פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת הכספים
27/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 657
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 12:00



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "השלכות היטל ההיצף על ייבוא פרופילי אלומיניום מסין" של חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ סימון דוידסון, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אורית פרקש הכהן << הלסי >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי


חברי הכנסת:
רון כץ


מוזמנים: 
	אוראל פיין
	–
	רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

	ניר כהן
	–
	מעריך - הנהלת מכס, משרד האוצר

	דני טל
	–
	מנהל אגף בכיר, מינהל יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

	רוית עדני קריב
	–
	מנהלת תחום מכסות, כלכלנית היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה

	חנה רובלין
	–
	מרכזת היטלי סחר, כלכלנית, משרד הכלכלה והתעשייה

	אייל שפירא
	–
	ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה, רשות התחרות

	דביר בריס
	–
	כלכלן, רשות התחרות

	יצחק גורביץ'
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	רונן סולומון
	–
	עו"ד, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

	בן חור אחוות
	–
	תת אלוף במיל', מנכ"ל קבוצת אלוקל, התאחדות המלאכה והתעשייה

	גילית רובינשטיין
	–
	מנכ"לית איגוד לשכות המסחר

	טיראן ששון
	–
	סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

	רון תומר
	–
	נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

	מיטל פרי
	–
	עו"ד, מנהלת בכירה, קשרי ממשלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	אלה פרח אור
	–
	שדלן, בעלת החברה אולטרייד סחר מתכות בע"מ

	עידן בקשי
	–
	בעלים אלום גולד

	אייל סלע
	–
	בעל החברה לוגיסטיקו בע"מ, שילוח בינלאומי

	בנימין ירון
	–
	מנכ"ל תמנון הופ בע"מ

	יובל ירון
	–
	סמנכ"ל תמנון הופ בע"מ

	רועי ארביב
	–
	מנכ"ל וי.מטאל בע"מ

	תומר אבשלום
	–
	מנהל אבשלום תריסי גלילה בע"מ

	יוסי סולומון
	–
	מנכ"ל אלובין תעשיות אלומיניום בע"מ

	יאיר לוין
	–
	מהנדס, מנכ"ל פרופאל בע"מ

	איתי אסא
	–
	סמנכ"ל תפעול, קפרו תעשיות





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "השלכות היטל ההיצף על ייבוא פרופילי אלומיניום מסין", של ח"כ חנוך דב מלביצקי, סימון דוידסון, אברהם בצלאל, אורית פרקש הכהן (מס' 428). << נושא >>  


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

חנוך, אתה ביקשת דיון מהיר על הנושא של השלכות היטל ההיצף על ייבוא פרופילי אלומיניום מסין. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

הרב גפני, אני קודם כל חייב להגיד, אני חבר כנסת, לא יודע, זה קדנציה ראשונה שלי. לחץ כמו שהיה סביב הדיון הזה שלא לקיים אותו אני לא זוכר בשום דבר. טירוף מערכות מוחלט. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לחץ ממי?

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

לחץ. והדבר הזה אני אומר לך, זה משהו שאנחנו צריכים מאוד מאוד להישמר מפניו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ועדת חקירה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אני מבין שמדובר פה בהכול. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

לחץ זה חלק מההוויה של חברי ועדת כספים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

כדי שיימנעו מלקיים דיון. לקיים דיון. שיימנעו מלקיים דיון. זה משהו שאסור לעבור עליו לסדר היום. ואני לא הולך פה לפתוח את זה, אבל אני אומר לכל אותם אנשים שישבו לי על הווריד שבפעם הבאה אני אעביר את זה כבר לאינסטנציה הבאה. יש גבול לכל דבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

טוב. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

בקשר לנושא עצמו. כולם מבינים מה זה היטל היצף? אני לא צריך להסביר, נכון? יש טענות לגבי זה שהקביעה לגבי היטל ההיצף במקרה של ייבוא אלומיניום ממדינות מסוימות, מדינה מסוימת, נעשה שלא בסדר. מטיל נטל מיותר, גורם לעליית מחירים וכו'. מנגד יש טענות אחרות כמובן. יש ועדה מקצועית שקובעת את כל הדברים האלה. 

אני צריך להגיד מראש, למרות שאני מאלה שיזמתי את הדיון, יזמתי את הדיון כי חשוב בעיניי שהוא יתקיים בגלל הטענות האלה. אבל אני מאלו שחושבים שלתעשייה הישראלית ולייצור מקומי יש ערך גדול הרבה יותר ממספר שלו ביוקר המחייה. ושצריך לבוא ולשמור על מה שאנחנו עושים פה בארץ. לא הכול אפשר למדוד אם זה עולה 1.30 שקלים או 1.40 שקלים ולפי זה למדוד כל דבר. 

לכן צריך לקחת בחשבון גם את האירוע הזה, שיש פה תעשייה מקומית שנאבקת בתנאים לא פשוטים בכלל במצב משק לא פשוט בכלל. לשמור על משרות של אנשים. לשמור על קווי ייצור פה. וזה גם ערך חשוב בעיניי. 

אני אתן למי שרוצה לבוא ולהציג. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. רון תומר, אתה צריך לצאת. אז אני מבקש אם אתה יכול, בקצרה, להתחיל. 

 << אורח >> רון תומר: << אורח >>  

תודה אדוני. אני אגיד את זה בקצרה. כמובן שהתאחדות התעשיינים תומכת בהטלת היטל ההיצף. צריך להסביר לאנשים, היטל ההיצף זה לא מלחמה בייבוא. זה מלחמה בייבוא שלא חוקי לפי חוקי הסחר. אני בטוח, כבוד יושב-הראש, אם הייתי בא אליך ומציע לך למשל לקנות בזול כי זה יוריד מחירים אלומיניום גנוב, היית אומר לי מה פתאום, זה לא חוקי, זה פלילי. 

אז ייבוא בהיצף, מכירה בהיצף היא לא פלילית, אבל היא לא חוקית. ואנחנו מצפים ממדינת ישראל לשמור על החוק כמו שצריך. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אולי תסביר למה?

 << אורח >> רון תומר: << אורח >>  

כן, מסיבה אחת. בעצם חוקי הסחר מכירים בזה שיש מחיר מה שנקרא לא הוגן, מחיר טורפני. המחיר שמוכרים היום פרופילי אלומיניום בישראל, ויש עבודה מאוד יסודית ומאוד רצינית של משרד הכלכלה והתעשייה ושל דני טל שישב שם. אפשר להתווכח אם הוא צדק באחוז כזה או אחר. אבל העבודה מראה שהמחירים הסינים הם לא מחירי תחרות אמיתית. למעשה הפרופילים מגיעים במחיר נמוך יותר ממה שהיצרנים שלנו קונים חומרי גלם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כמה מפעלים יש בארץ, רון?

 << אורח >> רון תומר: << אורח >>  

יש חמישה מפעלים שמייצרים. חלקם ידברו פה, חלקם גם אפילו בסכנה קיומית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

מייצרים מייצרים?

 << אורח >> רון תומר: << אורח >>  

מייצרים מייצרים. עכשיו אני אגיד עוד דבר. אני אגיד עוד שתי מילים אדוני. זו לא המצאה ישראלית. ארצות הברית, אירופה, קנדה ואוסטרליה מטילים היטלי היצף על ייבוא אלומיניום מסין. לכן זה משהו שכבר כל העולם חקר, כמו שדני טל עשה עבודה מקצועית ומצא. וזה לא העניין. אנחנו לא מתנגדים לייבוא. אפשר לייבא מהאמירויות, אפשר לייבא מיוון. אפשר לייבא מעוד הרבה מקומות אחרים. אבל לא ניתן להשמיד תעשייה כחלק מקמפיין סיני שמנסה להשתלט על תעשיית האלומיניום בעולם. 

כשאומרים את כל זה, אני חייב לומר, ידברו פה על אחוזים, ידברו פה על התייקרויות ב-140%. זה לא נכון. יש היום אלטרנטיבות ייבוא אחרות בהקשר הזה, שלא יעלו את המחירים בצורה הזאת. שמעתי הרבה פיקציות, אדוני. אני אסיים פה ואתן לאחרים לדבר. אבל בסוף בואו נראה את הדברים לאשורם. נראה מה קרה בעולם. 

מילה אחרונה. מי שהטיל את ההיצף בארצות הברית זה לא טראמפ, יש אומרים שגעת המכסים של טראמפ. אובמה היה הראשון שהטיל היצף על סין. וביידן אשרר את זה אחר כך. זאת אומרת, זה לחלוטין עניין מקצועי, זה לא עניין פוליטי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

על פרופילי האלומיניום. 

 << אורח >> רון תומר: << אורח >>  

על פרופילי אלומיניום. זה מקצועי, זה לא פוליטי. ואנחנו לא חוסמים, התאחדות התעשיינים באופן קטגורי אומרת אנחנו לא חוסמים ייבוא. רק את הייבוא הלא חוקי. תודה רבה אדוני. אני מצטער שאני צריך לצאת לפגישה נוספת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה לך. דני טל כאן? בבקשה. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

דני טל, ממונה על היטלי סחר, משרד הכלכלה. 

כמו שנאמר, נפתחה חקירת היצף ביולי שנה שעברה כנגד חשד לייבוא פרופילי ומוטות אלומיניום מסין במחירים בהיצף. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מה זה אומר שנפתחה חקירה? כלומר, באיזה שלב אתם פותחים חקירה? למה אתם פותחים חקירה?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

מתקבלת תלונה מהתעשייה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

יש תלונות. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

התעשייה שמגישה את התלונה צריכה לעמוד בדרישות מינימום, שהן מאוד קפדניות. כשהם מגישים תלונת היצף הם צריכים להראות ראיות לכאורה להיצף מתמשך, לא נקודתי. צריכים להראות נזק לתעשייה המקומית, צריכים להראות קשר סיבתי. הם צריכים לעמוד בדרישות סף כמו ייצוג של חלק הארי של התעשייה. יש אחוזים שמוגדרים בחוק. כלומר, לא יכול לבוא יצרן בודד שלא מייצג את התעשייה ולהגיד נפגעתי, יש היצף, תחקרו. יש הרבה דרישות סף. זה לא דבר פעוט להגיש חקירת היצף, בקשה לתלונה כזאת. זה דורש השקעה של מאות אלפי שקלים רק בליווי משפטי וכלכלי. רק בשביל להגיש את התלונה. 

חקירה נפתחה. 10 חודשים אספנו את הנתונים, חקרנו, למדנו אותם. ביצענו גם ביקורי עימות במפעלים בסין והגשנו את הממצאים שלנו. הממצאים שלנו מראים שיש את אותם פרמטרים הנדרשים על פי חוק. מחירי היצף, נזק לתעשייה המקומית וקשר סיבתי. ההחלטה המקדמית פורסמה וכל הצדדים קיבלו חודש שמסתיים בעוד כשבוע להערכתי להגיש את ההשגות שלהם על הממצאים. זאת אומרת שאם הם חושבים שיש טעויות בחישובים או שיש להם טענות שלא עלו עד עכשיו או שיש להם טיעונים נוספים, זה המקום להגיד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

קיבלתם השגות?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

התחלנו לקבל. בדרך כלל מה שקורה שכולם מחכים ליום האחרון, כי הם מפחדים שזה יזלוג. יש להם עד ה-4 ביוני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

מה, גם שם יש הדלפות?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אתה חושב שאתם המצאתם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

הוא יש לו ניסיון. הוא יודע מתי מגישים. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני בדרך כלל קורא את העמדות בעיתון ואז אני מקבל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

גם אצלנו ככה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

גם אנחנו ככה מתעדכנים על מצב תקציב המדינה, אתה לא לבד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא רק על תקציב המדינה, על כל דבר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

גם סקירות ביטחוניות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אם אני רוצה לדעת מה גפני חושב אני קורא את ארלוזורוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה. כן דני. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

זהו. ואנחנו נאסוף את כל הנתונים. אנחנו ממשיכים גם ביקורי עימות בתקופה הקרובה, גם אצל חלק מהיבואנים שלא היינו אצלם עדיין. צריך לאמת נתונים. אצל חלק מהיצרנים כבר אימתנו, המקומיים. החקירה נמשכת. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

כשאתה מגיע ליבואנים, אלה יבואנים בארץ, בחו"ל? לאן פיזית אתה מגיע?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

מגיעים לכולם. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

כלומר גם בחו"ל, גם בסין. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

גם בארץ וגם בחו"ל. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

ומה ראית כשהיית בסין?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

מה שאני ראיתי פורסם בממצאים. אנחנו ביקרנו בארבע חברות. לא בכל התעשייה. יש גם לזה כללים, איך אתה לוקח מדגם שמייצג. צריך להבין שכל החקירה מבוצעת על פי מתודולוגיה סדורה שנקבעת פה אבל היא מבוססת על הסכמי האנטי דמפינג במסגרת ה-WTO. זאת אומרת, כל מדינות העולם, כמו שרון תומר ציין, חוקרות - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

זה כללי חקירה מקובלים?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

חוקרות בדיוק על פי אותה מתודולוגיה. לא רק שחוקרות בדיוק, אם אתה מפספס איזה שהוא צעד באותה מתודולוגיה, מוסיף צעד חריג או מפחית צעד שהיית צריך לעשות - - -

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >> 

תגיד לי, לפי המתודולוגיה נבחנו גם פרטי בניין וגם פלטות?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אתה חבר כנסת?

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

לא, אני אזרח פשוט. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני עונה לחברי כנסת, כי הם היחידים שיכולים להתפרץ. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הוא צודק. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יכול בכמה מילים לתאר את המתודולוגיה שנבין? ממש בקצרה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

וגם את ההבדל בין זמני לקבוע, כי אני מבינה שמה שניתן פה הוא זמני והוא הרבה פחות מבוסס מקצועית. אז תסביר את ההבדל בין שניהם. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

בדרך כלל על פי חוק אני אמור לפרסם החלטה מקדמית ואם יש מקום לערובה זמנית בין 60 ל-90 יום מפתיחה בחקירה. אבל יש לי גמישות להאריך. במקרה הזה, בגלל הרגישות המאוד גדולה אני בחרתי להאריך את מועד ההחלטה המקדמית כל פעם בחודש נוסף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יכול גם להסביר את המשמעות המשפטית של ערובה?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

כן. ערובה זמנית זה כמו היטל. אבל זה סוג של פיקדון. יבואנים מפקידים פיקדון בכניסה לארץ. ואם בסוף התהליך נמצא כי יש היטל וההיטל, תכף אני אסביר את כל התהליך להטלת היטל, אז הפיקדון מחולט. או אם אין היטל הפיקדון מוחזר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

מה גובה הפיקדון? מה גובה הערובה?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

גובה הפיקדון הוא בגובה הערובה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

גובה ההיטל הצפוי. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

בגובה הערובה, כן, בגובה ההיטל. זה התהליך. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

וזמני וקבוע? מבחינה מקצועית, מבחינת הבסיס המקצועי, מה ההבדל? 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

בעיקרון זה נכנס מיידי הערובה הזמנית. המטרה של ערובה זמנית היא למנוע המשך העמקת הנזק לתעשייה המקומית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל התהליך עצמו הוא פחות מבוסס מקצועית?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

מבחינת הפרוצדורה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, מבחינת המהות. אתה בודק פה predatory pricing. אז כשאתה קובע זמני לעומת קבוע, אז אתה בעצם עובר פה ממה שראיתי תהליך פחות מקצועי בעצם על הזמני. אז מה ההבדלים ביניהם? כי יש פה פגיעה בסוף בחופש עיסוק. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

ההחלטה המקדמית היא תוצאה של ממצאי החקירה. בשביל להטיל את הערובה אני שולח - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מי מאשר אותה בעצם?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני מסביר. אני שולח עותק לפני הפרסום לממונה, לראש אגף תקציבים ולמנכ"ל המשרד. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה של הזמני. זה עכשיו התהליך של הזמני. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

כן. ולמנכ"ל המשרד. יש להם 14 יום לקיים הליך היוועצות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

איתך. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

ביניהם. וההחלטה על הטלת ערובה כפופה לאישור מנכ"ל המשרד. זאת אומרת, אם הוא אומר לי - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

מנכ"ל משרד הכלכלה?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

משרד הכלכלה מתנגד – אני לא מטיל את הערובה ואני רק מפרסם את ממצאי החקירה. בסדר? זו ההחלטה. בסוף התהליך, כאשר אני מסיים את ממצאי החקירה ומוודא וגם בודק את כל הטיעונים ושומע את כל הצדדים וכותב את הממצאים, זה מועבר לוועדה מייעצת. מדובר בוועדה מעין שיפוטית. בראשה יושב עורך דין חיצוני. יש נציגי ציבור, יש נציגים של משרד הכלכלה והאוצר. והם בעצם הגורם היחיד שחשוף לנתונים החסויים שאני מפרסם. זאת אומרת, אני לא מפרסם לצדדים את הנתון החסוי שיש בהם נתונים של חברות, אלא נתונים גלויים. והם אלה שיכולים לקבל גם את החישובים, את האקסלים, את הטיעונים החסויים וכן הלאה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ופה אין מעורבות של המנכ"ל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה. אני מודה לך. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

מה? יושב-הראש, מה התפקיד בעצם של ועדת הכספים בסיפור הזה? מעבר לדיון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא ועדת הכלכלה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

יש בקשה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אני גם רציתי לשאול למה זה לא ועדת כלכלה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

לא. אבל נניח יש לנו איזה say מעבר? או שלא?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, אנחנו רוצים לדון על זה. אנחנו רוצים לקבל החלטה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

איזה, על מה? החלטה על מה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

דיון מהיר. בקשה לדיון מהיר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

לא, זה ברור לי. אבל ברמה אופרטיבית יש לנו מה לעשות? לא. נכון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

להגיד את עמדתנו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה פיקוח פרלמנטרי, זה מה שזה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

חנוך, למה רצית כספים ולא כלכלה? אם זה מנכ"ל משרד הכלכלה? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

חנוך, מאז שאתה נהיית מרכז הקואליציה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

רגע, שנייה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אולי תציע פשרה גם בחוק הגיוס בחוץ וביטחון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני קיבלתי מכתב ממזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אמר שהנשיאות תשמע דיון מהיר בוועדת הכספים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לאופקים שביקשתי דיון מהיר, שמונה חודשים לקח לך. שמונה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני חושב שזה חשוב מאוד. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

תתפקד לליכוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה. עידן בקשי. כן, בעלים של אלום גולד. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

נכון. בוקר טוב, צוהריים טובים כבר. עידן בקשי, בעלים של חברת אלום גולד. אנחנו יבואנים. היבואנים נראה לי הגדולים במדינת ישראל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כאילו אלה שמציפים. כאילו. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

נכון. אלה שרוצים לפגוע בתחרות שלהם. כן. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתם מביאים חומרים מסין?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אנחנו מביאים פרופילי אלומיניום מסין, נכון. בדיוק. כל הדבר הזה הוא בעיקר בגללנו, לעניות דעתנו. אבל בואו, אני רוצה להגיד משהו בהתחלה כבר, להסביר. אין בעיה לבדוק אם יש היצף או אין היצף. אין שום בעיה. יש דרך מלך שאמורה להיות בהחלטה מקדמית ואז החלטה סופית, שתעבור גם בכל מיני ועדות. אם אני לא טועה גם בוועדה הזאת. ומגיעה למקומות נוספים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, הוועדה הזאת היא לא. הוועדה הזאת היא גורם מפקח. מי שעושה את התהליך זה הוא. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

זה מגיע לאישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אבל הבעיה שלנו שההחלטה הזמנית הזאת קבעו בה ערובה. ערובה של 146% שנכנסה לתוקף באופן מיידי. הערובה הזאת זה שווה להחלטה בפועל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון, זה חד משמעית. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

זה מחסל פה עסקים באופן מיידי. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה כמו בפועל. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אבל אין לכם - - - באופן מיידי. בוא, בוא, בוא. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, אבל זה כמו בפועל, בזה הוא צודק. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >> 

זה מחסל עסקים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

זה לא מחסל. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

ככה לא מקבלים החלטה. זה מחסל עסקים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא יודעת אם זה מחסל עסקים, אבל זה - - -

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

לא מקבלים החלטה של 145% מהיום למחר. זה לא קורה. איך קורה דבר כזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אבל עם כל הכבוד, אתה לא יכול לדבר בלי רשות. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

נתחיל בזה שתוריד את הטון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, באמת, מה זה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

חנוך, חנוך. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

נמשיך בזה שאם יש לכם טענות לגופו של עניין בנושא הזה, על אקט מינהלי שנעשה לא כמו שצריך, אפשר ללכת ולפנות לבית המשפט. נכון?

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אם הייתם חושבים שיש שם איזה שהוא בסיס לדבר הזה או שיש איזה שהיא הפעלה של סמכות שהיא מנוגדת לכל כלל הגיוני. בסופו של דבר באה הרשות שאחראית על הדבר הזה, שאני לפחות לא שמעתי עד עכשיו טענות שהיא פועלת מאיזה שהם שיקולים זרים או שמשהו אחר מניע אותם חוץ מבאמת לדאוג שאין פה מחירי היצף. ובאה וקבעה את אשר קבעה. ויש לה הליכי ערר אני מניח שאפשר לעשות. אפשר לעתור על ההחלטות שלה הלאה. 

לכן הערובה הזאת היא גם לא ערובה שבאים ועושים ככה. זו ערובה שנקבעת באיזה שהוא פער מסוים מהמחיר המוצע, כדי לבטל את אותו פער לא הוגן שלדעת הוועדה המקצועית קורה בגלל מחיר ההיצף. זה האירוע של הערובה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

זו ערובה שלא מצדיקה להכניס אלומיניום לישראל יותר מסין. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

יכול להיות. יכול להיות שיש פה, וזה הם צריכים לענות. אני לא יודע, אני לא נכנסתי לגופו של עניין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, לא בטוח. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

בהמשך למה שרון תומר אמר, יש לכם אלטרנטיבות?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אין לנו אלטרנטיבות מיידיות. אלה דברים שלוקחים זמן, כי יש פה תקינה ישראלית. להכשיר מקום חדש לייבא ממנו פרופילי אלומיניום בצורה סדורה זה ייקח בין שנה לשנתיים. וזה לא שהמחירים פה הם באמת בהיצף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אבל הייבוא שקיים היום זה לא רק ייבוא מסין. נכון? אני משער שמייבאים גם ממקומות אחרים. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

בעיקר ייבוא מסין, בגלל האיכות שקיימת שם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

או בגלל המחירים?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

ובגלל שלפני שנתיים משרד האוצר עשה תוכנית מכס אפס. אז הם ביטלו את המכסים שהיו. אז המון ייצוא עבר לסין, בגלל המחיר ובגלל האיכות היותר טובה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתם ערערתם על ההחלטה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

מה זה ייצוא? ייבוא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

של משרד הכלכלה?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

מאיזו בחינה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתם ערערתם על ההחלטה של הערובה?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

משפטי? אנחנו הגשנו משהו, כן. אבל זה עוד ייקח זמן עד שהדברים האלה יקרו. הערובה היא מיידית. הנזק הוא מיידי. אנחנו 15 שנה מייבאים פרופילי אלומיניום מסין. ואף יצרן ישראלי לא סגר את שעריו ב-20 שנה האחרונות. פתאום יש היצף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

מה קרה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל אם יש ייבוא בהיצף זה ייבוא לא חוקי. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אין בעיה. אבל אפשר לבדוק. יש דרך לבדוק. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אבל אני לא רוצה לקבוע. בוא, עם כל הכבוד. ישנה ועדה מייעצת, נכון? היא ישבה? 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, זה בדיוק מה שהוא הסביר. הוא עשה את זה בהליך מקדמי בעצם על בסיס סמכות בלעדית שלו כרגע. זה החוק, זה בסדר. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

אני רוצה לומר משהו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה בעצם הפעלת כרגע את הסמכות שלך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

רגע, רבותיי. לא, אתה לא תדבר בלי שתקבל רשות ממני. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

אני מצביע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בסדר, חכה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>  

רק נאמר שהחלטת השרים בסופו של דבר מגיעה גם לאישור ועדת הכספים. שאל חה"כ כץ למה זה מגיע לוועדת הכספים ולא לוועדת הכלכלה. הסמכות בסוף היא של ועדת הכספים. ולאחר שמתקבלת החלטת השרים להטיל היטל היא טעונה אישור של ועדת הכספים והיא תגיע בסופו של דבר לכאן. כך החליטו השרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אוקיי. בבקשה אדוני. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

שמי רועי ארביב ואני אולי מהוותיקים ביבואנים, יבואן לא קטן בכלל, כבר 18 שנה. ואני הולך עניינית ואני פונה גם לדני טל עניינית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתה יבואן של פרופילים?

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

אני יבואן גדול של פרופיל אלומיניום, כמו אלום גולד, ואני זועק את אותה זעקה כמוהו. אבל אני לגמרי רואה את הדברים בצורה ישרה וטובה. אנחנו במדינת חוק והכול מצוין שעושים חקירות ובודקים. אני שואל שאלה פשוטה ולשמה באתי לדיון. למה ממחר בבוקר? אתה לא פורט רגע את האירועים שהכנסת אותנו. בניינים שלמים שהזמינו חומרים, ששילמו מקדמות, לא 100,000-200,000 שקלים, מיליוני שקלים. אני מוכן לפתוח בפניך את הספרים גם שלי, גם שלו. אנחנו לא עובדים בהיקפים קטנים. 

היום הם מתקשרים, אתמול הם התקשרו, שבועות הם מתקשרים, חרדים. הם צריכים לבצע, הם צריכים לקבל את האלומיניום לבצע את הפרויקט. תן לנו להשלים את הסייקל. יושבים שם חומרים, נתת ארכה עד ה-27 לחודש שבתוכה היו 43 יום. זמן ההפלגה לאור החות'ים התארך ל-46 יום. מלחמה. כל כך הרבה קשיים, סביבת ריבית גבוהה. 

אני שואל את עצמי, אני שואל את בני משפחתי, אני אומר, אני מבין את ההיצף. נעבור למדינה אחרת, נעשה, נקנה בארץ גם, באמת. הבורסה, הלונדון, ירדה. יש מלחמה אוקראינה רוסיה. יש הזדמנויות, אפשר לעשות, הכול טוב. למה ממחר בבוקר? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> רועי ארביב: << אורח >>  

זו הזעקה. למה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

הרי אין באמת ייצור בישראל של אלומיניום, כן? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אוראל פיין. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רק היו"ר, אני יכולה לדעת מה נתחי השוק של שני היבואנים האלה? מה נתח השוק שלכם?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אנחנו אלום גולד בערך 50% מהייבוא בישראל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כלומר הוטל עליכם מס כשאתם מספקים חצי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא עליהם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

סליחה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

סך הכול נכנס ייבוא 40% למדינת ישראל והיצרניות המקומיות בסביבות ה-60%, אם אני לא טועה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא הכול ייבוא. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

יש הבדל בטיב?

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

האיכות, הרמה של המוצר הסיני הוא ברמה מאוד גבוהה, בכל העולם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אוראל פיין, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

אני יכול שנייה רק לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

עד כמה ערובה זה בעצם הליך מקובל אצלכם? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מי יכול לשלם את זה? נו. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

אי אפשר לשלם את זה, בשבילי זה עשרות מיליוני שקלים כל חודש. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

לגבי ערובה, בכל מקום, בכל חקירה למעט חקירת הקנאביס שהייתה חריגה, היו שיקולים אחרים, כל חקירה שבה היו ממצאים של היצף, נזק, קשר סיבתי, הוטלה ערובה זמנית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כמה כאלה היו לך?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אוראל פיין. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אוראל פיין, אגף תקציבים, צוות תעשייה ומסחר. ראשית אני רוצה לפתוח ולומר שאנחנו באגף התקציבים לא מתנגדים להיטל היצף באופן קטגורי. אנחנו מאמינים שכל מקרה לגופו וביתר שאת כאשר מדובר בענף שיש לו השפעה ישירה על יוקר המחייה. אנחנו חושבים שצריך למצות את מלוא ההליך המקצועי. שחשוב לציין, ההליך המקובל הוא שמתכנסת ועדה מקצועית, ממצים את מלוא ההליך ואז מקבלים את ההחלטות. 

אמר פה ידידי ממשרד הכלכלה במילותיו שלו שערובה הוא כדין היטל. אמרו את זה גם בבג"ץ. אנחנו חושבים שיהיה נכון ללכת בדרך המלך, לכנס ועדה מקצועית. לתת למלוא אנשי המקצוע לשבת ולדבר ולדון במכלול השיקולים ולא לרוץ מהר, לפני שמקבלים החלטות שאנחנו אומרים ההחלטות הן להטיל ערובה והלכה למעשה לפגוע ברציפות האספקה של הענף והיציבות שלו. 

לנו יש חששות בעולמות שנקראים יוקר מחייה. אבל ישנם חששות נוספים שנוגעים לבעלי עסקים במדינת ישראל. גם בנוגע להליך הזמני חשוב להזכיר - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתם מדברים ביניכם?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז בעצם אתה אומר שבהליך ההיוועצות אתכם אתם התנגדתם?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

שנייה. בנוגע להיוועצות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הוא נועץ איתם. אז האם אגף תקציבים התנגד להטלה של הערובה בהליך ההתייעצות איתו?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

לשאלתך, חה"כ פרקש, אני אומר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני שואל אם דיברתם ביניכם?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

משרד הכלכלה נדרש להיוועצות עם הממונה על התקציבים לפני שהוא קיבל את ההחלטה. אנחנו ביקשנו - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

והוא התייעץ איתו?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

- - - לבקש הארכה על מנת שנוכל לבחון את הדברים על דיוקם. לנהל שיח מקצועי, במיוחד שמושתת איזה שהיא דיסקרטיות על כל הנתונים. ואנחנו כמובן מוגבלים אל מול מי אנחנו יכולים לחשוף את הנתונים. לכן הדבר הזה ייקח קצת יותר זמן. 

אנחנו חושבים שגם עם ההיוועצות איתנו לא מיצינו את מלוא ההליך המקצועי וחשוב שההליך המקצועי ייעשה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה הייתה עמדתכם בהיוועצות? 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

שוב, אנחנו לא קיבלנו - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אבל הם צריכים נתונים. 

<< אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אנחנו עוד לא קיבלנו את ההערכה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל אוראל, ההחלטה כבר התקבלה. כלומר, עשו אתכם כבר היוועצות. אתה בטח, אתה גם שם נקטת את הדעה שאמרת אני רוצה החלטה ראויה של ועדה מייעצת ולא משהו כזה פזיז?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

העמדה שלנו היא כמו שהשמעתי כרגע. אנחנו חושבים שצריך למצות את מלוא ההליך המקצועי. צריך לכנס ועדה מייעצת לפני שמחליטים להשית ערובה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אז מה השלב הבא, אחרי שנתתם את העמדה שלכם?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

זה ההליך, זו הדרך הנכונה, זאת הדרך המקובלת. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מי קיבל את ההחלטה בסוף?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הוא, הוא. הוא רק מתייעץ. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, רק שנבין את התהליך. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הוא הסביר, הוא הסביר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מי קיבל? מנכ"ל הכלכלה? מי בסוף?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בסדר, תכף נשמע. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הממונה שעומד פה בפנינו קיבל את התהליך אחרי היוועצות איתם. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

ההחלטה היא לא של הממונה על התקציבים, לשאלתך. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הוא שומע אותם והוא מקבל את ההחלטה. זה בהליך הזמני. אבל בהליך הראשי הוא לא בלעדי, יש ועדה מייעצת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

יצרן מקומי, יאיר לוין. בבקשה. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אנמי אציג את עצמי. אני יאיר לוין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אין לנו הרבה זמן, אתה לא צריך להציג חיים שכאלה. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אולי כדאי. אני אציג ותכף תבין גם למה. אני יצרן מקומי, נמצא בכביש הצפון, מול עיני החיזבאללה. במשך שנה וארבעה חודשים טילים של חיזבאללה היו מעל הראש שלי מכיוון אחד וטילים של צה"ל היו מהכיוון השני. אז אני רק מציג את עצמי בתור תעשיין בישראל. לוחמים ישנו אצלנו, לוחמים נהרגו שהיו אצלי במפעל. אז זה מי אנחנו. 

מי זה פרופל? פרופל זה מפעל מאוד מתקדם, מהמובילים בעולם. נמצא בכביש הצפון, כמו שאמרתי. יש לי תשובות לכל השאלות ולכן אפשר לשאול אותי בצורה ישרה, כי אני מייצג פה תעשייה. אני חי תעשייה. 

לגבי היטל היצף. היטל היצף כאן הרבה שנים. לא המצאנו את זה. המחקרים שנעשו הם לא נעשו בישראל. נעשו מחקרים עמוקים מאוד בארצות הברית, באירופה, של הרבה מאוד אלפי שעות מחקר. גם בישראל, אגב, נעשו מאות שעות. משכו אותנו חודשים ארוכים עד שהוא קיבל החלטה. זה לא נעשה בחופזה. האמריקאים עושים את זה שנים כבר. לפחות חמש-שש שנים, אם לא יותר. האירופאים עושים. ישראל האחרונה שמגנה בצורה כזו או אחרת על התעשייה הישראלית. אבל איך אומרים? עדיף מאוחר על פני לעולם לא. 

יש מפעלים נוספים במדינות אחרות, חוץ מישראל, עם תעשייה יעילה, איכותית, תחרותית. והם יכולים גם הם להתחרות בסינים. אנחנו לא נוכל לנצל את הדבר הזה וסחורה מגיעה לישראל מכל העולם. כפי שאמרו גם בעבר. דרך אגב, נקודה שכדאי לקחת בחשבון, האמריקאים חמים על הייבוא מסין. הם כבר קונסים מדינות אחרות שעושות היצף עוקף. ולא כדאי שישראל תגיע למצב כזה, שסחורה ישראלית תגיע לארצות הברית ויחשדו שיש בה פרופילים סינים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה הקשר?

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

קשור מאוד. 

לגבי הסוגייה של פגיעה במשק, חומרי גלם והכול. התשובה היא מאוד פשוטה, ואתן דוגמה לענף הבנייה. בענף הבנייה בבנייה רוויה יש כ-200 קילו אלומיניום, אפילו פחות. כל ההבדל כולו בין המחירים שמגיעים מסין למחירים הישראלים מתבטא בכ-1,000 ומשהו שקלים לדירה. ואני יכול להגיד לכם - - -

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

זה לא העמדה של התאחדות הקבלנים אבל, סליחה. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

זו עובדה פשוטה, מתמטיקה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

התאחדות הקבלנים הציגו מספרים אחרים. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

המתמטיקה - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

התאחדות הקבלנים פה, הם יגידו לך. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אין בעיה, שיגידו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

שנייה רגע. מה זה הדבר הזה? אני מבקש לא להיכנס באמצע. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

לא יהיו עוד הרבה תעשיינים שידברו. זה אני ואולי קולגה שלי. אז אני אומר, המתמטיקה היא פשוטה, 200 קילו בדירה. ההבדל הוא חמישה שישה שקלים. זה 1,000 שקלים. ואני יכול להרגיע אתכם, היבואנים לוקחים את הרוב. זאת עקרת הבית אולי 100 שקלים הדירה תתייקר לה. באלומיניום. אולי בדברים אחרים כן. באחריות שלנו זה כסף קטן. 

דרך אגב, אלומיניום הוא נסחר בורסאית. אפשר ללכת לבורסה בלונדון, כל העולם קונים את חומר הגלם בערך פלוס מינוס באותו מחיר. איך יתכן שאלומיניום סיני נמכר כמעט כמו חומר הגלם? איך אפשר להתחרות בזה? זה בלתי אפשרי. אני קונה מחיר בורסה. אין לי אפשרות אחרת. אז איך זה יכול להיות שהאלומיניום הסיני עולה מאות דולרים - - -

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

יאיר, זה לא פייר, תן נתונים אמיתיים. יש בורסה סינית ויש בורסה לונדונית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, אני מבקש שתצא החוצה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, נו, מה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתה יכול עוד להישאר. אני מבקש, פעם הבאה שאתה מדבר באמצע אתה יוצא. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אני יכול להגיד בתור תעשיין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תסיים בבקשה. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

שתי שורות אחרונות. בתור תעשיין, דוגרי, אני מישיר עיניים לכולם פה. המדינה זנחה אותנו, במיוחד התעשיינים בפריפריה. לא משקיעה בנו, לא עוזרת לנו. גם במלחמה לא עזרו לנו בכלום. המינימום שנשאר זה להגן עלינו בפני היצף אלים ולא חוקי מחו"ל. זה פשוט היצף אלים ולא חוקי, אין לזה שם אחר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כמה עובדים יש בתעשייה הזאת? 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

בתעשייה הישראלית יש בצורה ישירה אלפי עובדים בודדים. אבל זה עשרות אלפי עובדים שקשורים לזה. אנחנו קונים חומרי גלם בארץ. אנחנו משתדלים לקנות בארץ, את כל מה שאפשר לקנות בארץ מפרנסים תעשיות אחרות. 

נקודה מאוד חשובה אפרופו מחיר, וקחו את זה בחשבון. רובנו ירדנו בכ-50%, אולי אפילו יותר. בהנחה שנחזור למספרים שהיו לפני ההיצף אנחנו נהיה הרבה יותר יעילים. אנחנו יכולים להתחייב כאן, אני בשם האחרים, אני מניח שגם הם יתחייבו שאם נגיע להיקפים ולמחזורים שהיו לנו לפני ההיצף היעילות הזאת תאפשר לנו לשמור על המחירים ולא לעלות אותם. אולי אפילו בזהירות, להוריד אותם. כי ההבדלים הם הבדלים דרמטיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

מתי פעם אחרונה הורדתם מחירים? 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

כל הזמן אנחנו מורידים מחירים. אין לנו ברירה. בא אלינו לקוח, אומר אני קונה מסין במחיר כזה וכזה. אתה מוכר לי? 5% יותר אני אתן לך, אבל לא יותר מזה. דרך אגב, בלי לדבר אני יכול להגיד שקולגה שלי נמצא פה, רוב האקסטרוברטים הישראלים מפסידים היום כסף. ברבעון האחרון שהוא חריג, הפסידו. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

הרוויחו. לא נכון. זה לא נכון הנתונים שלך, יקירי. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

הנתונים ברבעון האחרון - - -

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

וגם, כל הייצור בישראל זה 1,000 עובדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> עידן בקשי: << אורח >>  

סך הכול 1,000 עובדים שבאים להגן עליהם פה. מול 40,000 עובדים אחרים. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

משפט אחרון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

רגע, מה זה? לא הבנתי. שנייה, מה זה ההידברות הזאת באמצע? אני מבקש שתסיים. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

משפט אחרון. תעשייה בכלל וישראל בפרט זה עסק מאוד מורכב. הוא מתבסס על המון ידע. חלקו נרכש, חלקו מצטבר. להרוס תעשייה זה ככה. לבנות תעשייה זה מאוד מאוד קשה, כמעט בלתי אפשרי. אני לא מזלזל, מסחר זה דבר מאוד חשוב. מטרת המסחר היא לגשר בין התעשיין ללקוח. וכדאי שהגישור הזה יהיה בין תעשייה לישראל ללקוח. אתם יכולים גם לקנות סחורה ישראלית, אנחנו לא נמנע מכם ואנחנו נקל עליהם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. תודה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה בעצם מייצר בישראל, נכון? אתה ממש מייצר. הייצור הישראלי הוא מהווה 40% מהשוק? זה מה שנאמר פה, זה מדויק?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אורית. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

הייצור הישראלי הוא פחות מ-50% היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

דני טל. אתם עמדתם בדרישות החוק והתייעצתם, מה שאגף התקציבים, אלה דרישות החוק?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני אענה ספציפית ואני גם רוצה להגיד משהו כללי. כשאנחנו, כמו שאמרתי, העברתי את העותק של ההחלטה המקדמית לפני פרסומה לאגף תקציבים, לראש אגף תקציבים ולמנכ"ל המשרד, יש על פי חוק 14 יום. אם לא עונים תוך 14 יום זה כאילו אושר. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

ענינו, ביקשנו הארכה. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אין לי סמכות לתת הארכה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

רק שנייה, עם כל הכבוד. זה לא משרד האוצר כאן. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

חוות הדעת המשפטית שנשאלתי לגבי הארכה האם אני יכול לתת הארכה. חוות הדעת המשפטית אמרה שאני לא יכול. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז קיבלת החלטה כזאת בלי לקבל פורמלית את עמדת האוצר? 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

לא, עמדת האוצר התקבלה. היא התקבלה גם בשיחות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רשות התחרות הייתה מעורבת גם בהיוועצות?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

לא, היא לא רלוונטית בשלב הזה. היא בשלב מאוחר יותר. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

באופן כללי היא לא רלוונטית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רלוונטית. למה? זה לא נכון. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

לא, היא בשלב מאוחר יותר רלוונטית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אבל אורית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל אנחנו רוצים להבין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בסדר, אבל תני לו להסביר קודם. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בסדר. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני אסביר מה אומר החוק, בסדר? רשות התחרות יכולה להעביר את התייחסותה לשר אחרי דיוני הוועדה המייעצת, זה תפקידה בחוק. צריך להבין שהחוק פה לא פועל על פי החוק של הגבלים עסקיים ורשות התחרות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, ברור. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

וגם מתודולוגיית הבדיקה היא אחרת זה דבר אחד. דבר שני שחשוב לי, נאמרות פה הרבה אמירות וזה נורא, אני נורא משתדל לא להתייחס אליהם כי יש פשוט עתירות באוויר ואנחנו פשוט קיבלתי הנחיה לא להתייחס לנושא האלומיניום גופה כי יש עתירות ואנחנו לא רוצים לזהם את התהליך. לכן אני לא יכול להתייחס ממש ספציפית לשאלות של ענף האלומיניום. אין לי בעיה להסביר על התהליך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מנהלים דיון שאי אפשר להתייחס להליך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתה נותן, מחייב בעצם בערובה. זה דבר שאתה לא צריך לעשות שום דבר. אתה נותן את הערובה. יושב פה נציג אגף התקציבים והוא אומר למה אתה לא מתייעץ איתו?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

לא, אני אומר מה החיפזון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

מה שאתה אומר אני אגיד. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מי מייצג את הממשלה בדיון? 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, הוא גם אומר שבגדול אתה צריך לחתור להחלטה של ועדה מייעצת. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול לשאול את דני? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

נאור, לדני טל יש את הסמכות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

רגע, לא, לא. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

רק לגבי שיקול דעת מתי מתחיל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

שאלתי לפני זה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אין בעיה, אתה קודם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה גם לימדת אותי שלא תמיד מי שיש לו את הסמכות הוא זה שעושה את ההחלטות הנכונות. ראה ערך ביבי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

התפלאתי כל הזמן איך יגיע מיסים לביבי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הנה, בבקשה. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני אגיד שלפחות ב-13 השנים האחרונות, אבל גם לפני כן, אני יודע 13 שנים אחרונות, אבל אני גם יודע מה היה לפני כן. לא היה מעולם מצב שבו הדרג המקצועי, אגף התקציבים, תמך בהיטל היצף. תמיד התנגדו. לפעמים שר האוצר אישר בניגוד לעמדתם ולפעמים הוא קיבל את עמדתם. אבל הדרך המקצועי תמיד התנגד. אגב, זו גם תמיד הייתה העמדה של רשות התחרות. זה בסדר, יש איזונים בתהליך. התחושה שלנו היא, שהיא די מבוססת אני חושב, לפחות על פי ההיסטוריה, זה שיש עקביות בעמדה בלי קשר למוצר או לממצאי החקירה.

לאגף התקציבים יש נציגים בוועדה המייעצת, הם מביעים שם גם את ההסתייגויות שלהם ואת ההערות שלהם. בסופו של דבר הוועדה מחליטה על פי רוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

מתי אתם מעבירים לשר את המסקנות?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אחרי שהוועדה המייעצת תדון בממצאים הסופיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תגיד זמנים, אני רוצה להבין. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מתי זה יגיע לוועדה מייעצת?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני מעריך, באופן גס, שוב, תלוי גם בעתירות. אבל באופן גס, שבמצב נורמלי תוך חודשיים ניתן יהיה להשלים את החקירה. אחר כך ניתן לוועדה המייעצת 45 יום לקבל, להגיש את המלצותיה. היא יכולה לדחות ולהאריך, אבל זה סדרי הגודל. אחר כך שר הכלכלה עוד שבועיים, שר האוצר ניתנים לו עוד שבועיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

ואנחנו מגיעים לסוף 2025. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בואו ניפגש ב-2028. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

ואז צריך להגיע לוועדת הכספים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

עם הדיוטי פרי זה יהיה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דני, יש לי שאלה אליך. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני מבקש להשיב, יושב-הראש, אגף התקציבים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, משפט לפני. לא יותר נכון שהממשלה תגיע לוועדה עם עמדה מגובשת כבר ולא תתווכחו כאן?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אנחנו לא מתווכחים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל זה טבעו של הליך זמני. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

רגע שנייה, יש לי שאלה טכנית. האם העיצום, כלומר המיידיות שלו זה משהו שהוא בשיקול הדעת שלך? כלומר, אתה יכול להחליט מתי הוא נכנס לתוקף? סתם דוגמה, אנשים פה שאומרים שיש להם הזמנות שצריכים לספק עכשיו לנת"ע נגיד?

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

שוב, אני לא רוצה להיכנס, כי יש זה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אל תתייחס. רק תדבר מבחינת היכולת הטכנית. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

אני אענה לך בלי לענות ישירות לשאלה. בסדר? בכל העולם כאשר מוטלות ערובות זמניות ברירת המחדל, אין ברירת מחדל, זה אוטומטית נכנס מיידית מרגע ההחלטה. כאשר המכס או כאשר שר האוצר מטיל מכס חדש זה נכנס מיידית. במקרה הזה אחרי הליך סדור פנימי אנחנו מצאנו שנכון לדחות את כניסת מועד הערובה הזמנית ל-27 ביוני, אחרי שעשינו היוועצות גם עם חלק מהיבואנים, לא עם כולם. וגם עם עמילי מכס, בשביל להעריך את פרק הזמן שנדרש להאריך. 

צריך להבין שחייבת להיות סופיות לדחייה הזאת, כי תמיד יהיה היבואן שיגיד אתמול הזמנתי והם התחילו לייצר ואולי שילמתי מקדמה. ויבואן אחר יבוא ויגיד יש לי איזה חוזה רב שנתי על הזמנת כמות מינימום וצריך לתת לזה סופיות. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

יש ועדת חריגים אצלכם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

משפט, אני רוצה לסיים. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אדוני, אני מבקש את רשות הדיבור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני נותן לך, אני מבקש רק בקצרה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

תודה. ראשית, אני רוצה להתייחס לאמרה של ידידי ממשרד הכלכלה שאגף התקציבים מעולם לא תמך בהיטל היצף. אני לא מבין איך זה קשור לדיון. בסדר? 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

זה בטח קשור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

קשור. מה השאלה?

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

קשור כדי להראות מדיניות. כל דבר מסתכלים עליו מנקודת מבט - - -

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

זה לא קשור ואני פתחתי ואמרתי - - -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

זה ככה גם בחקלאות, זה ככה בהרבה דברים אחרים. אתם זה תפקידכם להסתכל על ההיבט התקציבי. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני מבקש את רשות הדיבור, יושב-הראש. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

במקרה הזה נתן להם את הסמכות ולא לכם. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני מבקש את רשות הדיבור. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

תקשיב לי, אולי תלמד משהו. אולי תלמד משהו. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני יכול ללמוד הרבה דברים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אולי תלמד משהו. פעם בחיים שלך אולי תלמד משהו, למרות שאתה באגף תקציבים. אולי תלמד משהו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

למה? אבל למה לדבר ככה, חנוך?

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

ככה, כי כשאני מדבר הוא יקשיב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, נו. אבל זה התפקיד שלו. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

כל הכבוד, כל הכבוד. אני מקשיב. מקשיב אקטיבית. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

המחוקק כשרצה לתת לכם סמכות בלעדית נתן. יש דברים שאי אפשר להזיז ימינה, שמאלה, - - - על התקציבים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא לא מוחה על זה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

פה זה לא המצב, פה אתם גוף מייעץ. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני מבקש להשיב. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

יש פה משהו שהוא כל כך דרמטי לכם, תנו תשובה - - -

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אז אני מבקש להשיב. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אל תבקשו דחיות ואל תתחילו לשחק את המשחק הזה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני מבקש להשיב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בבקשה, בקצרה. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל, אמר פה ידידי 'בתהליך יש איזונים ובלמים'. אותם איזונים ובלמים בגדול נקראים הוועדה המייעצת. והוא אמר במילותיו שלו שדין ערובה הוא כדין היטל. אז אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל היא מה החיפזון. למה לא למצות את מלוא ההליך המקצועי? למה לא לתת לאנשי המקצוע לדון בדברים ולדון במכלול הדברים. מה החשש?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> בן חור אחוות: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אם אפשר, גם תעשיין שנפגע. כי אתם מגנים פה על התעשיינים, אבל אני תעשיין לא פחות גדול ממנו. ויש פה תעשיינים, לא יבואנים, שנפגעים מהדבר הזה. אני רוצה רגע לדבר, כי אתה תכף רוצה לסיים את הדיון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני אתן לך. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תן לו. 

 << אורח >> בן חור אחוות: << אורח >>  

השם שלי אחוות בן חור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

ולדימיר, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא, תן לו. אני אחר כך. 

 << אורח >> בן חור אחוות: << אורח >>  

תודה לך, חבר הכנסת. 

אני מנכ"ל קבוצת אלוקל שמתעסקת באלומיניום. יש לי שני מפעלים בשדרות, יש לי מפעל בלוד ומפעל גדול בחיפה ועוד מפעל בניצני שלום. אני מחזיק חמישה מפעלים של אלומיניום ואני מעסיק 300 משפחות. אנחנו מייבאים 79% מהייבוא שלנו מסין, במיוחד אחרי מה שקרה עם טורקיה, שאילצו אותנו להעביר את הכול למקומות אחרים, בעיקר לסין כאלטרנטיבה. 

הערובה הזאת, אני מייבא פרופילים בעובי דופן 0.6 ו-0.8, לא מייצרים את זה בכלל בארץ. אני מייבא פרופילים צבועים בצבעי עץ. לא מייצרים את זה בכלל בארץ. ואני יש לי פרויקטים שאני עושה של המדינה, מבני תמך של משרד הביטחון, נתיבים מהירים בראשון לציון. פרויקטים ארוכים, שאני לא יכול להחליף ספק באמצע, כי הפרופילים והגוון כבר נקבעו ואי אפשר להחליף עת זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לכן מה עמדתך? 

 << אורח >> בן חור אחוות: << אורח >>  

לכן לא הגיוני בעליל להפיל עליי ערובה של 43 יום שזה זמן האונייה, כשיש פה דברים שבכלל אני לא יכול להחליף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתה מתנגד לזה. 

 << אורח >> בן חור אחוות: << אורח >>  

ספקים שאי אפשר, בוודאי. וכמוני יש עשרות מפעלים, לא חמישה. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

ולדימיר, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. קודם כל, בקשר למה שחנוך אמר לגבי הלחצים, אנחנו חברי ועדת כספים ויש פה המון לחצים. אני זוכר איזה לחצים הופעלו עליי בקדנציה הקודמת על משקאות ממותקים וכו'. הלחצים זה לא בעיה, כן? הבעיה איך אנחנו מגיבים ללחצים. ואני חושב שאנחנו יודעים להגיב ללחצים בצורה נכונה ומידתית. 

לגבי החקירה, אם יש דמפינג אתה צריך לחקור. אני לגמרי בעד לחקור, אנחנו לא חשופים כמובן לכל הנתונים, אז אני אומר את זה בזהירות המתבקשת. אבל אני סומך כמובן על הדרג המקצועי של משרד הכלכלה בקבלת ההחלטות. 

אני רוצה להגיד משהו מאוד עקרונית, לפחות מבחינתי. דווקא לאור השיחות שהיו לי והלחצים שהופעלו. אנחנו לא מייצגים כאן לא מפעלים ולא יבואנים. אנחנו מייצגים את הציבור, אנחנו מייצגים את האינטרס הציבורי. והתשובה כמעט היחידה שאנחנו צריכים בעצם לענות עליה האם הצעד הזה, קודם כל האם הוא פוגע בתחרות או לא פוגע בתחרות, תחרות הוגנת, ואיך זה משפיע על יוקר המחייה. האם זה מעלה את המחירים? האם זה מעלה את המחירים בצורה מינימלית או לא מינימלית. ועל השאלה הזאת אני לא מצליח לקבל תשובה. ואני חושב שזאת השאלה הנכונה בסופו של דבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

ינון ביקש. כן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תודה רבה לך אדוני יושב-הראש. קודם כל, דיברו פה על הייבוא מטורקיה שעבר לסין. אז קודם כל נגיד שרק בשביל זה כבר צריך לחשוש מה יקרה מחר אם תהיה לנו בעיה עם סין ואז מה? לאן נעבור? כל פעם שיש לנו איזה בעיה בחו"ל אנחנו מעלים פה מחירים. בגלל שאז גם לייבא עולה לנו המכולות יותר כס, זמן יותר כסף. אז גם צריך לשים את זה בחשבון. 

יש גם מפעלים שנמצאים על הגדר, בואו לא נשכח. שנמצאים על הגדר והם באים, והם בעצם הקו הראשון, השמירה על מדינת ישראל, שבחירום הם נמצאים ועובדים שם וצריך לחזק אותם. זה קודם כל. 

מצד שני יש יבואנים. אני, אין בעיה, שיהיה ייבוא. מה קורה במשרד האוצר? בהתחלה הם מביאים, כשהם מביאים מס, למשל רוצים להוריד את המס בייבוא, מה קורה איתם, כשהם מורידים. מה הם עושים? יורד ואומרים יהיה לך תחרות. ואז יש תופעה אחרת: המפעלים בארץ נסגרים, ירד לך המחירים לתקופה מסוימת ואחר כך אין אף אחד שמפקח על היבואנים שמביאים והכול עולה בחזרה. אז מה עשינו? יוקר המחייה לא ירד. יש קבוצה שהרוויחו ויש את הציבור שהפסיד עוד פעם. 

כשאני מדבר על הייבוא אני גם אליך דני ואומר, גם כשאתה אומר ערובה, סליחה שאני אומר, כלומר אני הכי מאמין לך. אבל מצד שני גם אין פה פיקוח. כלומר זה קורה במיידי. זה לא אמור לעבור דרך ועדת כספים. אני תמיד אומר גם כשהביאו את המיסים, אגב, האוצר עכשיו אומר לך ככה. אבל כאשר הביאו כאן מס של מיסים הם היו בעד להביא את זה עכשיו. לא לדחות את זה. עכשיו עכשיו. פה הם עכשיו אומרים לך בוא נדחה את זה. 

אני גם אז אמרתי שצריך לתת להם זמן התארגנות וגם היום אני אומר צריך לתת להם זמן התארגנות. אבל כאשר מדובר במיסים שיש להם איזה אינטרס, לרשות המיסים או לאוצר, לא יודע מה, הוא אמר עכשיו. למה יש ספינות שלא יבואו, שלא יעשו. כל מיני, הון שחור אומרים לך. לא יודע, כל פעם יש להם איזה מילה שהם אומרים הון שחור. עכשיו פתאום אומרים לך 'לא, תן להם התארגנות'. אני בעד ההתארגנות כל הזמן. תן להם זמן. זה כסף. 

וגם הנתון שכבודו אמר, שזה 7,000 שקלים לדירה בערך אמרת? כמה? 1,000. אז אני מכיר נתון אחר של כין 20,000 ל-30,000 שקלים לדירה. 

כלומר, יש פה איזה יוקר מחייה. וזה בדיוק צריך לדעת, צריך בסופו של דבר לדעת. אם זה 20,000-30,000 אז יש פה משהו של הציבור, שהציבור בסוף ישלם עליו. לכן אני אומר, מצד אחד זה לא צריך להיות בשנייה רגע אנחנו כבר מעלים, נותנים להם ואז מתפרץ על הציבור. מצד שני, אנחנו צריכים גם לחזק בראש ובראשונה, אני אומר, את העסקים שפה בארץ. זה תמיד אני אמרתי, זה הדעה שלי, גם אם צריך לשלם קצת יותר. אבל צריך לראות איך אנחנו עושים את זה שגם פותחים את הייבוא ומצד שני לא יפתח להם אינטרסים וכאשר לא יהיו פה מפעלים הם ירימו את המחירים ואז יוקר המחייה עוד פעם יעלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. אלי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תודה אדוני יושב-הראש. כאחד שעסק וניהל גם מפעלים בתעשייה, ואני הייתי הראשון שהקמתי את הוועדה המייעצת לפני 35 שנה, כשהיא לא הוקמה אז, בנושא היצף. וגם אחד שעסק גם במסחר. אני רוצה לומר שהשאלה שעומדת פה היא לא שאלה של יוקר המחייה ולא שאלה כמה עולה בענף הבנייה וצריך לראות שזה יהיה הכי זול האפשרי, זה נכון. אלא שאלה אחת בלבד – האם יש היצף או אין היצף. 

בדיקת ההיצף על ידי הוועדה המייעצת היא צריכה להיות פשוטה: כמה נמכר פרופיל אלומיניום בסין ומה ההפרש בין כמה הוא נמכר שם לבין כמה שהוא נמכר פה. וזה מה שצריך לעשות. ואם עשיתם את זה אז כמובן יש לכם מספרים. אם עדיין לא בדקתם את זה ולא עשיתם, אז צריכים כמובן לחשוב איך עושים את זה הכי מהר. כי הנקודה היא פשוטה. היא לא כל כך פשוטה, אבל היא ברורה. זה לבדוק היצף. 

היצף יכול להיות לא רק מסין. אני נלחמתי מול היצף מגרמניה. זה יכול להיות מכל מדינה. צריך להבין שהיצף זה בעצם ייבוא לא חוקי. וזה בדיוק מה שאתם צריכים לבדוק ולענות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. אורית, בבקשה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה רק להגיד, בסוף אנחנו עשינו כאן מן איזה הליך של פיקוח פרלמנטרי על משהו שקורה כאן. ואני רוצה רק להעביר מסר. לא הייתה לנו אפשרות לראות את הנתונים, לראות את המספרים. אבל בסוף הטלת הליך זמני, בעצם היטל היצף, זה דבר קיצוני ובעל משמעות גדולה. כי הוא בעצם עושה איזון בין שוק חופשי לבין שוק שאיננו חופשי. הוא עושה פה איזון בין יוקר מחייה לבין שיקולים אחרים. נכנס פה עוד אלמנט מאוד מורכב אחרי ה-7 באוקטובר, במיוחד לדעתי, של נושא של ביטחון תשתיתי במדינת ישראל, שאנחנו חייבים שתהיה לנו פה תשתית של תעשייה שאיננה תלויה בהגעה של חברות זרות. 

ומה שאני קוראת מכאן זה שדבר כזה חייב להתבצע בדרך המלך, בוועדה מייעצת. לכנס אותה ככל שניתן מהר, כי זה ההליך הכי מסודר שתישמע הזווית של רשות התחרות, אגף תקציבים, אני לא יודעת מה. כל הזוויות הרלוונטיות לתהליך. אני חושבת שזו הדרך הראויה. וצריך לעשות את זה הרבה יותר מהר מאשר בלוחות הזמנים שאתה נוקב, כי לדבר הזה יש משמעות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה. אני רוצה לסיים את הדיון. אנחנו לא מסיימים כאן. את ביקשת לדבר, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר. בבקשה, במשפט. 

 << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >>  

בקצרה. אני חושבת שמה שחשוב להגיד זה שהעולם השתנה. במה הוא השתנה? ואני אדבר גם על ההיצף של הקנאביס ולא רק על האלומיניום. כי זה להבהיר את הנקודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >>  

מילה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא לדבר על קנאביס. 

 << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >>  

בסדר, מילה. פעם היו רק מפעלים תעשייתיים ויבואנים. היום זה לא העולם. היום מפעלים, תעשיינים בשביל לשמור על עצמם הם גם יבואנים. אני מוצאת את עצמי כבר לא מייצגת רק את היבואנים, אלא מייצגת גם מפעלים מקומיים. אז כשאתם מדברים על תעשייה ומדברים על מפעלים ומדברים על פגיעה, זו פגיעה בכלכלה הישראלית. ביבואנים ותעשיינים כאחד. אחד מהחברים שלנו פה דיבר על זה, בשביל להבהיר את הנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני מבקש לומר כדלהלן: אני מתנצל בפני כל אלה שאני לא יכול להספיק, היינו צריכים לסיים כבר מזמן. אני לא הולך להתערב, בחוק. אני לא הולך להתערב בעבודה של משרד הכלכלה ושל משרד האוצר. הסמכות היא בידיים שלך. אתה צריך להחליט לגבי העניין הזה. 

אני לא אוהב את הוויכוח הזה שיש לך עם אגף התקציבים. צריך לפתור את הבעיה הזאת. זה לא יכול להיות שזה מגיע אלינו ואנחנו צריכים לחשוב מי צודק: אגף התקציבים או משרד הכלכלה, או אתה, שאני מכיר את העבודה שלך במשך כל השנים ואתה עושה עבודה מצוינת, מקצוענית. 

אנחנו נכנסים לעניין אחרי שאתם עוברים את התהליך של שני השרים. אז אני לא יודע בדיוק מה המצב שם בין שני השרים, שר הכלכלה ושר האוצר, זה מה שהחוק מחייב. יש לך סמכות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

קשה להם לדבר. אחד באיסט קוסט, השני בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

לא צריך להרחיב. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, התאחדות הקבלנים דיברו? 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

לא דיברו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

אז אולי ניתן להם דקה?

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

רק להם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

למה, מה? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כדי להבין בסוף את ההשפעה על הכיס שלנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני אעקוב אחרי התהליך הזה. בגלל שלתהליך הזה יש משמעות מאוד רצינית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל תשלימו אותו. זה לא יכול להישאר ככה בערובה זמנית בזמן ארוך. זה לא רציני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אם תצטרכו להביא את זה לכאן לאישור. 

 << אורח >> דני טל: << אורח >>  

הערובה היא מיידית. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אדרבא, בגלל זה. אבל התהליך המקצועי הקבוע לא נעשה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

ולדימיר, למה אתה רוצה את התאחדות הקבלנים? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

כי זה בסוף עלול להשפיע על מחירי הדירות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

בסדר, בשני משפטים בבקשה. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

בשני משפטים. אני יצחק גורביץ', אני סמנכ"ל התאחדות הקבלנים. אף אחד לא רוצה לפגוע לא בתעשייה פה - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה לא נכון? למכור 50 שקלים לקילו אלומיניום, זה נכון?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מי מוכר 50 קילו?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה שאתם רוצים בהחלטה 40.3 שקלים לקילו מינימום, זה נכון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

מה זה הדבר הזה? זה מה שכתוב אצלו בהחלטה, אצל דני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני לא מסכים. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

אני אשלים. נאמרו פה כל מיני מספרים. אנחנו בדקנו את הנושא גם לפי התייעצות עם הרבה מאוד חברות וגם לפי מה שמתפרסם בלמ"ס. המשקל של האלומיניום והמשקל של אותו היטל מייקר את הדירה בין 30,000 ל-60,000 שקלים. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

בוא, שים מספרים על השולחן. זה שקר וכזב. שים מספרים על השולחן. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

אני לא נגדך. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אבל זה שקר. בדירה יש 200 קילו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה, מה קרה? למה, מה קרה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

חנוך, נתתי לו לדבר, תן לסיים. בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הוא איש מקצוע, מה?

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

בין 40 ל-80. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שמע, אני לא מבין בזה, אבל זה לא נשמע לי תלוש. אני לא יודע, אני לא מבין בזה. בחיים שלי לא בניתי דירה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

חנוך. תודה רבה, כן, תסיים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

למה לא לבקש שנייה להקפיא? 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

קודם כל, זה לא נגד אף אחד. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אבל זה שקר. זה לא נגד, זה רק שקר. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

רגע. אנחנו מוכנים גם להציג נתונים. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

200 קילו אלומיניום, איך אתה מביא את זה ל-60,000 שקלים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא לא נותן לו לדבר. תן לו לדבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אתה רוצה לצאת החוצה לפני שאני מסיים? אני מבקש להפסיק. 

 << אורח >> יאיר לוין: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

כן, משפט אחרון. 

 << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >>  

אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו רק ניתחנו את הנתונים, זה מה שיצא. אם היה יוצר שקל ההתייקרות - - -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

כמה קילו אלומיניום משתמשים בדירה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>  

אתם רוצים לענות? כמה קילו אלומיניום משתמשים בדירה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אנחנו נעקוב אחרי התהליך הזה. חנוך, אני רוצה לסיים. אנחנו נעקוב אחרי זה, נפעל על פי החוק. על פי החוק אתה צריך לעשות את מה שאתה עושה. אתה צריך את ההתייעצויות. אתה צריך לעשות אותן ולעשות אותן גם בין השרים. לאחר מכן להביא לאישור אצלנו. 

אני לא מקבל עכשיו החלטה. אנחנו גם לא יכולים, אין לנו את הנתונים לקבל החלטה. אני מבין שגם יש בג"ץ תלוי ועומד בעניין הזה. אני מבקש, אנחנו נהיה בקשר ונראה איך אתם מתקדמים בנושא הזה. מה שמותר לנו לדעת וכשאנחנו נצטרך לאשר אנחנו נדע את זה. 

אני מודה לכולם על הדיון הזה, תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:58. << סיום >>