פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 05/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 299 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ז' באייר התשפ"ה (5 במאי 2025), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> ההתנכלויות לאנשי דת וצליינים נוצרים בעיר העתיקה והאירועים בשבוע שלפני חג הפסחא והשפעתם על גילויי אנטישמיות ברחבי העולם ומעמדן של הקהילות היהודיות בתפוצות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: משה טור פז עאידה תומא סלימאן מוזמנים: יעקב ליבנה – ראש אגף דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ תמי בן חיים – מנהלת מחלקת דתות, משרד החוץ נגה שר גרקו – מנהלת תחום שיווק תיירות דתית, משרד התיירות נירה פישר – מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות רקפת לוי – סמנכ"לית מינהל חוויית התייר, משרד התיירות סיזאר מרג'יה – מנהל תחום בכיר לעדות הנוצריות, משרד הפנים סנ"צ אסף הראל – ק' אח"מ, מרחב דוד, משטרת ישראל רפ"ק אולג וסקביץ – ק' קישור לעדות הנוצריות, מרחב דוד, משטרת ישראל הרב אליעזר שמחה וייס – חבר ועדה לקשר בין-דתי, וחבר מועצה, הרבנות הראשית לישראל אדיר שוורץ – סגן ראש עיריית ירושלים יעל ביטון דה-לנגה – חברת מועצה, עיריית ירושלים יגאל פלמור – מנהל קשרים בין-לאומיים, הסוכנות היהודית ארכיבישוף אדולפו טיטו ילנה – שגריר הוותיקן בישראל האב פרנצ'סקו פאטון – שומר המקומות הקדושים, ראש המסדר הפרנציסקני בישראל האב שמואל אלאורשלימי – נזיר, מזכיר הפטריארכיה הקופטית טיופילוס אלאורשלימי – נזיר, הכנסייה הקופטית פאחומיוס אלאורשלימי – נזיר, הכנסייה הקופטית האב אגֿאן (טאטול) גוגצ'יאן – קנצלר הפטריארכיה הארמנית האב דוד פלגי – רקטור הכנסייה האנגליקנית ארכימנדריט כריסטודולוס – הפטריארכיה היוונית יסכה הרני – מנהלת הקו החם לתיעוד התנכלויות לנוצרים, מרכז נתונים לחופש דת לורן פורס – מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה נועם פרייס – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה לילי הלפרין – מרכז אמת לסובלנות חנה בנדקובסקי – מנהלת פרויקטים, מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג פדריקה סאסו – מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג רחל ברוידא – מנהלת פיתוח, הליגה נגד השמצה צחי יצחק סמיה – שדלן, מורה דרך בעיר העתיקה משתתפים באמצעים מקוונים: מייקל ויגר – מנכ"ל, Board of Deputies UK ייעוץ משפטי: טליה אידלס מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההתנכלויות לאנשי דת וצליינים נוצרים בעיר העתיקה והאירועים בשבוע שלפני חג הפסחא והשפעתם על גילויי אנטישמיות ברחבי העולם ומעמדן של הקהילות היהודיות בתפוצות << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים וחברות, בוקר טוב. תודה לכולם, לכל המתכנסים והמתכנסות הבוקר הזה. אנחנו נמצאים בישיבת הוועדה הראשונה בכנס הקיץ של המושב הנוכחי. הסוגיה שאנחנו עוסקים בה היום חשובה בעינינו גם בכל הנוגע לאופן התנהלותה של מדינת ישראל וגם השפעת הסוגיה הזו על יחסיה של מדינת ישראל עם הקהילות היהודיות בתפוצות והיחסים של הקהילות היהודיות בתפוצות עם הקהילות הנוצריות באותן ארצות שבהן הן פועלות. בפתח הדברים אני אזכיר שאנחנו מציינים היום את היום ה-577 לטבח ה-7 באוקטובר. 577 ימים של מלחמה, 577 ימים שבהם 59 אחים ואחיות שלנו עדיין חטופים בידי ארגוני המרצחים, 577 ימים של מלחמה שגובה מחירים קשים וכואבים מהרבה מאוד בני אדם יהודים ושאינם יהודים, ישראלים ושאינם ישראלים, ואני לא אהסס לומר גם הבוקר הזה שעל מדינת ישראל ועל ממשלת ישראל לחתור להשבת כל האחים והאחיות החטופים גם במחיר סיומה של הלחימה. זו העמדה שאני משמיע כאן בצורה ברורה והלוואי שהדברים יתורגמו לבשורות טובות בעבור כולנו. מכבד אותנו בנוכחותו הבוקר הזה שגריר הוותיקן בישראל, הארכיבישוף אדולפו טיטו ילנה שמכהן כאן כנציג הוותיקן, כנציג הכס הקדוש, מאז שנת 2021. אני מודה לך, אדוני השגריר, על כך שטרחת ובאת מיפו לירושלים להשתתף בפגישה הזו. נמצאים איתנו עוד אנשי דת ומנהיגי קהילות חשובים: נמצא איתנו ראש המסדר הפרנציסקני כאן במדינת ישראל, האב פרנצ'סקו פאטון; נמצא איתנו מזכיר הפטריארכיה הקופטית, האב שמואל אלאורשלימי; נמצאים איתנו נציגים נוספים של הכנסייה הקופטית; יצטרפו אלינו בהמשך גם נציגים של הפטריארכיה הארמנית והאנגליקנית. נמצא איתנו כבר רקטור הפטריארכיה האנגליקנית האב דוד פלגי, תודה על הצטרפותך, ואנחנו כמובן נזכיר את כל המכובדים. אני מבקש להודות באופן מיוחד לרב וייס, נציג הרבנות הראשית, שנמצא איתנו כאן בדיון. הקול שלך, אדוני הרב, והקול של הרבנות הראשית בסוגיה שאנחנו דנים בה חשוב מאוד ואני מעריך מאוד את הגעתכם. נמצאים איתנו כמובן גם נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים וגם נציגי החברה האזרחית בישראל שעוסקים בקידום סובלנות דתית, בהבטחת חופש הדת ובטיפוח דיאלוג בין-דתי יהודי נוצרי ודיאלוג בין-דתי בכלל. אנחנו נעשה מאמץ לשמוע את דברי כולם, אבל כפי שאמרתי להוד מעלתו השגריר, הישיבה שאנחנו מקיימים היום איננה ישיבה דקלרטיבית בלבד, היא ישיבה שהמטרה שלה להתניע תהליך עבודה כאן בבית הזה שיקדם את הטיפול המעשי של רשויות השלטון השונות בתופעה המטרידה הבלתי נסבלת והבלתי מתקבלת על הדעת של התנכלויות חוזרות ונשנות למוסדות נוצריים, לאנשי דת נוצריים ולקבוצות של מאמינים נוצריים שעולים לרגל לירושלים ולאתרים נוספים שמקודשים לנצרות. אני לא ארחיב בדברי פתיחה, אני כן אבקש לומר, תהיה גם הודעת סיכום של הישיבה, וכאמור זאת תהיה ישיבה ראשונה מבין שורת דיוני מעקב. את הדבר הזה אני אומר בעיקר לנציגי משרדי הממשלה ורשויות השלטון שיתבקשו בין פגישה ופגישה להכין את שיעורי הבית שלהם ולהציג את העבודה ואת העשייה שלהם בפני הוועדה. תודה לחבר הכנסת משה טור פז שהצטרף לדיון, חברי כנסת נוספים יצטרפו. בפתח הדברים אני מבקש להביע בשם כולנו בפני כבוד השגריר את התנחומים שלנו על הפרידה של העולם הנוצרי הקתולי מהאפיפיור פרנציסקוס זכרו לברכה. היה לי את הכבוד והחובה להביע את התנחומים גם באופן אישי בפני השגריר וגם בפני הקרדינל פיצבאלה, הפטריארך הלטיני של ירושלים. ניגשתי אל הפטריארכיה להביע את השתתפותי בצערו של העולם הקתולי, בצערה של הכנסייה הקתולית וכל המאמינים. אני לא אסתיר את חוסר הנחת ואת התחושה הקשה שלי ושל חברים רבים בבית הזה ושל ציבור ישראלי מאוד מאוד גדול מהדרך שבה התנהלה ממשלת ישראל בסוגיה הזו בימים הראשונים לאחר פטירתו של האפיפיור. מטבע הדברים לנציג רשמי של מדינת ישראל יש אתגר בהשתתפות באירועים שקורים, מתחוללים, ביום השבת. אנחנו מכירים את קוד ההתנהגות של נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל; אבל אנחנו יודעים גם מן העבר שישנם פתרונות יצירתיים רבים, וצר לי שממשלת ישראל לא טרחה לשלוח נציג רם דרג להשתתף בלוויה עם כל הסידורים הנדרשים על מנת להקפיד בקדושתה של השבת. שמחתי ללמוד על כך שנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, הגיע אל שגרירות הכס הקדוש על מנת להביע תנחומים באופן אישי, על מנת לייצג את מדינת ישראל בהודעת התנחומים שהשאיר בשגרירות וטוב שהדבר נעשה. ומכאן לנושא הדיון ולא ארחיב, לא ארחיב מכיוון שהדברים ידועים ומוכרים. בשנים האחרונות אנחנו רואים התגברות של תופעה בלתי נסבלת, בלתי נסבלת בכל מדינת ישראל, בוודאי בלתי נסבלת במדינה יהודית ודמוקרטית שחלק מערכי היסוד שלה כפי שכתובים במפורש בהכרזת העצמאות, וזה עתה חגגנו את יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, במגילת העצמאות של מדינת ישראל ישנה התחייבות כפולה, האחת, לשמור ולהגן על חופש הדת והפולחן של כל אזרחי ישראל ושל כל המאמינים שמבקשים לציין את אמונתם ולחגוג את אמונתם בארץ הקודש, והחובה השנייה שמדינת ישראל לקחה על עצמה ברגע המכונן של הקמת המדינה היא החובה של השמירה על המקומות הקדושים. שני היסודות הללו של חופש הדת והמצפון ושל השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות, אלה ערכים מכוננים במדינת ישראל. בשנים האחרונות אנחנו רואים התגברות של תופעה קשה מאוד של התנכלות סדרתית ומתמשכת, לא כאפיזודה ולא כמקרה שולי, אלא תופעה תרבותית עמוקה ומטרידה של התנכלות למוסדות נוצריים, התנכלות לאנשי דת וכמורה והתנכלות לקבוצות של צליינים. אנחנו מדברים על למעלה מ-100 מקרים מתועדים בשנת 2024, ואם אלה המקרים המתועדים אין ספק שישנם מקרים רבים הרבה יותר. אנחנו יודעים שתקופת חג הפסחא, שזה עתה הסתיימה, הייתה תקופה רוויה באירועים קשים ומטרידים, הם הגיעו לשיאם בשבת האור, אחד מהמועדים החשובים והמקודשים לכנסיות הנוצריות, שם לצערי גם נתקלנו בחיכוך מאוד קשה, מאוד מטריד, בין שוטרים לבין מאמינים נוצריים וגם על כך נבקש התייחסות מהמשטרה בדגש על הפקת הלקחים ותהליכי הטמעת הלקחים. התפקיד שלנו הוא לשים סוף לתופעה הזאת, לשים סוף על ידי שילוב מאמצים בשדה האכיפתי והמשפטי ובשדה החינוכי וההסברתי. רק שילוב מאמצים של כל השדות, או של פעולה בכל השדות, יביא להיעלמות התופעה הבזויה הזאת. הדיון היום מבקש להשיג שתי מטרות. הראשונה היא להעביר מסר ברור לנציגי הכנסיות, ודרככם למאמינים, שהרוב הברור של הציבור הישראלי סולד מן התופעה הזאת ומגנה אותה. זו לא רוחה של מדינת ישראל, זו לא רוחה של החברה הישראלית, ואני מרשה לעצמי לומר, ואני בטוח שהדברים יישמעו גם מפי נציג הרבנות הראשית, זו בוודאי לא רוחה של תורת ישראל ורוחה של מסורת ישראל, וכל מי שנוקט במעשים הללו מחלל שם שמים ברבים ופוגע בתורת ישראל כשם שהוא פוגע במעמדה של מדינת ישראל כמופקדת על השמירה על המקומות הקדושים לשלוש הדתות האברהמיות. המטרה השנייה של הדיון הזה, כפי שאמרתי, מעבר לנושא ההצהרתי, שהוא חשוב, הוא להתניע תהליך שבו הבית הזה, הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, ממלא את חובתו כגורם שמפקח על פעולות הממשלה כדי לוודא שאנחנו לא נותרים עם כותרות ועם הצהרות גינוי, אלא שכל הגורמים הרלוונטיים, בראשם משטרת ישראל ויתר רשויות האכיפה, אבל גם משרד הפנים שאמון על הקשר עם העדות הלא יהודיות וגם המשרד לשירותי דת וגם משרד החינוך וגם משרד התיירות, ובוודאי משרד המשפטים, כל הגורמים הללו בונים תוכנית פעולה שמיתרגמת למעשים קונקרטיים שיבטיחו שבסוף שנת 2025 יהיו פחות מקרים מתועדים, כך גם ב-2026, עד שאנחנו נהפוך את האירועים הקשים הללו לאירועים בודדים שלא מעידים על הכלל. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה עד שכל מאמין נוצרי יחוש שהוא יכול לבקר את האתרים הקדושים לנוצרים בעיר העתיקה, כפי שאנחנו רוצים שכל מאמין יהודי יוכל להסתובב בעיר העתיקה אבל גם בכל מקום בעולם ולחוש שהוא לא נרדף מחמת אמונתו הדתית. אלה הדברים, אנחנו נעבוד על הדברים הללו ביחד ושוב אני מודה לכל מי שטרחו ובאו. סדר הדוברים הבוקר הזה, אנחנו ראשית נפנה לשגריר הוותיקן בישראל ונשמע את דבריו. לאחר מכן נשמע את נציגי הכנסיות הנוספות הפועלות בירושלים וברחבי הארץ. אני אפנה לאחר מכן לנציג הרבנות הראשית, הרב וייס, ולשני נציגים של קהילות יהודיות מובילות בתפוצות שידברו באמצעות הזום, נשמע את נציגי הארגונים שמנהלים את המעקב אחר התופעה הקשה הזו ואז נבקש התייחסויות של ממשלת ישראל. עומדות לרשותנו כשעה ורבע ולכן אבקש כמובן מכל הדוברים להתמקד בהצגת הדברים, וכפי שאמרתי, כבר בימים הקרובים תקבלו את ההודעה על דיון המעקב ודיון ההמשך שיתקיים בשבועות הקרובים. אדוני השגריר בבקשה. << אורח >> אדולפו טיטו ילנה: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה לך, השר הנכבד; חבר הכנסת הנכבד, גלעד קריב, יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; מכובדיי, חברי משרד החוץ; חברי הכנסת; הרב המכובד; חברי הכנסייה; אנשי כמורה ונציגים של אמונות דתיות וקהילות דתיות בישראל; נציגי כוחות הביטחון והמשטרה השונים; וכל הנוכחים כאן, בישיבה החשובה הזו שכונסה על ידי הוועדה. אני מודה לך, קריב הנכבד, על כך שהזמנת אותנו להיות נוכחים בישיבה הזו, שמעידה, בהמשך למה שאמרת, על מה שאני כבר מסכים איתו – שמדינת ישראל מקבלת את כולם ומכבדת את כולם, ורוצה לראות שהכבוד הזה באמת בא לידי ביטוי בפועל. לפני שאני ממשיך, ארצה להודות לך על הבעת התנחומים על האפיפיור פרנסיס היקר שלנו, שלא היה רק אפיפיור, עבורי, כנציג, אלא אב המשפחה. הייתי רוצה לדבר בקצרה על מה שאתם כבר יודעים, בצורה ישירה, כנה ואמיתית מאוד: כאשר אנחנו מדברים על האפיפיור פרנסיס, זכרונו לברכה – תקנו אותי אם אני טועה, ואני אתנצל – אין מנהיג בעולם, פוליטי או אחר, שדיבר בפתיחות ובעקביות נגד אנטישמיות כמוהו. לא רק זאת, אלא שאין מנהיג אחר בעולם שבאופן כה עקבי – כמעט בכל שבוע, אם לא בכל שבוע, אפילו מול קהלים של קבוצות מיוחדות מישראל – קרא לשחרור החטופים. לא היה עוד מנהיג כזה בעולם – אשמח שתתקנו אותי. מעבר לכך, הוא הראה בעקביות, עד לנשימתו האחרונה, ביום ראשון של פסחא, שהוא רוצה שלום ושהאנשים יתאחדו – ישראלים, פלסטינים וכולם. למעשה, בעדותו, הוא אומר בבירור שהוא מקריב את הסבל הפיזי שהוא חווה בסוף חייו לשני דברים: שלום עולמי והאחדות של כל בני האדם. זה האדם שאיבדנו, שאנחנו מתאבלים עליו, ואנחנו אסירי תודה ושמחים שקיבלנו את העידוד לכך שכל בני האדם בחברה והמדינות, על כל תושביהן, יתאחדו ויכירו אחד בשני כאחים ואחיות, ללא הבדל. הנקודה האחרונה על האפיפיור פרנסיס: הוא זה שנלחם כנגד "מנטליות ההשלכה" – של שימת אנשים אחרים בצד כי הם לא חשובים. עבורו – ראיתם אותו – האקט הראשון לאחר שהוא נבחר, במהלך השבוע הקדוש, היה ללכת לבית הכלא, ביום חמישי הקדוש, ולשטוף את כפות רגליהם של האסירים. עבורו, אין אף אדם שאינו נכלל; כולם ילדים של אלוהים, שנבראו תחת צלמו ודמותו. ארצה לדבר גם על חגיגות דתיות – באופן ספציפי, מה שיושב-ראש הוועדה אמר על האש הקדושה ועל השבוע הקדוש; הקבר הקדוש. ראשית, אנחנו לא מכחישים את הרצון הטוב מאוד של כל אחד מהמעורבים – גורמי האבטחה; גורמי אכיפת החוק. כולם רוצים שהכול יהיה מסודר ויעבור בשלום ככל הניתן. אנחנו מקבלים את זה. עם זאת, כפי שהיושב-ראש אמר, צריכה להיות סוג של הארה; שימוש בחינוך. פעילויות דתיות – למשל, הקבר הקדוש – הן לא מצעד. הן לא הפגנה למען או נגד מטרה מסוימת; בעד או נגד אנשים מסוימים. ביטוי דתי של אמונה בכנסיות הן ביטוי של הקשר העמוק של אדם עם אלוהיו ועם הקהילה שלו, שמאמינה באותו אלוהים. הם לא שם במטרה לסכן אנשים אחרים, או להעיר חשדות מסוימים לכך שהם ייצרו מטרד. הם שם כדי לעבוד עבודת קודש. אני שומע שזה נמשך מאז 2021 – כבר כמעט ארבע שנים – ואני עד למה שאנשי אמונה עוברים שם, לא משנה מה, ללא הבחנה, כי הם לא רק נוצרים שעולים לקבר הקדוש. אנחנו יודעים את זה. הם באים, לפעמים הם מחכים שעה או שעה וחצי בשמש, בחום, הולכים וזהו, אבל לפעמים, כאשר אנחנו שמים לוגיסטיקה כלשהי שלא מתכתבת עם המציאות של אמונה דתית – יתכן ואנחנו יוצרים כתוצאה מכך, שלא במודע אלא בטעות, סדרה של השלכות. כמובן, ראיתם את זה במדיה החברתית שלי – זה חלק מהחיים; אין למה לדאוג. להיות שחור, בנוסף לתעודת הזהות שלי, שמזוהה על ידי מדינת ישראל דרך משרד התפוצות – זה כלום, אבל אני מתעקש; אני לא צועק. אני אומר: "תראו, זהו זה. אני מחכה". "אוקיי". זה גורם לי לחשוב: אם זה קורה לי – מה קורה לכל השאר שחיים שם, בכל יום? כמובן, זה לא לוקח את הרצון הטוב של האנשים שרוצים ליצור סדר, אבל זה לא מתכתב, כי כבר יצאנו החוצה; סיימנו את הביקור בקבר הקדוש. אלה הדברים שקורים כאשר אנחנו מחשיבים ביטוי פומבי של אמונה כדבר חילוני; כדבר פוליטי; כדבר שמסכן את הביטחון. הם שם כדי לעבוד את האל, והפרעה היא נגד הביטוי של האמונה שהם רוצים להפגין. כשאני מדבר על זה, אני חש עצוב מאוד ופגוע מאוד – לא כשגריר של הכס הקדוש; לא כארכיבישוף; לא ככומר; אלא כאדם מאמין – שרובים נכנסים לתוך מקומות פולחן. זה בלתי מקובל, ולא צריך לקרות בשום מקום פולחן. נשק ורובים לא צריכים להיכנס לעולם. כאשר עושים זאת – זה מעורר תגובה מאנשים, ואני נפגעתי כאדם מאמין. אני לא ארחיב מעבר לכך. לנשקים אין מקום במקומות הפולחן. באופן זה, זה נהפך לפרובוקציה גלויה ונעדר את הכבוד הבסיסי לאמונה ולרגשות הדתיים של האנשים. אני חוזר למה שהיושב-ראש אמר לנו: אנחנו צריכים לפתוח את הראש שלנו למציאות של מה זה אומר כשאדם מביע באופן גלוי ופומבי את אמונתו, בכל דת שאליה הוא משתייך. בעזרת זה, אני מאמין שאנחנו יכולים לבצע את זה בצורה חלקה יותר, במקום לשכפל תוצאות שליליות מיותרות, שאף אחד לא רוצה ופוגעות באנשים. לדוגמה, בקבר הקדוש, יש לנו את שלוש הקהילות האחראיות: היוונים-אורתודוכסים, הפרנציסקנים והארמנים. אם הן יוכלו, כפי שהן עשו בעבר, להסדיר את האופן שבו אנשים באים לעבוד את אלוהיהם ולהתפלל – אנשי אכיפת החוק יוכלו לפרוש הצדה. בדיקה משטרתית על אדם או כל דבר לא מנומס יוכל להיות מופנה אליהם, אבל תנו לשלוש הקהילות האלה לעשות את זה באופן מתואם, בלי שלוגיסטיקה צבאית תהיה מוטלת על אלה שנמצאים שם. מקומות הפולחן הם לא מקומות של טרוריזם או מלחמה; הם מקומות שבהם אתה נוגע ברגשות העמוקים ביותר של האדם בקשר שלו עם אלוהים. לכן, אני מקווה שזה יישקל ויכובד. מעבר לכך, וזה חשוב מאוד, ארצה להוסיף מה החברה האזרחית בישראל עושה בניסיון לזהות מה אינו הולם את הכבוד ל - - -, רושמים על כך הערות ומדווחים. אנחנו מקווים שגם יפעלו לפי זה; שזה לא רק יתקבל, אלא שזה גם יהיה תחת מעקב, כי מה שמשפיע על קבוצות קטנות – משפיע על כולם. ישראל היא לא רק מה שרוצים לומר שהיא; ישראל היא מה שהיא, מה שאנשים רואים והאופן שבו אנחנו מתקשרים אחד עם השני. ככל שנעשה את זה בדרך הנכונה, עם כבוד לכולם – לא נצטרך לדבר; לא נצטרך לעשות תעמולה בחוץ כדי שאנשים יבואו לכאן; הם ידעו את זה. זה מה שאני מרגיש. לפני שבאתי לכאן, בן הלוויה הטוב שלי שאל אותי: "כמה שנים?", ואמרתי: "שלוש-ארבע שנים". הרבה אנשים כבר שאלו אותי: "איך אתה מרגיש כאן?", ואמרתי: "ככומר, אין מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו מאשר כאן", ולא התחרטתי על כך עד עכשיו, כי זה המקום אליו אני שייך; ארץ הקודש, שלכולנו יש את הכמיהה להשתייך אליה. אנחנו מקווים שכולנו נוכל לעבוד יחד, ולאפשר את הרצון הטוב, שקיים בכל המוסדות הישראלים, ליצור קהילה ואירוע, הילולה, הכי מסודרים, הכי מכובדים והכי הולמים לאנשי אמונה שאפשר. אני מודה לך מאוד, גלעד קריב הנכבד, על ההזדמנות הזו, ולאלה שהקשיבו לי. אני חוזר שוב: תודתי לכל אלה שנרתמו לעשות את מה שנכון. אין להאשים את ההשלכות השליליות המיותרות כתוצאה מלוגיסטיקה – הרצון הטוב קיים, ואני מעריך זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה, כבודו. אנחנו מעריכים את מילות הפתיחה ואת דבריך, ותודה על כך שעשית את המאמץ להיות נוכח בישיבה זו. (חוזר לעברית) יש איתנו שני חברי כנסת נכבדים, מיד נשמע אתכם, אם זה בסדר אחרי נציגי הכנסיות, חברת הכנסת מזרסקי, וחבר הכנסת טור פז שכבר הזכרתי אותו. אני אבקש לפנות עתה לנגיד הפטריארכיה הארמנית, האב אגֿאן. אני אציין שבתוך התיעודים של מקרי האלימות המילולית והפיזית הפטריארכיה הארמנית והכנסייה הארמנית תופסות מקום נכבד, ככל הנראה בשל המבנה הגיאוגרפי של העיר העתיקה שגורם לכך שרבים עוברים דרך רחובות הרובע הארמני בירושלים, וחלק גדול מהעדויות על התנהגויות גסות, על ונדליזם, על מקרים של פגיעה ברגשות המאמינים קשורים בתלונות שמגיעות מהמאמינים של הכנסייה הארמנית. האב אגֿאן, בבקשה. << אורח >> אגֿאן (טאטול) גוגצ'יאן: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) חברי הכנסת המכובדים; חברי משרד החוץ הנכבדים; מכובדיי; אורחים יקרים והאנשים שארגנו – זה חשוב לנו מאוד. ראשית כל, הייתי רוצה להביע את תודתנו העמוקה ביותר לאלה שהאריכו את הזמנתנו ואפשרו לי לדבר בפניכם היום. זה לא דבר קטן בכלל לאיש דת נוצרי - - - הארמני לעמוד במוקד החקיקה של מדינת ישראל ולהישמע. אני מודה לכם, ואני מודה לכל אלה שמעריכים דיאלוג, שקיפות וצדק. לתת לקהילה הארמנית קול בכנסת זה לא רק חיוני עבורנו, אלא זו עדות חזקה לעולם. זה מראה שמדינת ישראל, כמוסד דמוקרטי, דוחה אפליה. זה מראה שישראל לא מתעלמת מזעקותיו של המיעוט הנוצרי שלה. זה מראה שישראל מאמינה לאזרחים הנוצרים שלה, ושתושבים ראויים להישמע, אפילו באולמות הגבוהים ביותר של הממשל. ברגעים כאלה, אנחנו מאמינים שהקולות שלנו חשובים, ושהנוכחות הארמנית הנוצרית בארץ הקודש אינה בלתי נראית. העם הארמני הוא האומה הנוצרית הראשונה. מאז המאה ה-1, עולי הרגל שלנו עלו לארץ הקודש, ומאז המאה ה-4, הנוכחות המאורגנת שלנו, כפטריארכיה הארמנית, עמדה בירושלים, והיא הנוכחות הנוצרית הרצופה הארוכה ביותר בארץ הזו. אנחנו לא חדשים כאן; אנחנו לא זרים; אנחנו לא עוברי אורח – אנחנו חלק מהדנ"א הרוחני של הארץ הזו. מעולם לא חיפשנו דומיננטיות פוליטית. המשימה שלנו הייתה, ונשארה, משימה רוחנית בלבד. הפטריארכיה הארמנית תמיד שאפה לבנות אחדות, ולא קונפליקט; לשרת את הקדושה, ולא להתערב בעניינים פוליטיים. כשהאנשים שלנו, שורדי רצח העם הארמני, הגיעו לירושלים בחיפוש אחר מפלט – הם לא באו להילחם, אלא להתפלל. הם לא באו עם אג'נדות פוליטיות, אלא עם לבבות שבורים ותקוות לשלום. זו טרגדיה גדולה שהאנשים האלה בדיוק, או הצאצאים שלהם, מתמודדים עם איום העקירה מהשורש פעם נוספת – לא על ידי מלחמה אלא על ידי שנאה; לא על ידי צו מדינה, אלא על ידי קנאות בלתי מבוקרת. הפטריארכיה הארמנית והעם הארמני צבעו את הפסיפס של ירושלים ביופי ובזוהר. יצרנו את כתבי היד המעוטרים הראשונים; הפקנו את - - - הראשון, שהאריחים הזוהרים שלו עדיין מעטרים את הרחובות והקירות של העיר הקדושה. הפכנו את ירושלים יפה יותר, רוחנית יותר ואנושית יותר. ועד ליום זה, אנחנו ממשיכים לשמור על הרוח של ירושלים – לא רק עבור עצמנו, אלא עבור כל הנוצרים שעולים לכאן לרגל; שמכבדים את העיר הזו. באמצעות הניהול האחראי שלנו, אנחנו מעלים את הקדושה שלה בעיניי העולם. אך למרות המורשת הארוכה של נוכחות שלווה ותרומה תרבותית – היום יורקים עלינו, מילולית וסמלית. יורקים על אנשי דת; יורקים על המאמינים שלנו; יורקים על הכנסיות שלנו, ומחללים אותן בדרכים שאינן מתקבלות על הדעת. זו לא מטאפורה – זו מציאות; מציאות יום-יומית הולכת וגדלה. מיעוטים דתיים רדיקלים, ללא התייחסות לקדושה של אמונות אחרות, לקחו על עצמם משימה לחלל אותנו ואת הנוכחות הקדושה שלנו בארץ הזו. במשך למעלה משני עשורים, אני, באופן אישי, השתתפתי באין-ספור דיאלוגים בין-דתיים, כנסים ופגישות עם מנהיגים מקומיים ורבנים. ירקו על השולחן של הפגישה. אני הקשבתי, דיברתי והתחננתי, אבל ב-20 השנה האחרונות השנאה לא פחתה – היא גברה. למרות גינויים פומביים ורבנים ומנהיגים יהודיים אמיצים, מצגי השנאה האלה לא פחתו, אלא נהיו תכופים יותר, חמורים יותר ובלתי נסבלים יותר. לכן, הגעתי למסקנה כואבת: אף אחד – לא הרשויות הדתיות, לא מנהיגים קהילתיים ואפילו לא גינויים פומביים – לא יכל להניא את המיעוטים הדתיים הרדיקליים האלה ממעשיהם מלאי השנאה. בשל כך, אני אומר את זה באופן ברור, ללא היסוס: הזמן לדיאלוג עוד לא חלף, אבל הזמן לחקיקה הגיע. בכל מדינה נוצרית, כאשר יהודים עמדו בפני פשעי שנאה, כשהאנטישמיות מראה את פרצופה המכוער – החוק מופעל במלוא חומרתו כנגד העבריינים. ובאופן צודק, אנחנו דורשים את אותה ההגינות; את אותה ההגנה; את אותה המחויבות לצדק וכבוד. אנחנו לא מבקשים טובות; אנחנו מבקשים הגינות. אנחנו פונים אל מדינת ישראל – הגוף הזה, הכנסת הזו – בבקשה להגן על הכבוד של המיעוטים הנוצריים באותה הדרך שבה מדינות נוצריות אחרות מגנות על הכבוד של המיעוט היהודי שלהן. זה צדק. זו דמוקרטיה. זו ישראל במיטבה. יש רק מעשה אחד שיכול לעצור את ההתנהגות השפלה, הנתעבת והבלתי חוקית הזו – רק אחד: מדינת ישראל צריכה להעביר חוק שמטיל קנסות, ובמקרים הכרחיים גם מאסר, על אלה שפוגעים, יורקים או מחללים נוצרים או מקומות הקדושים לנצרות. זה לא רק עניין של הגנה דתית – זה עניין של כבוד אנושי. אם מדינת ישראל באמת דואגת למיעוטים הנוצריים – שתוכיח זאת, לא רק באמצעות מילים, אלא באמצעות פעולות; לא רק באמצעות הצהרות, אלא באמצעות סטטוס; לא רק באמצעות דיאלוג, אלא באמצעות חוקים. אנחנו לא שואפים לעימות – אנחנו שואפים להגנה; אנחנו לא שואפים לסטטוס מיוחד – אנחנו מבקשים ביטחון בסיסי; אנחנו לא אויבים של הארץ הזו – אנחנו השומרים הנוצרים הוותיקים שלה, ואנחנו לא נפסיק לדבר, לעשות ולדרוש צדק עד שיגיע היום שבו כל איש דת ומאמין ארמני יוכל ללכת ברחובות של ירושלים ללא הפחד מהשפלה ומחוסר כבוד. אני מאמין שהיום הזה יגיע בקרוב, ואני מאמין שניתן יהיה לבשר את הגעתו על ידי החברים הנכבדים של הגוף המחוקק הזה. מי ייתן והכנסת הזו והמדינה הזו יבחרו בצדק; יבחרו בכבוד; יבחרו בשלום. שאלוהים יברך את כולכם, ויביא אותנו לשלום – זה כל מה שאנחנו מבקשים מעומק הלב. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה לך, האב אגֿאן, על עדותך המרגשת, החשובה והכואבת. אני מודה לך על היותך כה ברור ושקוף עם כולנו, כי אנחנו צריכים לשמוע את זה. (חוזר לעברית) לכנסייה הארמנית ולעם הארמני ולעם היהודי יש קשרים של דורות וגם היסטוריה כאובה, כל אחד מהעמים הללו שלנו מחזיק בהיסטוריה כאובה של התמודדות עם שנאה ועם חוסר סובלנות ואנחנו רושמים לפנינו את העדות הקשה שלך ואת התחושות הקשות. וכפי שאמרתי בראשית הישיבה, המטרה שלנו היא לא רק להשמיע את הדברים אלא לתרגם אותם לפעולה וכך נדאג גם לעשות ביחד כוועדה למול רשויות השלטון. אני מבקש מנציג הפטריארכיה האנגליקנית, האב דוד פלגי, בבקשה. אדוני הרקטור, הבמה היא שלך. << אורח >> דוד פלגי: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) היושב-ראש קריב; חברי הוועדה; ראשי הכנסיות – תודה שהזמנתם אותי לדבר. אני מדבר יחד עם הקהילה הנוצרית, שיש לה היסטוריה ארוכה במדינה הזו, אבל אני מדבר גם כחבר בקהילה הנוצרית שרוצה להשתלב בחברה הישראלית ולתרום תרומה חיובית למדינה יהודית דמוקרטית. אני אבא לבן שאינו אזרח ישראלי. יש לי שני נכדים שהם אזרחים של המדינה. הבן שלי שירת תשעה חודשים במילואים עד כה, ואני מרגיש שהעניין הזה הוא לא רק בעל חשיבות דתית עבורי, אלא גם בעל חשיבות אישית, במדינה ליברלית, דמוקרטית ויהודית. אני רוצה להעיר כמה דברים: שוב, אני מצטרף לשגריר האפיפיור בהבעת ההערכה שלי על הרצון הטוב שאנחנו רואים, בכנסייה הנוצרית, מהמשטרה, מהמשרד של מר סיזאר מרג'יה, ממשרד החוץ ומקבוצות אזרחיות, כמו יסכה הרני. הפנייה שלי אליכם היא לא רק שתטפלו במיעוט הנוצרי באופן הוגן, אלא שמדינת ישראל תאמץ לקרבה בחום את המיעוט הנוצרי; שלא פשוט תיתן ויזות או תנפק את אישורי העבודה הנדרשים או אישורי התנדבות. אני יכול להציע, או לקוות, שתחזרו למדיניות שהייתה קיימת לפני שנים רבות. המדיניות הזו התקיימה בימיו של דניאל רוסינג, שהיה, בזמנו, יושב-ראש מחלקת קשרי הקהילה הנוצרית במשרד לענייני דתות. זו הייתה מדיניות ממשלתית שלפיה לא רק "סובלים" את הנוצרים או לעשות את המינימום עבורם, אלא לקבל אותם בחום; לעזור להם, באופן אקטיבי, לפתור בעיות; ללמד אנשי דת וכמרים עברית; אולי לארגן טיולים ברחבי המדינה, כדי לעזור להם להבין את החברה הישראלית ואת היהדות טוב יותר. הגישה הזו, הרוח הזו – חסרה. שוב, אני יודע שהרבה אנשים רוצים לעשות את הדבר הנכון, אבל יש היסוס ומרחק מסוים בין המדינה והקהילות הנוצריות. אני קורא למדינת ישראל, למשרדים השונים, לחשוב על שינוי כיוון. זה לא משהו שאפשר להשאיר ליסכה הרני או לקהילה האמריקאית היהודית. מדינת ישראל צריכה להיות בקשר עם 2 מיליארד נוצרים בעולם. אי-אפשר להעמיד פנים שאנחנו לא קיימים, או להיות נחמדים לנוצרים כשהם באים לסיורים או עולים לרגל, אבל לומר: "בואו נרחיק אותם מאיתנו". שנית, ארצה לחזור על דבריו של שליח האפיפיור ולומר: אני שמעתי שמדינת ישראל מבזבזת עשרות מיליוני שקלים, או אולי מאות מיליוני שקלים, על הסברה. ובכן, הסברה מתחילה בבית, ואני מאמין שתוכלו לחסוך כסף רב באופן שבו המדינה מתייחסת לקהילות הנוצריות המקומיות ולעולי הרגל שבאים. אני מייצג את הכנסייה. אני בא מכנסייה עם 70 או 80 מיליון אנשים – זה הזרם הנוצרי השלישי הגדול ביותר בעולם, עם עשרות מיליוני מאמינים באפריקה, בהודו, באסיה, בבריטניה ובארצות הברית. ישראל נמצאת תחת התקפה בשל מקרי ההטרדה הללו, שמנוצלים בידי אנטישמים ואנטי-ציונים להשחרת שמה של מדינת ישראל. אם המוטיבציה היא רק הסברה – ואני מקווה שזה יותר מהסברה – אז שוב, התקריות האלה חייבות להיגמר. אני מסכים עם הנציג הארמני שלנו – חייבת להיות חקיקה חזקה מאוד, שמגינה לא רק על אנשי הדת או המנהיגים הדתיים של כל אחת מהאמונות, אלא גם על הרכוש שלהם. העולם האנגליקני יודע על ישראל ועל מה שקורה לנו. לפני שנים רבות, ד"ר מוטי זקן, זכרונו לברכה, ניסה לארגן, בתוך המשרד לביטחון לאומי, פורום שיכיר בקשר האסטרטגי בין הדרך שבה מתייחסים לקהילות הנוצריות המקומיות לבין מה שבני אותה דת מסביב לעולם חושבים על מדינת ישראל. כנראה שזה יותר אפקטיבי מכל קמפיין טיק-טוק שאי-פעם ייעשה. אני רוצה פשוט לבקש את שני הדברים הללו. שוב, אני רוצה להגיד תודה ליסכה, לסיזאר ולנציגים של המשטרה המקומית – הם באמת עוזרים, אבל חייב לחול שינוי בגישה מצד הדרג העליון. זה חייב לבוא מהרמה המשרדית, וזה חייב לבוא עם הכרה בכך שאנחנו לא מהווים איום למדינת ישראל, ליהודים, לתרבות היהודית או לחיות היהודית. אנחנו כבר לא חיים במאה ה-13. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה לך, האב דוד. נמצאים איתנו גם נציגים של הכנסייה הקופטית, אני מזמין את האב שמואל אלאורשלימי לפנות אלינו, בבקשה. << אורח >> שמואל אלאורשלימי: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. אני מעדיף לדבר בעברית כשאני בכנסת, זה טוב בשבילי שאני אדבר בעברית. אנחנו הכנסייה הקופטית, אנחנו בארץ מלפני 1,700 שנים והפופ של הכנסייה הפטריארך הפופ תיאודורוס תמיד נשאר במצרים, אבל בארץ פה יש מישהו ששמו אנטוניוס, הוא ראש הכנסייה שלנו, הוא בחוץ לארץ, לכן הוא לא משתתף בפגישה היום. מה שברור לכולם זה שיש גזענות, לא רק בימי הפסח, אלא גם בכל ימי השנה. אנחנו רוצים פתרון לזה. מה צריך לעשות כדי שאנחנו נהיה בשלום ונהיה תמיד ברחוב ובכל מקום כשלא יורקים עלינו. אנחנו לא עושים שום דבר לאנשים, אנחנו חיים בשלום ורוצים לחיות בשלום. אנחנו נוצרים, יש לנו תפילה, אנחנו גרים במנזר ויש לנו מקום גם בכנסיית הקבר ואנחנו משתתפים בתפילה כולם ביחד. כשאנחנו ברחוב יש אנשים שמתנהגים אלינו בגזענות או באלימות, זה מפריע לנו. בעזרת ה' יהיה פתרון לזה. אני רוצה גם להגיד תודה על הפגישה ועל ההזמנה ולמשטרה שתמיד עוזרת לנו כל הזמן ולאנשי הכנסת, תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. מיד נשמע נציגים נוספים של הכנסיות, כמובן גם את פרופ' הרני, אבל חברי הכנסת צריכים להגיע, לצערי, לדיונים נוספים, כך עובדת הכנסת, ולכן אני מבקש רגע לעשות עצירה בעדויות ובדברים החשובים של נציגי הכנסיות. נאזין לחברי הכנסת, נמשיך בהצגה ונשמע את הרב וייס ואת פרופ' הרני. << דובר >> קריאה: << דובר >> גב' הרני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הענקתי לה תואר פרופסורה? בסדר גמור. את המומחית מספר אחד לנושא אז הענקנו לך קרדיט אקדמי מוגבר. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב ראש. (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) חבריי היקרים, אני ארצה לפתוח בהתנצלות – בפניך, האריכיבישוף; בפניך, הכומר; ובפניכם, חברינו היקרים – בשם העם הישראלי, האנשים המאמינים וכנסת ישראל. אני חושב שמה ששמענו היום, וגם קראנו עליו בעבר, הוא בלתי נתפס. כאדם מאמין, אני רוצה להאמין שכולנו – יהודים, נוצרים, כל המאמינים – חולקים את אותם הערכים, בעומדנו באותה ארץ קדושה, והיינו רוצים לתת לכם חיבוק חם בשמם של כל האנשים היהודים והישראלים. (חוזר לעברית) אני חייב לומר לך, אדוני יושב הראש, כאדם דתי אין דבר שמפריע לי יותר מהדיון הזה, זו גם הסיבה שבאתי לוועדה הזו שאני לא חבר בה. כמות התקיפות שמדווחות, ומן הסתם ישנן כאלה שלא מדווחות, היא בעיניי בושה למדינת ישראל, לחברה הישראלית ובוודאי ובוודאי לעם ישראל. בעיניי מדובר במעשים לא יהודיים, אנטי יהודיים. היהדות שאני גדלתי עליה, שאני חי אותה, למשל אומרת "וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים". הגר הוא זר, הגר הוא אדם שחי בתוכך והוא לא חלק מהעם שלך, התורה קוראת לו גר ומשווה אותו למצב שבו אנחנו היינו במצרים. בוא נזכור כמה ההשוואה הזו היא מדהימה. דרך אגב התורה אפילו אוסרת עלינו לשנוא את המצרים, זה דבר כמעט בלתי אפשרי להכלה. בואו נזכור, עם ישראל במצרים היה בעבדות והמצרים זרקו את הבנים שלו ליאור ולמרות זאת הקב"ה אומר לנו תזכור שהיית גר במצרים, אז תתנהג אחרת. איך אפשר בשם היהדות, אנשים שמתיימרים להיות אנשים דתיים, להתנהג ככה לאדם זר רק כי הוא זר? רק כי הוא מייצג דת אחרת? אז בעיניי המעשים האלה הם לא יהודיים. הם גם מעשים לא ישראליים, כי בישראל שאני גדלתי בה, שאני חי בה, שאני מגדל בה את הילדים שלי, אני מכבד כל אדם, אלא אם כן הוא התגלה לי כאויב, אבל על מה אנחנו מדברים פה? על אנשים שחיים בתוכנו, כמו שנאמר פה, הם סוכני השינוי והשיווק הטוב ביותר שלנו בעולם. בכובעי האחר כראש ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, נאמר פה פשוט חד וחלק, אתם רוצים הסברה טובה? תטפלו קודם כל באנשים שבתוככם, אין הסברה יותר טובה מזה לעם ישראל. אני חושב, אדוני יושב הראש, והזכרת את זה, שיש כאן שני נושאים, גם אכיפה וגם חינוך. אני רק רוצה להזכיר שיש פה מסר חשוב לעוד שני גורמים שצריך לצאת מכאן. קודם כל לאנשי הדת שלנו היהודים, אני חושב שחלק גדול מהאנשים שפוגעים באנשים נוצרים עושים את זה כי הם כביכול חושבים שזה מעשה דתי, ומי שאחראי על זה אצלנו צריכים להיות אנשי הדת. אנשי הדת היהודיים בישראל שצריכים לקחת אחריות על המאמינים גם בנושא הזה. והאחרון, הפוליטיקאים, מנהיגי הציבור. מי אם לא אנחנו שנעמוד לצד אחינו הנוצרים ונגיד להם: אתם רצויים לנו, אתם ברוכים כאן, אנחנו רוצים אתכם פה, אתם חשובים לנו. ואני כבר לא נכנס לשיקולים המעשיים של מה זה אומר על יהודים שחיים בקרב נוצרים בכל כך הרבה מדינות בעולם, רק נוגע במהות, והמהות היא שאנחנו, היהודים והישראלים, נימדד ביחסינו לזרים שחיים בתוכנו. אז שוב סליחה מכם ונעשה הכול, גם בהצהרות, אבל גם במעשים, כדי שהדברים האלה יחדלו ושאתם תרגישו רצויים וברוכים כאן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, חבר הכנסת טור פז. הזכרת את המנהיגות הפוליטית, אני חייב לומר שאני לא יכול להשתחרר מן המחשבה שאדם שבשנת 2015 בדיון כביכול הלכתי אמר שההלכה מצווה על שריפת כנסיות ושהוא מוכן לשבת בכלא 50 שנים על האמירה הזו – מסתובב כאן במסדרונות של הבניין הזה כיועץ לשר לביטחון לאומי. גם אלה פניה של הפוליטיקה הישראלית ברגעים האלה ואנחנו צריכים לומר את הדברים כהווייתם. אוי לנו שהגענו למצב שאדם שהעז לומר שתורת ישראל מצווה עלינו לשרוף כנסיות מסתובב כאן במסדרונות כיועץ לא פורמלי וכשותפו של השר לביטחון לאומי. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? חברת הכנסת מזרסקי בבקשה, אחריה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה להתחיל בסליחה, סליחה בשם העם היהודי, האזרחים הישראליים, על החוויות הקשות שאתם חווים כאן בארץ הקודש. סליחה. אלוהים החזיר אותנו לארץ אבותינו, האחריות להיות עם הברית. האמונה היהודית מלמדת על ערכים הומניים, אנחנו צריכים להתגאות שבירת המדינה שלנו היא העיר ירושלים, עיר הקודש, עיר שקדושה לשלוש הדתות האברהמיות, אבל אנחנו עדים למקרים של התנכלות ואלימות של יהודים כלפי נוצרים. זאת עובדה שנכון להיום בתקופה הקשה לעם היהודי החברים האמיתיים היחידים שלנו של העם היהודי הם מאמינים נוצרים, ואיך אנחנו צריכים להתבייש מהתנהגות כזאת ומקרים שחוזרים שוב ושוב כלפי אנשים שבאים לעשות טוב, ששואפים לשלום, שבאים רק להתפלל כאן, וזה אותו אלוהים שאנחנו מתפללים לו. היחסים בין הדתות שלנו היו מאוד מורכבים לאורך אלפיים שנה, זה קשור גם לפוליטיקה ושליטה באדמות וקרקעות, עברנו דברים קשים משני הצדדים, אבל היום התקופה היא אחרת ואנחנו ראינו שעכשיו בעת קשה, גם לאחר ה-7 באוקטובר, וגם כאשר עד עכשיו 59 חטופים שלנו נמצאים בשבי, מי שפועל ומי שתומך ומי שמשמיע ומרים קול בעדנו הם מאמינים נוצרים. יש לנו שדולה בכנסת לחיזוק הקשרים עם קהילות נוצריות בעולם ובכ"ט בנובמבר, כבר שנתיים ברצף וזו תהיה השנה השלישית שאני מארגנת כאן pray day, שיהודים ונוצרים מתפללים ביחד כאן בכנסת ומביעים הזדהות ותמיכה ושאיפה לשלום. אנחנו צריכים להמשיך לחזק את הקשרים שלנו. אני רוצה לפנות מכאן להנהגה היהודית, לרבנים היהודיים, כבוד הרב אליעזר וייס, אני פונה אליך ודרכך מבקשת להעביר את המסר לראשי הקהילות לרבנים ומנהלים בכוללים ובישיבות, זה הרבה חינוך, זה הרבה תלוי בחינוך. האם בכלל נוגעים בנושא הזה בישיבות? אלה שמגיעים לכאן, עולי רגל, הם רואים בכל אחד מאיתנו, במיוחד אלה שחובשים כיפה והם עם פאות וששמים על עצמם סממנים יהודיים, הם רואים בנו נציגים של ארץ הקודש ופתאום הם חווים אלימות. הרבנים המנהיגים היהודיים צריכים ללמד את הדור הצעיר להתייחס בכבוד לנציגי דת אחרת. אם לא נשקיע בחינוך ולא נלמד, זה לא יבוא באופן אוטומטי, צריכים הוראה מלמעלה, מהרבנות הראשית, תעשו את זה בבקשה. אם תרצה אני אצטרף להוציא מכתב משותף, פנייה, לעשות כנס, אבל פחות ישמעו לדת שלי שם, לצערי, מניסיון, אבל בבקשה תעביר את המסר. אנחנו חייבים לחזק את הקשרים ונעשה הכול, גם עם חבריי כאן, גם עם יושב ראש הוועדה ועם חברי משה קינלי טור פז מהמפלגה שלי, אנחנו נעשה הכול כדי שאתם תרגישו בטוחים בארץ הקודש. אלוהים יברך אתכם, תודה רבה על תמיכתכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, חברת הכנסת מזרסקי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב. סוף סוף גרמת לי להגיע לוועדת העלייה וקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הישגים קטנים בדרך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> (נושאת דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) הוד רוממותך, הארכיבישוף אדולפו; האב פרנצ'סקו. ארצה להתחיל בלהודות לחבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש הוועדה, על כך שכינס את הישיבה בנושא הזה. אני חושבת שזה נושא שסוקר בשנים האחרונות ושגם התפתח במהלך השנים האחרונות. זה לא נושא שקרה רק בפסחא הזה. אני אמשיך בעברית, במטרה שכולם יבינו את דבריי. (חוזרת לעברית) לצערי הרב כל המעשים שדיברתם עליהם ואמנם יש לי הסתייגות להפוך את זה כאילו לשיח דתי בין דתות, כאילו זה בעיה בין אנשי דת או אנשים שחושבים שהם מבינים את הדת היהודית והם מבצעים אותה, בעיניי זה יותר עניין פוליטי, פוליטי כללי, וצריך להדגיש את זה. העניין הוא לא רק שיורקים על אנשי דת, ורק זה היה צריך לעורר מהומה במדינה. אם אנחנו באמת מדינה דמוקרטית – וכולם יודעים מה אני חושבת על זה: כמובן שלא – ואם המדינה הזאת מכבדת את כלל הדתות, רק עניין של אדם אחד יורק על איש דת נוצרי היה צריך להקים עולמות במדינה הזאת. אבל לצערי זה לא רק מה שקורה. אם דיברתם, ואני הקשבתי לכל הדיון מתחילתו כי הייתי תקועה בפקק, דיברתם על 100 מקרים שדווחו למשטרה, אולי בשבת האור היו יותר מ-100 מקרים ולא רק מהציבור אלא גם מאנשי משטרה. יש סרטונים שמתעדים דחיפות גם לאנשי דת ומניעת גישה לתוך הכנסייה. זה דבר שאי אפשר לסלוח עליו. אנשים סיפרו לי שהם החזיקו את האור בידיים, כי הדליקו להם את זה ושוטרים באו וכיבו להם. אני לא דתייה, אבל אני מכבדת את העובדה שיש אנשים שהאור הזה בשבילם קדוש ואני אומרת את זה לא במקרה. אלה עדויות ויש סרטוני וידאו על איך התנהלה המשטרה, על העובדה שכל הנוצרים מהשטחים בגדה לא הגיעו להתפלל ביום הזה וגם לא הגיעו בכריסטמס להתפלל. אז אל תדברו איתי על חופש פולחן, אין חופש פולחן. ברגע שפוגעים באנשים בדבר הכי יקר לליבם, שזה האמונה שלהם, ופוגעים לא רק באמונה הפרטית אלא באופן כללי פוגעים בכנסיות, פוגעים במנזרים, משתלטים על קרקעות שהן אדמות וקף – לפני חודשיים העליתי את העניין של ההשתלטות על אדמות או הנכסים של הווקף הארמני ועוד ועוד דוגמאות אפשר לתת. כבודו אמר שצריך אכיפה וחינוך ואני מסכימה איתך, אבל לפני זה צריך מדיניות. לצערי הרב זה מגיע מלמעלה וזה מחלחל. ברגע שממשלת ישראל מחליטה לא לשלוח משלחת לנחם ולהיות בהלוויה של האדם שמסמל את כל האמונה הדתית של הנוצרים או לפחות חלק גדול מהם. אני אמרתי את זה פעם, לא הייתה לי אהבה גדולה לאנשי דת, סליחה שאני אומרת את זה, אבל האפיפיור מתוך האנושיות והאמירות שמאחדות את כל העולם סביב האנושיות גרם לי ממש להתגאות בו. אני חושבת שלקבל החלטה כזו זה חוסר כבוד לכלל הנוצרים וזה איתות לכל ההזויים ולכל האידיאולוגים המשוגעים שפוגעים יום יום בסמטאות בירושלים, איתות להשתלח עוד יותר. על זה אני חייבת להגיד שצריך מדיניות ברורה ולצערנו זה לא קיים. אני חייבת להגיד שהמשטרה גם צריכה לתת דין וחשבון על ההתנהלות במיוחד בימים של החגים ועל האלימות שהשתמשו בה. אני הקשבתי לנציג כאשר אמר שאי אפשר לטפל באירועים דתיים בגישה חילונית לגמרי ולהגיד רק כך וכך מספר צריך להיכנס. אלפי שנים נכנסו נוצרים והתפללו ולא קרה אסון ורק ניסים קרו, ואני מאוד מבקשת לקחת את זה בחשבון ואני מאוד מקווה שנצליח לקבל החלטות שידחפו את הנושא יותר קדימה. ותודה, שוב, גלעד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היחידה שבאה ממשפחה נוצרית בבניין הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנציגה גם של ציבור האזרחים הנוצרים בישראל, ולא ייאמן, בפעם אחת הצלחנו גם להביא אותך לוועדת העלייה והקליטה וגם כנציגת חד"ש לומר דברי הלל למנהיגים דתיים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אמרתי בטוויטר ובפייס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על היום הראשון של המושב יצרתי כאן – אני את העבודה שלי במושב הזה כבר כמעט סיימתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חאלס, עשית את שלך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נשמע עוד שני נציגי כנסיות ואז נפנה לכבוד הרב וייס ואז לגב' הרני. אמרתי מראש, יש לוחות זמנים, וייקבע דיון המשך. נעשה כל מאמץ, חשוב לנו לשמוע את נציגי הכנסיות עצמן. האב פרצ'נסקו, בבקשה, ראש המסדר הפרנציסקני. << אורח >> פרנצ'סקו פאטון: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) תודה רבה לכם. אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר הוד רוממותו, שליח האפיפיור. אני רק רוצה להוסיף שני דברים: הדבר הראשון הוא שזה חשוב מאוד לחנך אנשים. כשהיה ניסיון להצתה בבזיליקת גת שמנים, ב-2020, נפגשתי עם חמישה רבנים שהגיעו להתנצל. אותו הדבר קרה לאחר תקיפת הפסל של ישו בכנסיית ההלקאה. כשהם שאלו אותי: "מה ניתן לעשות?", אני תמיד אומר: "עבורי, הדבר החשוב ביותר הוא חינוך". אני חושב שזה חשוב שכל המנהיגים הדתיים יבינו את התפקיד שיש להם: יש לנו תפקיד במניעת אנטישמיות. לכל המנהיגים הדתיים יש מטרה להציע למאמינים פרשנות שוחרת שלום של הטקסטים והמנהגים שלהם. עבורי, חשוב שהחינוך לכבד אחד את השני יהיה חלק גם מהחינוך בבתי הספר. אני חושב שזו חובה שנכיר ונבין אחד את השני, ושיהיה בבתי הספר סוג של "חינוך אזרחי" לכיבוד החברים של דתות אחרות. ובישראל, ככל הנראה, נוכל גם להעריך אחד את השני יותר. הדבר השני זה שנוכל לקיים חגיגות דתיות במקומות דתיים. אנחנו יכולים לנהל את החגיגות; אנחנו יודעים מהן החגיגות, ואם מישהו לא יודע מה המשמעות של מקום קדוש או חגיגה קדושה – הוא או היא אולי יעשו דברים שאינם מכובדים. לכן, זה חשוב מאוד להסביר, לפני החגיגות, או להביא אנשים שיודעים. יש לכם נוצרים במשטרה; הם יכולים לעזור לאנשים להבין את המשמעות של החגיגה – הם ככל הנראה יהיו יותר מודעים למשמעות של המקום ושל מה שאנחנו עושים – ולשתף פעולה עם הקהילות. אנחנו תמיד מוכנים לשתף פעולה, וכך גם הכנסיות האחרות. אתם יודעים טוב מאוד שיש לנו ניסיון רב בקבר הקדוש, ואנחנו משתפים פעולה מזה שתי מאות. כפרנציסקנים, אנחנו נמצאים כאן מזה 1800 שנים, אז אני חושב שיש לנו ניסיון כלשהו מ-1800 השנים הללו. לבסוף, באירועים מסוימים, חשוב להסביר לאלה שצריכים לשמור על הסדר שהם צריכים להיות גמישים. לדוגמה, יש לנו מנזר שנמצא בתוך שער חדש, ובמהלך השבת הקדושה – זה בלתי אפשרי לאנשים שלנו להיכנס ולצאת. זה עניין של שלושה מטרים. כשאתה נכנס ופונה - - - בשער החדש – אתה מגיע למנזר שלנו. כשאני מבקש מחלק מאנשי המשטרה: "בבקשה, תנו לאדם הזה להיכנס. זה לא הכרחי עבורו להציג אישור מסוים" – זה חשוב שהם יהיו גמישים כשקורות הפרות סדר. אנחנו לא עושים הפגנות פוליטיות, כמו שאמר שליח האפיפיור; אנחנו חיים כאן, וזה הכרחי שהבית שלנו יהיה נגיש עבורנו ועבור אלה שחיים בתוכו. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, האב פרצ'נסקו. אחרון נציגי הכנסיות ואז נמשיך בדיון הוא הארכימנדריט כריסטודולוס, נציג הפטריארכיה היוונית, כאן בארץ הקודש. בבקשה, אדוני. << אורח >> כריסטודולוס: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) בוקר טוב. ראשית, ארצה להביע את תודתי על ההזדמנות להיות כאן, לשבת יחד באותו שולחן, לקיים שיח, ובתקווה – להמשיך הלאה יחד באמצעות פעולות משמעותיות ויפות. קודם כול, בבקשה הרשו לי להתנצל על כך שלא הייתי נוכח מתחילת הדיון – זה לא בשל חוסר עניין או אכפתיות, אלא באמת בעקבות נסיבות מסוימות. אני אסיר תודה על כך שהצטרפתי אליכם עכשיו, ואני עושה זאת עם לב פתוח. האתגרים הניצבים בפנינו הם אמיתיים, ואנחנו מרגישים שהם נשקלים בדרכים שונות. עם זאת, אנחנו כאן לא כדי להתריס, אלא כדי לקיים דיאלוג, עם סבלנות, אהבה, ותקווה לכך שאלה הנושאים באחריות וכוח – יקשיבו וידברו איתנו. אנחנו לא מבקשים משהו אחר, אלא רק את הדבר הטבעי: הכרה בכבודו ובייחודיותו של כל אדם; כבוד לאמונות שלנו, לתרבויות שלנו ולסיפורים שלנו. תנו לאהבה ולהבנה הדדית להדריך אותנו; אל תתנו לשוני בינינו להפריד, אלא להעמיק את הקשר בינינו. תודה לכם מעומק לבי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה לך על הדברים החשובים. כבוד הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית וחבר הוועדה לקשר בין-דתי של הרבנות הראשית, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך כנציג הרבנות. << אורח >> אליעזר שמחה וייס: << אורח >> תודה רבה לכל המכובדים וליושב ראש. (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) אדוני השגריר, אני רוצה להביע את תנחומיי. הרב הראשי כתב מכתב לוותיקן. למעשה, אני בורכתי על ידי האפיפיור – פגשתי אותו פעמים רבות. כשיש לנו פגישות, בפרוטוקול, ישו לא מוזכר, אבל כשהוא הודה לי על נאום שנתתי, הוא אמר לי: "שהבתולה מריה תברך אותך", אז בורכתי. יש לנו זיכרונות מצחיקים עם הרב הראשי בקזחסטן, שבה פגשנו אותו לאחרונה. בנוגע ליריקות, כואב לי לשמוע שזה עדיין קיים. אני רוצה לציין בפניכם שנפגשנו עם קרדינל פיצבאלה לא מזמן בנוגע לבעיה הזו, ואני יודע שזו בעיה חוזרת ונשנית. אני רק רוצה להגיד לכם: אם אני הייתי בקונקלווה בוותיקן – הייתי מצביע עבורו להיות האפיפיור. ירושלים היא עיר של קדושה, ולא של השפלה. זה כואב כל כך לראות שנציגים של כנסיות שונות מרגישים שהם הושפלו כך. אני מכחיש, ואני בטוח שזה לא מגיע מלמעלה – אין מצב שבו קבוצות עושות מעשים נוראיים, משפילים ומבזים כמו יריקות וכדומה ככלי להשגת מטרה. אני מודה שחייב להיות "וילדע חייע'ס" (בתרגום חופשי מיידיש: חיות פרא), ובאנגלית: אדם שפל ופראי כדי לעשות דברים כאלה, ואנחנו מגנים זאת. בשום אופן, אף אחד לא יכול לחשוב שיהדות, בשום צורה, מתירה את המעשים כנגד כנסיות – על אף מה שהיועצים הפוליטיים שלהם אולי אמרו לפני 10 שנים. התורה היא "תורת חיים" – אנחנו מאמינים בחיים; אנחנו מאמינים בכבוד. דיברת על חינוך. נלך לבית כנסת השבוע – ואני בטוח שגם אדוני היושב-ראש ילך לשם – ונצטט את המילים המפורסמות מפרשת השבוע: "ואהבת לרעך כמוך". זה נחשב לכלל הכי גדול בתורה, ועדיין, יש רב אחד שאומר: "זה לא המקרה. יש כלל אחד גדול יותר" – קראו לו בן פזי. הוא אמר: "אתם יודעים מה הכלל הגדול ביותר בתורה? "זה ספר תולדות אדם – בצלם אלוהים ברא את האדם"". זה ספר האדם. האדם נברא בצלם אלוהים. כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ולכן עלינו לכבד את כל האנשים באשר הם, לא משנה איזה כיסוי ראש או גלימה הם לובשים או לא; כל מי שמאמין – חייב להיות מכובד, כי כל בני האדם הם בצלם אלוקים. זה מה שכולם מחונכים על גביו. העובדה היא שלפעמים אנחנו לא מצליחים. לפעמים זה לא מחלחל לאנשים צעירים. אנחנו מצפים, דורשים ומקווים שתהיה אכיפת חוק הולמת, שכן העיר העתיקה מרושתת במצלמות, ואני באמת לא מבין למה האנשים שעושים את הדברים הנוראיים האלה – לא נעצרים. אני רוצה שתדעו שהרב הראשי של ישראל פנה בעצמו למשטרה וביקש מהם להגביר את המאמצים שלהם. אני לא שופט מה הם עושים או לא עושים; אני לא יודע מה נכון או לא נכון לעשות בכנסיות, אבל אנחנו מצפים לאכיפת החוק בנוסף לחינוך – זה דבר טבעי עבור כל אדם יהודי לדעת שהוא צריך לכבד את רעהו. זה מה שיש לי לומר. אני רוצה שתדעו שהרב הראשי, בעבר, בהווה ובעתיד, תמיד יגנה, בכל דרך אפשרית, כל את הפעולות הדוחות האלה כנגד כל אדם – בוודאי שכנגד כל איש דת, ובוודאי שכנגד מבקרים בארצנו. זו לא דרך התורה; "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום". דרך התורה היא דרך נחמדה. אפשר לשכנע אנשים, אפשר ללמד אנשים, אבל לא עם אלימות. כפי ששמענו, יש תגובה לדברים האלה בכל העולם, אבל לא הייתי רוצה שייצא מהחדר הקטן הזה, בכנסת, שזה היה דבר עצום בהיקפו. אני חושב שזה המיעוט של המיעוט שעושה את הדברים הנוראיים האלה, למרות שזה משפיע, כמובן, על כל אחד ואחד מכם. אם זה שווה משהו – אני מתנצל, אבל אני לא יודע איך ההתנצלות שלי תעזור, אבל אנחנו כן מגנים; אנחנו כן מבקרים; כן יש לנו פגישות בין דתות שונות. אני מקווה שנבנה מקום טוב יותר ועתיד טוב יותר בישראל, עם רצון טוב – זה מה שאנחנו חייבים. הבה נתפלל לשלום: "עושה שלום במרומיו יעשה שלום בינינו". אנחנו צריכים לחיות בשלום ולהיות מאושרים. שהחטופים יחזרו, ושכולם יוכלו להתפלל או לעבוד את אלוהיהם בדרכם, כי יש הרבה דרכים לעבוד את אלוהים. אני אומר את זה בשמו של הרב הראשי. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, כבוד הרב וייס. אני מסכים איתך בהחלט שמדובר בקבוצות מיעוט. זו אחריותו של הרוב לדאוג שקבוצות המיעוט גם יטופלו וגם יחונכו בדרך הנכונה. האחריות היא על כתפינו ואני חושב שלרבנות הראשית ולרבנים הראשיים יש תפקיד חשוב בלחזור ולהשמיע באופן שוטף את המסר הזה ולכוון אותו לאוזני הציבור שרואה ברבנות הראשית מקור של סמכות והכוונה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רק רוצה להבהיר דבר אחד. כבודו התייחס למה שאמרתי, שזה מחלחל מלמעלה. בדבריי התחלתי ואמרתי שאני מביאה פן אחר, שזה הפוליטי. אני לא מתווכחת בדרך כלל עם דתות וגם לא עם מוסדות דתיים, אני דיברתי על המישור הפוליטי, על מקבלי ההחלטות הפוליטיקאים ולא דיברתי על הרבנות. יש לי ויכוחים אחרים עם הממסד הדתי, אבל לא עכשיו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גב' הרני, בבקשה. << אורח >> יסכה הרני: << אורח >> ראשית אני אומר שאכן אני פרופסור ליריקות, לצערי. אנחנו הקמנו את הקו החם לתיעוד התנכלויות נגד נוצרים לפני כשלוש שנים, אני אציין שיחד איתי כאן נמצאות שתי נציגות. אני אציין את גב' חנה בנדקובסקי ממרכז רוסינג, ששמו הוזכר בעבר, כמי שאוספים את ההתנכלויות. הארגון שלי מורכב ממתנדבים בלבד, חברה אזרחית, אנשים שראו את המציאות ואמרו: אנחנו נלך לתעד מה שקורה. אני רוצה לתת לכם מפרט, למי שלא ברור לו על מה מדובר. לא מדובר רק ביריקות, לא מדובר רק בזלזול מופגן, מדובר בקריאות גנאי ונאצה, מדובר בכניסה, לפעמים עם אופניים, לפעמים עם קורקינט, לפעמים עם מכונית, לתוך תהלוכה, אפילו שיש את המשטרה שמלווה. ונדליזם, כתובות נאצה, תקיפה פיזית כגון שימוש בגז פלפל ועד חניקה. אני מתנצלת ומצטערת שהאזרחים שאנחנו ביקשנו שהם יעידו על מה שהם עברו, אני לא רוצה לדבר בשמם במאה אחוז, אבל נדמה לי שהם חששו לבוא הנה, הנה הכיסאות הריקים שלהם. התופעה מתרחבת מבחינה מספרית באופן שאין לזלזל בה, לא מדובר במיעוט. נכון, זה לא אלפים, אבל אותם 100 מקרים, אם אנחנו רק ריכזנו את מה שקרה בתקופת הפסחא האחרון, יש פה קבצים שהוכנו, אתם יכולים לראות 20 מקרים רק בחודש אפריל, 20 מקרים אך ורק בזכות המוטיבציה של המתנדבים שלנו ששומרים על קשר אישי, מתקשרים מדי שבוע ולפעמים מספרים לנו את הסיפור. אני לא אחשוף פה את האנשים שיושבים סביב השולחן, יש פה מישהו שקיבל יריקה בפרצוף בחודש האחרון. אני לא רוצה לתת למי שלא רוצה לספר, אז לא יספר. אני כן אומר שסוגי היריקות מתחלקות לטיפולוגיה הבאה, יריקה על פתחי כנסיות ללא נזירים, יריקה על פתחי כנסיות כאשר כן יש נזירים או לובשי גלימות, יריקה על תהלוכות, לידן, ליד אנשי דת, מאחוריהם, לפניהם, עליהם ממש, על הרצפה, על הבגד, על הפרצוף ועל המכוניות. מהי ההשפעה על חיי היום יום של הנזירים, של אנשי הדת? נזירים מדווחים על לחץ נפשי כאשר הם יוצאים לרחובות. אני לוקחת אפילו עכשיו לא רק נזירים, אני מדברת על הסמינריסטים. לפטריארכיה הארמנית יש סמינר, אנשים צעירים, בני 16, הם יוצאים כמעט יום ביומו והם ממש עם לחץ נפשי כי אתה לא יודע מאיפה תבוא התקיפה הבאה. נזירים קתולים בעיר העתיקה משתדלים לצאת בבגדי חול. אני גם לא אגיד מי, אבל יושב כאן מישהו שנותן הוראה בימים מסוימים בשנה לנזירים שלו לצאת בבגדי חול ולא בבגדי דת. יש תושבים שכשהם יוצאים לרחובות הם מחביאים את תליון הצלב שלהם כדי ללכת עם ביטחון. אני חוזרת לעניין המקרים, רוב המקרים אינו מדווח. אנחנו מקבלים מידע בעקיפין, לפעמים אנחנו פונים וגם אז הבן אדם אומר שהם לא רוצים, ובוודאי לא להגיש למשטרה. למה זה קורה? זה קורה בכמויות מאוד גדולות בעיקר בשער יפו, הר ציון, רחובות הפטריארכיה הארמנית והוויה דולורוזה. כי יש פרדוקס, בשנים האחרונות יהודים חשים ביטחון לנוע בעיר העתיקה. בעיקר בתקופת הקורונה, דווקא כשלא היה כמעט מסה ציבורית ברחובות אנשים הלכו יותר והדבר הזה הלך והתפתח וככל שיש יותר ביטחון באופן פרדוקסלי יש גם יותר ביטחון להפגין את הזלזול ואת האלימות. היריקות, של כל הקבוצות, מדובר על חרדים, חרד"לים, דתיים לאומיים, גברים, נשים, ילדים, מבוגרים, יש לנו את הכול מתועד בצילומים. עשינו סרט קליפ. ביקשו מאיתנו לקצר כי הסרט שלנו היה כמעט 20 דקות אז הורדנו לשש דקות ואז אמרו לנו שרק שתי דקות, אז אנחנו נוכל להראות רק חלק קטן, אם יהיה בכלל זמן לזה. אני חייבת לציין, המוסדות, העירייה, הרשויות, יש להם באמת את הרצון הטוב. אנחנו פה כולנו לאותה משימה, אנחנו לא אויבים, אנחנו לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ, אנחנו פה משום שהייתה תרבות או תפיסה שאמרה שהמקרים האלה הם כל כך שוליים בוא נתייחס לזה כמשהו שולי, אבל זה כמו להגיד שיש אלימות במשפחה, אז אם יש רק משפחה אחת בכל השכונה אז בוא נתעלם והאלימות המשפחתית תמשיך בתוך המשפחה. אנחנו פה כדי לדווח לכם, כדי שאתם תהיו איתנו, אבל במלוא הרצינות, שממש ממש נשתף פעולה. אנחנו ארגונים אזרחיים, אנחנו נותנים לכם את מה שאתם לא יכולים לעשות, אתם לא יכולים להיות בשטח 24/7, אנחנו נמצאים 24/7, אנחנו הולכים לפעמים בלילה כדי לראות את אלה שעושים סיבוב שערים, אנחנו הולכים לפנות בוקר ללוות נזירים שיורדים לכנסיית הקבר. אז שימו לב, קחו אותנו ברצינות, הכוונה שלנו היא ממש ממש טובה. אני רוצה לומר שבאופן כללי אין ספק שיש בעיה של חינוך והבעיה של חינוך מתחילה משנאת הגוי. אני רק משקפת לכם מה שאנחנו שומעים, הצעקות עמלק כאשר נוצרים עוברים ברחובות, על כל מה שזה אומר, אנשים שכמובן לא מבינים שהנוצרים שנמצאים פה לא היו בפוגרומים באירופה, הם לא היו באינקוויזיציה, אבל זה אוצר המילים שיוצא. אנחנו לא מצליחים להגיע למעגלים הרבניים של התוקפים, אבל אנחנו כן מגישים דוחות למשטרה. אנחנו חברנו למחלקה המשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת שמאוד עוזרת לנו, אנחנו חברנו למכון למדיניות העם היהודי, אז אנחנו מבקשים את העזרה המשפטית, אבל אני כן רוצה לומר שהמעגלים הרבניים של אותם התוקפים והיורקים, אם הם היו ידועים לנו היינו יכולים לגשת אליהם. הרבנות הראשית אומרת דברים כהווייתם, וזה טוב, אבל המעגלים הרבניים שמשפיעים על הבן אדם שירק על סמינריסט צעיר או על הנזיר הזה, אנחנו צריכים להגיע אליהם, גם אם הוא עשב שוטה, גם אם הוא לא נשמע לאף אחד, בסוף הוא הולך לאיזה שהוא בית כנסת ושם הוא ישמע את הדברים. אז אם הייתה איזה שהיא דרך לקבל מהמשטרה, לא את השם של הבן אדם, אני יודעת, אבל שנגיע למעגלים הרבניים שמהם מגיעה הבעיה הגדולה הזאת. אני לא יודעת אם יש לנו זמן להראות את הסרטים. הבנתי שיש סרט שלא קשור אלינו, משהו משטרתי, והסרטים שאנחנו צילמנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר עוד פעם, מכיוון שהיה לנו חשוב מאוד לשמוע את כל נציגי הכנסיות ובעבור חלקם הגדול זו הפעם הראשונה שהם משמיעים דברים כאן בכנסת וצריך להקדיש את כל הזמן על מנת לשמוע את העדויות, אז אנחנו לחוצים בזמן. ממש בימים הקרובים ייקבע תאריך של הדיון הבא, כל מי שלא ידבר היום ידבר בדיון הבא ונראה גם את הסרטים. אני ראיתי אותם, הם מטרידים מאוד. בוועדה הזו שעוסקת ביחסי ישראל והתפוצות, הוועדה שמופקדת בכנסת על המאבק באנטישמיות, כל הדברים שציינת כמובן מזעזעים ואנחנו מכירים את התופעות הללו מהחוויות של קהילות יהודיות בתפוצות, אבל דווקא האמירה שלך על הסתרת התליון שאדם נושא על עצמו צלב, דווקא הדבר הזה בעיניי הוא מאוד מטלטל. אנחנו שומעים בחודשים האחרונים, בשנים האחרונות, כל כך הרבה צעירים יהודים שזו החוויה שלהם, לא ונדליזם, לא אלימות, אבל הרגע הקשה הזה שבו הם מבינים שהם חיים בסביבה לא בטוחה ומכניסים את מגן הדוד מתחת לחולצה או מורידים את הכיפה כשהם יוצאים החוצה, אז דווקא הנושא הזה כאן במדינת ישראל, בעיר ירושלים, אנשים צריכים להסתיר את זהותם מפחד, זו בעיניי אמירה מאוד מטלטלת, וזו המדרגה הכי פחות חמורה של ההתמודדות עם תופעה של אלימות והדברים לא יישארו ללא מענה בבית הזה. אני אומר עוד פעם, אנחנו בראשיתו של מסע פיקוח ומעקב פרלמנטרי אחרי מה הדברים שקורים, ונציגי הממשלה מיד ידברו, אבל הדבר המרכזי שיתבקש מהם זה לחזור אלינו לדיון הבא עם אמירות ברורות מה תוכניות הפעולה של המשרדים והאם תיקבע כאן מדיניות ברמה הממשלתית. אני אתייחס לזה בדברי הסיכום. מכיוון שאנחנו בוועדת התפוצות אני מבקש, לפני שנפנה לנציגי הממשלה, לפנות למנהל הכללי של ה-board of deputies של יהדות בריטניה שנמצא איתנו ויצטרף אלינו באמצעות הזום, מר מייקל ויגר שנמצא איתנו. (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי:) מייקל, תודה שהצטרפת אלינו, ואני מתנצל על העיכוב בהצגה שלך. אחת הסיבות שבגללה אנחנו מתמודדים עם העניין הזה היא ההשפעה של התופעה הזו על הדיאלוג בין קהילות יהודיות מעבר לים וקהילות נוצריות, וההשפעה הפוטנציאלית על רווחתם של קהילות יהודיות מעבר לים. לכן, אנחנו מבקשים ממך, כאחד מהמנהיגים של חבר המושבעים הבריטי, לשתף איתנו את המחשבות שלך, ואז נפנה לנציגים של המשטרה והמשרדים. << אורח >> מייקל ויגר: << אורח >> בוקר טוב. ברשותך, הרב גלעד, אני אדבר בעברית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא צריך לבקש את רשותי בשביל לדבר בעברית, זו ברירת המחדל. << אורח >> מייקל ויגר: << אורח >> כבר צוין פעמיים השם דניאל רוסינג. לי הייתה זכות גדולה לעבוד עם דניאל כשעבדתי בירושלים וממנו למדתי המון על המיעוטים הנוצריים בירושלים ורכשתי רגישות רבה לנושא. בתפקידי בבריטניה, אני מנכ"ל ארגון הגג של הקהילה היהודית, אחת מהמשימות החשובות שלנו זה לעבוד עם הכנסייה האנגליקנית וגם עם קבוצות אחרות בעולם הנוצרי ולא קורית פגישה שהנושא של נוצרים בירושלים לא צוין, זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב לנציגים של הנצרות בבריטניה והם מבינים היטב שלנו כקהילה יהודית עם הקשר החזק שלנו למדינת ישראל, יש לנו מה לומר על הנושא. כמובן לעומת הישראלים, כקהילות ישראל בגולה אנחנו מיעוטים ואנחנו מבינים היטב מה זה להיות מיעוט בעולם שרובו או נוצרי או כמובן לא יהודי וכל שבוע, כל הזמן, אנחנו בדיאלוג גם עם הממשלה וגם עם המשטרה פה בבריטניה לגבי הפגנות ענקיות נגד ישראל שקורות בבריטניה. זה קורה כמובן גם במקומות אחרים בעולם כל הזמן. במיוחד כשההפגנות האלה עוברות קרוב לבתי הכנסת, אנחנו עובדים חזק עם הממשלה ועם המשטרה להרחיק את ההפגנות הללו כמה שיותר רחוק מבתי הכנסת כי אנחנו רוצים לאפשר ליהודים שגרים ומתפללים בבתי הכנסת במרכז לונדון לא להרגיש מאוימים על ידי מפגינים שאינם כל כך אלימים, אבל יש תחושה מאוד לא נעימה וכריזות מאוד קשות נגד ישראל. אנחנו מבינים, כמיעוט, ואנחנו חושבים שהממשלה והמשטרה פה מבינות שאם הם רוצים לשמור על מצב ביטחוני טוב לקהילה היהודית הם חייבים לעבוד איתנו כדי שלא נרגיש מאוימים על ידי הפגנות. אני מביא את הדוגמה הזאת להראות שזה בהחלט אפשר במדינת ישראל שגם הממשלה והמשטרה יעשו כל מאמץ לשמור את הבטיחות של הקהילות הנוצריות בירושלים. אין יותר חשוב לנו כיהודים להבין מה זה להיות מיעוט, ועכשיו כשאנחנו ברוב, במקרה של מדינת ישראל, יש אחריות רבה להדגים את דרך הארץ הרצויה שחייבים כדי שהם ירגישו בנוחות כמיעוט בירושלים בישראל ואנחנו כמובן כיהודים במדינות, בעיקר נוצריות, גם להרגיש ביטחון וגאווה במקום שלנו כאן. אז זה הדבר שאני רציתי לציין פה לוועדה החשובה הזאת. היה לי מאוד מרגש לשמוע את המנהיגים נציגי הנוצרים, אני מרגיש את הכאב. צר לי מאוד לשמוע על החוויות שלכם וגם לי חשוב לשמוע נציגים מהכנסת ומהרבנות שגם כן אמרו דברים שאני ממש מחזק את הגישה שלהם ואני מקווה שהסיפור הזה ישתפר ואנחנו נחזור לימים שדניאל רוסינג היה כל כך פעיל בזמנו לשמור על הקשר החיובי והחשוב בין יהודים במדינת ישראל לבין נציגים נוצריים. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, מייקל. ברשותכם, חברים, יש פה נציגים של הרבה מאוד ארגונים שאני מכבד מאוד, בתוכם המרכז הרפורמי לדת ומדינה שצוין כשותף של הפעולה החשובה במישור המשפטי. אנחנו נראה, אחרי שנשמע את נציגי הממשלה אם יש עוד הזדמנות ואם לא, אנחנו נפתח את הדיון הבא בדברי הנציגים שלא הספיקו לדבר היום. גם הסוכנות היהודית נמצאת פה, גב' הלפרין וגורמים נוספים, עיריית ירושלים בוודאי, אתם חלק מרשויות השלטון. אני מבקש סבב התייחסויות של נציגי הרשויות, אנחנו נפתח עם המשטרה, נעבור למשרד הפנים ומשרד החוץ, עיריית ירושלים ומשרד התיירות ואנחנו נסכם. בבקשה, נציגי המשטרה. סגן ניצב אסף הראל, קצין החקירות ומודיעין של מרחב דוד. << אורח >> אסף הראל: << אורח >> בוקר טוב, אדוני. נתחיל קודם לגבי איך מרחב דוד והעבודה שלו עם הקהילה הנוצרית. כמובן שהמרחב עצמו רואה חשיבות מרובה לכל עניין הקשר עם העדות הנוצריות. ביחידת המקומות הקדושים, ישנה יחידה עם קצין ושוטרים שאחראית על כנסיית הקבר ספציפית, כמו כן יש קצין שיושב פה לצדי בדרגת רפ"ק שכל התפקיד שלו במרחב זה הקשר עם העדות הנוצריות. כל טענה, בעיה, תלונה, סיוע, כל דבר הם יודעים לפנות אליו, נציגי העדות הנוצריות מכירים אותו ומסתייעים בו וישנם קשרים מצוינים בין העדות הנוצריות לבין משטרת ישראל, מרחב דוד. אנחנו במרחב רואים בחומרה את האירועים האלה וגם מטפלים בהם. אנחנו מבצעים גם פעולות סמויות וגם פעולות גלויות, יש לנו 28 תיקים, חלקם זה פיצולי תיקים, זה בערך 21 אירועים שהגיעו לפתחנו השנה. מתוך 21 האירועים האלה ישנם 17 מעוכבים שנחקרו ונפתחו כנגדם תיקים פליליים. יש לציין שאנחנו המקום היחיד בארץ שקיבלנו אישור גנרי מפרקליטות המדינה לחקור ישירות ברגע שישנה יריקה לעבר סממן דתי, הצלב או לעבר אדם הנושא בגלוי צלב, זו עבירה של עלבון דת שדורשת אישור של פרקליטות המדינה כדי לחקור. יש לנו אישור גנרי שאם אדם עובר ליד כנסייה ויורק לעבר הכנסייה אני יכול, בלי כל פעם לבקש מחדש את האישור של פרקליטות המדינה, וכך נעשה. עם זאת, ואולי שווה להביא בדיון הבא נציג של פרקליטות ירושלים, ישנן לא מעט בעיות ראייתיות להוכיח את העבירה הנ"ל ואין הרבה כתבי אישום, יש בין שניים לשלושה כתבי אישום בשנה באותם תיקים. אבל מבחינת המשטרה, אלא אם כן זה אירוע שהעבריין הוא לא נודע, אני לא מכיר ולו תיק אחד שאנחנו סגרנו על חוסר עניין לציבור בתיקים הללו. ישנה בעיה נוספת, אדוני, שכמו שצוין כאן הקורבנות עצמם לא משתפים פעולה עם המשטרה. צריך להבין, אני עברתי אתמול על כלל התיקים וראיתי את כלל הסרטונים, אין ולו תיק אחד של יריקה לעבר אדם או יריקה ישירות על צלב, כלל התיקים שנוהלו זה תיקים שעברו בסמוך וירקו על הרצפה, או, כמו שצוין פה, עברו נזירים וירקו על הרצפה. אם זה ירקו על בן אדם הרבה יותר קל לי, גם מבחינה ראייתית, כאשר זה יריקה על רצפה, גם מבחינה ראייתית, בסוף אני עובד על פי ראיות, אני ממצה את כל תיקי החקירה ומעביר אותם למחוז ירושלים. לגבי נושא שבת האור, לפני שבת האור, אדוני, העלו פה ואני מאוד מסכים עם כבוד הרב כאן, אנחנו העברנו שלושה אירועים מאוד מאוד משמעותיים בחודשים האחרונים, זה הרמדאן, חגי ניסן וחגי פסחא, האירועים האלו עברו ללא רבב, כמעט ללא תקלות, מאות אלפי מבקרים מכלל העדות ובאמת עם אירועים מאוד מאוד מינוריים. שבת האור זה אירוע מאוד מורכב, הוא מאוד מאוד מורכב כי הביקוש עולה בהרבה הרבה על ההיצע. להכניס להר הבית, אני יכול להכניס הרבה יותר אנשים, להכניס לכותל, אני יכול להכניס הרבה יותר אנשים, למרות שגם הכותל, בסליחות הרבה פעמים, ואדוני מכיר את זה, גם נסגר. משטרת ישראל אינה קובעת את מספר האנשים שיכולים להיכנס לכנסיית הקבר, יש לנו מהנדס בטיחות, הוא מטעם כנסיית הקבר, על פי חוק הבטיחות הוא קובע לנו את מספר האנשים שיכולים לשהות ואנחנו עובדים על פי זה. יש חלוקה בין העדות, מי שקובע מי ייכנס מהעדות השונות זה הם עצמם ולכן יש דיבור פה, גם חברת הכנסת עאידה סלימאן שדיברה על תושבי השטחים, אנחנו לא קובעים, אם ישנו זרם כזה או אחר שרוצה להביא נוצרים מהשטחים הוא יכול להביא אותו, אנחנו לא קובעים מי ייכנס לכנסיית הקבר. מה שכן, אנחנו מאוד מקפידים שהמספר שיהיה בכנסייה זה המספר שמהנדס הבטיחות קבע כדי להימנע מאסונות כמו שקרה לנו באסון מירון. בסוף אנחנו צריכים להבטיח שבכל אירוע דתי כזה שמגיעים, שכולם יגיעו בשלום ויעזבו בשלום לבתיהם. מטבע הדברים כאשר מדובר בטקס דתי הרבה פעמים יש את הלהט הדתי ואני מבין אנשים שרוצים להגיע. אנחנו יחד עם עיריית ירושלים, ששמה באמת המון כסף, וגם משרד הפנים, שמו כמעט מיליון שקל כדי להבטיח שמי שלא יוכל להגיע לאירוע לפחות שיהיו לו תנאים ראויים מסביב, אם זה ציליות, מים, מסכים גדולים שהקרינו את הטקס מתוך כנסיית הקבר, עשינו את המקסימום כי גם הגישה של המשטרה וגם בתדרוכים היא שזה יום חג. אנחנו יודעים, אף אחד לא מגיע לא להפגנה, לא למחאות, זה יום חג וברור לנו שזה יום חג וככה אנחנו מתייחסים, אבל ברגע שישנה סכנה שמנסים לפרוץ מחסומים משטרתיים ולהגיע בכוח לכנסיית הקבר, גם אנשים שאינם מורשים, אז כן לעיתים ישנם מראות שהם לא מראות נעימים. כן, המשטרה משתמשת בכוח ומנסה למנוע את אותן פריצות ואת הדוחק הזה כדי למנוע את אותה סכנה של דוחק שיכול להוות סכנה עד כדי מוות. זה התפקיד שלנו, כי בסוף אם יהיו נפגעים יבואו למשטרת ישראל בתלונות ובצדק. כמו שציינתי, עברו פה מאות אלפי יהודים בתקופה הזאת, וכמו שכבוד הרב אמר פה, ואנחנו באמת נמצאים 24/7, כולל התצפיתניות שלנו שיודעות, אם תצפיתנית, והיא מונחית לזה, קולטת אירוע כזה של יריקה, אפילו ליד, כמו שאמרנו, נשלח כוח במיידי ומביא את אותו אדם. הרבה מהם הם קטינים, על כל המשתמע מכך, ואני מזכיר, אדוני, זה תיקים פליליים ושירות מבחן לנוער ואחר כך בגיוס זה גם בא לידי ביטוי. זאת אומרת אנחנו רואים את האירועים האלה בחומרה רבה ומטפלים בכל אירוע שמגיע לפתחנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סגן ניצב הראל, ראשית אני רוצה לומר לך תודה. אני כבר אומר שבדיון הבא, מלבד להאזין לדברי הנציגים שלא דיברו כאן, ההתמקדות תהיה בפעילות המשטרה ובמדיניות האכיפה של הפרקליטות. זה יהיה המיקוד של הדיון הבא, אנחנו נעסוק בנושא החינוך, אבל הדיון הבא יתמקד בנושא האכיפה המשטרתית. אני לא אבצע כאן תחקיר על אירועי שבת האור, אני רק אומר את הדבר הבא, אני מעוניין לדעת האם התקיים תחקיר במחוז בעקבות אירועי שבת האור. הסיטואציה הזו של שוטר שולף אקדח אל עבר מאמין, אני לא נכנס כרגע לשאלת מה קרה שם כי אני לא יודע את העובדות, אני רק יודע מה המשמעות של התמונה הזו של שוטר משטרת ישראל שולף אקדח למול מאמין במרכז טקס דתי לא רחוק מכנסיית הקבר. עצם האירוע הזה מבחינתי, ואני לא מטיל דופי באף צד כי אני לא מכיר את הפרטים, אני כן חושב שאירוע כזה מחייב תחקיר והסקת מסקנות. התפקיד שלנו כוועדה זה לוודא שהיה כאן תהליך שהוביל למסקנות מה עבד טוב ומה עבד פחות טוב וצריך לשפר אותו. אחד הדברים שאנחנו יודעים על שבת האור זה שהיא תחזור בעוד 11 חודשים בדיוק ותתקיים ולהערכתי לא יהיו בה פחות משתתפים, בדיוק כמו מה שקורה עם ההילולה במירון, האירועים הללו רק הולכים וגדלים במספר המשתתפים שלהם, מספר המשתתפים לא קטן. אז במציאות שבה דרכו של שגריר, שגם נושא מעמד דתי אבל גם חסינות דיפלומטית, דרכו של הנציג הבכיר של הוותיקן לצד הנציג הדתי, הפטריארך, אבל דרכו אל עבר כנסיית הקבר של הנציג הדיפלומטי הבכיר נחסמת ויש את הסיטואציה הזאת עם האקדח, אז עוד פעם, מבלי להטיל דופי אני אבקש לדעת האם בוצע תחקיר, האם יש קובץ מסקנות. דווקא בגלל ההקבלה הנכונה לאסון מירון, לאירועי מירון, אני יודע כמה השקיעו בלימוד של האסון שקרה במירון, אני רוצה לדעת האם יש תחקיר, באיזה דרג משטרתי הוא בוצע, אני מבקש לראות את המסקנות שלו. התחקיר הוא תחקיר חסוי, הוא יועבר לכספת הוועדה, אם יש חלקים שלא ניתן לראות אותם אז יש פרוצדורה בכנסת. אני מבקש לראות את מסקנות המשטרה מאירוע שבת האור. או שתאמרו שהתחקיר עדיין לא בוצע, גם זה לגיטימי, אבל נדע ואז נעקוב ונראה מתי יש תחקיר. לגבי נושא הוונדליזם והאלימות והיריקות, בדגש על הרובע הארמני אבל לא רק ברובע הארמני, אני אומר כך, כעורך דין וכמשפטן וגם כמי שהיה יושב ראש ועדת חוקה, הקושי המשפטי והראייתי ברור לי. יש פה סוגיה מורכבת מבחינת הפרוצדורה הפלילית, אבל המורכבות לא מצדיקה היעדר שימוש בכלי הפלילי. אני לא בא פה דווקא בתלונות למשטרה, תבוא הפרקליטות לדיון הבא, אנחנו נזמין את נציגי משרד המשפטים ופרקליטות מחוז ירושלים ונבקש הבהרה, האם הוגשו כתבי אישום, מה קרה עם אותם כתבי אישום, מה קורה כאן. כל הרגישות בהליך הפלילי ברורה, אבל במקום שבו יש מורכבות עם ההליך הפלילי תפקידה של המשטרה לומר מה התחליפים. אני מדי פעם צועד לכותל דרך הרחוב הארמני, אני לא ראיתי שום שלט ברחוב הארמני שבו משטרת ישראל מודיעה לציבור המבקרים שיריקה לעבר מוסד דתי או איש דת היא עבירה פלילית. כשאני נכנס לכותל אני רואה שלטים של הקרן למורשת הכותל המערבי שאומרים שיש כללי התנהגות. מי שעושה מעשה רוכלות ברחבת הכותל, כתוב, אתה עושה מעשה רוכלות תצא ותחטוף קנס, אתה מקבץ נדבות בתוך מתחם הכותל אתה צפוי להרחקה ולקנס. אני לא נכנס למה אני חווה כיהודי רפורמי כשאני מגיע עם נשות הכותל פעם בחודש לממש את הזכויות שלנו, גם בזה הוועדה הזאת עוסקת. אפרופו יהיה בקרוב דיון מעקב על הפארסה שקורית בכותל. גם שם אני לא חושב שמשטרת ישראל עושה את תפקידה בהתמודדות עם אלימות שמופגנת כלפי נשים. דעתי בנושא ידועה ואני לא רוצה לערבב שמחה בשמחה. הרב וייס, כתוב שאין מערבין שמחה בשמחה, זה מסכת מועד קטן, ענייני חול המועד. אז לא נערב את השמחה של נשות הכותל בשמחה הזו, אבל אני כן אומר, איפה השלטים האלה? למה עד היום משטרת ישראל לא תלתה את השלטים האלה בכניסה לוויה דולורוזה? שיידעו אנשים שהמקום מרושת במצלמות. תודיעו למבקרים וגם לפרחחים שהמקום מרושת במצלמות ושתהיה מדיניות אכיפה. בוא נדבר על נוכחות משטרתית ברחובות עצמם, אני מניח שכשאדם רואה שוטר לובש מדים בקרן הרחובות אז הוא חושב פעמיים האם לבצע מעשה, וכשהוא רק רואה את הנזיר הארמני או קבוצת צליינים מתהלכת עם צלב והוא לא רואה שום שוטר או שוטרת בסביבה אז הוא מרגיש יותר בנוח. אני מניח שישנם ימים שבהם יש תהלוכות צליינים, ימים יותר אינטנסיביים, לקראת חגים, ימי ראשון. אני ארצה בדיון הבא להבין מה קורה עם הנוכחות המשטרתית ברחובות. האם למשטרה יש תוכנית להגברת הנוכחות כדי להתמודד עם התופעה הזאת? משטרה לא צריכה לעצור, למשטרה מותר גם להרחיק. לא כל דבר צריך להיגמר בכתב אישום, למשטרה מותר להרחיק אדם שירק, לומר לו: אתה עכשיו יוצא מהעיר העתיקה כי אתה מפר את הסדר הציבור, בשביל זה צריך נוכחות של שוטר. אני אומר עוד פעם, לאור התגברות האירועים, יש מגמת התגברות, אלה הנתונים, אני מבקש להבין מה תוכנית הפעולה של מחוז ירושלים להתמודדות עם התופעה, ואני לא מדבר בעיקר על כתבי אישום, אני דווקא מדבר על פעולות האכיפה שהן לא אחרי המעשה אלא מטרתן למנוע את המעשים, בנוכחות, בהסברת ההיבט הפלילי, בעוד מצלמות אם צריך. נקיים על זה דיון. אבל תודה על הדברים שאמרת ואני מחזק את ידיכם ואנחנו יודעים עד כמה מרחב דוד מופקד על הקילומטר הרבוע הרגיש ביותר במדינת ישראל ואולי במזרח התיכון כולו והמאמצים לא נעלמים מעינינו. אני חושב שגם שמענו את זה מנציגי הכנסיות, שיש הכרה במאמץ של המשטרה וברצון לשפר את הדברים וזה יהיה מוקד הדיון הבא שלנו, מכובדיי. נציג משרד הפנים, האגף לעדות לא יהודיות, ידידנו, בבקשה, סיזאר מרג'יה. << אורח >> סיזאר מרג'יה: << אורח >> אני באמת מכיר את כל אנשי הדת שנמצאים פה, אני עובד איתם ישירות, המשרד מעניק להם שירותים כלליים. בכל אירוע חריג כזה השר שלנו, השר ארבל, מאוד רגיש לאירועים האלה, הוא מיד מפעיל אותנו ואנחנו עושים הרבה בנושא הבין-דתי, גם עם היהודים, גם עם המוסלמים וגם עם הנוצרים. זה דבר שמעסיק אותנו ואנחנו גם נקפיד לשמר. אנחנו בקשר טוב מאוד עם המשטרה, עם אולג, אני עובד בשיתוף פעולה עם תמי ממשרד החוץ, יש לנו דברים משותפים, וגם עם התיירות והעירייה, נגה וכל החבר'ה שלהם. אנחנו נמשיך לעקוב, כי אני אומר לך, השר ארבל מאוד רגיש לכל הנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אני מסכים איתך לגבי הדברים שאמרת לגבי השר ארבל ואנחנו נסתייע בו. אני כן רוצה לומר דבר אחד בסיפור הזה, לפעמים ממשלה לא יכולה למנוע תופעות קשות. בכל חברה יש תופעות של שוליים קיצוניים והממשלה לא יכולה להבטיח 100% טיפול, אבל הממשלה יכולה במדיניות שלה להקרין לכנסיות ולמאמינים שאלה באמת תופעות שוליים. הדרך לעשות את זה בין השאר היא בדיוק לפתח מדיניות של טיפוח הקשרים וטיפוח שיתופי הפעולה. נכון שהדברים שדיבר עליהם האב דוד, לחזור לעידן שבו מדינת ישראל עושה באופן אקטיבי מאמץ להקל על נושא של ויזות לאנשי כמורה, לסייע בתמיכה בפתרון בעיות קונקרטיות, לחשוב איך אנחנו באמת נותנים לכל נציג של כנסייה נוצרית את התחושה שמדינת ישראל רוצה ומחזרת אחרי הקשרים הטובים, זה יכול להקל על התחושה הרעה שאנחנו לא מצליחים לטפל ב-100% מהפרחחים. פה אני חושב שעדיין יש לנו דרך ארוכה לצעוד קדימה, אני לא צריך לחזור לסוגיית לווייתו של האפיפיור, ישנן מספיק דוגמאות פוזיטיביות אחרות. << אורח >> סיזאר מרג'יה: << אורח >> דרך אגב אני הייתי בהלוויה, נשלחתי על ידי השר, והשגריר שלנו בוותיקן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע. כדי להבהיר את דבריי, מדינת ישראל הייתה צריכה לשלוח את אחד משריה להשתתף בלוויה. ישבה כאן עד לפני כמה דקות חברת הכנסת היחידה בכנסת ישראל שמגיעה ממשפחה נוצרית, הבית הזה יכול היה לבקש ממנה להשתתף ולייצג את הבית הזה בלוויית האפיפיור. היא גם לא חבה באופן אישי באיזו שהיא חובה לגבי הלכות השבת ואין שום היבט ייצוגי אם היא מקפידה בנסיעה בשבת או לא. ממשלת ישראל לא עשתה את מה שהיא הייתה צריכה לעשות ברגע המאוד משמעותי הזה ליחסי העם היהודי עם הכנסייה הקתולית, הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל, לדעתי רוב אזרחי מדינת ישראל, די התביישו בתמונה הזאת שכל מנהיגי העולם, כל שועי העולם, נמצאים שם ומכבדים את האירוע וממדינת ישראל הנציגות היא נציגות של שגריר ושל נציג מאוד מכובד של משרד הפנים, אבל לא דרג נבחר ומיניסטריאלי. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, הלווייתו של אנואר סאדאת, הנשיא המצרי שנרצח, התקיימה בשבת. מנחם בגין צעד אחרי ארונו ברגל. הלך קילומטרים ברגל כדי מצד אחד לא לחלל את השבת, אבל מצד שני לצעוד בשבת אחרי ארונו של אנואר סאדאת המנוח, ואתגרי הביטוח והאבטחה בקהיר במצרים היו קצת יותר גדולים מאתגרי האבטחה בקרית הוותיקן. אז יש לממשלת ישראל בעיניי הרבה מה לחשוב על מה שקרה. אולי זה מעבר טוב לנציג משרד החוץ, לאחריו נציגת עיריית ירושלים ואנחנו מסכמים. ואני שוב מתנצל בפני מי שלא דיברה ודיבר וזה יקרה בדיון הקרוב. בבקשה, אדוני. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> תודה, אדוני היושב הראש. זה דיון חשוב, משרד החוץ רואה חשיבות רבה במניעת התנכלויות לנוצרים בעיר העתיקה ובירושלים בכלל. מעבר לפגיעה המוסרית והחוקית שבמעשים האלה מדובר באירועים שעלולים להסב נזק ליחסי העם היהודי עם העולם הנוצרי ולפגוע בתדמיתה של מדינת ישראל. יש לתת עדיפות לחקירות ואכיפה נגד התוקפים ולתת לכך ביטוי פומבי. כפי שנאמר גם קודם לכן אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, משרד הדתות ומשטרת ישראל בצורה שוטפת ובמיוחד סביב אירועים דתיים, חלק מהם הוזכרו כאן, שבת האור וכיוצא בזה, במטרה לוודא שכלל האירועים הנוצריים ולא רק הנוצריים כמובן יתקיימו באופן מיטבי. אנחנו גם מבקשים להיזהר מהצגה פשטנית של תופעת האנטישמיות כתגובה ישירה לאירועים חמורים שאנחנו דנים בהם היום, גילויי האנטישמיות בעולם נובעים מסיבות שונות, כולל שנאה היסטורית ואידיאולוגיות קיצוניות ואינם בהכרח תולדה ישירה של תקרית כזו או אחרת כפי שדנו היום. אני רוצה גם להצטרף, אדוני היושב ראש, לדברים שאמרת בהתחלה, מושכלות יסוד שמנחות כמובן גם את משרד החוץ, הגנה על חופש הפולחן, חופש דת ומצפון, שמירה על המקומות הקדושים, דברים שכולנו מחויבים להם ואני מודה לך שוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אדוני. אני רק רוצה להדגיש לפרוטוקול. דומני שאין כאן אדם אחד, כולל אני, אבל גם דוברים אחרים, שטענו שגילויי האנטישמיות בעולם הם תגובה לאירועים הללו. הדבר לא נאמר, לא ייאמר כאן בוועדה והוא גם חסר כל בסיס עובדתי והיסטורי. כן ישנה ציפייה ברורה שהעם היהודי כעם שנושא על גבו את צלקות האנטישמיות, שנאת הזרים וחוסר הסובלנות כלפי קהילות, מוסדות ואנשי דת, יחתור במסגרת החתירה שלנו לקיומה של חברת מופת להעמיד אור לגויים בהקשר הזה. וגם אני מציע לא להתבלבל בין סוגיית האנטישמיות לבין השאלה האם דברים שקורים כאן משפיעים על איכות הדיאלוג הבין-דתי בקהילות התפוצות. מה ששמענו ממייקל לא היה נושא של האנטישמיות, אלא בסופו של דבר הקהילות היהודיות רוצות להתגאות במה שקורה במדינת ישראל ולהיעזר במה שקורה במדינת ישראל כגשר בינן לבין קהילות דתיות אחרות בארצות מושבם. זה אתגר מאוד מאוד גדול מבחינתנו. אני רוצה לומר שבדיון הבא, וזה יהיה מיד בהודעת הסיכום, אני אבקש את התייחסות שר החוץ לשאלת קביעת מדיניות ממשלתית. אני מבקש לדעת האם שר החוץ מוכן ליזום מהלך, אני אבוא איתו גם בדין ודברים, ליזום מהלך לקביעת מדיניות ממשלתית מתכללת לטיפוח הקשר בין מדינת ישראל לבין מגוון הכנסיות הנוצריות. הממשלה הנוכחית מתגאה, בצדק או שלא בצדק, בקשרים מאוד אינטנסיביים ועמוקים עם כנסיות אוונגליסטיות ברחבי העולם, בעיקר בעולם הפרוטסטנטי, אני אבקש לדעת האם משרד החוץ מוכן להוביל ביחד עם משרד הפנים, שמופקד על העדות הלא יהודיות, קביעת מדיניות ממשלתית. ישנן עדות נוצריות שממתינות להכרה כעדות רשמיות במדינת ישראל, ישנן בעיות מאוד קשות בתחום הוויזות לאנשי כמורה, ישנן סוגיות של קרקעות, ישנן סוגיות של הכרה דיפלומטית. הגיע הזמן, ואולי זה יהיה איזה שהוא מענה טוב למה שקרה כאן בשבועות האחרונים אם תהיה החלטת ממשלה או תהיה החלטה של משרד החוץ ומשרד הפנים על מדיניות ממשלתית, מעין תוכנית חומש, ליחסי מדינת ישראל והעולם הנוצרי בדגש על הכנסיות שפועלות במדינת ישראל לתקופה הקרובה. מצבו של המיעוט הנוצרי במדינת ישראל מאוד מאוד מטריד, וזה לא לשבחה של מדינת העם היהודי. << אורח >> יעל ביטון דה-לנגה: << אורח >> אני חברת מועצת העיר ירושלים, מחזיקת תיק התיירות גם, בהקשר הזה מאוד מטריד. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת קריב, גם על זה שכינסת כל כך מהר את הוועדה הזו, על זה שבשבוע שעבר היית איתנו אצל הפטריארך בביקור ניחומים. אני חברת סיעת האיחוד הירושלמי. אני יכולה להגיד לכם, ויעידו פה חברותיי, גם יסכה, גם לילי, גם פדריקה סאסו וחנה ממרכז רוסינג, אנחנו כל שבוע עוסקים באירועים מהסוג הזה ובפעולות. אני בוועדת התיירות שלי הקדשתי דיון שלם בנושא הזה ואני יכולה לציין לטובה גם את ראש העיר ירושלים, משה ליאון, שמגנה אירועים ספציפיים, ורק בשבוע שעבר, ב-27 באפריל, כבודו היה שם, אל מול מאות ארכיבישופים ובישופים ואנשי דת מכל העולם הקתולי, גינה בתוקף ובחריפות רבה את כל הפעולות האלה, גם כלפי מוסדות, גם כלפי אנשים, גם כלפי אנשי דת, וציין בצורה ברורה, זה לא רק מעשה אנושי שאיננו ראוי, זה מעשה יהודי וישראלי שאיננו ראוי. אני אומרת פה, באמת, רוב העם הזה, 99%, לא יורקים על אף אדם ועל אף מבנה. זה לא רק כלפי אנשי דת, אנחנו לא עושים דברים כאלה, אבל יש לנו אחריות על ה-1% שעושה את זה, עלינו כאנשי חינוך, עלינו כציבור, כמנהיגים פוליטיים ולא רק, וגורמי אכיפת החוק ואנשי הדת, ואנחנו יוזמים כאלה דברים. רק לפני חודש וחצי הוצאנו מכתב, כל חברי סיעת האיחוד הירושלמי, לרבנים הראשיים, הם לא ענו לנו אפילו, ביקשנו לצאת בקריאת גינוי, כי זה פוגע גם בנו, מה זה עושה לנו. אני אף פעם לא מצטטת רבנים שאני לא הולכת לפיהם, כי אני גם אדם אמוני ודתייה, אז אני אומרת לכם שאפילו הרב אבינר, שרואה בנצרות כיריבה אידיאולוגית, יוצא בחריפות רבה נגד ההתנהלות הזאת. הרב קוק, אנחנו יודעים להגיד שהרב קוק, שאולי חלק מהאנשים שהולכים אחריו מסרסים את דבריו ועושים ההיפך ממה שהוא אומר, אמר שחייבים לכבד את הגוי וחייבים לכבד את אומות העולם כי כולם נבראו בצלם, כמו שנאמר. אז אני רוצה להגיד שאנחנו נמשיך לפעול בעיריית ירושלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, יעל, על הדברים החשובים. אנחנו כן נבקש בדיון הבא לשמוע מנציגי הדרג המקצועי של העירייה, אנחנו נזמין אותם, מה יכולה להיות תרומתה של העירייה, האם לפקחים עירוניים יש סמכויות שיכולות לסייע בנושא הזה. גם גב' הרני תשכיל אותנו, גם נציגי המרכז הרפורמי לדת ומדינה בתחום המשפטי. לא נזניח את תחום החינוך, אבל הדיון הבא יתמקד בנושא האכיפה ונשמע פה גם את העירייה. מכובדיי, מכיוון שאנחנו כבר באיחור לדיון הבא, שגם עוסק בהצלת נפשות, שוב אני ראשית מתנצל בפני כל מי שלא דיברו, כולם יישמעו בדיון הבא. משרד התיירות, מי שלא יודע, שליש מהתיירים מאז ה-7 באוקטובר הם צליינים נוצרים. לא בגלל ההיבט של תעשיית התיירות צריך לטפל בתופעה הזאת, אבל צריך להבין מי בסוף מאז ה-7 באוקטובר באו למדינת ישראל ומה המשמעות של עשרות אלפי צליינים שמגיעים למדינת ישראל כל שנה וגם אחרי ה-7 באוקטובר . אני רוצה להקריא באוזניכם את הודעת הסיכום, זו הודעת סיכום רשמית של הוועדה, של הישיבה הזאת, היא גם תפורסם כהודעה רשמית וזו תחילת התהליך של הדיון. אני מבקש להודות לכבוד השגריר על הטרחה בהגעה לכאן ועל הדברים החשובים, אני מבקש להודות לראשי הכנסיות שטרחו ובאו. אני שב ואומר, גם הוועדה הזו, כוועדה שעוסקת בין השאר בענייניו של העם היהודי, והסוגיה הזאת בעיניי היא סוגיה יהודית, מה שדיברנו עליה היום כאן, לאור העבר של העם היהודי, הוועדה הזאת היא תמיד כתובת בעבורכם ומקום לפנות אליו בכנסת ואנחנו נעמוד בקשרים גם אישיים. אני מתכוון להגיע לביקור ולסיור בעיר העתיקה, אנחנו נתאם את זה גם עם הכנסיות השונות וגם כמובן עם מרחב דוד של המשטרה. אני אעבור בין הפטריארכיות השונות, אשמח להיפגש עם האנשים, אשמח להיפגש עם תלמידי הסמינרים אם אתם מוכנים להיפגש כדי שישמעו את המסר הזה של חיזוק ידיים וכל ישראלי שבעיניי מייצג את הרוב. אני אבקש מהמשטרה להציג לי בשטח עצמו את ההיערכות, אשמח לראות את אותו חפ"ק שיושבות בו התצפיתניות, אני אזמין גם חברי ועדה נוספים להצטרף. לפני הדיון הבא אני מתכוון לערוך דיון מקיף בעיר העתיקה, באותם רובעים שאני פחות מבקר בהם כשאני מתייצב לצידן של נשות הכותל. זאת הודעת הסיכום של הישיבה, ברשותכם. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה היום דיון ראשון בסוגיית ההתנכלות למוסדות דת ולאנשי דת נוצריים בירושלים וברחבי הארץ בנוכחות שגריר הוותיקן, נציגי הכנסיות השונות הפועלות במדינת ישראל, נציגי קהילות יהודיות מהתפוצות ונציגי ממשלה. בכוונת הוועדה להמשיך ולעקוב אחרי סוגיה זו במסגרת דיוני מעקב שיתקיימו עוד במושב הנוכחי של הכנסת. תופעת ההתנכלות למוסדות ולאנשי דת נוצריים הכוללת אלימות פיזית ומילולית ומעשי ונדליזם מביישת את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית האמונה על חופש הדת והפולחן ועל השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות, ולא פחות מכך גם כמדינת העם היהודי הנושא עימו זיכרון ארוך שנים של רדיפה, אפליה והשפלה. תופעה מבישה זו מחייבת טיפול מערכתי המשלב בין פעולות אכיפה, פעולה משטרתית ומשפטית נחושה ופעולה חינוכית והסברתית אינטנסיבית. הוועדה קובעת על סמך הדיון שהתקיים היום כי למרות ההבנה של חומרת התופעה וחשיבות הטיפול בה בפועל לא נעשים די מאמצים על מנת לבלום אותה ולא מושקעים המאמצים הנדרשים מצד כלל הגורמים על מנת להביא לשינוי מגמה משמעותי. בהקשר זה הנתונים המספריים שהוצגו בפני הוועדה מטרידים ומלמדים כי הנושא אינו זוכה לעדיפות הראויה לו, וזאת בצד השבחים על המאמצים הרבים שכן מושקעים בפועל מצד המשטרה וגורמים נוספים. הוועדה מצפה בישיבתה הבאה לשמוע על תוכנית פעולה מקיפה של המשטרה, להגברת האכיפה והנוכחות באזורים המועדים לפורענות ולמיצוי הדין עם מחוללי האלימות. עניין זה ייבחן גם למול פרקליטות מחוז ירושלים. בנוסף הוועדה תפעל למול גורמים במשרד החינוך, המשרד לשירותי דת, משרד הפנים האמון על הקשר עם העדות הדתיות הלא יהודיות ומשרד החוץ על מנת לקדם מענה חינוכי והסברתי הולם. הוועדה תפנה לממשלת ישראל בבקשה לגבש מדיניות ממשלתית ברורה בסוגיה זו וביתר הסוגיות הקשורות בטיפוח הקשר עם הכנסיות הנוצריות הפועלות במדינת ישראל. הוועדה רושמת לפניה את העמדה החשובה של הרבנות הראשית לישראל ומודה לנציגה על ההשתתפות בדיון. הוועדה מבקשת מהרבנים הראשיים ומהרבנות הראשית לתרום את חלקה במאמצי ההסברה, החינוך וההרתעה. דווקא בימים בהם קהילות יהודיות ומוסדות יהודיים בתפוצות מתמודדים עם גל אימתני של אנטישמיות ומופעי שנאה שומה עלינו לעשות ככל שבידינו כדי להבטיח שמחננו יהיה טהור מן התופעה הבזויה של גילויי שנאה וחוסר סובלנות דתית. הוועדה קובעת כי התופעה שבה אנחנו עוסקים פוגעת במעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל ומטילה צל כבד על הדיאלוג הבין-דתי בין הקהילות היהודיות בתפוצות והקהילות הנוצריות. הדרישה לטיפול תקיף בתופעה זו הינה קול העולה גם מן הקהילות היהודיות בתפוצות ולא רק מקרב גורמים בחברה הישראלית. השמירה על חופש הדת והפולחן והשמירה על המקומות הקדושים היא מהערכים המכוננים של מדינת ישראל והדבר בא לידי ביטוי משמעותי כבר בהכרזה על הקמת המדינה מיום ה' באייר תש"ח. 77 שנים לאחר ההכרזה מצופה מכל רשויות השלטון ומכל אלו המבקשים לשאת את שמה של תורת ישראל בחברה הישראלית לפעול בנחישות ובעוצמה על מנת לממש ערכים אלו בפועל. << אורח >> אליעזר שמחה וייס: << אורח >> ברשותך, אני שמעתי שקבעת או שבוועדה קבעו שלא נעשתה מספיק אכיפה, אני חושב שצריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בדקתי את הנתונים. זאת תהיה הודעת הסיכום שאני מביא, אני בדקתי את הנתונים המספריים, אני עוסק בתופעה הזאת, מכיר אותה, כשמדובר במאות התנכלויות ובסופו של דבר המגמה היא בצמיחה ומספר כתבי האישום הוא זעום, אז יש לנו בעיית אכיפה. << אורח >> אליעזר שמחה וייס: << אורח >> אבל הוא הסביר למה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין שום בעיה, בסדר גמור, אז יש בעיה, צריך למצוא דרך לטפל בה. אנחנו לא עוסקים בשאלת הרצון, הרצון הטוב ישנו, משהו לא עובד בתהליך האכיפה של החוק הפלילי שנוגע לחילול מוסדות קדושים ולפשעי שנאה, זה לא אומר שמישהו פועל ברפיון ידיים, אבל זה מחייב אותנו למחשבה מה אנחנו עושים. זאת תהיה הודעת הסיכום. אני הזכרתי בתוך הדיון שאני מבקש לקבל התייחסות ישירה במסגרת פעולת המשטרה לנושא השילוט, לנושא אופן פריסת המצלמות, לנושא הנוכחות בשטח, והציפייה שלי היא שנשמע על התקדמות בנושאים הפרקטיים הללו. שוב אני מודה לכל המשתתפים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>