכל לאשר אם יעמדו בדרישות המקצועיות שלו.

	
	
	
	
	
	
	"נתוני נסיעה" – כל אחד מאלה: שעת התחלת העבודה בנהיגה של נהג מונית ושעת סיומה ושל כל נסיעה במסגרת עבודתו של הנהג כנהג מונית, מרחק נסיעה, התעריף ששימש לחישוב מחיר נסיעה מבין התעריפים שנקבעו לפי חוק הפיקוח לפי המועד בו בוצעה נסיעה, מחיר הנסיעה לפי המונה ומחיר שנגבה בפועל בעד הנסיעה, תוספות שנגבו מהנוסע לפי חוק הפיקוח בעד הנסיעה וסוגן ואופן ייזום הנסיעה;



זה המידע שאנחנו אוגרים – מתי התחיל לעבוד? מתי סיים לעבוד? מתי התחילה נסיעה? מתי נגמרה נסיעה? איזה תעריף היה? יש לנו שלושה תעריפים לפי שעות וימים, אז איזה תעריף הוחל? כדי לוודא שלא לוקחים את התעריף של לפנות בוקר בליל שבת לנסיעה ביום שני ב-08:30.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל המונה מציג את זה לנוסע.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בוודאי, הוא מציג את זה. תקנות התעבורה מחייבות שהמונה יהיה מותקן במקום שאפשר לראות אותו מכל מושבי הרכב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז איך הם יכולים להזיז את יום שישי ליום שלישי?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בסוף, צריך להגיד: האם המונה פועל על תעריף א', ב' או ג'?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הוא קובע? זה לא אוטומטי? למה לא להכניס את זה לפי ימי הנסיעה, אם המונה יודע הרבה דברים?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה לא לגמרי אוטומטי, כי יש חגים, ימי מנוחה וכו'. ימי השבוע זה קל, אבל גם יש השפעות על התעריפים של חגים וכו', שהם לא קבועים מראש.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל יודעים את זה שנה מראש. אפשר להכניס את הכול. אם כבר עשיתם מונה כזה חכם, והוא מרשים מאוד – מה - - -

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

הוא ידע להסביר את החלק הטכני טוב ממני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה מחברות המונים?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

כן. אני הבעלים של חברת "מוניטקס", שמואל ג'רבי. מה שאדוני אמר – קיים. יש טבלה של חגים שלוש שנים קדימה, כולל שישי-שבת, כולל תעריפים 1, 2, 3 – כל המדרגות. הנהג רק לוחץ על כפתור אחד – "התחל נסיעה". המונה, ברקע, יודע מה היום ומה השעה – שבת? חג? אני צריך להפעיל את התעריף הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד לי, אי-אפשר לטפל במונה, נכון?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

לא, אין סיכוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זאת אומרת, אתם ישר מזהים את זה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

מיד.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

החותם האלקטרוני.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

כשדיברתם על חותם אלקטרוני – רק אבהיר, ברשותכם, אם אפשר, מה זה הדבר הזה, כי נשאלה שאלה: טבלת התעריפים היא נתון; זה מספרים. אנחנו שומרים אותה בשני מקומות שונים במונה – אין גישה למקומות האלה. 

כאשר מישהו בכל זאת מצליח לשנות – נניח, באמצעים אלוהים ישמור – אנחנו משווים עם הנתונים שאנחנו הכנסנו קודם. אם הם לא זהים – אני חוסם את המונה. אי-אפשר להפעיל אותו. הוא לא מדויק בעיניי. שם זה נגמר, והוא גם מקבל הודעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז גם זה סגור, אם אני מבין נכון – ימי השישי - - -

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

לחלוטין.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

סגרו אותנו לגמרי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אי-אפשר לשחק. מצוין. אתם אנשים הגונים מראש, אבל וידאו את זה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אני אסביר עוד מרכיבים. מחיר הנסיעה לפי המונה מול המחיר שנגבה בפועל – המחירים לפי צו הפיקוח הם מחירים מרביים. מותר לנהג המונית לתת הנחות, ולכן כשאומרים "מחיר הנסיעה לפי המונה מול המחיר שנגבה בפועל" – ה-"נגבה בפועל", חוקית, יכול להיות רק נמוך יותר, ולא גבוה יותר.

תוספות: צו הפיקוח כולל מספר תוספות אפשריות – הזמנה טלפונית, הזמנה מראש, זו תוספת מוכרת על פי צו הפיקוח, ואגרת כביש אגרה זו תוספת מוכרת. אלה שתי דוגמאות בולטות לתוספות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שאלה עקרונית: לגבי התעריפים שנקבעים, הם נקבעים במשרד התחבורה או באוצר? מי הגוף שקובע את התעריף?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

צווי פיקוח, לפי חוק הפיקוח על מחירים ושירותים, נקבעים בהמלצה של ועדת מחירים, שהיא ועדה משותפת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד התחבורה יושב שם, אגב, וגם משרד האוצר.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

האוצר וגם המשפטים. כולם שם. ארבע שנים עיכוב.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זו המלצה לשרים, אבל לפי החוק היא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה כמו קבינט המלחמה. עד שמקבלים החלטה – כולם מתים.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

פושטים רגל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

את הצו קובעים שני שרים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

הצו מתעדכן אחת לשנה, לפי נוסחה שקבועה מראש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל הוא בסמכות שני שרים – שר האוצר ושר התחבורה. השר הממונה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	"שירותי אחזקה" – כל שירות הנדרש לשם הבטחת פעולתו התקינה של מונה ושל אמצעי לזיהוי נהג, לרבות פירוק המונה ממונית והתקנתו במונית אחרת, התקנת מונה חלופי, בדיקות תקינות ודיוק ומתן אישורים על תוצאותיהן, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, כיוונון, עדכון תוכנה, עדכון תעריפי שכר ההסעה במוניות, ניהול רישום על ביצוע הפעולות האמורות, מתן הנחיות בכתב לשימוש במונה ותפעולו, וכל שירות אחר הכרוך באלה;



זו רשימת הפעולות שהן שירותי אחזקה. לאור שאלות שקיבלנו ממר ג'רבי, אני מבקשת לחדד: זו הגדרה לצורך החוק הזה; לא לצורך צו הפיקוח על מחיר שירותי אחזקה. זאת אומרת, כאן, אנחנו מגדירים את הפעולות של שירותי אחזקה, שכאשר החוק מטיל חובה בקשר לביצוען – הוא מדבר על ההגדרה הזו.

"שירותי אחזקה שהמחיר שלהם מפוקח" זו הגדרה קצת יותר מצומצמת, כי, למשל, המחיר של פירוק מונה והתקנתו במונית אחרת – לא צריך להיות מפוקח. מוסכם גם עלינו וגם על המתקינים שלא צריך לפקח, אבל לצורך שירותי האחזקה שהחוק הזה מסדיר את נתינתם, את עצם הביצוע שלהם ואת החובות בקשר אליהם – זו הגדרה קצת יותר רחבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כלומר, לצורך העניין, השירותים האלה גם חייבים ברישוי. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. כל הפעולות האלה – חייבות ברישוי. יש לוח זמנים ורמת שירות שאנחנו דורשים לגבי זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לצורך העניין, אם מתעדכנים התעריפים לפי צו הפיקוח – חברת ההתקנה היא זו שמעדכנת את המונה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, היא שולחת את העדכון.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תחת אותו תשלום של אחזקה שהוא מפוקח?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא. אנחנו רואים את תעריפי הנסיעה במונית. הרי, המונה מחשב כמה צריך הנוסע לשלם לפי תעריף מפוקח. אחת לשנה, התעריף הזה מתעדכן לפי המדד.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז ג'רבי מעדכן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אז ג'רבי ועמיתו מ-"קופונית" מקבלים מאיתנו את הטבלה העדכנית, והם משדרים אותה בדוחות - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוטומטית, בלי לעמוד בתור.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. לכן הם יכולים גם להפחית מאוד את הפריסה שלהם, אני מתארת לעצמי, מאז שיש את המונים האלה.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

לא, אנחנו לא, כי אנחנו צריכים להתקין את המונים, ותיקון של - - - לא יכול להתבצע - - - 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא אמרתי שאתם יכולים להישאר ברמלה, סתם כדוגמה של מקום אחד.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

הם חברת המונים השנייה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	"שכר ההסעה במונית" – מחיר ההסעה במונית שנקבע לפי חוק הפיקוח.



עד כאן ההגדרות. אני מבינה שלא מצביעים בשלב הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא נצביע היום, כי לא כתבנו שמצביעים, אז אין בעיה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אוקיי, אני רק מוודאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל האמת היא שאם נגמור את הפרק הזה – אפשר להצביע עליו. מה הבעיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בישיבה הבאה? אפשר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

להצביע פרק-פרק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לשיקולך. אני חושב שאפשר להצביע על כל ההצעה בכללותה, אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אפשר, אבל פה, במקרה הזה, אם לא יהיו הערות בנושא של המוניות – אפשר יהיה להצביע. אני לא רואה בעיה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

גם כל פרק כאן הוא נושא בפני עצמו. הם לא תלויים אחד בשני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון, הם לא תלויים. לכן אני אומר שאם אין הערות מיוחדות – נוכל להצביע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יהודה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

יהודה, יש לכם הערות על משהו?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אני אמרתי את דבריי בהתחלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עזוב את המחירים. המחירים הם לא הנושא של החוק הזה.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

אין לנו טענות על השירות. השירות הוא טוב לנהגי המוניות. לגבי הפיקוח על המחירים, וכל הדרך שבה משרד התחבורה מטפל בכל העניין – אין לנו שום ביקורת. אנחנו מקבלים מהם את כל מה שאנחנו צריכים, פחות או יותר, אבל הכול נעשה באיטיות. לפעמים, כמו שאנחנו יודעים, עם העלאה של תעריף או - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לכם טענות על המונים?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

על המונים – זה משהו מיוחד במינו.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מה סדר הגודל של המחיר של המונה הזה?

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

1,800 שקלים.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

מחיר המונה היה 1,800 לבודד. בקבוצות – הגענו ל-1,400, והיום זה 1,200 שקלים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כולל מע"מ?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

כן. השוק נגמר. אין שוק. מעטים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וכמה עולה תחזוקה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

720 שקלים כולל מע"מ לשנה. אגב, בשונה מביטוח, לדוגמה – אם לא עשית ביטוח לרכב וחס וחלילה נפגע משהו באוטו, אומרים: "קודם תבטח, ועל תיקון – אתה צריך לשלם בכל מקרה". אצלנו אין דבר כזה – פספס חודש, עדיין יש לו נזק, וצריך להחליף לו חלק? הכול כלול. כלומר, הביטוח חל גם כאשר לא שילמת. אתה תבוא לשלם באיזה שהוא מועד לשלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה משלם רטרואקטיבית, נכון?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

בדיוק.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זו הוצאה שבה מכניסים את החשבונית במלואה או יש פחת?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

לא, אין פחת. על שירות – אין פחת. גם על מונה, אגב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני שואל על המונה.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

המונה – מכה אחת.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מכה אחת הוא מוכר כהוצאה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

בוודאות.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

וכמה חברות כמו החברה שלכם יש?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

שתיים בסך הכול. מוניטקס וקופונית. יש שתי חברות בשוק. חבר'ה, זה שוק קטן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

איך אפשר לחיות מזה? באמת. השוק הזה הוא סגור.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

היינו ארבע, דרך אגב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה יש רק שתי חברות?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

היינו ארבע חברות מתחילת הדרך, משנת 1982. התחלנו בפברואר 1982, והיו ארבע חברות בסך הכול – אלביט הגדולה התחילה, לא מצאה בשוק הזה עניין וירדה. הייתה חברה נוספת, א.ב אלקטרוניקה, שפעלה בשוק וגם לא מצאה עניין, כי בכל זאת, אנחנו מחזיקים שמונה תחנות שירות עם 24 עובדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם העיקריים. מי זו החברה השנייה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

קופונית. זה מה שהשוק יודע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

24,000 כפול 1,500 – זה עסק קצת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה היחס ביניכם? כמה חברה אחת מחזיקה וכמה החברה השנייה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

חצי-חצי.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

בערך חצי-חצי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. טוב.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

סליחה, ברשותכם, עשו פה חישוב - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מוטעה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

אני חייב להתייחס: אנחנו חיים מדמי שירות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

24,000 כפול 1,400 – זה לא עסק קטן.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

לא בכל שנה, סליחה – זה חד-פעמי. זה היה במאי. זה עסק קטן מאוד, כי חיים מ-720 שקלים, ולא מ-1,400. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

התשלום הוא חד-פעמי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כן, והאחזקה כל שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל כמה זמן מחליפים את המונה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

המונה הקודם שהיה בשוק היה 19 שנים. החזקנו 19 שנים, ובמכשיר אלקטרוני היום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אתה לא עושה כמו בפלאפון? הוא עושה לך בכוונה קלקולים כדי שתרוץ לקנות פלאפון אחר.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

אני לא יכול לעשות קלקול בכוונה כי זה כלול בשירות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה עליו. הוא צריך לשפר.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

זה עליי. להיפך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פתאום אתה רואה בעיות בפלאפון כדי שתרוץ לקנות פלאפון חדש.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

זה לגמרי נכון. אנחנו השקענו כדי שיהיה טוב; שלא יבואו.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

האמת היא שהמונים עובדים בסדר, ואני מקווה שהם ימשיכו לעבוד בסדר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמה זמן הם כבר עובדים?

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

ממאי 2021. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ממאי 2021? אז זה לא משהו חדש.

<< אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

חדש יחסית.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

חדש זה לא, אבל הוא מהפכני, אגב. כמעט ולא תראה בעולם מונים כאלה. יש מודם בפנים; יש מערכת Bluetooth. אלה דברים - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זו תוצרת כחול-לבן או ש-"הכחלתם" מערכת מחו"ל?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

אני גאה להגיד לך שאצלנו המהנדסים ישראלים, כחול-לבן, כולם מפה. גם הייצור נעשה פה, והשירות – מכירים, יודעים, תומכים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יפה מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. יש למישהו שאלות? אחרי שהבהרנו את הסוגיה ופתחנו איתה – חוה, קדימה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	רישוי מתקינים
	14כה.
	(א)	לא יתקין אדם מונה, ולא ייתן שירותי אחזקה, אלא אם כן בידו רישיון שניתן לו לפי סעיף זה מאת המפקח על התעבורה או אם הוא פועל מטעמו של מי שבידו רישיון כאמור לפי הסכם בכתב ביניהם ובכפוף לתנאים שנקבעו ברישיון לעניין זה, אם נקבעו, והכל בהתאם לתנאיו של הרישיון ולהוראות לפי פקודה זו.



זו הוראה בסיסית שאומרת שההתקנה ושירותי האחזקה מחייבים רישיון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

את רוצה להסביר את התיקונים שמופיעים ב-"עקוב"?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. הורדנו את "לא יעבירו לאחר", כי זה לא קשור לחובת הרישוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רישיון של מי? שלכם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

של המתקין.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, אנחנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את זה – הבנתי. אתם נותנים את הרישיון?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, מהמפקח על התעבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

והוא צריך לקבל רישיון עסק באיזה מקום? אם הוא מקבל רישיון שלך – הוא לא צריך שום רישיון אחר?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

הרישיונות שלי לא קשורים לרישיונות עסק של העירייה. עיסוקים טעוני רישוי עסקים – זה מול העירייה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין פה עירייה. זה בכל הארץ.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אנחנו לא מרשיינים פה מקום. בניגוד, נניח, לעולם המוסכים, שבו יש מבנה, ציוד, מגרש וכו' – פה אנחנו מרשיינים עבודה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

שירות.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

ביצוע פעולות מסוימות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הרי, הוא גם עושה אחזקה. מי מאשר לו את האחזקה? עזבי את ההתקנה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

שירותי אחזקה הם חלק מרישיון המתקין. זה רישיון אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה המומחיות של המשרד בנושא הזה, לאשר לו את האחזקה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

המפרט פותח בעזרת יועצים חיצוניים, והבדיקה של המונים נעשתה גם כן עם ייעוץ חיצוני, מכון התקנים - - 

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

מכון התקנים.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

מכון התקנים אישר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

- - כדי לאשר שהמונים עומדים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם מייבאים את המונים?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, הם בונים אותם פה.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

אני מייצר אותם בארץ.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

אנחנו מייבאים אותם.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אגב, היה שיח בינינו לבין הממונה על מידות ומשקלות בשאלה האם הם לא צריכים גם כן להיות פה, כחלק מהלופ הזה. הם לא גילו עניין, בוא נגיד כך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אלה שתי חברות בסך הכול. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אגב, אתם מייצאים את המכשיר?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אגב, יש מכשירים שמודדים ולפי זה גובים כסף.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

כן. אני ייצאתי במשך 20 שנה, כמעט לכל מדינה בעולם, כולל סינים, כשלא היו יחסים דיפלומטיים. זה עבר דרך ארצות הברית.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ועכשיו?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

מכרתי את הפעילות של הייצוא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא עשיתם הנפקה בבורסה האמריקאית?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

ברוך השם – לא. אני פה, הכול פה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, נמשיך לקרוא. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

עמדתי בהסבר של עוד שינוי פה. הייעוץ המשפטי שאל מה זה, אם הוא פועל מטעמו של בעל הרישיון. אם אלה יחסי עובד-מעביד – לא צריך, אז הוא לא פועל מטעמו. זו עדיין פעולה של המתקין. התוספת הזו נועדה לדבר על מצב שיכול להיות – אני לא יודעת אם הוא קיים, אבל הוא יכול להיות קיים – שבו הפריסה של השירותים בארץ ניתנת באמצעות זכיינים ולא באמצעות עובדים של בעל הרישיון. 

אז, הרישיון תופס גם על הזכיין ומסמיך אותו לפעול, - - - בעל רישיון, אם יש הסכם בכתב על הזכיינות הזו במתן שירותי ההתקנה והאחזקה, ובכפוף לתנאים ברישיון. כלומר, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לקבוע ברישיון תנאים על זכיינות כזו – שלא יהיו לנו שם גורמים פליליים, למשל, שנכנסים לתוך העולם הזה בזכיינות של המתקינים המורשים. אני לא יודעת אם מודל הזכיינות קיים.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

יש לנו אחד כזה. כל היתר הם עובדים שכירים.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

אחד.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אמרת אחד – אמרת קיים. יש מודל כזה.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

אני מסכים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

חנות אלקטרוניקה בקריית שמונה שנותנת שירותים בצפון.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

חשבתי ששאלת אם יש.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	(ב)	רישיון לפי סעיף קטן (א) (בסימן זה – רישיון מתקין) יעמוד בתוקף למשך שש שנים, ואולם המפקח על התעבורה רשאי, אם מתקיימים טעמים מיוחדים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לתת רישיון כאמור לתקופה שונה.



מכיוון שיש השקעה בפיתוח מונה וכו' – צריך איזו שהיא תקופה. גם נהגי המוניות צריכים איזו שהיא ודאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חוה, תזדרזי עם ההקראה. אני רוצה לגמור את הפרק.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אוקיי. אני אסביר רק אם תהיה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

צריך להסביר, אבל אני רציתי לשאול, או להעיר, לגבי סעיף קטן (ב). הערה ראשונה: מדוע, בעצם, יש להגביל את תוקף הרישיון? אני מבין שהיום ניתנים אישורים או הסמכות ואין להם תוקף. מדובר בשתי חברות, אם אני מבין נכון. השאלה: מה הרציונל לתוקף של שש שנים? זו שאלה אחת.

שאלה שנייה, לעניין ההסמכה לשר לקבוע טעמים מיוחדים: אם אני מבין נכון את ההסמכה, השר יקבע את הטעמים, אבל אז המפקח יוכל לתת רישיון לאיזו תקופה שהוא ירצה. אני חושב שנכון לקבוע כאן, לכל הפחות, איזו שהיא תקופת מקסימום, או לקבוע מה התוקף – תוקף קצר יותר – שהמפקח יוכל לקבוע לרישיון אם יתקיימו אותם טעמים. כלומר, לא להשאיר את זה כל כך פתוח.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לגבי הצורך בהגבלת התקופה, מכיוון שהשאלה הזו הועלתה מראש, התייעצתי עם הרגולטור. הבקשה הייתה, בכל זאת, שכן צריך איזה שהוא תהליך של חידוש, מכיוון שיש לנו שני מתקינים – אולי בעתיד יהיו יותר, אבל אנחנו לא צופים הרבה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אם בא מישהו חדש למערכת, זה מונע מכם לתת לו רישיון? זה מגביל?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא. אין הגבלה על מספר האנשים שיכולים לקבל רישיון.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אין עם זה בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא. זו פשוט נקודת זמן, שאחת לשש שנים – צריך להגיש בקשה לחידוש רישיון, והמשרד אמור לבדוק את התקיימות התנאים - - -.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה אתה רוצה לתקן פה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני שאלתי למה, בעצם, צריך לקבוע תוקף? כלומר, האם לא יותר נכון לקבוע שהרישיון הוא בתוקף כל עוד לא שונה, בוטל, הותלה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כלומר, ללכת הפוך, על השלילה – הרישיון יישלל אם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש בזה משהו, חוה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

סמכות לשלול – יש לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תחשבי על זה עד הישיבה הבאה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אנחנו חשבנו שאנחנו כן רוצים תחנה. זה לא בתדירות גבוהה, וזה לא איזה שהוא עניין שכיח.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

השאלה היא רק למה. למה? מה הצורך?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לוודא עמידה בתנאים - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל את העמידה בתנאים אתם צריכים לוודא כל שנה. לא צריך לחכות שש שנים בשביל לבדוק. מה שאני מנסה להגיד: אתם מתקינים כזה מונה חכם, רציני, כובל וסוגל – ומפתחים רגולציה של פיקוח. למה? רדו מזה. הוא לא עומד בתנאים? אז תשללו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

האם יש לכם תלונות? הרי, מי שמפקח באמת אלה נהגי המוניות. אם יש תלונות – נכנסים לתמונה. זה טבעי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ואז יש סמכות לשלול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון, יש כל מיני דברים. אני חושב שהיועץ המשפטי צודק פה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אנחנו נחשוב על זה שוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

גם אני מסכים איתך, איתי. צריך להוריד כמה שיותר - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

צריך רציונל לרגולציה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אם אנחנו קובעים תוקף של רישיון – צריך להצדיק את זה בטעמים כבדי משקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, נמשיך.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

יכול להיות שאנחנו נרצה להגיע למהלך של החלפת מונים, אז נרצה ליצור תיאום בין המועד של תום תוקף הרישיונות למועד של הכנסת - - - 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

גם בזה אין היגיון. נניח שאתם מחליטים, אחרי שנתיים, שאתם רוצים להחליף מונה, אז תגידו: "בגלל הרישיון – נחכה ארבע שנים"? הנימוק הוא לא משכנע, חוה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תחשבי על זה עד הישיבה הבאה. קדימה, בואו נמשיך.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אין בזה היגיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

סומכים עליך שתסתדרי עם היועץ המשפטי. כן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	(ג)	המפקח על התעבורה ייתן רישיון מתקין למבקש, אם מתקיימים כל אלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	המבקש הוא יחיד תושב ישראל או אזרח ישראל, או תאגיד הרשום בישראל שאחד לפחות מבעלי העניין בו, הוא יחיד כאמור;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	המבקש, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה ונושא משרה בו, לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח על התעבורה, לקבל רישיון מתקין;

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	המבקש מסר למפקח על התעבורה או עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא ימנה לכך את המידע הדרוש לשם מתן שירותי אחזקה למונים שיתקין ולניהול נתוני הנסיעות השמורים בהם, באופן שגורם אחר מטעם המפקח על התעבורה יוכל לתת שירותי אחזקה למונים שהתקין המבקש;


<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זו פסקה שכדאי להסביר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. שני הראשונים הם די - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, הם די סטנדרטיים.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

המונים הם לא מוצרי מדף. המונים פותחו על ידי חברות המונים – להן יש את הידע הבלעדי על הטכנולוגיה שלהם, על התחזוקה שלהם, על הטיפול בהם וכו'.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יש על זה רישום פטנט? משהו?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

לא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כלום? פתוח?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

כלום. 100%. בדוק.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

היה ונרצה, כמו שדובר פה, לשלול רישיון, מכיוון שהיו הפרות כאלה ואחרות – יש את סעיף ההפרות, שנמצא בהמשך – או, כמו שהוא סגר את עסקי הייצוא, בנושא הזה הוא יחליט שהוא רוצה לצאת לפנסיה ולסגור את העסק, ויש 15,000 בעלי מוניות שמחזיקים מונים, שמישהו צריך לתת להם שירותי אחזקה, והם נשארים בפני שוקת שבורה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תנאי ההסכם לא מגדירים לכמה שנות שירות הם מחויבים? שבע? שמונה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

על פי חוק, אנחנו מחייבים אותם לתת שבע-שמונה, אבל הוא החליט לצאת לפנסיה אחרי שלוש שנים. אני לא מדברת על אפשרות של נקלע לקשיים ונאלץ לסגור את העסק. כאמור, אנחנו, כרגולטורים, מצאנו שיש צורך לבטל או להתלות את הרישיון, וממי יקבלו נהגי המוניות שירות? 

לכן אנחנו מבקשים שיופקד בידינו המידע, כל הידע המקצועי הדרוש, כדי שמישהו מטעמנו יוכל להחליף אותו ולהמשיך לתת את השירות לנהגי המוניות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שאתם, לכאורה, תוכלו למכור את הדבר הזה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לא מדובר על מכירה. אנחנו לא נתקין מונים. מדובר על שירותי האחזקה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל מי זה "אנחנו"?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין את זה באף חוק. אתם, בעצם, לוקחים ממנו את הידע.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אתם תביאו פקידים ממשרד התחבורה שיתנו את השירות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ללא תמורה גם. כלום. ואם מחר זה דולף למישהו?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אנחנו מחויבים לשמור על זה בסוד – זה כתוב במפורש בהמשך – וגם אין לאחרים גישה למונים. מן הסתם, אנחנו ניקח ספק מטעמנו – אף פקיד משרד התחבורה לא יתחזק מונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר חריג מאוד.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

הבעיה כאן, אם אנחנו לא עושים את זה, היא שאנחנו מרוקנים את הסמכות שלנו להתלות רישיונות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יש סכנה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

עוד פעם, לכל אחד מהמפעילים האלה יש 12,000, 13,000 או 14,000 איש.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

מה אומרים על זה המפעילים?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

ברשותכם, אפשר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

א', תוכנה וחומרה זה נכס. זה IP שלנו. השקענו בו סכומי עתק. אבל יש לי הצעה שתפתור את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה ההצעה?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

היה וחברה הפסיקה לתת, מכל סיבה שהיא, למעט מכירה מסודרת עם העברת ידע מסודרת לחברה אחרת –אני גם חס על הלקוחות שלי, אגב. הם לקוחות שלי 45 שנים וגם אני רוצה שהם ימשיכו, ואני בטח לא רוצה שהשם יתנוסס בעיתונים, שברחתי או שקרה משהו חלילה – אני מוכן לתת התחייבות של שני אנשים, איש חומרה ואיש תוכנה – זה כל המונה, בעצם.

אם יש אירוע כזה, שבו החברה נעלמה מהשוק – ונגדיר את המצבים שבהם זה קורה – הם מתחייבים לתת את הידע. אני חושש לתת את הידע היום. הוא יושב במגירה; הוא יושב במחשב; אני לא יודע מי יכול לגשת אליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שאתם עושים – זה משהו חדש?

 << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >>  

חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא. זה לא מתקבל על הדעת. אין את זה באף מקום. איפה יש את זה? באיזה מכרז ממשלתי יש דבר כזה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אפילו בבנקים אין את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין דבר כזה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אני מודה שאני לא מכירה מודל דומה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין. אני לא מכיר בכלל.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה היה ניסיון למצוא פתרון, כי הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו, כמדינה – יש לנו סמכויות, לכאורה, מכאן ועד - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל אתם לוקחים פה נכס פרטי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ולמשמורת. הם לא לוקחים – הם שומרים גם על הסודיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא משנה. אין את זה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

צריך להבין שזה גם קורה בתקופה של השירות שהוא מחויב אליה על פי הרישיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כול, אלה שתי חברות; לא חברה אחת. תמיד החברה האחרת יכולה להיכנס לתמונה בשלב הראשוני.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אני לא חושבת שלקופונית יש את הידע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי, אבל אם אין מענה – הם יעברו אליה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אי-אפשר שפתאום 12,000 מוניות, אם זה חצי-חצי, יהיו תלויות באוויר. היא צודקת.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כולם יצטרכו ללכת לקנות מונים חדשים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יש בזה היגיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה לא סביר? זה 1,200 שקלים. מה הסיפור? אני לא מבין. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אם אני סוגרת אחד מהם לשלושה חודשים – כל נהגי המונית צריכים לקנות מונים חדשים? אז מאיפה הם יקבלו שירות? זה מרוקן מתוכן את הסמכות שלי להפעיל את הסמכות, כרגולטור. זו בעיה שאנחנו נתקלים בה – החוק, מכרזים וחוזים נותנים לנו סמכויות, אבל בסוף, התלות - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני דווקא לא רואי קושי בסודיות – שהם יקבלו את החומר הזה. אני סומך עליהם שזה נשמר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יכול לסמוך על מחר, אבל דברים קורים. מה זה "לסמוך עליהם"?

<< אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בסוף, זה קניין רוחני של אותה חברה.

 << אורח >> שפי טרגן: << אורח >>  

בסוף, אנחנו שתי חברות פרטיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רוצה להעלות עוד נקודה: שאותו גורם אחר מטעם המפקח על התעבורה לא יהיה גורם מרושה. לכן, חשבתי שצריך לנסח מחדש את ההוראה בעניין הזה, ולקבוע שאותה מתכונת הפעלה תהיה לתקופה קצרה מאוד. מכיוון שהחוק קובע חובת רישוי – אותו גורם אמור להיות גורם מרושה. 

הפעולה הזו שאותו גורם יעשה מטעם המפקח על התעבורה, במקום גורם בעל רישיון – התקופה צריכה להיות המינימלית, בעיניי, וצריך להסדיר את זה במקום אחר. אולי בסעיף שנוגע להתליה וביטול של רישיון.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בהמשך לשיחה שלנו בשבוע שעבר, התחלתי לעבוד על זה – על לאסדר את הגורם האחר הזה שייתן את השירות. עכשיו אנחנו רק מדברים על התנאי לקבלת הרישיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני צריך לסיים את הישיבה. אני מציע שתחשבו על העניין הזה. תדברי גם עם החברות, בסדר? 

אנחנו נמשיך בישיבה הבאה. הישיבה הסתיימה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>