פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
10/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 150
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 14:32



סדר היום:
 << נושא >> מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – היו"ר


מוזמנים: 
	רחל אוברמן
	–
	עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

	אביתר רובין
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נטע בן ישי
	–
	מנהלת, אגף פיתוח והכשרת מקצועות התיירות, משרד התיירות

	יעקב אוזן
	–
	מנהל, בית הנתיבות בנתב"ג, רשות שדות התעופה

	יצחק פשחצקי
	–
	עורך דין, הלשכה המשפטית, רשות שדות התעופה

	ד"ר אביר ג'ריס
	–
	עו"ד, חברה בוועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניית, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

	גולן אלבוגן
	–
	סמנכ"ל כוח אדם, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

	רז חדד
	–
	מנהל אדמיניסטרטיבי, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

	יוגב בן מאיר
	–
	יועץ משפטי, ליאל א.ל עובדים זרים בע"מ, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

	ליאור טל
	–
	חבר מייסד, עמותת דף חדש

	גבי בורנשטיין
	–
	מנכ״ל, לשכות פרטיות לתיווך כח אדם זר לחקלאות

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ״לית, התאחדות קבלני השיפוצים

	אלישע יפרח
	–
	מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	משה נקש
	–
	מנהל, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	יפעת בראל
	–
	מנהלת, היחידה להסכמים בילטרליים, רשות האוכלוסין וההגירה




מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלום לכולם. בשעה הקרובה יתקיים טקס האשכבה לנטפונג פינטה מתאילנד שנחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר עוז וחולץ מהשבי. פינטה עבד בחקלאות בניר עוז ונחטף יחד עם כמה מחבריו בעוד יתר העובדים הזרים נרצחו. אני שולחת תנחומים למשפחתו. חשוב לזכור גם את ארבעת הזרים שעדיין חטופים ונמצאים בשבי ועוברים עינויים קשים. רק לאחרונה פורסמה עדות אחד השבים על הזוועות שעברו בשבי. נציגי רשות האוכלוסין נמצאים בטקס, ולכן אושר להם באופן חריג להשתתף היום בישיבה בזום. 

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מיקום קבלת הפנים והליך הקליטה בנתב"ג של העובדים הזרים שמגיעים לישראל. בישיבות ועדה רבות שהוועדה קיימה העלו מעסיקים מספר פעמים את נושא המיקום שהוקצה בנתב"ג לצורך קבלת הפנים לעובדים הזרים שנוחתים בישראל שהגיעו לעבוד בכלל הענפים.

במיקום זה מתבצע תהליך הקליטה הראשוני של העובדים. המעסיקים התלוננו על כך שהמיקום אינו ראוי, אינו מכבד, ואינו מתאים להיות המקום הראשון שבו מתקבלים לראשונה העובדים הזרים לאחר שעברו טיסה ארוכה כדי להגיע לעבוד בישראל. המקום פתוח, קר בו בחורף וחם בקיץ, הדברים של העובדים נרטבים בגשם, אין מיגון קרוב כשיש אזעקה ועוד. ברור לכולנו שמספר העובדים הזרים שנוחתים בישראל עלה מפרוץ המלחמה בצורה משמעותית מאוד והמצב השתנה גם מבחינת רשות שדות התעופה בנתב"ג, שבו נוחתים מאות עובדים, לעתים יחד. 

הוועדה פנתה לרשות שדות התעופה וקיבלה את התייחסותם. ארצה לשמוע היום את המעסיקים מכלל הענפים שיציגו את בעיית המיקום, וכן אבקש לשמוע פירוט על אופן תהליך הקליטה: האם מתבצע בשפת העובדים, איזה מידע הם מקבלים, ופתרונות מוצעים לבעיית המיקום. נתחיל עם רשות האוכלוסין וההגירה. צוהריים טובים.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

צוהריים טובים. סליחה שלא יכולנו להגיע. שמעתי את דברי הפתיחה של יושבת הראש, זה מסביר למה אנחנו לא באולם, אבל לפחות בתחילת הדיון אני אוכל להשתתף בזום, בינתיים אני פה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נתחיל עם השאלות ואז תתייחס, או שאתה רוצה לתת לנו סקירה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, הבנתם, ואני אתייחס כבר לדברים. קודם כול, אני מסכים עם דברי הפתיחה שלך, אנחנו גם חושבים וגם רוצים וגם עושים כל מה שאפשר על מנת שהתנאים שהעובדים הזרים מתקבלים בישראל יהיו הטובים ביותר. אנחנו מבינים מה זה להגיע לישראל ממדינות שהן בדרך כלל מאוד רחוקות בטיסות, לפעמים עם קונקשן, תוסיפי לזה שלעובדים לוקח לפעמים שעות ארוכות להגיע בכלל לנמל התעופה במדינת מוצאם, עוד לפני שהם עברו את המסע המפרך לארץ. ולכן אנחנו חושבים וסבורים שצריך לקבל אותם בצורה ההולמת והראויה ביותר ועד כמה שניתן באמת ובצורה הכי מכבדת שאפשר.

עד לפני מספר חודשים היו העובדים מתקבלים בנתב"ג בגלריה. אני מניח שנציגי רש"ת נמצאים שם, הם יוכלו להסביר את השם הספציפי של המקום, אבל אנחנו מכירים את זה, זו הגלריה שם בצד ימין למעלה. המעסיקים היו נכנסים, מקבלים אותם, עושים להם את כל התהליך שהם נדרשים לעשות, ומשם לוקחים אותם לדירות המגורים שלהם, ולאחר מכן לעבודה במדינת ישראל.

לפני מספר חודשים, בעקבות החלטה שהתקבלה, המקום הזה לא יכול לשמש יותר עבור המשימה הזאת, ולכן נמצא מקום חלופי על ידי רש"ת שהוא, באמת כמו שתואר, ליד החנייה שיוצאים משדה התעופה. מקום שהוא לא ראוי גם בעינינו, אנחנו יודעים שצריך להיות טוב יותר.

אני כן אציין שאנחנו בשיחות ובשיתוף פעולה גם עם רש"ת בעניין הזה כדי לנסות למצוא פתרונות טובים כמה שניתן לתהליך הזה. ויותר מזה אני אגיד, אני כבר אקדים את שאלתך ואני אגיד שאנחנו סבורים שרוב התהליכים, אם לא כולם, יכולים להתבצע בצורה אחרת, כך שבכלל כל ה"טקס" הזה של קבלת הפנים בנתב"ג יתייתר ולא יהיה צריך אותו, ויגיע המעסיק ויקח את העובד ישר למגורים ויעשה את מה שהוא צריך לעשות אל מול העובד.

בשביל לעשות את זה אנחנו מנסים לקדם פתרונות טכנולוגיים גם לעניין של חתימת חוזה ההעסקה של העובדים בחתימות דיגיטליות מרחוק, וכמובן הפיכת כל האשרות הראשונות של העובדים לרישיונות דיגיטליים, שזה פיתוח שכבר קיים, וכבר כל עובד זר שנרשם לאפליקציה שלנו מקבל את הרישיון שלו בצורה דיגיטלית, ככה שגם התהליך הזה לא יצטרך לקרות בנתב"ג. כך שכמו שאמרתי, בסופו של דבר, יגיע המעסיק, העובד סיים את הטיסה, נחת, לקח את המזוודות, עלה עם המעסיק לרכב ונסע לדירת המגורים ולאחר מכן לתחילת עבודתו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

האם קיבלתם תלונות מצד מעסיקים, נציגי ממשלה, או גורמים שונים לגבי המיקום?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן, מן הסתם, קיבלנו כל מיני פניות מכל מיני סוגי מעסיקים, גם מתאגידים וגם ממעסיקים אחרים, גם מלשכות פרטיות שבאים ואוספים את העובדים מנתב"ג. וכמו שאמרתי, כדי לתת מענה לפניות האלה ולתלונות האלה אנחנו עשינו גם הידברות עם החבר'ה מרש"ת וגם מנסים למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים לעניין הזה. אנחנו סבורים שבאמת יקלו עם כל התהליך הזה, יקצרו אותו משמעותית, וייתנו מענה לפניות שקיבלנו בעניין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

משה, האם אתה יכול לפרט על הליך הקליטה שנעשה בנתב"ג? האם הוא נעשה בשפת העובדים? אילו פרטים העובד מקבל? מי מקבל אותם איתם, רשות האוכלוסין, ומשרדי ממשלה אחרים? האם העובדים מקבלים חוברת המסבירה להם את תנאי העבודה והזכויות שלהם בקליטתם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

קודם כול, יש להבחין בין שני סוגים של הגעת עובדים, לדעתי היושבת ראש בוודאי מכירה את זה, אבל העובדים שמגיעים במסלול פרטי זה הליך קצת שונה, אני אדבר עכשיו על העובדים שמגיעים במסלול הבילטרלי. כלל העובדים מקבלים, א', מידע עוד טרם בכלל התחילו את המסע, או בכלל עוד בשלבים במאגר, העובדים שמגיעים מקבלים את כל המידע על הזכויות שלהם. אנחנו מעבירים להם את כל הזכותונים, כפי שגם מפורסמים אגב באתר שלנו בכל השפות, מפרטים שם את כל הזכויות והחובות של עובד זר בענפי המשק השונים במדינת ישראל. בנוסף, מבוצעות אוריינטציות לעובדים לפני שהם עולים על הטיסות עוד במדינת המוצא, וגם שם מעבירים להם מידע חיוני וחשוב. הם מקבלים את מרבית הפרטים שהם צריכים לדעת לקראת הגעתם לישראל.

כשהם מגיעים כבר לישראל, נציג היחידה אצלנו בנתב"ג מקבל את העובדים ומלווה אותם אל המעסיקים והתאגידים, מי שמחכה להם בכניסה, שנותן את הרישיונות, כמו שהסברתי קודם, את הרישיונות למעסיק, בשביל להדביק אותם בדרכוניהם של העובדים. ומשם התהליך נמשך, יש תהליכים נוספים שקורים, המעסיקים ידעו להסביר את זה גם לא פחות טוב ממני, תהליכים נוספים שהם עושים איתם, מה שנקרא כבר על הדרך, אם זה בענייני ביגוד, ואם זה בענייני כרטיסי סים לטלפונים, ויש תהליכים נוספים שמעסיקים מבצעים כבר, נקרא לזה בשרשרת החיול בנתב"ג.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. יש לי שאלה. אלה שמגיעים בהבאה פרטית, גם נציג מטעמכם מקבל אותם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אלה שמגיעים בהבאה פרטית, אנחנו לא מעודכנים מתי, הם מגיעים ישירות מול המעסיקים, המעסיקים יודעים לקבל אותם וללוות אותם את כל התהליך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי. האם נתקלתם בגורמים אינטרסנטיים שמחתימים עובדים זרים על מסמכים כלשהם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא ברורה לי כל כך השאלה, מה זאת אומרת גורמים אינטרסנטים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נניח חשבונות בנק.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כמו שאמרתי, במסגרת התהליך יש גם נציגים של חברות שונות שהמעסיקים מביאים לנתב"ג כדי לסגור את כל התהליך, כרטיסי טלפונים וכל הדברים האלה. בגדול, אין מבחינתנו גורמים נוספים שמעורבים בתהליך. אנחנו כרשות האוכלוסין מקבלים את אותם עובדים, מעבירים אותם ישירות למעסיקים שלהם שממשיכים איתם את כל התהליך.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

המעסיקים יכולים להביא לעמדת החיול הזאת את כל מי שהם רוצים מבחינתם או שזה בפיקוח שלכם?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני מניח שהם יושבים שם באולם והם יוכלו לפרט לכם בדיוק את מי הם מביאים ומה הם עושים. מבחינתנו, התהליכים שאנחנו מחייבים הם באמת לקבל את הרישיון, לדאוג שהעובד מקבל את חוזה ההעסקה שלו, ואלה התהליכים שמבחינתנו הם קריטיים בתהליך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בעמד מחכים שם כל מיני נציגים של כרטיסי אשראי, בנקים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כמו שאמרתי, כן, יש שם נציגים של חברות מסוימות שלפעמים המעסיקים מביאים אותם כדי לסגור את כל תהליך הקליטה של העובד, שיהיה הכי נוח עבור כמעסיקים ועבור העובדים, אבל הם ידעו לפרט את זה הרבה יותר טוב מכולנו, הם יושבים שם באולם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתם מפקחים על זה? אתם בעין פקוחה, כל מה שנעשה שם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אין פה עניין של פיקוח שלנו על התהליך הזה. אני אגיד, לא יודע אם זאת הייתה כוונתכם, אבל היו מקרים שבהם קיבלנו מידע על זה שרוצים לקחת עובדים שלא למעסיק שהזמין אותם, אלא לקחת אותם למעסיקים אחרים. גם תלונות או פניות כאלה קיבלנו ועירבנו גם את גורמי האכיפה של רשות האוכלוסין ואפילו גורמים במשטרת ישראל שיהיו שם וילוו אותנו בחלק מהנחיתות כדי למנוע תופעות כאלה שאנחנו כמובן לא רוצים שיקרו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. נתחיל עם לשכת עורכי הדין, עו"ד אביר, בבקשה.

 << אורח >> אביר ג'ריס: << אורח >>  

גברתי היושבת ראש, חברי ועדה נכבדים, תודה רבה על ההזמנה ועל קיומו של דיון חשוב זה. כחברה פעילה וגם כמי שמלווה מקרוב את הנעשה בשטח, לצערנו, כיום הליך קליטת עובדים זרים בנמל התעופה בן גוריון מתבצע תוך שורה של כשלים, בעיקר חוסר תיאום בין רשויות, היעדר מידע בסיסי בשפתו של העובד, תנאים לא הולמים, ולעתים אף השפלה. המשמעות היא פגיעה בזכויות יסוד, בכבוד האדם, בזכות לחופש תנועה, זכות להליך הוגן ולבריאות.

ליקויים נוספים הם שאין פיקוח, אין שקיפות ואין ניטרליות. המשמעות היא שעובדים זרים נמצאים מנותקים לחלוטין או תלויים בגורמים אינטרסנטיים, גם עם המעסיק הפרטי או תאגיד או קבלנים או מתווכים, ללא נוכחות כלל של גורם ניטרלי, ללא תרגום ראוי, ללא הבנה בסיסית של מה עובר עליהם, מה מצופה מהם ולאן הם מועברים.

מה שלשכת עורכי הדין מציעה הם פתרונות ברי-ביצוע כדלקמן: גיבוש נוהל אחיד ממשלתי הכולל ליווי משפטי, נציג ניטרלי מייד עם הנחיתה מטעם משרד העבודה, לשכת עורכי הדין, או עמותה אחרת מוכרת; טופס מידע רב-לשוני כחובה; מערך פיקוח בזמן אמת של גוף ציבורי; תנאים בסיסיים הולמים, מים, מזון, פרטיות ושירותי תרגום; פרסומים ודיווחים תקופתיים לוועדה, דהיינו שקיפות. לשכת עורכי הדין רואה חובה מוסרית, משפטית, מקצועית וציבורית לפעול באופן מיידי בנושא זה. תודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. נעבור לליאור טל בבקשה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

שלום רב. ליאור טל, עמותת דף חדש. קודם כול אני אענה על מה שנקש אמר ומה ששאלתם לגבי הנושא של המעסיקים, זה מתקשר גם למה שנאמר פה. אנחנו מחויבים לפתוח לעובדים הזרים גם סים וגם מספר טלפון ישראלי וגם להקים להם חשבון בנק מהסיבה שהם צריכים כסף, ואין לנו דרך להביא להם כסף, הרבה מעסיקים גם לא מתעסקים עם כסף מזומן בגלל אלף ואחת בעיות שלו. אנחנו צריכים לפתוח להם חשבון בנק באותו רגע כי יום למחרת הם צריכים אוכל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה מתאר מצב, זה בהבאה בילטרלית?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

בכל סוג.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה נותן לנו עכשיו את התרחיש?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

בדיוק, התרחיש. כל מה שנקש אמר טוב ויפה ואנחנו נשמח שתהליך החיול יתקצר, אבל במבחן המציאות, העובדים יצטרכו להיות בשדה התעופה זמן מסוים מהסיבה שלא כולם יוצאים באותו זמן, לפעמים חלק מהמזוודות של עובדים מסוימים לא מגיעות, חלק מתעכבים בהגירה. התאגיד לא יכול לשלוח אוטובוסים הלוך חזור ולהגיד, רגע, עכשיו נשלח אוטובוס ועוד שעתיים כשההוא יצא נשלח אוטובוס.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כולם ממתינים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

בדיוק, בפרקטיקה זה לא יעבוד. נכון שאפשר לקצר וייעול מערכתי וטכנולוגי, אנחנו תמיד בעד, אבל במבחן המציאות זה לא יקרה. לגבי הנושא של רשות שדות התעופה, אנחנו ישבנו איתם בערך לפני כחצי שנה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה הרבה זמן, לפני הרבה זמן.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

ב-26 בדצמבר, גברתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

חצי שנה זה המון.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

הבטיחו לנו כל מיני פתרונות, סיכמנו שיהיה איזשהו פתרון ביניים לפחות עד שנמצא איזשהו פתרון יותר קבוע, גם זה לא קרה. להבנתי, גם אחרי ששאלו ובדקו, גם ביקשנו שישימו בחניון, שלדעתי, אני חייב להגיד את זה, מבחינתנו, העובדים הזרים האלו, הם מגיעים למדינה שלנו כדי לעזור, במקומם אנחנו יודעים מה החלופה ומה הסכנה, לכן אנחנו צריכים לקבל אותם בצורה הכי מחבקת והכי ראויה ואנחנו עושים בדיוק את ההפך, וזה פרצופה של המדינה. ואני לא יודע איך אנשים פה יושבים ואומרים שזה בסדר שהם יתקבלו בחנייה, מבחינתי זה לא בסדר בשום צורה. אנחנו כמעסיקים, זה הוולקאם שלנו, ואחר כך שואלים למה הם בורחים. זה אבסורד, חייב להבין שזה אבסורד ואין פתרון שאנחנו צריכים לחכות עוד חודש-חודשיים, צריך לפתור את זה כבר מחר.

עכשיו לנושא של איך הדברים עובדים. מבחינה ביטוחית גם חייב להחתים אותם, גם החוזים וכל הדברים האלו, גם אם תהיה דיגיטציה, ייקח לזה זמן ואנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון לדבר הזה. זהו, אם יש עוד שאלות לגבי המעסיקים, אשמח.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, תודה רבה. ואאיל.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

עבאדי ואאיל, מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה. גברתי, אני הלכתי כמה פעמים לנתב"ג וראיתי איך מקבלים את העובדים שם, זה סיוט. אם הייתי עובד, הייתי חוזר, לא נכנס למדינת ישראל, לוקח את הטיסה בחזרה וחוזר אחורה. אני אראה לגברתי סרטים, יש שם אנשים שמחתימים אותם, מעמידים את המזוודה שלהם ושמים את הטפסים על המזוודה ומחתימים אותם על המזוודה, אפילו שולחן אין להם, כיסא אין להם, זה לא יכול להיות.

היינו ב-26 או 25 בדצמבר בישיבה עם מנכ"ל נתב"ג ששיתף פעולה בצורה נהדרת והציעו כמה הצעות, והכול תלוי ותקוע ברשות האוכלוסין וההגירה. אפילו הוא הציע מקום בתוך מתחם נתב"ג ואמר לנו שצריך שיבוץ והוא יפנה לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שהם ישבצו אותו, אבל המקום הזה כנראה רחוק ולא היה אקטואלי ובגלל זה רשות האוכלוסין וההגירה לא שיבצה אותו.

מעמידים להם היום את המקום בתוך חנייה, בתוך חניון. בחורף הם תחת הגשם ובקיץ הם בחום נוראי. אי אפשר לקבל אותם בתוך חניון של רכבים. לא מסבירים להם את כל התהליך על הזכויות שלהם, על מה הם חותמים, על איך הם חותמים. לפעמים במהלך הזה באים, ליאור נניח מזמין 30 עובדים, יוצאים לו רק ארבעה, חמישה הוא לא יודע איפה הם אפילו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל נקש אמר שגם בשדה התעופה, בעלייה למטוס, יש גם עמדה שמסבירים להם ונותנים להם חומר הסברה על הזכויות שלהם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

במדינת האם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, במדינת המוצא.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אבל חשוב להדגיש - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אבל גם פה, זה לא פותר אותם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

פה יש אנשי שטח שלנו שמסבירים, אבל לא תמיד זה, מה שנקרא, תופס את כל העובדים בגלל שיש גם כמויות.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

פשוט צריך פיקוח של רשות האוכלוסין על כל ההליך הזה, גברתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון, בשיתוף פעולה.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

צריך שיהיה מקום. בהתחלה, לפני שנה, היה מקום בקומת ביניים בנתב"ג שהיה מעולה. מעלים אותם לשם, יש שולחנות, יש כיסאות, מחכים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אי אפשר להחזיר אותם למקום הזה?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אני לא יודע, זה תלוי בהם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תתייחס.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

ושם היה אפשר. פשוט צריך למצוא פתרון למצוקה הזו, גברתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון, בגלל זה הדיון. נטלי, בבקשה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

שלום, נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. אני כאן כדי לחזק את הדברים שנאמרו לפניי. אנחנו התחלנו בתהליך של הבאת עובדים לענף השיפוצים, יש לנו מכסה של כ-5,000, כרגע הגיעו לארץ סביב 400 עובדים אני מעריכה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי אמורים להגיע עוד? עד כה 400 עובדים?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

ב-16 לחודש צריכים להגיע 100 נוספים בנחיתה אחת, בטיסה אחת. אני הגעתי לנחיתה הראשונה של העובדים שהגיעו אלינו לענף השיפוצים עם תאגיד דרך חדשה, והגיעו כ-50 עובדים באותו יום. זה היה בסוף מרץ, אבל זה היה יום גשום, וקיבלנו את העובדים בחנייה, במסדרון הזה, ובמזל, באמת, בואו נגיד שאלוהים היה איתנו ולא ירד מבול, כי חמש דקות אחרי שסיימנו את הקליטה ירד מבול והכול שם היה מלא בגשם. וזה לא נעים וזה קר וזו לא קבלת פנים מכבדת. עשינו באמת מהלך כל כך משמעותי כדי להביא את העובדים האלה לארץ השקענו בהם, הם מרגישים שמשקיעים בהם, מרגישים את ההכשרות שאנחנו עושים להם, הם יודעים שמגיעים לכאן למען מטרה טובה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מאיזו מדינה הם הגיעו?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

מסרי לנקה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

משקיעים בהם הרבה ומרגישים שמשקיעים בהם, עוד במדינת האם, גם במיונים וגם בהכשרה שאחרי זה הם עוברים, ואז הם מגיעים לכאן אחרי כמעט 24 שעות של מסע מפרך מן הסתם בטיסות ובקונקשן, ומגיעים לכאן לקבלת פנים שהיא לא חמה ולא מכבדת. היו כאלה שגם חוו אזעקות פתאום בחוץ והיו צריכים לרוץ, למצוא מסתור, ואני לא רוצה לספר לכם, הם בעצמם מקבלים את זה כטראומה, כי הם לא רגילים לחוות את המציאות שאנחנו כאן לצערנו כבר מורגלים אליה באזעקות התדירות האלה, והייתה נפילה בנתב"ג לא מזמן. זה לא מקום ראוי, בואי נגיד את הדברים, נשים את הדברים על השולחן, זה לא מקום ראוי, צריך למצוא לזה פתרון. מדינת ישראל לקחה על עצמה להביא לכאן עובדים חלף העובדים הפלסטינאים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

צריכה לדאוג להם גם.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

וצריכה לדאוג לכל המעטפת, כולל קבלת פנים שהיא קבלת פנים מכבדת וראויה לאנשים האלה שבאים לעזור לנו. כי בסך הכול אנחנו כאן והם כאן ואנחנו צריכים ידיים עובדות ואנחנו צריכים אותם, צריך לקבל אותן גם בידיים חמות ומחבקות ולתת להם את קבלת הפנים היפה והראויה, עם נוחיות, עם שירותים ליד, עם קורת גג. אני אישית לא הייתי בקליטות כשהייתה קומת הביניים, אבל יצאתי מנתב"ג לפני כמה ימים בעצמי באופן פרטי, הייתי שם וראיתי באמת שתי קומות ביניים ריקות לחלוטין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תכף נשמע.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אני מניחה שנשמע תכף מהרשות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

זה מה שקיבלו שם במהלך תקופה ארוכה.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

שמי גבי בורנשטיין ואני מלשכה פרטית בתחום החקלאות, קצת שונה ממה שמדברים פה, ואני רוצה להציג את הדברים, לפחות מבחינתנו. א', הסיפור של הגלריה לדעתי מעל שנה כבר לא קיים, זה לא כמה חודשים, זה הרבה יותר מלפני זה, מאז שהייתה שם בעיה של יציאות והבנק וכל מי שיש שם הפריעה לו הבעיה. אני רוצה לדבר עוד על לפני. עכשיו, הרגע, נמצאים 130 עובדים תאילנדים בנתב"ג, בקר גבולות אחד שמטפל בתור של התאילנדים, שלוש נחיתות שאיכשהו התבלבלו ביניהן ואלה שהיו צריכים לנחות ב-14:30 נחתו ב-12:00, אנחנו לא מצליחים להגיע. ועומדים בחוץ למשל שבעה מתורגמנים של לשכות שעומדות שם בשביל לקלוט את העובדים. אין לנו אישורי כניסה, מאשרים אישור אחד ללשכה אחת במקרה הטוב, קבוע, ואם יש לי עובד שנמצא בחו"ל או חולה ואני כמנכ"ל צריך להחליף אותו, צריך להגיש בקשות ולשלוח הודעה מראש.

אנחנו פוגשים את העובדים במסוע. אני מזכיר לכם, הם יצאו מהמטוס, פגש אותם במקרה הטוב נציג של רשות האוכלוסין, שלי אין תלונות לגבי רשות האוכלוסין, הם עושים את המקסימום, הם עושים את העבודה שלהם ואנחנו בסך הכול משדרים על אותו גל והם עוזרים לנו ואנחנו עוזרים להם, אבל כל הקטע של שליטה בעובדים ושל קליטת העובדים בין היציאה מהמטוס ועד השלב של המסועים, שזה המעבר, שזה הבקרים, שזה הביומטרי שהם צריכים לעבור, נעשה בלעדינו. אין אפילו מישהו אחד שירכז אותם, שיעביר את כולם, יעביר אותם בתור.

ואם נחתו באותו רגע שישה או שבעה או חמישה מטוסים, והלוואי ויביאו כמה שיותר, מתחיל בלגן, ואין תורים ייעודיים. ואז יוצא עובד אחד שלי ועובד אחד של הלשכה השנייה ועובד אחד של לשכה אחרת, ואנחנו מתחילים לחפש את העובדים, וחלק הלכו לשירותים, וחלק באו. אני כבר לא מדבר על מזוודות, שזה לא עניין של רשות שדות התעופה, אבל גם על זה צריך לדבר, שהכי נוח לחברות התעופה את המזוודות של העובדים הזרים להשאיר מאחורה, ואז הם לא מגיעים וצריך למלא דוחות, ואלף ואחד דברים.

אני אומר בעניין הזה דבר פשוט, לא מיקום ולא כלום, אם תאפשרו לנו להיכנס פנימה, כמו שהיה פעם דרך אגב, פעם אנחנו היינו פוגשים את העובדים בחדר ליד רשות האוכלוסין למעלה, מחתימים אותם שם בצורה מסודרת עם נציג של רשות האוכלוסין שיושב לידינו.

לגבי האוריינטציה וההדרכות שלהם, בסופו של דבר, העובדים של החקלאות, שזה בעיקר תאילנד וסרי לנקה, מגיעים, הם יודעים בדיוק מה הזכויות ומה החובות, הם באים עם חוזה שהמעסיק כבר חתום עליו מהצד הישראלי ואנחנו מחתימים אותם רק בארץ. אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לפגוש אותם בשביל להחתים אותם על הצהרות בריאות כי עשו להם את הפוליסה, המעסיק עשה להם את הפוליסה, אבל בהנחה שלא תגיע תוך חמישה ימים הצהרת בריאות, אנחנו בבעיה והפוליסה לא בתוקף.

ובעניין החקלאות אני חייב להגיד עוד דבר, שבניגוד לבניין, שמגיעים מסות גדולות לתאגיד כזה או לתאגיד אחר, יכולה להיות סיטואציה, לי יש ביום חמישי הקרוב 88 עובדים שנוחתים ל-70 מעסיקים. זאת אומרת, כי ככה זה בחקלאות, מגיע אחד לפה ואחד לפה ואחד לפה, וזה ממטולה ועד ניצנה ועד הערבה. ואז נהג מונית שיושב ומחכה, אני שלחתי לכם גם איזשהו נייר, אבל - - -

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

מאיפה הם מגיעים ביום חמישי?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

מתאילנד. אנחנו מנסים לשתף פעולה כל הלשכות ביחד בשביל להסיע אותם במיניבוסים מסודרים ולרכז הסעות בשביל להקל על המעסיקים גם בעלויות ובהכול, אבל מספיק שעובד אחד של מיניבוס של 20 איש לצפון לא יצא בשביל שישבו 14 עובדים ויחכו, והנהג כבר מחכה שלוש שעות לפני זה בשדה. זה כבר הופך להיות גם מפגע בטיחותי בעניין הזה מבחינתנו.

ואני אומר, הסיפור של סימים וזה, למזלנו, מתאילנד, כבר אני לא יודע איך, אבל הם מגיעים עם סימים ישראלים מתאילנד והם כבר מגיעים עם כל זה ביחד. וחשבונות בנק שאלת, הסיפור של חשבונות בנק הוא תקנה, זאת אומרת, המעסיק מחויב להעביר את הכסף לחשבון בנק של עובד בבנק בישראל. יש שלוש, ארבע, חמש חברות שמפעילות את זה, בדרך כלל בנק ירושלים. התהליכים האלה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

איך אתם מחליטים איזה בנק, לאומי, פועלים?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

קודם כול, תנסי לפתוח לעובד זר בבנק הפועלים או בבנק לאומי, יזרקו אותך מכל הזה. מי שהרים את הכפפה זה דווקא בנק ירושלים, שדרך כמה חברות עם אפליקציות, אם זו נימה, אם זה כל מיני כאלה שזה עובד, זה עובד מצוין והעובדים מקבלים. בחקלאות זה לא נעשה בשדה, זאת אומרת, בחקלאות הם מגיעים והנציגים מגיעים למעסיקים. שוב, כי זה בעייתי להתחיל להגיע על עובד אחד לפה ועובד אחד לשם. אלה לא כמויות שמגיעות לאותה חברה, לאותו גוף, לפחות בחקלאות זה הרבה יותר קל.

הנושא של המתורגמנים ושל השליטה בעובדים בכל התהליך הוא לדעתי לב הבעיה וזה היה יכול לקצר את התהליך מאוד, גם מבחינתנו וגם מבחינת העובדים. זה בידיים של הביטחון לדעתי, לאפשר לנו טיפה יותר גמישות בעניין הזה לכולם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש שאלה, כמה עובדים זרים במקסימום מגיעים בבת אחת בדרך כלל?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

זה תלוי, יש ימים שנוחתים 20 ו-30 עובדים, ויש ימים, אני אומר, ביום חמישי - - -

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זה יכול להגיע למאות, אבל זה נדיר שזה קורה.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

היו לנו 300 בפעם אחת בבניין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

וואו. לפני כמה זמן זה היה שהגיעו ה-300?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

זה היה בקורונה. ויותר גרוע מזה, הם נחתו ברמון והביאו אותם בהסעות לנתב"ג, כי בנתב"ג חילקו להם את הוויזות, וזה היה בכלל סמטוכה שלא ברא השטן.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

תגיד תודה שהם הגיעו בקורונה.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

הם הגיעו בהסעות, כל הסעה - - -

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

אני זוכר את הימים האלה, כן. לפחות בחקלאות יש ימים של מאות ויש ימים של עשרות. וגם אצלנו הסיפור של הגיוס הפרטי הוא בטל בשישים מרגע שחזרו לעבוד עם תאילנד באופן גורף, הגיוס הפרטי בטל בשישים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נעבור להתייחסות רשות שדות התעופה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

יעקב אוזן, מנהל טרמינל 3. אני אקדים ואומר שהמשפט המשותף שבאמת הוביל את השיח של כל המכובדים והמכובדות לפני כן היה שראוי לקלוט ולטפל בעובדים הזרים בצורה מכובדת ונאותה בתהליך הקליטה וההגעה לאורך כל הטיפול. יחד עם זאת, אני אגע ואסקור ברשותך, יו"ר הוועדה, נתב"ג מטפל בשגרת חירום בעשרות אלפי נוסעים, מדי יום בימות השבוע בין 50,000 ל-80,000-75,000 נוסעים, והמתקנים, האולמות של נתב"ג משמשים לתהליך נוסע ונכנס לנוסעים החולפים ויוצאים את הארץ ונכנסים פנימה בתהליכי הצ'ק-אין, הרישום לטיסה, קבלת המזוודות ותהליך נוסע נכנס.

אם אנחנו נוגעים, ואני משלים טיפה את מכובדי משה נקש, יש באמת שני תהליכים. יש את הבילטרלי בהסכמים, שזה מממשלה לממשלה, הגעה סדורה לפה שיודעים עליה מבעוד מועד, ולאורך השנה-שנתיים האחרונות נוצרו תהליכים של עשרות אם לא מאות תאגידים פרטיים כאלה ואחרים שמקבלים את העובדים היקרים, עושים להם איזשהו תהליך של טיפול, ומשם ממשיכים העובדים למקומות הקצה.

כשאני מדבר על תהליכי טיפול, אנחנו מדברים על תהליכים מלאים שיכלו משמעותית להתקצר בתהליכים טכנולוגיים שאני מבין וגם נועדנו עם רשות ההגירה והאוכלוסין לטפל בהם, קרי נושא הביטוחי שדיברו עליו, סימים, הטמעת חשבונות בנק, רישום, קבלת מדים, הגעה עם מזון כדי לתת מענה לשהות. כל הדברים האלה צריכים להיעשות באולם סדור.

רשות שדות התעופה נועדה מספר פעמים עם רשות ההגירה והאוכלוסין ואף הצענו מספר חלופות, גם בתשובתו של המנכ"ל שלי זה נרשם. חלופה אחת היא אולם עם שני אולמות תחת הדיור הממשלתי, וזה למעשה יכול לתת מענה כמעט מיידי לכבד את העובדים האלה בהגעה לשם בחלק המערבי של התמך בשדה התעופה. ניתן לטפל בהם שם, לקלוט אותם, לעשות את כל התהליך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מי מתנגד לא לקחת את המקום הזה?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני בדיוק נוגע בצורה מסודרת. ולאחר מכן, גם אם זה אולם שיכול לתת מענה מיידי, לאחר מכן רשות ההגירה והאוכלוסין יכולה לבחון אפשרויות של לסחור מקום באיירפורט סיטי, משהו שבאופן שוטף ייתן מענה ברצף. אנחנו נועדנו איתם, נתנו את החלופות, זה תחת שימוש ותשלום של הדיור הממשלתי. המקום הזה זמין עבור העובדים היקרים בתהליך מאוד פשוט של התאמה כמעט מיידית באולמות האלה. ניתן להסיעם לשם, לקבלם, לטפל בהם באופן מלא. ומשם יש אזור חנה לאוטובוסים, חמישה שירותים ייעודיים, שני אולמות גדולים, הכול קיים ושריר, פשוט צריך ליישם את זה כדי לתת את אותו מענה לעובדים ולכבד אותם.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

זה צמוד לשדה? כלומר, צמוד לטרמינל?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

זה בשדה התעופה, זה באזור התמך המערבי, ממש נסיעה של דקות בודדות.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

סליחה רגע שאני מתפרץ, אבל יוצאים שלושה עובדים, אחרי רבע שעה יוצאים חמישה עובדים, אחרי שעה יוצאים 25 עובדים, ואחרי שש שעות יוצאים עוד ארבעה, מי יסיע אותם?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני אענה לך על זה. קודם כול, אנחנו אפשרנו, כבודה, גם בתהליך הזה רשות שדות תעופה אפשרה ואף רצתה לסייע במערך של היסעים ושאטל לאותו מבנה בתמך 44, בתמך המערבי. יתרה מזאת, גם בתקופות השופעות והעשירות יותר של הגעת מאות אלפי תיירים למדינה, כשמגיע ראש קבוצה ומקבל את הקבוצה שלו, הוא מחכה בנקודה מסוימת, בנקודת מפגש או ביציאה מאולם הנכנסים, לכמות הנוסעים, לכמות הקבוצה שמגיעה עד סוף התהליך. מגיעים שלושה או מגיעים עוד חמישה או עוד עשרה, מגיעים כולם, מתקבצים ועולים לאוטובוס, לאולם הייעודי שהוכן להם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

מה שאתה אומר זה שבכל רגע נתון צריך להיות ראש קבוצה שינתב את העובדים.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

לא, מה שאני אומר זה שכמות עובדים מסוימת כשמקבלים אותם התאגידים, יכול נציג ספציפי לוודא שהם מתרכזים ולצאת להסעה לתוך האולם הייעודי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל יש הרבה תאגידים, מגיעים הרבה נציגים של תאגידים?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

לא בדיוק. יש פה איזושהי בעיה שאני פשוט מנסה להבין אותה. מה שאתה אומר זה שבכל נחיתה אנחנו נרכז את העובדים בשדה באיזשהו מקום עד שכולם יצאו ואז ניקח אותם לשאטל? זה מה שהתכוונת? כי לוקח לפעמים הפרש של כמה שעות בין עובד לעובד.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

בדיוק מה שבאתי להגיד, שאני אישית, סתם מהנחיתה הבודדת שהייתי, כן? שזה נתן לי מין תמונה מלאה על הכול. כשהגיעו, יצאו 48 עובדים, ועוד שניים עוכבו עד שיסדירו את הכניסה שלהם. בזמן שהם עוכבו, לקח להם שלוש שעות עד שיצאו. בזמן הזה כל שאר העובדים כבר סיימו לחתום, עשו את כל תהליך הקליטה, ואחרי זה נשארו רק השניים האלה. במידה ואנחנו נחכה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

איפה הם ממתינים, הקבוצה שכבר עברה את כל הבידוק?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

כל ה-48 ימתינו לשניים שעוכבו?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

צריך איזה אולם.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

יכולות להיות כמה חלופות. בדיוק כך, והוא ממש קרוב, הוא נמצא באזור התמך המערבי, זה כמעט מיידי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הם יכולים להיכנס לאולם הזה ולהמתין?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

הם צריכים לעלות על האוטובוס שהם לא יודעים איך להגיע אליו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, לאולם, אבל כולם מתרכזים באולם.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

נכון, בדיוק כך. יכול להיות מענה פשוט של סבב הגעה ואיסוף של עובדים. הרי עכשיו זו קבוצה מסוימת ועוד 40 דקות זו קבוצה אחרת ועוד שעה וחצי שלושה מקבוצה אחרת. השמות של הקבוצות, יקיריי, הם לא באמת חשובים, מה שחשוב זה שיכול להיות סבב איסוף והגעה לאולם, שם מטפלים הנציגים באופן מלא. וכן, אותו נציג של התאגיד עצמו, במקום לעשות את כל החלוקה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תשמע, ליאור.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אבל זה לא עובד ככה.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

קובי, תן לנו להיכנס פנימה, לפגוש אותם ביציאה מהמטוס ולהוביל אותם ביחד. אתה חוסך פה חצי מהזמן.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני אענה לך על זה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בעבר זה היה כך?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

בעבר היה אולם לסינים, ספציפית לסינים, שהיה מעולה.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

כן, בעבר היינו מחכים להם ביציאה מהמטוס.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

יחד עם זאת, אני אשלים בנושא הזה, גם היום קיים בסוף הקונקטור בקומה שנייה אולם מיועד של רשות ההגירה והאוכלוסין שבעבר, בדיוק כמו שכבודו אמר, נעשו שם רישום והטמעה. הוא לא יכול לתת מענה לאותם מאות, אבל עדיין, בטיפול שלכם מול רשות ההגירה והאוכלוסין, אם זה נושא של רישיונות ואישורים, אם זה נושא של ליווי וטיפול, עדיין האולמות משמשים לתהליך נוסע נכנס ויוצא ולא למצב של התקהלויות והמתנה ממושכת. ויש מתחם ייעודי, זה פשוט להחליט עליו ולממש אותו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

למה חצי שנה עוד לא הוחלט עליו? אמרת שחצי שנה לא, מי מתנגד?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

פרקטית זה לא עובד, זה לא יעבוד בשום צורה. זה לא יכול לקרות.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

מבחינת רשות שדות התעופה, לאורך כל המפגשים עם רשות ההגירה והאוכלוסין הוצהר וניתן המענה של אותם אולמות ייעודיים באזור התמך המערבי, לרבות זה שדיברו איתנו גם על אמצעים טכנולוגיים שיבואו ויקלו ויקצרו משמעותית את תהליך הכניסה לארץ. זה פשוט לשלב כוחות בנושא הזה ולהתחיל לתת טיפול מיידי ומכובד לעובדים העיקריים האלה שמגיעים ארצה.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

אני יכול לשאול שאלה? בעבר היינו נכנסים עם הסינים, היינו עולים למעלה, והיה שם גם מסוע שהמזוודות שלהם היו מגיעות ישירות למסוע הזה, וגם היו שמים שם את העמדה של ביקורת הגבולות, והיינו מטפלים בכל האירוע בתוך האולם הזה, איך שעולים, שמאלה ולמטה. היינו עושים את זה שנים על גבי שנים. הסינים היו מגיעים, היינו עולים, יורדים לשם, למקום הזה, היינו פותחים שם שישה, שבעה, שמונה שולחנות שאתם הייתם מספקים לנו, שישה, שבעה, שמונה תאגידים, היינו מקבלים את העובדים, היינו מביאים לשם אוכל, היינו מביאים לשם את הסינים, היינו מביאים לשם את כל מה שצריך.

הדבר היחיד שלא היינו עושים שם היה את העניין של הבנקים, אבל ברגע שעשיתי את הביטוח, את החוזה, את כל הדברים, סיימתי כבר בתוך החלל הזה, את הבנקים אני כבר אשבור את הראש, אני לא צריך לעשות את ההתקהלות בחוץ. הבנקים, יש לי חודש שלם בדרך כלל לטפל בזה, אם צריך ללכת לכספומט למשוך 200 שקל, לתת לו, אני אתן לו. אבל צריך בסופו של דבר את החלל הזה. גם בחלל הזה לא באים כל הגייסנים שבאים וגונבים לנו את העובדים ישירות מתוך האולם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

חמור מאוד, לא?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

כל הראיסים שמגיעים לשם וגונבים לנו את העובדים ישירות, מתחת לאף, העובד עוד לא נכנס, כבר גונבים אותו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

באולם הזה שמתרכזים, הם יכולים להגיע לשם, לאולם?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

לא, זה בפנים, עולים לתוך הטרמינל, אחרי המסועים, אחרי הכול, עולים פנימה, יש שם אולם נורמלי שנתן לנו שירות מעולה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

זו בדיוק הסיבה שצריך אולם ייעודי, אותו אולם ייעודי שמטופל על ידי הדיור הממשלתי וזמין לתת מענה לאותם עובדים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

מה שאתה אומר בגדול זה שאתה לא רוצה את העובדים האלה בשדה התעופה, זה מפריע לכם.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

ממש לא.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

לא? אם זה לא מפריע, למה לא להמשיך בפתרון שהיה ועבד?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני אענה לך על זה. מה שאני אומר בתחילת דבריי, שנתב"ג פועל בשגרת חירום באופן שוטף. אני אדייק את דבריו של חברי גבי שדיבר על כך שמעל שנה זה לא קיים באזור הגלריה, מה גם שהכמות שהייתה שם היא ממש פחותה ומעוטה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

והתהליך בשהייה שם הוא לא בטיחותי, הוא חוסם מעברי חירום, יש שם מעבר של מד"א, ואנחנו בשגרת חירום. אנחנו מטפלים בעשרות אלפי נוסעים, בהם גם העובדים הזרים המכובדים, ומבקשים לתת מענה, מבקשים שרשות ההגירה והאוכלוסין תיקח את הנושא של האולמות האלה, נחבר ביחד כוחות וניתן מענה של הסעה וטיפול מלא שם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

למה זה לא טוב, השאטל שהוא מציע?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

הבעיה בשאטל שהוא מציע היא שברמת הפרקטיקה, כמו שאמרנו, גם לגבי העובדים, יפנו אליהם המון אנשים, ואם לא יהיה מישהו שיקבל את העובד הזר שהוא יצא מאזור המזרקות, הוא פשוט אבוד. אלה עובדים שחלק מהם לא יודעים קרוא וכתוב. לאן הוא יגיע? מי יקבל אותו? איך נוכל להבטיח שבכל רגע נתון יהיה מישהו שיוביל אותו לשאטל? ואחרי שהוא יגיע לשאטל, מי יבטיח שהוא ייכנס?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה מדבר על הבאה פרטית?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני מדבר על כל סוגי הנחיתות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ה-G2G, נציג מרשות האוכלוסין יקבל אותם. מה זה?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

לא, ברגע שהם יוצאים מהשרוול, ברגע שהם יצאו מהדלת של המכס האחריות עוברת לתאגיד. את זה אני ראיתי בעיניים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון, הם עדיין לא עברו את מעבר הגבול.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אחרי שהם עברו את המזרקות, כשהם יצאו ללובי, איפה שנמצא בנק הפועלים וכל זה, הוא יכול משם לעשות מה שהוא רוצה. לא רק שהם יברחו, גם הם לא יגיעו - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בהבאה פרטית, לא ב-G2G.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני מדבר גם G2G וגם B2B, בשני המקרים זה אותו תהליך יציאה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שיהיה מישהו מפקח מרשות האוכלוסין, מישהו מטעמו.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אנחנו יודעים שלרשות האוכלוסין אין כוח אדם לבעיות הקיימות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל מה לעשות? שישכרו את שירותיו של איזה מישהו שיכול לעזור.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני לא אומר את זה בדיוק, יש המון פתרונות אחרים, אתם פשוט לא רוצים אותם בשדה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל הוא אמר שיש חירום שם.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

ממש לא.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

יש פתרונות אחרים, יש את האוהל.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני הסברתי שהתפקיד של נתב"ג היום, שפועל בשגרת חירום, הוא לטפל בצורה סדורה, יעילה ושירותית בעשרות אלפי נוסעים מדי יום בתהליך נוסע ונכנס. יחד עם זאת, אני אומר לך בפירוש, גם ב-G2G באופן שוטף נציגים של רשות ההגירה והאוכלוסין היו מקבלים נוסעים, מלווים אותם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה גם היום צריך לחזור למה שהיה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

תודה רבה, גברתי. ואותה נקודה בדיוק כמו שסוכני נסיעות ואחרים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בדיוק.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

- - - שמקבלים את הקבוצות הקטנות, במקום שתעמוד ותיתן לו את הסנדוויץ' באזור החניון, תקבל אותו נקודתית בצורה מכובדת ותיקח אותו לשאטל לכיוון האולם הייעודי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל אין מה לעשות, צריך לשכור את שירותיה של חברה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אנחנו מדברים על הבעיה הזאת כבר, כמו שאתה אומר, שנה. העובדים האלה מתקבלים בחנייה. אנחנו ישבנו איתכם לפני כחצי שנה, הבטחתם לנו פתרון לפחות לחורף, לעשות להם משהו שיהיה להם חם ולא קר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

או במיזוג עכשיו.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

גברתי, הפתרון קיים, האולם קיים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש פתרון, בואו נגיע לפשרה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

קודם כול, זה אצל רשות האוכלוסין, זה לא חונה אצלנו בשום צורה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר, עזוב, יש את האולם.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

גברתי, אבל אנחנו לא יכולים לפנות לדיור הממשלתי ולחפש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא אתה, זה לא התפקיד שלך, זה התפקיד של רשות האוכלוסין, היא תטפל בזה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

רשות האוכלוסין. בטיפול שלה, בתכלול שלה.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

אני רק שואל שאלה אחרת ואני חוזר שוב, סליחה שאני חוזר על אותה מנטרה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו מעלים את יפעת מרשות האוכלוסין או נקש.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

הטיפול שם צריך להיות מלא על ידי רשות האוכלוסין לגבי האולמות הייעודיים וכל הטיפול בתהליך שם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

משה, עקבת אחרי הדיון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אני ממש צריך לסיים, אבל אני כן אתייחס למה שנאמר פה. קודם כול, כמו שאמר חברי קובי, קובי, אנחנו ישבנו כמה פעמים, אנחנו מנסים למצוא את הפתרונות הנכונים והטובים ביותר עבור העובדים הזרים ועבור המעסיקים ועבור כלל הגורמים. אני חושב, אמרתי את זה גם בתחילת דבריי, שהפתרון הנכון הוא פתרון טכנולוגי שלא יצריך בכלל את כל התהליך שקורה בנתב"ג.

יחד עם זאת, בהינתן שכרגע אנחנו עוד לא שם, הפתרון של התמך המערבי, אנחנו מכירים אותו, אנחנו חושבים שהוא פחות ישים, הוא פחות יעיל ונכון גם עבור העובדים, כמו שתיארו פה גם נטלי וגם ליאור וכל המעסיקים האחרים. זה יצריך אותם לחכות, לבדוק מסות של עובדים, לחכות עד שכולם יוצאים, ואם עובד אחד מתעכב, זה יכול לעכב את כולם במשך שעות. נטלי תיארה פה את התהליך, אני הייתי איתה בנחיתה הזאת. עד שעובד אחד או שניים מתעכבים, בינתיים כל האחרים סיימו את התהליך. 

אני חושב שאפשר לנסות למצוא אולי איזה פתרון ביניים יותר ראוי עד שנפתור את העניין הזה ברמה הטכנולוגית. הנושא הזה של תמך מערבי, של הסעות, וכמו שנאמר פה, גם גבי ציין את זה, עובדים יכולים לנחות עכשיו ועוד חצי שעה ועוד שעה ועוד שלוש שעות ועוד ארבע שעות ומהבוקר עד הערב ברצף של נחיתות, כמו שקורה לנו השבוע, שיש לנו המון המון נחיתות. אנחנו חושבים שזה קצת פחות יעיל ושירותי עבור כל הגורמים, מה גם שכמובן שיש התאמות וכל זה, אבל אני לא נכנס לזה כי אני חושב שזה פחות פתרון טוב. אבל אני מאמין ומקווה שנוכל לקדם את כל הפתרונות האחרים כדי שהדברים ילכו יותר יעיל ומהיר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז מה הפתרון עכשיו, בעת הזאת? מה אנחנו עושים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

במיידי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

במיידי.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כרגע יכול להיות שאפשר לתת איזה פתרון, גם ביקשנו משהו ביניים, אפילו לפחות לתחם את האזור, שאם כבר מקבלים אותם שם, שיהיה אפשר לחמם אותו בחורף או לקרר אותו בקיץ או לשים איזשהו קירוי שם.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

זה חניון פתוח, אתה תתקין מזגנים שם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אפילו אם זה משהו זמני כזה שלדעתנו יכול לתת את המענה. אבל אנחנו נשב שוב עם קובי ועם החברים מרש"ת וננסה למצוא איזשהו פתרון יעיל לדבר הזה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר להגיד משהו.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

גברתי, זה חניון פתוח, אי אפשר לא לשים מזגנים שם ולא תנור חימום.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ואאיל, בניגוד לכמה דברים שאמרת קודם, יש אפשרות גם לעשות את הדבר הזה בסוף, לקרות שם, אנחנו בדקנו את כל הדברים האלה, לא אומרים סתם, אפשר לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שאלה, סליחה רגע. מתי צפוי להיות פתרון טכנולוגי?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זה לא משהו שתלוי רק בנו, אנחנו מנסים גם לגייס כסף עבור הדבר הזה וכבר יש לנו, אני מקווה, מקור תקציבי לדבר הזה, גם רש"ת אמרו שהם אפילו יסייעו בעניין הזה. וכמובן שפיתוחים טכנולוגיים, כמו שגברתי מכירה, זה לא משהו שהוא מהיום למחר, אבל אנחנו ננסה לקדם אותם כמה שיותר מהר ונעביר לוועדה את לוחות הזמנים הצפויים לפתרון.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר רק לחדד עוד כמה דברים. כשהעובדים התקבלו בגלריה, שאתם אומרים שאנחנו במצב מלחמה, בשיא המלחמה, ושעכשיו המלחמה, אם אפשר להגדיר אותה, היא בסיטואציה אחרת, ועכשיו זה לא בסדר, אבל כשהיינו בשיא המלחמה קיבלו אותם שם. אני לא מצליח להבין איך עכשיו אנחנו במלחמה ואחרי 7 באוקטובר לא היינו במלחמה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

גם יש שתי גלריות כאלה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

התאריך של מלחמה או לא זו לא הנקודה, הנקודה היא שהטרמינל משמש עשרות אלפי נוסעים ולא ניתן במקום ייעודי מצומצם לתת מענה, בטח לא בכמויות הנכונות האלה. יחד עם זאת, גם לגבי אותו אולם שעליו דובר וזמין באופן מיידי, ההסעה לשם יכולה להיות ישירות מתחנה ייעודית מחוץ לשער 03, גם בסבבים של המתנה. גם נוסעים שמגיעים ספורדית וצריכים להגיע לחניוני ארוכת טווח מגיעים לשאטל מסוים ובשאטל הזה יורדים בתחנות הייעודיות, בטח ובטח כשהם ילוו כקבוצות על ידי - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

משה, אולי תאמץ את זה כפיילוט זמני, לראות איך זה עובד?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

לא, אני אגיד משהו. אני מכיר את השירות של השאטלים. אני רק אומר, בסוף אנחנו גם צריכים לתת פה שירות גם למעסיקים. עכשיו אני צריך לבקש בסיטואציה כזאת מליאור שלא יבואו לבד, אלא יבואו עם עוד צוות, שכל אחד יחכה לקבוצה אחרת וילוו אותם, הרי צריך אחד לחכות להם פה ואחד לחכות להם באולם בתמך. זה קצת מסרבל נראה לי את התהליך, אני לא בטוח שזה הפתרון הנכון. אבל כמו שאמרתי, אני אשמח, קובי ואני בשיתוף פעולה מלא נשב וננסה למצוא רעיונות אולי יצירתיים אחרים שלא חשבנו עליהם בעניין הזה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני חייב להגיד שבפתרון הזה יהיו יותר אנשים בשדה תעופה, כי מה שיקרה במבחן המציאות, אנשים יחכו עם הקבוצות שלהם עד שכולם יצאו. יקרה בדיוק המצב ההפוך, זה בדיוק מה שיקרה. האנשים יחכו עד שכל הקבוצה תצא החוצה ואז הם ייקחו אותם בשאטל, ואז שדה התעופה יהיה עמוס גם ככה באנשים שמחכים לחבר'ה שלהם שיצאו החוצה. אין פה פרקטיקה.

אני לא מצליח להבין, אם באמת אכפת לכם מהעובדים הזרים ובאמת חשוב לכם, ולנו הבטחתם בישיבה האחרונה שהייתה שתדאגו לקירוי, וזה מה שנאמר בישיבה, ואתם יכולים להוציא את הפרוטוקול מהישיבה, לפחות תעשו את זה, תתחילו ממשהו, תראו שאכפת לכם, כי לי לא מרגיש שאכפת לכם מהעובדים. אלה עובדים שלנו, זה לא וולקאם, אני חייב להגיד, זה פשוט משהו מעליב, אין לי דרך אחרת להגיד את זה. הצורה שבה העובדים מתקבלים היום זה משהו מעליב.

אני ביקשתי מהיושבת ראש להקרין פה איזה סרט שהם רצים באזעקה ולא יודעים לאן הם רצים. פשוט זה לא מתאים לפורום הזה, אבל אתם צריכים להבין שיש פה משהו שלא יכול להמשיך. הפתרון צריך להיעשות אתמול, לא היום, לא מחר. אני חושב שאם נשב ונדבר על זה זה יימשך עוד שנה, כי זה מה שקרה בפועל.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

ויחד עם זאת, בהתפתחות התהליכים של התאגידים, המקום שהם מטפלים בו היום זה לא הנושא של קירוי או לא, מדובר על מעבר בסמיכות לחניון וזה לא מקום ראוי ומכובד לתת מענה. המקום הראוי והמכובד הוא אולמות ייעודיים עם האמצעים הטכנולוגיים, עם קליטה והסעה סדורה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

עם מתחמי שירותים, עם מתחמי חניות, שיש מקום מכובד גם למעסיקים, גם לנציגים, ובראש ובראשונה לעובדים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

יש אוהל צמוד, הם לא רוצים לשים את זה באוהל.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אבל שוב, יש לך גם את הנציגים של התאגידים וגם את הנציג של רשות האוכלוסין וההגירה, מר משה נקש, שאומר לך שזה לא פתרון ישים, הנושא הזה של ההסעות למתחם ייעודי. מה יותר קל מאשר לצאת - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל אפשר לבחון את זה כפיילוט. הוא לא טוב? עוברים לפתרון אחר.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אבל לפי מה שאני מבינה - - - שהם ניסו שאטלים וזה לא עבד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה הרע במיעוטו, זו האופציה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

וזו חלופה שאנחנו הצענו שיכולה להיות קרובה מאוד ומיידית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אפשר לנסות אותה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

ובהמשך, וגם זה בעבודה מסודרת עם רשות ההגירה והאוכלוסין יכולים לשכור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ובהמשך לקחת משהו יותר טוב.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

גברתי יושבת הראש, זה לא ישים, כי בדיוק לפי מה שאני אמרתי - - -

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

רגע, אפשר לשאול שאלה והצעה? נקש, בעבר העובדים שלך היו מוציאים את העובדים אלינו החוצה ביחד איתנו מתוך הטרמינל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

איפה הם?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

הם יכולים ללוות אותם לתוך נקודת הסעה שהיא לא בתוך הטרמינל, כלומר, לא אחרי שיוצאים, אלא ביציאה צדדית, והלעלות אותם לשאטלים ומשם שהשאטלים ייקחו אותם. שזה לא עובר דרך כל שבעת מדורי גיהינום, לא שזה תלוי בתאגידים, אלא שישר יוצאים מיציאה צדדית לתוך השאטל, השאטל לוקח ישירות למתחם.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אבל מה זו יציאה צדדית? צריך לחכות למזוודות של העובדים, צריך לעשות להם את התהליך של ההגשה הביומטרית, זה לא משהו שאפשר לדלג עליו או לוותר עליו, זה משהו שהוא חלק מהתהליך.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

שמע, ידענו להוציא להם מזוודות.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

ותוסיף לזה שאני, עם כל הרצון לסייע, אין לי את תוספת העובדים שיכולים גם ללוות את הקבוצות. אנחנו מקבלים מספר נחיתות כל יום, אנחנו לא בקפסיטי לנהל את האירוע הזה מבחינת ללוות את כל העובדים. אנחנו עושים את המקסימום במסגרת מה שאנחנו יכולים. אני מביא עובדים אחרים שלי שלא עסקו בנושא הזה כדי לטפל בנחיתות בנתב"ג, הם עובדים שבכלל בתחום אחר במנהל, כדי לטפל בזה. מעבר לזה, כרגע אנחנו לא יכולים לעשות - - -

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

ולהחזיר אותנו לאולם בחזרה, שהיה בפנים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

האולם, הוא לא יכול, הוא מכיל 30, 40, 50, זה לא רלוונטי.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

לא, אתה מדבר על החדר הקטן.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

יש לנו פה נחיתות של מאות עובדים, זה לא רלוונטי.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

אתה מדבר על החדר הקטן, אני מדבר על אולם הנחיתות.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל בכל פעם באים 40-30 עובדים, לא באים מאות.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

היה את אולם הנחיתות למעלה, לא הקומה השנייה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

זו הגלריה שכרגע רש"ת הסבירו למה מבחינתם זה לא יכול לקרות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה המון 150, זה לא 20.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זה להעלות אותם על הסעות, זה שלושה אוטובוסים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אז מה? שאטלים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אין בעיה, אם רשות שדות התעופה חושבים שזה הפתרון, אולי הם יקצו לזה כוח אדם שינתב אותם להסעות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני חושבת כפתרון זמני.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

תתנו לזה כוח אדם שינתב אותם להסעות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לעשות פיילוט, לראות איך זה עובד במציאות.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם רשות שדות התעופה יכווינו אותם לכיוון ההסעות, בשמחה רבה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

בטח כשקיים אולם ייעודי שיכול לתת מענה.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל צריך פיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה וליווי של העובדים עד השאטל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון. מה, זה לא, אוזן? זה לא במציאות שאתם תלוו אותם לשאטל, תעלו, תעשו סדר?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

באולם מקבלי הבאים יש הכוונה סדורה, יש שלטי הכוונה, ויש את הנציגים שבאופן שוטף, גם את ראש או נציג של קבוצות שמגיעות בהקשר של רשות ההגירה והאוכלוסין וגם נציגים של התאגידים. ככל שיש יציאה סדורה בחוץ לאזור התחנה, ניתן לעשות את ההסעה לשם, לאולם. יחד עם זאת, זה פתרון בחלופה זמנית שהצענו בעבודה מאוד סדורה ומשותפת עם משה נקש עד למציאת פתרון יותר קבוע ומסודר בשכירת אולם חיצוני.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון. ניתן למשרד החוץ, אני רוצה. מה העמדה שלכם? מה אתם חושבים?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

רחל אוברמן, עורכת דין, מחלקת אמנות במשרד החוץ. אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן על ידי נטלי ואנשים נוספים, שזה שער הכניסה לישראל וזה מאוד לא נעים לשמוע. אני הייתי בנחיתה לפני הרבה שנים וזה היה בחדר וזה היה מסודר עם שולחנות. אני לא הייתי לאחרונה בנחיתות, אני כן שמעתי מקולגות על חנייה וכולי, ואני חושבת שזה לא ראוי וזה לא מכובד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רגע, והפתרון הזמני שאוזן מציע, פתרון ביניים, בינתיים, זמני, כפיילוט, לראות איך זה במציאות, אי אפשר לאמץ את זה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

זה לא כל כך בתחום שלי, אבל אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן, שיכולים להיות קשיים מבחינת התפעול.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

במבחן המציאות זה לא ישים.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

חברים, אתם מתארים פה כאילו איזו מציאות אוטופית שעובד סרי לנקי מגיע והוא יודע ויש לו את האוריינטציה לדעת לאן ללכת ולקרוא שילוט, זה לא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל מכוונים אותם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זה ייצור אפקט קוברה ישיר, יהיו יותר עובדים בשדה מאשר יש עכשיו.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

זו בדיוק הנקודה, שאם מתוך 50, שניים מעוכבים לך בשדה ויוצאים כעבור שלוש שעות, מה תעשי עם ה-48 נוספים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הם נוסעים לשאטל, עולים - - -

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אתה לא יודע בדיוק מתי הוא יוצא.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אבל אני לא יודע מתי הוא יוצא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הם נוחתים, הם נמצאים כרגע באולם הייעודי.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

זה מצריך מהתאגיד להביא עוד כוח אדם לבן אדם שיחכה בשדה ועוד אנשים שילוו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כלומר, כן יחכה להם מישהו, בינתיים המעוכבים - - -

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

מי יחכה?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

מי יחכה להם?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רשות האוכלוסין תדאג.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

לרשות האוכלוסין אין כוח אדם. אם רשות שדות התעופה נתנו פתרון ורוצים להתקדם, בבקשה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו לא הבעיה שלנו שאין כוח אדם, הם צריכים לטפל בבעיה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

הלוואי, אבל - - -

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זו בעיית הבעיות, אנחנו לא יכולים להעמיס עליה. אנחנו יודעים שלרשות האוכלוסים יש צוואר בקבוק של כל העובדים במדינת ישראל, אנחנו לא נעמיס עליהם עוד על מה שיש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כיום הם קולטים מעל 6,000 עובדים והם נערכים לפתרונות, שימצאו גם פתרון לבעיה הזאת.

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

אתמול עובד נחת לנו, הלך לאיבוד במשך שעתיים בשדה התעופה. באמת, הלך, לא מצא אותנו. אנחנו טיפלנו, היו שני אנשי שטח שלנו, אספנו את כל מי שנחת, טיפלנו בהם, בינתיים הוא יצא, הלך לאיבוד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

קובי, מה אתה אומר על זה ששעתיים הוא הלך לאיבוד? איך אפשר לפתור את הבעיה?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

אין לך שלטים, לא בסינית, לא בסינהלית, לא בהודית, לא בתאילנדית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בואו נשמע אותו.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

הם לא יודעים לקרוא, הלוואי והם היו יודעים לקרוא. חלק גדול לא יודע לקרוא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

נקווה שיודעים.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

נגעתם בתחילת השיח בנושא של ליווי והקצאה, וגם במשך שנים רבות היה שימוש באולם שנמצא בסוף תהליך השדרה, אולם ייעודי של רשות האוכלוסין. נכון, לקיבולת יותר קטנה, אבל ככל שיש קבוצות קטנות יותר, זה גם יכול להיות מטופל שם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לשרת אותם, נכון.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

כמה האולם מכיל?

 << אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

50-40.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה גם טוב, בסדר. אם אלה שהם קבוצות - - -

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אלה סדרי הגודל. ואם נציג שמוסמך ומורשה נכנס פנימה ורשות ההגירה והאוכלוסין תאפשר לו את הבדיקה ואת האישור, הוא גם יכול לדברר אותם וגם יכול ללוות אותם וגם יכול לטפל בהם, והכול בליווי ואחריות מלאה של רשות ההגירה והאוכלוסין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רשות ההגירה והאוכלוסין.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

בדיוק, כבודה.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

גברתי, ללא פיקוח רשמי הם ינטשו, הם יברחו.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

אני חוזר על הבקשה, תנו לנו להיכנס עוד לג אחד לפני המסועים. כי כשאנחנו קולטים אותם במסועים, זה אחרי שהם עמדו שעתיים אצל הבקר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רשות ההגירה והאוכלוסין.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

אם אנחנו נוכל לקלוט אותם לפני ולהוביל אותם ביחד - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו תהיה בעיה לתת להם?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

זה היה פעם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה היה פעם?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מבחינתך, מה העמדה שלך? להחזיר את המצב הקודם?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

לפחות מבחינתנו נאמר שזה בוטל בגלל - - -

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

המצב הקודם של האולם הייעודי של רשות ההגירה והאוכלוסין, יש לו את הקפסיטי שלו, יש לו את האפשרות של הקיבולת שלו, אבל זה בהפעלה מלאה של רשות ההגירה והאוכלוסין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שמעת?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

כלומר, אתה לא מתנגד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אפשר להעלות את יפעת מרשות האוכלוסין, נשמע אותה.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני פה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה. את עקבת אחרי הדיון?

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני הייתי בכל הדיון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה להתייחס.

<< אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

כיום, כמות העובדים הזרים שנכנסת לארץ ביום, רק היום נכנסו מ-8:00 עד השעה 14:30 כ-450 איש. האולם הזה, אני לא יודעת איך להגיד, אני לא חושבת שהוא כל כך יכול לעזור לנו. מעבר לכך שבמהלך השנים, הקורונה, המלחמה, אנחנו נתקלנו מצד רשות שדות התעופה באי קבלת אישורי כניסה לנציגים פנימה מטעמי ביטחון, מכל מיני טעמים כל שהם שקיבלנו מכם. כיבדנו את זה כי באמת המצב היה כזה, והפתרון עבר לטיפול בגלריה. זו ההתייחסות שלי לגבי הקונקטור. אני לא חושבת שזה, גם אם אני אכניס לשם קבוצה אחת של 30-20 איש, עד שהיא תסיים את הטיפול, איפה יחכו הקבוצות השניות? איפה הן יחכו? המצב של לקבל אותם בעמידה או בחוסר נוחות או באי קבלת פנים ראויה נשארת אותו דבר.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

וזו בדיוק החלופה הראשונה שהוצאנו, מבנה התמך F44 בתמך המערבי יכול לתת מענה למאות עובדים להגעה למתחמי שירותים, לטיפול מלא וראוי כמו שראוי עבורם.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני ברשותך אחזור ואגיד מה שנקש אמר לגבי התמך המערבי. אנחנו היינו שם בסיור, אני ואתה מנסים למצוא מקום ראוי לקבלת העובדים הזרים לא מעט זמן. כמו שאמר נקש, אני מאוד מקווה שנשב אנחנו שוב פעם עם רשות שדות התעופה, עם רשות האוכלוסין וההגירה ביחד וננסה להגיע לעמק השווה ולמצוא את המקום הכי טוב שיהיה ראוי גם לעובדים הזרים, גם לרשות שדות התעופה, וגם לרשות האוכלוסין וההגירה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יפעת, למה התמך המערבי לא ראוי לדעתך?

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

תראי, קודם כול, המקום עצמו, אני לא יודעת איך אתה אומר, קובי, שאפשר להפעיל אותו מיידית, כי אי אפשר להפעיל אותו מיידית. המקום מצריך שיפוץ, המקום מצריך תפעול. אם אנחנו כבר לוקחים ובאמת רוצים להגיע ולעשות את המקום הזה גם בשביל הפרטי וגם בשביל הבילטרלי, המקום הזה צריך תפעול 24/7.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

זו אחריות שלכם.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

כי בפרטי החברה יכולה להנחית את העובד שלה מתי שהיא רוצה. א', זה להכשיר את המקום שיהיה ראוי. נכון, המבנה עצמו הוא גדול, יש בו מקום, אבל צריך לאבזר אותו, צריך לשפץ אותו, צריך לעשות אותו ראוי לתפעול, שזה גם משהו ש - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו רשות האוכלוסין, לא?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

ואחרי שעושים אותו, בהנחה שהכול יעבוד, לא בטוח שהכול יעבוד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

רשות האוכלוסין צריכה לשפץ, לא? אבל הם הציעו לכם לפני כמה זמן, למה לא עשיתם עד כה? לא טיפלתם.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני יודעת שזה ישב בשולחן, להגיד לך בדיוק בדיוק למה לא עשו את זה, אני לא יודעת להגיד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה זמן ייקח לכם לשפץ אותו עכשיו, להכין אותו?

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני לא יכולה להגיד, אני לא יכולה לענות על כאלה דברים, זה תקציב, אני לא יודעת.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הוא אמר שיש מקור תקציבי. יש מקור תקציבי, הוא אמר, יש תקציב.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

הוא דיבר על התקציב של ההחתמה מרחוק, החתמה דיגיטלית.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

גם אם ישפצו אותו, זה לטובת פיילוט וזה זמני, כמו שאמרנו, וגם אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח, ובהנחה שזה גם יעבוד. זה נראה לי כמו כל - - -

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אם לא נתחיל ממשהו שנותן מענה ומכבד את העובדים היקרים האלה, ההתחלה לא תיושם אף פעם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אבל רשות שדות התעופה לא מכבדת אותם בזה שהיא מקבלת אותם היום בחנייה. אני לא הייתי נותן לזה לקרות בלי פתרון מיידי.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

אני רוצה לשאול שאלה, קובי. האם ניתן לעבור לתמך המערבי, כמו שאתם מדברים, שאני לא יודע מה זה, זה מבחינתי משהו אמפירי, אבל זה יעבוד נכון אם ביציאה מהמטוס יחכה מיניבוס, ייקח את העובדים ויעביר אותם לשם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו בדיוק הכוונה, לא?

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

שם יהיה בקר הגבולות ושם יקבלו אותם ושם יעשו את הכול. ברגע שהם יצטרכו לעבור את כל הסיבוב, להגיע, לא עשינו כלום.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אם אפשר לקצר להם.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

פחות.

 << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>  

מספיק אחד שלא הגיעה לו המזוודה בשביל שאנחנו נתעכב.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

זה תהליך מאוד לוגיסטי, מאוד מורכב תפעולית ושירותית. יש פריקה וכבודה ומיון ונוסעים נוספים על המטוס, זה לשיח אחר עם רשות ההגירה והאוכלוסין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, הליך יותר מהיר הוא יכול להיות?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

לא, כי זה רק יסרבל יותר. בתוך התהליך יש הרבה אבני דרך, בתהליך הכניסה של נוסע או של עובד זר ארצה. ולכן כניסה הומוגנית, מסודרת, הסעה לאולם, טיפול מלא ויסודי בצורה מכבדת תיתן מענה בשלב הכמעט מיידי באופן ראוי.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

למה במיידי זה לא יכול להיות בקומות הגלריה הקיימות, שזה רק לעלות מדרגות ויש לך שם שירותים ומיזוג והכול?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

הסברתי, קומת הגלריה ששימשה בעבר, בתקופת הקורונה, שלהי המלחמה, כמויות מאוד מאוד קטנות של עובדים, לא דבר שיכול להיות ישים בתקופה כזו, לא למאות עובדים.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

הגיעו אלפי עובדים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זה היה ישים בשיא הנחיתות.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

שאלתם שאלה, אני אענה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

איזה כמויות קטנות? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני לא ראיתי.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

אלפי עובדים הגיעו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה נכון? אלפים הגיעו לגלריה?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

בטח, שיא העובדים הגיע דרך הגלריה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

קיבלתם אותם? אכלסתם הרבה בגלריה?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

זה השיא היה.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

בגלריה לא ניתן לאכלס אלפי עובדים.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

לא, לא בבת אחת.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

את מתכוונת במהלך יום שלם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

לא, האולמות משמשים לטיפול והגעה של קבוצות ונוסעים ושימוש מלא, ובאותו מקום גם נמצאת המרפאה שנותנת מענה חירומי לשאר הנוסעים, ציינתי, כ-75,000-70,000 אישר בימות השנה. ולכן כניסה סדורה והסעה לאולם ייעודי יכולות לתת את המענה. ודרך אגב, זה אולם שנמצא תחת הדיור הממשלתי. החיבור בין רשות ההגירה והאוכלוסין לביצוע התאמות על ידי הדיור הממשלתי יכול להיות מאוד מהיר ומאוד ראוי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יפעת, את יכולה בבקשה להגיד מה את מציעה, אילו חלופות? מה יש לך לומר בעניין החלופות?

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

אני כל כך הרבה שנים עובדת בשדה התעופה ומטפלת בעובדים זרים וזו כל כך סוגיה שאנחנו שנים על גבי שנים מנסים לחפש מקום ראוי לדבר הזה, ולצערי, אנחנו לא מצליחים. אם את שואלת אותי, אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא איזשהו מבנה שנמצא בתוך הטרמינל, משהו ייעודי לדבר הזה, אבל בתוך הטרמינל. אם מדברים איתי על התמך המערבי, שינוע עובדים לתמך המערבי בכמויות כאלה לא הגיוני ולא ישים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אסון, זה אסון.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

זה אסון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוזן, יש מקום?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אם כך, תמצאו אולם חיצוני.

 << אורח >> יפעת בראל: << אורח >>  

השינוע זה דבר נוראי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש אצלכם אולם?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

התשובה היא לא, אולמות הטרמינל משמשים באופן מלא לכלל הנוסעים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

הם לא רוצים את העובדים, אין משהו אחר.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

ממש לא. אני לא רציתי - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נבוא לסיור, בסדר?

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

בשמחה רבה, ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יחד עם הוועדה והנציגים ונציג מהמעסיקים ותראה לנו בעין.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

אני כן יכול לציין אבל, רציתי להימנע מזה, אבל אני כן יכול לציין, יפעת יקרה, ואנחנו בקשרי עבודה מצוינים, שגם באותה תקופה ייעודית בה היה שימוש נקודתי בגלריה, לאורך היום ובסוף כל יום ראינו מתחמים ואולמות נוסעים מלאים בלכלוך ואוכל ועובדים ש - - -

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

זה פתיר אבל.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

דקה, תן לי לענות על זה. וחוסמים מעברים ויושבים שם על מעקות ולא בטיחותי, וכל הנראות של נוסעים ושל ציבור הנוסעים ושל ציבור העובדים היקר לא מתפקד טוב, לא נראה טוב, לא בטיחותי, ולא שירותי.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

עדיף שהעובדים יהיו בחנייה, ויהיו להם אזעקות, זה יהיה יותר בסדר?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

גם ככה לא טוב וגם ככה לא טוב.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

גברתי, אפשר להגיע באמת לסיור, לראות את האולמות הייעודיים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו נגיע, או בראשון או בחמישי אנחנו מגיעים.

 << אורח >> יעקב אוזן: << אורח >>  

וניסע לשם ביחד ותראו כמה זה פשוט ויעיל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, ונראה, ונקבל את ההחלטה יחד.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

זה חייב להיות ממש בהקדם, גברתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בסדר.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אבל רשות שדות התעופה צריכים להיות פתוחים לעוד רעיונות, זה לא יתקדם.

<< אורח >> גולן אלבוגן: << אורח >>  

גברתי, יש השבוע הרבה נחיתות, אולי תנסי לבוא ביום של נחיתות? תנצלו את המומנט גם לראות איך זה נראה בחוץ, בפנים, בצד, למעלה ולמטה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

השבוע נמצא מועד, בסדר?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>  

ב-16 לחודש יש לנו נחיתה של 100 עובדים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ב-16 בחודש? איזה יום זה יוצא? יום שני?

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

נמצא מועד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

במהלך השבוע נראה. אנחנו מסכמים את הדיון. תודה, יפעת. 

הוועדה תקיים סיור בנתב"ג בתיאום עם רשות שדות התעופה ביום שבו נוחתים עובדים זרים, נראה גם את תהליך קבלת הפנים והרישום. הוועדה תבחן את ההצעה שרשות שדות התעופה הציעה. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר לוחות זמנים לקידום פתרונות טכנולוגיים לצמצום ההליך בנתב"ג, לעובדים ועדכון על המקור התקציבי לכך. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין ומרשות שדות התעופה להתכנס ולחשוב על פתרונות נוספים לאור מה שעלה היום בדיון, ולהעביר בכתב את המסקנות לוועדה תוך שבועיים. 




תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:37. << סיום >>