פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



22
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/05/2025


הכנסת העשרים-וחמש


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 366
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 12:40


סדר היום:
 << הצח >> טיוטת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)(תיקון), התשפ"ה-2025 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר



מוזמנים:
	עזאת חלבי
	–
	מנהל אגף עתודות, משרד הפנים

	רביד עמיקם
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מיכל גרשוני
	–
	לשכה משפטית, משרד החינוך

	מנחם לפידור
	–
	עו"ד, מרכז השלטון המקומי

	לי סיגל
	–
	נציג משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> טיוטת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)(תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צוהריים טובים, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום טיוטת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)(תיקון), התשפ"ה-2025. לפני שנתחיל בדיון, נמצא איתנו לי סיגל ממטה החטופים, אח של קית' שברוך ה' חזר אלינו. אבל מהרגע שהוא חזר אלינו, הוא ממשיך הלאה, לעבוד בשביל שאר אחיו ואחינו החטופים, עד האחרון שבהם, בעזרת ה', שיגיעו לארץ. לפי בקשתם, אנחנו נראה קודם כול את הסרטון.

(מוקרן סרטון)

תודה רבה. לי, בבקשה.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

תודה. אני מרגיש שאנחנו במעמד חסר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אינטימי, נקרא לזה ככה.

<< דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

אינטימי, כן. 

אח שלי קית' היה 484 ימים בשבי החמאס. גיסתי אביבה הייתה 51 ימים בשבי החמאס. שניהם נחטפו מקיבוץ כפר עזה, ושניהם יצאו חזרה אלינו בהפסקות אש, במהלכים דיפלומטיים, בלי מלחמה. הם סבלו במלחמה. הם כמעט נהרגו במלחמה, בשהייה שלהם כחטופים בעזה. המשפחה שלנו – כן, קיבלנו השלמה, קיבלנו מתנה. אבל זה לא צריך להיחשב מתנה. יש 59, עוד מעט אנחנו מקווים 58, שעדיין מחכים. 

הסרטון – נכון, זה סרטון, ואפשר להגיד שזה ערוך, ופה ושם, אבל זאת התמונה. יש סקרי דעת קהל, כבר די הרבה זמן, שאלה המספרים, אלה הדעות, ולהשיב את החטופים זה באמת הדבר הכי חשוב, אפילו במחיר של להפסיק את המלחמה. מלחמה הורגת. מלחמה לא מחזירה חטופים. מלחמה גורמת להותר לפרסום ועוד הותר לפרסום ועוד הותר לפרסום, ועוד מילואים ועוד מילואים. משפחות מרוסקות. עסקים נסגרים. אם בהתחלה ידענו שחייבים לצאת למלחמה – וידענו את זה – היום, אחרי כל כך הרבה זמן, אני בדעה, לפי מה שאנחנו שומעים רוב העם בדעה שקודם חטופים, אחר כך נדע להסתדר עם חמאס. 

קית' אזרח אמריקאי. אני אזרח אמריקאי. לא רק דרכון אמריקאי הוציא את קית'. אבל הדרכון האמריקאי כן מוציא את עידן אלכסנדר. זה עוד לא מוציא את איתי חן, חלל חטוף, חייל, חייל מת, חטוף, שריון. יש לו דרכון אמריקאי גם כשהוא מת, אבל הוא שם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש עוד ארבעה כאלה אני חושב.

<< דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

	יש את עומר נאוטרה, גם שריונר, גם אמריקאי, ישראלי, וג'ודי וגד חגי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זוג.

<< דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

בני זוג שנרצחו ב-7 באוקטובר, בטיול בוקר, הליכה, מחוץ לקיבוץ שלהם בארי. 

כן, יש אמריקאים. יש ישראלים. יש כאלה שאין להם אזרחות ישראלית או אזרחות אמריקאית. המעמד של להיות חטוף בעזה זה מעמד שאין לו מילים. אנחנו אומרים את זה לעצמנו 17 חודשים. אנחנו אומרים שהזמן אזל. אז אם הזמן אזל, מה אנחנו עושים? המפלגה שלך מאוד איתנו, לכל אורך הדרך. אבל הדרך כבר ארוכה מדי. "אנחנו איתכם. נצביע בעד כל הסכם שיבוא". הצבעתם, אישרתם, יש הסכם. הפעלנו אותו. קית' יצא. שגיא דקל חן יצא. עופר קלדרון יצא. אלי שרעבי יצא. אבל הפעלנו ולא המשכנו, חזרנו להפציץ, חזרנו לסכן חיים של חטופים, חיים שלנו, של כולנו. זה כיף שיש לנו שבע חזיתות? אנחנו גאים בזה שאנחנו יודעים להגיע עד תימן? זה עוזר להחזיר את החטופים? לא. זה לא. עם זה צריך לחכות עד אחרי ש-59 יחזרו – אלה שבחיים לשיקום, כי בלי זה אין למדינת ישראל תקומה, אין לנו שיקום, ואלה שלא בחיים לקבורה ראויה. 

אנחנו יודעים שלא כולם יהודים ולא כולם ישראלים מבין החטופים. אומרים לעצמנו שאנחנו עם שמקדש חיים. בבקשה, אני לא צריך לשמוע מאחת שיושבת ליד ראש הממשלה שהיא מתקנת אותו, שאין 24, יש פחות. אימא של תמיר נמרודי לא צריכה גם את זה על הראש שלה: הוא כן? הוא לא? אני מבקש מהמפלגה שלך להיות יותר פעילים. הצבעתם בעד. מסתבר שזה לא מספיק. החטופים – זה דבר ראשון. אחרי זה חוק הגיוס, תקציבים לפה, תקציבים לשם. אני לא מזלזל. אבל חיי החטופים ואלה שלא בחיים – איך זה לא בסדר עדיפות הכי עליון של כולם? אבל במיוחד המפלגה שלכם, אתם איתנו, אז תהיו איתנו. להיות איתנו – זה להחזיר אותם. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אני רק יכול להגיד דבר אחד. אתמול התקיים דיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון ביחד עם ראש הממשלה. כמובן, אני לא יכול לפרט מה נאמר שם. אבל בדיון הזה גם חבר הכנסת אזולאי מש"ס, וגם אני, העלינו. דובר על התוכניות, לגבי לחימה, עצימות, כל הדברים הללו. אנחנו הקשינו עם שאלות מאוד ברורות בעניין הזה. נאמרו תשובות, אני כמובן לא יכול לדבר עליהן. אבל זה נמצא אצלנו בסדר היום לאורך כל הדרך, בלחץ מתמיד, עד כמה שאנחנו יכולים, בעזרת ה'.

<< דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

לשתי המפלגות שלכם יש את הכוח ויש את הרצון. פשוט עוד לא ראינו את האיום האמיתי שיזיז את הקואליציה בכיוון הנכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה, לי.

<< דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

תודה לכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תחזק את ידו של קית' במסעות שלו בשביל שאר בני החבורה מה שנקרא. תודה רבה. ברשותך, אנחנו נעבור לסדר היום.

 טיוטת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)(תיקון). מי מציג בבקשה?

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

התיקון המוצע נועד להתאים את תקנת הפטור הקיימת בתקנה 2 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), זה השינויים שחלו בתוכנית צוערים לשלטון המקומי, ובכך לשמר את הזכאות של בוגרי התוכנית להתמנות למשרות ברשויות המקומיות ללא צורך במכרז פומבי. תקנה (ב) לתקנות מגדירה סוגי משרות שמוחרגות מהחובה במכרז פומבי לצורך איוש משרה ברשויות המקומיות. אחת מהמשרות האלה מיועדת לבוגרי תוכנית הצוערים, תקנה 2(ב)(4).

עד לאחרונה תוכנית הצוערים כללה מסלול של תואר כחלק מובנה מהתוכנית, מסלול תואר ייעודי לבוגרי תוכנית הצוערים.
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תרחיבו רק קצת על התוכנית אם אפשר.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

תודה היושב-ראש. התוכנית עבדה כבר עשר שנים במתכונת – שלקחו אנשים, עשו תואר ראשון או תואר שני במגוון גדול של מקצועות, ועשו יום בשבוע הכשרה מה זה שלטון מקומי ורשויות מקומיות, ולאחר מכן קיבלו השמה ארבע שנים ברשויות המקומיות. כלומר, הפטור על זה שהם נכנסו כצוערים, ארבע שנים השמה ברשויות המקומיות, בהתחייבות בין משרד הפנים לרשות המקומית שמעסיקים אותם ארבע שנים בתחום מסוים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל מי שמסיים את התואר? 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כל מי שסיים את התואר במסלול. היו כאלה שעשו תואר ראשון בתל-חי או בבן גוריון או כאלה שעשו תואר שני באוניברסיטת חיפה או בטכניון ונכנסו לארבע שנים. עם השנים, אחרי עשר שנים שהתוכנית קיימת ואנחנו מכירים את הדור של היום של הצעירים, היה קשה יותר לגייס אנשים ולהתחייב לשש שנים או שבע שנים לעבוד ברשויות המקומיות. לכן עברנו למתכונת חדשה, שקולטים אנשים שכבר עם תואר ראשון או תואר שני ומתחייבים להיות בתוכנית ארבע שנים: חצי שנה הכשרה ושלוש וחצי שנים ברשויות המקומיות. זה השינוי שנעשה במבנה הארגוני של התוכנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה שונה היום ממה שהיה? כרגע, היום, הם יכלו להיות מושמים ברשות מקומית לארבע שנים.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

אבל עדיין, הם היו צריכים לעשות הכשרה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אחרי תואר?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

אחרי תואר, בדיוק.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

זה מסלול של תואר ייעודי בתוכנית הצוערים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ועכשיו? 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

עכשיו הוא או היא צריכים להגיע עם תואר, עושים להם הכשרה.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

תואר ראשון שהם מגיעים איתו כבר. הם לא עושים אותו כחלק אינטגרלי ומתחייב מהתוכנית.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

האתגר הכי גדול היה לחייב את האנשים להתחייב לשבע שנים. צעירים, צעירות, שסיימו עכשיו צבא, בני 24-23, להגיד להם לעשות תואר ראשון וארבע שנים, למעשה שבע שנים? אמרו: תקשיב, מה זה, רפואה? קשה לנו להתחייב. זה הדור. כמו שהבת שלי אומרת לי: אין לך אינסטוש? אני לא רוצה לקרוא יותר מדי. רצים קדימה. 

אז עשינו מחקר יחד עם הרשויות המקומיות ובדקנו את הכול. הוועדה הבין-משרדית המליצה לקצר את התוכנית לארבע שנים, שניקח אנשים כבר עם תואר, ולעשות להם חצי שנה אינטנסיבית מה זה רשויות מקומיות. לומדים כל יום ממש אינטנסיבית ואז נכנסים לעבוד ברשויות המקומיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

חמש פעמים בשבוע?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

	כן, ממש.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 	אם תוכל לתאר בבקשה את הליך הקבלה לתוכנית, מה שהיה ומה שיהיה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הליכי המיון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מבחינת הקריטריונים, איך זה מתבצע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם זה ישתנה גם בעקבות. 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כן, השתנה, משתנה. בהמלצות של הוועדה כמובן שהשתנה, כי מי שהגיע לעשות תואר ראשון, חיפשו מנהיגות, חיפשו שהוא רוצה להביא שינוי, חוסן אישי ונפשי, כל הדברים האלה. זה מדדים פורמליים. היום, קודם כול, כל מי שרוצה להתקבל התוכנית תנאי הסף הראשון הוא ממוצע תואר ראשון או תואר שני 80 ומעלה, קודם כול אובייקטיבית, כמובן תואר שמוכר על ידי המל"ג ועל ידי משרד החינוך וכל הגופים. רביד יותר טובה ממני בלמנות אותם. 

הדבר השני. מחפשים את המנהיגות, את המחויבות. זה אנשים שפשוט באים עם ברק בעיניים ורוצים לשנות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

איך מתפרסם לציבור הדבר הזה?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

אנחנו מפרסמים קול קורא במימון המונים. למשל מחזור שגייסנו אותו לא מזמן, 1,900 אנשים פתחו את הלינק ונרשמו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כלומר, יש פרסומים פומביים?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

ברור, חד וחלק. גם ברדיו, גם בטלוויזיה, בתקשורת. בכל מיני ערוצים, לכל מיני מגזרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ואז יש תהליכי מיון אובייקטיביים מה שנקרא? 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

וזה לא השתנה? השתנו הקריטריונים אני מבין?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

בדיוק, נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אבל עדיין יש קריטריונים אובייקטיביים.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

הם עוברים מבחנים, עוברים רעיון. יש תהליך מיון די קפדני.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

דינמיקה קבוצתית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יכול לבוא מישהו עם 100.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

ולא ייכנס לתוכנית. 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

ולא ייכנס.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

אם הוא לא עבר את תהליכי המיון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם אין לו אספקטים מנהיגותיים או רצון לשנות הוא בפינה הלא נכונה מה שנקרא.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

נכון. חלק מתהליכי מיון היום זה למשל לכתוב. קיבלת עכשיו אתגר: אישרו החלטת ממשלה ככה וככה, בוא תבנה גן ילדים בשכונה x בעיר y. למשל היו כאלה שכתבו ב-AI ואז באו לריאיון, בריאיון תוך שתי דקות אתה שואל אותו מה האתגרים שהיו לך שם – ואתה נופל עליו. באמת, היה לנו את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 	איזה תארים נדרשים?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

מנעד מאוד גדול, בעיקר תחומים שקרובים לשלטון המקומי. יש גם עובדים סוציאליים, יש גם אנשים שבאו עם כלכלה ומשתלבים אחר כך בגזברות. מדיניות ציבורית, חינוך, הרבה מאוד. המנעד הוא מאוד גדול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

איזה סוגי תארים? סוגי תארים שמוכרים על ידי המועצה? תרחיבו את הדיבור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש תארים שמשרד החינוך מכיר בהם. האם זה גם תארים אקוויוולנטיים כאלה ואחרים? כי גם המנעד הוא רחב.

 << אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

בתיקון אנחנו רשמנו תואר ראשון. מבחינתנו בתנאי הקבלה אין דרישה לתואר ספציפי. תואר ראשון בציון של 80 ומעלה, ויש כמובן תהליכי המיון, כפי שעזאת תיאר אותם. במהלך העבודה על התיקון יחד עם משרד המשפטים, ולאחרונה עם משרד החינוך, עלתה הדרישה להגדיר בתקנה מהו תואר ראשון. 

הנוסח כרגע שמוצע הוא: "תואר ראשון מוכר ממוסד להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, או תואר שהגף להערכת תארים אקדמאים ודיפלומות מחוץ לארץ במשרד החינוך או משרד העלייה והקליטה" – שעל זה נרחיב אולי בהמשך – "העריכו לצורכי דירוג ושכר". 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גברתי, זה לא מופיע בנוסח. 

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

בסדר, אז אני אתקן. יש את הנוסח שאנחנו העלינו לוועדה ואז משרד החינוך הוסיף הערות נוספות, שזה הנוסח שהקראתי הרגע. זאת התוספת של משרד החינוך או משרד העלייה והקליטה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אשאל בשביל אדוני?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן. 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה קורה עם מי שאינם בוגרי תארים אקדמיים, אלא דברים מקבילים, כמו למשל בוגרי ישיבות גבוהות ודברים כאלה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנשים עם תואר בחינוך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, חינוך זה תואר ראשון.

 << אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

זה תואר ראשון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, יש תארים שהם מוכרים על ידי משרד החינוך, אני לא יודע אם הם מוכרים גם על ידי המל"ג. משרד החינוך צריך לדעת את זה יותר ממני. 

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

הכוונה היא להבטיח את הרמה של מי שמצטרפים לתוכנית, והדרישה היא לעמוד ברף של תואר ראשון מוכר. אנחנו מניחים שיש תעודות שהן פחות מתואר ראשון, אבל כרגע זאת הדרישה בתנאי הסף לכניסה לתוכנית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גברתי, אני פחות מכיר את הנושא ברשויות המקומיות. אבל בשירות המדינה יש תקשי"ר הוראות לגבי דרישות סף במכרזים. ההוראות האלה קובעות תואר ראשון, תואר כזה, תואר אחר. לא משנה תחום התואר כרגע, מדובר על תואר מוכר. ואז יש מקבילי תארים, למשל יורה יורה בכך וכך. נכון? מכירה? 

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

כן. 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יופי. מה פה? 

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

כרגע לפי הנוסח אלה לא תנאי הסף שנקבעו לתוכנית. תנאי הסף הם תואר ראשון מוכר על ידי המוסד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שזה אומר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שהם לא יכולים לגשת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה אומר שזה לא מדיר. אבל זה מדיר בפועל קבוצות, כי היום בתקנות יש דברים שקיימות לגבי קבלת עובדים בכלל לא בצורה הזאת, וספציפית לשירות המדינה. יש גם נדמה לי איזשהו תיקון שנעשה לפני כמה שנים, אני לא זוכר, לגבי השלטון המקומי, של הכרה בלימודים מסוימים או בתארים מסוימים, הכרה אקוויוולנטית כזו או אחרת.

 << אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

כן, זה למשרות מסוימות. אבל פה צריך לזכור שזו תוכנית שהיא ייחודית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אבל בואו נחשוב רגע. הרי בסוף הצוערים האלה יגיעו למשרות מסוימות. הרי מה זה התוכנית? התוכנית היא איך מביאים אותם לשלטון המקומי. בשלטון המקומי הם מתפזרים בתפקידים שונים. אני יכול להבין שיש תפקיד כמו מהנדס עיר או אדריכל עיר שפה משהו אקוויוולנטי לא יכול לעבוד. 

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

אז אני אגיד על זה משהו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דקה, רגע, אני שואל דווקא את משרד הפנים, כי אני יודע שנעשה בזמנו איזשהו תיקון בעניין הזה. כשאמרת לי על משרות מסוימות, באיזה משרות נעשה תיקון? אולי אפשר להשליך אותן גם לכאן? 

אני אגיד לך מה המטרה. המטרה היא בסופו של דבר להנגיש. הרי יש רשויות מקומיות מסוגים שונים. אני גם לא חושב שאנשים חרדים צריכים לעבוד דווקא ברשות חרדית. אני חושב שבדיוק הפוך, צריך שיהיה מיקס, מכל הצדדים ומכל הכיוונים. לפעמים יש סוגי עבודות שכן חשוב, שהן יותר קהילתיות, ובהכרה של הציבור שמקבל את הטיפול יש יותר עדיפות למישהו שבא מהחברה החרדית למשל או מהחברה הערבית, עם ספציפיות של כל חברה. לא פעם ולא פעמיים הגיעו לכאן לדיונים צוערים, וראינו באמת מכל הכיוונים. ראינו נשים עם פאות, וראינו מהאוכלוסייה הערבית, וראינו סתם אנשים, ראינו דתי לאומי. הכול ראינו. 

ולכן השאלה שלי, אם אנחנו כבר דנים בעניין הזה: האם היריעה מספיק רחבה בשביל לקלוט, לפחות בדברים מסוימים, לתת גם את העדיפות הזאת לכאלה שהכשרתם היא אחרת? למשל תואר ראשון שנעשה במכללה שהיא לא מוכרת על ידי המל"ג, האם כן נחשב או לא נחשב? אני בכוונה פותח את זה רחב.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

אני רק אוסיף עוד דבר אחד. צריך לשים לב, שבתנאים הנוכחיים, לפני השינוי - - -

 << אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

זה רק תואר אוניברסיטאי במסלול מאוד מסוים.


<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

לא. עצם הקבלה לתוכנית לא הייתה מותנית בתואר ראשון, אלא אמרו לו: התקבלת, עכשיו אתה צריך ללמוד את התואר הספציפי הזה. כאן אתם אומרים מראש, שבלי תואר ראשון, לא משנה במה, אתה בכלל לא יכול להתקבל לתוכנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

וגם אם מישהו יבוא, והוא באמצע לימודים, אומרים לו: לא, לא, תסיים את הכול. זאת אומרת, אנחנו היום מקשים. 

יש הרבה נאומים של הרבה מאוד פוליטיקאים שאני לא מאמין להם למילה אחת, שמדברים על שילוב אוכלוסיות. אבל לפקידים אני כן מאמין. אני יכול לחלוק עליהם, אבל אני מאמין. אנחנו צריכים, בטח אתה, אם אתה עומד בחלק הערכי של העניין הזה, המהותי-ערכי, אני חושב שצריך להיות מנעד רחב יותר שייתן את הפתרונות הללו. יכול להיות שיתנו דווקא את השלב השני, בקבלת המשרה או בהשמה, הוא יצטרך לעבור מבחנים, יצטרך לעבור משהו מסוים. אבל דווקא להטיל חסמים ולא לתת היום מנעד יותר רחב, לדעתי זאת תהיה טעות.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

חשוב לי להבהיר משהו בעניין הזה. אותן משרות שיש חלופות להשכלה, כמו שאתה תיארת עליהן, עדיין קיימות והן פתוחות לכל מי שעומד בחלופות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל לא דרך הצוערים. 

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

נכון. צריך לזכור שתוכנית הצוערים בסוף נועדה לשם בנייה של איזושהי עתודה ניהולית שאמורה לחולל איזשהו שינוי ברשויות המקומיות. זאת אומרת שיש לנו אינטרס, כמשרד הפנים, לשמר איזושהי רמה נאותה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	אבל תפקידים אחרים שאמרת לי קודם הם גם תפקידים ניהוליים, ברמות אחרות אולי, בנושאים מסוימים אחרים.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

כן, אבל פה אתה אומר: יש לי קבוצה ייחודית שאני נותן לה הכשרה מיוחדת, משקיע בה, ואני רוצה שהיא תבוא עם איזושהי רמה נאותה, שהמינימום שאנחנו הגדרנו זה תואר ראשון בציון 80 ומעלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רמה נאותה נבחנת בסוף במבחן.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   


נכון, הם עוברים גם הליכי מיון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש אנשים שבאים עם כושר למידה מאוד גבוה, אבל עם פחות ניסיון לימודי, אז למה לא לפתוח את השערים?

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

בסוף הם נהנים מאיזשהו יתרון, של פטור ממכרז, שאנחנו דנים עליו עכשיו. הרעיון הוא לא להרחיב את הפטור הזה בצורה שתפגע גם בשוויון. זאת אומרת, אנחנו צריכים פה מצד אחד לשמור על רמה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את הוספת עכשיו נקודה מסוימת שכרגע לא מופיעה בנוסח לגבי תארים שבאים מחוץ לארץ. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

לא, זה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 	כן, כן, כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבין שיש על זה חילוקי דעות או שצריכים עוד לטייב את - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

את ההכרה בתארים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - הדברים האלה, האם זה מזכה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אתם יודעים שהבדיקה שמשרד החינוך עושה בהגף לשקילות תארים מחוץ לארץ איננה בדיקה מהותית, אלא בדיקה מאוד פורמלית-שטחית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ויש איזשהו אישור של שר הקליטה, שאני לא יודע מה ההבנה שלו בתארים בדיוק. זה יותר עניין חברתי. זאת אומרת יש כאן עירוב, שמצד אחד אנחנו רוצים להשביח, אבל מצד שני אנחנו רוצים גם לתת מנעד יותר גדול לכל מיני אוכלוסיות. אחרת מה עושה פה שר הקליטה בעניין הזה?

ולכן אני שואל, וחושב בקול רם: האם לא היה כדאי לשבת ולחשוב קצת יותר רחב, בטח לא לעשות את זה מחסום לכניסה לצוערים עצמם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה קורה בצוערים לשירות המדינה?

 << אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

צוערים לשירות המדינה – אותו דבר: תואר מוכר על ידי המל"ג. דרך אגב, שם זה 85 ומעלה. יש שם הנחה לאוכלוסיות הגיוון – 84 במקום 85. אצלנו זה 80. כרגע, לפי התקנה, לפי מה שיצא בדוח, שיהיה כתוב שזה תואר מוכר על ידי המל"ג ומשרד החינוך והרשויות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ואם אין להם את זה, הם לא נכנסים לתוכנית?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

צוערים לשירות המדינה – כן, אם אין להם תואר הם לא יכולים להיכנס לתוכנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם טעות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא בטוח שזה נכון. צריך לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צריך לבדוק את זה. אתה יודע את זה בוודאות?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

אני הייתי בוועד המנהל של התוכנית, עבדתי במשרד ראש הממשלה בעתודות לישראל ומכיר את השינוי שהם עברו. דרך אגב, לכן זה אומץ גם בשלטון המקומי, פשוט לקחו את המודל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בתקשי"ר יש הוראות כלליות שאומרות לגבי תנאים, דרישות סף, בין אם זה בתוכנית הזאת ובין אם זה במכרזים, שמשוות.

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

יש בקובץ תיאור תפקידים של משרד הפנים, בכל מיני תפקידים, למשל מנהל מחלקה שלא דורש תואר ספציפי. מה דורש תואר ספציפי? מנהל מחלקה משפטית, יועץ משפטי, גזבר או בכספים. ואז יש לך את כל השקילויות: נושא של יורה יורה; הנדסאים למשל, שזה על פי חוק. ואז יש לך את אותו מנעד רחב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם לא יכולים להיכנס לתוכנית הזאת?

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

לא, לא, אני מדבר עכשיו - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, אתה צודק. 

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

- - אם רוצים למנות כרגע מנהל מחלקת - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני יודע.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

ברור שאתה יודע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עשו שינוי כזה בזמנו, פתחו. 

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

נכון, בתפקידים מסוימים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אמרתי, אחד שהוא יורה יורה לא יהיה מהנדס עיר.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

לא יודע, אולי תוך כדי הוא יהיה מהנדס גם, למד גם זה וגם זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מהנדס שגם יורה זה מצוין.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

	יורה יורה. לא יורה סתם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם בנושא של הנדסאים צריך לבדוק. החוק מחייב שבכל מקום שבו יש הכרה במהנדס להכיר גם בהנדסאים.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

מדברים על תקנות שהן פטור ממכרז. אני לא מביע עמדה ערכית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

	נקבעה הוראה, אפשר לאהוב אותה, אפשר לא לאהוב אותה, שאומרת שבכל פרסום שבו יש הזמנה למשרה, לתפקיד, שיש בה דרישת סף של תואר בהנדסה, די בתואר הנדסאי.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

	יותר רחב, זה תואר כללי. אם אין לך דרישה לתואר ספציפי זה יכול להיות שווה ערך לתואר אקדמי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש שני מקרים, נכון. אני לא חושב שהמקרה הזה שאתה מדבר עליו מעוגן בחוק. אבל המקרה שאני תיארתי מעוגן בחוק. אז גם הנושא הזה צריך להיבדק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זאת אומרת, המקרה הזה לא יכול להיכנס לחוק?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לכאורה. צריך לראות.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

בואו נבדיל בין שני דברים. עוד פעם, אני לא אומר משהו ערכי, אני אומר משהו עובדתי, ויתקנו אותי אנשי משרד הפנים אם אני טועה. כרגע יש לנו תקנות שקובעות פטור לצוערים לשלטון המקומי בתנאים מסוימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יפה, מי שעבר את הבחינות.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

	בזמנו אישרו בתקנות, בפטור, שמשרד הפנים יכול היה לשבץ ברשויות – דרך אגב, הוא גם מממן אותן תקציבית – את הצוערים שהוא בחר לרשויות. הוא עושה את השיבוץ. אני לא בוחר אותם. ואז, כדי שמישהו יעבוד אצלי, ושאני אהיה בסדר, אני צריך פטור ממכרז.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.
 
<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

	וזה היה בתוכנית ספציפית. עכשיו אומר משרד הפנים: התוכנית השתנתה. התוכנית שהייתה לי בזמנו, הייתי מודיע לבן אדם: אתה תבוא אליי, אתה תלך ללמוד, ובמסגרת התואר מהשנה הראשונה שלך אתה מראש תתחייב אליי. עכשיו כל התוכנית הפוכה: אתה קודם כול צריך שיהיה לך איזשהו תואר בשביל בכלל להיכנס לתוכנית הזאת. 

המצב החוקי היום שאין לי פטור לתוכנית הקיימת נכון להיום. זה השינוי, זה מה שמבקשים כרגע לעשות, להתאים את הפטור למצב בפועל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אבל זה אומר שזה צמצם את מנעד - - -

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

זה היה מראש ככה, כי מראש אתה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השאלה אם זאת כוונת משרד הפנים. אני לא יודע. אני אפגוש את השר היום, אני אשאל אותו. קשה לי להאמין שזו הייתה הכוונה.

 << אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

התקנה מנוסחת כיום שהמשרה מיועדת לבוגרי האוניברסיטה, כי המסלולים היו מסלולים אוניברסיטאיים. במסלול של תוכנית צוערים לשלטון המקומי שאישר משרד הפנים, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו אישר את המשרה כאמור, ובתנאי שהתקבל לעבודה בתוך שלוש שנים מיום קבלת התואר במסלול האמור.

זאת אומרת, התקנה הייתה אפילו במובן מסוים יותר מצומצמת, כי היא לבוגרי אוניברסיטה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ממש לא. ממש לא. המועמדים שיכולים היו להתקבל לתוכנית, היו יכולים להיות, לכאורה, וגם אני מניח שהיו כאלה, בוגרי תיכון שסיימו זה עתה את התיכון ויש להם פטור כזה או אחר צבאי, מסיבות כאלה או אחרות, והם רוצים ללכת לשלטון המקומי. הם רק סיימו תיכון. הם יכולים להגיש מועמדות לתוכנית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם יודעים שהם צריכים להוציא תואר.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

אבל הם לא מתחילים לעבוד לפני שיש להם תואר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ברור.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

כלומר, אם אתה לא סיימת, אז כבר לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עם הסינון האקדמי אין לי בעיה. אבל לא סינון על סמך אם יש לו תואר ראשון או אין לו תואר ראשון. יכול להיות שיבוא אליך מישהו שהוא כרגע באמצע הלימודים לתואר הראשון. הוא הולך לעבור את זה Peace of cake. אבל הוא עכשיו תקוע. למה? כי הוא לא בא עם התואר הראשון, למרות שהוא במבחנים יכול לעבור אצלך ולהיות מספר אחד. 

אני אומר עוד פעם, אנחנו מדברים גם על אוכלוסיות שאנחנו רוצים לקדם את השילוב שלהן.

<< אורח >> רביד עמיקם: << אורח >>   

	הוא לא תקוע, כי התוכנית בכלל לא מתאימה לאנשים שהם במהלך לימודים. זאת תוכנית שהיא מלאה, זה חצי שנה של הכשרה מלאה, מה שלא היה בתוכנית הקודמת.

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

תנאי הסף לא השתנו מהותית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בסדר, אני אתן לכם עוד דוגמה סתם לשם הדוגמה, לא יודע אם זה רלוונטי או לא. יש התמחות במשפטים. מתמחה במשפטים צריך להיות בעל תואר ראשון במשפטים. יחד עם זאת, מצאו שהמציאות קצת חזקה מפורמליות, ואמרו: גם אם לא השלמת שתי בחינות אתה יכול לגשת להתמחות, בתנאי שתשלים את הבחינות תוך x זמן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל הגמישות הזאת אובדת. אני מאיר את הדברים, מאחר שאני גם הבנתי שגם אתם עוד לא מבושלים לגמרי, לפחות ממה שנמסר לי היום. מחכים להתייחסות של משרד הקליטה שעוד לא התקבלה או כן התקבלה.

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

התייחסות של משרד הקליטה היא לעניין ניסוחי בלבד ולא המהותי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא ניסוחי.

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

אני רציתי להגיד כמה דברים. קודם כול, הדרישה לקבוע תנאי סף לתוכנית מסוימת – ויש תוכניות, מנעד תוכניות רחב ולכל אחת תנאי סף שונים – היא דרישה שכשלעצמה היא דרישה לגיטימית - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חד משמעית. רמה נאותה.

<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

- - כשרוצים להבטיח רמה איכותית לתפקידים ייעודיים. המבחן של תואר ראשון הוא מבחן אובייקטיבי במובן הזה שהוא מעמיד את כולם באותה נקודה בתחילת התוכנית, כדי להבטיח שהתוכנית הזו לא תהיה צבועה למגזרים מסוימים או לאוכלוסיות מסוימות, ולכן היא חשובה. הדרישה לתואר ראשון היא לכולם. החשש פה, במיוחד בשל כך שזה הליך שהוא בפטור ממכרז, הוא מהיבטים שוויוניים, שכאשר מכניסים עוד ועוד תארים ומבחנים שהם לא אובייקטיביים בסוף זה יפגע בשוויון ביחס לכל המועמדים שניגשים לתוכנית. 

קצת לגבי הנוסח. אתמול, אחרי שהגענו לנוסח מסוים, היו למשרד החינוך הערות שהתגבשו ממש אתמול אחר הצוהריים. היו אמורים להעביר נוסח עדכני שבהסכמה, אם זה לא הועבר אנחנו מתנצלים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גברתי, מתי תזכיר התקנות פורסם לציבור והועבר להתייחסות משרדי הממשלה? לפני מספר שבועות? לפני מספר חודשים? מספר שבועות לפחות.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

כן, כן, בוודאי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

משרד החינוך לא מצא לנכון להתייחס במשך כל אותה תקופה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לפני שנעביר למשרד החינוך, אני אתן למשרד המשפטים להשלים את המשפטים שאת צריכה להשלים. אבל אני אגיד לך דבר אחד, אני לא מקבל את הנחת העבודה שיש פה פטור אוטומטי. אין פה פטור אוטומטי. יש כאן פטור, נכון, אבל הפטור הזה נבנה מכמה לבנים. זה לא שאני בא עכשיו ופותח את המנעד לכולם, כל דכפין שירצה יבוא וירוץ לעירייה ויגיד שיש לו פטור. זה לא עובד ככה.

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >>   

לא, התנאי היחיד שקבוע בחקיקה הוא תואר ראשון. תנאי הסף הנוספים קבועים בנהלים, הם לא בחקיקה. לכן החשש הוא גם שנהלים כאלה ישתנו, יבואו ויורידו את תנאי הסף ואז זה יפגע בשוויוניות ובאחידות. זה תנאי אחיד.

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

אלה משרות שמשרד הפנים מממן אותן. אמן סלה היה מספיק תקציב למשרד הפנים לממן עוד הרבה אנשים טובים כאלה. זה לא שיש לו תקציב בלתי-מוגבל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא זוכר שמשרד הפנים היה משבץ לנו עובדים.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

זאת תוכנית יחסית חדשה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא יודע אם הוא יכול לכפות על העירייה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא מציע לה.

<< דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

לא, הוא אומר: אני מציע לך בן אדם, זה הבן אדם, אני מממן לך אותו.

 << אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

דרך אגב, יש ביקוש של מעל 200 בקשות בשנה, ואנחנו מציעים ומכשירים רק 70-60. הביקוש הוא מאוד גדול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין לי שום ספק, ברור, אנשים לא פראיירים, מבינים את המשמעות של זה. אבל השאלה אם הביקוש מגיע לכל מבקש פוטנציאלי, זאת אומרת לכל שדרות הציבורים השונים. מה לעשות, במדינת ישראל יש ציבורים מגוונים, שיש להם גם אורחות חיים אחרים. אני יודע שמשרד הפנים לגבי משרות מסוימות נתן לזה פתרון. כאן לא נעשתה אפילו חשיבה לדעתי, ולכן אני מבקש שתיעשה חשיבה בעניין הזה. אני לא בא בביקורת. 

דבר שני, תכף נשמע גם את משרד החינוך, אני רוצה לדעת ממשרד החינוך. יש הרבה תפקידים שהם קשורים מאוד לחינוך כמו מנהל אגף חינוך או קב"סים או דברים מהסוג הזה. השאלה אם זה רק תואר ראשון בחינוך של המל"ג, או גם תואר של מכללה כזו או אחרת, או תואר אקוויוולנטי כזה או אחר, שמזכה אותם במשרד החינוך גם במשכורת וגם ברישיון הוראה וכו'?

חברים, אני רוצה שתבינו. אתם לא מכירים את הוועדה שלי. אחד כבר הכיר אותה הבוקר, לכן הוא לא מופתע עכשיו. אני רוצה לדעת שחשבו על הכול ויש תשובות טובות למה לא ולמה כן. הכי קל לי לבוא, לאשר תקנות, ללכת הביתה, לא לשאול שאלות. יש כאלה שעובדים ככה, אני לא, במיוחד בדברים שאנחנו עסוקים בהם, בשילוב חרדים, בשילוב אוכלוסיות ערביות. למשל, דיברנו מקודם על שדרה שלמה. היום יש טשטוש גדול בין אדריכל למהנדס ולהנדסאי. יש הרבה מאוד טשטוש בעניין הזה. היום כבר כולם עושים הכול פחות או יותר. 

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

דרך אגב, יכול להיות אדם שהוא רופא. זה בסך הכול תוכנית – עוד פעם, יתקנו אותי משרד הפנים – שנועדה להכשיר או לייצר עתודה ניהולית ברשויות המקומיות, כלומר לא עתודה ספציפית למהנדס, גזבר או יועץ משפטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק. במנעד התפקידים שהם ייצרו, אם היה מישהו מנצנץ, כישרוני מאוד, שעבר את הכול, יודעים גם שהוא עכשיו נכנס ולומד תואר אקדמי גם כן, לא עבודה סוציאלית, למה לא לבנות את המדרגים האלה? אני לא יודע אם הצוערים זה רק לתפקידים הבכירים. 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה ההגדרה שלך במהות התפקיד שלך? להכשיר מה? עובדים ל-?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

אנחנו נגיד, רגע, ברשותך, כבוד היושב-ראש. תוכניות העתודה האלה – דרך אגב, יש למשרד החינוך מסלול שנקרא צוערים לחינוך בלתי-פורמלי, אפרופו לשאלה מקודם על חינוך. אנחנו מכשירים צוערים לשלטון המקומי במשרד הפנים למנעד תפקידים. יש חמש-שש קטגוריות של תפקידים, משירות לתושב - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל יש מאות תפקידים. אם יש לך חמש קטגוריות, אז יש לך מאות.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כן, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קב"ס נמצא שם, קצין ביקור סדיר? 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קב"ט?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, ברור שלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה? תן לי מה המינימום. מנהל מחלקה?

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

לא, לא. הם נכנסים כצוערים. הם לא נכנסים כמנהלי מחלקות. למשל עוזר מנכ"ל בענייני פרויקטים לדיגיטציה והטמעת שירות לתושב ברשות, עוזר גזבר למעקב ומיצוי משאבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה מדבר עכשיו עם אחד שהיה עוזר של סגן ראש עיר לפני הרבה זמן, שהתחיל בגיל 25-24. בהמשך הדרך העוזר הזה היה גם, אחרי הרבה שנים שהוא היה בתוך הרשות המקומית, הוא היה גם מנכ"ל בפועל של העירייה והיה מנהל אגף חינוך שמונה על ידי ועדה קרואה. עמוס מר-חיים ופרופסור נויבך ואחרים מינו את עבדך הנאמן, שאני מכיר אותו באופן אישי, להיות מנהל; ואחר כך גם היה ממלא מקום ראש עיר וגם ראש עיר. ואם תחפש בגוגל, כנראה שגם פדיחות לא יהיו לי מזה. ובוא נאמר: אין לי תואר ראשון. 

עכשיו אני אומר עוד פעם, אני לא בא ואומר שאני פותח עכשיו את המנעד לים צפונה ונגבה. ברור שיש תפקידים מסוימים שאתם בשיקול דעת שלכם צריכים לדעת שמחייבים תואר מיוחד, ספציפית לדבר הזה. עוזר מנכ"ל לא חייב לבוא היום עם תואר, הוא יכול להשלים את התואר גם תוך כדי. אם יש לו ידע ספציפי מסוים, אם הוא עכשיו רוכש ניסיון, אם הוא עבר אצלכם את כור ההיתוך הזה של מה זה שלטון מקומי, למה לעצור את זה בעודו באיבו?

 << אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, אנחנו גם לא פירטנו את כל המודל של התוכנית. אחרי שנכנס לרשות, ואת זה לא אמרנו מקודם, במודל החדש, אחרי 18 חודשים, כל מי שבתוך התוכנית זכאי גם לעשות תואר. אם הוא הולך לעבוד בגזברות הוא יהיה זכאי לעשות תואר כדי להתמחות, נייצר לו את ההתמחות הזאת כדי שיכול להתקדם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל הוא לא יוכל להיכנס לתוכנית.

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כרגע זה הקריטריונים של התוכנית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, כרגע, טוב שאתה אומר כרגע. 

<< אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

כרגע ממיינים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כרגע השעה 13:21. כרגע לא. עוד פעם, אני רוצה לישיבה הבאה גם את עמדת השר בעניין הזה, שר הפנים, מה המדיניות. אני אכבד כל מדיניות שלא תהיה. אני הייתי גם רוצה ממשרד החינוך לדעת, קצת להיכנס לתוך זה, ולראות האם זה רק תואר כמשמעו, תואר אוניברסיטאי או גם מכללות למיניהן, מה כן ומה לא. אם את יודעת עכשיו, אני אשמח שתגידי. 

<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

אנחנו נכנסנו לאירוע הזה בגלל הנושא הזה של הגף להערכת תארים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מתי? 

<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

הייתה איזו תקלה. בימים האחרונים. אנחנו הערנו לגבי הנוסח. היה חשוב לנו להבהיר מה תפקידו של הגף להערכת תארים. הגף להערכת תארים מעריך תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי, כמו שהערת נכון. אנחנו לא מעריכים את זה מהותית, לא אקדמית. אבל אני מניחה, שכמו כל אחד שמגיע למכרזים בשירות המדינה והוא צריך תואר, אם אין לו תואר מוכר בישראל אז הוא צריך להביא את האישור של הגף להערכת תארים, שזה מה שנקרא אישור שקילות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אקוויוולנטיות זה שקילות, לא?

<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

כן. 

עוד הערנו בהקשר הזה, שיש החלטת ממשלה, ומינואר 2025 מי שמטפל באוכלוסיית העולים החדשים זה משרד העלייה והקליטה. אני מניחה שהם יעירו גם את ההערות שלהם. זאת אומרת הם יצטרכו לתת את האישור שלהם. 

אני לא ערוכה לתת תשובות לגבי כל שאר המקצועות, וחינוך, ומה נדרש, ותארים לא מוכרים. אנחנו נעשה בדק בית אצלנו ונבדוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את זה אני אוהב.

<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

אבל שוב, רוב הסיפור פה הוא כמובן התנאים שמשרד הפנים מציב. לנו אין פה איזושהי אמירה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אבל אני אגיד לך גם עוד דבר. הוא נתן דוגמה מצוינת של עוזר מנכ"ל. אין הרבה עוזרי מנכ"ל. למנכ"ל בדרך כלל יש עוזר אחד או שניים ברשויות מאוד גדולות. 

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

יש אחד, עם פטור בתקנות, ולפי הכללים של משרד הפנים הוא חייב להיות אקדמאי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אוקיי, עוד דבר שצריך אולי לתקן. אבל לא משנה, אקדמאי, בסדר. היא דיברה על השקילות. הרי יש ועדה שאומרת האם בשקילות הזאת כן. אני יודע שיש מכרזים שמשרד הפנים אישר אותם, למנכ"לים, שניסיון הוא אקוויוולנטי גם לתואר.

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

אנחנו עושים אישורי שקילות רק לתארים מוכרים על ידי המל"ג. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור. 

<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>   

לא שקילות אחרת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה ברור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי, אבל אני אומר סתם. אני לא יודע מאיפה זה נלקח. אבל אני יודע שחלק ממנכ"לים, נדמה לי ניסיון של חמש או עשר שנים. אני לא בונה לעצמי את המשרה הבאה, תהיו רגועים, אני כאן. אבל מישהו שנגיד היה ראש עיר חמש שנים, ממלא מקום ראש עיר, יושב-ראש ועדת התכנון והבנייה, ועוד וכהנה וכהנה.

 << דובר >> מנחם לפידור: << דובר >>   

לצורך יושב-ראש ועדה קרואה למשל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לצורך יושב-ראש ועדה קרואה. גם לצורך מנכ"ל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מנכ"ל תאגיד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או תאגיד. אני חושב שגם מנכ"ל עירייה. אני לא בטוח. נדמה לי שיש, עם התחייבות להשלים תואר או לעשות תואר או מה. בטח עוזר מנכ"ל, שזה לא תמיד דווקא ספציפי, ויש לו ידע, למשל הוא בא מתחום החינוך, וכן יש לו תואר שקילותי במשקל שאמרה הגברת. מי אמר שהוא לא יהיה טוב להיות עוזר מנכ"ל, שיתעסק הרבה מאוד ברווחה, בחינוך, בקשרי קהילה, בכל הדברים הללו, בחלק המעטפתי שלו? עוזר מנכ"ל הוא לא מנהל את המחלקה עצמה. 

אני אומר עוד פעם, אני לא מחווה דעה מה צריך להיות, לא באתי והכתבתי לכם. יכולתי לשבת, לנסח לעצמי מה אני רוצה. אני לא יודע. אני רק אומר דבר אחד: יש לי הרגשה שגם משרד החינוך נכנס לעניין הזה קצת מאוחר, משרד הקליטה גם כנראה נכנס מאוחר או שהוא עוד לא יודע שהוא נכנס. 

וגם אתם נכנסתם, כי אתם רוצים לקדם את זה, וזה בסדר. אתה צריך לקדם את האג'נדה הזאת של הצוערים. אני בעד, אני לא רוצה למתוח את זה ולמשוך את זה לעד. אני מבקש, שימו רק דבר אחד למעלה: איך אנחנו מגיעים למנעד רחב יותר, עם כללים, אולי כללים יותר נוקשים בהמשך. אבל חסימות? יש דברים שאפשר לחסום. יש דברים שאי-אפשר לחסום, או לא כדאי לחסום. תדברו גם עם הנהלת המשרד. אני גם אדבר עם השר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

צריך לראות גם מה קורה בצוערים לשירות המדינה. למיטב הבנתי יש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תבדקו. היועץ המשפטי – בדרך כלל קשה להתמודד עם הזיכרון שלו. אבל אני סומך גם עליך, כי אתה בא משם, אז יכול להיות. תבדקו באמת, אולי יש שם איזשהו פתרון לעניין הזה. ולמה זה עוד יותר חשוב אפילו מאשר בשירות המדינה? כי כמו שאמרתי קודם, רשויות מקומיות הן רשויות מקומיות שונות. 

היה לנו ויכוח גדול מאוד מול משרד הבריאות על מרפאות או מרפאים באומנות. יש סוגי עבודות שהן הקשר, לשבת מול ילד ולטפל בו רגשית, לטפל בו חצי פסיכולוגית. יותר מזה, אין ספק שפסיכולוג – ניקח דוגמה לא מהמגזר החרדי, אלא מערבי ישראל – שמגיע מתוך המגזר מכיר את ההתחברות. אני זוכר, בזמנו, כשהייתי ראש עיר פתחנו בתל השומר, זה היה ביחד עם המשטרה, לגבי תלונות של הטרדות של ילדים שהותקפו וכו'. אנחנו הפכנו את העולם כדי לחפש נשים חרדיות עם ההשכלה המתאימה לזה. למה? כי זה מגשר. לפעמים ילד מגיע, אתה רוצה שהוא ייפתח כדי שהוא ייתן לך את כל המנעד, מה קרה, מה הוא עבר וכו'. הוא צריך לעבור עוד ארבע מחסומים רק של אי-הבנה של זה, כי אם יבוא לו ההוא, סליחה, עם עגיל באף, אז ייקח לו שלוש פגישות רק להבין מה קרה, כי הוא לא ראה את זה אצלו בשכונה. 

זה לטובת העניין, לא לטובת שום דבר אחר. אם יש עוד הערות אני אשמח לשמוע. ואם לא, לכו, עשו שיעורי בית, תבואו עם משהו. אבל אל תבואו בהפתעה. תעבירו גם רעיונות או עמדות שאומרות: לא, אנחנו רוצים להישאר בגבולות הגזרה האלה. אם תעשו את זה מהר אני אביא את זה גם לדיון מהר. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נדמה לי שתמה הישיבה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הכדור כרגע בידי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי שלא הבין שהכדור בידיים שלו, הוא לא יכול להיות צוער אפילו, לא רק לנהל. ושיהיה לך בהצלחה בתפקיד, המשך הצלחה.

 << אורח >> עזאת חלבי: << אורח >>   

תודה. המשך, שנתיים וחצי כבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר גמור, אתה נראה לא חדש. 

הישיבה הנעולה, למי שלא הבין. 

	
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:31. << סיום >>