פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת החינוך, התרבות והספורט 09/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 437 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 11:32 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג-2023 (פ/3713/25) של חה"כ אוהד טל, חה"כ עמית הלוי, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ משה סעדה, חה"כ משה סולומון וחה"כ יוסף טייב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אוהד טל מירב כהן מוזמנים: ניר אורבך – חכ"ל, ראש הרשות לזהות יהודית, משרד ראש הממשלה אופירה חפצדי – ר' תחום תמיכות ועזבונות, משרד ראש הממשלה בת חן אילות – נציגה, משרד ראש הממשלה רחלי לוי – עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך דוריה גנות – רפרנטית שיכון ודת אגף תקציבים, משרד האוצר נעמה רוט – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אורית זנבר – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד המורשת עמרי גולן – עו"ד, הלשכה המשפטית, מל"ג אפרת לופו – רכזת קשרי ממשל, ארגון חותם חיים גולדברג – רב, מנכ"ל ברית עולם אורי שרקי – ברית עולם ד"ר שירית אופיר – פורום הרופאים למען החטופים מיכל לביא – גיסתו של החטוף עמרי מירן, משפחות החטופים צביקה מור – אביו של החטוף איתן מור, פורום תקווה שמעון אור – דודו של החטוף אבינתן אור, פורום תקווה עידן ברוך – אחיו של החטוף אוריאל ברוך ז"ל, פורום תקווה ד"ר אייל צור – פורום קהלת ד"ר חנה קטן – יו"ר תנועת נשים תקומה, ופורום אימהות לוחמות סימה חסון – יו"ר, ארגון צעדת האימהות אסתר אבירם – ארגון צעדת האימהות מוזמנים באמצעים מקוונים: משה גוטמן – מנכ"ל, איגוד הישיבות הגבוהות ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג-2023, פ/3713/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט, י"ג בסיון התשפ"ה, 09 ביוני 2025, בנושא הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הצעת חוק של חבר הכנסת אוהד טל ומספר חברי כנסת. בפתיחת הדברים משפחות החטופים בבקשה. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> אנחנו משפחות של אימהות ללוחמים, ארגון צעדת האימהות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה גברתי. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> גילוי נאות, שמי אסתר אבירם אימא לשני לוחמים, אני ראיתי רק הבוקר שהדיון הוא על הרב קוק ולא תכננתי להיכנס לפה, אבל משראיתי שהדיון הוא על כבוד הרב קוק אז זצ"ל הרגשתי שהנשמה שלי מושכת אותי לחדר הזה. קודם כל אני חושבת ואני רוצה להגיד: צדיקים במיתתם קרואים חיים, אני בטוחה שהוא חי בינינו והוא רואה אותנו והוא שמח איתנו והוא עצוב בעיצבוננו. ובראש ובראשונה אני רוצה להגיד תודה רבה לרב קוק שלי ושלכם ושלנו שלו הוא, אנחנו כולנו חונכנו על מורשתו הקדושה, על השילוש הזה של עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל, ינקנו את זה מחלב אמנו גדלנו עם זה וזה מאז ומתמיד היה חלק מהדי. אן .איי שלנו ומהזרימה שלנו פה. מכוח המורשת של הרב קוק הקדוש חינכנו את הילדים שלנו חינכנו אותם לנתינה, אני באופן אישי אימא לחמישה ילדים אחת מהם היא על הרצף, היא נתנה שנתיים שירות לאומי וזה בכלל לא היה עניין של שאלה אם היא תיתן או לא תיתן, כי ככה חינכו אותנו, יש לי שני גדולים שהם לוחמים הבת שלי כבר ארבע שנים בצבא, שלוש שנים בצבא אחת מתוכם שירות לאומי, אני עצמי מורה ומחנכת במשרד החינוך כבר 35 שנה, מחנכת את הילדים שלי לאור הגדול של הרב קוק, לנתינה, לציונות, לשילוב מופלא של עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל ואזרח טוב וממלכתי ויהודי טוב. אני רוצה להגיד שני דברים ואני אשתדל להיות קצרה, שני ציטוטים של הרב קוק שמלווים את כולנו. אחד, "ואנחנו כדרכנו שלא להתירא מדרך ארוכה, הננו הולכים וסוללים לאטנו את הדרך הזה אשר החילונו מימות עולם שלנו לסלול אותו". ציטוט שני, "ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא השם בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה השם אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון". ויש ציטוט שאני לוקחת אותו לתלמידים שלי בחינוך המיוחד. שאיתו אני גדלה ולאורו אני מחנכת את עצמי ואת הילדים שלי, "בן אדם עלה למעלה יש לך כנפי רוח". אני עשיתי לפני ארבע חמשה שנים בר מצווה לתלמידים אוטיסטים שלא ידעו לקרוא ובקושי דיברו, ולאורו של הרב קוק ומכוחו לימדתי כל אחד את החלק שלו בפרשה והם הלכו לכותל והם שרו את הפרשה שלהם וזה מה שאמרתי שלי ושלנו ושלכם שלו הוא, כמובן שלהורים שלי שהלכו לאורו ברוך השם. מהכוח הזה של הרב קוק אני שואלת את עצמי מה היה אומר הרב קוק אם הוא היה חי בינינו? אם היה רואה מה שקורה פה במדינה שלנו בימים האלה, מצד אחד אני אומרת לעצמי, הוא בטוח היה שמח מאוד על היישובים, על הפריחה של הארץ שלנו, על הישובים הפורחים, על עולם התורה הגדול והנפלא, על זה שגדל פה דור של ילדים שלומד תורה וגאה בה ולא מתבייש ולא מפחד, שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו לאור התורה הקדושה ולהתיישבות בארץ ישראל ולהיות ציונים בלי לפחד כלל, הרוח הגדולה של הלוחמים שלנו שאיתם הם נלחמו מאז קום המדינה ועד היום, רוח של ילדים קדושים שאומרים הנני בלי לשאול שאלות. אני בטוחה שהוא היה שמח מאוד בדברים האלה, אבל אני בטוחה מצד שני, שכמו שאנחנו האימהות באות לפה ואני מדברת פה עם דמעות בעיניים גם הוא היה עצוב מאוד, הוא היה עצוב מאוד לראות שיש מישהו למעלה שסוגר לנו את הידיים של הלוחמים, יש מישהו שעסוק 24 שעות בלהיות בחדרי חדרים ולחשוב איך אני שובר את הרוח הגדולה הזאת, איך אני שופט אותם על כל גרפיטי מטופש, איך אני מתנהל לפי מוסר נוצרי כשאני מכניס לוחמים קדושים לתוך מבנה שאולי במקרה יהיו שם בלתי מעורבים שרצחו, אנסו ושחטו את הילדים שלנו לאור היום. מוסר נוצרי של פצ"רית שראתה שאין לה להפליל על הלוחמים הקדושים שלנו כי הם טהורים והם זכים, עד כדי כך זכים שכתבו עליהם עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית, למה חיילי צה"ל הם גזענים? כי לעולם הם לא יאנסו את הערביות, עד כדי כך הפרוגרס התחרפן, זאת שדרך אגב זאת שעשתה את העבודה הזאת היא קיבלה קידום באקדמיה רחמנא ליצלן, אני בוגרת האוניברסיטה העברית ואני מתביישת להגיד את זה פה, אם הייתה אפשרות הייתי מחזירה את התואר הזה. הפצ"רית ששופטת את לוחמי כוח 100 שאנחנו בקשר איתם הרסה להם את הבריאות, הרסה להם את המשפחות הרסה את הילדים וכשהיא ראתה שאין לה איזשהו קצה חוט להפליל אותם, היא הלכה לחפש את אותו מחבל נוחבה נתעבר מתוככי עזה, היא דאגה למצוא אותו והיא שידלה אותו ושכנעה אותו להתלונן על הלוחמים הקדושים שלנו. ואני שואלת את עצמי איך אחרי שאנחנו שומעים על הנורא מכל שקרה אתמול, על הלוחמים שלנו שנכנסו בגלל פיצוץ בבניין שאף אחד לא בדק אותו, איך העולם יכול להמשיך להתנהל כרגיל איך? אני אתמול אמרתי לבעלי אני רוצה לישון ולא לקום, מה אנחנו אומרים לילדים שלנו? מה אנחנו מחנכים אותם לאור מה? שאתה תהיה לוחם ותחשוב 10 פעמים אם ישפטו אותך או לא? שיש פה מוסר נוצרי שמנהל את המדינה הזאת? שבחור כמו זימי שרוח אלוקים מפעמת בו 101 מכשולים כדי שהוא לא יהיה ראש השב"כ, כי הוא לא מכניס כשמתחשק לו את מי שבא לו לכלא כי הוא יהודי בשר מבשרנו? אני לא רוצה לגזול את נושא הוועדה הזאת, אני רק אגיד שכבעלת תואר להיסטוריה, אני פשוט בשבוע שעבר הייתי צריכה לבוא לפה ורציתי לדבר על הלוחמים ופתאום נפל לי האסימון שכל המלחמות שלנו החל מ-1948 כשנפל הרובע היהודי, הופל הרובע היהודי כי היה אפשר להציל את הרובע היהודי, אבל בן גוריון ודיין אמרו שהם לא צריכים את הוותיקן הזה, הם לא צריכים אותו, זה סתם יעשה להם כאב ראש, אז הם נתנו ללוחמי הרובע המסכנים ליפול וב-1967 כבשנו את ירושלים במקרה, זה לא כי רוח השם פעמה פה במנהיגים שלנו, לא זה פעם בלוחמים אבל לא במנהיגים, המנהיגים במקרה ראו שהירדנים עלו לארמון הנציב והפציצו את ירושלים המערבית, אז על הדרך גם כבשו את ירושלים המזרחית, לא היה פה ניצחון מלכתחילה וגם בששת הימים וגם ביום כיפור, אנחנו כל הזמן בעמדה של המתנה לשבת ולראות מה יגידו הגויים, מה יגידו בהאג, מה יגידו בחוצות אשקלון מה יגידו אני לא יודעת איפה. אני יודעת דבר אחד, שבוע שעבר הייתי בהר הרצל, הר הרצל מפוצץ בקברים של לוחמים בגלל כל מיני חובשי פאות עלובים בהאג שתמיד היו כאלה חובשי פאות בהאג. אני קוראת לכל אלה שבחרנו בהם בימין וגם לאנשים הדתיים כן גם לכם אנשי ש"ס וגם לאגודת ישראל שקמים כל בוקר ומתפללים, רוח השם צריכה לפעם בכם ומה שקורה היום כל זמן שהפצ"רית נמצאת בתפקידה והיועמ"שית נמצאת בתפקידה והחיילים שלנו מרגישים שהרוח השם כל פעם בסכנה, אתם צריכים להרים את הקול ולצעוק עד השמיים. יש פה חילול השם אני אומרת את זה חד וחלק, יש פה חילול השם החיילים יש לנו לא צריכים לפחד, הם צריכים לצאת ולהילחם בעוז כי בזכותם כולנו פה כולל אלה שצועקים לי בחוץ את לא עם ישראל, אני כן עם ישראל ותודה רבה לך הרב קוק כי בזכותך הגענו עד הלום ואנחנו רוצים ואני מתפללת פה וזה התפילות שלי אני אמרתי שאני 40 שנה גרה באזור ירושלים, אף פעם לא הייתי בכותל כמו שאני מאז השבעה באוקטובר, כי באמת אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים הרבה רחמי שמיים, אבל גם השם אמר למשה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וייסעו. אנחנו צריכים לקום פה ולהתחיל לעשות מעשה ולהגיד למנהיגים שלנו בחרנו בכם תפסיקו לפחד, אם אתם מפחדים תפנו את הבמה, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אי אפשר להיות פה נציג של עם שלם שנאנק ונשבר ויש פה אימהות איתנו שלא יכולות כבר לקום מהמיטה, אימהות בדיכאון, אימהות שלוקחות כדורים פסיכיאטרים, זאת לא האימא היהודייה זה לא אמור להיות ככה, אנחנו רוצים ניצחון, ניצחון מוחלט ונפסיק עם כל המשחקים האלה של כן גיוס, לא גיוס כן ממשלה לא ממשלה, אתם תגיעו תשבו על השולחן ותמצאו פתרונות. מגיע לילדים שלנו כבר שקט, מדברים פה על הכל, אני אומרת לכם שאני מורה בבית ספר אני רואה כל יום את ההשלכות של המלחמה הזאת על הנפש של הילדים שלנו, מישהו רק דופק בדלת הילדים שואלים אותי, זה מחבלים? זה הילדים שגדלים היום פה איתנו, מה יהיה איתם? זה לא הרב קוק, יש לנו כנפי רוח, כנפי נשרים אדירים, אל תכחשו בם, חגבים היינו בעינינו וכן היינו בעיניהם ולא ההפך, תודה רבה זכותו של הרב קוק זכר צדיק לברכה תגן עלינו אמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שניה חברים יש סדר. מיכל בבקשה, מיכל לביא גיסתו של עמרי. << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> שלום, שמי מיכל לביא, אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף לעיניהן של אחותי לישי ואחייניות שלי רוני ועלמה לפני 612 ימים, 612 ימים מייסרים, 612 ימים שבהם עמרי ועוד 54 חטופים וחטופות נמקים או נרקבים בשבי חמאס, 612 ימים שמדינת ישראל לא הצליחה להחזיר אותם היא לא מצאה את הפתרון להחזיר אותם. דיברת פה על רחמי שמיים, אני לא רואה פה רחמים לא בבית הזה, לא במדינה הזאת וזה נראה שלחלוטין אלוהים לא מרחם לא על ילדי הגן ולא על אף אחד ואף אחת מאיתנו, לא רק זה, גם שליחיו על פני האדמה מטעם עצמם גם הם לא מרחמים וגם הנבחרים שלנו נבחרי הציבור גם הם לא מרחמים ולא מרחמות ועוסקים בטפל ולא בעיקר, לא יושבים סביב שולחן הדיונים עד שיוצא עשן לבן ומצילים אותנו ובעיקר מצילים את עמרי ואת כל החיילים והחיילות שלנו ואת כל אהובי ליבנו, אלה שנמקים ואלה שנלחמים וכרגע אנחנו מדינה שבעיקר מתבוססת בדמה יום יום, יום יום אנחנו מתבוססים בדם, בדם של ילדים שכל העתיד היה לפניהם והם אינם הוא נמחה ברגע. אנחנו משפחה, כן משפחה אחת גדולה שנאבקת נאבקים אחד בשני, למה? על מה? על שום מה? האם שכחנו שמדינות ישראל הקודמות, הממלכות הקודמות בקושי שרדו 70 שנה? האם זה הגורל שאנחנו מעידים גם עכשיו? עוד גלות? כי אם זה עוד גלות, אנחנו ממש בדרך הנכונה, כרגע בעיקר אנחנו מדינה שלא מגינה על האהובים שלה על האזרחים והאזרחיות שלה, אנחנו מדינה שיושבת מסביב לשולחנות ומדברת דיבורים דיבורי סרק. והמעשים אותו מעשה שאנחנו כנראה מדברות על מעשה אחר אחת מהשנייה, אבל בעיקר המעשה תעשו מעשה, המעשה שאני מבקשת ומייחלת זה שתחזירו את עמרי לרוני ועלמה לאחייניות האהובות שלי שהם היו בנות חצי שנה ושנתיים וחודשיים וכרגע עלמה שהייתה בת חצי שנה בת שנתיים וחודשיים ורוני עוד רגע בת ארבע, כרגע רוני בעיקר חולמת את עמרי היא נותנת לו כיפים בחלומות, זה מסב לה אושר היא קמה מאושרת, כי אבא שתלוי על הקיר כבר 20 חודשים ושעלמה מכירה אותו כפוסטר ומבחינת עלמה זה אבא עמרי, אבא מסור, רגיש, אוהב, מטפל בנפשו בנשמתו, האבא שלוקח לגן האבא שמחזיר מהגן, אבא שמרכיב על האופניים, אבא שעושה אבא שעושה תרגילי שיאצו כבר מגיל אפס, אבא שמאפשר חופש, חופש חירות שנגזלה ממנו ונגזלת ממנו כבר 20 חודשים. החופש הזה נגזל מעמרי, מדוד, מאלקנה, מאבינתן, מליאור, מטל וזה חופש שנגזל מכולנו, גם מהם וגם מאיתנו, אימהות הלוחמים האם מישהי מכן לא מפחדת מדפיקה בדלת? האם מישהי מכן לא מייחלת לחיים בבטחה? שהילד והילדה שלה לא יצטרכו להילחם? כי אני מייחלת לזה אני מייחלת ואני לא רואה שהבית הזה נלחם על זה, הבית הזה כרגע נלחם על מלחמת נצח, הוא נאבק על מלחמת נצח, יש הקלטות, יש הקלטות של ראש הממשלה ומלחמת הנצח הזאת זה לא מה שאנחנו מבקשים ומבקשות לילדים ולילדות שלנו. אז אנא עשו מעשה ותוציאו אותם כבר מהגיהנום, תוציאו אותנו מהגיהנום מגיע לילדות ולילדים שלנו לחיות בבטחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמעון אור בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> שלום, תודה רבה, שמעון אור אני דוד של אבינתן, ירון אחי התאום הוא האבא דיצה היא גיסתי, אנחנו מדברים פה בשכנות וגם אם הדרכים להביא את היקרים שלנו הן שונות, אנחנו נמצאים באותו מקום קשה, לפני יומיים שמעתי את דיצה אומרת שבאף רשימה היא לא ראתה אף פעם את אבינתן בשום רשימה שהיא, אני רוצה לגעת בנקודה הזאת. תראה אני ראיתי שבנושא של הגיוס של החרדים בסופו של דבר עמדתם ואמרתם עד כאן אם לא אנחנו יוצאים מהממשלה, אני יודע וגם אתה יודע שהנושא הזה של גיוס חרדים או המרקם של החברה החרדית בתוך החברה הישראלית זה דבר שלא ייפתר לא עכשיו ולא בעוד שנה, זה תהליך ארוך שיצטרכו כל החברה בישראל למתן את עצמה ולהגיע לשיח המתאים. אבל הנושא של החטופים הוא נושא שאם הוא לא ייפתר ובזה אנחנו מסכימים שנינו, הוא יקרע את החברה הישראלית לגזרים, זה לא רק מה יקרה עם אבינתן ומה יקרה עם עמרי, כל החברה תקרע לגזרים. פה אני חושב וברור לי שהדרך הזאת שבנימין נתניהו החליט עליה ללכת על עסקה חלקית, את כל האלפים של אנשי הצבא שהוא מכניס לעזה וכדי להביא לעסקת ויטקוף, העסקה הזאת שהוא מכנה ויטקוף אבל אני ואתה יודעים שזה העסקה של ביבי נתניהו, הדבר הזה יקרע את החברה הישראלית לגזרים. היינו אצל דודי אמסלם והוא אמר לי, זה כמו שמנסים להציל טובע ודורכים על הבן אדם שלמטה כדי להציל את זה שלמעלה, דורכים עליו יודעים שהוא יטבע כולם יודעים שהעסקה החלקית הזאת תחסל את כל מי שיישאר מאחור, מה עומד מאחורי העסקה הזאת? אה נשארים רק 10 חיים לא נורא נסתדר, זה מה שעומד מאחורה מאחורי הדברים הללו. ואני דורש מכם שתגידו לבנימין נתניהו כמו בנושא של גיוס של החרדים, עד כאן אל תעמוד על דם רעיך לא נסכים לעסקה חלקית, אתה החלטת שהמלחמה עם חמאס והחזרת החטופים זה דברים שהולכים ביחד ולא הפסקת המלחמה, אתה החלטת את זה תבצע את זה על כולם, לא יכול להיות שאני אשמע את אלי שרעבי אומר שהחמאסניקים בוכים בתוך הכרית, בוכים בתוך הכרית ואומרים לא יודעים מה יקרה, לא פיללנו שככה יקרה והוא ימשיך לחזר אחריהם על חלקיות של עסקה ולא יפסיק עם זה? הזהרנו אותו בעסקה 33 אל תעשה את זה תלך על כולם, אם אתה הולך בדרך הזאת רק על כולם הכל שם מתפורר, היחיד שהיום מחזק את חמאס היחיד זה רק בנימין נתניהו, זה מה שהוא עושה. ההומניטרי הולך לכיוון של החברה האזרחית אין להם איך לשלם כסף לפעילים, אתה הולך על חלקי? אם היית אומר אני מפסיק את המלחמה מחזיר את כולם, לא שאני מאמין שהם יחזירו אני לא מאמין שהם יחזירו את כולם גם אם נפסיק את המלחמה, אבל אתה הולך על הנקודה של המלחמה יחד עם החזרה? באיזה זכות? זה לא מוסרי. אני דורש ממך שש"ס בקטע הזה תאמר בצורה ברורה, אין לנו יד ורגל עם הדרך הזאת שאתה הולך עליה, אם אתה הולך על נקודה של למוטט חמאס והחזרת החטופים הולך ביחד, אל תלך על חלקיות כי אנחנו לא נהיה איתך, אני אומר יותר מזה הסיבה שחמאס לא מסכים או העזתים לא מביאים למצב להחזיר את החטופים תמורת מסדרון מילוט או משהו דומה, זה רק בגלל שבנימין נתניהו הולך ומחזר אחריהם ואז הם מבינים שהם ממשיכים להיות גורם מכריע גם כלפי החברה הישראלית וגם כלפי העזתים וגם כלפי העולם. אני אומר לך שוב פעם, אנחנו לא נסלח לכם לא לך ולא לדרעי לא לגפני, שאני אמרתי לו אמרתי לו שיקרת לי אתה הבטחת לי שאתה לא תסכים לעסקה חלקית והסכמת לעסקה חלקית, אנחנו לא נסלח לכם אתם לא תוכלו להגיד אנחנו לא מחליטים אנחנו לא בקבינט, הנה בנושא של הצבא אתם עומדים על שתי הרגליים האחוריות, הדרישה שלנו תעמדו גם על זה, אני יכול להבטיח לך שאם תעמדו על זה ולא תוותרו הוא יתקפל כי זה הדרך שלו, תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עידן בבקשה. << אורח >> עידן ברוך: << אורח >> בוקר טוב, שמי עידן ברוך אני אח של החטוף אוריאל ברוך שנחטף בשבעה באוקטובר מעיקול מפלסים. אני רוצה לחזק את דברי שמעון ואת דברי חבריי פה, העסקה החלקית הזאת היא לא רק תקרע את החברה הישראלית זה יהיה הסוף של כולנו, זה יהיה הסוף של מדינת ישראל עוד 30 שנה 40 שנה כל האויבים שלנו יקומו עלינו, כיוון שהם יבינו שעם מדינת ישראל אפשר להתעסק, אפשר לחטוף למדינת ישראל אפשר לאנוס, יש לנו פה עסק עם מרצחים עם חצי מיליארד מרצחים שרק מחכים שהשור יהיה על הרצפה כדי לשחוט אותו. אם אנחנו לא נראה לכל העולם מה קורה כשאצלנו נחטפים, מה קורה כשאונסים בנות, מה קורה כשחוטפים חיילות, מה קורה כשחוטפים אישה עם שני תינוקות ג'ינג'ים ושוחטים אותם, אם אנחנו לא נראה להם אז יקומו עלינו, כי במזרח התיכון אין מקום לטעויות אין מקום לפספוסים, ומדינה שלא נוקמת כמו שצריך, שלא עומדת על זה שהיא תיקח את כולם בבת אחת במקום אחד, אנחנו יכולנו כבר בתחילת המלחמה למשוט את כולם במכה אחת, כל הדשדוש הזה כל העניין הזה של להקשיב לעולם לעשות חשבון הגענו למצב הזה, אני אז טבעתי את המושג הזה שאנחנו נקבל רון ארדים נראה שאנחנו בכיוון הזה, אני לא יודע אם אחי או האחיין שלו ייצאו מתישהו, כי גם בשיטה הזאת נרצחו לנו בשבי 11 אנשים, נרצחו בהתמהמהות אני מדבר, אם אנחנו נמשיך להתמהמה אז מה זה כול המציל נפש אחת, כל אחד שם זה עולם ומלואו האחיין שלו והבן שלו וכל אחד שם זה משפחה ועולם ומלואו וזה הדבר הכי יהודי בעולם. אנחנו לא יכולים להסכים למתווה של ויתקוף אנחנו לא נסכים לזה, על אח שלי לא יבנו שם בניינים חבל לכם על הזמן לא נסכים לזה אנחנו נהפוך את המדינה, עד עכשיו אנחנו שתקנו לזה אנחנו כבר לא נסכים, אנחנו אנשים מנומסים אנחנו בני תרבות, אנחנו לא שורפים כבישים, אנחנו לא מבעירים צמיגים ברחובות אנחנו לא מקללים את ראש הממשלה, אבל די חאלס לא יכול להיות שאנשים יסחרו בנו יבואו מבחוץ ויסחרו בנו, אני שואל כל בן אדם כל אחד שיש לו פה יכולת להשפיע על ראש הממשלה, מה הוא היה עושה חס ושלום לא מאחל לאף אחד אם הבן שלו היה נמצא שם, איך הייתם נוהגים? מה הייתם עושים? הייתם הופכים את המדינה כי אף אחד לא יוותר לא על הבן שלו ולא על אח שלו, יש שם חללים שצריך להביא אותם לקבורה, יש אימהות שאין להם את היכולת לבוא לבכות על הקבר. אתה יודע שאני נפגשת עם אחות של אחד מנעדרי סולטן יעקב שאומרת לי ש-43 שנה הם מחכים לקבר לאח שלהם, זה סיוט של כל אמא שיש לה שם חלל, לא להסכים לזה כמו שחברי אמר שאתם יש לכם סיי בגיוס שיהיה לכם גם סיי בזה. אנחנו לא מוכנים לדבר הזה ותדע לך שמדינה שמוכנה לדברים האלה, אז היא מקבלת אישה בהריון שהולכת ללדת ונרצחת צאלה גז השם יקום דמה, מדינה שמקבלת את הדברים האלה אנחנו נקבל טרור ועוד טרור ועוד טרור הם לא הולכים להפסיק, אתה יודע למה? כי אנחנו לא מענישים אותם איפה שצריך אנחנו לא עושים להם מה שצריך ובגלל זה אנחנו מקבלים עוד טרור, חס וחלילה הלוואי שאני אתבדה כל אחד פה יכול להצטרף למעגל השכול, עלינו להתחיל להעניש אותם איפה שכואב להם שזה לקיחת אדמות, קבירה עם חזיר, גירוש משפחות ועונש מוות. איך יכול להיות שאלה הנוחבות שאנסו ושרפו והם עדיין חיים? למה אתם לא עומדים על הרגליים אנחנו רוצים אותם הוצאה להורג? ארצות הברית הנאורה שאנחנו כל הזמן מחקים אותם הוציאו להורג 13 אנשים, אז אנחנו שיש לנו פה אנשים שעשו פה זוועות שאפילו מפלצות לא עשו, איך אנחנו לא מוצאים אותם להורג? איך הם יכולים להשתחרר בעסקאות הבאות? אם אנחנו כבר בעניין של הרב קוק, אני רוצה לצטט ציטוט של הרב קוק שאמר: מי שנאמן לעצמו בן חורין הוא, ומי שמנסה למצוא חן בעיני העולם עבד הוא. אנחנו, צריכים לבחור אם אנחנו רוצים להיות עבדים או בני חורין, עם ישראל כל החיים לאורך כל ההיסטוריה גם החברה פה הזכירה שהיא למדה היסטוריה, כל החיים אנחנו הצלחנו בזכות שהיינו נאמנים לעצמאות שלנו, ברגע שאנחנו יודעים את הדרך היהודית כמו דוד המלך כמו שמשון הגיבור כמו שמעון ולוי, שאנסו להם את אחותם ונכנסו וקרעו להם את הצורה לכולם שם בשכם, ככה היהודי האמיתי עושה ומתי שהגוי רואה שהיהודי האמיתי לא עושה אז הוא חוזר ואומר רגע כנראה זה לא היהודי האמיתי ואני אבוא עליו, תודה רבה לכם. << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> אני ד"ר שירית אופיר, אני רופאת שיקום ואני מרופאים להצלת החטופים. למרות שמדובר במשפחות אני רוצה להגיד שקצת קשה לי לשמוע מה שנאמר פה, אני גם גדלתי בבני עקיבא ובימים שלי חינכו אותי על זה שלא מפקירים פצועים בשטח ועל זה שמצילים חיים בכל מחיר, בטח במחיר של להפסיק את ההרג במלחמה אחרי שנה וחצי. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> הרג של מי? << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> אני לא מתווכחת. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> הרג של מי? אנחנו במלחמה שיעופו משם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסתר. << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> אחרי שנה וחצי של מלחמה בחמאס. << דובר_המשך >> אסתר אבירם: << דובר_המשך >> אבל שתדייק הרג של מי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע תעצרו, רגע, רגע, תעצרי. אני מבקש, אמרתי שכל הדעות ישמעו בוועדה וכל אחד יכיל יבלע את הגלולה, גם לי נאמר כלפיי וכלפי חברי דברים, אני תופס את הביקורת, מקבל אותה מפי שאמר וזהו. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> חוץ מהסתה נגד צה"ל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה גברתי אני באמצע הדיבור, אני לא רוצה להוציא אותך. תודה, בבקשה. << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> יש 20 אחים שלנו רובם יהודים חלקם פיליפינים שנמצאים בעזה ואני כרופאה וגם לפי הערכים שגדלתי עליהם בבני עקיבא, חושבת שהדבר החשוב ביותר זה להציל את החיים שלהם, אני נשבעתי שבועת היפוקרטס וכל אירוע רב נפגעים אנחנו מחויבים אם אנחנו לא עושים את זה עבירה בחוק, להשתדל להציל את החיים את אלה שיכולים להישאר בחיים, יש 20 אנשים שחיים שם ואפשר להציל אותם אפשר להציל אותם. אני פונה אליך, אני פונה גם אני מדברת גם על אנשי הציונות הדתית שנמצאים פה בייצוג כל כך גדול וגם על ש"ס, אני לא יודעת איך איבדתם את דרככם ככה, אני לא יודעת איך אתם מעיזים לאיים ביציאה מהממשלה על חוק הגיוס ועל זה שיש 20 חטופים שלא מצילים אותם, אנחנו יודעים שהיה עסקה ושלב ב' הופר על ידינו לא על ידי החמאס, אני לא מבינה איך אנשים דתיים עם כיפה על הראש ממשיכים דיונים ויש פה דיון על הנצחת הרב קוק כבודו במקומו מונח, לפני כן היה על הנצחת דוד לוי ואנחנו עוסקים באנשים שמתו ואיך מנציחים אותם ואנחנו נותנים ל-20 אנשים למות בעזה ויום אחד אנחנו נצטרך להתעסק בהנצחה שלהם, איזה מין סדרי עדיפויות איפה אנחנו חיים? אני מרגישה שהמדינה והדתיים שבתוכה איבדתם את דרככם לחלוטין. אני אגיד עוד משפט אחד משפט סיום, אני מסתכלת אני רואה את השידורים מהכנסת אני גם נכנסתי ללא מעט אני ראיתי גם אותך. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> סליחה היושב ראש, אתה יודע מי מדבר? משפחות חטופים מדברות אתה צריך לבדוק מי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צביקה. << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> אני מרופאים להצלת החטופים, אני יצאתי אני הפסקתי לעבוד לפני חצי שנה. << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> אני הפסקתי לעבוד לפני שנה וחצי כדי להגן על הלוחמים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גברתי זה לא הנושא, אמרתי בתחילת הדברים בבוקר אנחנו לא חלוקים על זה שצריך להחזיר את כל החטופים, יכול להיות שאנחנו חלוקים בדרך כל אחד ישמע את מה שיש לו על ליבו בקצרה ונמשיך תודה רבה. << אורח >> שירית אופיר: << אורח >> רק רציתי להגיד שאני רואה אתכם גם פה וגם בדרך הערוצים מהנהנים מקשיבים, ראיתי אותך ישי מדבר איתם וזה חידה בעיניי הפער בין הבעת הפנים שלך למעשה, אני לא מצליחה להבין את זה תודה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> סליחה, אני יכולה לדבר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנה קטן, לא צריך להזכיר לי, כולם רשומים, אני משתדל, יש לי יום עמוס עבודה והנושא חשוב, אני אתן לכל אחד להתבטא. בבקשה חנה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> תודה רבה, פשוט אני רוצה לענות כתשובת המשקל. גם אני רופאה, גם אני הורדתי מאוד מהמרפאה שלי למרות שאני אמא ברוכת ילדים, הילדים שלי נמצאים עכשיו לוחמים כדי גם להציל נפשות וגם חלק גדול מאוד מהחיילים האלה מוסרים את נפשם על קידוש השם, אנשים שגדלו על תורת הרב קוק וברוח זו הם יוצאים לחרף את נפשם כדי להילחם במלחמה הצודקת הזאת ולקבל ניצחון, ניצחון גמור ולא ניצחון חלקי, אני לא מוכנה שישתמשו בשמו של הרב קוק הקדוש שעל תורתו אנחנו גדלים ועל פיו אנחנו מחנכים כדי להעביר מסרים עקומים לחלוטין. אנחנו עכשיו נלחמים במלחמה שהיא צודקת, אנחנו שולחים את בנינו אני אישית יש לי שמונה בנים וחתנים לוחמים, הם עוזבים משפחות גדולות, אני שמעתי אותך אני אשמח שתקשיבי גם לי אבל את לא חייבת, הפסדת, שולחים גם אני שמעתי את הדברים שלך, עוזבים משפחות גדולות ונמצאים במשך שנה ושמונה חודשים שם, זאת מצווה חשובה הם באים מתוך התורה שלהם זה לא בניגוד לתורה שלהם, זה מתוך התורה שלהם, אנחנו גם מבקשים שהציבור האמוני כולו יצטרף למצווה החשובה הזאת, לא באים לחנך אף אחד אבל מבקשים שבשביל קדושת המחנה, שהמחנה שלנו יהיה קדוש יותר, שהלחימה תהיה הלחימה עזה ונכונה ברוח הנכונה שנהיה כמה שיותר יראי השם על פי תורת הרב קוק שאומר תורה, עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל חד הם, אנחנו מבקשים גם מאחיינו החרדים להצטרף למצווה החשובה הזאת. אני רוצה לומר שבעזרת השם ככל שאנחנו נלחם ונתקדם על פי תורת השם על פי רוח הרב קוק ולא על פי שיקולים שאינם ענייניים, שהם פוליטיים, שהם דמגוגים ומשתמשים בפוליטיקת הזהויות כדי לפלג וכדי להעביר מסרים עקומים, אנחנו לא נתקדם, אנחנו רוצים להתקדם רק בדרך של מלחמה שהיא צודקת שהיא רוצה להביא ניצחון גמור, שהיא רוצה למנוע אסונות קרובים שרוצה להגביה את עם ישראל לגובה הנכון לו, בעזרת השם גם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. הרב אורי שרקי בבקשה. << אורח >> אורי שרקי: << אורח >> שלום, חשבתי שאני בא לדיון בעל אופי אקדמי, ברוך השם נפגשנו עכשיו עם הנפש המדממת של עם ישראל ואני קצת רוצה להתנצל על זה שאני הולך להגיד דברים פשוטים. אנחנו מדברים על הרב קוק ואני חושב שבהחלט הרב קוק היה שמח שמתקיים דיון על משנתו בכנסת ישראל, גם אני חושב שהוא היה שמח לראות שדעות הפוכות זו מזו מסוגלות להיות מושמעות באותו המקום, כי החיפוש של הרב קוק היה בין היתר איך לחבר בין דעות שונות. אני זוכר את דבריו של פרופסור יוסף בן שלמה זכרונו לברכה, אחד מחשובי החוקרים של תורת הרב קוק שאמר שלציונות החילונית יש פילוסוף אחד בלבד הרב קוק, זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לחבר בין הקרעים בין החלקים הנקרעים של האומה בימינו ואנחנו היום עדים לדבר הזה, אני חושב שדמותו של הרב קוק היא הדמות שעשויה להביא לידי פיוס, אפשר לעשות קריקטורות כמובן מהרב קוק וכל אחד יגיד בשמו של הרב קוק מה שהוא רוצה, זה לא במקרה מדובר באישיות רחבת היקף מרובת פנים, אני חושב שאם אנחנו רוצים לתת נשמה למפעל הציוני על כל גווניו, אנחנו זקוקים לאדם שנותן את הנשמה הזאת והרב קוק בהחלט הוא כזה. אני רק רוצה להזכיר מה שהרב כתוב באורות, שיש שלוש מגמות שונות בכל חברה נורמלית ושאם שלושת המגמות האלה לא באות לידי ביטוי אנחנו חולים ומדובר באלה שאכפת להם מהקודש, אלה שאכפת להם מהאומה ואלה שאכפת להם מהאנושות, היום הדאגות האלה מחולקות בין מגזרים ללא אפשרות של גישות של גישור ביניהם, אני חושב שמשנתו של הרב קוק עשויה בהחלט להביא לפיוס. נוסף על כך הרב קוק ידע גם לראות את המשמעות של ההתפתחות התרבותית במדינת ישראל, הוא ראה את הראשית של הדברים האלה, הוא זה שדיבר על כך שתחייתה של האומנות למשל בבית ספר בצלאל, זה סממן לזה שהתחייה הלאומית שלנו היא תחייה אותנטית, אני לא חושב שיש הרבה בעולם הרבנים שמסוגלים להתבונן בכל מה שחשוב לכולם, שאכפת להם מהשירה, שאכפת להם מהצבא, שאכפת להם מן הקודש כמובן, שאכפת להם מין הממלכתיות, אני חושב שהחיבור המיוחד הזה שהיה באישיות של הרב קוק עשוי בהחלט להוות מין תמונת דגל ספינת דגל לכל חלקי החברה, לכן חשוב מאוד שחוק של הנצחת משנתו של הרב קוק יועבר לא רק מסיבות מגזריות, הרב קוק לא שייך למגזר אחד הוא שייך לכולם, צריכה להתפתח גם תרבות שלמה של מרכזי מבקרים, של הוצאת הכתבים של הרב קוק, של ההשפעה האידיאולוגית של הרב קוק על כל מגזרי החברה, ואז יש לנו תקווה להירפא במיוחד כשאנחנו רואים את הקרעים שעשויים להרוס את החברה שלנו, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. לאור העיכובים שהיו, אני רק אגיד כדי שזה לא ישמע ולא ייתפס כזלזול מבחינתי: אני פשוט כינסתי שדולה על החרמות בקרב תלמידי בית הספר במערכת החינוך, ולכך אני חייב להגיע לשם. מי שימשיך לנהל את הדיון זה חבר הכנסת בוארון, ואני שוב חוזר על הדברים שלא ייתפס ולא ישמע כזלזול כלפי הרב קוק, ולכן ברשותכם אני אצא, ואני אשתדל לחזור בהמשך. (היו"ר אביחי אברהם בוארון, 12:13) << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> שלום חברים, אני חושב שמין הראוי שמציע החוק אחרי הרב שרקי ידבר בחוק החשוב הזה, זכות גדולה לרכז את הדיון בחוק הזה, בבקשה חבר הכנסת אוהד טל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש, צוהריים טובים לכולם, רציתי לומר שאני אהיה נבוך לדבר על הרב קוק בפני הרב שרקי אז הוא חסך לי ועכשיו הוא יצא אז אני יכול להרגיש יותר חופשי לדבר על הרב קוק גם בפניו של הרב שרקי. הרב קוק היה איש חזון, הוא היה איש חזון שבעצם הקדים את זמנו, הוא היה מאלה היה זה שהבין שאנחנו נמצאים בתוך תהליך של גאולה, שהקדוש ברוך הוא מדבר אלינו לא רק דרך התורה אלא גם דרך האירועים ההיסטוריים שמקיפים אותנו, החזון שלו שבאמת היה חידוש עצום באותם זמנים, אמר שכמו שהרב שרקי אמר שצריך לחבר בין הקודש לבין החול, בין הקודש לבין המודרנה, הייתה לו אימרה ידועה שאמרה שהישן מתחדש והחדש יתקדש ועצם כל המגמה שלו הייתה לחבר באמת בין הדברים, הוא היה אחד מאלה שהיו המאמינים הגדולים ביותר בעם ישראל על כל החלקים השונים וכמו שגם הרב שרקי אמר הדגיש את זה, שאם אנחנו ניקח רק אלמנט אחד מתוך הדברים שחשובים אם זה הקודש, אם זה הלאומיות או אם זה האנושות, אז אנחנו לא נוכל להיות חברה מתפקדת ובריאה, רק החיבור של הדברים ביחד זה מה שיביא אותנו לדרך הנכונה. אז הוא היה אולי מהראשונים שדיברו על אחדות שעשו אחדות, אבל לא אחדות שטחית ורדודה של חיוכים, אלא באמת כזו שרואה את התפקיד המיוחד של כל אחד מחלקי החברה בתוך תהליך הגאולה, הוא היה אופטימיסט בלתי נלאה, הוא ראה את האור במציאות, לא סתם כל הספרים שלו נקראים בשם אורות, מתוך האמונה הגדולה שכל האירועים שאנחנו רואים גם הקשיים וגם המשברים הגדולים, הכל זה חלק ממה שמקדם אותנו בתהליך הגאולה. לא סתם כתבו עליו משורר התחייה, באמת כמו שמשורר לא סתם כותב תיאור של מציאות, אלא מצליח לשים מילים על עומק נסתר, ככה גם הרב קוק הצליח לנסח במילים של תורה את עומק הרוח של הדור, הוא באמת זכה להערכה גדולה מציבורים גדולים רחבים ומגוונים, דוד בן גוריון שהיה ראש הממשלה שהיה רחוק ממנו מאוד בהשקפה הדתית אמר עליו את הדברים הבאים הוא כתב ככה: אני אחד ממכבדיו ומעריציו של הרב קוק, גם אם לא אטעה אותך לחשוב שאני איני תמים דעים איתו בהכל, אז למרות המחלוקות הוא אמר שהוא מעריץ את הרב קוק, במכתב שנשלח בשם הציונות הרוויזיוניסטית ב-11 לינואר 1935 על ידי ז'בוטינסקי, הוא כתב על הרב קוק שהוא היה סמל נשגב למורשת עמנו, שנה לפני כן במכתב שז'בוטינסקי שלח לרב נתן מליקובסקי הסבא של ראש הממשלה הוא כותב על הרב קוק את המשפטים הבאים הוא כותב ככה: ואני הקטן לולא הייתי בור דאורייתא מפחד לפתוח פה בעניין דתי, כי אז דווקא ברגע הזה הייתי יוצא בפומבי בסיסמה עליה חלמתי עוד מימי נעורי, לחדש עוד בימינו את תואר הכוהן הגדול, מסור נא את רחשי כבודי לנשיא הרבנים של ארצנו הקדושה, בפעם הראשונה הרגשתי כי עוד יש לה זכות להיקרא קדושה, את זה הוא אומר על הרב קוק, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כינה את הרב קוק באחד השיעורים שלו, מלאך השם צדקות וצדיק יסוד עולם. אז הרב קוק היה מייסד הרבנות הראשית, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, מקים וראש ישיבת מרכז הרב, אבל הוא גם היה שותף ליסוד מדינת ישראל, כשהוא היה בלונדון בתקופת מלחמת העולם הראשונה כשדוקטור חיים ויצמן חיפש שותפים לקדם את הרעיון של בית לאומי לעם היהודי, הרב קוק היה שם, הוא גייס תמיכה הוא היה שותף אמנם סמוי אבל משמעותי מאוד מאחורי הצהרת בלפור ועל הדבר הזה הוא גם זכה לאות אביר כבוד של האימפריה הבריטית יחד עם כיסא מלכותי ששלח אליו המלך ג'ורג' החמישי. כמו שהרב שרקי אמר, הרב קוק זכר צדיק לברכה לא היה דמות של מגזר ובאמת היה איש חזון גשר בין חלקים מישהו שמחבר את עם ישראל, אני חושב שחשוב שאנחנו ננציח את המורשת שלו כי החזון הזה כל כך כל כך נצרך היום. אני חייב לומר שהחוק הזה יש לי זכות אמנם להביא אותו כאן בפניכם היום, בעזרת השם אני מקווה שגם להשלים את התהליך, אבל מי שהתחיל אותו באמת זה חברי כאן שהתחיל את התהליך הזה בכלל בכנסת הקודמת שם את החוק על השולחן וקידם אותו, אולי גם אדוני היושב ראש אפשר קצת ללחוץ עליו שיאמר גם כן כמה מילים בעניין, אבל בעזרת השם אני מקווה שאנחנו נצליח להשלים את התהליך שניר פתח בו ונשלים אותו גם בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> בעזרת השם, תודה רבה חבר הכנסת אוהד טל ובאמת זאת הזדמנות לשמוע גם את חבר הכנסת לשעבר ניר אורבך שהגיש את הצעת החוק לראשונה, בוא תספר לנו חבר הכנסת לשעבר אורבך מה הביא אותך? << אורח >> ניר אורבך: << אורח >> אני לא אכביר מילים פה גם באמת אני רק אתקן אני לא הראשון, זאת אומרת זה תהליך שעובר כבר בכמה כנסות גם חבר הכנסת מוטי יוגב לשעבר התחיל עם זה ואנחנו שמחים שזה הגיע למקום זה הגיע היום, בידיכם הנאמנות חבר הכנסת טל ישר כוח אתה וקבוצת חברי הכנסת שהצטרפו אליך ואנחנו באנו פה לתת גב, אני לא אגיד שאין חוק חשוב מזה, אבל זה אחד החוקים בעיניי שכנסת ישראל מלכות ישראל המתחדשת צריכה להתגאות בחוק הזה, ובאמת אנחנו נותנים לכם את מלוא הגב ומלוא הקרדיט ובעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אמן, אמן. נמצאים איתנו גם אנשי משרד החינוך משרד האוצר אנחנו רוצים לעבור לדיון המקצועי. << אורח >> סימה חסון: << אורח >> סליחה חבר הכנסת בוארון, אני רשומה שם בתור אימהות הלוחמים אם אפשר משהו קצר להגיד אני מחכה פה כבר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> הייתי בטוח שדיברתם לפני. << אורח >> סימה חסון: << אורח >> לא אני לא דיברתי עדיין. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אז בבקשה תדברי את, רק שם בבקשה, ונעבור לדיון המקצועי, בבקשה. << אורח >> סימה חסון: << אורח >> סימה חסון. תודה רבה, ואני מבקשת גם אם מה שאני אומרת זה נשמע אולי חזק מידיי או חמור מידי, אני מבקש לא להפריע לי כי אני כאימא ללוחמים יודעת בדיוק מה יוצא לי מהפה ומה אני אומרת. שלום, שמי סימה חסון ואני אימא לשני לוחמים אחד בסדיר ואחד במילואים, הסדירניק שלי נלחם בעזה זה כבר סבב שביעי, אז מה האמת יצאה אתמול לאור? הכותרות צועקות הפצ"רית מסכנת לוחמים בלחימה בעזה, אנחנו האימהות צועקות את זה כבר יותר מ-18 חודשי לחימה, מישהו שומע אותנו? מישהו מקשיב לנו? הרי עזה כולה ממולכדת במטעני גחון מכף רגל ועד ראש, הבניינים כולם ממולכדים ועדיין מכניסים לוחמים לתוך בניינים במקום לשטח מלמעלה, במקום להכניס כלים נשלטים מרחוק שיש בידי צה"ל, איך אנחנו ב-2025 מכניסים חיל רגלים במקום רובוטיקה? תסבירו לי, איך אנחנו ב-2025 נלחמים כמו ב-1948? עדיין הוראות פצ"רית מסכנות חיים וגודעות חיים של לוחמים. בחודש האחרון שמונה לוחמים נהרגו בעזה בגלל לחימה בתנאי מלכודת, מלכודת אתם שומעים? הלוחמים שלנו וגם שלי נכנסים למלכודות ואני שואלת למה לא נלחמים בשיטה של כיתור וכיבוש? הרי חבר הכנסת עמית הלוי כבר הציע את זה, אז במקום להקשיב לבן אדם החכם הזה זרקו אותו מוועדת הביטחון פשוט בושה, למה מאריכים את המלחמה שעולה לנו בדם בנים? עד מתי עד מתי הפצ"רית תגן על חיי העזתים הרוצחים ותפקיר את הלוחמים שלנו? עד מתי הפצ"רית תרדוף את הלוחמים עם עלילות דם ומעצרי שווא? מי שומר על הלוחמים שלנו? עד מתי הותר לפרסום? מחדלים ועוד מחדלים ואיש לא נותן את הדין, צמרת צבאית שהיא כולה דיפ סטייט שלא רוצה לנצח ולא רוצה הכרעה, למה צריך לבדוק כל פיר? למה צריך לבדוק כל בניין שאפשר לחפר ולשטח? לטהר אותו ואז לכבוש, בניינים עומדים חיילים נופלים, בניינים נופלים חיילים עומדים, זה פשוט כמו שזה נשמע רק חבל שלא מיישמים את זה בשטח, חייבים לפטר את הפצ"רית עוד היום, יש שתי נשים שמנהלות את המדינה שלנו, היועמ"שית שהיא בפועל ראש הממשלה והפצ"רית שהיא בפועל הרמטכ"ל, ככה זה בדיוק מתנהל היום. לסיום, כיבוש, גירוש, התיישבות יהודית בעזה, רק ככה אנחנו נכריע, רק ככה ננצח ורק ככה נביא ביטחון, תודה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה סימה. חשוב לציין שתחת שרביטו של שר הביטחון הנוכחי ושרביטו של הרמטכ"ל הנוכחי התקלפנו משיטת הפשיטות, השיטה שבה אנחנו לא מחזיקים בשטח, היום אנחנו מחזיקים בשטח מייצרים קו הגנה פעם אחת, פעם שנייה סיוע הומניטרי כולם רואים מה קורה עם זה, לא מחולק על ידי חמאס אויבי ישראל, אלא מחולק על ידי גורמים חיצוניים דבר שמונע מחמאס להתעצם, אנחנו מתקדמים בלחימה בעזרת השם גם נכריע את האויב. << אורח >> סימה חסון: << אורח >> אנחנו מתקדמים בלחימה אבל אנחנו לא עושים מספיק בשביל להגן על הלוחמים שלנו, עדיין מכניסים את הבן שלי ואת החברים שלו לתוך בניינים ממולכדים, אני דיברתי עם גורם בכיר בביטחון שאמר לי סימה עזה ממולכדת מכף רגל ועד ראש, עזה תקשיבו טוב מי שיש לו בן בעזה, מי שיש לו לוחמים בעזה, זה מעגלים זה לא חייב להיות רק בן זה יכול להיות גם בן משפחה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> סימה אני רוצה להתמקד בדיון ונמשיך איתו. << אורח >> סימה חסון: << אורח >> אוקי, אני באתי לפה כדי לצעוק את הצעקה של הלוחמים שהם כרגע נלחמים בחזית ואני נלחמת כאן, תודה לך. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו לפני שאנחנו עוברים לדיון המקצועי מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות משה גוטמן בזום, אם נוכל להתחבר לזום ולשמוע אותו, הרב גוטמן אתה שומע אותנו? << אורח >> משה גוטמן: << אורח >> תודה רבה על החוק פונה על החוק החשוב באמת, קודם כל רציתי להודות לחבר הכנסת אוהד טל ולך יושב ראש הוועדה על באמת קידום החוק הזה, דמותו של הרב קוק זה לא משהו מגזרי בכלל, הרב קוק היה כמו שאמר הרב שרקי מקודם, דמותו של הרב קוק זה לא משהו מגדרי, הרב קוק היה אחד מחוזי הציונות ואולי החוזה שחזה את הלב שלה, זה שראה שאם אנחנו נלך בלי מסורת בלי קישור לדורות העבר, אם נלך על לכיוון של עולם ישן עד היסוד נחריב אז זה בניין בלי יסודות ובלי שורשים שלא יחזיק הרבה מאוד זמן. אנחנו נמצאים כעת במלחמה קיומית שהיא הכי ארוכה בתולדותינו, במלחמה הזאת נפלו לצערנו מכל חלקי העם רבים וטובים ובחלק שאני ממונה עליו בישיבות הגבוהות הציוניות אז גם עשרות נופלים ומאות פצועים, אנחנו גאים על הדבר הזה, זה כמו גיבור מלחמה שגאה באותות הכבוד שלו, מבחינתנו כל אחד כל חייל הזכות הזאת לשרת יחד עם הזכות ללמוד תורה, כשצריך פותחים את הגמרא כשצריך סוגרים את הגמרא וזה דבר אחד, גבורת הרוח וגבורת החומר הן שואבות שתיהן ממקור אחד מהמקור של הרוח הישראלית וזה היה המורה הגדול שלנו. הרב קוק ובנו הרב סיודה, אנחנו מאוד מאוד מברכים על הדבר הזה חושבים שזה יביא ברכה גדולה לכל החברה הישראלית, אני חושב שהמצווה מספר אחת שלמדנו זה שאסור לנו להיות בורים ועמי ארצות ולקדש את הבורות, מי שלא יודע את השורשים שלו ואת נכסי המורשת הלאומיים שלו ונכסי הרוח והתרבות שלו אז הוא פשוט יותר חלש, ואנחנו רואים בצד השני את היכולת עמידה שמגלה הצד השני, והוא מגלה את זה בגלל הקישור למקורותיו שהם מקורות רעים של מוות והרס ורצח, המקורות שלנו מקורות של אור וטוב וטוהר וחיים חזקים לאין ערוך, אנחנו צריכים רק להידבק בהם. אני מברך וגאה על הזכות שניתנה לנו בהצעת החוק לקבל מושב בוועדת ההיגוי, נשתדל להיות נאמנים לה ונשתדל להסתכל על זה בתפיסה ממלכתית רחבה ככל הניתן ותודה רבה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> תודה רבה לרב משה גוטמן. אנחנו עוד דקה צריכים לסיים את הדיון ולכן לא נתחיל את הדיון המקצועי עכשיו אלא בדיון הבא, וברשותכם אני רק אסיים במילות סיכום, אני הקטן באלפי מנשה. אני חושב שאדוני חבר הכנסת טל, הרב קוק אולי היה הראשון כדמות תורנית שיצק נשמה לתוך המפעל הציוני, זאת לא הייתה ציונות עם כיפה, זו הייתה ציונות ישראלית במובן היהודי העמוק שלה, במובן של לא חיבור מלאכותי של עולם ישן עם עולם חדש, אלא של דרך אחרת. אמרו על הציונות הדתית פעם שהיא המקף בין הציבור החילוני לציבור החרדי, הציונות הדתית היא לא מקף לא המפלגה, הציבור הדרך אנחנו לא מקף בין ציבור חילוני לציבור חרדי, אנחנו דרך מבטאים דרך שמקפלת בתוכה את הספרא והסיפא בכריכה אחת כמו שני חבלים ששזורים זה בזה ומובילים לאותו כיוון קודש שבחול, גאולת האדם וגאולת האדמה יחד עם גאולת הנשמה, זאת הייתה הדרך של הרב קוק אותה הוא הנחיל לרבים רבים שרצו גם להיות חלק מתהליך הגאולה הישראלי וגם להמשיך להיות מחוברים למסורת בית אבא, זה היה אולי החידוש הגדול שאנחנו כולנו נישאנו על כנפי אותו חידוש וידענו שאנחנו בעצם מחזירים שכינה לציון לאורו של הפנס הבהיר המאור הגדול הזה שהלך לפנינו כעמוד אש לפני המחנה. אז אני אסיים בדברים האלה ובעזרת השם בדיון הבא נעשה גם את הדיון המקצועי, תודה רבה אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:31. << סיום >>