פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת העבודה והרווחה
09/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 423
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 13:05
סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2022 (פ/497/25) (כ/114) - בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, של חה"כ יעקב אשר, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ יוסף עטאונה, חה"כ משה גפני, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יאסר חוג'יראת << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה-2024 (פ/5263/25) - בהכנה לקריאה ראשונה, של חה"כ פנינה תמנו << הצח >> 

נכחו:
חבר הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר

חבר הכנסת:
יעקב אשר

מוזמנים: 
	נופר נחמני
	–
	יועצת משפטית, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	ענת גרייפנר
	–
	מנהלת שירות לילדים מתגברים, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אור שלהבת
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	מנחם גולדין
	–
	נציגות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

	אוסנת חיטרון
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אפרת ורד
	–
	לשכה משפטית, משרד העבודה

	שרית דמרי-דבוש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אפרת פורת
	–
	מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי

	שלומי מור
	–
	עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

	ענבל צוקרון דמארי
	–
	מנהלת תחום זכויות, עמותת "יד לילד המיוחד"

	רחל רייכמן
	–
	מרכז מידע וייעוץ להורים, עמותת "עזר מציון"

	טובה הוכמן
	–
	מרכז מידע וייעוץ להורים, עמותת "עזר מציון"

	ולרי זילכה
	–
	עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא

	לימור קרוכמל
	–
	עו"ד, עמותת איל"ן

	אבי בן ז'נו
	–
	עמותת איל"ן



ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> 1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2022 (פ/497/25) (כ/114) - בהכנה לקריאה שנייה ושלישית
של חה"כ יעקב אשר, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ יוסף עטאונה, חה"כ משה גפני, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יאסר חוג'יראת << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה-2024 (פ/5263/25) - בהכנה לקריאה ראשונה
של חה"כ פנינה תמנו << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה השנייה היום, י"ג בסיון התשפ"ה, 09.06.2025 למספרם. הנושא הוא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה, של חבר הכנסת יעקב אשר וחברים אחרים. סעיף 2, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), של חברת הכנסת פנינה תמנו. הצעת החוק היא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, אבל לגבי ההצעה של תמנו שזה לקריאה ראשונה, אז יצטרכו ועדת כנסת לאישור המיזוג. 

כבוד הרב יעקב אשר, בבקשה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אומר כמה מילים, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק היא מאוד ברורה. התחלנו אותה עם כוונות מאוד ממוקדות וניסינו רק על פי דרישה והיגיון של משרדי הממשלה להתאים את זה לקריטריונים קיימים, ולא להמציא כאילו הגדרות שלא קיימות היום בביטוח הלאומי. המהות עצמה, זה לא חוק של רווחה. זה חוק של עבודת נשים וחופשת לידה, וההתמקדות שלנו פה היא בילדים עם צרכים מורכבים רפואיים ולא רק הגדרתיים בנכות. זה יכול להיות ילד שיש לו פגיעה קשה מאוד שהוא נחשב ילד נכה לגבי קצבאות אחרות שיהיו בהמשך החיים, אבל בלי משהו שמצריך מהאימא יותר ממה שצריך לילד רגיל או אפילו ילד קצת חולה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לזה הגדרה תלמודית – תינוק הזקוק לאימו.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

כן, אבל אין תינוק, אדוני היושב-ראש, שלא זקוק לאימו. אם באים מבית החולים ואומרים לאימא, תקשיבי, הילד יכול ללכת הביתה אבל צריך להאכיל אותו בזונדה, הוא צריך להמשיך הלאה לקבל עירוי, צריך לעשות איתו דברים כאלה ואחרים. האימא צריכה להגיד, אם אני לא חוזרת לעבודה, מתחילה התלבטות והכול, אז ישאירו אותו בבית חולים והיא תקבל את החופשה כי יש בחוק היום חופשה באשפוז. גם יעלה אשפוז למדינה. ככה מביאים את התינוק הביתה, הוא מקבל את החמימות של הבית ואת הכול, אבל הוא מקבל גם את האימא שתהיה חצי רופאה או חצי אחות רחמנייה באותה תקופה. הנוסח שתסביר אותו תיכף בטוב טעם היועצת המשפטית של הוועדה, מדבר בדיוק על הנקודות הללו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז אולי היועצת המשפטית, תקריאי את החוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הצעת חוק עבודת נשים (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת)

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה השם שהיה בקריאה הראשונה. אני מזכירה, שנייה, שלישית אין שם להצעת החוק, אז זה רק עולה עם מספר תיקון. 

תיקון
סעיף 6		1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בסעיף 6 - 

(1) בסעיף קטן (ד2) במקום "ו-(ד)(1)" יבוא "(ד)(1) ו-(ד3)";

אני אסביר. סעיף 6(ד2) לחוק עבודת נשים קובע שכשיש מספר הארכות של תקופת לידה והורות, הן יכולות להיות מצטברות, כלומר אם יש הארכה מכוח אשפוז של האימא, אשפוז של היילוד והמצבים האלה, הן יכולות להיות מצטברות, ההארכות, אבל עד תקרה של 20 שבועות. בדיונים לקריאה ראשונה חבר הכנסת הסכים, חברי הוועדה החליטו שגם ההארכה של החמישה שבועות שניתנת במסגרת הצעת החוק הזאת, תהיה מצטברת להארכות האחרות עד לתקרה של ה-20 שבועות בסך הכול. זה התיקון בפסקה 1.

(2) אחרי סעיף קטן (ד2) יבוא:

				"(ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלת מורכבת 					שהוכר בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את 						תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן 					זה "פעוט עם מוגבלות מורכבת – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה 					לפי תקנה 2(2)(ב); (2א); (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי 					(ילד נכה); התש"ע-2010. 

בעצם אנחנו אומרים שאם עובדת ילדה ילד שיש לו מוגבלות שמצריכה את ההארכה של חופשת הלידה לפי מה שהמחוקק רואה לנכון, היא תהיה זכאית לחמישה שבועות נוספים, כשאנחנו מפנים לתקנות 2 (2ב). תקנה 2(2) זו התקנה של 100% נכות כש-(ב) זה המצב של ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד, והוא מפנה לתוספת הראשונה למצבים של הטיפול הרפואי המיוחד. (2א) זה 112% נכות. 3 זה 188% נכות ו-(3א) זה 235% נכות. אלה המצבים שיזכו לפי ההצעה בחמישה שבועות נוספים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן נכנסים ה-100 של התוספת הראשונה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ה-100 של התוספת הראשונה, של הטיפול הרפואי המיוחד, אבל הליקוי הרפואי שבתוספת השנייה זה כרגע לא במסגרת ההארכה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ליקוי מיוחד, לא ליקוי רפואי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

תיקון חוק
הביטוח 
הלאומי		2. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, בסעיף 51, לפני סעיף קטן 			(ב) יבוא:

			"(א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה 					וההורות כאמור בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד 					תקופת ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם 				לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק 				זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות 				כאמור בסעיף 6(ד)(1) לחוק עבודת נשים – בעד פרק זמן מצטבר של 20 				שבועות."

אני רק רוצה להגיד במילה לגבי המצבים. 2(א3) ו-3(א) זה דרגות הנכות שהוסכם עליהן בקריאה הראשונה. כמו שאמרתי, כרגע נוספה הדרגה של 100% נכות למי שזקוק לטיפול רפואי מיוחד.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

שמוגדר היום.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. זו הגדרה שכבר קיימת בתקנות. אנחנו מאפשרים להורה לשהות עוד חמישה שבועות כדי לעזור במצבים האלה שצריך לתפעל איזה שהוא טיפול מיוחד שהילד זקוק לו באופן שוטף.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

שהמורכבות היא בטיפול ולא רק במום עצמו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק רוצה להזכיר עוד נקודה אחת. בקריאה הראשונה דיברנו על הקושי שהיום תקופת הלידה אמנם היא 26 שבועות, אבל התקופה בתשלום היא 15 שבועות. ניסינו לחשוב אם באמת אימא שמגיעה לתקופה של 15 שבועות תדע אם היא זכאית לקבל את חמישה השבועות הנוספים האלה כבר מראש והיא תוכל להאריך ולשהות בבית עוד, או שהיא תיאלץ לחזור לעבודה כי היא תחשוש שלא יהיה לה תשלום עבור התקופה הזאת. 

ניסינו לחשוב על פתרונות אבל אני חייבת להגיד שיש איזה שהוא קושי שפשוט קיים מעצם זה שההכרה בילד נכה מתחילה סביב שלושה חודשים. מנתונים שקיבלנו מביטוח לאומי כן ביקשנו שבמצבים המובהקים כשיוגשו הבקשות, אז כמובן הן יטופלו כמו שביטוח לאומי תמיד משתדל, בצורה המהירה ביותר, וזה יכול לפעמים לתת לאימא את השהות הזאת של השבועיים בין השלושה חודשים ל-15 שבועות שבהם כן תהיה לה ודאות שהיא תדע שהילד שלה הוכר בקטגוריה שמזכה אותה בעוד חמישה שבועות, אבל עם כל הקושי אני מאמינה שכן יהיו מצבים שאימא תצטרך לקחת את הסיכון הזה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

התוספת שנמצאת כרגע בנוסח היא דווקא יותר קלה לזיהוי בעניין הזה, כי היא לא קשורה לאחוזים כל כך כמו לטיפול המורכב. אם ילד צריך זונדה, יודעים את זה כבר בחודש הראשון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, משרד העבודה.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אפרת ורד ממשרד העבודה. אני רק מזכירה את המורכבות היותר גדולה שקיימת בנשים שתקופת האכשרה שלהן קצרה ואז יש להן רק 12 שבועות של - - -

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

עם חצי משרה.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

ואז הסבירות שהן יוכרו בתוך התקופה היא כמעט אפסית. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל נאמר שככל שהן לא יחזרו לעבודה וכן יהיו בתקופת לידה ויוכרו, הן כן יקבלו את זה רטרואקטיבית כמובן, את התשלום. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

הן יצטרכו לקחת את הסיכון המחושב הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות מודעים לזה שיכול להיות שתהיינה שתי נשים עם ילד באותו מצב רפואי - - - 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אין לנו איזה סקר או נתונים על זה, אבל לדעתי אחרי כל לידה של מום כזה או אחר, בדרך כלל הן מנצלות את חופשת הלידה גם בחלק ללא תשלום, ואז זה יכול להיפגש אי שם באמצע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלומי, אתה קלטת את הצורך של הביטוח הלאומי להתארגן כדי שתוכלו מהר מאוד לאשר את זה כדי שהיא לא תיפול בין הכיסאות, כמו שאומרים משרד העבודה?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

אדוני, כמו שנאמר פה, אנחנו נשתדל שהאבחנות, לא כל שכן של המקרים האלה ייעשו ככל שניתן יותר מהר, אבל נכון אמרה פה הגברת שמי שיש לה חצי מהזכאות לדמי לידה והילד הוא ממש עולל ועדיין אין עדיין את האבחנה המלאה, יכול להיות שלא תהיינה את האבחנות בזמן אמת. זאת המציאות. נעשה מה שניתן כמובן שזה יהיה הכי מהר שאפשר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. 

בבקשה. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

עו"ד ולרי זילכה, בית איזי שפירא, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. כשאני באתי לדיון הבנתי שאנחנו לא ב-100% של התוספת הראשונה, והעובדה שזה נכנס זה מאוד מבורך וחיוני. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

לא באופן מלא.

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

התוספת הראשונה אנחנו מדברים. על הרפואי, התוספת הראשונה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא כל ה-100% נכנס.

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

אני מבינה. אני תיכף מתייחסת לזה. הבנתי ובאמת הכנו איזה שהוא מערך טיעונים גם סביב הערכה של כמה ילדים נכנסים לקטגוריה הזאת. אנחנו הערכנו שזה פחות מהנתונים שנאמר בפנינו, ואני שמחה שהגעתם לזה וקודם כל תודה רבה. תודה למי שעשה במלאכה. זה משאיר לנו את הילדים עם הליקוי המיוחד. 

פה אני רוצה רגע לשאול כי חלק מהשיקולים, אולי אני טועה אבל אני הרבה זמן בסיפור הזה, שיצאו איתם לדרך זה בדיוק העובדה שפעוטות למשל זכאי מעון יום שיקומי שנגיד חלק מהם עם הליקוי המיוחד הם זכאי מעון יום שיקומי, שיוכלו להיכנס רק מגיל חצי שנה, והאם יודעת שהיא לא יכולה להכניס לשום מסגרת אחרת והיא צריכה, אפרופו, לחזור לעבודה. איפה אנחנו פוגשים את הילדים האלה והאם יש לנו פה מערכות מספריות? אנחנו רוצים לתת לכולם, אני מבינה את זה. יש פה הערכה מספרית. האם אנחנו יודעים להעריך על כמה ילדים מדובר בדלתא הזאת? 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני יכול לענות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני עונה כי אני לוקח את האחריות על עצמי ואני אגיד למה. באמת אני משבח את עובדי הביטוח הלאומי, את שלומי ואת היועצת המשפטית, גברת שרית ואת ילנה שלא נמצאת כאן. הדעה שלהם הייתה שה-100% צריך להיות על כולם. גם הדעה שלי וגם הדעה שלכם, ובאמת תודה גם על הרוח הגבית בעניין הזה, אבל אנחנו נמצאים בסוף במסגרות של אילוצים. יש עוד דברים ויש עניינים תקציביים וכו', ואין לנו באמת את המספרים המדויקים לגמרי. יהיה קשה מאוד לאסוף את הנתונים האלה. 

כדי שנוכל לעמוד פחות או יותר בדברים שכן אפשר להעביר אותם, הלכנו על משהו אבל לא הלכנו עליו סתם בדיעבד. לא בחרנו חלק כן וחלק לא. מה שאמרה גבירתי, ואני מכיר את בית איזי שפירא גם עוד כשהייתי ראש עיר. הרבה שיתופי פעולה וכו'. זה נכון כי ילד שיש לו את הנכות והוא בשלב הזה של מגיל חצי שנה ומעלה, שם הוא צריך את המעון השיקומי גם אם אין לו זונדה, גם אם הוא לא צריך טיפול רפואי מיוחד אבל הוא צריך טיפול שיקומי מיוחד. זה משהו אחר. 

הקליינטים הקטנים שלנו שנמצאים כרגע פה על השולחן, זה אחרת, כי ההבדל בין העניין הטיפולי שבו צריך את האימא כמו שאמר הרב אייכלר קודם, הוא הקריטי כרגע. זה עבודת נשים. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

אדוני, אני נאלצת לחלוק על ההבחנה שאתה עושה בעניין הזה, כי בסוף אנחנו מדברים על פעוטות עם רמת פגיעות מאוד גבוהה. אם אתה אומר לי, תיראי, ולרי, זה מה שאפשר תקציבית לעשות כרגע, אז זאת התשובה, אבל אני לא רואה הבחנה רלוונטית. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

מאחר ואני קידמתי את הצעת החוק הזאת וגם קידמתי אותה בהבנות מול משרדים אחרים, ותחמנו איזה שהוא גבול, אני רוצה לעמוד בגבול הזה פחות או יותר ואני מוכרח גם לומר למשרד האוצר. יש דבר שנקרא האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני חושב שאנחנו צריכים להעביר את הצעת חוק הזאת היום בקריאה שנייה ושלישית. אפשר יהיה לבדוק בעתיד מה ההשלכות הכספיות. אני גם חושב כמו שאת אמרת, שזה הרבה פחות, כי אם ניקח את הקיזוז של ילדים שמתאשפזים והם מקבלים את חופשת הלידה מכוח האשפוז, וגם מספר הילדים שהם יוגדרו בהגדרה הזאת, זה הרבה פחות, אבל אני מציע, ומי שיושב פה, כולם שוחרי אותו דבר. זו הצעת החוק שלי ועם זה אני הולך ואני לוקח את זה על עצמי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש ניסיון בחקיקה שאם אתה כבר פתחת דלת, הרגע אתה לא יכול לפתוח יותר מידי, אבל אם יש תקדים אז תוכל אחר כך להאריך או להרחיב.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

גם אם אני אעשה את זה, אני אעשה את זה אחרי שנבדוק מספרים. אני חושב שאז גם יקל על שאר משרדי הממשלה להבין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >> 

תודה רבה כבוד יושב-ראש הוועדה, כבוד הרב. אנחנו מאוד מודים על השינוי הזה שנעשה כאן ועל העבודה היפה שנעשתה. זה בהחלט מבורך. עם זאת, אם להמשיך את דבריה של חברתי היועצת המשפטית של בית איזי שפירא, אנחנו גם יודעים ולמודי ניסיון שברגע שהצעת חוק תעבור, להעלות את הנושא הזה שוב על השולחן ולבצע תיקון נוסף זה לא עניין של מה בכך, ויש כאן חשש במיוחד שמדובר באמת בכמות מאוד קטנה כפי שבהחלט יוזם ההצעה הסכים כאן. אנחנו סבורים שכן כדאי להתעקש על הנקודה הזו ולהעביר אותה כבר עכשיו כי אחרת זה פשוט יתקע. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

אפשר אולי לפלח מספרים. דווקא כאן יותר קל לנו, כי אם אנחנו מדברים על רוב הילדים של הליקוי המיוחד, הם נכנסים למעונות יום שיקומיים. יש לנו נגיד 4,500 פעוטות במעונות יום שיקומיים. הילדים עם האוטיזם בדרך כלל לא מאובחנים בשלב הזה, אז לא על אלה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על הילדים שנכנסים על דברים מאוד מסוימים. אני מניחה שאפשר לעשות את הפילוח הזה ולראות מה הדלתא שמדובר בה. דווקא כאן יותר קל לנו לראות.

 << אורח >> לימור קרוכמל: << אורח >> 

ברשותכם, אני אשלים. אני בעצמי אימא לתאומים שנולדו פגים. אחד מהם סובל מעיכוב התפתחותי מורכב והשני נולד תקין לחלוטין. אני עורכת דין. אני במשרה מלאה. נאלצתי להישאר בבית ולטפל בילד שסובל מעיכוב התפתחותי מורכב, אפילו לא אוטיזם, ואת הילד השני יכולתי לשים בגן כבר בגיל שלושה-ארבעה חודשים. כאן נתקעתי. גם האבחנה לוקחת זמן, ומפחדים לאבחן ילדים בגילים כאלה. גם ההשמה לוקחת זמן וגם אין בכלל השמה לפני גיל חצי שנה. זה מאוד משמעותי לאישה שצריכה לפרנס את ילדיה בבית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> ענבל צוקרון דמארי: << אורח >> 

ענבל צוקרון דמארי, מנהלת תחום זכויות בעמותת "יד לילד המיוחד" ואימא לילד עם תסמונת אנגלמן. יש לי ילד בן 13 וחצי שיש לו גם שיתוק מוחין וגם תסמונת גנטית קשה מאוד. כן חשוב לי גם לגעת במה ששתי הנשים המקסימות שלפניי דיברו, וגם על עוד משהו שמאוד מטריד אותי, שאני חושבת שכדאי לתת עליו את הדעת. דבר ראשון אני חייבת שנייה להדגיש. אנחנו מדברים פה על הארכה של חופשת לידה בסך הכול בחמישה שבועות לילדים שזכאים בין גיל שלושה חודשים לחצי שנה, שבלאו הכי אמרנו שרוב הילדים שמקבלים את ה-112% ומעלה בגילים האלה הם סביר להניח פעוטות עם אשפוז מתמשך שבלאו הכי נכנסים בהארכה של חופשת הלידה. 

אימא לילד עם תסמונת דאון שגם ככה זו משפחה שבהתחלה מקבלים את הבשורה וכל העולם חרב עליהם, אלה ילדים שיש להם הרבה מעקבים. מעקב אחרי הלב, מעקב אחרי הנשימה. הם לא מסוגלים להגיע לעבודה. זה משפחות שנמצאות במצוקה כל כך גדולה, ולבוא ולהגיד לאימא לילד עם תסמונת דאון, ילד עם אפילפסיה קשה, פג מקבל ואת לא כי לא היה לנו תקציב, זה עוול. חברים, זה עוול, ואנחנו היום בתור ארגון פועלים כדי לשנות עוולות מהסוג הזה ומאוד קשה לנו. באמת שלא מדובר בתקציב גדול, ואני באמת חושבת שאסור לנו להשאיר אותם בחוץ.

אדוני היושב-ראש, עוד נקודה שאני חושבת שניגע בה זה בנוגע למנגנון. אני חייבת להגיד שאני תמיד אומרת בעבודה המשותפת שלי עם ביטוח לאומי, שכל גוף במדינת ישראל שצריך ללמוד איך עובדים, שיסתכל על הביטוח הלאומי כי הם באמת עושים עבודה נהדרת, אבל בגלל שאני יודעת באיזה עומס של פניות גדול הם נמצאים, השאלה שאני מעלה זה איך ביטוח לאומי ידעו לתעדף את המקרים שמגיעים לצורך ההכרה על מנת שיהיה את הזמן הנחוץ להאריך את חופשת הלידה? זה לא שיש להם עיניי רנטגן. הם מקבלים X פניות. איך הם ידעו איזו פנייה לתעדף קודם? תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שאלתי את המציע האם אפשר לשלם רטרואקטיבית כדי שאם את אומרת שיש בעיה משרדית להשיג את זה, אז נניח שזה יגיע מאוחר, היא תקבל החזר.

 << אורח >> ענבל צוקרון דמארי: << אורח >> 

רטרואקטיבי זה מצוין. זה פותר לחלוטין את הבעיה. אנחנו פשוט חשבנו שלא מדובר רטרואקטיבית. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה אישור של שלומי ושרית לעניין הזה של הרטרואקטיבי. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אמרנו את זה בדיון הקודם לקראת הקריאה הראשונה. אפשר לשלם רטרואקטיבית בהתאם להוראות של חוק ביטוח לאומי. זה תמיד 12 חודשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שזה לא כסף אבוד גם במקרה שזה ייקח זמן.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

הקושי כמו שציינו וגם ציינה נציגה ממשרד העבודה, זה במערכת יחסים מול המעסיק. מול ביטוח לאומי אפשר לשלם רטרואקטיבי.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

שרית, רק אם היא לא חזרה לעבודה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

צריך להבין שברגע שהיא חזרה לעבודה, היא לא יכולה לחזור לחופשה ולקבל - - - 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

היא קצת מהמרת פה.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

דיברנו על זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז אם כך אנחנו יכולים לגשת להצבעה? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

רציתי לשאול לגבי תחילה ותחולה מבחינת ביטוח לאומי. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

1 בחודש שבתום 90 ימים מיום פרסום החוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה יחול על אימהות שגם אם הן שוהות עדיין בחופשת הלידה, הן יוכלו לבקש את זה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אם צריכים 60 יום אז עדיף 60.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה אם אתה פוגע באלה שנולדו בינתיים? 

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

אוסנת ממשרד המשפטים. בשביל לעשות הבחנה בחוק בין שתי קבוצות ולהעניק זכאות לקבוצה אחת ולא לקבוצה השנייה, צריך שתהיה הבחנה, שונות רלוונטית ביניהם, אחרת יש לנו פה בעיה משפטית של אפליה. הם יכולים לבוא ולהגיד, אנחנו זכאים גם ואתם מפלים אותנו, החוק מפלה אותנו. השאלה אם יש הבחנה ושונות רלוונטית בין הקבוצות, היא שאלה מקצועית במידה רבה, שמי שצריך לענות עליה זה ביטוח לאומי שמכיר הכי טוב את התקנות ואת הרציונל מאחוריהן והיישום שלהן, וצריך לשמוע מביטוח לאומי כדי להבין האם אנחנו פה בעולם שמאפשר את ההבחנה הזאת בחוק, או שיש פה איזה שהוא קושי משמעותי שיכול להיות שיהיה קשה אחר כך להגן על ההצעה הזאת ושיעלו המון טענות אפליה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בשביל זה יש לנו יועצת משפטית לוועדה שהיא תסביר לנו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני חושבת שהסברנו את זה כהקראתי את הסעיף. כמו שנאמר, הוועדה ביקשה לבחון לגבי כלל ה-100%, ומרגע שנאמר שאי אפשר לתת לכלל ה-100% בגלל אילוצים תקציביים, ניסינו לחשוב איזה מבין הקבוצות זקוקה יותר למה שאנחנו נותנים פה בהצעת החוק, שזה הארכה של תקופת הלידה וההורות להורה כדי שהוא ישהה יותר עם הילד. כמו שחברי הכנסת אמרו, הם חשבו שמבחינת הצורך בטיפול הרפואי המיוחד, אני יכולה לפרט את המצבים שנכנסים שם לעומת המצבים של הליקוי הרפואי, ההטבה הזאת של הארכת תקופת הלידה וההורות יותר רלוונטית ולכן ניתנת בשלב הזה לקבוצה הזאת.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אגב, יש חשש משפטי הרבה יותר גדול, כי מציעי החוק שהציעו איתי ביחד, היו כאלה שהציעו עשרה שבועות ואני חושב שעשרה שבועות יותר נכון מחמישה שבועות. 

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

גם אני חושבת. גם עשרים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

יופי, אבל זה לא בעיה משפטית. בשביל זה אנחנו בבניין עגול ואנחנו משתדלים לעשות טוב. אם הייתי יכול לעשות את כל הטוב שאני רוצה, אז הבניין היה כבר מזמן הרבה יותר רחב, אבל אנחנו הולכים צעד-צעד. 

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

אני רוצה רגע לענות על זה, בסדר? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את הצגת שאלה. את רוצה תשובה של הביטוח הלאומי. בבקשה.

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

בהחלט יש פה קושי במובן הזה שאנחנו מדברים פה בתוך כל האוכלוסייה של ילדים שזכאים ל-100% נכות. 100% נכות בא לבטא את מידת התלות שהמגבלה של הילד מטילה על ההורים שלו, כמו ש-235% מבטא הרבה יותר מאשר ה-100%. מה שנעשה פה, שלוקחים את כל ה-100% ואומרים לחלק כן ולחלק לא. אמנם יש בתקנות הגדרה. גם אמרתי את זה לח"כ המציע, אני אומר את זה שוב. זו בעיה במובן הזה שאני לא אדע מחר מה להגיד לאימא של הילד העיוור, החירש, האוטיסט או עם תסמונת דאון, להגיד לה, גבירתי, את לא, אני מצטער, ולילד אחר שכן. 

שוחחנו ארוכות על הטיפולים הרפואיים המיוחדים. יש סיטואציות שבאמת מישהו זקוק לדיאליזה וכו'. זה מקרי הקיצון. האם קל לי להגיד לכם מה ההבחנה? לא. לא קל לי להגיד מה ההבחנה. ההבחנה שאני רואה פה היא התכנסות תקציבית, אלף, ובית, התבססות על הגדרה שהיא כבר היום קיימת היום בתקנות, של ילד שזקוק לטיפול רפואי מיוחד. האם זה לא עלול להיתקף? זה עלול להיתקף. האם יהיה קשה להגן על זה? בהחלט יהיה קשה, אבל אני לא יכול להגיד בעיניי שאי אפשר להעביר את התיקון הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברגע שהמציע אמר את ההגדרה שמדובר בילדים שהאימא צריכה לטפל בהם בפועל, זאת הגדרה מאוד ברורה והבחנה מאוד ברורה. שאלות משפטיות, אני יכול לשבת ארבע שעות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא ענה שהוא לא יכול להגיד שיש פה בעיה משפטית. אני רוצה להוסיף על מה שאתה אמרת, כי מה שאמרו הנציגות זה נכון. גם תינוק עם מום כזה או אחר צריך יותר טיפול, אבל פה אנחנו מדברים על הגיל הכי קטן, ממש בהתחלה, שמדובר כאן על דברים שהם בתחום אחות מוסמכת. הלוואי שנוכל את הכול. כשיעבור החוק, תעבור אולי גם שנה ונראה כמה באמת העלויות, והייתי מצפה גם ממשרד האוצר ומשרדים אחרים שיבדקו את העלויות ואם יתברר שזה לא כזה גבוה, אז נעשה את התיקון הזה בשמחה כאן בוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אמרתי קודם ואתה לא כל כך הסכמת, שכשאתה עושה חוק, אתה יכול מחר להרחיב בגלל הנקודות שהעלה שלומי ואת העלית. אפשר להרחיב בעזרת השם עוד ועוד, אבל קודם כל צריך לפתוח את הדלת. על האנשים שצריכים טיפול צמוד, כולנו מסכימים שצריך לעזור להם. ילדים שפחות זקוקים לאימהותיהם בצמוד-צמוד, אנחנו מאוד נשמח כוועדה שיביאו לנו הצעות ואנחנו נשמח לאשר את זה. כרגע אנחנו מדברים על האנשים שצריכים טיפול צמוד.

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

רק אני רוצה בבקשה להבהיר את זה. קודם כל להגיד, חשוב מאוד להצליח ולתת כמה שיותר לאנשים האלה, ברור. אנחנו משרד המשפטים שותפים לתכלית החשובה של ההצעה הזאת. חשוב גם שתוכל להיות תקפה משפטית ושאם אנחנו קובעים איזו שהיא הבחנה, ההבחנה הזאת היא באמת מתאימה ולא תיפול אחר כך ואנחנו סתם מבזבזים את זמננו ונותנים תקוות שווא, וכדומה. 

אנחנו צריכים לוודא פה עם ביטוח לאומי, ואני לא הבנתי את התגובה עד הסוף, שבאמת הקבוצה שאנחנו מכוונים אליה היא קבוצה שמצריכה כן יותר טיפול, היא צריכה טיפול אחר, היא לא קבוצה שהיא זהה במאפייניה לקבוצה השנייה. אם היא זהה במאפייניה לקבוצה השנייה, אנחנו פה בבעיה משפטית של אפליה. שונות תקציבית היא לא מצדיקה אפליה, אחרת כל מדינת ישראל היינו יכולים להפלות תמיד ולהגיד שונות תקציבית. אפליה היא דבר שאנחנו לא רוצים לאפשר אותו גם כשיש מגבלות תקציביות, לכן אני כן חושבת שצריך לחדד את האמירה הזאת של ביטוח לאומי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חידדנו חדוד וחדד. אמרתי ברור וחד משמעי, אנחנו היינו רוצים שכולם יקבלו, אבל היות ומשרדי הממשלה הגיעו להסכמה עם המציע שמדובר פה בתינוקות שזקוקות יותר לטיפול הצמוד, על זה אנחנו מדברים.

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

הם זקוקים יותר?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

אני נתתי דוגמאות לכאן ולכאן. 

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

לא דוגמאות. קטגורית. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

קטגורית אין. זה לא 100% כולל בדיוק את האוכלוסייה שזה מכוון. הביטוח הלאומי לא צריך להיות זה שמגונן על ההצעה. זה לא תפקידנו, אבל אני כן אגיד שיש פה דוגמאות שהן פחות מתאימות. יש פה דוגמאות שהן יותר מתאימות. יש פה לדוגמה ילד שפעם בשבוע צריך להגיע לקופת חולים לקחת בדיקת דם. אימו תקבל אבל הילד שהוא אוטיסט לא יקבל? אני לא אומר שההצעה פה מושלמת. רחוק מזה.

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

זו השאלה.

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

טוב, אז זה מה שאני יודע להשיב. אני חושב שההבחנה באוכלוסייה הזאת שנעשתה באופן קטגורי לא נותנת מענה מלא. אני לא יכול להגיד באופן מוחלט שדווקא לאלה מגיע ודווקא לאלה לא מגיע. אני לא יכול להגיד את זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אגב, שלומי, גם בתוך ה-50% אני יכולה למצוא לך מקרים שגם זכאים לאותו דבר.

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

קטגורית, וגם אם לא נוציא את בין ה-112% ל-100% - - -

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

לכן לא הלכנו על ה-100, הלכנו על הגדרה. ההגדרה קיימת, אז איזו אפליה יש אם אני הולך על הגדרה קיימת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שמענו את הדברים. בשביל זה אנחנו יושבים. אנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת, ולפי שיקול הדעת של הוועדה במקום להגיד לא לתת גם להם בגלל שיש אולי מישהו, אז קודם כל כן לתת, ואם יבוא מישהו או משהו או סוג דומה שמגיע לו, נתקן גם את זה. אנחנו פה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני אשמח גם להתייחס, תאיר ממשרד האוצר. גם אנחנו אחרי ששמענו את כל הצדדים וגם הייעוץ המשפטי שלנו, את היעדר היכולת באמת לעשות פה איזו שהיא הבחנה רלוונטית, וההבחנה היא בעצם אך ורק תקציבית, שכמו שאוסנת אמרה פה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אני לא הזכרתי את המילה תקציבית דווקא בגלל זה. לא מעניין אותי התקציבית. תקציבית, היינו מחייבים אתכם לתת עוד תקציב. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

זאת ההבחנה ואפשר באמת להתקדם עם הצעת חוק מלאה באפיק שהוא תקציבי. אנחנו לא נמצאים שם כעת, אז מבחינת משרד האוצר ההצעה כרגע היא בקטגוריית חוק תקציבית מאחר ואין לנו באמת יכולת לעשות את ההבחנה הזאת, ואנחנו נמצאים בקושי משפטי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הצעת חוק תקציבית זה 7 מיליון.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מעל 7 מיליון.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה מעל 7 מיליון? 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מלוא הקבוצה של 100% היא מעל 7 מיליון. נאמר פה שאין יכולת לעשות הבחנה ביניהם.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

ניסיתי מאוד לא לפגוע. תשתדלי שאני גם אצליח. זה מניפולציות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אז אפשר להצביע על עלות תקציבית. אין בעיה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אם תצטרכו אני אביא 50 ח"כים לזה, אבל אני אביא את זה בשביל לספר לכולם איך זה עובד. את למדת ליבה יותר טוב ממני, אבל את יודעת טוב מאוד שאין לזה אחיזה מעל 7 מיליון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא מתרגש. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני גם לא מתרגש. אני כאוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם יגידו מה שהם יגידו. אנחנו מחוקקים. עדיין יש איזה שהוא הבדל בין מחוקקים לבין פקידים. הפקידים מאוד חשובים לנו. בלי הפקידים אנחנו לא יכולים להתקיים. אנחנו סומכים על היועצת המשפטית של הוועדה שיש פה הגדרה ברורה שאינה מפלה אף אחד, ואני האחרון שאסכים לאפליות, ואנחנו נלחמים נגד אפליות. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אבקש עד הצבעה במליאה שתהיה, בסוף תשבו ותעשו תחשיב אמיתי, לא פייק תחשיב שהגעתם ל-17 מיליון. עם מי ישבתם? עם מי בדקתם? 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

התחשיב שלנו מבוסס על נתונים שהועברו אלינו על ידי הביטוח הלאומי. אין אף נתון שהועבר לנו שהוא לא חלק מהתחשיב, ונשמח לקבל מידע נוסף שהוא לא בפנינו היום. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, יש נתונים שלא כלולים בתחשיב.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לנו לא הועברו נתונים נוספים מאז ההערכה התקציבית שהעברנו באופן רשמי לוועדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אז צריך לבקש. כדי לעשות תחשיב מדויק צריך גם להתייחס ללקויות שמוכרות סביב גיל שנה, שהן לא רלוונטיות. צריך היה לקזז גם את 70 הנשים שהילד שלהן מאושפז יותר מעשרים שבועות. זה תחשיב מדויק. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אנחנו נשמח לקבל את המידע הזה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם העברתם את המידע על האשפוז של עשרים השבועות. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

זה לא נכון. כבר הסברנו שאורך האשפוז - - - 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש חפיפה לגבי עשרות אימהות.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה על אלפי מקרים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

1,400 מקרים. לא אלפי מקרים. אני הבנתי שיש אחוזים נכבדים שההכרה היא לא סביב שלושה חודשים וחצי שנה, לכן ההצעה הזו לא רלוונטית לגביהם.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

המידע הזה לא נמצא בפניי ועל כן אני לא יכולה לתת עליו את הדעת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אז אפשר לבקש כדי לעשות הערכה מדויקת. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מדבר כרגע על הצעת החוק כפי שהיא כתובה. היא לא עולה את ה-7 מיליון גם אם תביאו מחשב-על מאיפה שאתם רוצים, שיזייף.

 << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> 

אני מתכוונת שאם נכלול את כל ה-100, אז זה עולה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה אנחנו יודעים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה לא על השולחן כרגע, עם כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לאור מה ששמענו פה אני קובע שזה לא חוק תקציבי. זה לא יעלה 7 מיליון. תבדקו את זה. אם תיראו שזה יותר כסף, תשלחו לנו הודעה ואנחנו נבדוק את ההודעה הזאת. אני מניח שזה לא תקציבי. לא רציתי בכלל להתייחס לעניין התקציבי. כל הפרצה של הדיון הזה היא בגלל שאנחנו באמת היינו רוצים שזה יהיה לכולם וזה יהיה תקציבי, אבל היות והמציע הגיע אתכם להסכמות לגבי קבוצה מסוימת שבאמת נזקקת, אז אנחנו נסתפק עכשיו בזה ואנחנו קודם כל נעשה הצבעה על המיזוג. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לפני ההצבעה יש לי שלוש הערות. אני קודם כל אומרת שלא הקראנו את הסעיף של התחילה והתחולה. החוק בעצם יכנס לתוקפו ב-1 בחודש שלאחר 90 ימים מיום פרסומו של החוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה אתה צריך 90 יום, שלומי? ב-60 יום לא תוכל לעשות את זה?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

בגלל העילה. אם זה היה רק 100%, זה היה יותר פשוט. כיוון שזה בתוך ה-100% תת קטגוריה וצריך לשנות את הטפסים וצריך לעשות כל מיני דברים - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

90 יום לשנות טפסים ל-1,400 ילדים?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

לא רק. יש פה גם לשנות מחשובית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תסתפק ב-60 יום אולי? 60 יום זה מספיק. 90 יום זה אחרי הממשלה הבאה אולי, אני לא יודע. נעשה 60 יום, שלומי, בסדר?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 

ב-1 בחודש שאחרי 60 יום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הערה שנייה, אני רק מחדדת. כמו שאמרנו, ההכרה ברוב המקרים זה לאחר 90 ימים. במצבים של תקופת אכשרה חלקית וחופשת הלידה היא קצרה יותר, ככל שהיא עדיין שוהה בתקופת הלידה וההורות והילד יוכר במהלך אותה תקופה, אז היא תקבל רטרואקטיבי גם אם תקופת הלידה וההורות שלה הסתיימה בתשלום לפני שהייתה הכרה, אם היא לא חזרה לעבודה. 

הערה נוספת. אנחנו נצמדים לחלוקה בין התוספת הראשונה לשנייה. אני רק אומרת את זה לפרוטוקול. התוספת הראשונה מדברת על ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד. זה לא כותרת שאנחנו נתנו, והתוספת השנייה מדברת על ילד עם ליקוי מיוחד. זו ההבחנה. נצמדנו לקטגוריות שכבר ממילא קיימות בתקנות. עכשיו להצביע על המיזוג.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המיזוג בין?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש לנו את ההצעה שעברה בקריאה הראשונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סעיף 1 היה חוק עבודת נשים של חבר הכנסת יעקב אשר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, והסעיף השני זה הצעת חוק עבודת נשים של חברת הכנסת פנינה תמנו. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

יש גם את עאידה סלימאן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש גם את של אימאן ח'טיב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הן ביקשו?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אותן כבר מיזגנו.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

עכשיו מוסיפים רק את פנינה. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

פנינה מאשרת את המיזוג.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היא ביקשה את זה ולכן אנחנו מכבדים את הבקשה ואנחנו נצביע על המיזוג. 

מי בעד המיזוג של שני החוקים? ירים את ידו.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני לא יכול להצביע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד המיזוג? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה יעבור לוועדת הכנסת לאישור המיזוג כדי שיוכלו לגשת מייד לקריאה שנייה ושלישית. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

ההצבעה הבאה מותנית בכפוף.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו אנחנו עושים הצבעה על החוק עצמו.

מי בעד הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת)? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית בכפוף להחלטת ועדת הכנסת. שיהיה בהצלחה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני יכול מילה אחת? אני רוצה קודם כל להודות לך, אדוני היושב-ראש. אתה עושה את זה מתון יותר ממני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לי פשוט קול נמוך.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

באמת תודה על ההבנה של הדברים, וגם אני אומר עוד פעם. לא קל לי גם לעמוד ולא להיות יותר טוב, אבל צריך גם ללכת עם מה שיש. 

אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה על עבודה מקצועית גם משפטית, וגם למנהלת הוועדה ולכל הצוותים. באמת עבודה משפטית, מקצועית אבל עם הרבה לב, ולביטוח הלאומי גם כן ואפילו למשרד האוצר. אני מקווה שלא תעשו לנו הצגה. במליאה אני יודע להציג יותר חזק. שם הרב אייכלר לא יכול להשתלט עליי.

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

אני יכולה גם, אדוני, להעיר הערה? סוף-סוף מישהו רואה את הפעוטות עם הצרכים הרפואיים המיוחדים. אנחנו כל הזמן נאבקים על זה שהקבוצה הזאת לא נראית, והשירותים שהם מקבלים בין משרדי הממשלה, אז תודה רבה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

עד שהם מגיעים למעון השיקומי.

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

לא, הם לא זכאים למעון יום שיקומי. זאת קבוצה שלא מקבלת בכלל. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

גם אלה שזכאים לא מגיעים. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

גם אלה שלא זכאים, לכן יש לנו עוד לאן ללכת איתם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. הוועדה פתוחה לכל דיון שיקדם עוד קבוצות. 

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>