פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 31 ועדת המשנה לספורט 04/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 14 מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות וספורט לספורט יום רביעי, ח' בסיון תשפ"ה (04 ביוני 2025), שעה 9:05 סדר היום: << נושא >> היערכות לאירועי "המכביה" ה-22 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: סימון דוידסון – היו"ר אביחי אברהם בוארון חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מאיר כהן מוזמנים: פנינה אל-על – מנהלת המח' לשת"פ תרבותי, חינוכי ואקדמי, משרד החוץ גיא דגן – מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך יובל אוליבסטון – מנהל האגף לפיתוח פדגוגי וסגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך עמיחי לוי – מנהל אגף רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עמי אלון – מנהל אגף שירותי שיווק, משרד התיירות מיכל רוזה שקרג'י – משפטנית, ייעוץ וחקיקה מנהלי, משרד המשפטים רות דהן – מרכזת בכירה תמיכות ופרויקטים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה רב רשף לינור שבתאי – רמ"ד תיאום מבצעי, כבאות והצלה לישראל סגן טפסר לירון ינקוביץ' – רע"ן תשתיות, כבאות והצלה לישראל רפ"ק ליאור דמרי – ר' תחום מערכות והכשרות אירועים, משטרת ישראל נצ"מ ארז תבור – רמ"ח חירום, מנהלת המכביה, משטרת ישראל שירן חלפון – רמ"ט סמנכ"לית, הסוכנות היהודית שי וקטור – ממונה תפעול, רכבת ישראל רואי הסינג – מנכ"ל, מכבי - תנועה עולמית סולי לניאדו – מנכ"ל, קהילת שבט הנובה חן קדוש – מנהלת אירועים ופרויקטים, ארגון נכי צה"ל רפי ליין אושרוב – אזרח מעורב אור – משפיען רשת משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר רון בולוטין – מנהל מקצועי, הוועד הפראלימפי הישראלי גלעד (גילי) לוסטיג – מנכ"ל, הוועד האולימפי בישראל מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות לאירועי "המכביה" ה-22 << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון בוועדת המשנה לספורט בנושא הכנת המכביה על ידי מדינת ישראל, הדברים הטובים, הפחות טובים. אבל אני רוצה להתחיל בעצב גדול, שוב קמים בבוקר ושתי המילים הותר לפרסום מהדהדות באוזניים שלנו ואנחנו כולנו צמרמורת. רס"ר במילואים אלון פרקס, בן 27, מהיישוב כברי, שירת כלוחם בחטיבת צנחנים, לוחם מילואים. אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחה. בנוסף, נפצע קשה לוחם מילואים ואנחנו מאחלים לו החלמה מהירה, וכולנו תפילה שלא נשמע את צמד המילים האלו. אבל המדינה שלנו נמצאת במצב מלחמה ואנחנו חייבים קודם כול לחזק את החיילים שלנו, את הלוחמים שלנו, את המפקדים, את הרמטכ"ל. מהצד השני, עדיין יש 58 חטופים מתחת לאדמה בעזה. משפחות הרוסות, כבויות, מסתובבות פה בכנסת כמו אנשים שהם הצל של עצמם. בימי רביעי הם לא מגיעים בדרך כלל, אבל לראות אותם פה בימי שני ושלישי זה כאב כל כך גדול. ואין בוקר שאני לא קם ונושא תפילה להחזרת החטופים, כי זה הדבר הכי חשוב בעיניים שלי, קודם כול כאזרח, גם כחבר כנסת. ועלינו כמדינה לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה, וכל עוד זה לא יקרה אנחנו לעולם לא נחזור למדינת ישראל של לפני 7 באוקטובר. עם זה אני רוצה להתחיל. ואני רוצה לעבור, זה מעבר חד, אבל זה מעבר חשוב. אנחנו נמצאים היום במתקפה אנטישמית ושנאת יהודים וישראלים בכל העולם. מי היה מאמין שקצת יותר מ-80 שנה אחרי הימים האפורים והשחורים של השואה מדינת ישראל והיהודים בעולם יחוו אנטישמיות ברמה כל כך אכזרית ובמספרים כל כך גדולים? אבל זה המצב שלנו היום. והיום להיות יהודי בכל מקום בעולם זה מסוכן לפעמים, ויש אנשים שמורידים את הכיפה ומורידים את המזוזות, ומפחדים להיות עם סימנים יהודיים. אנחנו רואים מה קורה גם בארצות הברית הגדולה, מספרים אדירים של מקרי אנטישמיות. ודווקא, ואני אומר לכם את זה כבן לניצולי שואה שעלו לארץ מליטא וכל המשפחה נספתה בשואה, וסבא שלי הגיע לפה במכביה השנייה, רואי, לא סיפרתי לך, אבל במכביה השנייה, ב-1935 לדעתי, הוא הגיע לפה למדינת ישראל כקפטן נבחרת ליטא בכדורגל יחד עם אח שלו, פסח. ולהגיע בימים ההם למדינת ישראל זה לא לקחת מטוס, זה חתיכת מסע. והיה כל כך חשוב להם, תחשבו על התקופה ההיא, להגיע למדינת ישראל, לייצג את הסמל היהודי ולשחק למען העם היהודי. לצערי, האח שלו נשאר בארץ ונהרג יחד עם אלכסנדר זייד במתקפה על השומרים וקבור לידו, אבל סבא שלי חזר לליטא. ואני גדלתי על המכביה, תמיד שמעתי וראיתי, וכמי שהיה ספורטאי ומאמן ויושב ראש איגוד שחייה וחבר ועד אולימפי, עבורי המכביה היא לא ספורט בלבד, זה הרבה מעבר לספורט, הרבה, הרבה מעבר לספורט. והיו שמועות ודיבורים בתחילת השנה, האם זה יקרה, האם זה לא יקרה, ומבטלים טיסות, ויהודים מפחדים. זה חייב לקרות, וחייב לקרות בעוצמה הכי גדולה. ועלינו כמדינה לדאוג לזה שכל יהודי בעולם שרוצה לבוא למדינת ישראל, למכביה, ולייצג את המדינה שלו ואת הסמל, את המגן דוד של העם היהודי חייב להגיע לפה. והמחויבות שלי כחבר כנסת וכראש הוועדה היא לראות שהדברים קורים. עשיתי את זה לפני המשחקים האולימפיים, אתם זוכרים? עשינו דיון מאוד, מאוד גדול, חלקו היה גם חסוי, כדי לבחון ולוודא שהספורטאים שלנו והצוות שלנו מקבלים את כל מה שהם צריכים. צריכים להבין שהמכביה היא האירוע השלישי הגדול בעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> השני הגדול בעולם אחרי המשחקים האולימפיים. במשחקים האולימפיים מדובר על 10,500 ספורטאים, ופה מגרד את ה-10,000 בכל אירוע. אנחנו נשמע עוד מעט את המספרים של המכביה הזאת. אבל יהודים מגיעים לפה. והיה לי חשוב שגם משרד הקליטה והעלייה יהיה פה, והסוכנות היהודית תהיה פה. אני שמח מאוד שאתם פה, כי צריכים להתכונן גם לאירוע הזה. בסוף חלקם, קטן אמנם, אבל נשארים פה, וגם ספורטאי צמרת נשארים פה, ואנחנו צריכים לראות שאנחנו יודעים להשאיר אותם פה. ואני שמח מאוד ואני מפרגן לשר הקליטה והעלייה אופיר סופר, מפרגן לו, את יכולה להגיד לו את זה, שבתקציב האחרון הוחלט לבטל את המלגות של הספורטאים והמאמנים העולים, ואחרי שיחות ואחרי מגעים כאלו ואחרים, ויעל ארד הגיעה לפה וישבנו איתו, קיבלתי בשורה ביום חמישי האחרון שהפרויקט הזה והמלגות האלו לא יבוטלו וגם השנה יצא הפרויקט הזה של מלגות לספורטאים ומאמנים עולים. זה פרויקט חשוב, ודווקא דרך זה, במכביה, אפשר להשאיר אותם, כי המלגות האלו עוזרות גם להשאיר את הספורטאים והמאמנים. קודם כול אנחנו קוראים ואני קורא לכל יהודי התפוצות, מי שעוסק בספורט, מי שחלק מהאגודות בעולם, לבוא למכביה. אנחנו נשמור עליכם, זה יהיה אירוע מדהים, גם חברתי וגם ספורטיבי, ואנחנו כעם ישראל חייבים להיות גאים באירוע הזה. אני מחזק את כל אנשי מכבי, חברים שלי שהולכים איתי דרך מאוד, מאוד ארוכה. ונמצא פה רואי הסינג שהוא מנכ"ל המכביה, ואנחנו נתחיל קודם כול בתצוגה שלך, רואי, של המכביה עצמה, ולאחר מכן נעבור למשרדים. כמובן אנשים שירצו לדבר ולהעלות דברים, אנחנו נאפשר. המטרה היא שאחרי הדיון הזה אנחנו נהיה רגועים ואנחנו נדע שהתקציב מגיע, שהתקציב מגיע בזמן. יואב נמצא בזום, אנחנו גם נעלה אותו כדי שנראה ונשמע אותו. אני יודע מה זו החלטת ממשלה, אבל בסוף אני יודע גם מה זה לנהל אירוע ספורט, הכסף חייב להגיע בזמן, לא להתחיל עכשיו הבטחות שזה יגיע מוחרתיים וזה בסוף יגיע בעוד חצי שנה, כי אנחנו לא ערוכים לדחייה כזאת. רואי, בבקשה. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות. שבוע שעבר קיבלנו את הבשורה בשם ממשלת ישראל שהתקציב הושלם במלואו. זו ההזדמנות להגיד תודה, באמת תודה, לשר התרבות והספורט מיקי זוהר ולכל אנשי הצוות שלו שמתכללים את הצעת המחליטים. ואני רואה פה מסביב לשולחן הרבה מאוד משרדים חשובים ששותפים לעשייה ולהוצאה לפועל של המכביה. תודה בשם מכבי תנועה עולמית להחלטה החשובה שנתנה לנו את האור הירוק לצאת לדרך עם המכביה הכל כך חשובה הזאת. נתחיל בסרטון קצר ואז אני אתן פרטים על המכביה. (מוקרן סרטון באנגלית, להלן תרגום הדברים:) "7 באוקטובר 2023, יום שהטיל עלינו חשיכה, שהעמיד במבחן את חוסננו וזעזע את יסודות אומתנו. אך מתוך החשכה העמוקה, ניצת ניצוץ של תקווה המנחה אותנו לקראת התחדשות ואחדות. מתוך צללי הכאב לאחדות של תקווה, ממעמקי הייאוש לפסגות של ניצחון, מזעקות הבדידות למקהלות של סולידריות, מאחיזת הפחד, לכוחה של הקהילה, מרגעי הספק לאבני דרך של הישגים. "הצטרפו אלינו ב-10 ביולי 2025 לטקס הפתיחה החגיגי של המכביה 2025, יריית הפתיחה של שבועיים של אחדות יהודית עולמית באמצעות הספורט. תהיו שם ותחגגו את חוסננו בפרק הבא של הניצחון היהודי. מכביה, יותר מתמיד." << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני חייב להתחיל במצב ובסיטואציה שאנחנו נמצאים כבר למעלה מ-600 ימים. אני חושב שאמרתי את זה השבוע גם באיזושהי כתבה, לא תיארנו לעצמנו בסיוטים הגדולים ביותר שנהיה ונקיים מכביה כשישראל עדיין תחת מלחמה וכשיש לנו חטופים, ואני רואה פה את השלט הכל כך חשוב, שנמצאים עדיין בעזה, והלוואי, הלוואי וכבר יחזרו אלינו והמלחמה תסתיים. ועדיין, אני חושב שמה שהתחלת, סימון, עם האנטישמיות שהולכת וגואה בעולם, והיא מגיעה עד אוסטרליה, מי חשב שבית כנסת יכול להישרף באוסטרליה הרחוקה? והמקרים האחרונים בארצות הברית רק מסבירים לנו את הסיבה למה חשוב לקיים את המכביה יותר מתמיד, על אף המלחמה ועל אף המצב שאנחנו נמצאים בו כבר תקופה כל כך ארוכה. המכביה בסוף היא הזדמנות מדהימה להראות לנו, לישראלים, לקהילות בעולם, אפילו לשכנים שלנו, שאנחנו כאן כדי להישאר, כדי לחיות חיים נורמליים, כדי לסיים את המלחמה ולהסתכל קדימה, כדי לשקם את החברה ואת המדינה. וכשאנחנו מקיימים אירוע, שגם אם יביא קצת פחות משתתפים ממה שחשבנו ופיללנו, כי מה לעשות? השמיים סגורים ויש אנשים שמפחדים, ואני לא מאשים אף אחד, הבטחנו לעצמנו שאנחנו נחבק ונחזק את אלו שכן באים ולא נבכה על אלה שלא באים. אני חושב שזאת תהיה מצד אחד גאווה ותקווה לאומית, גאווה ותקווה לנו כעם, ומצד שני זיכרון והצדעה ותודה לכל מי שבזכותו אנחנו יכולים לקיים את המפעל הזה. זה באמת מפעל שהתחיל ב-1932. אני לא עושה השוואות לתקופה ההיא, כי אז לא הייתה מדינה, היום יש מדינה, אבל בהחלט מי שהגיע אז, חייו ניצלו, מי שמגיע היום מחזק את מדינת ישראל. ובואו נזכור רגע למה המכביה בכלל נוצרה, היא נוצרה כדי לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל. ואני חושב שבתקופה הזאת, גם לנו, הישראלים היותר ציניים, לא צריך להסביר מדוע המכביה חשובה. החיזוק והסולידריות שקיבלנו מהקהילות השונות בעולם החל מ-8 באוקטובר, הם היחידים שמגיעים לפה, הם היחידים שעוזרים לנו, מחזקים אותנו, עוזרים לנו אל מול הממשלות שלהם, אל מול המנהיגים שלהם, לקבל את ההחלטות הנכונות לטובת מדינת ישראל. ופתאום הם מגיעים לפה ומקבלים את החיבוק בחזרה מהישראלים הציניים, שנוספה לנו אות אחת, ו', והפכנו כולנו להיות הרבה יותר ציוניים החל מ-7 באוקטובר. מסביב לשולחן הזה אני רואה הרבה מאוד שותפים, אמרתי והתחלתי, משרדי הממשלה, שבסוף זה אירוע לאומי וממלכתי וחשוב, ובלי תמיכת הממשלה אנחנו לא יכולים לקיים אותו. ואני מאוד, מאוד מקווה שהכספים יגיעו בזמן. אני חייב להגיד, עד עכשיו ההבטחות שניתנו לנו התקיימו במלואן. סימון, זה לא רק מול משרד התרבות והספורט, זה אל מול כל אחד מהמשרדים שיושבים פה. אין ספור פעילויות שהתחילו הרבה לפני יימשכו לתוך המכביה ובחלקן גם יימשכו לאחר מכן. כלומר, הקשר הזה שנבנה לפני המכביה, במהלכה ולאחר מכן זה קשר ארוך טווח שנבנה אל מול המשרדים השונים, מהחינוך ודרך הקליטה והעלייה ודרך החוץ שהתווסף עכשיו, ודרך, אני רואה פה את ארז בשם כוחות הביטחון שעוזר לנו ומלווה אותנו, כי בסוף המחויבות שלנו היא להחזיר אותם חזרה לארצותיהם עם חיוך, שגרירים טובים, אבל בעיקר בריאים ושמחים. עדיין אני לא רואה פה את ארגון נכי צה"ל ואת הפאראלימפים, אבל אני יכול להגיד שלקחנו על עצמנו את ההבנה שהפעם הספורט זה הכלי, אבל זה לא הדבר החשוב ביותר. אנחנו רוצים להביא לפה את אותם ספורטאים שיבואו ויכירו יותר לעומק את החללים השונים, שיחזרו הביתה עם הסיפורים ויבינו שמאחורי המספרים הנוראיים האלה החל מ-7 באוקטובר של ההרוגים והפצועים והנרצחים יש סיפור, ושהם יתחברו לסיפור הזה, כי ככה אני בטוח שהם יתחברו גם למדינת ישראל בצורה הרבה יותר נכונה. לצד אירועי הספורט ולצד האירועים הגדולים שישלבו ביניהם גם את ההצדעה ואת ההוקרה למשפחות השכול, לשורדי הנובה, לארגון נכי צה"ל, לקהילות השונות שאיבדו את היקרים להן מכל, אנחנו רוצים לתת פתח של תקווה. המכביה לא תהפוך להיות אירוע אחד ארוך ועצוב, אלא זה יהיה אירוע שיידע לכבד, אבל גם יידע לעשות כיף ושמחה באמצעות ספורט וחינוך. (מוקרנת מצגת) אני אגיד לכם קצת מספרים. זה מה שהיה במכביה הקודמת, למעלה מ-10,000 ספורטאים ב-44 ענפי ספורט. כלומר, אין כמעט ענף ספורט שמשוחק או בישראל או בקהילות היהודיות שלא מיוצג במכביה. אנחנו עובדים מאוד, מאוד קשה להביא לפה את הדור הבא. ואם אני יכול להגיד משהו על המכביה הזאת, אנחנו עשינו את כל שביכולתנו לשנות את הרגולציה ולהביא לפה הרבה יותר ספורטאי נוער, כי זה העתיד שלנו, זה העתיד של העם היהודי, והמספרים במכביית הנוער כמעט ולא נפגעו. כלומר, הבעת אמון מלאה של ההורים של אותם ספורטאי נוער שמגיעים לפה. וכשהם מגיעים לפה, הם מגיעים לשבועיים עד שלושה שבועות, וזה אומר שהם מקבלים מאיתנו תכנים הרבה מעבר לספורט. תכנים של התנדבות ותכנים של הכרה עם מדינת ישראל וטיולים וחיזוק הזהות היהודית. המחקרים מראים ש-5% מהם אחרי זה עולים חזרה לישראל. כשמדברים על מספרים כאלה זה כבר לא כל כך מעט. ופה באמת מלווה אותנו תמיד משרד העלייה והקליטה. ואלה שבוחרים להישאר באותן מדינות ולהמשיך את החיים שלהם חוזרים לפה לביקורים שניים, הזהות היהודית שלהם מתחזקת, האהבה שלהם למדינת ישראל מתחזקת, ואני חושב שזו בדיוק המטרה שלשמה אנחנו מתכנסים פה. 2 מיליון ישראלים נחשפים למכביה, אנחנו בכלל במדיות השונות. החבר'ה הצעירים אומרים שאם אתה היום לא מצלם את זה ולא מעלה את זה לרשתות זה כאילו שלא עשית את זה. הולכים להיות פה משפיענים גם מעולמות הספורט וגם מהעולמות האחרים שייתנו באז וישימו זרקור חיובי על מדינת ישראל. יש לנו כל כך הרבה דברים טובים להראות על המדינה שמפאת המצב, מפאת החיכוכים הפנימיים לפעמים אנחנו לא יודעים להראות. והמכביה נותנת את ההזדמנות השווה לכולם, לא משנה אם אתה חילוני גמור או דתי, האם אתה מגיע ממדינות דרום אמריקה או מצפון אמריקה או מאירופה, לבוא ולקחת חלק בחוויה אחת מאחדת ששמה זרקור חיובי על מדינת ישראל. הזכרת לפני זה את ההכנות שעשיתם למשחקים האולימפיים, אני חושב שהיתרון הגדול שלנו הוא היעדר כפר אולימפי. באותו רגע שאין כפר אולימפי אנחנו יכולים להראות לאותם יהודים ולאותן רשויות שמשתפות איתנו פעולה בצורה מאוד, מאוד טובה את ישראל היפה על כל גווניה, מהצפון ועד הדרום, בטח עכשיו, גם בצפון וגם בדרום, לשקם אותם, להראות הרבה מאוד פעילויות שאנחנו מביאים לשמה בשיתוף הקהילות שנמצאות שמה, בשיתוף ספורטאים, בשיתוף חיילים ופצועים שהמכביה פתאום היא אבן דרך נוספת בדרך לשיקום שלהם. אנחנו מאוד, מאוד שמחים על כך שהנוכחות המסיבית שלנו בשטח פרוסה מצפון ועד דרום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה מדבר על אילו רשויות אתם עובדים? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> כן, אנחנו נראה אחרי זה שקף עם כל הרשויות. אבל אני אומר שהמכביה נוגעת כמעט בכל רשות ורשות, בין אם בעולמות הספורט, בין אם באירוח, בין אם בטיולים ובשיתופי פעולה כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אתערב לך קצת בנושא של ההסברה. אתה מדבר על משפיענים ישראלים, חשוב מאוד שמדינת ישראל תחגוג את האירוע הזה ותהיה גאה, אבל זו הזדמנות שהעולם יראה שהעם היהודי חי וקיים ומגיעים לפה. מה העזרה ממשרד התפוצות? איפה משרד החוץ נמצא באירוע הזה? האם יש עזרה גם כלכלית וגם בהסברה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> מצוין. בסוף אמרת, ההסברה שלנו היא גם פנימה, אבל בעיקר החוצה. אנחנו לא רוצים לשכנע את המשוכנעים, אנחנו רוצים להראות לעולם, הננו כאן, חיים ומשתדלים לחזור לחיים נורמטיביים. יש לנו משפיענים גם מחו"ל, גם מארצות הברית, מונטנה טאקר שמלווה אותנו וכבר היום כל פוסט שלה מגיע ועושה אדוות רבות בעולם וסרטונים כאלה ואחרים. גם בדרום אמריקה, כלומר, אנחנו עושים הסברה בשפות השונות שאינה מכוונת אך ורק לקהילות היהודיות. ביחד עם משרד החוץ הוצאנו תערוכה שנקראת בלתי שביר, Unbroken, שמראה את הספורט בראי 7 באוקטובר. מסיפורים שהסתיימו בצורה הטרגית ביותר ועד סיפורים שהיום מעוררים השראה ונותנים תקווה לאותם פצועים כי הספורט הוא חלק מתהליך השיקום שלהם. יחד עם משרד החוץ, יחד עם משרד התפוצות התערוכה הזאת התחילה לנדוד בעולם, לא רק בארצות הברית, גם באירופה. אני תקווה שהיא תגיע למדיסון סקוור גארדן בסוף יוני ושמה היא תיפתח לקהל ספורט שיבין מה קרה פה ב-7 באוקטובר בדברים הקטנים שהם מתחברים אליהם. אנחנו עושים ככל שביכולתנו גם להיאבק באנטישמיות שהולכת וגוברת וגם בלעשות הסברה טובה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש ספורטאי צמרת, בשחייה בעיקר היו תמיד, שמגיעים למכביה, יש להם גם יכולת דברור בעצמם. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> מגיעים אותם שחיינים שאתה מכיר היטב, יגיעו גם הפעם, והם הופכים להיות שגרירים שלנו. ממכביה למכביה הם הופכים להיות הרבה יותר קרובים למדינת ישראל. אני זוכר את הפעם הראשונה שהם הגיעו, הם די שתקו, היום הם כבר מאוד פעילים ועושים פעילות לטובת המדינה. כמעט כל משלחת גדולה, משלחת הגדולה אצלנו זה מעל 200 משתתפים, מביאה איתה צוות הסברה משלה שמדברר נון סטופ אליהם הביתה את כל מה שקורה פה. כלומר, יש צוותים בנוסף על צוותי המכביה, צוותים של המדינות השונות. ואני אומר, אנחנו משקיעים הרבה מאוד גם עם השותפים שלנו, גם בכוחותינו שלנו, כדי שהמסר הזה שאנחנו כאן, אירוע ממלכתי לאומי שכולנו חייבים להיות גאים בו. דרך אגב, כולנו, אני חייב להגיד, המדינה היחידה שההרשמה למשלחת ישראל פתוחה לכלל אזרחיה היא מדינת ישראל. מי שמחזיק בתעודת זהות רשאי לקחת חלק במשלחת ישראל. אנחנו מאוד, מאוד שמחים על כך שבין 7% ל-10% אינם יהודים במשלחת ישראל, וגם הם הופכים להיות שגרירי הסברה מאוד, מאוד טובים למדינת ישראל ומראים שאפשר פה גם אחרת. אני חושב שכל הדברים הללו בסוף תורמים המון למדינת ישראל, לספורט הישראלי. בוא נדבר רגע גם כסף. להביא לפה כל כך הרבה משתתפים שמביאים את המלווים שלהם, תנסו למצוא בתי מלון, תראו את הטיסות, שנדבר על זה עוד מעט, על הבעיה עם השמיים הסגורים ומה זה עושה למדינות שמה לעשות, סגרו טיסות עם חברות שכרגע אינן טסות לישראל. גם שם אנחנו מחפשים את הפתרונות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ומי עוזר לכם? משרד התחבורה משתף פעולה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> האמת היא שעכשיו אנחנו מתחילים להבין את הבעייתיות שבנושא. אני אפתח סוגריים שהבעיה היא לא גדולה כל כך כמו שחששנו, כי מרבית השותפים שלנו בעולם, הקהילות היהודיות, כבר טסים באמצעות החברות הישראליות, כך שהבעיה היא די מינורית. הם משתדלים לפעול ולמצוא את האלטרנטיבות בעצמם. איפה שנצטרך להכניס את משרד התחבורה, כמובן שנעשה כן. אני מאמין שבימים הקרובים נתחיל להבין יותר נכון את מפת התעופה, מי חוזר, מי לא חוזר, ואז נעשה את הפנייה הנכונה גם לכאן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הצטרף אלינו חבר הכנסת ולדימיר בליאק שבעצמו היה ספורטאי ועלה לארץ כאחת מהתוצאות הכי מהירות ב-800 מטר ריצה, רק שתדע. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני מקווה שאתה בכושר למכביה הקרובה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש מאסטרס, ולאדי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לוותיקים? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, יש ותיקים. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אמרתי, יש לנו ארבע קטגוריות: הנוער שמאוד גדל; האופן, שזה פתוח, זו המכביה התחרותית ביותר, מי מכם שבכושר מוזמן להצטרף; מאסטרס, גילאי 35 ומעלה, אנחנו נותנים פה את ההזדמנות לאותם חבר'ה, ספורטאי עבר או מי שגילה את הספורט בשלב מאוחר יותר, לקחת חלק; והקטגוריה האחרונה שגדלה לצערנו והלוואי ולא יצטרפו נוספים, היא הפאראלימפי, שיתוף פעולה מאוד, מאוד גדול עם ההתאחדות הפאראלימפית, עם ארגון נכי צה"ל. ראיתי שחן נכנסה. אני חושב שזה אחד משיתופי הפעולה הכי נכונים, הכי מרגשים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עוד מעט רון בולוטין יעלה בזום, אנחנו נשמע. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> וכשאני אומר שיתוף פעולה, אגב, זה לא רק בתחרויות עצמן, זה ברקוגנישן ובהוקרה שאותם פצועים וספורטאים נכים מקבלים בטקסים השונים. אני אספר פה סיפור אחד קטן. תמיד את לפיד המכביה אנחנו מדליקים בחג החנוכה, בחג המכבים, בקברות המכבים, זו מסורת של 80 שנה, ובפעם הראשונה בדצמבר האחרון ניתנה לנו הזכות, אני ממש אומר ניתנה לנו הזכות, לתת לאביתר זייתוני, פצוע צה"ל, להיות זה שמדליק את לפיד המכביה והוא זה שיעביר את הלפיד לספורטאים. ואני חושב שהסיפור הקטן הזה זה הסיפור הגדול של המכביה. היא הרבה יותר מאירוע ספורט, היא אירוע שצריך לחבק ולחזק. קהילות יהודיות שלמות מגיעות לפה מכל קצוות תבל ואני חושב שהדבר הקטן שאנחנו כמדינת ישראל וממשלת ישראל ואיגודי הספורט והתאחדויות הספורט, שלפעמים מסתכלים על המכביה ואומרים, רגע, יש לנו אליפות עולם ואליפות אירופה ואולי זה לא בעדיפות ראשונה, דווקא עכשיו בואו נראה לעולם היהודי שכן מגיע לפה כשישראל תחת מלחמה ויש חטופים, בואו נחבק אותו בחזרה. ובשביל זה הדיון הזה הוא כל כך חשוב ובגלל זה התמיכה שקיבלנו בשבוע שעבר מהממשלה, היא נתנה לנו את האוויר לנשימה, ויאמינו לי, המדינות השונות הסתכלו וחיכו לראות מה ממשלת ישראל מחליטה בנוגע למכביה, ואני חושב שהן קיבלו את הבשורה הטובה ביותר שאתם איתנו לחלוטין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רק חשוב לי לציין, ולדימיר בליאק הוא מרכז האופוזיציה בוועדת כספים. הצטרף אלינו חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, אתה יכול לרשום אותו בדוקים? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היה פעם סרט של אריק איינשטיין, תחרות היריקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מאיר מתאמן כל יום, כל יום אני פוגש אותו ב-6:00 בחדר הכושר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ולאדי, אני יודע על הרבה החלטות ממשלה שהכסף עדיין תקוע בוועדת הכספים, יודעים יפה מאוד לתקוע את הכסף. אנחנו נצטרך את העזרה שלך להיות עם העיניים על הכספים האלו, כי הארגון של המכביה לא יכול לחכות לכסף. מדובר על הרבה מאוד ספקים שצריכים את הכסף כמו שסגרו איתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בטח לא המכשול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, ברור שאנחנו לא המכשול, אבל אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> תקציב המכביה מתקרב ל-200 מיליון שקלים, תמיכת הממשלה 48 מיליון שקלים, קיבלנו כבר 20 מיליון שקלים, היום יש ועדת תמיכות. עוד פעם, אמרתי, משרד התרבות והספורט הוא הגורם המתכלל, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה באמת מצוין, ואני מצטרף לבקשה. בסוף המכביה בעוד 33 ימים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא קוצץ כלום. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> לא קוצץ כלום. באמת אושר בשבוע שעבר בישיבת ממשלה חגיגית בירושלים מלוא התקציב למכביה. האירועים, נגעתי, שבועיים ימים, אני לא אלאה אתכם בכל האירועים, אבל מהמחנות המקדימים ששם המשלחות נעות בישראל כקבוצות אורגניות, ועד טקס הנעילה, דרך ערבים של מפגש עם הספורטאים הישראלים, טקס פתיחה באצטדיון טדי בירושלים ב-10 ביולי. ראיתם לפני זה את הסרטון ואת - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש ירידה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> יש ירידה, כן, אמרתי. רצינו לחצות את הגבול של 10,000 הספורטאים במכביה הזו, בכל מכביה אנחנו הולכים וגדלים; אבל אנחנו נחצה את גבול ה-8,000 ספורטאים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ממה זה נובע? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> מהמצב, יש פחד, כן, חד וחלק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מישהו הכין תוכנית ואמר, אלה הסיבות שיש פחות? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> בהחלט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ומה ההצעה בכדי לסגור את הפער הזה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> לסגור את הפער כבר לא נסגור, בעוד 33 ימים המכביה עצמה. אני חושב שעשינו קפיצת מדרגה מאוד, מאוד גדולה מהמצב שהיינו במרץ, כשחזרנו בחזרה לעזה, שמה הייתה נפילה של כמעט 30%, ממש באותם רגעים, ואז הצלחנו לצמצם את זה ל-10%-15% ספורטאים פחות. ועדיין, אמרתי את זה לפני שנכנסת, אנחנו נתמקד באלה שכן בוחרים להגיע לפה, והם אלפים רבים של ספורטאים ומלווים שבאים ונותנים חיבוק למדינת ישראל ואנחנו נדע לחבק אותם בחזרה. המטרה של המכביה היא כמובן הספורט, אבל האירועים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תגיד, יש קבוצה ממרוקו שמגיעה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> לא, לצערי לא. הייתה לנו במשחקים הקודמים נציגות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם לא גלישה? הייתי בטוח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מעבר לאירוע הספורט בימים האלה, זה אירוע חשוב ביותר, אני חושב שאנחנו כולנו צריכים לשנס מותניים ולדאוג שיהיו יותר תקציבים. ואם היינו יודעים, היה אפשר לפנות לקהילות ולעזור להן, בכסף להביא אותן לכאן. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני אומר, מכבי תנועה עולמית, בסוף העוצמה והחוזקה שלנו הן הקהילות היהודיות שנמצאות שמה והקשר השוטף שלנו. כלומר, אנחנו לא מתעוררים בוקר אחד ומארגנים מכביה, יש הרבה מאוד פעילויות שמכבי תנועה עולמית עושה במרוצת השנים, כשהשיא הוא אירוע המכביה אחת לארבע שנים, תמיד אחרי המשחקים האולימפיים. הקשר הזה הוא קשר שאנחנו באמת מחזקים ודוחפים אותם להגיע לפה. אני חושב שהמספרים שאנחנו מצליחים להביא כשהשמיים סגורים, כשישראל עדיין במלחמה, הם כמעט מספרי הקצה והשיא שיכולנו לעשות. עשינו את השינויים הנדרשים בתקנונים, אמרתי לפני זה, כדי להביא עוד בני נוער. והנה אני רואה פה שורה אחת שאומרת בר ובת מצווה, שהם יבואו ויחגגו פה. ואמר סימון בפתח דבריו שיהודים ברחבי העולם היום מסתירים את מגן הדוד, מורידים אולי את המזוזות ואת הכיפה. נהפוך הוא, פה אנחנו רוצים שהם יהיו גאים, שהם יהיו גאים להיות חלק מעם היהודי, שהם יהיו גאים במדינת ישראל שאנחנו יודעים להציע דברים רבים, טובים ונכונים. וזו המטרה שלנו בשבועיים-שלושה שהם נמצאים פה, להראות להם את ישראל היפה, להראות להם את הארגונים המדהימים שעושים כל כך טוב, להראות לנו שכוחות הביטחון יודעים לשמור עלינו ולהחזיר אותם חזרה לארצות המוצא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני קוטע בשביל שאלות קשות. יש קהילה מסוימת יהודית שיש לה מתאמנים ופנו אליכם ואמרו, אין לנו כסף להגיע? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אין חיה כזאת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואם יש, מה אתם אומרים? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אנחנו מחפשים את הפילנתרופים, אנחנו נעזרים בכספי ממשלה, אנחנו מביאים נותני חסות ואנחנו מביאים אותם. המכביה היא לא אירוע ליהודים עשירים בלבד, נקודה, סימן קריאה. המשתתפים האמריקאים שיודעים לשלם במלואם לא דומים לאוקראינים שאנחנו לפעמים משלמים גם את כרטיס הטיסה שלהם או הקובנים. אנחנו בהחלט יודעים לעשות קרן של סובסידיות, זה מופיע אצלנו בתקציב, יש לנו ועדה שיודעת למי כן נותנים ולמי לא נותנים, ואין כזה דבר שמישהו נמצא בבית כי הוא לא יכול להגיע לפה, אלא אם השמיים סגורים, ואז אנחנו דיברנו על זה, גם שם אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות. ב-7 באוקטובר המציאות השתנתה. אם הסלוגן שלנו היה "ישראל חוגגת ספורט", הפעם זה "יותר מתמיד", More than ever, ואני לא חושב שצריך להסביר הרבה יותר משתי המילים בעברית והשלוש באנגלית. יש לנו במכביה הזאת, כשאנחנו מדברים על More than ever, זה באמת על הדברים מעבר לספורט. ושאלת, סימון, איך אנחנו הולכים לעסוק בנושא, אמרתי, גם בטקסים וגם באירועים השונים, גם בתחרויות הספורט, אנחנו הולכים לתת במה והוקרה וחיבוק לכל אותם אלה שבזכותם אנחנו יכולים לקיים את המכביה. אמרתי, ארגון נכי צה"ל, זה שיתוף פעולה שאנחנו הולכים איתו, מחבקים אותו ביחד עם הפאראלימפיים, מנסים לעשות פה משהו שיתן לאותם גיבורים וגיבורות שלנו חמצן וכלים כחלק מתהליך השיקום שלהם. אמרתי, זה לא רק בספורט, זה גם בטקסים וזה גם בערבי גיבורים שמספרים את הסיפורים שלהם ובעוד 1,001 רעיונות שאנחנו עושים ביחד עם הארגון המדהים הזה, ואני כל כך גאה שאנחנו עושים את זה. יש לנו הרבה מאוד סיפורי הנצחה, 16 נופלים למכבי הצעיר, שזו תנועת הנוער שלנו, חלקם ספורטאים, וביחד עם המשפחות שלהם מצאנו את הדרך הנכונה, את הדרך השמחה להנציח את זכרם. הם יקבלו את הסיכה שלהם וכל משתתף שיקח חלק בתחרות שקשורה אליהם יחזור עם הסיפור הטרגי, אבל יזכור שגם אותם ספורטאים ואותם חללים הם אלה שגרמו לנו להמשיך במסע החיים שלנו ובמסע השיקום שלנו כחברה וכעם יהודי. הרבה מאוד פעילות התנדבותית גם בצפון וגם בדרום עם אינספור רשויות שפנו אלינו ויוזמות שאנחנו פנינו אליהם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כמה מתנדבים יש בסך הכול במכביה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> למעלה מ-1,000 מתנדבים, למעלה מ-500 עובדים. אני לא מדבר על ספקים חיצוניים, אני לא מדבר על עולם התיירות ועולם ההפקות שלחלוטין מתעורר בעקבות אירוע כזה. ואני אסיים עם מרוץ האופניים בעוטף שנקרא "We will ride again", ביום שישי ב-18 ביולי יתחיל בתחנת המשטרה בשדרות, 100 קילומטרים של רכיבה שיעבור בכל היישובים שחוו את השבת הארורה הזאת ויתנו קצב ודופק ויחיו את המקום. חלקם יצאו לרכיבה ב-7 באוקטובר ונפצעו ויקחו חלק במרוץ הזה, חלקם נספו ונרצחו ב-7 באוקטובר ונדע להנציח את זכרם, ובסוף יהיה הפנינג בקיבוץ אורים שייתן לכולנו תקווה. אני חושב שזה אירוע אחד מני רבים שאנחנו מחזירים קצת חיים למקום שזה נלקח. שאלת לגבי המפה. בהיעדר כפר אולימפי, מדינת ישראל כולה הופכת להיות כפר אולימפי, כפר מכביה אחד גדול שנותן הזדמנות כפולה גם ליהודי העולם לבוא ולראות את ישראל על כל גווניה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, אלה מקומות שלנים, נכון? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> לא, אלה מקומות שמשחקים, לנים. יש לנו ארבע רשויות מרכזיות: ירושלים, חיפה, הרצליה ותל אביב. בירושלים טקס הפתיחה, נראה את זה בשקף הבא, בירת העם היהודי. אני חושב שב-2009 - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה משחקים בדליית אל-כרמל? סתם. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> מרוץ 10 קילומטר. חשוב לנו להראות את אחינו הדרוזים שהם חלק מאיתנו, וכמעט בכל אחת מהרשויות אנחנו נוגעים. ויש פה עוד הרבה מאוד מקומות שאנחנו מגיעים אליהם ברמת טיולים ולא מופיעים פה, וזה נותן הזדמנות גם לקהל הישראלי לפגוש את העם היהודי וכמובן גם הפוך. כך הולכת להיראות הבמה באצטדיון טדי ב-10 ביולי. ואני אומר לכם שלא העזנו לדבר על כל נושא החטופים והמלחמה עד לפני שבוע, כי לא חשבנו שנהיה בסיטואציה. ברור לנו שזה הולך לקבל ביטוי בטקס, וכמו שאמרתי, לצד הזיכרון והעצב יהיה פה גם מסר של תקווה ואופטימיות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> צריך להזכיר שבטקס האחרון ביידן הגיע. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> נכון, נשיא ארצות הברית דאז הגיע. האם נשיא ארצות הברית הנוכחי יגיע? באמת שאי אפשר לדעת. אני יודע שזה איפשהו נמצא על שולחנו, ואם כן, נדע כמובן לארח אותו כמו שצריך. טקס הנעילה בתל אביב בנקודת מפגש גדולה, מכביה אקספו סיטי, הולך להיות נקודת מפגש, פסטיבל של ארבעה-חמישה ימי ספורט. אני לא רואה פה את משרד המדע והחדשנות, אנחנו עושים איתם כנס ספורט-טק, כלומר, אנחנו רוצים להראות את ישראל כסטארט-אפ ניישן בכל עולמות החיבור בין הספורט וההייטק. הרבה מאוד טורנירים וגמרים, הרבה מאוד פעילות שמשלבת את ארגוני נכי צה"ל ואת ההתאחדות הפאראלימפית כדי שהישראלים הרבים שיגיעו לשם יבואו ויראו שכולם יכולים וצריכים לעסוק בספורט כי זו תרפיה וזה הדבר הנכון כחלק משיקום חברה, וזה הולך להיות אירוע מאוד, מאוד גדול. נגעת ושאלת על שגרירים ומסבירנים. יש לנו חמישה שגרירים ספורטאים אלופים, גם אולימפיים וגם פאראלימפיים, ויש לנו את מונטנה טאקר שעושה לנו הסברה מדהימה בעולם. אגב, כשאני אומר הסברה מעולה, היא אולי פחות מוכרת פה, עכשיו קצת יותר ברחבי העולם, היא עושה שירות מדהים למדינת ישראל ואני בטוח שבשבועיים ימים שהיא תהיה פה היא תמשיך לעשות כן. אין לי ספק שבזכותכם, באמת, אני מסתכל פה מסביב לשולחן, ויש כל כך הרבה אנשים שעוזרים ותורמים לנו לקיים את המכביה, זאת הולכת להיות המכביה המשמעותית ביותר בדורנו, אני לא רוצה להגיד בהיסטוריה. ואני רוצה להודות גם לך, סימון, גם לבית הזה שאנחנו נמצאים, למשרד התרבות והספורט שמתכלל את זה, לכל השותפים ולכל המשרדים הרבים שעוזרים לנו להרים את האירוע שהפעם הוא חשוב יותר מתמיד. שנתראה בקיץ הקרוב, שנדע לחבק ונדע רגע גם לשאוף קצת אוויר. הלוואי שהחטופים יהיו כבר איתנו בחזרה, ואז באמת נוכל לשחרר ולהסתכל קדימה. תודה לכולם על ההזדמנות, אני חושב שזה חשוב ונכון. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, רואי, מנכ"ל המכביה. מאיר, אם תרצה להתערב ולהגיד משהו, תגיד לי. אנחנו נעבור לרון בולוטין. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק הייתי רוצה לחזור למפה, אתם קצת לא מתחתם. עכו זו הנקודה הצפונית ובאר שבע זו הנקודה הדרומית, יכלתם לעשות מתיחה קצת יותר. לא יכול להיות ש-8,000 יהודים מגיעים לכאן ומבחינתם אין להם הזדמנות לגעת, אתה יודע מה? בקריית שמונה. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> נוגעים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> או שאתה אומר לי שיש מסלולים. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> יש לנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> החבר'ה האלה הופכים להיות לשגרירים שלנו. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> דיברת במונחים של מתיחות, הרמת לי להנחתה, כי אנחנו בעולמות הספורט. לפני המכביה אנחנו עושים במטולה אירוע מאוד גדול, ובקריית שמונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> והטיולים מגיעים לאזור הכנרת ויש לנו מרוצים. יש פה הרבה מאוד דברים שלא נגעתי. לאילת אנחנו עדיין לא מגיעים, נשתדל להגיע גם לשם באחת המכביות. אופרטיבית זה מאוד, מאוד מסובך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רון, בוקר טוב. רון הוא המנהל המקצועי של הוועד הפאראלימפית, בעצמו אלוף פאראלימפי, ספורטאי גדול, ועושה רבות למען ספורט הנכים במדינת ישראל. מעריך ומוקיר את כל מה שאתה עושה, רון, ובוא נשמע איפה אתם במכביה. << אורח >> רון בולוטין: << אורח >> בוקר טוב לכולם. רון בולוטין, המנהל המקצועי בוועד הפאראלימפי ובהתאחדות לספורט נכים. באמת רואי הזכיר ולא מעט, אבל אני טיפה רוצה עוד כמה מילים להוסיף על השילוב של הספורט הפאראלימפי במכביה ושילוב של פצועי חרבות ברזל. לי הייתה את הזכות כשחקן פאראלימפי להשתתף במכביה לפני איזה 40 שנה, אבל אז זה עוד היה מקצה ראווה. מאז זו כבר הפכה להיות מסורת במכביות שהספורט הפאראלימפי בשוליו באותם ענפים שיש הרשמה של ספורטאים עם מגבלה פאראלימפית, אותו ענף מתקיים במכביה. וזו הזדמנות להגיד תודה ענקית לרואי ולצוות המדהים שלו שבאמת עושים הכול למען שילוב של הספורט הפאראלימפי והופכים את העולמות. ובמכביה הזאת התקיימו תחרויות בארבעה ענפים פאראלימפיים: שחייה, טניס שולחן, אופניים וסיף בכיסאות גלגלים. לצערנו, יכול להיות שזה גם חלק מהמצב, פעם ראשונה שלא יהיה כדורסל כיסאות גלגלים, כי האמריקאים שהיו דומיננטיים מאוד לא נרשמו בענף הזה, אבל אנחנו מקיימים את ארבעת הענפים האלה. השילוב הזה במכביה, אני חושב שיש לו ערך, מעבר לערכים המיוחדים השנה שרואי הזכיר אותם, יש לזה ערך חברתי וערכי של שילוב ספורטאים עם מגבלה במסגרת הרגילה. ואנחנו מקפידים לעשות את כל התחרויות הפאראלימפיות ביחד ובאותו מקום עם האיגוד הרגיל. אני רואה פה בזום את יוסי הררי, יושב ראש איגוד הסיף. תחרויות הסיף בכיסאות גלגלים מתקיימות ביחד, במקביל, באותו אולם עם הסיף הרגיל. כנ"ל השחייה בווינגייט, המשחים הפאראלימפים משולבים בלו"ז של המשחים הרגילים. רואי הזכיר, וזו באמת מכביה מאוד מיוחדת, ואנחנו השתדלנו מאוד שישתתפו השנה גם, וזה בעיקר בענף אופני היד ואופני הסינגל, גם פצועים מחרבות ברזל. לצורך זה גם המכביה וגם איגוד האופניים שיתפו פעולה, כי המסלול המלא של 87 קילומטרים משדרות לאורים הוא קשה מדי לחלקם שבסך הכול עוד בשלבים ראשונים של השיקום והשתלבות בספורט הפאראלימפי. ולכן מעבר להשתתפות של רוכבי טנדם עיוורים במסלול המלא בתחרויות הרגילות יהיה מסלול מקוצר עבור פצועים מחרבות ברזל ונכי צה"ל גם באופני יד וגם באופני סינגל שיסתיים ביחד עם כולם באורים בטקס המשותף. אני חושב שזה באמת יהיה אולי אחד האירועים הכי מרגשים שיהיו במכביה. שוב, אנחנו עושים את כל המאמצים, ובאמת זו הזדמנות עוד פעם להגיד תודה לרואי ולצוות שלו ולמכביה על לקחת את הספורט הפאראלימפי כאיזשהו ערך חשוב של שילוב במכביה, ואני בטוח שזה יהיה אחד האירועים הכי חשובים. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, רון. אנחנו נעבור למשרד החינוך. גיא, אתה תציג? << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> בוקר טוב, אני אתחיל, לאחר מכן גיא. שמי יובל אוליבסטון, סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, והתבקשתי השנה לרכז את נושא המכביה במשרד. המכביה, כמו שכבר הוצג פה, היא אירוע מאוד מאוד מרגש, אירוע בעל חשיבות לאומית, חגיגה של ציונות, אנחנו במשרד גאים מאוד להיות חלק מההיערכות למכביה הזאת, התחלנו להיערך לפני יותר משנה, ואני רוצה להציג בכמה שקפים קצרים את העשייה שלנו בנושא הזה במשרד החינוך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה משהו חדש או שזה גם היה בעבר? << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> זה היה בעבר, אבל זה התרחב מאוד לקראת המכביה ה-22, רואי מכיר קצת מהעשייה. (מוקרנת מצגת) המכביה היא אירוע שבזכותו אפשר לחזק ערכים מאוד משמעותיים שמשרד החינוך מוביל אליהם ומקדם את החינוך לגביהם. וכמו שנאמר קודם, השנה יותר מתמיד, זה מאוד, מאוד מודגש ומשמעותי. אנחנו עוסקים מאוד קשה במשרד על חיזוק הלכידות החברתית והאחדות בתקופה הזאת, והמכביה היא אבן דרך מאוד משמעותית בנושא הזה. אנחנו עוסקים מאוד בנושא המיעוט והקשר של ישראל לתפוצות והתפוצות לישראל, והמכביה מזמנת כמובן את השיח הזה. וכמובן הקשר בין ערכים חינוכיים לאירועים ספורטיביים, לערכי הספורט, ההישגיות, האתיקה, ההגינות, ההתמדה, כל הערכים האלה חייבים להיות חלק נכבד מהעשייה ומהשיח סביב המכביה. אני אגיד שהשנה הנושא של המכביה מאתגר במיוחד במערכת החינוך. ראשית, כי אין פניות וקשב במערכת לעוד תחום ועוד תוכן, יש המון עומס, גם רגשי, גם לימודי, יש המון שינויים במערכת בשנה הזאת, וזה אתגר מאוד גדול להיכנס עם עולם המכביה לתוך המערכת בשנה הזאת. בנוסף, המכביה היא אירוע שמזוהה כאירוע יהודי, ואנחנו נמצאים באתגר מול מערכת החינוך עם המון חלקים שהם לא ציוניים ולא יהודיים ולראות איך אנחנו מטמיעים את הנושא גם בקרבם, ואני בהמשך המצגת אסביר איך עשינו את זה. כמו שאמרתי, עובדים כבר מעל שנה. הקמנו פורום מטה משרדים מאוד גדול בשילוב של כל הגורמים המשרדיים שיכולים לתמוך בנושא הזה. הקמנו פורום של רפרנטים במחוזות, כל מחוז הקים פורום בתוך עצמו שמוביל את הנושא. ויש לנו גם עבודה מאוד משמעותית עם מועצת התלמידים ועם תנועת מכבי עולמית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה אין פה מועדונים בית ספריים בספורט? << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> עוד מעט גיא יציג את הקשר איתם, כמובן שיש, אתה צודק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי זכות, אני היתי מהמקימים ואני לא רואה אותם כאן. << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> הצדק איתך. כי מה שיש פה אלה גופי מטה וגופי ארגון, אבל אתה צודק לגמרי, יש קשר מאוד גדול וגיא יציג את זה בעוד רגע. עשינו מפגשי הטמעה בקרב מפקחים, מנהלים, מורים, פיתוח מקצועי כמובן, שמוביל את הפורום בכל אחד מהמחוזות האלה. הקמנו תשתית שנועדה לתמוך בנושא הזה. מלפני שנה כתבנו חוזר מנכ"ל מאוד מפורט שתווך לכל המחוזות והמנהלים. הקמנו עמוד בתוך האתר של משרד החינוך שבתוכו יש קשרים לכל התכנים, עשרות רבות של תכנים שהקמנו ופתחנו עבור נושא המכביה. וגם הפקנו כמה סרטונים, אני לא אראה אותם עכשיו, הסרטונים מאוד קצביים ומהירים, בקצב של הנוער של היום, שבאים לדבר קצת מה זו המכביה ולחבר את עולם הנוער של היום לכל מיני תכנים. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני חייב להגיד משהו בנושא, כי סימון שאל לפני זה אם זה משהו חדש. זה לא משהו חדש, אבל ההתאמה לדור התלמידים של היום ואיך מדברים אליהם באמצעות הסרטונים האלה, שאפו גדול. אני אומר את זה כאבא לארבעה קטנטנים, אני רואה איך זה הגיע אליהם, זה פגע בול בפוני. << אורח >> יובל אוליבסטון: << אורח >> אני שמח לשמוע, תודה. פה על השקף הזה יש רשימה חלקית קטנה של תכנים שנכתבו והוקמו עבור המכביה. כתבנו יחידות תורה בעשרות של תחומי דעת בכל הגילאים, עם התאמה לכל האוכלוסיות, המגזרים, התאמה למצטיינים, התאמה לחינוך מיוחד. אפשר לראות פה ערבית בחינוך הערבי, היסטוריה בחינוך ערבי. התחלנו וכתבנו לא מעט תכנים שלא היו בשנים קודמות לתיווך של המכביה למורים ולתלמידים באוכלוסיות שונות. יש עשייה לא מעטה גם בקרב גני הילדים, גם בקרב הסטודנטים, וכמו שדיברו פה קודם על מתיחה, מתחנו פה את היריעה למקומות שלא הגענו אליהם בשנים קודמות. שיעורי חינוך כמובן עוסקים בנושא המכביה, תחרויות ספורט בתוך בתי הספר, חידונים ארציים, מחוזיים. רק שבוע שעבר נערך גמר החידון בכפר המכביה של שיעורי היסטוריה ואזרחות. חילקנו ערכות קלפים לכל בתי הספר, פוסטרים, ערכות, ביקורים במוזיאונים, מפגשים עם נוער וספורטאים, ותוכנית מסע מצפון אמריקה. המון, המון עשייה שמנסה לגעת בכל הרבדים, בכל האוכלוסיות, בכל החלקים של מי שנחשף ונכנס למערכת החינוך כדי שבכל העולם, גם הפורמלי וגם הבלתי פורמלי, תהיה נגיעה מאוד משמעותית של המכביה. יש רמה ראשונית של חשיפה ויש רמה מאוד מעמיקה של קשר גם יותר עמוק. כל האוכלוסייה נחשפה, ניגע בהמשך במדדים, אבל בהחלט יש גם מקומות עם קשר מאוד, מאוד עמוק לעשייה. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> גיא דגן, המפמ"ר הממונה על החינוך הגופני במשרד החינוך. אני ממשיך את דבריו של יובל שריכז את המאמץ הגדול הזה בתוך המשרד. אני אגיד שהחינוך הגופני כתחום דעת שהוא אחד מתחומי הדעת במשרד, הוא תחום הדעת המרכזי ביותר שפעל בנושא המכביה. אנחנו כבר פועלים שנים רבות ואנחנו בקשר מאוד חזק עם מכבי תנועה עולמית גם כשאין מכביה, וכשיש מכביה הקשר מתחזק. אנחנו הגדרנו, הצהרנו בתחילת השנה שנושא המכביה הוא הנושא המרכזי, הנושא שמרכז בתוך תחום הדעת חינוך גופני, ובתוכנית ההוראה של המורים לחינוך גופני וכל אירועי הספורט שלנו. מאיר, דיברת לדוגמה על מועדוני הספורט הבית ספריים, אבל לא רק, כל אירועי הספורט שלנו היו בסימן המכביה, ממותגים מכביה, כל תעודות ההצטיינות ממותגות מכביה. בכל בתי הספר היו אירועי מכביה בית ספריים, היה שבוע חינוך גופני שכל כולו עסק במכביה. גם היינו בסיורים יחד עם צוות של המכביה של מכבי תנועה עולמית והם נדהמו לראות את הפעילות המשותפת. זו הייתה הזדמנות לעבודה רב-תחומית, כלומר בין תחומי דעת, כך שכשבאנו לראות אירוע מכביה בית ספרי או שבוע מכביה בית ספרי, ראינו שזה משולב עם גלריית אומנות ועם תחומי דעת נוספים. הנושא הזה נכנס בהמון, המון אספקטים של עבודה משותפת. כלומר, זה לא החינוך הגופני לבד, אלא החינוך הגופני בתוך בית הספר בראייה רב תחומית, וזו הייתה הזדמנות בלתי רגילה. גם הפיתוח המקצועי של המורים, היה פיתוח מקצועי גם במוזיאון המכביה וגם מעבר לכך, כולל ביקור של תלמידים, מעל 10,000 תלמידים ביקרו במוזיאון, ואלה בעיקר תלמידי מועדונים בית ספריים ותלמידי כיתות ספורט ותלמידי מגמות לבגרות וגם אחרים. הכנו חוברת דיגיטלית שבתוכה גם מערכי שיעור, אבל לא רק, המון ידע לטובת המורים לחינוך גופני ללמד את הידע הזה לתלמידים, וגם התלמידים עצמם בתוך בתי הספר הקימו אתרים שקשורים למכביה, גם בית ספריים. יש לנו את הבגרות בחינוך גופני, חמש יחידות לימוד, זה דרך אגב היה בשבוע שעבר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני פותח סוגריים, מעניין אותי, בכמה בתי ספר יש חמש יחידות ספורט? << אורח >> גיא דגן: << אורח >> אנחנו כבר הגענו למעל 170 תיכונים עם מגמות לבגרות, 9,000-8,000 תלמידים לומדים בגרות בחינוך גופני חמש יחידות לימוד. זו עלייה גדולה מאוד, אנחנו כל שנה גדלים. גם לגדול במכה אחת זה לפעמים לא, אבל אנחנו כל שנה גדלים בסביבות 15 בתי ספר. זה לא קשור כרגע, אבל בגדול, בתוך הבגרות בחינוך גופני שילבנו - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זו צריכה להיות משימת החיים שלכם. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. אנחנו עובדים על זה ואנחנו מדי שנה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ניהלתי בית ספר ב-2003, היו 80 בתי ספר, זו לא גדילה דרמטית. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> לא, היו פחות מ-80. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 80. תאמין לי, אני הקמתי. זו לא גדילה דרמטית ב-22 שנים. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> ב-2017 היו 80. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, לא אתווכח איתך, אבל זאת הזדמנות פז, כי אתה מפמ"ר מצוין. אתה יודע שבתי ספר שיש בהם חמש יחידות ספורט, מגמות, נראים אחרת גם. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> ברור. אנחנו מאוד גאים בזה ואנחנו מקדמים את זה בצורה משמעותית מאוד. אני אגיד שב-2017 היו בסביבות 80, יכול להיות שזה היה תקוע מהתקופה שאתה זוכר, אבל אנחנו בכמה שנים האחרונות יותר מאשר הכפלנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומר את זה כביקורת, אני אומר את זה כמשהו טוב. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> מודה לך. אבל אנחנו שילבנו השנה בלימודי הבגרות בחינוך גופני שאלות בנושא המכביה, כך שהתלמידים למדו גם פרק מאוד משמעותי בנושא הזה. כמו שדיברתי קודם, יש פה רק קצת דוגמאות של דברים שנעשו. היו הרבה מאוד מכביות, גם מחוזיות, לא רק בית ספריות, כולל פאראלימפיות, כולל חינוך מיוחד באופן כללי, גלריות אומנות עם חינוך גופני ואירועים לנוער, המון שיתוף פעולה עם מנהל חברה ונוער ולא רק עם תחומי דעת אחרים. אני לא אכנס לזה כי אני יכול להראות גם דוגמאות, אבל הרבה מאוד דברים נוספים כולל פודקאסטים וחידונים. כלומר, כשדיברנו על אירוע, האירוע לא היה אירוע שכלל רק ספורט, אלא ניצלנו את ההזדמנות באמצעות החינוך הגופני ותחומי הדעת האחרים לדבר על הערכים החשובים ועל העמיות היהודית, וספורטאים יהודים שהגיעו באמצעות המכביה למדינת ישראל, ושגרירי המכביה שהגיעו לתוך בתי הספר נתנו הרצאות לתלמידים. הכול בשיתוף פעולה מצוין עם צוות המכביה ועם מכבי תנועה עולמית. אני יכול לומר כאחד שזו כבר המכביה השלישית שלו בתפקיד, אני חושב שהשנה הזאת, כלומר, זה היה יותר בחינוך הגופני וזה התרחב מפעם לפעם, והשנה בהובלתו של יובל זה הגיע לממדים עצומים בתוך המשרד מבחינת כל תחומי הדעת. אלה אנסינים באנגלית ובשפות אחרות בנושאים האלה, כלומר, בכל תחום ותחום הנושא הזה היה קיים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, משרד החינוך. עוד משהו שאתם רוצים להוסיף? אנחנו נעבור למשרד החוץ. אני רוצה לשמוע מה ההכנות של משרד החוץ, שיתופי פעולה, איפה אתם רואים את עצמכם בתוך כל התהליך הזה של המכביה? << אורח >> פנינה אל-על: << אורח >> תודה רבה. פנינה אל-על, מנהלת מחלקת קשרי תרבות, חינוך, מדע, ספורט במשרד החוץ. אנחנו מצויים עם אנשי המכביה בקשר כבר מספר חודשים, גם בשנים קודמות היינו תמיד בקשרים. אנחנו גייסנו את שגרירויות ישראל ברחבי העולם, קיימנו מפגשים מקוונים עם אנשי המכביה ונציגי השגרירויות על מנת לגייס אותם לפעילות במדינות שלהם, כל אחד, גם בהיבטים ההסברתיים, הקונסולריים, הקשרים עם הקהילות היהודיות ועם קהילות ספורט אחרות במדינות. רואי ציין את התערוכה שאנחנו מסייעים בניוד שלה, Unbroken, ופרויקטים נוספים בתחום ההסברה שאנחנו עושים במשותף יחד עם אנשי המכביה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כלומר, כל השגרירויות בעולם מודעות לאירוע הזה, משתפות פעולה, זה מגיע לקהילות היהודיות. << אורח >> פנינה אל-על: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נתקלתם בבעיות במדינות מסוימות שלא יכלו להגיע לפה? << אורח >> פנינה אל-על: << אורח >> לא חושבת שהיו בעיות, אם כן, רואי ציין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מעניין. ספרד מגיעה? משלחת ספרדית? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> כן, מגיעות המשלחות. החשש כרגע הוא משתיים-שלוש מדינות שבעקבות ביטולי טיסות כרגע לא יכולות להגיע, אבל אנחנו עובדים על הפתרונות. אני חייב להגיד רגע על משרד החוץ, לא היה לנו כזה שיתוף פעולה בעבר, בטח לא בזומים עם הנציגויות השונות ועם פעילויות ההסברה המשותפות. מה לעשות? הנסיבות שהובילו לשיתופי פעולה שאנחנו צריכים לעבוד הרבה יותר בצורה הדוקה כדי לנסות ולסייע במיגור האנטישמיות שהולכת וגוברת. בהחלט זה שיתוף פעולה שנבנה בחודשים האחרונים ואני בטוח שהמכביה תהיה הסירה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מאה אחוז. משרד הקליטה והעלייה, אני בפתח דבריי ציינתי את הנושא הזה של הגעת כל כך הרבה ספורטאים, קהילה כל כך גדולה של העם היהודי שמגיעה לפה זו הזדמנות באמת גם לעלייה למדינת ישראל. אני רוצה להבין האם נעשים אילו שהם מהלכים, האם יש שיתופי פעולה עם ארגון המכביה כדי לעודד עלייה למדינת ישראל. << אורח >> רות דהן: << אורח >> שמי רותי דהן, אני מרכזת את נושא המכביה במשרד העלייה והקליטה ואנחנו בקשר עם המכביה כבר כמה חודשים ומכביות קודמות כמובן. וכן, יש ספורטאים שעלו בעבר, לא הרבה, לא הרבה עלו בעקבות המכביה, אבל אנחנו כמשרד, כל מכביה אנחנו כותבים הוראת שעה מיוחדת שמי שיעלה בעקבות המכביה יקבל מענקים שונים. כרגע עדיין זה בבדיקה לגבי המכביה הזאת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה זאת אומרת? המכביה עוד חודש. << אורח >> רות דהן: << אורח >> נכון, בגלל תקציבים שונים, אבל זה בטיפול. ושיתוף הפעולה שלנו כרגע, אנחנו מתכננים להציב דוכנים בכל ההאבים, בבתי המלון, נעשה דוכני עלייה, נחשוף את משרד העלייה והקליטה, מה הוא נותן לספורטאים ובכלל העולים, יש מלווים, זו הזדמנות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה ספורטאים וכמה מלווים יש, רואי? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> יש למעלה מ-8,000 ספורטאים. היחס בדרך כלל הוא שני מלווים פר ספורטאי שמגיעים ב-44 ענפי ספורט. << אורח >> רות דהן: << אורח >> זה מה שאמרתי. אנחנו נחשוף את כל מה שאנחנו נותנים מבחינת סיועים, מענקים לכל האוכלוסיות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מבקש שגם יהיה רשום בפרוטוקול, הוועדה מבקשת לקבל – אני לא אחכה לאחרי המכביה – עוד שבועיים לקבל מה התוכנית שלכם מבחינת מענקים, מלגות. אם אתם עובדים על זה, אנחנו רוצים לדעת לפני, כי אם לא נדע לפני זה לא יקרה. << אורח >> רות דהן: << אורח >> ברור. זה בעבודה. זה בעבודה וכמובן שאנחנו מתאימים את האתר שלנו, שיהיה מותאם לכל יהודי שייכנס לאתר, הוא יראה כל מה שהמשרד מציע, ואנחנו נביא עולים לטקסים שישתתפו. זה בעיקר. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד, 24 עולים חדשים בשנה האחרונה ייכנסו עם דגל ישראל לטקס הפתיחה, יקבלו את הרקוגנישן, ינסו ויצליחו לשכנע אחרים להצטרף אליהם. אני באמת מקווה, כמו שהיה במכביות קודמות, שהמשרד ידע להעמיד תמריץ נוסף לאותם עולים בזכות המכביה שיבואו ויקבלו זכויות נוספות, זה בפירוש עושה את ההבדל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הבנתי. מאה אחוז, תודה רבה. ביטחון לאומי, יש פה נציגות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משטרה, כבאות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי, נתחיל ממשטרה. תראה, זה חתיכת אירוע, ואני יודע שהידיים שלכם עמוסות, כל הכבוד לשוטרי מדינת ישראל, ואני בטוח שאתם עושים כמיטב יכולתכם, אבל חשוב לנו בוועדה לשמוע מה ההיערכות, על מה מדובר. כי בסוף מגיעים לפה כל כך הרבה ספורטאים יהודים ומלווים שאנחנו רוצים לשמור עליהם קודם כול, שהאירוע הזה יעבור בשלום ויחזרו הביתה בשלום לביתם. בואו נשמע מה ההיערכות שלכם. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> בוקר טוב לכולם, שמי ארז תבור, אני רמ"ח חירום ואני יו"ר המנהלת של המכביה של משטרת ישראל. בעברי, דרך אגב, הייתי קצין אג"מ מחוז ירושלים כשביידן הגיע לאצטדיון טדי ובאירוע הקודם של המכביה כמובן. משטרת ישראל רואה חשיבות גדולה מאוד במכביה, באירוע של המכביה, ולכן מפכ"ל המשטרה הנחה להקים מנהלת, כמו שמוקמת בכל מכביה מנהלת. אנחנו כבר מופעלים למעלה משנה, מנהלת גדולה מאוד שמכילה את כל האגפים במשטרת ישראל וכמובן המחוזות הרלוונטיים. אנחנו בעבודת מטה סדורה, כמו שאמרתי, למעלה משנה, יחד עם נציגות המכביה, יחד עם המנהלת של המכביה וכלל גופי ההצלה הנוספים שנמצאים. בעבודת המטה הזאת אנחנו עשינו לא מעט עבודת שטח, מה שנקרא סיורי שטח, המחוזות עצמם וגם אנחנו, בכל אתר ואתר, נתנו מענה מבצעי ורישויי בכל מקום שבו נדרשנו לתת את אותו מענה. עבודת המטה, כמו שאמרתי, כללה גם סיורים במקום עצמו, באותם מקומות, גם הכנה של המחוזות לתת מענה להגעה של אותם ספורטאים והמשלחות והמלווים שלהם, אם זה לאותם בתי מלון, אם זה לאותם מקומות שבהם נערכות התחרויות עצמן. אנחנו עדיין לא סיימנו את עבודת המטה. כמובן שהעבודה הייתה בראשותו של מפכ"ל המשטרה, הוא נתן לנו את עקרונות העבודה, והעיקרון החשוב ביותר לטעמי מבחינתו הוא שההתייחסות היא לאירוע קטן כגדול. לא משנה אם האירוע הוא אירוע ספורט באולם, לא משנה באיזה מקום בארץ, אל מול אירוע הפתיחה או החצי מרתון בירושלים או האירועים הגדולים, האקספו, כל אירוע, מבחינתנו ההתייחסות של מפקדי המחוזות ושל מפקדי המרחבים וכמובן מפקדי התחנות היא התייחסות זהה לחלוטין, ואותו דבר לגבי הליווי של האוטובוסים, אותו דבר לגבי - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תבור, אבל יש אזורים שבהם יש רגישות יותר. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> נכון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם אני עושה מרוץ בעוטף, גם הצבא צריך להיות חלק. אני מבין שאתם מתואמים. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> אנחנו מתואמים עם כולם, וזה נכון מאוד מה שאתה אומר, מאיר, לחלוטין. בסוף יש לכל מפקד מחוז, הוא מכיר את השטח שלו, מפקד מחוז, מפקד תחנה, הוא מכיר את השטח שלו, הוא יודע בדיוק איפה הנקודות הרגישות, איפה יש צורך יותר לתגבר את הכוחות, אם אלה כוחות האבטחה, אם אלה כוחות הסדר, וכמובן לתת מענה גם בדרכים שמובילות לאותו מקום. מבחינתנו, גם ההתייחסות שכל אירוע קטן כגדול וגם התייחסות כמובן למיקום עצמו, אנחנו כמובן ניתנת אותה התייחסות. אני חייב להגיד שמה שנאמר על ידי רואי, אני מכיר את המכביות הקודמות, יש פה פריסה מאוד, מאוד רחבה בארץ תוך שילוב של הרבה מאוד רשויות. שגם את זה אני חייב להגיד ולציין, שהרשויות באמת בתוך העניין הזה ונותנות לנו את כל הסיוע, וכמו שאמרתי, עבודת המטה הייתה מאוד, מאוד ארוכה וכולם היו מיינדד לעניין הזה ועדיין לפנינו עוד הרבה מאוד עבודה. גם שיתוף הפעולה אל מול גופי החירום, כב"ה, מד"א, שיתוף פעולה מצוין. אנחנו כרגע ללא פערים בנושא הזה של הרישוי. אנחנו העלינו כמה וכמה דרישות למנהלת המכביה ולרשויות. אנחנו ללא פערים, כולם עומדים במה שביקשנו, שזה באמת יפה מאוד. אנחנו נערכים, כמו שנאמר פה, לבין 8,000 ל-10,000 ספורטאים, אבל צריך להגיד, יחד איתם יש הרבה מאוד מלווים, זה מכניס לתוכו הרבה מאוד קהל ישראלי והרבה מאוד רצון לפגיעה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתם גם אחראים על מקומות הלינה? זאת אומרת, על בתי המלון, על הריכוזים שלהם שם. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> אנחנו לא אחראים, המכביה אחראית, אבל אנחנו שם, אנחנו שם ביג טיים, גם בהכנה של לפני, בבדיקות של לפני, וגם כמובן תוך כדי במקום עצמו, אם זה בנושא של סיורים. צריך להגיד שיש חפ"ק משותף שפתוח במשך כל המכביה, 24/7, נותן מענה לכל אירוע ואירוע, אם זה במהלך אירוע הספורט, אם אלה אירועים נוספים בזמן הסיורים, הטיולים, האירועים הנוספים שיש שם. אנחנו כל הזמן נמצאים שם, אנחנו כל הזמן מחוברים יחד עם היחד עם המכביה כדי לתת באמת מענה כמה שיותר טוב וכמה שיותר רחב לטובת העניין הזה. המשטרה עובדת, כל העבודה של המשטרה פה היא כמובן כמו כלל הגופים, תהיה באופן מלא, למרות העומס הגדול ולמרות העבודה הרבה שיש לנו, במיוחד בתקופה הזאת של הקיץ. מפכ"ל המשטרה, ספ"כ המשטרה, מבינים את החשיבות של האירוע הזה, בדגש לתקופה הזו, ולכן אנחנו, מה שנקרא, נהיה שם ביג טיים. תודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה יודע, רואי, בדרך כלל היינו יוצאים תמיד למשלחות, אם אלה משחקים אולימפיים, אם אלה משחקים באליפות אירופה, היו אומרים לספורטאים להסתיר את הסימנים של מדינת ישראל, פה זה בדיוק הפוך. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> פה זה הפוך לגמרי, זו ההזדמנות שלנו. כשאומרים לנו שהם מפחדים להגיע לפה, אני אומר שיותר בטוח פה היום מאשר במדינות השונות בעולם, ובאמת זה תודה לעבודה של ארז וכל המנהלת וכל הגופים הנוספים שאנחנו עובדים במכלול מלא ובאמת בשיתוף פעולה כבר למעלה משנה, מוכנים לתרחישים, משחקי מלחמה מקדימים וכדומה. המון, המון תודה. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> אני רק אציין באמת לגבי משחקי המלחמה, אנחנו בסוף החודש מקיימים את המש"מ, שזה אחרי כל אישורי התוכניות והכול, ממש מדמים תרחישים שיכולים להיות עם כלל הגופים, עם כולם, אנחנו נעשה את זה כמובן בכפר המכביה. ועוד דבר אחד בנימה אישית לגבי הנושא הזה של סממנים, אני גם ספורטאי, אני משתתף בתחרויות איש ברזל, השתתפתי בארבע תחרויות בחו"ל, האחרונה שבהם בברצלונה. בכולן אני מקפיד בסיום, כשאני מסיים את התחרות, לרוץ עם דגל ישראל במקום עצמו. אני חושב שזה מאוד, מאוד חשוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני העברתי לפני חודשיים, עבר בקריאה שלישית, חוק הדגל לספורט הישראלי, שלכל ספורטאי במדינת ישראל שיוצא כשליח שלנו, לכל נבחרת, תהיה חובה להיות עם דגל ישראל. אני רואה בזה משמעות אדירה שיראו את הספורטאים שלנו וגם אותך כאיש ברזל מסיים את המרוץ דווקא בברצלונה עם דגל ישראל. יישר כוח. אנחנו נעבור לכבאות, שזה חלק מהמנגנון של רישוי עסק וההכנות והשריפות והקיץ ומה לא. קודם כול, חשוב לברך ולהגיד תודה לכל הכבאים, כל לוחמי האש על מסירות ועבודה באמת ללא לאות, וראינו את זה לפני שלושה שבועות לצערנו, אבל שהם עמדו במשימה הכל כך חשובה שהייתה. יישר כוח לכבאים. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תציגו את עצמכם. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> אני מציג. הגענו מהנציבות, הן מאגף הגנה מאש, הן מהמבצעים. לירון ינקוביץ', ראש ענף תשתיות לאומיות, נציג אגף הגנה מאש, נציבות כבאות. כבאות והצלה לישראל עורכים ביקורות לסידורי כבאות במהלך כל השנה. מבחינת הגנה מאש, אנחנו לא מכירים פערים שמעכבים או יעכבו את האירוע. מבחינתי, עד כאן. אגף מבצעים, בבקשה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זו אמירה מאוד חשובה, כי מי שיודע מה זה רישיון עסק או רישיון לאירוע, כבאות זה האירוע. כשהוא אומר משפט כזה אני רגוע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר את זה על בסיס זה שאתה יודע שבכל אולם שיש בו פעילות ספורט, בכל בריכת שחייה יש אישור כבאות. מה שאמרת, אני מנסה להבין אותו, אני יורד לפרטים. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> אני אפרט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם יש לך 800 אולמות ובריכות, הם צריכים להיות כולם עם אישור כבאות. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> אני רואה שכולם כאן כבר מכירים את הרצינות של הכבאות בנושא בטיחות אש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מאיר היה ראש עיר גם, הוא יודע מה זה. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> אני שמח מאוד. אצלנו בכבאות אנחנו מגיעים, עושים ביקורות בשטח, בסוף הבדיקה של כל נושא סידורי כבאות אנחנו נותנים אישור. במידה ויש פערים כאלה שעברו, שנתנו לנו את אישורי התקינות הבסיסיים שצריכים להיות אנחנו יכולים לתת אישור עם מגבלה, וככה אנחנו גם באירועי המכביה עברנו. יש לנו רשימה שלמה של כל המקומות שהולכים להתקיים בהם אירועים, יש פה את הדפים על השולחנות, הבאנו איתנו, אם תרצה לראות אחר כך, אנחנו נשמח להציג. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יופי. אח שלי עבד בכבאות 45 שנים, אני באמת סומך עליכם. << אורח >> לירון ינקוביץ': << אורח >> תודה רבה. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> רק להוסיף לגבי העניין הזה, כל האתרים שהייתה הבעיה איתם, פנינו למכביה עוד לפני כמה וכמה חודשים והאתרים האלה לא אושרו. זאת אומרת, יש פה עבודה משותפת גם של כב"ה, גם שלנו, בנושא של הרישוי, ובאמת יש פה שיתוף פעולה גם עם הרשויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אירועים מהסוג הזה הם תמיד הזדמנות פז ליישר קו. << אורח >> ארז תבור: << אורח >> נכון, אתה צודק במאה אחוז. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשבאים לראש העיר ואומרים לו, יש לך אירוע כזה, הוא יוצא מגדרו בכדי לתת. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> נגעת פה בנקודה מדהימה שלא סתם הרבה רשויות מחבקות אותנו ומשתפות פעולה. בסוף, השבועיים ימים של המכביה זה נפלא, אחרי זה נשאר לתושבים ולרווחת התושבים עצמם וזה חלק מהדברים שהמכביה היא חשובה גם ליום שאחרי בפעילויות השונות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אספר לך סיפור. במכביה הקודמת, חלק גדול מהאירועים היו בנתניה. הגיע רואי, לא אשכח את המגרש בטובורג שעבר מתיחת פנים בגלל המכביה ואחרי זה הילדים נהנו מזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו אחרי זה צריכים ללכת להפיל את הממשלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רוצה שמרוקו יגיעו לפה, מאיר, אתה צריך להביא גם משלחת ממרוקו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שמעתי שבמרוקו יש באמת קבוצה, ביקרתי אותם עם דוד ביטן לפני שנתיים, אבל הם כאלה חמודים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לפעם הבאה. הסוכנות היהודית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה, רואי. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רואי, מאיר יגיע איתי לטקס הפתיחה, אני אמשוך אותו. << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה ליושב הראש על הקיום של הדיון החשוב הזה. שירן חלפון, אני הרמ"ט של סמנכ"לית הסוכנות. כארגון שכל מטרתו היא הפעולה המשותפת הזו לחיזוק ישראל והעם היהודי, אנחנו שנים רבות גאים לקחת חלק באירועי המכביה ולתמוך בשותפות הזו עם אירועי המכביה גם השנה. בעיקר השנה דרך יצירת הזדמנות להתנדבויות דרך המותבים והשותפויות שלנו ברחבי הארץ, בדרום, בצפון. ואנחנו גם כמובן ניקח חלק באיזשהו אירוע חברתי של מותבים של הסוכנות ועולים גם יחד עם משרד העלייה והקליטה, יחד עם משתתפי המכביה. כמובן דוכני מידע, גם אם זה לא בהכרח ישר עלייה, אבל יש תוכניות קודם, אם זה מסע וכולי, שאפשר לעניין ספורטאים. ואני אגיד שזו עוד הזדמנות גם בסוף להשתמש באירועי השיא האלה של המכביה גם דרך השליחים שלנו בכל העולם שפזורים בהמון, המון קהילות, לייצר גם פעילות בקהילה שלהם סביב האירועים, צפייה בתחרויות, עידוד של הספורטאים המקומיים. זו באמת גם הזדמנות גדולה עבורנו לייצר אירועי קצה סביב המכביה. תודה רבה על השותפות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש לי כמה שאלות שונות לסוכנות. קודם כול, אתם עושים עבודה באמת יוצאת מגדר הרגיל, במיוחד אחרי 7 באוקטובר. אני חווה את זה פה בכנסת, אני יודע גם מה קורה בעולם. יש לכם את הקשרים הנכונים ליהודים המפורסמים היום, בעיקר בארצות הברית, האם אתם משתדלים, מנסים לחבר אותם לאירועי המכביה, דרכם לדברר את האירוע? << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> אנחנו עובדים עכשיו גם באמת לחבר את השיווק שלנו חזק מאוד לסיפור של המכביה ולהבין אילו קמפיינים אנחנו מייצרים סביב זה, אם זה דרך משפיענים שהם לאו דווקא מפורסמים שכולנו מכירים, לפעמים יש משפיעני רשת שאולי הם קצת יותר קטנים אבל מדברים לקהל הצעיר. כן, בהחלט, אנחנו גם מייצרים תוכן סביב המכביה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אגיד לך, אני רוצה רגע, פשוט ראיתי פתאום את אור שיושב שם מאחורה. אור הוא בחור שהוא היום די משפיען רשת, לא משנה מה הוא עושה בכנסת. עכשיו כשדיברתם חשבתי, האם בכלל הגיע לך מידע על המכביה? אתה יודע על המכביה? אתה חי את זה? << אורח >> אור: << אורח >> אני כן, כי אני חבר של רואי בפייסבוק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי. אני אגיד לך למה, אני חושב שצריך עכשיו להתחיל להיכנס לעולם הזה של המשפיעים הפחות בולטים ומפורסמים, שיגיע אליהם מידע וידע, שהם אוהבים גם ספורט והם יהודים, ישראלים, ולהתחיל דרכם גם כן לדברר את זה. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אתה צודק. הקמפיין שלנו מתחיל עכשיו. עוד פעם, התחלנו, ואי אפשר להתנתק מזה בסוף, עם ההותר לפרסום הבוקר, אנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה. זה לא כמו שאר המכביות שהיינו עולים בקמפיין ושלום על ישראל, זה קצת יותר מסובך, אבל נמצא את הדרך, ודרך אותם משפיענים, מפורסמים יותר, מפורסמים פחות, אנחנו כן מתחילים ליצור איתם את הקשר. בהמשך לעבודה הטובה עם הסוכנות, אני חייב להגיד שכל המוסדות הלאומיים, כולל קק"ל וכל אלה, ההסתדרות הציונית העולמית, הם באמת פועלים איתנו ובשיתוף פעולה מלא, מבינים שהמטרה היא אחת. תודה רבה גם למוסדות הלאומיים, גם לקק"ל וגם להסתדרות הציונית העולמית שאני לא רואה אותם פה, אבל הם עוזרים לנו הרבה מאוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עוד משהו לגבי הסוכנות היהודית. בסוף, כשהם מגיעים לארץ, אמרו דרך משרד העלייה והקליטה, שהם מטפלים וזה, אבל לכם יש תפקיד משמעותי. << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> חד משמעית, ואנחנו הולכים להיות שם גם במידע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תסבירי לי קצת, זה חשוב. << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> אחד הדברים זה כל דוכני העלייה שגם יהיו ממשרד העלייה והקליטה וגם ממידע שלנו כגוף שבאמת מטפל בתהליך הזה ופוגש אותם שם. יש שם גם את כל הסיפור של מידע על תוכניות שהן השלב לפני העלייה. לפעמים לעשות את הקפיצה ישר, להחליט שאני עולה אחרי מכביה זה קשה ויש באמת הרבה תוכניות שאפשר להגיע קודם, עם התמחויות גם בישראל ומסע וכולי. מעבר לזה, אנחנו נביא גם הרבה משתתפים שלנו לאירועים של המכביה, לייצר את החיבורים האלה, שבסוף גם הקשר האישי הזה והחיבור זה מה שמייצר את הרצון הזה ואת ההרגשה שאפשר באמת לעלות. אנחנו הולכים להיות נוכחים שם גם עם המותבים שלנו וגם עם הצוות שלנו שמשתף פעולה קרוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כמה אנשי צוות יהיו שלכם, של הסוכנות, באירוע הזה? << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> אני לא יודעת להגיד עוד בוודאות, אבל מינינו צוות שמחובר למכביה ועובד איתם צמוד ואנחנו נחבור כמה שצריך וכמה שיתאפשר כמובן, כולל יום מרוכז של התנדבויות שהצוות שלנו יהיה כל הזמן סביב האוטובוסים של מתנדבי המכביה, גם בצפון, גם בדרום, יחד עם הרשויות המקומיות ועם השותפויות שלנו והקהילות ביחד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עכשיו אחרי כל מה שאמרת אני אחבר אותך לספורט. << אורח >> שירן חלפון: << אורח >> אני מאוד מחוברת, אני גם הולכת לשחק בעצמי בכדורשת, מחוברת מאוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יישר כוח. אני עכשיו אסביר לך איך זה הולך. כשספורטאי מגיע לארץ, למשל אנדי מורז שהגיעה במכביה לא האחרונה, לפני זה, 2017. היא בסופו של דבר נשארה במדינה, ייצגה אותנו בשתי אולימפיאדות והייתה חלק מאוד, מאוד חשוב בהתרוממות של השחייה הישראלית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוקטור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, היום היא דוקטור, רופאת ילדים, ונשארה בארץ, ויש לזה משמעות גדולה. איך ספורטאי נשאר בארץ? הוא מגיע לפה, ואז כשהוא מתחרה האיגוד מתחבר אליו, אם זה איגוד השחייה או איגוד הסיף. אם היה את החיבור הזה שלכם, של הסוכנות, המדינה קשה להזיז אותה, אבל אתם, הסוכנות, עם האיגודים ביחד והספורטאי, היה אפשר להשאיר הרבה יותר ספורטאים ואני יודע את זה מניסיון. אני תכף אעלה את גילי לוסטיג. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני חייב להצטרף פה לאמירה הברורה. בסוף איגודים, התאחדויות שמשתפים איתנו פעולה ומקבלים את הרשימות ועושים את ההכנה מגלים אוצרות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נכון. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אוצרות שיכולים לסייע גם לענפים גדולים כמו כדורגל. ואם יש משהו שאנחנו מפספסים מכביה אחר מכביה, יש איגודים שעושים את זה מצוין, בייסבול, איגוד השחייה, יש איגודים והתאחדויות שעושים את זה פחות טוב, ובאמת פה אני חושב שאם נדע להתארגן בצורה יותר נכונה, כי אנחנו באופרציה ויש לנו - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לאיגודים יש תפקיד מאוד חשוב. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> ואני חושב שפה אנחנו מפספסים את זה והלוואי ונדע לעשות את האפ-ליפטינג למעלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא לא עולה? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אנחנו מנסים להשיג אותו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רוצה להעלות את גילי לוסטיג, כי אני חושב שהוועד האולימפי חייב להיכנס לאירוע, חייב להיכנס לאירוע דרך האיגודים ולעשות היערכות מעכשיו בשיחות, לעשות איזו שיחת זום עם כל ראשי האיגודים, עם כל המנכ"לים, שיתעוררו לקראת המכביה, שיבינו אילו ספורטאים מגיעים לפה. חברים, הגיע לפה טל ברודי, טל ברודי ששינה את פני הכדורסל במדינת ישראל עם המשפט הכי מפורסם. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> מצוין, אני מסכים איתך, ואני חושב שמאז טל ברודי הצטרפו רבים וטובים. יש לנו קשר טוב, בטח אל מול גילי ברמה האישית ואל מול הוועד האולימפי בכלל. ועדיין אני אומר, אני חושב שאפשר בנקודה הזאת להשתפר, כי בסוף מגיעים לפה ספורטאים שיכולים להיות גם אזרחים טובים וגם לשפר את הספורט ההישגי שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גילי, בוקר טוב. גילי הוא מנכ"ל הוועד האולימפי. אני יכול להגיד שחלק משמעותי מההישגים שלנו בספורט הישראלי באולימפיאדה האחרונה הם על הכתפיים של גילי לוסטיג, דני אורן, יעל ארד והצוות המדהים של הוועד האולימפי. כמי שגדל בספורט תחרותי אני יכול להגיד שאם יש דבר שאני מאוד, מאוד, מאוד גאה זה הוועד האולימפי. אל תסמיק יותר מדי, אבל אנחנו צריכים אותך לעוד הרבה שנים, בגלל זה אני מכניס לך עוד דלק. אנחנו יושבים פה בשולחן עגול עם הרבה מאוד משרדים והגענו לנושא שאתה החיבור אליו. בסוף, ההזדמנות הזאת של המכביה קורית כל ארבע שנים, בסיטואציה הזאת אחרי שלוש שנים, ויש לנו פה מאגר של ספורטאים שמגיע למדינת ישראל. לא כל האיגודים יודעים איך להתמודד עם הדבר הזה, לא לכל האיגודים יש את המשאבים להשאיר פה גם את הספורטאים. לשמחתנו, בעבודה משותפת, גילי, עם משרד הספורט ומשרד העלייה והקליטה הצלחנו להשאיר את המלגות לספורטאים והמאמנים העולים, שזה חשוב מאוד גם לסיטואציה הזאת. אבל אני רוצה להבין איך אתם מתכוננים עם האיגודים, ראשי האיגודים והמנכ"לים. ואני אגיד עוד דבר, יושבת פה נציגה של הסוכנות היהודית, אני חושב שלסוכנות היהודית יש תפקיד משמעותי מאוד בחיבור הזה, גם כלכלי יכול להיות דרך אגב. האם חשבתם על איזושהי תוכנית עבודה או שעדיין לא, ואם לא, מתי תהיה תוכנית עבודה כזאת? << אורח >> גלעד (גילי) לוסטיג: << אורח >> קודם כול, תודה סימון, גם על הדברים וגם על זה שאתה שם את הנושא הזה של המכביה וגיוס של עולים חדשים צעירים שיכולים לחזק את הספורט הישראלי, זה נושא מאוד, מאוד חשוב, וכמו שאמרו קודמיי, זה אחד מהתפקידים והמטרות החשובים שיש למכביה. יש לנו איזו תוכנית משותפת עם המכביה בנושא של גיוס ספורטאים צעירים מצטיינים כדי לאתר אותם בקהילות שלהם ובאמת לאפשר להם להגיע, אם זה באמצעות המכביה ואם זה באמצעות דברים נוספים כמו להגיע לאקדמיה שיש בווינגייט וכל מיני אופציות אחרות. אנחנו חושבים שחייבים לאתר, בטח כשיש מקומות שיש מקבצים גדולים וטובים של ספורט יהודי כמו בדרום אמריקה, בברזיל, בארגנטינה ובעוד מדינות סמוכות, כמובן בצפון אמריקה, ארצות הברית וקנדה וכך הלאה, ובהחלט צריך לעשות מאמץ מאוד, מאוד גדול להביא יהודים. אתה ציינת פה את טל ברודי, יש לנו אחת שאתה מכיר היטב, אנדי מורז שהגיעה למכביה וייצגה אותנו במשחקים אולימפיים והיה לנו גם חשוב לתת לה לשאת את הדגל בטקס הפתיחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> פעמיים. << אורח >> גלעד (גילי) לוסטיג: << אורח >> כי היא מסמנת באמת את הנושא הזה של ספורטאית שעולה לארץ בזכות משחקי המכביה וזה איזשהו מודל לחיקוי לאחרים. ואנחנו כמובן בכל פעילות כזאת, בשיתוף פעולה מלא עם אנשי המכביה, האנשים היקרים של המכביה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל השאלה אם האיגודים מבינים את זה. << אורח >> גלעד (גילי) לוסטיג: << אורח >> לכל שיתוף פעולה כזה או אחר אנחנו תמיד נעזור, תמיד נתמוך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אתן עצה. אני אתן לך עצה כמי שהיה שם כיושב ראש איגוד. זה הכול נפל בהפתעה, כלומר, אנדי מורז גם הייתה בהפתעה, פשוט הפתעה, לא הבנתי את האירוע בזמנו. ואז התחילו להסביר לי ואמרו לי, אם הייתי מתכונן מראש, אני אומר לך, לא סתם אני אומר את זה, הייתי מתכונן מראש ויודע שמגיעה ספורטאית ברמה הזאת, הייתי מכין את המערכת, עוד מארצות הברית הסוכנות היהודית הייתה עוזרת לי, כבר היו מדברים איתה, הייתה מבינה לאן היא מגיעה, מה אפשר לעזור לה כלכלית, איזו מעטפת היא מקבלת, איפה היא יכולה להתאמן, איך היא תתאמן בחו"ל אחרי זה, מה זה אומר לעלות לארץ. הם לא מבינים מה זה בכלל. מה המשמעויות של זה? כמה זמן הם צריכים להיות בארץ? כמה זמן הם יכולים להיות בחו"ל? יש הרי כל מיני דברים שהם חייבים לעמוד בהם. ולכן אני אומר, יש לנו קצת יותר מחודש, אני חושב שאתם צריכים לעשות, גילי, איזו שיחת זום או פגישה עם ראשי האיגודים והמנכ"לים, לתת להם את הנתונים שיבינו בכלל על מה מדובר. כי לפעמים מגיע ספורטאי, סתם, יגיע איזה סייף, אני לא בטוח שאיגוד הסיף יודע להתמודד עם זה, או באיגוד אחר. לכן כשמוכנים מראש עם הידע, עם הנתונים, אולי אפילו תהיה עזרה כזאת או אחרת נוספת, אם זה מהמשרדים, מהסוכנות, או אם אלה פילנתרופים, אני לא יודע מה. אפשר להיערך לזה ואני בטוח שאנחנו מפספסים לא פעם ולא פעמיים. לכן, יש לנו חודש, אפשר להיערך לזה, להתכונן לזה יותר טוב ושבסוף לאיגודים יהיה את הכלי הזה להשאיר את הספורטאים בארץ. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני אגיד, יש איגודים שזה עובד יותר טוב, יש לנו כנס משותף של הוועד האולימפי ושל המכביה עם כל ראשי האיגודים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מתי זה? << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> בעוד שבועיים, באמצע יוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מעולה. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> ואני חושב שזו נקודה מצוינת שנעלה שמה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תבואו גם אתם מהסוכנות. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> נבוא גם עם סיפורי ההצלחה, יש רבים, גם אם אלה לא המפורסמים שייצגו אותנו באולימפיאדה, יש הרבה מאוד מהעולמות שלי, מכדור מים, משחקניות שהגיעו, משחקניות כדורגל שהצטרפו. נקודה חשובה, נעשה את זה בצורה יותר מסודרת. בסוף מדינת ישראל, הספורט ההישגי ירוויח מכך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ותצטרפו את הסוכנות, הם יכולים להיות עזרה גדולה. וגם משרד העלייה והקליטה, יש להם תפקיד מאוד, מאוד חשוב פה. אתה יכול לפרגן לאופיר סופר, שר הקליטה והעלייה, על המלגות, גילי. << אורח >> גלעד (גילי) לוסטיג: << אורח >> אני מפרגן באמת, התרומה של משרד העלייה והקליטה לשילוב של העולים החדשים במלגות האלה, תודה ענקית. אתה אישרת את ההמשך של המלגות האלה, כביכול חושבים שזה לא הרבה כסף, אבל 5,000 השקלים האלה שהעולים החדשים, הספורטאים והמאמנים מקבלים, זו תרומה אדירה, הם מרגישים שיש אחריהם גב והתרומה שלהם לספורט הישראלי, אפילו יותר מהספורטאים, יותר לכוח המקצועי, למאמנים, היא באמת לא תסולא בפז, משהו בלתי רגיל לאורך הרבה מאוד שנים, וטוב שהצלחתם להמשיך את המלגות האלה, זה מסר מאוד, מאוד חשוב לספורט הישראלי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, גילי, נהיה בקשר ובהצלחה גדולה. אני רוצה לעבור למשרד התיירות, לשמוע איפה משרד התיירות באירוע הזה. ואני אשאל שאלה, אני לא יודע, אתם בטח לא אחראים על זה, זה משרד התחבורה, אבל אני מקווה מאוד שאתם בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה. כשאני נוחת בארץ, מה אני אראה כספורטאי צעיר או כמלווה מבחינת הנושא הזה של המכביה, ממש מהיציאה מהמטוס? << אורח >> עמי אלון: << אורח >> שלום לכולם, עמי אלון, מנהל אגף שירותי שיווק במשרד התיירות. שאלה טובה. אני חייב לציין ששוב, משרד התיירות רואה במכביה אירוע עוגן מאוד, מאוד חשוב מבחינת ה-PR בעולם, בטח בתקופה הזאת, ובטח עבור תעשיית התיירות שסובלת בשנתיים האחרונות, עוד לפני המלחמה גם, מנפילה מאוד, מאוד קשה. המכביה, כמו שהמנכ"ל ציין פה, נותנת איזה בוסט מאוד חזק מבחינת התיירות בארץ, גם בתיירות הפנים, בתיירות הנכנסת, מניעה תיירות, כלכלה תיירותית, גם לפריפריה, שזה מאוד, מאוד חשוב. אנחנו כמובן לקחנו חלק בהחלטת המציעים, אנחנו חושבים שזה חשוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כשאתה אומר, חלק מהתקציב הוא שלכם גם? << אורח >> עמי אלון: << אורח >> כן, ודאי. לזיכרוני, 3 מיליון שקלים בשנתיים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה שיווק בדרך כלל, התקציב, לא? << אורח >> עמי אלון: << אורח >> לא, זה לתפעול לפי דעתי. המכביה לא נופלת בדיוק, בוא נגיד בז'אנר של משרד התיירות או במטרות או ביעדים של משרד התיירות, זה יותר נופל למשרד החוץ, משרד התפוצות, העלייה והקליטה, אבל הפעילות שלנו יותר עוסקת בדיבור, יותר עוסקת ברשתות חברתיות, פחות במוצר התיירותי או בחוויית התייר שמגיע לארץ. כמובן שיש לנו לשכה בנתב"ג שנותנת מענה ופתרון ועזרה לכל תייר שמגיע לארץ. לא יהיה מיתוג של המכביה עד כמה שידוע לי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא יהיה מיתוג? << אורח >> עמי אלון: << אורח >> לפחות לא שלנו. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> לא של משרד התיירות. כמובן יהיה מיתוג, מנתב"ג ששאלת, דרך דלפקים שיהיו רק לטובת באי המכביה, חניון שנתב"ג ורשות שדות התעופה מכשירים לטובת המכביה, כלומר, מרגע נחיתתם. עוד מעט תתחילו לראות גם הרבה יותר פרסומים ברשויות השונות. אנחנו בהחלט ניתן את הצבע ואת הביטוי, בזה אני חושב שעשינו קפיצת מדרגה טובה במכביות האחרונות. << אורח >> עמי אלון: << אורח >> וכמובן שאנחנו מברכים כל שנה, בייחוד בשנה כזאת קשה, להרים אירוע כזה מדהים עם כמות כזאת של ספורטאים ונלווים, אנחנו מאוד מברכים על זה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> למשרד התיירות יש תפקיד מאוד, מאוד חשוב בנושא הזה, וגם שהשר הוא חובב ספורט גדול מאוד ואני בטוח שהוא חלק מזה. יישר כוח, אני שמח מאוד. אתה רוצה? << אורח >> סולי לניאדו: << אורח >> שלום, סולי לניאדו, מנכ"ל קהילת שבט הנובה. אני רוצה להתחיל קודם כול עם משהו מאוד סמלי ששמתי לב רק עכשיו. יש לנו את אירוע 7 באוקטובר וטקס הפתיחה הוא ב-10 ביולי, שזו המראה, זו התקומה שלנו, אנחנו הופכים את התמונה על פיה למשהו גדול, וזה מרגש אותי קודם כול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> סולי לניאדו: << אורח >> ובתור מי שמייצג את הקהילה הכי גדולה שנפגעה, אני חושב ששיתוף הפעולה פה של המכביה עם שבט הנובה הוא מאוד מרגש ומאוד חשוב לנו. אנחנו מדברים בייחוד על זה שאנחנו מתמודדים כקהילה יום-יום עם אנשים שנפגעו, עם משפחות שכולות, והפנייה של המכביה אלינו לבוא ולהיות מעורבים ולחבק אותנו נותנת המון תקווה ותקומה. אנחנו אמנם היינו מאוד רוצים להתחרות, אנחנו מחזיקים מאמנים, הספורט הוא אחד מאמצעי השיקום המאוד חזקים שלנו, יש כמה קבוצות כדורגל, פוצ'יבולי, הרבה מאוד ענפים. אבל עצם הפנייה שלנו בהנצחה ובהסברה, רק לסבר את האוזן, ביום ראשון הקרוב יהיה זום של כל משתתפי האופן, שאלה כמה אלפי אנשים שאמורים להיות שם והמלווים שלהם עם מספר שורדים שהם ספורטאים, אחד מהם הוא היום מנכ"ל איגוד האתלטיקה, התמנה לפני כמה חודשים, אחד אחר הקים את קבוצת הכדורגל. האנשים האלה מצפים לזום הזה כי הם רוצים לספר את הסיפור, זה נותן להם את העוגן איך לצאת ולספר איך הם קמו מתוך הדבר הזה. אני חושב שגם עצם זה שהמכביה אימצה אותנו בפעילות ההתנדבות שמה, אנחנו נתנדב שמה, הם היו אצלנו בירידים, כלומר, כבר גייסו אנשים. יש להם החלטה מדהימה לטעמי, שפה אני פונה גם למשרד התיירות, שכל המשלחות יעברו ברעים, יקבלו סיור והסברה ברעים, לשמוע את הסיפור הזה. אני חושב שאנחנו מדברים פה גם, דיברת, סימון, על איך אנחנו נראים בחוץ. המכביה עושה המון בפנים, בבית. כלומר, לכל האנשים אצלנו בקהילה, שזה סביב 15,000 איש, רואים את המכביה כאירוע עוגן, לבוא לספר את הסיפור, לקבל את החיבוק ולקום ממנו. כלומר, אלה לא רק העולים החדשים שהם חשובים וסופר חשובים וההסברה, אבל בתור מי שגם מדברים במיצגים ובחו"ל ויש לנו גאווה גדולה להגיד, גם אנחנו חלק מהאירוע הזה, גם אנחנו חלק מה-More than ever הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נפלא. רק להתחבר למה שאתה אומר, יש בחור בשם בן בנימין, שהוא נפצע בנובה, איבד את רגלו יחד עם בת זוגתו שאיבדה את רגלה. << אורח >> סולי לניאדו: << אורח >> בן דרך אגב הוא חלק מאותה תערוכה, בלתי שביר, ומספרים שם את הסיפור שלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני זכיתי לאמץ את נבחרת ישראל לקטועי גפיים בכדורגל, בן הוא חלק מהנבחרת. וכשאתה מדבר על הספורט ככלי, אני אגיד לך שמה שבן אמר לי בשיחה הראשונה זה שהכדורגל בשבילו זה היה לצאת מהחושך אל האור, מהחדר החשוך, מהדיכאון, מהמקום הכי, הכי נורא שהוא היה, פתאום הוא קיבל את החיבוק של הקבוצה. שרון פז הוא המאמן של הנבחרת, הם היו בכנסת, נבחרת הכנסת של חברי הכנסת שיחקה נגדם, הפסדנו. ולאדי בעט את הפנדל האחרון, ולאדי שהיה פה מקודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החמיץ. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בגדולתו הוא בעט דווקא לצד של השוער שיש לו יד. השוער משחק רק עם יד אחת, במקום לבעוט לאיפה שאין לו יד הוא בעט לאיפה שיד והוא עצר את הכדור, ואנחנו הפסדנו לקבוצת קטועי הגפיים. אבל החיבור הזה של בן לקבוצה, אני בטוח שהוא מדבר על זה גם, זה דבר מדהים. ואני שמח מאוד שאתם רואים את הספורט ככלי, אני מאמין בזה, גם רואי מאמין בזה, אנחנו באים מאותם עולמות. וכל מה שאנחנו יכולים לעזור ומה שאני יכול לעזור לכם, באמת, דלתי פתוחה ואני אעשה כל מה שאני יכול. << אורח >> סולי לניאדו: << אורח >> תודה רבה. באמת שוב תודה לרואי ולכל הארגונים על ההזדמנות הזאת לבוא ולדבר בשם הקהילה ולהיות שם באותם שבועיים ימים. אנחנו באירוע כבר כמה חודשים איתם ואנחנו חושבים שזה ילך איתנו עוד קדימה אחרי לאדוות של זה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. מישהו עוד מסביב לשולחן רוצה להגיד משהו? לא. אנחנו נעשה קלוז'ר של כל הדיון הזה. אני אתחיל עם זה ואני אומר שכל חבר כנסת בבניין הזה - - -, את רוצה? בבקשה. << אורח >> חן קדוש: << אורח >> משהו קטן, כן. שלום, אני חן, מנהלת אירועים ופרויקטים בארגון נכי צה"ל. באמת, אני שמחה ונרגשת לשבת כאן ולדבר על שיתוף הפעולה המדהים בין המכביה לבין ארגון נכי צה"ל, שיתוף פעולה שמביא איתו ערך אמיתי עבור הפצועות והפצועים שלנו, של צה"ל ושל כוחות הביטחון והמשפחות שלהם. כארגון וכחברה ישראלית אנחנו מחויבים לחבק ולתמוך בגיבורות ובגיבורים שלנו ששילמו בגופם ובנפשם כדי שנשב כאן, למען כולנו. וזו זכות גדולה עבורנו ללוות אותם במסע השיקום הזה והצמיחה. והחיבור עם המכביה מאפשר לנו להרחיב את הפעילות הזאת ולהעמיק את התמיכה בהם. זו הזדמנות טובה להודות לך, רואי, שבאמת רואה בזה ערך עליון, ולמכביה, על שיתוף הפעולה החשוב הזה, שהוא אבן דרך משמעותית במסע השיקום ובחזרתם של הפצועות והפצועים לחיים מלאים, פעילים ובעלי משמעות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ואת זה רצית להחמיץ? דברים חשובים. << אורח >> חן קדוש: << אורח >> תודה שנתת לי את ההזדמנות לדבר. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד, סולי אמר שכל משתתפי המכביה יעברו ברעים, כל משתתפי המכביה יעברו בבתי הלוחם השונים, יפגשו את הגיבורים ואת הגיבורות במסע השיקום שלהם. אני חושב שבסוף מכל האירועים זה מה שהם יזכרו, הם יקחו את הסיפורים האלה הביתה עם תקווה ותקומה וחיוך וזיכרון. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יישר כוח. לפני עשרה ימים עשינו פה בכנסת יום מיוחד לספורט ככלי שיקום לנכים. את היית פה? << אורח >> חן קדוש: << אורח >> ברור. לא, לא הייתי, אבל - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה היה אירוע, באמת, מגה אירוע, וזה היה מאוד, מאוד מרגש. 50 חברי כנסת און-אוף היו באירוע הזה בהבנה שבאמת לספורט יש כוח אדיר בשיקום נכים, לא רק נכי צה"ל, בכלל, ואנשים שנולדים עם מוגבלויות. כל הגופים היו פה, כולל הגוף שלכם כמובן, ואנחנו נמשיך ונפעל ונסביר ונגיד ונביא תקציבים כדי שכל אדם עם נכות כזאת או אחרת, עם מוגבלות כזאת או אחרת ידע שיש לו את האפשרות ללכת אל הספורט, אל הקבוצה, אל המאמן, אל המערכת שתחבק אותו ותגרום לו להרגיש רגיל כמו כולם, כי זה התפקיד שלנו בסופו של דבר. << אורח >> רואי הסינג: << אורח >> וסימון, לא נמצאים פה מסביב לשולחן והם לא קטגוריה שעומדת בפני עצמה, אבל הם משתלבים במכביה, הספיישל אולימפיקס והעמותה למשחקים מיוחדים. אמר רוני בולוטין לפני זה שאנחנו נותנים באותם מתקנים, באותן השעות את אותו ביטוי לספורטאים עם ובלי מוגבלויות. אנחנו גם בהיבט הפיזי וגם בקוגניטיבי נותנים לכולם את ההזדמנות. ואני חייב להגיד שבסוף אלה הדברים והתמונות הכי מרגשות. אפשר לראות את אנתוני ארווין, אלוף אולימפי ב-50 מטר חתירה, קופץ למים ושוחה פה הכי מהר ששחיין אי פעם שחה בבריכת וינגייט, ואחריו שחיין קטוע גפיים, ואחריו שחיין עם מוגבלות קוגניטיבית. בסוף השילוב הזה הוא היופי שהמכביה מייצרת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חד משמעית. קודם כול, אנתוני ארווין בעצמו הוא חייזר. זה הספורטאי היחידי בעולם שזכה במדליית זהב אולימפית בגיל 18 וזכה במדליית זהב אולימפית בגיל 36. תחשבו על הפער הזה. תוך כדי הקריירה שלו הוא הפסיק לשחות, קיעקע את כל הגוף שלו. אבל הוא יהודי אמיתי וציוני והוא מגיע, גם במכביה האחרונה הוא היה. אלכס בלווטניק יגיע איתו, אתמול הוא כתב לי, גם למכביה הזאת. לצערי לני קרייזלברג שהוא גם אלוף אולימפי לא יגיע, אבל יהיו פה באמת ספורטאים אולימפיים. אני אספר לכם איזה בדיחה קטנה לפני שאנחנו נעשה את הסיום. ב-2017, ולפני זה היה ב-2013. ב-2013 מגיעה לארץ נבחרת ארצות הברית בשחייה עם ג'ייסון לייזק. ג'ייסון לייזק הוא זוכה חמש מדליות זהב אולימפיות. אם אתם זוכרים את משחה השליחים של ארה"ב נגד צרפת, שבסוף היה שחיין שניצח במאית, לא הבינו איך, זה השחיין, ג'ייסון לייזק. בכניסה ליישוב שלו בקליפורניה יש פסל שלו, של לייזק, אני גם נפגשתי איתו. הוא הגיע לארץ, ונבחרת ארצות הברית ביקשה לעשות את החימום, את האימונים בבריכת אביחיל, שבזמנו אני החזקתי אותה. מגיעה ביום שבת נבחרת ארה"ב, מגיעה לבריכה, וג'ייסון לייזק נכנס לבריכה ושוחה באיזה מסלול. פתאום מגיעה איזו סבתא בת 90 עם הכיסא שלה ועם מקל ועומדת ונותנת לו מכות על הראש ואומרת לו, זה המסלול שלי, תצא מהמים, זה המסלול שלי, תצא מהמים. אני עמדתי שם ככה, עומד ג'ייסון לייזק, לא יודע מה לעשות, כל כך התבייש, יצא מהמים, וכל הנבחרת יצאה מהמים ונסעה הביתה והיינו אחרי זה צריכים לעשות ארוחת ערב של יום שישי וסולחה. לא כולם מבינים מי אלו האלופים האולימפיים האלו, אבל באמת מגיעים למדינת ישראל אגדות ספורט אמיתיות, שאחד מהם, רק להזכיר לכם, מארק ספיץ. בואו נסכם. אני קודם כול מודה לכל המשתתפים בדיון הזה. אני מזכיר לכולם שתפקיד כנסת ישראל הוא לפקח על עבודת הממשלה ולפקח שדברים נעשים. זכיתי להיות האדם שמפקח על כל נושאי הספורט, לפעמים זה קצת מציק לאחרים וקצת מעצבן אותם, אבל זהו תפקידי ואני אנסה לעשות את זה בנועם ולא בתוקפנות ולא בפוליטיקה, אלא באמת בהבנה שזה חשוב למדינת ישראל שהאירוע הזה יתקיים בשיא הדרתו. אני שמח מאוד ואני מברך את מנכ"ל המכביה, את רואי הסינג, על העבודה. אני רואה שהעיניים שלך מרוטות כבר, אני יודע כמה זה קשה, אני יודע כמה צריך לחבר את הדברים. אני מאחל לך קודם כול בהצלחה, ולכל מכבי עולמי ומכבי ישראל. אני רוצה שתשלח לאמיר פלד, יושב ראש מכבי עולמי, את ברכתי ותודתי על העבודה בהתנדבות שהוא עושה כל כך הרבה שנים, ולכל אנשי מכבי המדהימים שיגרמו לאירוע הזה להיות אירוע שהוא גאווה לעם היהודי. אני רוצה להודות למשרד הספורט, לשר הספורט, על התמיכה, על העבודה מול המשרדים, על הגיוס של התמיכה של הממשלה ועל הגיוס של הכסף. אלה כל המשרדים ביחד ומישהו צריך לתכלל אותם, צריך להבין את זה. למרות מה שאמרתי, אני רוצה שזה גם יהיה רשום בפרוטוקול, הוועדה רואה בחומרה רבה שלא הגיע אף נציג של משרד הספורט. גם בחומרה וגם בעלבון אישי שלי, של יושב ראש הוועדה, ואני מבקש לקבל תשובה למה לא הגיע לפה נציג של משרד הספורט, לדיון כל כך חשוב שהם חלק ממנו, חלק משמעותי, ועוד חלק שמפרגנים לו. אני לא מבין את זה. לכל המשרדים, משרד התיירות, משרד ביטחון לאומי, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר, אני רוצה קודם כול להודות על תמיכה ועל דחיפה של כל דבר ועניין שצריכים כדי להשיג מכביה מדהימה. אני רוצה לומר למשרד האוצר שאנחנו נהיה על הנושא של הכסף בוועדת הכספים. זה לא מספיק החלטת ממשלה, צריך לראות שהכסף מגיע ומגיע בזמן ולא לעכב את הנושא הזה. המשטרה, תודה רבה על ההיערכות. כיבוי, שמחתי לשמוע שהדברים מסודרים ולא יהיו בעיות, כי אני יודע מה זה ברגע האחרון כיבוי, זה אלוהים ישמור. אני רוצה להודות לסוכנות היהודית על שיתוף הפעולה, וכמו שאמרתי, אתם יכולים לדחוף את זה יותר. הוועד האולימפי, אני מקווה שבעוד שבועיים בדיון באמת יתכלל את האירוע הזה. ולכל השותפים, הוועדה הפאראלימפי, התאחדות ספורט נכים, ניצולי הנובה שאתם חלק מהנושא הזה, הספיישל אולימפיקס שלא נמצאים פה. ולאחל למדינת ישראל שבועיים של חגיגה אמיתית, להיות גאים בדגל שלנו, להיות גאים בלאום שלנו, להיות גאים במה שאנחנו מייצגים ולהיות גאים בספורט הישראלי שיודע באמת לפתוח את הלב ולגרום לזה שכל יהודי בעולם, לא משנה אם זה באוסטרליה או בקנדה או בארצות הברית, שמרגיש ברגעים אלו מקופח עם אנטישמיות, שתוקפים אותו, כל יהודי כזה, אם הוא שומע אותנו, צריך להיות גאה וצריך להבין שעם ישראל חי, ואנחנו לא מורידים את הראש, אנחנו רק נרים את הראש. אנחנו לא היהודים של שנות ה-40, אנחנו יהודים עם מדינה חזקה וריבונית שתשמור על אזרחיה ועל כל יהודי בתפוצות בעזרת כל השותפים שלנו, למרות כל הכעסים ולמרות כל העליהום שיש על מדינת ישראל. והמכביה זו באמת האפשרות המדהימה, האולטימטיבית שאפשר לעשות את זה בזמן הכל כך קרוב. שנתחיל בבטחה ושהכול יעבור בשלום ושכולם יחזרו הביתה בשלום ונהיה גאים בכל מי שמגיע. תודה רבה ויום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>