פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
06/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 641
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (6 במאי 2025), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס'...), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ולדימיר בליאק
אורית פרקש הכהן


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל



מוזמנים: 
	לינור בוקובזה
	–
	עורכת דין במערך החקיקה, רשות לניירות ערך

	רון בן עוליאל
	–
	עורך דין בהמחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

	רוני בקמן
	–
	עורכת דין בכירה, רשות לניירות ערך

	רן ריפולד
	–
	רו"ח, סמנכ"ל כספים, רשות לניירות ערך

	מירב סבירסקי
	–
	משפחות החטופים

	דני אלגרט
	–
	משפחות החטופים

	שלמה אלפסה
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
עפרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס'...), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. אנחנו בהצעת תקנות ניירות ערך. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

התקנות שמונחות לפניכם עוסקות בהפחתת אגרות שנתיות שמוטלות על רכזי הצעה. תיקון מס' 58 לחוק ניירות ערך הסדיר לראשונה את מודל מימון ההמונים, מתווה לגיוס כספים באמצעות הנפקת ניירות ערך לציבור ופטור מפרסום תשקיף שבמסגרתו המשקיעים מקבלים מניות או אגרות חוב בחברה שבה הם השקיעו. חברה המעוניינת לגייס כסף בדרך של מימון המונים, נדרשת קודם כל לבצע זאת באמצעות רכז הצעה - גוף שמפעיל אתר אינטרנטי המשמש כמתווך להצעה ולמכירה של ניירות ערך. רכז הצעה הוא גוף המפוקח על ידי הרשות, הוא חייב ברישום - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי. מה אתם מבקשים בזה? 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

להפחית את האגרות השנתיות, הקבועה והמשתנה, שרכזי ההצעה משלמים לרשות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא יחסר לכם כסף?

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כי יש רק שלושה רכזים

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

שלושה רכזים פעילים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

אולי זה גם חסם של אגרות. מדובר בתחום פעילות שהתחלנו לפקח עליו לפני בערך 10 שנים. לפני 10 שנים עבר החוק. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

ב-2017.

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

התקנות עברו ב-2017. החל מ-2017 התחילו להירשם רכזים במרשם הרכזים ברשות ניירות ערך. מאז ועד היום יש בערך שלושה רכזים פעילים. שבעה רכזים עדיין רשומים, מתוכם שלושה פעילים וארבעה לא פעילים. בשנים הראשונות הייתה לפעילות הזאת הגנת ינוקא שנתנה הפחתה באגרות, כמעט הפחתה מלאה לכל הרכזים האלה. הם התחילו לשלם אגרות רק באזור 2021.


 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >  

זו אגרה קבועה של 56,000 שקל, ואחוז - -

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

ואחוז מתוך הגיוסים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שני אחוז. שני אחוז זה משמעותי.

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

ההפחתה המשמעותית כרגע היא מתוך הגיוסים, כי ראינו שהשיעור של האגרה מתוך סכום הגיוס הוא שיעור שהוא יחסית - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כמה אגרות קיבלתם מתוך הגיוסים?

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

בערך 600,000,700,000 שקל בשנה. הסכום נמוך - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפי מה קבעתם את ההפחתה?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

בהתאם לעלויות הפיקוח. רצינו שהעלויות שהרכזים משלמים יתאמו את עלויות הפיקוח של הרשות. אנחנו מציעים להפחית את האגרה הקבועה שעומדת היום על סכום של 58,130 ₪, לסכום שדומה לאגרה הקבועה לתאגידים מדווחים בעלי הון עצמי מינימאלי שעומדת על סכום של 45,335 שקל, ולהפחית את אגרת הגיוס המשתנה שמשלמים היום רכזי הצעה בשיעור של שני אחוז, לשיעור של שלוש מאיות האחוז,ל-0.03 מסך כל גיוס, בדומה לאגרת התשקיף עבור תאגיד מדווח.   

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

התאמנו את המודל הזה למודל שבו אנחנו גובים אגרות מתאגידים שמנפיקים בבורסה. תאגידים שמנפיקים בבורסה משלמים את אותו שיעור אגרה מההנפקה.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה המטרה שלכם? להגדיל את מספר הרכזים?

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

אנחנו בשיח איתם. לשלושת הפעילים היו שנים מאוד קשות. הבטחנו להם שנקדם את הנושא של האגרות כדי שיוכלו להרים את הראש מעל המים. יש רכזים שמשלמים אגרה שנתית מידי שנה ועדיין לא הפכו להיות פעילים. אנחנו רוצים שהם יהפכו להיות פעילים. יכול להיות שזה אחד החסמים שאנחנו רוצים לשחרר.

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

אנחנו גם מבקשים לשנות את מנגנון הגבייה של אגרת הגיוס המשתנה - במקום ארבע פעמים בשנה בסוף כל רבעון, אנחנו מבקשים שזה ייגבה פעם אחת בשנה, באוגוסט, ביחד עם האגרה השנתית, עבור כל הגיוסים שבוצעו בשנה הקלנדרית הקודמת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה יהיה סכום הרבה יותר נמוך. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

נכון, וזה גם ידחה להם את התשלום. אנחנו מבקשים להוסיף הוראת מעבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמה היא תאמר?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

בגלל שלא הצלחנו להעביר את זה ברבעון הקודם ואנחנו במושב הנוכחי של הכנסת מבקשים להעביר את זה, יצא מצב שרכזי הצעה היו צריכים לשלם את אגרת הגיוס המשתנה עבור הרבעון הראשון – ינואר, פברואר, מרץ. אנחנו מבקשים לעשות הוראת מעבר, כי אנחנו רוצים שאגרת הגיוס המשתנה תחול למפרע מתחילת ינואר 2025.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתם יכולים לעשות את זה?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

אם הם שילמו עבור הרבעון הנוכחי, אנחנו פשוט נחזיר להם את הסכום. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ההקלה היא בסכום, לא בטוח שבגבייה. סך הכל מדובר על הקלה. 

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

הקלה גם בסכום וגם - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ביטלתם את התשלומים בגבייה, את הפיזור של זה לשיעורים. אפשר להגיד שההסדר כולו הוא הקלה משמעותית לעניין הרטרואקטיביות.  

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >>   

השיעורים הקדימו להם את התשלום. נכון שהגבייה תהיה פעם אחת, אבל כל דבר שהם היו צריכים להוסיף כסף לפני הם יצטרכו לשלם הרבה יותר מאוחר. 

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

הם היו משלמים על הרבעון בחודש העוקב לסיום הרבעון, ועכשיו הם צריכים לשלם רק באוגוסט בשנה העוקבת. 


 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש פיקוח על רכזי הצעה? זה גוף שהוא מפוקח? זה בעלי רישיונות?

 << אורח >> רן ריפולד: << אורח >>   

כן, מפוקחים במחלקת תאגידים. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

תקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2025.

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

אני רק אתקן את השם של התקנות. זה תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה).

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

בסדר גמור. 

	בתוקף סמכותי לפי סעיף 55א ו-56(א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968,
	בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני
	מתקין תקנות אלה:

תיקון 	1.	בתקנות ניירות ערך (הצעה באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 (להלן 
תקנה 11	התקנות העיקריות), בתקנה 11 – 


 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

גם פה אותו התיקון שמקודם.

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

אוקי.

(1)  	בתקנת משנה (א) – 

(1) ברישה, אחרי "אגרה" יבוא "ב-1 באוגוסט של כל 
שנה";

(2) בפסקה (1), המילים "רכז ההצעה ישלם ב-1 
באוגוסט של כל שנה" – ימחקו, ובמקום "בסכום
של 58,130" יבוא "בסכום של 45,335";

(3) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) אגרה בעד כל גיוס שבוצע באמצעותו 
במהלך שנת הכספים הקודמת, בשיעור 
של 3/100 אחוז (שלוש מאיות האחוז)
מסכום כל גיוס כאמור"; 


 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

זה מה שהסברת מקודם מבחינת העדכון של האגרה השנתית. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

כן. ברישא אנחנו משנים את מנגנון הגבייה כך שהגבייה של שתי האגרות תהיה ב-1 באוגוסט של כל שנה. פסקה (1) זו ההפחתה של האגרה השנתית הקבועה מסכום של 58,000 לסכום של 45,000. פסקה (2) זו ההפחתה של אגרת הגיוס המשתנה לסכום של 0.03, שלוש מאיות האחוז, וזה יהיה בעד כל גיוס שבוצע לאורך השנה הקודמת.  

(2) בתקנת משנה (ד), במקום "בתקנת משנה (א)(1)"
יבוא "בתקנת משנה (א)";

(3) תקנות משנה (ו) ו-(ז) – בטלות.

תקנה (ד) זה הוראות שיחולו לגבי אגרות שלא שולמו במועד. כיום ההוראות האלו מפנות לתקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), הן חלות רק על האגרה השנתית הקבועה. בגלל שאנחנו משנים את האגרה המשתנה כך שהגבייה תהיה רק פעם אחת בשנה, אנחנו מחילים את ההוראות האלו של האגרה השנתית גם על האגרה השנתית המשתנה. בגלל זה גם מבטלים את תקנות משנה (ו) ו-(ז).   

תיקון		בתקנה 25 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ג) יבוא:
תקנה 25

			"(ג) בתקנה זאת – 

			"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 
			שלפני יום השינוי;

			"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר
			שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי 
			הראשון שלאחר יום התחילה – המדד שפורסם
			בחודש דצמבר שלפני יום התחילה זאת אף אם
			טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום השינוי;
			בתקנה זו – "יום התחילה" – יום תחילתו של
			תיקון לתקנות אלה לגבי סכומי האגרות שנקבעו
			באותו תיקון;

			"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת 
			הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "

	זה תיקון של הגדרת המדד היסודי שיסדיר את נושא ההצמדה למדד גם לאחר תיקון התקנות הנוכחי – כלומר, בינואר הקרוב תהיה הצמדה למדד לפי שנה אחורה, מדצמבר עד דצמבר. 

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

פה אתם רוצים להוסיף הוראת מעבר שלא מופיעה בנוסח שמופיע בפני חברי הכנסת. 

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

הוראת		(א) לעניין רכז הצעה שהיה רשום במרשם לפני מועד תחילת תקנות
מעבר		ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס' 2)
		התשפ"ה-2025 (להלן – התקנות הקובעות) –

 על אף האמור בתקנה 11, ביום ז' באב התשפ"ה (ה-1 באוגוסט 
2025) לא תיגבה מרכז ההצעה כאמור האגרה הקבועה בתקנת 
משנה (א)(2) לתקנה האמורה עבור גיוסים שבוצעו באמצעותו 
במהלך שנת 2024;

		(ב) שולמה אגרה במהלך שנת 2025 לפי תקנה 11(א)(2) כנוסחה
		לפני תחילת התקנות הקובעות, תחזיר הרשות את סכום האגרה
		ששולם בתוך 30 ימים מיום תחילתן של התקנות הקובעות;
		האגרה לפי הסעיף האמור כנוסחה בתקנות הקובעות בעד
		הגיוסים שבוצעו במהלך שנת 2025, תיגבה ביום י"ח באב
		התשפ"ו (ה-1 באוגוסט 2026).

	פסקה (א) רק מבהירה את העניין שלא תיגבה אגרת גיוס משתנה באוגוסט 2025 עבור גיוסים שבוצעו בשנת 2024.  

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

אם זו רק הבהרה, למה זה נדרש?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

זה מה שהתבקשנו על ידי הרפרנט במשרד המשפטים. בנוסחות הם רצו לוודא שלא תהיה גבייה כפולה. פסקה (ב) אומרת שאם נגבתה אגרת גיוס משתנה ברבעון הראשון של שנת 2025, הרשות תחזיר את האגרה בתוך 30 ימים מיום כניסת התקנות לתוקף, והגבייה של כל הגיוסים שבוצעו בשנת 2025 תיעשה ב-1 באוגוסט 2026 לפי המנגנון החדש. 

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

בנוסח שמופיע בפני חברי הכנסת יש גם סעיף תחילה.

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

הוא לא רלוונטי. אנחנו רוצים שזה ייכנס לתוקף באופן מיידי. 

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

כלומר, לא ב-1 בינואר 2025?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >>   

הוראת המעבר מייתרת את זה.

 << דובר >> עפרי נודל: << דובר >>   

היא נותנת את טווח הזמנים מ-1 בינואר 2025 עד מועד כניסתן לתוקף של התקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות כולל התוספת, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התקנות אושרו. אני מבקש דיווח בעוד שנה לגבי מה השתנה, מה התווסף, מה הופחת ברכזים. אנחנו רוצים לדעת מה זה עשה. 

 << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >>   

גפני, שמענו את האמירות החשובות שלך בתקופה האחרונה - אני הייתי פה גם לפני שבועיים ואמרתי לך את אותו הדבר. חשוב לי מאוד לדעת מה אתה הולך לעשות. גם אם לא תגיד את זה פה, חשוב לי שמעבר לאמירות האלו יהיו מעשים שיצליחו לשנות את המציאות הבלתי אפשרית של הרגע הזה.  אנחנו יודעים שיש איזה טווח מסוים עד שייכנסו למערכה עצימה שם. אני חושבת שיש לך כוח עצום, יותר כוח ממה שאתה חושב. אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש יותר כוח ממה שהוא חושב, וזה מהניסיון הפרטי שלי כי ככה זה כשאנחנו בהישרדות על חיינו. אנחנו לגמרי ברגע הישרדותי על המדינה הזאת. אם הם לא חוזרים, הלך על כולנו. להקריב אותם זה להקריב את כל המדינה הזאת, ואני יודעת שבזה אנחנו מסכימים. גפני, אני מבקשת ממך לעשות מעשים מתוך העמדה הפוליטית, מתוך הכוח הפוליטי שיש לך, לכם. תייצרו קואליציה שתוכל להשפיע מבפנים על הממשלה. חשוב מאוד מאוד. לזה יש לך יותר כוח ממה שאתה חושב.  

 << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >>   

בישיבה הקודמת דיברתי על משפחות החטופים שכבר הוחזרו אבל עדיין נלחמות על אחרים שחייבים לחזור – במקרה שלנו זה יאיר יעקב, שכן שלנו בגן יבנה. אנחנו עזבנו את ניר עוז בשנות ה-20 המאוחרות וגילינו במקרה שבגן יבנה גרה משפחת יעקב. אנחנו תומכים בה, אנחנו לא נוותר עד שכולם יחזרו. בספר איכה כתוב: "נשא לבבנו אל כפיים". חוץ מאשר הבקשה הפנימית והתפילה הפנימית להחזרת החטופים שיש לכל אחד, צריכים לבטא את זה בצורת מעשים. השאלה מה עושים. אנחנו פסע לקראת זה שנשפיע על הממשלה הנבחרת שלא תעשה את הטעות, והיא עושה טעות ענק בהמשך הלחימה. 

את הסיפור של משפחת גורן שמעת ממני. ההורים אבנר ומיה ממשפחת גורן חוסלו ואנחנו אלה שלקחנו על ארבעת ילדיהם חסות. אנחנו המשפחה היחידה שנאלצת לטפל בהם. חוץ מאשר הבקשה לסיים את נושא החטופים יש את הבקשה האישית שלנו – לטפל בנושא היתומים הבגירים שיש להם משפחה עוטפת מלווה שפשוט קורסת, ויש 80 כאלו. אני אשמח לתמיכה באזור הזה. 

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

איציק אלגרט הוא אח שלי. אח שלי, תושב קיבוץ ניר עוז, הופקר בשמחת תורה, נחטף, הופקר אחרי זה בנובמבר כשהיו יכולים להחזיר אותו בעסקה האחרונה, בפעימה האחרונה, הופקר אחרי זה במאי - ובסוף נרצח. גפני, אתה יודע למה הוא נרצח? כי אתה היית שותף להחלטה להפעיל לחץ צבאי. 41 חטופים נרצחו כתוצאה מהפעלת הלחץ הצבאי של ממשלת ישראל. הרמטכ"ל הקודם והרמטכ"ל הזה קיימו ומקיימים פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה – הם הפציצו חטופים או הרגו אותם. גיסי, אלכס דנציג, תושב ניר עוז, נהרג כתוצאה מהפצצה ישירה של טייסי חיל האוויר במנהרה יחד עם עוד שישה לא בגלל שטייסי חיל האוויר אשמים, האנשים הקדושים האלה שעושים עבודת קודש, אלא כי היה מודיעין איפה נמצאים השישה, שזה בתוך המנהרה, ולא נתנו לטייסים את המודיעין הזה. המודיעין היה אצל ניצן אלון במינהלת. לא דיווחו לטייסים שיש שם חטופים והם הפציצו וחיסלו שישה חברי קיבוץ ניר עוז. זה לא ספין או משהו שמכרו לי, זה משהו שעלה בתחקיר של צה"ל בפלמ"חים. צה"ל הודה ואמר שהיה מודיעין, שהוא מצטער שהוא לא העביר לחיל האוויר, שהלקח שלו זה שבפעם הבאה הם יהיו מסונכרנים. זה היה שנה אחרי התחילה המלחמה. 

אתה מתעסק בחשבונאות, בכספים, בכאלה. ראש הממשלה הפך אותנו לאחוזים על ידי כך שהוא אומר שהוא החזיר 70%, שהוא החזיר 50%, שהוא החזיר 40%, כל מיני כאלה. הוא סופר את אחי כמי שהוא החזיר מהשבי. גפני, מי שמת בשבי לא חוזר מהשבי, נכון? מי שמת מהשבי חוזר מהשבי? לא חוזר. מי שמת בשבי מת בשבי, מחזירים את הגופה שלו, הוא לא חוזר. ראש הממשלה, כדי לתדלק את מכונת הרעל, סופר את האנשים שהוא החזיר כגופות ויצאו מפה חיים. הוא זוקף את זה לזכותו. אנשים יצאו מפה חיים, חזרו גופות, וראש הממשלה סופר אותם כמי שהוא החזיר אותם, הוא מתגאה בזה. אתם מבינים עד איפה אנחנו הגענו? חוזרות גופות מעזה וראש הממשלה מתגאה קבל עם ועדה בטלוויזיה ואומר "החזרנו", אומר שיש עד 24.  גפני, אתה בטח לא רואה טלוויזיה, אבל בטח הראו לך שכשהוא אמר שיש עד 24 חטופים חיים, אשתו שישבה לידו אמרה לו שפחות, ואז הוא התגונן כי זו אשתו ואמר שהוא אמר שזה עד 24. 

הפכנו להיות מספרים, הפכנו להיות חפצים. אתה יודע מתי הפכו את היהודים להיות מספרים וחפצים? אתה יודע, אני לא צריך להזכיר לך. אתה יודע את זה טוב מאוד, למרות שאתם מנסים להתחמק כחרדים מהשאלה הגדולה של למה קרתה השואה. הפכו אותנו למספרים, הפכו אותנו לחפצים. אן אז לא ראו בנו בני אדם, גם היום אנחנו כלים במשחק הפוליטי של ראש הממשלה. במקום לעשות עסקה כוללת ולהחזיר את כולם, הוא עכשיו פרס את זה לתשלומים. בתוך העסקה הזה הוא שבר כלל הכי חשוב ביהדות שאומר קודם מצילים אנשים חיים. הוא עכשיו עשה שילוב של חיים ומתים. אתה מבין? הא מביא מתים ומשאיר שם חיים. למה אני אומר "הוא"? כי זה אתה יחד איתו שם. איך אתה הולך לבית כנסת ומתפלל? איך? אין לכם ייסורי מצפון? אין לכם מראה בבית, משהו שיכול להראות לכם שסטיתם מדרך היהדות בצורה מטורפת, שאתם לא מקיימים שום מצווה של בן אדם לחברו? לא "לא תעמוד על דם רעך" ולא "פדיון שבויים" ולא "ערבות הדדית". כלום. אתם עומדים כל היום על הדם של החטופים, מנצלים את הבא. 

הבן שלי הלך אתמול למילואים, סבב שלישי, 400 יום כבר. איפה הילדים שלך, גפני? כמה מילואים הם עשו? כמה הם הגנו על המדינה הזאת? אם הבן שלי חס וחלילה היה אתמול מסרב ללכת למילואים היו לוקחים אותו לכלא. יש לנו עדה שלמה של חרדים, עשרות אלפים שהם סרבנים. בגלל זה הבן שלי עושה עכשיו 400 ימים מילואים והבן של גפני ואחרים, וזה לא אישי, לא עושים בכלל. בגלל זה אני לא ישן בלילה כי אני פוחד שידפקו לי בדלת וגפני ישן שנת ישרים. אם תשאלו את גפני אם הוא חושב שהמדינה הזאת היא מדינה ציונית, הוא לא יעז להגיד את זה. הוא נגד הציונות, הוא נגד המדינה, לא נגד הכסף של המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לסיים.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

אתה יכול לצאת. לי יש מה להגיד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צריך לנהל את הישיבה. 

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

יש משהו יותר חשוב ממה שאני אומר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, יש תפילה עכשיו. 

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

מה אתה אומר. תפילה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מכוון על החטופים בתפילה. 

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

מה אתה אומר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שאתה שומע.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

וזה יקרה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן. אתה יודע שמי שעושה עבירה ביד אחת ורוצה ביד השנייה לעשות מצווה, אז המצווה בטלה, נחשבת רק העבירה? אתה ביד אחת עושה עבירה, ביד השנייה אתה רוצה לעשות מצווה. המצווה שלך  בטלה. אתה מכיר את פסק ההלכה הזה, נכון? אתה מכיר מהגמרא שאדם לא יכול להיות טובל ושרץ בידו? או שתעשה מצוות, או שתעשה עבירות. אתה לא יכול ביד אחת לעשות מצווה וביד השנייה לעשות עבירה, אתה לא יכול ביד אחת להפקיר אנשים וביד השנייה ללכת להתפלל עליהם. למי אתה מתפלל עליהם?  למולך? אתה מקריב את האנשים האלה. למי אתה הולך להתפלל? למי מתפללים? לאלוהים? מי עשה את השביעי באוקטובר? אלוהים. למה שהוא יעשה את זה? אתה אומר לי שזה יותר חשוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא אומר שום דבר.

 << אורח >> דני אלגרט: << אורח >>   

אני רוצה להגיד לך, גפני, תתחיל לפשפש במעשים שלך, תתחיל לעשות חשבון נפש של יהודי, תתחיל לראות שאתה כופר ביהדות. אתה לא יכול לקרוא לעצמך יהודי כל זמן שאתה לא מקיים פיקוח נפש, וזה פיקוח נפש. אתה בשביל הכסף מבטל את הכל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>