פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/06/2025


מושב שלישי
פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 9:31

סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה–2025 (פ/4878/25) (כ/1119), של חה"כ שלום דנינו, חה"כ מאיר כהן, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ אוהד טל, חה"כ דן אילוז, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ דוד ביטן, חה"כ אושר שקלים, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ רון כץ, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה פסל, חה"כ ארז מלול, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ שלי טל מירון, חה"כ יונתן מישרקי << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר

חברי הכנסת:
שלום דנינו
מאיר כהן

מוזמנים: 
	רחלי לוי
	–
	עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך

	איילת הלר
	–
	רפרנטית מגזר ציבורי באגף תקציבים, משרד האוצר

	נעמה רוט
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יצחק מלאכי
	–
	ייעוץ וחקיקה, ציבורי מינהלי, משרד המשפטים

	שחף ינון
	–
	רפרנט תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אורית זנבר
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד המורשת

	זק דולבי
	–
	יועץ כנסת ממשלה לשר החוץ

	דוד גולדפרב
	–
	משנה ליועמ"ש משרד החוץ

	ציפי בורשטיין
	–
	מנהלת אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

	נעמי אלדובי
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, ארכיון המדינה

	עמרי גולן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

	ד"ר אייל צור
	–
	עמית בכיר, פורום קהלת

	יהודה לנקרי
	–
	חכ"ל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, עמותת דוד לוי

	מיכאל קליינר
	–
	חכ"ל, נשיא בית הדין של הליכוד, עמותת דוד לוי

	דוד ראש
	–
	עמותת דוד לוי

	אורלי לוי אבוקסיס
	–
	חכ"ל, בתו של דוד לוי ז"ל

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים

	חנה כהן
	–
	דודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה וגופתה מוחזקת בעזה



ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן
ענת רגב – מנהלת תחום פרלמנטרי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה–2025, פ/4878/25 כ/1119 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום י"ג בסיון התשפ"ה, 9 ביוני 2025. הנושא הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי ז"ל, הצעת חוק של חה"כ שלום דנינו ומספר חברי כנסת. 

בפתח הדברים ולפני שאני נותן למשפחות החטופים לדבר, אני רוצה להתייחס לאירוע הקשה והמזעזע שקרה אתמול. אין לי מילים אחרות מאשר נעשתה נבלה בישראל, כאשר במדינת היהודים שורפים בית כנסת. בית כנסת שבו מתפלל הראשון לציון רבנו ומורנו הרב יצחק יוסף. מעשה שמזכיר לצערי תקופות אפלות בעמנו. אני יכול להגיד שכמי שעלה מצרפת לא האמנתי שאנחנו יכולים לחיות ולראות מעשים כאלו. אין לזה שום הצדקה. ואנחנו כמובן מקווים שמהר מאוד ימצו את הדין עם מי שעשה את המעשה הזה. 

אני חושב שזה המקום באמת לקרוא להפסיק עם הפילוג, עם השיח שקורע את העם לשני חלקים. אני חושב שזה באמת אנחנו רואים במעשים האלה באמת ראיה שמילים יכולות גם להרוג. לפעמים אנחנו, בוודאי כאנשי ציבור מתבטאים, אומרים כל מיני מילים ולא שוקלים ולא חושבים לאן זה יכול להשפיע ולאן זה יכול להידרדר. כמובן מדובר במקרה קצה ואני לא מכליל שום ציבור בנושא. אבל אני חושב שהאחריות שלנו, בוודאי כנציגי ציבור, בוודאי שכלל אזרחי מדינת ישראל, לבוא להוקיע מעשים כאלו. וברוך השם אני שמח שבאמת יצא גינוי מכלל המגזרים ומהנציגים של אותם ציבורים. 

אנחנו באמת מחזקים את הרב שבאמת לקח את זה בצורה קשה מאוד. לא באופן אישי. שדבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל. זה פגיעה בזהות היהודית שלנו. אני חושב שאם מעשה כזה היה קורה בצרפת או בכל מקום בעולם היינו מזדעזעים. לכן אני חושב שראוי שנוקיע את המעשים האלו ונגנה אותם. 

משפחות החטופים, חנה בבקשה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

שלום לכולם. אני רק אתייחס בקצרה למה שאמרת. אכן הפכנו לחברה חולה מאוד. חברה מקולקלת, חברה בלי ערכים. אני חושבת, תסלח לי על הביטוי שאני אגיד עכשיו, באמת סליחה ומחילה, הדג מסריח מן הראש. משם הוא מסריח. 

ולמה אני מתכוונת? כשאנחנו יושבים בשקט, בשקט, כשיש לנו 55 חטופים, אני חושבת שפה איבדנו את המוסר שלנו. פה הפכנו להיות חברה מקולקלת. כשאנחנו כמשפחה, ילדה שהיא נחטפת מתוך גבולותיה של מדינת ישראל ולא מוחזרת הביתה חזרה שנה ושמונה חודשים, פה השמיים צריכים ליפול. פה צריכה לקום זעקה. אלה שהדתיים, אני אתמיד בעמדתי, מכנים אותם קדושי מלכות, כשהם זרוקים באדמה טמאה. פה צריכה לקום קול זעקה. פה צריכים כל הדתיים להזדעזע. לא פחות מאשר שורפים בית כנסת. 

אתה יודע מה אנחנו עוברים כמשפחה? נרצחה לנו ילדה. ילדה בת 27, שיכלה לחיות חיים שלמים, שיכלה להעניק נכדים, נכדות לאח שלי, לגיסתי. אפילו קבר אין לה. קבר. שזה הזכות האלמנטרית של כל אזרח, במיוחד פה בארץ, למות בכבוד ולהיקבר בכבוד. וזה נשלל מאתנו. 

ענבר היא דור שלישי לשואה. הסבא רבא שלה קבור בקבר אחים. ואתם יודעים איפה ענבר קבורה? ענבר שלנו קבורה בעזה. כאשר מדינת ישראל הבטיחה 'לא עוד' לפני 80 שנה. אז הבטיחה. אז מה? ואנחנו כמשפחה משלמים את המחיר הגרוע ביותר. לאבד ילד בצורה כל כך טראגית. כל כך טראגית. כולם הורים לילדים. תעצמו את העיניים ותדמיינו שזו חלילה הבת שלכם. זו שנרצחה. תדמיינו אותה זרוקה בעזה שנה ושמונה חודשים. תדמיינו אותה לא נקברת, לא מקבלים אותה חזרה אפילו לא לקבר. אני רוצה שכל אחד מכם ידמיין את זה. כן, תדמיינו שזו הבת שלכם. מה אז הייתם עושים?

ואנחנו מדברים על בית כנסת שנשרף. זה איום ונורא. זה איום ונורא ואני מוקיעה את זה. אנחנו מיהודים הפכנו אפילו גויים לא מתנהגים כמונו. אנחנו כבר מזמן לא אור לגויים, אנחנו חושך לגויים, אנחנו אפלה לגויים. בבית הכנסת שנשרף ועם החטופים שיושבים במנהרות ועם החללים שפזורים בעזה. בכל אדמת עזה יש לנו חללים שפזורים. פזורים שם. מי יאסוף אותם? מה נעשה אם לא ימצאו אותם? האם גם אז תקום אותה זעקה מהרבנים שיזעקו? 'אסון' הם יזעקו. אתה יודע למה? אני מכבדת אותך, אני יודעת שאתה מסכים לכל מה שאני אומרת. היו לנו גם שיחות אישיות. אבל אתה יודע מה הרבנים אז צריכים להגיד? זו תהיה הזעקה הכי גדולה שאתם תזעקו. למה? כי עזה תיבנה על גופות של קדושי מלכות שאתם לעולם לא תמצאו. לעולם. ופה, פה צריך לקול קום זעקה. 

אז מה שיש לי לומר, אני עדיין, אנחנו כמשפחה מיוסרת שחיה כל יום בגיהינום, בחשיכה, באפלה, אנחנו מחכים לקבור את הילדה שלנו. את מה שנשאר ממנה. לנשק את הארון שלה. אולי נשארו לה שערות, נוכל ללטף אותן. ושלאמא שלה יהיה לאן לעלות, יהיה איפה להדליק נר ויהיה איפה לבכות. זו הפריווילגיה שלנו, זה מה שאנחנו נקבל. אבל את זה אנחנו דורשים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה יוסף. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

612 ימים עברו מאז שואת ה-7 באוקטובר כאשר 55 חטופים עדיין שם במנהרות עזה. אבסס את דבריי היום מציטוטים מדברים שאמרתי כאן בוועדות הכנסת השונות ב-10 ביוני 2024, בדיוק לפני שנה. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, חבר קיבוץ רמת רחל, דור שני לניצולי שואה. הסבא של אופיר אנגל שהוחזר משבי החמאס לאחר שנחטף בעת שהיה אצל חברתו בקיבוץ בארי. 248 ימים, היום 612, מהיום הנורא שפקד אותנו ב-7 באוקטובר על ידי הארגון הקיקיוני שנקרא חמאס ואשר טופח על ידי ראש הממשלה כנכס אסטרטגי, אשר זיהה את השסע שפוקד את המדינה ואיבוד הדרך של ממשלתה. שעות של גיהנום עברו התושבים התמימים. 

חברי הכנסת, נבחרי העם, צאו החוצה מהמשכן הזה ולימדו את מצב רוחו של העם בכלל ושל משפחות החטופים שעדיין שם בפרט. חברי הכנסת, איך אתם מצליחים לישון בלילה במציאות הזאת? איך מאפשרים לאותה ממשלה שגרמה את האסון הנורא הזה ופספסה עסקת חילופין טובה כבר בשבוע הראשון, כדברי עו"ד אורי סלונים, להמשיך ולנהל את העניינים במדינה המוכה שלנו? האם אתם מבינים את המושג ניצחון מוחלט שמפזמים ראש הממשלה ושריו? האם הממשלה או גוף אחר מתוכה ישבו והגדירו את המושג ניצחון מוחלט? למה הכוונה? ומה עם החזרת החטופים שעדיין בגיהינום? איפה הם במשוואה? משבוע לשבוע שאני מגיע לכאן המצב במדינה הולך ומחמיר בכל ההיבטים: כלכלי, חברתי, אחדות העם, ביטחוני ויחס העולם למדינת ישראל. עד מתי? 

עד כאן הדברים שאמרתי כאן ב-10 ביוני 2024. ומה השתנה מאז? רק נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה נמצא בהליך משפטי, קורא לעם להפגין נגד בית המשפט העליון ובהפגנת ההמונים שום מילה או אזכור לחטופים. שר המשפטים מכריז שאינו מכיר בנשיא בית המשפט העליון ופועל להדחת היועצת המשפטית שלא כדין. ובכל נאומיו לא הזכיר את החטופים או משפחותיהם. 

המלחמה בעזה נמשכת בלי תכלית ובלי מטרה. "יחד ננצח" הפכה להיות סיסמה ריקה מתוכן, כי אתם חברי הקואליציה כלל לא מבינים את המציאות, כפי שנאמרה כאן גם לפני שנה. הנושא המרכזי בדיונים שלכם איך לאפשר לעשרות אלפי צעירים ישראלים לא לתת יד להשתתף בהגנה על המדינה. על זה תקום ותיפול הממשלה. נושא החטופים נדחק לפינה ולא מהווה נושא אצלכם. הסיסמה "ניצחון מוחלט והחזרת החטופים" בסדר זה, כבר 612 ימים לא עומדת במבחן המציאות. אין ניצחון. יש כישלון מוחלט כאשר עוד ועוד חיילים נהרגים על מזבח מלחמה ללא תוחלת ויעד לאומי. ו-55 חטופים עדיין בגיהינום. 

האם אתם, חברי הכנסת, באמת לא רואים את מה שקורה? או שכן, אתם רואים, אבל ישנם נושאים חשובים יותר כמו שרידותו של המפקיר הלאומי. בשבת התקיים בכיכר החטופים אירוע זיכרון והנצחה מיוחד, אך קשה ביותר, לזכרם של עשרה בני נוער מחברת הילדים בקיבוץ בארי. האירוע אורגן ובוצע בידי חבריהם בני הקיבוץ שבמזל נותרו בחיים. חברי הכנסת, אני ממליץ לכם לראות את ההקלטה כדי לנסות להבין מה עובר על הדור הצעיר ולנסות להבין את האסון. 

לסיום אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנענו להזמנתנו לבקר בכיכר החטופים בתל אביב, כמו יוסף טייב שהיה ביום חמישי האחרון ולהזמין אתכם אלה שעדיין לא מצאו זמן לכך. הכיכר מייצגת את האמירה של אלי שרעבי לאחר שחזר "לא ימין ולא שמאל, אלא ישר". בלי פוליטיקה, מציאות קשה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. באמת עכשיו כאן המקום, אני חושב שיש נרטיב, לצערי, שהכיכר הפכה להיות משהו פוליטי. אני חושב שגם אני נפלתי בנרטיב הזה. הגעתי ביום חמישי. באמת אפשר לומר שאין שם לא ימין ולא שמאל. יש רצון, ובצדק, לבוא ולשים את נושא החטופים כנושא מרכזי של מדינת ישראל. ראיתי שם באמת פעילויות מדהימות. תלמידי בתי ספר שמגיעים, שומעים, מתחברים. דתיים ושאינם. חרדים, כיפות סרוגות. אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. שמצליחים לשבת יחד ולנהל שיח איתי באוהל של ארגון איילתה שחר שבאמת עושים שם פעילות נפלאה של חיבורים, של רצון לחיות יחד. 

אני מקווה באמת שהפעילות הזאת תוכל להמשיך גם אחר כך, אחרי החזרת החטופים, לאחות את הקרעים ואת הפצעים. אז כמובן אני קורא לכל מי שעדיין לא היה שם להגיע. אל תפחדו. היו חששות, אני שם את זה על השולחן. אתה מגיע בסוף כחבר קואליציה. ואני אומר, יש סוג של נרטיב שכאילו רק מי שנגד הקואליציה מגיע לשם ומתחבר. התרשמתי, באמת התרשמתי לטובה. ואני מקווה שזה ידחוף באמת את כולנו לשים את נושא החטופים כנושא מרכזי. 

המצווה של פדיון שבויים היא לא אמירה מהשפה אל החוץ. כבר אמרתי במספר ועדות ואני אומר את זה גם עכשיו, אני חושב שהעמדה של הרב הראשי לישראל, היוצא והנכנס, גם הרב יצחק וגם הרב דוד יוסף, אמרו את זה בצורה ברורה ביותר. אנחנו כמפלגה ממשיכים בדרכו של מרן הרב עובדיה יוסף, זצ"ל. ולשם אנחנו חותרים. לשם אנחנו דוחפים. אנחנו לא יודעים את כל השיקולים ואת כל ההחלטות. אבל ברור לנו דבר אחד, שגם אם אנחנו חלוקים על הדרך כולנו מסכימים, כל החטופים צריכים להגיע הביתה. החללים והחיים ביחד כמה שיותר מהר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

מתפללים לזה כל בוקר. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

אם מותר לי עוד מילה להגיד. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחרי הסיור שעשינו נעמד עם קבוצת תלמידים מחיפה ושוחח איתם בנושא הזה במשך יותר מ-20 דקות. הייתי שם איתו. היה יוצא מן הכלל. ואני מזמין באמת את כל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לבוא לעשות סיור במקום הזה ולהבין את המשמעות בה אנחנו חיים. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. בבקשה תמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מעבר לא פשוט. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אם רק יורשה לי להתייחס לדברי הפתיחה שלך, שמילים הורגות. ואנחנו הרגשנו את זה וחווינו על בשרינו לפני 30 שנה ברצח רבין. אז יש דברים שאנחנו יכולים ללמוד לקח מהם. לא צריך לחכות לדבר הבא. גם בית כנסת רפורמי ברעננה קיבל פוגרום לפני מספר שבועות. אז הגינוי, לא יודעת אם גינית אז, אבל זה בהחלט כבר אז היה צריך לגנות, להרים דגל אדום כדי שלא יחזרו הדברים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אנחנו בשלב ההכנה לקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025. תכף נדון בסוגיות שנשארו מהקריאה הראשונה וגם כמובן בכל הסעיפים. הנוסח שהונח זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה במליאה ויש עדיין כל מיני הערות. אני כן אגיד את ההערה העקרונית וגם אולי נבקש את ההתייחסות של המשרדים, אם הייתה איזה שהיא התקדמות. כפי שאנחנו מעלים בכל הדיונים בהצעות חוק שעניינן הנצחת אישים בכנסת הזו ובוודאי כאשר מדובר על הקמת תאגיד, שזה דבר שהוא חורג מהמתכונת הרגילה כשלא מדובר על נשיאים וראשי ממשלה. אז כן היינו רוצים ונאמר לנו שיש איזה שהיא עבודת מטה, להבין אם יש איזה שהיא ראייה רוחבית בממשלה לגבי הנצחת אישים. לגבי הדרך האחידה להנצחה, התקציבים שצריך להקצות לכך ולאן זה מתקדם. כי בלי להתייחס לאישיות כזו או אחרת, ריבוי של חוקים פרטיים מקשה אחר כך על יצירת איזה שהיא מסגרת אחידה מטבע הדברים. 

נאמר לנו פה גם על ידי משרד מורשת, גם על ידי משרד המשפטים, גם על ידי משרד האוצר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זה גם מסורת? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, ירושלים ומסורת. זה אחד. ומורשת זה משרד אחרת. זאת שאלה, זאת סוגייה עקרונית כי פשוט אנחנו בשלב אחר של החקיקה. אז על אף שהדברים נאמרו יש מודלים של הנצחה. מודל של הקמת תאגיד הוא המודל הרחב יותר. בעצם מקימים גוף חדש שכולל בדרך כלל גם מנהל ועובדים וגם ארכיון, מוזיאון, מכון חקר, ועדות למיניהן. ועד הכנסת הזו זה היה מודל שהיה שמור לחלק בלבד מראשי הממשלה והנשיאים, מיעוטם. בכנסת הזו בעצם נחקק החוק הראשון ששינה את המודל בהקשר הזה. זה היה החוק להנצחת הרב דרוקמן. וגם פה ההצעה היא כזאת. זאת אומרת, אישיות שלא שימשה בתפקיד ראש ממשלה או נשיא, אבל כן מקימים איזה שהוא מרכז. 

יש גם מודל שהוא מודל של מועצה ציבורית, תחת משרד. ויש מודלים של מבחני תמיכה או של החלטת ממשלה שקובעת כל מיני דרכים להנצחה. אז עולה תמיד השאלה למה דווקא לבחור במודל הזה ולא באחר. וגם כמובן הגוף הנבחר, הכנסת, מחליט את מי להנציח. אבל גם פה היה נכון שיהיו אמות מידה כלשהן וזה לא יהיה אקראי יחסית, כלומר לפי איזה שהיא מגמה פוליטית כזו או אחרת. 

זה ברמה העקרונית. אם יש איזה שהיא התקדמות בעבודת המטה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול להעיר כמה הערות? ראשית אני רוצה לברך את אורלי לוי, הבת של דוד לוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברוכה הבאה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הייתי רוצה גם שהיא תגיד כמה מילים. והנושא השני, אני חושב שהתקדמנו וקבענו פחות או יותר את המסגרת ואת העקרונות. נשארו דברים שאנחנו צריכים לסכם. אני חושב שדנו מספיק בעניין העקרוני של הקמת ועדה שתבחן את הדברים. אני חושב שזה לא המקום. אפשר לעשות דיון עקרוני, אידיאולוגי, אחר, של משרדי הממשלה. אבל אנחנו לא שם. ואני חושב שהזמן שלנו קצר, גם בדיון הזה, גם במושב הזה. הוא מושב קצר מאוד. ואני גם לא יודע מה עתיד הכנסת יהיה בשבועות הקרובים. ואני חושב שאנחנו צריכים לחזור לחוק, להמשיך בהקראה. להשאיר זמן להצבעה ולדון באמת בסעיפים שנותרו פתוחים ובהמשך לשיחה שהייתה לנו אתמול בערב. 

אלה הנושאים שצריך לדבר עליהם. באמת, כל העניין העקרוני של כללי רוחב וזה, נעשה בעזרת השם אחרי החוק של דוד לוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אורלי, בבקשה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

ראשית אני רוצה להגיד שלום לכל הנוכחים, לברך את יושב-הראש וכמובן בראשית הדברים את המציעים. גם מאיר וגם שלום, אני חושבת שהם מייצגים נאמנה את הדרך. אבל יתרה מכך, אני כמו שאתה יודע, מאז שעזבתי את הפוליטיקה לא הגעתי לכנסת, פרט ליום אחד שבו היה את היום שעשו מחווה בתאריך של החודש של האזכרה של אבא במליאה. 

ראיתי לנכון, בעקבות גם הבקשה של החברים, להגיע לכאן ולומר כמה מילים. אז כשאני אומרת שהם נציגים נאמנים גם למורשת, אני רוצה לספר קצת משהו בתור ילדה שגדלה תחת צילו וכנפיו של אחד מהמנהיגים המדהימים ביותר שצמחו לנו כאן, אבל לא בכדי. אני חושבת שהסיפור של דוד לוי, ואני בכוונה לא אומרת 'אבא', הוא סיפור שילדים צריכים להתחנך עליו. הוא סיפור של תקווה, הוא סיפור של אמונה. הוא סיפור של דבקות במורשת אבותינו. 

אותם נערים צעירים שחיו להם הרחק בגולה, וכל מה שנותר להם זה לשמוע את הסיפורים משנה לשנה 'בשנה הבאה בירושלים הברוכה'. ואתם צריכים לזכור, העלייה הזאת הייתה יציאת מצרים של אותם אנשים. אבא והמשפחה עזבו בערב ליל הסדר. השאירו את השולחן ערוך, לקחו את הילדים ויצאו למסע לא נודע. הם עזבו חיים נוחים, באמת שהיו להם חיים נוחים. ועד היום אפשר לראות אפילו את הרהיטים בבית המשפט העליון במרוקו, שיצאו מאותו מפעל נגרות של סבי משה. 

החלום ושברו של לבוא לארץ הזאת ולהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהמקימים, מהמגישים של החלום הזה נתקלו במציאות לא קלה. מציאות שאמרה לרובם אתם אפילו לא ראויים לקחת חלק. אנשים רבים נשברים בדרך, אבל זה סיפור סינדרלה הישראלי. למה אני אומרת את זה? כי באיזה שהוא אופן פה לא היה נסיך. אמנם להבדיל, כן? שבא ולקח אותם משם. אבל היה את האופי של הבן אדם שאמר אני משנה. ואני מקבל מציאות מסוימת וזו מהות הדמוקרטיה. כי פה הוא הביא הלכה למעשה למיצוי של המהות של הדמוקרטיה. פתאום אותם אנשים שקולם לא נשמע אמר להם אנחנו לא נהיה מבעירי הצמיגים בצמתים. אנחנו לא נהיה השוליים של החברה הישראלית. כדי לעשות תיקון אמיתי, הקול שלכם שווה לאותו קול שמגיע ממרכז תל אביב, שמגיע מהקיבוצים, שמגיע מאותה ישראל שלפעמים לא רואה בכם חלק שווה. אבל אנחנו כשווים בין שווים נדרוש את המקום ונעשה שינויים. 

כשאתה חושב על זה, על הנער בן ה-17 שהגיע לארץ חדשה, שהיא בעצמה נאבקת לקבוע את אופייה ולשרוד את המציאות הבלתי נסבלת מול כל האויבים שלנו פה. לבוא ולהגיד אנחנו נשנה מציאות. והדבר הזה הביא לשינוי בכך שהמדינה כולה הרוויחה. כי אותם מוחות, אותם פוטנציאלים, אותם ילדים שהיו ככה בשולי החברה זכו סוף סוף להזדמנות. כי כל הצלחה בעיניי היא פועל יוצא של הזדמנות. וההזדמנויות האלו שהמדינה סוף סוף סיפקה לאותם אנשים. נהנתה מהם לאחר מכן, כאשר מיצו את הפוטנציאל שלהם כאשר הם הפכו להיות מכניסים לחברה, כאשר מועילים, כאשר משרתים בצבא ובכלל. 

זו יצירה של מעגלים. וכשאתה מסתכל עליו כמודל אתה יכול להבין שהמודל הזה יכול לשמש בכל תרבות ובטח ובטח בתרבות שלנו כאן, כמשהו שלא רק צריך להנציח. אולי כדאי להראות לאותם ילדים שבל נאמר נואש. ודברים האלו אני חושבת שמעבר לשיוך כזה או אחר, שאבא מאז ומתמיד אמר 'אני אין לי עדה, העדה היחידה שלי היא עם ישראל'. זה אם אנחנו מחפשים בדור החדש ערכים להיצמד אליהם בעיניי הדבר הזה חשוב. 

עכשיו אני רוצה לומר משהו. תראו, לי אין כוונה לחזור לפוליטיקה, אני כבר הצהרתי על זה ואני אומרת שוב. אבל כן יש לי רצון לדעת לשמר את אותם ערכים שחלילה וחס אותה מורשת לא תהפוך להיות כמו פלסטלינה ביד היוצר ויעשו בה שימושים שאבא בחלומות הכי שחורים שלו לא היה רוצה בזה. ולמה אני אומרת את הדברים? כי אנחנו כמשפחה, והחברים, אתם רואים, כל אחד פה שנמצא אלה אנשים שעשו דבר או שניים בחייהם. ופה הם נמצאים במקום של שליחות. לאף אחד מאתנו, וכמובן אין שום אינטרס אישי פרט לכך שהדברים האלה יונצחו. שיהוו תקווה וגם שיספרו את הסיפור הישראלי. זה חלק מההיסטוריה שלנו, של תולדות עם ישראל שחזר לארצו. 

כשאני אומרת את זה אני באמת חוששת שאנחנו לא תמימים וראינו דברים. והרצון של הייצוג הנכון של אותם אנשים שהאינטרס שלהם שלא ייקחו ויעשו בדבר הזה קרדום לחפור בו. הרעיון שלנו הוא רעיון באמת להשאיר את הדבר הזה נקי מפוליטיקה. ועל זה אני חושבת שאתה יכול לראות גם את שלום וגם את מאיר, משני הקצוות כביכול, אופוזיציה וקואליציה, שהם תמימי דעים בנושא הזה. ואני חושבת שכל אחד מהם מייצג באיזה שהוא אופן את הדרך שאבא עשה. כי הוא פתח לנו, פתח לנו את הנתיב להיות בבית הזה. לומר את הדברים, להיות נציגים אותנטיים של האוכלוסייה ששלחה אותנו. 

אז אתה רואה את זה גם מימין ואתה רואה את זה גם מהאופוזיציה ואתה רואה את זה ממקום שסוף סוף מחבר, בימים שבהם קשה למצוא את הנקודות המחברות. ואני חושבת שמתוך הדבר הזה חשוב מאוד שהנציגים שיהיו באותה ועדה יהיו נציגים שיהיו מורכבים גם מאותם אנשים שהיו איתו כברת דרך ארוכה. שראו את המאבקים, שמכירים את ההיסטוריה ומכירים את האישיות המאוד מיוחדת שלו. וידאגו באמת לאינטרס שהדברים יעברו נקי, מזוקק. וחיבור של העם. תמיד החברה הישראלית הייתה בעיני אבא הדבר היקר ביותר ולפעמים זה בא גם על חשבוננו אפילו הילדים. והדבר הזה אנחנו צריכים לשמור אותו. 

אני מבקשת מכם, חברי הוועדה, אין פה הרבה חברים, אבל יושב-הראש, שתיקחו את הדבר הזה לתשומת ליבכם. כל מה שאנחנו רוצים זה לשמר את זה בצורה הנקייה. ולכן גם בנושא של הנציגים, זה ראוי שיהיה גם נציג משפחה שידאג שבאמת הדברים לא יוצאו שלא על פי מה שאמור היה להיות. והנציגים כמובן של העמותה, שכל המטרה שלהם, לא מטרת רווח ואף אחד לא מקבל שם משכורות ולא עתיד לקבל שם משכורות. אלא באמת לשמור את הדבר הכול כך יפה הזה שראוי להנציח אותו. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. מאיר, אתה רוצה כמה מילים בקצרה או שנצלול?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כל מה שהיא אמרה פעמיים. אין, בוא נצלול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הייתי נותן לכולם, ואני יודע שיש לכם הרבה דברים טובים לומר. אבל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע בסוף - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כמו שאמר שלום, יכול להיות שלא תהיה ממשלה. אנחנו רוצים להעביר את זה כבר שבוע הבא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה אופטימי, אה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אנחנו נתחיל עם הסעיפים כפי שהם עברו בקריאה ראשונה. 

	הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה - 2025

	
	פרק א': מטרה והגדרות

	מטרה
	1.
	מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. 



יש איזה שהן הערות לסעיף המטרה? אין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אנחנו נמשיך. 

	הגדרות
	2.
	בחוק זה - 

	
	
	"ארכיון המדינה" – הגנזך כהגדרתו בחוק הארכיונים;

	
	
	"הארכיון" – ארכיון המרכז שהוקם לפי סעיף 25;

	
	
	"האתר" – אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי סעיף 21;

	
	
	"הגנז", "חומר ארכיוני" ו-"מוסד ממוסדות המדינה" – כהגדרתם בחוק הארכיונים;

	
	
	"חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו-1955;

	
	
	"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

	
	
	"המועצה" – המועצה הציבורית שמונתה לפי סעיף 6;

	
	
	"המועצה להשכלה גבוהה" ו-"מוסד מוכר" – כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

	
	
	"המכון" – המכון שהוקם לפי סעיף 22;

	
	
	"המנהל" – המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי סעיף 16;

	
	
	"המרכז" – המרכז שהוקם לפי סעיף 3;

	
	
	"השר" – שר החוץ;

	
	
	פרק ב': המוסדות

	
	
	סימן א': המרכז, המועצה והמנהל

	הקמת המרכז
	3.
	מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון.

	מעמד המרכז
	4.
	(א)
	המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.

	
	
	(ב)
	המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].



פה באמת הסעיפים הם סעיפים די גנריים כשמקימים תאגיד סטטוטורי. מגדירים את המעמד שלו ומכיוון שהוא מקבל מימון ציבורי בין היתר, אז הוא גוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה. 

מטרות המרכז. ופה אני כבר אומרת שהיו הערות בשיחות מקדימות שלי עם המשרדים במסגרת התיאום שאנחנו עושים. לא דרמטיות. אני קודם אקרא את הסעיף ואז אולי נשמע את ההערות ונציע. 

	מטרות המרכז
	5.
	מטרות המרכז הן:

	
	
	(1)
	להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני;

	
	
	(2)
	לקדם את החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל;

	
	
	(3)
	לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני;

	
	
	(4)
	לעודד פעילות חינוכית ברוח מורשתו ודמותו של דוד לוי;



משרד המשפטים, רציתם לדבר על זה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

כן. עו"ד שחף ינון, ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים. החשש שלנו בעצם היה שהסקופ הוא קצת רחב מידי. זאת אומרת שיש פה מועצה שתוכל בעצם לקחת עוד ועוד אחריות על עצמה ברמה שאולי יתנגשו קצת עם תאגידים אחרים. אנחנו כן חושבים, זאת אומרת גם אחרי איזה שהוא דיון אצלנו, אנחנו חושבים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תן דוגמאות קונקרטיות. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

למשל אם נעלה לסעיף המטרה אז אנחנו רואים שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית. זאת אומרת מה הפועל יוצא של זה מבחינת איזה דברים אפשר יהיה לחקור? האם זה צריך להיות בתוך הדברים שדוד לוי עשה בתור חבר כנסת ושר? או שאנחנו מדברים פה על דברים רחבים יותר? זאת אומרת, איזה שהיא הבהרה או התייחסות בחוק לזה שבהכול במסגרת הנצחתו יכול בעצם לעזור פה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ההערה היא לסעיף המטרה או לסעיף מטרות המרכז?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

ביחד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ביחד. כי בסעיף מטרות המרכז דווקא כן זה קצת יותר ממוקד. אני מניחה שמה שמפריע או המיקוד של ההערה הוא בפסקה (2) שמדברת על חקר חברתי ומדיני, שזה אולי משהו קצת יותר רחב. מצד שני, באמת הדגש פה, אבל כן מיקדנו שזה ברוח מורשתו של דוד לוי. ואני חושבת שיש פה איזה שהוא מתח דווקא בזה שמקימים תאגיד שהוא גוף ציבורי לפי החוק, שיש לו גם באמת מטרות מעבר לאישיותו ומורשתו של דוד לוי, גם לחקור ערכים. כמו שגם תואר פה, ערכים שהם יותר עקרוניים. של עשייה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

לגבי מה שהוא אמר זה נורא חורה לי. כי לאורך השנים, לא, סליחה, אולי אני לא מבינה נכון ואני אשמח. כי בסך הכול המטרה שרשומה פה מדיני וחברתי. וזה מפריע לך. אתה רוצה להחזיר אותנו למשבצת של החברתי וחלילה וחס לא לצאת ממנה? כי את התקרה הזו הוא כבר שבר. וזה הרעיון. שאותו דבר, ובסופו של דבר גם המדיני משרת את החברתי. כשאתה פותח יחסים בילטראליים עם מדינות נוספות, כשאתה, הוא כשר חוץ קיים עם הכי הרבה מדינות בעולם מכל שרי החוץ כינון יחסים חדשים. וזה משהו אולי שאתה לא יודע. ולכן אולי גם צריך את המרכז הזה, כדי שתבינו את המשחק. את הג'ינגול הזה גם בין החברתי לבין המדיני. שזה הולך ביחד. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אולי כדאי להבהיר שזה לא - - -

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

בסך הכול יש פה שני משפטים: מדיני וחברתי. וזה מפריע לכם כי זה נראה לכם רחב?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

הכוונה היא לא חלילה, זו בכלל לא הכוונה. הכוונה היא שפשוט יש מרכז - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מתי נתקן, אחר כך?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

יש תאגידים סטטוטוריים נוספים במימון ציבורי שעוסקים בנושאים דומים. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

מעולה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל הם לא עוסקים בדוד לוי ובמורשתו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני אפילו מסתכל באיזה בדיחות הדעת על ההערה שלך קצת. היא קצת לא ברורה. החשש שלכם ממש לא ברור. ממה נפשנו? שנייה. אני הייתי שותף להקמת אוניברסיטאות. האם מישהו העלה על דעתו שאם יהיו נושאים משיקים זה לא יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה וזה יהיה לטובת הציבור? מה הבעיה? אתה תצטרך להסביר את עצמך בפשטות. אני כאשר מסבירים לי פשטות אני תופס מהר. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אוניברסיטאות זה סיפור אחר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

למה? אני מסתכל, אני הולך הרבה מאוד למרכז בגין. אני נהנה מאוד מכל מיני פרסומים שלהם, מכל מיני מחקרים שממש לא קשורים לבגין. אז מה? אני לא מבין, אנחנו לא נמצאים באיזה מדינה בולשביקית שרוצה לשים כיסוי בכניסה ולהגיד ראה וקדש. 

זה כן יכול להיות גם מקום שבו חוקרים, שדנים בו. ושאנשים יכולים לכתוב ושאנשים יכולים להסתובב מתחת למרכז הזה ולעשות דברים שהם פורצי דרך. דווקא לא ממשרד המשפטים, חשבתי שאתם תדברו על פרוצדורה. אתה פתאום מעלה איזה משהו, אני מצטער, אבל ההערה שלך לא הייתה - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אז אולי לא הסברתי את עצמי נכון. בוא אני אסביר את עצמי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אז לכן תסביר את עצמך. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

המחשבה שלנו זה שבגלל שמדובר במרכז הנצחה לדוד לוי, זאת אומרת שזה הסקופ של החוק שלנו, המרכז, התאגיד אמור לעבוד בצורה, זאת אומרת רוב הזמן, למטרות הנצחה. עכשיו, אם יש חקר - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני כתבתי תוכניות למרכז ההנצחה של בן גוריון בשדה בוקר. כתבתי תוכניות שאולי בן גוריון לא מוזכר בהן פעם אחת. אתה יודע מה כתבתי? אתה יודע מה כתבתי? תוכנית שקראו לה, בשיתוף עם גב' בשם עדנה ביטאן היסטוריון צעיר. איך אנחנו יכולים במקום לגשת לבחינת בגרות בהיסטוריה משעממת, איך לתת לילדים לעשות עבודות מחקר מכל תחום. זה היה תחת בן גוריון. מה הבעיה אם זה יקרה? 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אני רק אחדד שההערה היא מזווית תאגידית. היא לא מזווית - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

תסבירו את עצמכם. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אז שנייה, אני אנסה, זה קצת מורכב. זה שאלה של המבנה המשפטי שבונים לדבר הזה, הוא חלק ממה שקשור למה הוא יכול לשרת. למשל מרכז בן גוריון, אני לא מספיק מכירה, אבל אני לא חושבת שזה תאגיד סטטוטורי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, יש שם תאגיד סטטוטורי. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

זה תאגיד סטטוטורי? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, כן, יש חוק. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

שנייה, אבל רק נחדד. אז ההערה פה, ובגלל זה אני אומרת, זו זווית מאוד ספציפית. לא אומר אם חקר חברתי מדיני, לא אומרים שזה לא טוב או משהו כזה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתם מוכנים להסביר את עצמכם?

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

אני אולי אעזור לכם. שנייה אחת, אולי אני אעזור לכם. אנחנו לא מדברים רק על הנצחה של האיש. אנחנו מדברים גם על הנצחה של המורשת של האיש. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

מצוין, זה בדיוק איפה שאנחנו מבקשים שזה יישאר. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

תרשה לי, תרשה לי.

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

רגע, מה אתה רוצה? רק את הביבליוגרפיה שלו כאילו, ופה זה ייעצר?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

חלילה. למשל על היחסים הבילטראליים שציינת שהוא הביא. למשל את זה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

סין, סין, אתה יודע? סין למשל, יוקר המחייה, היחסים עם סין. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

למשל היחסים עם סין. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

יוקר המחייה ירד. כל אחד מאתנו יכול - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אבל יחסים לדוגמה עם ארצות הברית, האם זה משהו, אני באמת שואל. האם זה משהו לדעתכם שאמור להיות חלק מהתאגיד הזה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, מיציתי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי אפשר להציע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

רק תיקחו בחשבון את הסכם - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, מיותר. ההערה לא התקבלה. הלאה, כן, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן אולי אפשר להציע כדי שברור שגם החקר החברתי והמדיני וגם עידוד הפעילות החינוכית והמטרות פה שבאמצעותן באים להשיג את מטרת החוק הם באמת כדי להעמיק את ההיכרות עם המורשת שלו ועל הדרך באמת גם לחזק ערכים משמעותיים לחברה בכלל. אז אפשר בתוך הסעיף להגיד "להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, בין היתר בדרכים הבאות: קידום חקר חברתי ומדיני, עידוד פעילות חינוכית" ובנפרד לשקף את אישיותו, כי זה באמת עומד בנפרד. אם זה, הדרכים האלה שבאמצעותן, גם החקר החברתי מדיני הוא בא בסופו של דבר להעמיק את ההיכרות עם המורשת שלו. אם זה יותר ממקד את זה למטרות התאגיד כתאגיד הנצחה, אני חושבת שזה יכול לענות על הקושי. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

בעיניי ניתן. אבל הסברתי את עצמי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מקבלים את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל כך אני מבין מהנוסח הקיים, אני לא חושב שצריך לשנות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שזה לא עומד נפרד בפני עצמו, אלא זה תחת מטרת ההיכרות עם המורשת והפעילות. זה בסדר?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

כן, כך אנחנו סבורים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה מקובל? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן. כך אני מבין מאיך שזה מנוסח עכשיו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני פותח סוגריים, ואני חייב להגיד את זה כאן, כי אני מסתכל על שניהם. אני חסיד גדול של הייעוץ המשפטי ואני אפילו נמצא בצד שמגן עליכם בחירוף נפש. אבל זה בדיוק דוגמה שנותנת דלק לאלו שאומרים שיועצים משפטיים באים וכל מה שהם מנסים לעשות זה להקשות. אני לא רואה שום הבדל בין הנוסח שהיא מציעה לנוסח הקודם. ואתה מהנהן בראשך כאילו - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

כי זה לא נכון. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אין שום הבדל. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

כיוון שהחשש שלנו, החשש שלנו שיהיה - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע מה? אני ארים את קולי, החשש שלך ממש לא מעניין אותי. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

עם כל הכבוד. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אבל החשש שלי מגיע מתוך זווית - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

עם כל הכבוד, אני יושב כאן כאשר מנציחים את דרוקמן ואני יושב כאן בהנצחות אחרות. ואני לא שמעתי הערות שהן חסרות בסיס ומיותרות. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

טוב. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתם גם לא ידעתם להגן עליהם. וכאשר היא אומרת נוסח שהוא זהה לנוסח הקודם אתה מהנהן בראשך 'הצלחתי'. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אם מבחינתכם זה זהה אז אני מוסכמים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, יאללה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, נסגור את זה ככה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תמי, אני לא רוצה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז נשאיר את זה ככה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

נשאיר את זה ככה ואת הוויכוחים העקרוניים נעשה באמת בימים אחרים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא מבין את זה אחרת. אני לא מבין למה צריך לשנות את הנוסח. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אם אתם רואים בזה אותו דבר, אפשר לקחת את הנוסח שהיועצת המשפטית הציעה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

המקורי? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יופי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

או את המקורי. כי אנחנו לא רואים הבדל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל אם אתם רואים אותו דבר, אפשר להשאיר גם את הנוסח. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אם אתם לא רואים הבדל, אפשר לקחת את הנוסח של היועצת המשפטית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל כיוון שהמקורי כבר כתוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. שלום, אפשר גם להשאיר את הנוסח הישן. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אבל אנחנו כן רואים הבדל. אנחנו עורכי דין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ואני לא. אני שמעתי את ההערה שלכם ואני לא רואה בזה הבדל ואנחנו משאירים את הנוסח הקיים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי אני אסביר את ההבדל כמו שאני רואה אותו ואתם תחליטו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

החלטתי, זהו. הבנתי, אני מבין מהר. אני לא רואה שום הבדל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אם אתם לא רואים שום הבדל אז אולי אני אסביר את ההבדל. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, גברתי היועצת, אנחנו רוצים להתקדם בבקשה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אין לנו באמת הרבה זמן. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יש לנו גם מה להגיד כאן. זה לא התנצחות ביניכם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, בסדר. אין בעיה. רק אמרתי שאם יש נוסח שכולם חיים איתו בשלום. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

המקורי אנחנו חיים בשלום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

והוא מוסיף למטרה אז למה לא להתקדם איתו? אנחנו בכל זאת מנסים לעשות דברים בסיכום. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר גמור. אם הנוסח, אני לא מוצא שני הבדלים. אם הנוסח שלך יגרום לכך שאנחנו כולם נשלב ידיים, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מה הנוסח שוב?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מטרות המרכז הן להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי מדיני, לרבות בדרכים הבאות: (1) קידום חקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו. (2) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו, נגיד בדמותו של דוד לוי, כמו שכתוב פה. ואז המטרה הנוספת היא לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. 

אם זה מקובל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה מה שכתוב. אבל בסדר, אם זה עושה לכם טוב אפשר לשנות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	המועצה הציבורית
	6.
	(א)
	למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 11 חברים, שימנה השר, והם:

	
	
	
	(1)
	חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו;

	
	
	
	(2)
	עובד הרשות המקומית שהמרכז פועל בתחומה, לפי המלצת ראש הרשות המקומית;

	
	
	
	(3)
	נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה;

	
	
	
	(4)
	ארבעה נציגי ציבור, ומהם שלושה נציגי גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק, ונציג ציבור שעסק בהיקף משמעותי בפעולות המגשימות את מטרת החוק;



פה יש הערות קצת על הרכב המועצה מהכיוון של, הגישה הכללית במועצות כאלה שצריך להיות פחות או יותר, זה כמובן לא מדע מדויק, אבל פחות או יותר שליש נציגים של עובדי מדינה ושירות ציבורי, שליש נציגים של גורמים בעלי עניין שהם לא עובדי מדינה ושליש נציגים של ציבור, באמת בגלל שזה תאגיד שהוא מוקם על פי חוק, כדי בסופו של דבר לשרת את הציבור והוא ניזון מכספים ציבוריים במידה רבה. אז ציבור שהוא לא בעל עניין, שבעצם משקף איזה שהיא ראייה יותר כללית, רחבה, של איך זה משרת את הציבור.

כרגע פה האיזון לא נמצא בצורה מלאה. הנציגים שהם בעצם נציגים, קודם כל יש לנו שישה שהם שירות ציבורי, עובדי מדינה ושלטון מקומי, מתוך 11, שזה קצת הרבה. בדרך כלל האיזון הוא כזה שיש לי רוב לנציגי ציבור. אז כרגע אין פה רוב לנציגי ציבור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

למה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כי עובד רשות מקומית הוא לא נציג ציבור. הוא שירות ציבורי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה נמצא בשש-חמש. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל הוא לא עומד בצד אחר, הוא גם סוג של עובד ציבור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הוא עובד, אני אומרת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מרגישים פה - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש יותר עובדי ציבור מאשר נציגי ציבור שהם לא עובדי מדינה וחלק מהשירות הציבורי. בדרך כלל זה אמור להיות חמש-שש. חמישה נגיד, אגב, הנציג של הרשות המקומית הוא לא הכרחי. לא תמיד יש נציג של הרשות המקומית. בחלק מהמועצות יש כזה נציג, לא תמיד. זו החלטה שלכם. אם זה חשוב לכם. איזה אינטרס בעצם הוא מביא למועצה? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

קשר עם יישוב באותו מקום יש לזה חשיבות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אומרת, זה לא תמיד קיים. אחר כך יש לנו פה נציגים שהם אין להם קשר מובהק לעניין עצמו. זה בעצם רק נציג הסגל האקדמי. וארבעה נציגי הציבור האחרים, שלושה מהם באמת גופים, עמותות בדרך כלל, אנחנו יודעים שקיימת עמותה מרכזית אחת שעוסקת בפעילות כזו. ועוד נציג ציבור אחד נוסף שיכול להיות שהוא לא יהיה, הוא לא בהכרח בעל עניין. הוא מישהו שעסק בהיקף משמעותי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו פה באמת מבקשים לשבץ נציג מהמשפחה. ואני רוצה להגיד משהו עקרוני. אנחנו מחפשים בעלי עניין. יש לנו עניין שהאנשים האלה, שזה חלקם הקטן יהיו מעורבים לפחות בתחילתו של החוק. ואני מקווה שהם יורישו את המורשת הזאת. וחלק מהמורשת של דוד לוי, שהוא היה אדם הגון ונקי כפיים. ואנשים שאתם רואים פה מולכם שאנחנו נבקש מהם להיות אותם ארבעה נציגים מהעמותה של דוד לוי. הם ישגיחו על כל שקל שחס ושלום הוא יכתים את האיש היקר הזה. אז אנחנו כן מבקשים בעלי עניין. והמושג הזה של אנשים שאין להם עניין, בוודאי שאנחנו מחפשים עניין. מי יקום בבוקר, מר קולונל דוד ראש שבא מהסקי שלו, לנקרי שלא כל כך שמתי לב. השגריר שלנו באו"ם, השגריר בצרפת, ראש עירייה של שלומי בפריפריה. אתם יכולים למצוא אנשים באיכות הזאת? ולהגיד שאנחנו לא רוצים אנשים בעלי עניין לכאורה? זה האנשים בעלי העניין שאנחנו רוצים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אגב, זו לא אמירה, האמירה היא לא שלא רוצים. יש במועצות האלה אנשים שהנושא הזה הוא נושא שהם עוסקים בו ושהוא חשוב להם. אבל בנוסף אליהם באיזון יש גם כאלה שהם באים, מייצגים איזה שהוא ציבור יותר כללי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו לא נגד. אני רק אומר צריך להיות נציג משפחה אחד ושלושה מהעמותה בצורה ברורה. וארבעה מתוך 11 זה באמת כלום. באמת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

המועצה היא קטנה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לטעמי זה לא מאוזן, אבל נחיה עם זה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אז אדוני צודק. אנחנו חושבים, והחוק בנוי בכל התאגידים הסטטוטוריים, אני לא יכול לחשוב על אחד שלא, יש בדירקטוריון שלהם, במועצה שלהם, נציגים של גופים בעלי עניין. זה חשוב מאוד, זה מפתח את הקשר עם הציבור, בונה גשרים. יש להם גם זווית, מומחיות. דברים שהם רצויים בהחלט. 

הבעיות פה הן שתיים: אחת, שלגוף אחד יהיה נציגות של קרוב לשליש מהמועצה. ושתיים, זה הסיווג מתי בן אדם הוא נציג ציבור ומתי בן אדם הוא נציג של עמותה או של גוף בעל עניין. הדרך שבה הסעיף נוסח כרגע היא שבעצם קוראים לשלושה נציגים שהם נציגים של עמותה שהיא בעלת עניין. כמו שאמרנו, זה טוב שהיא בעלת עניין. אנחנו קוראים להם נציגי ציבור. וזה לא מקיים בעצם את הרעיון שהוסבר מקודם של השליש, שליש, שליש. זאת אומרת שלאף אחד אין רוב ואין קבוצה מסוימת, בעלי עניין, נציגי ציבור או נציגי ממשלה שיכולה לנווט באופן בלעדי את העמותה. 

אז ההערה שלי בעצם היא כפולה: אחת, נגיד שלושה נציגים לגוף אחד יש בזה קושי. זאת אומרת, זה מאוד רחב. אגב, יש חוקים שיש יותר מנציגות אחת. למשל חוק אמרנו בגין ששם יש חמישה נציגים מתוך מועצה של 29. זאת אומרת, האיזון פה שיש גוף אחד, כי כרגע יש רק אחד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כרגע יש גוף אחד. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אני יודע. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

רק קח בחשבון שהאנשים האלה שהכירו את דוד לוי, צריך להבין את הדור המייסד. יש גם הגבלה בקדנציות. אני רוצה להגיד לך שני דברים: הם לא הכירו את דוד לוי בבורסה למניות. הם הכירו אותו בפעילות הציבורית. הם פגשו אותו ב-23:00, ב-24:00, במושבים ובכפרים שיושב ומדבר לאנשים האלה. אני פגשתי אותו עשרות פעמים בדיוק בפורומים האלה. 

אני מבטיח לך גם שאת אותם נציגים שיהיו בפעם הראשונה, א' הם מוגבלים גם בקדנציות כפי שנראה בהמשך החוק. ואני מתחייב לך שאנחנו כנראה לא נהיה פה עוד איזה 20 שנים. אני אומר לך, גם אם תתעקשו כנראה לא נהיה. ואני מקווה שחוץ ממאיר שהוא חתיך וצעיר, אז אני מקווה שהעמותה, האנשים האלה יצליחו להוריש לאותן ועדות משנה שהמועצה תקים את אותה מורשת, את אותה תשוקה, את אותה היכרות ושימשיכו את זה הלאה. אני לא מבין את ההתעקשויות האלה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

לא, שנייה, זה לא התעקשויות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

והחוקים של שליש ושליש. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

הרעיון פה זה לא להגיע לרוב - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אין לחבר'ה האלה רוב, ארבעה מתוך 11. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שחף, אני מנסה לפתור את העניין. חלק ממטרות העמותה הן להנציח את דוד לוי ולהקים את התאגיד הזה. האם אנחנו יכולים לייצר איזה שהוא מנגנון שמרגע שיוקם התאגיד בעצם העמותה נסגרת ובעצם מי שמוביל את מורשתו של דוד לוי ואת ההנהגה שלו ואת החיבור החברתי וכל מה שהוא הביא למדינת ישראל ותרם, יעשה דרך התאגיד. עוד פעם, אני מציע. בסוף זו המטרה, שיהיה תאגיד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איך נראה לכם?

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אני אגיד לך ממה אני חוששת. ראשית, אני מקבלת את הרציונל שעומד מאחורי הדברים שלך. רק צריך לזכור שמחר מוחרתיים, אם לא יהיה נציג אותנטי של הדרך של המשפחה שדואג, יכול להיות גם שימוש לא טוב. למה? שאר הנציגים הם נציגים שממונים על ידי פוליטיקאים: שר החינוך, חוץ וכדומה. הרי בסופו של דבר יכולים, אתה יודע, בפוליטיקה שלנו, אנחנו לא צעירים, אנחנו לא תמימים, לקחת דבר מסוים לעטוף אותו במשהו אחר ולעשות בו שימוש אחר כך כמשהו שבא לשרת לא בדיוק את המטרה המקורית. 

לכן הרעיון של העמותה, שהיא באמת, אני לא צריכה להסביר לכם מה זה עמותה. זה גם ניהול תקין וגם אתה צריך לעמוד בכל הדברים וטוב שכך. הרי המטרה של המייסדים האלה זה לצקת את אותן יסודות, את אותם, תקרא לזה עמודי התווך, שלאורם אחר כך יפעלו. וכך אני מאמינה, כי בסוף זה איזה שהוא סיפור שאתה מספר. והסיפור הזה עם אבא, יותר מכל דבר אחר הוא אהב לנהל דיונים. הוא אהב לגרות לנו את המוח. אם אתה פונה לילד ואתה אומר לו בוא נדון בדבר מסוים אתה לא אומר לו בוא תחשוב ככה. אתה אומר לו יש לך פה נקודה, בוא נפתח אותה. 

אני חוששת שאם לא יהיו פה את האנשים, באמת, שייצגו נאמנה באופן נקי. תראה, נמצאים פה אנשים לא צעירים, יש להם דברים לעשות. אני יודעת שלמיכאל קליינר יש כל כך הרבה צרות אחרות על הראש היום והוא רואה את המקום הזה, כי זו אהבה שלא תלויה בדבר. הבן אדם כבר לא קיים, לפחות לא באופן הפיזי. הוא לא יכול להחזיר על מה שאנחנו עושים. זה מהמקום באמת של שם טוב, של תחושה של אנחנו עושים את זה למען הרעיון. למען הערך, למען הדורות הבאים. 

כי אני רוצה שאותו ילד שגדל בפריפריה, שנולד למשפחה קשת יום, שיידע שיש בו את הפוטנציאל הזה והוא יכול להגיע לכל מקום שהוא רק ישאף. הוא יכול גם לשבור את התקרות לאחרים. ולכן, סליחה, קפצתי כשרצית לצמצם שוב פעם. כי אם יש משהו שאבא לא אהב זה שבן אדם, אתה יודע, אצלנו במרוקאית קוראים לזה "בילתרבאח". תהיה ראש קטן, תרוויח. לא, לספח, להרחיב, להגדיל את המידע. ולדעתי יש לך קצת חוסר, אולי בגלל זה טוב שהמרכז הזה יקום, בהיכרות בחלק מהעשייה של אבא, גם החברתית וגם המדינית. והנושא הזה הוא בעיניי אבן הדרך שאנחנו צריכים לפתור אותה. 

ולמה אני אומרת את זה? כי אם יש נציג משפחה הוא גם דואג בסופו של דבר לשם. אנחנו חוץ משם שום דבר אחר. אני לא רוצה שהשם שלו יוכתם אחר כך בדברים אחרים. ולאורך השנים האחרונות אבא גזר על עצמו שתיקה פוליטית. שתיקה פוליטית. הוא לא רצה לקחת חלק במשחק הפוליטי כשהוא מחוץ. ואת זה אנחנו רוצים לשמור וזה האינטרס שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שחף, יש איזה הצעה של היועצת המשפטית. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אני יכול להגיד מילה אחת? יש פה, בעצם בואו נפריד שנייה בין שתי שאלות. דבר ראשון, השאלה של נגיד שליש, שליש, שליש או הרכב שנעשה את זה. אפילו שלוש שאלות. שאלה שנייה זה ההיגיון של לשים בעצם שלושה נציגים של אותו גוף. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אגב, זה לא מה שהחוק אומר. החוק אומר נציגים שהם גופים שעוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק. ומטרות החוק, אגב, הן קצת יותר רחבות מרק הנצחתו של דוד לוי, כמו שבאמת ניסחנו את זה כדי לתת לזה באמת את המשמעויות היותר רחבות, שמשרת את הציבור וכל מיני ערכים שחשוב להנחיל. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אז אני אשאל, יש עוד גופים?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כרגע לא. אבל זה פתוח. והיה ותקום עוד עמותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מאמין שהרצון שלהם כתאגיד הוא שיקומו עוד גופים ועוד עמותות שירצו להנציח את דוד לוי והפוך, אדרבא. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אנחנו רוצים לעודד את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אז זאת השאלה השנייה. ואז השאלה השלישית, ובעצם איזה שהיא קביעה שאני חושב, לא יודע, אולי תסכימו אולי לא. זה שנציג גוף הוא לא יכול להיות מה שאנחנו קוראים לו נציג ציבור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

קודם כל, פה זה עניין של באמת לנסח את זה בצורה הזאת. כי זה נכון שזה נציגי גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל. בלי ההתחלה שהם נציגי ציבור. ויכול להיות שכדי לשנות את האיזון אפשר להוסיף לאותו נציג ציבור שכתוב בסוף שהוא בעצם לא משויך לעמותה. הוא נציג שעוסק בהיקף משמעותי ובדרך כלל בחלק מחוקים מסוימים מדברים גם על רקע או מומחיות בתחומים שנושקים למטרות החוק. אז אפשר קודם כל להגדיל מ-11 ל-13 ואז גם יהיו לנו שישה עובדי ציבור ושבעה שהם לא עובדי ציבור. ולהוסיף פה עוד שני נציגי ציבור. בעצם יהיה סעיף 4, יישאר שלושה נציגי גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק. ותהיה לי פסקה נפרדת, שלושה נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה, בעלי רקע, מומחיות או ניסיון משמועתי בתחומים הנכללים במטרות החוק. 

אגב, הסתכלתי בדוגמה של חוק רחבעם זאבי, שבאמת יש שם שלושה נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה שהם בעלי רקע באחד או יותר מהתחומים האלה. שם באמת קשרו את זה לתחומים שהוא קידם, היסטוריה של עם ישראל, חינוך לידיעת הארץ. ובנפרד יש ארבעה חברים שהם בעצם נציגי העמותות הרלוונטיות. לא קראו להם נציגי ציבור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ומהתוספת אפשר להוסיף נציג משפחה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא לכתוב את זה במפורש. אבל זה נציג ציבור שיש לו, הוא עונה, אף פעם לא כותבים נציג של המשפחה. את זה אני לא מכירה באף חוק. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

כן כותבים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

של המשפחה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

איפה כתוב?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

למיטב ידיעתי פעם בשנה יש נציג בהנצחת נשיאים וראשי ממשלה שמתחלף לפי האיש המונצח. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

נציג על פי המלצת המשפחה, מתוך המשפחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה באמת נדיר ביותר. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

זה עמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

עמותה, נכון. עמותה כן, אבל משפחה, החוק הוא לשנים קדימה. אבל זה מקרה יחיד ובאמת היום לא כותבים את זה בגלל שחוק הוא לשנים רבות קדימה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

רגע, אנחנו מקווים שהשושלת שלנו תמשיך עד ביאת המשיח, בעזרת השם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל הנוסח של המלצת המשפחה הוא בסדר מבחינתי. הוא בסדר. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

שמה? אני רוצה להבין. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שיהיה אחד נציג בהמלצת המשפחה. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

ושלושה נציגי עמותה למורשת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא העמותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז רגע, אני רוצה לחדד. כי פה, מה שכתוב פה "ומהם שלושה נציגי גופים ללא מטרות רווח". במקרה דנן שיש כרגע עמותה אחת שעוסקת בזה. מחר רוצים למנות שלושה נציגים מתוך אותה עמותה, אנחנו עומדים במסגרת החוק או לא?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, כרגע כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או שיבוא ייעוץ משפטי ויגיד לי 'לא, מה פתאום, צריך להיות משלושה גופים'. אין שלושה גופים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כרגע כן, אין מגבלה כזו. מעלים שיש פה קושי, כי זה לא מייצג מגוון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן אני קורא את המפה. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

אני לא מבין, באמת לא מבין למה לא לציין מפורשות "העמותה למורשת דוד לוי"? מה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בגלל שהעמותה יכולה להתפרק. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

זה קיים, רוצים לעשות שינויים, רוחב, הכול בסדר. למה לא לרשום כמו שנהוג בכל החוקים האחרים? אני לא מבין את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא רואה הבדל בין חוק ז'בוטינסקי וחוק רבין. אם זה מופיע שם, נעשה את זה גם פה. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

שלושה מורשת של דוד לוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נציג בהמלצת המשפחה. אני רוצה רק שבנוסח, אין לי בעיה שיהיה רשום שלושה נציגים מגופים ללא מטרות רווח, כל עוד יש להם גופים כאלה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז מיכאל אומר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה. כל עוד אין גופים כאלו צריך להיות ברור שבמינוי הראשוני לפחות, עד שהם יעשו את העבודה היסודית - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל יש גופים כאלה. יש גוף אחד כזה היום, אנחנו יודעים. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

גוף או גופים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכתוב גופים. לא, אנחנו נכתוב גופים. כרגע יש אחד. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אבל צודק, מיכאל. אז החוק לא יוכל להיות מיושם תמיד. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

למה אנחנו מנסים - - - אני לא מבין, זה כל כך פשוט. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בגלל שהוא חוק שהוא לטווח ארוך. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

כתוב עד עכשיו את כל העמותות, אין שום סיבה לשנות את זה עכשיו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תראה את החוקים החדשים. בשנים האחרונות זה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד המשפטים, מה הסיבה? למה אתם רוצים לשנות? זה מופיע בחוקים אחרים. מה נשתנה?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

דבר ראשון, אין המון חוקים שזה מופיע. אבל בחוקים שזה מופיע אנחנו מדברים, רגע. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

- - - את כל החוקים. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

תסתכל בחוקים ותראה מה מידת הנציגות שם מבחינת אחוזים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, הוא מדבר גם על התייחסות לעמותה מפורשת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אני חושב שההערה של מיכאל, שהוא משפטן לא קטן, של לציין גוף או גופים. אם ייווצרו עוד גופים אז הם יהיו משם. בינתיים יש גוף אחד, אז זה מהגוף הזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה בסדר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

חברים, הזמן קצר והמלאכה מרובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שחף, בחוק רחבעם זאבי, סעיף 4. ארבעה חברים לפי המלצת עמותת מור"ג – מורשת גנדי לחוק זה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

על פי המלצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין בעיה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

הוא מקריא חוק קיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מקריא מחוק רחבעם זאבי. "לא המליצה העמותה כאמור בתוך 45 יום מיום דרישת הממשלה או שחדלה העמותה מלהתקיים, ארבעה נציגי ציבור נוספים כאמור תקבע הממשלה". 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אתם הייתם מוכנים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר ללכת לנוסח כזה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שמה?

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

דבר ראשון, זה לא תאגיד סטטוטורי. זו מועצה, זה בעצם המודל המצומצם יותר של מועצה. אבל בוא, בוא שנייה רגע. פה מדובר על ארבעה חברים לפי המלצה של, זה משהו שיכול, זאת אומרת, הם לאו דווקא יהיו. אז יכול להיות שיבואו ויגידו ההמלצה - - -

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

לציין שם של עמותה במפורש בחוק, נכון שהיה את זה פעם בחוקים. אבל לאחרונה כל החוקים האחרונים שעברו פה תחת ידה של הוועדה - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תמיד עמדנו על. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

תמי, זה קיים. לא שינו את החוקים. זה דבר, כלומר, שהפך להיות חלק מהחיים שלנו, נכון? לא ראיתי שהיה עם זה איזה בעיות. ותאמיני לי, אני ישבתי בוועדת כספים לא מעט וראיתי דבר או שניים. ראיתי גם את מורשת רבין וגם ראיתי את פרס, מרכז פרס וכדומה.

אני אומרת לכם, בואו לא ננסה להיות דווקא בחוק הזה יותר אפיפיור מהאפיפיור. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

לא, זה ממש לחזור אחורה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

מה שאני מנסה להגיד זה דבר כזה: אני אין לי בעיה עם מה שהציע יושב-הראש לגבי העניין בהמלצת העמותה הרלוונטית. כמובן, אין לי בעיה. זה לא חייב להיות. רק שאנחנו נדע שהאנשים שנמצאים הם באים באמת לקדם.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שוב אני רוצה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

או נציגיה או בהמלצתה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הניסיון של מועצות כן לימד שהיו בעיות אחר כך עם הרכבת המועצות שנקבו שם בשמות והעמותה התפרקה או שינתה את שמה או השתנתה. וגם אם כן קמה עוד עמותה או עוד גוף שעוסק, בעצם זה סוגר בפניו את השער. ושלא בצדק. כי בכל זאת, זה תאגיד על פי חוק שאמור, אם יש עוד עמותה שעוסקת - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז המלצנו, גוף או גופים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אומרת אם נכתוב רק בהמלצת עמותה מסוימת, בשמה, אנחנו כן עלולים ליצור את הבעיות האלה. אם אנחנו נכתוב בהמלצת גוף או גופים שעוסקים בהיקף משמעותי. כיום יש אחד. בעתיד אולי יהיו עוד. אין בעיה עם זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מצוין. אם יהיו בעתיד יותר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שוב, נכון שפעם היו. למדו מניסיון ומנסים לשפר, לשכלל את המודל בהקשר הזה. 

אז אנחנו מדברים, היו פה שלושה נציגים כאלה ועוד נציג ציבור שהוא לא מחובר דווקא. הוא עסק בעצמו בהיקף. אז זהו, אפשר בהמלצת המשפחה. שוב, זה היה קיים. לא נהוג בחוקים החדשים. אפשר גם, אני יותר, אני מציעה ללכת על משהו שהוא עסק או בעל רקע או ניסיון. שזה גם יכול להיות משפחה. היכרות משמעותית. אני לא אגיד שזה לא ניתן, זה פחות מקובל. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

עמותות יכולות לקום עמותות אחרות פחות בעלות היכרות משמעותית. לכן אני, אגב, מאוד נוטה לנוסח שלך. גוף או גופים שעוסקים בהיקף משמעותי. זה גם ימנע, ייתן מסננת. לא כל עמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ודאי שלא. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

היתרון במשפחה שלא תקום עוד משפחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רק המשפחה מתרחבת. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

כן, היא מתרחבת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מתרחבת לברכה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תמי, אז בואי תקריאי שוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז עם שלושה נציגים שינינו שזה גוף או גופים ובהמלצתם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע. משרדי ממשלה יש לנו שישה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

משרדי ממשלה יש לנו חמישה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

והרשות המקומית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, רשות מקומית זה לא משרד ממשלתי. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

זהו, רשות מקומית, בואו נתייחס אליה לצורך לפחות הזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אפשר היה, אם רוצים להישאר עם 11 כדי לא להגדיל, לוותר על נציג הרשות המקומית ובמקום זה להוסיף נציג בהמלצת המשפחה. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

אנחנו מתנגדים. אנחנו, גם משרד מורשת מתנגדים לכל מה שמצמצם את זה. אנחנו מבקשים להשאיר את זה רחב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שמצמצם מה?

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

מצמצם. להגיד עמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אז עמותה אמרנו לא נגיד עמותה מסוימת. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

גם המלצות המשפחה. יש הרבה הצעות חוק בקנה של רבנים ושל אישי ציבור וכל משפחה תבוא ותבקש את ההמלצה שלה. אנחנו יודעים שהעניין של המינויים הוא תוקע הרבה פעמים את המועצות. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אבל את יכולה לתחום את זה בזמן. כמו שהיא הקריאה קודם, אם תוך 45 יום העמותה לא מביאה את השמות אז בעצם הכדור עובר לצד השני, שאנחנו דיברנו על הנציגות של הממשלה. ולכן הדבר הזה פותר. כי אם המשפחה לא תצליח להגיע לאיזה שהיא הסכמה אז הם בעצם מאבדים את היכולת שלהם להגיע לאיזה שהוא מועמד מוסכם. לכן הדבר הזה פתור. להכניס גם פה את הסעיף של הזמנים, שאם עד תקופה מסוימת, זמן סביר, לא יביאו מועמד, הם איבדו את היכולת שלהם להמליץ על מישהו. 

אבל אני אגיד לך משהו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אורלי, אני חושב שגם אנחנו כשיצאנו לדרך ביקשנו את רשות המשפחה ללכת לחוק הזה. היו חששות ממה שאורלי ציינה קודם. מה שמציעה פה היועצת המשפטית של הוועדה, שזה יהיה נציג בהמלצת המשפחה. שהם יודעים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שיקפתי את הצעתכם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואנחנו מודים לך. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

משפחה או בהמלצת המשפחה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

על התבונה לעשות את זה משפטית. ואז אני חושב שזה כל כך סביר ואי אפשר להתפלפל על כל דבר כל כך הרבה. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

שוב, זה מאוד חריג. לא היה את זה באף חוק פה עכשיו שהיה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שזה תקדים חשוב. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

מה ההגדרה של המשפחה? איך אפשר, הסכמה של מי צריך? כמה אנשים בתוך המשפחה? האם גורם אחד מתוך המשפחה אומר לא?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה לא המשפחות שאתם מכירים. זו משפחה שיודעת להמליץ. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

אבל אם יש רצון - - -

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אז הם מאבדים את זה. תקשיבי, כל הסיפור הוא כזה. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

אבל אם יש רצון שתהיה אחידות. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

הנושא הוא כזה, תחום בזמן. אם המשפחה לא תביא, מוסכם על דעתה, היא איבדה את היכולת שלה. יש להם בעיה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז זה לא חשוב באיזה אופן. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

הרעיון היחידי הוא עוד עין מפקחת שלא ייקחו משהו ויהפכו אותו. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

בעבר המשפחות היו קטנות, אז פחות חששו. פה זה משפחה גדולה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, באיזה חוק ראיתם המלצת המשפחה?

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אוקיי, אז בואו נעשה למשפחות מרובות ילדים חוק אחד ולמשפחות אחרות חוק אחר. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

ז'בוטינסקי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ז'בוטינסקי? איזה סעיף?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, ז'בוטינסקי זה לא תאגיד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זו מועצה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יוסי, אני חושב שזה באמת חשוב לראות גם מה יש במקומות אחרים. אבל יותר חשוב שעכשיו אנחנו דנים בתכלית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רוצה להסתמך על אילנות גבוהים. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

הרי אתה מכיר את זה גם בעמותות אחרות. אז יש לפעמים עמותות - - - עם העמותות האלה. ואת יודעת מה הכוונה העמותות הקודמות. פה אין גופים אחרים. זאת אומרת, אלה באמת האנשים שעוסקים הם במסגרת העמותה. העמותה המקורית, אגב, חשבו על רעיון בעצם שתפקידה להקים את המרכז הזה. ואז אמרו לא, אתם, הייעוץ המשפטי שבא ואמר תרחיבו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אישרנו את זה רחב. אנחנו אומרים שכל עוד קיימת עמותה אחת אנחנו לא רוצים שזה ייצור מניע למנות מתוך אותה עמותה. מחר יקומו 30 עמותות, ברוכים הבאים, יצטרכו לבחור מתוך 30 העמותות. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

הלוואי, הלוואי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני באמת לא מוצאת אבל שום דוגמה שכתבו במפורש בחוק המלצת המשפחה. דיברו על עמותות, ז'בוטינסקי קראתי את המועצה מתחילתו ועד סופו. מה שכן, נציג ציבור עם היכרות, ניסיון, רקע. ובתוך זה זה כמובן נכנס. יכול להיכנס. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

דוד, אני חושב שזה באמת, אתם לא חשים את הלחץ של הזמן שיש לנו. ולעזוב את זה. אנחנו מדקדקים בשטויות ולא בחוק עצמו, במהות שלו. ומה שאנחנו מציעים, גם אם לא היה עד היום זה מאוד הגיוני שיהיה נציג בהמלצת המשפחה שמקובל עליהם, שהוא יהיה מסוג משגיח כשרות. ובכל חברה, בכל מפעל, שמים משגיח כזה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אם תוכלו להפנות לי למקום שממנו אתם - - -

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אני לא חושב שזה חורג מהסבירות. לעומת כמה חששות שהם באמת קצת תסמונת הגולגולת הדקה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

לא, אני לא מסכים איתך שזה גולגולת דקה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

מה יקרה אם יריבו בתוך המשפחה ולא יגיעו על נציג. נו, באמת. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אז יאבדו את הזכות שלהם לבחור נציג. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה לא קרה עד היום וזה לא יקרה, אני מכיר את המשפחה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

רגע, השאלות האלה נשאלו גם במשפחות קטנות?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אין לזה דומה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

לא נולדתי - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש לנו עוד עבודה רבה על החוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

באמת יש לנו עבודה. בואו נתקדם. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

רגע, שנייה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, אנחנו לא יכולים, אחי. על כל משפט? 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

זה לא על כל משפט. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הרצאה בנושא משפטים. באמת. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אנחנו לא בהרצאה, אני אומר, המהות המרכזית זה לבנות פה תאגיד. תאגיד זה, זאת אומרת, אנחנו בונים פה דירקטוריון של תאגיד. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

המהות היא להנציח מורשת שלא פתאום יביאו X ויגידו זה Y. זה כל הסיפור. האנשים היחידים שהאינטרס שלהם שזה יישאר נקי זה המשפחה בסוף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אין גוף שמכיר אותו יותר טוב מאתנו. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

גוף, נציג בהמלצה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

נציג בהמלצת המשפחה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

לא, נציג בהמלצת הגוף. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אתם רוצים שנעשה גוף של משפחה?

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

עדיין המשפחה היא במיעוט והעמותה היא במיעוט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, רק סיכום תמי. 


 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

דבר ראשון, אני חושבת שהוסכם זה בפסקה (4), במקום הפסקה כפי שהיא כרגע יהיה כתוב שלושה נציגים בהמלצת גוף או גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק. 

ואז אני חושבת שיהיה נכון להפריד לפסקה נפרדת ולהגיד, שוב, אני פה לא הבנתי עד הסוף את מסקנת הדיון. ההצעה שלי זה נציג ציבור בעל רקע, ניסיון או היכרות משמעותית עם מטרות החוק. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

ואז זה משאיר נציג ציבור אחד. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

בהמלצת המשפחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני הצעתי שאפשר גם לעבות את זה ולהכניס שם עוד נציגי ציבור עם ההיכרות הזאת, רקע, ניסיון או היכרות משמעותית. ואז זה נותן פתח. יכול להיות שמישהו גם מבני המשפחה בלי לכתוב את זה במפורש. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

שאלה ליועצת המשפטית, רק שאלה אחת. האם כשאנחנו כותבים נציגים בהמלצת העמותה, האם זה לא סוגר את הדלת בפני נציגי העמותה עצמה? זאת אומרת, האם העמותה יכולה להמליץ על נציגים שהם חברים בעמותה? אני רוצה לברר שהניסוח. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא מונע באופן ישיר, אבל אני לא יודעת איך יפרשו את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

במקרה הכי גרוע הם יעזבו את העמותה ואז הם לא יהיו חברי עמותה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

יש פה שאלה פרשנית, אני לא יודע. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני חושבת שזה לא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כשיש שאלה, אין שאלה. אנחנו נצמדים להצעות החוק הקודמות שהיו. רושמים את שם העמותה, ככה החלטתי. אתם רוצים, בבקשה. שמעתי את ההערות שלכם ואני לא מקבל אותן. אנחנו נצמדים למה שכתוב בחוקים אחרים - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

יש - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה, אני עכשיו מדבר. אנחנו נצמדים עם שם העמותה, סוף פסוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

עדיין זה לא יפתור את - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אין בנוסח הנוכחי את השם של העמותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז עכשיו יהיה. ככה, כי ככה החלטתי. כי כשיש שאלות, אין שאלות. אם אתם מוכנים להתחייב פה לפרוטוקול שכאשר הם ממליצים הם יכולים למנות גם חברי עמותה, אהלן וסהלן. לא? שם העמותה יופיע שחור על גבי לבן בהצעת החוק. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אז אם שם העמותה מופיע, אז בואו נעשה, כאילו, בואו נצמצם את זה לנציג של עמותה. לא כמה אנשים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, אל תחזור אחורה. אל תחזור אחורה. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

זה לא עניין של לכתוב. לתת נציגות של שלושה נציגים לעמותה אחת, זה חסר תקדים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

באמת? אתה רציני? 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

כן. כן, בואו נבדוק מקום שבו 30% מהנציגות היא של עמותה אחת. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

בהמשך כתוב לך גופים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה לא סביר מה שאתה אומר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כרגע יוצא דה פקטו שיש עמותה אחת. יתכן, אנחנו לא מגבילים בחוק. יתכן שאם מחר תקום עוד עמותה, 30 עמותות, אז יהיו מכלל 30 העמותות. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אם לא נוקבים בשם העמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, אבל אני רוצה להציע, כדי שלא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל אני רוצה בשביל זה לדעת שאתם תגידו לי פה לפרוטוקול, שבמידה - - -

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אני לא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה לא, אז אנחנו כותבים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לכן אני חושבת שעדיף כבר ללכת על שלושה נציגים של הגוף או הגופים. נכון, הם לא נציגי ציבור. אבל גם במועצות אחרות יש נציגים של הגופים שהם בעלי עניין וזה בסדר. בנוסף, יהיו כאן נציגי ציבור שהם לא מחוברים וזה מייצר את האיזון. כי אחרת עלול להיות מצב שיגידו להם אתם ממליצים ואתם לא יכולים להמליץ על עצמכם ואנחנו לא יכולים להתחייב פה שלא יגידו את זה. ואני מבינה את החשיבות שהעמותה כרגע הזאת ועמותות אחרות שיקומו כדי לקדם את המטרות האלה, חשוב שיהיו להם גם נציגים במועצה הזאת. כי בסוף - - -

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

השאלה אם זה יכול לבוא יחד עם הבהרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם אחרי הקמת התאגיד אנחנו מבקשים את סגירת העמותה זה פותר לכם את הבעיה? הרי מטרת העמותה היא הקמת התאגיד. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

לא, יש בזה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע חברים. שאתם חלק ממנה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

המשפטנים שכנעו אותנו. במקור זה היה בדיוק העמותה. אבל המשפטנים שכנעו אותנו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

המטרה שלה הייתה רק הקמת המרכז, אז אין לה מטרה נוספת. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

ואז אמרנו מה יהיה בעתיד וצריך למנות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אם העמותה פועלת לקידום המורשת - - -

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

לגופו של עניין את צודקת. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

תמי, אני חושבת שמה שהצעת יכול להיות אני חושבת טוב. ואז אבל הוא צריך לבוא אולי יחד עם הגדלת נציגי הציבור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון, אמרתי. שלושה שהם נציגים של גוף או גופים. ושלושה שהם נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות עם פעילות המקדמת את מטרות החוק. או ננסח את זה בניסוח הרגיל. ואז גם יש לי רוב של מי שהם לא עובדי מדינה ולא עובדי ציבור. ויש לי נציגות גם של הגופים בעלי העניין שעוסקים בנושא וגם נציגי ציבור נוספים שמביאים איתם או היכרות משפחתית או היכרות אחרת או מומחיות בתחומים שהוא עסק בהם. אני חושבת שזה נותנת מענה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני יכול לחייב אותו? אם אני מבין שסגירת העמותה לא מתקבלת כרגע, אני יכול לבקש מהרגע שהוא נבחר והוא חלק מאותה מועצה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הוא יעזוב את העמותה. כן. יושב-הראש שאל שאלה, מקובל עליכם? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מנסה למצוא את דרך המלך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל זה בסדר, זה יוצא בסדר כי יש להם נציגות. הם מעורבים, הם נמצאים שם, הם נותנים את האינפוט שלהם. אבל בנוסף יש איזון עם גורמים אחרים. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

אין צורך בזה, שיהיו גם בעמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ואז יהיו לנו 13, שזה עדיין מספר - - --

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אז רגע, בעצם מה שאנחנו אומרים, אם הבנתי נכון, את מוסיפה נציגים נוספים מחוץ למה שרשום פה עכשיו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון. עוד שניים שהם נציגי ציבור, בעלי היכרות, רקע או ניסיון בעיסוקים, בנושאים שמוגדים כחלק ממטרות החוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואחד מהם יכול להיות באיזה שהוא נוסח מקובל על המשפחה, בהמלצת המשפחה? 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אפשר להעיר הערה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

אנחנו יודעים שיש בקנה, וגם אחרי הישיבה הזאת יש המון הצעות חוק ורק מנסים כל הזמן לקדם, אמנם יש איזה שהיא התכנסות בקשר לתאגיד הנצחה. אבל יש הרבה חקיקה וגם בישיבה הבאה, זה גם בעניין החקיקה של רב ראשי ואחר כך יש לנו עוד חקיקה של רבנים ראשיים שהיו. ובאמת, עם כל ההערכה ועם כל הכבוד, אני זוכרת את שר החוץ דוד לוי כילדה. תגיע לפה כל משפחה ואנחנו לא נצליח לצאת מהאירוע הזה. אני חושבת שצריך להשאיר את זה כמה שיותר רחב, כמה שיותר ממלכתי. 

אני חושבת שזה ברור, כמו שלהם זה ברור שהמשפחה תמשיך, בעזרת השם, להישאר חזקה, מאוחדת, עם כיוון אחד, זה ימשיך. אבל אין לדעת מה יקרה עוד 20 שנה, עוד 30 שנה. ואנחנו רוצים להשאיר חוק ממלכתי. והכיוון שגם תמי מנחה אותנו ועובדת איתנו כל הזמן שהחקיקה צריכה להיות - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, מה לא ממלכתי?

 << אורח >> אורית זנבר: << אורח >>  

לא, זה בעיה - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא, את מעמידה את הדברים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלום, שנייה. אני העמדה שלי הייתה ברורה, שאם זה מופיע בחוק אחר אין סיבה שזה לא יופיע פה. כרגע מהבדיקה זה לא מופיע. לא מופיע באף חוק שיש בהמלצת משפחה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

יושב-הראש, הייתי שואל את הגברת אם היא יודעת מתי נפטר זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי נפטר ב-1940 ועדיין יש נציג המשפחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אין שם את זה. זה היה אולי בגרסה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה לא מופיע בחוק שעבר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

השאירו את זה פתוח. כתבו חמישה נציגי ציבור. איפה החוק? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שאין בזה פסול. אני חושב שזה מכבד את התאגיד. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אני מזכיר שז'בוטינסקי זה לא תאגיד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני הייתי רוצה שיהיה שם מישהו ממשפחת לוי. אני שמעתי את הנכדה שאומרת, איך היא מדברת על סבא. תבונה שיכולה למלא אוקיינוס שלם. זה מרגש אותי שיהיה מישהו מהמשפחה, עם התשוקה הזאת. שלנקרי יהיה ודוד יהיה ומיכאל. אבל אנחנו לא נהיה פה לעולם. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

ומפקדי יחידות בצה"ל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שוב, זה חוק והעניין פה הוא להעלות את זה מעבר לרמה הפרטית. איזה שהיא אמירה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה ממלכתי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא. משפחה זה דבר יותר אישי ופרטי. ופה מדובר על דמות שרוצים בגלל פועלה והמורשת שלה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה לשמור על המורשת. וזה חשוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר, בגלל זה אנחנו כותבים היכרות, ניסיון, רקע. כל הדברים האלה. יכול להיות שיחליטו שזה יותר מתאים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את יודעת, אני מהוותרנים, אני לא מהעקשנים. בשביל זה אני שואל את אורלי 'אורלי, נתקדם?'. שיהיה חוק בסוף. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

באמת צריך גם לזכור שכל דבר שאנחנו מחוקקים הוא תקדים לעוד הרבה חוקים אחרים. וזה לא תקדים רצוי. אנחנו לא רואים אותו כחיובי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ככה אני רואה את זה. נתקדם. אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

משפחת לוי החליטה לסמוך על העמותה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

שלושה נציגי עמותה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שלושה נציגים של גופים או גוף, זה נשאר. הוספנו עוד שני נציגי ציבור. אז שלושה. אבל הם, זה מנוסח בצורה יותר רחבה, שנותנת מקום להיכרות או ניסיון או רקע שמקושרים למטרות החוק. 

 << אורח >> דוד ראש: << אורח >>  

אבל עדיין צריך רקע בפעילות של דוד לוי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון, ברור. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

או למטרות. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אז זה מישהו שישמור על האינטרס של הציבור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

אפשר בבקשה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא. אח שלי, די. די, מספיק. די. לא צריך עוד שלוש שאלות. התקדמנו, סיכמנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שחף. 

 << אורח >> שחף ינון: << אורח >>  

בסדר, סליחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תקראי רק את הנוסח פעם אחרונה ובלי הערות בבקשה. כן, שיהיה ברור לכולם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	
	
	
	(4)
	שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק;

	
	
	
	(5)
	שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בנושאים הקשורים למטרות החוק;



נלטש את הניסוח. אבל זה ברור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מסכימים עם הנוסח. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר, צריך להיות עברית צחה, נדאג שזה יהיה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

זה מלוטש מספיק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. אני ממשיכה. 

	
	
	(ב)
	המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. 

	
	
	(ג)
	לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. 

	תפקידי המועצה
	7.
	אלה הם תפקידי המועצה:

	
	
	(1)
	לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור;

	
	
	(2)
	לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז;

	
	
	(3)
	לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר;

	
	
	(4)
	לעקוב אחר הגשת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו;

	
	
	(5)
	לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז;

	
	
	(6)
	לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז;

	
	
	(7)
	למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם;

	
	
	(8)
	למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה;

	סמכות שיורית למועצה 
	8.
	סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז רשאית המועצה להפעילה.

	סדרי עבודת המועצה
	9.
	(א)
	המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה.

	
	
	(ב)
	יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי פסקאות (3) ו-(4) שבסעיף 6(א). יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן, יקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.



פה נתקן את זה. הכוונה פה לכאלה שהם לא עובדי מדינה ועובדי ציבור, אלא מקרב הנציגים של גופים ללא מטרות רווח או נציגי ציבור. הסעיפים האלה. 

	
	
	(ג)
	המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שישה חברים...



מכיוון שעכשיו אנחנו הגדלנו מ-11 ל-13 זה צריך להיות שבעה, כי הכוונה היא שיהיה רוב. 

	
	
	(ג)
	המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי פסקאות...



הפסקאות של אותם נציגי ציבור. פה גם אפשר להגיד ארבעה, אפשר להשאיר עם שלושה. אני חושבת שזה סביר גם. 
	
	
	(ג)
	...ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. 

	
	
	(ד)
	החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה ובהיעדרו – ממלא מקומו הקבוע. 

	
	
	(ה)
	המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. 

	גמול והחזר הוצאות
	10
	(א)
	חבר המעוצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו.

	
	
	(ב)
	חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
	עובד המדינה;

	
	
	
	(2)
	עובד גוף מתוקצב;

	
	
	
	(3)
	עובד גוף נתמך;

	
	
	
	(4)
	מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר;

	
	
	(ג)
	חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד) ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר.

	
	
	(ד)
	חבר המעוצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים סטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי.

	
	
	(ה)
	בסעיף זה - 

	
	
	
	"גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו-"עובד המדינה" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. 

	
	
	
	"הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" – הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת שרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). 

	תקופת כהונה
	11.
	(א)
	חבר המועצה יתמנה לתקופה של שלוש שנים



פה דווקא קיבלנו שהיום המקובל זה ארבע שנים. אז יש חוקים כאלה ויש כאלה, מה שתחליטו. זה יוצר איזה שהיא יציבות וגם תהליך המינוי הוא ארוך. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

גם - - - שלוש פעמים בשנה, אז אפשר להבין שארבע שנים בהחלט. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי, אז ארבע. אני מפנה כבר ונגיע לזה בסוף (ב) שכתוב בלבד שלא יכהן יותר מארבע תקופות, אז יהיה נכון שלוש תקופות, כדי שסך הכול יהיה 12, כך או אחרת. 

	תקופת כהונה
	11.
	(א)
	חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. 

	
	
	(ב)
	על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה ראשי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי פסקאות (3) ו-(4) שבסעיף 6(א) לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. 



גם פה נתאים את הפסקאות, כך שיהיה ברור שמדובר לא על עובדי המדינה ורשות מקומית, אלא על הנציגים האחרים. התאמת הפסקות. 

	הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה
	12.
	(א)
	חבר המעוצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
	הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

	
	
	
	(2)
	הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה;

	
	
	(ב)
	התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

	
	
	
	(1)
	הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

	
	
	
	(2)
	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;



כאן זה לא אוטומטי, אלא יש פה איזה שהוא תהליך והודעה בכתב, בגלל שיש פה איזה שהוא שיקול דעת. למשל להחליט שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, מה הנסיבות או העבירה. גם יש פה שיקול דעת האם זו עבירה שהוא לא ראוי בשלה לשמש כחבר המועצה. 

בסעיף (ג) זה כבר באמת איזה שהוא הליך שיש בו התייעצות עם יושב ראש המועצה, שהוא יותר כרוך בשיקול דעת יותר רחב. 

	
	
	(ג)
	השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה.

	
	
	(ד)
	השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

	
	
	(ה)
	הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיף 6, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. 

	תוקף פעולות
	13.
	קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. 

	ניגוד עניינים
	14.
	(א)
	בסעיף זה - 

	
	
	
	"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

	
	
	
	"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

	
	
	
	"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

	
	
	
	"ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

	
	
	
	"קרוב" של חבר המועצה – כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
	בן משפחה של חבר המועצה;

	
	
	
	(2)
	אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;

	
	
	
	(3)
	תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

	
	
	
	(4)
	גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנעלים או עובדים אחראים בו;

	
	
	(ב)
	לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה;

	
	
	(ג)
	חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים;

	
	
	(ד)
	נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר;

	
	
	(ה)
	על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי סעיף 6 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד;



במילים פשוטות, אם יש ניגוד עניינים תדיר הוא לא יכול לשמש כחבר מועצה. אם לא והוא יכול לשמש, הוא לא יטפל בעניין ספציפי שנוגע לו שיש לו ניגוד עניינים לגביו. על אף כל זאת, מישהו שהוא מייצג איזה שהוא גוף מסוים שהוא בעל עניין הוא יכול לשקול את ענייניו של אותו גוף שהוא בא לייצג במועצה וזה לא נחשב ניגוד עניינים. זה סעיף שהוא גנרי, חוזר בכל חוקי המועצות הציבוריות. 

	החלת דינים על חברי המועצה
	15.
	חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה:

	
	
	(1)
	חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

	
	
	(2) 
	חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

	
	
	(3)
	חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

	
	
	(4)
	פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;



זה ממצה את הרשימה מבחינתכם? אני שואלת את משרד המשפטים, כי עברנו על זה בישיבה הקודמת. ובגדול הסברנו את זה, אבל אמרתם שאתם רוצים עוד לעבור על זה שוב לקראת הישיבה. אז אני שואלת אם יש תוספת או הערה לעניין הזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תחשבו אם יש לכם. אנחנו בינתיים נמשיך בהקראה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	מנהל כללי למרכז
	16.
	(א)
	המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז;

	
	
	(ב)
	המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. 



הייתה לנו פה שאלה שעלתה בישיבה הקודמת לגבי תנאי הסף למינוי מנהל כללי. האם צריך לרשום אותם, האם זה מופיע איפה שהוא. באמת בדקנו ולפי חוק החברות הממשלתיות שבעצם מחיל חלק מהסעיפים שלו גם על בעלי תפקידים בתאגידים סטטוטוריים. יש כישורים מסוימים שנדרשים: תואר אקדמי בתחומים מסוימים וניסיון בפעילות בתחומים מסוימים. זה מופיע, אני יכולה להקריא אם תרצו, בחוק החברות הממשלתיות, סעיף 16(א) בעצם מפנים לשם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

יש שם חילופים? אם אין תואר, אז?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש, יש. כן, יש פה את פסקאות (1) ו-(2). אז צריך להיות בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה. או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת והכול בתחום העיסוק העיקרי של התאגיד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אם הוא בעל תואר אחר, אז מה זה משנה כל הפירוט המקדים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, זה בתחום העיסוק של התאגיד. התואר האחר או ההשכלה הם בתחום העיסוק של התאגיד. 

הדבר השני הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה: תפקיד בכיר בתחום ניהול עסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או כהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, לאומיים או משפטים. או בתפקיד בכיר בתחום העיסוקים העיקריים של התאגיד. 

יש חלופה שאומרת שאם יש לו ניסיון של 12 שנים באחד התחומים שמניתי אז לא צריך תואר אקדמי. זה מחליף לתואר אקדמי. זה בעצם היום משהו שחל על כל מנהל כללי בתאגיד סטטוטורי. זה משהו שהוא כללי. 

אז לא צריך למנות פה כישורים. אני חושבת שחה"כ כהן העלה את זה שחשוב לשמור גם על איזה שהם תנאי סף בהקשר הזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ובאותה הערה של מאיר כהן הוא אמר גם לא להגזים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אומרת, זה חל על כל התאגידים הסטטוטוריים וזה נותן שם הרבה חלופות, כולל חלופה שגם לא יידרש תואר במקרים מסוימים אם יש ניסיון מתמשך. אבל בכל זאת, אתה מנהל תאגיד סטטוטורי. 

	תפקידי המנהל
	17.
	תפקידי המנהל הם:

	
	
	(1)
	ניהול המרכז – ובכלל זה האתר, המכון והארכיון;

	
	
	(2)
	יישום החלטות המועצה;

	
	
	(3)
	הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה;

	
	
	(4)
	דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון;

	פקיעת כהונת המנהל
	18
	(א)
	המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

	
	
	
	(1)
	הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;

	
	
	
	(2)
	המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה;

	
	
	
	(3)
	הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש המנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;



פה העירו לי שהיה נכון את התנאי הזה של הרשעה בעבירה להכניס גם כתנאי סף למינוי. כי אם זו עילה שבהתקיימה מפטרים אותו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ברור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אגיד כן, כדי ליישר קו. בחוקים האחרים זה משום מה לא מופיע כתנאי למינוי, רק כתנאי להפסקת כהונה. יכול להיות שזה נכון יהיה מעתה להכניס את זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הנה תקדים שחשוב להכניס לפעמים הבאות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי, אז את זה אנחנו נכניס. 

	
	
	(ב)
	לא תתקבל החלטה על הפסקת כהונתו של מנהל לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו;

	
	
	(ג)
	הפסיק המנהל לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות סעיף 16, למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. 



 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

רגע, סליחה, עו"ד סלע. בסעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות, סעיף קטן (6) אומר הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עימה קלון או שהיא מחייבת הפסקת כהונתו. זאת אומרת, התייחסות להיבט הפלילי קיימת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות. 

 << אורח >> אייל צור: << אורח >>  

כן. זאת אומרת, יש התייחסות. היא לא מכסה את נושא המשמעת, אבל הנושא הפלילי אפשר להגיד שזה כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. הכי טוב זה את אותו סעיף שהוא מופיע כעילה להפסקת כהונה לכתוב גם בתנאי הסף למינוי. ואז זה תואם. 

	מבקר פנימי
	19.
	המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992; המבקר הפנימי יגיש למועצה דין וחשבון על ממצאיו.

	ועדת ביקורת
	20.
	(א)
	המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה או הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, ושניים מהם יהיו חברי המועצה מקרב הציבור – ואחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת ביקורת. 



פה אולי נפנה לפסקאות, כי זה לא דווקא מקרב הציבור, אלא מקרב אותם נציגים שהם לא עובדי מדינה ורשויות מקומיות, או חברי העמותה או נציגי ציבור. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

רק רציתי להגיד רגע לגבי הנושא של המידע פלילי, שגם דיברנו על זה שלא מצוין מי במפורש שוקל את המידע. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון. אבל שוב, זו בעיה שהיא קיימת בחוקים האלה גם האחרים. כי המועצה היא הגוף הממנה וגם המעביר מכהונה. ואני מניחה שגם במקרים אחרים היו צריכים למצוא פתרון לעניין הזה. האם יושב ראש המועצה מקבל את המידע. זו שאלה שכדאי לבדוק אותה, אבל לא המצאנו עכשיו את הגלגל, אז אותה תשובה תהיה גם במקרים האחרים. 

	
	
	(ב)
	ועדת ביקורת - 

	
	
	
	(1)
	תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם;

	
	
	
	(2)
	תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו;

	
	
	
	(3)
	בחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה;

	
	
	
	(4)
	תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז והגנה שתינתן לעובדים שהתלונו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז;

	
	
	(ג)
	יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיעמידו על סדר יומה הוא, חבר ועדה אחר, המועצה, המנהל או המבקר הפנימי;

	
	
	(ד)
	מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן;

	
	
	(ה)
	ועדת הביקורת תגיד למועצה ולמנהל דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות;

	
	
	סימן ב': אתר הנצחה

	אתר הנצחה
	21.
	(א)
	במרכז יוקם אתר הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים הנוגעים לחייו, פועלו ומורשתו של דוד לוי ברוח מטרות החוק;

	
	
	(ב)
	האתר יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו, באופן סדיר, פעילויות הנצחה, פעילויות מוזיאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה, הקשורות בפועלו ובמורשתו של דוד לוי;

	
	סימן ג': מכון לחקר מורשת דוד לוי

	מכון לחקר מורשת דוד לוי
	22.
	(א)
	המרכז יקים מכון חקר שיפעל להעמקת הידע בכל הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי לשם הגשמת מטרות חוק זה.

	
	
	(ב)
	המכון יקיים פעילויות מחקריות, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים, יקים ויפעיל ספריית מחקר ועיון ויפרסם מחקרים בתחומי פעילותו.



פה אני רק אגיד, ב-(א) שנכון יהיה לקשר את זה יותר אני חושבת למטרות של המרכז שבהן דיברנו גם על חקר מדיני וחברתי. כי בסוף מכון החקר זה עיקר עיסוקו ופה זה חסר. אז פשוט לייצר איזה שהוא לינק בין המטרה של באמת העמקת החקר המדיני והחברתי ברוח מורשתו למטרות מכון החקר. 

	הוועדה המדעית – חינוכית
	23.
	(א)
	המועצה, בהתייעצות עם המנהל, תמנה ועדה מדעית – חינוכית ובה שבעה חברים שהם:

	
	
	
	(1)
	שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסד מוכר, בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים לפעילות המרכז, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה;

	
	
	
	(2)
	נציג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים;

	
	
	
	(3)
	שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז;

	
	
	
	(4)
	נציג הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, העוסק בתחום החינוך או התרבות;

	
	
	(ב)
	הוועדה המדעית – חינוכית תמנה מקרב חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו.

	
	
	(ג)
	יושב ראש הוועדה המדעית – חינוכית ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן; הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה) יחולו על סדרי עבודת הוועדה המדעית – חינוכית, בשינויים המחויבים.

	
	
	(ד)
	הוועדה המדעית – חינוכית תייעץ למנהל בכל הנוגע לפעילותו המחקרית והחינוכית של המכון.



למעשה, אני חושבת אולי של המרכז. כי פעילות חינוכית יש למרכז, לא רק למכון החקר. של המרכז. 

	הפסקת כהונה
	24.
	הוראות סעיף 12 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית – חינוכית. 



זה העילות להפסקת כהונה של חברי המועצה, גם של חברי הוועדה. 

לגבי הארכיון, יש לנו בעצם סעיפים, נמצאת פה היועצת המשפטית של ארכיון המדינה. סעיפים אחרים. אולי שנייה תסבירי גם את מהות השינוי ואז תקריאי לנו את הנוסח. כי הם עשו על זה איזה חשיבה רוחבית. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

כן. אנחנו עשינו באמת איזה שהיא בדיקה וחשיבה רוחבית. היא הועברה גם במסגרת אותה עבודת מטה. בעצם אנחנו רוצים להציע מודל אחר לארכיונים של מרכזים, ככל שיוקמו כעת בחקיקה. המודל שקיים היום יוצר כמה בעיות. בעצם הקמה של ארכיון שהוא חלק מארכיון המדינה הוא לא מתאים לכלל המודלים של התאגידים שמוקמים בחוק. 

המודל שאנחנו מציעים זה לאפשר לתאגיד להקים אותו כארכיון ציבורי. ארכיון ציבורי זה מונח שקיים בחוק הארכיונים. הוא מחייב עמידה בסטנדרט מסוים. זאת אומרת, הוא כן יוצר איזה שהיא סטנדרטיזציה של אותו ארכיון. אבל הוא מתאים יותר למקום שאיסוף החומר אינו חומר של מוסדות המדינה, שמקומו בארכיון המדינה. כך הוא מונע את פיזורו של החומר הזה בין ארכיונים שונים ורבים. 

אנחנו באמת רואים מגמה כזאת בחקיקה, של הקמת תאגידים שמוקמים בהם ארכיונים שמהווים חלק מארכיון המדינה והחומר הזה עתיד להתפזר. מה גם שבעצם הקמה של ארכיון, אני לא בטוחה אם ניתנה לזה הדעת, אבל כרוכה במשאבים וטכנולוגיות. היום בוודאי, כאשר מדובר בעידן הטכנולוגי. טכנולוגיות שונות שלארכיון המדינה כבר יש אותן, השקיע בהן. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

גם בשיחה אתמול באמת חשבתי שאתם הגוף המקצועי שצריך להכתיב את הפרקטיקה איך העניינים האלה עובדים. הנוסח בחוק עכשיו עונה על מה שאתם מבקשים?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, הם מבקשים לשנות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז מה אתם מבקשים לשנות? בואי תגידי ונתקדם. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

אנחנו מבקשים להציע את ארכיון שיוקם ככל שיוקם התאגיד, לא יהיה חלק מארכיון המדינה, אלא יוכל להיות מוכרז כארכיון ציבורי, בהתאם לחוק הארכיונים. וככה יחולו עליו התנאים של ארכיון ציבורי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מקובל.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז בעצם הנוסח, אולי נקרא את הנוסח ואם יש איזה שאלות עליו. 

"המרכז יהיה רשאי להקים ולהפעיל ארכיון ציבורי לצורך איסוף, שמירה והנגשת חומר ארכיוני שאינו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית, ושל חומרים שיועברו אליו כאמור בסעיף קטן (ב), או להפקיד את החומר הארכיוני שאסף בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר. על הקמת ארכיון כאמור יחולו הוראות חוק הארכיונים. לבקשת המרכז יעביר הגנז לארכיון שבסעיף קטן (א) העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לפועלו האישי של דוד לוי ולמורשתו אשר מופקד בארכיון המדינה".

רגע, ואם זה פועלו הציבורי? גם הם יכולים לבקש לקבל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

והעתקים תמיד אפשר. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

יוכלו לקבל כל - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הם מדברים על המקום. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

צריך נוסח פחות מצמצם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי פועלו של דוד לוי. כלומר, למה צריכים רק לצמצם את זה לפועלו האישי? 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

הארכיון יוכל לאסוף חומר שנוגע לפועלו האישי. וככל שהוא ירצה חומרים שמופקדים בארכיון המדינה, מכל סוג שהוא, יוכל לקבל אותם כהעתקים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תמיד יהיה העתקים, אורלי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז דווקא ב-(ב) אני לא צריכה את האישי. האישי נוגע ל-(א).

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אם אני לא טועה. 

 << אורח >> אורלי לוי אבוקסיס: << אורח >>  

אז תכניסי האישי והציבורי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הם אומרים האיסוף של חומר בארכיון הציבורי של המרכז הוא יותר נוגע לפועלו האישי. כל מה שנוגע לפועלו בתפקידים ציבוריים הם יוכלו לקבל את ההעתקים מארכיון המדינה ולהציג אותם במרכז, אין בעיה עם זה. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

אפשר בלי "אישי". 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז בלי "אישי". ואת ההגדרות: ארכיון ציבורי, גנז, חלקן כבר נמצאות ומה שחסר נוסיף. ארכיון ציבורי זו הגדרה שצריך להוסיף אותה. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

בזה הם מכינים הכי טוב. כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ולא צריך שהמינוי של הממונה ארכיון יהיה באישור הגנז, נכון? זאת אומרת ב-27 אני פשוט אומרת שהמנהל ימנה את הממונה על הארכיון. 

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

יש כללים מכוח חוק הארכיונים גם תנאי הסף של מנהל ארכיון. הכול מופיע שם בפירוט. בעצם ככל שהקמת הארכיון הציבורי יהיה בהתאם לחוק הארכיונים, שזה מה שאנחנו מציעים, אז יחולו הכללים שחלים בחוק הארכיונים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז אולי ימנה את הממונה על הארכיון בהתאם להוראות חוק הארכיונים. והוא כן מקבל הוראות והנחיות בתחום המקצועי מארכיון המדינה, אבל הוא לא צריך את הגנז למינויו. נכון? או שאתם כן רוצים להשאיר את זה כמו שזה?

 << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>  

אני לא זוכרת כרגע מה. אני חושבת שלא. 

 << אורח >> מיכאל קליינר: << אורח >>  

הכוונה פה לא צריך ספציפית לחזור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

את זה נוודא, את הדיוק הזה נוודא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

תקציב והוראות כלליות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני כן צריכה לרשום כדי שאני אדע אחר כך איך לנסח. אבל את 26 אנחנו מוחקים. אני מחקתי את זה ואני רוצה לבדוק אם צריך את אישור הגנז, כי זה עוד פרוצדורה שמעכבת. ואם זה לא נדרש עדיף למחוק את זה. 

את 26 הקראנו את הסעיף שבא במקומו. וגם 25 בעצם יורד, כי זה לא חלק מארכיון המדינה. בסדר. 

עכשיו פרק ג': תקציב והוראות כלליות. פה לגבי המקרקעין עשינו איזה שהיא בדיקה וראינו שהעמדת מקרקעין לרשות תאגידים סטטוטוריים זה דבר שכמעט לא קיים. הוא מאוד חריג. יש איזה שהיא השתתפות בהקמה, מתקציב המדינה. אבל לא מקצים בדרך כלל מקרקעין. וכך גם משרד המשפטים חשב שהדבר הזה לא נכון במקרה הזה דווקא לחרוג מהמודל הרגיל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מקבל את ההערה של משרד המשפטים. זה כמובן נותן להם את האפשרות לקבל הקצאה דרך רשות מקומית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בצורה המקובלת כמו שקורה היום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לגבי זה יש נהלים. באמת כשיהיה קול קורא להקמת המרכז אז יפעלו לפי הכללים שחלים ברשות מקומית. 


	
	
	פרק ג': תקציב והוראות כלליות

	מימון
	29.
	(א)
	הקמת המרכז תמומן מתקציב המדינה ומכספי תרומות; פעילות המרכז תמומן, בכפוף להוראות סעיף זה ולהוראות סעיף 30, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילותיו, וכן מתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז.

	
	
	(ב)
	סכום השתתפות המדינה בתקציב המרכז ייקבע בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; סכום ההשתתפות כאמור לא יעלה על 2.5 מיליון שקלים חדשים בשנה – בשנות הכספים 2026 ו-2027, ועל 5 מיליון שקלים חדשים בשנה – משנת הכספים 2028 ואילך. 

	תקציב
	30.
	(א)
	המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר לשם אישורו; התקציב טעון אישור שר האוצר.

	
	
	(ב)
	שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה.

	איסור העברת נכסים
	31.
	(א)
	המרכז לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים נקבעו בתקנות, אלא באישור השר. 

	
	
	(ב)
	המרכז לא יהיה רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על 10 שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על 10 שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על 10 שנים. 

	
	
	(ג)
	המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.



כמו שאני מבינה, זה כל עוד אין תקנות אז אין מגבלה על נטילת הלוואות. אבל אם רוצים לקבוע מגבלה, אז פה במקרה הזה זה שר החוץ צריך לקבוע תקנות בעניין. 

	ביצוע ותקנות
	32.
	השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה לעניין סדרי העבודה של המועצה. 

	דיווח לכנסת
	33.
	השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלה:

	
	
	(1)
	איוש המועצה ופעילותה;

	
	
	(2)
	תקציב המרכז, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב;

	
	
	(3)
	פעילות המרכז ומוסדותיו;



אלה ההוראות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תם ולא נשלם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו צריכים להודיע על הצבעות, כדי שיוכלו להגיש הסתייגויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו רק נבקש מכל מי, מחברי כנסת שיש להם כמובן הערות, הסתייגויות, להגיש אותן עד מחר ב-9:00. אנחנו ננסה, יש לנו כבר בלו"ז? נתכנס מחר לדיון קצר להצבעות בשעה 9:00 כדי שנוכל להעלות את זה כבר שבוע הבא לשולחן המליאה. 

אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:26. << סיום >>