פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העבודה והרווחה
26/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 418
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 12:34



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


מוזמנים: 
	איל אסף
	–
	מנהל אגף אכיפה פלילית, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	בוסנה ביגל
	–
	עוזרת משפטית, משרד העבודה

	דקלה חורש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע עבודה, משרד העבודה

	אדוה רוזנטל
	–
	מנהלת תחום רישוי ופיקוח, משרד העבודה

	אוסנת חיטרון
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שרון פיליפסון
	–
	עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

	ענת שמעוני
	–
	עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

	קרן גלבוע
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	קים מידה
	–
	לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

	שני קרני
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	ישראל עוזר
	–
	מנהל אגף הון אנושי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אמנון שינדלר
	–
	מנהל חטיבה ארצית הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות הכללית

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

	לי סיגל
	–
	אח של קית סיגל שהשתחרר מהשבי בעזה לאחר 484 ימים





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024, מ/1782 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ברשותכם, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה השנייה, של ועדת העבודה והרווחה, כ"ח באייר התשפ"ה, 26 במאי 2025. הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 13). היועצת המשפטית תגיד לנו מה החוק אומר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בדיון הקודם משרד העבודה תיאר את הבעיות שהם נתקלים לגבי קבלני כוח אדם, שלפעמים יש כמה בני משפחה או אנשים שקשורים שפותחים כל אחת פותחת תאגיד שמשמשת קבלן כוח אדם. הם ביקשו בעצם על הצעת החוק המקורית הם ביקשו לא לאפשר או לבחון כבר בתנאי הרישיון האם יש בעל עניין באותו תאגיד או בעל עניין ובעל תפקיד בכיר בו, שהאם היה לו, האם הוא היה קבלן כוח אדם והעסק שלו נסגר או ננקטו סמכויות כלפיו או שהורשע בעבירה כלפיו. כבר את זה לבחון בזמן הרישוי. 

הוועדה, נכון אלה דברים שנאמרו בדיון הקודם, הוועדה אמרה איך אנחנו יכולים לבחון, איך אנחנו יכולים לדרוש מאדם להוכיח שאין לו בן משפחה, שאין לו בעל עניין. איך הוא צריך להוכיח? איך אפשר לבחון את הדברים האלה כבר בשלב הרישוי, כאשר הדגש היה לגבי הנושא של בעל עניין. כרגע הקראנו את זה בדיון הקודם שלנו, הקראנו את ההגדרה של בעל עניין וראינו שלפעמים זה גם כולל בן משפחה ובן משפחה בהיקף רחב והשאלה אם את הנושא הזה של בעל עניין צריך לקבוע מתי הוא צריך להוכיח את ההוראה הזאת. 

לכן מה שהוצע בנוסח שלפניכם עכשיו הוא להפריד בין שני חלקים: תנאי לרישיון הוא שבוחנים את השאלה האם הופעלה סמכות. הופעלה סמכות זה הכוונה לשלילת רישיון או אי חידוש רישיון. אלה סמכויות. אם ננקטה כזאת הוראה כלפי מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בעסקו אז באמת שלא יתנו רישיון לאותו קבלן. כי אנחנו, אלה אנשים שאנחנו מכירים, אנחנו בוחנים אותם, המשרד בוחן אותם בשלב הגשת הבקשה. הוא מכיר את המבקש, הוא יודע מי בעלי התפקידים וכן הלאה. 

לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים על בעל עניין באותו זו לא תהיה מניעה למתן הרישיון. אבל אם נודע לנותן הרישיון שיש כזה קשר או שהופעלה סמכות או שאדם בעל עניין, במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בעסקו שללו לו רישיון של קבלן כוח אדם בתאגיד קודם שהוא פעל בו, בעסק קודם שהוא פעל בו או שהוא הורשע בעבירות שבגללן אין הוא ראוי, בעל העניין בו או מי שהוא קשור אליו, מי שיש לו זיקה אליו, אין הוא ראוי להיות, הוא קיבל עכשיו רישיון הוא הואיל לפעול כקבלן כוח אדם או להיות בעל תפקיד בקבלן כוח אדם, אז השר יכול להחליט לא לתת רישיון ולהתחשב בכך. אבל הוא צריך לשקול את מידת הזיקה בין בעל העניין לבין בעל הרישיון. 

אם הוא יגיד זה גיס, אבל יש ביניהם נתק כבר הרבה שנים ואין ביניהם שום קשר, אז יכול להיות שהוא יחליט לא להפעיל את שיקול הדעת שלו. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

יש לך הגדרות? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תפקיד?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה? החוק הזה לא עוסק רק בבניין. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, לא, הוא לא עוסק רק בבניין. הוא עוסק בקבלני כוח אדם באופן כללי. אבל באמת הצמצום הזה משאיר, לא דורש, באמת יש פה הקלה, בהמשך לדברים שאתה אומר. דבר ראשון, יש פה הצעה גם לקחת, להגדיר גם מיהו בעל בן משפחה. זה חסר בנוסח הקודם. ולהגדיר מיהו בן משפחה לעניין הזה. ואז אנחנו נדע מי הרשימה. 

וגם, כמו שאתה אומר, להקל על נותני הרישיון. על המשרד, על השר. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

בדיוק, שיהיה משהו אובייקטיבי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כדי שהוא לא יצטרך מראש לבחון את כל קרבות המשפחה ולדעת אם כן הופעל או לא הופעל. אבל אם נודע לו, אם הוא יודע שיש קשר כזה ויש זיקה כזאת הוא יכול בהתחשב בזיקה, הוא יבחן את הזיקות, הוא יצטרך לשמוע, הוא יצטרך לברר, לבחון את הזיקות. ואם הוא חושב שהזיקה מצדיקה הוא יכול גם לא לתת רישיון. למרות שעומדים בשאר התנאים לקבלת הרישיון. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אני רק אגיד שהנושא של בדיקה היום של בעלי עניין בקבלני כוח אדם בעלי תפקידים, זה משהו שאנחנו עושים אותו. אנחנו ביקשנו להעביר אותו בצורה מפורשת בחקיקה. אבל כל הנושא הזה של חברות קבלניות, שבעצם אין להם נכסים חוץ מבעצם העובדים, שירותי כוח אדם והיכולת המאוד מאוד מהירה לפתוח חברות ולהקים תחת ישות משפטית נפרדת, כשאותם בעלים קודמים מנהלים את כל התאגיד. זה משהו שאנחנו מכירים. אנחנו חיים את התחום הזה משנת 1992. וזה משהו שאנחנו עושים, כמובן בודקים. ואנחנו חושבים שנכון פשוט להסדיר את זה בצורה מפורשת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שמה, שלא יהיה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

שאנחנו נוכל לבדוק בעצם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלא יהיה קרטלים כאלה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

שבעצם לא יפתחו לנו חברות חדשות שלכאורה יש חברה חדשה. ומי שמחזיק בה בעצם מישהו ששללנו לו כי הוא הורשע בעבירות נניח חוקי עבודה. שללנו לו, סגרנו לו חברה. עכשיו הוא פותח לנו חברה חדשה שהוא עומד מאחוריה. או שמישהו, גורם בתוך החברה, חברה נניח משפחתית, שהיא לא תאגיד. שללנו את הרישיון בגלל שמצאנו, שוב פעם, עבירה חמורה. ואז הוא שם את אשתו. שאין לה שום הבנה ושום ידע בקבלני כוח אדם. הוא שם אותה כבעלת תפקיד, כשאנחנו יודעים שהוא בסופו של דבר מניע את הכול. אנחנו פשוט רוצים להרחיק את הגורמים שידועים לנו שפעלו בניגוד לרישיון. ולא לאפשר להם לקבל רישיונות חדשים. זו המהות של הטיפול. 

כל החוק קבלני כוח אדם מדבר על משטר של רישוי, בגלל שאנחנו מתעסקים פה עם אוכלוסייה שהיא מוחלשת, עם עובדי קבלן שאנחנו רוצים להבטיח שנשמרות הזכויות שלהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

של העובדים. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לכם בחוק בטח כללים. אין פה עניין להגברת התחרות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

העניין פה, אני חושבת, אם אני מבינה נכון, הבקשה היא, נכון, זה לא כל כך עניין של תחרות כמו עניין של חשש שאותו גורם פועל בצורה שפוגעת בזכויות של העובדים או לא מקיימת את החובות שלו כקבלן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם רוצים שהאנשים שאינם שומרים על זכויות העובד לא יוכלו להקים. זה היתרון. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן. אנחנו לא רוצים שמישהו שכבר מצאנו, שלא הוא ישמש כקבלן כוח אדם, יבוא לנו כסות חדשה עם תאגיד חדש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל פה הדאגה לזכויות של העובדים. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בוודאי, זה התפקיד של החוק. התפקיד של החוק שמירה על זכויות של עובדי קבלן ועובדי שמירה וניקיון. זה החוק, זו ההגדרה שלו. אנחנו עושים את זה באמצעות רישוי ופיקוח גם באכיפה פלילית למי שלא פועל בהתאם בעצם לחוק קבלני כוח אדם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לי שאלה, אדם שלא הסתדר עם פקידי מס הכנסה גם יכולים לשלול לו את הרישיון? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

השאלה מה העבירה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

העבירה שאותה אנחנו בודקים צריכה להיות קשורה לתחום העיסוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חוקי העבודה. לא חוקי המס. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אני רק אגיד, בסדר? יכול מאוד להיות שבן-האדם יואשם בדיווח כוזב מתאגיד. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

את צריכה עבירה עם קלון. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

שנייה. יכול להיות שהעבירה יהיה לה בסיס ישיר למשהו שבעצם בעל הסמכות יגיד אין לי יכולת להאמין בו. כי הוא מדווח, אני נסמך על דיווחים שלו. מדווחים לנו על כמויות העובדים שהם מעסיקים, על התשלומים. אם הוא כבר שיקר את הרשויות או הוציא דבר במרמה יכול להיות שבניתוח בתחום העיסוק אנחנו נחשוב שיש לזה רלוונטי לתחום העיסוק. 

אז עבירה כמו שהיא מוגדרת היום זה לא משהו חדש. החוק היום מגדיר שאנחנו יכולים לשלול רישיון בנסיבות שבהן בחמש השנים שקדמו לבקשת הרישיון לא הורשע מבקש הרישיון הממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עימה קלון ועבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון רשאי לעסוק כקבלן כוח אדם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש עם הקלון הזה משהו עוד ברמה מאוד חריפה. זה לא כל עבירת מס יש עימה קלון. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בסדר, אז אני אומרת, החוק מתווה לנו היום מה אנחנו יכולים לשקול. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא כל עבירה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

עבירות חמורות שבגלל הנסיבות שלהן הוא לא ראוי לשמש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת שלא יהיה נוכל, לא רמאי ולא כל מיני דברים כאלה. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

לא עבריין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא עבריין. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

עוד רק שאלה, אדוני. זה כולל גם כן התליית רישיון לאדם בגין הכרזתו כפושט רגל? רק על ענייני עבודה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן, כן. יש סמכות היום בדיון שבמקרה של פשיטת רגל אנחנו יכולים לבטל רישיון. מה שעשינו פה זה רק התאמה על חוק חדלות פירעון. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל אם אני יש לי תאגיד ואני מחזיק במניות של התאגיד ואני הוכרזתי כפושט רגל, אני, לא התאגיד. אני יכול להעביר את המניות לאשתי והיא תמשיך לנהל את התאגיד ואני אעבוד בתאגיד עבודה רגילה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

יש לנו סמכות היום כבר לבדוק את הזיקה. למיטב זיכרוני גם דייקנו את זה עכשיו בנוסח. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

לא לאשתי, לגיסי. אני יכול להעביר את המניות לגיסי ואני אמשיך לנהל את התאגיד למרות שאני פושט רגל?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כרגע זה לגבי מבקש הרישיון בסעיף 6, אנחנו יכולים במצב של פתיחת הליכים של חדלות פירעון לפי ההצעה אנחנו יכולים. וגם בעבר, מי שהוכרז פושט רגל יכולנו לשלול לו, לסייג את הרישיון או לשלול אותו. ואנחנו יכולים לשקול את השלילה הזאת גם בבקשה חדשה לרישיון. אם שללנו על הרקע של חדלות פירעון. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אז זה כולל גם את הפרת זכויות העובדים בחוקי עבודה וגם את פשיטת הרגל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הבנו. פה לא מדובר בדברים שלא מצא חן בעיני איזה פקיד או שוטר או שופט והוא רוצה לפגוע בו ולשלול ממנו את זכויות האדם. כי במדינת ישראל של היום, להבדיל ממה שהיה לפני חמש שנים, זכויות האדם הן כבר נרמסות באופן מאוד דיקטטורי. ועלול להיות מצב שאנשים שעוסקים בחוקי עבודה ורוצה להיות קבלן כוח אדם ואנחנו לא רוצים שתהיה אפשרות להעניש אותו ולמנוע ממנו לקבל את זה. אלא אם כן הוא אדם שאף אחד מאתנו לא רוצה שהוא יהיה. שהוא עבריין, שהו אלים, שהוא רמאי, שהוא גנב מישהו. לא יודע, פושטי רגל מותר להם לפתוח חברות חדשות?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

לגבי מי שפשט רגל או שנפתח נגדו צו חדלות פירעון עקרונית הוא במצב שהוא לא יכול לשלם. יש כבר היום סמכות בדין לשלול את הרישיון. וכשהוא בא אלינו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אני הייתי רוצה חוק כוועדת העבודה שיתמקד בחוקי עבודה. במי שהפר חוקי עבודה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן, אבל מי שהביא לפשיטה, צריך לזכור שמי שבסופו של דבר הביא למצב שבו הוא לא יכול לשלם כלום, הוא לא יכול להעסיק עובדים. אז אין שום תכלית לרישיון הזה. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל מנכ"ל בתאגיד הוא יכול להיות?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

פושט רגל אישית? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נמשיך לקרוא את הצעת החוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הצעת החוק, אני אקריא אותה, אדוני, שוב, עם כל התיקונים. 

	חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 13), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 1
	1.	
	בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, לפני ההגדרה "הסכם קיבוצי" יבוא:

	
	
	""בן משפחה" – כהגדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968;

	
	
	"בעל עניין" ו"בעל תפקיד בכיר" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959;".



זה אותו חוק שעסקנו בו ממש לפני רגע. ופה יש את ההגדרות שמובאות מתוך אותה הוראה. 

	תיקון סעיף 3
	2.	
	בסעיף 3 לחוק העיקרי –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א) –,

	
	
	
	(א)	בפסקה (3), במקום "ממלא" יבוא "בעל " ובמקום "הוא ראוי" יבוא "מבקש הרישיון ראוי";



כיוון שהגדרנו בעל תפקיד בכיר והפנינו להגדרה, אז אנחנו מחליפים מונח שקיים היום בחוק שהוא ממלא תפקיד בכיר אנחנו מחליפים אותו בבעל תפקיד בכיר. זה התיקון וזה תיקון נוסחי יותר. 

	
	
	
	(ב)	אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(4)	בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות של אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיף 2(ג) או 6(א) (בסעיף זה – הפעלת סמכות) כלפי מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בעסקו;



זאת אומרת כאן אנחנו אומרים שזה תנאי לקבלת הרישיון שהשר לא הפעיל, לא שלל רישיון מקבלן כוח אדם שהוא או ממבקש הרישיון או מבעל תפקיד בכיר בעסק שלו. 

	
	
	(2)	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	"(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) – 

	
	
	
	
	(1)	השר רשאי שלא לתת רישיון למבקש אם הורשע בעל עניין במבקש הרישיון או בבעל התפקיד הבכיר בעסקו בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3), בהתחשב במידת הזיקה שבין בעל העניין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי העניין.";



כאן אנחנו מאפשרים לשר, למרות שהוא לא שוקל את זה מראש, הוא לא חייב לשקול את זה מראש ברישיון ולסרב לתת רישיון על סמך הקשר בין בעל התפקיד. אנחנו אומרים לו אתה יכול, יש לך רשות לא לתת רישיון בהתחשב במידת הזיקה. ואם אתה חושב שיש פה בעיה של קשר של בעל עניין. זה לגבי הרשעות בעבירות, או כמו שאמרנו, עבירות שבגללן אין הוא ראוי. אלה עבירות שבגלל חומרתן, נסיבותיהן. הוא צריך לבחון את כל הנסיבות כדי לראות שבאמת יש להן קשר וזיקה לתפקיד שלו כקבלן כוח האדם. 

	
	
	
	
	(2)	השר רשאי שלא לתת רישיון למבקש אם הופעלה סמכות כנגד בעל עניין במבקש הרישיון או בבעל התפקיד הבכיר בעסקו כאמור בסעיף קטן (א)(4), בהתחשב במידת הזיקה שבין בעל העניין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי העניין.



כאן אנחנו גם מאפשרים להתחשב בשאלה האם שללו לאותו בעל עניין את הרישיון שלו. מאפשרים להתחשב בזה, אבל הכול תלוי במידת הזיקה של בעל העניין למבקש הרישיון. 

יש פה הצעה לעוד סייג. 

	
	
	
	[(א2)	על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), השר רשאי לתת רישיון למבקש אף אם הופעלה סמכות כנגד מבקש הרישיון או בעל התפקיד הבכיר בעסקו, אם מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד, ובלבד שחלפה שנה ממועד הפעלת הסמכות;]



למרות שאמרנו שלא נוטלים רישיון אם הופעלה סמכות. נגיד סגרו, לבעל התפקיד נסגר עסק קודם שלו, למרות שאמרנו את זה כתנאי בכל זאת השר יש לו שיקול דעת. הוא יכול להגיד בכל זאת אני אתן רישיון, כי הנסיבות שבגללן סגרו את החברה של בעל התפקיד הזה כבר חדלו להתקיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השר רשאי, לא חייב. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

זה לא חייב, אבל זה פשוט משאיר לו, זה פותח כמה שיותר שיקול דעת. זאת אומרת, בניגוד להצעת החוק המקורית שאמרה אנחנו מונעים מתן רישיון במקרים האלה. כאן אנחנו אומרים תקשיבו, יש פה יכולת שיקול דעת, יכול להיות כל מיני נסיבות. צריך להתחשב, לאפשר להתחשב. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יש תיחום של זמן? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן, יש תיחום. זה לא לכל החיים. אלה שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון. זה התנאי. ממילא גם רישיון הוא מוגבל בזמן. זאת אומרת הוא גם מתחדש כל תקופה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכמה זמן בדרך כלל אתם נותנים רישיון לחברת כוח אדם?

 << אורח >> אדוה רוזנטל: << אורח >>  

שנה ראשונה לשנה. אחר כך לשנתיים ואחרי זה החידוש הוא כל שלוש שנים. זה מה שחוק מגדיר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מה קורה אם מעסיק פשט רגל, מן הסתם לא שילם כל כך הרבה כספים לעובדים. לא שיש מאיפה לקחת. עברו שלוש שנים. כמה יש החמרה שהוא עדיין, בהנחה שהוא כבר יצא מהליך של פשיטת רגל?

 << אורח >> אדוה רוזנטל: << אורח >>  

אנחנו צריכים לראות שיש הפטר. שהוא קיבל הפטר, בעצם על זה שהוא כבר לא פושט רגל, יש ממש תהליך מסודר. אחרי שהוא מוכיח לנו שיש כבר את ההפטר, שזה בדרך כלל כמה שנים, אנחנו בעצם באים ובוחנים את הגשת הבקשה, בוחנים אותו. מה קרה בשנים האלה, במה הוא עסק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אתם בוחנים מצב כלכלי במקרה הזה? זאת אומרת, אני לא יודעת, אני שואלת את היועצת. אבל אני מנסה לחשוב נניח, אתה יודע, הגיוני, זה אחת התופעות המוכרות. אני הייתי שבע שנים מנכ"לית של חברת כוח אדם, הכרתי חברות שצללו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני יודע על שלושה מקצועות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע על שלושה, יש לי שבעה, אני אגיד לך תכף. אבל אני יכולה לומר שזכור לי שחברות לא קטנות פשטו רגל, כמו שאמר, שזה בא לידי ביטוי לעובדים ולא תמיד היה מאיפה לקחת. והשאלה, יש את ההפטר. ואז עוברים ובאים בכובע אחר, בשם אחר, בן משפחה אחר. פותחים. 

אז השאלה, מה שמפחיד בדבר הזה זה איך אנחנו ממזערים את הנזק. כי בסוף מי שמשלם את המחיר אלה אותם עובדים שקמים בבוקר. כי הרי חברות כוח האדם זה סוג של תיווך. העובדים האלה הם לא של המפעל עצמו. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון בתחום שאנחנו נזהרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השאלה נכונה עקרונית בכל השוק. כי אנשים שפעם, פעמיים, שלוש, פשטו את הרגל והשאירו עובדים בלי לשלם ואחר כך פותחים חברה חדשה ועוד פעם זו סכנה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אני יודעת. אני מנסה לחשוב על, לא, זה נורא - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו מתמקדים עכשיו בכוח אדם, אז נתמקד בזה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

רק אני אגיד בהקשר הזה שני דברים: אחד, אנחנו באמת שוקלים את העניין של חדלות פירעון ומבטלים רישיונות. שנית, לעניין יכולת כלכלית, אז אנחנו לא בודקים יכולת כלכלית. כן יש דרישה בחוק להעמיד ערובה, שזה כן להבטיח את זכויות העובדים וזה נגזרת של הוצאות שכר. אלה מדרגות שנקבעות, איזה סכום, מהוצאות השכר של מעסיקים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

והיא מתעדכנת?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

וכמו שאתם רואים, חדלות פירעון זה משהו שכבר החוק היום לוקח בחשבון בביטול של רישיון. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה מתעדכן בגודל החברה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן, כן. זה מוצמד למדד לצרכן הסכומים. אבל זה קבוע בהתאם למדרגות, לסכומי הוצאות שכר. כל מדרגה יש סכום אחר של ערובה. זה קבוע בתקנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפשר להמשיך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

פסקה 3. 

	
	
	(3)	בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף קטן 2(ג)" יבוא "בסעיף 2(ג)".



זה עניין נוסחי. 

תיקון סעיף 4. סעיף 4 לחוק עוסק בתנאים ברישיון, אפשרות של השר לקבוע ברישיון עוד תנאים לגבי הנושאים המנויים בסעיף 3(א) ו-(ב). לכן פה משנים ומכלילים גם את 3(א)(1) שהוספנו כאן. 

	תיקון סעיף 4
	2א.
	בסעיף 4 לחוק העיקרי –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א), במקום "3(א) ו-(ב)" יבוא "3(א) עד (ב)";

	
	
	(2)	בסעיף קטן (ב), במקום "3(א) או (ב)" יבוא "3(א) עד (ב)".



סעיף 3 להצעת החוק הוא תיקון סעיף 6. סעיף 6 לחוק עוסק בנושא של ביטול רישיון או התלייתו. 

	תיקון סעיף 6
	3.	
	בסעיף 6 לחוק העיקרי –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א) –

	
	
	
	(א)	בפסקה (4), במקום "הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו" יבוא "בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם" ובמקום "הוא ראוי" יבוא "בעל הרישיון ראוי";



כאן אנחנו עוסקים בהפעלת הסמכות עצמה של לבטל רישיון או לסייג אותו. אחת האפשרויות, שהייתה בינתיים הרשאה, היום מדובר על הוא או ממלא תפקיד בכיר הורשעו בעבירה שיש עימה קלון. כאן אנחנו מבקשים להגיד הוא או בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין בהם. במקרים כאלה אפשר לבטל את הרישיון או לסייג אותו. 

במקום פסקה 5, פסקה 5 מדברת היום על הוכרז כפושט רגל או פסול דין. כמו שאמרנו, הם יכולים להביא את זה בחשבון ולבטל על סמך זה את הרישיון. אבל פשוט שינו את המונחים. 

	
	
	
	(ב)	במקום פסקה (5) יבוא:

	
	
	
	
	"(5) תלוי ועומד לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 (בסעיף זה – חוק חדלות פירעון), ואם הוא תאגיד – גם אם בית המשפט ציווה על פירוקו או מינה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;";



אלה אפשרויות, אם זה תאגיד זה יכול להיות או צו לפתיחת הליכים או פירוק או מינוי כונס נכסים. 

	
	
	
	(ג)	אחרי פסקה (5) יבוא:

	
	
	
	
	"(5א) הוא אינו מבין בדבר ואינו מסוגל לדאוג לענייניו;";



 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה רגע. אבל אם אתה עושה פירוק מרצון זו בעצם יוזמה שלך. הרבה פעמים אתה לא רוצה להמשיך את העסק, אתה חייב כי אתה תאגיד. אז למה במקרה שלו גם צריך להיבחן?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

פשוט אין טעם שיהיה לו רישיון, כי הוא כבר לא תאגיד. הוא מפורק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ותהיה לו בחינה לאחר - - -

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

הוא סיים את הפעילות. איזה צורך הוא צריך שאנחנו ניתן לו רישיון? הוא סיים את הפעילות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אחרי שהוא סיים. בהנחה שהוא רוצה לחדש את הפעילות הוא גם ייכנס לבדיקה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אז יבדקו את הנסיבות, כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הסעיף הזה "שאינו מבין בדבר ואינו מסוגל לדאוג לענייניו" זה גם כן מקרה שאותו אדם קיבל רישיון לפעול כקבלן כוח אדם והגיע למצב שהוא לא מסוגל להבין בענייניו וממילא אפשר במקרה כזה לבטל את הרישיון שלו. 

	
	
	(2)	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	"(א1) לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א)(4), לעניין בעל עניין כאמור באותו סעיף קטן, יתחשב השר במידת הזיקה שבין בעל העניין לבין בעל הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו.";



גם כאן אנחנו רואים שזה לא שהחרב יורדת. זה לא שאם יש איזה בעל עניין אז ישר סוגרים את החברה. צריך לשאול האם באמת הזיקה היא זיקה כזאת שמחייבת את ביטול הרישיון או הסיוג שלו. 

סעיף קטן (ב) מדבר כבר על השלב שעוד לפני ההרשאה. אם קודם דיברנו על הרשאה, הוא מדבר על שלב של כתב אישום או בקשה להכרזה כפושט רגל. אז אנחנו עושים פה תיקון. 

	
	
	(3)	בסעיף קטן (ב), במקום "בעל רישיון" יבוא "בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם", במקום "או הוגשה בקשה להכרזתו כפושט רגל" יבוא "או הוגשה בעניין בעל הרישיון בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון" ובמקום "הוגשה בקשה למתן" יבוא "בקשה כאמור או בקשה למתן";



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה ההבדל בין שתי ההגדרות של בקשה להכרזתו כפושט רגל לבין בקשה לצו לפתיחת הליכים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ההליך הראשון היה נקרא פשיטת רגל. לאחר מכן תיקנו את החוק ועשו חדלות פירעון, מתוך הנחה לקצר הליכים. אז היום אין כבר את המושג "פשיטת רגל". יש חדלות פירעון וגם הניסיון הוא לקצר, שאנשים ייצאו מהמעגל הזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

או הבקשה או בקשה למתן, רגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה אותו דבר כמו בקשה להכרזתו כפושט רגל או שזה שלב מוקדם יותר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה אותו הליך. פשוט חדלות פירעון יותר משודרג, כי רוצים לסיים. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

זה חוק חדש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני שואל אם האדם הנפגע, אתם פוגעים בו יותר מאשר היה עד היום?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בעניין של פשיטת רגל זה בעצם החלפה של המונחים. בעניין של הרישה של הסעיף, עד היום הביאו בחשבון רק את כתב האישום נגד בעל הרישיון. וכאן מה שמוצע להביא בחשבון גם הגשת כתב אישום בעבירות, אותן עבירות כאלה, שהן מעידות על כך שהוא לא ראוי להיות מבקש רישיון. אבל זה גם הגשת כתב אישום כזה כלפי בעל תפקיד בכיר בעסק או בעל עניין באחד מהם. אז כאן הצעת החוק כן מרחיבה את הגורמים שהגשת כתב אישום - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעל תפקיד בכיר בעסקו, למרות שהוא לא שותף בעסק?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם מישהו סרח, איזה מנכ"ל. ואז את מענישה את בעל העסק?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא רק שסרח. אולי הוא התעלם ממה שהוא רואה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

הוא הפר את הזכויות של העובדים. עכשיו הוא שם את אשתו, כשאנחנו יודעים שאין לה שום עניין ושהוא עומד שם. זה המטריה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה מה שקורה גם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעל תפקיד בכיר בעסקו את יוצאת מתוך הנחה שהוא שם מישהו, מה שקוראים קוף?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן. בדיוק, קוף. אמרת נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל באמת אדם יש לו חברה ויש לו מנכ"ל שסרח? אז יסגרו לו את העסק?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אם הוא מחליף, דקלה חורש ממשרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השאלה שלי מובנת?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. אתה אומר יכול להיות, למה שהוא יפגע. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בדרך כלל בעל תפקיד יש לו גם אחריות פיקוח. לנושאי משרה יש אחריות פיקוח מכוח החוק. יש להם אחריות על מה שקורה בתאגיד. התאגיד זה כסות, זה ישות משפטית. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא שלוח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעל עניין זה הבן שלו. הבן שלו הלך ועשה איזה עבירה. שללו ממנו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא הבן שלו, יש לו מניות שם. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

הבן שלו, לצורך העניין, הורשע בעבירות של חוקי עבודה. בסדר? עכשיו הוא שם את - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ואם הוא מואשם בתאונת דרכים?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

שם אח אחר שלו שאין לו שום קשר. אנחנו רוצים לראות אם הוא לא עומד מאחורה בעצם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החשיבה שלכם ברורה. אני חושב מחוץ לקופסה. נניח בעל העניין הזה עשה תאונת דרכים. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

למה שזה יהיה רלוונטי? היא לא רלוונטית לעיסוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

היא לא רלוונטית לעיסוק שלהם. אה, זה אותה עבירה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בחוק הרגיל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

כן. כתוב שזו אותה עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(4) זו צריכה להיות עבירה שהיא מפאת מהותה ונסיבותיה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

הוא לא ראוי לשמש כקבלן כוח אדם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

הרי החוק, התיקון לחוק אמור להשתלב בנוסח הקיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תראי לי בחוק. צריך פשוט לסגור פרצה, שזה לא יהיה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אין בעיה, זה כתוב. הקראתי את זה גם קודם. נועה, אם את רוצה אני אקריא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

תקריאי. תודה רבה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בסעיף 3 זה כתוב בתנאי למתן רישיון כתוב כך: "בחמש השנים שקדמו לבקשת הרישיון לא הורשע מבקש הרישיון או ממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עימה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כקבלן כוח אדם". זה הנוסח היום, שבעצם אנחנו מעגנים לתוכו את נושא בעלי העניין שגם הם צריכים, אם ההרשעה ניתנת זו הרשעה שקשורה לתחום העיסוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הבן שלו עשה עבירה שיש עימה קלון, אבל הוא לא רשום כבעל עניין בחברה. אני עובר לנושא אחר. אתה לא יכול לבוא לאבא, לסגור לו את העסק בגלל שהבן שלו הורשע בעבירה שיש עימה קלון כי הוא בעל עניין כי הוא בן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, לכאורה הסעיף הבא, הפסקה הבאה, אחרי סעיף קטן (ב) אומרת שלעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (ב), מה שקראנו עכשיו, התחשבות בכתב האישום של הילד לעניין הזה. 

	
	
	(4)	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב1) לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (ב), לעניין בעל עניין כאמור באותו סעיף קטן, יתחשב השר במידת הזיקה שבין בעל העניין לבין בעל הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו."



 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אנחנו נצטרך לראות שיש קשר ביניהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני הייתי כותב זיקה לעסק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה יכול מאוד להיות שיש מישהו שהשקיע מאחורי הקלעים והוא נחשב בעל עניין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה אני מבין. אבל אני שואל מקרה, הנוסח הוא כזה נוסח כולל, שבעל עניין זה יכול להיות בן למשל. אמרתי עשה תאונת דרכים, כי אני לא רוצה להגיד דברים אחרים. הוא לא קשור לעסק בכלל. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אבל אנחנו לא נשקול את זה לחובתו, כי זה לא קשור לתחום העיסוק. המצבים שאנחנו כן נשקול אלה מצבים שיש - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז צריך להיות כתוב בעל העניין שמעורב בעסק. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

בהצעה הזאת את יכולה לשקול את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

תראו, למעשה שאלת הזיקה היא כן קשורה לשאלה של המעורבות בעסק. זו הזיקה שנבחנת. אני רוצה לראות האם בחוק שירות התעסוקה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק אם הוא מעורב בעסק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בחוק שירות התעסוקה, השאלה אם יש שם גם הגדרה של זיקה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

רק כשיש זיקה. בעל עניין הוא יכול להיות בעל עניין. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל לא ברור. כאן לא ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נשאיר את זה לעיון, כי צריך להיות ברור שמדובר פה בבעל עניין בתוך העסק. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

זו הכוונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת הכוונה אני יודע. אני רוצה שזה יהיה ברור. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

מהניסוח זה לא ברור. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

שיהיה רשום לפרוטוקול. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, אתה בעצם רוצה שיתחשב לא רק במידת הזיקה של בין בעל עניין לבין בעל רישיון לבין בעל התפקיד. אתה רוצה להגיד שפה הזיקה היא זיקה לפעילות העסק. 

 << אורח >> אדוה רוזנטל: << אורח >>  

לא, אבל בעל עניין הוא בעל עניין בעסק, דקלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעסק, כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לא, בעל עניין הוא לא בעסק. בעל עניין הוא או בבעל הרישיון או בבעל התפקיד בו. זה לא הזיקה לעסק. זה בדיוק מה שהוא רוצה לחדד חה"כ אייכלר. כי הוא בעצם אומר אני רוצה להסביר שהזיקה היא זיקה לעסק. בפעילותו העסקית, לא לעסק. לפעילות העסקית שלו. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

מה שהאגף צריך להוכיח, וזה מה שהוא עושה בעבודה השוטפת שלו, ויש לנו פה נציגים של האגף שידברו על זה. הם מראים בסופו של דבר שאותו בן משפחה הוא זה שהורשע והוא זה שמניע את הפעילות בחברה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה צריך להיות כתוב בחוק. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

זה כתוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא רואה את זה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אנחנו בוחנים את מידת הזיקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני משאיר את זה לעיון, נעה, של ניסוח, ונמשיך הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אוקיי. אדוני, אתה רוצה שנתקן את הניסוח שיהיה ברור שזו זיקה לעסק. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

לפעילות העסקית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

לתפקיד העסקי שלו. לבעל העניין כגורם. 

 << אורח >> אדוה רוזנטל: << אורח >>  

יש לי משהו להוסיף. בעל עניין בכללי זה מתייחס לאדם, גורם שיש לו עניין ישיר או עקיף לפעילות הספציפית העסקית. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

זה לא כתוב. 

 << אורח >> אדוה רוזנטל: << אורח >>  

זה כתוב. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

בן המשפחה למשל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מדבר על בן משפחה, אני לא מדבר על מישהו שהוא כנראה השותף בעסק. שותף בעסק אני מבין. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אבל אנחנו מגדירים פה שהשר יתחשב במידת הזיקה שבין בעל העניין לבין בעל הרישיון או בין בעל התפקיד הבכיר בעסקו. זאת אומרת צריך להיות קשר ביניהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

במידת הזיקה העסקית - - -

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

זה ברור שהזיקה זה בהקשר של הפעילות. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

זה נתון לפרשנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, זיקה זה שהוא בן שלו, שזו אשתו, דודה שלו. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כן, אבל צריך לראות את המעורבות. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל זה נתון לפרשנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה מה שאני רוצה שיהיה ברור. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אפשר לפרש את זה בצד הזה או בצד הזה, לא משנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בין היה אומר את המובן מאליו צריך שייאמר. לא מספיק שזה מובן מאליו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לפעמים עלולים לקבל פרשנות אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, אפשר להמשיך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>  

אדוני, אולי גם נבחן איך זה מופיע בחקיקה אחרת לגבי הנושא של הזיקה. 

	תיקון סעיף 10
	3א.
	[בסעיף 10(א)(4) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "וסעיף 3(א2) לא יחול".]



סעיף 10 עוסק בקבלן כוח אדם שקיבל היתר מיוחד לתת שירותי כוח אדם של עובדים זרים. לכן אנחנו מחילים שם בסעיף 10(א)(4) מחילים את ההוראות שחלות על אותו בעל היתר, כי הוא מקבל הרי היתר מיוחד. וכאן אנחנו אומרים שסעיף 3(א2) לא יחול. שלגביו לא תהיה האפשרות, אם באמת הופעלה סמכות נגד מבקש הרישיון או בעל תפקיד לא יהיה שיקול דעת. לגביו לא יהיה שיקול דעת. אלא לגביו, ברגע שהופעלה סמכות כלפי מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בעסקו הדבר הזה ישלול את האפשרות לתת לו היתר מיוחד להיות קבלן כוח אדם של עובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לפני שנסיים אני רוצה לאפשר לקית'. אה, קית' זה אחיך. אבל תמיד כשהיית בא לפה תמיד חשבתי על קית'. אז אמנם היה לפני הדיון הזה, היה כמעט שעה משפחות חטופים. אז אנחנו בכל זאת, תודה שבאת. אנחנו נרצה לשמוע אותך, בבקשה. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

תודה. אני לי סיגל, נכון, אח של קית'. גיסתי אביבה נחטפה ביחד עם קית' מקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר. אביבה יצאה ביום ה-51 במשך שבוע של הפסקת אש. אחרי תהליכים דיפלומטיים שנשאו פרי ויצאו יותר מ-100 חטופים וחטופות. חטופות בעצם. חטופים קצת לא מדוברים. קית' חיכה עד ליום ה-484, שגם תהליכים דיפלומטיים שנמשכו הרבה מאוד זמן. היו צריכים להחליף נשיא שם בארצות הברית כדי שראש הממשלה ייכנע אני אקרא לזה. 

התקבלה החלטה של ממשלה והיה חתימה על הסכם. הסכם של שלושה שלבים, למי שלא זוכר. בדיעבד וגם תוך כדי היה ברור שראש הממשלה אין לו כוונה לסיים את כל ההסכם. קית' יצא. עוד חטופים יצאו, גם בחיים ולא בחיים, וחזרנו למלחמה. מלחמה היא יודעת להרוג, מכל האסטרטגיה וכל התוכניות, מלחמה יודעת להרוג. זה מה שהיא יודעת לעשות. 41 חטופים שהיו בחיים תוך כדי מלחמה לא נשארו בחיים. 

קית' יותר משלושה חודשים עכשיו מחוץ לעזה, אבל הוא לא מחוץ לעזה. כבר שלוש פעמים עלה על מטוס, הגיע לארצות הברית. עצוב לו, עצוב לאביבה, עצוב לנו, שהוא הבין אחרי יומיים מהחזרה שאין מה לחפש בארץ שלו, במדינה שלו, אצל הממשלה שלו. אין מה לחפש להחזיר 58 חטופים עכשיו. אז זה מה שהוא עושה. הוא הקול, כמו שאנחנו מנסים להיות, של איתי חן, חייל שריון, נלחם, גיבור ישראל, נהרג ונחטף לעזה. והוא עדיין שם. אין את התמונה של נמרוד כהן, אבל כמו שרובי וחגית נלחמים על להשיב את איתי לקבורה, ויקי ויהודה נלחמים להשיב את נמרוד, עוד חייל שריון, שכמה שידוע עוד בחיים. 

זה לא מקובל וזה לא צריך להיות שהורים כמו עדית וקובי גם צריכים להילחם על להחזיר את הבנים שלהם. לא מהנובה, לא מהצבא, לא ענבר היימן שנרצחה גם מהנובה ועוד לא חזרה, אחת משלוש נשים. איך עופרה קידר וענבר היימן וג'ודי ויינשטיין חגי שלוש שנים עדיין שם בעזה, שהן לא בחיים. איך ממשלה, איך קואליציה, איך מדינה נותנת לזה לעבור? המפלגה שלך איתנו, מחבקת, אוהבת, מצביעה נכון אבל אין, הצבעתם כן להסכם, הקואליציה נתנה להפר ולחזור למלחמה. לא הגיוני. אתה יודע את זה, המפלגה שלך יודעת את זה. בקרב חברי המפלגה והמגזר, סליחה על הביטוי, יש רוב עצום להשיב חטופים, לסיים את המלחמה. בליכוד אותו דבר. איך נותנים לקואליציה להיות מובלת על ידי קולות קיצוניים של מלחמת נצח? 

למדינה אין התחלה של תקומה עד ש-58 חטופים חוזרים. מי בחיים לשיקום, מי שלא – לקבורה ראויה. וראש הממשלה בשלו. מפר חוקים, מפר הסכמים. הבית הזה מחוקק חוקים. מי עומד בחוקים? יש חברי כנסת, לא נדבר על ראש ממשלה, שלא עומדים בחוקים, לא עומדים בפסיקות של בתי משפט. איפה אנחנו אם אין לנו בתי משפט? הכול משפט שדה? יש אחד שגוזר עלינו את העתיד? 

המפלגה שלך יש הרבה כוח. תגלו רצון, תעזרו לנו לסיים עם זה. אולי בישיבה הקודמת הייתי כאן ואנחנו המשפחות מבקשים להכיר אתכם, שתכירו אותנו. לא רק בעולם הקשה והכואב הזה, אלא גם אצלנו בעולם שלנו. אם אתה מוכן, אם הסיעה מוכנה, אנחנו מזמינים אתכם אלינו. נתאם את זה, מפגש אינטימי, להיות לבד. עם אבטחה, לא צריכים אבטחה, אבל אם צריכים עם אבטחה. מה שאתם צריכים שתגיעו ותרגישו שאתם באמת איתנו. 

אתה יכול להביע דעה על הזמנה כזאת? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כרגע? אנחנו נדבר. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

האם אפשר לפנות אליך בניסיון לתאם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נהיה בקשר. תודה רבה. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >>  

זה נכון לכולם מסביב לשולחן. תהיו נוכחים, זה העתיד של כולנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >>