פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 67 ועדת הכספים 06/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 687 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י' בתמוז התשפ"ה (06 ביולי 2025), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן נאור שירי נעמה לזימי אחמד טיבי אביחי אברהם בוארון מוזמנים: יוראי מצלאוי – סמנכ״ל בכיר וראש צוות הון שחור, משרד האוצר כפיר בטט – סגן הממונה על תקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המיסים בישראל אמיר דהן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים בישראל דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות ליאור גור – פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות שחר תורג'מן – נשיא, איגוד לשכות המסחר אילן זגדון – מנכ"ל, פורום המסעדות רון תומר – נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל ירון גינדי – יועץ מס, נשיא, לשכת יועצי המס ליאת נויבירט – עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי דין סיון דטאוקר – מנכ"לית, התאחדות המלונות בישראל יקיר ליסיצקי – יו"ר, איגוד המסעדות והברים יוסי פתאל – מנכ"ל, לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל עמר אבנר – רו"ח, לשכת רואי החשבון נעמה צדקיהו – עצמאית, מסעדנית ורד קמינסקי – עצמאית, רו"ח נגה בן פרץ – עצמאית, ענף התיירות שגית בכנר – פורום נשות המילואימניקים רוית גרוס – עו"ד, מנכ"לית, מנהיגות אזרחית ארגון הגג של המגזר השלישי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 << הצח >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני ביקשתי לעשות את הישיבה כבר היום כדי לא לעכב את התשלומים שצריך לשלם לאנשים. את מה שאפשר לעשות יותר מהר, אני מבקש לעשות יותר מהר. מדובר בהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי, הוראת שעה, חרבות ברזל. מי מציג את התוכנית? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כפיר בטט, משרד האוצר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני רק אגיד כמה משפטי פתיחה ואז אני אעביר את רשות הדיבור לכפיר. יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר. היה פה מבצע מאוד קצר, במיוחד בהשוואה לאירועים קודמים שאנחנו מכירים של המתווה הכלל ארצי, שהיה ממושך בהרבה, במיוחד באוקטובר 2023. פה יש מבצע מאוד קצר של 12 ימים ולמרות זאת, רצנו קדימה כמה שיותר מהר עם העקרונות של יעילות וודאות בשביל לקחת מודל קיים שעבד פה בתצורות כאלה ואחרות בשנה וחצי האחרונה – בין אם בתקנות ובין אם בחקיקה כלל ארצית – ולתת את המענה כמה שיותר מהיר. מבחינתנו, המוכר והמהיר הוא הטוב וכמו שכולכם יודעים, זה מסלול הוצאות מזכות. מכאן אני אעביר את השרביט לכפיר והוא יפרט, לרבות התנאים של המסלולים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, לצערי אנחנו כבר מתורגלים בעולמות האלה. זאת הפעם השלישית בחמשת השנים האחרונות שאנחנו הולכים להפעיל מתווה כלל ארצי שנוגע למענק המשכיות עסקית שנועד להחזיק את הראש מעל המים לעסקים. לשמחתנו, הפעם האירוע באמת היה יותר קצר ולכן נעבור בקצרה על מה שאנחנו מציעים פה. (הצגת מצגת) אסביר מאוד מלמעלה. אנחנו באים להפעיל את אותו מנגנון שחוקק פה בוועדת הכספים באוקטובר 2023. גם אז הצלחנו לעשות את זה בפרק זמן יחסית קצר, חוקקנו את החוק כבר ב-4 בנובמבר 2023 ולכן הצלחנו להגיע למצב שבו העסקים היו זכאים לקבל את הכסף שלהם בזמן המהיר ביותר האפשרי וזה בדיוק מה שאנחנו מתכננים לעשות גם הפעם. במידה ונצליח להעביר את החקיקה עוד השבוע בלי שינויים משמעותיים אז גם הפעם, ב-15 ביולי 2025 העסקים יוכלו לבוא ולקבל את המענק שלהם בזמן המהיר ביותר האפשרי. הסיבה שאנחנו הולכים על אותו מנגנון שהפעלנו אז היא קודם כול, כי הוא היה אפקטיבי. ראינו שהמשק הצליח להתאושש בצורה מאוד מהירה אחרי אותו משבר של אוקטובר. זה משבר שהשיא שלו היה בסדר גודל של חודש וחצי או חודשיים וחצי ולכן המענק שניתן אז באמת עשה את עבודתו ואיפשר גם לעובדים וגם למעסיקים להחזיק את הראש מעל המים ולעבור את אותה תקופה. זה מתווה שהוא מוכר, היועצים מכירים אותו, רואי החשבון מכירים אותו, העסקים מכירים אותו, העצמאיים מכירים אותו ויש גם לכך חשיבות רבה. אנחנו לא באים להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש אלא אנחנו באים לעשות את מה שאנחנו יודעים שעובד ומה שאנשים כבר מכירים. האירוע השלישי זה העניין של יישום בקליק. אנחנו יודעים שאפשר להפעיל את זה, המערכות מוכנות והתפעול עובד. כמובן שבכל פעם שהיה אירוע כזה גם למדנו לקחים ואז ידענו לעבוד בצורה יותר טובה ויותר מהירה. זה לא אומר שלא יהיו באגים בכלל כי בסופו של דבר, אנחנו נותנים למאות אלפי עסקים ועצמאיים מענה ולכן תמיד יהיו איזשהם באגים אבל בסך הכול זה עובד ועובד מהר. יש שתי רגליים מרכזיות למתווה הזה כמו שהיה גם בפעם שעברה, מענק המשכיות עסקית שתכף נצלול אליו והקלות מסוימות בחל"ת כמענה משלים לסוגיית העובדים. המענה הזה הוא מענה רוחבי ומיידי וכמו שאמרתי, העסקים יוכלו לקבל את הסכומים לחשבון הבנק שלהם הכי מהר שאפשר. בשאיפה, אנחנו מדברים על סדר גודל של שלושה ימים מרגע הגשת הבקשה ב-15 ביולי 2025 עד שהכסף כבר יהיה בחשבון. זאת המטרה. חשוב להדגיש פעם נוספת שהמטרה המרכזית של המענק זה לא לתת פיצוי מלא של שקל לשקל לכל מי שאיבד. בסופו של דבר, ברור לנו שיש פה פגיעה. ברור שיש פגיעה בעסקים וברור שיש פגיעה בעובדים והמענק הזה הוא נותן שקל לשקל בחזרה אלא המטרה שלו היא לתת המשכיות עסקית ולייצר מצב שבו עסק טוב לא קורס בגלל המלחמה הזאת שגרמה לו לא לעבוד עכשיו. זאת הייתה המטרה שלנו גם בתקופת הקורונה וזאת הייתה המטרה גם בחרבות ברזל וכמובן, המשך תגובה בהתאם לנסיבות. לשמחתנו, זה נראה שהאירוע הזה כבר מאחורינו אבל כמובן שאנחנו ערוכים לעשות שינויים ככל ויידרש בהמשך. מי זכאי למענק? עסק שאינו עולה 400 מיליון שקלים. כפי שאמרתי, המטרה של המענק היא בדגש על עסקים קטנים, בינוניים שיותר קשה להם לצלוח תקופות כאלה של מחסור בתזרים וכפי שהונהג גם בפעמים קודמות, ירידה של 25% למגישי דו"ח חודשי. בגלל שאנחנו עכשיו בחודש השני של הדו-חודשי אז אפשרנו שגם ירידה של 12.5% לדו-חודשי, תקנה את הזכאות למענק, כמו באוקטובר. מה המענק נותן? יש שני רכיבים, הוצאות קבועות ושכר. אלו שני רכיבים שראינו שעבדו טוב גם בפעמים הקודמות. ראינו שמענק השכר שנתנו לראשונה בחרבות ברזל הוכיח את עצמו ומעט מאוד אנשים בכלל הוצאו לחל"ת באוקטובר. זה היה סדר גודל של כ-2% מהמועסקים. זה מענק דיפרנציאלי שיוצר מצב שבו מי שנפגע יותר במחזור גם מקבל יותר וכמובן, מענה ייחודי לעצמאיים עד 300 אלף שקלים לפי טבלה מרכזית. הנוסחה של המענק אומרת את הדבר הבא, לפי הוצאות השכר שיש למעסיק, אנחנו מכפילים בגובה הפגיעה ומכפילים ב-75% כדי לתת לו איזשהו מענה במידה והוא לא הוציא עובדים לחל"ת ובמידה והשאיר את כל העובדים על ה-payroll. בנוסף לזה יש מענק שמשקף את ההוצאות הקבועות של העסק. באוקטובר ניהלנו ויכוחים רבים על מהו אותו סכום אחוז נכון. לטעמנו, גם אז הסכום שהיה היה גבוה יותר ממה שראינו שבאמת משקף את ההוצאות הקבועות אבל כפי שנהגנו פה כמעט לאורך כל הדרך, גם בדברים שלהערכתנו היו פחות מדויקים, השארנו את הנוסחה כפי שהיא וזה שוב מאותם טעמים שהצגתי מקודם של ודאות ופשטות. כל זה בהתאם לאחוז הפגיעה, כמובן. אני מניח שיהיו על זה שאלות ויותר ירידה לרזולוציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רכיב התשומות זה ההוצאות הקבועות? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרכיב שאת רואה פה, מענק רכיב התשומות משקף את ההוצאות הקבועות של העסק. יש גם המענק לעסקים זעירים וזאת אותה טבלה שהייתה בפעם שעברה אחרי התיקונים. זאת לא הטבלה שהגשנו אלא זאת הטבלה עם התיקונים אחרי שהיא עברה בוועדת הכספים, כולל השינויים השונים שהכנסנו. כפי שאמרתי, המענה המשלים זה הקלות ביציאה לחל"ת. פה כן שינינו מתקופה מינימלית של 14 יום לתקופה של 12 יום בגלל התקצרות המלחמה. זה נעשה בהסכמה ובשיתוף עם הסתדרות העובדים ועם נשיאות המגזר העסקי. ממש אחרי שכבר עשינו את מסיבת העיתונאים ואחרי שכבר הכרזנו על המענק אז פרץ שלום, וקיצרנו את תקופת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעזרת השם יפרוץ שלום. אנחנו עדיין לא שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלום עולמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "פרץ". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שפעם הבאה יהיה יותר נכון לעשות את מסיבת העיתונאים אחרי שאתם מחקוקים את החוק. זה מה שנראה לי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה קצת סותר את מה שאמרו לנו הרבה פעמים לאורך הזמן וזה לצאת עם ודאות כמה שיותר מהר אז באמת ניסינו בזמן המהיר ביותר האפשרי, בשיתוף - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדרך הטובה ביותר לצאת עם ודאות כמו שצריך זה קודם כול, נוהל לחיצת חירום שהיה נותן תשתית ראויה וממנה היינו עובדים. זה יקל מאוד על ודאות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אשמח להתייחס לזה, כי שמעתי את הטענות האלה עולות כמה וכמה פעמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> "הטענות האלה". << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בסוף, אנחנו מביאים פה נוהל לחיצת כפתור. כפי שציינתי בה כבר בתחילת השקפים שלי, אנחנו מביאים פה את המתווה שחוקק פה רק לפני שנה וחצי. אנחנו מביאים אותו כדי שבזמן האפשרי המהיר ביותר, העסקים יוכלו לקבל את הכסף. כמובן שכשמתחיל מהלך אז אנחנו עוד לא יודעים מתי אנחנו מפעילים אבל אני גם לא חושב שחברי ועדת הכספים היו רוצים שנעקוף אותם ונעשה משהו כזה שלא מגיע לכאן ומחוקק את הדבר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל כפי שאמרתי, בסוף המשמעות היא שאנחנו באים לפה בזמן המהיר ביותר האפשרי עם חקיקה ראשית כי זה מה שנדרש כרגע עם איך שהדבר הזה בנוי וכמובן, גם עם התאמות. התאמה אחת שבוודאות לא היינו יכולים להפעיל באיזשהו נוהל לחיצת כפתור זה ההתייחסות האחרת שאנחנו עושים פה לשאלת המפונים שהיו בשנת 2024. אנחנו כבר מציגים מצב בו הם יכולים לבקש התייחסות שנוגעת ל-2023 וזה לא משהו שהיינו יכולים לייצר כאיזשהו משהו שהוא קבוע וקונסיסטנטי כי זה אירוע מאוד חריג. לכן, אנחנו מגיעים לפה לוועדה ומחוקקים את הדבר הזה. הרג גפני, אני סיימתי מבחינת הצגת הדברים. אם תרצו לפתוח לשאלות עכשיו אז אנחנו נשמח או אם יש משהו נוסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לחברים ואמרתי את זה גם בוועדה, אני ביקשתי שזה יהיה כמה שיותר מהר. היות ולצערנו הרב, אנחנו כבר עשינו את זה במלחמות קודמות, אני מבקש שזה יהיה פחות או יותר אותו הדבר ולנסות להגיע להסכמה עם המגזר העסקי, עם נשיאות המגזר העסקי ועם ההסתדרות. לפני שחברי הכנסת מתייחסים, אני רוצה לשמוע את דובי אמיתי מהמגזר העסקי ואת ההסתדרות. אני מבקש לדעת את עמדתכם בעניין לפני שמתחיל הדיון. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנכבדים אני אגזול קצת יותר זמן הפעם ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לכוחות הביטחון על המבצע הענק שהיה באיראן שהיה פשוט מדהים ונועז וגם לממשלה שידע לקבל את ההחלטה. זו ההזדמנות שלנו ושלי להודות לממשלת ישראל על המהלך הזה. אנחנו תמיד דיברנו על מושג שנקרא יציבות וודאות. כבר ביום שני בבוקר לאחר פרוץ הלחימה באיראן, נפגשנו עם שר האוצר ועם הצוות המקצועי – חלקו יושב פה וחלקו לא נמצא – כדי להתחיל לחשוב ולהבין איך אנחנו צריכים לנהל את האירוע הזה. המסקנה של ארנון, יושב-ראש ההסתדרות ושלי, יחד עם שר האוצר הייתה שהמטרה היא אחת וזה לשמור על רציפות תפקודית, לגלות חוסן במגזר העסקי ולא לתת לצד השני לפגוע בנו באמצעות האיומים והטילים. החוסן במגזר העסקי והאזרחי הוא חלק בלתי נפרד מלחימה מבצעית וממה שכוחות הביטחון עשו, זה שילוב של שני הדברים וביחד מגלים את העוצמה. לכן, הסיכום ביום שני היה שבכל הזדמנות אנחנו נבקש הקלות כאלו ואחרות על מנת לתת למשק לעבוד. חברי הכנסת, תדעו שמשק חיוני זו הגדרה שאבד עליה הקלח. המשק החיוני הזה מזמן לא תוקן ולא הותאם לסיטואציות של הלחימה האחרונה. מצאנו את עצמנו עם עסקים שיכולים להמשיך לעבוד, עם מיגון מתאים, עם כל האמצעים הנדרשים ועל פי חוק, על פי הגדרות פיקוד העורף, לא נותנים להם לעבוד. זאת תקלה ואף משרד לא לקח פעם אחת את האחריות לסדר את הדבר הזה. כולי תקווה ואני מתפלל שלא נחזור עוד לימים של לחימה ובאמת אולי יפרוץ איזה שלום – איך אמר הרב גפני? אולי איזה טראמפ קטן יביא אותנו למשהו חדש – אבל את הדבר הזה אנחנו חייבים להתאים למגזר העסקי. נשיאות המגזר העסקי מייצגת פורמלית וסטטוטורית את כל העסקים במדינת ישראל – לפעמים אני גם מקבל ביקורת וזה בסדר, אנחנו לא דיקטטורה – ולכן זה היה המאמץ העיקרי שלנו. קבענו שביום חמישי, חמישה ימים לאחר מכן, נראה לאכן האירוע הזה הולך ונקבל החלטות. קיבלנו החלטות וההחלטות שלנו באו רק מהסיבה שאנחנו רוצים יציבות, ודאות ושהעסקים ידעו לאן הם הולכים כדי לא להשאיר אותם באוויר. זאת הפעם הראשונה שתוך עשרה ימים או אפילו תשעה ימים, סגרנו מתווה אז אני לא מתכוון - - - אין לי כוונה כזאת, אני יודע בדיוק מה מקומי וגם יושב-ראש ההסתדרות יודע מה מקומו אבל התהליך של שיתוף הפעולה בין ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי, משרד האוצר ורשות המסיים זה תהליך שהוא מחויב המציאות על מנת להביא להם את הצרכים, לשים את תמונת המצב משני הכיוונים ולנסות להגיע להבנות. אני לא לוקח את המקום שלכם וזה גם לא נכון. כמחוקקים, זה תפקידכם. יותר מזה, תפקידכם כחברי כנסת זה גם לבקר את עבודת הממשלה אבל מה שאנחנו עשינו זה להגיע לשורה של הסכמות עם משרד האוצר, עם שר האוצר בטווח זמן שלא היה מעולם. לא היה טווח זמן כזה שבו ביום התשיעי כבר ידענו מה המתווה אז אני מבקש לא לכעוס עלינו. אנחנו לא לוקחים את המקום שלכם, אנחנו מניחים את התשתית והגענו להסכמות. אני חושב שזו גם הזדמנות להודות לשר האוצר על כך שהגענו מהר להסכמות, אחרי ויכוחים לא פשוטים. אנחנו כמגזר עסקי פרסנו פה שורה של דברים. הדבר הראשון שהיה לנו מאוד חשוב זה שניתן פתרון לעסקים. ראינו עסקים נפגעים מטילים ונכון להיום, חוק מס רכוש הוא חוק שנותן פיצוי אך ורק על השבר אבל לא נותן פיצוי על התקופה של השיקום ולוקח זמן לשקם פה עסקים, בין אם זה באותו מקום ובין אם עוברים מקום. סיכמנו שאנחנו ניתן לעסקים פתרון לזה. אנחנו ניתן לזה פתרון. אני מאמין במי שיושב פה, מנהל רשות המיסים ומנהל מס רכוש, שנדע לדייק את הדברים האלו עוד כי עד היום הם הוכיחו שהם ידעו ללכת לקראתנו וזאת פריצת דרך אחת. בנוגע לפריצת הדרך השנייה, כל הזמן אומרים "מעל 400 מיליון". חבר'ה, אסור להרוויח במדינת ישראל? לא מגיע לעסקים כאלה פיצוי? מה, זה פשע להרוויח? ההפך. מי משלם את מרבית המיסים? אלה מעל 400 מיליון. גם פה, שר האוצר מצא פתרון ביחד איתנו וקיבלנו קופסא של 60 מיליון שקלים אז יחד עם האוצר אנחנו נדע לתת פיצוי לעסקים שהם מעל 400 מיליון שקלים. הדבר השלישי זה הסיפור של החל"ת. כולנו ביחד בחדר התלבטנו מתי נכון ואיך נכון. בסופו של דבר, החלטנו שנכון להפעיל את מודל החל"ת. היו ויכוחים והיו דיונים לא פשוטים ואני העומד בראש הנשיאות, הודעתי אחרי ויכוחים שאנחנו הולכים רציפות של 11 ימים. תדעו לכם שזה קרה עוד לפני שבכלל חלמנו על מתי מסתיימת המלחמה, אף אחד לא ידע. כל ההסכם הזה היה שלושה ימים לפני סיום המלחמה. אני חושב שהתקדים הזה, כולל ההגדרה של 11 הימים, זאת הצלחה מבחינתנו בניהול הסיכונים שלנו. נתתי מילה וסגרנו את העניין הזה של החל"ת. ביום ה-12 הסתיימה הלחימה ובסוף היום שאלתי את עצמי מה אני עושה עם אלה ששלחנו אותם לעבודה ולא מגיעים לרציפות של 11 ימים? אני מרגיש עם זה לא טוב אבל את המילה שלי כן נתתי. ארנון ואני לחצנו יד לשר האוצר ואמרנו לו שזאת העסקה. זאת העסקה ואני עומד מאחוריה וגם התחייבתי שזה לא יהווה תקדים. התחייבתי ואני אעמוד מאחורי ההתחייבות ואני עומד מאחורי ההסכם עם שר האוצר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת אם הוא צופה בנו או שהמסרים יעברו אליו. ארנון ואני נעמוד בכל הסכם. הבוקר גם שוחחתי עם ארנון. אני פונה אליו לגבי זה שכן צריך לתת מענה והוא לא בכסף גדול, לאותם אנשים שאני שלחתי אותם ללכת לעבוד על מנת שהמשק ימשיך ויגלה את תפקוד ורציפות תפקודית אבל אני אומר שוב שאנחנו נעמוד בכל מילה. לא משנה איזה מחיר אני אשלם ברמה האישית, אני עומד במילה שלי ואני אמרתי את זה בנוכחות עוד הרבה גורמים בתוך משרד האוצר. לסיכום, המשא ומתן שניהלנו, הייצוג של המעסיקים והתוצאות שקיבלנו פה הן תוצאות טובות והן הסכמות. נשארו עוד ניואנסים קטנים ואני מאמין שלא נסיים אותם היום אז אני מבקש שאנשי מס רכוש ורשות המיסים ישבו עם הצוותים המקצועיים שלי ובואו נדייק אותם כי ידענו להגיע להסכמות. אני פה בשביל להגיע להסכמות אנחנו יודעים להגיע להסכמות אבל בלי שנשב ונדבר זה לא יקרה מעצמו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך באמת על ההזדמנות ועל השיח בינינו לאורך כל הזמן, גם עם חלק גדול מחברי הכנסת. אני רוצה להודות לחברים שלי בנשיאות המגזר העסקי ולכל מי שבסוף מחובר למגזר העסקי, גם על הגיבוי, גם על הליווי וגם על העצות הטובות. במשא ומתן מנסים לעשות את המקסימום של מה שידנו נותנת ואני באמת מקווה ששר האוצר ישמע לעצתי וננסה לתת פתרון גם לאותם אלה שאין להם את הרציפות. תודה על הקשב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אנחנו מודים לך. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> תודה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך. אדם בלומנברג מייצג את ההסתדרות? << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> בוקר טוב. אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קודם כול, אני רוצה לברך את הוועדה על ההתכנסות המהירה ואני באמת רוצה להודות למשרד האוצר על ההירתמות ממש מהיום הראשון של המצבע מתוך הבנה של הצורך לתת ודאות ויציבות למשק, גם למעסיקים וגם לעובדים ולתת פתרון מידיי ורשת רחבה ככול האפשר, בהתאם לאילוצים. אנחנו נכנסנו והתבססנו על מתווים קודמים על מנת לצאת כמה שיותר מהר לשטח עם התוכנית, אפילו עוד לפני שהגענו לוועדה מתוך הבנה שאנחנו רוצים להביא לעובדים ולעסקים את הוודאות האפשרית. כשבאו אלי עסקים, התקשרו לגבי ההקלות ושאלו אם להחזיר את העובדים למקום העבודה והאם זה לא ייפגע להם ברצף ואנחנו אמרנו להם להביא את העובדים בחזרה לעבודה, כנ"ל לגבי ועדי העובדים. אמרנו "תבואו ותחזירו את המשק לעבודה". היה לנו פה אירוע מאוד מיוחד ביחס למבצעים קודמים. במצבעים הקודמים היו לנו תקופות יותר ארוכות של מעבר ל-14 ימים. השינויים וההנחיות בפיקוד העורף היו יחסית פשוטות בהקשרים האלה. אנחנו נתקלנו פה באתגרים חדשים ביחס למתווים הקודמים ואני חושב שנתנו להם את המענה האפשרי המהיר ביותר. לגבי ההתאמות הנדרשות, יש פה את ה-11 יום וזה נותן מענה מאוד רחב. להגיד שזה מענה הרמטי? לא, זה הדבר הכי טוב שהצלחנו להביא במהירות הזאת ואני חושב שהוא נותן מענה מאוד רחב. אנחנו בתהליך של שיפורים ולמידה מכל מבצע כי לצערנו, אנחנו נתקלים בזה כבר לא מעט פעמים בשנים האחרונות. אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי המתווה של המעסיקים. יש עוד אוכלוסיות שלא נכנסו תחת אותה רשת ביטחון. אציין קודם כול את העובדים המפונים. לפי ההערכות האחרונות, יש לנו סדר גודל של 20 אלף אנשים שפונו ממקום מגוריהם בתקופה של מבצע עם כלביא. זה אירוע שלא היה לנו מאז המפונים של אוקטובר 2023 ולא ניתן להם כיום מענה דרך דמי אבטלה ולא דרך תקנות מס רכש אז לדעתי, על הוועדה לתת את הדעת על האוכלוסייה הזאת. לגבי עובדים זרים, מאז אוקטובר 2023 נכנסו למדינה קרוב ל-200 אלף עובדים זרים. העובדים הזרים לא מכוסים בביטוח דמי אבטלה ולא בטוח שאותם מעסיקים מכוסים דרך תקנות מס רכוש. כרגע, המעסיקים מחויבים לשלם שכר ואין מענה לאותם אוכלוסיות של עובדים המעסיקים עובדים זרים. יש לנו עוד אוכלוסיות של מעונות יום בעלי סמל ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה וכדומה שנתנו להם מענה נקודתי במבצעים הקודמים. זה גם לא עלה פה בתקנות מס רכוש וזה משהו שצריך להיסגר בנפרד, בדומה למבצעים קודמים. לגבי החל"ת יש עוד כמה דברים שעלו במתווה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא דיברתם על המעונות? << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אנחנו מנהלים שיח במקביל אני רק אומר שזה לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אבל למה זה לא עלה לפני האישור הזה שאתם הגעתם להסכמה? << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> כי האורך של המבצע לא היה ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מעביר ביקורת, אתם מתנדבים. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> צריך להגיד שההשתתפות של המדינה במעונות היום היא בממוצע כ-30% ותשלומי ההורים מכסים כ-70%. ככל שאורך המבצע מתארך, ככה הסבירות לתשלומי הורים שהתבטלו הולך וגדל ולכן אנחנו יודעים על עומק הבעיה רק בדיעבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא ביטלו תשלומים. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אני עוד לא יודע להגיד את זה, אנחנו רק עכשיו בתחילת חודש יולי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, לא יודע? לא ביטלו תשלומים למעונות. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> יש הורים שידם אינם משגת וברגע שמבטלים להם שמונה ימי לימודים אז הם בוחרים לא לשלם או לשלם באופן חלקי על אותו חודש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כזה דבר. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> לגבי החל"ת, יש שני דברים שוועדת כספים אישרה באוקטובר 2023 אישרה שלא באים לידי ביטוי בתזכיר החוק ויש לתת עליהם את הדעת. אחד זה הקלה לגבי עובדים בעלי מוגבלויות על תקופת הכשרה של שלושה חודשים מתוך 18. זה עבר במסגרת ההקלות בחל"ת באוקטובר עד דצמבר 2023 ולא עלה בתזכיר החוק. אני מניח שזה הושמט כי אנחנו מתבססים על אוקטובר 2023. דבר שני זה לגבי עובדים שסיימו את מכסת הימים המזכים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה בפעם הקודמת שעשינו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה בפעם הקודמת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יכול להיות. זאת פעם ראשונה ששמעתי שיש את הפער הזה אבל אנחנו נבחן את זה ונתקן עם צריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אנחנו דיברנו על זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שהיה צריך להיות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נכון. אני אומר שוב שזו פעם ראשונה שאני שומע את זה ואנחנו נתקן את מה שנשמט. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אני מניח שזה מתוך הרצון להעביר את התזכיר במהירות כי זה הופיע בתזכיר הקודם אבל בחוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סוכם עם הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עובדים עם מוגבלות, זה לא נמצא. במתווה הזה זה לא נמצא. זה היה בפעם הקודמת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ראיתי שיש פה עובדים עם מוגבלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אומר שזה לא נמצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נמצא פה. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אני מניח שזה הושמט בשוגג ולא במכוון מכיוון שזה לא עלה בתזכיר הקודם אלא רק התווסף בוועדת הכספים והעתיקו אבל צריך לראות שזה מתווסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה היה בוועדת כספים. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> זה אושר. זה לא עלה בתזכיר המקורי אבל זה עלה לקריאה שנייה ושלישית עם התוספת של השלושה חודשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, מה שקרה בתיקון זה שקיצרו פה את ההכשרה לשלושה חודשים לעובדים עם מוגבלות בעקבות חרבות ברזל ועכשיו בתזכיר החוק זה חצי שנה. זאת אומרת, הסיפור הוא להחזיר את זה לתיקון שאנחנו עשינו פה לקיצור של השלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בסדר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בסדר, נבדוק ואם צריך אז נעדכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר'ה, אנחנו מתווכחים על הסעיפים. יש דברים שסיכמנו וסיכמנו שמה שהיה הוא שיהיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר אומר שלא שמנו לב לעניין הזה והם ייבדקו את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, הקיצור הזה היה בחרבות ברזל. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אוסיף רק עוד סעיף אחד שהושמט בשוגג כנראה לגבי עובד שתקופת ביטוח האבטלה שלו הסתיימה במהלך התקופה והוא יהיה זכאי להשלמת הימים החסרים למרות שתקופת ימי האבטלה שלו נגמרה. זו עוד הקלה שהייתה באוקטובר 2023 ולא נכנסה לתזכיר הנוכחי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אדם, אם אפשר אז אני רוצה להגיד משהו על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אתה מקשיב? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו נשב עם ההסתדרות מיד אחר כך ונוודא מה קורה עם הדברים שהיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרב גפני, אני שמחה שיש התדיינות על אנשים עם מוגבלות ואני רק רוצה להוסיף את האימהות היחידניות או ההורים היחידניים – אם לקצר את תקופת ההכשרה לארבעה חודשים גם בהקשר הזה. זו קבוצה שבמציאות לא פשוטה עם סגירת מוסגות חינוך ובמיוחד מוסדות חינוך לילדים עם מוגבלות או דברים כאלה. זה מייצר מציאות שהיא כמעט בלתי אפשרית מבחינת השכר שלהן אז אשמח אם אפשר לבחון גם את קיצור תקופת ההכשרה של ההורים היחידניים לארבעה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתם תשבו איתם מיד אחרי הישיבה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אדם, אפשר לקדם אותם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לתת לחברי הכנסת להתייחס אבל לפני זה שחר תורג'מן, בבקשה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר. כמו שדובי אמר בסקירה שלו, המתווה הזה נסגר עוד לפני שהמלחמה הסתיימה. אף אחד מאיתנו לא עבר קורס נביאים וידע שתהיה פה קבוצה ענקית של אוכלוסייה שלא תיכנס למתווה. מה נוצר במתווה שמוצג כאן ומובא לאישור? מוצג שעובדי הסקטור הציבורי יקבלו 100% משכרם, מוצג שעובדים מיוצגים בסקטור הפרטי יקבלו 70% משכרם עד תקרה מסוימת – תקרת חל"ת – ומוצג ש-0% יקבלו עובדי מגזר המסחר והשירותים. אני חוזר, 0%. מה העוול שהם עשו? הם נענו לקריאה של הממשלה ושלנו לחזור למקום העבודה. מה העוול הנוסף שהביא לתוצאה שלהם? זה שהם הסקטור היחידי שביום חמישי חזר לעבודה, עבד ביום שישי ובמוצאי שבת. הם עבדו שלושה ימים בהנחייתנו ובהנחיית הממשלה ומגיע להם עונש. מי שלא עבד יום אחד יקבל את מלוא השכר, מי שעבד יום אחד במהלך המלחמה יקבל 70% ואלה שעבדו שלושה ימים יקבלו 0%, באיזה היגיון? התאהבנו במתווה, רצנו ועשינו מתווה מהיר. לא ידענו כמה זמן המלחמה הזאת תימשך ואני לא חושב שזה הגיוני לפגוע ב-100 אלף עובדי מגזר המסחר והשירותים לא יכולים להיפגע תחת שום הנחת עבודה שתצא פה מהוועדה הזו. אני קורא לכל הח"כים לא לאפשר את העוול הנוראי הזה שיגרם להם. אני חושב שזה לא מוצדק ואני לא חושב שאפשר שמישהו פה יסתכל בפרצוף של העובדים האלה. פער נוסף זה הדבר המוזר הבא, רוצים למדוד אחוז פגיעה בעסק אבל רוצים להשוות את זה ל-2024 שהייתה שנת לחימה. אם רוצים לעשות השוואה הוגנת של מה אחוז הפגיעה בעסק אז בודקים שנה רגילה והרי, יש לנו "שנה רגילה", 2023. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפרופו, מתווה חרבות ברזל. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> נא לבצע את ההשוואה ל-2023. אני חייב להגיד עוד דבר אחד שכפיר יודע וגם שר הכלכלה יודע. אנחנו רצנו בריצת אמוק כדי לפתוח את המשק. אנחנו באנו ואמרתי גם לכפיר "דע, אם תעזור לנו לפתוח את המשק אז היקף הפיצוי שהאוצר ייאלץ לשלם, יפחת". אמרנו שתוציאו מהז'רגון הרפואי את "עסק חיוני", תפסלו את זה ותכניסו לז'רגון מונח חדש, "עסק ממוגן". אני מציע לחברי הוועדה ולנו לשים את זה כבר מעתה ואילך, עסק ממוגן ולא עסק חיוני. עסק חיוני זה משהו ארכאי. כפיר והחברים באמת נרתמו, נרתם גם שר הכלכלה אז הלכנו לרח"ל, הלכנו לפיקוד העורף ופתחנו את המשק. אנחנו ייזמנו את הפתיחה, אנחנו קראנו לעובדים לחזור והעובדים ניזוקים? זה לא יכול לקרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם עשיתם מעשה לאומי וחשוב והמדינה גם צריכה לפצות. צריך להגיד את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, בבקשה ואחרי זה חנוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מודה לך שקבעת דיון ליום ראשון מבלי לחכות. אני חושב שהציבור חיכה לזה וטוב שאנחנו מתכנסים הבוקר. ביום השני של המלחמה אני פניתי לשר האוצר והצעתי לו לאמץ את המתווה של תחילת המלחמה כבסיס, כדי לא לאבד זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שכחתי כשאמרתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שוולדימיר הציע לי את זה ואני הצעתי גם כן ללכת על המתווה שהיה בעבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה אולי גם יהווה צעד ראשון בדרך לנוהל לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אנחנו לוקחים את המתווה שעבנו עליו ביחד, קואליציה ואופוזיציה בתחילת המלחמה. גיבשנו אותו ביחד, לא תמיד בהסכמה עם משרד האוצר. הגדלנו אותו ועד 31 בדצמבר 2023 הוא בסך הכול נתן מענה הולם לצרכים של עסקים, מעבר לזה זה כבר סיפור אחר אבל אני חשבתי שהמתווה הזה הוא בסיס כי בכל זאת, מ-4 בנובמבר 2023 כשחוקקנו אותו, עברו כמעט 20 חודשים והדברים השתנו. לפחות מבחינתי, עוצמת המגבלות הפעם הייתה בעוצמה אחרת ולכן אנחנו חייבים להתאים את המתווה שהיה בתחילת המלחמה למציאות של יולי או יוני 2025 כלומר, להרחיב אותו. אני אפרט בקצרה למה אני מתכוון. קודם כול, אני מסכים לחלוטין שתקופת הבסיס צריכה להיות יוני 2023 או יוני 2024, לפי המיטיב. אני לא יודע אם רשות המיסים יודעת להתמודד עם זה תפעולית ואם לא אז מבחינתי, עדיף יוני 2023. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך להגדיל את המענקים לעסקים קטנים עם מחזור של עד 300 אלף שקלים כי בכל זאת, אנחנו בתקופה של אינפלציה ותקופה של עליית המדד אז חייבים להגדיל אותם, מבחינתי ב-15%-20%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך להגדיל את ההשתתפות בשכר העבודה מ-75% ל-85% וזה ייתן מענה יותר נכון. אני חושב שצריך להקדים את המקדמים של הוצאות מזכאות. אני לא יודע איך אתם יודעים או לא יודעים להתמודד עם זה אבל אם יש אפשרות לקצר את תקופות הטיפול של רשות המיסים בתביעות, בעיקר מבחינת ההסבות אז זה יהיה טוב. מבחינת עסקים שנפגעו בנזק ישיר, אני חושב שאנחנו צריכים להבטיח להם פיצוי עד לחידוש הפעילות העסקית וכפי שעשינו גם בפעם הקודמת, מתווה מאוחד גם לעמותות וגם לעסקים וענפים שמתחילת המלחמה לא באמת חזרו לפעילות מתחילת המלחמה, לצערי. מבחינת החל"ת אני חייב להסכים עם שחר. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו לפחות 100 אלף עובדים בתחום השירותים ישלמו את המחיר של השאיפה, גם של משרד האוצר, להפעיל את המשק כמה שיותר מהר. חייבים לתת על זה את הדעת. כמובן, גם לא לשכוח את העובדים המבוגרים מעל גיל 67 שאין להם דמי אבטלה ולתת גם להם פתרון במסגרת המתווה. אני לא חושב שיש פה פערים שלא ניתנים לגישור ואם חסר לכם כסף אז יש לי כמה פתרונות לגבי מאיפה להביא אותו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חנוך, בבקשה ואחרי זה אורית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> שלום ובוקר טוב. יש לי שני דברים שבעצם קשורים לאותו הדבר. כשמדברים על העובדים שהלכו לעובד את אותם שלושה ימים אז חשוב שנבין בפועל, מה שקורה בפרקטיקה זה שהעסקים מנכים להם ימי חופש. זאת אומרת, העובדה שהם לא נכנסו למסגרת הח"לת אומרת שהם נפגעים. חלק גדול מהעסקים, אם לא כולם, פותרים את הסיפור הזה על ידי זה שמנכים להם ימי חופש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשעה ימים, כן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. בעיניי, זה פתרון שאנחנו לא יכולים לקבל. כשדיברתי עם מי שדיברתי באוצר אז אמרו לי "כן, אם הוא עבד 25% מהזמן אז בסדר" אבל מה שקורה בסוף זה שהעובדים האם אלה שסופגים את הפגיעה ולא בעלי העסקים אז את הדבר הזה צריך לפתור בדרך אחת או בדרך שנייה. זה מביא אותי לנושא השני וזה העובדים שהיו תקועים מחוץ לארץ. העובדים שהיו תקועים מחוץ לארץ בתקופה הזאת לא יכולים להיכנס למסגרת החל"ת כי הם לא בארץ והמדינה הגיעה להסדר עם עובדי המדינה שהיא נושאת במרבית העלות של הימים הללו. טוב עשתה המדינה אבל בכך היא גם מראה שהיא מכירה בזה ואנחנו יודעים שיש פה אחריות של המדינה על האירוע הזה והדבר הזה חייב לעבור גם לעובדים שהם לא עובדים מדינה, עובדים של המגזר הפרטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מדבר על כאלה שהיו בחו"ל? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם גם שילמו עלויות מאוד גבוהות בחו"ל באותה תקופה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מעבר לעלויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, גם היה להם נטל גדול יותר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהם לא יכלו, הם היו בחו"ל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם היו בחו"ל לא מרצונם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני עוד לא מדבר כרגע על הנזקים של השהות שם אלא על הפגיעה בימי העבודה שהם לא מקבלים. אדוני, לכן אני חושב – בזה אני פונה גם אליך, דובי – חייבים להגיע לאיזשהו אירוע שבו המעסיקים לא מפילים את הדבר הזה על העובדים. לא יכול להיות שהדבר הזה נפתר בכל פעם על ידי זה שמנכים להם ימי חופש, זה לא פתרון שהוא מקובל. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אנחנו נתכנס פה ונכניס איזושהי הוראה או שנעביר איזושהי הוראת שעה על כך שהדבר הזה חל באופן אוטומטי על המעסיקים. אפשר גם את זה לעשות אבל אני מאוד מבקש שאתם, בתור בעלי הבתים של הדבר הזה, תשימו לב לזה ותביאו איזשהו פתרון שבו האיש בקצה הוא לא זה שמשלם את המחיר. הדבר הזה נכון גם לעסקים פרטיים שהם קטנים ונכון גם לחברות גדולות. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אבל הבעיה היא שהרוב זה עסקים קטנים, צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> חנוך, משרד האוצר צריך - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> עסקים קטנים ובינוניים זה הרוב. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שפנו אלי בנושא הזה גם ועדים של חברות מאוד גדולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, בצדק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הם באו ואמרו שמה שקורה עכשיו זה שהמעסיק מוריד ימי חופש. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> חנוך, המעסיק משלם ימי חופש, לא מוריד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא מוריד. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> זה עולה לו כסף. אנחנו לא מגזר ציבורי, אנחנו משלמים את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה משלם את זה במסגרת ההפרשות גם ככה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה משלם לעובד וגורע מהעובד את הזכות ליום חופש. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> זה כסף שהוא צריך להוציא. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסדר אבל אתה גורע ממננו את ימי החופש שמגיעים לו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה עלות של המעסיק. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אבל הוא מקבל את הכסף, אני צריך לשלם את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל זאת זכותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את אומרים את אותו הדבר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים "בסדר, זה עולה לי". אני מבין שזה עולה לך אבל אם זה לא היה אז יכול להיות שהעובד לא היה ממש את זה באותו יום. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> רק תחשבו האם העובדים האלה יחזרו לעבוד בפעם הבאה אם הם ייפגעו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חנוך, הבנו. אני מבקש מכם תשובות בהמשך הדיונים. אני לא אכפה על החברים בוועדה להצביע על דברים שהם חסרי היגיון ואני בוודאי לא אכפה את דעתי על חבר קואליציה שאומר דבר נכון. תבדקו את הנושאים הללו ותבואו עם תשובות ועדיף שהן יהיו חיוביות כדי שנוכל לממש את מה שאמרתם בצדק, שאנחנו רוצים לסיים מהר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שההסדר שהגעתם אליו עם עובדי המדינה צריך לחול גם על העובדים במגזר הציבורי. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> נכון מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את זה האוצר צריך לשלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה להגיד תודה גם לך כי אתה יזמת דיונים לפני שהחוק הזה הגיע לפה כדי לזרז את ההתקדמות שלו לוועדה, גם לאנשי רשות המיסים, אמיר וכפיר. אני רוצה להגיד לכם שהסתובבתי במקומות של פגיעות של טילים וראיתי בלא מעט מהם מוקדים ואוהלים של מס רכוש ושל רשות המיסים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אורית, אני יכול לספר מפגיעה אישית. אני חושב שאמרתי לכם את זה, הבית שלי נפגע והחבר'ה שלו באמת עובדים בצורה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני התקשרתי אליו והוא אמר לי את זה בטלפון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אין אלה דברים כאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רציתי להגיד, במיוחד לאמיר שאני יודעת שהוא באמת כבר קורס כי הם עובדים נורא קשה, למירי ולכל הצוות שאני לא זוכרת בשמות, שרואים את המאמץ. אתם יודעים שפה בוועדה מתווכחים איתכם על הסעיפים אבל זה לא גורע מההערכה. זה לעניין התודות ואני רוצה להעיר כמה הערות. אנחנו כבר די מבינים על מה אנחנו נתדיין פה. כפיר, זה נכון שאנחנו לא מתחילים מההתחלה. אנחנו בעצם מתחילים מחקיקה שנעשתה ביחד, קואליציה ואופוזיציה, בסיבוב הקודם ואנחנו באמת צריכים להבין את זה. אדוני היושב-ראש, דווקא בגלל זה אני רוצה להתחיל עם הדבר העקרוני שסיכמנו שננסה לעשות הפעם ואני רוצה שלא נשכח את זה רק בגלל שפתאום הלחץ קצת השתחרר. הרעיון היה שבגלל שיש בסיס שבנוסח בנוסח הכי צר שלו ורזה שלו, יכול להפוך לחוק שיכול להיכנס לתוקף בכל פעם שנחליט איך. למשל, בכל פעם שממשלה מחליטה שכל המשק נסגר בגלל אירוע מלחמתי, ייכנסו לתוקף הדברים הכי רזים והתאמות מסוימות שמתאימות למבצע מסוים יצטרכו להגיע לוועדת כספים לאישור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי לך ואני חוזר ואומר ששר האוצר אמר את זה בפומבי. אני אמרתי לו את מה שהצעת והוא אמר שזה מה שהוא מתכוון לעשות, לעשות איזשהו מתווה למשרד. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> זה גם מה שעשינו, היושב-ראש. בסוף, בנהלי החירום של משרד האוצר אנחנו עיגנו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אבל יש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן אבל זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון שהעקרון הוא אותו העקרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ועדת כספים לא באה בקלות ומוותרת על הסמכות שלה לאשר כל הסדר אבל מה למדנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא מוותרת גם עכשיו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא גם לא מוותרת עכשיו אבל מה למדנו מכל המבצעים האלה? שהעם שם וכל העסקים יותר מידי בסטרס בשביל לחכות בכל פעם מחדש תשעה או עשרה ימים. הנה, אנחנו פה שלושה שבועות אחרי האירועים. אני יודעת שאתם לא חושבים ככה ואני גם מבינה את העמדה שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הם כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם אומרים "לא, אנחנו רוצים לחכות ולראות אם זה שבוע, לראות אם זה תשעה ימים ולראות אם אפשר לגלגל את זה בלי פיצויים". << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שעברנו את הסרט. אם אני יכולה להגיד בשם היושב-ראש ובשם רוב חברי הוועדה, אנחנו חושבים שיש כאן תשתית לחשוב על משהו גנרי שייכנס לפעולה בהינתן קריטריון מסוים שתסכמו עם שלומית ושיהיה מקובל עליכם. זה לא דבר רגיל, כשממשלה מכריזה על מבצע צבאי וסוגרת את כל המשק זה לא דבר שקורה כדבר של יום ביומו, אז משהו ייכנס לפעולה ואנשים ינשמו, יירגעו וידעו שהם לא הולכים להיפגע. זו ההערה הראשונה שלי כי יש לי הרגשה שוויתרנו על זה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני גם לא חושב שהם מתווכחים איתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מתווכחים. אני יודעת שאגף תקציב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש דיבור על הערות השוליים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. אגף תקציבים מתנגד לזה ויש להם את הטיעונים שלהם, אני לא פוסלת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני יכול להסביר את עמדתנו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם רוצים את הגמישות לבוא בכל פעם מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אגף התקציבים מתנגד לזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אשמח להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אז תגיד אחר כך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם אתם אומר שאתה לא מסכים לזה אז אל תגיד בכלל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני בפרדוקס פה, להסביר אחר כך או לא להגיד בכלל? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מעדיפים את הגמישות והם אומרים "ממילא אנחנו מגיעים מהר לוועדה" אבל אנחנו חושבים אחרת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה לא משחק סכום אפס. אנחנו נסביר את העמדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא נסכים. דעתי היא שצריך לעשות משהו ופשוט לצמצם את התנאים שבהם הוא ייכנס לתוקף. זאת ההערה הראשונה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם יתייחסו לזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מאחר ששר האוצר הביע נכונות לזה וגם אתה אז אני מבקשת ששלומית תשב ותציע איזשהו נוסח. לגבי ההערות, אני חושבת שלכולם ברור על מה הוויכוחים כרגע. יש את ההשוואה של תקופת הבסיס לפגיעה ואני רואה שגם אין מענה לעובדים עונתיים אז אני אשמח את להתייחסות שלכם. פנו אלי עובדים עונתיים למשל, מצילים בבריכות שלא מקבלים מענה וגם נשות מילואימניקים פנו וגם הן מדגישות את הצורך לכך שהן תוחלנה להשוות את תקופת הפגיעה שלהן ל-2023 או ל-2024, לטוב מבניהן. יש את החל"ת, כמובן. אני נוטה להצטרף להערה של שחר תורג'מן מאיגוד לשכות המסחר. נטע, כאן יש לי בקשה נקודתית. אפשר לתמחר לי בכסף מה הפער שעולה לאוצר המדינה אם אנחנו נרכך את החל"ת לתשעה ימים לעומת 11 ימים? בואו נראה כמה כסף זה. אנחנו לא עיוורים לשיקולים אבל נגלה שמדובר כאן ב-50 מיליון שקלים אז זה לא הגיוני וחבל על המריבה. יש לי שאלה נוספת שאני אשמח לקבל עליה תשובה. יש סעיף שהוא מאוד מוזר בעיניי לגבי מוסדות של תרומות או משהו כזה. סליחה, לא הבנתי את האירוע. נפגעה הפעילות של גופים שחיים מתרומות מעשרה ימים של טילים? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא פה אני בקטע השני. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, חשוב לי להגיד שזה בהתאם למה שאמרת, אנחנו רוצים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסיימת. ההערה האחרונה היא שיושבים כאן בשקט מורי דרך ואתם יודעים שהייתי שרת תיירות אז אני שמדובר כאן בחבר'ה שפשוט קורסים כבר תקופה ארוכה. איך אתם מתכוונים להתייחס לענפים מסוימים? אנחנו מדברים על זה כל הזמן אבל מורי דרך הם באמת דוגמה לפלח שהוא מהנפגעים ביותר ועוד מהקורונה הם בקושי הרימו ראש. אלה הערות שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, מה אתה רצית להגיד? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רק על דבר אחד, העמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא על הכול. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא על הכול, רק על העניין של העמותות. כפי שאמרת, קבענו את זה פה וזה נכנס בטיוטה של הפצת התזכיר הראשונה שעשינו ואז זה ירד כי היה עם זה בעיות משפטיות וגם היועץ המשפטי שלנו הצהיר בוועדת השרים שאנחנו נבוא ונפתור את הדבר הזה פה בוועדה ביחד עם שלומית כדי לראות איך אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא שמתי לב. מה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אדגיש שוב. באוקטובר 2023 קבענו הסדר מיוחד לעמותות שבו הקדשנו סכום כסף בצד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בתזכיר שהפצנו כטיוטה להערות הציבור זה היה בפנים, אחר כך התגלתה בעיה משפטית שמשרד המשפטים העלה ולכן בהפצה אליכם זה ירד אבל גם היועץ המשפטי שלנו, דודי קופל, הצהיר בוועדת השרים שהמטרה היא כן לבוא ולפתור את זה פה בתוך הוועדה יחד עם היועצת המשפטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הגופים של התרומות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ידוע פחות או יותר מה סד הזמנים? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבחינה המשפטית. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאלת? לא הבנתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלתי מה סד הזמנים בגלל הפלונטר המשפטי אבל הוא אמר שזה קורה פה בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר שזה כאן בוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רון תומר, בבקשה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> תודה, אדוני. אני מצטער על האיחור. התאחדות התעשיינים, נשיא המגזר העסקי. כשהתחילה המלחמה עם איראן הדבר ראשון שעבדנו עליו היה להחזיר את המשק לעבוד, לא רק כי זו התשובה הציונית הכי חשובה לאויבים שלנו אלא כי זה בעצם המסר העיקרי של להצמיח את המשק וזה האינטרס המשותף שלנו ושל האוצר. המתווה פה יגרום לזה שבפעם הבאה יהיה לנו קשה שבעתיים ואני אתן כמה דוגמאות לכך. קודם כול, לגבי מתווה החל"ת אני מצטרף למה שחברי שחר אמר, כמובן. המצב הוא בלתי נסבל. נכון, זה פגע יותר במסחר ובתעשייה החזרנו את רוב התעשייה אבל 5% מהמפעלים לא נפתחו וכשעברנו לכתום אז אותם 5% כן אז מה עם העובדים שלהם? הם ייפגעו בגלל שהם באו לעבוד? אני רוצה לדבר על יותר מזה. חבר הכנסת חנוך מילביצקי דיבר בצדק רב על הנושא של מה קורה עם העובדים בחו"ל. אתם לא יודעים כי לא נתנו לזה פרסום אבל איך שהמלחמה התחילה, חלק גדול מהעובדים שלנו – שמעתם על הרבה אזרחים אחרים – רצו לחזור מיידית לישראל והם ביקשו עזרה. לא פרסמנו את זה אבל לפחות את העובדים החיוניים בתעשייה, הצלחנו בשיטות לא שיטות להביא על טיסות עוד לפני שטיסות החילוץ התחילו כי הם באו ורצו לעבוד, מה שקרה זה שאותם עובדים היו בחו"ל שלושה או ארבעה ימים ובאו אל האש, אל מקומות העבודה. חלקם נחתו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי החזרתם רבנים? << דובר >> רון תומר: << דובר >> חלק מהעובדים האלה נחתו בשדה התעופה ועוד לפני שהם באו להגיד שלום לילדים שלהם, הם הגיעו למקומות העבודה. חלק מהעובדים האלה הגיעו ישר למקומות העבודה והם לא זכאים על הימים האלה. זה בלתי אפשרי. מה יהיה המסר לאותם עובדים בפעם הבאה? תישארו בחו"ל. אני חושב שהעובדים של כל המגזר העסקי שבאו לעבוד – גם אלה שלא באו כי הם לא יכלו – הם גיבורי העל האמיתיים של המלחמה הזאת כי הם לא חיילים, הם לא צריכים לעבוד תחת אש. מסר שעובר פה הוא שהאנשים האלה הופקרו. חבר הכנסת מלביצקי, אי-אפשר להטיל על המעסיק לשלם לכולם ימי שכר כשהמעסיק נפגע. (היו"ר חנוך דב מלביצקי 11:20) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם הוא לא נפגע. אני מוכרח להגיד לך שעל זה אני חולק עליך. << דובר >> רון תומר: << דובר >> מה זאת אומרת, אם הוא לא נפגע? כולם נפגעו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהיה איתי רגע. האוצר אומר שעסק שנפגע 25% יכול להגיש את זה במסגרת הוצאות שכר, עסק שלא נפגע ב-25% - - - << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא, זה לא נכון. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה לא נכון? << דובר >> רון תומר: << דובר >> קודם כול, זה לא נכון שמעל 25% אתה יכול להגיש את זה במסגרת הוצאות שכר, זה רק מי שהיה לו מתווה אדום במלחמה הקודמת וזה לא קשור לאירוע פה אבל אני אגיד יותר מזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש רכיב שכר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> יש רכיב שכר גם בהוצאות מזכות. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> רק חלק מהשכר. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אבל הרכיב הזה הוא כלום. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> עד 75%, בוודאי. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> 18.7% ירד מהשכר. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> זו בדיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הם אומרים שזה 80%. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> חשוב לדייק. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> 18.7%. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> 18.7% מסך המשכורת, זה מה שאתה מקבל. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> מי שנפגע ב-25% מהמחזור שלו, יקבל 18.75% סופי. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> חנוך, אתה מבין? << דובר >> רון תומר: << דובר >> תעזוב, נתווכח אחר כך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אם הוא נפגע רק ב-25% אז למה לשלם לו שכר על כל החודש? << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> זאת בדיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהיה איתי, רגע. זאת לא בדיחה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אני אסביר. יש נקודות שאתם לא מבינים. עסק שלא נפגע אז - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה מהשכר החודשי, ירון גינדי. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> 75% כפול 25% - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה מהשכר החודשי כש-18 ימים הוא עבד מלא. אני לא מצליח להבין את הטענה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אבל ירד רק 25%, למה צריך לשלם את כל השכר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברים, בצעקות לא נתקדם. << דובר >> רון תומר: << דובר >> חבר הכנסת מלביצקי, אני רוצה להסביר לך דבר אחר. אני לא יודע לעשות את נס פח השמן פה במהלך מלחמה. יש עסק שלא נפגע כי שליש מהעובדים שלו לא היו אז כל העובדים האחרים באו ועבדו 12 שעות, חלקם 14 שעות לפי היתר. הם קיבלו שעות נוספות אז לא רק שהוא לא שילם פחות שכר בגלל שאנשים לא באו, הוא שילם יותר אז עכשיו הוא עוד צריך לשלם גם על אלה שלא עבדו? הוא צריך להגיע ל-150% או ל-200% שכר חודשי? אתם לא במינים את היומיום, צר לי, באמת. הכוונות של כולם טובות אבל היומיום הוא לא כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר עם מישהו שהיו לו קצת עסקים אז אל תגיד לי שאני לא מבין את היומיום. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אז אתה מן הסתם מבין שכשעובדים לא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין את היומיום מצוין ואני אגיד לך עוד דבר. מדינת ישראל משלמת פה ומשלמת כסף יקר מאוד. << דובר >> רון תומר: << דובר >> מלחמה יקרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין בעיה אבל למה אתה מטיל על המדינה כשעסק לא נפגע ב-25% ולא נכנס לגדר המתווה כי הוא נפגע פחות - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> למה אתה מטיל על העסק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תיכנס לי לדברים, בבקשה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא, למה אתה מטיל על המדינה 100% - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה תיכנס לי לדברים אתה תצא החוצה, אל תיכנס לי לדברים. תודה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אני אענה לך אחר כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תענה לי אחר כך אבל תיתן לי לסיים לדבר עד הסוף. אני לא הפרעתי לך לדבר, נכון? יופי. בסוף, אנחנו רוצים את אותו הדבר, ההבדל ביננו הוא בשאלה מי ישלם. למה אתה אומר על עסק שלא נפגע משמעותית ולא נפגע מספיק כדי להיכנס לגדר המתווה שאו שהוא ינכה את ימי החופש האלה לעובדים שלו ומי שישלמו את זה יהיו העובדים או שהמדינה תשלם? למה המעסיק פה שלא נפגע, לעומת המעסיק שנפגע, לא יכול להשתתף גם כן? למה? << דובר >> רון תומר: << דובר >> יש שתי תשובות. גם עסק שנפגע ב-20%, נפגע לא מעט אבל גם עסק שלא נפגע אבל שילם כבר יותר מ-100% שכר כי העובדים האחרים באו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש לו עניין של הוצאות שכר. << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא, הוא לא נפגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם הוא לא ירד ב-25% - - - << דובר >> רון תומר: << דובר >> אני אסביר. קודם כול, אם הוא ירד ב-20% אז אין לו כלום אבל גם עסק שלא ירד בכלל אז לפי ההיגיון של חבר הכנסת חנוך, לכאורה לא נפגע. למה? מסיבה אחת, הוא לא שילם פחות שעות שכר אלא הוא שילם יותר כי אם שליש מהעובדים לא באו אז שני השליש האחרים עבדו 12 שעות ואולי 14 שעות אז לא רק שהעובדים שכן באו עשו את אותו מספר שעות אלא קיבלו שעות נוספות וחלקם עבדו בשבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם לא הייתה לו ירידה במחזור - - - << דובר >> רון תומר: << דובר >> אבל הוא שילם כבר את המשכורת ואף יותר, הוא לא יכול לייצר יש מאין. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> חנוך למה אתה לא שואל את השאלה הבאה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שחר, אתה לא יכול להיכנס כל הזמן לדברים. אתה חייב לכבד את זה שאחרים מדברים. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אגיד דבר אחד, אם עסק יודע לייצר את אותו מחזור בלי רבע או שליש מהעובדים שלו אז כנראה שהוא לא צריך את העובדים האלה בכלל אבל זה לא המצב, המצב הוא אחר. עובדים אחרים השלימו שעות נוספות וקיבלו 150% ואולי 200% על שעת עבודה אז השכר שלו רק עלה. הוא לא נפגע בנתוני האוצר כי האוצר קבע שמחזור זה מה שקובע אבל בעסק בסוף זה שורה תחתונה. יכול להיות שהוא לא נפגע במחזור והוא הפסיד באותו חודש אז למה שהוא ישלם עוד ויפסיד עוד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו תכף נשמע את מה שהאוצר אומר על הדבר הזה אבל המקרה שאתה מדבר עליו, שבו הוא לא נפגע במחזור אבל בכל זאת נפגע ברמה של הוצאות השכר הוא מאוד חריג, לדעתי ואולי יהיו בודדים כאלה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא, מניסיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי חברים שהם בעלי עסקים והם אמרו לי בצורה נורא פשוט "חנוך, אני לא אתחיל להיכנס עכשיו לתוך הסיפור הזה עם האוצר. אני מנכה ימי חופש, זה הכי קל לי". << דובר >> רון תומר: << דובר >> אני אסביר לך למה הוא לא בשוליים. מכיוון שלפי הנתונים שלנו באיחוד התעשיינים, 2 מיליון אנשים לא הגיעו לעבודה בגלל המצב, 2.4 מיליון כשהיה אדום ו-1.6 מיליון כשהיה צהוב. כל העסקים נפגעו מזה שעובדים בבית, חלקם לא היו פתוחים אז הם ירדו במחזור וחלקם עבדו עם שעות נוספות, כולל שבתות לפעמים אם יש היתר בשבת אז הם שילמו משכורות הרבה יותר גבוהות אבל הם לא נפגעו במחזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך את הנתונים? << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> כן, לגמרי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נציג את הנתונים. כפיר, מה רצית להגיד על זה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש פה את נשיא התאחדות המעסיקים, אני לא יודע בדיוק איך זה. אנחנו קבענו בהסכמה שאנחנו לא זזים מהמתווה ששירת את מדינת ישראל, עכשיו כבר בפעם השלישית מאז ימי הקורנה והוא עובד. מה שרון תומר מנסה לומר פה בכל מיני מילים זה "תעזבו את העניין הזה של ירידה במחזור". << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כן, רון. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אני לא מדבר על פיצויים, אני מדבר על חל"ת לעובדים. החל"ת לעובדים אף פעם לא היה קשור. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רון, אני שנייה מתעכב על האמירה שלך. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> החל"ת לעובדים מעולם לא היה קשור באחוז ירידה במחזור. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אז הם לא היו תקועים בחו"ל. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> כשעובד עובד אז מגיע לו כסף או בחל"ת או בחופש או אם הוא עובד. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> גם עכשיו החל"ת לעובדים לא קשור לירידה במחזור, בבקשה אל תבלבל. << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא, לא. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אבל הם לא היו תקועים בחו"ל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יושב-ראש ליך דובי אמיתי והדבר הראשון שאמרנו ואנחנו כל הזמן אומרים זה שיש מנגנון שעובד וזה ה-25%. הניסיון לבוא ולטעון את הדברים האלה עכשיו - - - << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> החל"ת לא קשור ל-25%. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> החל"ת לא קשור ל-25%. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אז אין טענה כזאת. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> יפה, זה בדיוק העניין אבל פה החל"ת הוא שונה כי בניגוד למלחמות אחרות, פה המשק נפתח ונסגר, היה אדום. שנים לא היה מצב שכל הארץ אדומה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רון, אתה עוד פעם מטעה פה את הציבור. באוקטובר לא היה יום אחד שהיה אדום מלא וגם אז אתה טענת בפנינו ובפני באופן ספציפי שכל ענף התעשייה קורס בגלל הדבר הזה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> לא אמרתי שענף התעשייה קורס. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בוודאי שאמרת. << דובר >> רון תומר: << דובר >> תראה לי מילה אחת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הזיכרון שלי לא כזה קצר. << דובר >> רון תומר: << דובר >> בסדר. אמרתי על המגזר העסקי שאנחנו קורסים, לא על התעשייה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> היינו כאן באוקטובר כשבאתם וטענתם את כל הדברים. << דובר >> רון תומר: << דובר >> בסדר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עכשיו באת ואמרת "כן, כמובן שכולם חזרו לעבודה בשבוע הראשון" ולכן אנחנו הולכים על אותו מודל שהצליח בפעם אחר פעם ועם נשיאות המגזר העסקי הגענו בדיוק להסכמה הזאת אז אני בכלל לא מבין עכשיו מה זו הבדיחה הזאת? << דובר >> רון תומר: << דובר >> כפיר, במילה אחת, המציאות השתנתה מאז כי פתחתם את המשק לכתום וסגרתם אותו עוד פעם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> באוקטובר המשק לא היה אדום יום אחד. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אנחנו לא מנסים לעקוץ מישהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רון וכפיר, תהיו איתי לרגע. את הסיפור הזה של החל"ת, גם של התשעה ימים וה-11 יום וגם של העובדים שבחו"ל, אנחנו צריכים לפתור. << דובר >> רון תומר: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר? אני לא חושב שאנחנו נפתור אותו פה עכשיו בחילופי דברים כאלה לכן, בואו נתקדם ואחר כך אנחנו נראה איך אנחנו פותרים את הדברים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא מה שהוא אמר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני מבקש שוב לחדד שזה אירוע אחר. הסיפור שניסו לטעון פה על ה-25% שאנשים לא ירדו במחזור אבל ירדו בתשלומים הוא חד-משמעית לא - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא אני אמרתי 25%. כפיר, אין כוונה לסגת. חנוך, אני חייב לך תשובה אחת. אתה לא הלנת ולא שאלת שאלה לגבי למה עובדי הסקטור הציבורי מקבלים 100% משכרם מכספי המיסים של כולנו? עובדי הסקטור הציבורי מקבלים 100% משכרם, עובדי הסקטור הפרטי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה שבחו"ל לא. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא, אני מדבר על מתווה החל"ת באופן כללי. על זה לא הלנת אז אני אומר לך עוד פעם אחת, עובדים ציבוריים מקבלים 100%, בסדר. עובדי סקטור פרטי מיוצגים שעבדו יום אחד מקבלים 70% ואלה שלא עבדו שלושה ימים עדיין יקבלו אפס. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה אני הסכמתי איתך. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> להשיט את זה לפתחם של המעסיקים זה גם לא הגיוני. << דובר >> רון תומר: << דובר >> לפי הממונה על השכר, עובדי המגזר הציבורי שבחו"ל מקבלים וטוב שכך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך למצוא פתרון. כרגע משיטים את זה על העובדים ובעיני, זה הכי לא הגיוני. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא, אני פה כדי שלא ישיטו את זה על העובדים. הדבר האחרון שאתה צריך לזכור זה לתהות מה יקרה בפעם הבאה שהמדינה תקרא לעובדים לחזור בחזרה לעבודה בסיטואציה כזאת. << דובר >> רון תומר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> הם לא יחזרו לעבודה, זו הבעיה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אני לא סיימתי את דברי, יש לי עוד שני דברים להגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסיים, אין בעיה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> הגענו לסיכום עם האוצר על מתווה למפעלים גדולים. שכשאתה מדבר על 25% או לא, תזכור עוד פעם שאם מפעל גדול שמעסיק 2,000 עובדים, ירד ב-30%, העובדים שלו לא הגיעו ועוד הרבה דברים אחרים ולא יהיה לו מתווה אז - - - המתווה הזה סוכם, אנחנו עומדים מאחוריו ואני מבין שגם האוצר אבל אני רק מבקש שהוא יתקדם בו זמנית כדי שב-15 ביולי 2025, גם בעל מפעל או כל עסק גדול אחר כמו מסחר או שירותים מעל 400 איש, ידע שיש לו מתווה לגשת אליו והוא לא יצטרך לחכות לאחר כך כשיהיה למישהו זמן. אני חייב שזה יהיה בו זמנית. יש כמובן את נושא הפיצוי לפגיעות עקיפות. יש עסקים שנפגעו מנזקים עקיפים לפגיעות ישירות. כמו שכולנו יודעים, יש עסקים שנפגעו בפגיעות ישירות. למרות העבודה המצוינת שמס רכוש עושה, הנושא הזה יהיה ארוך ולעסקים ייקח זמן לחזור. כרגע, המתווה מוגבל בשישה חודשים ורק לסוג מסוים של הוצאות קבועות ולא לשאר הדברים. זה לא הרבה מאוד עסקים אבל אין שום סיבה שהמדינה לא תעמוד מאחוריהם. עוד פעם, זה השידור לעורף, "המדינה מאחוריך" והמתווה היום אומר "המדינה עושה לך מערוף קטן וזהו, תסתדר הלאה" ואת זה חייבים לתקן. אני רק אגיד במילה אחרונה שאני מצטרף לידידי, שחר. המסר שלנו הוא שדבר ראשון שאנחנו נרצה זה להפעיל את המשק. אנחנו לא רוצים פיצויים, לא רוצים חל"ת אלא רוצים להגן על העובדים המצוינים שלנו שיבואו לעבוד ולא ישבו בבית למרות יש כאלה שלגביהם שאין ברירה אבל בסוף, כדי שבמלחמה הבאה – ובשכונה של ישראל יהיו את המלחמות הבאות – אנשים יבינו שהם רוצים לחזור מחו"ל ראשונים. עובדים מצוינים לא יאמרו "אני אחכה בנופשון שלי" אלא "אני רוצה לחזור ואני לא נפגע", "אני מוצא סידור לילדים ואני לא נפגע", "פותחים את החנות שלי ליום אחד, אני בא ואני לא חושב על החל"ת שלי". הם צריך לדעת שהמדינה מאחוריו ומה שיוצא מפה זה לא מסר רק למבצע עם כלביא אלא מבצע לעם כתמיד. אם כתמיד ידע שהמדינה לא מאחוריו, אוי לנו ואבוי לנו, גם לכלכלת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. תודה על הדיון הזה ואני ממש מתחברת לסיפה של דבריך. מדברים הרבה על חוסן לאומי אבל חוסן זה הכלכלה שלנו, זה היציבות, זה החוסן החברתי וזה המשק, זה כל מה שאנחנו מדברים עליו. דיברו פה דובי ושחר וצריך להגיד שהמגזר העסקי, ההסתדרות והעובדים גם יחד, עשו מעשה לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. (היו"ר משה גפני 11:30) << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם נרתמו. המדינה במלחמה ויש פה ציר שהוא כולל. אני רוצה להגיד שאני לא רוצה שבפעם הבאה לא תרתמו ישר ושתהיו עם סימני שאלה. אנחנו אמורים להשאיר את המשולש החשוב הזה ככזה שתמיד רואה את טובת המדינה דבר ראשון ויודע שהקשר הזה הוא הדדי. לכן, מה שנאמר כאן הוא מאוד חשוב ואני מאמינה שהכול גם פתיר. זאת אומרת, שזה לא יהפוך לסאגה מתמשכת אלא שאנחנו כבר נעשה מעשה. סיפור ימי החל"ת צריך להיות ברור לכולנו, כשפיקוד העורף מאפשר ועובדים מגיעים למרות הכול אז הם צריכים לקבל חל"ת ולא להיפגע. אלו שקפצו ראשונים הם אלו שנפגעים? לא ייעשה כדבר הזה ואני רוצה להגיד כדבר ראשון שאנחנו לא רוצים שהעובדים יחששו שהמדינה לא תפצה והעסקים לא יוכלו להביא עובדים לבתי העסק שלהם. כל הלופ הזה לא יכול להיות בתוך המשוואה במצב כזה. כמו שלמדנו, אנחנו גם לא יודעים מה צופן לנו יום. לגבי שנת הייחוס, זה חד-משמעית 2023. רבותיי, אני לא מבינה בכלל את העניין. אי אפשר להגיד מצד אחד שהיה פה - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו נסביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אנחנו נרצה את ההסבר אבל אני חושבת שיש פה איזושהי תפיסה שהיא משותפת לכולנו כאן, גם לחברי האופוזיציה וגם לחברי הקואליציה. אתה אומר "מצד אחד, ייצרנו נוהל לחיצת כפתור ויש ודאות ומצד שני, התאמנו את זה לצרכינו". כשיש ודאות - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> צרכי המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת, צרכי המצב? שנת 2024 היא שנת מלחמה כוללת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו בשנת 2025. << דובר >> רון תומר: << דובר >> חבר הכנסת לזימי, תביני שאמורים להשוות עסק בעכו לשנת 2024. אני ביקרתי בעכו באחד המפעלים ורציתי לחפש מקומות לנגב חומוס חלק מהזמן ולא היה חומוסיה פתוחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> לא היו לנו עובדים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בעכו ספציפית זה לא נכון כי הם היו במחזורים בתקופה הרלוונטית ולכן - - - << דובר >> רון תומר: << דובר >> אז אולי אני טועה לגבי עכו אבל באזור שם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשלים את דברי. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, אבל זה בדיוק מה שעשינו. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אם לא עכשיו אז קריית ביאליק, בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותי, לא לנהל את הוויכוח הזה עכשיו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יעידו פה כל חבריי שבכל הסיורים שלנו באזורים שנפגעו, לא היינו יכולים לעצור לפעמים במקום ותמיד אמרו לי "זה לא שבעל העסק לא רוצה לפתוח, אין עובדים". << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אין עובדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין עובדים, אמרו לנו בכל סיור ואי-אפשר לשקר לגבי המציאות הזאת. פעם או פעמיים בשבוע עשינו סיורים ואנחנו יודעים את המציאות הנטושה של אזורים שלמים אז אנחנו יודעים חד-משמעית מה זאת שנת 2024 פה. גפני, העובדים השעתיים זה נושא כאוב ואנחנו גם שותפים לחוקים שהוגשו בנושא הזה. בואו נעשה מעשה, הדבר הזה לא יכול להיות. אלו באמת העובדים הכי מוחלשים שאין להם אפילו את השלמת האבטלה. כמה אפשר להשאיר אותם במציאות הכאוטית? אני רוצה להזכיר שזה תחת גזרות ומיסים שעלו. הכול עולה לעובדים בשכר הכי נמוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> או-קיי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, סליחה. יש לי כמה נקודות, אני אעשה את זה מהר. אני אבקש התייחסות לירידה בהיקף משרה. זאת אומרת, אלה שעבדו חלקית, הורידו את המשרה שלהם ועובדים לאחר גיל פרישה. אני לא מבין את ההתעמרות הזאת. למה במקום 249 שקלים פר יום, הם מקבלים 134 שקלים? בזמנו תיקנו את זה ואני חושבת שזה פה בקונצנזוס אז זה אמור להיות בר תיקון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עשינו העתק, הדבק למה שהיה באוקטובר אבל נוודא את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שעשינו העתק, הדבק למה שהיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה לנו פה מאבק על הדבר הזה ואני זוכרת שזה טופל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ניצחתם בו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בכל מקרה, בוא נטפל בזה. דיברו פה על מקבלי קצבת הנכות וקיצור תקופת ההכשרה לשלושה חודשים וכן על קיצור תקופת הכשרה לארבעה חודשים להורים יחידניים. אני רוצה שתהיה התייחסות לעובדים שנאלצו לא לצאת לשוק העבודה בגלל ילד עם מוגבלות, זה דבר שצריך להתייחס אליו אני רוצה לדבר על הצמדה למדד של סכום הפיצוי של עסקים זעירים. אני זוכרת שהייתה הצמדה ששוות ערך לכ-8%. זה לפי הנתונים שהוצאתי. אני מחכה לתשובות מכם אבל לגבי הצמדה למדד, אם כבר גזרנו את אותו מתווה אז בואו נעשה את זה גם עם הצמדה למדד. יש את נושא העסקים בצמיחה. עסקים צומחים בשנת 2025 זה עסקים שלא רק המחזור שלהם נפגע מבחינת שנת הייחוס אלא גם ההוצאות שלהם גדלו. צמיחה של עסק זה גם מגדיל הוצאות אז מה נעשה בהקשר לדבר הזה? דיברנו על מסלול עמותות של המגזר השלישי. אני רוצה לדבר על פורום נשות המילואים. אנחנו עשינו מעשה בתחילת המלחמה והכרנו בנשות חיילי המילואים. בעיניי, זה דבר חשוב שהמדינה עשתה וזאת מהפכה של ממש. גם אם זה לא שלם או מלא, עצם ההכרה הייתה חשובה. אני מבקשת כן לאפשר איזשהו מודל גמיש של בחירה לנשות חיילי המילואים בהקשר הזה או על התקופה שקדמה לפרוץ המבצע או על חודש יוני 2024 או על חודשים מרס ואפריל 2025 שהיו תקופת פעילות יציבה. מודל בחירה גמיש התאפשר בקורונה ואני מבקשת שננסה להבין איך מטפלים בסוגייה הזאת של נשות חיילי המילואים כי זה כן דבר שאנחנו כבר הכרנו בו. סליחה, אני רק מסתכלת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, אם אני ארצה להשלים אז אני אשלים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אני אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עצמאיות אחרי לידה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את רוצה עוד משפט? אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, נאור. הנושא של נשים עצמאיות אחרי לידה זו גם סוגייה שנידונה פה ואני מבקשת שנדבר גם עליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, בפעם שעברה טיפלנו בסוגייה של נשים עצמאיות אחרי לידה אז נשמח שננסה להעתיק את הסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביום חמישי היינו בגן הצפון, יחד עם ולדימיר. אני לא יודע אם אתם יודעים, הכול סגור. למרות שהסתיימה הלחימה לפני כמה וכמה חודשים, בצפון אתם החלטתם שעדיין יש מלחמה ועדיין לא שילמתם להם פיצויים. למשל, למה אתם לא נותנים להם החזרים על ארנונה? שקל לא נכנס. היינו בסניף של ארומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במסלול האדום. הם עדיין מחכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במסלול האדום. אתם לא שמתם סיום למלחמה ולכן הם עדיין לא זכאים להחזרים. זה פשוט. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תיתן לאמיר להתייחס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. אמיר, אחרי זה תתייחס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמיר רוצה להתייחס. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> זה נוגע ליישובים המפונים בצפון עד חודש יוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן אבל שברגע שהסתיימה הלחימה העסקים חזרו, נכון? והם עדיין לא - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא הבנתי את ההערה, נאור. אתה אומר שהם לא יכלו עדיין להגיש במסלול האדום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הם הגישו, הם פשוט עדיין לא קיבלו שום החזר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> או-קיי, בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח שזה בסדר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בסדר, זה עניין תפעולי, זה לא עניין של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שנתיים אז מה זאת אומרת, עניין תפעולי? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא, מתי הם הגישו את התביעה? אל תגיד שנתיים. היישובים המפונים לא הגישו תביעות בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, לתת מקדמות - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נתנו בכל התקופה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> שילמנו מעל 2 מיליארד שקלים במקדמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא להם. אני אומר לך באופן ספציפי על סניף ארומה והסביח והפלאפל שצמוד אליו – שכחתי את שמו, אני מתנצל – אתה יכול לראות שהוא לא קיבל מקדמה ועדיין יש מלחמה. זה לא שהוא לא יכול להגיש בפרוצדורה אבל הוא עדיין לא קיבל. אני אומר לך את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, תבדוק את זה ותביא לוועדה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> נאור, זה ח"פ פרטני, אין בעיה של זכאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא עניין הזכאות. הזכאות ברורה לו, הוא פשוט - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה מה שאני אומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, ביקשתי שהם יבדקו את זה באופן ספציפי ואז נשמע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעסקים הגדולים יש מחזור מאוד גדול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ארומה זה זכיין. זה עסק קטן אבל בסדר, אני לא דואג - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, אני ביקשתי שהם ייבדקו את זה באופן ספציפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מתקן את הגברת שצועקת שם שזה עסק קטן עם זכיין והוא מעסיק עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עסק קטן עם מאות מיליונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה מאות מיליונים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים לדיון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, זה בהקשר הראשון של יום חמישי. בהקשר השני, אני מזכיר לך את המתווה הראשון שהגיע. הגיע מתווה עם 4 מיליארד שקלים בתחילת הלחימה וכמה הוא יצא אחרי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 17. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 17 מיליארד. אני מדבר אליך כי השאר פה בהתייעצות סיעתית עם יועץ שר האוצר, אני חושב שיש לך מספיק שעות ועדת כספים. היה ברור שהדברים האלה שעולים, שלי הם נראים מינוריים ודי בסיסיים, היו צריכים להסתדר לפני. כמו זה שבטח שעובד במגזר הציבורי שווה לעובד במגזר העסקי, שמעונות היום צריכים להיות בפנים, שההורים לא יזדכו וכמו שחנוך אמר, זה לא רק שעובדים קיבלו יום חופשה אלא שניכו להם את יום החופשה ומישהו משלם על יום החופשה הזה, נשות המילואים, העסקים הקטנים והחל"ת. אני אתן לכם טיפ, אתם תפסידו בזה. כפיר, כמו שאמרת, אתם תפסידו בזה. העסקים הקטנים יקבלו את הכספים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נאור, לרוב הדברים יש תשובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אם לרוב הדברים יש תשובות - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> קודם כול, לא שמעתם אותנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא שמענו אתכם? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> באמת, לפני שאתה אומר "אתם תפסידו", לא שמעת את ההסבר שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, כי אמרת "ניצחתם". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, למה אתה עושה לי את זה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> סליחה. אני מתנצל, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מעלה את הנושאים והוא מבקש תגובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שניצחתם בפעם הקודמת, זוכר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תתנו תשובות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בפעם הקודמת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, לכן אמרתי על הדברים הספציפיים והקטנים האלו שזה בסדר גמור שיצרתם מתווה בתוך עשרה ימים אבל היה ברור שיהיה צריך לייצר פה גמישות כי לא ידעתם מתי תסתיים הלחימה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נאור, כל מה שאני אומר זה שאני אשמח שתשמע את ההסבר שלנו לפני שתכריע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני רק אומר את זה כי הדברים האלה לא נשמעים לי הגיוניים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני אשמח שתשמע את ההסבר שלנו לפני שתכריע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. אם אמרו לבן אדם לצאת ולפתוח את החנות או המאפייה שלו, ברור לכם שהוא עבד גם לפני וגם אחרי על מנת להכשיר את העסק? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> גם זה לא בינארי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. יוראי, אני לא יודע אם זה בינארי או לא בינארי. הדברים האלה צריכים להיפתר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נאור, אנחנו באמת נשמח להסביר גם בוועדה וגם בחדר אם תרצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. לא, אני לא נכנס לחדרים, אני עדיין לא בזה. יש דברים שבעיניי ם די פשוטים, אם במגזר הציבורי אנשים מקבלים איקס אז אותו דבר צריך להיות במגזר העסקי. אין מה לעשות. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> בול. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> יש גם את ההבחנה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא. יש הבחנה לגבי כל דבר ואני מוכן לייצר הבחנה לגבי כל דבר אבל בדבר הזה שבו אתה קורא לבן אדם, אומר לו ללכת לעבוד ואז אתה אומר לו "אני מצטערת שאמרתי לך ללכת לעבוד, אני מנכה לך את זה ותיקח ימי חופש", זה לא יום חופש. המעסיק משלם על זה בסוף ולעובד עצמו נפגעת הזכות הסוציאלית ליום חופש ובעיניי, זה גם לא כסף גדול. אורית ביקשה שיערוך של זה ואני מתערב איתכם שזה לא כסף גדול ואתה תראו איך בסוף זה יקרה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ירון גינדי. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> שלום לכולם. ההסכמה הייתה שהמודל של עם כלביא יהיה זהה למודל של חרבות ברזל. במהלך הדיונים אנחנו פה אנחנו נביא כמה תיקונים שצריכים לעשות בשביל להשוות את זה למודל של חרבות ברזל כי האוצר עשה כאן כמה שינויים ואני מניח שאנחנו נוכל להגיע איתם להסכמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני במקרה שמתי עוד ימים בסדר היום אז אני מבקש להגיעה להסכמות עד מחר בישיבה. אני מבקש מכם, אל תגיד שבעוד - - - << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אני מוכן להישאר פה אחרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להגיע להסכמות. אנחנו מדברים על הבסיס הזה ואני מבקש שתשבו איתם ותנסו להגיע. אם יהיה משהו שלא תגיעו להסכמה לגביו אז תביאו לוועדה אבל אני מבקש שכן נגיע להסכמות כי הם נראים לי כמו אנשים שאפשר להגיע איתם להסכמות וגם אתם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> עכשיו אני אתחיל ואתה תגיד לי לא לענות עכשיו או שאני יכול לענות בקצרה? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> רגע, אני לא סיימתי. עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה חייב לענות. בבקשה, ירון. יש פה גם חברי כנסת שעוד לא דיברו. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> חשוב לי להאיר את עיניהם של חברי הכנסת לגבי הנושא השני המהותי ביותר. תשימו לב בבקשה לכך שכרגע לפי התזכיר החוק שהוגש על שולחנכם, נגזר עוני על המספרה בבת ים שחטפה טיל. למה? כי הוא יקבל רק את החזר ההוצאות שלו למשך חצי שנה. זה אומר שלבעל המספרה בבת ים אין שקל להביא הביתה. הוא לא יכול לשלם שכירות, אולי יש לו משכנתה, הוא לא יכול להביא אוכל לילדיו. תזכיר החוק הזה מחזיר לו רק את ההוצאות שלו. זאת אומרת, אם ייקח לו זמן לבנות את הבניין בחזרה, לשקם אותו או אפילו אם ייקח לו זמן ללכת ולמצוא מספרה חלופית אז בכל הזמן הזה, אין אוכל לילדיו. אני בטוח שאתם לא מסכימים לזה, אני בטוח שכנסת ישראל לא תעביר כזה דבר ואני לא יודע איך בכלל מגישים הצעת חוק כזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם ידעו שאנחנו נשנה את זה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> או-קיי אז גם על זה אנחנו נרצה לדבר איתם, כמובן וגם בתוך הסיפור הזה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות איזשהם התאמות ונדבר על זה מחר כשנרד לפרטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, לשנות את זה. בסדר, הלאה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אין לי מה לומר הלאה. אם אנחנו מדברים אז נדבר, נבוא מחר ונגיד לכם מה התוצאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מבקש שזה יהיה כמה שיותר מהר. תודה רבה. אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה להודות דווקא לאנשי האוצר. אני חושב שהם עושים עבודה יום ולילה, לא תמיד היא מעולה אבל הם עושים עבודה ולילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם כן תודה, כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, אני לא הפרעתי לכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אלי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אלי, קשה להם שאתה מחמיא לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי, בבקשה. אני מבקש לאפשר לו ולא להפריע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתם באמת עושים עבודה טובה אז צריך לפרגן לכם ואני גם רוצה שתשלימו את העבודה. שמענו פה את המגזר, את התעשיינים, את לשכת המסחר ואת דובי אמיתי. כולם נרתמו לנושא והביאו משה שהוא באמת דחוף ומידיי כדי לייצור את היציבות וההמשכיות למשק, שזה הדבר החשוב ביותר. ראינו שיש פה נקודה אחת או שתיים שצריך להתמקד בהן. דבר ראשון זה הנושא של החל"ת, יש פה פגיעה גם בעובדים וגם במעסיק עצמו. יש גם את הנקודה של אותם עסקים שנפגעו מאוד, נפגעו ב-100%, לא ב1% או 2%. גינדי ציין פה את הנושא של אותה מספרה ודרך אגב, אני ביקרתי בבת ים וראיתי שזה לא עניין של מספרה. זה אנשים שיש להם את העסק הקטן שבו הם נפגעו והכול נהרס להם. בבת ים אנחנו רואים שזה לא רק הדירות למעלה אלא גם החנויות למטה ובאלה צריך גם להשקיע. אני אומר להשקיע כי בסופו של דבר, זה חלק מהכלכלה. זה לא שאנחנו עכשיו מוציאים כסף עבור אותו אדם שנפגע או ותו עסק אלא זה פשוט לשקם כדי שבסוף הוא יוכל לשלם את המיסוי שצריך ולקום בחזרה על הרגליים. לדעתי, אלה הנקודות שעליהן צריך לשבת ביחד ולפתור לטובת המעסיקים, לטובת הכלכלה וכמובן, לטובת העובדים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת, בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מצטרף לברכות גם לאנשי משרד האוצר וגם לאנשי רשות המיסים. הייתי בהרבה מקומות, חיפה, באר שבע, בת ים, רחובות ורמת גן, ותמיד שמעתי דברים טובים על השמאים שבאים מהר לשטח ונותנים מענה טוב אז באמת צריך לומר יישר כוח. אני רוצה לגעת בכמה נקודות. לגבי ההצמדות למחזור 2023 או 2024, זה לא סוד שיש כאלה ששנת 2024 עשתה לעסק שלהם טוב, הם רוצים שיצמידו והם מהווים איזשהו לובי, פקטור או קבוצת כוח ויש כאלה ש-2024 דפקה אותם, בעיקר מסחר ושירותים כי הם יושבים על הרחוב והם סגורים אז הם רוצים להיצמד לנורמלי. הנורמלי זה 2023 או ש-2023 זה המכנה המשותף, בוודאי בתקופה הזאת של השנה. אם היה אפשר מלכתחילה פשוט לחלק בין האנשים ולתת לאנשים את הזכות בחירה אז אלו שרוצים להיצמד ל-2023 ייצמדו ל-2023. אני לא חושב ש-2023 זה כל כך טוב בגלל שמ-2023 עד 2024 או 2025 המחזור שלך היה יכול לגדול ואולי ב-2023 הוא היה יותר קטן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריכים ללכת על 2023. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ללכת על 2023 ולתת למי שרוצה להיצמד ל-2024 את האופציה של 2024. הדבר השני הוא חל"ת. דובי, שמעתי אותך וליבי באמת יצא אליך כי לך תדע מתי המלחמה נגמרת ואתה עשית את המשא ומתן. דיברתי פה עם היועצת המשפטית ויש את סעיף 14 בחוק החוזים של טעות במשא ומתן. טעות, זה קורה. כולנו בני אדם וכולנו טועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא טעו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני צריך פרשנות מרחיבה, הרב גפני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי מפרש, שלומית? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אומר לאנשי האוצר שיש פה אירוע ולא יכול להיות שמי שרץ לעבוד ומי שרץ לסתום את החור ושום את האצבע בשכר, הוא זה שיידפק כתוצאה מזה שהוא חזר לעבודה. אני חושב שליישר קו על תשעה ימים חל"ת לכולם זה דבר מאוד הכרחי וחשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להגיד את מה שאתה אומר בלי לעוות את החוק. זאת אומרת, זה לא טעות. הוא ישב פה בגילוי לב. דובי אמר "אנחנו עשינו את זה ואני עומד מאחורי העניין". << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, שמעתי אותו. הוא אמר שהוא עומד במילה שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית לא צריכה לעוות את ההחלטה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, בוודאי. זה נאמר בחיוך, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוועדה כאן סוברנית להחליט גם את מה שהוא לא סיכם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק, נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא סוברנית להחליט ואני אבקש שיישבו עד מחר כדי להגיע לפתרונות על הבעיות שעלו כאן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אעבור לנקודה השלישית. חברים, הייתה בהרבה מאוד מרכזי עסקים שכונתיים. לצורך העניין, בבאר שבע יש עסק כמו התימני שהיה לו את 200 אלף השקלים ביד והוא רץ לשים את ה-200 כדי לשפץ את העסק ולחזור לפעילות אבל יש את העסקים שאין להם את הכסף כמו החנות שלידו, שיש לה מלאי של אוכל לבעלי חיים ומשרד החקלאות פסל לה את כל המלאי אז עכשיו הוא צריך להביא כמה מאות אלפי שקלים רק כדי לחדש את המלאי. מאיפה הוא יביא את הכסף הזה? אז הוא מחכה למס רכוש. עכשיו אני אומר לכם, תזרימו כמה שיותר מהר את הכסף. ברגע שהם פותחים, הם מרוויחים, אנחנו מרוויחים והמדינה מרוויחה. כולם מרוויחים אז זה רק עניין של תזרים. הרב גפני, אני חושב שבהקשר הזה יכול להיות שהמתווה והחוק צריכים לקבוע קבועי זמן לשחרור הכסף כי לא יכול להיות שחצי שנה אחרי זה הם לא יקבלו את הכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש, יש בחוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנה ועשרה חודשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש חוק ויש גם ריביות. מגדילים להם את המקדמות אם לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה. עדיין את - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני צודקת, נכון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חבל שאתם מציגים דברים חלקיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לוחות זמנים. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> כשאני מאחר במע"מ ביום אחד אז מעקלים לי את החשבון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אורית, אם יש אז צריך לטייב את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, זאת ההערה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בקצה, יש אנשים שנשארים בלי כסף ואולי אפילו ברמה של הלוואות בלון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר לזרז את לוחות הזמנים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוודאי, זה ממש מס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תיקחו מקרן הניכיון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מרוויחים מזה. ברגע שהעסק חוזר לפעילות אז אנחנו כמדינה מרוויחים מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תתנו להם ריבית אפס בקרן הניכיון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הדבר הרביעי והאחרון – יש עוד כמה נקודות אבל לא ניגע בהן – כמדומני, רון תומר אמר בדיון פה זה שיש סיטואציות של מפעל של 2,000 עובדים שבו 500 עובדים לא באו לעבוד אז 1,500 עובדים באו לעשות את העבודה והם השלימו את השעות של אותם 500 אנשים אז שולם להם הרבה יותר בגלל ששעות נוספות זה 25% ו-50% יותר. המפעל הוציא יותר, עלות התפעול הייתה יותר גבוהה, מחזור ההכנסה לא נפגעו או שהוא נפגע בפחות מ-25% ועכשיו אתם תגידו שלא מגיע לו שום דבר כי בסך הכול, עסקים הם כרגיל אבל העסקים לא כרגיל. צריך להסתכל על זה בעין קצת יותר מזוינת ולהבין מה קרה פה. האמירה השרירותית שאנחנו נצמדים לקורונה ולחרבות ברזל היא אמירה שרירותית מידי כי אנחנו, כאינטרס כולל של משק, נדפקים או נפגעים בעניין הזה. לכן, צריך לעשות שכל ולנתח את האירוע הזה ביד יותר עדינה – אני לא אגיד עם סכין מנתחים אבל ביד יותר עדינה – כדי לראות כיצד קופצים מעל הבמפר הזה ועושים את זה בצורה הטובה ביותר לעובדים, למפעל ולמשק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לשכת עורכי הדין. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> ליאת נויבירט, עורכת דין ורואת חשבון, לשכת עורכי דין. גם אני רוצה להודות בפתח הדברים לאנשי מס רכוש שבאמת עושים עבדות קודש. אמיר ומירי, אומרים לכם תודה. דיברו על רוב הדברים אבל אני רוצה לדייק משהו לגבי העניין של נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר בהמשך למה שירון אמר וגם העליתי את זה בדיון הקודם. תשימו לב שכרגע בטיוטת החקיקה, רק עסק שנסגר לחלוטין – זאת אומרת שאין לו פעילות בכלל – זכאי. יש מה לדבר גם על איך שהפיצוי עצמו מחושב אבל הוא יהיה זכאי לפיצוי לאורך זמן עד סוף השנה, כפי שנקבע בחקיקה כרגע. זאת אומרת שאם יש לי עסק שהיה יכול לפתוח באופן חלקי כלומר, חלק מהעסק או המפעל נפגע אז הוא לא יהיה זכאי לפיצוי של נזק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת חלק? ליאת, תסבירי. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> נניח שיש מסעדה שבחלק מסוים חלונות התנפצו ויש אזור מסוים שנפגע אבל הם ממשיכים להפעיל טייק אווי או שיש מפעל שחטף טיל וכתוצאה מזה חלק מסוים במפעל, מכונות מסוימות מושבתות כרגע ואפשר להפעיל רק חלק מהמפעל, אפילו מפעל חיוני. אני מכירה מפעל חיוני כזה והוא יכול להפעיל חלק מהמפעל אז הוא לא יהיה זכאי להמשך פיצויים לאורך תקופה, הוא יהיה זכאי לפיצוי רק בגין חודש יוני או חודש יולי אם הוא מדווח בסיס מזומן. לדעתי, צריך לקבוע מנגנון בחקיקה שככול ויש פגיעה, גם אם חזרנו לפעילות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היה בחרבות ברזל? << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> לא היו לנו אירועים כאלה במלחמות כי היה פיצוי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי לא היה את הטילים. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> בדיוק, מדינת ישראל חולקה לאותם שלושה אזורים וכל אזור קיבל את אותו מנגנון של פיצוי בהתאם. לא היה לנו אירוע כזה בעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, אתה מבין מה היא אומרת פה? זאת הערה טובה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה לא נכון להגיד. היו עשרות אירועים כאלה ולא היה פיצוי. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> לא אבל קיבלו פיצוי במנגנון - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה פיצוי. אמיר, אתה אומר שלא היה בסיבוב הקודם? << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> הרוב היה במסלול האדום ובאותו מסלול אדום הם קיבלו פיצוי מלא עבור הנזק בדיוק באותו אופן שצריך לקבוע מנגנון פה שייתן פיצוי לאותם עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> או-קיי, אני אבקש תשובה על זה. סיון דטאוקר, התאחדות המלונות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה רבה, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר, להצטמצם קצת כדי שכולם יוכלו לדבר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, אשתדל לעשות את זה מאוד קצר. אני רק אזכיר שנדמה לי שיש לא מעט קולות ציניים בעניין של ענף התיירות כאשר ענף המלונאות מהווה נכס אסטרטגי וגם בפעם הזו הוא פתח את השערים שלו. ההערה היחידה שיש לנו לתזכיר החוק הנוכחי היא על תקופת הבסיס להשוואה. בעולם חשבונאי נכון להגדיר שנת כספים שמהווה מחזור עסקים רגיל ולא תופעות חד-פעמיות. אני מזכירה לכם שאנחנו מדברים על כ-70% ירידה בתיירות שנכנסה וכ-150 אלף מפונים שענף המלונאות אירח החל מ-7 באוקטובר 2023. מי שיגיד לי שזה לא יגרום לאנומליה קיצונית בעסקים הקטנים והבינוניים שממילא מתקשים - - - אני מזכירה לכם שזה 50% מהענף. אני מכירה את הקולות שנשמעים פה בצורה צינית מאוד לגבי הרשתות הגדולות ואני רוצה להגיד שבסוף, צריך להחזיק תמונה מאוד מורכבת. מעבר למה שהמלונות עשו החל מ-7 באוקטובר 2023 ועוד בתקופת הקורונה, אנחנו מדברים על חמש שנים של חוסר יציבות כלכלית ותעסוקתית בענף שאולי בעת מלחמה נראה כמשהו שהוא נורא שולי אבל אני חושבת שכולם צריכים להסתכל על ענף המלונאות אשר בלי להסס, פעם אחרי פעם פותח את השערים, עם כל הקשיים ומהווה עבור הממשלה ועבור המדינה את העורף הכי חזק שיש. אני חושבת שחייבים לעשות פה התיקון הזה כי זה באמת יהיה עוול נוראי למי שממילא נפגע בצורה קיצונית. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, התיקון שדיברת עליו זה החל"ת? << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> היא מדברת על 2023. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, התיקון זה שנת ההשוואה. שנת ההשוואה חייבת להיות 2023. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> בדיוק, 2023. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אבירם אלון, התאחדות בעלי האולמות, בקצרה. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חשוב לי להציג לכם את האופי של הענף. בענף שלנו, אנחנו תלויים בהמון, אנחנו תלויים בעם וכאשר משווים אותנו ליוני או מאי-יוני 2024 בשעת מלחמה, בזמן שעל הצפון ירו מעל 300 טילים – זאת אומרת, עשרה טילים ביום – אנחנו לא עובדים כי אנשים לא באים להתחתן ואנשים לא באים להתקהל ב-300 איש או ב-200 איש ואפילו לא ב-150 איש. ברגע שרוצים להשוות, בין אם זה הצפון ובין אם זה המרכז, למאי-יוני או רק יוני 2024 כי זה תלוי עם זה דו-חודשי או חד -חודשי, אני לא מסוגל לעמוד בזה כי לא יראו אצלי פגיעה. בסופו של דבר, אף אחד לא מגיע אלי ביוני 2024 או במאי 2024. לכן ההשוואה של מאי-יוני 2024 היא לא רלוונטית עבורנו. אנחנו פשוט לא נקבל פיצוי, לא על כך שהיינו סגורים אז ולא על כך שאנחנו סגורים עכשיו. חייבים לתת אפשרות בחירה לאולמות אבל בכלל, לכלל העסקים, לתת בין 2023 לבין 2024 כי ככה כולם יפוצו בצורה הנכונה והטובה ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי מייצג את איגוד המסעדות? << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> אני, יקיר ליסיצקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, רק בקצרה. << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> אני פונה לאמיר דהן וגם לחברי הכנסת הנכבדים, בבקשה לאפשר מבחינה טכנולוגית וטכנית לבעל העסק לבחור את השנה. הוא לא צריך לבחור יש לכם את דוחות מע"מ ויש לכם את הנתונים אז אתם יודעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבקש את 2023? << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> 2023 או 2024, הגבוה מבניהם. יש שונות אדירה בין האזורים הגאוגרפיים, בין הצפון לדרום ובין ערים מעורבות למרכז. האחוזים הם לא בזוטות, שאתה פוגע בקצוות כי אתה לא יכול לתכלל את הכול. יש פה פגיעה בעשרות אחוזים בכל החלטה שתילקח. אם תיקח את 2023 אז אתה תפגע ב-2024 באזורים שלמים. יש בידיכם את הנתונים, יש את הנוסחה ואם צריך לתכנת את תתכנתו, אל תכניסו אותנו לעולם התפעול. תשאירו את זה אוטומטי כי יש לכם את הנתונים, גם אם יהיה איזה שיהוי קטן מבחינת המנגנון. אי אפשר להפקיר עשרות אחוזים של עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יוסי פתאל, בבקשה. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> ענף התיירות הנכנסת שובת כבר מאוקטובר. בנוסח המוצע, אנחנו נשארים בחוץ ופשוט נקבל אפס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה אנחנו? << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> תיירות נכנסת. לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל שובתת מעבודה בכל שנת 2024, המדינה אפילו תמכה בתשלום של משכורות. אם לא תהיה השוואה ל-2023 במתווה הנוכחי אז אנחנו נשארים מחוץ למתווה ולא נקבל אגורה אחת שחוקה ולכן הנושא של 2023 הוא קריטי. לגבי כפתורים – לגבי ענף התיירות הנכנסת, כבר ב-2015 החליטו על כפתור להפעלה בשעת חירום אבל זה לא ייושם עד היום אנחנו. מבקשים שבעניין שלנו, זה יושווה ל-2023. אדוני, אני חייב לציין שגם במתווה של אוקטובר, אמיר דהן ממס רכוש והצוות שלו, גיא, ג'ונו וכולי, הגיעו אתנו להסדר נפרד לחלוטין וגם בהצעת החוק הזאת יש חריגים. גם בקורונה ואם אני לא טועה אז גם בחומת מגן, הייתה אפשרות לבחור בין שנים. זאת אומרת, תקדימים כאלה כבר קיימים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא היה. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> בכל פעם שיש הסדרים אז תמיד הטעות הנכנסת צריכה לקבל אצלכם - - - << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> לא הייתה אף פעם בחירה, מעולם. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> לדעתנו, אתם צריכים להגיע לגבינו לנוסחה ייחודית אחרת, כפי שעשיתם באוקטובר, אחרת בפועל זה כמו להגיד עלינו קדיש בעודנו בחיים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש תשובות. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אפשר לבקש להגיד גם משהו על התיירות, על העצמאיים? אני ביקשתי רשות דיבור. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> גם התאחדות משרדי הנסיעות מבקשים את רשות הדיבור. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> עצרו לנו את התעופה וזה לא נפסק היום, זה ממשיך ואנחנו רוצים לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מייצגת? << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אני מענף התיירות. אני לא מייצגת, אני בן אדם פרטי. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> סליחה, יש פה את התאחדות משרדי הנסיעות לפני כן. << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> לשכת רואי החשבון בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, אני לא מסיים את הדיון היום. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> בסדר אבל כבר שנתיים אנחנו מחכים למשהו על התיירות. חייבים - - - << דובר >> רינה קמני: << דובר >> סליחה, אני ביקשתי את רשות הדיבור מהתאחדות משרדי הנסיעות, לא כבן אדם פרטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קיבלת. מי הגברת? << דובר >> נעמה צדקיהו: << דובר >> הרב גפני, נעמה צדקיהו, נעים מאוד. אני בעלת שתי מסעדות בעיר מודיעין ואני רוצה שאנשי האוצר יראו שיש מאחורי המספרים גם אישה עמלה שנותנת חיים אז חשוב לי לומר לכם שאני חייבת שתעשו לנו את החישוב לשנת 2023, שנת פריון, ולא ל-2024. דבר נוסף זה לגבי החל"ת, אנחנו תלויים באוויר. אנחנו נמצאים ב-6 בחודש ובעוד יומיים אני צריכה לדווח משכורות. מה עושים? מה חל"ת? מה נותנים? חשוב לי לדעת, אני צריכה ודאות. דבר אחרון, אתם מדברים פה על נוהל חירום? תתנו לנו חלק ותתחשבנו איתנו אחר כך. מבחינתי, שברתם את מטה לחמי במכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> רינה קמני: << דובר >> סליחה, אפשר מהתאחדות משרדי הנסיעות? << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> הרב גפני, לשכת רואי חשבון. אנחנו נמצאים באילת ורק היום אני יכול לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אי-אפשר ככה. משרדי הנסיעות? << דובר >> רינה קמני: << דובר >> רינה קמני, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. אני רוצה קודם כול להצטרף לדברים שאמרו פה חברי מענף התיירות לגבי הענף שלנו שמ-2020 סובל מחוסר יציבות ומפגיעה מתמשכת. אנחנו ביקשנו מהממ"מ פה מחקר שמראה ירידה של 41% בהכנסות משרדי הנסיעות ב-2024 לעומת 2023 ולכן כמובן שאנחנו מצטרפים לדרישה לאפשר את הבחירה בין שנת ההשוואה 2023 ל-2024. נקודה נוספת מאוד חשובה בענף שלנו, יש שש חברות עם מחזור של מעל 400 מיליון שלא מקבלים פיצוי מהקורונה ואנחנו לא מצליחים להבין את הרלוונטיות. למה להחריג דווקא עסק שהוא גודל ונותן תעסוקה לכל כך הרבה עובדים עם רווחיות מאוד נמוכה? כל ענף התיירות וענף הנסיעות מתאפיינים ברווחיות מאוד נמוכה אז למה להחריג אותם? אני מברכת על הפתרון שנמצא ומקווה שהוא באמת יעבור בחקיקה. צריך לחשוב גם קדימה על פתרון רוחבי. אנחנו ביקשנו כבר כמה דיונים לענפים האלה שסובלים כבר מפרוץ המלחמה מפגיעה מתמשכת וקיבלנו מענה רק עד סוף 2023. תשימו לב כמה חודשים ולאיזה תקופות השמיים היו סגורים. כל פגיעה כזאת מייצרת אצלנו עבודה כפולה. גם עכשיו במלחמת 12 הימים, סוכני הנסיעות עבדו מסביב לשעון החל"ת בכלל לא היה על הפרק. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי אמר על לשכת רואי החשבון? << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> עמר אבנר, רואה חשבון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. אני מבקש שזה יהיה ממש בקצרה כי אני רוצה לסיים ואני רוצה לאפשר להם לענות. << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> בוודאי, זה שני דברים הכי קצרים שיש. אנחנו טסים מחר לאילת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי טס לאילת? << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> אנחנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טיסה נעימה, בבקשה. << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> אנחנו חייבים להתייחס היום. מר גפני, אילת זה היה בעניין - - - << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אני נהגתי מאילת עד לפה, אז מה? << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> אני יכולה להתייחס? בישיבה הקודמת אתה שאלת אותי שאלה - - - << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> אבל כרגע אני מדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא בטוח שאני אתן לך. אני מבקש להפסיק להרים את היד. הבנתי, מפלגת העצמאיים היא אצלי בראש השמחה אבל תחכי. << דובר >> עמר אבנר: << דובר >> מר גפני, לגבי הבסיס של 2023 כברירת מחדל, אנחנו תומכים באופן חד-משמעי. הדבר השני והחשוב זה לגבי המדרגות הקיימות, 25%-40%, 40%-60%, 60%-80% ועד הסוף זה לכאורה להשוואת בין אחד שנפגע ב-40.1 ל-59.9. מה יותר פשוט מליצור חישוב לינארי, אפילו של כל 5% מבין המדרגות הרחבות כל כך? זה לא הוגן. זה מאוד פשוט וזיהנו את זה לכל אורך הדרך. הבקשה היא פשוטה ואני לא חושב ששמעתי אותה לפני כן. כל 5%, חישוב לינארי זה מאוד פשוט. אני גם יושב-ראש ועדת הקשר עם שע"מ אז אני יודע כמה זה פשוט בענייני מחשב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה. רואת חשבון קמינסקי, אני מבקש שזה יהיה מאוד בקצרה כי אני רוצה לאפשר להם לדבר. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> בישיבה הקודמת שאלת אותי מהיכן יגיע התקציב לעצמאים, אתה זוכר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שואל שאלות עכשיו בישיבה הזאת, אני רוצה שהם יענו. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> אני אמרתי אז שאני אענה. חשבתי על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תודה. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> חשבתי שאפשר בכל זאת לפצות את בעלי העסקים הקטנים ולא את בעלי המעל 400 מיליון. יש לי עוד בקשה כנציגת הצפון והדרום. אני לא יודעת מי פה בא לייצג את הצפון והדרום והפריפריות נואשות לעזרה. יש לי בקשה אחת ממש קטנה, להכפיל להם את המענק. לדוגמה, עצמאי שמקבל 2,000 יקבל 3,000, עצמאי שמקבל 5 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא להכפיל, זה 50%. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> רגע, זה דבר אחד. עוד דבר אחד מאוד חשוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת שיש לך דבר אחד. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> זה האחרון. כולם דיברו על לחיצת כפתור. כל היושבים באולם כאן שכחו משהו. ב-2022 ישב פורום העצמאים בביטוח לאומי ואמרו שיהיה דמי קיום לביטוח לאומי וזה יכול לפתור גם את הבעיה של המספרה מבת ים. יש לי פה פתרון מוכן על השולחן שהממשלה קבעה ב-2016. לא צריך מזכאות ואת כל הקשקושים האלה, יש פתרון מוכן על השולחן. אני מוכנה להפנות את כל בעלי המקצוע. יש פתרון קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> מילה אחרונה. תודה לשי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים שהוא האוזן הקשבת שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולשרה נתניהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> ביקשתי להגיד רק מילה מקודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה? << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אני, נגה בן פר מענף הנסיעות, מהתיירות. אני לא שייכת להתאחדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים. דיברו כבר - - - << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אבל אנחנו לא שייכים להתאחדות. אני הבן אדם הפרטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אני הבן אדם שבחר אתכם ואני רוצה להגיד שבמשך שנתיים, אנחנו לא חזרנו לשגרה ולא רק שלא חזרנו לשגרה אלא שכל הפרויקטים שלנו קדימה התבטלו. זאת אומרת, אם לי היו עכשיו פרויקטים ליולי ואוגוסט שהתבטלו בגלל המלחמה אז התבטל לנו גם קדימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> למה אתה אומר תודה ולא נותן לי לדבר ולהקשיב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שאני לא נותן. מה, אני צריך - - - << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> אבל זה לא בסדר שבמשך שנה וחצי מתעלמים מאיתנו, אנחנו שקופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נגה בן פרץ: << דובר >> חייבים להכניס למתווה הזה את התיירות, את העצמאיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, זהו. את מי את מייצגת? << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> מנהיגות אזרחית, ארגון גג של כל העמותות והמלכ"רים בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר, בדקה. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> כן, בדקה. ראינו שבמתווה הנוכחי באמת הכניסו את הכספים שעמותות מקבלות מהחכרת שירותים למדינה לתוך המתווה ובצדק רב, זה מצוין אבל יש הרבה מאוד עמותות שצריך לקחת בחשבון שבדו"חות הכספיים שלהם נרשם "תמיכות" במקום "מתן שירותים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל האוצר חזר עם תשובה לגבי העמותות. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> מה היא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם בפנים. << דובר >> רוית גרוס: << דובר >> לא, הם בפנים אבל אני אומרת שיש הרבה מאוד עמותות שרשמו "תמיכות" במקום "מתן שירותים". אני רוצה שייבדקו את הנושא של מתן השירותים והתמיכות לפי המהות ולא רק לפי השם שנרשם בדו"חות הכספיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << דובר >> ליאור גור: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אפשר התייחסות קצרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית בכנר. << דובר >> שגית בכנר: << דובר >> תודה ותודה לבחרות הכנסת אורית פרקש הכהן ונעמה לזימי שנתנו קול בוועדה גם לנו. אני כאן שוב, מייצגת את פורום נשות המילואימניקים, קהילה גדולה ומגוונת ובתוכה את קבוצת נשות המילואימניקים בעלות העסקים. זאת אוכלוסייה נוספת שצריך לקחת בחשבון וצריכה החרגה. אני עומדת כאן לא רק כנציגה אלא כמי שמכירה כל שיחה בלילה עם לקוחה שביטלה, כל הודעת "נאלצת לדחות" וכל אישה שעמדה לבד בעסק ובבית וניסתה למרות הכול להחזיק את הכול. אנחנו כבר שנה ותשעה חודשים בלי שגרה. המלחמה התחילה באוקטובר 2023 ומאז יש נשים שזה הסבב החמישי או השישי של בני הזוג שלהן כשכל סבב הוא יותר מ-70 ימים. יש מי שעדיין תקועה ב-2023 ויש את מי שרק התחילה להשתקם בתחילת 2025 ואז שוב גיוס, שוב עצירה אבל כולנו, בלי יוצאות מן הכלל עובדת קשה, מאוד קשה ואז מגיע המתווה ומבקש להשוות את יוני 2025 ל-2024 אבל גם יוני 2024 היה תחת אש, גם אז היינו לבד, גם אז העסקים שלנו הוקפאו. האם נכונה המשמעות של ההשוואה בין התקופות? בנוסף, השוואה לשנת 2023, גם היא לא תמיד רלוונטית כפי שכבר נאמר פה בוועדה. רוב העסקים של נשות המילואימניקים הוקמו בשנים האחרונות. מרבית העסקים הינם עסקים בצמיחה. מרביתנו אימהות צעירות ובנינו עסק סביב הבית אז מה שהיה לפני שנתיים לא תמיד משקף את מה שצמח מאז, מה שאבד, מה שהתייצב ומה שנקטע שוב ושוב. אני מבקשת דבר אחד. תאפשרו לנו, בעלות העסקים שמנהלות את הקרב בבית להשוות את חודש יוני לגבוהה מבין יוני 2024, מרס-אפריל 2025 או כל תקופה לפני תחילת המלחמה. בלי זה, המתווה הזה פשוט לא רלוונטי, לא הוגן, לא מציאותי ופשוט לא רואה אותנו. אנחנו מבקשות הכרה ומבקשות שתמשיכו לשמור אותנו ואת החוסן שלנו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש - - - << דובר >> ליאור גור: << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש עוד נקודה אחת שלא עלתה פה מסביב לשולחן והיא חשובה. אפשר בבקשה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה? << דובר >> ליאור גור: << דובר >> אני אציג את עצמי. ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. המתווה לא נותן מענה לעסקים שעובדים בשוטף פלוס 30, 60 וכולי. זאת אומרת, הפגיעה בעסק תבוא לידי ביטוי בעוד כמה חודשים ולא בתקופה שבודקים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תביא חשבוניות. << דובר >> ליאור גור: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה בודק את הירידה בעסק לפי החשבוניות, לא לפי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן אבל אלה שעובדים על בסיס מזומן, מוציאים חשבוניות על בסיס מזומן. << דובר >> ליאור גור: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני רוצה תשובות מהם. << דובר >> ליאור גור: << דובר >> טוב, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש תשובות ואני רוצה להגיד לכם משהו לפני שאתם עונים. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אפשר להגיד משהו לפני שהם עונים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כפיר, זה נותן בפנים מענה לפי מה שקראתי. זה נותן לך מענה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> יש מענה גדול להרבה מאוד מהדברים. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אני נהגתי מאילת. אילן זגדון, פורום המסעדות. מהוועדה הקודמת ועד הוועדה הזאת עסקתי בלדבר עם חברי הוועדה. אפילו עם חבר הכנסת בוארון שטרח והגיע עד אלי לעסק – ותודה רבה על זה, חברי הכנסת – עבדתי על נושא אחד וזה שההשוואה תהיה ל-2023. אני אומר לך שהם אמרו שאם הרוב יצביעו ל-2023 או לבחירה אז זה מה שיהיה. אני רואה שחברי מהאוצר פה עדיין מתעקשים על 2024. זה חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. על הבסיס הזה דיברנו, לעשות את מה שהיה מקודם ולא לייצור עכשיו ויכוח חדש על דברים שהיו בעבר. אני מבקש לעשות התאמות כמו שגם סיכמנו לגבי העניין הזה. אתם תשבו איתם אחרי הישיבה הזאת ואני רוצה שמחר תגיעו עם הסכמות ולא על כל מה שסיכמתם עד היום. יש עדיין בעיות ואני מבקש שתתגברו על זה ואני מבקש שתהיו יותר גמישים. אני לא מתערב כרגע בוויכוח הזה בינכם אבל אני חושב שצריך ללכת על 2023. אני מאוד מבקש שתהיו גמישים בעניין. אתם גם תקלו עלינו לעמוד מול הציבור עם הנושא הזה – גם אתם אבל גם אנחנו – ואני מבקש שתשיבו עכשיו על התשובות ולמחר תבואו עם הסכמות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, מה בנוגע לתשעה ימים ול-11 יום? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חל"ת. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> נתייחס להכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נטע, את גם צריכה לתמחר מה העלות התקציבית של הפער, טוב? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> דבר ראשון, לרוב המוחלט של השאלות שעלו פה יש תשובות ותכף נתייחס לאחת, אחת באופן פרטני אבל השאלה שעלתה פה לאורך כל הדיון גם על ידי חברת הכנסת פרקש, גם על ידי חברת הכנסת לזימי היא לגבי הנוהל בלחיצה. אמרנו את זה בעבר וזה קצת מוזר כי בסוף, אי-אפשר לאחוז את המקל משתי קצותיו. מצד אחד, אתם באים ואומרים שצריך לעשות אדפטציות, צריך לשנות, צריך לעשות התאמות ולא כל מקרה דומה למקרה הקודם, במיוחד לא במלחמות מהסוג הזה ומצד שני, באים ואומרים "תעשו נוהל לחיצת כפתור". אנחנו עשינו נוהל לחיצת כפתור ועגנו אותו גם בנהלים העבודה של משרד האוצר, זו הסיבה שהגענו לפה כל כך מהר והצלחנו להגיע להסכמות כל כך מהר. ברוב הדיונים המקצועיים, שאתם אמרתם לי עליהם פה בוועדה בשנה וחצי האחרונה "יוראי, תצמצמו אותם", זה מה שעשינו. עשינו את זה מתוך הפקת הלקחים בשנה וחצי האחרונה. הבנו שאת התהליך הפנימי הזה אנחנו צריכים לצמצם ואותו קיבענו בנהלי העבודה ולכן הצלחנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יוראי, על זה קיבלתם מחמאות. לא הבנתי. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, רגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פה החמיאו לכם. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> דבר ראשון, אני לא מחפש מחמאות, אני מחפש להשיב על השאלה של נוהל לחיצת כפתור. אנחנו הבאנו את זה לקצה. בסוף, יש דברים שהם נעלמים כמו באיזה אזורים יהיו הנחיות יותר מחמירות. אתם אמרתם לנו פה בוועדה לאורך השנה וחצי האחרונה "יוראי, פה היו הנחיות אחרות", נכון? רציתם גמישות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרנו וצדקנו? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אמרתם וצדקתם ולכן נתנו את הגמישות, זה איזון עדין בין מצד אחד, לתת מודל שנותן ודאות עם העקרונות שאיתם הלכנו באוקטובר 2023 ומצד שני, גם להבין שבתוך מציאות משתנה יש היבטים שצריך להשאיר מודולריים כדי לאפשר לנו לתת מענה נושם. זה מה שנעשה פה ובאמת לקחנו את זה עד הקצה. אני באמת לא חושב שאפשר להגיב בצורה יותר מהירה מהתגובה שהייתה פה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> יוראי, לחל"ת לא נתתם. מי שלא עבד כמה ימים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, בבקשה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> עכשיו אני רוצה שכפיר יתייחס באופן פרטני, אחד, אחד. << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> עסקים לא יקשיבו להנחיות פיקוד העורף בפעם הבאה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, אני לא יודע כמה זמן יש לנו כדי לרדת עכשיו לרזולוציה של כל אחד ואחד מהדברים והרבה מאוד מהדברים גם מקבלים מענה אז תגיד לי כמה אתה רוצה שאני אכנס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך את כל הזמן שבעולם, תיתן תשובות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין בעיה אז אני אתחיל מאוד מלמעלה. אנחנו מדברים פה על מלחמה של 12 יום כאשר בהרבה מאוד מובנים ובלי קשר למה בדיוק הייתה הנחיית פיקוד העורף, המצב במשק היה לאין שיעור יותר טוב ממה שהיה באוקטובר 2023. חלק מהאנשים אולי כבר שוכחים אבל כולנו ישבנו פה בהתחלה בחדר באולם נגב ואנחנו גם זוכרים מה היה אז. עם קשר או בלי קשר להנחיות פיקוד העורף, אנשים לא הוציאו את האף מחוץ לבית באותה תקופה אפילו מחשש שיש מחבלים מתחת לבית. כל הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון ואף על פי כן, באנו ואמרנו כמו שהצגנו פה בהתחלה, מפעילים את אותו מנגנון אפילו אם זה רק ל-12 יום. אפילו בעניין הזה של הטבלה שהצגנו עם פגיעה של 50%, 70% ו-100%, ברור לכולם שבכל דבר שבו נראה שמישהו מדבר על פגיעה של 80% זה מניף דגל מאוד גדול בגלל שכל האירוע היה 12 ימים במהלך החודש. בכל פעם אתה מבקש מאיתנו להגיע להסכמות ובכל פעם אנחנו מנסים להיענות לדבר הזה. ולכן, כבר מראש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא בכל פעם. יש פעמים שבהם לא הגענו להסכמה ונצביע. פה ביקשתי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הוועדה מחבבת את זה שאנחנו מגיעים להסכמות עם השחקנים הרלוונטיים ולכן כפי שדובי אמר, כבר ביום השני ובהמשך של כל אותו שבוע הגענו מהר מאוד להסכמות על איך עושים את הדברים יחד עם ארנון בר דוד ודובי אמיתי שהם באמת שותפים אמיתיים. הגענו להסכמות ועכשיו יש עוד דברים שהם בפערים. אנחנו נשמח להתייחס אליהם כדי שאתם גם תשמעו את הצד של למה אנחנו חושבים שהם לא נכונים אבל לאור המצב עכשיו, אני לא סבור שאנחנו נגיע בכל דבר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז תסביר. תדבר. זה לא הרגע לדבר? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא על כל דבר נוכל כבקשתך, ללכת מאחורי הקלעים ולהגיע להסכמות כי את ההסכמות המהותיות והמרכזיות ביותר כבר עשינו וזה מתחבר גם לדבר הבא. חבר הכנסת אביחי בוארון, גם ההסכמה לרדת בסוף מ-14 יום ל-12 יום או ל-11 יום, נעשתה אחרי שנגמרה המלחמה. זאת אומרת, אנחנו יצאנו עם 14 יום וזה לא היה "נגעת, נסעת. אמרנו שהסכמתם ל-14 יום אז ביי-ביי". ברגע שראינו שהמלחמה לשמחתנו, הייתה קצרה יותר משחשבנו אז מיד הפחתנו באותו לילה את אותה החרגה של ה-11 יום ל-12 יום. זה נעשה אחרי סיום המלחמה, לא לפני. אנחנו באים אליכם כוועדת כספים בכל פעם וכבר יש איזושהי תחושה של אמירות על מתווה שנכנס לוועדה לא יוצא ממנו אותו הדבר אבל אנחנו באים לפה עם מתווה שיצא מתוך הוועדה. זה מתווה שהוועדה השפיעה עליו אפילו הרבה יותר מאיתנו, היא עשתה יותר שינויים ממה שבאנו איתו מראש באוקטובר 2023. זה מתווה שהוא יותר שלכם מאשר שהוא מתווה שלנו, כפי שאמרתי ולכן אני מבקש שלא יהיה פה את אותו - - - הרב גפני, אתה יודע שאנחנו כבר רגילים לסימפוזיונים האלה. במקרה רועי לא היה פה היום אבל אם הוא יהיה פה מחר אז אני בטוח שהוא יצעק עלי על השכר שלי, עובדי מדינה וכל הדברים האלה. אנחנו מבקשים להימנע כמה שיותר מהר מכל הדבר הזה, לבוא ולעשות את אותו מתווה שהצליח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, גם אנחנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא לזלזל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם רוצים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא מזלזל בכלל. שנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו רוצים לקחת את המתווה ולהתאים אותו למציאות של יוני 2025. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מזלזל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "סימפוזיון". << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, יש גם העניין הזה של להתאים את המתווה ולהגיד "או-קיי, היה 75% ועכשיו בואו נעשה 85% כי האוצר הביא מתווה אז בואו נעלה אותו". אנחנו ראינו שהדברים האלה עובדים ועל כל דבר אנחנו גם יכולים לענות באופן מפורט. עכשיו אם תרצה, אני אתחיל להתייחס להערות שעלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה אבל בשביל מה אתה אומר לי את כל המסביב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קצת מעליב שאתה מדבר על סימפוזיונים. בסופו של דבר, אנחנו מנסים לנהל פה דיון ענייני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אנחנו לא שם. בבקשה, לגופו של עניין. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לגופו של דבר, סוגיית 2023 ו-2024. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא צריך להשיב לי אבל אני רוצה שכשאתם יושבים אז תדברו גם על זה שזה צריך להיות לפי 2023. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אז אני אתחיל מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תתחיל בזה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתה לא רוצה שאני אתייחס לזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לזה אל תתייחס. את זה אני ביקשתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כי הוא יודע מה תגיד לו עכשיו כי אתה עושה לו סימפוזיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתשבו אצלכם במשרד ותגיעו לפתרון על זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, אז אני התחלתי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 2023 פותר הרבה בעיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, גם להגיד שהמתווה הוא של ועדת הכספים זה כאילו להגיד "אנחנו הבנו מה אתם רוצים ומעכשיו אנחנו נעשה ואתם לא צריכים בכלל פיקוח". זה לא לגיטימי להגיד דבר כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני מבקש שהוא יענה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי אבל זה לא טיעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני ביקשתי לא להגיד את זה. אני מבקש להתייחס בבקשה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל אתה לא רוצה שאני אתייחס ל-2023 או 2024? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה מתעקש על זה שזה לא יהיה 2023 אז אתה לא מסכים. הלאה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> או-קיי. אני אשמח להסביר לחברי הוועדה אבל אם לא תרצה שאסביר עכשיו אז אני אסביר את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע מה? תסביר כדי שלא יגידו שלא נתתי לך להסביר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בסדר אז אני אסביר למה שנת 2024 היא שנת ההשוואה. אנחנו באים לפצות פה על עם כלביא. עם כלביא זה אירוע של 12 ימים ועליו אנחנו באים לפצות, לא על חרבות ברזל כי זה מה שעשינו באוקטובר 2023. עכשיו אנחנו באים לפצות על אותו אירוע של 12 יום. לצערנו, אנחנו נמצאים במלחמה גם מחודש מאי 2024 וחודש מאי 2025. לכן, האירוע שאותו אנחנו מבודדים ועליו אנחנו רוצים לפצות זה האירוע של עם כלביא אז ההשוואה הנכונה ביותר היא למאי 2024, מהבחינה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? תסביר למה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עסקים היו סגורים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> רגע, אני אסביר שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, תסביר למה. << דובר >> נעמה צדקיהו: << דובר >> בקיצור, אתה אומר "מי שאכל אותה, שיאכל אותה עוד פעם". << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, זה חשוב שתשמעו גם הצד שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שומע. אני לא רוצה שנאור יתחיל לשאול שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אצא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> חבר הכנסת שירי, בהנחה שלא היה עם כלביא אז במאי ויוני 2025 היינו בתוך מלחמת חרבות ברזל. זה היה המצב שהיה אמור לקרות ועליו אנחנו באים לפצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מלחמת חרבות ברזל היום זה משק שעובד באופן סדיר, נכון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אותו דבר כמה שהיה במאי ויוני 2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז חרבות ברזל זה הנורמלי החדש שלנו עכשיו. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> זו אמת המידה, זה הנורמה. הנורמלי החדש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נאור, אני אחדד את זה שוב. אנחנו באים ושואלים אם המלחמה עם כלביא לא הייתה אז מה היה אמור להיות המחזור לכאורה. ההשוואה הנכונה יותר לדבר הזה מבחינה מהותית היא לא 2023 אלא 2024. אם היינו מסתכלים על מה היה אמור להיות עכשיו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון אם אתה לא לוקח בחשבון את הנזק המובנה כבר בתוך חרבות ברזל. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> נכון, אנחנו לא באים לפצות על הנזק של חרבות ברזל. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> אי-אפשר לבודד את זה מחרבות ברזל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני מסכים, חבר הכנסת בליאק. אנחנו באים לפצות על עם כלביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי לקחתם את חרבות ברזל והפכתם את זה לנורמלי החדש ואנחנו לא מסכימים. << דובר >> ליאת נויבירט: << דובר >> בדיוק. אי-אפשר לבודד את עם כלביא מחרבות ברזל. << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אנחנו לא באים לפצות על מלחמה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לאפשר לו לענות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפיר, נקודתית ביוני 2024 המצב היה בדיוק פתוח וירוק? בדקתם בכל המדינה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אחדד, נאור. העסקים המפונים זה גם מה שיוראי התייחס אליו מקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא המפונים, במרכז. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> המרכז היה ירוק לחלוטין, נאור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק אם אתה רוצה לפצות רק על עם כלביא. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני בא לפצות רק על עם כלביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או-קיי. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אומר שוב, אנחנו באים לפצות פה במענק המשכיות עסקית על עם כלביא. זו מטרת החוק וזה מה שאנחנו באים לעשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מבחינתך, הנורמה זה תקופת העסקים - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא, לא אמרתי נורמה. אל תכניסו לי מילים לפה, זה לא עניין של נורמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תכעס עלינו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, כפיר. זו המשמעות של מה שאתה אומר עכשיו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אחדד שוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר שהתקופה הנורמטיבית היא תקופת המלחמה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אם לא היה עם כלביא אז לא היינו באים אליכם עם הצעת חקיקה עכשיו. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> אם עוד חודשיים תהיה עוד מלחמה אז הוא ישווה את זה לעם כלביא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כפיר, אתה בעצם אומר שבתיירות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים לדבר הזה. אני מבקש להפסיק. רון, אני מבקש לא להפריע. תתנו לו להשיב, אנחנו לא מצביעים עכשיו. בבקשה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אנחנו מנסים כמה שיותר לדמות מצב כאילו לא היה עם כלביא ולפצות על הדבר הזה ולראות מה הכי דומה למחזורים של מאי ויוני 2025 אז לכן זה כך לשיטתנו. בהמשך למה שאמרת, העסקים היו אז ירוקים. את אותם ישובים מפונים בצפון החרגנו מראש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק מפונים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא רק מפונים, אתה צודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> זה לא רק מפונים, אני אדייק. בכל אזור התגוננות שבו היה את מסלול המחזורים במאי ויוני 2024, אנחנו נאפשר לו השוואה. << דובר >> שגית בכנר: << דובר >> מה עם נשות המילואימניקים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אנחנו מניחים שבאזור שבו היה מחזורים, היה הנחיות מחמירות ולכן מראש, אנחנו מאפשרים ולא רק למפונים. הרחבנו את זה עד הקצה כלומר, בכל אזור שבו ניתן מסלול מחזורים במאי ויוני 2024, תתאפשר לו עכשיו השוואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. מה אם נגיד יש חייל מילואים? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יפה. לגבי מילואימניקים גם כן אמרנו מראש שאנחנו ניתן לו. לגבי הערת נשות המילואימניקים, אנחנו מנסים לבדוק איך אפשר באמת לעשות את זה אבל ההערה נפלה על אוזן קשבת. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו פותרים את זה. הרב גפני, זה הרציונל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רציונל מאוד גרוע. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין בזה רציונל כי לעסקי התיירות שירדו ב-70% בשנה שעבר, אין ממה לרדת יותר. << דובר >> אילן זגדון: << דובר >> כפיר, אם תהיה מלחמה בעוד חודשיים אז אתה תשווה אותה לעם כלביא? אני באמת שואל. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, זה הרציונל מבחינתנו. אני מקווה שלפחות הצלחתם להבין מאיזה מקום אנחנו באים וגם את התשובה שנתנו לעניין המילואימניקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בסדר. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> כפיר, אתה אמרת בהתחלה שזה לא מנגנון פיצוי מלא, נכון? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הרב גפני, אם אני אתחיל לענות עכשיו לאנשים אז אתה תכעס עלי. << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> לא, אבל אתה מציג להם הטעיה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אבל אתה מציג משהוו אתה יצרתי בטיעון שלך. אמרת בדברי הפתיחה שלך שמנגנון הפיצוי לא בא לפצות על הכול ועכשיו פיצת באופן חלקי על הפגיעה ב-2024. אתה מוסיף חטא על פשע והופך את 2024 לנקודת התייחסות על מה שלא פיצית? זה נראה לך הגיוני? << דובר >> יקיר ליסצקי: << דובר >> אתה מטעה אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש לך עוד משהו להגיד? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יש עוד הרבה התייחסויות, הרב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רואה שאנחנו חוזרים על עצמנו פה אז אני מאוד מבקש שתשבו מעכשיו עד מחר כדי להגיע לפתרונות ולהגיע להסכמות עד כמה שאפשר ועד כמה שניתן. על אותו בסיס שדיברנו בהתחלה, אני מבקש שזה יהיה גם עכשיו. במקביל, אני לא הבעתי עמדה כך או אחרת אבל אני רק מביע עמדה בעניין שצריך ללכת לפי 2023. אם אתם הייתם מצרפים אותי לצוות שלכם אז זה מה שאני הייתי מבקש, הייתי מבקש את זה כדי למנוע את הבעיות שמתעוררות כאן בדיון כמו שכבר ראינו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרב גפני, מה עמדתך על החל"ת? זו עוד נקודה משמעותית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני מבקש שהם ינסו להגיע להסכמות. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> הרב גפני, אני רק רוצה להגיד לגבי ההשוואה למחזורים והמפונים. במאי ויוני 2024 אנחנו נתנו מתווה מאוד מרחיב ולכן, רוב העסקים בצפון ייכנסו וממילא כבר עכשיו בנוסח שמונח, תהיה להם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם יהיו ל-2023 בגלל שעשית השוואה? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בדיוק, יש להם מחזורים אז צפת, עכו וכל המקומות האלה שעלו פה ממילא היו במחזורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה לגבי אילת? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אילת לא רלוונטית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אבל אילת קיבלה סיוע בהחלטת הממשלה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אילת קיבלה סיוע עד סוף חודש אפריל 2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד סוף אפריל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד פברואר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> נכון, עד סוף חודש פברואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להצטרף לכמה שעות לצוות שלכם ואני מבקש שתשנו את עמדתכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, הנה הם מבטלים לך את ההצטרפות עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשנו את עמדתכם כדי שזה ילך לפי 2023, תנסו להגיע להסכמה איתם. אני מבקש שגם עוזר שר האוצר יהיה בעניין כי זה נושא שהוא כבר קשור לכל העניין אבל בכל מקרה, אני מבקש שתגיעו עם הסכמות. אני לא רוצה את הוויכוח כאן. אני רוצה שתעשו את הוויכוח עד כמה שניתן כדי להגיע להסכמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם על החל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם על החל"ת. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> אנחנו תמיד עשינו את מה שכבוד הרב רוצה וזה יקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכם, תודה רבה על ההשתתפות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>